לוד - עבדי ה' – ולא עבדים לעבדים: חירות אמיתית על פי התורה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי אז כדאי לנו להשתדל אם אנחנו כבר

עבדים לאנשים ולחברה ולכל הכוחות הלא טובים אפשר להיות עבדים רק לאחד לאדון הכל שיש בידו לתת הכל כדאי ואז מקבלים את הכל למה צריך להיות עבדים לכמה השאלה היא כזרעך יהיה קרוב זה הלך מתכוון לישמעאל או ליצחק אז אל תתפעל מכמויות סינים יש הרבה מאוד אבל הקדוש ברוך הוא לא בחר בסיניה

יש חול מלא אבל זב יש מעט הוא יותר חשוב איך אני יכול לדעת מי זאת מהדיווק שלי יש לי איזה חבר קרוב ככה שאני באמת אוהב ואכפת לי ממנו וכאילו נוח לו להגיד לעצמו שאפשר לצאת למסיבות אפשר לצאת לזה כאילו קשה לו נגיד למסיבה לא אבל לפאב כן איך אני יוצר מצב שאני משכנע אותו תן לו תן לו אני רואה אותו כבר תן לו מה אתה צריך פעם בשביל בירות בחייאת דינק אני אשלח לך בחיות

אם תבטיח לי עכשיו נותן לך 30 פחיות ממני כל פעם שתשתה אותם תסגור אותי ולא הולכים לפאבה בסדר? אני תופס את הרב אמינו הנה קח כסף עכשיו יאללה גמרנו את העסקה נגמר קח הנה הרווחנו עכשיו חפץ וחלילה קח בוא תן לו לא הבנתי אם אני הייתי בא לפאבה ומזמין אותך אתה לא היית לוקח איך פה בחור שרוצה את הזכות לגבי הדמרים הפסולים כן

הזמרים כאילו שהם לדוגמה הזמרים הלא פסולים אלו שאתה לא יוצא עליהם כמו כל הזמרים במוארצי כל אלו למשל הם מותר לשמוע אותם? אני לא צוחק כשאני אומר את זה אלה אבא של הפסולים אה כן?

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמו וירוויח הערב הזה יהיה להצלחת שמעון ודורית תרביב לחינוך ילדים

לרפואת זוהר חיים בן שרה להצלחת משפחת שחר שמאי מניו יורק

לעילוי נשמת יצחק בן שרה ויוסף בן אסתר בתודה לארגון אושפיזין חסד של אבא

רפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים ורפואה שלמה לגיתי בן גשא מהרה

בפרשת השבוע למדנו על נושא עבדים

כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם

ובפרשה הזאת גנב שנתפס

נמכר לעבד במידה ואין לו מה לשלם ומאיפה לשלם

או שאדם מוכר את עצמו לעבד

והדינים משתנים בהתאם

או כי ימכור איש את ביתו לאמה

והנה אנחנו רואים שאחרי סיום הפרשיות פרשת יתרו על מועמד הר סיני וקבלת התורה מתחילה התורה במצוות עבד עברי והאמה עברייה

ולכאורה נשאלת השאלה מה ראתה התורה להתחיל דווקא במצווה

שהיא לא כל כך מצויה והיא לא רגילה כל כך

למה לא טיפלה התורה ישר במצוות של משפטי הנזיקין

שאמורות מיד בהמשך פרשת משפטים.

אבל אם נתבונן בהפטרה שאמרנו, ציינו חכמים, זיכרונם לברכה, את הפרק בירמיה ל״ד שמדבר במצווה זו.

כה אמר השם אלוקי ישראל,

אנוכי קראתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים לאמור

מקץ שבע שנים תשלחו ולא שמעו אליי ולא עטו את אוזנם

ותשובו אתם ותעשו את הישר בעיניי לקרוא דרור איש לרעהו.

בתשובו ותחללו את שמי ותשיבו איש את עבדו ואיש את שפחתו.

לכן כה אמר השם אתם לא שמעתם אליי לקרוא דרור.

הנני קורא לכם דרור נאום השם אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזהבה לכל ממלכות הארץ ונתתי שרי יהודה ביד אויביהם וביד מבקשי נפשם.

הנני מצווה נאום השם בהשיבותים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולחדוה ושרפוה באש

ואת ערי יהודה אתן שממם אין יושב.

הקדוש ברוך הוא בגלל שעם ישראל שילחו את העבדים שהיו אצלם ואחר כך הזהירו אותם בחזרה.

הקדוש ברוך הוא

הביא את נבוכדנצר על עם ישראל שהחריב את בית המקדש,

שרף את ירושלים,

הרג אלפים ורבבות,

הגלה את עם ישראל עד שערי יהודה היו שממה מעין יושב.

מה גרם לכל זה לתוכחת האיומה הזו על ישראל?

שיבוא נבוכדנצר וילכוד את העיר וישרוף את המקדש באש

אל הכבישת העבדים אחרי ששילחם לנפשם,

אחרי ששחררו את העבדים,

חזרו וכבשו אותם תחת ידם שוב.

ונשאלת השאלה, מה חמורה העבירה הזאת כל כך

שצריך לחרב את המקדש וכל הארץ תישבמה?

במושכל ראשון רואים אנחנו בזה חטא חמור של בן אדם לחברו.

אז לפי ההבנה הראשונה אנחנו מבינים שיש פה עניין של שעבוד, שמשעבד את חברו כעבד פחות ושפל.

נפשו מרה לו על גורלו המר,

והוא נמצא תמיד במצוקה נפשית.

זה מה שאנחנו מבינים במושכל ראשון, עבדים זה לא בסדר. הנה, אתם רואים, במצרים מהפכה,

בגלל שיש שם 30 אחוז עניות,

המשטר דיקטטורי,

טוטליטרי, קובע מה שקובע.

יש מעמד העשירים ויש העניים,

וזה יכול להימשך עשרות שנים.

מובארק דאג להעביר 54 מיליארד לכיסו הפרטי בבנקים בחוץ.

הבנים שלו, כל אחד עשרות מיליארדים ברחו ללונדון.

הכול מסודר, שהעניים יימכו בעוניים והוא יושב לו והכול בסדר, וזהו.

אז אנחנו מבינים שמצב כזה זה מצב קשה ומדכא, ובסוף אנשים מתפרצים.

אבל

לא כן בעבד עברי.

כשהתורה מדברת פה על כי תקנה עבד עברי,

שש שנים יעבוד ובשביעית יוצא לחופשי חינם,

לא מדובר בציור כזה שמענים אותו והוא עבד ושפל ונבזה וכו' וכו'. לא.

מדובר כי טוב לו עמך. התורה מצווה על האדון שקנה עבד

שהוא יהיה לו טוב עמך.

מה פירוש עמך?

עמך במאכל, עמך במשתה.

שלא תהיה. אתה אוכל פת נקייה והוא אוכל פת קבר, אתה שותה עין ישן

והוא שותה עין חדש.

אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן.

מכאן אמרו חכמים, כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו.

זאת אומרת, אין להפלותו,

אלא להשוותו.

מה שאתה אוכל הוא אוכל.

מה שאתה שותה, הוא שותה. איפה שאתה ישן, גם הוא ישן.

הכל אותו דבר ואפילו יותר.

לא פחות.

טוב לו עמך צריך שיהיה.

איזה בן עבד זה?

אם טוב לו עמך, איזה עבד זה?

ולא רק זה, כתוב שכל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו.

והתוספות כתבו וכשה, מה זה כקונה אדון?

די לו להיות כאדונו, שווה לו. אבל מה זה קונה לו אדון? כאילו העבד,

העבד הפך להיות אדון

של האדון.

למה?

לפעמים קורה מקרה שיש לאדון כר אחד, מה שאנחנו קוראים כרית.

אם הוא יישן עליה,

והעבד לא יישן עליה, אז לא מתקיים הפסוק כי טוב לו עמך.

כי אם אתה על כרית והוא לא, זה לא טוב לו עמך, אז אתה לא מקיים את הפסוק.

ואם האדון לא יישן על הכרית,

וגם לא ייתן לעבד לישון על הכרית, זה מידת סדום.

אם אתה יכול לתת לו לישון על הכרית, למה שלא תיתן לו?

יוצא שמוכרח, שאם יש לו כרית אחת, הוא נותן

לעבד לישון על הכרית.

משמע שהוא אדון.

הרי שהעבד על פי מצוות התורה אינו נשבר ונתקה כלל, אלא דינו להיות שווה לאדונו בהשוואה גמורה,

ואם אין ביד אדונו להשוותו, מחויב להעדיף את העבד על עצמו.

ואז יהיה נראה כאדון,

והאדון כעבדו.

והנהגה זו עולה על מצוות ואהבת לרעך כמוך.

כי אהבת לרעך זה עד כמוך.

אבל פה טוב לו עמך,

זה לא פחות,

אפשר יותר.

אז מצווה זו של העבד יותר מווהבת רעך כמוך.

אם כן,

לא רק על צרכיו ההכרחיים הזהירה התורה,

אלא גם על כבודו.

אז אם חשבנו שרק בצרכים הגשמיים כמו מאכל ומשתה וכסות ושינה וכולי דואגת לו התורה לעבד,

לא,

גם על הכבוד שלו היא דואגת.

כמו ששנינו במחילתא כי תקנה עבד,

יכול תקראנו עבד לשום ביזיון?

אתה יכול לקרוא לו עבד? בוא רגע, תביא לי את הזה, תחזיר את זה, תיקח לשם.

עבד, בוא רגע, אתה יכול לקרוא לו עבד?

אומרת התורה, לא,

תלמוד לומר אחיך,

הוא נקרא אחיך.

הרי שהקפידה התורה על כבודו והזהירה את האדון שלא יזלזל בכבודו,

ולא יראה בהנהגתו עמו שהוא עבד,

אלא יראה שהוא אחיו.

ומה שקרא לו התורה עבד,

לא ביחס אל האדון אליו,

אלא כלפי עצמו שהוא יזכור שהוא עבד.

אבל האדון לא יכול לקרוא לו עבד.

נשאלת השאלה, האם הוא יכול לנהוג באדונו גם כן מנהג אחווה?

תלמוד לומר עבד. התורה הקראתו עבד בעל כורחו.

אז העבד צריך להכיר את מעמדו שהוא עבד,

והאדון צריך להכיר את העבד שהוא אחיו,

וצריך להשוותו בכל ואפילו יותר.

ככה מצווה תורת היחס לגבי העבד.

אז אם חשבנו בהתחלה שהתורה דואגת שיש פה איזה מצב נחות שמשפילים אותו, משעבדים אותו וכו', לכן התורה צועקת

היזהרו בעבד, אנחנו רואים שבעבד עברי זה בכלל לא כך.

אם כן,

הרי שבאמת עונש גדול הוא לאדם שנמכר לעבד, והוא עונש על עבירה חמורה,

כמו שכתוב בקידושין.

כמה קשה האבקה של שביעית,

שאדם נושא ונותן בפירות שביעית, שאסור למוכרן, אסור משא ומתן,

ובסוף, בגלל שהוא עובר עבירה זו,

הוא מוכר את מטלטליו, מפסיד, הוא חשב לעשות כסף מאיסור שביעית.

בסוף הוא ימכור את המטלטלים שלו ויהיה עני,

ועד שבסוף בסוף הוא ימכור גם את עצמו ויהפוך להיות עבד.

ולפיכך העבד הוא עצמו,

עליו לקחת מוסר מעבדותו וגם להרגיש את עבדותו,

ואפילו שמהאדון אינו חש בזה כלל, כי טוב לו עמו.

והוא גם זהיר בכבודו בתכלית הזהירות.

מכל מקום צריך העבד לייסר את נפשו כדי שישוב בתשובה

ויכפר על עוונו שגרם לו שיבוא לדיוטה התחתונה הזו,

עד שימכור את כל מה שיש לו, ולבסוף מוכר גם את עצמו.

ויש להתבונן מזה את מידת גדולת הנפש ורחבות הלב שהתורה מחייבת.

