בית שאן - בית שאן

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫

‫‫‫ בעזרת השם נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמיו ירוויח. ‫הערב הזה יהיה לרפואת חירן, ‫אשר בן ברכה וזיווג הגון, ‫ולהצלחת ארגון שופר,

‫להצלחת בוריס פנחסוב, שורה פנחסוב,

‫מרק מרכיאל פנחסוב, גבריאל פנחסוב.

‫ברכה והצלחה חזרה בתשובה שלמה ‫ורפואה שלמה.

שמירה מעין הרע,

‫והבן זכר יזכו לבן זכר לגבריאל פרחסוב, אמן.

‫רפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים,

‫ולעילוי נשמת גיתי בן גשה, ‫מנוחתו עדן.

כן, יהודים יקרים, אנחנו באווירה ‫שמתקרבים כבר לפסח,

‫וצריכים לדעת קצת כמה דברים,

בפרט בהרצאות האחרונות,

‫בתקופה של השבעה-שמונה חודשים ‫האחרונים שדיברנו,

‫התעוררו כמה שאלות וכמה אי-ודאויות,

‫שבערב זה אנחנו נתרץ אחת לאחת.

‫כתונת בד קודש ילבש.

‫כהן גדול אינו משמש בקודש הקודשים ‫בבגדי זהב,

‫מפני שאין קטגור נעשה סנגור.

‫קטגור זה הזהב,

‫כי זה מזכיר את עגל הזהב,

‫ומה שהיה קטגור לא נעשה סנגור.

‫אף אחד לא ייקח סנגור ‫את מי שבעצם הוא קטגור.

‫אז לכן,

כהן גדול אינו משמש ‫בקודש הקודשים בבגדי זהב,

‫אבל מדוע הוא משמש ביום הכיפורים ‫בבגדי זהב,

‫בשעה של הקרבת התמיד והקרבת המוספים ‫באלו ואל העם.

‫מדוע?

‫ולמה אין בזה חשש של אין קטגור ‫נעשה סנגור ביום הדין,

‫בפרט בשעה שעם ישראל זקוקים לרחמים ‫ביום הכיפורים?

אומר על זה רבי זלמן סורוצקין, זכר צדיק לברכה,

‫בעל אוזניים לתורה, פירוש על התורה.

‫והנה, בימים האחרונים,

‫רבו המתחסדים המראים את עצמם ‫כאוהבי ישראל, במירכאות,

‫השם ישמור את עם ישראל מאוהבים כאלה,

‫וקוראים אחר כל מוכיח בשער,

המגיב על פרצות הדור,

‫ואומרים שאסור ללמד חובה על ישראל.

‫זאת אומרת, יש לו טענה.

‫הוא אומר, יש מתחסדים, נהיים חסידים כאלה,

‫מתחסדים,

‫והם מראים את עצמם כאוהבי ישראל ‫יותר מהרבנים ומגדולי ישראל,

‫והם קוראים לכל מי שמוכיח בשער

‫ואומר מה עם ישראל צריך לתקן,

‫אז הם כל הזמן יוצאים נגד המוכיחים בשער ‫שמגיבים על הפרצות שיש בדור, ‫שזה תפקידם של הרבנים וגדולי ישראל, ‫להוכיח את העם,

‫ואומרים,

‫אסור ללמד חובה.

על ישראל.

ובמה הם תולים את עצמם? הם תולים את עצמם באילן גדול.

מי זה האילן הגדול?

הגאון הגדול, הצדיק, יסוד עולם,

רבי לוי יצחק מברדיצ'ו,

שנקרא סנגורן של ישראל,

שדרכו הייתה ללמד זכות על ישראל.

וממילא,

כל המרבה ללמד זכות, הרי הוא משובח. ככה הטענה של המתחסדים.

והגיע הדבר עד כדי ביטול מצוות תוכחה.

אז לדברי המתחסדים האלה,

שיש להם אהבת ישראל במרכאות יתרה מאוד,

אז לפי דעתם אין מצוות תוכחה,

כי לא צריך להוכיח, רק ללמד זכות

על כולם.

ומעשה במתחסד אחד שהתריס נגד הרב

המרא דאתרא בעייב

על שהוכיח לאיש אחד שאכל נבלות וטרפות במטבח

של רשעי ישראל,

והוכיח אותו הרב על זה כדת,

כמו שהתורה מחייבת.

ויצעק המתרברב המתחסד

שאסור ללמד חובה על כלל ישראל.

ואם כן,

ביטלת מצוות תוכחה,

ואיש הישר בעיניו יעשה,

באין מוחה בעושה רשעה.

אז איפה מצוות תוכח? תוכיח את עמיתך,

ולא תשא עליו חטא,

שאם לא תוכיח אז אתה תשא בחטא שלו ובעוון שלו.

איפה? ביטלת, עקרת מצווה מן התורה.

למה?

כי יש חשש

שיהיה פה לימוד חובה על ישראל, לפי המתחסד הזה,

או לפי מה שהוא סומך את דבריו

על הרבי מברדיצ'ו.

ואין ספק

שאם אנו רואים איש או אישה עוברים על דת משה וישראל,

חייבים אנו למחות בידם עד כמה שאפשר.

וכן, חייב כל רב בישראל, הוא מוכיח בשער,

להגיד לעם ישראל פשעם ולבית יעקב חטאתם,

כדי שישובו אל ה' ורפא להם,

כי אין רפואה אלא תשובה.

בלימוד החוב הזה, במרכאות, שאומר המתחסד,

זה זכות להם, לכל עם ישראל,

ומקרב את ישראל לאביהם שבשמיים.

זאת אומרת, אומר הרב סורוצקין,

שזו טעות של המתחסדים שמשחקים אותה אוהבי ישראל יותר מהרבנים וגדולי הדור שדואגים לתקן את הפרצות

שיש בדור.

אך עלינו להבין כיצד מתיישבת חובה זו

עם חובת לימוד זכות.

איך זה מתיישב, החובה להוכיח איש את חברו,

עם החובה גם ללמד זכות.

הביא דן את כל האדם לכף זכות, איך זה מסתדר?

וגם לימוד זכות בכלל על עם ישראל,

איך זה מסתדר?

במה טעו אותם המתחסדים שמתחו ביקורת על אותם מוכיחים בשער?

או כמו היום,

כל אלה שמתחסדים וטוענים שלא צריך לצאת נגד הזמרים הפסולים וצריך לקרב אותם וכולי וכולי וכולי.

אז אומר הרב סורוצקין, זכר צדיק לברכה,

כשהמוכיח מדבר דברי תוכחת אל הציבור או אל היחיד,

אז עליו לדבר בלשון ברורה,

ללא התחמקות וללא ניסיון לחפות על הדברים.

אז שימו לב איך מוכיחים.

כשהמוכיח מדבר דברי תוכחת אל הציבור או אל היחיד,

אז עליו לדבר בלשון ברורה,

לא ברווזים,

בלשון ברורה,

ללא התחמקות, כששואלים אותו גם שאלות,

לא להתחמק, לענות ישיר,

וללא ניסיון לחפות על הדברים,

אלא להגיד שהדברים קשים ואיומים אם הם כאלה.

ובזה מקיים מצוות,

הוכיח תוכיח את עמיתיך ולא תישא עליו חטא.

לעומת זאת,

בשעה שהרב או המוכיח מתפלל אל הקדוש ברוך הוא,

אז עליו ללמד זכות על ישראל ולמצוא תירוצים

לתרץ את עוונותיהם ואת פשעיהם,

אפילו בדרך עקלטון ברחוקה.

כמו שהיה עושה הרבי מברדיצ'וב, זכר צדיק וברכה.

פעם אחת אמר

הרבי מברדיצ'וב,

זכר צדיק וברכה,

הסתכל על אחד כופר, ידוע ומפורסם,

ואמר שהוא מקנא בו.

כולם תמאו, איך אפשר לקנא? מה יש לקנא בכופר אפיקורוס מפורסם לשמצה?

מה הרבה הקדוש יכול לקנא בו?

הוא אומר,

היהודי הזה,

יש לו עבירה אחת

שהוא לא עבר עליה בחיים שלו.

בחיים שלו הוא לא עבר את העבירה הזאת.

ומהי העבירה?

הדין אומר,

כשאדם נכנס, חוץ מכבודכם,

לבית אכסה,

אז כשהוא נכנס לשם אסור להרהר בדברי תורה כשנכנסים לשם.

אסור להרהר.

הוא אומר, וזה מעולם לא חטא בזה.

זאת אומרת,

אדם שהוא תלמיד חכם,

הוא כל היום תפוס

בשרעפיו

בדברי תורה, בחידושי תורה,

בקושיות, בסוגיות. כל הזמן מלווה אותו. איפה שהוא הולך, איפה שהוא זה, כל הזמן תורה. עכשיו פתאום הוא נכנס לבית אכסה,

יש לו בעיה.

לך נתק עכשיו את המחשבה ולהעביר אותה לדברים שהם לא עניינים רוחניים.

עד שהוא יוצא משם,

ואם הוא מהרהר בדברי תורה בתוך אוי ואבוי,

זה חילול השם,

אז יכול צדיק להיכשל בזה.

הוא אומר, זה מעולם לא נכשל.

לא עבר בחיים שלו את העבירה הזאת.

אז מה הוא עשה?

הוא מקנא בו שהוא רוצה להיות כמוהו?

לא.

הוא רק לימד זכות שאפילו ברשע כזה יש לו

צד של זכות שהוא לא עבר עבירה.

פעם

בירושלים

עובר בן אדם

ובדרך לכותל המערבי תשעה באב.

תשעה באב.

נו, בן אדם כזה רואה אותו איזה צדיק

ורואה אותו שהוא אוכל,

אוכל והולך.

אז הוא אומר לו, סליחה, כבודו יודע איזה יום היום?

אז הוא אומר לו, כן.

הוא אומר לו, איזה יום היום?

