נהורה - מושב נהורה

מושב נהורה 28-11-11

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו  ירוויח

היום אנחנו נלמד שאין תירוצים. בפרשה כתוב "ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר". חז"ל מביאים מהגמרא בבא מציעא פ"ד, שיום אחד רבי יוחנן היה שוחה בירדן, ריש לקיש ראה אותו וקפץ לתוך הירדן אחריו, הוא ראה את הקפיצה שלו רבי יוחנן, אמר לו  חילך לאוריתא- כוחך לתורה. קיבל על עצמו ללמוד תורה. רצה לחזור בחזרה בקפיצה, להביא את הבגדים, ולא היה יכול. לא היה יכול לקפוץ כבראשונה, אומר רש"י, כיון שקיבל עליו עול תורה תשש כוחו. ז"א התורה נקראת תושיה והיא מתשת את כוחו של האדם.

זה צריך להבין, אם בן אדם עמל כל היום וכל הלילה, אז אפשר להגיד שהתורה מתישה את כוחו, אבל חכמי המוסר אומרים שהתורה מבריאה את האדם, התאוות והמידות הרעות הם מחלישים את האדם, כמו שכתוב "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם", אבל לא התורה הקדושה, היא נותנת חיים לעושיה. ונשאלת השאלה, כשאדם מקבל על עצמו ללמוד תורה, איך נחלש כח האדם? והרי עדיין לא עשה כלום. ריש לקיש קיבל על עצמו ללמוד תורה כשביקש ממנו רבי יוחנן, אבל הוא עוד לא עשה כלום, הוא לא התחיל ללמוד ותשש כוחו, איך זה יכול להיות?

אבל צריך לבאר את הדברים, שמצינו אצל יעקב אבינו שהרועים אמרו לו, "לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר". וכתוב שיעקב אבינו "ויגל את האבן מעל פי הבאר", כותב רש"י - כמו שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית, להודיעך שכוחו גדול. כל מה שלא יכלו הרועים לגלול את האבן מעל פי הבאר, והיו צריכים להמתין עד שיבואו כל העדרים, כדי שיתאספו כל הרועים שיהיה להם מספיק כח לגלול, הוא עשה את כל זה כמעביר פקק מעל פי צלוחית. יעקב אבינו למד 14 שנה אצל שם ועבר, 14 שנה שהוא לא ישן בכלל. וכתוב "וישכב במקום ההוא", במקום ההוא הוא שכב, אבל 14 שנה אצל שם ועבר הוא לא שכב.

אדם שלמד כל כך בשקידה 14 שנה, מאין יש לו כח כזה לגלול את האבן באצבע קטנה, כמו שאומרים. והלא אנחנו למדנו שהתורה מתשת כוחו של אדם.

בפיוט על הגשמים אומרים "ייחד לב וגל אבן" יעקב ייחד את ליבו לעשות חסד. המידה הטובה של חסד התלהבה מיעקב, כמו להבה שעולה, והיה לו רצון חזק וחשק גדול לעשות חסד, וזה נתן לו את הכח והעוז, כי בדבר שאדם רוצה מאד ויש לו לזה חשק גדול, הכח מתגבר אצלו מאד מאד, אבל דבר שאין לאדם בו טעם ואין לו רצון, אין לו כח בכלל.

כשממליצים למישהו לבוא לאיזשהו מקום שאין לו חשק, אז ישר מה הוא אומר? אין לי כח, אין לי כח, מה אין לך כח? מה אין לך כח? תגיד אין לי חשק. הוא אומר, לא, אין לי כח. כשאין חשק אין כח. כשיש חשק יש כוחות אדירים. לדוגמא, רואים שחקני כדורגל שמשחקים תשעים דקות על המגרש עם תוספות, והם רצים ריצות קילומטרים, הלוך חזור הלוך חזור הלוך חזור ובמהירות, מאיפה יש להם את הכוחות האלה? אז הם התאמנו ועושים תרגילים ומותחים שרירים, אבל הם רצים רצים רצים. אם נקח אותם עכשיו לבית המדרש, ונגיד להם שישבו שבע שעות עכשיו ללמוד תורה רצוף, על הכסא לנוח, תוך שעה שעתיים הם יירדמו. איפה הכח שלהם? איך יכול להיות שהם רצים על המגרש יש להם כח והם יושבים על הכסא הם נרדמים? כי לשחק יש להם חשק, וללמוד אין להם חשק, אז אין כח.

גם אתם מרגישים לפעמים כשאתם הולכים לישון נרדמים, גם פה אני רואה שיש כמה נרדמים, ז"א אין כח או שאין חשק זה השאלה. בדרך כלל זה אין חשק. כשלא מוצא חן בעינינו איזה משהו, אז אנחנו מאבדים את הכח. כח הרצון  נותן את הכח הפיזי גם.

פעם היתה אסיפה של רבנים, שהחפץ חיים זצ"ל היה שם והוא אמר, נתקיימה בנו התוכחה, "והיית משוגע ממראה עיניך", בתוכחה כתוב כך, "והיית משוגע ממראה עיניך" מה אתה רואה בעיניים שנהיית משוגע? אז הוא אומר, עומדים אנשים מבוגרים, בני עשרים שלשים וארבעים, ומוחאים כפיים ושמחים, וצוהלים וצועקים ומאושרים. מה קרה? הוא אומר, אחד נגח בראש בכדור, מה ראו? נגח בכדור, בידיים אסור לו לגעת, רק בראש, הוא יכול לנגוח רק בראש, בשביל זה נתנו לו ראש? שהוא יגח בכדור, מה הוא שר נגח? "והיית משוגע ממראה עיניך" אנשים מבוגרים רצים ונוגחים בכדור. אז החפץ חיים אומר, התוכחת מתקיימת.

ורואים מה ההבל הזה בכדור, אם יראו את זה בני ישיבה, שהם באמת לומדים בישיבה, לא מבקרים בישיבה, אז הם יתעייפו, לראות את השטויות האלה ולבזבז את הזמן בשביל מי שבועט בכדור וההוא מחזיר לו, אין כח, אין כח לשטויות.

אומר הרמב"ן על משה רבינו, מנין היה למשה כח להרים את המשכן? ניסו להרים את המשכן כמה וכמה יחדיו ולא הצליחו, ואיך משה הצליח? אלא "קווי ה' יחליפו כח", ההתלהבות לעשות חסד נותנת כח עוז ותעצומות.

פעם מספרים על הרב שמחה זיסל זצ"ל שהרגיש פעם חלש ושלח לישיבה לומר שהוא לא יגיע לתפילת ערבית, שלא ימתינו לו. אח"כ התבונן בעצמו האם זה עצלות, והגיע למסקנה שזה עצלות והתחזק והגיע עוד לפני שהחזן התחיל להתפלל. יש חשק - יש כח, אין חשק - אין כח.

לכל אחד יש תירוצים שונים בעבודת ה', אדם חושב שהוא אנוס ופטור. ובאמת יכול להיות מפני שחסר לו הטעם והחשק האמיתי בעבודת ה', לכן ריש לקיש, כשקיבל עליו עול תורה והבין מה זה תורה, וגם הבין את ההבל של העולם הזה ושל הקפיצות הארוכות, כבר לא היה לו כח לקפוץ, לא היה לו חשק כבר לקפוץ. בד"כ אדם קופץ למרחוק להראות את כוחו וגבורתו לעיני הצופים, אבל אם בן אדם יודע שאין בזה שום טעם ושום ריח, אין לו כח.

בא נעשה סיבוב, אין לי כח. ולכן נשאר לו רק הכח לתורה, כמו שאמר לו רבי יוחנן, חילך לאורייתא - הכח שלך זה לתורה הקדושה.

אנחנו מלאים תירוצים, בפרשה שלנו האחרונה אנחנו רואים שאין תירוצים. הריטב"א אומר, חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב, למה נולדו יעקב ועשיו בבטן אחת תאומים, למה, למה לא כל אחד בא בנפרד? תיכף תשמעו את התירוץ.

יש אחד אומר, אני לא יכול לחזור בתשובה, למה אתה לא יכול לחזור בתשובה? אני באתי מבית חילוני, ההורים שלי לא לימדו אותי ולא גדלתי על זה, אז זה לא מתאים לי, אני לא יודע, לא מתלבש עלי טוב. האם זה תירוץ? זה לא תירוץ. למה לא תירוץ? יגידו לך יש לך אבא, קוראים לו אברהם אבינו, ואברהם אבינו גדל אצל תרח אבא שלו, ואבא שלו היה מוכר עבודה זרה, סוחר גדול מאד בממלכה של נמרוד, ויצא אברהם למרות שאבא שלו תרח. אז אתה לא יכול להגיד גדלתי בבית חילוני כי זה לא תירוץ, הנה אברהם אבינו לא רק שהכיר את הבורא, אלא הפיץ את האמונה הזאת בכל העולם עד ששינה את כל העולם כולו. אז אין תירוץ כזה. אבל אם יאמר אחד, תשמע אני לא יכול לחזור בתושבה בגלל שאני נמצא בחברה שהחברה שלי זה אנשים שיותר מבוגרים ממני, והם מבינים ענין, אני פשוט נגרר אחריהם, אני לא יכול, מה אני אגיד לך, אין לי דעה כנגדם, ואם הם עושים בתור מבוגרים כאלה דברים אז אני מאמין שהם יודעים מה שהם עושים. אין תירוץ כזה. היה לך אבא, קראו לו יצחק, יצחק גדל עם ישמעאל, שישמעאל היה גדול ממנו ב-13 שנה, והוא לא למד ממעשיו, למרות שישמעאל היה מצחק, עובד עבודה זרה, שופך דמים, מגלה עריות, היה יורה בו חיצים, גורר אותו למשחקים, ויצחק לא נכנע לו. אז אל תספר לנו שאתה גר בסביבה לא טובה. אלא מאי, חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב. הוא כל כך היה רע ישמעאל, שהקב"ה מן השמים התערב ואמר לאברהם אבינו שאהב אותו, גרש את בן האמה, אחרת הוא יקלקל את יצחק.

