רעננה - "ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה" – אמונה, ביטחון ופרנסה מהשמים

- - - לא מוגה! - - -  ‫‫‫‫

‫עתו הוא מלכנו, ‫עתו הוא מוישענו. ‫עתו הוא אלוהיכנו, ‫עתו הוא עתו עיננו, עדו הוא מלכנו עדו הוא  וישנו עדו הוא דיישנו עדו תקום תדחים וסיורים כי אייס לכן אינו, כי אייס לכן אינו, כי בוא בוא בואי. עדו תשייענו עדו תקום תלכי מציליון, כי אייס לכן מלוא,  כי אייס לכן מלוא, כי אייס לכן מלוא, כי בוא בואי. עדו הוא אלוהי כאינו, עדו הוא עדו ימלו, עדו הוא אלוהי כאינו, עדו הוא מוישנו עדו הוא אלוהי כאינו עדו הוא עדו ימלו, עדו הוא מלכנו עדו הוא מוישנו עדו הוא מוישנו עדו הוא מוישנו עדו הוא אלוהי כאילו נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואת שושנה גרציה בת חנה רפואה שלמה. ואלה לרפואת אבי מורי אחיה זכריה בן עווד ולאמי אורתי רומא מן טרומיה וחנן בן שפרא זרע חי וקיים מהרה.

בפרשת השבוע כתוב ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה', כל העושה בו מלאכה יומת.

ומקשים, מדוע כתוב תעשה מלאכה ולא כתוב תעשה מלאכה. 

התירוץ הוא שקל לאדם לשמור את יום השבת רק כשהוא מכיר שכל ששת ימי המעשה זה תעשה המלאכה מאליה ולא תעשה אתה בעצמך. שלא כוחו ועוצם ידו עושה לו את זה אלא הכל מהקדוש ברוך הוא. אבל אם היה חושב שכוחו ועוצם ידו עושה לו את הכל אז קשה לו לעזוב את יום העבודה כי הוא רוצה בעבודתו. כיוון שהוא חושב שכמה שהוא משתדל יותר הוא מרוויח יותר. אבל כמה שפסקו מזונות לאדם לא תועיל לו שום חריצות להשיג יותר. כי באמת המזונות קצובים מן השמיים.