אמר לו, היום זה יום שלישי.

אמר לו, לא, לא, אתה יודע מה, התאריך בחודש?

הוא אומר לו, כן,

תשעה באב.

הוא אומר לו, ואתה יודע שבתשעה באב חייבים לצום?

אז הוא אמר לו, כן.

אז הוא אומר לו,

אז למה כבודו אוכל בתשעה באב בלכתו לכיוון הכותל המערבי?

אז הוא אומר,

כי אני כופר.

אני לא מאמין בתורה, ולא בתשעה באב, ולא בכלום.

נו, מה עושים במצב כזה?

יש ללמד זכות על אחת כזה?

מה אומר על דבר כזה הרבי מברדיצ'ו?

אשריהם ישראל, אשריהם ישראל.

לא מוציא דבר שקר מפיו,

אומר את האמת, ללא כחל וללא סרק,

לא מורח, אומר את כל האמת.

נו, אז הרבי מברדיצ'ו רוצה להיות כמוהו.

ודאי שלא.

האיש הזה יירש גיהנום?

ודאי שכן.

אז מה הוא עושה בעצם?

הוא נקרא סנגורן של ישראל. מה זה סנגור?

התפקיד של הסנגור ללמד סנגוריה אפילו על רוצח.

מה עושה סנגור? מי זה הסנגורים של הרוצחים?

עורכי דין.

שהם צריכים להיות שוטרים של המשטר.

ומה הם עושים?

מלמדים זכות ומנסים לחלץ את הרוצח מהרצח,

להוציא אותו זכאי.

זה התפקיד שלהם, להיות סנגור. יש צד שני, קטגור.

הכול להוכיח שהשני אשם.

אברדיד שוברבה היה סנגורן של ישראל, ובכל אדם מצא לו זכות.

אבל זה לא אומר שצריך להיות כך.

כלפי שמאיה זה צריך להיות כך,

אבל לא כלפי האמת שהאדם לא צריך להשתנות.

אז צריך, כשבאים אל העם, להוכיח את העם ולהגיד להם מה פשעיהם ומה חטאתם, שיתקנו.

אבל אחר כך,

כשפונים להשם, צריך ללמד עליהם זכות

ולומר שהקדוש ברוך הוא יראה אפילו כך פושעי ישראל, מלאים מצוות כרימון,

ובוודאי הם יחזרו בתשובה, זה רק עניין של זה, ויצר הרע, ולאט לאט,

וכו' וכו'. אבל זה בין הצדיק לאלוקיו.

אבל בינו לבין העם, לבין האנשים שצריכים תוכחת,

צריך לומר בלשון ברורה.

עכשיו יש לנו תירוץ,

משלנו בהתחלה,

למה כהן גדול,

כשנכנס לפני ולפנים לקודש הקודשים,

הוא נכנס בלי בגדי זהב?

ולמה בחוץ, כשהוא מקריב את התמיד ואת המוספים ואת אלוהו ואל העם,

למה שם הוא כן עם בגדי זהב?

למה? מה השוני?

זה אותו יום.

אז פעם פה אתה עם בגד זהב, פה אתה בלי בגד זהב.

זה בדיוק התירוץ למה שאמרנו.

את ההבדל הפשוט הזה רואים בבגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים.

בשעה שהוא עובד בעזרה שהיא מלאה בכהנים וישראלים

שבאו לראות בעבודה בבית המקדש ביום הקדוש,

לובש הכהן הגדול את בגדי הזהב שלו לפני כולם

על מנת להזכיר את חטא העגל,

כדי שיזכור העם ויראה

את החטא ויבוש וישוב אל השם ביום הקדוש.

זה להוכיח אותם, הוא לובש את בגדי הזהב, בפניהם.

אבל בשעה שהכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים,

כשהוא נכנס לפני ולפנים,

ואסור לשום אדם להיות בפנים,

אז בהיכל הכהן הגדול מתפלל אל השם לבדו.

ואין שם מצוות תוכחה, אין את מי להוכיח.

ועליו למצוא את כל האמתלאות כדי ללמד זכות על עם ישראל.

לכן הוא צריך לפשוט את בגדי הזהב,

שלא יהיה קטגור נעשה סנגור,

כי אז זה יזכיר את העוונות של ישראל.

ולכן הוא נכנס בבגדים לבנים.

תירוץ נפלא.

עכשיו מובן לנו.

אז יש לחלק.

זה לא נקרא ללמד חובה על עם ישראל,

זה להוכיח את עם ישראל. זו החובה.

וזו הזכות שלהם.

למה?

כי המקטרג, היצר רע והסטרא אחריו, מה אומר למעלה קדוש ברוך הוא?

תראה, פושעים ומורדים ועושים מה שהם רוצים

ואף אחד לא מדבר.

זאת אומרת, כולם מסכימים.

אז כולם נתפסים בעוון.

אבל אם יש מוכיח בשער,

ובא השטן ומקטרג,

מה אומר לו הקדוש ברוך הוא? מה אתה מבלבל את המוח? תגיד.

מה, אתה לא רואה שצועקים עליהם למטה?

אתה לא רואה שהם מתאספים במקומות ונותנים להם בראש ומקבלים על עצמם וחוזרים בתשובה?

אני צריך אותך שאתה תקטרג?

כבר למטה עושים את זה יותר טוב ממך ומביאים תוצאות.

אז זאת אומרת, אין זכות יותר גדולה מלהוכיח את הציבור,

כי בזה סותמים את פי המקטרג ומצילים מפני גזירות רעות.

אבל אחר כך

צריך להתפלל על עם ישראל שישוב בתשובה וללמד עליהם כל צד של זכות,

אפילו רחוק ביותר.

עד שמשה רבנו,

שרצה להציל את עם ישראל משמדות

שהקדוש ברוך הוא רצה לעשות במדבר לעם ישראל מספר פעמים והצילם לגמרי,

בא לקדוש ברוך הוא ואמר לו,

מה?

אתה אומר שהם עברו עשרת הדיברות?

אתה אמרת לי אנוכי השם אלוקיך.

לא אמרת אנוכי השם אלוקיכם.

אתה אמרת לי.

לא דיברת עם כולם, דיברת איתי אנוכי השם אלוקיך,

אז אני, אני בסדר, לא אמרתי כלום.

אתם שומעים עד איפה זה לוקח בשביל ללמד זכות?

זאת אומרת, בשביל ללמד זכות, והקדוש ברוך הוא אוהב את הזכות שמלמדים על ישראל.

אבל לא שמלמדים אותם,

הוא בסדר, הרשע הזה הוא בסדר, הוא בסדר. לא, זה לא,

זה אסור.

בצד תתחבא ותדבר עם הקדוש ברוך הוא מה שאתה רוצה.

אבל לרשע אתה צריך להגיד את רשעו בפניו.

כותב רבי אלחנן וסרמן, זכר צדיק לברכה, השם ינקום דמו כך

מאז ומקדם היו מוכיחים בישראל שנדדו מעיר לעיר,

והוכיחו את העם.

גם אמרא דאתרא היה אומר דברי תוכחה בעיר. זאת אומרת, כל רב בעירו היה מוכיח את בני העיר מזמן לזמן.

לפני מאה שנה

היה מפורסם המגיד מדובנא, רבי יעקב מדובנא,

שהוא היה מגיד משרים והיה אומר דברי תוכחות לקהל.

שהגאון מווילנא, שהיה צדיק יסוד עולם,

שלח לקרוא לו,

שיטיף לו, לגאון מווילנא,

תוכחת מוסר.

אתם שומעים מי צריך מוסר?

הגאון מווילנא קורא למגיד מדובנא,

שיבוא להוכיח אותו על פניו.

אז מי יכול להגיד, אני לא זקוק למוסר?

לפני זמן לא רב חי המגיד מקלם,

הסבא מקלם,

שבדרשות המלהיבות שלו החזיר רבים בתשובה.

ואני היום

דורש הרבה דרשות של הסבא מקלם, הסבא מנוורדוק, הסבא מסלובודקה וכל גדולי המגידים,

בחוזרים,

אלפים ורבבות בתשובה משיחותיהם.

הם לא מתו,

הם חיים איתנו כל יום.

מתשובות הראשונים,

הרשב״א והריב״ש,

ידוע לנו שבימיהם נמצאו בכל עיר ועיר ברורי עבירות,

שתפקידם היה לבער עוברי עבירה.

היו מבררים את בעלי העבירות מתוך הקהל.

בימינו, אומר רבי אלחונן,

בטלו המוכיחים.

אין מוכיחים.

יש נואמים, נואמים.

אבל נואמים יש די והותר.

אבל הם אינם מוכיחים.

אין במנהגם להעלות דברי תורה על שפתיהם.

מי הם הנואמים?

שכירי המפלגות לשם תעמולה שמרדימים את ההמון בחלומות מתוקים

על גאולת ישראל,

שתביא המפלגה הלאומית,

או על גאולת העולם כולו, שתביא המפלגה הבינלאומית.

כולם נוכחו לדעת

כי החלומות האלה שב ידברו.

כל העבודות זרות הבישו את קובעיהם,

אבל נביאיהם, נביאי השקר,

לא שמו יד לפה.

בהמשך כותב רבי אלחונן.

הפסוק אומר באחה,

נביאייך חזו לך

שב וטפל,

ולא גילו על עוונך

להשיב שבותך,

ויחזו לך מסעות שב ומדוחים.

באור הפסוק.

הנביאים, זה הנביאים של השקר,

חזו חזיונות

של שב וטפל, דברים שאין להם שום ממש ושום קיום,

אין להם מקור בנבואה בכלל.

ולא גילו על עוונך.

הנבואות לא היו נבואות

לגלות את העוונות שיתקנו את הדרך להשיב שבותך,

שעם ישראל שם בתשובה.

אלא ויחזו לך.

הם בחרו חזיונות שהם בדו מליבם

של מסעות שב ומדוחים.