לא כחסידות ושלמות עליונה,

אלא כמצווה מחויבת לכל אדון שיקנה עבד,

שאף שהעבד מחויב להתנהג כעבד לגבי אדונו,

כעונש על העבירה החמורה שהוא עבר,

בכל זאת חובת האדון גם לחוטא שפל זה לקיים בו כי טוב לו עמך,

עד שיהיה כקונה אדון לעצמו,

וינאג בו כבוד כאותו כבוד שהוא נוהג באחיו.

ולגבי האדון,

חס מלהזכיר שם עבד, אלא רק אחיך.

יוצא ולמד מה גדול הוא האדם שנברא בצלם, שהתורה מחייבת אותו במידת גדלות כזו להכיר את עצמו וגם את חברו אפילו השפל ביותר בגדולה זו.

שמעתם פעם דבר כזה שמתייחסים לגנב בצורה כזאת?

ולא רק זה,

הוא נכנס לבית,

ואז מה הוא רואה?

הוא רואה אנשים נחמדים, טובים, לא מזלזלים בו ומכבדים אותו.

נותנים לו בדיוק מה שיש להם.

אז זה תיקון גדול.

הרי בבית כזה, ואולי זה,

הוא בעצמו גנב.

ופתאום הוא מכיר את המשפחה מבפנים, והוא רואה כמה עוול הוא עשה בזה שהוא נכנס לבית,

ולקח להם דברים, חפצים,

ולקח להם ממון, ופגע בכבודם,

והשפיל אותם,

ומי יודע איזה נזקים רוחניים ונפשיים היו שם במשפחה,

אם זו הייתה כלה שצריכה להתחתן למשל,

והוא קלקל לה את החתונה,

ואין לה כסף עכשיו לעשות חתונה,

והכל נדחה, הוא התבטל,

ופתאום הוא רואה יחס מדהים,

והמשפחה מקבלת אותו,

והוא נקרא אחי,

ונותנים לו הכול בדיוק אותו דבר.

וזה לא יום ולא יומיים, זה שש שנים.

זה צלם אלוקים שהתורה מחייבת.

בפרשת אמה עברייה, פרשה מיוחדת לעצמה,

לא קוראים לה שפחה,

אלא אמה כמו אם הבית.

והאדון מצובל יעדה לעצמו לבנו,

ואם הוא יעדנה כמשפט הבנות יעשה לה,

שאירה, כסותה ועונתה, הוא צריך לדאוג לה למזונות,

הוא צריך לדאוג לה לחוק כמו כל אישה רגילה.

ולא עוד יש שכל משפט הבנות כתוב רק בה,

והמשפט של כל בנות ישראל נלמד מה שכתוב בה.

מסתבר שאין מצוות השילוח את עבדו ואמתו באדון המקיים את מצוות החבד והעמה כמאמרה שטוב לו אמו,

והוא כקונה אדון וגברת לעצמו,

שהרי ייתכן שטוב לו יותר לחבד, שיהיה אצל אדונו,

מי שייצא ממנו ויבקש לו דרך לבנות עולמו, אחרי שכבר קודם שנמכר לאדונו היה גבר ערום בלרשן קול,

ואפילו אם אדונו יקיים בו מצוות הענקה,

ייתן לו עוד מעות כשהוא עוזב,

עדיין אולי לא ימצא בזה מחיה לו ולביתו.

ועל כורחך שהשחרור אינו מטעם גשמי,

מצוות השחרור של עבד ואמה אחרי שש שנים

ובשביעית יצא לחופשי חינם,

אין המצווה לשחרר אותו מעבדות כאילו,

כי יכול להיות שטוב לו יותר מדי שם ולצאת החוצה פחות טוב,

כי פה הוא מקבל השוואה ממש,

הוא לא דואג לכלום.

אז מה הסיבה שהתורה מחייבת לשחרר אותו?

התורה מחייבת את השחרור,

בגלל שהשחרור הוא לא מטעם גשמי אלא משום המעלה הרוחנית

של העבד

ולא משום הנאה גשמית כלל.

בעלו מפני כן, העבד מתחנן שלא ישחררו אותו.

הוא אומר, אהבתי את אדוני,

את אשתי ואת בניי,

לא אצא חופשי.

אומרים לו, לא, אתה חייב להשתחרר.

למה?

אתה צריך שחרור רוחני,

כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם.

כשאני הוצאתי אתכם מארץ מצרים,

הייתם עבדים לפרעה ארבע מאות שנה.

ארבע מאות שנה הייתה הגלות.

ועם ארבע מאות שנה האלה,

ששמונים ושש שנים זה היה עבדות ממש,

ותחילתה היה מלידת יצחק.

מכל מקום,

אני באתי והוצאתי אתכם מארץ מצרים,

להיות לכם לאלוקים.

אז הוצאתי אתכם מעבדות של עבד,

של פרעה.

ואמרתי לכם, כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים.

ואתה הולך ומוכר את עצמך לעבד.

או אתה נמכר לעבד.

אז אחרי שש שנים אתה צריך לחזור להיות בן חורין מבחינה רוחנית.

ויכול לעבוד לא עבד, אלא את האדון הקדוש ברוך הוא.

כל מטרת השחרור,

שאדם יהיה עבד לאלוקיו ולא עבד לבשר ודם.

בדרך כלל עבדים משתדלים לברוח מהאדונים שלהם.

אבל פה יש לנו עבד שמתחנן שלא ישחררו אותו.

באה התורה ואומרת שזה לא פלא, כי טוב לו עמך, לכן הוא אוהב את אדונו.

והוא בוחר נפשו מצב זה בחייו יותר מכל מצבים אחרים שימצא אחר שילוחו.

אך באמת, דווקא משום זה צוותי התורה לרצוע את אוזנו.

שמעתם?

אחד שמחליט שהוא רוצה להישאר בבית הזה ולא להשתחרר בשביעית,

לוקחים אותו ליד הדלת והמזוזה ורוצעים את אוזנו במרצע.

למה?

אמר הקדוש ברוך הוא, אוזן ששמעה על הר סיני,

בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לעבדי,

וקנה אדון לעצמו, למה דווקא על יד הדלת והמזוזה?

כי כשהקדוש ברוך הוא פסח על בתי הישראל במצרים

והם שמו על המשקו ועל המזוזות את הדם, והוא פסח,

אמר להם כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לעבדים.

כיוון שאתה שמעת את זה לידם,

אתה תרצע לידם.

כלומר, יש טענה חמורה על העבד שהוא רוצה בעבדות,

מפני שהוא מעדיף מצב חומרי ועניינים גשמיים שהם טובים לו בעבדותו,

על הפחיתות הרוחנית שיש בזה.

כי להיות עבד של עבד זה אדם פחות,

ולא אכפת לו להיות מבחינה רוחנית פחות עם שם של עבד,

העיקר להישאר בתנאים גשמיים טובים ומוצלחים.

עד כדי כך

שהוא מותר בשפחה כנענית,

בגויה שקצה,

ואף כי שמעה אוזנו כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים, הוא הולך וקונה אדון לעצמו,

לפיכך ירצע ויישאר בעבדותו עד היובל.

ולמה נותנים לו שפחה כנענית והוא מביא ממנה ילדים? האדון שלו מצווה אותו.

אתה עכשיו לוקח את השפחה כנענית ותמביא לי ילדים.

והילדים לא שלו.

הילדים של האדון.

למה?

בשביל שבסוף השש שנים שהוא יצטרך לעזוב, אם הוא יישאר, יחליט להישאר.

ויגיד, אהבתי את אדוני, את אשתי ואת בניי,

לא יצא חופשי.

אז אחרי זה ביובל, כשהוא צריך לצאת,

אומרים לו, אתה יוצא, והילדים והאישה נשארים פה.

הילדים שקוראים לו אבא והוא התרגל להם, הוא אוהב אותם, הם אוהבים אותו,

הם לא שלו והוא יוצא. למה צריך לעשות לו את זה?

כי כמו שאתה, כשנכנסת לגנוב, לא עשית חשבון שאתה עלול להפריד משפחות, כמו שאמרנו קודם בדוגמה.

אתה תחוש על בשרך מה התוצאות וההשלכות של מה שאתה עשית,

בלי להסתכל מה תגרום למשפחות שגנבת.

אז לכן אתה תעבור את אותו תהליך כדי שתתחנך לדעת כמה צריך להתבונן קדימה,

מה אתה גורם.

אז מי שחושב שהתורה שלנו,

בתפארת של התורה שלנו,

שיש בה את חוק השילוח של עבדים כבר מדורות קודמים,

ומתפאר בתורה, תראו איזה תורה יש לנו סוציאלית.

תראו איך התורה שלנו, אם יש עבדים, היא משחררת אותם,

מה שעשו האמריקאים רק לפני עשרות שנים.

אצלנו התורה כבר לפני שלושת אלפים שלוש מאות שנה אמרה,

שצריך לשלח את העבדים אחרי שש שנים.

זה לא תפארתנו.

התפארת שלנו זה כשהעבד עבד,

צריך להתנהג אליו כאדון.

איפה יש דבר כזה בעולם?

אתם שמעתם בית סוהר שמחזיק אסירים כסוהרים?

איפה נשמע דבר כזה שהעבד הוא אדון?

לא יום, לא יומיים, לא מתנה פעם בחודש, לא. כל יום שש שנים.

זה תפארתנו.

תפארתה של התורה הקדושה במצוות שילוח העבדים?

לא, אלא בדין העבדים.

חיוב האדון לעבד והאמה עולה על כל דמיון של שכל אנושי,

עד כדי כך שמצוות שילוח העבדים הוא חיוב וחוב לאדון ועבד יחד.

אמנם יסוד המצווה הוא ביסודי התורה והאמונה.

שאלנו למה התורה פתחה בדין של עבד, אחרי יציאת מצרים ומתן תורה,

מתחילה פרשת משפטים בעבד.

למה לא בנזיקין, בבור,

בכל הדברים שמוזכרים אחר כך בהמשך הפרשה?

למה בעבד? מה זה נוגע? הרי זו מצווה שהיא לא כל כך שכיחה,

אז למה צריך להזכיר אותה?

אלא כל המצווה הזאת זה עניין של חירות נפשית.

וכל התכלית היא כי לי בני ישראל עבדים עבדייהם ולא עבדים לעבדים. למה הוצאתי אתכם ממצרים שתהיו עבדים לי ולא עבדים לעבד?

והמצווה של שילוח עבדים היא שלא יחזיק עבד ה' לעבד עצמו.

התורה התירה לקנות ישראלי לעבד.

והיא התירה למכור את עצמו בשיעור מסוים של שש שנים כדי שייבשר כנגד חטאו משהו חטא, לכן הוא צריך להימכר.

ועל ידי כך ישוב מחטאו וישוב לביתו ולמשפחתו שזה תיקון בשבילו.

אז בדרך הזאת התירה התורה.

אבל יותר משיעור זה, לאחר שכבר עבד שש שנים,

יצא לחופשי בשביעית וישוב להיות עבד ה'.

ואם האדון אינו עושה חן ואינו משלחון נפשו,

הוא עוקר בזה את אבני השתייה של יציאת מצרים ומתן תורה.

לפיכך היא עבירה מן החמורות ועונשים קשים ומרים כרוכים בתוכחה זו,

עד כדי חורבן האומה וחורבן הארץ והמקדש.

אז אם חשבנו שמצוות

עבד עברי זה בין אדם לחברו,

הנה אנחנו רואים שזה מצווה בין אדם למקום.

למה? כי אתה מפקיע מעצמך את החירות

להיות עבד לאלוקים ואתה מחליט שאתה רוצה להיות עבד לעבד.

על כן בא כל החורבן וכל העונשים שעם ישראל סבלו מנבוכדנצר.

עכשיו בואו תראו עד כמה זה נוגע אלינו.

מה זה נוגע אלינו?

שכל בן אדם שהוא לא עבד לשם,

אז מה הוא?

עבד ליצריו, לתאוותיו ולסובב אותו לחברה.

וממילא עבד כזה שהוא משועבד לחברה,

לתאוות, לכוחות, לרצונות שלו,

הוא לא יכול להיות עבד לשם.

אז חזרנו לאותה בעיה.