והרמב״ן אומר, הגזירה אמת בה חריצות שקר. מה שנגזר מן השמיים, שאדם ישתכר וירוויח, זה אמת. במה שאדם חרוץ ומנסה להשיג יותר זה שקר. כיוון שלא יישאר בידו מאומה יתר על מה שנקצב לו. וגם אם יהיה לו לכאורה הרבה, יפסיד את זה בעניין רע. החפץ חיים זכר צדיק וברכה אמר בזה משל. אדם שיש לו חבית מלאה מים ויש בה ברז הוא רוצה לעשות עוד ברז. האם יצאו לו יותר מים או אותם המים? מה שיש בחבית זה מה שיש. אם יהיה ברז אחד או עשרה ברזים, כמות המים לא תשתנה. אז אם יהיו לך כמה מקורות של פרנסה, הסכום הסופי הוא אותו דבר. בדרך זאת מבאר המגן מדובנה את הפסוק ששת ימים תעשה מלאכה. והוא מקשה. מה העניין להקדים למצוות שבת את המלאכה של ימי החול? אם רצית בתורה שיהיה כתוב שצריך לשבות בשבת, אז היה פסוק, צריך לומר, ביום השביעי תשבות. למה צריך להגיד ששת ימים תעשה מלאכה? וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון. וכי יש מצווה לעבוד בששת הימים? אין מצווה לעבוד בששת הימים. יש גזירה שנגזרה על אדם הראשון אחרי שהוא חטא בחטא עץ הדעת והוא נתקלל בזיעת אפה אחד תאכל לחם. לפני כן הוא לא היה עובד. היו מלאכי השרת בגן עדן צולעים לו בשר ומשכין אותו יין. לא היה צריך לטרוח, שום יגיעה. חטא, נתקלל. זו קללה. אין מצווה כזאת. אז נשאלת השאלה, למה כתוב ששת ימים תעשה? לא כתוב תעשה, תעשה מעליה. אז אומר על זה מגן מדובנה שהקדוש ברוך הוא רצה להגיד לאדם שידבק במידה אחת חשובה מאוד, שהיא תהיה הסיבה הגדולה לשמור את השבת, וזאת המידה של הביטחון לבטוח באלוקים שהביטחון באלוקים יהיה מוחלט, שאין לקדוש ברוך הוא מעצור להושיע גם בלי עסק. היום רואים את זה, ברור שיש אנשים שחולים, מטופלים בבתי חולים, יש להם הוצאות, תרופות, הרבה בעיות. והם אוכלים, מחיים, והמשפחה מתפרנסת, ולא קורה שום דבר. אף אחד לא מת מרעב. יש קצת דוחק, אבל הדוחק זה גם גזירה. יש גם כאלה שהרוויחו בבורסה. והפסידו הכל ביום אחד. יש כאלה שפושטים רגל. אמריקה כולה כמעט פשטה רגל. העולם כולו במשבר כלכלי. אז זאת אומרת, אין ביטחון. יש רק ביטחון בשם. מה שהקדוש ברוך הוא קצב לאדם, יגיע אליו. מבואר בספרים שיש לאדם לשמוח ביכולת של הקדוש ברוך הוא כמו שהוא שמח על דבר שהוא תחת ידו. מה פירוש? אני צריך לשמוח שמה שיש אצל הקדוש ברוך הוא זה יותר ממה שיש אצלי. אם יש אצלי בכיס 50 אלף דולר, אם יש לי מידת הביטחון, אני אהיה בטוח שמה שיש ביד השם זה יותר ממה שיש בידי, בכיסי, בשבילי. ככה צריך להתהלך האדם. מי שיש לו ביטחון, מי שחושב שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה, אז הוא לא בוטח בכלום, רק במה שהוא משיג בעמל ידו. באדם צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא יפרנס אותו גם בלי שום יגיעה. היה אחד ששאל את החכם ואמר לו אם אני אסגור את עצמי בחדר ואנעל אותו על מנעול יגיע עליי האוכל, חדר סגור. אמר לו כן. אמר לו כיצד? אמר לו כשם שישיגך מלאך המוות בחדר סגור, גם מלאך של פרנסה ישיג אותך בחדר סגור. מי ששולח את זה, שולח את זה. אלא ביד הקדוש ברוך הוא לזון ולפרנס כל אדם. במקרים האחרונים של הצונאמי ושל רעידת האדמה בה הייתי, וגם בבנייני התאומים, אנשים נשארו בחיים אחרי שמונה, עשרה, שבועיים ושלושה שבועות בחיים, ללא אוכל, ללא שתייה. והיה אחד אפילו בצונאמי שהיה שנותר אחרי שמונה ימים, כשהוא צף על קרש. איך הוא ישן? אוכל נגיד, מים נגיד, ואיך הוא ישן? שמונה ימים, שלושה ימים, בלי שנה אדם יכול למות. אז איך שמונה ימים? הרי אם הוא היה יושן טראח, הוא היה נופל טובע. איך הוא החזיק מעמד שמונה ימים? מי שהקדוש ברוך הוא רוצה להחזיק אותו בחיים, מחזיק אותו בחיים. אתם זוכרים את אלה שנפלו, הכורים, ונסתם עליהם הכול בעומק 60 מטר, וחילצו אותם אחד-אחד? אם הקדוש ברוך הוא רוצה, מוצאים פתרון, אם הוא לא רוצה, נקברים חיים. זאת אומרת, אדם צריך להיות בטוח בביטחון גמור שהקדוש ברוך הוא בעצם זן ומפרנס. לכן, אם אדם יודע שששת ימים תיעשה מלאכה, היא נעשית מאליה, אז ממילא קל לו לשמור את השבת, כי אז הוא מבין שכל הששת ימים זה רק עול. בעצם, הוא לא היה צריך את זה. אבל אין לו מספיק ביטחון, לכן הוא הולך לעבודה. אבל אם היה לו ביטחון, הוא לא היה הולך. מי שמידת הביטחון נעדרת מאיתו והוא בוטח רק במעשה ידיו או במשא ומתן שהוא עושה, אז תהיה ההצלחה שלו עם רוב ההשתדלות במלאכה, ככה הוא חושב. אדם כזה, השביתה בשבת גורמת לו נזק, הוא חושב. למה הוא יכול להרוויח פי שלוש בשבת? והוא לא יוכל לקיים את השבת כמו שצריך, וגם אם הוא קיים, יש לו צער. למה הוא חושב שהוא מפסיד? בדרך הזאת אנחנו יכולים להבין למה משה רבנו הקהיל את עם ישראל שייתנו כסף לבניין המשכן, ולמה הקדים להסביר להם את העניין של שבת לפני המשכן. אלא הוא אמר להם שייתנו נדבה למשכן. כי ששת ימים תיעשה מלאכה. אתה לא יגע, אתה לא טורח. הכסף בלאו הכי, המזונות מראש השנה קצובים לך. אז ממילא אתה יכול לתת בעין יפה, כי מי שמשלים לך זה הקדוש ברוך הוא. אז לכן תדע לך שהברכה של ששת ימי המעשה היא באה מהשבת עצמה. אם אתה שומר את השבת, אז אתה זוכה שששת ימים תיעשם לך ולא תיעשם לך. ומי שקשה לו לפזר את דמעותיו על דברים שבצדקה, חכמים זיכרונם לברכה אומרים המעלים עיני מן הצדקה, כאילו הוא עובד עבודה זרה. למה? כי הוא חושב שבאמת הכסף בא מכוחו, הוא עמל עליו. זה כאילו הוא עובד את עצמו, והוא לא מאמין בלא קם. החפץ חיים, פעם היה לו מעשה מחוץ לארץ, ברוסיה, כשהוא שמע שבעל בית חרושת אחד עובד בשבת מחזיק פה עלים יהודים, וביקש ממנו והפציר בו שלא יעבוד בשבת. אז הוא אמר לו, איך אני אפסיק? אני מרוויח ארבעת אלפים רובל בשבת. אתה רוצה שאני אפסיק? הוא אומר לו, כדאי לך שבשביל חילול שבת תפסיד את כל הבית חרושת? הלא, כתוב בתורה ששת ימים, תעשה מלאכה. וקשה, למה צריכה התורה לומר מה שיעשה האדם כל ימי השבוע? אלא אומרת התורה, אם אתה רוצה שתהיה לך עבודה בששת הימים, אז ביום השביעי תשבות. אבל אם לא תשבות ביום השביעי, לא יהיה לך ששת ימים, מה לעשות. האיש כמובן לעג על הרב, ואמר לו, תגיד, אתה חושב שפסוק מחומש מחזיק את בית החרושת שלי? לא עבר זמן, פרצה המלחמה, בולשביקים נכנסו לרוסיה, לקחו ממנו את כל בית החרושת, הוא ניצל בנס, נשאר בחיים בעירום וחוסר כול, ושלח מכתב לחפץ חיים והתוודה לפניו שדבריו אכן היו צודקים ואמיתיים, והפסוק בחומש לקח לו את בית החרושת. זאת אומרת, התורה אומרת לנו בעצם כך, תבטח באלוקים. אם אתה משתדל, אל תבטח בהשתדלות, תבין שזו גזירה והיא קללה. אם היה לך ביטחון גם לא היית צריך להשתדל, אם היה לך מעט ביטחון היית משתדל פחות. אם אין לך ביטחון אתה משתדל הרבה, אבל לפחות תביא בחשבון שזה לא עמל שלך והיגיעה. כי הגזירה היא אמת מהחריצות שקר, והגזירה לועגת להשתדלות. זאת אומרת, ששת ימים תעשה מלאכה אם אתה שומר את השבת. אם לא תצטרך לעשות, ואתה לא מואל כלום, רק מתייגע. אז לכן, מי שחכם שומע על התורה, שומע על הקדוש ברוך הוא ומרוויח. ויש כאלה רבים, ברוך השם, שהשכילו וחזרו בתשובה, והפסיקו לעבוד בשבת, ולא מרוויחים פחות, מרוויחים לפחות אותו דבר, הרבה מהם יותר, ועוד רווח אחד גדול, הרוויחו את השבת מעין עולם הבא, ועוד עולם הבא שעתידים לקבל. אז מה ההפסד? כולו רווח. אבל כל זה צריך להפנים. האדם צריך להשכיל שהוא לא יכול להיות יותר חכם מהקדוש ברוך הוא שברא אותו. כי הקדוש ברוך הוא, הוא מחייב, הוא ממית, והוא מחליט. והוא יכול להשפיל, הוא יכול להרים. והוא מרפא והוא מחליט. אני מחצתי ואני הרפאה, ואין מיידי מציל. אז כדאי להיות מחובר לקדוש ברוך הוא ולשמוע בעצתו, כי מה שהוא אומר זה לטובתנו. אז למה צריך להתייגע? אם בעל הבית היה אומר לאנשים באמצע השבוע, תבחרו לכם איזה יום שאתם רוצים, חופש על חשבוני. תקבלו שכר, תלכו לחופש. בוודאי שכולם היו אומרים, אני רוצה יום פלוני ויום אלמוני. ואם היה בעל הבית יותר טוב, היה אומר יומיים על חשבוני, קצת מוזר. אבל הוא אומר. הוא אומר, אני משלם שכר מלא. אז למה לא לקחת יומיים חופש? הוא אומר, שבוע חופש. איזה יופי של בעל הבית. והקדוש ברוך הוא אומר, מצידי אתה יכול להיות כל השנה בחופש. שב תלמד, קיים תורה ומצוות, תסמוך עליי, כמו שאני בבטן של אימא שלך דאגתי לך כשהיית עובר, תשעה חודשים, לברוא אותך מטיפס רוחה, והתפתחת, והתרקמת, וסיפקתי לך את המזון בתמצית, בלי פה אפילו, ישר דרך הטבור, והתפתחת נחמד, ויצאת, והכנתי לך מזון בחוץ, ולא טרחת ולא יגעת עד גיל הטיפש עשרה. מי הכין לך את הכול? אני. למה בגיל טיפש עשרה פתאום אתה חושב שאתה חכם ואתה צריך לדאוג לעצמך? למה אתה לא יכול להמשיך? מה, הפסקתי להיות אבא שלך? מה, אני לא זן את כל העולם כולו? ביליונים, ביליונים, ביליונים של בעלי חיים, ביליונים של דגים, של עופות, של חרקים, של רמסים, ומיליארדים בני אדם. אני לא זן? אני לא פותח את ידיך ומשביע לכל חיי רצון? מי נותן את כל האספקה בעולם? מי נותן לפירות, לתבואה, לצמוח? מי מביא טללים? מי מוריד גשמים? מי הכין את כל זה? אתה? משרד התעשייה? מי עושה את זה? אני. אז למה אתה לא סומך עליי? מי מכניס להפרוח אוכל בתוך הביצה? איך הוא מתפתח בתוך ביצה סגורה? ופתאום הוא בוקע אותה ויוצא החוצה? אם אני יודע להכניס לו מזון לבפנים, לקליפה פנימה, אז אתה, כשאתה בחוץ, מחוץ לבצע, אני לא יכול לתת לך. למה אין לך שכל? למה אתה חושב שאתה חכם? למה אתה לא מבין? שאני זן. מי נותן לך לראות בעיניים? אתה? קופת חולים? אימא שלך? מי נותן לך לראות? מי סידר לך שמיעה? מי הכין לך את כל המערכות בגוף? לב מפמפם, 70-80 שנה בלי הפסקה. הפסקה, דקה, דום לב, להתראות. וזה עובד. מיקסר, לא נותנים יותר משנה אחריות. חמש שנים אחריות זה גוזמה. אתה 70 שנה טוחן, 80 שנה טוחן, בלי רעש, בלי גריז. עובד. למי אתה צריך להגיד תודה? מי עושה את כל זה? מי הכין את כל זה? תעלות, דם, משאבות, מנופים, מצלמות, בוקסות. מאיפה כל זה? מי הכין את הכול? בורא עולם. רק סנדוויצ'ים, אתה חושב, חסר לו? לא חסר לו. רק מה, אין לך ביטחון. למה הרגילו אותך מגיל טיפש עשרה? צריך לעבוד. עבדו עליך. לא צריך לעבוד. מי שיש לו ביטחון, לא צריך לעבוד. מה עושים? לומדים שער הביטחון. יש ספר, חובת הלבבות, שער הביטחון. אחרי שאתה גומר את הספר, אתה מבין שלא צריך לעבוד. אם אתה תהיה צדיק, עושה את רצון הבורא, הוא ימציא לך את כל צרכיך עד הבית, ותקבל דורונות ומתנות לאין שיעור. כל גדולי ישראל הצדיקים, הם עובדים? הם לא עובדים. חסר להם משהו? לא. הם צריכים משהו? גם לא. מה הם אוכלים? מעט. מה הם עושים כל הזמן? תורה ומצוות. וכל העולם מגיע עליהם להתברך, ליטול עצה, לרפואה, לישועה, לכל דבר. והם לא עובדים. אז מה יותר טוב? אם בן אדם יכול להיות קרוב לקדוש ברוך הוא, ולקבל ממנו הכול, ולהשיג את הכול, ואפילו להשפיע על אחרים טובות, זה לא יותר טוב מאשר אדם צריך לרדוף אחרי מה שמוכן לו בלאו הכי. זה כמו בן אדם שעומד בתחנת אוטובוס, ורואה שהאוטובוס מתאחר, אז או שהוא מתקדם, או שהוא הולך אחורה לתפוס את האוטובוס יותר מוקדם. זה חכם או טיפש? מה עשית? אם תלך תחנה אחת קדימה או שתיים, בסוף תצטרך לעלות עליו. אז רק התעייפת, הלכת ברגל לשתי תחנות. באותו מחיר היית עומד באותו מקום, רק אין לך סבלנות, אין לך ביטחון. אתה אומר, אולי הוא לא יצא מהתחנה, אז אני אתקדם. אבל אתה לא תשיג את האוטובוס, כי אתה צריך לנסוע מעיר לעיר. אז מה הועלת? ככה זה נראה. כשאדם רץ לקראת העבודה, לקראת הפרנסה, באמונה שהוא עושה זאת. זה אסור באיסור מוחלט, שאדם יאמין שהוא מביא את הפרנסה. גם אם אין לך ביטחון ואתה הולך לעבוד, אתה חייב להפנים את הדברים שלא אתה מביא את הפרנסה, אלא הקדוש ברוך הוא. הוא נותן לך אותה והוא מזמן אותה לך. היה אחד שאבא שלו היה בחוץ לארץ, והוא כתב לאבא שלו מכתבים, אבא, אבא, אני צריך כסף, אני זקוק לכסף. שולח מכתבים, אבא שלו לא עונה לו. אחרי שבועיים בערך, השכן דופק בדלת ואומר לו, תגיד לי, מה שלומך? מה נשמע? הכול בסדר? האם אתה זקוק למשהו אולי? הוא אומר לו, מה אני אגיד לך? יש לי אבא עשיר גדול בחוץ לארץ, אני שולח לו מכתבים על המצוקה שיש לי והכול, והוא לא עונה לי כלום. אני לא יודע מה לעשות. הוא אומר, תשמע, אני, ברוך השם, הקדוש ברוך הוא, השפיע עליי טובות. אין לי בעיה אם אתה זקוק לכסף, הלוואה, מתנה, אין לי בעיה, אני אתן לך. הנה לך, בבקשה, אלפיים דולר, תשתמש, תהנה, תאכל. אני אבוא עוד שבוע, נראה מה המצב. בא עוד שבוע, נו, זה הספיק. אומר, בקושי, אבל ברוך השם, תודה, תודה. אומר לו, הנה, אקח עוד אלפיים דולר. וככה הוא נותן לו, ונותן לו, וכל הזמן נותן לו. יום אחד הוא פולט לו, ואומר לו, אתה יודע מה? תאמין לי, אתה יותר טוב מאבא שלי. אבא שלי, אני שולח לו מכתבים, לא עונה לי. ואתה, השכן שלי, לא מכיר אותי, לא חייב לי כלום, כל שבוע אני נכנס, מביא לי סכומי כסף. אמר לו השכן, בוא אני אגלה לך סוד. כל הכסף שנתתי לך, זה של אבא שלך. אבא שלך הרים אליי טלפון. אמר, הבן שלי, שולח לי כל הזמן מכתבים שהוא רוצה כסף. אבל אני רוצה לראות ולנסות אותו איך הוא יתנהג, האם הוא יחשוב שאני דואג לו, לא דואג לו, הפקרתי אותו, לא הפקרתי אותו, אני אבא טוב, אבא לא טוב. אז לכן אני רוצה שאני אשלח לך כסף ואתה תכניס לו, בלי להגיד לו שזה אני. עד שהוא ידבר נגדי, אז תגיד לו. ככה הקדוש ברוך הוא. אנחנו מדברים איתו, מתפללים, פרנסה, פרנסה, פרנסה, פרנסה. אז מה אנחנו מצפים, כאילו? שאבא יוריד יד מלמעלה מהשמיים לעיני כולם בצהריים, ויגיד כך. זה לא עובד ככה. מה עושה הקדוש ברוך הוא? מסדר לך מפה, משם, מכאן, מכאן, מכאן, מכאן, מכאן. כל זה מה שאתה חושב שהסתדר וסידרת בהשתדלות שלך עשתה ופעלה? תדע לך, זה הכל מה שאבא שלך מלמעלה סידר לך. כמו שהוא סידר לך ראייה ושמיעה והבנה ומחשבה ודיבור, הכל הוא סידר לך. אותו דבר גם זה. אבל מה לעשות שבדברים האלה הורגלנו מקטנות שצריכים להשתדל. אם לא משתדלים, לא משיגים. וזו טעות. זה קללה בתורה בזיעת אפיך תאכל לחם. אתה בשביל לאכול לחם תצטרך להזיע. זה קללה. לא היה לפני החטא. לא היה. ברכו ברא את אדם ישר בגן עדן והוא רצה שיישאר בגן עדן בלי שום מלאכה אבל בתנאי שהוא לא יהיה חטא אבל אם הוא יהיה חטא הוא יתקלל עכשיו אני אתן לכם עוד טיפ קטן חכמים זיכרונם לברכה אומרים תכבדו את נשותיכם ותתעשרו אם תכבדו את הנשים שלכם אתם תתעשרו מה קשור אם אדם מכבד את אשתו הוא יתעשר? מה זה קשור? אלא גם אדם יתקלל וגם חווה יתקללה אדם בזיעת הפיך תאכל לחם זאת אומרת הוא יצטרך לעבוד ולהתייגע בשביל להביא את מזונו אם אין לו ביטחון והאישה התקללה גם כן בין הקללות שהתקללה זה ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך מה שאומר שהאישה צריכה להיות כנועה לגבר מדין קללה והיא צריכה לכבד את בעלה ביותר מדי כמו שאומר הרמב״ם אז זאת אומרת זה הקללה שנתקללה אישה חוץ מזה שההיריון שלה יהיה קשה וכו׳ למעשה אדם יתקלל בעשר קללות, אישה בעשר קללות, הנחש בעשר קללות, באדמה בעשר קללות מכל מקום אלה שתי קללות שנתקללו אמרו חכמים תכבד את אשתך ותתעשר מה זה קשור? היות והאישה נתקללה שהיא צריכה לכבד את בעלה ביותר מדי בא בעל ומכבד את אשתו למעשה הוא היה צריך להגיד לה גברת מה כתוב בפסוק ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך אז בבקשה למלא את חלקך הוא לא עושה כך הוא מכבד את אשתו זאת אומרת הוא מוותר על הקללה שהיא נתקללה אומר הקדוש ברוך הוא אתה מוותר על הקללה שלה אני מוותר על הקללה שלך אז לא תצטרך בזיעת אפיך תאכל לחם ואני אעשיר אותך בלי הקללה אז זאת אומרת חכמים ידעו בדיוק איך אפשר אפילו לבטל את הקללות אז אתם רואים אדם יכול בסך הכל לעשות פעולה קטנה לכבד את אשתו וממילא הוא התעשר מצד שני אמרו חכמים אם הבעל מצער את אשתו והיא מורידה דמעות כיוון שהונאתה קרובה דבעתה על לחיה זה גורם עניות אז אם שומעים לה עצות של חכמים יכולים לסדר את כל החיים על הצד הטוב ביותר זה כשחכמים אומרים וכשהתורה אומרת במפורש ששת ימים תעשה מלאכה לא תעשה, היא תעשה מאליה למה אנשים לא לוקחים את ההבטחה האלוקית וסומכים עליה והשבת מקדשת את ששת ימי החול והברכה שורה כמו שכתוב ויברך השם את יום השביעי ויקדש אותו, למה? כי בוא שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות מאיפה חלה הברכה? מהשביתה בשבת כל הברכה לששת ימי המעשה תלויה בזה אז אם כן הנה יש לכם עצה, תרצו לאמץ אותה, הרווחתם ואם עדיין אין לכם ביטחון, תלמדו שער הביטחון וגם אם עדיין לא הספקתם ואתם הולכים לעבוד, תזכרו דבר אחד שלא ההגיעה שלכם מביאה אלא גזירת הבורא מראש השנה ועד אחרית שנה. ואם אתם רוצים שבשנה הבאה יהיה לכם יותר, תדאגו שעד ראש השנה הקרוב תאספו הרבה מצוות והרבה תורה ותראו לו שאתם מעוניינים כמה שפחות לעבוד ותקבלו בהתאם. כי מי שבא לקדוש ברוך הוא עם כלי ורוצה ממנו, הוא ימלא לו את הכלי. באת עם כוס, הוא ימלא כוס. באת עם אמבטיה, הוא ימלא אמבטיה. אין לו בעיה לקדוש ברוך הוא למלא. עם איזה כלי שתבוא, הוא ימלא אותך. כל מי ששואף לרוחניות, הקדוש ברוך הוא מחויב לתת. מחויב לתת. הוא חייב את עצמו. זה כמו אבא שרוצה שהבן שלו ילמד. הוא מוכן לשלם את כל הלימודים ויותר. רק שב תלמד. אני רוצה שתלמד. אבא שבשמיים אומר, ודאי שאני רוצה. אני ביקשתי בתורה במפורש, ואגיד תבוא יומם ולילה. זה שהוא צריך לקלל את אדם הראשון זה בגלל שהוא חטא. אבל אם הוא חכם, הוא יכול לבטל את הקללה. כמו אישה. כתוב שאישה היא תלד בצער, בעצב תלדי בנים. אבל אישה יכולה לא להיכנס להיריון, ולא יהיה לה שום צער. אז איך תתקיים הקללה? היא לא תתקיים. זאת אומרת, אפשר לא להיות מקולל. כתוב בזיעת אפיך, תאכל לחם. לא רוצה לעבוד. אז אין זיעה. אבל לחם יש. כי מי שגזר שטיחי 70 שנה בלי לאכול, אי אפשר לחיות. אז איך תחי 70 שנה אם גזרו שטיחי 70? אז הלחם חייב להגיע. איך הוא יגיע? כמו שהראייה מגיעה. כמו שהשמיעה. כמו שהחיים מגיעים. מאן די יהב חייה יהב מזוני. מי שנותן את החיים, הוא נותן את המזון. ואפשר להעריך ולהפליג בזה רבות, בשביל שתבינו כמה אנחנו טועים בחיים ומבזבזים את הזמן על דברים שבלאו הכי מוכנים לנו. ועל הדברים שלא מוכנים אנחנו לא מתייגעים כלל. יש שתי פרנסות. יש פרנסת עולם הזה ויש פרנסת עולם הבא. פרנסת עולם הזה מזומנת לאדם, פרנסת עולם הבא אינה מזומנת. אם תכין לעצמך צידה לדרך, תהיה לך. אם לא תכין, לא תהיה לך. פרנסת עולם הזה, גם אם לא תכין, היא מזומנת לך. ורוב העולם מה עושה? דואג למה שמגיע לו ולא דואג למה שלא יגיע לו. זה היפוך היוצרות. אז לכן כל אדם בר דעת יתבונן מה התכלית. שימו לב, אנשים אוספים, אוספים, אוספים, אוספים, אוספים, אוספים, עד שיום אחד נאספים. מן הסתם שמרתם על האחים עופר. היה להם הרבה מאוד כסף. והם נפטרו אחד אחרי השני שלושה חודשים. ומה הם השאירו? עשר מיליארד דולר. נו, זה לא חבל? אספו את הכול למישהו אחר. ועכשיו יש ריב, מי ייקח? עשר מיליארד דולר להשאיר. הם היו יכולים לבנות את כל העולם היהודי לנצח נצחים. בקטנה. אבל אין שכל. אין שכל. לעשירים בדרך כלל אין שכל. והם לא עשירים בכלל. הם עניים גדולים. למה הם עניים גדולים? כי מה ההגדרה של עשיר? הגדרה של עשיר זה מי שלא חסר לו. מה ההגדרה של עני? חסר לו. אם רואים עשיר שעוד עובד, מה הוא? עני, כי חסר לו. למה אתה עוד עובד? יש לך מספיק? יש לך מיליארד? כמה שניצלים תאכל? על כמה מיטות תשאל? עם כמה מכוניות תנהג? מה אתה יכול לעשות יותר ממני? כלום. אתה רק דואג יותר ממני. אבל אם הוא עוד עובד, סימן שחסר לו והוא עני. עני שמספיק לו פרוסה, שתי פרוסות ביום, ולא חסר לו יותר. זה עשיר. הוא לא צריך יותר, הוא לא עובד יותר, הוא לא מתייגע יותר, הוא עשיר. מה אומרת המשנה? איזה הוא עשיר? מה פתאום זה שהרוויע בפיס? כולם רוצים להרוויע בפיס. את המשנה כולם יודעים? וכמעט אף אחד על פיה לא חי. איזה הוא עשיר? יש שמח בחלקו. מה שיש לך בחלקך, לא יהיה לך יותר מזה לעולם. מה שחלקך זה חלקך. מה שחלק לך בורא זה מה שיש, לא תקבל יותר. ואם אתה שמח בזה, אתה העשיר הכי גדול. איזה הוא גיבור? מי שמרים, 200 קילו. לא כתוב במשנה. איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו. נראה אותך כובש את היצר שלך. זה הכול. אם זה הצלחת, אתה גיבור יותר מלוכד עיר. אם יש אחד שנכנס לעיר וכבש את כל העיר לבד, בטח שיגידו סופרמן. המשנה אומרת, זה בכלל לא גיבור. גיבור זה כובש את יצרו. זה גיבור. איזה הוא חכם? מה פתאום? חכם זה אחד שיודע את כל התורה? חכם זה אדם שיודע את כל החוכמות? אומרים, לא, לא, לא. חכם זה הלומד מכל אדם, אפילו מילד קטן. מה זה חכם? חכם זה שיודע שהוא עוד חסר. חכם מבין שהוא עוד חסר. זה חכם. לכן אצלנו לא נקרא חכם, אלא תלמיד חכם. אומרים, זה תלמיד חכם. למה אומרים עליו תלמיד חכם? כי הוא עדיין תלמיד. אם הוא תלמיד, הוא חכם. אם יש לו עוד ממי ללמוד, הוא עדיין חכם. הוא מבקש חוכמה. הוא לא מחפש תואר ולא כותרת חכם. הוא לא חכם. הוא כל הזמן לומד. זאת אומרת, כל המושגים שלנו מוחלפים למושגים של רחוב. אבל המושגים האמיתיים הם אבסולוטיים. מה זה חכם, מה זה עשיר, מה זה גיבור. אבל אנחנו חיים לא נכון לצערנו. למה? כי אדם לא יושב ולומד את התורה. הקדוש ברוך הוא, הוא נתן לנו את החוכמה. הוא נתן לנו את הבינה. הוא נתן את הדעת. אבל הוא אומר, מה תעשו עם זה אם לא תלמדו את החוכמה שאני נותן לכם? ממי אתם לוקחים חוכמה? מאלה ששאבו קצת, קצת, קצת, קצת מכמה אנשים? מקור החוכמה זה אני. אם תיקחו חוכמה, קחו ממני. אני המקור שלה. אני נותן את הביטחון. תסמכו עליי. כל מה שהקדוש ברוך הוא נותן, ובחינם לא לוקחים. רוצים את זה בעבודה עצמית. נו, אתם מבינים דבר כזה? אבא אומר, אני נותן לך, כמה אתה מרוויח? 3,000? 4,000 שקל? 5,000? 50,000 אני נותן לך. אל תעבוד, לך תלמד. לכאורה צריך לקפוץ על זה, לא? ויש טיפשים שיגידו, לא, אני רוצה לעבוד בזכות עצמי, אני לא רוצה להיות תלוי באחרים, לא רוצה טובות, לא רוצה שום דבר. הקדוש ברוך הוא אומר, תתן לך הרבה יותר ממה שאתה יכול לצפות. תתקרב אליי, תראה כמה אני אתן לך. תתקרב, תתקרב אליי. כמה שתתקרב אליי יותר, אתה מתקרב לאוצר, לאוצר. אני אתן לך יותר. אתה רחוק ממני? תקבל פירורים. אז אני חושב שכדאי, כדאי להתקרב לקדוש ברוך הוא. כדאי לשמור שבת כמו שצריך. כדאי שיתברכו ששת ימי המעשה. כדאי גם לא לעבוד בכלל. אבל אם יש לכם פחד, תלמדו שער הביטחון. אם תרצו, באתר שופר.tv יש סדרה של הרצאות בנושא ביטחון. הרבה אנשים אחרי שמעו, חלקם הקטינו בעבודה, חלקם חצו אותה, וחלקם אף הפסיקו. והם היום לומדי תורה מאושרים, ולא חסר להם כלום. פלא פלאות. ניסי ניסים. אתם רוצים לדעת אם הקדוש ברוך הוא מסוגל? אז יש לנו כבר הקדמה. כשעם ישראל יצאו ממצרים, הם יצאו מיליונים עם תינוקות. ולא היה אוכל. ואין סופר. ואין פיצוציות. אין כלום. איך אפשר, חסרי אחריות, לצאת למדבר עם מיליונים ועם ילדים בלי להכין צדה לדרך? איך אפשר? במה אכיל אותם הקדוש ברוך הוא? הוריד להם מן מן השמיים. מן. יום, יומיים, שנה, שנתיים, ארבעים שנה רצוף. מיליונים אכלו לחם מן השמיים. ומים יצאו מסלע. מסלע יצאו מים. מהמקום שלא שייך בעולם, על פי טבע שיגיע לחם, אין תבואה למעלה. אין שדה למעלה. איך יורד? סלע. איך יוצא ממנו מים? כמויות למיליונים. מאיפה שהם הולכים זה מתגלגל איתם. זה מספיק זמן בשביל להוכיח שהקדוש ברוך הוא יכול לזון ולפרנס. אז יש לו בעיה היום לתת? אין לו בעיה. אבל הדור ההוא, סמכו עליו יותר מאיתנו. לכן אמר הקדוש ברוך הוא על הדור ההוא, זכרתי לך חסד נעורייך. לכתך אחריי במדבר, בארץ לא זרועה. אני מחזיק לכם על זה חסד גדול שהאמנתם בי. והלכתם מיליונים במדבר שומם וצחיח, בארץ לא זרועה. ארץ שאפילו לזרוע בה אי אפשר, כי כשזורעים אז יש לך שקט, כי אתה יכול לזרוע, לקבל הרבה תבואה, לאגור במחסנים וכאילו להיות רגוע. אבל אתם הייתם בארץ שאפילו לזרוע אי אפשר. והלכתם אחריי ארבעים שנה. אנחנו נמצאים בדור שיש שפע. אז בכלל לא צריך לדאוג. אז למה אנשים טורחים כל כך ויגיעים ומודאגים ופוחדים? יש להם כל הזמן דאגת המחר. חכמים אמרו, כל האומר, מה אוכל למחר? ויש לו פת בסלו, זה מקטני המנה. מי שיש לו שלוש סעודות היום, פת בסלו, ואומר מה אוכל למחר, הוא פוחד, זה אדם עם אמונה קטנה. למה? מה הוא אומר? מה אוכל למחר? היום אני אגמור את האוכל ואין לי יותר. מה אני אוכל למחר? אומרים שהוא מאמין קטן. למה? אתה אומר, מה אוכל למחר? משמע, שאתה מאמין שתחיה מחר, רק אתה מודאג אם תאכל מחר. מי אמר שתחיה מחר? אם תחיה מחר, למה לא תאכל מחר? מי שנותן את החיים מחר, נותן גם את האוכל מחר. זאת הבעיה. הרגילו אותנו לחיות עם הקללה. ואנשים מבסוטים מזה. איך העבודה? לא צריכים לשאול איך העבודה. איך הקללה? כמה שעות אתה מקולל? אחד בא, אומר, תשמע, אדון בעל הבית, המשכורת לא מספיקה לי, אפשר לקבל קללות נוספות? חחחח. הקדוש ברוך הוא נותן ברכה, אומר, שמור את יום השבת, כמו שאני אומר לך. ואני אברך לך את ששת ימי המעשה. תסמוך עליי. אתה יודע מה? אתה לא מאמין בבת אחת. תתחיל איתי לאט-לאט. תתחיל להוריד קצת-קצת. תראה שלא תמות. תראה שלא יחסר. לאט-לאט. אבל בזמן שאתה מוריד, תלמד תורה. תלמד, תלמד, תו- תוריד טיפה, תלמד עוד עוד, תוריד טיפה. כמה שתלמד יותר, תוריד טיפה, אני אראה לך שתקבל יותר. תנסה אותי. אלה שניסו, הצליחו. אלה שלא ניסו, ממשיכים עם הקללות. שיבושם להם. למי שיש שאלות, בבקשה.