כל מיני דמיונות של שב והבטחות סרק

ומדוחים בשביל להדיח את העם

מדרך השם.

ידוע כי בתקופת הנביאים היו גם נביאי שקר.

בשעה שנביאי האמת

זעקו

תודה את ירושלים, את תועבותיה.

השם ביקש מהנביאים, כגון יחזקאל,

לך ותודיע לעם ישראל את התועבות שלהם שהם עושים, שיתקנו את דרכם.

טענו עליהם,

על הנביאים הקדושים שלנו, טענו עליהם נביאי השקר,

שנביאי האמת הם עוכרי ישראל,

שהם המוצאים לועז על בית ישראל.

בשעה שנביאי האמת לא נרתעו מלהכניס את עצמם בסכנה וקיימו בגופם את הפסוק

גבי נתתי למכים ולחיי למורטים.

ככה אומר ישעיה הנביא על עצמו,

שהיו מכים אותו מכות

ותולשים בזקנו.

אתם שומעים מה היה?

מה העם יותר נוח לו?

נשמור הבטחות, דברים טובים, גן עדן כל היום.

אבל לדעת התועבות, לתקן,

בשביל לא להסתבך אחר כך בצרות

אישיות או לאומיות?

לא כולם אוהבים.

לא כולם אוהבים.

באותה שעה נביאי השקר היו אוכלים מהשולחן של איזבל, מהפוליטיקה.

תפקיד נביאי האמת לעורר את ישראל מתרדמתו,

אך נביאי השקר מילאו תפקיד הפוך,

להרדים את ישראל בחלומות נעימים.

באים ואומרים שזה לא דרך ככה לדבר, צריך לדבר אל העם ככה,

כמו שהם אוהבים לשמוע לאט לאט, בסבלנות,

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום,

וכל מיני פסוקים כאלה ואחרים שצריך בכלל לדעת על מה מדברים, מתי מדברים ולמי מדברים כך.

ברור שקל יותר ונוח לשחות עם הזרם

מאשר נגדו,

וכיום לצערנו אין איתנו נביאי אמת,

אפילו שיש כמה שכבר מתחזים ולא מתביישים אפילו להגיד

שהם נביאי אמת

ושהם מקבלים כל הזמן השפעות.

יש נשים כאלה ויש גברים כאלה.

לא יאומן כי יסופר, ליצנות לשמה.

אתם מבינים, נביא,

שהנבואה שלו היא נבואת שקר, הוא חייב מיתה.

אז זה לא פשוט.

האנשים האלה לוקחים על עצמם אחריות לאין שיעור.

וכבר הרב, שאלו אותו הרב עמאר

על הנושא הזה, והוא יצא בשצף קצף גדול כנגד כל מי שמתחזה ואומר על עצמו,

ואמר, אין דבר כזה כלל וכלל.

ולא צריך שהוא יגיד,

כי הנבואה פסקה כבר מזמן, לפני אלפי שנים.

ואם ניתנה הנבואה רק לשוטים ולקטנים,

מה אתה יכול לצפות משוטה?

כל שוטה הוא נביא,

וכל קטן הוא נביא.

כיום אין איתנו נביאי אמת,

אולם נביאי שקר יש לנו די והותר.

לאומיים

ובין-לאומיים.

אוכלי שולחני זבל

שמתפרנסים מקרנות שונות.

הוא חושב שכלל ישראל שילם מחיר יקר

על שנשמע בשעתו לנביאי השקר,

כך גם הדבר היום.

מי אומר את זה?

רב אלחונן וסרמן,

שחי בזמן השואה,

במאמר עקבתא דמשיחא,

כל הספר שלו דברי נבואה ממש על המצב דאז להיום,

למרות

שהוא דיבר נגד נביאי השקר.

עכשיו בואו נשמע מה אומר רבי יואל מסטמר,

זכר צדיק לברכה,

והוא מעיר על הפסוק

בישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם

את פני אדוני בישכף על פני סדום ועמורה.

למדו חכמינו,

לא יצא אדם יחידי בלילה

משום סכנה.

אך אם אומנם לא המתין אברהם לבוקר,

אלא מפני שלא רצה לצאת יחידי בלילה,

הרי היה יכול לצאת באישון לילה ולקחת עמו את שני נעריו,

כמו שנהג כשהלך לעקדה.

למה פה כשקם בבוקר אברהם וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם על פני השם וישקף על פני סדום ועמורה לראות מה קרה עם העיר?

למה הוא לא יצא בלילה?

כתוב לא יצא אדם יחידי בלילה, יחידי לא יצא, אבל אם הוא יצא עם שני נערים הוא יכול לצאת כמו שהוא הלך לעקדה.

למה פה הוא לא קם ככה?

אז אומר האדמור מסטמר, זכר צדיק וברכה, רבנו יואל,

אברהם אבינו יצא להתפלל וללמד זכות על רשעים באנשי סדום ועמורה.

שמעתם?

אנשי סדום ועמורה היו נוגדים ומבזים את אברהם אבינו ואת עבודתו.

הם היו השמאל הקיצוני ביותר שהיה נגד עבודת החסד של אברהם.

ומי מתפלל עליהם?

אברהם אבינו.

והוא קם בבוקר השכם בשביל זה.

עבודה כזו,

גם אם היא טובה וראויה ללמד זכות על הרשעים,

מוטב לה שהיא תיעשה ביחידות הרחק מאוזניים קשובות.

לא עם אנשים.

שכן כאשר באים ללמד זכות על הרשעים,

מתוך אהבת ישראל כנה ואמיתית כמו של אברהם אבינו,

מוטב שלא יהיה דבר בפרהסיה ובפומבי.

שלא יהיה מי שיבין, חס ושלום,

שכאילו הצדיק מזדהה במשהו עם הרשעים.

כי יש עת לתוכחת

ויש עת לסנגוריה.

הסנגוריה לבד.

לכן אומר רבנו יואל מסטמר, שחושבים שהוא היה קיצוני ולא יודעים

כמה אהבת ישראל הייתה לו,

הוא אמר את הפירוש הזה למה השכים אברהם אבינו בבוקר יחידי

כדי ללמד זכות על הרשעים ושלא ישמע את זה אף אחד,

רק בינו לבין הקדוש ברוך הוא.

יש זמן

של סנגוריה ויש זמן של תוכחת שצריך להוכיח גם ברבים.

עכשיו ניגע באיזשהו דבר שנוגע קצת לפסח

ונראה מה ההבדל בין חכם לרשע לפי זה, לפי מה שלמדנו ומה שנוגע לזמן שלנו.

הגאון רבי משה שמעון ליביץ זכר צדיק ורבי רם פטסבורג

הקשה

מה ההבדל בין החכם לרשע?

הרי גם החכם

אינו צדיק גמור,

כי כתוב

כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.

אז גם צדיק אפשר שהוא יהיה חטא.

והרי גם אמרו

שגם פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון.

אז מה החילוק ביניהם?

מה החילוק בין החכם לרשע?

והשיב במשל מן החיים.

תשמעו, זה משל מדהים.

בעיר מולדתו

היו שני סוגי סוחרים בעלי חנויות, שומרי חוק,

שלא החזיקו בחנותם אלא סחורה ששולם עליה מכס כנדרש.

אומנם

ייקר המהלך את מחיר הסחורה וצמצם את רווחיהם,

כיוון שהם הלכו על פי החוק

ושילמו מס כראוי.

אז המהלך הזה גרם שמחיר הסחורה שלהם

היה מלא וצמצם את הרווחים,

אבל הם בחרו בזה משום שהם רצו לחיות חיי שלווה ורוגע,

ולא לחיות בפחד כל הזמן.

לעומתם,

היו ששמו את נפשם בכפם

ומכרו סחורה מוברחת.

הם מכרו בזול וברווח נאה,

אך אוי להם,

לו נתפסו בדבר.

כל הזמן הם חיים בפחד,

כי הם מבריחים את המס.

או,

אז הייתה מוחרמת להם הסחורה,

קנס גבוה מושת עליהם ומסתכנים במאסר ממושך.

זה היו האחרים.

מפעם לפעם היו יוצאים פקידי המס מעיר המחוז אל ערי הסביבה לסייר בחנויות

ולערוך בהם ביקורת.

מה עשו הסוחרים הממולחים?

שיחדו את אחד הפקידים במשרד המושל

שימהר ויודיעם כאשר הביקורת יוצאת לדרך.

וכאשר הגיעה

הידיעה לאוזניהם,

החביאו חיש את הסחורה האסורה והותירו בחנות רק סחורה מעתה,

זאת שחתומה בחותם הממשלה לאות

שהמכס שולם במלואו.

בתקופה הזו של עריכת הביקורת

היו הסוחרים מן הסוג השני המבריחים תמיד דרוכים ומתוחים.

מי יודע,

אולי תקדים הביקורת ביומיים או בשלושה ימים,

בטרם יספיקו להחביא את הסחורה?

אולי יעלה חשדם של הפקידים

כאשר יראו סחורה כל כך מועטה בחנות ויתפלאו איך אפשר שיש לכם כל כך מעט?

אולי גם מישהו ילשין עליהם ויגלה את מקומות המחוות.

לפיכך,

כאשר עברה הביקורת בשלום,

היו הסוחרים האלה המבריחים נושמים לרווחה

באנחת הקלה.

עברו שנים מועטות,

והסוחרים חדלו לפחד

מפני הביקורת, כי התרגלו שזה עובר בשלום.

כבר לא נחפזו להטמין את הסחורה ולא היו דרוכים ויראים כבעבר.

הם היו מקבלים את פני הפקידים בשלווה וביטחון מופגן,

מציגים את סחורתם לראווה,

את כל הסחורה, כולל המוברחת,

ומרמים את חוקרי המכס.

איך הם עשו זאת?

האם הם שבו בתשובה שפתאום מוציאים את כל הסחורה?