ואם יאמר אדם תשמע, אני יש לי בעיה אחרת, אני נולדתי במזל לא טוב, מזל נחס, אני לא יכול לחזור בתשובה. יגידו לו חביבי אתה לא יכול להגיד את זה כי היה לך אבא, קראו לו יעקב, ויעקב ועשיו גדלו בבטן אחת לאב ואם שותפים, והם נולדו במזל אחד, ואחד יצא יעקב והשני יצא עשיו. ז"א מי שרוצה יכול להיות יעקב, ומי שרוצה יכול להיות עשיו. אז אל תספר סיפורים ואל תתרץ תירוצים כי זה לא יועיל.

בחו"ל היה בחור בשם זישא בריטברג, והוא היה גיבור גדול, והיה מראה גבורות גדולות, והיה מסוגל לכופף ברזלים. פעם אחת נתקנאו בו, ולקחו הגויים חוט ברזל אבל הכניסו בו עופרת, למה עופרת היא רכה והיא לא נשברת, הברזל עוד יכול להשבר, אבל עם עופרת לא נשבר. אבל הוא מהבושה שכולם מסתכלים עליו, ורוצים לראות כוחו וגבורתו, התגבר בכל כוחו יותר מכפי כוחו בשביל לא להתבזות והצליח לשבור עם העופרת. ז"א אם בן אדם רוצה הוא יכול גם למעלה מכוחו.

עכשיו בואו נראה כח אחר, כמה אדם יכול למסור את הנפש שיש לו הכרה והבנה.

כתוב "ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה". לאה בכתה עד כלות עיניה, וזאת למה - כדי שימאס בה עשיו. הכל היו אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן. ז"א לאה צריכה להיות לעשיו, ורחל צריכה להיות ליעקב. ורק המחשבה של לאה שתצטרך להתחתן עם עשיו הרמאי והשקרן, הרשע הגדול, היא הסכימה להתעוור ולא שיקח אותה. אז היא היתה מרבה בבכי כל הזמן שעיניה היו רכות והיא תכלה את עיניה, כדי שימאס בה. והיא השתדלה בכל מיני השתדלות לפגוע בשלמות גופה, ואף לכלות את עיניה, שהעיניים זה היופי של האשה. כמו שאמרו חכמים ז"ל, כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה.

לאה היתה מוכנה להשחית במו ידיה את יפיה כדי להרחיק את עשיו מעצמה, להנצל מצפרניו, כדאי היה לה להפסיק את החן הטבעי שלה. והיום ה' ירחם בנות ישראל הולכות עם ערבים, בלי בושה, בלי כבוד עצמי, שאם בת ישמעאל תצא עם יהודי כבוד המשפחה הורגים אותה. ורואים שאמא לאה היתה מוכנה לכלות את עיניה ולא להתחתן עם עשיו הרשע.

וכן נהגה אסתר המלכה, אחרי שלקחו אותה בכח לבית המלך אחשוורוש, היתה מטמינה את עצמה כי היא לא רוצה להבחר למלכה. כשהגיע התור שלה, לא ביקשה דבר, לא להתנאות ולא להתייפות ולא להתקשט כדי שלא יקחו אותה למלכות. והיא לא רצתה לשאת חן בעיני המלך. והיום כל בחורה מחפשת בחור לא משנה עקום או ישר, העיקר שיש לו איזה רכב ככה מצועצע כדי שתוכל להשויץ ולאמר שיש לה חבר עם רכב כזה וכזה. ואסתר המלכה נתנו לה להיות מלכה על 127 מדינות ולא רצתה, כי בשביל זה היא תצטרך להיות עם גוי ערל. וככה היא הצילה את עם ישראל בקדושתה זו.

דבר מדהים נוסף, הגולים שגלו לבבל ע"י נבוכדנצר בחורבן הבית, כתוב במזמור בתהילים, "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון, על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה, שירו לנו משיר ציון, איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר". נבוכדנצר אמר להם, לגולים שיורדים לבבל, מה אתם יושבים ובוכים? תכינו את עצמכם עד שאנחנו אוכלים ושותים, תעמדו ותקישו בכינורות שלכם כדרך שהייתם מקישים בפני אלהיכם במקדש, התחילו מסתכלים אלו באלו ואומרים, לא דיינו שהחרבנו את מקדשנו, אלא עכשיו אנחנו עומדים להקיש לפני הננס הזה ולפני העבודה זרה שלו. הגובה של נבוכדנצר היה אמה, ויש מי שאומר שהיה טפח - גובה של אגרוף, והוא שלט בכל העולם כולו, והוא אמר להם שהוא מבקש שהם ישירו עם הכינורות, והם לא הסכימו, מה עשו? עמדו ושלטו בעצמם, הכניסו את הבוהן שלהם לתוך הפה וחתכו וקיצצו את האצבעות, את הבהונות בשיניים שלא יהיה להם בוהן, אז הוא אמר להם "שירו לנו משיר ציון" מה הם ענו לו? הם לא אמרו לו לא נשיר, הם אמרו לו איך  נשיר, אם אין אצבע איך נשיר? איפה האצבע? הם אומרים כפתם אותנו עם האצבעות ונתלשה הבוהן. ונבוכדנצר עמד והשליך מישראל טילים טילים של הרוגים, ואעפ"כ היתה להם שמחה שלא אמרו שירה לעבודה זרה, ילמדו מזה הזמרים הפסולים על כך. שנאמר "ותוללינו שמחה" באותה שעה נשבע הקב"ה לישראל, ואמר אתם שלטתם בעצמכם וקטעתם אצבעות ימינכם, אף אני אקיים בכם, השיב אחור ימינו ואינה חוזרת, אא"כ אזכיר אתכם, שנאמר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". מי יכול לתאר תיאור נעלה יותר של מסירות נפש למען שמירת הקדושה, אדם יכול להעלות ולו בדמיון ציור מופלא של התמסרות נפשית והתעלות כח עצומה לוותר על הסגולה היקרה של השירה, שהלויים מנגנים בבית המקדש להפסיד את הכלים היקרים מפז, כלי קודש ושירה שמרנינים את ליבות אלפי ישראל, ולא רק שמאבדים את הכלים ואת האצבעות שנועדו להכניס רוח קדושה בלבבות ישראל, אלא הם לא רצו שהשירה תתחלל חלילה על אדמת נכר. איה סופר שיוכל להגדיר את הכח התמיר שנתגלה בלויים, שקיבלו על עצמם להשאר בעלי  מום כל ימי חייהם, שהם מפסידים בכך גם את נחלת הכבוד ואת יחוס אבותיהם, וכדאי להם לקלקל לעצמם את הכל ובלבד לשמור על התיקון העצמי שלהם.

דוגמא נוספת. "ויאמר משה אל ה' למה הרעות לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי, לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני". הספורנו אומר, לא אוכל אנכי לבדי לשאת, את העם אני רוצה שתשתף עימי אחרים, שהעם יבטח בהם, ואם ככה את עושה לי שאתה לא רוצה לשתף אחרים עימי, כי אתה דואג לא לפגום בכבודי, הורגני נא הרוג כדי שתוכל למנות אחרים שעל ידם תהיה הנהגת העם שלמה, כמו שאמרו חז"ל על שמואל, שהוא מת קודם ימיו כדי שתעמוד מלכות בית דוד, ומבקש ומפציר משה, ואל אראה ברעתי - אני לא רוצה לראות את הרעה שמסובבת לעם ישראל בחסרוני, כי זה יהיה קשה עלי מן המוות. אז הוא מוותר על חייו כדי שלעם ישראל יהיה טוב, ושההנהגה ע"י אחרים תועיל להם וישמעו להם.

זה סוד גדלותו של משה רבינו, שלמען תועלת הרבים, למען טובת עם ישראל, מוכן לקפח את עצמו ממשרתו שהחזיק אותה במסירות נפש מיום עמדו על דעתו. עוד בהיותו במצרים היה סובל סבלותם שותף לעם ישראל בהנחתם, היה נושא איתם בצרתם, ועוד מששת ימי בראשית הוא כבר נודע להיות הגואל שלהם, אתה גואלם ואין אחר גואלים - אמר לו הקב"ה, הוליך אותם ממצרים, העביר אותם את הים, הביא אותם למדבר, הוריד להם לוחות ראשונים ואחרונים, התענה 120 יום בתענית בלי אוכל בלי שתיה, ניהג אותם כרועה נאמן, ואחרי כל זה מוכן לשתף מנהיג אחר איתו, מנהיג שבכלל לא הצטער בעבורם. משה מוכן אפילו להעביר ולמסור לאחר לגמרי את מקומו, ואפילו בתנאי שהוא יהרג, כדי להקל על כך שאחר יבוא וימלא את מקומו. כדאי למשה להפסיד את העטרה שלו, רק שישתפר המצב של כלל ישראל מוכן לקלקל את כל העצמיות שלו, רק להביא לתיקון של הכלל. וזאת דוגמא שמימית ממש, שרק משה היה מסוגל לזה, ואולי יהיה בכך לקח ולימוד עבורנו.