אם אפשר להעביר לו שם את המיקרופון.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

כותבת הגמרא, מסכת קידושין,

כותבת הגמרא במסכת קידושין, שחייב אב

ללמד את בנו אומנות.

אחרת, כאילו מלמדו ליסטות.

אנחנו יודעים שהלל הזקן עבד.

שמאי היה קבלן בניין.

הרמב״ם היה רופא.

רבי יוחנן הסנדלר.

יש הרבה מאוד דוגמאות של גדולי עולם מהתורה הקדושה שלנו,

שבוודאי ובוודאי שעבדו.

אז,

בוודאי אני מסכים עם כל דברי הרב,

שכמה שיש לנו יותר אמונה בקדוש ברוך הוא,

אז,

בוודאי שגם העבודה תיעשה.

אבל בכל זאת,

רציתי לשאול את הרב, מה באמת המידה הנכונה

של ההשתדלות בעבודה,

או שפשוט ההמלצה של הרב לא להשתדל בכלל?

בכלל לא להשתדל בפרנסה.

זאת השאלה.

שאלה יפה.

נכון, צדקת שאב צריך ללמד את בנו אומנות,

אבל צריך לדעת

שאומנות

זה למקרה הצורך,

זה לא חיוב.

רבי נהוריי אמר, אני איני מלמד את בני אומנות,

אלא תורה.

זה גם אומנות.

והיא לא רק עומדת לו בצעירותו, אלא גם בזקנותו.

בעוד שאומנות אחרת לא עומדת לאדם בזקנותו.

והקדוש ברוך הוא אומר,

כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו.

והקדוש ברוך הוא אומר, אין מקח,

מקח, כמקחה של תורה.

ויש על זה מדרשים נפלאים, אבל לא נפליג בהם.

מכל מקום,

כמו שאמרנו,

יש גזרה,

וכיוון שיש גזרה ורוב בני אדם

אין להם ביטחון,

וכמו שכתוב

ברבי ישמעאל,

ברבי שמעון,

שכתוב שהרבה עשו כרבי שמעון ולא עלתה בידם,

והרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם,

אז זאת אומרת, אלה שעשו כרבי שמעון לא הצליחו להחזיק מעמד.

אז הרבה עשו כרבי שמעון ולא עלתה בידם,

אבל מעט כן עלתה בידם.

זאת אומרת, זה תלוי בדרגת הביטחון

של כל אחד ואחד.

אם אתה תעבוד על דרגת הביטחון שלך ותגיע לדרגה המקסימלית, כמו שאומר רבנו בכי בחובת הלבבות,

אז אתה לא צריך להשתדל בכלל.

וההשתדלות שלך צריכה להיות לא להשתדל.

זו ההשתדלות.

והוא מסביר, יש שתי סיבות למה בכלל יש עבודה.

אחת זה סיבה כדי לבחון את האדם

ולראות אם האדם הזה יאמין שכוחו ועצם ידו עשה לו את החיל הזה,

או שלמרות שהוא עובד, הוא ידע שהקדוש ברוך הוא

הוא-הוא שזן ומפרנס,

למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך.

האם אתה תעמוד בניסיון הזה של הקללה או לא?

דבר שני,

הקדוש ברוך הוא, אם ייתן לאנשים מסוימים את השפע,

והם לא ילכו ללמוד תורה ולא לקיים מצוות, הם יפשעו.

זאת אומרת,

ובקרך וצונחה ירביון ורם לבבך ושכחת את השם אלוקיך.

אז זאת אומרת,

יכול להיות מצב שאתה תפשע מזה שיהיה לך שפע.

אז לאנשים כאלה, הקדוש ברוך הוא נותן להם יגיעת בשר,

אחד, לבחון אותם ולנסות, שתיים, להעסיק אותם.

כמו שאומרת המשנה,

שיפה תורה עם דרך ארץ

שיגיעת שניהן משכחת עוון.

מה פירוש, מה המטרה?

שהוא ישכח מהעוון,

תהיה עסוק בתורה ותהיה עסוק בעבודה,

ממילא תבוא מותש ותשכח מהעוון.

אבל כל זה במי שלא יכול ללמוד כל היום.

כי אם הוא לומד כל היום,

אז גם זה משכיח עוון.

אם הוא לא יכול רק ללמוד,

אז הנהג בהם דרך ארץ.

כמו רבי ישמעאל.

ואז ממילא זה.

אבל מי שלא צריך את המבחן

ומי שלא יבעט בטובה,

אלא לא ייתה אל השלווה ולא אל המנוחה,

ויחשוף אל הבורא,

וירוץ לעשות את מצוותיו,

ויעסוק בתורתו,

וירצה להתדבק בו,

ולא ייפת לקשפי העולם, כלשון רבנו בחייה,

ולא יתפתח אחרי כל העולם הזה על נוצץ כביכול.

אדם כזה לא צריך את שתי הבחינות.

ממילא מזונו יגיע אליו בלי שום טרחה.

עכשיו, איך הוא יחליט מה הוא עושה?

פשוט.

אם הוא רוצה להגיע לדרגה המקסימלית,

ילמד.

כמו שאדם הוא חלש,

והוא חושש ללכת ברחוב כי יש בריונים,

אז הוא מקבל יום אחד החלטה.

אני הולך למכון כושר,

ואני לומד,

ואני מפתח את הגוף,

ואז אני לא אפחד.

ואז הוא הולך כמו כדור מתגלגל,

והוא לא חושש.

אבל אם בן אדם לא כזה, אז הוא יצטרך תמיד דרך החצרות לעבור בשביל להגיע הביתה בשלום.

מי שרוצה לא לחשוש מעבודה,

נכנס לרבנו בחייה,

לומד את מה שצריך ללמוד, כמה שצריך ללמוד,

מאמן את עצמו בביטחון,

סופג את זה לקרבו,

מנסה, עושה תרגילים, תרגילי ניסיון,

וחביבי,

ככה זה עובד.

יש לי תלמידים שיחיו,

שכשלמדנו ביטחון, כל אחד בא עם סיפור אחרי כמה ימים שהוא ניסה משהו.

אחד סיפר,

הוא גר באלעד,

והוא רצה טרמפ.

אז כל פעם שהיה עובר רכב, הוא היה קורא בינתיים תהילים.

כשהעובר רכב הוא היה מפסיק מהתהילים,

והיה עושה ככה,

לא עוצרים.

פתאום הוא חשב, הוא אמר,

הרי למדנו שיש ביטחון.

אם יש ביטחון,

אז למה אני צריך בכלל להושיט את היד?

הרי השם יודע שאני רוצה טרמפ.

למה אני צריך להושיט את היד?

אז הוא החליט שהוא קורא בספר בלי להושיט את היד.

הוא אומר, איך שהוא החליט,

עצר ג'יפ חדש.

אמר לו,

תגיד לי, איפה זה רחוב כך וכך?

הוא אומר לו, תיסע ישר שמאלה.

פתאום הוא שואל אותו, תגיד, לאן אתה צריך?

הוא אומר לו, אני יותר רחוק, אני בסוף.

אמר לו, בוא, בוא, תעלה, תעלה.

הוא יעלה אותו ולקח אותו.

הוא לא ביקש ממנו כלום,

כי הקדוש ברוך הוא יודע.

שלשום היה לנו מעשה מופת.

מופת.

אחד מהלומדים,

גר צדק,

אשתו בבית חולים.

הילד עומד לצאת,

הדופק מפסיק,

מצוקה,

ואקום,

מנסים להוציא את הילד,

אין דופק בכלל,

הילד יוצא מת.

האבא לא שומע את הילד בוכה,

לא מודיעים לו כלום, הוא מבין שמתעסקים שם, כולם בלחץ,

הוא מאבד את העשתונות,

הוא יוצא החוצה,

הוא מדבר לקיר,

לא יודע מה עושים,

אין מה לעשות, הוא לא יכול לעזור בכלום.

פתאום אחרי איזה שלוש-ארבע דקות

הוא אומר, הוא מתעשת,

הוא נזכר בכל מה שלמדנו בשער הביטחון,

הוא נכנס לחדר לידה

ואומר לאשתו שני,

יהיה פה תחיית המתים,

יהיה פה תחיית המתים,

יהיה פה תחיית המתים.

הוא אומר לי, אשתי, צלצלי לרב, תבקשי ממנו שיתפלל עכשיו.

אני באמצע השיעור

מקבל טלפון,

אשתי אומרת,

יצא תינוק מת.

אמרתי לה, חבר'ה, שאיתי, מי מקבל עליו תענית 40 יום? דחוף, רציפות, תענית.

לא עונים לי.

אמרתי, אני מקבל.

פתאום אחד אומר, גם אני מקבל.

הודעתי לה, שניים קיבלו תענית

צום 40 יום רצופים.

תגידי לו.

הוא שמע את זה, אמר, גם אני מקבל.

הביאו את התינוק לטיפול נמרץ.

ארבעה רופאים ואחיות, כולם רצים.

חמצן, זריקות, בלאגן.

חצי שעה, אין דופק.

מה התברר? הילד כשיצא

מהמי שלייה, הוא בלע.

חלק מהדברים שיש שם לא נפרט,

והוא נחנק.

אחרי מאמצים,

פתאום מודיעים,

הדופק חזר.

עכשיו הייתה שאלה,

המוח נפגע או לא? אם המוח נפגע, השם ירחם.

לך תדע מה יישאר עם הילד.

עוברות כמה שעות,

בדיקות יסודיות,

הילד בריא משלם.

תחיית המתים, ממש.

ילד מת חצי שעה.

מחיאות כפיים ומחיאות כפיים ומחיאות כפיים ומחיאות כפיים. זה נקרא ביטחון.

ביטחון. מי שיש לו ביטחון

יכול לחיות מתים.

מי שאין לו ביטחון, מסכן,

לא יודע מה לעשות, דופק את הראש בקיר וזהו.

בכל זאת, הרמב״ם, אני רוצה להקשיב לו. הרמב״ם לא היה ביטחון.

להילד הזקן לא היה ביטחון. אני אענה.

בתקופה של הילל הזקן

ובתקופה

של הרמב״ם

לא היה מצב כמו שהיום יש.

היום תומכים באנשים בשביל שילמדו תורה,

מוכנים לשלם כסף, לא תמיכה ממשלתית,

כי זה קצבת מתים.

זה בשביל שימותו, לא בשביל שיחיו.

כי ב-600 שקל משפחה עם שמונה ילדים לא יכולים לחיות, אפילו לא לשתות

כוס חלב כל שלושה ימים.

אבל בדורות ההם

לא היה כלום.

אם אדם לא היה טורח, גם לשני לא היה לתת לו.

אז זאת אומרת, היו חייבים לעשות

מלאכה.

לרמב״ם

היה אח עשיר,

שבהתחלה פרנס אותו, אחר כך הוא נפטר.

ואחר כך הוא היה צריך מלאכה.

אבל הרמב״ם

עשר שנים כתב את היד החזקה בחדר,

והוא לא עבד.

איך זה?

אלא בזמנים שהוא יכול היה,

בלי עבודה הוא באמת לא עבד.

בזמנים שהוא לא יכל,

אז הוא היה חייב לעבוד, כי לא היה מאיפה.