הרצון האלוקי זה שאדם,

כל כוחותיו יהיו מופנים לשם יתברך.

וכל הכלים שהקדוש ברוך הוא נתן לו, זה יהיה בשביל שהוא יעבוד את השם ויקבל שכר בעולם הזה ולעולם הבא.

ואם בן אדם הולך ומוכר את כוחותיו

או את רצונותיו ומאווייו לענייני החומר,

ומשתעבד לחומר יומם בלילה, הוא עבד ממש.

והעבד שדיברנו פה הוא עבד לאדון אחד.

ואילו זה עבד לאדונים הרבה.

כי יש לו כוח של תאווה וכוח של חמדה וכוח של כבוד וכוח של גאווה,

והוא משועבד לכל הכוחות.

יש לו את החברה ואת השכנים ואת המעביד שלו בעבודה,

והוא ממש מחשיב את כולם.

חוץ מהקדוש ברוך הוא.

קדוש ברוך הוא זה רק בסוף,

כשאין ברירה.

אבל לא הלכתחילה וכל הזמן.

וזאת הבעיה החמורה שעליה נענשים ביותר.

זאת אומרת, אדם צריך לזכור,

הקדוש ברוך הוא לא הוציא אותנו ממצרים סתם.

היינו יכולים להיות עבדים עד היום במצרים אילו לא הוציאו אותנו.

למה אנחנו אומרים הלל? הללויה הללו עבדי השם. עבדי השם ולא עבדי פרעה ולא עבדי נבוכדנצר ולא עבדי התאוות.

הללויה הללו עבדי השם, אנחנו עבדי השם.

ואם אדם לא זוכה להיות עבד השם, אז הוא עבד לעבד.

ועל זה אנחנו שרים את השיר,

אנו אנו אנו אבדו דקודשו וריחו אנו אנו אנו אנו אנו אנו אבדו דקודשו וריחו אנו אנו אנו אנו אנו אבדו דקודשו וריחו אנו אנו אנו אנו

עבדו דקדושו בריחו אני אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא אני אני אני אני

אני, אני, אני, עבד של הקדוש ברוך הוא, אני, אני, אני, עבד של...

הקדוש ברוך אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך הוא אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך הוא אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך הוא אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך הוא

אני אני אני עבד של הקדוש ברוך אני אני אני לא עבד לעבד אני אני אני עבד של הקדוש ברוך אני אני אני לא עבד לעבד

אנו, אנו, אנו, עבדו דקודשו וריחו

עבדו דקודשו וריחו אנו, אנו, אנו, עבדו דקודשו וריחו אנו, אנו, אנו,

לא ואוווו עבדו לעבדו,

אנא ואווו עבדו לעבדו. פעם אחרונה.

עבדו דקודשא וריחו,

אנא אנא עבדו דקודשא וריחו,

אנא ואווינו ואווינו לא ואווו עבדו לעבדו.

אנא ואווינו ואווינו לא ואווו עבדו לעבדו.

חזק וברוך.

כן, יהודים יקרים,

אנחנו רואים שהתורה הקדושה דואגת לנו שנהיה בני חורין אמיתיים,

לא רק בחומר, בעיקר ברוח,

ואז נוכל לזכות לכל ההבטחות שהבטיח הקדוש ברוך הוא בתורתו הקדושה,

ברכות בעולם הזה וברכות לעולם הבא,

והכל תלוי רק,

ואם אנחנו מתמסרים לקדוש ברוך הוא או חלילה נמסרים ביד יצרנו הרע.

אוי לי מי יצרי ואוי לי מיוצרי.

אז כדאי לנו להשתדל,

אם אנחנו כבר עבדים לאנשים ולחברה ולכל הכוחות

הלא-טובים,

אפשר להיות עבדים. הנה, אתם כבר רגילים להיות עבדים.

אז אפשר להיות עבדים רק לאחד,

לאדון הכול שיש בידו לתת הכול.

כדאי.

ואז מקבלים את הכול, למה צריך להיות עבדים לכמה?

יפה או לא יפה?

יפה מאוד.

שאלות למי שיש, בבקשה.

כבוד הרב, שלום.

אני, אתה יודע, בתקופה האחרונה קצת מתחזק, קורא וכל זה.

אני קראתי ככה שאברהם אבינו קראת ברית בין הבתרים הקדוש ברוך הוא,

ובירך אותו כי זרעך יהיה ככוכבי השמיים וככל הים.

כן. והמשכתי לקרוא והבנתי שגם אברהם אבינו הביא את ישמעאל מהגר ואת יצחק משרה,

ובמציאות של היום אני לא יודע למי הברכה נתפסה.

ולנו, ולגויים.

לא הבנתי, אז מה השאלה?

השאלה, כי זרעך יהיה קרוב,

זה על איך הוא מתכוון?

ישמעאל או ליצחק?

ליצחק. שתיהם זרע אברהם.

ליצחק, כי ביצחק יקרא לך זרע, כך כתוב.

ומהזרע של אברהם אבינו שהבאת ישמעאל זה לא זרע?

לא.

לא נקרא זרעו של אברהם, ישמעאל.

אבל הוא בן של אברהם אבינו.

אז מה? גם עשו היה בן של יצחק אבינו, אז מה?

אבל הוא בירך אותו כי בזרע שלך יהיה רוב.

אז מה? כי יש מלך, הוא מזרע אברהם. אז מה? בדיוק כמו יצחק. אבל לא ייקרא זרע, אלא מיצחק.

אתה לא יודע שיש מלך ויש לו כמה ילדים בסוף, נגיד, מחליטים שרק בן אחד ימלוך אחריו?

גם האחרים זה ילדים שלו. במעמד של הברכה הזאתי הוא בירך את יצחק?

יצחק, כי ביצחק יקרא לך זרע.

זו הבטחה אלוקית.

רק ביצחק.

ואתה רואה שעד היום, מי ממשיך את ישראל?

גם ביצחק הלכנו לרוב, ואנחנו ממשיכים, לא בהמשיכיות.

הוא בירך אותו ברוב.

כי זכה, כי יהיה כרוב.

מה אכפת לנו אם יהיה הרבה או יהיה פחות? מה זה ענייננו? אבל הברכה, כי לעצמה היא ברוב. שיהיה רוב, יהיה פחות, מה זה משנה העיקר מי חשוב ומי נחשב? כי אני מסתכל בעולם, אני רואה שזרע של ישראל הוא הרבה יותר מזרע יהודי. נכון, מיליארד וחצי.

אז הברכה כנראה חצי חצי, היא דפה יותר לשם. לא, חצי חצי, היינו יכולים להיות ככוכבי השמיים לרוב, אבל בגלל העבירות שלנו אנחנו נספים יותר.

אה, זה בגלל העבירות, איזו הברכה יענו?

הברכה קיימת, רק אנחנו נופלים ב... זה במציאות של היום, כבוד הרב. ודאי.

ונשארתם מתי מספר בגויים תחת היותכם ככוכבי השמיים לרוב. למה? זו הקללה,

שלא עושים את רצון השם יתברך, אז אנחנו מתמעטים.

פה אין כללה, פה יש ברכה, כבוד הרב. הוא בירך אותו כזרעך הירי, ככוכבי השמיים וכחול הים. הוא לא בירך אותו, לא את ישמעאל,

הוא בירך כיצחק. הוא בירך את זה רב רם,

וזה רב רם, הוא ישמעאל ויצחק ביחד.

נו, אז מה אתה רוצה בסוף? לא הבנתי. שבמציאות של היום הברכה תפסה לכיוון ישמעאלים ולכיוון יצחק.

הברכה קיימת כמו שנתברכו,

ישראל קיימים כמו שנתברכו, נתמעטו בגלל עבירות.

ישמעאל חי על חרבך, תחיה.

אתה רואה את המציאות הזאת לפניך.

אתה רואה שבאחרית הימים יילחמו אדום וישמעאל,

והנה היום אתה רואה את אדום וישמעאל עומדים זה מול זה.

אתה רואה שהמצרים,

עכשיו האמריקאים שהם עשיו,

לא רוצים שמובארק ימשיך,

והם דואגים שתהיה דמוקרטיה בכל המדינות מסביבנו,

והם עוזבים את כל ההבטחות שלהם והכול.

בכל מה שהובטח לנו שיהיה גוג ומגוג,

אנחנו סביב זה כל הזמן מכמה כיוונים.

גם מצד שהגורמים הפונדמנטליסטיים מתרבים,

והם יכריזו מלחמה,

האסלאם נגד עשיו, כמו שראינו, בלאדן ואחרים,

וכולם לא עושים חשבון יותר לאמריקאים, לעשיו,

ותהיה מלחמה בין שני הגושים האלה,

ואנחנו ניקלע לתוכם,

ואנחנו ננצח בסופו של דבר אפילו שאנחנו מועטים מאוד,

כיוון שאנחנו הנבחרת של עם סגולה של הקדוש ברוך הוא, וזה לא נאמד בכמות אלא באיכות, כי לא מרובכם בחר בכם השם,

כי אם אתם המעט מכל העמים.

אז אל תתפעל מכמויות, סינים יש הרבה מאוד,

אבל הקדוש ברוך הוא לא בחר בסין יחד.

אולי זה מצחיק, אבל לא לזה התכוון הברכה, הברכה כיוונה כרחוב. אה שאתה רוצה, קח את הברכות איך שאתה רוצה.

יש חול מלא,

אבל זהב יש מעט,

והוא יותר חשוב.

ואנחנו הזהב.

אנחנו זרע יצחק

ויעקב בני ישראל.

תהיה בריא.

איך אני יכול לדעת מי זאת מהזיווג שלי?

איך אני יכול לדעת את זה?

איך תדע?

זה באמת לא כל כך פשוט לדעת מראש,

אבל אתה צריך לקחת בחשבון שתעשה את כל מה שצריך בשביל לבחור את האישה שתהיה טובה ומתאימה לך,

ובעזרת השם, אם זה יצליח לאורך ימים ושנים, אז זה היה הזיווג שלך.

לא, כי אתה אמרת שמי שלא מתחתן לפני גיל 20, השם מקלל אותו.

זה לא אני אמרתי, זה כתוב בגמרא,

וזה מתחיל מגיל 18. אפשר ברכה?

כן, תזכה לזיווג הגון מהרה. אמן.

כבוד הרב, שמעתי שבהרצאות שלך בזמן האחרון הזכרת הרבה שאסור לשמוע את כל השירים של הזמרים,

אפילו הדתיים,

והבנתי שהרב יצחק יוסף הוציא פסק הלכה שכן מותר לשמוע אותם. אמנם אסור ללכת להופעות, אבל מותר לשמוע.

כן, זה מה שהוא אומר,

ואיתו לא מסכימים כל גדולי הדור שיותר גדולים ממנו פי שתיים בגיל ופי אלף בחוכמה.

אז אסור.

ודאי.

כן. כבוד הרב,

מחר אחיינית שלי צריכה לעבור צנתור,

היא עברה כבר שתי צנתורים.

שומרת תורה ומצוות?

לא, היא בת שנה וחצי.

אה, ילדה.

הבנתי. והאימא?

כן.

שומרת תורה ומצוות?

היא הולכת עם כיסוי ראש? כן.

הבנתי.

היא תהיה מוכנה, אימא, ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף?

אני אשאל אותה.

והאבא יהיה מוכן ללמוד שעתיים בתעני דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף?

אני אשאל אותך. תודה. ואם כן, אז הברכה מותנית בזה.

מה שם הילדה?

מוריה בת שירה.

מוריה בת שירה תצליח בניתוח.

אני אוהב אותך מאוד. תודה, תודה.

ואני רוצה שברכה וזיווג וחתונה.

תזכה לזיווג הגון וחתונה.

אמן.

בדרך כלל זה הולך ביחד.

תודה רבה. כבוד הרב, כשיהודי רוצה לחזור בתשובה, למה יש כל כך הרבה מצוות שהוא צריך לעשות?

הלכות ומצוות.

למה יש הרבה?

כן.

גם אדם חילוני יש לו הרבה מצוות.

כן, אבל נגיד מישהו שמתחיל להתחזק, אז יש הרבה הלכות, וזה קשה כאילו.

