קרית מוצקין - פרשת האזינו

קרית מוצקין 22-9-11

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

בפרשת האזינו כתוב "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" האם זה מליצה, או שזה באמת כך, שמשה דיבר אל השמים ואל הארץ והם הקשיבו וכו'. הכתוב בא ללמד אותנו דבר גדול מאד, שלא נדמה שהשמים והארץ וכל צבאם אין להם עסק וענין עם שמירת התורה, עם הנהגת האדם אם היא טובה או רעה, ושהענין זה רק לה' לבדו, והשמים והארץ וכל הבריאה כולה התעודה שלהם זה לקיים את האדם לכל החיים, ולהשפיע שפע טוב מבלי להביט על מעשיהם של בני האדם, ואין הבדל בין צדיקים לרשעים ואין להם עסק עם מעשיו ודרכיו של האדם. האם זה כך? על זה בא ואמר משה רבינו ע"ה, "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" זו לא מליצה חלילה, כיון שאמר משה רבינו ע"ה כן, ידענו אל נכון שכך היה, והשמים והארץ האזינו ושמעו את דברי השירה הזאת ונעשו עדים על כל השירה של פרשת האזינו. כמו שכתוב "ואעידה בם את השמים ואת הארץ", ורש"י אומר, שאם יזכו יבואו העדים ויתנו את שכרם, ז"א "ואעידה בם את השמים ואת הארץ" אז השמים והארץ עדים שמשה רבינו אמר לנו את פרשת האזינו, ואם יזכו ישראל ויעשו מה שצריך, יבואו העדים ויתנו שכרם כמו שכתוב "הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו קולם", ואם יתחייבו חלילה ישראל תהיה בהם יד העדים בראשונה, כמו שכתוב בתורה "כי יד העדים תהיה בהם בראשונה", וכיון שהשמים והארץ הם עדים, אז "ועצר את השמים ולא יהיה מטר, והאדמה לא תתן את יבולה". זה לא מליצה, זה ממש, שהשמים הם עדים.

אם כן, השמים והארץ הם עדים חיים לא פחות מבני האדם, הם מסתכלים ויודעים במעשי בני האדם, וידם נטויה להעניש וגם להיטיב, ויש להם ענין ועסק עם הנהגתו של כל אדם ואדם.

ומזה נודע לנו עכשיו שיש לאדם לירוא ולפחד לחטוא ולפשוע, לא לבד מהשגחה העליונה, לא רק מהקב"ה צריך לפחד ולירוא, כי אם גם מהטבע והמציאות כולה, כי יגלו שמים עוונו והארץ נתקוממה לו, והם יכולים להצר לו ולהאבידו מן העולם. מפני שהשמים האלו שמעו את דברי התורה והם צריכים להיות עדים לדבר, והעסק שלהם זה להיטיב לשומרי התורה ולהרע למפירי ברית. ומזה ידענו שקיום הרשעים בעולם הוא כנגד הטבע.

יוצא לנו חידוש גדול, אם השמים צריכים לשלם שכר למי שהוא טוב, ועונש למי שהוא לא טוב, כי זה הטבע שלהם עכשיו אחרי שמשה רבינו העיד בהם, הם שמעו את העדות, אז הם מחוייבים לקיים "ויד העדים תהיה בהם בראשונה", אז אם אדם הוא נחשב רשע, אז השמים והארץ צריכים להתקומם כנגדו ולפגוע בו. אז איך רשעים מתהלכים ולא קורה להם כלום?

אלא מזה ידענו שקיום הרשעים בעולם הוא כנגד הטבע, וזה רק מפאת ארך אפיים, יש מידת ארך אפיים ורב חסד של הקב"ה, שזה נקרא ידך החזקה, שאתה כובש ברחמים את מידת הדין החזקה. ז"א הקב"ה לא נותן למידת הדין שתפגע בחייבים מיד. נמצא שחיי הרשעים בעולם אינם טבעיים, כי אם ניסיים, כנגד טבע העולם שהוטבע על שמירת התורה והמצוות. אם כן כמה יש לכל אחד לפחד שהוא חי על נס, נגיד בן אדם עומד על הגג והגג רעוע והוא מתחיל להתנודד, ובינתיים הוא לא נופל, מה זה? נס. כמה זמן אפשר לסמוך על זה? איך הוא לא מפחד להשאר במצב כזה שכל רגע זה יכול להתמוטט? ז"א היות והרשעים הם חיים בדרך ניסית, נגד הטבע שהוטבע בשמים והארץ, כמה הם צריכים לפחד שהשמים והארץ מטבעם להאבידו ועינם צרה על המצאו בעולם, אז מה מחזיקו? רק שיש יד חזקה תקיפה עליהם

כמה הקב"ה ארך אפים, שילמד ספר "ותומר דבורה" של הרמ"ק - רבי משה קורדובירו זצ"ל מרבותיו של האר"י הקדוש, שחי לפני כ-500 שנה בצפת. אניא גיד לכם בעל פה רק שלש מידות ראשונות. "מי אל כמוך" אומר הרמ"ק הקדוש, מי עוד יש בעל כוח כמו הקב"ה בעולם, הרי הקב"ה הוא בעל הכוחות כולם, כל הכוחות שיש בעולם זה כוחותיו, "מי כמוך באלים ה'", מה זה באלים? בכוחות, מי כמוך  נאדר בקודש. בדרך כלל אדם שהוא חזק הוא לא נותן לאנשים להתגרות בו יותר מידי, הוא לא מאפשר שישחקו איתו, אז הוא חזק, אז אם מישהו עושה איזה בעיה הוא פשוט מקווץ' אותו. אבל הקב"ה לא כך, הקב"ה משגיח על הבן אדם בכל רגע ורואה במעשיו, ואין נסתר מנגד עיניו, ואין רגע, כולל הרגע, שהקב"ה לא משפיע את השפע של הטוב שלו לאדם בכל רגע בחייו, ז"א יש זרימה של שפע טוב באדם בכל רגע. לדוגמא, איך אנחנו שומעים כרגע? זה אותו שפע שה' משפיע עלינו, הראיה, הדיבור, המחשבה, כל האיברים שפועלים, זה הכל שפע שמחובר אלינו, אתם רואים יש עכשיו אור, למה? כי יש שפע של זרם כרגע שעובר ונותן את האור, אבל אם ינתקו את זה לרגע - חושך וצלמוות.

אם הקב"ה רוצה, שניונת הוא סוגר מתג קטן כביכול, והאדם מנותק. טרח הוא נופל כמו שק תפוחי אדמה. אז אין רגע שאדם לא מושפע שפע מהקב"ה. ואין רגע שהוא לא משגיח ומסתכל במעשיו. ופתאום האדם מחליט לעשות חטא ועבירה נגד הקב"ה. אז עם איזה כח הוא משתמש עכשיו לעשות את החטא והעבירה? עם הכח שמושפע לו ברגע זה הוא משתמש נגד המשפיע, מה היה צריך לעשות? לנתק לו. ואם אתה מפעיל וינטלטור ופתאום הוא יוצא מהמקום ומתחיל להשתולל באויר, מה אתה עושה שלא תסתבך? מנתק מהחשמל, נכון? אם בן אדם מתחיל להתפרע ולעשות עבירות, מה היה צריך הקב"ה - לנתק לו את הקונטר, נכון? אבל הקב"ה סבלן ולמרות שהוא עושה עבירה והוא תוך כדי עבירה ממשיך להשפיע לו את שפעו. והוא בעל הכח והיכולת, הוא יכול ליבש אותו ברגע, והוא ממשיך לתת לו, אתם מכירים מישהו שמסוגל לסבול דבר כזה? עד שהמלאכים קוראים להקב"ה מלך עלוב שאנחנו הבריות הזאטוטים מטר שבעים עפר עומדים עם הכח שהוא נותן לנו ומורדים בו בשעה שהוא מסתכל ורואה ומשפיע, והאדם עושה זאת והוא ברגע יכול לנתק את חייו, מי אל כמוך, מי יש עוד בעולמות כולם בעל כוחות שנותן שיעשו לו כזה דבר?

אתן לכם ציור אחד בשביל שתבינו? תארו לכם שמתארח אצלכם אורח ואתם משפיעים לו טובה, מגישים לפניו עוגת קצפת גדולה, הוא לוקח את העוגה ודופק לכם אותה בפנים, מה הייתם אומרים על זה? תתנו לו עוד עוגה, עוד עוגיות, עוד שתיה, או שתעיפו אותו בזפתה איומה מהמקום? אז איך הקב"ה מוכן שיקחו את הכח ואת הטובה שהוא נתן ומשתמשים נגדו? זה נקרא "מי אל כמוך", מלך עלוב שסובל את הבזיונות בסבלנות, ולמה? למה? עד שישוב בתשובה. ממתין, ארכה, ארך אפיים, מחכה, עוד נותן צ'אנס, ממתין, לא יום, לא יומיים, לא שבוע לא שנה, לא שנתיים, לא עשר, לא עשרים, ממתין, ממתין, ממתין. אבל אתה תתבייש לך, איך אתה לוקח את הכח שלו ומשתמש לרעה, איך אתה לא מפחד שברגע אחד הוא ינתק אותך? איך? מה כוחך למנוע את היכולת שלו? אז זה שרשעים מסתובבים בעולם, זה נס גלוי שאין כדוגמתו, הרי הם משתמשים כרגע בכל הכוחות שה' משפיע עליהם נגדו. נס או לא נס? נס או לא נס? נס. מי אל כמוך".

מידה שניה "נושא עוון", מה זה נושא עוון? זו  מידת סבלנות גדולה עוד יותר מהקודמת. אדם שעושה עבירה הוא בורא מלאך  משחית מהעבירה, נברא כח רוחני, כי כשאדם עושה עבירה זה ענין רוחני, לענין הרוחני הזה נברא משחית, משחית פירושו להשחית, מלאך משחית. עכשיו אין שום דבר שמתקיים בעולם הזה בלי שהוא יקבל שפע מהקב"ה ושהקב"ה יזון אותו, כמו שאנחנו אומרים "הזן את העולם כולו", אז הקב"ה זן ומשפיע בכל רגע לכל העולם כולו, ואין מי שלא יונק מזון מהקב"ה. עכשיו בא המשחית אצל הקב"ה ואומר לו אתה זן את הכל, פרנסני. מה צריך להגיד לקב"ה? סליחה, אני בראתי אותך? לך אצל מי שברא אותך, שהוא יזון אותך, ואז מה היה קורה? היה הולך המשחית ומשחית אותו, כמו חיה טורפת שטורפת את הטרף. מה עושה הקב"ה? הקב"ה זן גם את המשחית, ז"א הקב"ה גם שאנחנו מייצרים משחיתים הוא זן אותם את המשחיתים, אתה מבין, לא רק שאתה עושה עבירות, אתה גם גורם להקב"ה לזון את המשחיתים שנבראו שזה מכחיש כביכול את כוחו של הקב"ה, כי אתה מרבה כאלה שהם נגד רצונו של הקב"ה. מה היה צריך הקב"ה פשוט להגיד? שהמשחית ילך, יתפרנס ממי שברא אותו.

אתן לכם ציור, בן אדם הזמין אורח לשבת, הבן אדם הגיע סמוך לשבת, איך שהוא נכנס אז המארח בא לסגור את הדלת, אומר לו שבת שלום, ברוך הבא, אומר לו רק רגע, יש עוד מי שצריכים להכנס, אומר סליחה, הזמנתי רק אותך, אומר לא, הם תמיד באים איתי, פותח את הדלת רואה שבעים כלבים, שבעים כלבים עכשיו נכנסים לתוך ביתו והוא רוצה לעשות איתם שבת אצל המארח. מה אתם אומרים, הוא יכניס אותו לשבת? אתם תכניסו אחד עם שני כלבים? שבעים! שבעים זה קטן, אנשים מסתובבים פה עם אלפים ורבבות של כלבים משחיתים, משחיתים, דבוקה בו ככלב, כתוב שהעבירה דבוקה באדם ככלב, המשחיתים חלקם נראים ככלבים, ובן אדם בורא משחיתים ואומר להקב"ה תאמץ אותם. מה היה צריך? לשחרר אותם ושיטרפו אותם.