עכשיו, לחיות על הנס לגמרי,

זה לא כל כך פשוט, ולא כל אחד מוכן.

שיעקב אבינו אמר,

קטונתי מכל החסדים ומכל האמת.

אבל הרמב״ם בעצמו אומר בהלכה,

שאדם ילמד

ביומו ולילו תורה,

ויתעסק במלאכה כדי חייו,

כדי סיפוקו,

אם אין לו מה יאכל,

וישאר יומו ולילו יעסוק בתורה.

אז כמה לעבוד, הוא אומר?

כדי סיפוקו.

אם אין לו מה יאכל.

אבל אם יש לו מאיזשהו מקום לאכול,

הוא מקבל קצבה, תקציב, מתנה, לא משנה מה,

לא צריך לעבוד.

זאת הנקודה.

חנינא בן דוסא,

כל העולם ניזון ממנו, והוא היה עדיין לא בקו חרובים.

והוא היה עני גמור.

אז זאת אומרת,

המזונות קצובים.

בין אם זה קו חרובים,

ובין אם אתה רבי שמעון,

ואתה בורח למערה,

ואתה לא לוקח אוכל.

וגם אם תיקח, יספיק לכמה ימים.

אבל אתה צריך להיות 13 שנה.

אז מה יועיל?

רבי שמעון לוקח חברותא את הבן שלו, שהוא לא היה בגזירה.

כי בלי חברותא זה מיטוטא.

את זה הוא כן דואג.

אוכל הוא לא דואג, כי המזונות מהשם.

מה עושה השם?

נותן לו.

מה?

עץ חרובים ומים.

אפשר לחיות עם זה?

תשאל את הרופאים היום, יגידו, זה מתכון למוות בעינויים.

אין ויטמינים, אין קלוריות,

אין שום דבר.

אבל הקדוש ברוך הוא זן, וזה מתברך במיעב,

ואין שום בעיה, כמו המן.

המן היה כמו גרגירים של פטרוזיליה.

היו אוכלים וטועמים אותם בכל טעם שרוצים.

הקדוש ברוך הוא יכול לזון.

אנחנו בדורנו,

כתוב לנו,

מי שרוצה לבטוח בשם,

יש את הדרך לפי רבנו בחיה,

ויכול להיות סגור ובטוח.

הוא לא במדבר,

הוא לא בדורות שאין כסף בכלל.

הוא נמצא בדור שיש הרבה שפע,

ויש הרבה תורמים,

ויש הרבה מחזיקי תורה,

ויש הרבה שרוצים לזכות.

וזה שנותן להם את האפשרות,

הוא-הוא המפרנס האמיתי.

כי עמי ארצות

לא זוכים לקום בתחילת המתים,

אלא אם כן יש להם חלק בתורה,

אז מה שהם נותנים

מעות ומטילים לי

לתלמידי חכמים,

הם זוכים בעצמם לקום בתחילת המתים.

שאלה נוספת,

כן, הגברת פה רוצה לשאול.

כאן

תרימי את האצבע.

תודה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

לפני חודש וחצי בערך,

הקדוש ברוך הוא שלח לי שליחה וחסד.

היא עשתה איתי חסד מאוד גדול.

אני רוצה שאתה הערב תעשה איתה חסד.

היא בחורה שגדלה בבית שכנזי, חילוני לגמרי.

היא לא מכירה כלום.

היא באה היום.

אני רוצה שתעזור לה.

היא שאלה אותי, התחברו אותי לקדוש ברוך הוא.

אמרתי לו, בואי, הרב בא לעיר.

אז בבקשה, הרב.

כן, בבקשה, מה השאלה?

לא, אני לא, אל תדאגי.

לא, לא, לא, אני ממש לא ארגה.

אני מצטערת, אבל זה פשוט,

אני מופתעת.

לא, לא, לא, לא, יש הפתעות טובות בחיים.

אני ממש נבוכה מהסיטואציה, אבל אני ממש לא,

אני פשוט מקשיבה לך, אבל אני...

לא מתחברת.

לא, לא, לא, חלילה, לא אמרתי שלא מתחברת.

אני פשוט מביך אותי, אבל אני מתרשמת ושומעת, אבל אני מודה... את מאמינה, בואי אני אעזור לך. את מאמינה שיש אלוקים?

אה, כן, מאמינה. מאמינה.

מה זה אומר?

יש מה לעשות עם זה, או שרק מאמינים וזהו?

יש מה לעשות, כל אחד בדרכו ובמינון שלו, כן.

השאלה אם הקדוש ברוך הוא, את חושבת,

השאיר את זה בידו של כל אדם שיעשה מה שהוא רוצה,

לדוגמה.

אחד יחליט שהוא רוצה לעשות רע,

אחד יחליט שהוא עושה טוב,

והכול נחמד בעיני הקדוש ברוך הוא. זה אפשרי?

אני בגישה שכל דבר שקורה כנראה צריך לקרות,

וכמו שיש רע, יש גם טוב. זאת אומרת, את אומרת שהכול מוכתב.

אני חושבת שכל מה שקורה כנראה צריך לקרות.

זאת אומרת, הכול מוכתב.

זו פרשנות שאפשר, כן.

זאת אומרת, אין לך מה לעשות בעצם.

כל מה שצריך לקרות יקרה,

משמע שלך אין מה לעשות בעניין.

לא, בוודאי שיש מה לעשות. אה, אז יש מה לעשות. כן. אז יש בחירה.

כן, יש בחירה. אז אפשר לבחור בין טוב לרע. בוודאי.

זאת בעצם הזכות שלנו, אבל... נכון. ואני שואל, האם הקדוש ברוך הוא רוצה שיבחרו ברע, או שיבחרו בטוב, לדעתיו?

אני בעד הטוב.

השם, השם, מה הוא רוצה? השם, אני מאמינה שהוא רוצה רק בטוב. בטוב.

ואיך נדע מה זה טוב? הרי טוב אצל כל אחד זה משהו אחר.

אז איך אנחנו נחליט מה זה הטוב שלו?

יש אחד טוב לו לחסל

את השכן המטריד.

ממש טוב לו.

והוא גם רוצה להעיף את זה שמוכר את המוצרים לידו,

כי הוא מפריע לו בפרנסה.

והמוסלמים רוצים להעיף אותנו לגמרי,

ולהשמיד אותנו גם.

בשבילם זה טוב מאוד.

והם גם צועקים אללה וכבר, כאילו הוא מסכים איתם.

אז השאלה מה זה טוב?

איך נדע מה זה טוב?

הייתכן שהקדוש ברוך הוא הפקיר את עולמו בלי השארת מלך?

ידע מה הוא רוצה?

את מכירה חברה שמייצרת מוצר חשמלי ולא נותנת הוראות יצרן?

אני לא מדמה את האנשים להוראות יצרן, לא ברור לי מה אמרת, אבל הבנתי. אני אסביר.

יצאה עכשיו מכונת כביסה חדשה.

כדי להפעיל אותה,

נותנים לי הוראות יצרן.

יש מוצר

יש יצרן,

יש הוראות יצרן.

ואם שומעים להוראות יצרן, יש אחריות.

אם לא שומעים להוראות יצרן, אין אחריות.

נכון?

יש יצרן הבורא,

יש מוצר, את.

איפה הוראות יצרן

ואיפה האחריות?

אני חושבת שכל אחד לוקח את האחריות על הדברים שהוא עושה בדרך שלא אוכשור,

זה נכון. אז מכונת הכביסה תתחיל לעבוד לבד?

היא תחליט מתי לעבוד, מתי לא?

את חייבת הרי להבין

שאם הבורא ברא אותך, יש לו איזו תוכנית.

העולם הוא מורכב ומופלא, נכון?

הכל בהרמוניה, נכון?

לא חסר לך כלום, נכון?

נבראת בתכלית השלמות, נכון?

עכשיו נשאלת השאלה.

והדבר העיקרי, במה לבחור,

לא אומרים?

אז יכול להיות שהושלחתי את כל המטרה.

זאת אומרת, אם לא תבחרי בטוב הנכון, שזה אצלו טוב נכון,

את עלולה להפסיד את כל חייך לגמרי.

ורק אם תבחרי בטוב הגמור שלו,

אז תזכי, לא רק בעולם הזה, גם בהישארות הנפש אחר כך.

איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא, אחרי שתכנן את הכל וסידר את הכל,

לא נותן הוראות? איך מפעילים את זה?

איך משיגים את הטוב שהוא הכין?

חייב להיות שהוא הכין את זה.

נכון או לא?

אני מסכימה עם הדברים שאתה אומר? כן.

אז אני אגיד לך מה הוא עשה.

אחרי

שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו,

הוא רצה לראות מי מכל העולם מבין את מה שהסברתי לך,

ומי מוכן לקבל ממנו את ספר ההוראות.

אז הוא חיזר על כל האומות,

ושאלו אותו מה כתוב בה,

והוא אמר לכל אומה ואומה מה כתוב בה, איזו מצווה מסוימת,

והם אמרו, לא מתאים לי.

כשהוא הגיע לישראל הם אמרו, נעשה ונשמע.

מה שכתוב, הכל, אנחנו קונים את הכל בשתי ידיים.

ואז נבחרנו להיות האומה הנבחרה,

ואז הוא העניק לנו את ספר הוראות היצרן הנקרא תורה.

תורה מלשון הוראה.

זה הוראות היצרן.

וקיבלנו את זה במעמד פומבי מיליונים,

כולל גויים שהיו נוכחים,

וזה גם הבסיס לדתות אחרות מאוחרות הרבה יותר.

עכשיו, הוא עשה את זה בשלוש פנים.

אחד, הוא בעצמו דיבר,

ושמעו אותו אומר,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עמדים.

הוא לא רק אמר,

בכל העם רואים את הקולות.

מה שהוא אמר,

ראו את הקולות כתובים באוויר.

מה שהיום יודעים לעשות עם עשן,

הוא עשה אז מעמד הר סיני.

ולמה הוא עשה את זה?

כי עד אז הם לא קיבלו את הכתב

שיהיה כתוב בו הלוחות.

וכשהוא אמר, אנוכי השם אלוקיך,

והם ראו את זה רשום באוויר,

כשמשה ירד אחר כך מהר סיני והביא איתו את הלוחות, הם ראו את זה אותו כתב.

אז הוא אמר בקולו,

אחר כך הוא נתן את התורה,

ושלוש,

הוא ניבא את הנביאים שיאמרו לעם ישראל עד אחרית הדורות מה יהיה.

מי יכול להגיד מה יהיה עד סוף הדורות?

רק מי ששולט

על כל הדורות עד הסוף.

וזה יכול להיות לא אנוש,

רק האלוקים.

אז בשלושת הדרכים האלה הקדוש ברוך הוא הודיע את רצונו.

ומאחר שכבר קיבלנו את התורה והיא נמצאת אצלנו,

ואנחנו רואים שגם כל הנבואות שנאמרו בה כבר מתקיימות והתקיימו, ונשארו רק האחרונות, שגם אותן כבר אמרנו.

והיו עדים למעמד מיליונים,

וכשהוא אמר, אנוכי השם, רק אשר הוצאתיך מארץ מצרים,

אז הוא דיבר אל אלה שבאמת יצאו ממצרים,

ואלה שראו את עשר המכות שקיבלו המצרים והם לא,

ולהם הוא בקע את הים,

והם שקיבלו את התורה,

והם שאכלו את המן,

והם ששתו מבעירה של מרים,

ושהם הובטחו להיכנס לארץ וכבשו אותם מ-31 מלכים,

בדיוק לפי התסריט.

אז מה שאנחנו אוחזים היום בידינו זה תורת האלוקים,

ברור, חד משמעי, אין עם בעולם שיש לו כזה דבר.

זה ספר הוראות יצרן, ושם כתוב בדיוק

מה זה טוב ומה זה לא טוב,

מה מותר ומה אסור,

מה טמא

ומה טהור.

ומי שעושה את זה,

כל ההבטחות הכתובות בתורה חלות עליו,

ומי שלא עושה את זה,

ההפך.

ומי שלא עשה ולא ידע כמוך

וכמוני לשעבר,

הוא השאיר לו מקום לשוב אליו

זה נקרא לחזור בתשובה.

ואז האדם מקבל עליו

את מצוותיו של הקדוש ברוך הוא, שלמעשה היה צריך לקבל אותן בגיל 13 או 12,

והקדוש ברוך הוא מוחן לו על כל עוונותיו,

והוא כמו תינוק שנולד,

והוא מתחיל דף חדש

ואוסף לו זכויות,

ויקבל את הברכות בעולם הזה ולעולם הבא.

כמו מיליון וחצי בעלי תשובה בדורנו.

מה את אומרת?

אני אומרת שזה הרבה חומרי מחשבה.

נכון, וגם ללמוד.

כן, ביחד.

אבל אין ברירה אחרת.

עכשיו אני אגיד לך דבר נוסף שככה ייתן לך פוש.

אני אצייר רק ציור של משתלם או לא משתלם.

האם משתלם להיות אדם שומר תורה ומצוות,

או משתלם להיות חילוני?

הרי מה שיכול להפריע לבן אדם לשמור תורה ומצוות זה רק שהוא אומר לא נוח לי,

או לא מתאים לי,

או טוב לי במה שאני עושה,

או אני מאמין בדרך שלי,

או כל מיני סיסמאות כאלה.

אז נעשה חשבון אחד קר,

ונגיע למסקנה.

אני אצייר אותך בכוונה עכשיו כמו אישה אתאיסטית.

ואת אומרת

שאין כלום,

תודה רבה על ההסבר, אין כלום,

כשמתים הופכים להיות עפר,

לא נשאר מאדם כלום,

הוא הופך להיות חול.

למעשה, אדם, כשהוא מת, הולך לאבדון.

נגיד שזו אמונתך,

ולכן את תמשיכי לחיות את חייך כמו שאת מבינה.

אני אומר שלא כך.

יש שכר ועונש,

כמו שפה אנחנו מבינים שיש שכר ועונש טוב ורע,

וגם אנחנו עונשים או נותנים שכר וגמול למי שבסדר,

וזה בדעת האנושית אצל כולם

מכנה משותף שיש שכר ועונש.

אז מי שנטע בנו את ההבנה של שכר ועונש,

ודאי שגם אצלו בקריטריונים יש את המושג שכר ועונש.

ולא ייתכן שמי שרצח אחד או אלף,

זה אותו עונש.

אבל אי אפשר להרוג בן אדם יותר מפעם אחת.

בעל אלף איך הוא ישולם?

ואם אחד גנב עשרה שקלים, או אחד גנב מיליארדים,

אז איך אפשר להעניש אותו אותו דבר?

וכן על זה הדרך.

אז לכן מקום העונש לא יכול להיות כאן, כי פה אי אפשר להספיק לתת עונשים על כל מה שאדם עושה.

לכן יש עולם הבא.

גם אי אפשר לתת שכר פה בעולם הזה על כל המצוות שאדם עושה.

לכן יש עולם הבא.

אז לכן אני מאמין, על פי התורה כתובה,

שכשאדם יוצא מכאן יש שכר ועונש.

אם הוא היה צדיק,

הוא הולך גניידן,

ואם הוא היה רשע,

הוא הולך לגיהינום.

את מאמינה מאה אחוז שאין כלום, הולכים לעפר אבדון?

אני מאמין, יש גניידן וגיהינום.

רק אחד משנינו יכול להיות צודק.

שנינו לא יכולים להיות צודקים.

או שיש המשך, או שאין המשך.

האמת היא אבסולוטית.

או שאת צודקת, או שאני צודק.

אי אפשר ששנינו צודקים.

אז לכן הסיכוי שלנו כרגע 50% 50%. עד שנצא ויתברר.

אבל בינתיים, אם אני בודק לפי זה,

בואי נאמר שאת צודקת ולא אני.

מה יקרה לך כשתמותי?

את תלכי לאבדון.

מה יקרה לך כשאני אמות?

גם אני אלך לאבדון.

כי אימא צודקת,

זה על שנינו, נכון.

אבל אם אני צודק,

אני אלך לגן עדן.

ואם אני צודק,

את תלכי, אם תמשיכי,

לא כמו שצריך, לגיהינום.

אז עכשיו נעשה סיכום.

מה משתלם?

אימא צודקת,

לאבדון,

ואם לא, לגיהינום.

בכל מקרה, הלכה להעיר.

