עפולה - עפולה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מוזיקה

מוזיקה, מוזיקה,

מוזיקה,

מוזיקה,

מוזיקה,

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שאני אומר הערב

יהיו להצלחת מיכאל בן גולדה קמר,

שיצליח בכל מכל כול, ובפרט לקום בבוקר

ללמוד תורה לפני הנץ,

והוא וכל משפחתו יזכו לכל מיני דמיתיו.

רפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים ולאמי אורתי רומא בן טרומיה,

לרפואת משה בן שולמית, בועז דוד חי

בן רחל, רפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל,

ולעילוי נשמת גיתי בן גשא, מנוחתו עדן.

ובכן, אנחנו נמצאים בעשרת ימי תשובה.

וצריכים להגיע ליום הכיפורים על הצד הטוב ביותר,

שיהיה לנו גמר חתימה טובה.

כתוב בנביא,

ואתה בן אדם אמור אל בני ישראל כן אמרתם לאמור כי פשענו וחטאותנו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה.

עם ישראל טוען לנביא

הפשעים והחטאים שעשינו

הם עלינו ממש.

אנחנו לא יכולים להתנקות מהם לכאורה,

ובם אנחנו נמקים

ואיך נחיה.

זאת אומרת, קשה לעם ישראל לעכל את האפשרות שעל כל החטאים והעוונות שהם עשו, הפשעים והמרדים,

יש סליחה ויש כפרה.

אז השם שולח את הנביא יחזקאל ואומר,

אמור עליהם חי אני נאום השם אלוקים אם אחפוץ במות הרשע

כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה.

הקדוש ברוך הוא אומר, תודיע עליהם כך,

אני נשבע,

חי אני נאום השם אלוקים.

אני לא חפץ במות הרשע,

אני חפץ

שהוא ישוב בתשובה מדרכו הרעה ויחיה.

ורש״י מפרש,

כן אמרתם,

לפיכך אין אתם חפצים לשוב,

כי סבורים אתם שלא תועיל לכם התשובה.

כל מה שאמרתם זה בגלל שאתם סוברים שאתם לא תועיל לכם התשובה.

בגאון רבי יצחק בלאזר, זכר צדיק וברכה, בספרו כוכבי אור,

אומר,

הנה,

אם אמנם כי אין את מוה רוח הדור ההוא אשר הרבו לפשוע בהשם ולעשות הרע בעיניו,

בהשם יתברך שלח להם את העבדים הנביאים

יום-יום,

השכם מערב,

ולא אהבו לשמוע לשוב אל השם יתברך.

יען, כי יצר לב האדם רע מנעוריו,

ביצר הנה לפתח חטאת רובץ.

אכן, על זה השתומם כל לב,

אחרי אשר כפי המבואר כבר התחרטו על הרעה,

וכבר נטה לבבם לשוב אל השם יתברך.

רק חסרון האמונה בתשובה עמד בפניהם לשטן,

ולא רצו לשוב אל השם.

היו סבורים שלא טועית להם התשובה.

ויפלא מאוד מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם,

להיות מלעיבים במלאכי האלוהים ומתעתעים בנביאיו,

אשר כל הנביאים מראש נבוך ובשם השם על התשובה.

כי אם ישובו בני ישראל מדרכם הרעה, יהיה נסלח להם לכל חטאותם ועוונותיהם לא תיזכרנה עוד.

ותוכן הדברים הם כי אנשי אותו הדור יתביישו לפני הקדוש-ברוך-הוא לבקש ממנו שיסלח להם

אחר שהבינו את חטאתם והמרותם את פי ה'.

זאת אומרת, מה שהדור ההוא אמר לנביא,

תראה, אנחנו מאוד מאוד רוצים לשאול בתשובה.

אנחנו מבינים

שזו הצלה,

אבל אנחנו לא מאמינים שהתשובה טוענת.

כי פשענו וחטאותינו עלינו,

ובם אנחנו נמקים

ואיך נחיה. זה כבר לא יועיל.

הכול רקוב.

אנחנו מלאים עוונות, פשעים,

מחשבות רעות, הרהורים.

איך נשוב?

בדורו של אור החיים הקדוש

הוא מספר שבאו אליו כמה רשעים.

ואמרו לו שהם מוכנים לשוב בתשובה,

בתשובה אמיתית עד הסוף.

אבל יש להם תנאי אחד,

שמייד אחרי התשובה הם ימותו.

למה?

כי הם לא מאמינים שהם יחזיקו בתשובה.

לא מאמינים.

הם מכירים את טבעם

והם לא יכלו לעמוד בזה לאורך ימים.

אז אם לשוב בתשובה זה בשביל למות מייד.

זה היה המעלה והמדרגה של רשעים בדורו של אור החיים הקדוש.

הבינו שצריך תשובה, רק לא האמינו בעצמם.

באחת ההרצאות באה אלי אדם ואמרתי,

תשמע, כבוד הרב,

אני החלטתי לשוב בתשובה.

אבל לא בגלל מה שאתה אומר, שיש גן עדן ויש גיהינום וזה.

אני יודע שאני אלך לגיהינום, לגיהנה גיהינום,

גם אם אני אעשה תשובה הכי גדולה.

כי רק אני יודע כמה עוונות אני עשיתי וכמה הכעסתי וכמה מרדתי בקדוש ברוך הוא.

אני יודע,

לא שייך

לסלוח על הדברים האלה שעשיתי.

ככה הוא אומר.

אמרתי לו, אז למה אתה חוזר בתשובה אם אתה לא מאמין שזה יועיל?

הוא אומר, אני אגיד לך את האמת,

אני כל כך ציערתי את הקדוש ברוך הוא,

שאני רוצה בשארית ימי לעשות לו קצת נחת רוח.

אמרתי לו, אין תשובה יותר מעולה ממה שאתה עושה.

אתה עושה תשובה

לא בשביל שכר ולא בשביל עונש.

אתה עושה כי כך נכון לעשות,

ואשריך זאת המעלה הגדולה ביותר.

עם ישראל, היתה להם הכרה כל כך גדולה מה זה חטא. הם ידעו מה זה חטא.

והם גם ידעו מי זה הקדוש ברוך הוא.

והם לא יכלו להסתכל כלפי מעלה ולהאמין שהקדוש ברוך הוא יסלח להם על מה שהם עשו לאורך שנים רבות.

מי שרוצה להבין דוגמה כזאת מהחיים,

נגיד שאדם ביזה אחד האנשים החשובים והגדולים, וביזה אותו ברבים, וקילל, וגידף, וחירף,

והדברים נודעו ברבים, בכול, ופה ושם.

והוא מצטער מה שהוא עושה,

אבל אין לו אומץ ללכת

ולבקש מחילה,

למרות שמבטיחים לו מראש שהוא יסלח לו.

הבושת פנים שיש לו לעמוד מולו ולבקש,

לא נותן לו.

אומרים לו, אבל אתה זקוק למחילה.

הוא אומר, מה אני אעשה? אני לא יכול.

אתם רוצים משהו יותר קטן?

אין אחד מאיתנו שלא צריך לבקש מחילה ממישהו שפגע בו או חיסר מממונו או גזל אותו או צלשון הרע עליו וכו'.

כמה מכם הולכים כל ערב יום הכיפורים

לכל האנשים שפגעו בהם

ואמרו עליהם לשון הרע ומבקשים סליחה.

הרי יום הכיפורים לא מכפר עד שירצה את חברו.

ואם הוא גזל ממנו או שהזיק את ממונו ולא החזיר לו,

לא יתכפר לו.

יום הכיפורים לא יכפר לו.

בן אדם לחברו חייב לרצות את חברו.

כמה אנשים עושים את זה?

ולמה לא עושים את זה?

מהבושה.

ואם הוא הלך וביקש ממנו שימחל לו על מה שהוא עשה

והוא לא מסכים,

צריך לבוא עם קבוצה של שלושה אנשים

ולנסות לפייס אותו שימחל.

ואם הוא לא הסכים עוד פעם,

עם עוד קבוצה של שלושה אנשים.

ואם הוא לא הסכים שוב,

עוד קבוצה של שלושה אנשים.

ואם הוא לא הסכים שוב,

פטור.

ואם זה חטא שהיה כלפי ריבו,

או מי שלימדו תורה והוא למד ממנו תורה,

אפילו אם הוא שמע ממנו הרצאות רק,

ולמד ממנו תורה,

והוא דיבר עליו לשון הרעה,

אפילו יבוא אליו אלף פעמים, יבוא רגלי מחדש, כל פעם אלף פעמים,

והוא לא יקבל אותו ולא ירצה לשמוע אותו,

חייב להמשיך עד שמחה לו,

אחרת אין לו מחילה.

ויום הכיפורים לא יכפר,

וזה לא יעזור לו, הוא יכול לבכות מכאן עד להודעה חדשה.

וצריך שהמחילה תהיה אמיתית וגמורה,

לא מלמעלה, העיקר לשחרר אותו.

אז זה לא כל כך פשוט.

הדור ההוא הכיר את הקדוש ברוך הוא וידע מיהו,

וידע גם מה גודל החטא שלו

והעוונות שלו.

לכן, הם לא האמינו, כי הם אמרו פשענו וחטאותינו עלינו ובאים אנחנו נמקים.

אי אפשר לרפא מזה, מכל העוונות שכבר דבוקים.

אז השם שולח את הנביא ואומר,

אני נשבע להם.

נשבע.

חי אני נאום השם אלוקים

אם אחפוץ במות הרשע,

כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה.

תעשה תשובה כמו שהתורה אומרת.

תתחרט על העבר, על כל המעשים הרעים

ועל כל חסרון המצוות שחיסרת.

קבל עליך לעתיד שלא תשוב עוד על הדברים הקשים שעשית,

ותשמור מצוות,

ותתוודה ותאמר, אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי, ותפרט את מה שעשית לא טוב ומה שחיסרת במצוות השם.

ואם אתה לא זוכר,

תגיד לפי האלף-בית, אשמנו, בגדנו, גזלנו וכו'.

ואם תעמוד בתשובתך זו, הקדוש-ברוך-הוא ימחל לך על כל עוונותיך.

יש דרגות לתשובה,

ויש דרגות לכפרה.

ועכשיו נראה מה זה אומר.

אז צריך להסביר למה הדור ההוא לא הסכים

הנה בכל חטא שאדם חוטא לפני השם,

לבד ממה שהוא ממרה את פי השם,

שזה עוון אחד, השם אמר משהו והוא לא שומע בקולו,

הוא עומד במרי ובמרד נגד הציווי האלוקי.

אז חוץ מזה שבכל דבר שהוא עובר כנגד השם הוא ממרה את פיו,

יש עוד בעיה.

כל חטא שאדם חוטא לפני השם,

יש לו גם חולי בנפש ובגוף,

כי כל חטא ופשע ועוון

זה נרשם בגוף ובנשמה,

וזה חולי,

חולי בנפש,

כתם.

זה פגם.

צריך להסיר את זה.

כל חטא מביא על החוטא מחלה בגוף ובנפש גם יחד.

לפיכך,

אפילו אם מתעורר האדם לשוב מחטאו,

אין בו הכוחות הגופניים והנפשיים הדרושים לזה,

כיוון שכולו שקוע כבר בביצה של החטאים שלו.

למה הרבה אנשים לא עושים תשובה?

קודם כול, ניתן להם מחמאה, טיפשים.

כי אם הקדוש ברוך הוא אומר שהוא לא רוצה ולא חפץ במיטתם,

אז למה הם מוכנים להתאבד אם יש הצלה?

אבל מאיפה נובע הקושי?

משל, למה הדבר דומה? לאחד ששקע בזפת.

בשעה שהוא שוכב בתוך הזפת,

אז המצע שלו רך ונעים ונוח לו לשמור.

נתקף בזפת.

אבל ברגע שהוא חפץ לקום,

הוא רואה שהגוף שלו דבוק לזפת

וכל-כולו מלוכלך ומטונף.

הוא לא יכול לקום.

פעם עשיתי סקי

והחלקתי ושקעתי בתוך השלג.

לא ראו אותי,

שקעתי.

ניסיתי לקום, אתה לא יכול, זה רך,

אתה שקע עוד יותר.

אם הבן שלי לא היה רואה אותי, הייתי שם עד היום.

והוא בא והושיט לי יד

וחילץ אותי.

זה רך, זה נעים, כיף לפעול על השלג.

אבל לקום זה בעיה.

זה שלג בשוויץ.