אז רואים את מסירות הנפש של האבות הקדושים בשביל להעמיד את בית ישראל, אותנו. ואנחנו זרעם, וחייב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב, וצריך להשתדל להגיע לזה, אז לאנשים מסוימים זה נראה שזה רחוק, נכון? מי יכול להיות פה אברהם יצחק ויעקב? אז בואו נראה עוד קטע קטן, בזה נחתום את הדברים ותבינו הכל.

כתוב "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב", רחל רואה שהיא לא יולדת ליעקב, "ותקנא רחל באחותה". מה אמרנו קודם? הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם, והפסוק אומר שרחל קנאה באחותה. אז זה לא טוב, האם זו קנאה שלילית או חיובית?

כתוב "ותקנא רחל באחותה" צדיקים מהפכים מידת הדין לרחמים, כתוב "היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם", מה הכוונה היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם? הפסוק אומר שה' יוצר את הליבות של כל ישראל, והוא מבין את כל המעשים שלנו. מה זה כל המעשים? את המעשים, מה זה כל המעשים? - כשדנים את האדם, מביאים לפניו את כל המעשים יחד. למה מביאים את כל המעשים יחד? - כדי לברר כל מעשה ממעשה אחר שלו.

אני מאמין שיש פה אנשים שמבטלים את עצמם מתלמוד תורה, ומה אדם אומר, למה הוא מבטל את עצמו מתורה? הוא אומר שהוא לא בריא, והוא לא רשאי לסכן את עצמו, יש תירוץ כזה. אז מביאים לו מעשה אחר של העולם הזה, ששם רואים שהוא יגע ולא חשש כלל לבריאותו, אה, אמרת שאתה לא בריא, שאתה חולה, אז איך לתלמוד תורה אתה לא הולך ולכדורגל אתה רץ? אתה חולה, שכחת שאתה חולה? אז רואים שהבן אדם מהמעשים שלו, מכל המעשים שלו ידונו אותו ויגידו לו בא, מה אמרת, במקרה זה היית חולה, בא נראה לך שהיית בריא.

מקרה אחר, מי שלא נותן צדקה כמו שראוי לו ואומר שהוא לא רשאי, אני לא יכול לתת צדקה כי אני בעל חובות, ואני צריך לשמור את הממון לפרוע את החובות. מביאים לו מעשה אחר שהוציא כסף לכבוד עצמו. ולא עוד, פתח שולחן, והזמין חברים, והאכיל אותם על חשבונו, אז איך אתה אומר שאתה לא יכול לתת צדקה? הקב"ה מביא את כל המעשים, הוא בוחן דבר דבר.

זה מה שכתוב עצמו מספר, הרשעים מהפכים מידת הרחמים לדין, הוא סובר שהוא עושה לשם שמים ויבוא מעשה אחר ויברר את השקר של המעשה הראשון, והוא יענש על שניהם. אבל הצדיקים לא כך, הם מהפכים את הדין לרחמים.

ואני אגיד לכם, מה שכתוב "ותקנא רחל באחותה", זה נראה כאילו מידה רעה שהיא מקנאה. אבל יביאו נגד זה מעשה אחר של רחל, שרחל כבשה את תאוותה, היתה צריכה להתחתן הלילה עם יעקב, והחליפו אותה בלאה, והיא לא קנאה לאחותה ועוד מסרה לה את הסימנים וויתרה על בכיר ליבה, והיא עלולה אח"כ להתחתן עם עשיו שפחדה מאד לאה שתתחתן איתו. אז היא קנאה בה או לא קנאה? אם היתה מקנאה בה - זה בעלה, יעקב עבד בעבורה, איך היא יכולה לוותר על הבעל, צדיק כזה יסוד עולם. אלא זה מוכיח שאין לה קנאה, אז מה זה "ותקנא רחל באחותה"? קנאת סופרים, מהמעשים הטובים של אחותה. וכך נהפכת מידת הדין לרחמים.

מה יצא לנו מכל מה שלמדנו כעת? שאדם ידע שאין תירוצים בשמים, ולא יוכל להגיד, אני לא ידעתי, אני לא יכולתי, אני לא הבנתי, כי יראו לו את הכוחות שהוא השקיע לחומר, למשחקים, לספורט, יראו לו איך לא היה לו כח לתורה, אפילו לשיעור קטן, להשקיע שעה יום, שלא לדבר על שעתיים, מה יגיד? לא היה לי כח, יראו לו את כל הריצות, את כל המאמצים, את כל הקשיים שהוא עמד, את העבודה הסזיפית של שמונה שעות כל יום, תראו איך אתם עייפים, תראו איך אתם עייפים הערב, כל הכבוד שהגעתם, אבל תראו כמה אתם עייפים. למה אתם עייפים? אם היו אומרים עכשיו שיש 5000$ מחלקים בחוץ, אני הייתי נשאר לבד, הייתם רצים בטיסה, בטיסה. אבל כשאין חשק נרדמים. נרדמים.

יהודים יקרים, אני רוצה להגיד לכם, המצב לא טוב. לא טוב. היום התפוצצו עוד כמה מחסנים באיראן של תחמושת, וכולנו מבינים מי מפוצץ, ובסוף יקבלו את הסעיף האיראנים ומהפדיחות העולמיות שמפוצצים להם מחסנים אחד אחרי השני ומצליחים להגיע עד לבפנים, בדרך לא דרך, ולעשות את מה שעושים, זה מטריף. ומטורפים עושים דברים מטורפים. וכבר הרמטכ"ל שלהם אמר, שאם הם יופצצו והם מופצצים כבר, רק הם לא מודים, הם אומרים שלא היה כלום, אבל אם הם יופצצו הם אמרו שתוך שלשה ימים הם יחסלו וירתשו וימחקו את תל אביב, והם ישחררו לפה עד 150 אלף טילים! הם לא אומרים מאיפה, אם זה מסוריה, מלבנון, חיזבאללה, אם זה מאצלהם אם זה חמאס, אבל הם אומרים כאלה כמויות. אתם יודעים מה, הם מגזימים, עשירית הם ישלחו, 15 אלף טילים, אנחנו  יכולים להסתדר? אני לא חושב שאנחנו יכולים כל כך להסתדר עם 15 טילים, ולא מדובר על קסאמים כמו גרעינים, מדברים על טילים של טונה, כל טיל טונה, יבבי זה מזעזע רחוב שלם. וזה כשהוא קונבנציונאלי, ואם מצרפים לו שמה עוד כמה חידקים או כימי, מה אנחנו עושים? אז המצב לא טוב ואנחנו קרובים מאד לפיצוץ. אסאד הולך לגמור השבוע בעזרת ה', ושלחנו לו עכשיו מחלה קשה מאד, דחופה מאד, כדי שיהיה רפואה שלמה לרב ניסים בן סוליקה מהרה אמן, ויהי רצון שהיא תתקבל ברצון בגופו, ויהיה כפרה על הרב ועל כל עם ישראל אמן, ואם יש תוספות לשחרר יש לנו עוד כמה כתובות, כמו אחמדניג'ד, טנטאואי, ארדואן ועוד כמה חבר'ה כאלה, אבל בסך הכללי המשוגעים יחפשו לירות עלינו טילים.

אז צריך הרבה זכויות, הרבה מאד זכויות, ובן אדם שאין לו תורה, רבותי, יש לו בעיה, כי התורה מצילה ומגינה, בין בזמן שלומדים ועוסקים בה, ובין בזמן שלא לומדים ועוסקים בה, זכות התורה מגינה, עצם הלימוד שאתה לומד תורה באופן קבוע, זה ההגנה הכי גדולה שיכולה להיות על בן אדם. אבל אם בן אדם לא לומד, אפילו אם יעשה מצוות, כתוב "נר מצוה תורה אור", מצוה זה כמו נר, אבל תורה זה אור. וצריך לדעת, שמצוה שאדם עושה היא מגינה עליו בשעה שהוא עושה, אבל לאחר שהוא עושה היא לא מגינה, אז מי שרוצה מגן והגנה חייב להיות מחובר לתורה.

ואני רוצה להגיד לכם, לפני שבוע אני הייתי בבאר שבע, ואח"כ הייתי בקרית אתא, ופניתי לציבור של הצעירים, ואמרתי להם רבותי, מי רוצה להיות בשבת בבני ברק בישיבה קרוב לביתי, ולשמוע שש הרצאות שלי בשבת עם עונג שבת בישיבה עם בחורים צעירים. הרימו את היד 25 שרוצים לבוא. כמה צלצלו שרוצים לבוא? למעלה ממאה אח"כ. כמה הגיעו בסוף? הגיעו בין חמישים לשישים. והם היו בשבת, והם התמוגגו, והם רוצים לחזור עוד פעם, וחלק רוצים להשאר בישיבה, ובאו גם ממקומות אחרים, וצלצלו גם מבוגרים שרוצים לבוא, וגם נשים צלצלו שרוצות, אבל הישיבה לא יכולה לאכלס, רק בחורים צעירים בגיל 14-15 עד גיל שלשים בערך, אז החלטנו שאנחנו עושים את זה עוד ועוד לכל אלה שמעונינים לטעום טעם של תורה, שבת של  תורה אמיתית בישיבה, ישיבה לבעלי ת שובה, ולהסתובב איתם גם בבני ברק להראות להם איך נראה הישיבה שלומדים בה 1500 תלמידים, כמו פוניבז', לראות טיש, סעודה שעושים החסידים לדוגמא לאדמו"ר מויז'ניץ, איך אלפים עומדים ושרים לרב'ה בשבת. זה לא יאומן לראות דברים כאלה. לראות עיר שאין רכב, אין אופניים, אין סקטים ואין קורקינט. כיפור. עיר שכולם חרדים. מדהים.