אבל אני,

יש לי סיכוי 50% שאני אהיה בגן עדן.

מה כדאי?

אימא צודקת,

זה היה רק בשביל הפוש.

זה הכול.

ואני מאחל לך שתצליחי. ואם תרצי עזרה,

אנחנו גם נכונים לעזור. יש לנו צוות של נשים שיכולות להדריך, ללמד וכו'.

בעזרת השם,

שתשכי להתחבר לאבינו שבשמיים.

תודה רבה.

כן, הבחור פה, בבקשה.

כבודך אל גלם.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לדעת האם גוף האדם נועד ומיוצר

לאכול בשר,

ואיך ניתן לאכול בשר מבלי לעבור על איסור צער בעלי חיים,

גם אם השחיטה כשרה.

ובעל החיים לא סובל במהלך השחיטה,

הוא סובל בדרך לשחיטה.

לשיטתך גם אסור לאכול פירות.

יש צער צמחים.

אז אתה לא יכול לאכול פטרוזיליה,

ואתה לא יכול לתלוש תפוחי אדמה,

ואתה לא יכול לבטר אבטיח.

זה רציחת

צמחים ופירות וירקות.

אתה תצטרך לחיות רק מהאוויר,

ואם לא תחזיק מעמד,

אז אתה תהיה מאכל לתולעים מהר.

והם לא יגידו עליך שזה צער בעלי חיים.

בכל אופן,

התשובה היא כך,

הבהמות

והחיות

נבראו בשבילנו,

לצורכנו.

הבהמות הכשרות נבראו לשחיטה,

כדי שנאכל את בשרם.

זה מה שהן נולדו.

כל זמן שהן לא עומדות לשחיטה,

יש את הדין שאמרת, צער בעלי חיים, ואסור לצער את הבעלי החיים. זאת אומרת,

דבר שהוא לא לצורך,

אסור לעשות.

אבל דוגמה, אם אתה דוחף את הבהמה

בשביל להציל אותה,

זה לא נקרא צער בעלי חיים, כי אתה משמש אותה לטובתה.

כמו שאתה לוקח בן אדם ומנתח אותו, להוציא לו גידול,

אתה לא מצער אותו, אתה מציל אותו.

עכשיו, הייעוד שלה זה שחיטה.

אז לכן, זאת המטרה.

ועורה משמש אותך.

בקרניה,

שופר שלך,

ועורה יכול להיות לספר תורה.

זאת אומרת, היא נבראה לצורך זה.

עכשיו תגיד לי אתה,

אתה תתחתן?

אני כבר נשוי, כבוד הרב. ברוך השם. אתה תביא ילדים?

הבאתי לפני שבוע, כבוד הרב.

אתה יודע מה עשית?

אתה יודע מה עשית?

מה שעשית עכשיו זה צער ילדים.

אתה יודע שהילד שנולד יצטרך יום אחד למות?

למה הבאת אותו?

אף על פי שאתה יודע שהוא ימות,

אתה מביא אותו לעולם. ולא חשבת על התכלית בסוף שהוא יצטרך למות?

ככה הבהמות.

הביאו אותן

והן צריכות בסוף למות.

אבל לא סתם.

כשאתה אוכל את הבהמה,

אתה מעלה אותה דרגה.

יש דומם,

צומח,

חי זה בעלי החיים,

ומדבר זה אדם.

הבעל חי אוכל את הצומח.

בצומח, עולה לדרגה של חי.

הוא הופך להיות כבר חי.

האדם אוכל את הבעל חי,

הוא מעלה את הבעל חי לדרגה שהוא מדבר.

זאת אומרת, אתה מעלה את זה עוד מדרגה.

כשאדם נפטר, הוא רק יורד.

הבעל חי עולה.

הבנת?

כן, כבוד הרב.

אז לכן, אין בזה צער בעלי החיים.

ומצווה לשחוט בהמה כמו שצריך בשביל שלא יהיה צער בעלי החיים,

אבל היא נועדה לשחיטה ולאכילה.

ואלה שלא,

נועדו למסע ולרכיבה וכולי.

למה אתה רוכב על סוס,

או למה רוכבת המשטרה על סוסים?

זה צער בעלי החיים,

שהסוסים ירכבו על השוטרים.

יש אגודה, אתה יודע, תנו לחיות לחיות, לחיות.

אבל לבני אדם הם לא נותנים כל כך לחיות.

אז זאת אומרת, יש חילופים כאלה, אתה יודע, בהבנות.

אל תדאג, תהיה רגוע.

אתה יכול לאכול בשר אם אתה רוצה.

האמת שאני אוהב יותר צמחוני.

אין בעיה.

אין בזה איסור לא לאכול בשר.

אתה אומר שאין איסור, ואני אומר לשיטתך, יש איסור.

לא.

לשיטתך. אם אני לא אוכל בשר, אני לא עובר שום עבירה.

לא, אתה לא חייב לאכול בשר.

אתה גם לא חייב עגבניות.

חבל, עגבנייה אדומה כזאת, אתה נותן לה ביס.

ממש לקרוע אותה ככה?

כן, שאלה נוספת. הנה חזרנו, רגע, לגברת, רק שנייה, שנייה.

אני הקשבתי לך עד עכשיו. הרבה מן הדברים שאמרת קודם, הרבה לא הבנתי,

כי אני באמת לא כל כך בקיאה בכל מיני התורה התנ״ך.

אבל אז כשפה שאל האבא הצעיר לגבי השאלה של התזונה,

האם לאכול בשר,

אני צמחונית,

ויותר מזה, אני טבעונית.

אני לא צורחת שום דבר שהוא מן החי.

כשאתה מדבר על שחיטה, ששחיטה היא פחות כואבת,

הרג זה דבר שהוא כואב, אין דבר כזה שחיטה שהיא שחיטה שהיא לא כואבת.

אין שחיטה שהיא מקשרה, אז היא פחות כואבת.

וחכמים מאיתנו, כמו הרמב״ם, היה צמחוני.

לאכול אוכל מן החי, הוכח מבחינה רפואית, שזה לא בריא.

אם מתייחס לעניין של קולוסטרול, לא בריא. מאיפה הבאת שהוא היה צמחוני?

זה דברים שהם

דבריים, שהרמב״ם עודד לא לאכול דברים מן החי, כי באופן טבעי,

לנו כבני אדם,

זה משהו שהוא לא טבעי, עצם זה שאנחנו צריכים לקחת את הבשר. הרמב״ם. לטבל אותו, לשרוף אותו, הוא משהו לא טבעי לנו. לא, לא, לא, לא, לא טבעי מאוד. להבדיל מהבהמה, שהצורך הטבעי שלנו זה לטרוף. טבעי, טבעי מאוד. הקדוש ברוך הוא ציווה להקריב קורבנות, את שומעת?

את זה אני גם קראתי ואת זה אני גם מכירה. חכי, חכי, חכי. אבל אנחנו התברכנו באיזושהי בינה. חכי, חכי.

הבינה זה מהקדוש ברוך הוא?

ואם המבין נתן לנו בינה

ואמר להקריב קורבנות

והבל וקין שקריבו קורבן

והקדוש ברוך הוא שאל לקורבן

של הבל

שהיה קורבן מבעלי חיים

והקורבן של קין שלא היה מבעלי חיים הוא לא שאל לו

אז זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא כבר בתחילת הבריאה הראה

שאין שום בעיה עם זה

רגע, רגע, רגע

זה שאת הבנת מה שהבנת בכלל

את מה שהחלטת ושהרופאים אמרו לך מה שאמרו

תראי הרב אלישיב חי מאה ושתיים שנה ויאריך ימים

והוא אכל בשר

והוא לא טבעוני

ואני לא יודע כמה טבעונים הגיעו לגיל הזה

והרב שטיינמן יאריך ימים בין תשעים ושמונה והוא אכל בשר

וכתוב ברמב״ם

שאין שמחת חג ויום טוב בלא בשר ובלא יין.

אז אני יכולה... רגע, רגע.

אז זאת אומרת

זה לא מקצר ימים וזה לא בעיה של קולוסטרול,

זה מורכב מהרבה דברים.

נכון שמי שיאכל יותר מדי מכל דבר כמו שאומר הרמב״ם

אז הוא יביא עליו חוליים.

אבל הרמב״ם אומר גם אם אדם יאכל דברים הלא טובים

ויתעמל יעשה עמילות בגופו, הוא יהיה בריא.

אבל אם הוא יאכל אפילו את המאכלים הכי טובים, כמו שאת אומרת לדעתך,

ולא יתעמל וינוח וישקוט ויהיה שלם,

יהיה לו כל החוליים.

זאת אומרת, חולי ובריאות לא תלויים רק במאכלים וגם לא בכמויות,

למרות שכמויות משפיעות.

אבל בסך הכללי, לשאלתו אם זה צער,

אמרתי לו, ואני אומר לך,

להביא ילד לעולם על דעת שהוא ימות זה יותר צער.

כי זה הילד שלך,

שאת מביאה אותו על דעת, שימי לב,

שיהיו לו ייסורים בחיים, יהיו לו צרות,

יהיו לו מחלות,

יהיו לו חובות,

יהיו לו בעיות,

ובסוף הוא גם ימות.

ואת מביאה אותו.

למה?

הבהמה היא לא שלך.

את לא מכירה אותה.

לא, את לא מכירה אותה.

ויש פחות צער מהאובדן שלה ביחס לבן.

ועל הבן לא שמענו שקמה תנועה.

תנו לילדים

להישאר שם.

לא שמענו.

למה?

מאותו טעם שאומרים את זה, תגידו גם את זה.

אבל ככה זה, זה מודה.

כשמתחילים להגיד כאלה דברים,

אז אנשים נכנסים לזה, ומבינים, ומסתכלים. נכון, זה להסתכל על השחיטה,

זה קצת בעיה. אבל גם להסתכל על ניתוח,

זה בעיה. ולהוציא עין של בן אדם,

לעשות שם טיפול, זה גם בעיה.

ויש הרבה דברים, וגם אלה שמטפלים במכון הפתולוגי אחרי זה,

זה גם בעיה. יש הרבה בעיות שהן לא נעימות.

ולראות בעל חוף זה גם בעיה,

ולהכניס בן אדם לכלא ולנתק אותו מאשתו והילדים, זה גם בעיה.

כי הוא רצח והם לא, ועושים אותם יתומים ואלמנות.

וזה, הרבה בעיות יש.

שאם היינו צריכים לסדר לפי השכל שלנו,

לא יודע אם אפשר היה לחיות בכלל.

כי את זה היינו מוותרים, זה היינו אומרים לא ייתכן,

זה לא מוכן,

וזה לא הגיוני, וזה לא נראה לי, וזה לא...

לא היית עושה כלום.

אבל מה לעשות, החיים מורכבים,

ומי שאומר מה כן ומה לא,

זה מי שברא אותנו.

והוא אומר,

צער בעלי חיים לא לצורך אסור,

לצורך מותר, בין לצורך הבהמה ובין לצורכך אתה.

זה לא צער בעלי חיים.

לקחת חייל

מאימא

ולהכניס אותו לעזה

על דעת שהוא יכול לא לחזור,

זה יותר קשה מלקחת בהמה ולאכול.

ומה לעשות,

אמהות ואבות שולחים את הילדים לקרב,

והמפקד, שזה לא הילדים שלו,

צריך להחליט אם נכנסים או לא נכנסים,

והוא לוקח בחשבון שימותו.

ברק אומר,

גם אם יזרקו עלינו טילים,

אז 500 ימותו.

מה הבעיה זה שלא?

לא שלא.

אבל הוא אומר, יותר טוב שיהיו טילים על תל אביב

ממה שתהיה פצצת אטום על כל ישראל.

ככה הוא אומר.

רגע, הוא אומר טוב או לא אומר טוב?

למה לא טוב?

500 ימותו, ופצצת אטום כמה ימותו?

אז הוא אומר לך שזה עדיף.

לכן, הוא רוצה להפציץ מהר לפני שיהיה להם.

אז זה לא שיקול טוב.

זאת אומרת, מה לעשות? בחיים יש החלטות

שהן לא תמיד מתאימות, אבל מה נעשה?

את יכולה להסתדר בלי, אין שום בעיה.

אז אני קודם הזכרת את העניין של בחירה.

נכון. שיש את האפשרות לבחור בין טוב ורע, נכון. אסור ומותר, ומה כתוב בתורה.

נכון. והגישה שלי והדרך שלי בחיים זה לא לגרום צער,

לא לילדים, לא לאנשים.

אין דבר כזה. והעניין של בחירה, אם לצאת לעזה, או לקחת אותם לגול ולש...

סליחה? בעצם כשהבאת ילד לעולם,

יש לי שניים, כן. גרם צער, אין מה לעשות. אבל זו דרך הטבעית.

אבל זה הדרך הטבעית של הבהמות.

אבל אנחנו, להבדיל מהבהמה, כשאנחנו הולכים לסופר ועושים את הקניות, אנחנו יכולים לבחור בין אם לקחת את העוף,

את השניצל,

או לקחת את הדברים הטבעיים שהם לא באים מן החי,

שזה הוכח, אין מה לעשות, זה פשוט עניין של הרגל.

תם להמשיך ולצרוך בשר. שמעת. הייתי שם, אכלתי את זה, טעמתי. שואלת אותך, שואלת אותך שאלה.

חוץ מכבודך,

יש לך נעליים?

אני לא נולדת נעלי עור,

אני גם לא אוכלת דבש, אני לא אוכלת שום דבר שהוא בא מן החי. ולא מעינים. זה לא שלי. אנחנו, אין לנו שום בעלות.

שמעתי.

ולא מעינים, ולא כלום, ולא שום דבר. לא, כלום. שום דבר. נכון. שום דבר. ואגב, על הילדים שלי,

אני לא כופה את זה, נותנת להם את האפשרות בחירה,

אבל האחריות שלי כהורה, לחשוף בפניהם את זה ואת זה. שואל זאת שאלה. את גרה בדירה?

כן. שלך?

כן. בשכירות או שלך?

מה זה רלוונטי?

שאלה אם זה שלך או לא שלך, כי את אמרת שאת לא משתמשת בדברים שהם לא שלך.

דברים שלי שאני קונה לצורכים של לבוש?

אז אני קונה פרה.

אני גם קונה. פרה לצורך מה? לצורך אכילה.

את קונה דירה לצורך השינה. אני קונה פרה לצורך אכילה.

כל אחד קונה מה שהוא רוצה.

מה הבעיה?

ברגע שקניתי זה שלי.

מתי שזה לא שלי, זה בעיה. לי אין בעלות על אף דבר, בפרט לא על בעלי חיים. יש לך. הנה. יש להם את הזכות בדיוק כמו אני. הנה, את הבאת ילדים,

לא שאלת אותם אם הם רוצים לבוא.

נכון. החלט בשבילם.

גזרת. וזה גם מטעמים אגואיסטיים של... נכון, נכון, נכון. נכון. וגזרת עליהם את כל מה שיקרה להם עד יום המיטה.

את גזרת עליהם.

כי אם לא היית מביאה אותם, היית אומרת, מה שלא שלי,

לא נוגעת.

לא,

אין.

לא. אני באתי, הביא אותי מהיום, אני לא רוצה לגעת, מה שלא שלי,

לא רוצה לגרום צער לאף אחד.

אבל מה לעשות?

עשיתי את זה.

עם הילדים שלך,

לא עם הפרה.

אני די לא הבנתי מה הכף המוזנגה, מה בדיוק ההשוואה פה? אני מסביר.

הרי כל הבעיה שלך זה צער, נכון. לא לצער את הפרה, נכון? נכון.

אז אני אומר, אבל... זה אחד, וגם שאין לנו לדעת.

אבל אם הבאת ילד לעולם, את תגרמי לו שהוא ימות, אוי ואבוי, הוא יצטרך למות, אין מה לעשות.

ועד שהוא ימות... אבל זה דרך החיים. וגם זה דרך החיים. אז זה הוויכוח.

זה הוויכוח, נכון?

זהו, זה הוויכוח.

כן.

רק רגע.

יואי, כמה ידיים, יבא ביי.

תן לגברת שם.

כן, תן לה כאן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי כמה שאלות, ברשותך.

אם ההלכה מתירה להוציא שיער,

למה אתה אומר לנשים לכסות את כל השיער? כאילו, טיפה.

עם מה?

אם ההלכה מתירה להוציא קצת מהשיער לנשים נשואות? ההלכה לא מתירה.