זה גובה מטר,

שכולו ספוג.

להתראות, אתה נעלם בפנים.

קשה לקום.

אם לא מקבלים עזרה מבחוץ, קשה לקום.

אז לבדו לצאת מן הזפת

אינו יכול,

אלא אם כן ימשכו אותו הבריות וירחצו אותו,

ואז ישוב להתהלך כאחד האדם.

הרשעים יודעים שדרכם בחושך.

הם יודעים שגגה.

מי שעשה מעשה בשגגה,

יבוא לבית המקדש, יביא קורבן, וזה יכפר לו על השגגה.

אבל על מזיד התורה לא יודעת לתת תשובה.

מה עושים עם מזיד?

עד שבא הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו ואמר,

יעשה תשובה ויתכפר לו.

כי לפי השכל אי אפשר לעשות תשובה.

אתן לכם דוגמה.

אחד רצח את חברו.

אם הוא יעשה תשובה, הוא מחזיר אותו?

אז מה מועילה התשובה על רצח?

ותשובה

אפשר לעשות על כל העבירות שבעולם.

על רצח, ואונס, וגניבה, וכל העבירות הכי חמורות שיש.

על הכול אפשר לעשות תשובה.

אז איך זה מכפר?

איך יכול להיות דבר כזה?

על-פי שכל זה לא יכול להיות.

על-פי שכל לא יכול להיות.

אם יבוא עכשיו רוצח,

העורך דין הזה שרצח את ההורים שלו בחיפה,

ויגיד לשופט, סליחה, אני חוזר בתשובה,

יותר אני לא אעשה כך, אני גם מתחרט על העבר, והנה אני אומר לך, וידוי,

אני פשעתי, חטאתי, רצחתי וכו'.

השופט יוציא אותו זכאי?

את השופט הכניסו לבית סוהר.

אז איך מועילה התשובה? הבן-אדם עבר אלפי-אלפי עבירות,

עשרות שנים,

ופתאום הוא בא ואומר, אני שב בתשובה אמיתית.

איך זה מוחק?

איך זה מכפר?

ובאמת,

שעל-פי דרכי הטבע אין עצה להירפא מן המחלות שהחטא יוצר,

ומהזוהמה והלכלוך שנדבקו בנפש החוטאת.

לכן לא רצו דורו של יחזקאל הנביא לעשות תשובה,

עד שהקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו נשבע להם

שאם יחזרו בתשובה שלמה יקבל אותם

וירפא אותם

למעלה מדרך הטבע.

זה מה שאומר רבנו יונה בשערי תשובה.

והתבאר בתורה

כי יעזור השם לשווים

כאשר אין יד טבעם משגת.

על-פי טבע זה בלתי אפשרי ולא הגיוני,

אבל השם

עוזר למי ששב בתשובה,

גם נגד הטבע,

ויחדש בקרבם רוח טהרה להשיג את מעלת אהבתו, כמו שרואים היום בעלי תשובה.

ברגע שהם מחליטים באמת,

הם לא רואים בעיניים,

הם מתקדמים קדימה וקדימה וזונחים את כל הדרך מאחור, ואת החברים, ואת כל מי שמנסה למנוע מהם, ומתקדמים ופורצים את הדרך,

ויש כבר מיליון וחצי בעלי תשובה בישראל.

אז זאת אומרת,

הקדוש-ברוך-הוא עוזר

נגד הטבע למי שבאמת שב אליו.

אדם, אם ירצה לשוב בתשובה באופן טבעי לבד, לא יוכל לעשות זאת.

אלמלא הקדוש-ברוך-הוא עוזרו,

אין יכול לשוב ולרפא ממשובתו.

לכן אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שהקדוש-ברוך-הוא ברא את התשובה לפני בריאת העולם.

אחד משבעה דברים שקדמו לבריאת העולם זה התשובה.

אבל לפני בריאת העולם לא היה מושג של חטא.

עוד לא היה עולם,

לא היה חטא.

למה צריכה להיברר התשובה לפני בריאת העולם?

אלא הכוונה של חכמים, זיכרונם לברכה, להורות לנו

כי כשנבראו השמים והארץ וכל צבאם,

נבראו עמם גם כל המעלות והמידות הנעלות,

כמו אהבה,

יראה,

אלה הוטבעו בנשמה של האדם.

אבל כוח התשובה לא נברא בששת ימי בריאת הטבע.

התשובה נבראה קודם לבריאת העולם,

טרם בריאת הטבע.

למה?

כיוון שהתשובה היא למעלה מן הטבע.

וכיוון שכוחה של התשובה למעלה מן הטבע,

צריך החוטא לקבל סיוע למעלה מן הטבע,

לחלץ אותו מתוך הזפת.

כמו שכתוב, אתה נותן יד לפושעים,

כי בלי הושטת יד של הקדוש ברוך הוא מלמעלה,

אין אדם מסוגל לשוב בתשובה לבד.

בלי עזר אלוקי אי-אפשר,

ועזר יש לכל מי ששב באמת.

הגאון הצדיק רבי משה רוזנשטיין, זכר צדיק וברכה, שהיה המשגיח של ישיבת לומז'ה,

אמר

בנוסח

של חתימת ברכת היום בתפילת יום הכיפורים,

אנחנו אומרים, אין לנו מלך מוחל וסולח

אל עתה.

והוא מקשה.

מה פירוש אין לנו מלך מוחל וסולח אל עתה? ברור.

אם חטאנו לשם,

אז רק הוא יכול למחול ולסלוח. מי ימחל לנו? שמעון.

ודאי שרק השם.

אז מה אנחנו מציינים,

שאין לנו מלך מוחל וסולח אל עתה?

אלא פירוש הדבר,

ודאי, מה שחטאנו והמרינו את פי ה',

אין מי שיסלח לנו

אלא הקדוש ברוך הוא.

אבל נוסח הברכה מכוון גם על עניין המחלות שבאות על גופו ונפשו של האדם,

שהן נגרמות כתוצאה מן החטאים במידות הרעות.

גם זאת אין מי שירפא לאדם.

לא הוא בעצמו ולא זולתו ולא רופא.

כי אם הקדוש ברוך הוא בלבד ואין בלתו.

וזה העניין

של יום הכיפורים, שצריך כפרה וטהרה,

ורק בכוחו של הקדוש ברוך הוא לרפא את מי ששב בתשובה ולכבס את העוונות ולרחוץ אותו מהלכלוך של החטא,

כדי שיוכל אדם להפוך את עצמו שוב

אל דרך הטוב ולהתנקות לגמרי.

אז לכן אין לנו מלך מוחל וסולח,

אלא אתה,

לא רק כלפי המרותינו את דבריך,

אלא גם כלפי כל ה...

עבירות והחטאים שנדבקו בנו ואין מי שיכול להוציא אותם, רק אתה בכפרה שאתה מכפר לנו.

גם אחר שהתבאר לנו כוחה של תשובה ומעלתה

ונתחדש לנו שהיא מועילה

לכבס את העוון

ולחלץ את החוטא מהזוהמה של החטא,

רואים עדיין שהחזרה בתשובה כרוכה בקושי רב,

וקשה לאדם לשוב בתשובה.

למה?

היות שהתשובה היא למעלה מדרכי הטבע,

הרי כל עוד אדם שרוי בעולם הזה,

מסובב בטבעי העולם,

אין בכוחו הדל להעפיל אל על מדרכי הטבע אל חיק התשובה ומעלתה.

ורק אחר פטירתו,

שעה שהוא מסתלק מכל הטבעים של העולם הזה והוא שרוי בעולם הרוחני למעלה מן הטבע,

אז מתעוררים כוחות התשובה שהכין בחייו לפעול במלוא כוחם.

למרק את הנפש החוטאת

ולטהר אותה מכל סיג של זוהמת החטא.

צא ולמד מהאדם הראשון,

אף על פי ששב בתשובה שלמה לפני קונו.

האדם הראשון חזר בתשובה 130 שנה.

הוא היה בתוך גיחון במקווה 130 שנה.

ועדיין לא הועילה התשובה שלו לרפא את הנשמה לגמרי.

באותו הפגם בנשמתו,

שגרם קנס שכל צאצאיו מתים עד היום,

לא נמחק לו בחייו,

עם כל התשובה.

כי כשאדם נופל בטבע קשה לו מאוד להתרומם.

אז בפנים יש לו הרצון העז.

יש אנשים שלא מצליחים להשלים את התשובה עד הסוף.

אבל כל זמן שהם עדיין שואפים אליה,

ברגע שהם ייפטרו והטבע ירד מהם,

ואז כוחה של התשובה יטהר אותו מכל מה שנדבק בו.

נמצאנו למדים

כי אין התשובה הפועלת בעולם הזה באופן מושלם לרפא לגמרי את הנשמה,

אלא התשובה מועילה שאחר מיתת האדם יתחבס את נשמתו לגמרי.

אומנם יש עבירה שפוגמת באופן עמוק יותר בנשמת האדם,

עד שאין בכוח התשובה לתאר את הנשמה כלל וכלל,

כל זמן שהיא שוכנת

בתוך גוף האדם העכור,

בעבירה הזאת נקראת חילול השם.

מי שעושה חילול השם, רחמנא לצלן,

אין כוח בתשובה שלו לכפר,

רק המיתה תכפר.

זאת אומרת, אפילו אם הוא יקבל איסורים ויעברו ימי כיפורים והוא יהיה בתשובה,

הכפרה הגמורה תהיה רק במיתה.

כיוון שחילול השם הוא פגם כה עמוק בנשמת האדם,

אין בכוח התשובה לחדור למעמקי נשמת החוטא כל עוד נשמתו באפו.

ולכך

אין התשובה מועילה בעולם הזה כי אם אחר מיתתו.

ומעתה אפשר לומר

מה שאמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה, כי מיתה מכפרת על עוון חילול השם.

אין הכוונה היא איסורי המיתה.

דהיינו שהוא מת והאיסורים של המיתה הם מכפרים. לא.

שאם אתה אומר שהאיסורים שבמיתה מכפרים,

אז למה איסורים של החי לא מכפרים?

הרי איסורים בחיים פה כרגע הם יותר גדולים וארוכים בזמן מרגע המיתה.

אלא כוונת חכמים, זיכרונם לברכה, היא

כי אומנם התשובה היא הממרקת והמכפרת,

אבל אין בכוחה לפעול עד שתיפרד הנשמה מכבלי טבעי העולם.

והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה,

ורק אז יתעורר כוח התשובה למרקת נשמת החוטא.

עכשיו, אחרי שלמדנו כי על כל עבירות,

אם עשה תשובה

אינה מועילה לו לרפאותו לגמרי,

היא מועילה,

אבל לא לגמרי,

אלא אחר מיתה,

ועוון חילול השם

לא מועיל לו,

כי אם רק אחר מיתה,

אז כמה חובה עלינו לא להסתבך בחטאים,

ולא חלילה להיות מעורבים בחילול השם,

ובפרט שהשם היטיב עמנו והכין לנו דרך לשוב אליו.

איך לא ננצל זאת ונברח אליו מיד,

ונעזוב את כל החברים ואת כל אלה שלא עוזרים לנו לעשות את המהלך הנכון.

בסוף אנחנו לא נהיה איתם,

אולי כן,

תלוי איפה,

אבל אנחנו נעמוד לבד לדין.

ומי שעוצרים אותו על חשד לרצח,

עוד לא ראיתי את החבר'ה מהשכונה שבאים ואומרים,

גם אנחנו הולכים איתו לכלא. כמה הוא קיבל? 25 שנה?

אנחנו איתו, לא עוזבים אותו.

שמעתם פעם חבר'ה כאלה?

אולי, הטובים שבהם יעזרו לו להשיג עורך דין.

זה הכול.

אולי אחר כך ישלחו לו סיגריות,

אבל הוא יצטרך להיות בגיהינום לבד.

אז למה אתה נדבק אליהם אם הם לא יכולים להועיל לך?

תדבק למי שיכול לפטור אותך מהעונש.

בשביל מה להישאר מחובר לספת?

אם אפשר ללכת לגן-עדן בעולם הזה ולעולם הבא?

ולהיות בקשרים טובים וביחסים הדוקים עם הקדוש-ברוך-הוא,

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם חיים כוליכם היום?

אז לכן כל אחד צריך להיות חכם לראות

איך הוא עושה

שלא יסתבך.

