ראש העין - ראש העין

ראש העין 30-11-11

בפרשת השבוע אנחנו לומדים כמה דברים שנוגעים אלינו, ונשתדל לזהות אם אנחנו שייכים לזהות הזאת שנדבר עליה כעת.

"ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקום וילך ויבז עשיו את הבכורה". הרמב"ן מפרש, אחר שאכל ושתה חזר השדה אל צידו, וזו סיבת ביזוי הבכורה, כי אין חפץ בכסילים רק שיאכלו וישתו ולא יחושו ליום מחר. אז הרמב"ן מסביר ומפרש את הענין על פי משמעות המקרא כפשוטו, התוה מדגישה את האכילה ואת השתיה ואת זה שהוא תיכף הלך לו, והלא כבר עבר בולמוס הרעב, וכבר נתיישבה דעתו, ולמה לא שת ליבו על זה שמכר את הבכורה? אחרי שתקע את הגרפס האחרון, היה צריך להתאונן איך מכרתי את הבכורה כי עכשיו כבר אין לו בולמוס.

הרמב"ן סובר שאין צורך במה שפירש המדרש, שכאן הוא ביזה את הבכורה שהתלוצץ עם חבר המרעים על הכהונה ועל תחיית המתים כדי שנבין עד כמה הוא ביזה את הבכורה, אלא עצם הדבר שיכול לקחת צעד כל כך גורלי בלי לשקול את הדבר היטב בדעתו אם טוב עשה או לא, זה מספיק כבר בשביל להכיר את עשיו ולהבין עד כמה הוא ביזה אותה.

על עצם מכירת הבכורה אולי היה אפשר לדון את עשיו לכף זכות, אולי. אולי הוא היה במצב של סכנה, רעב כל כך שהוא הרגיש שהוא הולך למות, ואין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש, או אולי דעתו לא היתה מיושבת עליו, אם היינו רוצים ללמד עליו זכות, אבל אשמתו היתה על האדישות שלו אחר כך, מילא לפני אפשר ללמד זכות, אבל גמרת לאכול? איך אח"כ לא אכפת לך ואתה עוד מבזה את הבכורה? שזה הבזיון הכי גדול שאינו מכיר כלל בחשיבות של עבודת האלקים, והוא לא גורס כלל שיש בעולם ענין חוץ מאכילה ושתיה ושאר צרכי הגוף. אילו היה שוקל את שני הצדדים, אפילו אם יצרו היה מתגבר עליו היינו מוצאים איזו הצדקה להצדיק אותו אולי. ועשיו פשוט ביזה את הבכורה והראיה היא לא מעצם המכירה, כמו שלאחריה.

אבל לפי פירוש רש"י קצת קשה, למה שאמרנו עכשיו לכאורה. עשיו אמר "הנה אנכי הולך למות" בשמעו שהרבה ענשים ומיתות תלויים בכהונה, כמו מי שעובד בבית המקדש כשהוא שתוי יין אז הוא חייב מיתה, או שהוא עובד פרוע ראש אז הוא חייב מיתה, אם כן איזה פשע היה בו שהוא חושש שאולי חס ושלום הוא ימות אם הוא ישאר עם הבכורה? הרי מחמת רוב פחד לא יוכל לעמוד בכל דקדוקי הכהונה, ומרוב רגש אחריות ויראת שמים סרב לקבל על עצמו את הבכורה ומסר אותה ליעקב שהיה מוכשר ממנו בהרבה, ולמה זה נחשב לבזיון של הבכורה לפי רש"י? לפי רש"י שאמר, שהוא אמר הנה אנכי הולך למות בגלל מה - בגלל הבכורה כי יש בה הרבה דינים שאם עושים טעות קטנה במקדש מתים, אז שהוא בן אדם שלא יוכל להשמר מכל הדברים, והוא היה אחראי מספיק, ואדרבא הוא מסר את זה ליעקב בשמחה כדי שלא ימות חלילה שהוא יחטא במקדש. זה לפי רש"י היינו אומרים, היינו אומרים.

אבל האמת היא, הפחד של עשיו רחוק היה מפחד שנובע מיראת שמים כרחוק מזרח ממערב, הוא שאמר שלמה המלך ע"ה, "אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח", עצלן לא רוצה לצאת מהבית, מה הטענה שלו שהוא לא יוצא? ארי ברחובות. יש אריה שמסתובב בראש העין, הוא לא יכול ללכת לבית הכנסת או לבית המדרש, איך הוא יכול לצאת? יש ארי והוא פוחד שהוא ירצח. כותב על זה רבינו יונה וז"ל: בא להודיע כי המידות הרעות מטעות השכל ויבקש טעמים להמשך אחר התאוות, על כן אמר כי העצל ימצא טענה להמשך אחרי עצלותו, ויפחד מדבר שלא יפחד ממנו זולתו. ז"א העצלן יש לו פחדים שאין לשום אדם אחר, אבל זה רק בגלל שהוא רוצה להמשך אחר תאוותיו אז הוא ממציא כל מיני טענות ותירוצים כדי שלא יתאמץ ולא יטרח ולא יעשה מה שצריך לעשות בזריזות.

עכשיו בואו נראה מה זה רמאי, מה זה שקרן ומה זה נוכל, ומי אבות אבות הרמאים הנוכלים והשקרנים, עשיו הרשע. עשיו הרשע הזה היה בריון, בריון שנראה כמו חרדי, כן? הוא היה עם שטריימל ועם גרטל והכל, והוא שאל שאלות חשובות איך מעשרים את התבן, איך מעשרים את המצלמות, איך מעשרים אולמות, כסאות, הכל הוא שאל, היה ממציא שאלות בלי סוף, כאילו הוא מתעניין, אבל הבריון הזה היה עוסק כל ימיו בצידה של חיות, מסתובב ביערות, שופך דם האדם, צד נשים מתחת בעליהן, ואדם במצב כזה הסיכויים שלו להשאר בחיים אפסיים, מי שמסתובב ביערות ובג'ונגלים והולך לצוד חיות רעות, פעם אחת הוא יפספס - הוא הלך. אם פעם אחת יתקוף אותו אריה או ברדלס או צ'יטה מאחורה, בלי שהוא יספיק לזוז, הוא אבוד. אדם שעושה מעשים שלא יעשו עם נשות בעלים, הוא בסכנת חיים, הרי ברגע שהוא יתפס יכולים לרצוח אותו. בן אדם שהורג אנשים, רוצח, הסכנה שיורידו אותו. אז איך הטיפש הזה אומר שהוא מפחד מהכהונה שהוא לא ימות בגלל כוס יין, או יכנס פרוע ראש, הוא הולך להתעלף מפחד אם הוא יגיע לבית המקדש, אבל זה שהוא כל היום ברציחות ובצידות ובמעשים אסורים, מזה הוא לא מפחד, איך זה יתכן? מה לי זה מה לי זה? פה אתה בסכנת חיים ופה אתה בסכנת חיים. אז למה אתה מחרתת שאתה לא רוצה בגלל שאתה פוחד שתמות במקדש?

אז כשמדובר בעבודת הכהונה, שכל עצם הכהונה זה רק בא לעשות שלום, כמו שאמרו חז"ל על השלמים - קרבן שלמים, שעושים שלום עם הבעלים, עם הכהנים ועם אלקים, ואסור להניף ברזל על אבני המזבח כי הברזל מקצר ימיו של האדם והמזבח מאריך ימיו של אדם, אז לעבוד במקדש זה אריכות ימים, זה שלום, ועוד כתוב אבנים שלמות שמטילות שלום, אז איך אתה בורח משם ואתה אומר ששמה הסכנה ואתה הולך ליער ולכל הרציחות ואתה אומר שמה אין סכנה? אז רואים מה זה שקרן רמאי ונוכל.

ומפני שצריך להתמחות בדיני עבודה, אומר רשע זה שהעבודה מסוכנת בשבילו, אבל כל זה מרוב עצלותו, שהרי היה זריז לשפוך דם בכל זאת למלחמה הגדולה שהיא מלחמת היצר וחייליו רפו ידיו ולא התגבר על טבעו הרע. כמו שאמרו חכמים, איזהו גיבור הכובש את יצרו, וכאן הוא עומד חסר אונים, מוכן לסכן את חייו ולחיות חיי הפקר אבל בענין הבכורה דוחה אותה בקש שכביכול יש סכנה בדבר.

חכמים תיארו את זה כך: כשאומרים לעצל, הרב שלך במדינה, לך למוד ממנו תורה, עונה - לא, שחל בדרך, יש סכנה בדרכים, לא אריה בחוץ, שחל צעיר, הוא רץ מהר, הוא יכול לתפוס אותי, אומרים לו טוב, הרב שלך כבר נמצא בעיר, לא במדינה, התקרב יותר, אז הוא אומר לא, ארי ברחובות, גם אריה שהוא יותר מדובלל כבר יותר זקן, אבל בעיר הוא יכול לתפוס. אומרים לו הרב שלך כבר הגיע הביתה, אומר לא, איך אני אלך? אולי אני אמצא את הדלת  נעולה? אומרים לו הדלת פתוחה, אומר תגיד אתה לא מבין? אני רוצה לישון. כל התירוצים זה רק בשביל לדחות, כשהוא רואה שאין אפשרות כבר לדחות יותר אז הוא אומר את האמת, שמע, עזוב אותי בחיאדליק, תן לי לישון, אני רוצה לישון. הוא עצלן, הוא לא רוצה ללמוד.