יש מי שאומר כך, ולא כולם מסכימים. דעת הרוב שצריך לכסות את כל השערות.

לכן אנחנו הולכים על דעת הרוב

להסתלק מן הספק. מקום שיש ספק,

לא רוצים לקחת ספק.

אם אומרים לך עכשיו שלחדר שלך נכנסה לתאה,

ואחד אומר לך, זה לא בטוח, זה ספק, אני חושב שהיא עברה למטבח.

אז את מספק לא תיכנסי, לא לחדר ולא למטבח, נכון? נכון. זהו.

אז לא כדאי להסתפק.

עכשיו,

בקשר לגוג ומגוג,

אמרת ששני שליש מהעולם ייכחדו, נכון?

זכריה הנביא אמר את זה בפרק י״ג. כן, כאילו, זו הכוונה.

אז כאילו, לא יישאר בכלל גויים, או ש...

לא, יש עוד מספיק, שליש זה הרבה.

אז רגע, אז כמה...

צריכים להישאר 2,800 עבדים לכל מי שיש ציצית.

אוקיי. ומי שאין לו ציצית, כבוד דתי.

אז לא יהיה לו עבדים.

אה, לא יהיה? לא.

אוקיי.

אז כמה יהודים זה יוצא שיישארו?

תראי, כרגע יש 13 מיליון.

אני מקווה שלא ייפגעו,

אבל במקסימום מי ייפגעו זה 80%. 80%?

כמו שכתוב, הן גאלתי אתכם אח...

ארית כראשית.

ביציאת מצרים 80% לא יצאו ממצרים, רק 20%. אז אם זה יהיה ככה, אוי ואבוי,

אז זה מה שיהיה.

עכשיו, יש גם צדיקים שייפגעו?

כאילו...

צדיק שאינו גמור יכול להיפגע.

הן מסיבתו והן מסיבת סביבתו.

זאת אומרת, מי שנמצא בחברת רשעים, לדוגמה,

עלול להיפגע איתם בגלל שהוא בסביבתם.

לכן כתוב, הרחק משכן רע.

מי שנמצא באונייה, שנמצאים בה הרבה רשעים,

והוא לבד, והיא צריכה לתבוע,

אז מה לעשות?

אלא אם כן יתרחש לו נס מיוחד והוא יישאר שם על איזה דופן של אונייה,

ויישאר. אבל אם לא,

מסתבר שהוא יתבע איתם.

אז נגיד אם יש משפחה,

סתם דוגמה, אם... מפוצלת, חלק דתי,

חלק לא.

כולם במקלט הרי, לא? אז יכולים להיפגע גם... נכון, אבל הנה, כשסדאם שלח 39 טילים,

רק טיל אחד פגע באחד שהיה בדיוק בכניסה למקלט.

אוקיי.

אז זאת אומרת, אי אפשר לברוח מטיל רודף

אם זה הכתובת.

אז זה לא משנה איפה האדם יהיה.

אז מה שצריך לקרות, תקרה, אתה אומר. אבל צריך להשתדל במעשים. עכשיו, לפני יומיים,

לצערנו ולדאבוננו, חייל צה״ל

מת

משאיפת גז

בלי כלום בתוך הרכב.

זאת אומרת,

ככה הייתה הגזירה.

וזהו, בלי יריות, בלי מלחמה, בלי כלום, עם מדים בתוך רכב.

אומרים שייתכן שהוא נרדם,

בגזים נכנסו,

הוא לא הרגיש, שאף אותם, באמת.

אז אי אפשר לדעת

איך זה יהיה בדיוק.

עכשיו, דיברת כמה פעמיים בהרצאה שלך,

כאילו, אני עוקבת אחריך באינטרנט, על הרב פאנגר.

כן. ורציתי לשאול אם מותר לי לשמוע באוטו את זמיר כהן, אם זה בסדר,

כי שללת את הידברות.

תראי, יש קצת בעיות עם החבר'ה האלה,

ואני הסברתי אתמול, אם שמעת אותי אתמול.

כן, שמעתי.

אז נתתי דוגמה של הארכיאולוגיה.

שהוא, לדוגמה, יושב עם ארכיאולוגיה. אז זה היה הוא? אני פשוט לא יודעת מי מייסד את ההידברות.

כן. את יכולה להיכנס לשם לאתר ולראות על הארכיאולוגיה. ניסיתי לחפש את זה, לא מצאתי.

לא משנה, יש להם הרצאה על ארכיאולוגיה.

ובהרצאה הזאת הוא אומר דברי כפירה שם, והוא לא מוחה בו.

וזה בעיה. ישבו תלמידי חכמים וראו.

יש דברים שהם

לא עוברים את גבול הטעם הטוב, הם אסורים באיסור גמור.

אסור להשאיר אדם שמדבר כפירה ולהשמיע אותו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.

אסור לעשות דבר כזה.

אוקיי. ואם משאירים את זה,

סימן שהם לא מבינים בכלל את הבעיה, וזה חמור ביותר.

אז אתה אומר אסור לשמוע אותו. יש אחרים שאפשר לשמוע אותם שהם גלת כושר.

אוקיי. תודה רבה.

כן.

רגע, בחור פה.

איזה בשמים קונן והקים.

פה, פה. שורה ראשונה.

שלום, כבוד הרב.

אני שואל את השאלה בשביל חבר שלי.

כל בוקר הוא מציק לי עם השאלה הזאת בעבודה.

הוא נבצר ממנו להגיע לפה, אז הוא ביקש ממני להעביר לך את השאלה, ואם תוכל לענות לו,

אז הוא יראה אותה אחר כך.

הוא שואל ככה, אם התנ״ך הוא סיפור הבריאה,

איך ייתכן שכדור הארץ לא מוזכר בו?

כתוב שהקדוש ברוך הוא יושב על חוג הארץ.

חוג הארץ זה עיגול, זה כדור.

זה בסדר או שזה עוד לא בסדר?

הוא מחפש למצוא את התשובה, כדור הארץ.

אה,

ואם לא כתוב כדורגל, אז אין כדורגל?

לטענתו. הבנתי. ואם לא כתובה אימא של אברהם, אז לא הייתה לו אימא?

והוא כתוב שם בכלל?

ותגיד לו עוד משהו, איפה כתוב שאני צריך לענות לו בכלל?

תודה רבה, כבודו. תהיה בריא.

כן, תן לחבר'ה שם.

תן לו, תן לו, זה עם הלבן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב ומורך.

האמת היא שאני

לא בעניין של לשאול שאלה,

כמו יותר לספר את הסיפור שלי ולבקש את הברכה של כבוד הרב.

העניין הוא כזה שלפני כשבועיים וחצי,

לאחר

שבתי, שהיא בת שנה וחמישה חודשים,

יש לה אח תאום,

זוג תאומים,

הרגישה במשך שבוע לא טוב וחשה מאוד חלשה ולא אכלה והייתה

חסרת כוח ואנרגיה,

והרופא, לקחנו אותה לרופא והוא בדק ואמר,

אין שום דבר, אם זה יימשך עוד כמה ימים, תחזרו אליי.

והמשכנו וראינו שבמוצאי שבת הילדה,

לא כמו שאנחנו מכירים,

היא מאוד חלשה, חסרת אנרגיה, הלכנו למוקד הרפואי,

עשו לה בדיקות רפואיות והפנו אותנו בדחיפות למיון של בית חולים שניידר.

בבית החולים שניידר עשו לה בדיקות נוספות,

וראו כל מיני ממצאים שאמרו צריכים לאשפז את הילדה.

אני מצטער, אני פשוט מתרגש קצת.

אבל הפרטים לא חשובים, מה הנקודה?

כן.

לאחר סדרה של בדיקות התברר לצערנו הרב שלילדה בת שנה וחמישה חודשים יש סרטן מאוד קשה,

מסוג מאוד מאוד קשה,

מאוד נדיר.

עשרים ילדים בשנה בארץ חולים בו בסך הכל,

וזה סרטן שסיכויי ההחלמה ממנו הם מאוד

לא טובים,

ככה אומרים הרופאים.

ומאז החיים שלנו אינם חיים,

ואני ואשתי מסביב ליממה בבית החולים,

ומתפללים, ומבקשים רחמי שמיים,

ולא יודעים את נפשנו,

ולא יודעים מה לעשות,

ופוחדים מהכרעה ביותר.

תגיד לי משהו, אתם שומרים תורה ומצוות?

אני אומר לכבוד הרב,

אני לקחתי על עצמי, מאז שזה קרה,

להשתדל לעשות מה שאני יכול

כדי להיות אדם טוב יותר,

במובן של ואהבת לרעך כמוך,

במובן של לעזור לזולת,

במובן של לאהוב את כל מי שמסביב לי, ולהשתדל לעשות

השתדלות בעניין הזה.

כי אני מאמין שככה אנחנו צריכים, לעזור כל אחד לאחיו וכל אחד למי שצריך עזרה מסביב, ואני משתדל לעשות את זה. טוב, בוא אני אגיד לך.

ואני הייתי רק דבר אחד, כבוד הרב, מבקש מאוד מאוד מאוד.

אני שמעתי שכבודו נתן בעבר ברכות לאנשים במצבים קשים מאוד,

והם ברוך השם הבריאו והחלימו.

ואנחנו צריכים את הישועה של השמיים, ואנחנו צריכים ברכות,

ואנחנו צריכים שבשמיים ישמעו אותנו.

ואני מאוד מבקש,

בקול קולי, בקול מאודי,

שכבודו ייתן ברכה עם כל ההתכוונות, ושכולם פה ייתנו אמן עם כל ההתכוונות,

שישמעו אותנו בשמיים ושיבוטלו כל הגזירות, כל גזירה רעה תבוטל מעליה. אמן.

וזה מה שאני מבקש.

אני רק מבקש בריאות

לבת שלי ושיבוטל גזירה רעה מעליה ושתבריא ותחלים ושתגדל אמן ותפרח ותזכה לחופה ולמצוות ולילדים ואת זה אני מבקש את ברכת הרב זה הכל בזה אני מסתפק

אתה ואשתך צריכים לחזור בתשובה גמורה שלמה לא רק בין אדם לחברו אלא גם בין אדם למקום זאת אומרת אתה

חייב עם אשתך מיד לקיים את כל מצוות התורה

ולא לעבור עבירות כלל

ואתה לא יודע איך לעשות את זה

אני אגיד לך איך לעשות את זה, אני אתן לך טלפון של רב שידריך אתכם

זה אחד שחייבים כי הגזירה היא כלפיכם גם

שתיים

אתה תצטרך ללמוד כל יום שעתיים תורה רצופות

בתענית דיבור

במשך שלושה חודשים רצוף

אשתך תלמד ספר שערי תשובה של רבנו יונה

יש מנוקד עם פירוש

חצי שעה כל יום שלושה חודשים רצוף כולל שבת וחגים

השעתיים שלך צריכים

תעניות רצופות, כל יום. אם אתה מפספס יום אחד, אתה צריך להתחיל מחדש.

תענית דיבור פירושו, אתה לא מדבר עם אף אחד בשום עניין,

אתה רק לומד תורה, אתה יכול לדבר בקול, אבל מה שאתה לומד עליו.

ועוד דבר אני מבקש מכם, בשביל שזה יהיה הרמטי,

כמו שאומרים, הכי בטוח שיכול להיות,

אתה מתענה 40 תעניות רצופות.

דהיינו, מהבוקר, מעמוד השחר.

עד צאת הכוכבים,

עמוד השחר היום זה בערך

25-25 בערך,

עד בערך

6.20 היום בערך, זה 13 שעות בערך, משהו כזה.

וזה 40 יום רצופים, חוץ משבת,

חוץ מראש חודש,

חוץ מפסח וחול המועד,

חוץ מלג בעומר, תלוי מתי זה נופל.

וזה 40 יום שאתה עושה.

אתה לא אוכל ולא שותה,

אתה יכול להתקלע, אתה יכול לצחצח שיניים, אתה לא טועם כלום, אבל

מיץ את הכוכבים

עד הבוקר, עמוד השחר, אתה יכול לאכול ולשתות כמה שאתה רוצה בלי שום הגבלה.

תעשו את הדברים האלה, אני נותן ברכה עכשיו מעומקא דליבה,

אבל אתם עושים את מה שאני אומר. אני אחר כך רק צריך לרשום את הדברים האלה.

אתה תראה את זה בשידור חוזר.

אוקיי.

ואתם עושים את זה בול, בול, לא מוותרים על כלום,

בשביל שבעזרת השם יתברך, תתבטא לגזרה כמו שאתה רוצה. אמן.

ואנחנו נעתיק עכשיו את הגזרה ונעביר אותה למישהו, בסדר?

מה השם של הבת?

שמע, היא נולדה עם השם שיילי,

והוספנו לה לפני שבוע את השם חיה,

שקוראים לה שיילי חיה בת סיגל. בלי שיילי, בלי שיילי בכלל.

שיילי זה לא שם.

זה לא שם בכלל.

אתה רוצה שם אחר, חוץ מחיה?

תמצאו שם אחר, אם אתה רוצה כתובת, הרב קנייבסקי,

רחוב רשב״ם עשרים ושלוש בבני ברק.

זה לא שם.

עכשיו אני מברך את חיה בת סיגל.

סיגל.

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרע. אמן.

ויעתיק את המחלה ממנה ויתקע אותה בליבו של אסד,

נשיא סוריה.

אמן.

בזכות

כל מה שאמרתי לכם,

אמן כן יהי רצון.

אמן, אמן, אמן. תודה רבה לך.

אמן, תודה רבה לך.

הסיפור של הבחור פה מאוד נגע לי וגם לבת שלי קוראים שיילי.

גם להחליף את השם.

אבל אני מוכן לקחת על עצמי, גם בשביל רפואת הילדה,

אם יש משהו,

אני מוכן לקחת גם על עצמי בשביל שהילדה הזאת...

אתה שומר שבת? כן, כבוד הרב.

ארבעים יום תענית רצופים.

מוכן. אשריך על חיי העולם הבא.

זה יהודי, אתם רואים מה זה יהודים.

שלום כבוד הרב.

שלום כבוד הרב.

סיפור גם מאוד נגע לי ואני רוצה לקבל ציצית לרפואת הילדה.

אשריך.

אשריך על חיי עצמי בחוץ בכל זרכיכם.

שמח, שמח תשמח.

רעים רעים רעים אורים שמח החיי אצלך בגן העדל מקדם שמח, שמח תשמח ברוך אתה אדוני אלינו מלך העולם שהחיינו וכיוונו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

מי עוד רוצה לרפואתה של הילדה?

נשים, נשים, נשים, כיסוי ראש.

אחורה, אחורה, אחורה.

אדוני היושב-ראש, חבריי המשיח

תודה. ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי אחות שהתחתנה לפני חצי שנה בקיץ,

ולפני פחות מחודשיים גילו לבעלה טרי סרטן בלימפה.

אני לא מזמן קראתי על העניין של תענית דיבור, גם ראיתי איזה

סרטון ביוטיוב שהרב מדבר עם איזה בחור על תענית דיבור.

אפשר קבלה בנושא,

ושמעתי גם שיש עניין מיוחד בשבת לקבל תענית דיבור,

שזה בכלל.

עכשיו, השאלה אם אפשר גם לברך את הגיס שלי. שלושה חודשים תקבל על עצמך שבתות וחגים.

לא לדבר מכניסת השבת או החג עד מוצאי שבת או חג.

לא חול המועד,

שבתות או יום טוב.

מה השם של החולה?

של החולה.

גלעד בן גילה.

גד בן גילה.

גד בן גילה.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה.

אמן.

ויעתיק את המחלה ממנו לארדואן.

אמן.

עוד משהו בשביל הילדה.

אם הרב יש משהו להציע.

שעתיים ללמוד תורה בתענית דיבור.

אני אברך, אני לומד כל היום תורה.

אבל שיהיו שעתיים רצופות בתענית דיבור.

שלושה חודשים, כולל שבת וחגים.

אשריך, תראה כמה אוהבים אותך. אתה רואה?

כן, כל הילדה.

הילדה פה.

פה יש ילדה בלבן.

כן?

כבוד הרב,

חברה שלי, יש לה אח גוסס,

שכאילו הוא לא ממש בא למות, אבל הוא נולד והוא נכה.

ממתי שהוא נולד הוא לא יכול גם לדבר, הוא לא יכול לשמוע,

הוא לא רואה.