ועכשיו, בעשרת ימי תשובה,

שאנחנו עכשיו ממש לפני החתימה,

כדאי לכל אחד מאיתנו לעשות את הצעד הנכון

ופשוט מאוד להחליט שהוא שב בתשובה,

ולא מתחשב באף אחד,

ומתחשב אך ורק ואך ורק

במה?

במה שהקדוש-ברוך-הוא רוצה,

כי רק הוא יושיע ויציל אותו.

ואני רוצה עכשיו לגלות לכם דבר שאתם תשמחו בו מאוד מאוד מאוד,

כי אחרי מה שאמרתי כעת, זה קצת ככה משאיר טעם לא כל כך טוב. היינו רוצים מאוד שהכפרה תיגמר פה ולא נשאיר אותה לאחר המיטה, נכון?

עדיף, לא? לצאת מפה נקי.

אז בואו אני אגלה לכם סוד גדול,

שרבנו יונה בשערי התשובה אומר איך אפשר פה מחיים לצאת נקי.

לחלוטין.

ולא צריך לחכות עד שהתשובה,

כשנגיע רק לשם, תשחרר אותנו ותכפר.

ותשמעו טוב מה הוא אומר.

הוא מביא עשרים כללים לתשובה, תנאים לתשובה.

העיקר השבע עשרה, הוא אומר,

זה לרדוף אחר פעולת החסד והאמת.

להרבות בחסדים

ולרדוף אחרי האמת

התורה הקדושה,

מצוותיה,

וההולכים בדרך האמת.

לרדוף אחרי זה כל הזמן.

חסד ואמת.

כמו שכתוב במשלי,

בחסד ואמת

יכופר עוון

וביראת השם

סור מרע.

ועתה בואו נתבונן במקרא הזה.

האמנם,

אם החוטא לא שב אל השם,

לא יתכפר לו העוון כשהוא עושה חסדים.

לא יתכפר לו,

אם הוא לא שב אל השם.

כי כתוב בשם, אשר לא ייסף עניים ולא ייקח שוחד.

הקדוש ברוך הוא לא לוקח שוחד של מצוות.

אתה לא יכול לשחד אותו במצוות,

כדי להעביר עוונות.

יש אנשים טיפשים,

הם רשעים כל השנה,

והם חושבים שהם באים בבית הכנסת בראש השנה,

והם משלמים עשר אלף דולר.

20 אלף דולר על כל נדרי,

והוא חושב שהוא כבר מסודר

ביום כיפור. בא, כל נדרי,

זהו.

מה אתה חושב, שאתה עושה פוזה על הקדוש ברוך הוא? אתה נותן קצת כסף, אתה חושב שבזה אתה מוחק עבירות?

הקדוש ברוך הוא לא לוקח שוחד.

אתה רוצה לעשות מצווה?

Welcome, תעשה.

אבל לא מוחקים איתה את העוון.

כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן, יבטרו חייו.

אבל מעריך אפיים,

ואם לא ישמעו,

יימד פעולתם אל חיקם.

הקדוש ברוך הוא, נכון, מי שנוסע בשבת,

הוא לא מת בתאונת דרכים מייד.

נכון, הוא מעריך אפו.

יש לו סבלנות, אבל כשהוא רואה שכבר אין צ'אנס,

אז הוא יימד פעולתם אל חיקם, זה יבוא עליהם ישר אל עצמם.

אכן, זה שאמר שלמה עליו השלום,

בחסד ואמת יכופר עוון,

על מה הוא דיבר?

על בעל תשובה דיבר.

כי יש עבירות

שהתשובה ביום הכיפורים תולים וייסורים ממרקים.

זאת אומרת, לא יספיק

מה שהאדם עשה תשובה על מצוות עשה,

מצוות לא תעשה שהוא עבר,

זה לא יספיק.

הוא יעשה תשובה ביום הכיפורים,

אבל יש עבירות שהן של כרת או מיתות בדין,

אז הוא יצטרך לקבל גם ייסורים בחייו כדי למרק.

והנה מה קורה,

החסד, אם הוא יעשה חסד עם התשובה,

יגן מעד החוטא וישמור עליו מן הייסורים.

אתם שומעים?

מי שיש לו ייסורים ורוצה להתפטר,

יעשה צדקה וחסד כל הזמן.

אז היועין לו להעביר את הייסורים כרגע.

וזה גם יכול להציל אותו מן המוות שהיה ראוי לבוא עליו.

כמו שכתוב, וצדקה תציל ממוות.

אבל מדובר

על מי שעבר על מצוות עשה לא תעשה, שיש בהן

כרת או מיתות בדין.

אבל יש עוד עוון, והוא עוון חילול השם,

שאדם עושה תשובה

ובאים עליו ייסורים

בייסורים עדיין לא מסיימים הכול,

ורק המיתה ממרקת.

כמו שאמר ישעיה הנביא,

אם יכופר העוון הזה לכם, עד תמותון.

עוון חילול השם, כמו שלמדנו קודם,

זה עד שמתים לא יועיל.

אבל שימו לב,

יש עצה.

והנה,

כאשר האדם משתדל לתמוך ביד האמת,

ויעזור אחריה,

ויתעורר בדבריה,

והופיע אורו לעיני בני עמו,

ויחזק יד אנשי האמת,

ונסרו שם,

זה צד אחד.

נחזור.

אדם שמשתדל לתמוך ביד האמת,

הוא יודע שמי שלומד תורה, עוסק בתורה, מקיים מצוותיה,

זה הולך בדרך האמת.

אדם כזה,

שהיה לו המון חילול השם,

והוא ישתדל לתמוך ביד האמת,

יעזור אחריה כל מה שצריך להרים את התורה, את האמת,

והתעורר הוא בעצמו בדבריה.

והופיע עורו לעיני בני עמו, הוא עד כדי כך מתפרסם כבר,

בזה שהוא רודף צדק ואמת,

ויחזק ידי אנשי האמת ונשא ראשם בכל מקום,

זה צד אחד שהוא צריך לעשות,

אבל יש גם צד שני שהרבה לא עושים.

וכיתות השקר ישפילם יגיעם עד עפר.

כל מקום שזה ההפך מהתורה,

שזה דרך העבירה, דרך המיאוס,

דרך שהיא לא נכונה,

הוא משפיל

עוד את הדרך ואת ההולכים בה.

הנה אלה דרכי קידוש השם,

והוד והדר לאמונתו ולעבודתו בעולם.

וזה עוז ותפארת במקדש תורתו.

ועל כן,

כשירבה האדם בעל התשובה פעליו לקדש את השם

ולעודד את האמת,

להכין את האמת ולסעד אותה,

שימו לב,

ונסלח לו מעוון החילול,

חילול שם שמים, עם התשובה,

בסומו האמת

לעומת אשמת החילול.

כיוון שהוא חילל את השם,

אז הוא היה בצד של השקר.

עכשיו, כשהוא מרים את האמת

כנגד מה שהוא עשה, שקר, חילול השם,

עכשיו הוא עושה קידוש השם,

מידת תשובתו נגד משובתו,

על זה נאמר בחסד ואמת יכופר עוון.

אם הוא יעשה כך,

לא יצטרך להמתין עד למיתה שתכפר לו,

וגם לא יצטרך איסורים.

ועם התשובה האמיתית הזאת הוא יזכה לניקיון גמור בעולם הזה.

עכשיו, תגידו לי, מי

יפספס אפשרות והזדמנות כזאת?

גם אם תבוא המשפחה ותגיד, אל תשתגע, וגם אם יבואו החבר'ה,

וגם אם יפטרו אותך מעבודה,

וגם כל מה שלא יהיה,

לצאת מ-25 שנה בכלא,

כדאי לוותר על החברים.

ואם זה 50 שנה,

כדאי לוותר גם על המשפחה.

אין משפחה, אתה נשאר 50 שנה, אתה בן 70, איפה תגיע?

ואם אתה צריך להיות אלף שנה בגיהנום,

שווה או לא שווה?

לא שצריך.

לא שצריך לעזוב את החברים ואת המשפחה.

רק אם כולם יהיו נגדך, והם לא ירצו אותך והכול.

כדאי לך לוותר על האנשים שמוותרים עליך,

או לוותר על חייך בשביל אלה שלא יעזרו לך.

ואתה תלך לגיהנום ותיתן את הדין,

והם יצחקו ויסחקו.

עכשיו בואו תסבירו לי,

אם יש עוד מישהו שחושב שלא כדאי לשוב בתשובה כשיש לו את ההזדמנות הזאת, יקרה מפז,

למחוק את כל העבר.

לא יישארו לו עוונות,

לא בגלגול זה ולא בגלגולים קודמים.

ומכאן מלהבה הוא יהיה צדיק,

הולך בדרכי ה',

קרוב ל'שם,

ידיד ורע ואהוב ל'שם.

ומה שיצטרך מהשם,

השם ישפיע עלו.

עסקה טובה או לא טובה?

והשם נשבע,

חי אני נאום השם אלוקים,

כי לא אחפוץ במות הרשע,

כי אם ישוב רשע מדרכו וחיה.

איך בן אדם יכול להשאיר את השבועה של הקדוש ברוך הוא באוויר,

ואומר לו, למרות זאת לא בא לי,

לא רוצה,

לא מעוניין,

לא עכשיו,

דבר אתי עוד חמש שנים.

מה אתם אומרים?

עכשיו אני מגלגל את זה אליכם.

אני רוצה לראות אם יש פה מישהו שחושב

שכדאי לא לעשות תשובה.

תן ליהודי פה שורה שנייה, בבקשה.

אני אשתדל.

אתה מדבר על כפרות לעבירות מסוימות, על כל עבירה.

אנחנו יודעים שלפי הקבלה אין כפרה על עבירה בפגיעה בנפש.

פגיעה בנפש או בגוף של אדם, אין עליו כפרה,

גם לא אחר כך.

עשרים וחמש שנה.

לכן קבעו בחוק במדינת ישראל שמאסר עולם הוא בן עשרים וחמש שנה.

וזה קצת מתנקש לי, מה שאתה אומר.

קודם כל, אין בזוהר דבר כזה שמי שהורג את הנפש אין לו כפרה.

אין עוון שאין לו כפרה.

אפילו אדם עבר כל עבירות שבתורה

ולא רצח אחד.

רצח אלפים ורבבות.

כגון מנשה,

שהיה מלך רשע ביותר בישראל,

שהרג הרבה הרבה אנשים

חפים מפשע,

למרות כל זאת, כשהוא חזר בתשובה,

הקדוש ברוך הוא קיבל אותו בשמחה

והוסיף לו עוד 33 שנה.

אחאב היה רשע גמור גמור גמור.

וכשנשלח אליו אליהו הנביא ואמר לו, כי מת אתה עם כל המשפחה ולא יישאר לך אפילו משתין בקיר,

קיבל פחד

וחזר בתשובה מפחד, לא מאהבת הבורא, מפחד.

שמים לבן-אדם אקדח ואומרים לו, אתה מת.

פחד.

חזר בתשובה.

היה צריך למות מייד.

הקדוש ברוך הוא האריך את ימיו עוד כמה שנים.

אבל כיוון שזו אמירה, לקח אותו.

אם היה עושה מאהבה,

היה ממשיך.

הרשעים הכי גדולים בעולם,

הקדוש ברוך הוא קיבל אותם.

אין דבר כזה שעומד בפני התשובה.

אין שום דבר שעומד בפני התשובה.

כי זה הרצון האלוקי,

שהבנים שלו יישארו בחיים.

הוא לא רוצה להעניש אותם.

הם מסבכים את עצמם.

אבא אומר לילד, אל תכניס את היד לשקע.

הילד מחכה שהוא ילך, מכניס סיכה.

אבא רצה את זה?

אבא לא רוצה את זה.

אבל הילד מתעסק בחשמל, מתעסק בזה.

הוא אומר לו, אסור, זה לא טוב,

עושה מה שהוא אומר לו לא טוב.

אל תגנוב, אל תרצח, אל תדבר לשון הרע, אל תעסק, אל תעסק. עושה.

אז מי מסבך אותו? הוא בעצמו.

ולמרות זאת, השם אומר,

אני אומר לך,

אם תעקור את הרצון,

זה כעקירת המעשה.

אם תעקור את הרצון,

אני מחשיב לך את זה כאילו עקרת את המעשה.

רצחת מישהו? כאילו לא רצחת.

שזה אמיתי.

ויודע תעלומות, יעיד עליו שזה כך.

מחול לו,

כי אלוקינו אל רחום וחנון,

ערך אפיים ורב חסד ואמת.

הבנת?

כן, מדברים, שומעים.