אז באו איתי לפה אברכים חשובים ממרכז הארץ, שהם עכשיו מסתובבים איתי בהרצאות, והביאו טפסים שכל מי שרוצה לנסות לטעום, לבדוק דרך כזאת של ישיבה כזאת או אחרת או בירושלים, או לא משנה היכן, או פנימיה, או מדרשה, או ללמוד בחברותא, או פה אפילו, שמעתי שיש גם פה במושב איתן ישיבה גם כן, ורוצה ללמוד עם רב, כל מי שרוצה להיות מחובר לתורה ולהכיר אותה מקרוב, לטעום טעם באופן חופשי ספונטני, זה ההזדמנות לנצל פעם אחת, כמו שאומרים, בחיים את זה שמוכנים להעניק לכם את האפשרות לטעום. לא תתחרטו, יש כאלה נוספים לפולין, יש כאלה נוסעים לאילת, יש כאלה נוסעים לפה ולשם. פעם אחת תנסו לראות מקרוב מה זה עיר התורה והחסידות בארץ ישראל, ואיך נראית ישיבה מבפנים, זה לא יאומן. רק לשמוע את קול הרינה של לומדי התורה, 1500 לומדים, אתם יודעים מה זה? זה מחזה שלא שכחו כל החיים שלכם. ואנחנו מדברים כמובן בזמן שהם לא חייבים ללמוד, כי בליל שבת אחרי הסעודה הם לא חייבים ללמוד, הם רוצים ללמוד. לראות דבר כזה רבותי, זה שווה כל הון וזה בחינם. ויארחו אתכם ברוב כבוד ופאר בעזהי"ת. אז בבקשה להרשם ולהחזיר את הטפסים, ובעזרת ה' נראה אתכם ביחד בבני ברק, ותהיה לכם ההזדמנות לשמוע כמה שיעורי תורה כמו שצריך, בשלוות הנפש, "מנוחה שאתה רוצה בה" כמו שכתוב בסידור התפילה.

מעבר לזה, אני רוצה להציע לכם עוד דבר. אנחנו החלטנו לעשות מבצע, כבר דיברנו עליו וביקשו ממני הרבה לעשות את זה, התחלנו לנפץ טמבלויזיות כבר לפני שנה בערך, בכל מיני הרצאות. ועכשיו אנחנו עושים הפגנה רבתי, אפשר לראות פה על המסך, זריקת אלף טמבלויזיות בתוך צפרדעים גדולים בירושלים ברוממה מול רשות השידור, באישור המשטרה והירוקים. גם הכחולים והגם הירוקים נתנו אישור. ושמה הולכים לנפץ אותם לתוך הצפרדעים. היום אמר אחד אצלנו במשרד שהגיע, אני מביא טמבלויזיה ענקית 16 אלף שקל עולה. אני רוצה לשבור אותה הראשון. אתם יודעים איזה גודל של  טמבלויזיות, ארונות הולכים להביא לשם. ויהיו צלמים מהטמבלויזיות בכל העולם שיצלמו את זה, זה יהיה במעמד של אלפים אם לא עשרות אלפים, וזה מחזה מרנין, שבעזרת ה' יתברך יהיה ביום שלישי, לא זה מחר אלא השבוע אחריו, בירושלים, משתיים  ניתן להגיע עם הטמבלויזיות, בארבע זה מתחיל, בשש זה מסתיים, זה יהיה לצלילי תופים, חצוצרות, תזמורת, וחיברתי גם שיר שיהיה על זה עם מנגינה חבל על הזמן. חבל על הזמן. אז בואו אני אראה לכם את הקליפ שהכנו והראו אותו כבר בערוץ עשר, ואתם תתרשמו מה הולך להיות שם. הבאנו לפה היום גרר, למי שרוצה להוציא את הטמבלויזיה מהבית, ולא להשאיר את העגל בבית, אז יקחו את זה אחר כבוד לירושלים עיר הקודש, שימתין לניפוץ. ומי שירצה לביא את זה בכוחות עצמו עם הרכב, יגיע מוקדם ויניח את זה ברחבה איפה שזה יהיה בתל הזכרון האחרון לסוף העידן של הטמבלויזיה הישראלית, ואחרי זה יתמקם בחניה, ואחרי זה אם ירצה יוכל לעלות לדוכן ולהשליך את הטמבלויזיה לקול שאון הנוכחים. בבקשה.

עוד דקה? אז אני בינתיים מקריא לכם את המילים של השיר. השיר קוראים לו כך: סוף עידן הטמבלויזיה.

דור שלם, קהל שבוי,

גרורים אחר שידור שגוי

איזון, שוויון, להיות קשוב,

אצל הטמבלויזיה זה לא חשוב.

היום העם כולו מחליט

נמאס לשמוע אותו תקליט

היום נאמר לכם חסל

לא עוד מכור לא עוד בסל

 

פזמון:

הטבמלויזיה מושלת,

רבות היא כושלת,

מאד מאד מפשלת

ולכל העם לא מפרגנת.

 

עם ישראל הוא עם סגולה,

אינו רוצה תרבות פסולה,

הזמן חשוב ללמוד תורה,

להפוך החושך לאורה

העם דורש צדק חברתי

העם ביקש תהיו איתי,

למה למה עזבתם אותי

היום כבר לא תוכלו בלתי.

 

הטמבלויזיה מושלת

רבות היא כושלת

מאד מאד מפשלת

ולכל העם לא מפרגנת

 

עורו עורו ישנים

עולים חדשים גם ישנים

מהמגל והחרמש הפכו אותנו למשמש

סוף דבר הכל נגמר

עידן הטמבלויזיה זכה לגמר

המהפכה בככר תחריר

נתנה גם לנו קצת אויר.

 

הטמבלויזיה משלה

פישלה הרבה וגם כשלה

בגלל פרגון שלא נתנה

חרתה טי וי הלא עלתה.

 

מי שרוצה לנסות את המילים, זה הולך עם השיר - פיראוס. שיר יווני. מכירים את זה? מי מכיר את זה? אתם לא מכירים? מכירים. אז כשתשמעו את זה אחרי זה תבינו עד כמה זה מדבר. בבקשה אפשר כבר לראות? עוד לא? טוב, יש להם עוד הישרדות. בינתיים אני אגיד ברכות שהחסרתי בינתיים.

כן, יש לך כבר או עוד לא? כל פעם עוד דקה? מה הבעיה? יש את זה באתר בתמונה של הפרסומת. האינטרנט ירד. בנהורה אין אינטרנט.

מי שיש לו שאלות בינתיים בבקשה. תן לבחור שם. בינתיים למלא את הטפסים ולהחזיר שם, בסדר? חשוב מאד, תקבלו ברכה גדולה מאד בשבת.

 

 

ש. שומעים אותי? תראה כבוד הרב, אני בחור, הייתי אומר מסורתי דתי, יש כאלה קוראים לזה דתי, לפי דעתי, אני מניח תפילין כל בוקר, משתדל מנחה וערבית כל יום, כל שבת בבית כנסת, עכשיו יש לי חברה - היא לא דתיה, אבל יאמר לזכותה שיש לה פוטנציאל, לפי דעתי, אני הראיתי לה על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר, התחילה להדליק נרות, ולא הראתה עוד התנגדות שהכנסתי לה פלטה לדירה בשבת. עכשיו, קודם כל אני רוצה שתתן לה ברכה להתחזק, ודבר שני, מה אני צריך לעשות לשכנע אותה להתקרב לדת. היא לא מוכנה, אני שמעתי שאמרת לנשים לדבר עם רחל מהאתר, אבל היא לא מוכנה. ואני מאד רוצה שהיא תתחזק, מה אתה מציע לי לעשות?

 

הרב: שלח אותה לסמינר או למדרשיה או לשבת או לכמה ימים. אם היא מתעקשת לגמרי שהיא לא רוצה לשמוע אתה בבעיה.

 

ש. ברכה אפשר?

 

הרC: למרות שיש לה פוטנציאל, כמו שאתה אומר, פוטנציאל זה לא מספיק, זה טוב, אבל צריך לממש אותו. מה שמה?

 

ש. ירדן בת נטע ונח

 

הרב: אהיה, ירדן זה לא שם, צריך להחליף את זה גם.

 

ש. נכון, אם ירצה ה'

 

הרב: ירדן בת נטע, ה' יזכה אותה לשוב בתשובה שלמה מהרה.

 

אמן

 

הרב: אבל בינתיים אני מקווה שאתם רק בכיוון לחתונה, אם לא - אתה עובר קצת עבירה.

 

ש. בגלל זה אני אמרתי שאני דתי לפי דעתי כמו שאנשים אומרים, כל אחד אוהב את ה' בדרך שלו.

 

הרב: אתה יודע, יש גיהינום גם בדיוק לפי דעתו של כל אחד.

 

ש. אני לוקח את זה בחשבון, מתחזקים לאט לאט.

 

הרב: וניסית לעשות נסיונות עם תנור של שבת לשבת בחום של שבת להתרגל?