אם כן רואים שכל הטענות והתירוצים מתגלים למפרע, שגם בהתחלה הסיבה האמיתית היתה שהוא רוצה לישון והוא מתעצל ללכת, ולא שהוא פוחד מאריות.

כך מצינו בחז"ל, שפעם פגע אליהו בבור שהיה מתלוצץ, ושאל אותו אליהו, בני מה אתה משיב ליום הדין שלא למדת תורה? אז הוא עונה לו, בינה ודעת לא ניתנה לי שאלמד תורה. אני לא מוכשר לזה, לא למדתי את זה, לא לימדו אותי, אין לי גם דעת ובינה להבין תורה. אמר לו ומי לימד אותך שתביא פשתן ותארוג אותו ותעשה ממנו מצודות ותשליך אותו לים ותעלה את הדגים מןה ים, מי לימד אותך לעשות רשתות לצוד דגים? אמר לו לזה נתנו לי בינה ודעת מן השמים. השיב לו אליהו הנביא, לכל המלאכות האלה נתנו לך דעת ובינה, ללמוד תורה שכתוב בה "כי קרוב אליך הדבר מאד", לא נתנו לך בינה ודעת? התחיל האיש לבכות, עד שאמר לו אליהו, בני, אל ירע לך, כל שאר בני האדם באי עולם משיבים אותה תשובה שלך, אבל מעשיהם מוכיחים עליהם.

אתם יודעים מה עושים לבן אדם כשהוא יגיע לעולם האמת? מוכיחים אותו מתוך מעשיו, לא מתפלמסים איתו, הוא אומר אני לא יכול, יביאו לו ראיה שהוא כן יכול. מה למשל? בן אדם אומר לו, תן צדקה יש מישהו מסכן צריך לתת לו צדקה, תן למוסד של תורה, צריך להחזיק שמה תלמידי חכמים, תן לזה וזה וזה, הוא אומר לא לא, אין לי אפשרות, המצב שלי מאד דחוק. יראו לו בשמים אח"כ שבאותו ערב הוא הלך למסעדה, פתח שולחן והזמין חברים. אז איך אתה אומר שאין לך? מהמעשים של הבן אדם עצמו ידונו אותו. וגם איך שהוא דן אחרים ככה ידונו אותו.

אבל רוב באי אולם, מרגיע אותו אליהו הנביא, משיבים תשובות כמו שלך. לי אין שכל ללמוד תורה, תן לי משהו אחר, תשעבד אותי, תריץ אותי תפעיל אותי אני עושה, אבל תורה אני לא יכול לשבת, לא, אני לא בנוי לזה. אם אתה לא בנוי לזה, איך תשב בגן עדן? שמה זה יהיה לך בכלל דכאון, כי פה אתה עוד נמצא בכולל אתה יכול לקום לעשות קפה, אתה יכול לדבר בפלאפון, אתה יכול לצאת לנשום אויר קצת בחצר, אתה יכול להתניע את האוטו, לחזור, לשחק ככה משחקים במשך היום מתוך שבע שעות אז אתה יכול ללמוד שעתיים וכאילו אתה לומד שבע. אבל בגן עדן, שמה זה רק תורה ובדרגה הגבוהה ביותר, ואתה לא תבין מילה וחצי מילה, בשבילך זה יהיה סינית. אתה מתאר לך אתה יושב בגן עדן ומדברים לך באוזן כולם, צ'נג'צ'ונג'.... כל הזמן מדברים איתך, איך אתה יכול לסבול? אתה לא מבין מה מדברים. אז בן אדם חי לו בדמיונות שזה הוא לא מסוגל, תתחיל ללמוד חביבי. אדם שנוסע לאמריקה, לומד קצת מילים שיהיה לו שפה לדבר, אם הוא לא ילמד את השפה עם מי ידבר, בתנועות? ואתה הולך לעולם הבא, אתה צריך להכין את עצמך, אתה צריך ללמוד מה מדברים שם. "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", אבל מי שלא בא עם תלמודו בידו - מסכן.

כך עשיו מצא לו איזה אמתלה בדויה, ודחה את ענין הבכורה, ובסוף מה קרה לו - נדחה מחיי העולם הבא. וכל הענין לא עורר אצלו שימת לב או דאגה, אלא כשגמר לאכול ולשתות ביזה את הבכורה וחזר לדרכו - לצידו.

אבל אנחנו לא יוצאים ידי חובה בזה שאנחנו מגלים את התרמיות של עשיו הרשע, עלינו לפשפש במעשים שלנו אם גם בנו לא נמצאת אדישות לדברים שעומדים ברומו של עולם, כי חלילה יכולים לדון אותנו שגם אנחנו מכרנו את הבכורה בנזיד עדשים.

עם ישראל נקרא "בני בכורי ישראל", אנחנו הבן הבכור של הקב"ה מכל אומות העולם, אז הקב"ה מצפה מאיתנו שנראה זאת, ושענין הבכורה הזאת מכל העמים אכן תיראה עלינו, אבל אם אנחנו בוחרים בהבלים, בשטויות של אומות הועלם, אז אנחנו עושים מעשה עשיו ממש, אנחנו פשוט מבזים את הבכורה, ומה עושים - מתעסקים בהבלים ובתפלות, באכילה ושתיה והנאות כל היום, ואחרי זה כל מעינינו.

מה זה יעקב? יעקב זה מלשון עקב. עקב פירושו תכלית וסוף, כמו שהעקב אצלנו הוא סוף הגוף, הראש הוא תחילת הגוף והעקב זה סופו של גוף. יעקב איש תם יושב אהלים, יעקב הוא כל הזמן מסתכל מה התכלית מכל מה שהוא עושה, זה הבחינה של יעקב. יעקב יודע שיש מסגרת, ואי אפשר לפרוץ את המסגרת. יעקב יודע שחייבים לחיות על פי האמת, ולחיות בשלמות, ואי אפשר לחסר מן השלמות כי כל חסרון בשלמות זה חסרון בך. לכן הוא היה איש תם, לא מלשון תמים, אלא מלשון שלמות. תם - שלם. והוא היה יושב אהלים, מה זה יושב אהלים? יושב ועוסק בתורה, אבל יושב אהלים פירושו של דבר ממוסגר בד' אמותיו, יודע שיש מגבלות.

לעומתו עשיו, מה פירוש השם עשיו? אומרת הגמרא - הא שוא, עשיו - הא שוא, איך ע' הופך להיות ה'? כיון שיש אותיות גרוניות, א' ה' ח' ע' - כולם מוצאן מן הגרון, א', ה', ע, ח', כולם מן הגרון, תעשו נסיונות בבית. אז א' וה' וח' וע' יכולים להתחלף, אז עשיו יכול להתחלף הע' בה', אז עשיו זה הא - שוא, ז"א כל ענינו של עשיו זה דברים של שוא ותפל וריקנות ואפס וכלום. כל ענינו זה בידור שפירושו מארמית בידור - מבדרן זה פיזור, פיזור הנפש. זה עשיו, זה מהותו. לכן הוא איש ציד, איש שדה, הוא איש העולם הרחב, איש שדה, אין לו גבולות, הוא רואה את כל העולם בפרספקטיבה רחבה, אבל הוא גם איש ציד - הוא צד בפיו את הבריות ומטעה אותם, ציד היה - יודע לצוד את הבריות בפיו. יודע לדבר כמה שפות, יודע לדבר גבוהה גבוהה, הוא אקדמאי, הוא יודע לגלגל בלשונו. אבל זו מהותו, ריקנות, אכילה שתיה וביזה ובזיזה וכו'.

זה ההבדל בין יעקב לבין עשיו. עכשיו תבדקו את עצמכם, למי אתם יותר דומים, לזה שרוצה להיות איש ואמת ושלם ויודע שיש חוקים וגדרים לכל, איש תם יושב אהלים, או שאתם מעדיפים להיות הא - שוא - עשיו, ריקנות, בלי מחויבות, יכולים לזוז מכאן לכאן, לעשות ככל העולה על רוחכם בלי דין וחשבון ואם צריך להסביר יכולים לחרתת כמו עשיו ולהגיד תירוצים ולשלוף אותם מן השרוול בכל רגע נתון. זה החשבון שאנחנו צריכים לעשות עם עצמנו ולראות באמת מה משפטנו בשמים. אז ז"א כל אדם צריך לבדוק את עצמו.