זה לא קשה.

כשאתה התחלת ללמוד בכיתה א', אז היה קשה לכתוב את האותיות הראשונות,

ולהגיד אבא, אימה,

גדי,

סבא, סבתא, אתה יודע כמה מילים לימדו אותך מאז?

הרבה.

אחר כך לימדו אותך חשבון,

ועוד, פחות, שווה,

ואחר כך לימדו אותך עוד.

וככה התקדמת עד שהגעת לפה, נכון?

לקח הרבה זמן.

גם זה, אתה חוזר בתשובה, זה לוקח זמן.

אבל קודם כל צריך לעשות מה שיודעים,

ומה שלא יודעים לומדים ועושים.

זה תהליך.

אבל ברגע שמחליטים לצאת,

יוצאים.

כמו שאדם מתחייל,

מרגע שהוא נהיה חייל,

עכשיו הוא צריך להיות טירונות, ויתחילו ללמד אותו הרבה דברים, הרבה נושאים, נשק וכולי,

ואחרי זה מטווחים וכל מיני עניינים,

ואחר כך קורסים, ואחר כך כך.

שלוש שנים שרק מלמדים ומתרגלים, ומלמדים ומתרגלים, ומלמדים ומתרגלים,

עד שאתה נהיה חייל טוב.

לא, כי לשבת יש הרבה הלכות.

אני למשל, אני שומר שבת, אבל כל פעם אני מגלה הלכה חדשה,

ואני לא יודע איך להתחיל לשמור אותה. קודם כל אתה שומר שבת, ומה שאתה לא יודע,

אז אתה לומד.

אם אתה תבקש ללמוד מהר,

אתה תאכל מהר.

יש ספרים של הרב עדס,

שאנחנו הולכים להוציא אותם בתקליטור התורני,

שיש שם לא רק את ההלכות, יש גם תמונות של ההלכות,

שזה יותר קל,

ואתה רואה ממש כל דבר ודבר, מה מותר ומה אסור, בתמונות.

את כל הלמוד ט' מלאכות אתה יכול לראות בתמונות

שמסבירות לך מה מותר ומה אסור, וכל פרטי הפרטים. אתה גומר את הספר,

אתה יודע לשמור שבת.

וזה לא לוקח יותר מכמה שעות ללמוד את כל הספר.

אז אם אתה בחור רציני,

קח את הספר הזה של הרב עדס

על שמירת שבת,

ל׳ ט' מלאכות, ותדע, את כל היסודות.

זה לא בעיה.

בסדר, תודה רבה.

תהיה בריא.

שלום, הרב אמנון יצחק. שלום.

וואי, אני מתרגשת ממש.

רציתי לקבל את הברכה שלך לזיווג הגון.

השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה, שנה.

אמן. תלמדי חצי שעה,

ספר שערי תשובה של רבנו יונה, שלושה חודשים.

אמן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. כבוד הרב, הציבור פה שואל לגבי הזמרים.

במידה והזמר חזר בתשובה,

למה עדיין לחצוץ אותו, כמו שאומרים?

איזה זמר חזר בתשובה חוץ מארז יחיאן?

לא יודעים, אולי הזמר עשה תשובה, ועדיין זה לא התפרסם הדבר. אין דבר כזה. והרב עדיין ממשיך לפרסם אותם בתור שהם פסולים.

וחוץ מזה, כבוד הרב, לגבי מה שהרב אמר,

שהרבה רבנים חולקים על הרב יצחק יוסף,

עוד לא שמענו על פוסק ספרדי אחד מלבד הרב מוצפי שחולק. אבל מרן פאר, הדור הרב עובדיה יוסף,

שהוא לא קטן מאותם רבנים אשכנזים שאומרים לשמוע,

מתיר לשמוע את הזמרים האלה,

ואפילו הרב מזוז,

הגאון הרב מזוז, כתב תשובה לרב מוצפי,

שבזמנו, כשפתחו את ישיבת כיסא רחמים,

הביאו זמר חילוני גמור,

ואותו זמר הזה חזר בתשובה בסופו של דבר,

מאותו דבר הזה שהוא הופיע שם בציבור.

טוב, שמעתי.

מכיר את הטענות, אענה לך אחת לאחת.

קודם כל,

אתה צריך להבין דבר אחד,

שהרב עובדיה לא אמר שאפשר לשמוע אותם עד היום. חצי שנה הרב לא הביע דעתו בעניין, הוא בעצמו.

זה שרוצים להגיד ולהביא את האנשים להבנה כאילו הוא אמר,

זה לא נכון, כי הוא לא אמר.

הוא גם לא יכול להגיד את זה, ואני אסביר תכף למה.

הסברתי את זה בהרצאות קודמות, אבל בשבילך אני אחזור עוד פעם.

מכל מקום הנקודה היא ככה.

אתה אומר שחוץ מהרב בן ציון מוצפי, אז אתה לא מונח בפרטים בכלל.

הרב שלום כהן,

שיצחק יוסף אמר עליו, שאם הוא... מחילה הרב יצחק יוסף. כשהוא יקרא לי הרב אמנון יצחק, אני אקרא לו הרב יצחק יוסף. בסדר. כשהוא יזלזל בי, אני אזלזל בו.

עכשיו, כשיצחק יוסף אמר את זה באשקלון,

והוא אמר את זה,

שאם נגיד היה הרב ועדני והרב שלום כהן אומרים,

מילא,

והוא לא יודע שהרב שלום כהן חתם מהראשונים נגד,

כולל... איך אתה מתכוון את הרב זכאי? כולל רק שנייה, ששאלו את הרב זכאי במפורש. אני יכול לדבר? כן, מחילה.

כולל לא לשיר את השירים שלהם.

ולא רק הוא,

גם הרב בן שמעון,

שני האחים,

יש שם איזה קרוב לעשרה,

שהם גדולי הספרדים, שאמרו, חוץ מ-20,

שכבר אמרו קודם את הדברים, כולל הרב מזוז,

שאמר לפני 20 שנה את הדברים האלה.

עכשיו, כשהוא הוציא בכל תורה את מה שכתב, וכאילו ענה לרב בן ציון מוצפי שיש לו מה לענות,

אבל מסיבות שלו הוא החליט כרגע לא לענות.

אמנם באתר שלנו יש איזו תשובה כזאת או אחרת שעונה קצת על זה,

אבל בסך הכללי הוא מביא את אותו זמר שהיה לכאורה חילוני בשם אליהו,

כן?

ואליהו הזה שר ליד נשים ועם נשים,

ומופיע ביוטיוב, רואים אותו במפורש מי היה האיש ומה היו מעשיו.

והוא הביא אותו להילולה.

ובהילולה הזאת שאלו, איך יכול להיות שמשמיעים אחת כזה פה ושם?

והרב עובדיה יוסף צידד שאפשר היה להביא אותו, ואפילו זה מעשה רב,

וזה בגלל שיש צדדים שהבן אדם הזה יש לו טיפה יראת שמיים.

איך אפשר להגיד על אחת כזה יראת שמיים? אבל נגיד שהוא רצה ללמד עליו זכות שהוא מנשק ידיהם של תלמידי חכמים,

וכל מיני דברים כאלה שזה מספיק היתר בשביל שכל עבריין ילך וינשק ידיים ואז הוא יהיה כשר.

אבל בואו נגיד שזה לימוד זכות שהרב עובדיה רגיל ללמד זכות.

הרב עובדיה חזר בו

ממה שאמר מעשה רב לרב מזוז לפני שלוש שנים,

בשנת תשס״ז,

כשאמר שאין להזמין זמרים כאלה מחטיאה רבים אפילו לאירועים הגונים.

אז אי אפשר להשתמש יותר במה שנאמר פעם לפני 27 שנה,

אלא צריך להתייחס למאוחר.

המאוחר זה שהרב דוד יוסף בנו החתימו אחרי שהיה אצל הרב טוביה וייס הגייבד של ירושלים.

והרב הסכים עם כל מה שכתוב שם והוא חטוב אכן בסמוך ובצמוד לכל גדולי האשכנזים שחתמו.

לכן הרב עובדיה יוסף חזר בו ממה שאמר קודם ומאז לא חזר בו לשום כיוון.

אדרבה,

כולם מצדדים שאכן בעניין הופעות וכולי אין להזמין,

משמע שגם היום הרב אבוטבול ויצחק ואברהם וכולם אומרים אותו דבר.

מה אומרים?

שאין להזמין את הזמרים מחטיאי הרבים.

זאת אומרת, אין יותר את הפסק שהסתמך עליו הרב מזוז.

אין.

נגמר.

ומי שמשתמש בזה משקר את הציבור.

אז זה ברור.

עכשיו,

להגיד שהרב עובדיה מתיר לשמוע, צריך לשמוע ממנו במפורש.

יש לו פה.

הוא מדבר בכל עניין.

ועל המקום. ואין לו בעיה לדבר.

ומה שהוא לא מדבר,

הוא יודע למה הוא לא מדבר.

הרי אם הוא אמר שאין לפרסם את הזמרים האלה של מחטיאי הרבים, מי זה מחטיאי הרבים?

אלה שמופיעים אפילו בנפרד בערבי שירה.

אלה מחטיאי הרבים.

אפילו בנפרד.

מרן בעצמו עושה עשרות ערבי שירה רבים. אני יכול לדבר?

מה עושים?

אתה נותן להשיב על מתי שצריך. ודאי שלא, עד שאני אגמור, כמו שטנטה, תהיה לך לשאול. לא, בסדר, ישבת לי. אני, אני, אני, אני רוצה להשיב לך גם. לא, עוד לא, עוד לא, עוד לא.

אני יודע רק דבר אחד, מה הוא כותב וחותם.

מה עושים בפועל, על זה יש לי קושייה.

אם תביא לי ראייה אחרת מהמציאות,

אז תהיה לי קושייה.

איך מצד אחד חותמים שאסור,

ואחרי זה עושים...

זה לא אני צריך לתרץ,

זה צריך לתרץ משחתם, לא אני.

אז אם יש לך קושייה, תפנה אותה למשחתם, לא אליי.

עכשיו אתה צריך להבין דבר נוסף.

אז אם ככה,

איך אפשר שלא לפרסם את הזמרים במודעות?

שהרי הפרסום של השירים שלהם הוא הרבה יותר מחזיק ידי עוברי עבירה,

מאשר מודעה שעומדת סתם תלויה ברעוב.

אם עומדת מודעה ברחוב זה איסור של מחזיק ידי עוברי עבירה,

אז מי ששומע אותם ומשמיע אותם לאנשים,

כגון רדיו, קול בעורמה, קול חי ואלפיים,

אז זה מחטיא הרבים שאין כדוגמתו, כי אין פרסום בשבילם יותר טוב מזה.

מודעה זה יכול להיות באיזה רחוב צדדית שאף אחד לא ראה,

ולשמוע אותם ברדיו, לדוגמה,

ששומעים את זה אלפים ורבבות,

זה החטאת הרבים ממש נגד פסק הרב עובדיה יוסף ברדיו שאומר שהוא שומע על הרב עובדיה יוסף.

והרב אבוטבול אומר את זה בתוך הרדיו הזה,

והוא אומר שאסור, והם עושים הפוך.

ודוד טיפש מביא במוצא שבת כל פעם זמרים אסורים.

אז איך עושים דבר כזה?

חוכה ואטלולה.

הבנת, יוני?

אז ככה זה עובד.

עכשיו, אם תביא לי ראיה שמישהו עושה כנגד זה, הסברתי.

לא עלי הקושייה.

ועכשיו, אתן לך דוגמה.

יש זמר, יניב בן משיח,

חוטא ומחטיא רבים,

שהבן אדם הזה לא נח ולא נרגע.

הוא לא רק מופיע בתערובת, הוא גם מרקיד מעורב.

וראינו כבר סרטים שלו באתר וגם בהרצאות, איך הוא מרקיד מעורב.

ועכשיו, לא רק זה, הוא היה עכשיו באולפן השקוף עוד פעם,

לפני שבוע, עם מערגול.

והוא שר לה שם, והיא ככה, אתה יודע, מתנועעת לפניו.

