טבריה - מה כוחו של בן תורה (טיול לקברי לצדיקים)

טבריה 14-6-11

צהריים טובים, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

תודתנו לבעלי האולם מיקי וישראל ורב המלצרים יאיר על השירות, אשריכם.

אנחנו נלמד היום מה כוחו של בן תורה, כדי שנוכל לדעת שמי שזוכה ומגדל את בניו להיות בני תורה, לעומת אלה שמעדיפים דברים אחרים, אז ההבדל יהיה ניכר מאד משני מעשים שנביא כאן שמובאים במקורות.

התיאור הראשון זה בספר שופטים, בספר שופטים י"א, בארץ ששמה טוב התגורר אדם בשם יפתח, שכינס סביבו קבוצה של ריקים ופוחזים והעמיד לעצמו צבא חזק, למעשה לא מרצונו הוא התיישב בארץ טוב, הוא נאלץ לברוח אליה מפני שאחיו רדפוהו, כיון שהיה בן של אביהם מאשה אחרת - אישה זונה.

והנה ביום מן הימים פקדה צרה גדולה את בני ישראל בארץ כנען, בני עמון הכריזו עליהם מלחמה עם צבא כביר, בעוד שלבני ישראל לא היה צבא ראוי לשמו כדי להתגונן מפניהם. מה עושים? החליטו לשגר ליפתח משלחת  מזקני גלעד, מחוז הולדתו, ולבקש ממנו כי יועיל לעמוד לימין עמו בעת צרתם, ולהתגייס עם צבאו לעמוד כקצין בראש מחנה ישראל. אולם לא בקלות נאות יפתח להיענות לפניה, נטייתו הטבעית היתה לסרב. כאשר אנשי המשלחת באו לפניו, אמר להם סליחה, אבל אתם הלא גירשתם אותי, אתם הלא שנאתם אותי, באיזו זכות מגיעים אתם כעת בעת הצרה ומבקשים את עזרתי? לאחר שהתחייבו לו הזקנים כי אם יבוא עמם וינצח במלחמה, ישיבוהו לביתו, ולא זו בלבד אלא שימנוהו לראש לכל יושבי גלעד, מינוי מיוחד ומוסכם כראש ממשלה מבלי צורך בבחירות ובקואליציה, הסכים יפתח לאסוף את צבאו, לשוב לארץ מולדתו כדי להגן על תושביה. וכעת, מתוקף תפקידו כמצביא ראשי, שלח יפתח מכתב אל בני עמון, מכתב דיפלומטי שבו הוא מנסה ליישב את הסכסוך בין העמים בדרכי שלום, אולם מלך עמון לא נענה לפניה, החלטתו להלחם עם ישראל נותרה על קנה, ובפני יפתח לא נותרה ברירה מלבד לארגן את צבאו להיות מוכן ומזומן, לקדם את פני חיילי האויב.

למעשה, מה שנכון גם לימינו, מלכתחילה לא היה סיכוי רב לדיפלומטיה מעין זו שבה השתמש יפתח, כי ידוע מעולם שלא הצליחו בני ישראל להשיג שלום עם אויביהם באמצעים דיפלומטיים. לא בכדי אמרו ליצני הדור, בכוונה בחר הקב"ה לעשותו למשה רבינו כבד פה וכבד לשון, שכן לולא זאת היה עלול להכנס למו"מ דיפלומטי עם המצרים ולנאום נאומים חוצבי להבות, כמו ביבי, נאומים שעלולים להמשך עד עצם היום הזה מבלי להניב תוצאות.

והנה ידוע, כאשר נתון החיל בתוך המלחמה החזקה, אינו פנוי לחוש רגשות כלשהם, רגשות פחד או מורא וכדומה, והזמן היחידי בו עלול החייל לפחד ולהתיירא זה בטרם ציתו מביתו אל שדה הקרב, בשעת הפרידה מן המשפחה שהיא מרגשת בלא ספק, והלב מתמלא בפחד פן לא יוסיף החייל האמיץ לראות שוב את משפחתו היקרה. ואם כך הדברים הם בחייל פשוט מן השורה, חייל אשר אינו עומד בכל עת במרכז שדה הקרב, וחייל שהאחריות לכשלון או לנצחון אינה רובצת על כתפיו, על אחת כמה וכמה גדולים היו הפחד והמורא עבור יפתח, שר הצבא, הקצין הראשי העומד תמיד מול פני המלחמה, המצביא העליון אשר בידו ההזדמנות ההיסטורית לקשור את כתר הנצחון לראשו, ומצד שני הוא יצטרך ליתן דין וחשבון בועדה שתהיה לאחר מכן, לאלה ששלחו אותו במקרה של כשלון.

ובכן, טרם עוזב יפתח את ביתו, בעודו עומד על מפתן הדלת, ידו אוחזת בכף המנעול, עורך טקס פרידה מרגש מאשתו ומבתו היחידה, שכן ידוע ידע כי אפשר וזו הפעם האחרונה בחייו בה יראה את השתיים, ומברך כל אחת מהן בנפרד, מעיניו זולגות דמעות, פיו ממלמל תפילה חמה לשובו משדה הקרב, וכאשר ליבו חם ורוגש מחליט  יפתח בהחלטה של רגע לידור נדר לאלקיו, וכך הוא אומר (פסוק ל', ל"א) "אם נתון תתן את בני עמון בידי והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתיהו עולה" זה הנדר. יפתח מתחייב להעלות עולה תמימה לאלקיו, את הראשון שיצא מדלתי ביתו לקראתו עם שובו, והוא מצייר בעיניו תמונה ברורה איך נראית אחת מהבהמות הטהורות יוצאות מן השער, ואותה הבהמה הוא נודר לה' לעולה. אבל יפתח לא לוקח בחשבון כי אפשר שבהמה טמאה היא זו אשר תצא מפתח ביתו, ומה יעשה אם חלילה יבוא חזיר כלב או גמל לקראתו, על זה הוא לא חושב, וכך הוא מעורר את חמת ה' וכביכול הקב"ה אומר לו, עוד תראה מי יצא מפתח ביתך.

זה בא ללמדנו כמה צריך להזהר בנדרים, שאדם קודם כל מוטב לא לידור, מוטב שלא תידור מאשר תידור ולא תשלם, דבר שני בעוון נדרים אשתו של אדם מתה לו, ועוד הרבה דברים שגדרו חכמים בשביל שאדם לא ידור, אבל לראות עד כמה שמי שנודר, אפילו בטעות, מתוך כוונה כביכול טובה אבל הפירוט של הנדר לא נעשה בחשבון  נכון, מה יכול לעלות בגורלו.

מכל מקום, הקב"ה לתפילתו של יפתח נענה, הוא מעניק לו את הנצחון המיוחל, ערי עמון נכבשות בזו אחר זו, דגלם של בני ישראל מונף בשערי הערים הכבושות, נצחון מזהיר. לאחר תקופת מה חוזר יפתח אל ארץ הגלעד כמצביא מהולל, שובר של הצלחה נסרח אחריו, לא זו בלבד שהאיום העמוני סר מעל ראשם של יושבי הארץ, אלא שגם רווחה כלכלית באה בכנפיו, וזאת בעקבות השלל הרב שנקבץ ובא ביד הלוחמים.

בשערי גלעד נערכת קבלת פנים חגיגית ורבת רושם, הרחובות אומרים חג, כל בני המחוז מתאספים לכבודו של יפתח, המנצח הגדול, כולם מריעים ומצדיעים לו מצידי הדרכים ומראשי הגגות וביד הזקנים כבר חתום שטר מינוי של המצביא הנכבד לראש בני גלעד. בתווך, בין ההמון המריע עובר לו יפתח מלא בסיפוק עצמי, כשסביבו צועדים בסך חייליו החמושים ומשמשים לו כמשמר כבוד. נקל לתאר את הרגשתו המרוממת של יפתח באותם רגעים מרגשים. כל העם שמחים, כל העם חוגגים, אולם שמחת בתו של יפתח עולה על כולם, אבא, אבאלה שלה חוזר משדה הקרב עטור בזר הנצחון, אבאלה שלה שהורחק ונודה במשך שנים רבות, יוכל כעת לשוב לביתו, ותחת היותו בזוי ונקלה, יהיה עתה מנכבדי ארץ, ובכלל, היא חושבת איזה חתן היא תזכה לקבל עכשיו. הלא הבחורים המצוינים ביותר יבקשו את ידה, כיון שהיא בתו של המצביא הדגול. יושבת לה בתו של יפתח בבית פנימה, עיניה צופיות למרחוק מבעד לחלון, מתי כבר יגיע אבא? הלב אינו מצליח להכיל את האושר, היא שרה ורוקדת שמחה מאושרת, וכשהיא מבחינה בדמות המוכרת הקרבה אל הבית, אבאלה שלה, מיד היא פותחת את הדלת בסערה, יוצאת לקראת אביה הגיבור ומתנפלת עליו בחיבוקים ונשיקות. אבל היא לא מבינה דבר אחד, למה אביה אינו שותף לשמחתה, למה הוא קורע את בגדיו ומתחיל למרר בבכי, מדוע הוא נראה כמי שעולמו חרב עליו, כמי שחשכו עיניו למראיה. יפתח יודע בדיוק למה הוא מתאבל. את ודאי אינך זוכרת, אומר לבתו, אך אני נדרתי נדר טרם צאתי למלחמה, להעלות לעולה את הראשון שיצא מדלתי ביתי. והנה את הראשונה אשר עברת את מפתן הדלת ועלי לקיים את נדרי ולהעלותך עולה. בסוף ההסבר הזה, הוא נופל ומתעלף.