עכשיו בואו נראה לדוגמא, פעם אחת החפץ חיים זצ"ל נוכח בשעה שהחתן שלו חזר מנסיעה, ובמהירות הושיט לעגלון את שכרו והזדרז ללכת לעסקיו, הזדרז ללכת לעסקיו, קח מה שמגיע לך ורץ לעסקיו. אמר לו החפץ חיים, הלא עסקת במצוה כעת של "ביומו תתן שכרו", וגם ניצלת מעבירה של "בל תלין" - לא להלין שכר של מי שאתה שכרת אותו, אז למה תעשה פעולה כה חשובה כלאחר יד? אתה עוסק במצוה. כשאדם מתבונן ביהלום לא מסתכל בו ביעף, מתבונן בו היטב היטב, לוקח זכוכית מגדלת, בוחן את הקרט האם יש סדקים או לא, אם זה צבע צהבהב או לבן ממש, הוא בודק, וגם אם הוא לא יודע טוב הוא לוקח מישהו לידו שיסביר לו ויבחן ויגיד לו אם זה בסדר, איך אנחנו עושים מצוות? איך ברכת המזון שלנו? הזן את העולם כולו.... ומסתכלים על ההוא וההוא ומסמנים לההוא ומדברים תוך כדי וככה וככה. אתה מחזיק מצוה דאורייתא, שהיא יותר מתפילת שמונה עשרה, בתפילת שמונה עשרה אתה לא יכול לזוז, אפילו נחש כרוך על עקבך, אם זה לא נחש ארסי אתה לא זז, לא מהפחד, בגלל שאתה עסוק בתפילה, אין זמן לנחשים עכשיו. אז ברכת המזון זה דאורייתא, ותפילה לפי דעת רבים זה דרבנן, אז אתה צריך בתפילה דאורייתא עוד יותר להחמיר. ומי באמת קורא תפילה וברכת המזון כמו שצריך? בדרך כלל עושים מצוות בשביל לגמור אותן, לא נהנים בהם כל כך, לא מתמוגגים בהם כל כך.

תראה, כשבן אדם רוצה לראות תכנית בטמבלויזיה הוא מטריח ומכין לו ישר את כל מה שהוא רוצה ג'עלה ואם הוא תימוני כזה עתיק הוא גם מביא מדעה, הוא מביא לו גם גת, הוא אומר לא להפריע, סגור את הדלת, והוא יושב בהתבנן מבסוט. מה הו רואה? הא שוא. כל ההבלים והשטויות שיש במדינה הוא מסתכל. ומחשיב את זה מאד מאד, מה זה אי אפשר להפריע לו, הוא אפילו לא עונה לפלאפונים באמצע, יש סדרה עכשיו, יש תכנית, יש מציצנות, יש רכילות, יש לשון הרע, יש מכות, יש מלחמות, איזה יופי, איזה כיף לראות את הבעיות של כולם. והוא יושב בסלון ואוכל געת, שותה מים קרים, נהנה. הא שוא. יכולת לקחת ספר וללמוד ולקבל שכר על כל רגע ורגע, תרי"ג מצוות תרי"ג מצוות תרי"ג מצוות תרי"ג מצוות, אבל הוא חושב בכלל על התכלית? הוא מזרע יעקב? זרע יעקב חושבים על העקב על הסוף, על עקבתא דמשיחא, חושבים מה יהיה בסופי עוד מעט אני אצטרך לבוא לפני הקב"ה ולהסביר לו, מה עשיתי בזמן. ומה נגיד לו? מה נגיד לקב"ה? איפה הזמן הלך?

אז ז"א בן אדם יכול לבזבז חיים והממוצע של נער ישראלי, ממוצע של צפיה בטמבלויזיה - ארבע שעות ביממה. אתם יודעים מה זה ארבע שעות ביממה? ה' ירחם. גם זה שוא וגם זה עבירות, וגם ידונו אותו על הפסד המצוות באותו זמן. ארבע שעות. זה הממוצע. ואינטרנט יבבי, ופייסבוק בכלל מכור. הוא חייב לשגר לכולם תמונה, והוא חייב להגיד להם שעכשיו הוא יצא מהמקלחת, ועוד מעט הוא הולך לאכול, ואשתו או אמו הכינו לו חביתה מה שהוא לא אוהב, ואז מגיבים לו כולם, אז מה תעשה עם החביתה, ואז הוא עונה להם, וככה הוא מבלה את הימים והלילות בדיסקוסים מהבוקר עד הערב מחרבוף. ואחר כך מה הוא יגיד לקב"ה?

אתם יודעים, אני נדהמתי. היתה הפגנה, הפגנת האהלים של דני לפלף, דני ליף, דני - שם של בחורה - דני. איך קוראים לה? דפני? אה דפני, ז"א היא לא דפנה, היא דפני, לשון זכר. יפה, אתם מכירים אותה. למה היא יצאה לרחוב, אתם יודעים? היא אמרה בראיון, מהבדידות בפייסבוק. היא אומרת נכון שזה רשת חברתית, ונכון שכולם מדברים עם כולם, ונכון שאתה מרחיב את המעגלים של ההיכרויות, אבל אתה עומד לבד מול מסך, ואין אף אחד. אז היא החליטה לצאת לרחוב, וקראה לכולם בואו נפגש, אז כל אחד הביא אהל והוא ראה. ומזה נהיה הפגנת אהלים ואח"כ קראו לזה צדק חברתי, ואח"כ אמרו שיחליפו את ביבי, כבר חשבו על מפלגה. ואח"כ היא איימה על ביבי, אני מתרה בך פעם אחרונה, אההיה מגיעה מהפייסבוק. מה היא חשבה, שהיא ככר תחריר? אבל ככה אנשים, משועממים מה יעשו? אז השטיות עולה, ובן אדם יש לו הרחבת הדעת, עושה במה, ויש גם מי שמממן אותו, נותנים להם כספים בשביל להפוך את הממשלה והכל, מקבלים גם כספים. מי מימן את כל זה? הרי הם צועקים שהם מובטלים, הם מרויחים רק 10-12 אלף בחודש, כי זה מעמד הביניים, זה לא התפרנים, זה המלינים. אבל לא מספיק להם, חסר להם קוטג'. הם רוצים מעדן.

אבל זה הכל שקר וכזב. הכל זה דמיון, הכל זה שוא. שום דבר לא אמיתי, אם זה היה אמיתי זה לא היה נרגע עד עכשיו. בן אדם שהוא רעב באמת הוא יפסיק לדפוק על הדלתות? הוא ימות, אם באמת אין לו והוא לא ידפוק על הדלתות ויתנו לו, הוא ימות. אז איך פתאום הם נהיו שבעים, מה קרה איפה הם נעלמו? הם הבטיחו שזה לא יגמר, וקבילו תמיכה מפרס וקיבלו  משרים שחשבו לרכב על זה וכו' וכו', איפה זה נעלם? אבל מה שלא אמיתי לא  מתקיים.

לכן צריך להבין, יהודים יקרים, אנחנו חיים בבלוף, אנחנו חיים בבועה, אנחנו מדמיינים שאנחנו דתיים וחרדים וצדיקים ונחמדים וטובים לבריות ולשמים וכו' וכו' וכו', אנחנו חיים בדמיונות.

היה צדיק אחד שהתורה מעידה עליו שהיה צדיק, קראו לו נח. וכתוב "אלה תולדות נח, נח איש צדיק היה בדורותיו", אז כתוב אלה תולדות נח, נח איש צדיק, אלה תולדות נח נח, פעמיים נח - אחד ליד השני. אומר המדרש למה פעמים נח? נח לבריות ונח לשמים. יש שילוב יותר טוב מזה? שבן אדם גם טוב לבריות וגם טוב לשמים, אין דבר יותר טוב מזה. זה מתי שאפשר לקיים את שניהם. אבל מה קורה כשבן אדם נתקל בבעיה הלכתית, והוא לא יכול להיות נח לשמים ונח לבריות בעת ובעונה אחת, לדוגמא, בן אדם מוזמן ללכת לחתונה מעורבת עם זמרים פסולים, אז יש לו בעיה, מה הבעיה? אם הוא ילך לחתונה אז הוא יהיה נח לבריות, אבל הוא לא יהיה נח לשמים. אם הוא לא ילך לחתונה הוא יהיה נח לשמים אבל לא יהיה נח לבריות. מה עושים במצב כזה? יש פתרון? הפסוק ממשיך ואומר, "אלה תולדות נח, נח איש צדיק היה בדורותיו, את האלהים התהלך נח", כשהיתה לו בעיה בין נח לבריות לנח לשמים, הוא תמיד הכריע "את האלהים התהלך נח", ז"א הוא העדיף את הנח לשמים ולא נח לבריות.

כמה מאיתנו באמת מקיימים את זה, "את האלהים התהלך נח" בכל מצב, ומוותרים על כל מיני דברים בשביל להיות שלם עם הקב"ה כמו יעקב אבינו. כמה? פה זה המבחן של הבן אדם אם הוא צדיק או לא צדיק, אם הוא מתפשר, פירושו שהוא מבין שזה לא שלו, התורה לא שלו.

החפץ חיים אומר, אם בן אדם רואים אותו שרץ לנהר וזורק חפצים, זה סימן שזה לא שלו. כי אם זה היה שלו, מה פתאום שהוא יזרוק אותם. ולמה בריצה? למה בריצה? אלא זה לא שלו. אם בן אדם יכול לזרוק מצוות, הוא מבין שהתורה לא שלו. אם הוא יכול להתפשר אז זה לא שלו, מי מתפשר בשלו? נגיד אחד פולש לך לדירה ועושה בלגן לסלון, ובא השכן נותן לך עצה ידידותית, הוא אומר לך תשמע, אל תצא איתו ראש, אל תריב, אתה לא יודע בכמה הוא מסוכן, תתפשרו חצי חצי בדירה. אתם מכירים מישהו שיתפשר ויתן חצי דירה בגלל שאחד מתפרץ לו לבפנים? אם זה שלו הוא לא יתפשר, אבל אם גם הוא פלש מה אכפת לו, חצי חצי לפחות חצי ישער.