וכל האנשים מחוץ לאולפן השקוף שם, עם בחורות, והוא מציץ אליהם, פוזל בעיניים.

ומה?

עכשיו הוא החליט להופיע גם בחתונות של חילונים.

הוא אומר, אני הולך להופיע חדש אצל חילונים.

הבן אדם ירד לגמרי.

חוטא ומחטיא.

ולא רק זה,

הרב ניהו קורא לו ירא שמיים.

אחרי שמראים לרב ניהו את הכול,

ומסבירים לו זה ככה,

הוא אומר, זה תלמידי, הוא ירא שמיים. מה יש פה יראת שמיים אם הרב עובדיה קורא לו מחטיא הרבים?

הרב אלישיב קורא לו מחטיא הרבים. הרב שטיינמן, הרב שלום כהן, הרב לבקוביץ',

הרב גרשון אידלשטיין.

כל גדולי ישראל קוראים לו מחטיא הרבים,

הרב ניהו קורא לו ירא שמיים.

ווסמחסטה.

אני לא מבין דבר כזה.

אבל יש לי הבנות בזה, אני לא אגיד אותן כרגע. מכל מקום, הנה,

זה החתימות של כל גדולי ישראל.

יש פה את הרב יהודה עדס,

מה שאני רואה כרגע, הנה שם, יש את הרב יעקב יוסף,

יש את הרב יצחק רצבי,

יש שם את הרב מסעוד בן שמעון,

יש שם, תרד למטה, שם ספרדים רגע.

הרב אהרון זכאי, שמאלה, הרב אליהו תופיק, שמאלה, שמאלה, שמאלה.

כן, הרב יעקב ישראל לוגסי, שמאלה, שמאלה.

הרב יוסף מוגרבי,

כן, הרב שלום כהן, כמו שאמרנו, הרב בן ציון מוצפי.

זה מספיק, אני חושב, ספרדים שיכולים להגיד.

יש אחרים שיש להם בעיה,

בגלל הרדיו, קול בעורמה וכל מיני חשבונות כאלה ואחרים.

כן, אתה רוצה עוד להשיב? תן לו, תן לו. למה לא? תן לו, הזדמנות. בסדר.

כל הרבנים שהזכרת פה עכשיו, רבי אמנון,

תשאל פה את כל הקהל,

אם מישהו הולך לפי הפסקים שלהם, אחד מהם, אף אחד.

תשאל פה את כולם, אם מכירים את הרב יצחק יוסף,

כולם פוסקים פה וכולם הולכים... אני אגיד לך משהו, תקשיב רגע.

תקשיב, הנה, הוא אומר לך, אל תדבר בשם כולם. בסדר, בסדר, בסדר. מה בסדר? אמרת לו שם כולם. רוב הציבור, רוב הציבור. למה אתה אומר רוב הציבור? אתה פשוט מונה את הציבור. למה?

כי אני עשיתי סקר, אתה לא.

ואני שאלתי כמה אנשים הפסיקו לשמוע את הזמרים שאני יצאתי כנגדם,

ובסקר מיליון איש הפסיקו, שזה 72 אחוז,

ועוד 162 אלף שברו את הדיסקים. אתה מבין בכלל על מה אני מדבר?

זו המציאות.

כל מציאות אחרת זה רצון אישי ותו לא.

והמחיאות כפיים מדברות בעצמן. תודה.

הרב,

הרב, קודם כל, חשוב מאוד מאוד להגיד שאנחנו ממש ממש אוהבים את הרב,

ואני לא יודע אם הרב יודע, אבל אנחנו קבוצה של בערך איזה 30 אנשים, שלפני עשר שנים חזרנו בתשובה,

והיום אנחנו בתים כשרים בישראל, נשואים כולם, ילדים,

והרב החזיר אותנו בתשובה, ממש ככה.

אז זה יעביר לכבוד הרב, ממש ככה. עכשיו, הרב, לגבי מה שהרב אמר, חבל, אין לנו פה עד ודף לכתוב מה שהרב אמר, אבל ננסה, כי זה מוקלט ותוכל לענות בשידור בזה. כן, אבל ננסה לענות לרב ראשון ראשון ואחרון אחרון, ננסה.

קודם כל, מה שהרב אמר על כבוד מרן שליטה יביא ראיה,

אז הרב אמנון יצחק גם שם את משה חבושה באתר שלו.

אני אישית, אישית, לא אחד אחר, לא שמעתי, לא ראיתי.

הייתי אצל מרן, זכיתי להיות ביום כיפורים אצלו,

להיות שם, משה חבושה חזן אצלו.

זאת אומרת שאם משה חבושה, לדעת הרב אמנון יצחק, הוא מחטיא הרבים,

מחטיא הרבים הוא חזן אצל מרן שליטה.

אז איך זה יכול להיות? קושייה ראשונה. לא, אני אענה. בבקשה, נשמע. אני אענה. אבל אולי נסיים, שאחר כך הרב לא יעצור אותנו? לא, לא, לא, שאני לא אשכח מה לענות.

טוב.

עכשיו,

אתה מודה שראית את חבושה מופיע מעורב?

מה שהרב... תענה לשאלות. אני מודה שראיתי לדעת הרב ארנון מצחק מופיע מעורב. מה זה לדעת? הוא לא מופיע בפני נשים ונשים? האם לשבת... אתה רוצה שאני אראה? בבקשה, כבודו יראה. תראה, תראה. בבקשה. רק רגע, חכה.

האם לשבת? קודם כל, הרב עובדיה יוסף פסק שאסור לשיר בערבי שירה אפילו בנפרד.

אז ממילא זה ערב שאפילו אם היו יושבים בנפרד, זה אסור. אבל... רגע. אוקיי. ומרן הבית יוסף פוסק בסימן טקס שאין אפשרות לשיר בכלל ביום חול. יפה, אבל כבודו כבר יראה. אני יכול להמשיך רגע? רגע, אז אני אענה, שאני לא אשכח. כן.

כבודו גם יראה שמה שהרב עשה באתר שלו, חבושה, בושה,

שיצאו קצת עליו, משה חבושה, ומרן שליט הבא חיבק את ידו ואמר לו, הנה, זה בדיוק.

בדיוק ומה, יש צילום של הרב עובדיה שאומר לו, מה שאתה עושה, הכול דרך אשר. עצור, עצור, עצור, תשאר שאמר... ועוד לא יראה את זה גם כן. חכה, חכה.

מה שכתוב, סליחה, חבושה, בושה,

זה הוציאו נגדו פצ'קביל בירושלים, לא אני. נכון, נכון. די, די, רגע, רגע. נכון. רגע. ודאי. איפה זה היה?

תגדיל את התמונה שיראו איפה זה היה, בירושלים, נכון?

כן, בירושלים. בירושלים. כן, כן. נכון, נכון? כן, כן. רגע, רגע.

עכשיו נחזור ליצחק יוסף. לא, לרב עובדיה. אני רגע, אני איתו. שהוא תמך בו. שמעתי, שמעתי, בן עמי, רק רגע.

עכשיו, מה אמר יצחק יוסף?

איך אמנון יצחק יוצא נגד חבושה כשחבושה פעם אחת היה באיזה תחרות לכינורות וכל מיני דברים כאלה בחוץ לארץ

והוא על זה תופס אותו בגלל שהוא הלך לעשות בתחרות קצת כסף ונכשל פעם אחת.

נכון, זה לא בסדר מה שהוא עושה והכול.

יצחק יוסף, אם הוא פוסק וכותב פסקים,

אז הדיין צריך לראות בעיניו על מה הוא מדבר.

הדיין צריך לדון ממה שהוא לומד ורואה.

כשאני שלחתי אנשים ליצחק יוסף שיראו לו איך מופיעים הזמרים הפסולים,

הוא סירב לראות.

זכותו? תן לי, בסדר.

והוא סירב לחתום.

זכותו.

אבל לא זכותו לחרט.

כי אם אתה, בלי לבדוק, אחרי ששלחתי אליך לבדיקה ואתה אומר שאני

יצאתי נגד חבושה בעניין שהוא היה בחוץ לארץ,

אתה פשוט מטחה את הציבור.

כי אני לא התכוונתי למה שהיו בחוץ לארץ, רק גילית לי שהיה עוד מקרה.

חשבתי שהיה רק אחד, התברר לי שהיו שתיים.

אתה מודה שאתה יודע מה אחד בחוץ לארץ תמורת כסף.

ואני הבאתי את מה שמופיע ביוטיוב, זה לא שלי.

אז שמה רואים שהנה מופיע גברים ונשים ביחד ושר להם.

אז מי אמר שזה אסור ומחטיא רבים?

הרב עובדיה יוסף, שהוא צלוח הזן ביום כיפור. נמשיך רגע, חכה.

ואז כתוב בשנת תשס״ז,

כתוב שזה נקרא מחטיא רבים, לא חבושה. כל בן אדם,

אפילו הבן שלי ואפילו אני.

זאת אומרת, כל בן אדם.

זה שקוראים לו חבושה יפה, זה חדין הפסק.

עכשיו, תקשיב טוב.

זה שהרב שם אותו אצלו,

אז אתה ראית בטח גם ביוטיוב עוד סרט,

שבסרט השני רואים שחבושה בא אל הרב עובדיה עם הפצ'קביל,

ואומר לו, תראה מה כתבו עליי,

והוא אומר, אל תענקסיל כי איוולתו.

ואז הוא רוצה בכל אופן להראות לו את הנייר והוא לא מסכים,

ואז הרב עובדיה אומר לו,

אם אתה לא היית ירא שמיים אני הייתי לוקח אותך להיות חזן אצלי בראש השנה.

משמע,

שאם הוא לא היה ירא שמיים כזה,

הוא לא היה לוקח אותו.

אז מה אני רוצה ללמד זכות?

שהרב עובדיה לא יודע שבאמת הוא הופיע, תקשיב טוב, אתה רוצה להגיד אחרת זה יותר גרוע.

אם תרצה להגיד אחרת זה יותר גרוע, תשאר כמו שאני,

תשאר כמו שאני.

אני רוצה ללמוד שהרב עובדיה לא יודע שהוא הופיע והוא חושב שזה עלילה כנגדו ולכן הוא מחזיק אותו. כי אם לא, יש כבר שני מקרים לפי יצחק יוסף ולפי יוטיוב וזה בעיה.

אז בשביל מה יש את הפסק שיצא בשנת תשס״ז אם בסוף לא מקיימים אותו?

הבנת? הקושייה לא עליי.

טוב, זה הכל דעת הרב מה שאמר, אבל זה... ודאי, רק מה שאמרתי עכשיו, אין משהו... עכשיו, לגבי הרבנים הגדולים שהיו פה, הרב, אם הרב ירצה אני אגיד את השמות.

יש פה שתי רבנים שחתומים שאחד מהם שאלתי אני אישית, פנים מול פנים, והוא אמר לי לא.

לא מה, לא מה, לא מה. לא חתמתי על הנוסח הזה, אלא על דבר אחר. מי זה?

הרב מתיר לי להגיד? ודאי, מה יש פסק. הרב יעקב יוסף, הרב יעקב יוסף? כן, שקר וכזב אתה דובר. יכול להיות, רגע, ועוד אחד. תקשיב רגע, שקר וכזב אתה דובר. רגע, רגע, רגע. אני אצלצל עכשיו, רק רגע.

רק רגע. בבקשה. שקר וכזב אתה דובר.

רק רגע, הנה הרב, רק רגע, רק רגע, אני אגיד גם לרב מי זה היה, רק רגע, אל תגיד לי כלום, נשמע עכשיו.

הלו?

וואו, רייט נאו, מה קרה?

רק רגע, רק רגע, שנייה, שנייה.

שלום, כבוד הרב יעקב יוסף, מדבר אמנון יצחק, אני נמצא בהרצאה, אם אפשר להרים את הטלפון,

תודה.

אם מישהו שומע אותי, בבקשה להרים את הטלפון,

תודה.

אמנון יצחק, על הקו מההרצאה בלוד,

אם אפשר להרים את הטלפון, תודה.

נגמרה ההקלטה.