 

ש. עדיין לא

 

הרב: כדאי, מומלץ חמש דקות להתחיל, עד שתתרגל אם בכלל, ואז תדע אם כדאי להיות דתי לפי דעתי.

 

ש. בסדר, יש לי אפשרות גם שהיא תתחזק

 

הרב:  אמרתי שלא? אבל בינתיים צריך להתרחק, אפשר לעזור לה ממרחק, אבל אם הקשר הוא קרוב אז אנחנו יודעים מה התוצאות, ומישהו ישלם אותם בסוף, וחבל.

 

ש. אני מעדיף בדרך של להתקרב, לא להתרחק, לא לברוח

 

הרב: מתוק, אני אמרתי את שלך, ואתה תעשה לפי דעתך כמו שאמרת.

כן, שאלה נוספת.

 

 

ש. כבוד הרב, אני לא רוצה לשאול שאלה, אני רוצה להגיד משהו אם אפשר

 

הרב: אתה תמיד יכול להגיד, בשביל מה נתנו לך מיקרופון?

 

ש. אז ככה, לפני כמה שנים בערך שלש וחצי, אחי הגדול היה בהרצאה של הרב וחזר בתשובה, אחרי זה הוא חזר הביתה, הוא היה באורות, קנה כלים חלביים בשריים, קנה ציציות לאחים שלי, ולקח אותם לסמינר, הם התחילו לחזור בתשובה. והיה לי גם, יש לי גם אח שחזר בתשובה לפני 16 שנה ממך - מכבוד הרב, ואני ב"ה אני ואחי בינתיים נכנסנו לישיבה, אני ועוד שמונה חבר'ה מאשדוד, ובזכות הרב גם המשפחה ההורים שלי התחילו להתחזק, וחברים והמשפחות של החברים, וזה משפחות של תשע משפחות מאשדוד בזכות כבוד הרב. ואני רוצה להגיד שלברך את הרב שבעזרת ה' יהיה לו הרבה סיעתא דשמיא

 

הרב: אמן

 

ש. ותודה רבה לך כבוד הרב

 

הרב: טוב שבאתי הערב. תהיה בריא, וה' יזכה אותך לזכות את הרבים.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, תן לו, תן לו.

 

 

ש. כבוד הרב, רציתי לשאול איפה זה כתוב בתורה או בכל מקום שהוא לגבי הכובע שהרב לובש.

 

הרב: אם תגיד לי איפה כתוב על הכובע שלך אני אענה לך על הכובע שלי.

 

ש. לא, רק רציתי לדעת

 

הרב: לא, אצלך כתוב משהו? אצלך כתוב על הכובע

 

ש. רבי נחמן מירושלים

 

הרב: בסדר גמור, אני מתימן.

 

ש. זה כתוב?

 

הרב: מה כתוב? בטח כתוב, הכהנים היו לובשים מצנפות. ואנחנו ממלכת כהנים וגוי קדוש

 

ש. הרב כהן?

 

הרב: אנחנו כולנו נקראים ממלכת כהנים וגוי קדוש. כל ישראל. תהיה בריא.

כן, תן לבחור שם, תרים את היד שהוא יראה אותך. כן בבקשה.

 

 

ש. כבוד הרב, חז"ל אמרו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שאם אני אהיה צדיק או רשע זה החלטה שלי, אז בפרשה האחרונה ראינו שרבקה הלכה לדרוש את ה' ואמרו לה שיש לך שני גויים בטנך ושני לאומים ממך יפרדו, אז רש"י כתב שם, אחד יהיה צדיק אחד יהיה רשע, אז איפה הבחירה פה?

 

הרב: זה שיודעים שיצא אחד מהם רשע ואחד יצא צדיק, זה לא שולל את הבחירה. זה שיש ידיעה מי יצא זה לא גורם שכך הוא יצא, כי יש בחירה, היות ויודעים מה הוא יבחר אז אמרו גם מה יהיה בסוף.

 

ש. איך יודעים?

 

הרב: הקב"ה יודע הכל.

 

ש. אין בחירה

 

הרב: למה אין בחירה?

 

ש. הוא יודע אם אני אהיה צדיק או רשע, הוא לא יודע

 

הרב: ואם הוא יודע אז מה? אתה יודע שאתה תמות יום אחד?

 

ש. כן

 

הרב: נכון. אז אני שואל, אז אתה בחרת למות?

 

ש. לא.

 

הרב: אז הנה, אתה יכול לדעת והבחירה לא תשתנה. אתה רוצה ללכת מפה אח"כ הביתה?

 

ש. כן.

 

הרב: אתה תבחר ללכת?

 

ש. כן

 

הרב: אם אני יודע שאתה תלך ואני יודע שאף אחד לא ישאר פה, אני יודע שאף אחד לא ישאר פה, אפילו האברכים שהגיעו ממרכז הארץ לא יישארו פה, אז מה, בגלל שאני יודע אני קובע? ואם אחד ירצה לעשות לי פרנציפ והוא ישאר פה לישון, הוא יכול או לא יכול?

 

ש. יכול

 

הרב: אבל אני יודע שאף אחד לא ישאר למרות מה שאמרתי, אז אני קבעתי לכולם ללכת לישון? הידיעה לא מכריחה. הבנתיוך?

 

ש. אז עשיו יכול לשנות את מה שנגזר עליו?

 

הרב: ודאי, בשביל זה הוא ישלם, אחרת אם לא היה יכול לשנות אז הוא צדיק בדיוק כמו יעקב, כי הוא מילא את התפקיד שלו להיות רשע. אם אדם בא מתוכנת אז מה באים אליו בטענות? למי אומרים לא תרצח, לזה שבלאו הכי לא ירצח או לזה שאמור לרצוח, למי אמרו לא תרצח?

 

ש. למי שאומר לרצוח

 

הרב: אז אם אומרים לו לא תרצח, משמע שיש לו אפשרות לא לרצוח. נכון? אתה לאט לאט, אתה צריך לעכל את זה לאט לאט. עוד שאלה? תודה.

כן, שאלה נוספת. אספת את הטפסים? הכל בסדר, יש עוד חבר'ה שמחזיקים טפסים ועוד לא שחררו אותם? כן, שאלה נוספת, תן לבחור פה.

 

 

ש. הרב

 

הרב: כן

 

ש. הרב יגן כותב בספרים שהדבר הכי גרוע זה ההרגל, להתרגל לתורה, להתרגל להניח תפילין, להתרגל ללמוד הכל. וגם דוד המלך שהוא כותב, ביקרתי בהיכלו, אז למה אנחנו כל בוקר בשחרית אומרים "ותרגילני בתורתך"

 

הרב: תרגילני בתורתך פירושו של דבר שאני לא אעזוב את התורה אף פעם והיא תהיה מורגלת אצלי, אבל לא לעשות אותה מתוך הרגל בלי שימת לב. כל מה שמדברים הרגל לא טוב זה כשעושים מצות אנשים מלומדה, בדרך של רגילות, אוטומטית, בלי מחשבה, זה מה שאומרים שלא טוב, אבל תרגילני בתורתך הרי יש אפשרות של תרגילני בעבירות, אז מה עדיף להיות רגיל בעבירות או רגיל במצוות? מה עדיף בקריאת עיתונים או בתורתך? אז אומרים תרגילני בתורתך, שאני אהיה רגיל, כמו שאמר "לבקר בהיכלך", ז"א אדם צריך להיות מורגל בדבר ובשימת לב. בסדר?

 

ש. והרב, יש לי חבר שהיה שומר שבת, וכל מוצ"ש היה אומר לי שהוא מרגיש את הקדושה של השבת, ואז לאט לאט הוא התחיל להתרגל למוצאי שבת והוא לא היה מרגיש כלום והפסיק לשמור, אז הוא אומר לי שבגלל שהוא לא מרגיש במוצאי שבת את מה שהיה מרגיש פעם הוא מפסיק, אז מה אני אומר לו?

 

הרב: חמור מאד. כי אם הוא יתרגל לילדים שלו אז הוא יזניח אותם בסוף? די, הוא רגיל, בהתחלה הוא התלהב בא לו ילד לעולם, חיבק נישק הכל, חיתל טיטל, ואחרי זה התרגל, מה יהיה אח"כ הוא ישאיר אותם ככה ויעזוב, הוא יגיד אני כבר רגיל אליכם, אני לא צריך אתכם, ביי. מה אתה אומר?

 

ש. שהרב צודק

 

הרב: זהו, תגיד לו שהוא טועה. תהיה בריא. הנה שאלה בשורה הראשונה.

 

רגע, שים לב על הטמבלויזיות עכשיו. תתכוננו. מי שרוצה להוציא טמבלויזיה פה עוד הערב, ויספו אותה כמו שאמרנו עם הרכב המיוחד שהגיע לכאן, אז שירים את היד, שנראה אם יש ענין שהבן אדם יחכה ונאסוף ונוציא ונסע. יש מי שרוצה להוציא טמבלויזיה מהבית, להתפטר מהעגל, ולתקן את כל החטאים שהוא ספג בימי חייו דרך המרקע. אם יש כאלה אנחנו נשמח לעזור לכם להתפטר מזה.

כן, שאלה נוספת. בבקשה תשאל.

 

 

ש. כבר פה במקום יש פה איזה בחור צדיק שהוא רוצה בעזרת ה' בלי נדר שבוע נסיון, האבא פה ליד והילד פה בצד ימין, יש להם ילד מהמושב שהלך לישיבה עכשיו באיתן והוא גם רוצה להגיע שבוע נסיון ואם הוא יצליח הוא רוצה להשאר שם, אז שהרב יברך אותו.