כעת מבינה בתו את מימדי האסון, היא כבר מבינה למה חרב על אביה עולמו, מעיניה זולגות דמעות, היא פונה לאביה בתחנונים ואומרת לו, אבאלה יקר, אבאלה אהוב, תאמר לי שאינך מתכנן לקיים את נדרך, הלא בודאי אינך חושב חלילה לשחטנו ולהעלותני לעולה, הלא אני בתך היחידה האהובה, אני כל חייך. היא מוסיפה ומדברת על לבו, אולם יפתח קורץ מחומר אחר, הוא אינו נוהג על פי רצונותיו, הוא הלא ירא שמים באמת. תוך שכאב חד מפלח את לבו, הוא משיב לבתו באופן נחרץ, שמעי נא בתי היקרה, בתי האהובה עד מאד, את יודעת עד כמה אני אוהבך, את יודעת שאין לי בת אחרת זולתך, את יודעת כי קיום נדרי הרי הוא עבורי ככריתת אבר מגופי, אולם אין לי ברירה, נדרים צריך לקיים בכל מחיר ואין זה כלל בא בחשבון להתעלם מנדר שנדרתי בעת צרה, ובפרט נדר שאינו פרטי, אלא נדר של כלל ישראל, נדר שההצלחה והנצחון נזקפים לזכותו. כן בתי, בלב כבד, ביגון קודר, אאלץ לקיים את נדרי ולהעלותך לעולה, מסיים יפתח.

הכיצד תוכל לעשות זאת? הלא כל כך שמחתי לקראתך, וכעת אתה מבקש לשוחטני? הכיצד תוכל לשוב אל הבית לראות את מיטתי המיותמת ולחיות עם הידיעה כי קולר מיתתי תלוי בצווארך, מעוררת הבת את מצפונו של יפתח. אולם יפתח אינו משנה את דעתו. איש צבא הוא, חייל האמון על ביצוע משימה על פי הפקודות, מבלי לחשב חשבונות, כלום אדם נודר נדר ואינו מקימו? טוען האב, וממאן לשנות את דעתו.

כשמבינה הבת שיפתח אביה היא לא תוכל לעורר את רחמיו ולגרום לו לעבור על נדרו אשר נדר, היא מתחילה לטעון לפניו טיעונים הלכתיים כמו ראש ישיבה, כמו תלמיד חכם מובהק, אבאלה, היא אומרת לו, אני למדתי את חומש ויקרא, שם כתוב בפסוקים במפורש מה הן הבהמות הכשרות להקרבה, מוזכרים שם פרים ואילים כבשים ועיזים, אבל בנות לא מוזכרות שם בשום אופן, התורה אינה מזכירה ואינה מתירה, אפילו פעם אחת, אפילו לא ברמז, אפשרות של הקרבת קרבן אדם. ובכלל, מפורש בפסוק מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם, משמעות הדבר דווקא מבהמות ניתן להקריב קרבן ולא מבני אדם. יפתח לא משתכנע. בתי, נדרתי "והיה היוצא אשר יצא מפתח ביתי והעליתיהו עולה" שמא כל הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו? שב וחוזר על טענתו ועל כוונתו לקיים את נדרו בדיוק נמרץ.

אבל אבא, מוסיפה הבת וטועמת, הלא כשהתכוונת להקריב את היוצא מדלתי ביתך לא עלתה בדרך המחשבה להקריב את בתך, אין במשמעות דבריך כוונה להקריב את כל היוצא, אפילו שזה אדם, אלא כל היוצא אשר ראוי להקרבה, כגון בהמה טהורה. ואם אתה מבקש הוכחה לצדקת טענתי, שתי ראיות יש לי באמתחתי, הראשונה מיעקב אבינו, שהוא נדר לקב"ה ואמר, וכל אשר תתן לי אשר אעשרנו לך, והלא היו לו 12 בנים, ואעפ"כ וא לא העלה על דעתו לרגע לטעון כי נדרו מתייחס אפילו אל בניו, ולהקריב אחד מהם לקרבן בתורת מעשר? הראיה השניה מביאה הבת ברוח הקודש, מחנה אמו של שמואל, שגם היא נדרה בתפילתה, "ותדר נדר ותאמר ה' צבאות, אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורא לא יעלה על ראשו" אולם לא חלף בדעתה הרהור נורא מעין זה להקריב את בנה כקרבן לה', היא הביאה אותו אל בית המקדש לעבוד שם את האלקים, והבינה כי בכך קיימה את נדרה על הצד הטוב ביותר, כך סיימה בתו של יפתח, אבל יפתח לא משתכנע. פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב, אומר נחרצות ובכך מסתיים הדיון.

כעת משהבינה בתו של יפתח כי מנוי וגמור עם אביה לקיים את נדרו, היא מבקשת ארכה בת חודשיים כדי לרדת אל הסנהדרין ולבקש מהם שיחפשו פתח לנדרו של אביה. הארכה ניתנת לה, היא יורדת לבית הדין הגדול בירושלים, אולם הקב"ה מעלים מהם את ההלכה כדי שלא ימצאו פתח לנדר הנורא. ובלית ברירה חוזרת הנערה אל אביה מקץ חודשיים ימים ואומרת לו, אבאלה עשה בי כרצונך.

את הפרשה המזעזעת הזו מסיים התנ"ך במילים ספורות, "ויעש לה את נדרו אשר נדר".

נחלקו רבותינו, האם שחט אותה והקריב אותה ממש, או שהטמינה והחביאה הרחק מחברת בני אדם. מכל מקום, ברור כאן שהיתה טרגדיה נוראה, אחת הטרגדיות המזעזעות ביותר מעולם, יומו הגדול של יפתח, היום שבו נראה כי בא הקץ לתלאותיו ולשפלותו, הפך ליום הנורא ביותר בחייו, היום שבו איבד את בתו היחידה. אולם, יש מקום לשאול, האם הטרגדיה היתה בלתי נמנעת? ובכן, מתברר שלא.

במדרש בתנחומא מבואר, כי הסיבה לכך שחברי הסנהדרין לא מצאו פתח לנדרו של יפתח, היתה מאחר ונגזר עליו עונש על שהרג בבני אפרים ארבעים ושניים אלף מאחיו! מדוע ביצע את הטבח הזה? הסיבה היתה, מאחר והללו יצאו למלחמה כנגדו בעקבות תכניתו לשחוט את בו ולהעלותה לקרבן עולה. העם לא הסכים עם זה שהמנהיג יעשה כדבר הזה, יצאו נגדו למלחמה והוא הרג ארבעים ושתיים אלף, אז ה' העניש אותו על זה שהוא עשה כן, ונמצא אילו מתחילה היה יפתח מתיר את נדרו, עוד לפני שקמו עליו בני אפרים והתגלגלה פרשת חטאו בהריגתם, הרי שלא היתה כל סיבה שלא למצוא פתח לנדר המחריד בירושלים, פתח ברור וניכר לעין, לעקור את הנדר לגמרי, שהרי כל בר דעת יודע שאילו היה יודע יפתח שבתו היא זו אשר תצא לקראתו מדלתי ביתו, לא היה נודר להעלותה, אם כן  ניתן היה לעקור את הנדר. אבל למה זה נתעלם מהסנהדרין? בגלל העונש שמגיע לו על הריגת 42 אלף מבני אפרים.

ואכן חז"ל מלמדים אותנו כי היה בידו של יפתח להתיר את נדרו, ולחסוך מעצמו ומבתו את הטרגדיה הנוראה, אולם הוא בחר שלא לעשות כן, משיקולי כבוד, בחירה שעליה נענש לאחר מכן במלוא חומר הדין. וכך שנינו במדרש תנחומא פרשת בחוקותי ה', כתוב שם: והנה בתו יוצאת לקראתו ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי, ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב. אומר המדרש, והלא פנחס היה שם, פנחס הכהן, והוא אומר לא אוכל לשוב? אלא פנחס אמר אני כהן גדול בן כהן גדול ואיך אלך אצל עם הארץ, יפתח אמר אני ראש שופטי ישראל, ראש הקצינים, אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט? מבין שניהם אבדה העלובה הזו מן העולם. ושניהם נתחייבו בדמיה, פנחס נענש ונסתלקה ממנו רוח הקודש, יפתח נענש ונתפזרו עצמותיו, שכן כתיב "ויקבר בערי גלעד" בכל מקום היו נופלים לו איברים איברים עד שמת.

מבואר בדברי חז"ל, כי אילו רצה יפתח היה יכול להפר את נדרו אצל פנחס הכהן הגדול, אולם הוא נמנע מלעשות כן משום שהיה ויכוח בינו לבין פנחס בשאלה, על מי מוטל לבוא לפני מי, פנחס טען כיון שהוא מיוחס כהן גדול בן כהן גדול הרי שהוא הנכבד מבין שניהם, לכן יפתח צריך לבוא אליו, יפתח טען, מאחר והוא ראש שופטי ישראל, ראש הקצינים, אז הרי שכבודו גדול מכבודו של פנחס ועליו מוטל לבוא אליו בכדי להתיר את נדרו. בינתיים מתוך הויכוח בין השניים איבדה הנערה האומללה את חייה, שכן לאחר שגמר יפתח בדעתו להקריבה ובני שבט אפרים קמו להלחם כנגדו, והוא הרג בהם ארבעים ושניים אלף איש, כבר באמת לא ניתן היה להתיר את הנדר, וזאת כאמור מאחר והעלים הקב"ה מהסנהדרין את ההלכה הנוגעת להתרת הנדר, כעונש על הטבח אשר ביצע יפתח.