לא מיניה ולא מקצתיה.

להפך,

עוד הוסיפו חטא ופשע.

מה עשו?

אם בעבר העלימו מן המכס את הסחורה הגנובה,

הרי עתה למדו לזייף

את החותמת של המכס,

והטביעו על הסחורה שלהם חותמת מזויפת.

וכשבאה הביקורת,

הציגו את זה בעזות מצח

ובעזות פנים כאילו זה אורגינל.

זה ההבדל בין החכם לרשע.

החכם יודע שיש לקיים את התורה והמצוות כולן.

יש לשמור על החוק, לחיות בשלווה וברוגע.

הוא צריך לקיים את כל המצוות כולן.

על כן הוא שואל,

מה העדות

והחוקים והמשפטים.

הוא רוצה לדעת כל דבר. תסבירו לי מה זה עדות,

מה זה חוקים,

מה זה משפטים.

אני רוצה לדעת.

חפץ ללמוד את כל עילכות הפסח

עד האחרונה שבהן,

שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.

ואם הוא חטא במשך השנה,

אם החזיק בחנות שלו כביכול סחורה אסורה,

היו לו איזה כמה עבירות במשך השנה.

הרי כשמתקרבים ימי הדין הוא ממהר לשוב בתשובה ומטביע את עוונותיו במצולות ים

ומציג רק את המצוות שקיים.

אבל לא כן הרשע.

הרשע לא זו בלבד שהוא סוחר בסחורה אסורה ועובר עבירות

ומרקיד מעורב,

או שר בערבי שירה או עושה את כל ההופעות האסורות.

אלא לא רק זה הוא עושה, אלא הוא מאחז פנים לזייף

ולשים חותמת של המלכות להגיד שהוא מקיים מצווה ומחזיר בתשובה.

שמעתם זייפן ורמאי כזה?

כל גדולי ישראל והתורה קוראים לו מחטיא הרבים,

והוא קורא לעצמו מזכה הרבים.

לומר שגם כך הוא יוצא ידי החובה.

להצהיר שאין צורך חלילה לשמור ולעשות ולקיים,

להכריז שהסחורה שלו כשרה וללעוג לאותם סוחרים הגונים וישרים שמשלמים את המכס במלואו.

מה הוא עושה? תקשיבו, והוא עוד לועג.

הוא עוד לועג.

הוא אומר שהסחורה שלו כשרה ולועג לסוחרים ההגונים

הישרים שמשלמים את המכס במלואו,

אלה ששוברים את הדיסקים ולא שומעים את הזמרים הפסולים,

הוא לועג להם ואומר, מה העבודה הזאת לכם?

לכם ולא לו.

וכך הוא מוציא את עצמו מן הכלל.

שמעתם דבר כזה?

לא יאומן כי יסופר.

ומי שמסתכל באתר שופר

ורואה כל פעם איך אנחנו ממשיכים להוכיח ולתפוס

את אלה מחטיאי הרבים בכלכלתם.

היום הם כבר לא מתביישים.

הם מופיעים אורגינל בפני כולם בתערובת אנשים ונשים,

בשירים פסולים, בשירי עגבים, בשירי גויים,

הכול מעורבב,

ושרים עם חילונים ועם אייל גולן וציון גולן, ג'לג'לן,

וכולם ביחד חברים, כל ישראל חברים וחברות.

וחברות.

מה שלא כתוב, גם זה הם הוסיפו.

וג'דאלבה אז מופיע בצרפת ובכל המקומות, לפניו תערובת, אנשים ונשים,

בחורות עם גופיות,

לפניו רוקדות, והכול ממש

צדיק במירכאות.

ובקול בעורמה נותנים לו במה ואומרים שחלילה

וחס הוא לא מרקיד מעורב ולא כלום,

הוא לא מופיע מעורב, ממש צדיק יסוד העולם.

בשאר שירי ראפ הכי מגעילים עם יוקו, קוקו וג'וקו,

כל הקרחות וכל האנשים האלה, השם ירחם.

וזה נקרא דתיים.

זמרים חסידים, זמרים חרדים, זמרים זמרים,

מזמרים את עצמם מהעולם הבא.

וזו בעיה.

בעיה. האנשים לא מבינים וצריכים להוכיח אותם על פניהם, ואסור לשהות במקום שהם נמצאים.

הם לא מצטרפים למניין.

במקום שהם שרים, צריך לברוח משם.

גם בחתונות, אם הם נמצאים,

צריך לברוח משם. אסור להיות במחיצתם כלל.

כל אלה שמופיעים ברשימות

שהרב לופט פרסם בגנזה המלך,

אז צריך לדעת שכל אלה אסורים ופסולים, וצריך לעשות להם ביעור חמץ בפסח,

שלא יישאר חמץ

ולא יישארו דיסקים שלהם בכלל.

אם אדם רוצה להיכנס לפסח,

שיהיה הכול כשר לפסח,

אז צריך לא להיכשל שבכל המועד יוחלל

את המועד וישמע שירים של הזמרים הפסולים.

מצד אחד מועד קדוש,

ומצד שני מה?

זמרים פסולים.

ועכשיו שמעתי שמוציאים טלפון כשר,

במה?

בחתימה של רבנים שאני לא יודע מי הם,

ושמים את הרינגטונים שלהם בפלאפון הכשר,

של הזמרים הפסולים.

יא חביבי, שותפות

בין רבנים לזמרים פסולים זה כבר סוף הדורות.

לא יאומן כי יסופר, זה רק מה שחסר.

במקום לשים תהילים, דברי תורה, מוסר,

רינגטונים של זמרים פסולים בטלפון כשר. אני לא יודע אם הוא כשר כל כך,

אומרים שהוא לא כשר עם חתימה של רבנים שהם לכאורה כשרים.

אני לא יודע מה,

אבל כך סיפרו לי,

צריך לבדוק את זה ולהיזהר לא ליפול בזה ולהרגיש שיש פה איזה צד היתר.

מבררים את העניין כמו שאני מבין ונראה מה יהיו התוצאות.

עוד נקודה אחת, הקהה את שיניו.

וואו, זה משהו, פצצה עכשיו, תשמעו.

מלשון האגדה מסתבר שיש לנקוט כלפי הרשע בדרך של התנצחות וריחוק.

שתי פעולות.

גם להתנצח עם הרשעים, הקהה את שיניו,

וגם להתרחק מהם.

מדוע לא מקרבים אותו מעט?

למה לא נגיד עליו גם כן ששמאל תהיה דוחה וימין תהיה מקרבת?

למה?

למה הקהה את שיניו?

אלא גם אם בשעה גדולה זו של ליל הסדר,

אין הרשע הזה מושפע כלל לטובה.

עדיין הוא מחזיק ברשעו,

קשה לתקנו.

אם אדם עובר את הפסח והוא נשאר עדיין רשע,

ומה העבודה הזאת לכם, הוא נשאר חילוני?

אם עדיין הוא לא רוצה לחזור בתשובה בחג החירות של עם ישראל,

אדם כזה מחזיק עצמו ברשעו, קשה לתקנו.

עשו סקר עכשיו,

ואמרו שבשאלות שאלו את הציבור הישראלי,

כ-90% עורכים את הסדר.

זה נפלא, נכון?

חבל על ה-10% שלא.

אבל 46% רק אוכלים מצות.

והשאר אוכלים גם חמץ, השם ירחם, שזה כרת.

כרת.

שאנשים מתים בין גיל 50 ל-60 בגלל שאוכלים חמץ בפסח.

כרת.

אתם יודעים מה זה?

ואחר כך מתפלאים למה אנשים מתים, צעירים, ממחלות ומכל מיני צרות.

חמץ בפסח זה כרת.

46% שמעתם?

לפי סקר שנעשה,

מקפידים לאכול רק מצות.

וכשר.

ואחרים,

השם ירחם לפי הסקר,

אוכלים חמץ.

איום ונורא.

משכיל,

משכיל זה היה החילוני של לפני 100-150 שנה.

משכיל, יעני, המשכילים, הם הלכו לגימנסיות,

אוניברסיטאות,

הורידו את הקפוטה והלכו ונהיו כמו הגרמנים, האוסטרים,

מה הכול, ככה הם הלכו.

אז היה משכיל עז פנים שבא לפני הרב הקדוש אבנה נזר מסוכת שוב,

זכר צדיק וברכה,

וביקש ככה.

אם תהיה איזה שאלה,

שאלה זה שאלה.

אם תהיה איזה שאלה על בהמה או עוף ויטריפו אותם,

שישלחו אליו.

למה הוא סבר כמו בימינו שסוברים שיש בזה בל תשחית.

בל תשחית, שמעתם?

על טרייס

ונבלה הוא חשב שאם זה בל תשחית, לכן הוא אמר שישלחו את זה אליו,

והוא יאכל את זה. אין לו בעיה לאכול את זה.

אז הרבי אמר לו,

אתה לא הראשון שמבקש את זה, שאם יש שאלה על בהמה או עוף,

שיביאו לך את זה לאכול.

תמה המשכיל, מי קדם לו?

מי קדם לו?

אמר לו הרבי,

הסכתו שמע.

כשבאו משה ואהרון בראשונה לארמון של פרעה,

עמדו הכלבים

וחסמו בפניהם את הכניסה.

אמרו,

פרעה נותן לנו את אוכלנו,

והרינו משועבדים להוראותיו.

הום הום!

לא ניתן לכם להיכנס.

אמר להם משה רבנו,

פרעה

אוכל על השולחן שלו את הבשר המובחר ביותר,

ולכן הוא משליך את העצמות, את הפסולת.

אבל אנחנו עומדים להוציא את בני ישראל ממצרים

ולהביא אותם לקבלת התורה,

ומה כתוב בתורה?

שכל נבלה וטרפה

הכי מובחרת,

לכלב תשליכון אותו.

זאת אומרת, אצלנו אתם תאכלו יותר טוב מאשר אצל פרעה.