ממש מכועט.

והרופאים אמורים

כאילו שהוא לא יבריא עוד לעולם,

והיא מקווה

שהוא יבריא באיזה פעם שיח.

אני רוצה ש... כאילו...

אז אני רוצה כאילו שת... ת... ת... ת... כאילו... תבקר ברכה

להם שיבריא כבר. המשפחה הם שומרי תורה ומצוות?

כן.

מה השם של החולה?

חייל יוסף בן רונית

חנן יוסף בן רונית? חייל, חייל

חייל יוסף בן רונית. חניאל?

חייל.

חייל. חייל יוסף בן רונית.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה ויעתיק את המחלה ממנו לאחמדניג'אד.

אבל תגידי למשפחה

שבעזרת השם יתברך יקבלו על עצמם

כל שבת שלושה חודשים תענית דיבור, לא לדבר בכלל,

חוץ מתפילות, דברי תורה,

קידוש, ברכת המזון, ברכות וכו'.

תודה. בהצלחה.

הגיעו לפה קבוצה של אברכים חשובים.

בואו נעשה את זה כבר לרפואת כל החולים וכל הזקוקים.

האברכים היקרים האלה באים איתי להרצאות

לכל אלה מהחבר'ה הצעירים

והצעירות

שרוצים ללמוד תורה בחברותה עם רב,

עם אברך,

להיות בישיבה שישי-שבת,

לטעום טעמה של תורה,

במדרשה,

או לפתוח שיעור תורה בבית עם חברים.

כל מה שרוצים בתחום זה חינם אין כסף,

יכולים למלא טופס עם פרטים וייצרו איתכם קשר ויספקו את מה שביקשתם.

גם בנות, גם בנים. זה אחד.

אלה שרוצים להיות בשישי-שבת בבני ברק,

קרוב מאוד בישיבה ליד הבית שלי,

ולהיות

נוכחים בשמונה דרשות שאני נותן בשבת,

יכולים לבוא כקבוצה לישיבה חינם אין כסף, לינה, אכילה, שתייה,

ולחוות את החוויה להיות בעיר התורה, בני ברק,

במשך שבת.

אז מי שרוצה, ימלא פה טפסים,

וייצרו איתכם קשר, בעזרת השם יתברך.

כן, שאלה נוספת בינתיים.

כן, הנה הבחור פה, איפה?

כאן, כאן, כאן, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא.

שלום, כבוד הרב. שלום, ברכה.

יש לי כאילו מספר חברים שהם לא מאמינים בקדוש ברוך הוא,

ואני רוצה להוכיח להם, ואיך אני גם אוכיח שהתורה היא אמת.

יש לי אנציקלופדיה אינטראקטיבית שקוראים לה אנציקלופדיה של שופר,

שיש שם 400 סרטים שלי עם מנוע חיפוש שמכניסים למחשב.

כל שאלה שרוצים לדעת על מציאות הבורא,

תחיית המתים, חיים לאחר המוות, סיאנסים, נשמות, גלגולים, מה שאתה רוצה,

הם כותבים, שואלים ומקבלים תשובה בסרט,

באתר שופר.

באתר שופר זה נמצא במדור שנקרא הקטע המומחה.

הקטע המומחה?

יש שם 1,700 שאלות מוכנות, שיש עליהן סרטוני תשובות.

ואם לא, בשופר תשיג דיסק בחינם, שנקרא אנציקלופדיה,

ותוכל לתת להם, תשבו על זה,

הם ישאלו ואתה תענה להם.

תפתח להם ותראה להם שעל כל שאלה יש תשובה.

תודה. ואיך אני מוכיח את התורה כאילו?

אותו דבר, אתה שואל הוכחות לאמיתות התורה,

אתה מקבל שם עשרות תשובות.

תודה רבה. בסרטים, הכל בסרטים.

תודה.

כן, הבחור בסוף שם.

אתמול היית בעפולה?

כן, עוד לא?

אבל ראיתי באינטרנט.

רציתי לשאול את הרב, מה דעת תורה יש היום?

אני מכיר מישהי שהולכת לסדנה שנקראת שקוף,

עם רבנים, עם איזשהו רב מוכר,

רב של ברסלב.

עכשיו הסדנה הזאת זה שלוש חודשים,

פעם בשבוע,

זה עולה אלפיים שקלים,

וזה לגעת בפרטים הקטנים. נותנים להם עבודה, התבודדות, כל יום, איקס זמן.

ורציתי לדעת ככה, מה הרב חושב על הדברים האלה.

כמו שזה נשמע לי, זה לא מריח טוב.

השם שקוף

לא נשמע תורני במיוחד.

הסכום נראה לי מוגזם,

ולגעת בפרטים יותר מדי, מחשיד אותי מאוד.

מכל מקום, יש אחד מגדולי ישראל שאומר שזה בסדר?

לא, אין חתימה של אף רב גדול.

ממליץ לא ללכת. יש חתימה לגברים.

יש סדנה, אותה סדנה, לגברים,

ולגברים יש חתימה. לנשים אין חתימה.

ממליץ לא ללכת.

לא ללכת.

אוקיי, תודה רבה.

תהיה בריא.

תן לבחור שם בסוף, כן.

כתוב בתורה, ונשמרתם לנפשותיכם מאוד.

איך יש פה, בוא נגיד, 70% אנשים שמעשנים?

כאילו זה השאלה?

כאילו זה התשובה,

איך זה אנשים עוברים עבירות?

כן. זה הבעיה, שיצר הרע עובד עליהם והם לא מתגוננים מפניו.

הם בעלי תאוות

והם לא מעוניינים להיפטר מהם.

גם רבנים גדולים שמחזירים בתשובה הרבה מהשניהם.

בעיה.

אם זה במינון קטן,

ייתכן שזה לא מסוכן.

אם זה במינון גדול,

אז ודאי שזה מסוכן.

השאלה, מה המינון?

תודה רבה.

תן ליהודי שם.

כן, שאלה, אגב.

ערב טוב.

לומדים מגיל רך

שמי שמציל חיים

זה כמו מציל

עולם מלאה.

האם זה נכון,

למה אנחנו פותחים תנ״ך

ורואים שאלפים אלפים יהודים

הלכו לעולמם

בתוך כנראה בלי סיבה,

כמו כדוגמה יפתח כשהוא היה שופט היה מריב עם שבט אפרים

שהלך 45,000 יהודים רק בגלל שהם לא השתתפו בתוך מלחמה בצדו,

והוא יפתח בדורו כמו שמואל בדורו.

אז איך אנחנו מכילים את העניין?

חייב להיות הבנה.

קודם כול, מלך ושופט יש לו כוח להרוג,

והוא עושה את זה בלא משפט.

זה דבר אחד.

בצבא גם היום, אתה יודע, מי שבוגד

ועורק באמצע מלחמה, מותר לירות בו.

כן, אבל זה לא אופטימלי, קודם כול. ברור שזה לא אופטימלי. עצור תמים פעולו, אין עוול ואין... שמעתי, זה לא קשור. יש חשבון למה אנשים מתים גם,

זה חשבון פרטי.

אבל אתה שואל על הכללי.

בחשבון פרטי אין אחד שמת בלי סיבה.

סיבה שקשורה אליו.

אין סתם.

אבל כללי זה משהו אחר, אתה אומר. כללי זה מה שאתה שואל. איך הוא יפתח, עושה כזה דבר,

והורג כמוך. 45 אלף יהודים משבט אפרים.

72 אלף מתו גם בפילגש בגבעה,

ועוד.

מספרים שמתאלפים על זה. נכון, נכון.

יהודים. נכון, יהודים, יהודים. בחורבן מתו 8 מיליון.

בחורבן.

אז זאת אומרת,

יש כל מיני דברים שצריך להבין. מה שבא מן השמיים זה משהו אחר. שמעתי, שאלת, ואני עונה.

כשמלך קורא לבוא למלחמה ולא באים,

אז זה כמו מרד במלך.

ואם מרד תופס אחר כך אצל כולם,

אתה יודע מה כוחו של מרד.

ראית במצרים מה עשה המרד ואיפה שוכב מובארק עכשיו?

ראית מה עשה המרד למוחמר קדאפי?

ראית מה עשה המרד לסדאם חוסיין?

כשיש מרד זה מתפשט.

והמלך דואג שלא יתפשט המרד,

לכן הוא הורג את מי שמורדים בו ולא נשמעים לו.

אז זה המלך.

זה כוחו.

לשאלה מה קורה עם כל אחד מאלה,

זה חשבון שמיים שהשם יודע.

אז

לא נכנסים בחשבונות כאלה כלומר.

כן.

גם הסורי עכשיו אסד אומר שעושים נגדו מרד, לכן הוא הורג.

כבר קרוב לעשרת אלפים איש.

אז איך זה מסתדר כלפי העניין של מי שמציל חי אחד,

זה כמו מציל עולם מלאה. אז אם היית שואל את יפתח הוא היה אומר, בזה שהוא הרג כך וכך אנשים הוא הציל את האחרים מלמרוד בו

ושיהיה יותר גרוע.

לפי ההבנה שלי, זה לא היה עניין מרד בכלל, אבל אם אתה... אתה אמרת בעצמך שהם לא רצו לבוא למלחמה.

המלחמה כבר נסתיים.

ככה אמרת.

היה טענה,

ועד כדי כך שאם אתה זוכר את כל הסיפור,

שאם היו אומרים סיבולת במקום שיבולת,

אז

איזה זהות שהוא היה משבט אפרים, זה הרגו אותו. ככה הוא זיהה. בסדר, זה הזיהוי היה.

אז...

קיצורו של דבר,

אם אתה היית יפתח,

אז מן הסתם לא היית עושה את זה, נכון?

אבל בשביל זה אתה לא יפתח.

זה לא השאלה, השאלה היא איך מבינים את העניין הזה. הסברתי את מה שאמרתי.

בסדר, תודה. תהיה בריא.

תן לבחור אחריך שמה.

מתי תדלה,

אם מתעשן. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה, רשום בפרקי אבות,

הכול צפוי והרשות נתונה.

איך זה מסתדר?

אם הכול צפוי, אז איך הרשות נתונה?

הכול צפוי.

אני צופה שאתם כולכם תלכו הביתה היום.

והרשות נתונה.

אתם יכולים לעשות לי דווקא ותישארו פה.

אז רואים שמה שצפוי לא מפריע לרשות שלכם.

זה שהקדוש ברוך הוא יודע מה אדם יבחר,

הוא לא בוחר בשבילו, הוא רק יודע.

כמו שהוא מנבא את הנביאים מה יהיה,

אבל הוא לא קובע מה יהיה.

הוא יודע רק מה יהיה,

וזה לא מפריע.

הידיעה של הקדוש ברוך הוא

לא כופה ומכריחה את האנשים.

הבנת?

תן לבחורה פה.

פה.

קומי.

שלום, כבוד הרב.

קוראים לי ליטל.

ואני רוצה לקחת על עצמי

צניעות.

לא רק צניעות.

לא רק זה טוב. כי אני רוצה לקבל על עצמי משהו,

בגלל שאני רוצה שהשנה, כאילו עוד השנה, האחים שלי יתחתנו,

ואני רוצה לעשות בשביל זה משהו, כאילו לקבל על עצמי משהו.

שבת את שומרת? כן.

קודם כל צניעות,

ללכת בצניעות גמורה, זה דבר ראשון.

יש לי שאלה, מה זה צניעות?

אני לא הולכת עם חצאיות,

אבל אני לא הולכת עם גופיות עם חצאיות. הבנתי, אבל צריך ללכת עם חצאיות או סמלות או דברים כאלה, לא עם הכנסיים. הכנסיים זה לא צנוע בכלל.

זה דבר אחד.

ודבר שני, תלמדי כל יום שתי הלכות לשון הרע.

קטן, משהו קטן.

על לשון הרע?

כן.

שתי הלכות.

יש ספר,

שמירת הלשון, לומדים שתי הלכות כל יום, זה לוקח דקה-שתיים וזהו.

הרבה?

לא הרבה.

אבל צניעות זה הכי חשוב.

כל יום ללמוד?

כן, עד שתגמרי את הספר.

בסדר?

מה השמות של האחים שלך?

בני בן חורבנו מחיה ואנג'לה אפרת.

יזכו לזיווגים הגונים בזכות הצניעות שלך וההלכות. אמן. תודה. ונטע.

וגם הוא.

תן לה.

תן לה פה פה.

שלום, כבוד הרב.

שלום. קודם כל, אני רוצה להגיד לך שאני שומעת ועוקבת אחרי השיעורי תורה שלך ביוטיוב,

ובזכות זה מאוד התחזקתי.

קודם כל, למה אתם מסתכלים ביוטיוב אם יש לכם אתר שופר נקודה?

גם לאתר אני נכנסת.

שיש למעלה מ-1,500 סרטים.

כן. גם לשם אני נכנסת.

עכשיו,

זו לא בדיוק שאלה.

יש איזשהו פתגם שאומר,

צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

עכשיו, אני אישית מתחזקת.

התחלתי ללכת באופן קבוע לשיעור פעם בשבוע,

והלכתי לרב.

הוא אמר לי שהמזל שלי פתח רק בעוד שנתיים.

עכשיו, זה טווח זמן מאוד מאוד ארוך.

השאלה שלי היא באמת אם להאמין לו,

כאילו להאמין לדבר הזה, או אם יש משהו שאני יכולה לבוא ולשנות את זה?

בשום אופן לא להאמין לו,

אין להאמין לאנשים שמקשקשים קשקושים.

להגיד מזל ייפתח קשקושים,

מה זה הדברים האלה?

את מתחזקת,

זה מצוין,

תבטחי בקדוש ברוך הוא.

בקדוש ברוך הוא ייתן לך כל שאלותייך הכי מהר שאפשר.

לא ללכת לשום רב

שאומר עתידות,

לא ללכת לשום רב

שפותח ספרים ואומר כל מיני דברים,

לא לשאול רבנים אם השם שלך ושם של החבר זה מתאים להתחתן, לא לשאול שאלות כאלה, רק תסתבכו,

זה חרטא ברטא.

תודה. אין דבר כזה בתורה.

צריך לסמוך רק על הקדוש ברוך הוא ולבחור את הבן זוג לפי בדיקה הגיונית, אם הוא בחור טוב, לא טוב, משפחה טובה וכולי,

בלי קוסמות.

עכשיו, כמה בן אדם יכול לבוא ולשנות?

הרי

כשבן אדם מתחזק הוא מקבל... אין לשנות, עוד לא היה משהו שצריך לשנות. לא, לא, אני לא מדברת על זה. כשבן אדם מתחזק אתה מקבל המון המון ניסיונות,

והמון דברים בדרך שמכשילים אותך.

כמה אתה יכול לבוא ולהיות חזק בשביל לעמוד בהם?

כמה שאת רוצה, תהיי.

אני החלטתי מרגע שהבנתי שזה אמת,

לא לעצור.

ואת רואה?

אפילו לרעננה הגעתי.

תודה.

בהצלחה.

95 עברי. כן, תן להם שמה.

שלום כבוד הרב, אני רוצה לבקש רפואה שלמה לסבתא שלי,

פרחייה בת זוהרה.

פרחייה בת זוהרה תזכה לרפואה שלמה מהרה.

אמן.

תביאי לה מערכות. גם לשנייה.

שלום כבוד הרב. שלום.

השאלה שלי היא ככה.

כל הרבנים מטיפים לאהבת חינם וכולי וכולי.

איך יכול להיות שאם התורה היא הדרך הישרה והנכונה וכל הרבנים מטיפים לדרך ישרה ונכונה,

הרבנים בינם לבין עצמם הם לא ככה.

איך יכול להיות שאנחנו הרי כולנו מנסים לאהבת חינם וכולי וכולי,

אבל הרבנים בפועל לא מראים את זה. מה, איך אנחנו יכולים לדעת מה הדרך הנכונה לפי איזה רב ללכת אם הם בעצמם הם לא חברים במרכאות אחד של השני?

קודם כל צריך להבין מה זה נקרא שהרבנים בינם לבין עצמם הם לא אוהבים אחד את השני.

אהבה זה לא כמו שחושבים.

אהבת האמת

זה הדבר הנשגב ביותר.

וכולם צריכים להיות כנועים לאמת.

והאמת מוגדרת היום,

מה שכתוב בתורה הוא בשולחן ערוך.

מה ההלכות ומהן המצוות.