ועוד רב, גם הרב ירק, תתקשר גם לרב השני,

הרב אהרון זכאי, הופיע פה, ממש הרב עומד בחנוכה, יניב בן משיח,

התקשרנו אליו, לרב אהרון זכאי,

אמרנו לרב, אתה מופיע פה, הרב, אם מותר ללכת או לא, אנחנו עובדים קצת עם ציבור,

אז כשהציבור שואל, לא ידענו מה להגיד.

הרב אהרון זכאי אמר במילים הללו,

אם זה בהפרדה, מותר ללכת.

אמרנו לרב, אבל אתה חתום במודעה,

הוא אמר, אני לא חתמתי על מודעה שבהפרדה מותר ללכת.

זה, ובזה אני אסיים, אין לי יותר מה לעשות. רגע, תודה, קודם כל תמתין, סליחה, רק רגע. ויותר לא דיברתי עם רבנים. ששש, תודה.

מה קרה לכולם?

רק רגע שנייה, לא,

אני רוצה להשמיע לך את מי שהחתים אותו. שנייה.

שנייה, יכולים לחזור בהם רבנים תחת לחצים. תמתין אותו, כבר היה לי מקרים כאלה.

רק שנייה, סבלנות.

שלום רונן.

שלום רחב.

מה נשמע?

ברוך היציען.

תגיד לי, בזמנו מי החתים את כל הרבנים?

מי?

אני. אתה.

אתה היית אצל הרבנים הספרדים?

כן. אצל מי אתה זוכר?

הרב שלום כהן.

כן. הרב

אהרון זכאי.

כן.

הרב טופיק.

כן. מירושלים.

כן.

הרב נוגסי. כן.

הרב מוגרבי.

כן.

הרב מאיה.

די, תמתין. כל אלה חתמו לך?

חתמו וידעו על מה חותמים במאה אחוז.

תודה רבה לך, רונן.

בשמחה הרב. יש לי גם כן בשורה לרבן אחר כך? רגע, אבל אני בהרצאה, אם זה לא בשביל כל הציבור. אה, בשביל הספרות הללו.

תהיה בריא.

תודה רבה.

הוא אמר את זה, השני.

תודה.

לא אמרתי לו האם החתמת את זה.

שאלתי את מי החתמת.

את כל אלה הוא אמר.

ומה הוא אמר? שהם חתמו וידעו על מה חותמים. למה?

כי יש שורה למטה שהיא שונה מהטקסט הקודם שחתם עליו הרב עובדיה.

תוספת שאין לה שיר את השירים של הזמרים הללו אפילו בחתונות וסעודות מצווה וכיוצא בזה. אתם רואים את השורה האחרונה?

ולכן הראו לכולם את השורה שהם מסכימים לחתום עליה.

אז לא רק שהם חתמו על הלמעלה בנפרד,

הם גם חתמו שאין לה שיר.

אבל אני יודע שיש כמה רבנים שהופעלו עליהם לחצים לשנות את מה שעשו.

ואני לא רוצה להגיד מי.

טוב, הרב, משהו אחרון, ובזה באמת נוסף. אחרון, אחרון, בבקשה. אז טוב, אתה דיברת עם רונן, באמת הוא אמר בדיוק מה שהרב אמר, אבל אני, שיט, דיברתי עם הרב זקאי.

שמעתי ואמרתי,

ולא צריך להסביר יותר, כי כולם מבינים מה אני אומר. יפה, אבל דבר אחרון, נסיים. נראה, לפי עניות דעתי,

שהרב יכול להגיד שמי שהולך לפי הפסקים של הרב יצחק יוסף,

אז עיקר הדין מותר,

וחולקים עליו הרבה, כמו שיש חולקים עליו, הלכות שבת,

סימן רנ״ג, לגבי פלטה, עוד הרבה דברים אפשר להגיד, חולקים גם בזה.

אבל עיקר הדין, מי שהולך לפי הרב יצחק יוסף, בעל הלקות יוסף,

הרב הגאון הגדול,

הורינו ורבנו יכול לשמוע את זה בשפע.

קודם כל אני לא, קודם כל תקשיב רגע.

קודם כל אני לא אמרתי לא לשמוע לו.

הוא אמר לא לשמוע לי.

הוא אמר שעם כל הכבוד לאמנון יצחק,

אז עם כל הכבוד לאמנון יצחק, אבל הוא היה צריך להתייעץ עם גדולי הדור.

אז קודם כל אני לא כמוהו,

אני כן התייעצתי עם גדולי הדור ונשלחתי על ידם.

זה אחד.

הוא לא נשלח על ידי אף אחד, הוא שלח את עצמו.

עכשיו, אני שאלתי את גדולי הדור, וראיתי בסרט שהרב שטיינמן מברך אותי על זה שאני שובר דיסקים,

ואמר טוב מאוד, טוב מאוד, טוב מאוד,

ובירך אותי שאצליח ואצליח, באמת אני מצליח.

הוא לא שאל אף אחד מגדולי הדור.

גם את אבא שלו הוא לא שאל.

הוא אמר את הדברים מעצמו.

אז אל תטיף לי מוסר,

תטיף לעצמך, קשוט עצמך ואחר כקשוט אחרים

וככה בדרך כלל צריך לדבר. חוץ מזה, כמה תלמידים יש לך?

לי? לא, כמה תלמידים יש לך, אני מדבר עליו.

כמה יש לך?

לרב יצחק יוסף? כן, פחות ממאה בישיבה ובוא נגיד שיש לך עוד אלף, אלפיים, שלוש, חמש, כמה שאתה רוצה. הרב לא ראה את העונג שבת האחרון שיצא, אין בית כנסת שאין בו אלקוט יוסף.

אה, גם לי אין מקום בעולם שאין קלטת שלי ודיסק. נכון. אבל אתה יודע מה לי יש ואין לו?

יש לי מיליון בעלי תשובה שלי שאין לו. ואני ביניהם. רק רגע, רק רגע.

זאת אומרת, כמעט רבע מהעם היושב בציון זה הילדים שלי. באמת. אז אבא כזה גדול, שיש לו כל כך הרבה ילדים,

נא לא לזלזל בו,

למרות שהספר שלך נמצא בכמה מקומות.

אבל בכל אופן, גם דרך ארץ.

כי אם אתה מדבר אליי לא בדרך ארץ,

אז לא אכפת לך מהתלמידים שלי.

זאת אומרת, העיקר שאתה תצא גדול כשאתה בא ואומר מה שאתה רוצה.

יש דרך ארץ שקדמה לתורה,

ואני לא אגיד לך מה אומרת התורה על מי שאין לו דרך ארץ, מה עדיף ממנו.

זה אתה יודע, אבל אני לא אגיד לך.

אבל הנקודה היא שאדם הולך ומרגיש ביטחון באשקלון להגיד דברים בלי לבדוק אותם, ששלום כהן, הרב שלום כהן, לא חתם,

ושאני יצאתי נגד חבושה בחוץ לארץ, וכל מיני דברים שלא היו ולא נבראו,

וגם אי הדיוק המכוון שאבא שלו שמע את אליהו, הזמר החילוני,

ולא להזכיר שהוא חזר בו כבר מזה.

כל הדברים האלה לא מתאימים למי שקורא לעצמו פוסק ומי שרוצה להיות רבה של ירושלים.

אז תשמור על הפרופיל שלך במקום שלך,

ואל תחשוב שאתה יכול לצאת נגד כל אחד.

ואני עוד לא פתחתי את פי להגיד מה שיש לי, לא נגדו ולא נגד אחיו.

אני עדיין שומר על כבוד האבא.

אם לא, אם אני הייתי פותח את מה שיש לי להגיד,

חבל על הזמן.

אבל אני משאיר את זה לא בשבילהם,

במי שאני צריך להתמודד באמת.

אבל אם ינסו אותי ולא תהיה לי ברירה,

אני גם אגיד מה שצריך להגיד.

מה שאמרתי עכשיו זה בגלל שהכרחתם אותי, כי אתם באים,

כאילו אתם יודעים דברים וכאילו הדברים לא ברורים, אז אני יכול להסביר, תאמין לי, כל דבר פיקס פוקס, מאה אחוז, מיה בלמיה.

הבנת?

תודה רבה.

תהיה בריא.

אני בא ממושב פה לא רחוק, אחי סמח, את היית אצלנו לפני איזה חודש,

חודשיים וחודשיים. בקשר לחולה. כן.

עכשיו זה דוד שלי, אני האחיין שלו,

והדוד שלי הלך לעולמו לפני,

שבוע שעבר היה אזכרה של החודש,

בדיוק לפני שבוע,

ואני זוכר שבאו אנשים ונתנו מעצמם ותרמו וביקשו ולקחו על עצמם מצוות והכול, ולמרות זאת זה לא עזר.

שכחת רק שהתחננתי לבני המשפחה,

מי עוד מהמשפחה?

שמעתי שיש הרבה אחים והרבה זה,

בקושי גירדתי שניים או שלושה עם מצווה אחת או משהו.

הסברתי כמה זה חשוב.

זה בגלל שלא היו שם אחים. היו, היו. היו כמה אחיות ואח אחד.

היו, היו. העידו לי שהיו שם אנשים מהמושב ורמזו לי והסתכלתי לכיוונם, ובכל אופן הם לא עשו מה שצריך לעשות.

אני לא אשם, אני השתדלתי מאוד מאוד... לא, חס ושלום, אני לא בא להאשים אותך או משהו כזה. אני רק אומר, שמעתי, אבל אני השתדלתי, זו הבעיה.

קשה לי מאוד ללחוץ אנשים במצב כזה,

שלא יגידו שאני מנצל את המומנטום כאילו לסחוט מהם תשובה. כאילו אני צריך את זה.

ומצד שני, יש לי בעיה שיש חולה שהוא מסוכן ואני רוצה באמת לעזור.

אבל אתה יודע, אני לא יכול ללחוץ על מי שלא רוצה להילחץ או מי שלא רוצה להבין.

אני לא רוצה גם להפחיד.

כי זה לא מצב נעים.

אבל מספיק גרמתי שהציבור יעשה הרבה דברים וכו', בשביל שיתעוררו, והייתי אומר,

איך יכול להיות שאנשים חיצוניים עושים והמשפחה לא כל כך?

זאת אומרת, רמז כזה זה כבר היה יותר מדי אפילו,

אבל זה מה שיצא. מכל מקום,

כל מה שנעשה מלווה את הנפטר לחיי העולם הבא. שום דבר לא נאבד ממה שעשו למענו.

וזה נשאר לזכותו.

זה לא הועיל לצערי הרב.

אבל מה אני יכול לעשות?

אני לא עדיין במעמד כזה שיכול לגזור שכל מי שאני ארצה יחיה.

וגם עוד משהו, יש לנו תמונות שלו.

תמונה אחת שאחרי שהוא נפטר,

וזה אסור לשמור כזאת תמונה, נכון? כי ביקשנו למחוק וזה.

ויש עוד תמונה שהעלו לפייסבוק,

שהוא עם, לא יודע, עם איזה צינור באף,

לא יודע איך קוראים לזה.

כבודו של הנפטר לא להשאיר תמונות כאלה.

רק תמונות שמחות? בוודאי שלא במקומות כאלה בפרהסיה.

תודה.

תהיה בריא.

רק רציתי להעיר לשתי הבחורים האלה שמה לגבי הרב יצחק יוסף.

אני קראתי בשבת, באלקוט יוסף,

אני לא זוכר בדיוק איפה, אבל כתוב שם במפורש שהוא פוסק,

ולירא השם אף בימות החול לא לשמוע רדיו שזה לא בקדושה.

זה הוא פוסק.

אתם יכולים לקרוא את זה. זה לא רק הוא,

זה גם הרב עובדיה יוסף ביחוי דעת, וכבר אמרנו את זה, ונמאס לנו כבר להגיד,

אנשים פשוט רוצים. רציתי לתקן אותם רק. תודה. אבל רציתי שאנשים ידעו,

יש לנו איזה 60 הרצאות רק בנושא הזה. כדאי לקחת את שני הדיסקים וללמוד את הכל, הכל, הכל.

רציתי לשאול את הרב, הרב אומר על נושא של שלוש שעות עם שעתיים עם שלושה חודשים.