אם לא תיתנו לנו להיכנס, תמשיכו לאכול עצמות.

אבל אם תיתנו לנו להיכנס, כל נבלה וטרפה,

אנחנו נדאג שאתם תאכלו את זה. לכלב תשליכון אותו.

הכלבים הסכימו והניחו למשה ואהרן להיכנס.

לא זו בלבד,

אלא שהם לא חרצו יותר את לשונם

בפני בני ישראל. אין האו האו.

אין.

ואכן הם זכו לציווי בתורה.

יש ציווי מצווה בתורה מפורשת.

לכלב תשליכון אותו, כמו שהבטיחו משה ואהרן.

טוב, עברו דורות,

מסביר האבננזר, למי? למשכיל, כן? מסביר לו.

אתה חושב שאתה הראשון שמבקש את זה?

אומר לו, אבל עברו דורות, וקמו משכילים.

קמו משכילים

שמזלזלים במצוות.

והחלו לאכול נבלות וטרפות.

וקיפחו את הכלבים

שמובטח להם שהנבלות והטרפות זה שלהם.

טבעו הכלבים את המשכילים לדין.

קם נציג הנטבעים ואמר,

הנציג של המשכילים קם ואמר,

בתורה לא נאמר שיש להשליך את הטרפות לכלבים שהולכים על ארבע בדווקא.

גם כלבים שהולכים על שתיים יכולים לאכול.

טען כנגדו הנציג של הכלבים.

אמר לו, נכון,

גם אתם כלבים כהלכה.

אבל התורה זיכתה אותנו בבשר

משום שלא חרצנו את לשוננו נגד היהודים.

אבל אילו אתם הכלבים המשכילים,

אתם אינכם חדלים מלחרוץ את לשונכם נגד אחיכם, שומרי התורה והמצוות?

אז מדוע מגיע לכם לאכול מבשר הנבלות והטרפות?

שמע המשכיל וברח

מאבני נייזר החוצה בבושת פנים.

והמבין יבין.

זה נקרא, הקהה את שיניו.

אם אנשים כאלה לא מתווכחים ועונים להם ברצינות,

אלא הקהה את שיניו.

וזו תורה שלמה שצריכים ללמוד אותה.

כן, עד כאן זה היה הפתיחה וההכנות לפסח.

עכשיו למי שיש שאלות, בבקשה.

אוקיי.

ומי יש?

מי אתה רוצה לישון שם?

תן לה בחור שם.

כן.

יש עוד הרבה דברים שיכולים לחזק אותך, אבל אם הם אסורים,

אז זה אסור. לדוגמה, אם תגיד לי שיש לך חברה שמחזקת אותך,

זה אסור.

אתה יכול להתחתן איתה אם אתה רוצה,

אבל בינתיים זה אסור.

אז מה שאסרו חכמים,

אסור?

ושירים בימות החול אסורים בכלל,

כיוון שיש גזירת החורבן.

וזמרים פסולים אסורים להישמע,

כמו שפסקו גדולי הדור ופרסמנו כבר רבות,

אז זה אסור.

ודבר נוסף זה סוג השירים והסגנונות והמנגינות של עגבים וכו'.

יש בזה הרבה בעיות,

ויש לך גם עוד בעיה שקוראים לה ביטול תורה.

בשעה שאתה יכול ללמוד תורה, אתה מעדיף לשמוע שיר,

זה בעיה.

אז לקחת דבר אסור במקום דבר מותר וחובה וציווי ושכר,

זה נראה רע מאוד.

לא מובן.

אז תקרא בעלקות

שבת ברמב״ם, פרק 30,

שמחלל שבת בפרהסיה הדין שלו כמו גוי.

זאת אומרת, יוסף הוא כמו עבדאללה.

אז כמו שיש דינים שהם לגוי,

אותו דבר יש דינים ליהודי במידה והוא מחלל שבת בפרהסיה.

לדוגמה,

אם ייגע היהודי מחלל השבת בפרהסיה ביין שלך כשהוא פתוח והוא לא מבושל כראוי

הוא עושה אותו יין נסך והוא נפסל

זאת אומרת גם אם יהיה לך חבית שלמה של יין והוא נגע

הכל לשפוך

אתה מבין עד כמה זה?

אתה אמרת על מחלל שבת אסור לשמוע את השירים

פירושו של דבר גדולי ישראל אמרו שאין לשמוע את השירים של הזמרים שנקראים מחטיאה רבים שלא להחזיק ידי עוברי עבירה

בזה שאתה שומע את השירים

אתה מחזיק את ידם

אם הם ידעו שאין ציבור ששומע אותם

אז לא תהיה להם ברירה, הם יצטרכו לחזור בתשובה

אבל אם אתה ממשיך לשמוע אותם אז מה מפריע להם? הם מוכנים לחטוא

אבל אתה החזקת את ידיהם להמשיך

אז אתה מחזיק ידי עוברי עבירה?

מה אני אומר על זה? מה הם אומרים על זה שגדולי ישראל אומרים שאסור?

בני מאה באחד אפילו,

הרב אלישיב ואחרים יש פה את הרשימה אם יראו לך שהם בהרבה יותר גדולים

מהמשפחה

של הרב עובדיה יוסף

והרב עובדיה יוסף בעצמו לא אמר שמותר.

הפוך הוא אמר שאסור להזמינם וכו',

אבל הוא לא אמר שמותר לשמוע אותם.

הבנת?

אם הוא היה אומר שמותר לשמוע אותם

אז היינו שומעים את דעתו שלא.

זה אחד.

המשפחה זה עדיין קטנים מאוד ביחס לגדולי ישראל שמופיעים במכתב הזה.

הבנת?

עם סיפורים לא פותרים בעיות ולא פותרים הלכות ולא מתרצים קושיות.

זה יכול להיות נופך יפה לאיזה משהו שאתה רוצה להגיד ותו לא.

אבל באת ערוך שאלה אחרי שאלה שלימד אותך הבחור שיושב בסביבתך והכין אותך לקראת השאלות,

כמו כל אלה

שבאים תמיד, נכון? תראה לי את החיוך שלו, תראה לי.

אני יודע שהוא אמר לך לשאול, אני יודע.

אתה לא יודע מה עצמך,

זה החבר'ה מהמשפחת

שולחים כל הזמן לדאוג,

לברר את הסוגיות, אולי יהיו תשובות חדשות.

תמתין רגע, מתוק, תמתין. תראה לי אותו, למה אתה לא מראה לי אותו? מה אתה מראה אותי?

צריך לראות אותו, אתה הבחור הנחמד.

תראה גם את אלה שבסביבתו,

אלה הבחורים הנחמדים שבסביבתו.

כן.

אז עכשיו הסיפור הזה זה סיפור נחמד שלא לומדים ממנו כלום,

וצריך לדעת

שלצערנו הרב גדולי ישראל לא התפעלו מהסיפור הזה,

ולמרות זאת פסקו את הפסק שלהם,

ולכן צריך לדעת, יהודי יקר,

שההלכה לא תשתנה וזה הדין.

עוד שאלה הוא אמר לך לשאול, או שזה נגמר בזה?

אז הוא אמר לך גם לא לוותר, אני רואה.

אתה רוצה לשמוע על הבחור ששלח אותך, או שאתה רוצה לכל גדולי ישראל לשמוע?

כן.

אתה לא תבין כי נשלחת רק לשאול שאלות ולא לקבל שום תשובה, כי עניתי לך כבר ארבע תשובות,

ונשארת בעמדתך. משמע שאין לך עניין בתשובה אלא בשאלות ולמלא את השליחות.

לכן הם נוכלים, אלה ששלחו אותך,

כי הם יודעים שאם הם יבואו בחזות דתית זה בושות בשבילהם שהם יקבלו על הפנים.

כי אליהם אני אתייחס כמו שצריך להתייחס.

אז הם שולחים כאילו איזה חילוני או מתחזק או בעל תשובה כזה שיש לו בעיה.

כי מה יותר טוב שאני אשמע זמר פסול, או שאני אשמע בכלל זמר חילוני,

או שאני, שכחת את השאלה הזאת?

או שאני אשמע זמר בכלל גוי וכולי וכולי. מה יותר טוב?

כן, אבל זו לא הבעיה שמטרידה אותך.

מה הבנת עד עכשיו שהסברתי? תחזור על מה שהבנת.

אמרתי שיש מחזיקי העבודה עד עצמם. אתה מביא באמת את האנשים לבעיה של יהודים או יהודים בשלטון האנשים האלה.

לא.

אמרתי קודם כל שאסור לאף אחד לשיר שירים בימות החול. זה הבנת?

כן.

גזירת החורבן

בשולחן ערוך.

זה ברור לך לכולם?

כן. תודה.

אז קודם כל אסור לשמוע בכלל זמרים.

ברמה העיקרית אסור. השאלה היא מה נכון לגביי.

מה זה לגביי?

מה נכון לגביי?

לא הבנתי.

אני שומע ש... שמעתי.

שמעתי.

שמעתי. נפלא מאוד.

מה נכון לגביי? אחד אומר לי, תשמע, אני מעשן בשבת,

ואני לא יכול להפסיק לעשן בשבת.

מה נכון לגביי בשבת?

אז מה אני אגיד לו?

מה אני אגיד לו? נו, תיתן לי הצעה. מה אני אגיד לו?

אתה תגיד לו ככה. אני אגיד לו שאסור,

ואתה צריך למצוא את כל העצות להימנע.

כמו שאם רופא יגיד לך שאם תעשן עוד סיגריה, תמות מסרטן בריאות,

אז אתה תפסיק.

אותו דבר אני אגיד.

אתה, שהתורה לא בוערת בעצמותיך, ולא אכפת לך, ולא דומים לך,

אתה יכול להגיד תפחית, כי השבת של אבא שלך,

הקדוש ברוך הוא, שיסתדר איתו, אתה תגיד לו תפחית.