עוד מבואר בדברי חכמים ז"ל, העונש הנורא שנגזר על יפתח ועל פנחס שנתחייבו בדמי בתו של יפתח, שפנחס איבד מדרגת רוח הקודש שהיתה לו, ויפתח מת בפיזור עצמות, כמו שכתוב שנקבר בערי הגלעד. פה יד, שם רגל וכן הלאה.

אבל עלינו לעצור ולהתבונן, כיצד ארע כך ליפתח? כיצד נכשל בגאוה כזו, שעבורה נכון היה לשלם תמורה כה גבוהה בדמות נפשה של בתו? כיצד איבד את עולמו, ובמקום להזכר בדברי הימים כמי שהושיע את ישראל מיד שונאיהם, הוא נזכר כמי שגרם במישרין למותה של בתו, כמי שהרג 42 אלף מישראל, וכמי שסיים את חייו בפיזור עצמות בערי גלעד.

ובכן, גם תשובה לשאלה הזו מוצאים אנחנו בדברי התנחומא, וכך מלמדים אותנו חז"ל. אתה מוצא ביפתח הגלעדי מפני שלא היה בן תורה! איבד את בתו. אימתי? בשעה שנלחם עם בני עמון ונדר באותה שעה שנאמר "וידר יפתח נדר והיה היוצא והיה לה' והעליתיהו עולה" באותה שעה היה עליו כעס מן הקב"ה, אמר, אילו יצא מביתו כלב או חזיר או גמל היה מקריב אותו לפני? וכך זימן לו בתו, כל כך למה? כדי שילמדו כל הנודרים הלכות נדרים וקונמות שלא לנהוג טעות בנדרים.

הרי לנו נורא נוראות, יפתח באמת היה צדיק גדול, חסיד גדול, ירא שמים מרבים, ובאמת הלא דבר פשוט הוא כי לא כל אחד מסוגל לעמוד בנסיון הנורא ולהעלות את בתו היחידה לעולה משום שכך יש לנהוג על פי שיקול דעתו, אולם מעלה אחת חסרה ליפתח, וחסרונה הוא זה שגרר את כל הרעות הללו, זה הדבר שאחראי לטרגדיה הנוראה, יפתח לא היה בן תורה. חד וחלק. אם היה בן תורה לא היה מקריב את בתו. בגלל שלא היה בן תורה. אם היה בן תורה היה מוחל על כבודו, נכנס אל פנחס ומתיר את נדרו, ואזי היתה בתו נותרת בחיים הטבח בבני אפרים לא היה מתרחש, ואת קבורתו היה מוצא בכבוד עם אבותיו. אולם מחר ולא היה בן תורה, הוא לא מחל על כבודו, ולא נכנס אל פנחס וההמשך הטראגי ידוע לכל.

הרי לנו, איזה אסון נורא כאשר חסר האדם את מעלת הבן תורה ועד כמה יכולות תוצאותיו של החסרון הזה להיות הרות אסון נורא ואיום.

מצד שני, בואו נתבונן מה טיבו של בן תורה. עכשיו בואו נראה הפוך, לאיזה מדרגות מסוגל להעפיל מי שהוא בן תורה. מה כוחות הנפש הכבירים שמצויים ברשותו של בן תורה, כוחות נפש מלבד התורה הקדושה אין דרך לקנותם כלל. את הדוגמא הזאת אנחנו מוצאים במעשה המתואר בספר שמואל אודות יואב ואבנר, יואב בן צרויה שהיה שר צבא דוד המלך, ואבנר בן נר שר צבא שאול המלך, מעשה שאנחנו יכולים לעמוד על מדרגתו הנישאה וכן מצינו בכתובים. אנחנו מזה לומדים כמה מדרגה היתה של אבנר בן נר, דרגה נישאה.

כתוב "וישוב אבנר חברון", הסיפור המוקדם היה שאחרי שמת שאול המלך ודוד חזר בחזרה, אבנר בן נר שהיה שר הצבא של שאול בא אל דוד ואמר לו שהוא יגייס ויתמוך שכל העם ימליכו את דוד שוב ויקבלו עליהם את מלכותו. ואז הוא בא לחברון, אל דוד המלך, הוא דיבר עם דוד המלך ואח"כ יצא לדרך. יואב בן צרויה הגיע וסיפרו לו שאבנר בן נר היה פה, אז הוא נכנס אצל דוד המלך ואמר לו, הוא רק חורש מזימות, תזהר ממנו, הוא בא לרגל, לדעת מה קורה, לא לסמוך עליו, ואז הוא שלח שליחים לקרוא לאבנר שיחזור, ופה נכנס הפסוק הבא, "וישוב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר איתו בשלי" ז"א הוא בא איתו לתוך שער, לקח אותו בצד ודיבר איתו שמה בכל מיני ענינים, איזה ענינים - תיכף נראה. "ויכהו שמה חומש" דקר אותו מגבו והרג אותו, ישר לתוך הלב, "וימות בדם עשהאל אחיו" למה עשה את זה יואב? כיון שאבנר בן נר בשעת המלחמה הרג את עשהאל אחיו של יואב, והוא הרגיש שהוא כביכול גואל הדם, והוא רצה לנקום את זה שהוא הרג את אחיו ולכן הוא טמן לו, מה שקוראים היום, כיפה אדומה, הביא אותו לצד והרג אותו. "וישמע דוד מאחרי כן, ויאמר" דוד שהבין שפה יכולה להיות בעיה גדולה מאד בעם ישראל, שכאילו הוא טמן את המלכודת לשר הצבא של שאול, הודיע ברבים, "נקי אנכי וממלכתי מעם ה' עד עולם מדמי אבנר בן נר ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה. ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר איתו, קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הולך אחרי המיתה" אפילו שמלך לא הולך ללויות, הוא הלך בלויה שלו של אבנר בן נר, "ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם ויקונן המלך אל אבנר ויאמר, הכמות נבל ימות אבנר, ידיך לא אסורות ורגליך לא לנחושתיים הוגשו כי נפול לפני בני עוולה נפלת, ויוסיפו כל העם לבכות עליו".

עכשיו נפתח את הדברים ונבין מה קרה פה, יואב בן צרויה היה שר צבאו של דוד המלך ואבנר בן נר לעומת זאת, היה שר צבאו של שאול, כשחלפה תקופת מלכותו של שאול ודוד תפס את המלכות חלוטין, החליט אבנר לשתף פעולה ולעבור למחנהו, ואכן הוא הגיע לפגישה עם המלך החדש - דוד המלך, פגישה שכיבד אותו דוד כראוי לו ולאחריה פנה והלך לדרכו. בשלב הזה הגיע יואב שר צבא דוד והמלך סיפר לו על האורח אשר פקד את ארמונו, ועל כך שאבנר החליט להצטרך לשורותיהם של חילות בית דוד. אלא ליואב היה חשבון לסגור עם אבנר, שבאחת המלחמות הרג את עשהאל אחיו, וזה האחרון ראה מתפקידו לנקום את דמו ולהיות גואל דם. על כן מיד כששמע יואב כי אבנר נמצא בסביבה, וכי עזב את הארמון וזה לו מכבר מיהר לקרוא לו בחזרה ומשהגיע החל קושר שיחה. אנחנו חושבים ששני רמטכ"לים כשנפגשים מדברים על טכסיסי מלחמה ומלחמות שעברו, טעות חמורה אנחנו טועים. נפגשו יואב ואבנר, והיו להם ענינים אחרים לדבר בהם, חשובים בהרבה, ענינים שעומדים ברומו של עולם, לאחר הברכות שלום השגרתיות שקעו השניים בהויות התורה הקדושה, החלו לדבר בלימוד כאילו עומדים בבית המדרש ומתנצחים בהלכה, ויואב שואל אותו את אבנר, מה דינה של יבמה גידמת, יבמה שצריכה לחלוץ עכשיו את הנעל, והיא גידמת, והוא שואל אין לה ידים ולפיכך היא לא יכולה לחלוץ את נעלו של היבם במצות החליצה, מה הבעיה? השיב אבנר, הלא היא יכולה לחלוץ בשיניה, אולם יואב עדיין פקפק, האם ניתן לחלוץ נעליים בשיניים? שאל את אבנר, ואבנר השיב בחיוב והציע אפילו להראות לו את זה במציאות בחוש, התכופף לארץ כדי להראות לו איך חולצים את הנעל בשיניים, להזדמנות הזאת בדיוק המתין יואב, הוא ניצל את העובדה שהוא התכופף והיה חסר הגנה, שלח את החרב מעל ירכו ודקר את שר הצבא הדגול למוות, וכך שהוא סובר שהוא מקיים מצות גואל הדם.

והנה דוד המלך, שחשש פן יסברו העם כי הוא זה אשר הורה להרוג את אבנר, שעד לא מכבר היה שר צבאו של שאול המלך, שהיה אויבו בנפש, הורה על אבל לאומי, אבל שאף יואב עצמו - הרוצח, הצטווה להשתתף בו. בהלויה של אבנר השתתף דוד המלך בכבודו ובעצמו, ובהזדמנות זו נשא הספד ובו אמר: "הכמות נבל ימות אבנר, ידיך לא אסורות ורגליך לא לנחושתיים הוגשו כי נפול לפני בני עוולה נפלת". מה משמעות ההספד הזה של דוד?