הקב"ה נושא את העוון, העוון שאתה בראת - זה מציאות, זה מלאך, הוא נושא את העוון, כמו שאמר קין אחרי שהרג את הבל, "גדול עווני מנשוא" האם גדול העוון שלי כל כך, רבש"ע, שאתה לא יכול לשאת אותו? הרי אתה זן את כל העולם כולו, אז עוד את העוון שלי תשא, אז זה נושא עוון, אז תגידו לי זה לא נס שרשעים חיים? נס או לא נס? נס. ועובר על פשע, מידה שלישית, מה זה עובר על פשע? כשאדם עושה פשע זה צחנה נוראה, חוץ מכבודכם זה כמו צואה ממש, צחנה, עבירה זו צחנה. מה עושה הקב"ה אחרי שאנחנו מייצרים צחנה כזאת כל הזמן? "אם רחץ ה' את צואת בנות ציון" הקב"ה עובר על פשע, מה זה עובר על פשע? עובר ורוחץ את הפשע - את הצואה שאנחנו עושים. מילא אמא הבן שלה טינף אז זה ברור, היא הולכת ומנקה מה שטינף, אבל אתם מתארים לכם שראש העיר של קרית מוצקין שמאפשר לכלבים להסתובב חופשי בעיר, והם משאירים תזכורת בכל פינה, שהוא יצטרך כל בוקר לעבור ולאסוף את זה ולעשות ספונג'ה לרחובות, יעלה על הדעת דבר כזה? זה חוצפה שאין כדוגמתה הרי אם יעשו כזה דבר, נכון? אז אנחנו מייצרים עבירות ופשעים, צחנה של צואה, ומניחים לקב"ה רח"ל שהוא ירחץ את צואת בנות ציון. אתם קולטים באיזה נס חיים הרשעים? זה רק שלוש מידות, יש 13 מידות. זה רק להטעים לכם את מה שאנחנו מדברים, שזה נגד הטבע שרשעים קיימים. וזה רק בשביל הקב"ה ארך אפים וכובש את מידת הדין שלא תפעל בתקפה, כי אז לא ישאר אף אחד כהרף עין.

ואתם רואים שהקב"ה משחרר, משחרר אוי ואבוי, אתם זוכרים מה היה שנה שעברה בהאיטי, 250 אלף תוך מספר דקות נעלמו מן העולם, האיטי - כשמה.

אתם ראיתם מה קרה שנה שעברה כשהקב"ה שחרר צונאמי קטן ביפן. אתם רואים שהוא משחרר טייפונים והוריקנים, אתם רואים מה זה, שחרור קטן. יש מישהו שיכול לבלום? יש מדינה? יש מעצמה? מישהו יכול לבלום את כוחו של הקב"ה? וצונאמי זה רק כמה גלים, זה רק כמה גלים, זה הכל, "המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו", אז זה נס או לא נס? נס שהרשעים קיימים.

עכשיו בואו תשמעו עוד דבר מדהים שלא ידענו, אבל יש בזה גם להשתיק את רוחם של הצדיקים על זה שהם מתייסרים בעולם הזה, מצד שני, אנחנו רואים שהצדיקים הרי על פי מה שמשה רבינו אמר לשמים ולארץ להיות עדים, אז הם צריכים לשלם שכר טוב לצדיקים ועונש לרשעים, ואנחנו רואים שהרשעים חיים בנס ולא נענשים, ואילו אנחנו רואים צדיקים שלפעמים מצטערים ונענשים וכל מיני דברים, אז מה קורה פה? הכל הפוך. גם בזה יש להשקיט את רוחם של הצדיקים על ההתייסרות בעולם הזה, אומרים חז"ל בגמרא בבא קמא דף נ', מה זה שכתוב ארך אפים, ולא כתוב "ארך אף"? שכתוב ארך אפיים זה גם לצדיקים וגם לרשעים, אז לרשעים למדנו, שהקב"ה מאריך אפו, דהיינו לא נותן לאפו לחמתו כביכול לכעסו לפעול, והוא מאריך, טוב, זה לרשעים, מה צריך להיות ארך אפים לצדיקים, הם לא רשעים? למה ארך אפים גם לצדיקים? אלא יש פה חידוש גדול ונפלא, כמו שהקב"ה כובש ביד חזקה את מידת הדין שמתוחה נגד הרשעים, ככה הוא כובש גם ביד חזקה את רצונו להיטיב לצדיקים שהולכים לפניו באמת ובתמים מלהעניק להם את כל תענוגי העולם הזה כדי להיטיב להם באחריתם. הקב"ה רוצה לשחרר, לתת לצדיקים עולם ומלואו, אבל הקב"ה כובש ולא נותן להם את כל תענוגי העולם שמגיע להם, כדי להיטיב להם לאחריתם, כי פה כמה זמן אתה יכול לשחרר להם? שבעים שמונים שנה, ואם נתת להם כבר אז מה ישאר להם שם? אז הקב"ה מעדיף את כל הטובה לשמור להם לחיי נצח. לכן "דע מתן שכרם של הצדיקים לעתיד לבוא" אז כמו שהוא ארך אפים מלהעניש את הרשעים, הוא ארך אפים לכבוש את הטובה מלתת לצדיקים כדי להניח להם לחיי העולם הבא.

הנה לפי מה שביארנו עכשיו, אז לא רק שהקב"ה כובש את נתינת הטוב לצדיקים ואת כל הנעימות שהיא העולם הזה, אלא גם העולם, טבע העולם שהוטבע להיטיב לצדיקים ולהעניק להם מכל טוב, מפני שהם מקיימים את העולם כשהם שומרים את התורה ואת המצוה, גם הוא כובש את טבעו בדרך נס ובזה יש ניחום לצדיקים למה מעטה טובתם בעולם הזה. לא בגלל שלא מגיע להם, מגיע להם לכן מניחים להם את זה לעולם המשתמר.

גם מענין היסורים של הצדיקים, שאי אפשר לחשוב שהם מקריים וטבעיים כמו שנודע מדברי השירה פרשת האזינו, שעל פי הטבע של העולם היה ראוי שיבואו לצדיקים המקיימים את העולם כל הטובות והתענוגים, מפני שכל העולם שמע את דברי התורה ונעשו עדים, אבל הקב"ה מנע מהם להשפיע את טובם. אז גם יסורי הצדיקים בעולם הזה הם אינם טבעיים, כי אם ניסיים כנגד טבעו של עולם, כי מטבע העולם לא להעניש צדיקים, אז איך זה שהם נענשים לפעמים? גם זה נס. ובזה תנוח דעתם וידעו נאמנה שלא שה' הסתיר את פניו מהם, כי אם בכוונה חזקה להיטיב להם באחריתם. יש מי שצריך לנקותם קצת, יש מי שצריך שילמדו איך הם מקבלים את היסורים באהבה והעולם יראה איך הם נאמנים להקב"ה ולא בועטים, יש בשביל להגדיל את שכרם בעולם העליון, כפום צערא אגרא - כי לפי הצער ככה גם משלמים שכר מי שעבד את הקב"ה מתוך זה. ומה לנו יותר מזה שכתוב אצל יעקב אבינו "ביקש יעקב לישב בשלוה" "וישב יעקב בארץ מגורי אביו - ביקש לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף כי צדיקים מבקשים לישב בשלוה? אומר הקב"ה, לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שהם מבקשים עוד לישב בשלוה בעולם הזה? לא מספיק מה שאני מכין לכם שמה, את הסעודה הגדולה לאורך הנצח, אתם גם פה כבר רוצים להתחיל עם זה? פה בעולם הזה אין הצדיקים, אין מצב של שלוה, אלא ילכו  מחיל אל חיל, עוד ועוד לצבור זכויות, עוד ועוד תורה ומצוות, עוד טרחה, עוד חסד, עוד ועוד זה העולם לאסוף כדי לקבל בסוף.

עכשיו, בואו נראה משל נפלא, שכתוב במנורת המאור, ובו כתוב בעצם ציור שאנחנו נצטרך בסוף הציור להחליט למי אנחנו דומים. יש חמש כיתות, חבורות, שמתוארות במשל שמביא בעל מנורת המאור, הרב יצחק אבוהב זצ"ל, והוא מספר כך במשלו, וההשלכה היא לגבינו.

משל לאנשים שמפליגים בספינה, ונתעכבו בה ימים רבים ולא הגיעו למחוז חפצם. יום אחד נשבה רוח חזקה בים והוליכה את הספינה והאנשים אשר בה עד שהגיעה לאי אחד לתוך הים. והיה הים סובב מכל רוח, ובאותו האי היו אילנות גבוהים עד מאד, נושאים פירות ומיני מגדנות מכל מין ומין, והגן נחמד למראה וטוב למאכל, והיו בתוך האי מעיינות מים מתוקים מדבש, והיו מתגברים והולכים ומשקים את כל אותו האי, עד שצמחו דשאיו ורבו עשבותיו והנצו פרותיו ושושניו. וענפי האילנות שלחו יונקותיהם ושריגיהם ולבשו העלים, ועליהם כל עוף קטן פוצה פה ומצפצף, והמקום נחמד לשבת בין מעיינות המים תחת צללי האילנות. ובספינה היו חמש כיתות של בני אדם.

הכת הראשונה לא רצו לצאת מן הספינה ולרדת לאי, אמרו אם נצא מן הספינה אפשר שתבוא הרוח ותוליך את הספינה ונשאר באי, ובשביל נחת רוח של שעה שנהיה באי בתאוות הפירות, נפסיד את עצמותינו. אם תלך הספינה נשאר באי ונמות. זאת היתה הכת הראשונה וזה הסברה שלהם.

הכת השניה, יצאו מן הספינה ונכנסו לאי, אבל לא התמהמהו, אכלו מעט מהפירות, טיילו מעט על האי וחזרו מיד לספינה, ומצאו את מקומותם שהניחו, וישבו בהם ברווח ולא הפסידו כלום בזה שנכנסו לתוך האי.

הכת השלישית, יצאו מהספינה, נכנסו לאי, הכינו פירות ואילנות, טיילו בהם ונתעכבו שם, עד שבאה הרוח והמלחים היו רוצים לנעול את הספינה ולהלך לדרכם, תקעו המלחים בחצוצרות כמו שדרכם לתקוע בשעה שנוסעים, כששמעו את קול החצוצרות מיד יראו על נפשותם ונכנסו לספינה ומצאו שהמקומות שלהם נתפסו ע"י אחרים, ובכל זאת מצאו לעצמם לשבת ביניהם דוחק ולא מצאו מקומות ברווח כמו הראשונים.

הכת הרביעית, היו אוכלים מפירות האילנות, והיו שותים באי והולכים מכל עבריו, והיו שומעים קול החצוצרות ואמרו, אע"פ שתקעו בחצוצרות הם לא ילכו, עד שיקימו את התורן. הקימו את התורן, אמרו עדיין הם לא ילכו עד שיכנסו את הנס, כנסו את הנס, אמרו לא ילכו עד שיאכלו המלחים, ובכל זה יושבים באי אוכלים פירותיו ושיכורים מתאוותם עד שאכלו המלחים ונהגו ספינתם והתחילה ללכת, כיון שהתחילה הספינה לשוט אמרו אם נמתין עוד רגע אחד תלך הספינה ונפסדין אנו וכלין, מיד רצו על שפת האי ונכנסו בים וסיכנו את עצמם עד שהגיעו לספינה ונכנסו בה, ישבו בדוחק יותר מכל האחרים.

ויש את הכת החמישית, הכת החמישית ישבו באי, אוכלים ושותים ושמחים, לא נתנו אל לבבם לשוב אל הספינה עד שהלכו ונשארו באי נעים ונדים, עברו ימים, החלו ובאו ימי הקור ונשרו הפירות מהאילנות ויבשו העלים, והם נשארו לחורב ולקרח בלילה ויצאו חיות רעות ומשונות מהאי והיו משחיתים בהם וכורתים ואוכלים מהם, ונשארו הנותרים בוכים ומתאבלים על שלא נכנסו בספינה, אבל כבר לא היה להם מועיל וישבו באי עד שכלו ונאבדו ונכרתו מן הספינה ומן האי.

אלה חמשת הכתות. כיתות. למי אנחנו דומים? מי שהבין את המשל, למי אנחנו דומים? לחמישית, הא? בעוונינו אתה אומר, לדאבונינו. ובכן ככה האדם בעולם הזה, מעשיו הטובים של האדם דומים לספינה, אם ילך בתום לבב וישב על משמרתו לעבוד את הבורא ולא ידיח אותו יצר הרע ללכת אחר תאוות העולם הזה והבליו, דהיינו לא רוצה לעזוב את הספינה של התורה והמצוות, הרי הוא נכנס בשלום ויצא בשלום מן העולם הזה.

הכת הראשונה של בני האדם לא רצו להכנס באי, הם הצדיקים הגמורים שלא טעמו טעם חטא מימיהם, וכבשו את יצרם ולא הלכו אחר תאות העולם הזה, אלא ישבו על משמרתם ושמרו את מקומם ולא נכנסו לאי הדומה לעבירות שמטים את האדם ותענוגותיהם, והנמשך אחריהם יורד והפורש מהם ינצל.

הכת השניה זה אלה שנכנסו לאי ויצאו מיד, הם דומים לבני אדם שחטאו וטעמו טעם חטא, אבל חזרו בתשובה בימי בחרותם כשהם עוד צעירים, וזוהי התשובה המעולה,

הכת השלישית שלא יצאו מן האי עד ששמעו קול חצוצרות בספינה, הם דומים לבני אדם שלא עשו תשובה עד עת זקנת, וראו שהעת שלהם כבר קצרה, ואז עשו תשובה קודם שימותו ברשעתם, ואע"פ שהם בעלי תשובה אין מקומם ברווח כמו אלה שיצאו לפניהם בתושבה מלאה.

הכת הרביעית זה אלה שלא יצאו מן האי עד שהתחילה כבר הספינה ללכת, והיו ממתינים מזמן לזמן עד שלא נשאר להם זמן לעלות בספינה אפילו רגע אחד, אלה בני אדם שעושים תשובה בשעת המיתה. כי יראו שכבר יש להם אזלת יד, חייהם חלפו ואינם חיים עוד בעולם הזה מפני אימת המוות הם חוזרים ברגע האחרון, ואע"פ שתשובתם מועילה אבל בודאי לא ברווח כמו אלה שחזרו קודם.