אם ייכנס עכשיו השכן וישתלט על השטח שלך,

או על הדירה שלך, ויתפוס חדר.

ואני אבוא ואני אגיד,

במצב הזה שהוא כבר יושב פה, וכבר יש לו מדעה, ונרגילה, וגת,

והוא יושב על הרצפה ומעשן כבר שבוע.

תחלקו חצי-חצי, למה לריב?

תתפשרו, בינתיים תן לו.

שיתרגל שבסוף הוא צריך לצאת מפה,

אבל אל תלחץ אותו היום לצאת. עוד שנה, שנתיים, תראה אם יש אפשרות, בבקשה.

אבל כמה שהוא יצטמצם יותר על חשבון החדר,

כדאי לך, מה תפסיד?

יותר טוב חדר שלם שהוא יתפוס לך?

חצי חדר.

תתפשרו.

אתה תקבל עצה כזאת ממישהו, או שאתה תבעט לו בראש עצה החוצה?

כי זה שלך, דירה, הבנת?

והתורה לא שלך, לכן יאללה!

אתה לא צריך לשאוף לא לשמוע.

אתה צריך לשאוף לשמוע דברי תורה,

דברי מוסר,

דברי חכמים ודברי גדולי הדורות,

ואם תשמע להם, לא תשמע שטויות.

תהיה בריא.

פעם הבאה תהיה שליח מצווה ולא שליח עבירה. כדאי לך, בתור אחד שמתחזק.

תראה את השני, נו.

נו.

כן.

כן.

נו.

כן, איפה השאלה?

איפה השאלה?

איפה השאלה?

יופי, סוף סוף.

כן, איפה השאלה?

איפה? הנה, הגברת למעלה, כאן באמצע. רגע.

מחר אני, בעזרת השם, מתגרשת. אני רוצה לדעת אם אפשר להוריד את הכיסוי הראש.

מה פתאום? חס ושלום. אישה גרושה,

אלמנה ונשואה, צריכות וחייבות ללכת עם כיסוי ראש.

ואדרבה, בזכות זאת

נברך אותך שתזכי לזיווג הגון של ירא שמיים.

אמן, אמן. בהצלחה.

תודה.

כן, שאלה נוספת.

כן, תן לו.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

מקודם דיברת על הנביאים.

כן.

אמרת שהיום אין את זה יותר, נכון? נכון.

יש כאלה שמתחזים.

נכון.

אז אם באמת יש דבר כזה, איך אפשר לדעת אם זה היה נכון או לא? מי שאומר שהוא נביא, זה לא נכון.

ואם זה באמת כן נכון?

אין כזה דבר.

איך אפשר לדעת?

תשאל את הרב עמאר.

טוב. תהיה בריא. עוד שאלה. עוד שאלה.

בקשר ליצר הרע.

כן.

איך אפשר לדעת שהמעשים שאני עושה זה מההשפעה שלו או מהרקע שלי? כל מה שאתה עושה נגד התורה הקדושה בדברי חכמים,

זה מההשפעה שלו.

טוב, תודה. תהיה בריא.

שאלה נוספת. הנה למעלה יש גברת שמה למעלה מצדימים.

שלום כבוד הרב. שלום שלום.

כבר זה ארפיים שנה אנחנו סובלים, כל עם ישראל סובל.

ופשוט מאוד באותם הימים הקדוש ברוך הוא בחר לנו את המנהיגים שלנו.

למשל שמואל הנביא ואחר כך הוא הלך ומשך את שאול המלך ואחרי כן משכו את דוד המלך

ואחר כך את שלמה.

כל אלה שנבחרו על ידי הקדוש ברוך הוא היו בסדר ועם ישראל היה להם כיף והיה להם טוב.

וכעת, כבר אלפיים שנה,

אנחנו סובלים. אין לנו את המנהיגים האלה,

אין לנו כלום,

ואנחנו מחכים, מחכים, מחכים למשיח,

אבל עדיין, וזה סבל גדול לכל עם ישראל.

נכון.

אבל יש כאלה, לצערנו הרב, שלא רוצים שהוא יבוא,

ודואגים גם שהוא לא יבוא,

כי אז תהיה להם בעיה. הם לא רוצים לחיות חיים דתיים.

אבל גם אז, בתקופה של השופטים,

אנשים לא היו עוד צדיקים. נכון.

ואז הקדוש ברוך הוא כן נתן להם מנהיג חזק וטוב.

פעם ככה ופעם ככה, כמו שכתוב בספר שם. אז תקבל את מנהיג חזק וטוב כל הזמן?

לא, אנחנו הכי קרובים למשיח, ככה שאת לא צריכה לדאוג.

אז עוד דבר את צריכה לדעת,

שבדור שלך זכית לראות שיש מיליון וחצי בעלי תשובה, מה שלא היה מאז ועד היום.

וכתוב שבאחרית הימים ישובו ישראל בתשובה לאביהם שבשמיים.

אז התהליך הזה הוא כבר ברור, אי אפשר להכחישו, נכון?

בהתחלה, כשהייתי הולך ומדבר עם אנשים, מחזיר בתשובה,

היו קוראים לזה תופעה.

יש תופעה של חוזרים בתשובה.

היום כבר נשארת תופעה שנשארו חילונים.

תופעה.

כן.

עכשיו, יש לי עוד שאלה.

הרי בפסח הנשים חייבות לאכול מצוב.

כן. ואילו בחג סוכות, האישה לא חייבת.

אבל כשהיינו במדבר,

גם אנשים ישבו בסוכות עם ענני כבוד וכל זה. אז למה אנחנו לא חייבות, אבל אנחנו יכולות לשבת?

המצווה בחג הפסח זה חג החירות. יצאנו כולנו משעבוד לזה.

כיוון שקבעו שבסוכות זה עניין של לא זמן מיוחד דווקא, אפשר היה לעשות את זה בזמן אחר, ונקבע חג הסוכות מסיבות אחרות בזה.

וזו מצווה שהזמן גרמה,

כשהזמן גורם,

אז ממילא הנשים,

כיוון שהן במצוות כאלה פטורות,

לא חייבות לשבת, אבל יש להן מצווה אם הן יושבות.

עכשיו יש לי בנות שהן עדיין לא נשואות.

מה אני אקבל על זה? מה אני אעשה? אני הייתי מאוד מאוד רוצה שהרב יגזור שהבנות יתחתנו. הן הולכות בצניעות. כן, הן צנועות והן מתפללות. אז את והבנות

תלמדו חצי שעה בכל יום ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.

כל יום חצי שעה?

כל יום חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצופים,

ללא הפסקה, כולל שבת וחגים. אז הייתי מבקשת מאוד מאוד, כובד הרב, תברך אותם, באמת.

אמרי את שמותיהם.

הדס בת שושנה, הדס

בת שושנה, ועירית טליה בת שושנה, וציפורה ציפי בת

שושנה וציפורה ציפי בנות שושנה יזקו כולם לזיווג הגון מהרה,

אמן. אמן. ופנינה בת שושנה להיריון.

פנינה בת שושנה, תזכה לזרע חי וקיים, מהירה. אמן, אמן, אמן. תודה רבה.

תודה רבה.

כן.

מזמן לא שמעתי אנשים שמתגעגעים כבר שמשיח יבוא.

אשרייך.

כן.

תת הילד פה, שורה שנייה, שלישית.

כן.

כבוד הרב, אתה יכול לברך ילד בן שנה וחצי שחול לסרטן?

בשמחה רבה. מה השם?

נועם בן גלית.

נועם בן גלית, השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה,

ויעתיק את המחלה ממנו לאסד.

אמן.

תהיה בריא.

תן לילד לפניך.

שלום.

שלום וברכה.

רציתי לדעת מה המקור

לאיסור שישמע את הזמרים במקור ההלכתי.

פסק הלכה של גדולי הדור ותו לא.

אין מקור במערה או משהו?

פסק הלכה של גדולי הדור,

אבל יש לזה איזה בסיסים כאלה ואחרים.

אחד מהם שאת התורה של אחיתופל ודואג לא הותר לשמוע,

ותורה זה יותר חשוב מזמרה של זמרים פסולים,

כיוון שהם דיברו לשון הרע.

אז אם הם לא נשמעת תורתם לאחר שדיברו לשון הרע,

אז יותר גרוע בהרבה זה לשמוע את הזמרים הפסולים.

יש מושג הלכתי שנקרא

גזירה שאין הציבור יכולים לעמוד בה.

לא קיים במקרה איזה כלל.

למה לא קיים?

למה? אתה שואל אותי למה. אין אדם כמעט ברחוב שלא שומע שם.

מה זה אומר? אין בן אדם כמעט ברחוב שלא...

תודה רבה על הציבור, יכולים לעמוד בה. תודה רבה על הלימוד שלך.

אבל אין אחד כמעט ברחוב שלא מדבר לשון הרע,

אז זה מותר לדבר לשון הרע,

או שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה?

אין בן אדם כמעט שלא עובר על לא תטורו אחרי עיניכם,

אז מותר להסתכל?

זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

אין בן אדם כמעט שלא עובר על ביטול תורה?

אז מה אתה אומר?

אפשר לבטל את התורה, כי זו גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

מה אתה אומר?

כנראה בשביל להיות רב צריך ללמוד עוד קצת.

תודה רבה לך.

מה קשר? החכמתני.

כן.

תן לבחור שם מאחורה, כן.

הרב אמר שאלה הזמרים לא מצטרפים למניין.

לא אני, הרב מוצפי והרב עצבי פסקו כך, כן.

ואיך חילונים כן?

חילונים?

לא נוגע אחד, מתפלל, למה שהוא לא? מי אמר לך שחילוני מחלל שבת מצטרף למניין?

הוא לא מצטרף למניין.

ואם הוא לא מחלל?

אמרתי שדינו כגוי.

ואם הוא לא מחלל?

אם הוא לא מחלל הוא כן מצטרף.