אתה טוען שמחלו לו,

אבל אחר כך בניו ונכדיו וניניו,

זה מה שכתוב, אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה. הם נענשים על עבירה שמישהו עשה בעבר.

איזה בנים נענשים?

ככה כתוב.

זה כתוב בלשון שאלה.

אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהנה?

לא,

לא תקהנה.

אם הבנים הם בסדר,

הם לא מקבלים עונש מאבותם.

אבל אם הבנים לא בסדר כמו אבותם, הם מקבלים.

כמו אבותם.

אנחנו צריכים לשמוח שיש תשובה.

אין פטנט כזה בעולם.

זה רק אלוקינו כי ירבה לסלוח.

הטיפשות של האדם

זה שהוא מתעכב מלעשות תשובה,

כי הוא לא יודע עד מתי יחיה.

אף אחד לא יודע מה יקרה, או היום, מחר, מחרתיים.

אנחנו שומעים כל יום אסונות.

יש אנשים שלא צפו שזה יקרה,

אבל קורים מקרים כל יום.

אם היה אדם מקדים יום אחד לפני,

גם אם היה קורה לו משהו, הוא היה בן העולם הבא מייד.

אז לא כדאי מייד

לנצל זאת?

נתנו לנשיא עסקת טיעון.

הוא לא הסכים.

נתנו לו שבע שנים.

עכשיו הוא מערער.

נראה מה יהיה.

הקב'-ברוך-הוא לא אומר לך עסקת טיעון.

בחו״ל!

לגמרי.

קבל על עצמך תשובה.

אם היו אומרים לנשיא

מחול לך, לך הביתה, אומר, לא, אני רוצה משפט דווקא.

נו,

יש שכל.

השם אומר, מחול. נגמר. לך הביתה.

לכו, אכלו משמנים.

איך אנחנו מסיימים את יום כיפור?

לך אכול בשמחה לחמך,

כי כבר רצה אלוקים את מעשיך. לך, מותק, לך.

עשית תשובה, הכול בסדר, לך תאכל, לך.

אבל אם עשית תשובה,

אם לא אתה אוכל את בשרך, את מה אתה אוכל?

נשארת עם העוונות? נשארת עם הכול עם החובות? מה זה מועיל?

מביאים לך יום שלם, יום כיפורים.

מאדם לא מנצל.

אוי לו ואוי נשמתו.

כן, שאלה למי עוד יש.

כבוד הרב, על גזר,

בורא עולם מכפר?

אם מחזירים את הגזלה

ומפייסים את הנגזל, ודאי שהקדוש-ברוך-הוא מכפר.

בן-אדם לא יחזיר.

שיחזיר. אם לא יחזיר עכשיו, יחזירו אותו בגלגול.

כי אתה אומר שהכול מכפר.

אז אני אומרת, בן-אדם עשה תשובה,

והוא לא יחזיר את הגזלה,

אז הוא צריך לחזור בגלגול בשביל זה.

זה מה שאמרתי. אבל אם יחזיר עכשיו וישיב את הגזלה אשר גזל,

אז הכול מצוין, הוא צריך להחזיר את הגזלה.

אז אין על הכול כפרה.

למה אין?

כי אני אומרת, אם בן-אדם,

אתה אומר שהכול מתכפר,

לכל הבן-אדם, בן-אדם הוא עשה תשובה.

אבל זה ניתן להשיב, זה ניתן להישבון.

כן, ניתן. הוא גנב 100 שקל, הוא יכול להחזיר את ה-100, למה שלא יחזיר?

גנב 1,000, יחזיר 1,000. גנב מיליון, יחזיר מיליון.

מה הפירוש?

מה זה, תשובה? לך תגנוב את אשדוד בנקים, ואחרי זה, איך קוראים לו? תגיד סליחה?

אדם, רצחת אותו, אי-אפשר להחזיר.

אבל כסף אפשר להחזיר.

עכשיו, תראה, כבוד הרב, אני בן-אדם שעובד על מידת האמת.

אני אמיתית.

אני ברוא העולם אמיתית, עם כל בן-אדם אמיתי.

אני, אין אצלי שקר.

ממתי שהתחלתי לעבוד, ברוא העולם

רצה והגיע אותי למצב שאני כן אצליח לצאת לעבוד ולעזור.

בבית,

ואני מתחילה להרגיש שמבחינה רוחנית אני מידרדרת, כי

אין לי הזמן להתפנות הרבה לביר-עולם. אני אומרת, איך אני אבוא לפני כיפור? אני כאילו נהייתי מכורה לבית, להניקיון, לדברים, ואני בין לבין במונית מספיקה לקרוא כל כמה פרקי תהילים,

או בלילה לקרוא איזה משהו, לשמוע הרצאה בין לבין שאני שוטפת.

אני מתחילה להרגיע שאני אומרת, איפה אני, במקום שלי לפני ביור-עולם? למה אין לי אפילו זמן לבוא לפני יום כיפור ולהגיד לו, הנה אבא, מה אני יכולה לעשות שאני לא, אני יודעת שאני לא בסדר.

כמה שעות את עובדת?

אני עובדת חצי משרה,

אבל בחצי משרה לפעמים זה גם יום שלם,

ואני צריכה לקום מוקדם, זה לקום שעות מוקדם, כי אני צריכה להתפלל,

כאילו להגיד, לפחות את ברכות השחר,

לאכול, להספיק פת שחרית.

אני צריכה להספיק דברים שבן-אדם במינימום צריך לעשות, ואני מרגישה שהחיים הם אטרף. אני אומרת, מה, בשביל זה באתי לעולם,

לעבוד, לפרנס, כאילו, איפה אני, שלא הייתי עובדת, הייתי עושה חסדים, הייתי מספיקה לשמוע הרצאות, הייתי הכול עושה.

אז אני אומרת, ברור העולם, אוקיי, אני מוכנה, הכול, כאילו, תן לי איסורים,

שיהיה לי בגמלות חסדים. לא רוצה לעבוד, לא רוצה שתן לי את ה...

שאני אוכל, כאילו, שתהיה לי הפרנסה בכבוד ולא אצטרך לצאת לעבוד.

שיהיה לי איסורים, אין לי בעיה. אני יודעת, כל בן-אדם יש לו איסורים. אבל אני מרגישה שהאיסורים גוברים עלי,

שבשביל שאני צריכה לעשות את כל הדברים בלחץ ובאטרף, וכל הזמן החיים שלי במרתון. אני לא מרגישה מנוחה.

אז אני אומרת, איפה אני? ברור העולם. אני אמיתית. אני לא עושה דברים לא במקום או משהו. קודם כול, זה שאת כל הזמן בריצה זה מצוין,

כי בן-אדם שכל הזמן הוא בריצה לעשיית רצון הבורא, אז לא נכנס יצר הרע באמצע, כי אין לו זמן, כי את באטרף על המצוות.

אז זה טוב מאוד.

קודם כל,

והלוואי שנהיה כל הזמן עסוקים וטרודים

ביצר הטוב מאשר ביצר הרע.

ואם את עושה חסד בבית ומביאה פרנסה,

אז זה לא פחות מחסדים בחוץ.

חסד להתחסד קודם כל עניי ביתך קודמים.

דבר שני,

אם את עושה את מה שהקדוש ברוך הוא מחייב אותך,

אז הכל בסדר. אם את רוצה להתחזק עוד,

תאמיני לי שבתוך 18 שעות

יש מספיק עוד זמן אם יודעים לפלס אותו נכון.

אני קם בשעה

03 בלילה ומתחיל שיעור ב-16, ואחר כך מתפלל בנץ,

חוזר אחר כך קצת לנוח ומתחיל יום עד השעות הקטנות, מגיע ב-14 הביתה, ועוד פעם ככה ישן שעה

ומתגלגל הלאה באטרף רציני.

ואני מספיק.

אני אומרת, מה, זה התיקון שבאתי לעבוד ולהביא כסף? כיף, כיף. זה התיקון שלי? כיף, כיף, לעבוד. זה התיקון שבאתי רק לעבוד ולהביא כסף? כן, כן, כן. כיף, כיף.

החילונים עושים את זה בדיוק כמוך, רק בלי מצוות.

הם עובדים באטרף והכול באטרף ובלי כלום.

אני אומרת ככה, אני קוראתי לי מהר, הכול כזה בלמקום. מצוין, מצוין, מצוין.

אנחנו עמלים והם עמלים.

אנחנו עמלים ומקבלים שכר,

והם עמלים ואינם מקבלים שכר.

איך זה יכול להיות?

יש אברך בכולל, הוא עמל, עמל, עמל, ומקבל שכר. כמה שכר? 2,000 שקל.

והחילוני עמל, עמל, עמל, ומקבל 15,000 שקל.

אז איך המשנה אומרת, אנחנו עמלים ומקבלים שכר,

והם עמלים ולא מקבלים שכר? איך זה יכול להיות?

ההבדל בינינו לבין אלה שעמלים לא על-פי תורה הוא שהשם משלם לנו על האטרף,

על העמלות.

הקדוש-ברוך-הוא משלם על העמל, אפילו אם לא הגענו לתוצאות,

אבל עמלנו לכבודו.

למדתי הרבה דפי גמרא ולא תפסתי ולא הבנתי, ואני ממשיך וממשיך ולא תופס,

לא מבין.

השם לא משלם לי על ההבנה,

הוא משלם לי על העמל.

אברך בכולל הוא עמל,

והוא מרוויח 2,000 שקל, לא על זה מדברים.

על העמל של 7 השעות שהוא לומד,

ועוד בבית, ופה שיעור, ושם עם הילדים, וככה, על העמל הוא מקבל.

חילוני שהוא הולך לעבוד,

אם לא יביא תוצאות, לא יקבל שכר.

אבל הוא יגיד, טוב, לא הצלחתי להביא את התוצאה,

אבל לפחות תשלם לי על העמל. אומרים, אצלנו לא משלמים על עמל,

אצלנו משלמים על תוצאות.

תזמיני טכנאי שיתקן לך את מכונת הכביסה,

או חשמלאי שיתקן לך את החשמל והוא לא תיקן. תשלמי לו?

לא.

הוא יגיד לך, אבל אני עמלתי.

לא.

אז מה הם עושים היום? מראש הם לוקחים על ביקור,

תוקעים אותנו.

אבל אם זה עבודה והיא לא מביאה תוצאה, לא מקבלים.

אז את צריכה להיות מרוצה.

כל העמל, את מלאה באטרף של עבודת השם,

את מקבלת 100% על העמל.

תהילים מהר, תהילים לאט, חסד בחוט, חסד בבית.

הכול זה עמל.

על העמל את מקבלת.

לפעמים קורה מצב שאני מאוד, עם כל הקטע של הזברים, לקחתי את זה מאוד קשה,

כאילו מאוד חזק. אין מצב שתהיה לי מוזיקה בכלל באוזניים, וגם מי שלעדי, הילדים כולם יודעים, אני נמצאת אפילו בשבת,

יודעים, אין מצב שאפילו לשיר שיר בשבת, ששיר שלא יהיה משהו לאוזניים שלי.

עכשיו, קורה מצב שאם אני אומרת מהירה לאנשים,

האם זה בסדר מבחינתי שאני אמרתי, נגיד, בבן-אדם נפגע כשברחתי מהאירוע,

או בן-אדם נפגע שפגעתי בו אפילו לעיני כולם, שהוכחתי אותו שאת המוזיקה הזאת לא ישים לידי או שזה אסור, והוכחת את הבן-אדם בפני אנשים. אז אנשים אמרו לי, מצד אחד את אומרת משהו, מצד שני את פוגעת בנו.

את כאילו תקבלי על זה עונש,

את עומדת על העקשנות שלך שלא לשים את המוזיקה הזאת.

הרב מוצפי אמר שמי שמגיע למקום שמשמיעים זמרים פסולים צריך לבקש שיורידו, ואם הם לא רוצים, למחות וללכת.

ואם את עושה כך, את עושה כמו שהורה הגאון הרב מוצפי.

בטח. תודה רבה, כבוד השר. בהצלחה. תודה.

כן, הנה, בחורצ'יק פה. איפה? אתה באדום? תן לו. שחור, שחור.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי שתי שאלות, ברשותך.

דיברת לגבי רוצח שנחפר לו, בעוונות הכול מתכפר לו, נכון?

אם הוא שב בתשובה אמיתית

ועוקר את הרצון,

הרי זה כעקירת המעשה.

כן.

אני כרגע סיימתי ספר בשם גן האמונה של הרב ארוש.