הכת החמישית זה אלה שיושבים באי עד היום, אלה שהלכה להם הספינה ונשארו נעים ונדים ובוכים ומתאבלים ולא יועיל להם, אלה דומים לבני אדם שטבועים בעולם הזה בעומק התאוה, הולכים אחרי שרירות לבם הרע, לא נותנים לנפשם לעשות תשובה עד שמתים ברשעתם וכלים והולכים לאבדון ולבהלה, ונהפך להם עונג של העולם הזה לתולעת ולרימה שאוכלת את בשרם ושורפת נשמתם עד ששבים לחרפה ולדראון עולם לנצח נצחים, כמו שנהפך ליושבי האי כל התענוגות שלהם לשפטים רעים, והוכו ע"י בעלי חיים וחיות טורפות נחשים ושרפים.

אז כל אחד צריך להחליט לאיזה כת הוא חושב כדאי להשתייך. אז מי שעוד לא מאלה שזכה מאז שהוא נולד לשמור על עצמו אז הוא ודאי לא שייך כבר לכת הראשונה, אבל גם מי שטעם כבר טעם חטא והוא עדיין צעיר וחוזר בתשובה, זו תשובה מעולה, ובעלי תשובה מעלתם גדולה אפילו מן הצדיקים. כיון שהם טעמו טעם חטא והם חזרו בתשובה הם קרובים אצל הקב"ה יותר, ויש לזה טעמים רבים, אבל מי שמחכה עד אחרית ימיו, גם אם הוא יחזור בתשובה יצטרך עדיין להתנקות הרבה בעולם שיגיע אליו, והוא לא ישב ברווח כמו אלה שהספיקו בבחרותם לעשות ולצבור הרבה מצוות עד שהם נפטרו מן העולם. אלה שמחכים לרגע האחרון זה יועיל להם, בסוף הם יהיו בגן עדן באיזשהו מקום, לא הכי גבוה, אבל הם יצטרכו לעבור את הגיהינום ויסורים כדי להתנקות, ואלה שלא זכו ה' ירחם מה נוכל להגיד עליהם?

ונשאלת השאלה, למה לא לעשות תשובה, אם אפשר להפוך את כל הזדונות שאדם עשה לזדונות ע"י תשובה מאהבה, למה לא לעשות תשובה? למה לא לנקות את כל העבר הרע, לפתוח דף חדש, להיות מחובר וקשור לקב"ה, ולא מפסידים כלום מן העולם הזה, אוכלים ושותים ושמחים ורוקדים ושרים ונהנים וחיים מצוין, רק מה, במסגרת של תורה ומצוות עם ברכות, עם אהבת הבריות, כמו שהתורה מצוה, "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", מה מפסידים?

אלא אדם לא יודע אפילו שהיצר הרע רוכב עליו ומדהיר אותו ולא נותן לו לעצור רגע לחשוב אפילו לאן הוא מדהיר אותו, הוא רוכב רוכב עליו ולא נותן לו לנוח, שלא יהיה לו רגע התבוננות. כן עשה הקב"ה חסד נתן לנו חודש שלם של רחמים וסליחות, חודש אלול, "אני לדודי ודודי לי", אומר הקב"ה, בא, הנה חודש לאט לאט, יום יום תתקרב אלי יותר, תתבונן מה עשית, עשה חשבון נפש, מה השגת, מה רצית, אתה חושב שאתה יכול להתנגד לי? אמרתי לך, שאני יש לי את הכח לנתק ברגע אחד את החשמל, אז תחשוב, אתה חי בנס, תנצל את זה שאני נותן לך אפשרות שאתה תוכל לחיות כמו שצריך, תרויח עולם הזה ועולם הבא, ואז באה תקיעת השופר בראש השנה לעורר את הבן אדם. היה צריך קודם כל למעשה שיהיה יום הכיפורים שיהיה כפרה, ויום הכיפורים שיהיה ראש השנה שנמליך את הקב"ה עלינו כמו שאנחנו עושים בראש השנה, למה עושים קודם ראש השנה? כי איך אפשר שתהיה כפרה למי ששיכור, אפשר לדבר עם שיכור? אדם שיכור מתאוות של העולם הזה, אפשר לדבר איתו על חזרה בתשובה? הוא שיכור. אז לכן קודם כל ראש השנה יום הדין, קודם כל תדע, יש יום דין, תוקעים בשופר להודיע לך שעכשיו יוצא הדין, אז יש לך את ההזדמנות האחרונה לחזור בתשובה, ואז התקיעת שופר גורמת שהוא מתעורר מהשכרות, ואז אם הוא חוזר בתשובה טוב מאד, שיבוא יום כיפור והכפרה לאחר מכן, יש עם מי לדבר, בעוד עשרה ימים אחרי שהוא יתפקח משכרונו יש עם מי לדבר ביום הכיפורים.

אבל צריך לדעת, יהודים יקרים, גם בראש השנה ובחודש אלול, עוד משל אחד ובזה נסיים ואתם תחליטו מה אתם רוצים לעשות השנה.

המגיד הירושלמי הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל, סיפר בשם הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל, שבימים עברו כאשר סוחר היה קונה מלאי סחורות והיה רוצה להבריח את הגבול, את המס, היה שוכר שירותים של עגלון שמכיר את כל המשעולים והנפתולים כדי להבריח את הסחורה, ומאותו רגע שיוצאים לדרך הסוחר היה ירא וחרד, למה מי יודע אולי יתפסו אותו ויחרימו לו את כל הסחורה וישלחו אותו לבית האסורים. אבל העגלון כשיוצאים לדרך הוא רגוע, אין לו שום פחד, הוא מכיר את כל הדרכים העקלקלות. אבל כשמגיעים קרוב אצל הגבול, מתחיל גם העגלון לפחד, למה אולי יש מארב, אולי הם כבר עלו על זה, אולי הם שלחו מל"ט מלמעלה להסתכל, הוא לא יודע, גם הוא מתחיל לפחד, אולי יתפסו אותו, אולי יחרימו לו את הסוסים ויעמידו אותו למשפט, אבל יש רק מי שלא מפחדים גם כן, מי לא מפחדים? הסוסים לא מפחדים בכלל, הסוסים עוברים מה זה משנה להם בגבול לא בגבול, בדרך כזאת לא כזאת, הם סוסים, מה אתה מצפה מסוסים? זה המשל. הנמשל אמר רבי חיים מבריסק זצ"ל, יש שרועדים החל מראש חודש אלול, הם משכימים קום לסליחות ומבקשים לנפשם כי הם יודעים כמה הרבה מוטל על כף המאזניים, הרי החיים, השלווה, הבריאות, הפרנסה, הכל תלוי בחודש הזה אם נגיע לראש השנה ליום הדין מסודרים, אז לכן הם פוחדים כבר מראש חודש אלול. והם פוחדים איך הם יעברו את הגבול - את ראש השנה. ואם כן אז גם הסוחר וגם העגלון פוחדים, למה? כי יש סכנה שנשקפת להם, הם עדיין בלעי דעת אז הם יודעים מה זה סכנה, אבל הסוסים הם אדישים, מי זה סוסים? מי זה הסוסים? הסוסים זה אלה שמחכים לראש השנה לאכול תפוח בדבש. אלה הסוסים, הם דואגים לארוחת החג, הם דואגים שבחג יהיה כבש ושיהיה אוכל ויהיה פירות, אלה הסוסים, רק על זה הם חושבים, מה לקנות לחג, איך להעביר את החג, איך יהיה זה, זה סוסים. אייי, לא חבל? לא חבל? בן אדם יורד לדרגה של סוס, אז הקב"ה מבחינתו עושה את הכל לתת לבנים שלו, לשארית נחלתו, לאלה שהם שאר בשר שלו נותן הקב"ה כל ההזדמנויות, יורד אלינו, "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", הקב"ה רוצה מאד מאד שנתקרב אליו, אבל אם בן אדם מחליט שהוא מעדיף להיות סוס, אז אין אל מי לדבר. ואתם יודעים איך מטפלים בסוסים, עם השוט, לא חבל? אז כל אחד צריך להחליט מאיזה כת הוא, והוא צריך לדעת שהוא חי בנס, כי הקב"ה נותן לו לעשות חטאים ועבירות והוא לא מנתק אותו, ולכן כל אחד מאיתנו צריך להתבונן חשבון נפש.

השנה הזאת לא תהיה קלה כידוע לכם כי אתם רואים את ההתרחשויות וההתרגשויות, כמו שאמרתי לפני שלש שנים מה הולך להיות במזרח התיכון ובכלל בעולם כולו, העולם סוער, ונצטרך להתמודד בשנה הקרובה עם הרבה בעיות שיצטרכו פתרון שמימי יותר מאשר מלמטה. וכבר בשנה האחרונה ראינו איך הקב"ה שחרר את איתני הטבע והראה לנו קצת מנחת זרועו. אז לכן כל אחד צריך לעשות חשבון נפש, לא לעולם חוסן, אנחנו בסך הכל בשר ודם, זה חומר שלא מחזיק כלום, כלום, גם פלדה נמסה באש, ואדם מה זה, כלום. אז מה, מה הכח שלך שאתה יכול לעמוד איתן מול הקב"ה ולהגיד לו, גם השנה אני לא חוזר בתשובה?

אתם בטח שמעתם על הרבה אסונות שהיו השנה גם בקרב ישראל, אתם שומעים הרי כל יום חדשות בטח, לא? שכל יום רוצחים, כל יום רוצחים, לא עבריינים, לא פשע מאורגן, לא, זה היה פעם, עכשיו ילדים רוצחים את ההורים, משפחות רוצחים משפחות, מה הולך פה? מה זה? מחלות, מחלות קשות, מחלות איומות, תאונות דרכים כל יום חמש שבע שלש, משפחות שלמות נמחקות נמחצות, מה זה, מה לא מבינים שמשהו השתנה בעולם? כל יום צרתו מרובה מחברו, כל יום צרתו מרובה מחברו. היום פיליפיני רצח בת 82 קפץ מהחלון. נקמה במשפחה. כל יום. אתם גם לא יודעים כמה מתאבדים כל יום, זה לא מפרסמים, אבל מי שמחובר לביפרים יודע כמה אזעקות יש, אחד קפץ מבנין ברמת גן, אחד קפץ משם אחד זה אחד זה פה שם אתה לא מאמין. כמה אנשים כמה אנשים כל יום מתאבדים, כמה אנשים כל יום מתאבדים. אתם שומעים דבר כזה?

אז אנחנו צריכים להיות חכמים ולהתבונן, כדי שלא נתפס חס ושלום בשאננות ויתבעו אותנו על זה. אם הקב"ה מוכן לתת חנינה לבן אדם ע"י שהוא עושה תשובה והאדם אמר תודה, אין צורך, אין צורך, אני מסתדר, זה בסדר, מגיע לו עונש יותר או לא?

יש משל שמובא ברבינו יונה, שאנשים היו בכלא, חתרו חתירה, עשו מנהרה וברחו. בא שר בית הסוהר וראה אחד יושב בתוך התא, לא ברח, מה היה צריך לתת לו, צל"ש, נכון? לקח מקל נתן לו בראש. אמר לו למה אתה מרביץ לי? אומר לו למה לא ברחת? אתם צוחקים אבל צריך להבין מה היה פה, אם אתה לא בוחר סימן שאתה לא פוחד מהעונש, אתה מצפצף על החוק, אתה אומר טוב לי פה בכלא, אני מבסוט, לאן אני אברח, אין יותר טוב, אוכל חינם, סיגריות אדומות ורודות הכל, מה לאן אני אברח? טוב לי. אז זה אחד כזה צריך לקבל בראש, אלה שברחו לפחות אומרים אנחנו מפחדים מהמלך, אנחנו מפחדים, עונש, מפחדים מהעונש, בורחים, הקב"ה נותן לאדם אפשרות לברוח עכשיו, הנה החודש תברח, תברח, לפני שאני אתפוס אותך, תברח, יש לך חודש שלם תברח, תשתחרר מהעוונות, תזרוק את הנשק, תזרוק את הזה, שלא ישארו שום דבר, שום סימנים, תברח, נותן לך להעלים הכל, ובן אדם הא, מגיע לראש השנה עם הנשק עם הכל, נכנס לבית הכנסת, טח טיח, אשאדה. אז מה אתה חושב שהקב"ה ישאיר אותך, הלו.