ובכן נתאר את המחזה הזה לעינינו, איך נרצח אבנר. עומד שר הצבא המהולל, אבנר בן נר, כפוף לעבר נעלו של יואב, שר הצבא נגדו הוא נלחם כל חייו, והחרב נעוצה בגופו. עכשיו, אחרי שננעצה החרב, הוא יודע שנותרו לו רק רגעים ספורים שהוא ישאר בחיים, ובודאי שהוא שואף עכשיו לנקום את הנקמה מאויבו שרצחו רצח נפש מתועב. בנשמת רוח אפו האחרונה הוא מאמץ את שארית כוחותיו כדי להרוג את יואב שפגע בו בתחבולה שפלה. ויש יכולת לאדם שחרב תקועה וחודרת דרכו, יש לו עוד כח לעשות משהו?

אנחנו מצירים דמותו של אבנר, רמטכ"ל צבא שאול, על פי המושגים שלנו שאנחנו מכירים, ואנחנו חושבים שהוא גיבור, עטור באותות נצחון, שיודע להשתמש היטב בחרב ובחנית ובכך ניצח את האויבים, ואנחנו סבורים שכוחותיו תשו לאחר שנדקר ולא נותר בו די חיל בכדי לתבוע נקמה. אולם אם נלמד על אודותיו ועל כוחותיו הבלתי טבעיים של אבנר, כוחות אדירים שלא ניתן אפילו לדמיין, נבין שגם כשהחרב נעוצה בגופו עדיין יכול היה לנקום את חייו מאויבו ולהרגו נפשו.

בואו נתבונן מה אמרו לנו חז"ל על כוחותיו של אבנר. כתוב בילקוט שמעוני בירמיהו רמז רפ"ה, "ולא לגיבורים המלחמה" זה אבנר, אמרו עליו שהיה בטוח בכוחו ואומר, אילולא היה לארץ, הכוונה לכדור הארץ, מקום לאחוז בו הייתי מזעזעה, אם תתן לי בית אחיזה לתפוס את כדור הארץ, אני מזעזע אותו, והיה כל מחנה ישראל שרוי בין שתי ארכובותיו, הכוחות שלו היו אדירים לאין שיעור, מכיון שנפלה שעתו היכהו יואב בן צרויה באותה שעה תפס אבנר וכפת אותו בידו כמו פקעת של שתי, קימט אותו אבנר תוך כדי שהוא תקוע עם הזה, מיד עמדו כל ישראל לפניו ואמרו לו, אדוננו, מדברים לאבנר בן נר, אדוננו, אם אתה הורגו מיד נשארנו כיתומים אשר אין להם אב, ויבואו הפלישתים ויבוזו את נשינו ואת כל אשר לנו. אמר להם, ומה אעשה שכיבה את נרי? מה עם זה שאני צריך לנקום בו על מה שהוא כיבה את נשמתי? אמרו לו תדון עמו לפני דיין האמת, אתה הולך עכשיו למעלה, אז שמה תציג את הבעיה מה הוא עשה לך ושהקב"ה ידון אותו. השליך אותו מידו והוא נפל מת והשאיר אותו חי. שמעתם כוחות נפש כאלה? איפה יש דבר כזה? נורא נוראות, לא ניתן לתפוס את הדברים כלל בשכל, אבנר בן נר היה גיבור נורא שיכול לזעזע את כל כדור הארץ, אם היה מוצא לו בית אחיזה, גם ברגעי חייו האחרונים מלמדים אותנו חז"ל כי עדיין היה כוחו במתניו ולאחר שדקרו יואב, שאף בודאי לא היה קוטל קנים הוא בעצמו, תפס אותו אבנר כפקעת של שתי וביקש להרגו והיתה לו היכולת לזאת, ולמה לבסוף לא נטל אבנר את נקמתו? בגלל שבית ישראל באו אל אבנר בעודו שותת דם, מתחננים אליו שיותיר את יואב בחיים - את הרוצח, שישאיר את הרוצח בחיים, כי אם יהרוג אותו, עם ישראל ישארו בלי הרמטכ"ל, בני העדה יהיו יתומים בלי אב, בלי גיבור שילחם באויביהם ויבואו הפלישתים ויבוזו את נשיהם ואת רכושם. אבנר עוד לא משתכנע, ואומר מהיכן אני אטול את נקמת חיי, הוא שואל את הפונים אליו, אז הם אומרים תתבע אותו בית דין של מעלה, סבר וקיבל והשליך את יואב מידיו מתוך רצון חופשי ונפל מת על מקומו.

כוחות כבירים כאלה, תעצומות נפש, נקיות כזאת, הלא סביר להניח כי היה קשה עבור אבנר לשחרר את יואב, הרבה יותר קשה מלזעזע את כדור הארץ. הפעולה הפשוטה הזאת היתה כרוכה עבורו בהקרבה עצומה, בויתור כביר, ויתור על נקמתו באיש אשר נטל את חייו בלא הצדקה. יואב היה שפל, כי הוא נקם את מות אחיו ועשה את זה בדרך לא הגונה, והוא - אבנר שהיה צריך לנקום את מותו הוא ע"י הרוצח, ויתר. יואב לא ויתר על מות אחיו והוא ויתר על חייו והשאיר את הרוצח חי לטובת עם ישראל.

על אותה גבהות נפש שיבח דוד את אבנר בהספד, ולכך אמר "הכמות נבל ימות אבנר, ידיך לא אסורות ורגליך לא לנחושתיים הוגשו, כי נפול לפני בני עוולה נפלת. הידים שלו לא היו אסורות, הרגליים לא היו אזוקות בנחושתיים, הוא היה יכול לנקום את נקמתו, אולם הוא ויתר, הוא נכנע, הוא לא עשה זאת מאחר והבין שבכך הוא יפגע בבני עמו וטובת העם עמדה בראש מעייניו לפני דאגת עצמו. מאיפה שואבים כוחות ותעצומות נפש כאלה? התשובה היא אחת, בן תורה! בן תורה. רק התורה הקדושה יכולה לתת כוחות נפש כאלה. אבנר שהיה בן תורה היה מסוגל להתעלם מטובתו שלו, לדחוק הצידה את דאגתו הוא ולפעול כפי שראוי לנהוג ל טובת הכלל. והרי זה ההיפך הגמור מיפתח, שלא היה מסוגל להתעלם מגאוותו ולפנות אל פנחס, וזאת על אף שהיה מודע היטב לגודל הנזק והאבדן שיגרם, שבתו תצטרך להיעקד.

מפה לומדים שיעור חשוב, מה מעלת בן תורה. כוחות הנפש הכבירים שמעניקה התורה הקדושה ללומדיה, לבניה הדבקים בה, ועתה לא נותר לנו אלא ליישם את הדברים בפועל, להיות מיושבי בית המדרש, מהעמלים בתורה, מאלו שחייהם בחצרות בית ה', כך מעצבים את הנפש ורוכשים את התעצומות הנפלאות שבכח התורה של הקב"ה להעניק לנו.

יוצא, יהודים יקרים, שכל מי שזוכה לשלוח את בניו ללמוד תורה ובנותיו זה התוצאות. ואם לא זוכים בזה, ראינו תוצאות אחרות. אפילו שיפתח היה ירא שמים, ואפילו שהיה צדיק, והיה חסיד, והושיע את ישראל, אין בן תורה, אין מידות מעולות, אין ויתור, יכול לעקוד אפילו את הבת שלו. והוא עוד חושב שהוא קנאי וחסיד, ושהוא צודק, חלילה, אמרתי דבר בפה אני לא מוותר. אבל התורה לא אומרת כך, התורה לא מצוה כך, אתה רוצה להחמיר על התורה? אתה יוצא נגד התורה, אבל זה בגלל שהוא לא בן תורה, כי אם היה בן תורה היה יודע, ואת הבת שלו הוא הקריב בשביל הכבוד שלו. מאחורי כל זה היה בסך הכל כבוד סרוח.

לעומת זאת, הכבוד של מי - אבנר בן נר, הכבוד, להגיד שבסוף הוא נקם תוך כדי מהרוצח השפל, אין לו כבוד. יש לו כבוד לאלקיו, יש לו כבוד לעמו, והוא מוותר על חייו ומניח בחיים את הרוצח להמשיך לחיות כדי לא לפגוע חס ושלום בעם ישראל. זה מסירות נפש, זה רמטכ"ל אמיתי. איפה יש היום רמטכ"לים כאלה?

ז"א כל בן אדם מאיתנו צריך לבחון, האם הוא באמת מחובר לתורה או שלא מחובר. אם הוא הולך על פי התורה, בן תורה, זה הבן של התורה, האמא שלו זה התורה. אמא אומרת משהו - הוא שומע. אז אם אתה בן תורה, אתה יכול להגיע לדרגות נפלאות כאלה, אם אתה לא כזה אז אתה יכול להיות צדיק וחסיד והכל, אבל בהכרעות חשובות בחיים אתה עלול ליפול ולשלם מחיר גדול מאד. אתם יודעים מה זה להקבר בכמה ערים? איזה בזיון זה. אלא מאי, התורה לא בוחלת לגלות לנו בדיוק מי היו המנהיגים, מי לטוב ומי למוטב, מכל מקום כתוב יפתח בדורו כשמואל בדורו, יפתח היה שופט באותם זמנים אבל הנה עשה את הטעות של החיים שלו, ותראו כמה הפסיד. גם רצח את בתו, הרג ארבעים ושתיים אלף ומת בבזיון ולדראון עולם. זה סיפורו של יפתח.

והסיפור של הרמטכ"ל הגדול, המצביא השני, שני מצביאים, המצביא השני, הסיפור שלו שיכול היה לעשות אבל לא עשה לכבודם של ישראל ולכבוד השכינה הקדושה על פי התורה הקדושה.