למה הוא הולך עם בנות?

אבל הוא לא מחטיא רבים, הוא חוטא לבד, הוא יקבל עונש.

אבל מחטיא רבים זה הדרגה הכי גרועה שיש בעם ישראל.

גדול,

אתה שומע? המחטיאו מן ההורגו.

שמעת?

כן.

תהיה בריא.

תהיה בריא.

למדת משהו.

כן.

תן לדודה שם למעלה, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני רוצה לשאול, ילד שלפני גיל מצוות,

אם זה טוב להכרח אותו ללכת לבית הכנסת?

בטח, הוא חייב ללכת לבית הכנסת, להכריח, לא צריך, צריך להסביר לו את המעלה.

הוא יודע את המעלה. אז צריך להפציר בו, צריך לפתות אותו בכמה דרכים, צריך להתיר עליו דברים.

חייבים להביא אותו למצב כזה, אוי ואבוי יגיע לבר מצווה ולא יהיה בר מצווה, מה נעשה?

אז כל יום יהיה לו עבירות.

אם הוא בבית הכנסת והוא מרחף כזה, אתה יודע. מרחף? יש הרבה מבוגרים גם מרחפים, זה לא רק הוא.

אז מה עושים?

זה אחד מהדברים שכמעט כולם זכו

להיות מרחפים.

בכל זאת ללכת?

חייב ללכת. מה זה? חייב ללכת.

גם אם הוא תפס כמה דברים שם, אז זה גם טוב, ענה אמנים, אמר קדושה, קדיש, זה נפלא מאוד.

טוב, תודה רבה. תהיי בריאה.

כן. הרב, תברך אותי לעזרה הקודש בר קיימא. למה לא?

מה השם?

אסתר הדסה בת רחל. אסתר הדסה בת רחל, תזכי לזרע חי וקיים מהרה.

אמן. שאזכה לבנות.

לבנות. אמן.

בעזרת השם.

כן.

כן.

כבוד הרב. כן. אני רוצה שתברך את הילדים שלי, את בתכן טובול וספיר ובנימין.

יזכו לכל טובה וברכה ותשובה שלמה.

אמן, אמן.

קח את המיקרופון, תודה רבה לך.

כן, תן לילדה שמה, כן.

תן לה, כן. אתה יכול לברך את מרים בדוארה?

למה?

רפואה שלמה. רפואה שלמה, מהרה.

נפלא מאוד.

תן לה גברת שמה בצהוב ששברה את הדיסק של חיים ישראל. תן לה.

תן לה.

נו.

כן.

קודם כל, רציתי להגיד שעמדתי ברוך השם בקבלה שלי. אשרייך, כי הוא צחק.

כי הוא צחק.

הוא צחק. חיים ישראל בטמבלוויזיה בתוכנית 360 לגלג. אני יודעת. אמר 50 שקל, היית מבקשת 100, היית עושה, עשה לך איזה חשבון.

נחמד, כן.

אני יודעת שהייתי בטלוויזיה.

בטמבלוויזיה, נא לדייק.

זה קצת מפדח את האמת, אבל לא מספיק. מפדח אותו מאוד, כי שברו לו.

אני לא אשקר, אני ממשיכה לשמוע שירים, אבל דווקא את הדיסק הזה אני לא שומעת.

כן.

ואני, בעזרת השם זה יבוא לאט לאט.

חבל.

לא אבל.

חבל, חבל.

כן. בסדר, נכון שחבל. בסדר.

הרב, רציתי לבקש ממך, אם אתה יכול בבקשה, לדבר על הפייסבוק.

פייסבוק.

ולהגיד כמה שהוא גילוי עריות, והוא רע.

ודאי, הוא רע מאוד, הוא אבי. כל הנערים פה והנערות פה לא מבינים את זה. אנחנו יודעים. זה אבי אבות הטומאה, שאין כדוגמתו.

ושתדעו לכם דבר אחד,

מי שמחזיק פייסבוק סופו ליפול בנפילה שלא הייתה כדוגמתה.

אין מפרק בתים יותר גדול מפייסבוק, וכבר יש נתונים מארצות הברית,

ש-20% מכלל המתגרשים בארצות הברית בשנים האחרונות זה מהפייסבוק.

זה נתון סטטיסטי שנעשה שם והתפרסם

באתרי האינטרנט.

זאת אומרת,

חוץ מהרציחות בפייסבוק, וחוץ מהפיתויים, וחוץ מכל הדברים,

והמקרים שנעשים כאלה ואחרים זה אבי אבות הטומאה. וכל המלחמות היום שיש מסביבנו במזרח התיכון ועוד עתידות להתפשט בכל העולם כולו זה מהפייסבוק, מהרשת החברתית שהורגת את החברה והורסת אותה.

אין כלי משחית יותר מזה.

אבל שתדעו לכם, הנה הכתבה על ה-20% שהפייסבוק שובר

את הלבבות

ושובר את הבתים,

מכל מקום צריך לדעת יהודים יקרים.

לא תחשבו שהזמרים הפסולים פחות חמור, שתדעו לכם, חמור ביותר,

משום שמחוברים לטומאה ולטמאים.

אז מי שמחובר אליהם, ממילא הוא מגיע גם לשאר הדברים.

כי מי שרוצה לדבר עם הזמר או עם הזמרת ולהחליף

איתם מילים פה ושם זה המקום, הפייסבוק.

אבל אם אין עם מי לדבר אז ממילא לא נכשלים.

אבל כשנותנים את האפשרות לכל בן אדם

לחיות עם מי שהוא רוצה איך שהוא רוצה, לשבת בחדר ולנהל את החיים בצורה כזאת או אחרת,

סוף העולם זה, שתדעו.

סוף העולם.

מי שמתחבר לזה זה החבל שמשתלשל לגיהינום ישירות.

כן,

וכדאי לך להפסיק עם הזמרה הקלוקלת

ולהתעסק יותר בלימוד ספרי מוסר,

כדי שתזכי בתלמיד חכם ירא שמיים,

כפי המעשים הטובים שיהיו לך.

הרב, אני רוצה ברכה לחזרה בתשובה שלמה,

לי ולאחים שלי.

שתזכו כל המשפחה לתשובה שלמה, אמן.

שלא ייכנס בביתכם ולא יישמע שום זמר פסול משום סוג שהוא, אמן. ושתזכי לחתן ראוי. אמן.

כן.

הנה הבחור סוף סוף התעורר פה בשורה שנייה, תן לו פה.

תן לו שורה שנייה פה.

נאיזה רוח עשית, יא חביבי.

כן. רציתי לשאול, מה כן אפשר לשמוע? אם יש שירים שמותר לשמוע?

ואם כן, נעשה... ביום חול אי אפשר לשמוע שירים רק בלי כלים.

בלי מוזיקה.

אם אתה רוצה לשיר, אתה, או אתה שומע שיר שמעורר אותך לעבודת הבורא בלי כלים,

אתה יכול לשמוע.

אם אתה רוצה לשיר בעצמך,

שירי שבח ועלה לקדוש ברוך הוא,

אתה יכול.

אז בשום אופן לא לצרף לזה מוזיקה? כלומר... לא, אי אפשר לשמוע כלים. סימן תקס בשולחן ערוך תקרא, גזירת החורבן.

מה היה הרב עובדיה? אי אפשר. גם לפי הרב עובדיה אי אפשר.

הרב עובדיה אמר למה כלים לשמוע?

אז זה נקרא הנח להם לישראל.

מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים.

שוגגים זה עבריינים קטנים,

לא מזידים עבריינים גדולים.

זה המקלים מעצמם, לא שהוא מורה הוראת היתר להקל.

הוא אומר שזה אסור,

כי אנחנו קיבלנו הוראות מרן, ומרן פסק לאסור.

ומה עושים לגבי חתונה, בר מצווה, חול המועד? זה מצווה.

מצווה ללכת לחתונה, ברית, בר מצווה.

לא, לגבי השירים. מותר.

עם כלים, מותר.

אבל לא זמרים פסולים ולא עשירים שלהם.

אז מה כן? כלומר, יש איזה זמרים שהם לא פסולים. זמרים מותרים, ודאי. ארז יחיאל,

יש לך שמח? תשמח. לא השמעת הרבה זמן. למה? לא מגיע להם.

ויש יהודה חדד, ויש כמה זמרים אשכנזים טובים.

בסדר גמור. מתנהלות הרבה חתונות ובריתות עם זמרים מצוינים, ואפילו יש

כלידנים, כלידנים שמשוויחים מוזיקות מותרות,

ויש תקליטנים גם שמשוויחים רק דיסקים מותרים.

יש, ברוך השם.

אתה רוצה, תצלצל לרב לופט,

מופיע המספר שלו בשופר,

ותוכל לשמוע בדיוק מי הרשימה של המותרים.

תודה רבה.

תהיה בריא.

הנה, שמח ושמח.

תראה את זה נהיה.

עם משמח, חתן וחלף.

זוכה, זוכלת קולות חמישה, יש אול שמחה.

מה זו עושה?

ויש, ושיבחתי אני את השמחה.

שמח, שמח תשמח.

רעים, רעים, רעים אהובים.

תשמח, החיה, צמחה, וגם עדן מי קדם.

שמח, שמח תשמח.

ומהם, רעים, רעים, רעים אהובים.

כשמח, החיה, צמחה, וגם עדן מי קדם. תודה.

זו דוגמה, עכשיו עומד לצאת דיסק חדש שלו,

שברוך השם, זכיתי לכתוב את המילים לרוב השירים.

ויש שם לחנים לא של גויים, לא של עגבים,

שזה לחנים מקוריים אמיתיים שהולחנו לשירים.