אבל זה פלא, אחרי ראש השנה אנחנו רואים שאלה שנכנסו ככה נשארו בחיים, ועוד שנה הם חיים ועוד שנה הם חיים, אז איך זה? לא זה לא נכון. בראש השנה נגזר על מי שהם רשעים מוות ומיד! אז איך הם לא מתים? הם כן מתים. איך הם מתים? אדם נגיד שנולד קצבו לו לחיות תשעים שנה, ואחרי זה הוא התחיל לעשות עבירות לא חזר בתשובה, אז בראש השנה גזרו שהבן אדם הזה בגלל שלא שב בתשובה מורידים לו שנה וחצי מהחיים, אחרי שנה לא חזר בתשובה מורידים לו עוד שלש שנים, אחרי שנה עוד פעם מורידים חמש שבע 12 ובגיל שלשים עף. עף. מה קרה? לא, זה לא מחלה וזה לא קשקושים, הוא מת כל שנה, כל שנה הוא מת, המיתו לו מהחיים כל הזמן ועל זה אומר הפסוק "רשעים לא יחצו ימיהם". ז"א אם הוא היה צריך לחיות תשעים, מחצית זה 45, הוא אפילו למחצית לא הגיע. איפה הוא איבד אותה? כל ראש השנה הורידו לו. אז הוא חשב שהוא חי, נכון, אבל כמה הורידו לך? אז אתה מת.

יש עוד עונש שנקרא מוות, שאדם נהפך מזלו והוא מתרושש, נהיה עני, ועני חשוב כמת. כמה מתים יש כיום בארץ כאלה, לפי מה שמפרסמים? מיליון וחצי מתים. עניים, אלה שחיים מתחת קו העוני נקראים מתים. אז למה נגזר עליהם ככה? בראש השנה.

בעל יסורים חשוב כמת, כמה אנשים חיים בשלוה ואין להם יסורים? אז כל בעלי יסורים והזה נחשב כמת. אדם שהיה רואה ונסתמא בעיניו, לא רואה, עיוור - סומא חשוב כמת. יש אנשים שאין להם ילדים, חשוך בנים חשוב כמת. אז גוזרים עליו שלא יהיה לו ילדים. ויש כאלה שגוזרים בילדים שלו שחלילה ימותו, יש כל מיני דברים, זה נקרא מוות. אז זה שאתה עוד שנה, זה לא החשבון, תסתכל בסובב כולו, וגם מה שאתה רואה בינתיים זה לא מה שבאמת.

אתם יודעים שמפטמים פרה, פרה, זה טוב בשביל הפרה או לא טוב בשביל הפרה? זה טוב או לא טוב? למה לא טוב? כי מכינים אותה לשחיטה. למה מפטמים אותה? בשביל לשחוט אותה. אז אם אתה רואה בן אדם שנותנים לו הכל, יכטה בוכטה שכטה, תדע שהכל חרטה. למה - הוא הולך לשחיטה. פרה שלוקחים אותה מהרפת לבד, אז היא צוחקת על אלה שנשארו ברפת והיא אומרת להם היי ביי, היא מבסוטית רק היא לוקחים אותה לטייל, אבל היא לא יודעת שהיא הולכת למשחטה.

אז לכן בן אדם לא יסתכל משנה שעברה ויחשוב, הנה שנה שעברה נשארתי זה אותו דבר. לא, בכלל לא. הוא לא יודע כמה נשאר לו, הוא לא יודע.

אז לכן יהודים יקרים צריך להבין, יש הזדמנות פז, הקב"ה כל כך אוהב אותנו, כל כך רוצה בטובתנו, שמוכן להעניק לנו חיים למרות שאנחנו פושעים כנגדו ממש בכוחו, לוקחים את כוחו ופושעים נגדו, והוא מוכן. מי לא ינצל את זה? תראו לי מנהל בנק שחייבים לו עשר מיליון שקל, ואתה בא ואומר לו תשמע אני מתחרט מהיום אני אהיה לקוח טוב, אני ממש מצטער על החוב הזה, להבא אני אדקדק בצ'קים, אני לא אפריז, אני מודה על מה שעשיתי ואני מבקש שתמחק לי את החוב. אתם מכירים מנהל בנק כזה? יש אחד, מנהל הבנק העולמי - הקב"ה. הוא אומר לא רק שאני אמחק לך את החוב, אני אשים לך את כל החובות בזכות, כל הזדונות שעשית, אפילו בזדון לא בשוגג, אני אהפוך לך לזכויות, מי טמבל לא לנצל את ההזדמנות הזאת ולשוב בתשובה.

נו, תסבירו לי עכשיו למה לא לחזור בתשובה? כי אנחנו רוצים להיות סוסים. טוב לנו להיות באי, לאכול, לשתות לבלות לרקוד להשתעשע וזהו, ככה להעביר את הזמן עד שמתפגרים. ומה אח"כ? על זה הוא לא חשב. כמו שסוס לא חושב גם הוא לא חשב. והפסוק אומר "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין", "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן", מה אנחנו לא מכירים את אבינו שבשמים? אז איך נצעק עכשיו בראש השנה "אבינו מלכנו" ואנחנו מתכוונים להמשיך להשאר אותו דבר. נו.

אז אני משאיר לכם, יהודים יקרים, את האפשרות בעזרת ה' לשוב בתשובה, אבל אני אעיז פה לשאול אתכם שאלה, עדיף שאני אשאל אותה והיא לא תתברר אח"כ בראש השנה.

מי מכם לאור הדברים שאמרתי מוכן באמת לחזור בתשובה שירים את היד. בלי עין הרע יש פה הרבה סוסים, בלי עין הרע. כן, להרים את היד גבוה, בשמים יצלמו אתכם חוץ מאיתנו, מי מוכן לחזור בתשובה באמת ולמחוק את העוונות ולפתוח דף חדש. אני לא רואה את הידיים גבוה, גבוה, ב"ה פחות סוסים יותר עגלונים אני רואה, ונראה מי הסוחרים, מי הסוחרים שיש להם שכל 2 ידיים להרים, 2 ידיים, בעזרת ה' שה' יכתוב אתכם ויחתום אתכם בספרם של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום.

למי שיש שאלות בבקשה.

 

 

ש. הרב אמר בבקשה על ההתחלה על תחנון מי אל כמוך, שיש גם אנשים כאילו שעושים את העוונות שעושים עוונות לאנשים אז זה כמו שתקח איזה משהו שאתה מייצר מנורה או משהו כאילו פתאום זה יתחיל להשתולל לך, אבל הקב"ה עשה אותנו, הוא עשה אותנו ואנחנו נתן לנו את התאוות אבל נתן לנו בחירה, נתן לנו גם את התאוות שהתאוות האלה עשינו אותם ויצא המלאך, אז בסופו של דבר זה יוצא שהוא, הוא עשה אותנו שאנחנו יש לנו את הבחירה אבל עשינו את זה, אבל זה הוא ברא את המהלך כאילו.

 

הרב: אתה הוא לא ברא את הבורא, אבל אתה צריך להבין שיש לך את הבחירה כמו שאמרת, נתנו לך רשיון, יש לך רכב, אתה יכול לנסוע לפי החוקים שהדריכו אותך ועברת את המבחן בתיאוריה ויש לך טסט, ואתה יכול להשתולל בכביש, הבחירה שלך - מרגע שקיבלת רשיון ועלית לכביש עם האוטו הבחירה שלך איך לנסוע והתוצאות יהיו עליך.

 

ש. זה הבחירה שלך אבל לא על המשהו שמייצר, זה לא בחירה

 

הרב: בטח אתה מייצר, אתה מייצר תאונות דרכים, אתה

 

ש. אוקי, אתה מייצר רמקול למשל הוא לא יכול לצאת לך פתאום, אין לו בחירה, יש לו מה שאתה מייצר אותו וזה מה שהוא עושה, יכול להיות שהוא לא עובד אבל הוא לא יצא לך פתאום ויתחיל להשתולל

 

הרב: אתה לא מגדיר את עצמך טוב, אתה רוצה להגיד משהו, אתה בן אדם שיש לו את האפשרות לייצר, אתה יכול לייצר משחיתים ואתה יכול לייצר מלאכים, כל עושה מצוה קונה לו פרקליט, כל העושה עבירה קונה לו קטגור, זה הקנין שלו והוא ברא אותו, כמו שאתה יכול להוליד ילדים, אתה יכול להביא בנים ובנות, אתה יכול

 

ש. בני אדם זה שונה מדברים כאלה, זה דברים שונים

 

הרב: לא הבנתי, מה רציתי מהרמקול?

 

ש. אמרת על דברים כמו רמקול

 

הרב: נתתי דוגמא

 

ש. דוגמא נגיד

 

הרב: שאם וינטלטור ישתחרר פתאום והוא עלול לפגוע, אז אנחנו ננתק את החשמל, נכון? אם אתה עכשיו משתולל כמו וינטלטור ועושה הרבה עבירות, הקב"ה יכול לנתק אותך כמו וינטלטור שלא תשתולל, נכון?

 

ש. אז למה הוא ברא אותנו הוא יודע שיש לנו את התאוות האלה, ויש אנשים שעושים הוא יודע שיש אנשים

 

הרב: למה נתנו לך, אז למה נותנים עדיין רשיון ויש תאונות דרכים

 

ש. כי צריך תחבורה כי בן אדם

 

הרב: אותו דבר כי צריך בני אדם.

 

ש. אז לא היה תאונות ולא היה בני אדם

 

הרב: אבל אל תעשה עבירות, תשתמש בספר התאוריה והטסט, התורה הקדושה והמצוות, ואז תלך על פי זה ולא תייצר אותם

 

ש. אבל יש תאוות, יש יצר הרע

 

הרב: אז מה אם יש יצר הרע?

 

ש. אז קשה לעבוד עליו

 

הרב: בשביל מה אתה חושב יש? בשביל להתגבר עליו

 

ש. ואם אני לא עובד מספיק, זה קשה

 

הרב: אתה ראית שתיים שעולים לתחרות אגרוף? ראית?

 

ש. כן

 

הרב: כל אחד זה היצר הרע של השני, רוצה להרגיש גדול עליו, נכון?

 

ש. כן

 

הרב: אתה ראית מי שעולה לאגרוף ואין מישהו מולו ונותן בוקסים באויר?

 

ש. לא

 

הרב: אז חייב להיות יצר הרע ממול, אחרת עם מי תלחם?

 

ש. אבל מי ברא אותנו, מי עשה אותנו ככה?

 

הרב: הקב"ה.

 

ש. אז הוא יכל לברוא אותנו שיש לנו יצר הרע, אבל יצר הטוב בהרבה יותר מוביל

 

הרב: יש לו, יש לו, יש לו כבר מלאכים, הוא לא רוצה מלאכים, הוא רוצה בני אדם

 

ש. אז מה זה יש מלאכים רעים, נכון? שבן אדם עושה אותם

 

הרב: נכון נכון

 

ש. אז למה הוא יצר מלאכים

 

הרב: אין מלאכים רעים, המלאכים רעים זה כלפינו לא כלפיו,

 

ש. אבל אמרת שהם באים אליו ואומרים לו שהם רוצים

 

הרב: זה מה שאתה בורא

 

ש. אבל אם הוא ברא אותם למה הוא ברא אותי שאני אוכל להוציא אותם, הוא ברא אותי שאני יכול להוציא אותם, כאילו שיש לי אפשרות להוציא אותם.

 

הרב: שמעתי, תקשיב עד הסוף, הקב"ה ברא אותך כמו הקב"ה הכי דומה לו, כמו שהוא ברא עולם גם אתה יכול לברוא. זה טוב שאתה הכי דומה לו?

 

ש. כן

 

הרב: עכשיו הוא ברא את העולם בחסד והוא עשה חסדים חסדים חסדים, אתה הכי דומה לו, אתה גם יכול לעשות רק חסדים חסדים חסדים, בסדר? זה טוב עד פה? הקב"ה יכול להעניש? כן, הוא גם נתן לך אפשרות גם להעניש, נכון? הקב"ה הוא אל רחום וחנון ארך אפים

 

ש. כן

 

הרב: הוא משתדל אפילו שעושים כנגדו רע לא לעשות רע אלא להיטיב לבני אדם, גם אתה יכול נכון?

 

ש. אבל אם הוא לא היה

 

הרב: רגע, כן או לא?

 

ש. כן

 

הרב: עכשיו, הוא עושה לך רע הקב"ה או שהוא עושה לך רק טוב?

 

ש. הוא עושה רק טוב אבל

 

הרב: למה אתה מחזיר לו רע שנבראת הכי דומה לו? למה לא תחזיר לו כמו שהוא נותן לך?

 

ש. כי בן אדם גדל שכח מכל הדברים שהוא היה פעם, פעם הוא היה צדיק פעם הוא זה, הבן אדם עובר לומד דברים חדשים, יודע את העולם

 

הרב: מי הסוס, מי הסוס

 

ש. מי הסוס, יודע את העולם

 

הרב: או, עכשיו אתה באתי להודיע לך הערב שסוס זה לא מתאים לך, כדאי לך לחזור להיות סוחר להיות אדם. אז הנה, אם עד היום דהרת, עצור, תחשוב מה כדאי ותתחיל לברוא מלאכים, לא משחיתים, אלא מלאכים טובים, מלאכי שרת. מה הבעיה? באותו כח, אותו בן אדם יכול לעשות מצוה ולא עבירה, ולייצר דברים טובים. אבל אם לא היו נותנים לו את הכח אז הוא גם לא היה יכול לייצר טובים. כי כמו שאתה יכול להוליד, אתה יכול להוליד ילדים שיצאו טובים, ואתה יכול להוליד ילדים שיצאו לא טובים, אתה לא יודע מראש מה תעשה, אבל פה אתה כן יודע, כי אתה מחליט או לעשות מצוה או לעשות עבירה. אם בן אדם מראש היה יכול לתכנן איזה ילד יהיה לו, אז ודאי שהוא היה מתכנן שיהיה לו ילדים טובים, ברור שלא היה רוצה שייוולדו לו ילדים לא טובים. יש גם דרך לעשות את זה להביא ילדים רק טובים, זה תלוי בתחילת היצירה שלהם, אבל זה לא המקום לדבר על זה. אבל מכל מקום, במקום שיש לך בחירה אומרים לך זה מר וזה טעים, זה רעל וזה בריא, מה השאלה בכלל, אפילו סוס יודע לא לקחת מה שרעל.