יש לנו פה ללמוד כמה אנחנו צריכים להיות מחוברים לתורה, לשיעורי תורה, ולשלוח את הבנים והנכדים ללמוד תורה בכל מחיר, להשקיע את כל המשאבים שצריך שלא יסורו מן התורה, ואם צריך לקחת מישהו פרטי שילמד, ישלים, יחנך, ידריך, לא לחסוך בכסף. לא לחסוך בכסף כי על תלמוד תורה מקבלים החזר מלא, כמה שאתה מוציא בשביל תלמוד תורה - הכל חוזר, את כל מה שיש לך תשים בשביל שהילדים שלך יזכו ללמוד תורה.

למי שיש שאלות בבקשה. תן לה שמה בסוף.

 

ש. כבוד הרב, צהריים טובים, רציתי בבקשה לשאול, גם אני רוצה שהבעל שלי יהיה בן תורה, ואני כל פעם משתדלת ועושה את הכל, הוא הולך אמנם לשיעורים אבל אני מאד מאד רוצה שגם יהיה לו מישהו פרטי, יש אפשרות דבר כזה?

הרב: כן, אפשר להשיג חברותות, אני אתן לך טלפון של מישהו שינסה לסדר לו, איפה הוא נמצא? באיזה עיר?

ש. פה בטבריה

הרב: בטבריה, אז אתה יכול לעזור בטח לסדר חברותא בטבריה, אתה מכיר? הנה פה יש תקום שהיא תראה, הוא מכיר מספיק אברכים פה בשביל שיוכל לסדר חברותא, לא לוותר על זה, אני רוצה להגיד לנשים עוד דבר, אם תקומו בתחיית המתים זה תלוי רק בבעל שלכם. אם הבעל שלכם לא לומד תורה, אתן לא קמות בתחיית המתים.

ש. הרב, אני מוותרת על הכל, אני הרבה מתפללת ודורשת מבורא עולם, אני אומרת לו - לא רוצה כלום, אני מוותרת על כל התענוגות, רק שהבעל שלי ילמד תורה.

הרב: אשרייך ותזכי, בעזרת ה'. אבל לא לוותר.

ש. עכשיו יש לי עוד שאלה,

הרב: אשה שבעלה לא מסכים ללמוד תורה או  משהו שהיא תדאג היא בעצמה לעזור בהקמת שיעורי תורה, להעמיד תורה, לעזור ללומדי תורה, כל דבר שיכולה להיות היא בעצמה מחוברת לתורה

ש. אני תרמתי לשופר, עשיתי את המניה, הוא הסכים

הרב: או, מי שעושה מניה לתקליטור התורני שמפיץ מיליון שבע מאות חמישים אלף תקליטורים עם כל התורה בפנים עם מנוע חיפוש, יש לו ודאי זכות של תלמוד תורה של רבים. זה במידה ואדם לא זוכה ללמוד תורה בעצמו, או אשה, אז זה עצה ופתרון כדי שיוכלו לקום בתחיית המתים ויש על זה מאמרים רבים,  נגיד אותם באחת ההרצאות הבאות.

ש. עכשיו רציתי לשאול, כבוד הרב אני הולכת במצב שאני אומרת הכל מה' הכל לטובה, עכשיו קורה מצב בן אדם פגע בי, הכל זה מה', אז למה הבן אדם הזה אמור להיענש, גם אם נגיד לקחתי הלוואה ממישהו ואין את האפשרות להחזיר, אם אני לא מחזירה לו או אז ז"א זה הכל כתוב מה', אז למה בן אדם אמור להענש על זה שהוא אפילו לא עשה את זה בכוונה, כי זה ה' החליט שהוא יענש.

הרב: קודם כל זה טעות שזה כתוב מה', וטעות שניה שה' החליט, ה' לא כתב מראש שום דבר, הוא יודע מה אנשים יעשו, הוא לא כתב, ודבר שני הוא לא החליט, לאדם יש בחירה, וכיון שהוא בחר לעשות רעה, אפילו אם את ויתרת לו אבל הוא נחשב כמי שעושה רעה, פרעה החליט להתחכם לעם ישראל, למרות שעם ישראל היה להם עונש להיות בגלות במצרים אבל כיון שהוא הוסיף יותר ממה שהיה צריך, אז על זה הוא נענש, כיון שהוא בחר לעשות את הרע. ז"א כל בן אדם שבוחר לעשות רע, ישלמו לו רע אם לא חזר בתשובה ותיקן את מעשיו ודרכיו, ואם זה בין אדם לחברו הוא צריך גם לפייס את חברו, אבל אם לא הוא יענש, זה שאת מוחלת לו - כל הכבוד לך, אבל עדיין יש לו את העבירה של מה שהוא עשה, וכלפי הקב"ה הוא גם צריך לחזור בתשובה, לא רק כלפי האדם שהוא פגע בו.

ש. אבל יש הרבה סיפורים, גם על צדיקים, שאפילו דוד המלך מה שעשו לו הוא אמר לא נורא, זה הכל מה', והוא הלך באמונה שזה הכל, שזה שליח ה'.

הרב: מה שהוא אומר דוד המלך, מה שאומרים כולם, זה פירושו שאם הקב"ה לא מנע מבעל הבחירה הרעה להוציא את זממו, אז הקב"ה הניח את זה בגלל שלדוד יש חשבון שהוא צריך להיענש על משהו, אבל זה לא אומר שהמישהו הזה היה צריך לעשות, כי ה' לא שלח את המישהו הזה, המישהו הזה רצה לעשות וכיון שלדוד היה מגיע כזה דבר, אז מזווגים, מגלגלים את מי שהוא עובר עבירה, שהוא יעשה את העבירה. מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב. אז הוא רצה לעשות חובה מגלגלים אותה על ידו. אז דוד יודע שמה' זאת - פירושו של דבר, שלא מנע ממנו - משאול לדוגמא בבחירתו לעשות לו את מה שעשה. אבל זה לא אומר ששאול היה מותר לו.

ש. אוקי.

הרב: הבנת?

ש. תודה רבה כבוד הרב, עכשיו אם אתה גם אומר על בן תורה שמחויב, כאילו חוץ מהבעל שלי ואני יש לי רק בנות ואני רוצה בן, אז אני אומרת, אני כל כך רוצה גם לזכות שיהיה לי בן תורה

הרב: בזכות המניה שעשית תזכי לבן זכר מהרה

ש. אמן.

אני אברך עוד מעט את אלה שעשו מניות ויעשו.

ש. כבוד הרב, נשאר עוד דבר קטן לשאול, זה תמיד מפריע לי, אני יודעת שכל דבר בורא עולם בוחן אותנו והוא בודק אותנו על הכל, אפילו על המחשבה, יש הרבה מצבים שאפילו בתפילה יצר הרע בא והוא לא נותן, ולהלחם איתו בכל מיני מחשבות, אני אומרת, גם אם אני  נלחמת בו בכל כוחותי במשך מהלך כל ה יום, גם אז הבורא עולם יבחן אותי שאפילו אם נכנסה בי מחשבה לא טובה, אני כל הזמן מפוחדת שאני משתדלת הכל לעשות בסדר, אבל יש לי את הפחד שאני אומרת, הוא מפריע לי בכל דבר.

הרב: על זה נאמר "אשרי אדם מפחד תמיד" בדברי תורה. כל דבר של תורה שאת פוחדת, זה מצוין. שלמה המלך משבח, ככה צריך, זה יראת חטא יראת ש מים, אבל את צריכה לדעת, בתפילה את צריכה לפנות את המחשבות בכל דבר, לדעת לפני מי את ע ומדת, ואם את רוצה שזה ילך לך יותר קל, מסידור עם האצבע, כל מילה שאת קוראה עם האצבע, ולקרוא רק מה שאת מצביעה עליו, לא להתקדם בעיניים, אלא כל מילה, את מרגישה שנכנסת מחשבה- עצרי, עצרי, עמדי על קצות רגלייך ותחשבי על הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" שלש פעמים, אחרי זה תמשיכי לאט לאט, עוד פעם - אותו דבר, וככה בעזרת ה' תשלימי, כמה שתפסת ברכות בלי מחשבות מצוין, זה כמו מישהו שהים פולט לו יהלומים והוא לא מצליח לתפוס את כולם כי הם חוזרים בחזרה, אז עומד טיפש מן הצד ואומר לו מה אתה מתייגע, אתה לא רואה שכל פעם הגלים מחזירים את היהלומים בחזרה? עמד חכם שם בצד, אמר לו יטמבל, אבל משהו מצליח להציל, כמה שיוצאים יהלומים גם טוב, אם חלק הוא מחזיר מחזיר, אבל לפחות כמה יש, אז אם מתוך 18, 19, יש לך חמש שלש שמונה, מצוין, הצלת כמה יהלומים, פעם הבאה עוד פעם ועוד פעם עד שתתרגלי.

ש. תודה רבה כבוד הרב

הרב: בהצלחה.

כן, תן לבחור שמה בפינה. תרים את היד גבוה, כן שמה.

 

ש. כבוד הרב, יש לי שאלה, בגלגול נשמות, נגיד ונשמה עברה ארבע גלגולים, איזה נשמה היא תקום בתחית המתים, באיזה גלגול? איזה גוף?

הרב: בגוף שנעשה בו עיקר התיקונים, ואם יש מצב שזה חלקי וניצוצות נשמה, יכול לעמוד בכמה גופים.

ש. ועם המשפחה שלו גם אותו דבר?