אז ז"א המבט שלנו צריך להיות לאחר בחינה. בדקנו את עשיו, מתי בדקנו אותו? לא לפני מכירת הבכורה, לפני אנחנו לא יודעים מה הסיבה, היה רעב, היה סכנת נפשות, היה מטושטש, היה מבולבל, נו, אפשר להגיד, אבל אם אחרי כבר מכירת הבכורה אתה לא מצטער, זה מראה שאתה עשיו. אם בן אדם איבד ארנק ויש בו 5000 שקל, כמה הוא מצטער, והוא מחפש ומסתובב, שואלים אותו מה אתה מחפש, הוא אומר אבד לי הארנק, כל המשכורת, איך אני בא הביתה, מה אני אגיד לאשתי? והוא מחפש והופך את הפחים ומציץ מעבר לגדרות ומבקש עזרה ואולי ראית ואולי שמת והכל והכל, וגם מחר הוא יעבור עוד פעם, אולי אולי אולי אולי. אבל ראיתם פעם מישהו שיצא מתפילת מנחה ותפס את הראש, שאלו אותו מה קרה? הוא אומר איבדתי את המנחה, התפללתי מהר מהר מהר לא שמתי לב, הגעתי למודים ונזכרתי בכלל שאני מתפלל, הלכה המנחה. שמעתם פעם מישהו בוכה על מנחה שהוא איבד אותה? ומה שווה יותר, חמשת אלפים שקל או מנחה?

אנחנו לא מרגישים זה שלנו, אנחנו רק כאילו יש לנו איזה עול שצריך להתפטר, יש שק קמח עליך, אתה מחכה להגיע רק לנקודה הופ, להניח אותו ולהשתחרר. אדם מרגיש שזה עול, המצוות זה עול, אז לכן הוא לא עושה את הכל בשימת לב. ואם אחרי זה זה לא נחשב בעיניו עד כדי ביזוי, שהוא לא בוכה ולא מצטער על אבדן של חיים, של ימים, של שעות, של רגעים, אם בן אדם לא עושה את זה פירושו של דבר, הוא לא בחינה של יעקב, הוא בחינה של עשיו.

דברים נשמעים קשים קצת, נכון? אבל מה לעשות זאת האמת. זאת האמת, ככה ידונו אותנו, איפה הזמן שנתתי לך, איפה הזמן? כולנו מבינים שבעל הבית יכול לתבוע מהעובד שלו, איפה הזמן? איפה היית היום? לא הבנתי,  נתתי לך לנסוע למקום פלוני, איפה היית? איך זה חזרת אחרי ארבע שעות אם המרחק רבע שעה, תסביר לי איפה היית, והוא יבקש ממנו הסבר ובצדק, אני משלם לך על ארבע שעות ואתה למעשה יכולת לחזור תוך רבע שעה, תסביר לי איפה הלך הזמן? ואם זה חוזר עוד פעם ועוד פעם הוא יחזיק אותו? הוא לא יחזיק אותו. והקב"ה מחזיק אותנו והולך עוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום והוא ישאל בסוף, תגיד איפה הזמן, מה נענה? קיבלנו חיים בשביל מה, להמית אותם? קיבלנו חיים בשביל לישון?

בן אדם ישן שמונה שעות, הוא אומר שמע, אני פחות משמונה שעות חביבי, חבל על הזמן, אני יכול להיות מסובב. לא יהיה אחראי למעשי. אז הוא ישן שמונה שעות, שמונה שעות מתוך 72 שנים כמה זה? כמה זה? שליש. כמה זה שליש? 24 שנה מהחיים הלכת לישון. אתם יודעים מה זה לזרוק 24 שנים מתחת לכרית? אדם נורמלי? 24 שנים? ועוד שעתיים ביום אתה אוכל, תכפיל גם תזרוק עוד, עוד עשר שנים להתראות. נו, ומה עוד? ובנסיעות בדרך לעבודה כמה הלך לך? ובעבודה כמה, אז מה נשאר לך? איזה מין חיים אלה? בשביל מה קיבלנו אוצר כזה - חיים?

אז כיון שאני מבין שהרבה אנשים מפסידים את החיים שלהם בגלל הטמבלויזיה והאינטרנט והפייסבוק, אז החלטתי לצאת במבצע גדול עכשיו, שהתחיל בראש העין לפני כשנה, שבירת הטבמלויזיות. וביקשתי פה מהקהל מי מקבל על עצמו לבוא מחר למרכז העיר לשבור טמבלויזיה ובאו למעלה מעשרים חבר'ה עם טמבלויזיות ופיצצו אותם, אתם זוכרים או לא זוכרים? אתם לא זוכרים. זוכרים או לא זוכרים? מי לא זוכר? מי לא היה? מי לא יודע, תרימו את היד מי לא יודע? מי לא יודע? מי לא יודע? איזה תימנים תרימו את היד, או או או או, אתה אחד השוברים, אני יודע. תכין להם את הסרט שלהם שיראו איך הם שוברים את הטמבלויזיה. עכשיו אנחנו עושים הפגנה, תראה להם את ההפגנה בבקשה, הולכים לשבור אלף טמבלויזיות ברוממה, ברוממה.

כן, ועכשיו תראה להם את השבירה של החבר'ה מראש העין שהיו הראשונים. אז זה באישור המשטרה, הפגנה חוקית, גם הירוקים וגם הכחולים נתנו אישור, יהיו שמה הרבה צפרדעים, ויהיו בובקטים שירימו את הטמבלויזיות ויכניסו אותם לתוך הצפרדעים, ויהיו מדרגות כבוד לאלה ששוברים, יש טמבלויזיות שיגיעו לשמה באל סי די בגודל 54 אינצ', משהו מדהים, צריכים שלשה אנשים, יש עשרות כאלה כבר. אלף! אתם יודעים מה זה אלף? אתם יודעים שעושים את זה בערימה כמה זה? כבר העלינו מכוניות משאיות לירושלים לחניה, אתם לא יודעים מה הולך להיות, כל הרשתות הזרות והישראליות יתעדו את זה. וכבר בערוץ עשר הראו כבר את הפתיח שלנו, ובעזרת ה' גם חיברנו שיר מיוחד לכבוד האירוע, סוף עידן הטמבלויזיה, זה שם השיר, נשמיע לכם אחרי שתראו את עצמכם, וקיבלתי הודעה מהגברת טובה דחבש שאמרה שכל מי שרוצה לתת את הטמבלויזיה ולא רוצה להצטער בנשיאתה, יכול להביא אותה אחר כבוד לביתה והיא תרכז אותן ואנחנו נשלח משאית, או שתיים או שלש, ונעלה אותן לירושלים אחר כבוד. ושמה נטפל בהן טיפול בובקטי.

כן, אתה מוכן כבר? הנה מודיעים לי עכשיו מטבריה, כבר ארגנו 48 טמבלויזיות רק במכולת אחת, במכולת אחת! ברוך ה' אשריהם ישראל, זה זכות לתקן את חטא העגל, ומי שרוצה באמת להתפטר סופית מהעשיו שיש לו בבית אז זה ההזדמנות שלו באמת בקידוש ה' גדול מאד, יהיה שמה מעמד גדול מאד, יהיו רבבות של יהודים, רבבות. אתה מוכן? עוד לא? אז תשים בינתיים את השיר. תשמעו את השיר מילים שלי. הזמר אהרן כהן, המעבד המוזיקלי ישי דנוך, והלחן יווני. בבקשה. תקשיבו למילים טוב טוב.

דור שלם, קהל שבוי,

גרורים אחר שידור שגוי

איזון, שוויון, להיות קשוב,

אצל הטמבלויזיה זה לא חשוב.

היום העם כולו מחליט

נמאס לשמוע אותו תקליט

היום נאמר לכם חסל

לא עוד מכור לא עוד בסל

 

פזמון:

הטבמלויזיה מושלת,

רבות היא כושלת,

מאד מאד מפשלת

ולכל העם לא מפרגנת.

 

עם ישראל הוא עם סגולה,

אינו רוצה תרבות פסולה,

הזמן חשוב ללמוד תורה,

להפוך החושך לאורה

העם דורש צדק חברתי

העם ביקש תהיו איתי,

למה למה עזבתם אותי

היום כבר לא תוכלו בלתי.

 

הטמבלויזיה מושלת

רבות היא כושלת

מאד מאד מפשלת

ולכל העם לא מפרגנת

 

עורו עורו ישנים

עולים חדשים גם ישנים

מהמגל והחרמש הפכו אותנו למשמש

סוף דבר הכל נגמר

עידן הטמבלויזיה זכה לגמר

המהפכה בככר תחריר

נתנה גם לנו קצת אויר.

 

הטמבלויזיה משלה

פישלה הרבה וגם כשלה

בגלל פרגון שלא נתנה

חרתה טי וי הלא עלתה.