 

ש. אבל יש כאלה שלא יודעים

 

הרב: אז הסוס מת אבל

 

ש. לא סוס מת, זה בן אדם שאין לו את השורש, אין לו לדעת מה

 

הרב: אין לו שורש? בשביל זה באתי, להכות שורש

 

ש. ובן אדם שעד עכשיו היה ככה בדרך הזאת פתאום אומרים לו קח תהיה בדרך השניה הטובה, אז הוא לא מבין את זה, קשה להבין את זה

 

הרב: קשה? שילמד עוד קצת, יקשיב עוד קצת

 

ש. למה שיהיה לי רצון ללמוד עוד קצת בגלל שאני לא יודע את זה

 

הרב: כי אם גילו לך שאתה יכול להיות בן אדם ולא סוס, אני חושב שזה כדאי, אם סוס היה יודע שהוא יכול להיות בן אדם, הוא היה מעדיף לרכב על הסוס מאשר שירכבו עליו

 

ש. זה מבחינה מובנית בשכל,

 

הרב: בשכל אז מה חשבת?

 

ש. בשכל, אבל אני בן אדם, אני יודע שאני בן אדם לא אכפת לי לא חושב

 

הרב: אתה יודע שאתה בן אדם אבל אתה מתנהג כמו סוס. זה הבעיה, זה הכי חמור, סוס שמתנהג כמו סוס עוד קונים אותו בהרבה כסף, אבל מי יקנה אותך? אם אתה אדם ומתנהג כמו סוס. יכולים לקנות אותך אם אתה בן אדם ששווה כאדם. תאר לך בן אדם יזמינו אותו לעבודה פתאום הוא ילך על ארבע

 

ש. במובן שכלי, בן אדם שהיום זה כבר צורת חיים, יש הרבה אנשים ככה

 

הרב: נכון

 

ש. זה לא, זה יש אנשים מלא אנשים שזה הדרך חיים שלהם אז אתה הולך בדרך הזאת

 

הרב: נכון, נכון, אומר על זה הנביא "כולו שוטף כסוס במלחמה", נכון כמו סוס במלחמה שהוא שוטף והוא לא בודק אם יש אבנים או לא כי הוא דוהר עכשיו, ככה רוב העם דוהר כי יש עליו רוכב, קוראים לו יצר הרע והוא מדהיר אותם ולא נותן להם להתבונן, כי אם הם יתבוננו הם יבינו שהם טמבלים. אז מי יהיה מוכן לתת למישהו לרכב עליו ושיוביל אותו במשעול לתחתית בסוף. פרה שתדע שמאכילים אותה בשביל שתמות יותר מוקדם, היא תסכים לאכול? אז איך בן אדם אחרי שיצר הרע האכיל אותו את כל התאוות בשביל שבסוף ישחטו אותו?

 

ש. תודה רבה

 

הרב: תהיה בריא. תן לו שמה הנה כאן.

 

 

ש. ערב טוב לנו,

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני ככה חשבתי קודם לבוא להתעמת איתך, אבל מאחר ואומרים תדבר כדי לראות אותך, אז החלטתי להתרכך, אבל אני מה שאני מציע, תשתמש בכוחך, בכישורי החיים שלך מבלי לומר להדיוטות כמוני הקב"ה ותאמינו וחרו בתשובה, אין צורך בכך, יש א' ב' של החיים, ויש א' ב' של איכות החיים. נתחיל מזה שלא להפריע את מנוחת השכנים, לסלוח, לתת שכם, לתרום, אין צורך כי

 

הרב: זה חלק מהמצוות בתורה, זה יפה מאד מה שאתה אומר, בינתיים אתה יודע ארבע מצוות מהתורה אבל יש תרי"ג.

 

ש. אני יודע עוד כמה מצוות

 

הרב: אז יש תרי"ג אצלנו זה לא מספיק לנו ארבע, צריך עוד.

 

ש. אמנון אמנון

 

הרב: מה שמך שאני אקרא לך?

 

ש. ניסים.

 

הרב: הרב ניסים, כן, בבקשה

 

ש. לא לא, לא רב ולא רבי

 

הרב: אם אני אמנון אתה הרב, חייב להיות

 

ש. אני לא העלבתי אותך, אם העלבתי אותך אני מתנצל

 

הרב: לא מה פתאום, כל אחד כפי מדרגתו.

 

ש. בסדר, אז אנא ממך, אני הגעתי כמה פעמים להרצאות שלך ושמעתי ואתה מצליח לשכנע כי אתה רכשת לך עדת מעריצים, מבלי להחזיר, מבלי להגיד הקב"ה מלך מלכי המלכים והוא והוא, לא, אנחנו לא הוא, אנחנו כאן צריכים לבנות את עצמנו

 

הרב: עד מתי? עד מתי?

 

ש. הרי מימים ימימה ולא לעולם חוסן

 

הרב: אז מה יהיה אחרי?

 

ש. אין לדעת

 

הרב: לך אין לדעת, לנו יש לדעת

 

ש. לא, אני גם שוקד על השמרים ואני גם שואל מה יהיה מחר

 

הרב: מה יהיה באמת?

 

ש. יהיה פחות טוב מהיום

 

הרב: נו, ואז בסוף מה, אז מה יהיה עם הלא להפריע לשכנים,

 

ש. ולא להשליך פסולת ברבים, כן וכדומה

 

הרב: בירוק, כן בירוק, אז מה בסוף יהיה?

 

ש. לא, מבלי לבוא ולומר הקב"ה, מלך מלכי, לא, כי רבים הם הדיוטות כמוני והם מאמינים והם לא יודעים במה הם מאמינים

 

הרב: יש איסור בחיפה או בקרית מוצקין להגיד הקב"ה

 

ש. לא, אין צורך בכך.

 

הרב: למה אין צורך?

 

ש. משום שזה לא דבר שהוכח אי פעם.

 

הרב: התפללת פעם? פעם התפללת?

 

ש. תמיד

 

הרב: למי אתה מתפלל?

 

ש. מה ז"א?

 

הרב: למי אתה מתפלל?

 

ש. אני מתפלל, אני מקווה שיהיה טוב,

 

הרב: למי? למי, למי אתה מתפלל?

 

ש. אני נושא תפילה

 

הרב: למי?

 

ש. מה זה למי?

 

הרב: למי, לעצמך? למי?

 

ש. לא, זה לא, אתה לא תצליח לשכנע אותי, אתה לא תצליח לשכנע אותי

 

הרב: אז למי?

 

ש. לא לקב"ה

 

הרב: בטח שלא חס ושלום, אבל למי?

 

ש. לא לא, למה חס ושלום

 

הרב: אז למי? אהבתי אותך הרב ניסים.

 

ש. טוב, אנא קבל ממני את ההמלצה הזו

 

הרב: קיבלתי אותה, בעזרת ה' אני אגיד לקב"ה

 

ש. בעזרת ה' יתברך

 

הרב: או, הנה עכשיו אמרת

 

ש. אבל אני לא מאמין, לא אכפת לי לומר מילים טובות

 

הרב: לא חשוב, העיקר שאתה נושא תפילה זה חשוב. מאה אחוז, והקב"ה בינתיים נושא את העוון שלך.

 

ש. תודה לך

 

הרב: אבל תקשיב, חכם תקשיב, ישלי אנציקלופדיה אינטראקטיבית שאתה יכול לקחת אותה, יש לכם בשקיות אולי שמו לכם, אם אין לך אז יתנו לך עכשיו

 

ש. לא, אני לא אקבל אותם

 

הרב: למה? אתה לא אוהב מתנות פשוט

 

ש. לא ענין של לא אוב מתנות, לא, אני לא אקבל אותה, כל מה שקשור, כל מי שמעז לקרב אותי לדת אני לא מקבל

 

הרב: זה אנציקלופדיה

 

ש. כיון שהדת זה נושא מאד מבלבל שנציגיה הפכוה למפחידה

 

הרב: שמעתי בסדר, עזוב את נציגיה, תתייחס לתורה שלך, לא שלי, שלך, אבות אובתיך

 

ש. יש לי תורה משלי

 

הרב: חוץ משלך, שלך ידועה כבר, אבל אבות אבותיך הנחילו לך תורה, אתה רק לא מתייחס אליך, אבל הם הנחילו לך תורה ואתה לא יכול לא לדעת

 

ש. ואז,  נו אז

 

הרב: מה אכפת לך לראות את תורת אבותיך, הרי כל העולם קורא בתורה של אבותיך, כל העולם, בדרום קוריאה לומדים את התורה שלנו, את התורה שבע"פ, לא את התורה שבכתב, 54 מיליון דרום קוריאנים לומדים גמרא, אז אם הם לומדים אתה שאתה זה שלך איך אתה מתעלם מהתורה, אם הם החליטו שהעם היהודי זה העם הכי חכם, ומה שגורם להם להיות הכי חכמים זה הגמרא, לכן הם החליטו ש-54 מיליון תלמידים ילמדו גמרא כדי שאולי יהיה להם סיכוי להיות כמו העם החכם, למה אתה לא לומד את זה??

 

ש. לא אכפת לי ללמוד אבל

 

הרב: או, זה מה שאני רוצה לתת לך

 

ש. אבל אני לא מעוניין בסממנים הדתיים

 

הרב: שום דבר אתה תשאר ככה

 

ש. אני לא רוצה להדמות למאות המיליונים

 

הרב: חס ושלום, ככה אתה תהיה עם פסים כמוני, אתה רואה אני פסים אתה פסים, אותו דבר. אל תדאג.

 

ש. לא זה שאתה נחמד אין ספק בכך, אבל אנא ממך לא לנסות ולקרוא לחזור בתשובה

 

הרב: חס ושלום, שמעת מילה אחת ש

 

ש. אין צורך בכך, אין צורך

 

הרב: ודאי, אין צורך. רק לשמור על השקט עם השכנים

 

ש. יש לא מעט דברים שיעשו את החברה בריאה

 

הרב: עד מתי?

 

ש. אין קץ

 

הרב: מה, אבל מה יקרה אח"כ עם הבן אדם

 

ש. סליחה, עד לקץ, אנחנו דוחים את הקץ, אנחנו דוחים אותו

 

הרב: ומה יהיה אחרי, הרי בן אדם נהיה מבוגר בן שמונים תשעים, ובסוף לאן הוא הולך?

 

ש. אני למשל תרמתי את הגופה למדע.

 

הרב: אין בעיה. כל הכבוד לך. ממש תרומה חשובה. אבל אני שואל, ומה יקרה אחרי שתרמת?

 

ש. לא יקרה כלום, אני אלך לעולמי

 

הרב: מי זה אני? מי זה? תרמת כבר?

 

ש. הנשמה.

 

הרב: אה, יש נשמה. ולאן היא תלך? לאן היא תלך הרב ניסים

 

ש. לא לא לא לא היא מתפוגגת היא מתפוררת

 

הרב: היא לא מתפוגגת לפירורים, אין פירורים בנשמה

 

ש. אתה איש חביב אבל אנא ממך לא, האחיין שלי שואל אותי, הוא אומר לי תגיד מה עם האלהים ומה זה, אז אני אומר לו בעדינות זה לא ענין, זה מה שמחדירים אלהים, אבל תגיד לי מה זה, אמרתי זה לא קיים,

 

הרב: בטח שזה לא קיים, זה לא קיים אצלך,

 

ש. אני לא משקר ילדים

 

הרב: זה לא קיים אצלך אבל זה קיים.

 

ש. זה שיג ושיח, אנחנו לא מגיעים

 

הרב: אנחנו לא נגיע, אנחנו לא צריכים להגיע, אתה כבר רב ואני אמנון יצחק. תודה רבה חכם ניסים אבל אני מבקש ממך אנציקלופדיה של אבות אבותיך תלמד כמו דרום קוריאני, לא נורא מה אכפת לך קח  מתנה ממני לכבוד החגים. הנה, תן לו בבקשה. תן לו.

כן, תן פה שורה ראשונה את המיקרופון,

 

 

ש. שלום וברכה

 

הרב: שלום ברכה.

 

ש. אמרת שיש לחזור בתשובה מאהבה ומיראה, נכון?