מי שמקיים את כל מה שכתוב בתורה,

מצווה לאהוב אותו.

לא משנה אם הוא רב או לא רב.

ואם הוא לא מקיים את התורה,

מצווה להוכיח אותו,

לתקן אותו.

ואם יש רבנים שעושים שלא כדין, כמו זה שאני דיברתי קודם,

שאם פותחים בספר ואומרים קשקושים,

על פי התורה אין דבר כזה לפתוח ספרים ולהגיד.

כי התורה מצווה, תמים תהיה עם השם אלוקיך ואל תשאל על העתידות,

אז אם אל תשאל גם אל תגיד לו על העתידות.

ומכניסים אנשים לייאוש,

ומפרידים זיווגים.

בכל מיני קשקושים.

אז צריך להגיד שזה לא בסדר, כי על פי התורה זה לא בסדר.

אז זה לא נקרא שיש מחלוקת בין הרבנים.

אלא צריך להגיד מה שצריך. כמו שאם אני רואה על חברי שיש לו כתם, אני אעיר לו, יש לך כתם בחליפה, אתה הולך, זה לא יפה, תחליף.

אותו דבר אפשר להעיר לבן אדם גם אם הוא לא בסדר.

לעניין זה את צריכה להאמין, איך יודעים מי זה רב אמיתי ומי זה לא רב אמיתי?

אז יש כמה קריטריונים.

אחד מהם זה הכי חשוב,

האם מסכימים עליו

גדולי הדור.

אם גדולי הדור בשורה הראשונה מסכימים עליו,

מכירים בערכו וכולי,

זה אדם שאפשר לשמוע לו, זה כאילו הוא קיבל הסמכה מהם שהוא בסדר.

דבר שני,

אם הרב בעצמו יש לו דעת תורה קבועה,

אחד מגדולי הדור,

שתמיד הוא שואל אותו,

זה דבר שני, שיש מישהו שמעליו

שאכן הוא נתון למרותו.

דבר שלישי,

אם הרב מקיים את כל מה שכתוב בתורה בלי סטייה ימינה ושמאלה,

זה קנה מידה נוסף, שלישי.

אם תבחני את כולם בפי קנה מידה כזה, תמצאי מהר מי בסדר, מי לא בסדר.

הבנת?

כן.

תן לגברת בירוק מאחורה.

שלום וערב טוב, הרב.

קודם כול, אני סליחה בגלל שפה.

לפני ארבע שנים עליתי מפרס

ואני מבקשת

בבקשה ברכה,

כי קצת קשה לי בארץ.

אני אלמנה, יש לי כמה ילדים, ברוך השם,

אבל לפני כמעט שנה חליתי וקצת מצב בריאות שלי.

מה שמך?

שאהנז.

שאהנז בת?

מוחתרם.

מוחתרם.

השם יזכה אותך,

שיהיה לך קל בארץ ישראל, אמן. שיהיה לך זיווג הגון ובריאות שלמה ואיתנה.

תודה רבה. תודה.

דווקא אימא שלי גם,

אם אח שלי עלתה לפני כמה חודשים,

היא נמצאת פה.

אני ניסיתי לתרגם קצת מה שאתה אמרת,

ואני מבקשת גם בבקשה ברכה גם בשבילה.

מה השם? מוחתרם? מוחתרם, בת חנום.

מוחתרם, בת חנום?

כן.

השם ישלח לה רפואה שלמה, בריאות והצלחה ויישוב טוב בארצנו.

אמן.

תודה רבה.

השם ישמור אותך הרב. אמן. תביא פה למחור כאן.

אני יכולה לספר משהו בקשר הרף היקר שלנו.

אני הלכתי לפרס בשיעור וקיבלתי דיסק,

ולא היה לי מכשיר בשביל לראות את הדיסק הזה,

וקניתי לפני כמה שנים מחשב.

הסרט הראשון שאני ראיתי היה מהרב היקר עמון יצחק,

ואני ראיתי אותך הרב שם,

וכמה פעמים ראינו את הסרט ובכינו.

וברוך השם שזכיתי לעלות, למרות שעזבתי כל הבית וממון שלי.

והשם יעזור כולנו.

השם עוזר ויעזור לכם.

אמן. תודה, תודה.

בינתיים תן למחור פה.

אריאל ארתור ברם פרידה, הצלחה במשפט וייצא זכאי, יעלה לארץ ישראל מהרה. רפואת ציון בן חממה.

חזרה בתשובה לחנה בת שרה חיה רבקה בת שרה חיה.

איתו יהודית בת סעדה, רפואה שלמה, ותקום על רגליה ותדבר ברור.

לעילוי נשמת ברק יעקב בן יפה ורבי יעקב אדרעי בן סעדה,

מנוחתם עדן. סער יעקב בן לאה, חזרה בתשובה. כל משפחת אדרי בן איתו יהודית, שיזכו לחזור בתשובה שלמה.

אלי בן ליאור, הצלחה בעסקים, חזרה בתשובה.

מאור ניסים בן זהבית,

השם יזכה אותו לכל טובה וברכה. יוסי בן אסתר ודנה בת מירה, שלום בית אמיתי,

נחת מהילדים, בריאות, חזרה בתשובה ופלנסה בקלות.

מאור בן דנה, בריאות ונחת רוח. אורי מנחם בן דנה, רפואה שלמה.

אלינור ברורי,

בן דנה, רפואה שלמה והצלחה בניתוח,

בנחת רוח.

כן, שאלתך. טוב, כבוד הרב.

כן.

זה בקשר לחילול שבת.

כן.

אני הייתי פעם דתי,

כאילו עדיין, אני סוג של דתי,

בא לבית הכנסת, שבתות,

אבל חילול שבת אני מחלל קצת.

וכיבדתי על עצמי כמה זמן,

כאילו, להוריד כמה מהדברים.

השאלה שלי, מה חילול שבת גורם?

העונש על חילול שבת, אחד,

זה סקאלה, רחמנא ניצלן, תאונת דרכים.

לא כדאי לך.

לשמור שבת זה קל, זה טוב, זה כיף.

אני יודע. מוצאי שבת אתה יכול לחלל כמה שאתה רוצה.

אני יודע.

כיבדתי על עצמי לשמור חלק מהמצוות. אין חלק, אין חלק.

לאט לאט נחזור למצוות. אם השם ייתן לך לנשום חלק ולאט לאט,

תאר לך שכל שתי סחיבות אתה תאבד שלוש.

לא משתלם, נכון?

תלך על זה עד הסוף, יהיה לך טוב.

התחלנו עם שבת.

נסיים עם שבת, יהיה לך ברכה.

כל הברכות יש משבת,

למה לך להפסיד את זה, ועוד חס ושלום יקבל עונש?

חבל.

השם יזכה אותך להיות צדיק.

אמן. ושיהיה לך סיווג הגון. אמן. ושתלמד תורה באהבה.

אמן. בהצלחה.

תן לבחור פה.

קום, קום, קום.

קום, נו.

רגע, קודם.

הודיה בדנה, רפואה שלמה בדיבור. טליה מרים, ברכה והצלחה בחיים. אוריה בדנה, רפואה שלמה.

סלים בן חירייל, רפואה שלמה.

לעילוי נשמת אורי, בן שושנה, מאיר, בן שמחה ודוד. בן שמחה, מנוחתם, עדל.

כן,

בבקשה. שלום, שלום, כבוד הרב.

שלום.

יש לי שאלה לגבי שבת.

אני ברוך השם שומר שבת כבר שנה ומשהו.

רציתי להגיד לבחור ששם שהוא לא יודע מה הוא מפסיד, שהוא מחלל.

אבל יש לי שאלה לגבי הלכה מסוימת.

רשום בילקוט יוסף

שאסור לאדם להתעמל בשבת אם בכוונתו להזיע.

כמובן שבלי מכשירים, שמכשירים זה מוקצה.

רשום בספר ההלכות של אבא ציון, אבא שאול, שכן מותר.

בשביל להזיע.

בבקשה?

בשביל להזיע.

לא, אז רגע,

עכשיו השאלה שלי, מה זה בכוונתו להזיע?

להתעמל, פירושו של דבר,

זה שאדם עושה איזו עמילות כזאת, זז ככה, כל מיני דברים כאלה, מתכופף פה, שם, ככה, מעמל את עצמו.

אבל אדם שרוצה, כמו נגיד להיכנס למכון כושר, סתם דוגמה,

ולהזיע, המטרה שלו להזיע, לשרוף קלוריות, לעשות עבודה כזאת רצינית עם הגוף,

זה לא.

אוקיי, תודה.

תהיה בריאה.

אם כבוד הרב יכול לברך אותי, בבקשה, לזיווג.

זיווג הגון ל...

ניר בן רויה.

ניר בן...

זיווג הגון משורש הנשמה, לניר בן רויה.

ניר בן רויה, זיווג הגון משורש הנשמה.

מאור בן-אורי, רפואה שלמה, רפואה למשוך גוף, יסתלקו כל הפחדים וחרדות,

וייסגרו כל התיקים,

ולא תהיה תביעה כנגדו, ויחזור בתשובה שלמה,

ופרנסה בשפע.

אריאל שמואל אהרן הכהן, יראת שמיים וזיווג הגון

משורש הנשמה, פרנסה טובה ובריאות, ולא יוריד את הזקן.

איתן משה דב הכהן, יראת שמיים וזיווג הגון, בריאות ופרנסה.

ימשיך ללמוד בישיבה, וסדת בת ציפיה, זיווג הגון, בריאות,

ותוכל לעזור לילדים להתחתן וללמוד תורה.

הודיה דליה בת מיכל, אהובה, צמח דוד בן סער, זרח חי וקיים.

יהודית בת יהודית, אביצ'ה,

לבריאות איתנה. נעמי בת חנה, השם ימלא משורות ליבה לטובה וכל תפילותיה יתקבלו. עוד כמה שמות קטנים.

רפואה שלמה, בריאות והחלמה לפנינה בת מרים, דוד חיים בן אסתר, מלכאי על בת פנינה.

לחינוי נשמת המנוחים, אליעזר בן טובי אצילה בת שלמה,

מרים שמרל בן משה, מאיר צבי רבקה, בת אליעזר הלוי, מרים אליעזר

בן מרים שמרל,

מנוחתם עדן, חיה, קילה, בצילר, בריאות הנפש והגוף.

ורפואה שלמה.

לכל המשפחה והילדים, בני הזוג והנכדים, בריאות הגוף, פרנסה, ברכה, הצלחה, מעשי ידיהם, התחזקות, בירת שמיים, תיקון המדינות וצניעות.

ענבל עידית בת זהבה, רפואה שלמה, בריאות הנפש והגוף, זיווג אגון אמיתי, ברכה והצלחה. זיווג אגון ראובן, אברהם בן תמר, תמרה עוד השנה.

עדן, תליה, חן, הודיה, רבקה, יוסף, חיים, בת שבע.

בני מזל יזכו לעמוד השם בשמחה, בריאות איתנה, יראת שמיים, תואר הצניעות.

השם יפתע עליהם העיונות של חכמה, ללמוד ולקיים את התורה. מזל בתם, ראה מרדכה בן כוכבה.

שלום בית אמיתי, בריאות איתנה וזרע, אשר קיימה וכל הישועות.

עודליה, בת זהבה, זוהרה, שלום דוד ישראל בן ברורי.

תהילה לזרע בר-קיימא מהירה. כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני, יש לי אח נכה.

הוא נולד ככה, הוא לא הולך, לא מדבר,

לא כלום.

אני יכול לבקש ממך ברכה, כבוד הרב?

אתה מוכן 40 יום להתענות בשבילו?

ואתה יכול להבטיח לי שזה ישנה מישהו? אני יכול להבטיח לך שאני נותן ברכה שאף אחד לא נתן לו.

מה צריך לעשות בזה?

לא לאכול מעמוד השחר בבוקר עד צאת הכוכבים בערב,

ובלילה אתה יכול לאכול מה שאתה רוצה.

ביום שבת, ביום טוב,

לא מתענים.

40 יום אבל. רק בימי חול?

רק בימי חול.

אני מוכן.

אשריך ואשר חלקך.

מה השם שלו?

השם שלח לי זה עמית בן רחל.

איך?

עמית בן רחל. באלף?

בעין. עמית בן רחל.

עמית בן רחל.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה בזכות אחיו שקיבל עליו 40 יום תעניות,

צום ושתייה אשריך ואשר חלקך.

תהיה בריא.

הרב, יש לי שאלה קצרה. לפני זה הוא דיבר על שבת, עמל והכול. לי יש עונג שבת לשחק כדורגל. אני עושה מנחה,

סעודה שלישית, מה שצריך. עונג שבת לשחק כדורגל.

רציתי לשאול אם יש אישור, שאני לא עובר על עבירות או משהו. אתה עובר עבירה חמורה ובמקום עונג זה נגע.

אין אפשרות לשחק איזה חצי שעה אפילו.

אין שום בעיה. אני אומר לפני, לשם ייחוד, עונג שבת.

מאה אחוז.

גם אדם יכול לנסוע עם אוטו ככה ולהגיד לשם ייחוד, נסיעה בחינם.

אבל במוצאי שבת, אם אתה רוצה לבעוט בכדור או שהכדור יבעט בך, אין בעיה. כן, אבל הקטע בשבת זה שכולם נחים וכל החבר'ה נפגשים, ואתה יודע, אתה יודע, הכי טוב כזה, כדורגל. אני יודע, הכי טוב, הכי טוב. גיהינום הכי טוב בשבת. אין יותר טוב מגיהינום בשבת.

טוב, תודה רבה. תהיה בריא.

תן לבחור פה.

שלום, כבוד הרב.

יש לי חבר שקוראים לו מתן.

ולא הלך לו כל כך בלימודים, והרבה דברים.

אז יעצו לו ללכת לרב.

כמה רבנים אמרו לו לשנות את השם.

אחד מהם היה הרב קניבסקי.

רציתי לשאול מה דעתו של הרב.

מה שהרב קניבסקי אומר, אני לא צריך אפילו לחתום.

עושים.

וגם, אם הוא אמר לו לשם, אז כאילו, לשם שהוא אמר לו? מה שהוא אמר את השם, הוא גם יודע מה לכוון בשם.

ויש לי עוד שאלה,

על כרטיס אדי.

יש הרבה אנשים שחולקים על כרטיס אדי אחרי שיהיו חס וחלילה יקר להם משהו, או ש... אני לא חתמתי.

רציתי לשאול אם זה אפשרי או לא אפשרי,

אם יש הלכה נגד זה או... אמרתי לך, אני לא חתמתי.

אתה לא יודע מה יעשו לך אחרי זה. מה יפרקו, מה ייקחו, מה יעשו?

ואם יש בן אדם שמסתיים... אתה רוצה לתרום?

לא, לא. אז למה אתה שואל שטויות? כי מישהו שאל אותי שאלה, ש...

אז בסדר, שיבוא וישאל אותי.

שישבו לי אצלנו שאני אשאל את הרב. אז הנה, עניתי.

התשובה שלי מאוד ברורה.

אני מודה לכם, חבראיתם נפלאים.

אתם יודעים, דבר טוב, צריך להסתיים גם.

ואם תהיו ילדים טובים, תזמינו, נבוא עוד פעם.

רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברכו לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר. יש תפילת ערבית.

הרב,

אבואל קדיש את זה מהצבא. אבואל תיבדק. אבואל תיבדק. אבואל קדיש.

בואו נפלא ותפילת ותסתכל בכלל.

רב,

במרח,

מהרצתם ימין נפמי הצבעה ותחתב איתן ומשיחה. אמן! וחי נאכול ביום אפלו, חי נאכול בכלל ותפילת רגע איזה גדולה. אמן! אלא מכל ברכת העשירה ושכפתה ורחמתה,

אמירם בעלמה וברומן.

על ישראל, והרבנם, ועל תלמידו, ועל כל תלמידים, תלמידו, תעשי, ואולי זה חוסרתי לעשות ימידים, וכל אחד ואחר, יהל, ענר, ומור, כמו שאומרים לו, וכיסא ברחמים מין כולם, ואומרי שמאי.

לכל יום שימוס, לכל יום שימוס, לכל יום שימוס אני מאמין

אני מאמין דיון השלה בפי התמשיח אני מאמין

אני מאמין באמון השלם בביאתם השיחה נראה לי ואחר כך עשיתי והתמרנע