השאלה הראשונה, שהיה לנו קצת ויכוח בכלל,

האם השעתיים האלה אפשר שעה ביום או שעה בערב,

או ששעתיים חייבים להיות צמודים אחד לשני? קודם כל, שעתיים צריכים להיות רצופות, וזה מהבוקר שקמים עד שהולכים לישון, זה נקרא יום.

כן.

ורציתי לשאול עוד שאלה.

אז כאילו הרב אומר כאילו מהבוקר עד השקיעה. עד שהולכים לישון.

אה, עד שהולכים לישון. אז כאילו אם הוא יכול להשלים את זה בלילה לפני השינה, אז אפילו... לא משנה מתי, העיקר שעתיים רצופות. מהבוקר... עד שהולך לישון. בסדר. רציתי לשאול עוד שאלה.

ואם יש איזשהו טלפון מאוד דחוף,

אז יש מצב להגיד ש... שום דבר. תכתוב למישהו אם אתה רוצה שיענה, ושלום.

אה, הבנתי. בסדר, הוא יברך אותנו.

כן, הרבה הצלחה.

עשירות טובות. השם ימלא משאלות לבך לטובה. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני לפני ארבע שנים גילו את המחלה

במוח,

ואחרי זה תגובה קצרה.

חלק מהתגובה השמאלית שלי לא יכול ללכת, יש לי פגיעה בחלק שמאלי שלי,

ברגל רגל וביד שמאל.

אתה יכול לשמוע קלטות במשך שעתיים רצוף כל יום? שלושה חודשים רצוף?

אבל הרב, הרב, אני כמעט רוב השבוע הולך לכולל במשך השבוע.

חוץ מאשר כמה ימים שיש לי שיקום.

שמעתי, אבל שעתיים אתה יכול לשמוע קלטות רצוף כל יום?

בעזרת השם.

בסדר, אז תשמע כמו שאמרתי לו,

ואני אתן לך ברכה מה שמך ושמה. איזה קלטות, הרב?

אתה יכול לשמוע שלי אם אתה רוצה.

טוב?

בעזרת השם.

מה השם?

זוהר חיים בן שרה,

השם ירפא אותך ברפואה שלמה ויעתיק את המחלה ממך לראש של נסראללה.

אמן.

ערב טוב, כבוד הרב, השם יאריך ימיך ושנותיך בנעימים עד ביעד גואל צדק. אמן וכן למעלה.

רציתי לשאול את הרב בקשר לתוספות שהזכיר,

שהבנים והאישה נשארים לאדון,

עונש הזה שהוא הפריע את המשפחות.

אבל רציתי לשאול,

לכאורה התיקון שלו נגמר בסיום שש שנים. זאת אומרת,

זה כאילו מה שבא אחר כך זה רק תוספת.

את התיקון הוא כבר עשה בשש שנים, לא?

כן, אבל מכל מקום גם זה לא מוכרח אצל כל בן אדם,

אלא לפי מה שיגלגל הקדוש ברוך הוא עליו, שהאדון יחליט שהוא נותן לו שפחה כנענית או לא, זה לא מחייב.

אם ירצה ייתנו ואם לא,

כמו שהקדוש ברוך הוא מגלגל שאדם ימצא מציאה או לא,

ככה הוא מגלגל לפי התיקון הראוי לו, לפי מה שהוא עשה.

כי לא כל אחד נגנב כדין גנב,

יש מי שמוכר את עצמו, אז עליו לכאורה לא צריך שיהיה הדין הזה.

לפי הפירוש הזה לא יצטרך אותו אדם לעבור את הדין הזה.

הרב יכול לברך רפואה שלמה את גביע בת קמונה?

כן, שיהיה לה רפואה שלמה מהרה.

אמן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב ומבורך.

אנחנו כמה חבר'ה שחוזרים בתשובה, מתחזקים, כאילו, בתקופה האחרונה של הארבעה-חמישה חודשים.

ויש לנו איזה חבר, יש לי איזה חבר קרוב, ככה, שאני באמת אוהב ואכפת לי ממנו,

ואני קולט שבתקופה האחרונה קשה לו קצת, והוא, כאילו, עובד על עצמו,

כאילו נוח לו להגיד לעצמו שאפשר לצאת למסיבות, אפשר לצאת לזה, כאילו, קשה לו, נגיד למסיבה לא, אבל לפאב כן.

איך אני יוצר מצב שאני משכנע אותו וגורם לו לא ללכת למקומות האלו? כאילו... איפה הוא?

הוא נוכח, אבל אני לא יודע אם הוא רוצה שאני...

למה? אם הוא לא מתבייש להיות בפאב, למה הוא מתבייש לדבר איתי? אני מאז אשמח, כי הוא... אמרתי, אתה הבן אדם היחיד שיכול לדבר איתו, כי באמת שנינו אוהבים אותך מאוד. תן לו, תן לו, אני רואה אותו כבר, תן לו.

כן.

יאללה, דבר.

מה אתה צריך פאב בשביל בירות?

קח בבית יותר זול.

תשב עם החבר'ה,

תשתף, תגיד דברי תורה.

ככה הרב...

אני מתרגש.

בקטע של הפאב,

אני פשוט לא בקטע שכאילו להתרחק מפאב עכשיו לצאת, אין לי שום בעיה לצאת עם חברים, לשתות בירה בפאב.

בחורות יש בכל מקום, גם במסעדה יש בחורות לא צנועות.

זה ה... זה ה... מה הצורך? תגיד לי,

מה הצורך להגיע למקום כזה, אם אתה יכול להישאר במקום שהוא לא מוגדר כזה. מקום כזה הוא לא מוגדר טוב.

הוא לא מוגדר טוב. יש לך מקום להציע לי לצאת עם החברים שלי מהצבא או... לצאת עם החברים? תצא לאיזה גן ציבורי, תסתובבו בחיק הטבע.

אתם רוצים ללכת לאיזה מסעדה כשרה שהיא בסדר גמור ואין שום בעיה ויש שם חרדים, נגיד. נניח ש... נניח ש... אני אוהב את זה, אבל...

יש הרבה דברים שאוהבים בני אדם, תקשיב.

יש דבר שהוא מריח לא טוב, שהוא נראה לא טוב,

שהנכנס לשם הוא לא מוגדר טוב.

אני לא מדבר בצד החברה ההיא, בצד החברה האמיתית שהולכת על פי תורה.

זה לא מקום, תאר לך שאני הייתי הולך לפאב, היית רואה אותו, נכנסת לפאב, פתאום אתה רואה אותי איי!

מה היית עושה? היית מאמין שאני בפנים? הייתי אומר למה לא?

למה לך מותר ולי לא?

כי אתה מבין שאני לא יכול להיות שם, נכון?

בוא תסביר לי למה לי לא טוב להיות שם.

קודם כל, אל תשווה אותי אליך. אבל תסביר לי למה לי לא טוב להיות שם.

אתה, דבר ראשון, בניגוד אליי. בלי להסביר מי אני,

למה לא טוב לי להיות שם?

למה טוב?

זה חילול השם אם אני אהיה שם?

אתה שומר הרבה יותר ממני על פשוט העיניים. אני שואל, זה יהיה חילול השם אם אני אהיה שם?

כן.

ולמה אתה לא? כן, אני בוא נגיד כן, מסיבה אחת.

ולמה אתה לא? שנינו יהודים. שאתה איש ציבור, ואחריך... לא, לא קשור איש ציבור. היית חסיד, חסיד עם פאות,

חסיד לא מפורסם, כלום, חסיד רגיל.

נכנס לשם.

לא היית תמה מה הוא עושה שם?

הייתי תמה כי... זאת אומרת, תאמין שיהודי זה לא המקום שלו, רק איך אתה יודע שהוא יהודי?

בגלל שהוא נראה כזה.

אבל כל יהודי זה כזה.

כל יהודי, גם אם אין לך פאות זה כזה,

זה בדיוק אותו דבר.

אני אגיד לך את הדרך שלי כאילו ככה בקצרה.

כן. כל הקטע שגם חזרתי בתשובה עם כמה חברים.

אני לא בא בקטע עכשיו להתרחק מכל...

הסמנים, הסמנים חיצוניים של החרדי. חס וחלילה, מחילה הרב, אני לא בא חס וחלילה לפגוע באף אוכלוסייה.

כן. אבל בעיניי,

להתרחק מ... כולנו עם ישראל. זה חילונים, דתיים, כולם עם ישראל. אף אחד לא אמר לך להתרחק מחילונים. אמרו לך, תתרחק ממקומות שמוגדרים לא טוב.

דיסקוטק,

פאב, דברים כאלה. פאב, פאב. כל אלה זה בדיוק אותו דבר. זה לא משנה איך קוראים להם. זה אותם מקומות. אין לי איפה לקנות בירה. אני אקנה בירה בבית. בחייאת דינק, אני אשלח לך בחיות.

אם תבטיח לי עכשיו, אני אתן לך 30 פחיות ממני,

כל פעם שתשתה אותם, תזכור אותי, ולא הולכים לפם.

בסדר? אני תופס את הרב במילה.

הנה, קח כסף עכשיו, יאללה, גמרנו את העסקה.

נגמר. קח, הנה, הרווחנו עכשיו. חס וחלילה. קח, בוא, תן לו. כמה זה עולה, אתה יודע? חס וחלילה. בוא, תן לו.

קח.

זה מספיק? זה מספיק? הרב, הרב, חס וחלילה.

מה?

זה מספיק?

זה כמה זה עולה. ברור שהוא יודע שאני צריך. כמה? כמה, כמה. כמה עולה? הרב, אני לא רוצה לך... פחיד בירה.

הרב.

שבע שקל? יואו, כל כך הרבה אתה משלם.

הנה, קח 100 דולר.

תן לו. הרב, אני לא רוצה לעשות מפה... תן לך מתנה ממני. מתנה, מתנה. אני לא אקח את זה, אתה יודע. למה אתה לא תיקח? אני לא אקח את זה. בשבילי. אני עובד על הכסף שלי. שאני אוכל להגיד בשמיים שבשביל למנוע יהודים מפאב,

אני הייתי מוכן לשלם 100 דולר, שיכולתי לקנות בזה ספרי פוסקים.

כל זה נתתי לך, שלא תיכנס לפאב. חס וחלילה, הרב, אני לא... תן לו, בבקשה.

אז אני תורם את זה, תורם את זה. אחרי שתיקח, אחרי שתיקח. לא, נו, אמרת... קודם תיקח.

איך אני אזכה?

איך אני אזכה?

מה זה, מה פתאום? אתה מעליב אותי.

לא הבנתי, אם אני הייתי בא לפאב ומזמין אותך, אתה לא היית לוקח? יש פה בחור שרוצה את הזכות.

אני שואל אותך, האם אני הייתי בא לפאב ומזמין אותך פחית בירה עליי? לא היית מסכים לשתות? הרב, הרב, הרב, אני לא רוצה... תקשיב, אני לא רוצה, חס וחלילה, לעשות מזה צחוק.

זה באמת מחלוקת קשה בינינו.

כי הוא... אני מגדיר את עצמי דתי-לאומי מאז החזרה בתשובה שלי.

כן.

ודתי-לאומי... כן. לא.

כן, נו, תמשיך, ודתי.

הדרך שאני אוהב אצל הדתיים הלאומיים,

כן. הדרך שהם נחשפים לכל המקומות ה... שהם מחפפים, זה נקרא. חס וחלילה, זה לא מחפפים. מה חשבת?

זה נחשפים למקומות ועדיין שומרים על הערכים. אין דבר כזה אסור. אסור. אסור. ארב, ארב. אנחנו יודעים שהגאולה צבאה, אבל אסור. שכל עם ישראל התאחדו כולם. מה הקשר? אבל אסור. זה קשור, כי האוכלוסייה החרדית... מתוק, מתוק, תקשיב, תקשיב. אוכלוסייה קטנה... תקשיב! שמתרחקת מכולם. תקשיב, זה לא נכון. כן, נכון.

יש היום מיליון וחצי בעלי תשובה, והם לא דתי-לאומי.