 

הרב: כן

 

ש. איך שאני לא מסתכל על זה תמיד החזרה בתושבה תהיה מתוך יראה, אני רציתי הסבר לגבי מה זו חזרה בתשובה מתוך אהבה, לדרגה הזאת שנקראת אהבה

 

הרב: תראה, מיראה זה מיראת החטא, זה הדרגה הנמוכה ביותר, מאהבה זה פירושו של דבר מה שכתוב בשערי תשובה של הרמב"ם, בספר שערי תשובה שמה נפתח לך ואני אקריא לך מבפנים, רק שניה אחת, ובזכותך נלמד את זה ושידעו פעם אחת מה זה נקרא בעזרת ה' אהבה. אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא ואפרוש מן העבירות שהזהירה התורה מהן כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה, או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא. אל יאמר אדם כך, הריני עושה רק לסיבות אלה, כדי ליטול שכר ולהמנע מהעונש וכדי להנצל מהפסד של העולם הבא, אין ראוי לעבוד את ה' על הדרך הזה, שהעובד על דרך זה הוא עובד מיראה, ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים, ואין עובדים ה' על דרך זה אלא עמי הארץ, דהיינו אנשים הפשוטים או ההדיוטות כמו שאומר הרב ניסים, והנשים והקטנים שמחנכים אותם לעבוד מיראה עד שתרבה דעתם ויעבדו מאהבה.

הלכה שניה, העובד מאהבה, העובד את ה' מאהבה, כן, עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה, לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש את הטובה, אלא עושה האמת מפני שהוא אמת, וסוף הטובה לבוא בגללה. אבל הסיבה היא בגלל שזוהי האמת. ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה "אוהבו", לפי שלא עבד אלא מאהבה, והיא המעלה שציוונו בה הקב"ה על ידי משה, שנאמר "ואהבת את ה' אלהיך". ובזמן שיאהב אדם את ה' אהבה הראויה, מיד יעשה את כל המצוות מאהבה.

וכיצד היא האהבה הראויה שיאהב את ה' אהבה גדולה יתרה עזה מאד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה - הכוונה חושב בה תמיד כאילו הוא חולה חולי אהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה, והוא שוגה בה תמיד - חושב בה, בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה, איך הוא יגיע למדרגה כזאת? יתר מזה תהיה אהבת ה', ז"א זאת האהבה שבעצם האדם מגיע לכך עד שיהיה שוגג דהיינו חושב בה' בכל המצבים האלה בשבתו ובקומו וכשאוכל ושותה. ויתר מזה, תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שהם שוגים בה תמיד, הכוונה חושבים עליה תמיד, כמו שצוונו "בכל לבבך ובכל נפשך", ועל זה אמר שלמה ע"ה, "כי חולת אהבה אני", וכל שיר השירים הוא משל לענין האהבה בין כנסת ישראל, זה עם ישראל, לאביהם שבשמים.

אמרו חכמים הראשונים, שמא תאמר הריני מלמד תורה בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רבי, בשביל שאקבל שכר בעולם הבא, תלמוד לומר "לאהבה את ה'", כל מה שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה. ועוד אמרו חכמים "במצוותיו חפץ מאד" ולא אמרו בשכר מצוותיו חפץ מאד, אלא צריך להיות חפץ בעיקר במצוות. וכן היו גדולים חכמים לנבוני תלמידים ומשכיליהם ביחוד, אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל שכר, אלא לפי שהוא הרב ראוי לשמשו למען תעבוד אותו מאהבה.

כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות, הרי זה עוסק שלא לשמה. וכן העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שציוה בה, הרי זה עוסק בה לשמה. ואמרו חכמים, לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. לפיכך כשמלמדים את הקטנים ואת הנשים בכלל עמי הארץ, אין מלמדים אותם אלא לעבוד מיראה, וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתם ויתחכמו חכמה יתרה מגלים להם את הרז הזה מעט מעט ומרגילים אותם לענין הזה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה.

בן אדם שחושב מה, לא מקבלים שכר? אז בשביל מה אני עובד? הוא רגיל כל חייו פרס, תגיד ככה תקבל סוכריה, תגיד ככה נתן לך אופניים, ככה הרגילו אותו מקטנות לכן צריך להמשיך איתו כך, אבל שכר יש, אבל לא צריך לעבוד בשביל שכר. ז"א אדם שאוהב את ה' עושה את זה לשום סיבה שבעולם רק מאהבת האמת והרצון שלו לעשות את רצון בוראו.

דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד, דהיינו יחשוב בה תמיד כראוי, ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה, כמו שציוה ואמר "בכל לבבך ובכל נפשך" אינו אוהב הקב"ה אלא לדעת שידעהו, ועל פי הדעה היא האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה, כמה שאתה יודע את ה' ביותר ככה אתה אוהב אותו יותר. לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו, כי כח שיש באדם להבין ולהשכיל כמו שביארנו בהלכות יסודי התורה. וכך מסתיים בהלכה הזו, ספר הראשון של הרמב"ם הוא נקרא ספר המדע. תודה לך על השאלה.

כן, שאלה נוספת. כן, נשים, תן לה שמה שאלה.

 

 

ש. ערב טוב, אני חוזרת בתשובה כבר שנה, והתחלנו, מתחילים באמת מתוך יראה כמו שהוא אמר אבל אח"כ זה מתחיל להיות אהבה, אבל אח"כ בשורה התחתונה אתה מתחיל לאהוב את הקב"ה כמו את אבא שלך, אתה מבין למה הוא נותן לך ואתה אוהב אותו בחזרה על מה שהוא נותן לך, ואתה עושה את זה כדי לא לאכזב אותו מצוות, ואתה גם מבין כשאתה מקיים מצוות כאן בעולם הזה אז זה בשביל שיהיה לך יותר טוב, וזה בעצם המשמעות, אבל יש משהו שמפריע לי כבר הרבה זמן, וזה ישמע די נורא אם אני אשאל, אבל אומרים שהקב"ה הוא אל רחום וחנון אבל כשעולים למעלה אז יש לך נכון מצוות שעשית ואתה מקבל עליהם שכר, ויש את החטאים שעשית ואתה מקבל עליהם עונש, אבל ברגע שאתה נפטר מהעולם הזה ועובר לעולם הבא אין לך יותר מידי איך לכפר על זה, ויש חטאים שהעונש עליהם הוא מיתה או אי אפשר לצאת מגיהינום או אין לו כפרה, אני פשוט לא מבינה מה זה נותן לקב"ה אם עשיתי איזשהו חטא ועכשיו אני אסבול אלפיים שנה בגיהינום, מה זה יתן, אני כבר לא יכולה לחזור לעולם הזה בשביל לתקן אותו?

 

הרב: קודם כל את אומרת דברים שהם לא מדוייקים, על הכל יש כפרה בתנאי שהאדם עושה תשובה בעולם הזה. אם הוא לא עשה בעולם הזה אז שמה זה כבר לא עונש, זה נקיון, חייבים לנקות אותו, אם בן אדם רוצה להגיע לעולם העליון עם מעט המצוות שעשה אז אי אפשר להכניס אותו לגן עדן מלוכלך ומטונף בחטאים, אז הוא חייב לעבור צירוף וזיכוך. עכשיו מה משך הזמן שהוא צריך לעבור? לפי עומק החטא שהוא עשה. לדוגמא, יש כביסה שעושים אותה ב-45 מעלות, יש בשישים ויש בתשעים, ויש רתיחה ויש שמים חומרים, יש כאלה צריך כמה פעמים, ויש כאלה צריך להוציא מהאש אפילו, ז"א תלוי כמה שהאדם מתלכלך. עכשיו, הקב"ה לא עשה את הלכלוך, זה הוא עשה בעצמו, נתנו לו פה אפשרות לנקות את זה בתשובה, בלי יסורים, בלי צרות, בלי מחלות, בלי כלום, תחזור בתשובה אמיתי, סתום, אבל הוא העדיף להמשיך להתלכלך, הוא החליט שסוס זה טוב.

 

ש. כתוב אבל המלבין פני חברו ברבים זה משהו ש

 

הרב: זה שפיכות דמים, זה כמו רצח.

 

ש. נכון

 

הרב: נו, אז מה את אומרת שרוצח יעשו איתו?

 

ש. אני לא אומרת להכניס לגן עדן, אבל אני אומרת איך כן, איך הוא מכפר על זה,

 

הרב: גם על רצח יש כפרה פה בעולם הזה, עקירת הרצון מחשיב אותה הקב"ה כעקירת המעשה. אם בן אדם יגיע למצב, היה לו תאוות רציחה והוא עבד על עצמו עד שהוא עקר מעצמו את הרצונות האלה, בא נקח דוגמא שתהיה לך יותר ברורה, אדם היה לו תאווה למזון מסוים, הוא עקר את התאוה הזאת. אדם היה לו תאווה לסיגריות והוא עקר את זה, אדם היה אלכוהוליסט והוא עקר את זה, הקב"ה אומר אם עקרת את הרצונות שהביאו אותך לחטאים אני מחשיב את זה כאילו נעקרו גם המעשים שעשית, יש חסד יותר גדול מזה?

 

ש. כאילו כל מה שעשית עכשיו בזה שאתה לא עושה את זה יותר הכל מתכפר

 

הרב: עם עקירת הרצון. לא שאתה כל פעם עדיין כובש את הרצון, שזה טוב, שאתה לא חוטא עוד, אבל עקירה לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה, אין לי רצון כזה, אתה בא נלך לזה כמו שהוא היה רגיל, על מה אתה מדבר, לא בא לי בכלל, לא מתחיל אצלי שום דבר, נעקר, אין, לא קיים. זה כאילו אחד כבר לא מעשן עשרים שנה מציעים לו סיגריה, הוא צוחק, מה אתה מציע לי דברים כאלה? זה בכלל לא מדבר אליו. אם הוא עקר את הרצון זה עקירת המעשה. כשאדם מגיע לעולם האמת זה גם לא מסתיים, כי שמה הוא יכול בגיהינום זה אפשרות, ויש גם כף הקלע - זה יותר גרוע, ויש גם גלגול

 

ש. מכף הקלע אפשר לצאת?

 

הרב: בסוף בסוף בסוף אפשר. ויש גם גלגול, שאדם יכול להתגלגל שוב, והקב"ה דואג שלא ידח ממנו נידח, אבל מי  טיפש לעבור מסלול כזה ארוך מייגע שאתה לא יודע מתי תגמור אותו, אם אתה יכול לגמור הכל עכשיו לפני ראש השנה. לא רק את עכשיו השנה, גם שנים שעברו, וגם גלגולים שקדמו, הכל אתה יכול למחוק, ע"י תשובה אמיתי. אז למה לא לעשות את זה?

 

ש. זה קשה,

 

הרב: נכון, אבל את מקבלת את היצר הטוב, והוא יותר מתוק מהיצר הרע. כשאדם עושה מצוה, כשאדם לומד משהו, כשאדם הוא בעצם כבר נכנס לבפנים, אתה לא יכול להזיז אותו מהספר, אתה לא יכול להזיז אותו מהמצוות, אתה לא יכול לפתות אותו בשטיות. זה כמו שתגיד לרב עובדיה, יש משחק עכשיו מנצ'סטר יונייטד נגד ליברפול, מה אתה משוגע? מה אתה מדבר איתו??? בשבילך זה שיא העולם, בשבילו זה כלום, זה אפילו כלום. אבל הבן אדם תנסה להוציא אותו מהספר, הוא לא יכול, הוא לא יכול. כמו שבן אדם לא יכול בלי כדורים, הוא לא יכול, הוא לא יכול להתנתק, הספר זה החיים שלו, פה הוא מתחבר להקב"ה. אתה יודע מה זה לנהל שיחה עם הקב"ה? אומרים לך קח, הקב"ה רוצה לדבר איתך, הלו, הקב"ה, איזה הצעות אתה נות לי לחיים, אז הוא אומר לך תשמע, תפתח פרשת כך וכך תתחיל לקרוא, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", מתחיל להגיד לך עצות איך להתחיל את החיים ואיך יהיה לך טוב, כדאי לנהל שיחות עם הקב"ה כאלה כשהוא אומר לך את כל העצות? אז הוא נותן לך את התורה שלך והוא מדבר איתך, הוא אומר לך מה לעשות, אתה לא פותח אפילו, שיחת טלפון, משאיר אותו על הקו... ניתוק. הבנת?

 

ש. כן הבנתי ופשוט

 

הרב: פשוט התרגלנו להיות סוסים. נכון.

 

ש. השכר הוא יותר גדול אם מתגברים

 

הרב: אמרתי, שהמעלה של בעלי תשובה יותר גדולה משל הצדיקים. יש שבעה היכלות למעלה, בהיכל הרביעי זה צדיקים בהיכל החמישי זה בעלי תשובה, מעל הצדיקים שהיו צדיקים כל הזמן. אז שתדעי לך מעלת הצדיקים גדולה מאד, לכן הקב"ה אומר שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו, קודם כל הוא אומר שלום שלום לרחוק, תשאלי את אמא שיש לה ילד טוב, ויש לה ילד לא כל כך טוב, על מי היא משתדלת מאד וחושבת עליו ועושה את כל ההשתדלות ומפייסת אותו ואני אקנה לך ואני אתן לך וזה פה ושם, על זה שרחוק. וכשהוא חוזר, הוא הכי אהוב אצלה, כי זה נולד בטבעו ילד טוב מותק צדיק הכל, אבל זה להפוך אותו ממה שהוא היה למה שהוא עכשיו - היא מתפארת בו בכל רגע. הבנת?

 

ש. כן תודה

 

הרב: בהצלחה.