השירים האלה במיוחד,

לא כמו שעושים אביעד גיל ומדת טסה, מביאים זמרים בולגרים או בולגריות ויוונים וכל מיני דברים ומלבישים על שירי אגבי מילות קודש וכל מיני קשקושים וכולי וכולי ויש באתר הרבה דברים מזה. אבל אני רוצה להגיד לכם עוד נקודה אחת חשובה,

הנקודה היא העניין של בנות ישראל שהולכות עם ערבים לדאבוננו הרע והמצער

ויש סרט באתר שלנו שאפשר לראות עד כמה הדברים איומים ונוראים. והנה, עכשיו יש חדשה באינטרנט,

עורכת-דין מצרית מציעה שיטה חדשה למאבק נגד הכיבוש הישראלי,

להטריד את הבנות הישראליות,

ועל-ידי כך

נשים נופלות בשבי הפלסטיני.

זה מי שירצה לראות יוכל לראות באתר.

טוב,

עוד דבר אני רוצה להגיד לכם, אנחנו קרובים לפסח,

ואני רוצה להפתיע אתכם, אני לא יודע אם בבית שאן זה הגיע או לא,

אבל השנה, בעזרת השם,

ניתן יהיה להשיג מצות רכות,

רכות,

במחיר מיוחד מסובסד, מהדרין מן המהדרין,

שאפשר לאכול אותם כמו לאפה

במחיר של 50 שקלים בלבד, לא 80, לא 90 ולא 100. והנה, אני מראה לכם את המצות פה, ומי שירצה לטעום, אני מוכן גם לתת לטעימה קטנה, קטנה, כי צריך נטילת ידיים והכול, אבל טעימה מותרת.

אלה המצות.

מצות

שהן מצות רכות, שימו לב, זה כמו לאפה, אתם רואים?

אתה יכול לאכול ככה, עם

אם אתה עושה פיצה, פיצה.

אתה שם גבינה ורסק עגבניות, יש לך פיצה.

עכשיו, אם אתם רוצים לדעת כמה צריך לאכול שתי קזיתות,

זה בערך גודל כזה,

זה שתי קזיתות,

זה קצת יותר אפילו.

זה אתם אוכלים בשתי דקות,

כשצריך בסדר, ולא גרט, גרט, גרט, גרט של היבשות.

אז הנה זה רך וטעים למי שרוצה,

מי שירצה להזמין כאלה.

בגין זה המלך בשקיות שקיבלתם, יש מאחורה את הפרסום של מצות חירות,

זה הסרט איך עושים אותם,

ואם אפשר להעביר להם שיתעמו, כל אחת חתיכה קטנה שלא יצטרכו נטילה.

כן,

אז כל זה יהודים יקרים למי שירצה, ניתן לעשות הזמנות מרוכזות ויגיעו לפה וייתנו לכם את הדברים.

מה? להראות את המספרים ברור?

כן.

תן לו גם, תן לו גם לדדון, תן לו גם לחלק.

כן.

תן לגברת פה באדום.

כן.

כן, כן.

תן לה פה באדום.

תן לה באדום.

אפשר רק לא לצלם?

בעיה, אי אפשר.

אוקיי, אני לא...

לא צריך, אז אחר כך תשאלי בלי שיראו.

כן.

קח ממנה את המיקרופון. הרב. כן.

רציתי לשאול, גם שירים של חרדים אי אפשר לשמוע בימי חול?

מה זה חרדים?

זמרים חרדים גם אסור לשמוע? מי זה חרדים? אף אחד אסור. גם אם אני אשר... זה בהופעות?

ודאי שאסור. אז איך הרב משמיע שירים?

איזה שירים?

שעכשיו שמענו כל מיני, אנחנו מאמינים, ושמח ושמח. שירים בהרצאות לעורר את הקהל,

זה חלק מהעניין שמותר לרומם את הקהל.

בגלל שזה משמח ומרומם את הקהל?

בשביל, כן. שזה ערב של חורדים. קודם שאל פה מישהו שזה מחזק אותו. אתה אמרת שזה לא משנה אם מחזק או לא מחזק.

לא, זה לא מדובר. אדם ש... גם זמרים פסולים, מה שאתה קורא להם זמרים פסולים, שמענו פה עכשיו. נכון. זה אדם שרוצה לרומם את עצמו. לכן אמרתי שמי שרוצה לשמוע בשביל הלל ושבח לקדוש ברוך הוא,

יהיה לו מותר, אבל יהיה מותר בלי כלים.

מה שאנחנו משמיעים בהרצאות, זה עם כלים.

זה עם כלים, כמו שמותר בהרצאות גדולות, כמו באצטדיון ובמקומות אחרים, בדיוק אותו דבר.

כמו שהרב עובדיה יוסף הולך להופעות גדולות ומביא זמר,

או כמו שהיה עכשיו כנס בירושלים עם אברי מירות שהביאו אותו והרב עובדיה יוסף היה שם,

בדיוק מאותה סיבה מותר לאירועים כאלה.

אבל לאנשים שישמעו באופן פרטי או זה,

לא.

ולגבי לשון הרע, גם כן רציתי לשאול, הרבה פה שואלות וגם שאלה שלי ושל כמה אנשים פה לידי. אין לשון הרע על זמרים פסולים,

מצווה להרבות לגנותם ולפרסם חטאם ברבים, כמו שנפסק ברמב״ם,

בשערי תשובה

ברבנו יונה ובשאר ספרים נוספים.

זה מצווה וחובה.

מה לעשות? צריך ללמוד את ההלכות.

וזה חלק מדברי הפתיחה גם שאמרנו, אם לא שמת לב.

הקהה את שיניו.

נו, גם את נשלחת לשאול את השאלות, לא נורא.

כן.

קדימה, חבר'ה.

שאלה נוספת, אם יש.

אם לא, אני מחלק לכם מתנות, חוץ ממצות,

ובעזרת השם יתברך.

נתפלל כולנו, בניסן נגאלו ובניסן עתידים לגאל. אם נחליט החלטות נכונות ונבונות,

שאנחנו בעזרת השם רוצים באמת את הגאולה ואת המשיח,

כמו שהגברת למעלה ביקשה,

אז אם נהיה רציניים בזה,

אולי נוכל לזכות לזה גם השנה, אבל תלוי.

כמה יאכלו חמץ וכמה יאכלו כשר.

זאת השאלה.

כן,

עוד שאלה אחת או שתיים, בבקשה.

תן לילד הזה פה באמצע.

רפואה שלמה.

תזכה לזיווג הגון.

כן, דבר.

האם אני צריך או חייב ללכת לישיבה ללימוד תורה,

או שאני יכול ללמוד גם לימודי חול?

תראה, הכי טוב על פי התורה, ודאי, זה ללמוד

תורה. והגית בו יומם ולילה.

זה המצווה שבתורה.

אין מצווה ללמוד לימודי חול.

השאלה, מה הצורך בלימודי חול?

אם יש איזה צורך שהוא מותר על פי ההלכה,

צריך לשאול רב פוסק.

תודה. תהיה בריא.

כן.

קח את זה רגע. לא, לא.

מה, מה, מה, קח את זה, נו. תהיה זריז.

יש שמה בנות למעלה שרוצות לשאול?

קח את זה. סליחה.

תן לו בבקשה.

תן לו.

למעלה בריצה.

תן להם שלוש שמה.

כן.

שלום לכבוד הרב.

רציתי לשאול שאלה שקשורה לפסח.

אם אני והמשפחה שלי לא בבית בפסח,

והבית שאנחנו מתארחים בו לא בדיוק מדקדקים,

אז מה אני אמורה לעשות?

אסור להיות בבית שיש חשש של חמץ בכלל.

צריך לעשות שם בדיקת חמץ. זה לא יועיל אם הם לא הכינו את הבית ולא הכשירו את... לא, מכינים, אבל לא בדיוק... בדיוק לא. זה נקרא לא מכינים.

בדיוק בערך זה כלום.

אסור שיהיה חשש חמץ ושמקפידים על חמץ ושהם קנו את כל הבשר כראוי ושהכלים שלהם זה כלים חדשים או שהוגעלו כמו שצריך וכן הלאה.

מקום שיש בו ספק לא הולכים בפסח.

זו חומרה גדולה מאוד. צריך להחמיר בפסח יותר מכל החגים,

כי משהו חמץ בפסח אסור.

אוקיי.

ועוד שאלה.

אמרו שמצווה להכניס אורחים ודודים ומשפחה זה גם...

מצווה, נכון, אבל להכניס כאלה שאין בעיה איתם. אם הם על-פי ההלכה לא שומרים את ההלכה כראוי,

יש דין שכל בן ניכר לא יאכל בו. מי שמעשיו מנוכרים לאביו שבשמים,

זה בעיה.

זאת אומרת, צריך להתייעץ עם רב פוסק,

האם ניתן לארח כאלה או אחרים,

והוא יברר לכם את הדבר על-פי הנתונים שתיתנו לו.

אוקיי, תודה, כבוד הרב. אתה יכול לברך את אריאל בן רונית לזיווג הגון.

אמן. מהרה.

ואני רוצה לתת לכם עכשיו כמה מתנות, בעזרת השם,

ולאחל לכם חג חירות שמח עם מצות חירות

רכות השנה.

בבקשה.

רבותיי, יש פה תהילים אוליים, רגע, רגע,

מי שמקבלת על עצמה לדאוג שפעם בשבוע יגמרו את התהילים, תקבל,

אבל מתחייבת. בבקשה.

רגע.

רגע.

רגע, רגע.

בבקשה.

רגע.

מי מתחייבת שכל שבוע יגמרו? כל שבוע.

מתחייבת. פעם ראשונה. בבקשה.

מתחייבת. מי מתחייב?

לא, זו חלוקה חינם.

חינם.

מתחייבת פעם בשבוע. כל שבוע שיקראו את כל התיאורים.

כן.

חיים בין אסתרף והשכמה.

כל טוב לכם. פסח כשר ושמח.

אנו, אנו, אנו, וווווו, עבדו דה קודשו וריחו.

אנו, אנו, אנו, אנו, עבדו דה קודשו וריחו.