 

תודה רבה, ועכשיו נראה את החבר'ה מראש העין סוף סוף איך הם ביצעו את זה בפועל בפעם הראשונה שנתבקשו. בבקשה.

מכל מקום, שוב פעם הכתובת שלה גברת טובה דחבש מהי? רחוב מנצורה 43 למי שרוצה להעביר טמבלויזיות, 47 , ויקבלו גם ברכה גדולה על השותפות בקידוש ה', וביום שלישי הבא ההפגנה בירושלים בדיוק מול רשות השידור והטבמלויזיה הישראלית. יהיה נחמד. יהיה נעים. אתם מוזמנים. זה היסטוריה.

כן, למי שיש שאלות אני מוכן לענות בבקשה. כן, מי מהחבר'ה רוצה לשאול שאלה? אם אין בינתיים שאלות אז אני רק אציע לכם בינתיים משהו, כי נמצאים איתנו פה אברכים חשובים שבאו, למי שמעוניין לעשות שבת בבני ברק קרוב לבית הכנסת שאני  נותן דרשות בשבת, אני נותן שש דרשות בשבת, מי שרוצה להיות קרוב אז מהגילאים 14 עד 24, יש ישיבה שנקראת ברכי יוסף של הרב טהרני שמוכנים לארח, כמובן לינה אכילה שתיה הכל שבת קודש, ויוכלו להיות גם בהרצאות ובדרשות שאני נותן בבית כנסת הסמוך. מי שירצה יוכל להירשם, מי שרוצה לנסות ישיבה בכלל, שבת, שבוע, חודש, מי שרוצה פנימיה, מדרשה, חברותא ללמוד, מי שרוצה להיות בקשר עם רב וללמוד איתו, כל אופן שאתם רוצים, הארגון הזה אחינו נקרא עושה זאת בהתנדבות וישתדל לספק את צרכיכם בענין זה, דבר חשוב לפני המלחמה הקרובה שנדבר עליה בהמשך.

כן, בבקשה תן ליהודי שורה שניה פה לשאול שאלה.

 

 

ש. רציתי לשאול לגבי הטלויזיות, על עצם הטלויזיה, הרי זה מכשיר ככל מכשיר, אין בו לכאורה דבר שהוא פסול, השאלה מה אתה עושה איתו

 

הרב: לא מדויק, הרב עובדיה יוסף כתב לפני שנים רבות כבר ב"יחווה דעת", שעל הטמבלויזיה נאמר "לא תביא תועבה אל ביתך" ובעצם הקיום שלה בביתך אתה עובר על איסור זה של "לא תביא תועבה אל ביתך". טמבלויזיה לא נותנת לך אפשרות לדבר, היא רק מדברת אליך. היא הרבה יותר גרועה מהעגל שהיה במעמד הר סיני.

העגל במעמד הר סיני הוא אמר פסוקים, הוא אמר "אנכי ה' אלקיך לא יהיה לך אלהים אחרים" הטבמלויזיה לא אומרת פסוקים, היא אומרת את כל העבירות והחטאים, והיא הופכת אותם למצוות, אם אתה לא מקיים אותם אתה לא אדם חברתי, אתה לא אדם עשוי ולא עכשוי, אתה צריך להיות אין והיא מכניסה אותך לשם, והיא נותנת לך דברים שאני לא יכול לחזור אפילו על העקימות השכל, מה זה גורם לאנשים ואיזה הרס בבית. אז ממילא עצם זה שמחזיקים את המכשיר אפילו בשביל לשים עליו עציץ זה בעיה. זה כמו שאתה שם פסל, אם אתה שם פסל בבית, הוא לא עושה כלום, אבל זה איסור. עצם החזקת הפסל בבית זה איסור. הרב עובדיה פוסק, "לא תביא תועבה אל ביתך" זה איסור.

 

ש. יש הבדל בין מחשב לטלויזיה?

 

הרב: יש. מחשב קודם כל לא חייב שיהיה בו אינטרנט ולא שום דבר אלא רק לצורך הקלדה ודברים כאלה, ואם אתה תכניס בו אינטרנט זה יהיה מותר רק למי שעבודתו ומלאכתו בזה ממש, ואינטרנט אסור ופסול גם כך, אם הוא לא משמש למטרות האלה בלבד. ואינטרנט נכון שאפשר לראות דברים גרועים לאין שיעור, אבל אפשר גם דברים חיוביים שמה, ז"א אתה יכול ללמוד הרבה דברים. אתה יכול להשיג הרבה ענינים, אבל כמובן שלא כל אחד יכול לשמור על עצמו, והוא נכנס לשוק החיים, ואתה מבין בצורה שהיא לא סדורה ולא שמורה, אז יש בזה אסון. הפייסבוק זה בכלל חורבן המדינות גם, לא הבתים והמשפחות אלא חורבן המדינות כבר, כי כל המהפכות שיש עכשיו זה מקריאות בפייסבוק למהפכות. וכבר רצחו ילדים ונערים ואנסו ועשו את כל הדברים הגרועים בזכות הפייסבוק. ופדופילים וכל מיני צרות ומרעין בישין שלא צריך לחזור, כולם יודעים. אבל הטמבלויזיה היא רק מדברת, היא רק אומרת, היא השפעה ושמה אומרים את המסרים שרוצים, שמה מגבשים לך את הדעה. שמעת? ראית או לא? מה אתה לא שמעת מה היה אתמול? בתכנית היה ככה וככה, כאילו דיברו איתך מהר סיני.

עכשיו לא כולם בקיאים להבין מי זה הכתב, מי זה השדרן, מי זה הערוץ, מה המהלך שלו, הרבה מאד אנשים הם תמימים למרות שהם חושבים שהם פקחים, והם לא יודעים איך מסווים את הידיעות ומאיזה כיוונים הם באים, ובעצם הציבור נשלט ע"י הכח הזה.

 

ש. הרב איך מתמודדים עם טענה שלטלויזיה יש גם ערוצי טבע, יש ערוץ הדברות, לכאורה יש שם גם דברים יפים

 

הרב: אז קודם כל אף אחד לא התיר להיות שמה בטמבלויזיה, ושאלתי גדולי ישראל, ולא התירו את זה את הטמבלויזיה לכן אני גם לא נכנסתי. ביקשו ממני גם אבל אני לא נכנסתי. דבר שני, הרב קנייבסקי אמר לאחד מהרבנים הגדולים שהיו פעם נמצאים שמה בתכניות האלה שאתה מזכיר, והוא עזב שמה מסיבות שהם לא קשורות, ובסוף הוא שאל אותו מה לעשות, אז הוא אמר לו מי אמר לך בכלל להכנס, כשאתה בא לצאת אתה שואל אותי, אבל כשנכנסת למה לא שאלת אותי? מי היה נותן לך בכלל היתר? זה דבר אחד. דבר שני, טבע, אתה יכול לקחת את הדיסקים האלה של הטבע, מוכרים אותם לבד, אתה לא צריך בשביל זה את הטמבלויזיה אם באמת אתה רוצה לדעת על עולם החי והצומח וכו'. אין שום הצדקה בעולם להחזיק אותה ויצאו נגד זה כל גדולי ישראל בלי יוצא מןה כלל, אין שום הצדקה להחזיק את זה כלל וכלל.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: תהיה בריא.

כן שאלה בסוף הנה הגברת.

 

 

ש. ערב טוב,

 

הרב: ערב טוב

 

ש. כבוד הרב אני שואלת אותך בקשר לספר שערי תשובה, אני חושבת שספר שערי תשובה מסביר טוב את מה שהסברת עכשיו בשיעור שהעברת, ועדיין צריך לעשות תשובה. כתוב שם, גדול המעשה מהעושה.

 

הרב: המעשה

 

ש. מה זה המעשה?

 

הרב: מי שמעשה את האחרים לעשות, שגורם להם לעשות הוא נקרא המעשה אותם.

 

ש. העושה אותם?

 

הרב: המעשה אחרים לעשות. גדול המעשה כמו המפתה, המשפיע,

 

ש. מהעושה

 

הרב: כן

 

ש. אז העושה הוא בדרגה שניה?

 

הרב: נכון.

 

ש. אה ז"א

 

הרב: נגיד אני עכשיו מזכה את הרבים, אני מבקש מאנשים לחזור בתשובה, עכשיו הם הסכימו לחזור בתשובה, בזכות מי הם חזרו בתשובה? בזכותי. אז אני יותר גדול מזה שיעשה בסוף, אחד אני קיימתי מצוה של תוכחה והכל, דבר שני כל מה שהוא יעשה מהיום שייך גם לי. אז גדול המעשה יותר מן העושה.

 

ש. כדאי להיות המעשה

 

הרב: ודאי. לכן כתוב על משה רבינו, משה רבינו זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלויה בו.

 

ש. אפשר עוד?