קודם כול, מופיע שם בתחילת הספר לגבי משה רבנו, שרצה להכיר את הקדוש-ברוך-הוא.

הוא הדריך אותו דרך ההר לעלות,

ואז הוא ראה איזה מעשה על הבאר,

על בחור שנרצח שהוא לא הבין אותו, כאילו

שלושה אנשים שעלו לשתות מהבאר.

לאחד נפל בארנק,

הוא עזב את הבאר, השני הגיע,

לקח את הארנק, השלישי הגיע,

הראשון חזר לבדוק מה עם הארנק,

והשני נרצח.

השלישי נרצח.

אז הוא אמר לו, איך זה יכול להיות? הוא אמר לו, כל מה שאתה רואה זה נכון.

האם כל זה תיקון, מה שאתה אומר פה?

בכל זאת הוא משלם את המחיר על-ידי תיקון בגלגול אחר.

יש חשבונות כאלה. אם הקדוש-ברוך-הוא לא מנע את הרצח,

פירושו של דבר שבחשבון שמים בסופו של דבר המקרה הזה היה צריך להיות.

ומגלגלים חובה על-ידי חייו,

וזה שרצה לרצוח,

רצח,

ולא נמנע רצח מן השמים,

כי יש מקרים שלא נותנים לרוצח להצליח.

אבל זה הולך עם חשבון שמים, לפי מעשיו של הנרצח,

בין בגלגול זה ובין בגלגול קודם.

ואין אתנו יודע מה,

כי אנחנו לא יודעים חשבון שמים,

אבל אנחנו יודעים

שאם השם אפשר זאת,

משמע שיש חשבון,

לאו דווקא בגלל הארנק.

הארנק יכול להיות הסיבה למסיבה,

אבל הוא לא הסיבה לרציחה.

הסיבה היא אחרת עם חשבון אחר,

ומגלגלים חובה על-ידי חייו.

כמובן שמי שביצע את הרצח יצטרך לשלם על זה כנל,

כמו שאומר הלל הזקן,

כשהוא ראה פעם גולגולת צפה על הנהר,

הוא אמר לה,

על דעתיו אטפוך

וסוף מטיפייך יטיפון,

על שרצח תרצחי,

וסוף רוצחייך שגם הם ירצחו.

אתה רואה היום עולם הפשע, איך זה הולך.

אחד מחסל את השני,

כמו שהלל הזקן אומר.

עוד שאלה, כבוד הרב, ברשותך.

לגבי התשובה, שאמרת שהתשובה הגיעה לפני בריאת העולם.

נשמע לי כמו שגם היתה שאלה לפני בריאת העולם, אם ככה.

זאת אומרת, יכולה להיות תשובה בלי שאלה.

תשובה זה לא מלשון תשובה,

מה שנאמר באנגלית,

answer.

לא.

תשובה זה לשוב,

return.

הבנתי, כבוד הרב. עוד שאלה אחת, ברשותך.

תודה. אנחנו כל הזמן מדברים,

לפי מה שהבנתי מדבריך,

לחזור בתשובה באמת,

לחזור בתשובה שלמה.

מה קורה לגבי בן-אדם, ואני אחזק את המלים של הגברת פה,

שבאמת גזל המון המון המון, ובעצם הוא נולד למשפחה כזאת,

שהקדוש-ברוך-הוא כך רצה שייוולד למשפחה,

שזה המקצוע שלהם. אי-אפשר לקרוא לזה ככה. כן. איך הוא יכול לכפר על כל העוונות, שעד שהוא בכלל הבין בכלל על מה זה כזאת? הוא צריך להחזיר אפילו 100 מיליון דולר,

או 100 מיליארד דולר.

ואם הוא לא יחזיר בגלגול זה, הוא יתגלגל עד שיחזיר.

אבל מי שבאמת רוצה להחזיר,

הקדוש-ברוך-הוא ימציא לו את מה שהוא צריך להחזיר.

אוצר, ירושה,

אלפי דרכים.

כשהאדם רוצה באמת, כל הספרים הקדמונים כותבים,

שמי שרוצה להשיב גזלה,

אפילו שזה לא בנמצא, כאילו שהוא יוכל לעבוד.

לעשות זאת,

השם ימציא לו עד כמה שהוא באמת דבק ובוכה על זה

שהוא רוצה לעשות.

וגם אם הבן אדם נפטר, צריך להחזיר ליורשים.

וגם אם אבא נפטר שהיה גזלן,

הבנים שלו צריכים להחזיר את מה שהוא היה חייב כדי לפטור אותו מן העונש למעלה,

אם הם רחמים עליו.

אי אפשר להיפטר מחוב.

רק מה, יש דבר אחד,

שאם גנבת בשנת 1972 והשקלים היו של פעם,

אז אתה משלם לפי התעריף של פעם בלי הצמדה וריבית.

הבנת?

לא.

בעצם מה שאני מבין, כבוד הרב, זה שאין שליטה על אדם. אתה משלם כשעת הגנבה.

מה היה הערך של אז?

זה מה שאתה משלם.

הבנתי, כבוד הרב. השאלה היא כזאת, אם אנחנו, לנו, כאילו,

לאדם עצמו יש לו בכלל בחירה,

זאת אומרת, חוץ מהבחירה של התורה בשביל להקל על האיסורים,

אבל

לפי המציאות, בכלל הוא בא לידי תיקון והוא בכלל,

בוא נגיד שהוא נשלט על-ידי שמים בכל מה שהוא עושה, בכל מה שהוא מודיע. לא, בשום אופן לא.

אז איך אתה מסביר את זה?

פשוט

לאדם יש בחירה לעשות טוב או רע.

והראיה,

שהרבה עושים רע וחלק עושים טוב,

וכל אחד בוחר, ואחד החליט לחזור בתשובה,

ואחד החליט לחזור בשאלה,

וכל אחד עושה מה שהוא רוצה.

התורה אומרת, ובחרת בחיים.

אני ממליצה לך ומצווה אותך.

תבחר בחיים.

זאת אומרת,

יש לך את האפשרות בכל רגע נתון לשנות את מצבך מכאן לכאן.

אתה לא מתוכנת.

אם היית מתוכנת,

אפשר היה לגנוז את התורה.

היא לא צריכה להגיד, לא תגנוב, לא תרצח.

אם קבעו שאני ארצח,

מה אומרים לי לא תרצח?

אם אני גונב,

מה אומרים לי אל תגנוב, אם הם קבעו שאני אגנוב?

ככה זה יוצא, כבוד הרב. לא יוצא.

זה מה שאתה רוצה שיוצא.

לא, אתה אמרת ככה.

אני לא אמרתי.

אני אסביר לך מה אמרת. בבקשה. אמרת, נניח, סתם דוגמה, עם האבא גזען,

מן הסתם שהבן,

הבן, יבקשו את זה כביכול מהבן,

שהפרע את זה, נכון?

נפרע לטובתו. כן, אם הוא נולד,

נניח, סתם דוגמה למשפחה של יצרים גרועים מאוד, שלא נדע מזה, כן?

לא. אז מן הסתם הוא גם ימשיך את הדרך הזאת. מן הסתם הוא לא יכול לפרוע את עצמו אף פעם.

יכול. למה לא יכול?

יכול בעצמו. אם האבא לא הצליח, למה שהבן יצליח?

אני אסביר.

מי שרוצה להפסיק להיות גזלן יכול גם להיות מנהל בנק אחר כך, אם הוא רוצה.

אם הוא לא רוצה, הוא ימשיך להיות גזלן.

מה מונע את הגזלן להפסיק? בא לו על זה. למה לעבוד?

למה לא לעבוד?

ההוא עובד, מכין את הזולה, הוא בא, לוקח אותה, למה הוא צריך לעבוד?

ככה הוא מבין.

אבל אם הוא רוצה להפסיק, מי יגיד לו שלא?

תודה רבה, אבל הוא לא יכול להתקדם עד שלא ידע מה זה תשובה. איך הוא ידע את זה, מסכן, הוא נוגע לגיל 30-40?

יכול להתקדם ולהיות גאון הגאונים. אתה רוצה שאני אתן לך דוגמה?

יש אחד שקראו לו ריש לקיש,

הוא היה ראש הגנבים, ראש כנופיה,

והוא פעם גנב את הבגדים של רבי יוחנן שהתרחץ באגם,

בנהר.

ואז הוא פתח אתו בשיחה, רבי יוחנן, והחזיר אותו בתשובה,

ומאז הוא נהיה החברותא שלו,

והוא אחד מגאוני הגאונים שלנו.

ריש לקיש היה ראש הגנבים, זה השם, ריש לקיש, ראש הגנבים.

נו,

אז איך הוא יכול?

מי שרוצה, יכול, מי שלא רוצה, ממשיך להגיד, אני לא יכול, לא יכול,

לא יכול, לא יכול. בעיה להגיד לא יכול, לא בעיה להגיד לא יכול.

לא, אבל, כבוד הרב, אם נניח שבן-אדם הקדוש-ברוך-הוא קובע לבן-אדם ברגע שהוא נובע, הוא לא קובע, אמרתי.

קובע את הבחייה שלו ומתי הוא נפטר, לא?

זה כן.

אז רגע, שנייה, מחילה.

אם הוא קובע לו את הכול, מן הסתם הוא, לא הכול.

אוקיי.

הוא קובע לו את המסלול, כבוד הרב. זה לא המסלול.

אבל הוא נולד ככה. אז מה, נולדתי בתל-אביב, חזרתי בתשובה, למרות שלמדתי בית-ספר חילוני,

אז מה המסלול שלי, מה, להיות קיבוצניק?

מה הקשר? החלטתי להשתנות.

אוקיי. אבל הוא קבע לו כביכול שהוא יעבור את כל הייסורים הקשים האלו עד שיחליט להשתנות. הוא לא קבע לו. ברגע שאתה תחליט שאתה רוצה להשתנות,

תשתנה.

גם אם תהיה במסלול לא טוב, תוכל לעלות כל רגע.

אני אנסה להשתכנע במה שאתה אומר, כבוד הרב. אתה לא רוצה.

אני רוצה מאוד.

קשה לי מאוד להשתכנע עם העובדה ש... אני אסביר למה אתה לא רוצה להשתכנע.

עלית עכשיו לרכבת מהירה, 300 קמ״ש.

אתה רוצה להגיע לאילת.

פתאום אתה קולט באחת התחנות שאתה בדרך לעכו.

מה אתה עושה? אתה ממשיך,

או שאתה יורד ומחפש את הרכבת בכיוון ההפוך?

אם יש עצירה עוצר.

בטח אם יש עצירה.

יש עצירה בכל תחנה,

ולך יש עצירה הרגע. אתה עכשיו בתחנה.

עכשיו תחליט.

אני בדרך שלך, כבוד הרב. אה, בסדר.

ואם אתה בדרך שלי על הרכבת, תמשיך.

אבל הנקודה היא,

כל מי שרוצה יכול לעצור בתחנה ולשנות כיוון.

רק שיסתכל תמיד

לאן הוא נוסע.

לא כדאי להירדם בנסיעה,

כי אתה יכול להגיע למקום שלא התכוונת.

תודה רבה, כבוד העם. תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

תן לו, הנה, אחד מהחבר'ה. עוד אחד. יאללה, קדימה.

כבוד הרב.

תעמוד, תעמוד.

הרי הקב' ברוך הוא יודע אם אני אעשה מצווה או עבירה.

הוא שאל בשבילך כבר קודם, עניתי. אבל איפה זכות הבחירה?

לא ענית.

הוא יודע את זה.

הקב' ברוך הוא יודע הרבה דברים

והוא לא קובע. הנה, אני יודע שאתה תלך הערב הביתה, נכון? זה נקרא שהוא קובע, כי הוא יודע מה אני אעשה באותו רגע. אני יודע שאתה תלך הביתה, נכון?

נכון שאני יודע את זה?

לא.

מה לא? אני לא יודע. אתה תישאר פה?

אם יהיה משהו, יכול להיות שכן.

כמה תישאר פה? שבוע? שבועיים? שלוש?

אתה תלך הביתה.

כל עוד אני נהנה. אני שואל.

הקב' ברוך הוא יודע, תקשיב,

ולא קובע. תלמד דבר אחד.

ידיעה וקביעה

זה שני דברים שונים.

שני דברים שונים.

השוטרים שעומדים לנו בדרכים ומכוונים עלינו,

הם יודעים שהם יתפסו כמה היום,

והם תופסים.