הרב: לפי שורש הנשמה שהוא שייך אליהם

ש. תודה רבה

הרב: תהיה בריא.

 

ש. שלום כבוד הרב,

הרב: שלום

ש. יש לי שאלה הרב, הקב"ה עכשיו מצוה את עם ישראל ללמוד תורה, לעשות מצוות כדי שיהיה לו לעולם הבא, נכון?

הרב: כן

ש. ומצד שני, ראיתי בספר של הח"ח, הוא כותב שמה שבן אדם שומע מספיק לשון הרע אחד, וכל השכר שלו עובר לשני

הרב: נכון

ש. אז מה,

הרב: "אל תתן את פיך להחטיא את כל בשרך",

ש. בסדר עד גיל 16, כל המצוות שלי עברו

הרב: אני יכול לדבר? תודה. ובסוף הפסוק כתוב "וחיבל את מעשי ידיך" ז"א זה הפסוק שאומר את מה שאמרת, שהפה של האדם חובל כמו ממשכן, "לא תחבול שלמת רעך" וחיבל את מעשי ידיך - כל מעשי ידיך שעשית המצוות ממושכנים לאותו אחד שדיברת כנגדו, אבל אם אתה חוזר בתשובה הלכ חוזר אליך בחזרה. אז אתה יכול לעשות תשובה ולהחזיר הכל. אני, דרך אגב, אחד המיליונרים הכי גדולים בעולם, בעולם! לא מהזכויות שלי, מהזכויות של אחרים. כיון שכל כך הרבה אנשים מדברים עלי לשון הרע, שאני לא יודע אם יהיה מספיק מקום בגן עדן לתת לי. אז אני לא רוצה ליהנות מהפרנסה של אחרים, אני מציע להם לחזור בתשובה וככה יחזור אליהם כל מה שהם עשו בימי חייהם.

ש. תודה

הרב: כן, תן לבחור בסוף.

 

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום

ש. שמי רם, וקודם כל רציתי להגיד תודה על כל הטיול הזה, תודה לך ותודה לכל מי שקשור לזה, היה לנו ממש כיף היום.

הרב: אשריך

ש. וברכות על כל הזיכוי הרבים שהרב עושה, זה ממש בלתי נתפס, אנחנו ממש אוהבים אותך.

הרב: תודה.

ש. אז ככה, אני ארוס, התארסתי לפני כמה חדשים, והכרתי בחורה דרך האינטרנט, אפשר להגיד בזכות הרב, כי זה היה באיזשהו מישהו שלח הרצאה בפייסבוק שהרב מתנגד לזה כל כך, וכעקרון התחלנו להתכתב והכרנו ובאתי לארץ והתארסנו, ועכשיו אני מאורס ורציתי לדעת איך הרב יכול לעזור לי לשכנע, אני מחקתי את הפייסבוק, איך הרב יכול לשכנע אותי, היא נמצאת פה, היא נמצאת ממש פה, להגיד לה שתמחוק את הפייסבוק, איך אפשר לשכנע בחורה שתמחוק את הפייסבוק.

הרב: הסברתי באחת הרצאות שחיבים לסגור את הפייסבוק שזה ההרס הכי גדול, ומקבלים על זה עונש גדול מאד, משום ששמה מתחברים מצד לצד ורואים כל אחד את כל אחת, ואתה יודע, כמו שיכולים להתארס יכולים גם להיהרס, כי הפייסבוק ממשיך להכיר עוד אנשים ועוד נשים, ועוד גברים ועוד ועוד ועוד, וזה לא נגמר. אתה מבין, ועצם המחשבות הפסולות והקשרים, אני לא רוצה להגיד איזה, כל הדברים האלה הם אסורים באיסור גמור. כתוב "לא ירבה שיחה עם האשה" באשתו נאמר, קל וחומר באשת חברו. אתה יודע איזה דברים איומים מגיע לזה? מלחמות היום בכל האזור, כל המלחמות בגלל פיסבוק.

ש. צודק

הרב: ובארה"ב עכשיו הודיעו לפני יומיים שכבר יש ירידה של 15 מיליון שעזבו את הפייסבוק, ז"א כבר מבינים את ההרס, עשרים אחוז מכלל המתגרשים בארה"ב בגלל הפייסבוק. אתה מבין מה מדברים?

ש. אני הבנתי את זה, ואיך ששמעתי אותך באיזושהיא הרצאה שאמרת את זה, אני ישר מחקתי את הפייסבוק שלי. ועכשיו אני רוצה לנצל את המומנטום הזה ואת המעמד הקדוש הזה

הרב: די היא מוחקת, היא מוחקת כבר גמרנו

ש. זהו אני שמח שהיא גם שמעה את זה,

הרב: הנה היא אומרת מוחקת

ש. כבוד הרב, אני רוצה לנצל את המומנטום הזה ואת המעמד הזה ולהציע לה נישואים ככה מול כל הקהל הקדוש הזה ומול הרב, אם הוא ירשה לי.

הרב: לא, לא למסור לה טבעת, הלו, לא למסור טבעת.

ש. אני רק מביא לה את זה

הרב: לא לא לא להביא שום דבר, לא מותק,

ש. סליחה

הרב: אתה ארוס ואל תהרוס את הכל, תזהר. אתה יכול לקדש אותה בלי לשים לב

ש. אז מה אומרים?

הרב: שום דבר,

ש. אז איך אני מקדש אותה?

הרב: להתראות בחתונה לא עכשיו

ש. איך אני מציע לה נישואין?

הרב: הצעת כבר היא שמעה, שלום, בלי טבעות.

ש. תודה רבה כבוד הרב, אתה יכול לברך אותנו אחרי החתונה בבן זכר שיהיה צדיק כמוך

הרב: לפחות

ש. וחכם

הרב: לפחות, ה' יזכה אתכם.

ש. תודה רבה.

הרב: נהג האוטובוס,

 

ש. שלום לכבוד הרב, זה לא פעם ראשונה שאני מסיע אנשים אליך, וזה עושה לי רק טוב, השאלה שלי, הרבה אנשים נולדים וחיים בתקוה שיום אחד יגמרו המלחמות, עד מתי נחיה על החרב שזה ההורים שלי אמרו לי, יבוא יום ונשכח מזה ונהיה רק טוב, ואני אמרתי את זה לילדים שלי, והיום הילדים שלי אומרים את זה לנכדים שלי. מתי יהיה לזה סוף?

הרב: בגוג ומגוג. עוד מעט תהיה המלחמה העולמית האחרונה השלישית, שבה ילחמו כל אומות העולם נגד ישראל, ואחרי זה יהיה רק טוב. יפלו שני שליש מהעולם, ארבע מיליארד ימותו, השאר שיוותרו יחיו בשלום "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" וכל ההבטחות שיש בנביאים לאחרית הימים.

ש. זה מה שאמר לי הסבא שלי לפני שמת

הרב: ואנחנו קרובים

ש. והוא אמר שתהיה מלחמה כל כך גדולה שהדם יגיע עד הברכיים

הרב: יותר מזה אפילו, שני שליש ימותו, אתה יודע מה זה ארבע מיליארד בני אדם? זה מהשיהיה. תהיה בריא.

ש. תודה

הרב: תן לו לבחור מאחורה

 

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום

ש. תודה רבה, הזמנת זה כאלו, היה טוב, באמת אני מבסוט ממך, כל הזמן אני בשיעור שלך בקלטות שלך אני מבסוט, אני שומע כל הזמן, כל הזמן אני שומע את הקלטות שלך, אני מבסוט ממך, אני אוהב אותך כמו אח שלי

הרב: תודה רבה

ש. אני מבקש תברך את אשתי, היא חולה

הרב: מה השם?

ש. יעל בת אסתר

הרב: יעל בת אסתר, רפואה שלמה מהרה, החלמה מהירה בתוך שאר חולי עמו  ישראל

אמן

ש. גם א חותה

הרב: שם?

ש. בת שבע בת אסתר

הרב: רפואה שלמה והצלחה

אמן

הרב: אבל ברכות תשאירו לסוף, אני פה, עכשיו שאלות.

כן, תן לגברת שם באדום, להשתדל לא ללכת עם אדום

 

ש. ורוד כבוד הרב

הרב: ורוד אדום זה אותו דבר

ש. צהרים טובים, גם לי יש פייסבוק

הרב: היה

ש. אבל האמת, כבוד הרב, אני נכנסת כל היום לפייסבוק למטרה לזכות את הרבים בהלכות לשון הרע, אני בכלל לא מתערבבת שם עם אנשים

הרב: אין דבר כזה

ש. כן, האמת.

הרב: שום קשר עם

ש. אני פשוט

הרב: שום קשר עם אנשים

ש. אין קשר עם אנשים

הרב: לא בזה, לא בפייסבוק

ש. אני שמה לזיכוי הרבים

הרב: לא! זה חילול ה'. תמונה שלך מופיעה שם?

ש. לא

הרב: מה לא?

ש. אני לא שמתי תמונה

הרב: אז מה רואים?

ש. סתם שמתי שמה איזה

הרב: מה?

ש. לא תמונה שלי

הרב: של מי?

ש. סתם ציור

הרב: ציור, ויש שמה בנות?

ש. חברות כן

הרב: ויש בנים? והם רואים אחד את השני

ש. חברים.

הרב:  נו, מה זה, זיכוי הרבים? זה החטאת הרבים.

ש. אני לא יודעת, כאילו

הרב: זה החטאת הרבים, אסור לך. את צריכה לא לעשות את זה. לא לעשות את זה, תזכי, תעשי שיעורים, תחלקי פרוספקטים, תחלקי דיסקים, תעשי מה שאת רוצה, אבל לא לתת לאנשים שיצרו קשר בדרך כזאת.