 

הרב: שמו?

 

ש. מיכאל בן שלמה

 

הרב: תצליח להיות תלמיד חכם וירא שמים אמיתי בשמחה.

 

ש. אמן, עכשיו את האבא

 

הרב: שמו?

 

ש. שלמה בן לוית

 

הרב: תזכה שכל זרעך יהיו תלמידי חכמים יראים ושלמים ותרווה מהם נחת יהודית.

 

ש. אמן. תודה רבה.

 

הרב: כן, אשריהם ישראל. תן שמה לבחור תרים את היד, כן שמה.

 

 

ש. הרב, יש בעיה שאני חושב שיש אותה לכל בחור, בכללי או בישיבה או לא, ככה, הבעיה שכל פעם שמגיעים לשבת בבית אז זה טלויזיה פתוחה ולא רק שהטלויזיה פתוחה

 

הרב: בשביל זה באנו לקחת אותה

 

ש. אי אפשר לקחת, הן פועלות בשבת

 

הרב: אני אתן לכם ברכה, שכל הטבמלויזיות שבבתים בנהורה יתפוצצו

 

ש. אמן, תכוון אותה לאשקלון

 

הרב: גם לאשקלון. כן.

 

ש. אז במצב הנוכחי כל עוד הן לא מתפוצצות אז זה מפריע למהלך השבת, למהלך הקידוש, והכל זה כאילו

 

הרב: אז תשאר בישיבה

 

ש. יש הורים יש משפחה

 

הרב: תבוא ביום שישי מוצ"ש

 

ש. אי אפשר

 

הרב :אי אפשר? למה אי אפשר?

 

ש. כי אתה צריך לנהל איזה מו"מ עם המשפחה

 

הרב: מאה אחוז, אבל אתה לא צריך לחלל שבת

 

ש. זה לא חילול, תכלס חיללתי, לא חיללתי

 

הרב: אז למה אתה מעלה את זה אם זה לא חילול?

 

ש. כי זה בעיה, זה מוריד מהקדושה של שבת

 

הרב: אבל אתה לא רוצה או כן רוצה להוריד?

 

ש. אני לא רוצה

 

הרב: אז אל תבוא

 

ש. אבל זה לא פתרון לא לבוא

 

הרב: בטח זה פתרון, זה פתרון טוב מאד

 

ש. בכללי אני לא אמור להגיע בכלל, אני צריך להשאר בישיבה

 

הרב: תבוא אפילו ביום ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי מוצ"ש רק לא בשבת.

 

ש. ואם אני יודע בכל מקרה שאין מצב כזה, שאני חייב להיות בבית בשבת

 

הרב: אתה לא חייב, אף אחד לא מחייב אותך.

 

ש. ההורים

 

הרב: ההורים, אבל יש אבא להורים. ואבא שלמעלה של ההורים אומר שאסור לחלל שבת

 

ש. אם ההורים היו יודעים את זה

 

הרב: אתה צריך לדעת, לכן כתוב "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו" מדברים אליך

 

ש. אני לא יכול להכריז על

 

הרב: אל תכריז כלום

 

ש. לא לבוא לבית זה

 

הרב: לבוא, למה לא לבוא? כל ששת ימי המעשה אתה יכול לבוא, אבל אם הם מחללים שבת ואתה לא רוצה להוריד את קדושתה, אז אתה לא בא. אם נגיד יבשלו עשיו חזיר, אתה תאכל? כן או לא?

 

ש. לא

 

הרב: ואם אבא ואמא יפצירו בך, ויגידו תשמע אנחנו אוהבים את זה וזה דלישס, אתה תאכל

 

ש. זה משהו אחד וזה משהו שני

 

הרב: מה יותר חמור, חזיר או שבת?

 

ש. אני לא מחלל שבת, עוד פעם

 

הרב: מה יותר גרוע, להסתכל על אכילת חזיר או טמבלויזיה?

 

ש. לא יודע

 

הרב: אז אני יודע, זה חילול שבחילול, עצם זה שתסתכל בטמבלויזיה אפילו בימות החול. פריצות, לכלוך, טינופת, לשון הרע, כל מרעין בישין שיכולים להיות תרבות הגויים, הם ואחיותיהם הכל נמצא בפנים. זה ביב שופכין.

 

ש. יש שלבים

 

הרב: איזה שלבים?

 

ש. לא יודע כאילו

 

הרב: אצלכם מורידים את הזבל, חוץ מכבודך, מהבית או בשלבים?

 

ש. הכל

 

הרב: הכל, אז גם זה צריך בהכל ולא בשלבים.

 

ש. בעזרת ה'

 

הרב: שלא תתרגל לריח. תהיה בריא. כן, למעלה. תן לו למעלה בלבן. נאספו הטפסים? הכל בסדר?

 

 

ש. יש ענין בתורה של כיבוד אב ואם,

 

הרב: נכון

 

ש. עכשיו אם אני רוצה להעיר את אבא שלי לתפילה ואני רוצה שהוא יתפלל, אם אני מעיר אותו לתפילה, מה זה נקרא גזל שינה?

 

הרב: הוא ביקש ממך שתעיר אותו?

 

ש. גם אם הוא ביקש וגם אם לא, ואם הוא לא ביקש נגיד

 

הרב: אם הוא ביקש ודאי שאתה צריך להעיר, הלו, אם הוא לא ביקש ואתה יודע שהוא רוצה לקום, אז אין שום בעיה, אתה יכול להעיר.

 

ש. ואם נגיד

 

הרב: אם הוא לא רוצה לקום ואתה רוצה להציל אותו ואתה חושב שזה ישפיע עליו שהוא יכול לקום, ובסוף הוא ילך, יש גם מצוה להעיר.

 

ש. ואם נגיד חבר, הו אלא אמר לי להעיר אותו, אני מתקשר אליו בטלפון הולך לדפוק לו בדלת

 

הרב: והוא אחד שרוצה להתפלל?

 

ש. אם הוא גם אם הוא לא רוצה, הוא לא רוצה נגיד להתפלל, ואני רוצה שהוא יתפלל

 

הרב: אם אתה רוצה שהוא יתפלל, אתה לא חייב להעיר אותו.

 

ש. אז מה אני עושה?

 

הרב: אתה יכול לשכנע אותו מתי שהוא ער, לא מתי שהוא ישן.

 

ש. אם הוא אמר לי להעיר אותו

 

הרב: אם הוא אומר להעיר אז תעיר אותו, מה הבעיה?

 

ש. זה לא נקרא גזל שינה

 

הרב: איזה גזל, הוא ביקש.

 

ש. טוב

 

הרב: תהיה בריא.

כן, הגברת שמה מאחורה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. יש לי אחות באמריקה שהשבוע גילו לה גידול מעל הריאה, ואני דיברתי איתה קודם לפני שבאתי להרצאה אם תוכל לדבר איתה בטלפון שתקבל עליה צניעות, היא שומרת שבת, היא שומרת הכל, היא מתחזקת, רק צניעות חסר קצת לשכנע אותה.

 

הרב: בבקשה.

 

ש. להתקשר?

 

הרב: כן.

 

ש. תודה.

 

הרב: טמבלויזיות, אני לא רואה שמישהו רוצה לשחרר טמבלויזיה פה, נהורה מה יהיה? נהורה לשון אורה. יש לנו פה עוד בחורצ'יק שרוצים להעביר לנו אותו לשיחה.

 

 

ש. הרב הוא מתבייש אבל הוא זכה להכנס לישיבה, שהרב יברך אותו.

 

הרב: מה השם?

 

ש. אור בן רבקה

 

הרב: תזכה להצליח בלימוד התורה ותזכור את הלימוד שאתה לומד. בדיוק מה שאתה צריך, נכון? בעזרת ה'.

 

 

הרב: ערב טוב

 

ש. ערב טוב

 

הרב: כן, אני שמעתי שיש לך את המחלה מעל הריאות, מתי גילו את זה ומה אומרים הרופאים?

 

ש. כן הרב, מה?

 

הרב :מתי גילו את זה הרופאים ומה אומרים על זה

 

ש. עושים בדיקות, עוד לא העלו אבחנה עדיין

 

הרב: הבנתי. תראי, תקבלי על עצמך ללכת בצניעות גמורה כולל כיסוי ראש

 

ש. היא לא נשואה

 

הרב: אף פעם לא היתה? רווקה?

 

ש. אני רווקה

 

הרב: הבנתי, אז תלכי בצניעות גמורה עם חצאיות, שמלות, גרביים, שרוולים מאחורי המרפקים, ותלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה כל יום במשך שלשה חדשים רצוף.

 

ש. אוקי

 

הרב: מה שמך ושם האמא?

 

ש. רחל בת סימי

 

הרב: ה' ישלח לך רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, והחולי והמחלה יעברו לאחמדניג'ד.

 

אמן.

 

ש. תודה רבה, תודה רבה

 

הרב: תהיי בריאה. תן לבחורצ'יק פה. מהר, נו. בלבן.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: קום, קום מותק, שאל

 

ש. יש לי בעיה עם המשפחה עם אמא בעיקר שלא נותנת לי להתחזק מבחינת התורה

 

הרב: מה היא מונעת  ממך?

 

ש. לפעמים שיעורי תורה ומתעצבנת כל פעם שאני לומד משהו חדש ואז כאילו אני עושה אותו

 

הרב: באיזה דרך היא מונעת ממך?