 

הרב: כן

 

ש. בזמנו ביקשתי ממך ברכה לזיווג לבנותי, ונתתי לי, וזה היה בשיעור אחר בדרך, ואז רציתי שבעצם בשיעורים שלך אתה מציע לנשים לקרוא שערי תשובה, אז לקחתי על עצמי לקרוא את ספר שערי תשובה, וב"ה הזדעזעתי מקריאתו כי עד היום אני מזועזעת,

 

ש. כי לא ידעת כמה את לא יודעת

 

ש. כן. הענין הוא שב"ה אחרי שלשה חדשים ממש, הבן שלי מודיע שהם עומדים להפגש, אז אני ביקשתי לפני הקריאה שיהיה לו אשה טובת עין טובת עין וטובת מראה, אז הוא אומר לי יופי, יש לנו עכשיו ווארט עוד מעט, אז אני הוספתי, באמת לא יודעת למה, שתהיה לה גם יראה פנימית ולא חיצונית, ואחרי שלשה ימים הבן שלי אומר לי שהתבטל, אני לא יודעת למה לשייך את זה, אני מאמינה שהקב"ה שינה את התכניות, ואחרי שבועיים הוא מצא, שבועיים שלה, הוא מצא באמת אשה עם כל המידות פלוס יראת שמים ב"ה.

 

הרב: טוב שהוספת את הבקשה בסוף

 

ש. אני לא יודעת, הקב"ה שם לי את זה בפה. הענין הוא שבעזרת ה' בעוד חודש וחצי הוא מתחתן, עכשיו יש לי אני מיקדתי את הקריאה של השלשה חדשים לזיווגו של בני, עכשיו אני רוצה שגם אחיינים שלי יתחתנו, אחיניות שלי יתחתנו

 

הרב: תמליצי להם שהם יקראו גם, ואם את רוצה לתמוך בהם תתחילי סדרה חדשה, ובעזרת ה' תועילי להם שוב, ואז תהיי גדולה המעשה יותר מן העושה.

 

ש. אני מתכוונת להציע לאמהות לקרוא את זה, האם להציע גם לבנות?

 

הרב: בהחלט.

 

ש. לבנות לקרוא, לאמהות, ואני יכולה לקרוא ברשימה שלמה את כל מי שזקוק לזיווג, ז"א לא רק בת בת כל פעם

 

הרב: נכון נכון

 

ש. אני קוראה את כל השמות ביחד לשלשה חדשים

 

הרב: נכון

 

ש. והם כל אחד יקרא לעצמו, כי בזמנו ע"ה חברה נפטרה לנו מהמחלה והיה ערב לזכותה, לרפואתה, וקיבלנו בלי נדר כל החברות לקרוא ספר שערי תשובה שאתה התחלת לצאת עם זה, האמת היא מאחר וזה לא נגיעה עצמית, כמו שתארת כל אחד אם זה לא נגיעה עצמי שלו, אם זה שייך לו באמת מתוך הלב, אז האמת שאמרנו בלי נדר והרבה לא קראו, אני מעידה על עצמי שלא קראתי, וכשדיברתי עם חברות היא ע"ה נפטרה ובאמת באמת היינו צריכות לקרוא, כי כשבן אדם מבטיח לרפואה או לכל דבר ומבטיח גם בספר שערי תשובה כתוב, שאסור להגיד שאתה מתפלל ל טובתו, לרפואתו של מישהו ואתה לא עושה את זה, ואסור להגיד שאתה עושה משהו טוב בשבילו ואתה לא עושה את זה. ובאמת הספר שערי תשובה מביא אותי למצב של לעשות כל הזמן לעשות איפה אני מוצאת את עצמי שעדיין לא עשיתי תשובה.

 

הרב: ה' יעזרך שתזכי לשוב בתשובה ולהשיב בתשובה.

 

ש. אמן אמן אמן, תודה רבה.

 

הרב: כן, פה שורה ראשונה בבקשה. בינתיים למלא את הטפסים ולהחזיר אותם לאברכים.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני רוצה להודות לחברי אריה שאלתיאל שעזר לנו בערב הגדול הזה, על כל התמיכה שהוא תמך בנו, ובנוסף הערב הזה עשינו אותו למען שאנשים יקבלו על עצמם דברים כדי שלרפואת אחי ובעזרת ה' הקב"ה ירפא אותו מהמחלה הקשה הזו. אז אני מתחיל, רוצה לקבל עלי שלשה דברים שהחלטתי לקבל על עצמי למשך ארבעים יום, לגמור ספר תהילים כל יום בעזרת ה'

 

הרב: אשריך

 

ש. לקרוא שיר השירים כל יום

 

הרב: אשריך, זה כבר שלש שעות וחצי כמ עט, אתה תקרא את זה בתימנית ככה עם ניגון או בריצה?

 

ש. אני קורא כל יום תהילים אבל אני אקרא עכשיו ספר תהילים שלם לזכות אחי בעזרת ה'. בנוסף השיעור דף היומי שאני לומד עם הרב עזרא מחפוד שיהיה בתענית ללא כל דיבור אחר בעזרת ה'.

 

הרב: נפלא מאד. מי עוד מצטרף לרפואת החולה ראובן בן ניסים ורינה בשארי שיחיה בעזרת ה' לאורך ימים ושנים, מי מצטרף? כן, מה אתה לוקח? שעה לימוד תורה ביום, אשריך ואשרי חלקך. מי עוד לוקח? מי לוקח על עצמו בנוסף? הנה עוד יהודי, כמה שעתיים? שתי הלכות בכל יום לרפואה. כן, אז רגע בואו נעשה את זה קצת יותר מהר, שניה, קודם כל את המינימום שכל אחד יקח על עצמו לפחות, איש את אחיו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, שתי הלכות ביום, אליהו הנביא אומר, תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אז הנה יש לכם הזדמנות גם בשביל שיהיה לכם שכר גדול בשמים וגם תזכו בהצלת נפש מישראל, מי לוקח על עצמו במשך חדש ימים שתי הלכות ביום ללמוד שירים את היד בעזרת ה', ולא יראה חולי כלל בעזרת ה'. תרימו, שתי הלכות, הנה צלם אותם שיראו בשמים, כן, חזק גבוה גבוה, גבוה, לא אכלתם געת, תרימו. יפה. אשריכם. עכשיו מי מוסיף על זה? מי מוסיף? מה אתה מוסיף? יומיים שלש שעות ללמוד, שני ושלישי ללמוד מה? מה ללמוד שניכם מה ללמוד? גמרא. אשריכם ישראל. כן מי לוקח על עצמו מסכת, מסכת ללמוד, אפילו קטנה, שיעשה סיום מסכת. הנה יש יהודי ראשון, איזה מסכת? סוכה, אשריך, תבורך. כן, מה אתה לוקח? מאמצע מסכת תענית, אז אתה חוזר או ממשיך? ממשיך. מסכת תענית, אשריך. כן, ואתה? מסכת מגילה, אשריך תבורך. כן הנה עוד אברך, זה תיכף ציצית אחרי כן, מי עוד לוקח על עצמו? ווי ווי סדר זרעים משניות, כל סדר זרעים משניות חזק וברוך. מי עוד לוקח על עצמו מסכת או משניות, אותיות נשמה. מסכת טהרות, אשריך, ואתה? משניות בבא בתרא, אשריך. והוא השלישי? אותו דבר כמוהו, תבורך. אלה היהודים מגיעים גם לשיעור שלי בארבע וחצי בבוקר שער הבטחון בבני ברק, כל בוקר אתם מוזמנים, יש קפה. כן, מי עוד לוקח מסכת, אתה מה? לוקח על עצמו לקרוא ספר שערי תשובה, אשריך. מי עוד? ספרים גמרות משניות, מי עוד? להציל יהודי נפש מישראל. כן, מה אתה? משניות זרעים, אשריך ואשרי חלקך. מי עוד? שבוע שלם הלכות לשון הרע לרפואתו. כן, מה אתה? שעתיים תענית דיבור בכולל ארבעים יום, אשריו ואשרי חלקו. איזה יופי, עם ישראל, תיכף הנשים, רגע, מי עוד מהגברים לוקח על עצמו, כן, איפה? עשרה מזמורים של תהילים, אשריך ואשרי חלקך. מי עוד? כן הנשים, מה? שערי תשובה שלשה חדשים תבורכי. כן. להתחזק בצניעות, אשרייך. מי עוד? מי עוד? צניעות, אשרייך תבורכי מן השמים. כן הנה, ילקוט יוסף, מה ללמוד אבל כמה? את כל הסט? הבנתי, טוב בעזרת ה'. מי עוד? מי עוד לוקח על עצמו? עשרה מזמורי תהילים אשריך ואשרי חלקך. כן, הנה החייל שלנו, מה? ציצית תיכף מתוק. מי עוד? מי עוד לוקח על עצמו, הנה הגברת, ותומר דבורה, אשרייך. ראש העין ידועת, ותומר דבורה, לא צחוק. איפה, מי עוד? כן, טובה. שעה תשובה שלשה חדשים אשרייך. מה את לוקחת? תהילים כל יום לרפואת החולה, אשרייך. מי עוד? לקרוא מזמור ק"כ בתהילים, אשריך. ציצית תיכף. אשריכם. ותומר דבורה, אשרייך. ואתם כן? וויויויו, פששש לצאת מהצבא ללכת לישיבה! יחביבי, אשריכם לעולם הבא. איזה דבר. תקומו תקומו שיראו אתכם, שיראו אתכם, שיהיה מתועד, שיהיה מתועד. אשריכם, אשריכם ישראל. אשריכם ישראל. יש עתיד לעם, קדימה מי עוד? כן הנה תפילין, אשריך. כן, מי עוד? מזמורי תהילים כל החודש, אשריך ואשרי חלקך. מי לוקח על עצמו שבת? שבת קודש. כן, מה אתה לוקח? עשרה מזמורים אשריך. שבת מי לוקח? יש פה מישהו? שבת. שבת יבבי, שבת קודש. שבת קודש. ישתבח הבורא, יהיה פה ניסים חבר'ה, יהיה פה ניסים. מי עוד? מי עוד זוכה להחיות נפש מישראל? כן, עשרה מזמורים אשרייך, ושם, כן למעלה מה? שמירת שבת. תבורכי מן השמים. תזכי לזיווג הגון מהרה. כן. מי עוד לוקח על עצמו? כן, שבת קודש. ישתבח הבורא. איזה אושר, איזה אושר. מי עוד לוקח על עצמו בעזרת ה'. שבת אשרייך תבורכי. יבבי, יבבי. איזה ערב, איזה ערב, שבת קודש שקולה כנגד כל התורה כולה,  מוחלים לו על כל עוונותיו מי ששומר שבת כהלכתה, כן, מי עוד? מה אתה? שבת, תבורך, יחביבי. אשריכם ישראל, אשריכם ישראל. מי עוד? מי עוד? להצמד לאברך וללמוד דף יומי כל יום בגמרא. אשריך ואשרי חלקך. איזה אושר. ואתה? שבת קודש, יחביבי יחביבי. כן, מי עוד מה? ברכת המזון בכוונה. ומה עוד? הלכות לשון הרע כל יום, אשרייך. כן, מי עוד? מי עוד לוקח על עצמו? כן, מה את לוקחת? תהילים, אשרייך. מי עוד? מה אתה לוקח? ברכת המזון בכוונה, אשריך. ואת? לעזור לבנות ישראל בטהרה במקווה, אשרייך ואשרי חלקך. כן, אתה מוכן כבר עם הסרט, נכון? כן. ללמוד כל הלילה, מה זה כל הלילה? לילה אחד או כל לילה? כל לילה? כל הלילה? הוא לוקח ללמוד כל הלילה כל לילה, יחביבי, יחביבי. יחביבי. כן, מי עוד? כן, מסילת ישרים, אשריך ואשרי חלקך. מי עוד? הנה הגברת שם. כל יום שיר השירים, יחביבי. מי עוד? כן, משניות ברכות, תבורך מן השמים. מי עוד? איזה אושר לאסוף זכויות, לאסוף זכויות להחיות נפש מישראל. כן, עוד מישהו? וכבודו מה לוקח על עצמו? הנחת תפילין שבוע ראשון, ואח"כ ממשיכים. אשריך.