אז מה אומר לו זה שעצר?

זה לא חוכמה, אתה ידעת שאני אסע מהר. זו לא חוכמה.

אז אתה אשם שאני נסעתי מהר?

מה הקשר?

זה שהוא יודע שהוא ייסע מהר, הוא קבע לו?

הבנת, יוני?

לא הבנתי.

לא הבנת?

נעשה עוד ניסיון.

נעשה עוד, אבל תעמוד, שאני אראה אותך.

תעמוד.

עכשיו אני אסביר לך, אבל תקשיב לי, אל תסתכל עליהם.

תסתכל עלי.

אם עכשיו אני נמצא על גג,

על גג,

ואני בבניין פינתי,

פה יש כביש למטה, אני בקומה עשר,

ופה יש כביש,

ושני הכבישים ככה זה צומת.

אני על הגג,

רואה שמכונית נוסעת במהירות ורוצה להספיק את הרמזור,

ואני רואה מכונית שבאה מפה בדיוק, שאם זאת תמשיך ולא תעצור,

תהיה התנגשות.

וככה היה.

ידעתי או לא ידעתי?

קבעתי או לא קבעתי?

לא קבעתי, אבל ידעתי.

הקדוש ברוך הוא ידע.

זהו, לכן הוא יודע, הוא למעלה, הוא יודע, אבל לא קובע.

הבנת, עיוני?

בערך.

עוד דוגמה?

בסדר, הוא יסתדר עם זה.

תודה רבה, ומחילה, עוד שאלה אחרונה.

שאלה נוספת. אם הקדוש-ברוך-הוא באמת יודע הכול, כמו שאתה אומר,

איך קורה שיוסף הצדיק,

הוא בעצם ישב 12 שנה?

כן.

12 שנה, בגדול לא היה צריך לשבת 10, רק על שתי מלים שהוא הוציא הוא קיבל על כל מלה עוד שנה, נכון? נכון.

אז מן הסתם, הקדוש-ברוך-הוא מן הסתם ידע את זה שהוא יקבל 12 שנה, כי אם אנחנו נסתכל בכל התורה,

אומרים שהוא ישב 12 שנה על הצער שהוא גרם לאמו,

לא, סליחה, לא לאמו, מחילה.

אני לא כל כך בקיא. לא חשוב, זה משהו חשוב. איך זה יכול להיות שהקדוש-ברוך-הוא נתן לו, אז מראש הוא נתן לו 12 שנה, ולא 10?

הקדוש-ברוך-הוא ידע

שהוא יישב עשר שנים.

והוא ידע שהוא יוצא שתי מילים

והוא ידע שעל שתי מילים הוא יישב עוד שנתיים

והוא ידע שפרעה יחלום חלום

והוא ידע שבאים מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם חלום

זה שהוא ידע הוא לא קבע

הוא לא הוציא ליוסף את המילים מהפה זכרתני והזכרתני

יוסף הוציא את המילים

ובגלל שהוא הוציא את המלים, השם קובע אחרי שאתה בוחר במה להגיד ומה לא להגיד,

מה תקבל ומה לא תקבל.

כמו עכשיו,

אנחנו לפני כיפור.

השם יודע מי מאתנו יחזור בתשובה באמת ומי לא. הוא יודע או לא קובע.

אם נחליט לחזור בתשובה,

הוא ידע שנחזור בתשובה.

אם נחליט שלא נחזור בתשובה,

הוא ידע שלא נחזור בתשובה,

אבל הוא לא קבע שנחזור או לא.

הידיעה שלו לא קובעת,

היא ידיעה.

אתה רוצה שאני אסביר לך את זה קצת מסובך,

בשביל שתבין טוב? תהיה פקש. לא, תקשיב.

הקדוש ברוך הוא ללא זמן.

אין אצלו מצב עבר הווה עתיד.

הוא כל הזמן מצב הווה.

כל הזמנים פרוסים לפניו.

לדוגמה,

אם אני מסתכל עליך כך, אתה נמצא אצלי בנקודת הווה.

זה שמשמאלך נמצא אצלי בעבר.

זה שמאמינך נמצא אצלי בנקודת עתיד, כי אני מתכוון לזוז לכאן.

כשזזתי לכאן, אתה נכנסת לי למצב של עבר.

וזה שמאמינך עכשיו, משמאלך שלך,

הוא עכשיו אצלי בזמן הווה,

בזה שאחריו הוא יהיה עתיד,

וכן הלאה, נכון? כי אני מסתובב עם המשקפת שלי וזז לפי הזמן, נכון?

אבל מי שנמצא למעלה, מה הוא רואה?

את הכול ביחד.

אז הוא רואה את המעשים שלנו לפני, אחרי ובעתיד.

את פה הבנת?

כן. אז זאת אומרת,

למעשה,

כשאני החלטתי לעשות עכשיו ככה,

זה אני החלטתי.

אני החלטתי.

השם ידע שאני אחליט?

כן.

הוא עשה את זה?

לא.

הוא אמר לי לעשות דו-לו-לו.

לא.

אני החלטתי לעשות.

איך הוא ידע קודם? אם אני רק עושה אחר כך?

הוא ידע, אחרי שאני עושה לפני כן,

כי אצלו אחרי ולפני, אותו דבר.

הבנתי, כבוד הרב. זאת אומרת, אם הקדוש-ברוך-הוא יודע שאני הולך לחזור בתשובה, אז הוא יודע שאני אהיה בתשובה.

בדיוק.

אז זה משנה כמה זמן לפני או אחרי.

בטח, לך זה משנה,

כי אתה תקבל עונש עד שתעשה תשובה,

ואתה תקבל שכר משתעשה תשובה.

אבל אם הוא ידע שאני אעשה, נניח, סתם דוגמה, עבירות לפני התשובה, כי זה לצורך העניין לתשובה,

מן הסתם, אז הוא ידע.

הוא יודע הכול, אמרתי,

אבל הוא לא קובע כלום.

זה ההבדל.

עכשיו אתה תחליט מה אתה עושה, ולפי זה הוא ישלם לך.

תודה רבה, כבוד הרב. תודה. תהיה בריא.

עוד פעם, כן. יאללה, דומינו, דומינו.

אם הקדוש-ברוך-הוא רוצה בתשובה, שנחזור בתשובה.

אז למה הביא לנו הרבה,

היום בדור שלנו קשה להיות דתי.

אפילו בגמרא, התנאים אומרים, בדורו של משיח, אנחנו לא רוצים להיות,

כי זה דור שקשה להיות בו דתי.

לא.

אז אם הוא, קודם כול, זה נכון שאתה יודע מה שכתוב בגמרא, ולא את ההסבר של זה.

הם לא רצו להיות בדורו של משיח בגלל האסונות הגדולים שיהיו בגוג ומגוג.

זו הסיבה.

אבל, אתה צודק, הדור שלנו הוא קשה.

אבל מי שרוצה יכול לחזור בתשובה.

מה הראייה?

בדור הזה, ורק זה,

אחרי אלפיים שנה

יש מיליון וחצי שחזרו בתשובה.

אז אין דור יותר מוכשר, עם הבלגן של הדור הזה,

שרוצה לחזור בתשובה. תראה כמה בחורים בסליחות יש בכל רחבי הארץ.

בחורים ונערות שהולכים, סליחות, וצוחקים,

השם, השם, אין, נחום וחנון, צוחקים.

כולם רוצים לדבק בקדוש-ברוך-הוא.

מי שאמיתי,

מי שאמיתי,

מי שאמיתי עושה תשובה בלי להתחשב. אני שם לב, אתה שואל אותי שאלה,

וכל הזמן מסתכל איך מגיבים, איך זה, איך פה.

אתה חי את הסביבה.

אם לא תהיה תלוי בסביבה,

תוכל לפרוץ קדימה.

אבל אם כל פעם תסתכל אם יש מחיאות כפיים או אין,

עוזר פה או שם, לא תתקדם.

אני, כשהחלטתי לשוב בתשובה,

לא הסתכלתי לשום צד.

יש פידבק.

יאם, יאם, יאם,

יאם, יאם.

בקיצור,

צריך להבין,

אם אדם רוצה לפרוץ, לא יתחשב בסובבים. אני לא התחשבתי לא בחברים, לא במשפחה, לא בכלום.

הלכתי קדימה. בסוף הבאתי את כולם כמעט.

אני גם הלכתי קדימה, ובסוף נפלתי.

למה הסתכלת אחורה?

אם היית ממשיך קדימה, לא היית נופל.

כבוד הרב, ברשותך, אני רוצה תשובה מלאה, ואתה יכול לברך אותי?

כן.

אברהם בן שושנה, תשובה מלאה, אמיתית. אברהם בן שושנה, תשובה אמיתית ומלאה. אמן.

תהיה בריא.

אשריכם.

אפשר להציע לך ציצית? ציצית? אפשר להציע? בכבוד. בוא, בוא.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו,

קיימנו והגענו לזמן הזה.

אמן.

החזק הוא ברוך!

איפה שני החבר'ה שם? בואו, גם אתם. בואו.

בוא, אל תעצור אותו. בוא, אתה באדום. בוא.

ברוך אתה ה' אלוהינו העולם שהחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן.

בוא, גם אתה, אל תשאר אחרון.

מי עוד רוצה, ציצית? מי עוד רוצה? בוא.

מי עוד?

ההוא חטא אדוני אדוני, שכהנו והגענו לזמן הזה.

אמן. בבקשה.

מי עוד?

לא, יש לך את זה.

מי עוד?

מי עוד?

מי עוד? עוד שתיים.

עוד שתי ציציות.

למה עוד? בוא, אתה מתחילת. בוא, בוא.

בוא.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם,

שכהנו וגימנו וגיענו לזמן הזה.

אמן.

יאללה, עוד אחד אחרון. מי קופץ?

מי האחרון שקופץ?

בוא.

תענת להם כיפור.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו, שהכהנו וקיבלנו בגלל בזמן הזה.

מי מהאנשים רוצה כיסוי ראש?

כן, עוד שאלה למי שיש לו.

תודה, בבקשה.

זכיתם.

שאלה נוספת. תן לו לבחור שם בצהוב.

לא שומע מילה.

הרב, יש לי שאלה אליך.

כן.

אם עכשיו אני הולך למכולת

ואני גונב עכשיו בקבוק שתייה,

מוציא אותו, פותח אותו, ואני מברך עליו שהכול,

אז יש מצווה?

זה לא כל כך פשוט.

הקדוש ברוך הוא שונא גזל בעולה.

זה מצווה שבא בידי עבירה. כן.

אבל

אתה מתכוון להחזיר את הבקבוק, נכון?

אחרי מה שלמדנו אתה מתכוון להחזיר, לא? פיקדון.

לא כדאי שאתה תחזור בגלגול בשביל קולה, בחייאדינף.

אז אם אתה מתכוון להחזיר, אין בעיה.

אדם חייב לברך על מה שהוא אוכל ושותה, אבל זו בעיה שעושים את זה בגזל.

זה נחשב או לא?

אתה צריך לברך.

אבל זה נחשב גזל.

זה גם גזל וגם, בוודאי.

ברכה זה ברכה וגזל זה גזל.

תודה. אבל אני מציע לך להחזיר את הבקבוק, לא רק את הריק.

לא את הריק.

אין ממש כאילו.

כן. כן.

כן, שאלה נוספת.

חומות ירושלים עוד יבנה, בתפילות לחון פלאר הוא יעלה,

והקץ הטוב יגלה.

אה, חומות ירושלים עוד יבנה.

כן, יש פה עלון שלא מתבייש לפרסם, נקרא אור השבת,

שזה עלון של עמותת אור לטיפוח מסורת יהודי תימן,

עם העורך המייסד, עורך-דין ציון אגמון, השם ינקום דמו,

שמביאים, ממשיכים במסורת, פסטיבל מתימן באהבה.

פסטיבל מתימן באהבה.

עם ציון ג'ילג'ילן, ותומר לוי, ואהרון ירימי, ומנשה שניר, ועם בן משה, חלאולה, ומחטיאי הרבים,

כל אלה שומרים על המסורת,

מחטיאים את הרבים,

וקוראים לזה מתימן באהבה.

זה בעלון של שבת, לכבוד שבת קודש.

שתדעו מה אתם מפסידים.

הבנתם?

אתם שומרים שבת, והם מחטיאים את הרבים,

וחבל שאתם מפסידים.

כן.

חומות ירושלים עוד יפה, כן, שאלה בסוף.

כן?