דתי-לאומי זה מיעוט בעם היהודי היום.

הבעלי תשובה יותר מהחרדים,

יותר מהדתי-לאומי, מיליון וחצי. תקשיב, זה לפי סקר. תקשיב, רגע, רגע. אני בטוח לא אחדש לך, אבל הדתי-לאומי עושה את העבודה השחורה, מה שנקרא עבודה בצד. מתוק, עזוב כלום. עכשיו, מושב לצים לא ישב,

נאמר דבר ראשון בתהילים.

עם זה אתה לא מקיים, כל התהילים לא יעזור לך.

עם מושב לצים לא ישב, תלום קיים.

אשרי האיש אשר לא הלך.

עם זה אתה לא מקיים, אומר דוד המלך,

כל התהילים שלי לא יעזור לך,

שתדע לך.

וזה לא קשור דתי-לאומי, ולא חסיד, ולא אף אחד. מקומות כאלה הם נקראים מקומות אסורים לכניסה בגלל מהותם.

אני, קודם כל, אני לא עושה את עצמי איטלית שכולה תכלת. ברור. אפילו שאני לובש חולצה בתכלת. ברור.

אבל הקטע שכל יום יוצא מאמר אחר של... קשים לנו המאמרים האלו.

לדוגמה, לפני חודש יצא מאמר שהרבניות,

שעם הקטע של לא לעבוד עם גויים ולא באוניברסיטה,

גם לא ללמוד איתם ולא להתקרב אליהם בכלל, ושלא תהיה אינטראקציה בינינו. וזה דבר שהוא לא הגיוני.

לא הגיוני? הוא לא הגיוני. חכמים זיכרונם לברכה לא אסרו את זה,

פן יאכל פיתם ויקח את ביתם. כל נישואי התערובת וההתבוללות שיש בעולם,

אם לא הקרבה גרמה, מי גרם?

התורה הרחיקה,

לא הרבנים.

התורה אמרה שאדם צריך לשמור מרחק. התורה הגדירה את עם ישראל, הן עם לבדד ישכונו והגויים לא התחשך. זה פסוקי. אני בטוח לא אחדש לרב שחצי מהכיתה באוניברסיטה זה אנשים גם גויים, ובעבודה מלא אנשים ערבים.

אי אפשר להתרחק מזה, אני כזה בורא קטן בעבודה שלי.

מישהו אמר לך שאתה לא תלמד או משהו כזה? דיברו איתך להתקרב, זה קרבה, פירושו של דבר.

אם אתה מגיע למצב של חברות,

אתה תגיע למצב גם של חברות, חברות של עבודה. עזוב, תקשיב, אתה תגיע בסוף למצבים של חיתון,

שהתורה דואגת, חס וחלילה, לא יקרה. אתה אומר לא, אבל תסתכל כמה באוניברסיטה כן מתחתנים.

זאת אומרת, הם לא רואים בזה שום שוני, אז מה אם הוא נקרא איטלקי או צרפתי?

אבל התורה אוסרת נישואי תערובת. אנחנו נהי לשמור על הערכים שלך גם במקומות האלו, ולא לברוח מהם. מקום ששותים בירה, לא שומרים על כלום, מתוק.

תקשיב, אל תהיה אינטליגנט, כי בסוף האינטליגנציה תטפח לך בפנים.

אתה צריך להבין, התורה יותר חכמה ממך ומהאוניברסיטה ומהדיקן שלך.

התורה זה הקדוש ברוך הוא,

והוא אומר, אני בראתי ואני יודע מה היצרים שלכם.

אני יודע איפה תצליחו להתמודד ואיפה לא, ואני אומר לכם איפה תיזהרו ואל תתקרבו.

אתם רוצים לעבור את הגבול? אין בעיה, ניפגש בהמשך.

ובהמשך,

יש המשך לא טוב בסוף.

אתה רוצה להתגרות עם היצר של הרעש שלך נגד הקדוש ברוך הוא? אתה חושב שהוא יעזור לך?

בבקשה, תמשיך ללכת לפעמים,

אל תיקח את המאה דולר, ונראה.

אתה יודע, ריש לקיש, אחרי שנפטר,

החברים שלו נפטרו מן השמיים באותו יום.

הוא הגיע לגן עדן והם לגיהינום, אז אמרו לו, סליחה, הוא היה ראש הכנופיה שלנו,

למה הוא הולך לשם?

אמרו לו, כן, אבל הוא חזר בתשובה ואתם לא.

זה ההבדל. אתם יכולים להיות חבורה,

ומי שחזר בתשובה באמת יגיע לאן שצריך, ומי שחיפף יגיע למקום חפיף.

אז כך בחשבון, הקדוש ברוך הוא יותר חכם ממך,

ואין לקדוש ברוך הוא דתי-לאומי.

יש לקדוש ברוך הוא יהודי שומר תורה ומצוות שולחן ערוך.

תשים כיפה, לא תשים, תשים גדולה, קטנה, עם חורים, בלי חורים, גדל פאות או לא תלך שחור לבן או בתכלת,

דע לך, התורה מחייבת את כולם בדיוק אותו דבר כמו שלי אסור להיות בפאם, גם לך אסור להיות בפאם.

זה הכול.

משהו אחרון, הוא שאל פה מקודם.

רגע, אבל מה עם הפאב? המאה דולר.

בחייאת.

אם אתה ממש חמוד 100 דולר, אני מסכים לתרום אותה ל...

לא יודע, יש פה ארגון...

קח אותם, תרום למי שאתה רוצה. קח.

כן, סגור. אני ברוך השם מתחזק לאט לאט. כן, אבל סגור, זה דיל, עסקה.

דיל! שחור לבן.

לא, אבל ברוך השם תגידו שחור לבן. אתה מצולם עכשיו, זה מונצח, יא בן אדם.

אני יודע שאני מצולם. אני לא רוצה להוציא חלילה לקחת משהו שאני לא אעמוד בו. אז תחליט! בעיניי,

אם אתה החלטת קודם שאתה יכול להיות עם הגויים ולא חלילה להגיע למצב מסוים, משמע שאתה גיבור, הרי אתה יודע בדיוק את כוחותיך. למה אתה לא יכול להחליט בזה? בירה מכניעה אותך? אני לא... לא... אני יכול לזרום עכשיו עם המומנטום ולהגיד לך כן. שמעתי, אני שואל, למה אתה לא גיבור עכשיו,

כשאתה גיבור באוניברסיטה עם גויים וגויות?

אני אסביר לך, זה דבר פשוט.

באמת אני אומר לך, סתם דוגמא, החברים שלי מהצבא, זה אנשים שחשובים לי, ובאמת המפגשים שלנו זה רק במקומות האלו,

ואין לנו, אין, אין. תמשוך אותם אתה למקומות שלך, נראה שהם יבואו אחריך.

אתה נגרר ולא גורר, זה ההבדל.

יהודי גורר ולא נגרר.

מה אני אגיד לך? מה אני אגיד לך?

אני משכתי אחריי מיליון, נראה כמה אתה תמשוך.

אנחנו פה בגללך, זה ברור. אז לכן אני שואל, מה הבעיה אם החבר'ה חשובים לך ואתה חשוב להם? אני לא יכול, אני יכול. אז קח אותם איתך. אני א', הדתי היחיד אצלנו, במחלקה שלמה. מה יש? אז הם לא מכבדים דתיים?

לא, לא קשור לא מכבדים. אז שאתה תוביל אותם לאן שאתה רוצה. בגלל זה אנחנו לא הולכים למועדון.

שמעתי, אבל תיקח אותם גם למקום אחר. קח אותם נגיד לבית המדרש פעם ב...

כולם יבואו איתי, אני בטוח. בבקשה, בוא נתחיל.

הרב, הם לא יבואו איתי, הם כולם...

עכשיו, מתי שהם יבואו?

לא, אמרתי את זה בציניות.

אה, בסדר, טוב.

לגבי הזמרים הפסולים. אה, הגעת גם לזה עכשיו?

לא, לא, אז אמרתי... מה עם המאה דולר? אני אשתדל...

בוא, לסגור את הנושא הזה אני אשתדל ואני באמת מכבד אותך, ואני יודע שזאת הדרך. אני לא טלית שכולה תכלת, אני יודע שיש לי ימינה ושמאלה. יש לי טלית בשבילך, אם אתה רוצה. אני עם טלית.

אה, בסדר, אוקיי.

ואני בעזרת השם אמשיך לאט-לאט,

ובעזרת השם...

טוב, בעזרת השם, בעזרת השם. בעזרת השם, תמיד בעזרת השם.

לגבי הזמרים הפסולים. כן.

הזמרים כאילו שהם,

לדוגמה, הזמרים הלא פסולים, אלו שאתה לא יוצא עליהם, כמו כל הזמרים שלמה ארצי, כל אלו למשל, הם מותר לשמוע אותם?

אני לא צוחק כשאני אומר את זה.

אלה אבא של הפסולים.

אה, כן?

אז רגע, רגע,

רגע.

אז רגע, סבבה, לא?

אין לי בעיה.

לא, היה לנו קטע שבגלל שהם דתיים,

והם סוחפים בעצם את האוכלוסייה הדתית, אז הם נקראים זמרים פסולים, והם... הבעיה שיש הטעיה בציבור החרדי,

שכאילו יש זמרים חסידיים, חרדיים, מזרחיים,

ששרים שירי תורה וכולי.

אלה מחטיאי הרבים, כי הם עושים מעשה של זמרי ומבקשים שכר כפנחס.

זאת אומרת, הם עושים את העבירות הכי החמורות, מה שהחילונים לא עושים אצלנו הם עושים. הם מביאים את החילוניות והגויות אלינו,

שרים את הסגנונות שלהם אצלנו,

על פי מה שאסור בתורה,

בדרך שאסורה, במקום שיש זכר לחורבן הם מלגלגים על הכל,

העיקר כסף ופרנסה.

לכן צריך להתריע מפניהם, מפני אחרים לא צריך להתריע.

אז בעצם חוץ מארז יחיאל, אם אני לא טועה, זה השאלה הזאת. יהודה חדד ושלמה כהן האשכנזי,

אז בינתיים אין כאלה שאנחנו יכולים להגיד עליהם.

זה יותר מדי גם. אז איך אפשר לשמוע מוזיקה בכלל? כאילו באוטו אני לא יכול לשמוע מוזיקה?

בכלל? מה לעשות, כל זמן שלא בנינו ביחד את הבית השלישי,

אנחנו בבעיה.

מוזיקה עושה אותי שמחה.

אני יודע שהרבה דברים שהיו משמחים אותי אם היה מותר,

אבל מה לעשות, אסור.

טוב, זה...

תהיה בריא. כבוד הרב, מקודם אמרת, דיברת על יניב בן משיח.

כן.

אני חושב, תשמע, לפני חודשיים בערך היה פה הופעה והכול מצולם, והוא גם הוכיח את זה שהיה הפרדה מלאה והייתי בחתונות והופעות. אסור בהופעה אפילו בהפרדה, הסברתי. זה נקרא מחטיא רבים. זה הסברתי, שגם אם תהיה הפרדה פה וישבו נשים למעלה וגברים למטה ויהיה אפילו מסך מפריד,

זמר לא יכול להופיע במצב כזה.

אסור בימות החול דברים כאלה.

וגם אסור רק בסעודות מצווה, כגון חתונה, ברית, פדיון הבן וכו'.

אוקיי, ודיברת על האולפן השקוף.

כן. ואמרת שאתה מתיר לשמוע את הזמר ארז יחיאל.

כן. ו... על זה הוא עשה תשובה וקיבל מלקות.

ולכן הוא בא על תשובה, מה שהם לא הסכימו.

הבנת? גם הוא היה, אני יודע.

תהיה בריא.

תהיה בריא.

יהודי יקר, יהודי היקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלטלטל למספר 03-677779 וגם לפקסס ל-03-36765320.

כתובתנו באינטרנט.

www..www. .sופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה.

ולכן, ניתן לרכוש משרדי שופר בעיוויכות הצפייה.

שחרור אונים

אנציקלופדיות ספר עולם התשובה

ניתן להוריד הרצאות לנגן mp3.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.