ש. אוקי

הרב: כי כל אחד יש לו עוד חברים וההוא יש לו עוד אחרים ואת יודעת שהתמונות לא צנועות בחלק מן התמונות שרואים, וחביבי שישו ושמחו.

ש. אוקי

הרב: שיהיה לך בהצלחה בזכות זה

ש. אמן, כבוד הרב יש לי עוד שאלה, הייתי נשואה חצי שנה, וכיום אני גרושה כמעט שנתיים ללא ילדים,

הרב: ואת רוצה להתחתן

ש. אני רוצה לשאול על הכיסוי ראש, ה' זיכה אותי כאילו

הרC: את חייבת, כן, עכשיו מה שמך?

ש. לימור נחמה בת שושנה

הרב: תזכי לזיווג הגון הראוי לך מהרה לבנות בית נאמן על אדני התורה

ש. אבל כבוד הרב, יש לי חברה שגם התגרשה, גם ללא ילדים והרב קוק נתן לה היתר להוריד את הכיסוי ראש, יש דבר כזה?

הרב: אין דבר כזה.

ש. ופאה?

הרב: הוא אומר שהוא לא נתן כזה דבר

ש. אני לא אומרת סתם, אני לא אומרת סתם כי זאת בחורה שיושבת אצלהם כל הזמן,

ש. לא שומעים

ש. אני יודעת, אני יודעת

הרב: לא חשוב, אין דבר כזה, אין היתר כזה.

ש. אוקי, אוקי, ויש גם לאשה שכר בלימוד תורה

הרב: אשה שלומדת תורה, כן, מקבלת שכר כמי שאינה מצווה ועושה.

ש. אוקי

הרב: בהצלחה

ש. רגע, וגם האינטרנט להשאיר אותו, אני אוהבת לשמוע את השיעורים שלך של חובות הלבבות ביוטיוב

הרב: יש לי את בדיסקים, לא צריך בשביל זה אינטרנט, את יכולה להשיג את הכל בדיסקים שני שקלים

ש. אני לבד, כבוד הרב, משעמם

הרב: משעמם? תתחתני מהר. בהצלחה.

כן, תן לבחור שמה בצד.

 

ש. הרב, שלום.

הרב: שלום

ש. אני פחדתי לעלות לדבר מהמחויבות, חמי לקה בסרטן הלימפה, הוא חזר בתשובה דרכך, שמע הרבה דרשות, הוא שומע כל הזמן דרשות, הוא לא לומד תורה אבל הוא כל הזמן שומע את הדרשות שלך, רציתי לדעת מה אני יכול לקבל על עצמי

הרב: ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים לרפואתו

ש. הרב יכול לברך?

הרב: שמו?

ש. אליעזר ורון בן פורטונה

הרב: ה' יזכה אותו לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה ויעתיק את המחלה ממנו לאסאד.

ש. אמן, הרב רציתי עוד משהו קטן, אני מבקש, אשתי ביקשה מהרב אם אפשר לברך שיהיה לנו בן זכר?

הרב: תזכו לבן זכר מהרה ואשתך תלמד חצי שעה שערי תשובה של רבינו  יונה במשך שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים

ש. תודה רבה הרב

הרב: בהצלחה.

הם גם תרמו חצי מניה וזכות זו תעמוד להם ודאי. תן לו.

 

ש. ברוך הבא לעיר טבריה הקדושה, עיר המשיח, הרב חזק וברוך על הדברים שאמרת, דברי אש נאום ה', על יפתח ועל השרים של דוד ושל שאול, חק וברוך על הדברים שאמרת הרב ויהי רצון שבעזרת ה' נזכה, לא רוצה לגזור חס וחלילה, כל חודש נזכה לכזה אירוע יפה ושמח בעיר הקודש טבריה

הרב: אין בעיה, אתה תארגן את הטיולים ואני אבוא

ש. הרב, חזק וברוך. הרב רציתי לשאול שאלה, דיברתם פה על מלחמת גוג ומגוג ורציתי לשאול אותך אם אתה מודע לזה שאיראן באוגוסט יהיה לה ארבע פצצות אטום ואת הראשונה שהיא תשיג היא שולחת על ישראל, מפחיד מאד. וכשהיינו בברכת הלבנה עם הרב דב קוק במוצאי חג שבועות, אז כנראה מישהו שמע ואמר לו את זה שאני אמרתי, אז הוא קרא לי הרב בברכת הלבנה לפני "תיפול עליהם אימתה ופחד" והוא אומר לי תגיד לי מה שמגת, תגיד תגיד, אמרתי לו הרב, קראתי ביש איזה אתר שנקרא טיפ דבקה, שהם כביכול יודעים את כל הסודות אבל לא את הסודות ממש, והם מפרסמים, שמה כתוב שאיראן עומדת באוגוסט החודש השנה להקים ארבע פצצות אטום ואת הראשונה שהיא מסיימת היא שולחת על ישראל בר מינן, ורציתי שהרב יחזק את הדברים האלה אם זה נכון, ודבר שני, אני יכול עוד שאלה? לגבי מחר, פרסמו שמחר תהיה ליקוי לבנה, ליקוי לבנה תהיה מחר בצאת הלבנה, ז"א היא תתקיים שעה וארבעים וחמש דקות, הליקוי לבנה, הרב יפרש את תנא דבי אליהו במסכת סוכה לגבי מה זה אם היא תהיה כי הם אומרים שהצורה שלה תהיה צורת דם, הרב יפרש מה אומר תנא דבי אליהו במסכת סוכה. והם עוד אומרים שגם בנובמבר תהיה עוד פעם ליקוי לבנה, עוד פעם בנובמבר תהיה ליקוי לבנה 45 דקות, שבליקוי הלבנה שתהיה מחר יצפו בה כל אירופה וגם ישראל, ובעזרת ה' אנחנו נקווה לבשורות טובות, לגאולה השלמה, ויהי רצון שנזכה, איך אומרים,

הרב: איך אומרים?

ש. שדי לצרותינו הקב"ה יגיד ויגאל אותנו במהרה בימינו, שהמשיח  יוצא מטבריה

הרב: אמן, חזק וברוך.

הרב: טוב, מכל מקום, לגבי הפצצות אטום של איראן, אני כבר הודעתי לפני כמה זמן שאני לפי דעתי כבר יש להם שתיים, הצפון קוריאנים כבר העבירו להם ראשי נפץ והכל כבר מזמן, היום זה רק מתגלה, ובאותו מקום שראית כתוב עוד דברים במקומות אחרים גם כן, שאכן יש קשר בין הסינים שהעבירו דרך צפון קוריאה אל האיראנים טילים בליסטיים כאלה ואחרים וראשי נפץ גרעיני, כל מה שנותר להם זה להרכיב את הראשים וזה לוקח פרק זמן כזה כמו שאתה קראת, אבל מכל מקום כבר אמרתי לפני עשרים שנה בערך שתיפול פצצת אטום על ישראל, והבאתי את הפסוקים מיחזקאל ל"ח, וזה ברור שכך צריך להיות. אבל, אנחנו יודעים, זה כבר יגרור את מלחמת גוג ומגוג, אנחנו צריכים להיות מוכנים, מוכנים זה ע"י שחוזרים בתשובה, אין לנו שום הכנה אחרת. גם פיקוד העורף אומר שאנחנו לא יכולים להיות מוכנים, ומתן וילנאי אומר המצב שלנו בעורף לא טוב, אנחנו מדויקים כבר על ידי הטילים שלהם וכל מיני נקודות אסטרטגיות שאין לנו מענה כנגד זה, המטרה של ישראל שבשלשה ימים שתתחיל המלחמה, זה למחוק עד כמה שיותר את כל התשתיות שיש בלבנון סוריה וכו' וכו', אבל שוב פעם, אתה יכול להפציץ ולהפציץ ולגרום להם  נזקים וכו', אבל עשרות אלפים של טילים יגיעו לכאן בכל מקרה, ומדובר על טילים מדויקים של חצי טון כל אחד. אז זה לא סקאדים שהיו אז צעצוע ביחס לזה, ושלא פגעו בכלל, אלא עכשיו מדובר כל פגיעה זה ענין של עשרות מטרים אי דיוק. אז אם שולחים שתיים שלש לכל כתובת אז הם מכסים כל דבר.

העורף לא מוכן גם מבחינת ההכנה הכלכלית וכו', ז"א הרבה מוסדות והרבה בתי חרושת והאחרים שיצטרכו לספק את המצרכים שלנו החיוניים גם כן לא מוכנים למצב כזה של השתקת המשק למשך חודש תחת מסות של טילים. אז עכשיו, זה לא משנה אם יש פצצה אחת, שמונה חמש, כל אומות העולם ילחמו בישראל, אז איראן יכולה להיות הת'פתח, אבל זה לא משנה, רואים שכבר כל העולם מתגעש כולו, והמחלוקת היא גדולה בין האומות, והם לא מצליחים אפילו להתיישב בדבר אחד, וכמו שאתה רואה שבלוב הם יצאו למלחמה ביחד, וכבר מעבירה ביקורת ארה"ב ורוסיה על המהלך האירופי שלא קוצר הצלחה וכן הלאה, ז"א אין הסכמה ותמימות דעים בשאר דברים גם כן, והעולם אינטרסנטי כל אחד דואג לאינטרס שלו, סין ורוסיה נותנים וטו שלא לפגוע בסוריה שפוגעת בעמה, ללוב הם אומרים נו נו נו, אבל לסוריה לא אומרים כלום כי זה הכל אינטרסים העולם הזה, זה עולם של שקר. אז ממילא, אנחנו צריכים לדעת, אנחנו צריכים רק לחזור בתשובה, לא יעזור לנו, לא הבטחות של הרמטכלים ולא הבטחות של ראשי ממשלה, שום דבר לא יעזור לנו, רק התשובה של העם, העם יכול להציל את העם, זה הנקודה. דבר שני, לגבי ליקוי לבנה, לצער

ש. שניה, לגבי הנושא הזה, אני רוצה להוסיף משהו ששמעתי היום, אני לא יודע אם מותר לפרסם את זה או לא

הרב: אין צורך אין צורך

ש. לא, אומרים לא, כאשר אבדתי אבדתי אני לא פוחד מביבי, מישהו אמר לי היום בישיבה, ולא יודע מאיפה הוא לקח את זה ממקור מוסמך, שביבי נתניהו קיבל אישור מאובמה לתקוף את איראן.