 

ש. היא לא נותנת לי ללכת לשיעורים

 

הרב: מה פירוש, היא חוסמת לך את הדלת?

 

ש. לא, היא אומרת לי לא ללכת לשם.

 

הרב: הבנתי. אז תגיד לה שאתה חייב בלימוד התורה, בגלל שהקב"ה ציוה אותך, ואתה צריך לעשות זאת. ואין ברירה, אוהבת או לא אוהבת, אבל זו המצוה שאתה מחוייב בה.

 

ש. אבל זה בעיה

 

הרב: נכון. אבל זה בעיה גם לא ללכת. ואתה לא עובר על כיבוד אב ואם, אתה מקיים את כיבוד אב ואם אפילו אם היא לא רוצה.

 

ש. ואם אפשר שתתן לי רפואה שלמה ליוסי זוהר

 

הרב: אני לא נותן רפואות, רק הקב"ה, אבל אני יכול לברך, יוסי זוהר בן?

 

ש. לא יודע

 

הרב: בן לא יודע, יוסי זוהר בן חוה ה' ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

כן, מי עוד רוצה פה לשאול? אין טמבלוזיה אחת מנהורה" חבר'ה, באנו עד לכאן עם מכונית שלמה מלאה, רק לסחוב. אני לא מאמין, לא מאמין. כן. אתה רוצה לשאול? תן לבחור פה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום, אתה יכול להיות שדרן

 

ש. רציתי להוסיף על הדברים שהוא דיבר בקשר לטלויזיה בשבת, אני נכנסתי לישיבה בנתניה, לפני חצי שנה, ועכשיו ההורים לא שומרים שבת, ועכשיו זה יכול לפגוע בכאילו בהורים אם לא יבואו לשבת הביתה כי יש חילול שבת בבית, זה יכול לגרום לחילול ה'

 

הרב: אם ההורים מכבדים אותך אז הם צריכים לכבד את השבת גם בלעדיך, אבל אם הם מכבדים אותך ורוצים וחפצים שאתה תהיה, שיאפשרו לך את התנאים המתאימים כדי שתוכל להיות, מה הבעיה?

 

ש. שהם לא שומרים שבת

 

הרב: אז ישמרו לכבודך

 

ש. הם לא ישנו את כל החיים שלהם ככה ב

 

הרב: מה פירוש לא ישנו, הם חייבים לשנות. כי כל יהודי חייב לשמור שבת.

 

ש. אבל הם לא שומרים שבת

 

הרב: אז מה אם הם לא שומרים? היה פעם אחד שבא למלך ושינה מהרגלו, והוא אמר לו אני לא הייתי רגיל, אז הוא אמר לו טוב, עכשיו אנחנו נוריד לך את השיניים, אז הוא אמר מה הקשר להוריד את השיניים, אומר בהתחלה לא היה לך שיניים ועכשיו יש לך שיניים, ולא היית רגיל קודם אז נוריד לך את השיניים. מה פירוש לא רגיל, תתרגל.

 

ש. אבל זה לא ב

 

הרב: זה לא ביום אחד, זה בשבת אחת

 

ש. כן, אבל הם עדיין, זה לא

 

הרב: מה, הם אנטי?

 

ש. הם לא ישנו את ההרגלים שלהם בשביל שהם רואים אותי שאני שומר שבת

 

הרב: מה זה הרגלים, להכין את האוכל מלפני שבת זה בעיה?

 

ש. לא, זה הם עושים,

 

הרב: אז מה הבעיה?

 

ש. הטלויזיה שבת

 

הרב: הטמבלויזיה, בשביל זה אנחנו שוברים טמבלויזיות

 

ש. הם לא ישברו את הטלויזיה

 

הרב: היא תשבר בעזרת ה' מהרה

 

ש. אמן

 

הרב: אבל אין מה לעשות, זה הורס כל חלקה טובה, שהמרקע הזה שיש בו דמיונות וקשקושים, תופס ומחלל את בית ישראל ואנשים מפסידים את העולם הזה והעולם הבא שלהם. על זה יצאנו למבצע הזה, בשביל שכל עם ישראל סוף סוף יתפטרו מעגל הזהב.

 

ש. אבל בינתיים שהם לא שומרים שבת, מה אני אמור לעשות הרב, יש מצות כיבוד אב ואם

 

הרב: אמרתי, זה לא מצות כיבוד אב ואם לבוא בשבת כשהם מחללים אותה, מצות כיבוד אב ואם זה מה שאתה לומד תורה אפילו שהם לא רוצים.

 

ש. אז זה יכול לגרום להם להיות נגד, אם אני לא אבוא

 

הרב: הם גם ככה נגד

 

ש. גם ככה כל השבוע אני בישיבה

 

הרב: אז תבוא ותבקש שחרור במשך השבוע, ותבוא תכבד אותם במשך השבוע, אבל לא בשבת.

 

ש. ובשבת לא כל שבת יש בישיבה

 

הרב: מאה אחוז, אז אתה תסתתר בחדרך.

 

ש. כל שבת אני אהיה בחדר?

 

הרב: מתי שהם רואים טמבלויזיה. ואם הם ירגישו עם זה יסורי מצפון הרווחת, ואם לא - אז הם הפסידו.

 

ש. תודה רבה הרב. אתה יכול לברך את משה בן אסתר לרפואה שלמה?

 

הרב: משה בן אסתר רפואה שלמה מהרה

 

ש. ויחזרו בתשובה, את

 

הרב: הוריך, הוריך שיחזרו בתשובה שלמה.

 

ש. תודה רבה הרב.

 

הרב: כן, שאלה נוספת. שאלה נוספת, כן תן לבחור פה באמצע.

 

 

ש. שלום כבודו, ראינו בהתחלה לפני שבאת סרט, איזה אחד שאל שאלה, שאלו כאילו למה נבראנו אלהים כאילו הוא לא צריך אותנו, אנחנו לא כאילו זה כאילו אנחנו

 

הרב: כאילו אנחנו כאילו

 

ש. אנחנו כאילו זה לא שאנחנו מביאים לו דברים, הוא לא צריך אותנו, הוא כל יכול, אז למה לו לברוא אותנו?

 

הרב: להיטיב לנו

 

ש. למה, כאילו סתם לברוא אנשים

 

הרב: להיטיב, להיטיב לעשות טוב. להיטיב, למה נדיב נותן נדבות? למה הוא מנדב? הוא רוצה להיטיב לאנשים. זה בסדר שהוא נותן? נגיד שהיה בא עשיר עכשיו מחלק פה לכל אחד חמש מאות דולר, זה טוב? היית אומר לו, למה לך זה כאילו?

 

ש. כן, אבל אם זה כן אבל אם כבר קיימים, זה לא שכאילו אני עכשיו אבנה משהו שלא יעזור לי

 

הרב: אתה לא צריך לעזור, הנדיב לא ברא אותך, לא בנה אותך ולא כלום והוא בא למושב בנהורה והתחיל לחלק כסף, זה טוב או לא טוב?

 

ש. טוב מאד

 

הרב: הקב"ה ברא ברואים בשביל לתת להם טובות וגן עדן וחיי העולם הבא ונצח וכו', לא טוב? זה לא בשבילו, זה בשבילך, הוא רוצה להיטיב מותר לו?

 

ש. תודה כבוד הרב, ויש לי עוד בקשה קטנה, חבר שלנו פה נמצא והוא עבר תאונה קשה לפני כמה חדשים, וי שלו עדיין פגיעות, אם אתה יכל לאחל לו רפואה שלמה

 

הרב: שמו בישראל?

 

ש. רפאל חדס בן אלכסנדרה

 

הרב: רפואה שלמה והחלמה מהירה.

מישהו מוכן לנדב לי טמבלויזיה מנהורה? אי אפשר שלא תהיה טמבלויזיה בירושלים מנהורה. יש אחד שאפשר לקבל פה בנהורה? פששש לא יאומן. כן. אתה רוצה לשאול או אתה רוצה לתת טמבלויזיה, לשאול, תן לו, תן לו בעל הכובע.

 

 

ש. כבוד הרב, יש דבר אחד שאני מאד רוצה, שעכשיו כאילו שאני בישיבה וזה וגיליתי את הטוב האמיתי, יש דבר אחד שאני רוצה שאמא שלי תלך עם כיסוי ראש

 

הרב: מה שמה?

 

ש. אם הרב יכול לדבר איתה בטלפון

 

הרב: מה שמה קודם?

 

ש. רות בת רחל

 

הרב: ה' יזכה אותה לילך בכיסוי ראש תמיד. למה היא לא הולכת?

 

ש. אתה יכול לדבר איתה הרב? אני לא יודע, כי היא מתביישת מהחברות והחברים שלה בעבודה.

 

הרב: הבנתי, טוב, תשיג אותה, בינתיים יש טמבלויזיה ראשונה אני רואה, אשריך לחיי העולם הבא, מה שמך ושם האמא? איך? לא שמעתי.

 

 

ש. יהודה אסרף בן חנה

 

הרב: אתה ומשפתך תזכו לשמירה מעולה מן השמים, ושלא יאונה לכם כל רע, תהיו בריאים ושלמים לעבודתו יתברך, ופרנסתך תהיה בשפע רב ונקל, אשריך שזכית.

איפה דדון, הנה יש לך כבר הראשון. מי הולך אחריו ומוציא טמבלוזיה ויקבל ברכה מיוחדת.