כן, שאלה. רגע, יש שמה עוד יהודיה בסוף שמה.

 

 

ש. כבוד הרב, לי אין שאלה יש לי בקשה. אני אמא חיים אביאל, השם שלי הוא נירית, אני מתנצלת אבל אני קצת פד אפ, הבן שלי הוא בן חמש ולפני שמונה חדשים גילו לו מחלה שנקראת סנקרי אנמיה, שזו מחלה גנטית מאד נדירה. כרגע הבן שלי חי על שלשה כדורים ביום, הוא זקוק להשתלת מח עצם ואין לו תורמים, לא בארץ ולא בעולם.

 

הרב: מה בעלך עושה?

 

ש. בעלי כאן

 

הרב: מה הוא עושה בחייו?

 

ש. עובד בטמבור, נותרו לכדורים האלה עוד שנה וחודש, אנחנו כבר חמישה חדשים עם הכדורים. הוא לא יכול לקבל אותם יותר משנה וחודש, אני מבקשת שתברך אותו

 

הרב: תביאי לי רגע את הבעל.

 

האב: שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום וברכה, אני רואה נכון, האשה שומרת מצוות ואתה עדיין לא?

 

ש. סליחה שאני יושב, אני עובד 12 שעות פשוט אני אם אני עומד אני אתמוטט

 

הרב: אני שואל, אתה עדיין לא שומר תורה ומצוות?

 

ש. בא תסביר לי, אני עדיין לא שומר תורה ומצוות, הייתי שומר הפסקתי, בא תסביר לי כבוד הרב, תענה לי ישירות, הייתי אצל הרב עובדיה, הייתי אצל הרב דוד, והייתי אצל הרבה הרבה הרבה רבנים בארץ, בא תסביר לי ותתן לי תשובה ישירה, אם אני הולך בדרך הנכונה שהבן שלי יבריא

 

הרב: אין הבטחה כזאת בעולם, אבל יש סיכוי גדול מאד כיון שהגזירה היא גם כלפיכם, וצריך להקטין את הסכנה ולהגביר את הסיכויים. אז אם מתמרדים כנגד הקב"ה מקטינים

 

ש. אני לא

 

הרב: לא לא תקשיב

 

ש. אני אוהב את אבא שבשמים, זה אבא שלי

 

הרב: שמעתי, אתה לא עושה מרד הצהרתי, מרד זה מי שעושה מה שהוא לא רוצה. אז אם אדם הולך בדרך כזאת, זה לא עוזר לריפוי ודאי, אלא מה, הפוך, בדרך כלל כשאבא מכה את הילד אז פעולה טבעית של הבן זה לחבק את האבא ולהגיד אבא די אבא די אבא די, יש כאלה שבורחים מאבא, רגע, רגע,

 

ש. זה צריך לבוא מאהבה, לא מכפיה או משהו כזה

 

הרב: לא לא לא לא

 

ש. אם קורה לך משהו אתה לא צריך לחזור בתשובה, זה צריך לבוא מאהבה

 

הרב: לא מותק, לא,

 

ש. מהלב שלי

 

הרב: שמעתי, לא ולא ולא. זה כמו שאתה הגעת לרופא ואמרו לך שיש לילד שלך את מה שהאשה הזכירה, ואז הם אומרים שאתה צריך לקבל כדורים כי הילד יש לו רק שנה וחצי עם הכדורים אפשרות לחיות, ואתה אומר להם חבר'ה, אתם לא יכולים להפתיע אותי פתאום ולהגיד לי שנשאר לו שנה וחצי והוא צריך לקחת כדורים, זה צריך לבוא לי מאהבה, שאני אקח את הכדורים לילד כי אתם מפתיעים אותי, ואם יגידו רופאים שפתאום צריך לנתח ילד אז אתה תגיד להם סליחה, אתם לא יכולים לי היום, רק הבאתי אותו עכשיו, אתם אומרים לי ישר לשולחן הניתוחים, זה צריך לבוא מאהבה, אני צריך גם להבין מה זה אומר, אני צריך להכיר את זה, צריך להסכים לזה, אני צריך ללכת לבדוק בעולם אולי יש עוד סיכויים אחרים.

 

ש. שאלה לי אליך

 

הרב: רגע, רגע, תן לי להשלים כי אני לא עונה רק לך, אני עונה גם לכאלה שיש להם בעיה כזאת, הנקודה היא פשוטה, כשרופאים אומרים מה צריך לעשות אז אנשים עושים וגם חותמים שהסיכונים, לא הסיכויים, שהסיכונים על ההורים. כשהולכים לרבנים, כשאומרים מה שרופא כל בשר ומפליא לעשות אומר לעשות, שואלים אותם יש סיכויים או אין סיכויים. בדיוק הפוך צריך להיות, הבנת? אנחנו צריכים להקטין את הסיכונים ואז ממילא מתרבים הסיכויים. אז לכן אתה צריך לחזור בתשובה שלמה לאביך שבשמים, כי הבן הוא שלך, והעונש הוא לא רק לבן, הבן הוא בן חמש הוא עוד לא מבין את המצב שלו כמו שאתה מבין

 

ש. הוא מבין, הוא מבין יותר ממני

 

הרב: אבל לא כמוך, כי אתה אבא, ולכן אתה צריך להבין שזה מכוון גם אליך, אז ז"א יש לך חשבון במקרה הזה, כי הקב"ה כל המעשים שהוא עושה משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, הוא לא יכול לפגוע בילד והאבא לא מגיע לו, אין דבר כזה. זה הולך תמיד ביחד.

 

ש. ברור שזה פוגע בי, המצב הנפשי שלי הרוס, לא מתפקד לא כלום

 

הרב: אז לכן אני מסביר, אז תחבק את אבא,

 

ש. אבל שאלה לי אליך

 

הרב: תחבק את אבא, תגיד לו אבא אני מבקש, אבא אני מתחנן,

 

ש. מתחנן כל יום אני מתחנן

 

הרב: לא, אבל מקיים את מצוותיו בריצה בשמחה, למרות שהמצב ככה, למרות שאתה הבאת אותי למצב כזה, למרות כל זאת אני איתך באש ובמים. יש סיפור נורא בזמן השואה הנוראה, שהיתה משפחה שהצליחה לברוח, יש מספרים את זה על האבא, יש מספרים על האמא, אפילו אם הסיפור לא אמיתי הוא סיפור. אבל הוא אמיתי, שהם הצליחו לברוח עם שני ילדים, והיתה סערה בים, ובסערה נפלה האשה, או נפל הבעל, לא משנה, ועד שעברו כבר את השואה והצליחו להיחלץ, האשה לא צלחה ונפלה למים, אחרי זה טלטולים, גלים ועוד, עוד ילד נפל, ואחרי זה עוד ילד נפל, ובסוף האבא ניצל, הוא הגיע לחוף, כרע על ברכיו ואמר רבש"ע, אם אתה חושב שאני אעזוב אותך אחרי שלקחת לי הכל אתה טועה, אני ממשיך לאהוב אותך כמו שהייתי קודם. הבנת?

 

ש. אני אוהב אותו, אבל יש לי שאלה, אתה אומר בא תחזור בתשובה

 

הרב: לא אני אומר הוא

 

ש. הוא אומר, הקב"ה, בא תתקרב אלי, כשתינוק נולד הוא ישר מתחיל ללכת?

 

הרב: לא

 

ש. זה בא לאט לאט בהדרגה

 

הרב: אבל היית כבר בזה אתה אומר

 

ש. בטח,  אני הייתי תלמיד ישיבה

 

הרב: אז תחזור לזה צ'יק צ'ק

 

ש. אני רוצה לחזור לזה, אבל בהדרגה לאט לאט

 

הרב: אבל אין זמן, נשאר היא אומרת נשאר עוד שנה בקושי, ואתה צריך לצבור זכויות, ואתה צריך

 

ש. צובר המון המון זכויות, עם כל ההתרמות שאני עושה ועם כל התאמין לי

 

הרב: אתה לא שומע, אסור שיהיה פרצה אחת שהמקטרג יוכל להגיד - הנה האבא עקשן.

 

ש. חס וחלילה אני לא עקשן.

 

הרב: אז תתחיל לשמור מצוות כמו שצריך.

 

ש. בהדרגה זה לא

 

הרב: לא לא בהדרגה, אין הדרגה,

 

ש. שבת קשה לי מאד, תפילין

 

הרב: מה קשה, לנוח?

 

ש. לא תפילין

 

הרב: מה קשה בשבת?

 

ש. קשה לי עם סיגריות

 

הרב: סיגריות - בכיפור אתה מעשן?

 

ש. לא

 

הרב: אז גם ביום שבת אתה לא תעשן.

 

ש. ברור לי ששבת יותר חשוב מכיפור

 

הרב: נו, אז מה השאלה, מה השאלה, לא מבין יש לך בן

 

ש. אבל כיפור זה פעם בשנה

 

הרב: עם מי אתה מתווכח, עם הבן שלך? עכשיו תחשוב שכל הטיעונים שאני אומר לא אני אומר, הבן שלך אומר, אבא תציל אותי הוא אומר, אבא אני מאמין שאם תחזור בתשובה, הבן שלך אומר, לא אני, תציל אותי, תעשה הכל להציל אותי, אתה אומר לו קשה לי. לא יכול לוותר על הסיגריות, יותר קל לי חלילה לוותר על הבן

 

ש. זה משהו אחר, אתה נותן דוגמא אחרת לגמרי

 

הרב: נשמה, לכן אני

 

ש. אני אתן את הנשמה שלי לבן שלי, אני אמות בשבילו

 

הרב: אל תתן את הנשמה לבן רק את הסיגריות.

 

ש. בא נראה השבת

 

הרב: לא רק השבת. אתה תקבל על עצמך

 

ש. שמע, אם אני שומר השבת אני מתחייב לשמור כל השבתות

 

הרב: אתה תשמור בעזרת ה' ואני אברך אותך. אני אברך אותך וגם אותו. רק האשה את הולכת ככה בצניעות תמיד? שהשרוולים יהיו ככה תמיד עד פה, בסדר? תגיד לי מה השם שלך?

 

ש. שוקי בן עליזה

 

הרב: זה השם או  יהושע?

 

ש. שוקי נתנאל בן עליזה

 

הרב: ה' יזכה אותך לשוב בתשובה בשמחה ובאהבה ושתוכל לעמוד בזה תמיד.

 

ש. אמן. תודה

 

הרב: ויברך את הבן חיים אביאל בן נירית, ה' יגזור עליו בחיים חיים טובים ושלום, ואת המחלה שלו יעביר לאסאד נשיא סוריה.

 

אמן.

 

הרב: בשורות טובות

 

ש. תודה, תודה כבוד הרב

 

הרב: קח, קח ציצית כבר וכיפה.

ברכת שהחיינו

 

הרב: אמן, אשריך אשריך אשריך

תן לבחור שמרים פה את היד.

 

 

ש. הרב בטח זוכר אותי מההרצאה ביבנה ברכת אותי על זיווג משהו, ושאבא שלה נתן את הנדר ואמרתי לך היא לא רוצה

 

הרב: כן

 

ש. עכשיו עם הברכה שלך ועם הברכה של הרב קנייבסקי נהיה יותר גרוע קצת

 

הרב: מה המצב עכשיו?

 

ש. האמת בגלל כל המצב הזה פגעתי בה פעמיים ועכשיו היא לא רוצה בכלל, היא אומרת לי עדיף להיות לבד, וגם כל הקטע של אבא שלה עם הנדר לא יוצא לי מהראש, אמרתי לה הכל בגלל אבא שלך, היא אומרת לי אתה צריך לשלוט על הפה שלך, אז כאילו מה עדיף לעשות עכשיו, לעזוב את זה, לחכות

 

הרב: תגיד לה עכשיו בקשת מחילה בפומבי ומחר תודיע לה שתסתכל מה אתה אמרת, ושאתה מבקש לשאת אותה כדת משה וישראל

 

ש. היא לא תסכים

 

הרב: שמעת מה שאני אומר? תגיד.

 

ש. אני אומר לך היא אמרה לי אם אני אשאר איתך, אני אשאר איתך אחרונה על היקום אני לא ילך, בגלל כל מה שעשית

 

הרב: שמעת? תפנה אליה עכשיו ישירות ותגיד לה מה שאתה רוצה להגיד, לא אלי, אליה ותגיד לה שאתה רוצה לשאת אותה.

 

ש. עכשיו?

 

הרב: אז מתי?

 

ש. זה בעייתי היא לא תרצה, אני אומר לך, היה לי איתה בלגן שלם

 

הרב: זה לא היא בעייתית, אתה בעייתי.

 

ש. להגיד כאילו את השם שלה והכל

 

הרב: אתה פונה אליה כאילו היא פה

 

ש. זה יהיה בעייתי אני אומר לך, היא אמרה לי

 

הרב: מקסימום היא לא תסכים, אבל אתה לא הפסדת כלום, אתה לפחות הנצחת את הבקשה שלך, היא תראה את זה כל החיים שלה

 

ש. אורנית אני נשבע שאני אעשה הכל למענך, אני מבטיח שאם נתחתן אני אעשה את הכל, רק תתני לי את הצ'אנס לתקן הכל מהתחלה

 

הרב: רגע, אבל תגיד מה אתה מתחרט על מה שעשית

 

ש. אני מתחרט על כל מה שעשיתי ופגעתי, ובעזרת ה' מאמין שיהיה בסדר

 

הרב: ותבקש מחילה מאבא שלה

 

ש. מחילה מדוד צדוק על כל מה שעשיתי ופגעתי בו, ואני מקווה שהוא יסלח לי בעזרת ה' בזכות החג הזה ומקווה שיהיה בסדר בעזרת ה'

 

הרב:  ומה אתה מציע לה?