אני רוצה שאתה תקבל על עצמך ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף. אתה תקבל על עצמך ללמוד כל יום שעתיים תורה בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף.

 

ש. שעתיים כל יום?

 

הרב: תורה במשך שלשה חדשים רצוף בתענית דיבור אבל. ז"א מותר לך לדבר כשאתה לומד בלימוד, אבל אתה לא מדבר דברי חול, לא עונה בפלאפון, לא אומר תעשה לי תקנו לי, שום דבר, אתה מדבר רק בלימוד שעתיים כל יום שלשה חדשים, תשעים יום בעזרת ה' שיהיה לך הגנה מן השמים.

 

ש. שלש שעות

 

הרב: שלש שעות אתה לוקח? שלש שעות הוא לוקח, אשריך ואשרי חלקך. מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן דוד ושלמה הוא יברך את השם הטוב?

 

ש. ראובן בן ניסים ורינה בשארי

 

הרב: ה' ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה, ויעתיק את המחלה ממך ויתקע אותה בלב של אסאד נשיא סוריה. והוא ילך כפרה עליך ועל כל עם ישראל.

כן, עוד שאלה למי יש? שאלה? תן לו בבקשה שאלה שם בפינה.

 

 

ש. כבוד הרב, רציתי לשאול שאלה קטנטנה, אם אפשר? יש לי חבר שהוא לא כזה חזק ביהדות, ואני רוצה שהוא ילמד גמרא יותר וכאילו יתחזק, ואני לא יודע איך לעשות את זה

 

הרב: יש פה את הארגון אחינו של האברכים החשובים, תן את השם שלו והם יטפלו בזה, ידברו איתו, ישכנו ויסדרו לו שידוך חברותא

 

ש. ניסו כבר שלש שנים

 

הרב: מי ניסו?

 

ש. כל החבר'ה, כולם, כל הכיתה כזה

 

הרב: כל הכיתה כזה?

 

ש. כן

 

הרב: איפה הוא גר?

 

ש. פתח תקוה

 

הרב: בפתח תקוה? תשיג לי אותו בטלפון

 

ש. עכשיו?

 

הרב: אז מתי, אתמול?

 

ש. אין לי את המספר טלפון שלו עכשיו

 

הרב: זה חבר? טוב, תנסה להשיג מחברים. בינתיים מה שמו?

 

ש. עמינדב

 

הרב: עמינדב בן? גם שם האמא אתה לא יודע?

 

ש. אני לא זוכר

 

הרב: עמינדב בן חוה ה' יזכה אותו שיהפך לבבו לטובה ללמוד תורה באהבה.

 

ש. אמן. יש לי עוד משהו קטן, אם אני יכול

 

הרב: עוד חבר?

 

ש. לא.  אם אני יכול לקבל ברכה בבקשה להצלחה בלימודים ובשאר הדברים

 

הרב: ה' יזכה אותך להצליח בלימוד התורה ולהתעלות בה ולזכור אותה.

 

ש. אמן, אמן, אמן.

 

הרב: כן, שאלה נוספת למעלה, תן לגברת שם.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום וברכה

 

ש. רציתי לדעת אם אני יכולה לקבל ברכה אחרי הפקס ששלחתי לארגון

 

הרב: מה השם?

 

ש. מיטל בת מזל לזרע בר קיימא

 

הרב: מיטל בת מזל זרע חי וקיים מהרה.

 

ש. אמן. תודה.

 

הרב: כן בבקשה, אתה מראה לנו את הסרטון, כבר מוכן? רגע.

הסרט פיצוץ מבוקר.

כן, זה היתה מקדמה של חבורת המפוצצים, אבל אלף טמבלויזיות גדולות בירושלים ברוממה מול רשות השידור יחביבי, מה הולך להיות שם. אז הבאנו לפה רכב שיכול לגרור טמבלויזיות הערב, הוא מחכה בחוץ, מי שירצה הוא יסע איתו הביתה, אתם שמים לו את זה על האוטו, הוא לוקח את זה לבני ברק, מחר זה עולה לירושלים ואנחנו מכינים שמה את הכל לקראת היום הגדול שהחבר'ה מהצד השני יראו מה אנחנו עושים, למי שעשו לנו. אז מי שירצה בעזרת ה' ירים את היד ויגיד אני רוצה להוציא טמבלויזיה, ואנחנו נשדך אותו ליהודי שבא לפה במיוחד לקחת את הטמבלויזיה בעזרת ה' להשלכה במעמד הגדול. יש מישהו שרוצה לזרוק טמבלויזיה 1, 2, 3, 4, 5, 6, הנה יהודי ראשון אשריך ואשרי חלקך, שני, יש עוד מישהו שרוצה להוציא טמבלויזיה, אני שומע שכבר ארבע יש בחוץ, שכבר הביאו, יפה מאד, מי עוד רוצה להוציא טמבלויזיה בעזרת ה' ולקדש שם שמים? כן, עוד מי? בינתיים עוד שאלה למי שיש בבקשה, תן ליהודי שמה. אתה רוצה מה? שומר שבת לרפואה בעזרת ה' יתברך, אשריך. כן, דבר.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני אין לי שאלה, רציתי לבקש מהרב שיברך את התינוק שלו, בן שלשה חדשים יש לו איזה משהו והרופאים לא בדיוק יודעים מה, ושהרב יברך במעמד הזה לרפואתו

 

הרב: יש לך טמבלויזיה בבית?

 

ש. לא, אין לי

 

הרב: אין לך, אתה מביא לי טמבלויזיה בתמורה?

 

ש. בעזרת ה' אני אביא לרב

 

הרב: אתה חייב להביא. מה השם שלו?

 

ש. בועז יהודה בן רות בת עמי

 

הרב: ה' יזכה אותו לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: רגע, יש לי שיחה מאילת. שניה.

 

 

ש. הלו כבוד הרב

 

הרב: שלום ערב טוב

 

ש. רגע רגע רגע, זה הרב אמנון יצחק. הרב.

 

הרב: שומע

 

ש. רגע.

 

הרב: מלחמת עולם.

 

ש. הרב, הרב, הרב

 

הרב: שומע

 

ש. רגע, כן הרב,

 

הרב: הלו? הלו?

 

ש. דבר דבר.

 

הרב: איפה ניר, איפה ניר? איפה ניר?

 

ש. שומע אותי?

 

הרב: ניר, הלו, אפשר לקבל את החתן?