 

 

הרב: שלום ערב טוב

 

ש. שלום ערב טוב לך

 

הרב: מה שלומך?

 

ש. אני בסדר, מה שלומך?

 

הרב: ב"ה.

 

ש. אני מבינה שאושר מבסוט לשמוע אותך

 

הרב: נכון, והוא גם יהיה מבסוט הוא אמר לי אם אמא שלו תלך עם כיסוי ראש שאני אתן לך מתנה.

 

ש. וואו סיבכת אותי עכשיו

 

הרב: חס ושלום. את יודעת מה, אם סיבכתי אותך אני נותן לך שלש, שלשה כיסויי ראש, אחד לבן

 

ש. לא לא לא לא תקשיב לי, אני כן דתיה, אבל כרגע לא מתאים לי לשים כיסוי, כשאני אחליט אני יעשה את זה

 

הרב: זה ברור, אבל אני אביא לך רק משהו מתאים, אני לא אביא לך משהו שלא מתאים.

 

ש. אני אקבל, כשאני אחליט אני אשים

 

הרב: זה ברור, אבל את יודעת שהקב"ה נתן ראש בשביל לכסות אותו.

 

ש. אנחנו יודעים את זה

 

הרב: אז אני אתן לך בעזרת ה', הבן ישגר לך ויהיה לך ברכה על הראש לכל האיברים שבגוף

 

ש. תודה רבה לך

 

הרב: תלכי עם זה בעזרת ה', תהיי בת ישראל כשרה והקב"ה יתמלא עליך בברכות הרבה.

 

ש. תודה רבה לך

 

הרב: תהיי בריאה וכל טוב.

 

ש. אני רוצה שתברך את הילדים שלי

 

הרב: בהחלט, בזכות הכיסוי ראש שלך כל הילדים שלך יהיו צדיקים ויראי שמים.

 

אמן.

 

ש. טוב, תודה.

 

הרב: תהיי בריאה.

כן, עוד טמבלויזיה? יש עוד אחד? הנה עוד אחד מתפטר מטמבלויזיה? תן לו, תן לו.

 

 

ש. הבן שלו כבר שבר טמבלויזיה אחת, הוא רוצה ברכה, יש לו ב"ה שתי בנים בישיבה

 

הרב: אבל נשאר לו עוד טלויזיה אחת? עוד אחת יש, אני יודע שיש עוד אחת, תביא לי את האחת הזאת שנשארה, תן לו רגע, תן לו, הבחור רוצה לתת.

 

ש. הוא קובע שיש לי בבית עוד אחת, כן, עכשיו מה שאני רציתי לבקש הרב

 

הרב: אבל תביא לי את הטמבלויזיה שיש לך

 

ש. בלי נדר, הנה אשתי פה ממולך תאיים עליה עם האקדח ואתה מקבל טלויזיה מיד

 

הרב: איפה הרבנית?

 

ש. הנה היא פה

 

הרב: הרבנית, תעשי לי טובה, לכבוד ירושלים קרתא דשופריא. לנפץ אותה שמה ויהיה לכם תיקון גדול על כל העבירות שהיו שילך כפרה לבריאותכם.

 

ש. אמן.

 

הרב: מסכימה?

 

ש. הברכה שרציתי לבקש ממך

 

הרב: רגע רגע, היא לא יכולה להחליט ככה, מה זה ככה? אני שולח את הבן אדם שלי, הוא יקח את הטמבלויזיה ותקבלי מי שברך גדול, שמה אני הולך לברך את כל אלה שמביאים ברכה מיוחדת במעמד של אלפים ורבבות, מה את אומרת? הנה אני גם  נותן לך כיסוי ראש מתנה, אוי ואבוי, כל דבר אוי ואבוי. קחי הנה, ראית עד אלייך. הנה ולבעלך אני נותן ציצית, את רואה? עכשיו תראי, עכשיו תהיו משפחה מושלמת, בן בישיבה, ברכות

 

ש. ב"ה ב,ה תודה לאל

 

הרב: את רואה, ברכות קיבלתם, טמבלויזיה עפה, כיסוי ראש קיבלתם, ציצית נחתה, הכל בסדר עכשיו. כן, מה הברכה שאתה רוצה? מה הברכה?

 

ש. יש לי תזמורת הרב, ואני לא מרקיד מעורב כבר כמה שנים, אני רוצה ברכה לפרנסה

 

הרב: תן לי את הטמבלויזיה אני אברך אותך שאתה יהיה לך

 

ש. מה אומרת הגברת, היא קובעת

 

הרב: הגברת אמרה ככה היא מסתפקת, לא צריך את זה, זה, אבל זה מביא רע על הבית, זה רואים מראות שלא צריך, הבעל שלך מתקלקל. לא כדאי לך, תשמעי ממני. הוא לא רואה? אז בסדר, את חושבת, אבל הוא עובר מידי פעם, תשמעי ממני, לא כדאי לך, יש שמה שטויות. יאלה אני שלחתי בן אדם, בא עם אוטו גדול, זה בושה שהוא יחזור עם אחד, צריך שיהיה קצת רעש בדרך. תעשי טובה, נו, שיהיה לנו ככה שמחה היום. מסכימה אבל? בטח בלי נדר, נקח אותה בלי נדר. בעזרת ה' שיהיה לך פרנסה טובה, ושהאירועים שלך יהיו כשרים תמיד. יאלה דדון קח את הטמבלויזיה. בהצלחה.

כן, שאלה נוספת. תן לבחור באמצע בלבן.

 

 

ש. אני הולך לבית ספר עם כיפה ציצית וזה ויש שמה, אני בבית ספר חילוני, ויש קטע עם הצניעות, ואתה לא מרגיש עם זה שאתה עם כיפה וציצית, ואתה רואה דברים לא טובים

 

הרב: אתה צריך ללכת לישיבה לנסות ואז תחליט אם כדאי שמה או שמה

 

ש. כן ננסה עכשיו

 

הרב: תבוא שבת, תראה תטעם תחליט

 

ש. בסדר אין בעיה, תודה

 

הרב: ה' יברך אותך שתצליח

 

ש. תודה.

 

הרב: כן, תן לבחור מאחורה בלבן.

 

 

ש. הרב יש פה טלויזיה

 

הרב: של מי?

 

ש. שלו

 

הרב: מה, אתה מנדב את שלו? תן לבחור מאחורה רגע, תן לו.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני כבר לפני כמה שנים זכיתי להוציא את הטלויזיה מהבית, מה הרב אומר לגבי אינטרנט

 

הרב: אינטרנט למי שלא עובד עם זה וחייב את זה צריך לזרוק את זה מהבית דחוף.

 

ש. אבל יש גם דברים טובים באינטרנט, סתם דוגמא אפשר לראות הרצאות שלך

 

הרב: לא צריך לראות אותי בכלל, צריך לראות את התורה.

 

ש. יש גם שיעורי תורה שמה

 

הרב: נכון, לא צריך אינטרנט בבית בכלל. רק אם מישהו עובד עם זה והוא חייב את זה לעבודתו, אז כן, אבל אם לא - אתה יכול לקחת סרטים, די וי די, פקטים, אלף כאלה ולשבת כל ימי חייך וליהנות.

 

ש. למה יש אתרים של תורה, שלך

 

הרב: להציל את החילונים הרחוקים. הבנת עיוני?

 

ש. אם אתה אומר

 

הרב: כן, אני רוצה בטובתך

 

ש. לא, אני גם עובד עם זה, אבל בסדר

 

הרב: אני רוצה בטובתכם, אני לא רוצה שתסתכלו עלי ובדרך אתם תראו דברים לא טובים, אבל אם חייבים את זה לעבודה, אז התירו גדולי ישראל לצורך העבודה ותו לא. אבל בשביל להציל לנו מותר ולכם אסור.

 

ש. טוב, אפשר לבקש ברכה מהרב?

 

הרב: שתצליח בכל מכל כל לעבודתו יתברך.

 

ש. תודה.

 

הרב: תן לגברת שם מאחורה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. אני כל יום שישי מנקה את בית הכנסת, והשאלה שלי אם מותר להשמיע שירים תוך כדי חסידים

 

הרב: קודם כל נשים באהל תבורך, זה אלה שמנקות בתי כנסיות ובתי מדרשות. דבר שני, הרב מוצפי אומר שמותר לשמוע ביום שישי, אבל כמובן שזה יכול להיות רק שירים כשרים וזמרים כשרים. אז תצטרכי לברור את השירים, אם הם מופיעים במעורב אסור לשמוע אותם.

 

ש. טוב, ואפשר רפואה?

 

הרב: שם?

 

ש. ענבל בת יהודית

 

הרב: רפואה שלמה מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: שאלה. תן לבחור פה.

 

 

ש. כבוד הרב, אפשר לבקש ברכה לחבר?

 

הרב: כן.

 

ש. לאחיטוב בן מרים שיחזור ללכת

 

הרב: חזרה בתשובה שלמה ויחזור ל לכת על רגליו

 

ש. אמן.

 

הרב: תהיה בריא. כן, יש עוד טמבלויזיה שלישית? שלישית יש? עוד אחת, עוד אחד, מי זה הגבר שמוציא עוד טמבלויזיה. עוד אחד.

טוב, אז אני אתן לכם מתנות בעזרת ה', ואלה שירצו להפגש איתנו בירושלים בהפגנה הגדולה בעזרת ה' מוזמנים להגיע לשם עם הטמבלויזיות שלהם.