 

ש. נישואין

 

הרב: בעזרת ה'. תהיה בריא.

 

ש. הרב יכול לברך עוד פעם, לא יודע כי

 

הרב: ה' יתן בליבה שתסכים

 

ש. בעזרת ה'.

 

הרב: כן, שאלה נוספת, תן לבחור לידו.

 

 

ש. ערב טוב הרב מורינו ורבינו

 

הרב: כן, ועטרת ראשינו

 

ש. ב"ה התנתקתי מהפייסבוק ומהמוזיקה בזכות הרב

 

הרב: ברוך ה',

 

ש. אני עובד בעבודה מקום דתי, חבר'ה אמרו לי תשאל את הרב על מידד טסה זמר, כתב לו רב גדול עכשיו כתב לו אישור

 

הרב: אני עכשיו לא מדבר על מידד טסה בגלל המצב של האח שלו, אני מקווה שנתבשר בשורות טובות, אבל בינתיים מה שכתב לי אביעד גיל שהוא מקבל על עצמו יותר לא להופיע איתו מעורב כלל וכלל.

 

ש. חזק וברוך כבוד הרב. יש לי עוד שאלה, תראה כל המצב פה וזה, רואים את ההנהגה, אין הנהגה בכלל, גם המפלגות הדתיות, אלף איש מצטלמים ככה וזה, הרב, קח יוזמה תומכים בך, רוץ קדימה ממשלה, פתח מפלגה, יש לרב הרבה תומכים, אנחנו באנו מתל אביב, מה הרב אומר?

 

הרב: אם אני מעמיד מפלגה מול שלי יחימוביץ הכל דיבורים

 

ש. בראיה אתה שורף אותה בהבל פיו

 

הרב: פעם הייתי קורא לה הכל פטפטה, מתוך הציבור הזה כמה יצביעו למפלגה שירימו את היד

 

ש. כולם יתמכו ברב מכל הארץ יש לך תומכים

 

הרב: אייי, אז מאיפה נהיה לה כל כך הרבה בוחרים? אנחנו נתכנן משהו בעזרת ה'

 

ש. מה עם הכנס טמבלויזיות לשרוף אותם

 

הרב: אה, בעזרת ה' אנחנו קיבלנו אישור, כבר הודעתי, אנחנו מחכים לאישור מהמשטרה אבל בקרוב יתחילו שידורי חרטה טי וי, שידורים שלנו באינטרנט שאני אמסור חדשות, אז תהיו בהיכון ותשימו לב לשופר . טי וי ושופר . נט, ובעזרת ה' תראו, אנחנו נתחיל גם עם דברים טובים ונעשה כל מיני רעיונות ופאנלים ויכול להיות דברים חשובים, מקוים שנצליח.

 

ש. אפשר ברכה כבוד הרב לחבר שלי דתי חרדי אין לו ילדים כבר שש שנים, שבע שנים

 

הרב: מה שמו?

 

ש. אשתו קוראים לה רחל בת פרחה

 

הרב: מה שמו?

 

ש. עמיחי

 

הרב: עמיחי בן?

 

ש. אני לא זוכר

 

הרב: תשאל.

אתם רוצים לראות את הפתיח של חרטה טי וי, בבקשה תראה להם.

כן ערב טוב, צהריים טובים והנה החדשות. ובכן יהודים יקרים, אני רוצה להגיד לכם הערת ביניים בינתיים, מי שרוצה להשתתף איתנו להיות שותף בסופ"ש, זה לא סופ"ש בסוכות, שלשה ימים במלון נוף ערב ירצה להיות איתנו, 500 שקלים ללילה, שלשה ימים ראשון שני שלישי, אלה שמעונינים לעבור את החויה איתנו ביחד, קרוב לים המלח עם כל מיני דברים חשובים, רבנים חשובים ואטרקציות יוכל להרשם פה הערב או בארגון שופר, 03-6777779. שלשה ימים במלון נוף ערד למי שרוצה. שאלה נוספת, כן הנה יהודי פה, רק רגע, שורה שלישית. גם אלה שצופים בנו בשידור יכולים לרשום באינטרנט ישירות אם הם רוצים להשתתף בסוף שבוע הזה, דהיינו בשלש ימים. כן.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני קודם כל מאחל לרב שלשנה טובה תכתבו ותחתמו

 

הרב: אמן, וכן למר

 

ש. אני חוזר כמה רגעים אחורה למשלים הנפלאים שהרב הזכיר, מה שלמדנו עד עכשיו על עולם הבא ותחיית המתים, יש שתי דעות עיקריות שלמדנו, אז הראשונה אומרת יש תחיית המתים ולא מתים סתם, הכוונה היא שרק הצדיקים יקומו בתחיה, זו דעה אחת, דעה שניה שלמדנו זה שלא ידח ממך נדח, ז"א שכמו שהרב הזכיר, אחרי כל התיקונים והכל כולם יקומו. בקצרה הייתי רוצה לדעת מה העמדה של הרב בנושא, האם כולם יקומו, רק הצדיקים, מה הרב חושב על זה?

 

הרב: רק הצדיקים יקומו. גם הרשעים יקומו, אבל יחזרו מיד. הם יראו שהצדיקים קמו, יחזרו מיד

 

ש. בסופו של דבר כולם יהיו בעזרת ה'

 

הרב: לא ברור כי לפי הרמב"ם יהיו כאלה שנכרתים ואובדים ונידונים לעולם ולעולמי עולמים כמו שמופיע בהלכות קדשים

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: תהיה בריא. שאלה נוספת, כן, תן לבחורה פה שורה שניה, כן.

 

 

ש. שלום הרב

 

הרב: שלום

 

ש. אני כבר נמצאת חצי שנה במדרשה, איך מתמודדים עם הורים שלא מקבלים בן תורה?

 

הרב: פשוט מאד אומרים להם שזה הבחירה וזה מה שאת רוצה ושזה מספק אותך, ונפלא מאד והם יצטרכו להסתגל לזה

 

ש. ואם הם לא מוכנים?

 

הרב: זה כמו שהם לא היו מקבלים בחור אחר שהיית מביאה מסיבות שונות, בגלל העדה

 

ש. לא, אבל אם הם אומרים, למה שאת תצאי לעבוד והוא כל היום ישב וילמד

 

הרב: ככה אני רוצה, למה פיצי לבני היא יושבת ראש סיעה, ולמה שלי יצאה לעבוד? גםאני רוצה לעבוד. מה הבעיה? היום ראשי מפלגות

 

ש. אבל יש הרבה ויכוחים על זה, הרב, יש הרבה ויכוחים

 

הרב: לא צריך להתווכח,

 

ש. אני חוזרת הביתה ויש הרבה

 

הרב: זה רצוני, הרבה נשים בארץ עובדות חילוניות. ואפילו קוראים לזה קריירה. הקריירה שלך זה להעמיד תלמיד חכם. אין יותר טוב מזה. יהיה בטוח שיהיה לך עולם הבא גדול מאד וילדים צדיקים ומחונכים.

 

ש. אמן, אמן, תודה הרב.

 

הרב: כן תני לגברת לידה שאני רוצה לברך אותה למאור עיניים שהיא תראה טוב מאד ושהיא תהיה בריאה ושלמה מהרה אמן

 

ש. הרב יש לי עוד בקשה

 

הרב: עוד בקשה קדימה

 

ש. יש לי שתי בנים, שאני ממש מבקשת שתברך את הבן שלי דוד

 

הרב: דוד בן?

 

ש. פנינה פסיה לאה שיחזור בתשובה שלמה

 

הרב: תשובה שלמה מהרה

 

אמן.

 

ש. ושימצא את הזיווג שלו

 

הרב: וזיווג הגון

 

ש. ורפואת הנפש והגוף

 

ש. ועוד בן עודד דוב

 

הרב: עודד דוב בן פנינה פסיה לאה

 

ש. שיחזור בתשובה שלמה

 

הרב: יחזור בתשובה שלמה

 

ש. ואשתו אפרת בת נעמי

 

הרב: עם אשתו אפרת בת נעמי

 

ש. אמן ואמן, תודה רבה.

 

 

הרב: תהיי בריאה, תני לזאת מאחורייך

 

 

ש. כבוד הרב, רק ברכה בבקשה אני רוצה לאורטל שירה בת כרמלה לזיווג

 

הרב: אורטל שירה בת כרמלה זיווג הגון מהרה

 

ש. אמן. תודה רבה.

 

הרב: הנה ידידנו, יאלה תן לו. כל הערב אני רואה אותך מחייך

 

 

ש. זה טוב. יש לי על מה. יש לי אבא חולה סרטן כבר תשע שנים, בתקופה האחרונה המצב שלו קצת החמיר והוא כבר התחיל פחות ללכת, פחות לתפקד, ובזכות הבת זוג שלי ביחד אני והיא חזרנו בתשובה ארבעה חדשים בערך

 

הרב: ב"ה

 

ש. ואנחנו הכנו את כל החתונה לפני, רצינו להתחתן בסוף השנה הקדמנו את זה קצת. אז הייתי רוצה שתברך אותה, גם את אבא שלי, בבקשה אם אפשר.

 

הרב: רק אותה ואותו ואתך לא?

 

ש. אותי זה זכות

 

הרב: מה שמה?

 

ש. ענבל בת מרים

 

הרב: ואתה?

 

ש. חיים בן שרה

 

הרב: תבנו בית נאמן בישראל בנין עדי עד בבריאות שלמה והצלחה מרובה על אדני התורה.

 

אמן.

 

הרב: ואביך?

 

ש. יצחק בן טובה

 

הרב: אתה לוקח בשבילו ציצית, לך ולו, בבקשה. מה שמו?

 

ש. יצחק בן טובה

 

הרב: ה' יגזור עליו בחיים בריאות שלמה ואיתנה ויעתיק את המחלה למועמר קדאפי

 

ש. אמן, ועוד בקשה כבוד הרב, זיווג לירין בת אילנה

 

הרב: תזכה לזיווג הגון מהרה

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, שאלה שמה ליד הרב ניסים.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב,

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אם אפשר בבקשה לי ולחברותא שלי הגר פה לזמן החדש ובכלל

 

הרב: מה השמות?

 

ש. חיים בן רחל ועמרם אבנר בן אריאלה

 

הרב: תזכו לחידושי תורה ולכוון לאמיתה של תורה

 

ש. אמן ורפואת הנפש ליוגב יעקב בן אריאלה

 

הרב: רפואת הנפש והגוף מהרה

מי שרוצה לפני ראש השנה שיהיה לו זכויות מרובות צדקה תפילה ותשובה מעבירין את רועה הגזירה, מה זה מעבירין? מעבירין על האויבים. אז אם הוא רוצה להיות שותף בזיכוי הרבים הכי גדול שיש בדור, תקליטור תורני שמכיל את כל התורה שיחולק בכל בתי ישראל מיליון שבע מאות חמישים אלף עותקים, תסתכלו בשקיות יש לכם שמה דפים בדף האחרון של גנזי המלך, יכול להיות שותף ברכישת מניה שתזכה אותו בביליונים של מיליונים של מצות תלמוד תורה ולקום בתחיית המתים, כי יהיה לו טל של תורה שמחיהו. אז מי שרוצה יוכל לזכות, 200 שקל לחודש, עשרים תשלומים, והוא שותף בכל המיליון שבע מאות חמישים אלף תקליטורים, מכספי מעשר, והזכות הזאת ודאי שתעמוד לו בראש השנה הקרוב לחיים טובים ולשלום. אז מי שרוצה יוכל לעשות את זה בהו"ק כאן או באשראי, ויקבל ברכה, יכתוב מה השם של האמא יכתוב מה הברכה ואני אברך אותו כאן. אלה שצופים בנו בשידור ישיר, יכולים אותו דבר לצלצל לטלפונים הבאים שיוצגו על המסך: 050-6500666, 050-5256070. אפשר להציג את זה על המסך? תודה. מי שיצלצל יוכל גם כן לקבל ברכה בשידור ישיר. הנה הראשון, אשריו ואשרי חלקו תבורך, מי שירצה להצטרף בבקשה זו זכות גדולה, ומי שרוצה יכול דרך האתר באשראי עכשיו למלא את הפרטים דרך שופר. טי וי, שמה אפשר להעביר, זה יוצג לפני שאכן הוא מילא את הפרטים ויקבל ברכה בשידור ישיר. אז אלה שרוצים לזכות הנה מונחת לפניכם הזכות.

תן לה מיקרפון פה שורה ראשונה בפינה. שאלה.

 

ש. כבוד הרב הייתי רוצה לשאול, אמא שלי נפטרה לפני שלשה שבועות והייתי רוצה לדעת קצת