חוטי, בהרצאה קודמת, כשהיית בטבריה, היא שאלה שאלה,

והיא ביקשה ממני עכשיו לשאול אותך שאלה,

שאם יש נשירה,

נשירה, האם צריך להוריד את הכיסוי בשביל הנשירה, או לא?

לא. בלאו הכי הכול מכוסה,

ואף פעם לא יראו, אז אין בעיה.

אין בעיה.

עכשיו, רציתי גם, אם אפשר, הרב, לשאול,

יצר הרע, נכון, הוא נבלה, הוא כלב.

הוא החליט שכרגע בן אדם יהיה בנפילה.

האם בורא עולם, הוא יודע שכרגע בן אדם בנפילה, את מי להאשים? את הבן-אדם עצמו, את יצר הרע? את מי אפשר ל...

רק את הבן-אדם.

רק את הבן-אדם?

יצר הרע יכול להחליט מה שהוא רוצה, ואת יכולה לא להסכים.

אז השליטה כאילו בעדנו.

ודאי. בשביל זה ניתנה לנו מחירה, או לשמוע לו או ליצר הטוב.

וגם בקשר לגזלות, יש דברים שהיינו קטנים,

לא ידענו. עשינו כאילו הרבה דברים שאוהבים לקקור אותם.

תעריכי כמה את גזלת,

נגיד זה היה אז בכסף חמישה שקלים או עשרה שקלים, זה לא יכול להיות יותר אם כשהיית קטנה,

תיקחי את העשרה שקלים האלה, תיתני לארגון שופר, אני תורמת, יש לי שתי מניות.

אבל תתכווני על זה, להחזיר את הגזלות.

אם את רוצה לצאת לחובה,

תיתני 100 שקלים, שיהיה בטוח שזה מכסה את כל מה שהיה פעם לפי הערך שהיה.

ואז,

כיוון שארגון שופר עוסק בזיכוי הרבים,

מן הסתם, מן השמים יגלגלו שייהנו מזה אנשים. בפרט כשארגון שופר עושה את המניות ומחלק בכל רחבי הארץ ובכל בית,

אז אין בית שגם לא יקבל הנאה מהכסף של אלה שתרמו.

אז אם כן, חזרה גזלה לבעליה.

אני יכולה להשתתף בזה שאני אתרום לשופר, ותחלק קציציות,

אני יודעת שזה או כיסאירו של מישהי, וזה יהיה גם זכות של אלה. בוודאי, בוודאי.

כי שמתי לב בהרצאות האחרונות שכל מיני נשים באות בטענה שאפילו זהב או משהו שהן רוצות לתרום את המנייה,

ואני אישית יודעת על הבשר שבעלי היה לא קשה עם זה.

התפללנו על זה, התפללתי על זה המון.

ברוך השם, בורא העולם זיכה אותי לשתיים, לא לאחד.

ואפילו הרב בא לי בחלום, אפילו שאחרי שבעלי הסכים,

הרב בא לבעלי בחלום, נשק לו את הראש, ואז אמרנו, זהו, זו הברכה.

השתבח הבורא, זכים. עכשיו רציתי גם לבקש ברכה.

הברכה לפני קהילות כיפור, שבראש העולם, אני יודעת שכל אחד יש לו את האיסורים,

אין בינם שאין לו את האיסורים שלו.

יש לי פטנט נגד האיסורים.

אני רוצה לבקש בקשה אחת, שבראש העולם ייתן לי את האיסורים בגמילות חסדים, לא במשהו אחר. בדיוק מה שרציתי להגיד.

לכל אדם קצוב כמה יהיה מזונות,

וגם קצוב כמה יהיו לו איסורים.

אז החפץ-חיים אומר שאם אדם, כבר נקצבה עליו מנת איסורים,

הוא יכול לפדות אותה

על-ידי גמילות חסדים שהוא עושה עם אחרים, על-ידי ריצה וטרחה בשביל אחרים.

הוא מתייסר,

הוא בוחר איסורים שהוא יכול לסבול,

כי כשהוא בוחר לעשות את החסדים הוא עושה בגבולו את הכוחות שלו.

ממילא מורידים לו מרמת האיסורים,

אבל מה המעלה של זה?

שעל האיסורים האלה שהוא עושה בצדקה וחסד, הוא מקבל גם שכר,

וזה לא איסורים רק לכפרה.

לכן אמר דוד המלך, הרב השלום,

אך טוב וחסד ירדפוני.

אם צריכים לרדוף אחרי איסורים,

שהם יהיו רק של טוב וחסד.

אז זו הברכה שרציתי, שתהיה לי שנה הבאה.

שם יזכה את כולנו שאנחנו נזכה להיות באטרף על המצוות.

אמן.

כבוד הרב,

אתה הולך לצומת, אתה רואה בן-אדם שמושיט לך יד לתת את זה, אתה נותן לו, נכון?

צדקה.

צדקה.

לא תמיד אני נותן.

עזוב, זו הבעיה, שבכל צומת שאתה הולך אתה רואה בן-אדם ואתה רואה אשה ואתה רואה למי אתה נותן, למי אתה לא נותן.

אם אתה רואה אותו מתנדנד,

אין טעם לתת,

כי הוא קונה עם זה שתייה או סם.

אז לא עוזרים לו לחטוא ולהזיק לעצמו.

אם זה סוג של דבר שאתה רואה שיש בו צד של מצווה או משהו כזה,

נו, אם תיתן לו כמה פרוטות,

יצאת ידי חובה. אתה לא צריך להעשירו.

כן?

הוא עומד שם הרבה זמן, בדרך כלל,

ובדרך כלל לא העניים האמיתיים נמצאים שם.

בדרך כלל. בוא נגיד מצאתי 20 כאלה שהם טובים, שצריך לתת להם? תן להם כמה אגורות.

יש לך שקלים?

תן שקלים.

כמה שיש לך אתה לא מחויב לתת יותר מכוחך ויכולתך.

ועוד משהו שרציתי להבין, מה זאת אומרת דרך ארץ קדמה לתורה?

לפני שניתנה תורה בדור ה-26 לבריאה,

על-ידי משה רבנו,

קדמה דרך ארץ לתורה ב-26 דורות.

זאת אומרת, זה לא נכון להיום, כאילו.

מה שאומרים, כאילו, שדרך ארץ קודמת לתורה זה שטויות.

זאת אומרת, כאילו, העיקר זה דרך ארץ תהיה מנומס לבריאות וזה קודם לתורה.

עזוב אותך מהתורה,

תהיה עם דרך ארץ זה יותר חשוב.

זה שטויות, זה מלמדים בבית-ספר חילוני.

דרך ארץ, זה מה שאמרתי לך, וזה כתוב במדרש.

עד פה זה ברור?

עכשיו, יש דרך ארץ טבעית של כל בני-האדם,

שאכן, דרך ארץ הזאת, הטבעית,

כמו שאמרתי, היא קודמת.

אבל יש דרך ארץ שבאה אחרי שלומדים תורה.

והדרך ארץ הזאת היא לאין שיעור לעילא ולעילא

מהדרך ארץ ההמונית, מה שרגילים לה ברחוב.

לאין שיעור.

רק מי שלומד תורה יודע מה ההבדלים.

כן, שאלה נוספת.

כבוד הרב, אני הייתי רוצה לשאול, בבקשה,

האם לאסוף בן-אדם, אנחנו מכירים את התופעה שבן-אדם תופס טרמפ בדרכים,

האם זה שאסף אותו את טרמפ נחשב למצווה?

כי אני אספתי שבעה טרמפים לפני שבוע, והרציתי לדעת אם זה מעשה טוב.

זה גמילות חסד,

ובפרט אם אתה לוקח אנשים שאתה יודע שהם הולכים למקום של מצווה.

לדוגמה, אם אתה לוקח אחד

שאתה יודע שהוא הולך למועדון בלילה

ואתה מקדם אותו לעבירה, אין מצווה לעזור לאדם בשביל שיגיע למקום העבירה.

ואני זה שצריך להחליט? אתה לא מחליט. אם אתה יודע, יודע, אם אתה לא יודע, לא יודע. אבל אמרתי, אם תוכל לברור

ולראות מה הכוונה, הנה מה טוב.

אם אתה לוקח חייל

שאתה מקדם אותו לבסיס או מקדם אותו הביתה,

אז ברור שהוא הולך לדברים חיוביים כרגע במה שהוא עושה.

אבל אם אתה לוקח בן-אדם שנראה שהשעה כרגע, ולאן שהוא מבקש, איפה שאתה הולך, והוא שואל אותך אם אתה מגיע עד לאנגר או שאתה מגיע עד לשם,

אתה מבין לאן הוא הולך,

אז אתה יכול להגיד לו שאתה לא מגיע בדיוק עד לשם.

אוקיי, תודה.

תהיה בריא.

עוד שאלה, כבוד הרב.

אני סטודנט להנדסת חשמל בטכניון, הוא מסיים שנה שלישית עוד מעט, ואני גר בדירה עם שותפים.

כן.

עכשיו, אחד השותפים הוא ערבי-נוצרי.

בחור טוב, באמת, גם למד בבית-ספר ביפו, בית-ספר יהודי.

למד תנ״ך אפילו.

עכשיו, בחור טוב, אבל הוא נוצרי ואני יהודי,

ואין שום מחלוקות, לא פוליטיקה, לא כלום, לומדים ביחד,

כאילו, רק מהבחינה הזאת.

השאלה היא, מה מבחינת התורה, מבחינת ההלכה?

זה מסתדר או שיש איזו סתירה?

מה זה? באותו חדר ממש? לא, זה לא. זו דירה של חמישה חדרים. לכל אחד יש חדר נפרד. אז אתה בחדר נפרד ויש לך מזוזה.

כן, כל אחד בחדר שלו. בסדר, מה הבעיה?

זה כמו שנכנסת למלון,

ויש חדרים-חדרים,

ובחדר השני יש נוצרים, והשלישי יש מוסלמים, ואתה באמצע.

מה לעשות?

זה מה שיש במלון.

שאלה מבחינת כשרות, אוכל. האם מותר לאכול באותו שולחן?

לאכול באותו שולחן כשכמובן יש מחיצה שמפרידה ומפה,

כי אם הוא שם דברים שהם אסורים,

אתה לא יכול לאכול באותו שולחן.

כל אחד בדברים שלו, אבל בצורה שזה מופרד לחלוטין. לחלוטין. לא רק מופרד, מופרד עם מחיצה, ואתה על, נגיד, מפה שלך, ניילון שלך והכול וכולי וכולי. בעניינים האלה כן, גם השטיפת כלים.

כי אחרת תצטרך כל פעם להגעיל את השולחן, אתה יודע, לשטוף אותו במים חמים, תלוי איזה שולחן, אם זה עץ או פורמייקה.

זה סיפור, צריך לדעת את הדינים.

טוב, תודה רבה. תהיה בריא.

גם אתה.

שאלה נוספת.

אני רוצה להמליץ לכם, למי שרוצה להשתתף במניה לפני יום כיפור,

ולזכות להיות שותף

במיליון ו-750,000 תקליטורים של התורה הקדושה,

דהיינו תנ״ך, משנה, גמרא, עם הבאורים, הלכות,

עם ציורים, הכול, עם מנוע חיפוש

שאנחנו מחלקים למיליון ו-750,000 בתי אב בחינם.

אם רוצים להיות שותפים במיליונים-מיליונים של מצוות, של הפצת תורה,

בפרט לפני יום הכיפורים,

וזוכים בזה גם לתחיית המתים,

כי טל תורה מחיה את אלה שתורמים לכך,

יש לכם הזדמנות,

20 תשלומים של 200 שקלים מזכים אתכם

שותפות ב-1,750,000 תקליטורים של תורה.

אז מי שרוצה יאכל מלא הוראת קבע או באשראי,

ויכתוב את שמו ושם האמא, וניתן לו גם ברכה ברבים.

ומי שרוצה ורואה אותנו כרגע באינטרנט

יכול לצלצל כרגע למספרי הטלפון שמופיעים על הצג

050-650-666-055-256070. יצלצל,

ייתן את הפרטים,

יעביר את השמות ויקבל ברכה עכשיו

בשידור חי.

כל המעוניינים, בבקשה.

שאלה נוספת בינתיים, למי שיש.

תן לו עוד פעם, הוא נזכר.

כבוד הרב, אני רוצה באמת איזו ברכה ממך.

שיהיה לי בן זכר

לעת זיקנה, אין לי ילדים,

ואנחנו בהפריות.