הרב: מה זה אכפת לנו אם הוא נותן אישור לא נותן אישור, אובמבה נותן אישור

ש. הוא נתן אישור לנשיא מצרים, הוא הרים לו טלפון אמר לו תפטר והוא התפטר מיד

הרב: מאה אחוז, הוא הרים

ש. הוא יכול לעשות את זה גם לביבי אותו דבר

הרב: כן, והוא הרים טלפון גם למועמר קדאפי והוא צפצף עליו והוא הרים טלפון גם לסוריה והוא צפצף עליו, והוא הרים הרבה טלפונים לאיראן והם צפצפו עליו

ש. כי הוא פוחד מרוסיה

הרב: והוא הרים טלפון לצפון קוריאה וצפצפו עליו, הוא צלצל לסים והם מצפצפים עליו וצלצל לסוריה והם מצפצפים עליו, ויותר מצפצפים עליו ממה ששומעים לו, אבל הוא דפק הדידים שלו, מובארק היה ידיד שלו ואת הידידים הוא דופק

ש. אבל אם אתה אומר לגבי זה שהוא מצפצף, אז איך זה שהוא לא עושה כלום ברוסיה שטובחים כבר 1300 שמה אזרחים

הרב: הוא לא יכול עליהם, מה הוא יתווכח עם רוסיה?

ש. אולי הוא פוחד מרוסיה?

הרב: ודאי שהוא פוחד מרוסיה, ומה חשבת? עכשיו, הנקודה היא, הנקודה היא ככה, ליקוי לבנה לצערנו זה סימן לא טוב לישראל, ובדרך כלל דברים כאלה גורמים, אני לא רוצה להגיד מה, כדי לא לפתוח פה, אבל ליקוי חמה זה רע לאויבים וליקוי לבנה זה לא טוב בשבילנו. אבל אנחנו נעשה תשובה, זה אנחנו  יכולים לעשות תמיד, זה קל מאד, ולהיות צדיקים זה כיף ובעזהי"ת יוושע ישראל במהרה בימינו אמן.

ש. חזק וברוך הרב

הרב: כן, תן לו ליהודי פה

 

ש. צהריים טובים

הרב: אם אפשר לעמוד, תודה

ש. הרב, אני פונה אליך בקשר לנכדה שלי, יש לי נכדה בת עשר, והיא היום ז"א היא לא מדברת, היא מבינה הכל, היא אומרת רק אבא, אמא, מבקש שתברך אותה שתתחיל לדבר

הרב: בעזרת ה', אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור?

ש. אין לי בעיה

הרב: מה השם שלה?

ש. גיה בת יעקב וגבריאלה סבג

הרב: גיה זה לא שם, תחליפו לה את השם זה לא שם

ש. איך נחליף?

הרב: תחליף

ש. חוץ מהשם הזה להוסיף לה עוד שם?

הרב: לא תחליף, תקרא לה הדסה, הדסה זה פעמים שם ה' ובאמצע ס"ד

ש. אבל גם בגיה יש שם ה'

הרב: עזוב גיה, זה לא שם אבל

ש. לא שם, טוב, אניא גיד את זה לבת

הרב: גיה בת גבריאלה ויעקב, ה' יזכה אותה לדבר רהוט בזכות התורה שתלמד שעתיים רצופות כל יום שלשה חדשים רצוף

ש. תודה

הרב: תהיה בריא.

אני רוצה להציע לכם את ההצעה שכבר הציע הרב יוחאי, והסביר בשני אוטובוסים אני מבין, ברמב"ם כבר הייתם? ודיברת? פחות או יותר. מכל מקום, ארגון שופר אחרי המבצע המוצלח של חלוקת מיליון שבע מאות חמישים אלף תקליטורים של האנציקלופדיה האינטראקטיבית שחולקו בכל רחבי הארץ, עושה מבצע שני עכשיו, אותה כמות מיליון שבע מאות חמישים אלף, שזה מוצר שעלותו מיליונים שקלים, לחלק את כל התורה בתוך תקליטור, את כל הגמרא עם הפירושים וספרי הלכות והכל, הכל נמצא עם מנוע חיפוש שכל בן אדם שיקבל את זה בבית, במקום ספריה גדולה על הקיר יש לו תקליטור בתוך מחשב והוא יכול כל שאלה, כל נושא, כל ענין, ע"י לחיצת כפתור להגיע לנושא ולקבל את כל המידע, לדעת הלכות, יש שמה תמונות שמסבירות כל הלכות, משהו מדהים בכל התחומים. הושקע בזה המון המון המון כסף, אבל שסוף סוף ארגון שופר רוצה לסגור מעגל שכל עם ישראל קיבלו את ההזדמנות לתשובה וקיבלו את ההזדמנות לתורה. ז"א בכל בית יהיה ההזדמנות לשוב בתשובה ולדעת את התורה, מה שמשרד החינוך לא עושה, ארגון שופר עושה, לחלק תורה בחינם להמונים כדי שיוכלו ללמוד תורה בנקל. ולא רק זה, התוכנה הזאת שפותחה היא תהיה מחוברת לאתר האינטרנט של שופר, שכל מי שיהיה מחובר יוכל ללמוד תורה עם כל יהודי בעולם. ז"א כל היהודים יהיו מחוברים ביחד ואתה יכול ללמוד תורה באיזה נושא, ואתה שואל שאלה על הדף, זורק אותה, רואיםא ותך מכל העולם מה שאלת ועונים לך תשובה ואז אתה יכול לפתח קשר, חברותא, ללמוד בחברותא עם כל מי שאתה רוצה, חידושי תורה שלך, אתה יכול לכתוב והם יהיו קיימים, מה שאדם היום אם יש לו חידוש שתיים הוא לא יכול להוציא ספר, אבל אם יש לו שניים שלשה ארבעה טובים, כל העולם יהנה מהם, אז הוא יזכה לזכות את כל העולם של התורה בחידוש אחד שלו שזה דבר שהוא בלתי נתפס מה גודל הזכות הזאת. אז אני אראה לכם רגע סרטון של ארבע דקות, איך זה נראה, את מה זה מקיף, רק רגע, ואז אני אסביר לכם מה צריך לעשות. בבקשה.

תודה. אם כן יהודים יקרים, כדי להבין מה גודל הזכות של מי שזוכה להיות שותף בהפצת התקליטורים האלה הזכויות הן אפילו לא במספרים, זה ביליונים של ביליונים מיליונים של מצות, כי מיליון שבע מאות חמישים אלף דיסקים, שבכל אחד מהם יש מאות ספרים, מאות ספרים, שבכל ספר יש מאה אלף, מאתיים אלף, מיליון לכל ספר מלים, כל מילה שקולה כנגד תרי"ג מצוות, תכפילו, תראו כמה תגיעו לזכויות, זה אם רק קראו פעם אחת, ואם כמה פעמים, אז אין שיעור בכלל לזכות של הפצת התורה שאדם זוכה בתקליטור הזה. וכל אדם יכול לזכות ולזכות לתחית המתים בארבע מאות שקלים כפול עשרה תשלומים שזה מניה, הוא לא נותן רק את זה והוא שותף בקצת, הוא שותף בכל המיליון שבע מאות חמישים, ז"א אם עשרה אנשים מקימים בית כנסת אז יש להם זכות של כל המתפללים, כל הלומדים שנמצאים בבית כנסת, כי הם הקימו את הבית כנסת, אותו דבר מי שמקים מי שהוא חלק במניה בתוך המפעל האדיר הזה, כל הזכויות של עם ישראל בלימוד התורה שיונבעו מזה שייכות לו. הזכות הזאת היא גדולה לאין ערוך, וודאי שהבקשות של כל מי שנותן מניה יתקבלו אצל הקב"ה כמי שדואג להציל את בניו, הקב"ה מידה כנגד מידה מציל גם את בניו. אתה רוצה שעם ישראל יזכו בעזרת ה' לתחיית המתים, גם אתה תזכה לתחיית המתים. ז"א כל אחד יכול לזכות בדבר שלא היה ניתן בדורות קודמים כלל וכלל. אי אפשר להגיע להיקפים כאלה, אם תשב ותלמד כל ימי חייך רצוף בלי לישון, לא תגיע לאפס קצה ממה שהזכויות שיצאו לך מעצם הפצת התקליטור הזה אצל כל עם ישראל בארצנו הקדושה. אז מי שרוצה לזכות בדבר הזה ירים את ידו וניתן לו בעזרת ה' גם ברכה, הנה הראשונה והנה השניה, אשריכם לחיי העולם, בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ועתידים להגאל, הנה יש פה עוד...