 

ש. כן בבקשה איפה החתן?

 

ש. החתן פה שומע.

 

הרב: הלו, ניר. ניר,

 

ש. הרב

 

הרב: כן

 

ש. אני אתקשר אליך שניה רגע.

 

הרב: מחפשים את החתן, זה בחורצ'יק שקיבל ברכה לפני שלשה חדשים, ארבעה חדשים כשהייתי באילת, ביקש ברכה לזיווג הגון, אמרתי לו ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים, הערב הוא מתחתן, אז הוא ביקש ברכה בחתונה, הוא עכשיו בחתונה, הוא עכשיו מתחתן, שניה.

הלו? הלו? הלו. טוב נמתין עד שהוא יחזור. כן. יש כרגע יהודי עם הודעה חשובה, שלשה צעירים בני עשרים שהיו הערב פה בהרצאה, יצאו ברגע זה לישיבה של נזר ישראל של הרב עוזרי ועכשיו אוספים איתם את הדברים מהבית בלי לחכות. אשריהם ישראל. אשריהם ישראל. זה עם ישראל. אשריך הרב יאדלר, יפה מאד, יפה מאד. עם ישראל חי. כן, בינתיים אלה שרצו את הציצית, איפה אלה שרצו את הציצית, תבואו לפה רגע, לא, לא נגמר הערב, רק אלה שרוצים ציצית.

כן, שאלה נוספת, הנה תן לבחור שם באמצע. אבל חבר'ה, בסוף הערב אני רוצה לאסוף טמבלויזיות.

הנה עכשיו קיבלו על עצמם משפחת דחבש לפתוח שיעור בבית, הבחור הצעיר פותח שיעור בבית. חזק וברוך.

כן, תשאל.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רציתי לשאול, יש אצלנו בשכונה מכת רווקים, יש לנו איזה ששה שבעיה רווקים בגילאי שלשים עד ארבעים

 

הרב: באים ללמוד איתי חודש בבוקר כולם מתחתנים צ'יק צ'ק.

 

ש. בעזרת ה', אני אעביר להם את המסר.

 

הרב: תזכור מה שאני אמרתי, הנה זה מוקלט, צ'יק צ'ק.

 

ש. כן בעזרת ה', בסדר גמור, אז אתה יכול לתת לאחד מהם שנמצא איתנו ברכה בעזרת ה'?

 

הרב: מה שמו?

 

ש. גיא בן רחל

 

הרב: יזכה לבוא כל בוקר בארבע וחצי לשיעור במשך חודש ויזכה לזיווג מיידית.

 

ש. אמן, כבוד הרב, אפשר לקבל ברכה לזרע של קיימא?

 

הרב: כן.

 

ש. השם של אשתי חפציבה בת אהובה

 

הרב: ואתה?

 

ש. משה שילה בן יעקב

 

הרב: כמה זמן אין לכם ילדים?

 

ש. ארבע שנים

 

הרב: אתה לומד שעתיים בתענית דיבור כל יום תורה שלשה חדשים, היא חצי שעה שערי תשובה שלשה חדשים, ותזכו לזרע חי וקיים מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, תן לבחור שמה.

 

 

ש. אחותי עברה תאונה לפני שלשה חדשים, והרופאים לא יודעים מה יש לה, איך לטפל בה. אני רוצה לדעת האם אתה יכול להביא לה ברכה לרפואתה

 

הרב: היא שומרת תורה ומצוות?

 

ש. כן

 

הרב: היא הולכת בצניעות?

 

ש. בערך

 

הרב: זה הבעיה. תגיד לה שתקבל על עצמה צניעות גמורה ותרפא מהרה.

 

ש. אמן. תודה הרב.

 

הרב: תהיה בריא. תן לגברת מאחורה.

 

 

ש. כבוד הרב, אני מבקשת מאד ברכה לרפואת אדם מאד יקר שאחותו היא המעשה יותר מהעושה, לאה דמרי הרבנית לאה דמרי,

 

הרב: לאה דמרי בת?

 

ש. לא לא לא, אני צריכה ברכה לאבינועם בן בדרה בתיה רפואה שלמה

 

הרב: אבינועם בן בדרה בתיה רפואה שלמה מהרה

כן, הנה פה בחור באמצע.

 

 

ש. ערב טוב הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. קודם כל רציתי להגיד תודה רבה לרב, התחתנתי אחרי שהרב אמר לי, היום אני נשוי שלש וחצי שנים בלי ילדים

 

הרב: בלי

 

ש. בלי ילדים, מה אני צריך לעשות, לקחתי עלי הרבה דברים פה בערב

 

הרב: שלשה חדשים ללמוד בתענית דיבור כל יום

 

 

ש. לקחתי את זה על עצמי

 

הרב: מתי?

 

ש. לפני שהתחתנתי וגם אחרי

 

הרב: אתה עדיין או שאתה הפסקת

 

ש. עדיין

 

הרב: עדיין?

 

ש. כן

 

הרב: אז אני אברך אותך בחינם. אשתך לומדת חצי שעה שערי תשובה?

 

ש. לא.

 

הרב: אז תלמד איתה ביחד, טוב?

 

ש. אין בעיה

 

הרב: מה השמות?

 

ש. יהודה בן מיכל סולי ומורן בת רינה

 

הרב: תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

 

ש. אמן.

 

ש. הרב, יש לי עוד שאלה

 

הרב: לא אמרת אמן

 

ש. אמן,

 

הרב: תודה

 

ש. הרב, אמא של אשתי חולה מאד, במחלה מאד קשה, קוראים לה רינה בת יסמין

 

הרב: שומרת תורה ומצוות?

 

ש. כן

 

הרב: מה השם?

 

ש. רינה בת יסמין

 

הרב: רינה בת יסמין ה' יעתיק את המחלה ויתקע אותה בראש של אחמדניג'ד, והיא תצא לחיים טובים ולשלום

 

ש. אמן. הרב, יש לי שאלה נוספת, יש לי חבר שכבר הרבה זמן לא נשוי, עכשיו אני רוצה לעזור לו, איך זה אפשרי?

 

הרב: כמו שעשינו איתך, שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף

 

ש. ואז בעזרת ה' הרב יברך אותו שיתחתן.

 

הרב: בשמחה רבה

 

ש. קוראים לו אילן בן רותי

 

הרב: ה' יזכה אותו לזיווג הגון מהרה

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, שאלה נוספת. תן לגברת מאחור.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. ראשית אני רוצה להודות לך על השינוי שחל בנו מאז שבעלי זכה לראות את הדיסק של יואב אליה

 

הרב: נס מצולם

 

ש. נס מצולם הוא רק משיג אותי כל הזמן. אני רוצה שהוא יעמוד, הוא רונן

 

הרב: איפה הבעל הצדיק שמשיג אותה? אשריך ואשרי חלקך. אתם מנויים בשופר, נכון? אשריכם ואשרי חלקכם. כן.

 

ש. שנית אני רוצה בבקשה לקבל על עצמי לרפואת אחי ראובן קריאה של ספר תהילים שלם כל ערב שבת בעמידה

 

הרב: אשרייך, זה שעתיים וחצי

 

ש. אני יודעת, עשיתי את זה כבר

 

הרב: אתה רואה איך אוהבים אותך?

 

ש. ולהודות לכל מי שהגיע לכאן, כל מי שקיבל, ויהי רצון שכל מה שקיבלו שה' יתן להם את הכח לעמוד בזה

 

הרב: אמן

 

ש. ולומר על כמה מילים על אחי ראובן שמי שמכיר אותו יודע שלא שומעים אותו בכלל כי המעשים שלו פשוט מכסים את כל הקול, הוא עושה חסדים, הוא עוזר לכל מי שצריך,  תמיד בנועם, תמיד בשמחה, מרבה שלום, ויהי רצון מלפניך בורא עולם שבזכות זה ישלח לו רפואה שלמה ושיבשר לנו בשורות טובות במהרה

 

הרב: אמן אמן אמן. יישר כח. כן הנה הגברת, מי זה שם בפינה.

 

ש. סליחה כבוד הרב, אחיין שלי מבקש ציצית, לקבל ציצית

 

הרב: לא נותרו, אין תורמים לציציות

 

ש. אז הוא מקבל על עצמו

 

הרב: אשריו ואשרי חלקו תבורך. כן, תן לבחור שם בפינה. כן דבר

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני רוצה לבקש ברכה לרפואת יחיאל בן רומיה שיעמוד מכסא גלגלים

 

הרב: הוא דתי או לא?

 

ש. זקן זקן

 

הרב: זקן גם כן צריך להיות דתי

 

ש. דתי דתי

 

הרב: דתי? יחיאל בן רומיה ה' יזכה אותו לעמוד מכסאו בריא ושלם

 

ש. ועוד ברכה להצלחת אורלי בת רחל

 

הרב: הצלחה לעבודתו יתברך.

 

ש. אמן, ועוד ברכה לשתי אחים שלי ולאחותי

 

הרב: ה' יזכה את כל הנוכחים פה ואלה שצופים בנו בכל הברכות כולם.

אני מודה לכם, הייתם נפלאים, שיהיה לכם ערב טוב וישועות ונחמות והטמבלויזיות בירושלים.