בת כמה אשתך?

41. והיא ילדה כבר או עוד לא?

היא ירדה ארבע, אבל לא ממני.

הבנתי.

תקבל על עצמך ללמוד שעתיים כל יום תורה רצופות בתענית דיבור

במשך שלושה חודשים רצוף,

ללא הפסקה,

כולל שבת וחגים.

יום זה נחשב מהבוקר שאתה קם עד שאתה הולך לישון.

אל תפספס יום אחד,

והיא תלמד.

חצי שעה, ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

כל יום חצי שעה,

בלי תענית דיבור,

שלושה חודשים, כולל שבת וחגים,

בלי הפסקה ופספוס פעם אחת.

תגיד את השמות ואני אברך.

ירון ולימור?

ירון בן.

משה?

משה

ולירון בת.

לימור בת. ולימור בת.

מזל.

מזל. מזל.

השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים מהרה.

אמן, אמן, אמן. אבל תקפידו על מה שאמרתי, שזה מה שקובע.

אם אתה לא זוכר מה אמרתי, יש שידור חוזר.

כן, החבר'ה עם הציציות, אין להם שם.

ולחסיד במעשה, שמע ישראל. כן, מי שרוצה להצטרף עם מניה, זו ההזדמנות, רבותי.

כבוד הרב, אני רוצה,

בבקשה,

ככה,

אני רוצה לקרוא בבקשה ככה,

עמר ברכה לזיווג.

מה השם שלך? סאלי.

אתה שומר כבר מצוות, או מהיום רק?

התחלתי לשמור.

אתה ממשיך?

כן. ושבת אתה תשמור?

שומר.

תמיד שומר.

עכשיו אתה יותר. לא תוריד פה את הפה עוד כמו שאתה מוריד, כי זה אסור, אתה מקיף את הראש.

אין בעיה.

תזכור.

אין בעיה.

מה השם?

זה יוסף סלים.

יוסף סלים בן?

נקרא בן יפה.

כרמל יפה?

יפה. בן יפה.

בן יפה.

השם יזכה אותך בעזרת השם לזיווג הגון מהרה.

אמן.

תודה רבה. תהיה בריא.

כבוד הרב,

אני רוצה לדבר בשם גיסי.

אני לא רוצה להזכיר את השם שלו בכלל.

הוא נשוי המון זמן,

מעל ארבע וחצי שנים בערך,

ועדיין אין לו ילדים.

אם כבוד הרב יכול,

מפה הם רואים אותנו בשידור ישיר. הוא שומר תורה ומצוות או לא? הוא התחיל לשמור תורה ומצוות מזה שנה, מעל שנה, קצת יותר.

שומר שבת, אתה יודע, הוא כמו כל אחד שמתחיל. כשרות וטהרת משפחה? כשרות וטהרת משפחה, כן.

בטוח.

מאה אחוז.

שיקבל על עצמו ללמוד, הוא ואשתו, מה שאמרתי ליהודי כאן שעתיים וחצי שעה.

תגיד את השמות.

יוסי בן גליה.

יוסי בן?

בן גליה. גליה.

וליטל בת שושנה.

וליטל בת שושנה יזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן, כבוד הרב.

וישתדלו לעשות מניה, אם יש להם אפשרות. מניה?

כן. אין בעיה כבוד הרב.

כן, מי רוצה לזכות במניה לפני יום כיפור?

כבוד הרב,

אם אני לא הולך לשיעור עם אנשים ואני רואה סתם שיעור באינטרנט שלך, לדוגמה, שעתיים, בתענית וזה, זה, זה, אז זה בסדר אם אתה לא יודע ללמוד. אם אתה יודע ללמוד, עדיף שתלמד.

זאת אומרת, זה גם בסדר?

זה גם בסדר,

אבל עדיף שתלמד, אם אתה יכול.

אם אתה לא יכול, אז זה בסדר.

אני אעשה השתדלות.

תודה.

שמה מתוכו, שכנעו, אין בעפולה אחת שעושה מניה, לא יאומן כי יסופר. איך יכול להיות?

כן.

שלום, כבוד הרב.

יש לי שאלה. כרגע צופים בנו צעירים, שיודעים שאני מגיע להרצאה,

בנים ובנות,

בעיקר נוער.

הם רוצים הוכחות, תשובות ממך לגבי עבירה,

שלצערנו זה קורה בדורות שלנו.

מה העונש ומה החומרה של לצערנו?

בנוער זה פגם הברית.

ולגבי זה גם צניעות של אשה,

שהם רואים אותך כרגע, של אשה,

גם נשואה שמגלה את השיער שלה וגם רווקות,

אם הן הולכות להיות צנוע,

בעיקר עכשיו לפני יום כיפור, שרוצים להתחזק.

אז קודם כול, לוי ידוע שמי שפוגם פגם הברית הוא בורא שדים,

ואלה נקראים הבנים שלו,

כי בנים זרים ילדו,

והם יכו אותו ויחבטו בו בגלל שהוא ברא אותם בלי גופות.

ולכן יש מנהג בירושלים שהבנים לא מלווים את האבא בלוויה,

כיוון שאם הם יבואו אז יצטרכו לבוא גם הבנים האלה, שאין להם גופות השדים.

ואז זה צער גדול יהיה לאבא.

לכן מנהג ירושלים שלא מלווים הבנים את האבא.

וזה עוון פלילי, שהזוהר אומר שכמעט ואין עליו תשובה,

פגם הברית.

והאדם שעובר על זה, רחמנא ליצלן,

אז מקיפה אותו טומאה לאין-שיעור

משדות בשם ל'י'

ושדה בשם נעמה,

ועוד כאלה.

ויש להם מחנות שלמים שמחטיאים, והם באים גם בחלום,

ואני לא רוצה להגיד מה הם עושים.

מכל מקום יש תיקון לדבר הזה.

בקיצור, שולחן ערוך

של הרב גנץ-פריד, יש פרק שלם

על זה.

יש ספר של הרב ארמוני מירושלים שמדבר גם כן על העניין הזה, ספר שלם שמסביר מהאדם הראשון,

איך הוא ברא שדין רוחין ולילין מהסיפור הזה.

ולכן היה צריך תיקון 130 שנה

להיות בתוך הגיחון.

לא פשוט העניין.

חמור ביותר, פגם הברית.

לגבי נשים שמחטיאות את הגברים, עוונם גדול עוד יותר, כיוון מה שהוא חוטא

זה בסל שלהם,

חוץ מהעבירה שלהם, שממרות את פי ה'

וממרידות כנגדו.

אז הנשים לוקות בכפליים.

לכן, אלה שלא הולכות בצניעות

והן גורמות לגברים לחטוא,

במקרה הכי קל כאילו להרהר,

והתוצאות יכולות לבוא.

כל זה נזקף לעוונן.

לכן, מי שחומלת על חייה,

יכול להיות שהיא הולכת ברחוב ושרקו לה,

יכול להיות שהסתכלו עליה,

אבל כמספר האנשים שהחטיאה,

כך עוונותיה מתרבים.

זה לא עבירה אחת.

זה שהיא הולכת כך, זו העבירה שלה בכל רגע.

וכל מי שחוטא בגללה,

זה מצטרף אליה לסל העוונות.

אז לעצמיות, כמובן, צריך להתחזק בעצמיות, אבל לפגוע עם הברית, יש תשובה או שזה גם סיכון? בוודאי שיש תשובה.

ללמוד תורה ביראת שמים בעמל,

לשמור שבת בדקדוק ההלכה, לחלק הרבה צדקה,

יש שם תיקונים רבים, מה צריך לעשות בעניין זה.

ושאלה אחרונה, לגבי שואלים,

תשובה.

כל הזמן מדברים בעולם על תשובה. חזרה בתשובה זה נהיה מפחיד, כביכול. מה מפחיד?

לא, כביכול, אתם שומעים לחזור בתשובה, זה שטרמל, זה חליפה, זה, אני עם שטרמל?

לא.

לא בעיה, אתה יכול ללכת עם שמלה גם.

כן.

השאלה מבחינתם, תשובה,

הצעירים ששואלים אותי, לחזור בתשובה.

לא מחייב שינוי הבגדים, למעט צניעות.

ומבחינת לעשות תשובה, האם הוא אומר, אני לא יכול לדבר בפה לבורא עולם? הוא לא מרגיש בנוח לשבת בחדר ולדבר עם בורא עולם.

הוא יכול להרער בלב? הוא לא חייב לדבר רק בתפילות, הוא לא צריך לדבר אתו בנפרד אם הוא לא יכול,

והוא יכול לדבר בתפילות, בתפילות הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה בשומע תפילה.

אוקיי. ואם אפשר, ברכה לאחותי.

יש לי אחות שהיא חולה במחלה שאין לה מרפא.

זו חסימת עורקים.

אני, כמובן, הייתי בראש השנה אצל המשפחה.

הם מתחזקים.

היא שומרת תורה ומצוות?

היא מתחזקת, היא שומרת הכול, חוץ מהעניין של הכובע, רק בשבתות. אין חוץ. היא צריכה לחזור בתשובה גמורה לחלוטין, להיות שומרת תורה ביראת שמים,

ואז יש לה סיכוי שהחסימה תיפתח.

אבל אם עדיין חוסמים את התשובה ולא הולכים אתה עד הסוף,

יש חסימות.

ודבר אחרון, יש במשפחה, אני ביקר כל פעם לשבתות אל ראש השנה, למשפחה לחזק אותם.

הבעיה שכל פעם עם איזה סיפור או משהו, הם בוכים, אבל בוכים לטובה.

הם באמת רוצים להתחזק, זה משפיע עליהם. השאלה אם יש איזה דבר קטן שאני יכול לעשות, אולי באמת לקרב אותם.

זה קרה בפעמים האחרונות.

האחות האחרת בוכה.

רק מהסיפורים באמת כהתרגשות.

נו, אז מה לא טוב? לא הבנתי. איזה סיפור חסר לך?

לא סיפור.

אז מה?

אולי עוד איזה עצה ממך או עוד איזה דבר קטן, שאולי באמת אני יכול... להמשיך בכיוון. אם זה מועיל, ממשיכים באותו כיוון.

דבר אחרון, ברכה אם אפשר.

אני חזרתי מחו״ל אחרי שלוש שנים בגלות,

וברכה על הפרנסה ולהתחזק בתורה.

תלמד שעתיים בתחנית דיבור, שלושה חודשים רצוף כל יום,

וה' יזכה אותך לעלות ולהתעלות בתורה ובראת שמאים.

תודה.

יש מי שתרם שאנחנו נברך אותו?

הביאו לי.

הנה, עודד בן אילנה, זיווג הגון ובראת שמים מהרה,

ואביב בן זהבה יזכה ללמוד תורה בישיבה ובראת שמים טהורה.

יש עוד מישהו?

או שאנחנו ניפרד בגמר חתימה טובה,

בריאות והצלחה וישועה לכולם.

הנה, יש כמה מחוץ לארץ.

ארבעה שהשכילו וזכו ברגע האחרון.

מאיר וסימא, אטיאס, חתימה טובה וגמר חתימה טובה, בריאות איתנה, ודוד בן סימא,

שם יסלק ממנו את הגויה שחיה איתו,

ויצחק צחי בן סימא, זרע חי וקיים,

מרים בת סימא ואליהו גבריאל בן יפה, פרנסה בשפע וגידול הילדים,

יצחק בן שרה, לימוד תורה תדיר, צליל בן פנינה, חינוך, ילדים והכנעה ועבודת השם,

נעורי עמנואל ואבינועם, ואברהם ואלעזר, מאיר, יקרת, אורה,

בני דליל,

בני צליל, יזכו ללמוד תורה וזיווג הגון מהרה,

תהילה, רינה ואלדר, בני בת שבע ומתתיהו בן שושנה ובת שבע ובת שרה,

חזרה בתשובה שלמה, בריאות

ושכל ישר,

אראל יהושע, יצחק בן טובה, אשתו וילדיו, יזכו פרנסה בשפע, בקדושה והצלחה בחינוך הילדים,

בחתימה לחיים ארוכים טובים ובריאים מהרה,

עדי בת מיכל ואלעד בן אסתר, בריאות וחזרת תשובה,

פרנסה טובה ובנים זכרים צדיקים מהרה, אמן.

אסתר בת,

עידה, רפואה שלמה מהרה.

איך השם?

אלמוג בת נוגה, רפואה שלמה מהרה.

נתת לי לשון מילים מיכל בטבתיה?