פתח תקוה - פתח תקוה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫ ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

‫הערב הזה לרפואה ולמזל ולהצלחה ‫ליהודה בן אסתר, ‫שי בן אור ההורית,

‫עידן בן אסתר,

‫הודיה שירה בת לימור יקות,

‫דשילת בת לימור יקות,

‫וזיווג הגון לסידי בת אסתר.

כן, בפרשת השבוע,

‫אנחנו נגיד כמה דברים, ‫אחרי זה ניתן אפשרות ‫לשאלות ותשובות.

‫ויכירה ויאמר כתונת בני,

‫חיה רעה חלתו טרוף טורף יוסף.

‫בשביל חרדה שהחריד יעקב ליצחק אביו,

‫נענש שחרד חרדה כזו,

‫בשעה שאמרו לו, זאת מצאנו.

‫התחקר הכתונת בנך היא.

‫זאת אומרת,

‫בשביל החרדה שהחריד יעקב ליצחק אביו, ‫בשעה שנכנס לקבל את הברכות,

‫הוא נענש

שחרד חרדה כזו,

‫בשעה שאמרו לו, זאת מצאנו.

מה יצחק אמר?

יצחק אמר, מי אפוא הצה ציד?

‫זאת אומרת, יצחק נבהל ברגע שהתברר לו שזה יעקב, ‫ולא עשיו שהוא מברך.

‫אז יצחק אמר, מי איפה?

‫ובאיפה נענש יעקב,

‫שאמר, איפה הם רועים?

‫ומפה התגלגל הקול שמכרו אותו וכו'.

‫אז באותה לשון של מי איפה הוא נענש,

‫ואמר, איפה הם רועים.

‫ואף על פי שהקדוש ברוך הוא הסכים על ידו ‫באותן הברכות,

‫הוא נענש כל העונש ההוא.

‫זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא הסכים בעצם ‫שיעקב יתברך

ולא עשיו בראשונה.

‫ולמרות שהקדוש ברוך הוא הסכים על זה,

‫נענש את העונש ההוא,

‫שבאו אליו והראו לו את קטונת בנו יוסף, ‫ואמרו לו, הקר נא.

‫זה מובא בזוהר הקדוש בפרשת תולדות.

‫וכן אמרו חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק,

‫ויכירה ויאמר קטונת בני.

‫אז יעקב מכיר את הקטונת של הבן שלו יוסף, ‫ויאמר קטונת בני.

‫הקדוש ברוך הוא משלם מידה כנגד מידה.

‫בשביל שרימה יעקב את יצחק אביו

‫וגרם לו לומר,

‫האתה זה בני עשיו,

‫פרע ממנו הקדוש ברוך הוא,

‫וגרמו לו בניו לומר,

קטונת בני.

‫הוא גרם לאביו לומר, האתה זה בני?

‫לכן נגרם לו על ידי בניו, ‫שגרמו לו שיאמר, קטונת בני.

‫בני, בני.

‫גרמת לאביך?

‫נגרם לך על ידי בניך.

‫יעקב אבינו רימה את אביו ‫בעורות גדיי העיזים.

בניו רימו אותו בגדי העזים,

שנאמר וישחטו שעיר עזים,

ויטבלו תקטונת בדם.

גם זה מהזוהר הקדוש.

זאת אומרת, רואים שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים, מידה כנגד מידה בדקדוק רב אפילו,

שיעקב אבינו עשה הכל על פי הדין, על פי נבואה של אמא שלו רבקה, ועשה את זה שלא ברצונו,

באונס גמור

למרות כל זאת

זה נקרא רימה.

אפילו שהוא אמר, אנוכי עשו בנך,

לומר אנוכי זה אנוכי,

ועשו זה בנך.

הוא לא אמר ביחד, אנוכי עשו בנך,

אלא בא להפריד, אנוכי עשו בנך.

אז הוא לא שיקר,

וגם הוא לא שינה את הכול,

שהרי האביב אומר לו, הכול, הכול יעקב,

וידי בדעשיו, אז הוא לא שינה את הכול?

בכל אופן זה נקרא רימה.

ובגלל שהוא גרם לאביב צער,

אז הוא הצטער בדיוק מידה כנגד מידה.

הנה העונש בא ליעקב אבינו עליו השלום מצד ההכרח

והצורך של קיבוץ וליבון. זאת אומרת, כיוון שהיה בו רושם של רמאות,

במרמה זה בחוכמתה, התרגום אומר,

אבל בכל אופן צריך

הכרח וצורך של קיבוץ וליבון.

אפילו אם יש רושם דק מן הדק

שנראה רק לאור זוהר השם,

אפילו רושם שנדבק בנפשו מתוך הכרח ואונס,

גם צריך

העונש הזה לבוא מצד ההכרח והצורך של קיבוץ וליבון.

שהרי אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, שבשעה שהלך יעקב ליטול את הברכות מאביו,

אנוס היה כפוף ובוכה הלך,

מצר ודואג על הכרח ההתחפשות שעשה לפי הוראת שעה,

שאימא שלו הורתה לו,

שהיה מצווה מאמו רבקה הנביאה,

ידיו רועדות,

ליבו רפק השעווה וכמים נשפכו על ברכיו,

ושני מלאכים זימן לו הקדוש ברוך הוא,

שהיו אוחזין במרפקו שלא ייפול.

מה עוד יותר כפוי ואנוס למעשה הזה היה יעקב?

מה אפשר לבוא אליו באשמה?

הרי מן השמיים גזרו עליו, כן,

וסיבבו שהוא יתקדם לפני עשיו ליטול את הברכות?

כדי למנוע אסון גדול, חס ושלום, לקיום ישראל ולעולם כולו?

אם הוא לא היה מקדים לקבל את הברכות ועשיו היה מקבל, לא הייתה תקומה, חלילה, לישראל ולא לעולם כולו?

וכמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

כל אותו היום היה עשיו צד צבעים וכופתן ומלאך בה ומתירן.

צד עופות

ומלאך בה ומתירן.

צד עופות

ומלאך בה ומפריחן.

כל כך למה?

כדי שיבוא יעקב וייטול את הברכות.

שיספיק יעקב להגיע,

להגיש לאביו את המועדנים שהכינה לו אמו

ולהתברך.

ובינתיים המלאכים מעכבים את עשיו

כדי שלא יוכל לחזור הביתה מהרה.

אם כן,

הכי נוכל לבוא בתביעה לאדם שעשה בהיתר

ובכפייה מצד הקדוש-ברוך-הוא,

ועוד מן השמים מסייעים לו

כדי שיוכל לקבל את הברכות. אז מה הטענה עליו שצריך עכשיו ללבן אותו ולכבס אותו בעונשים מהסוג הזה של מידה כנגד מידה?

אבל בואו נצייר לעצמנו אדם

שראה נפש אחת שנלכדה בתוך מפולת ושרפה באחד הבתים,

והוא מסקר את נפשו ונכנס לתוך האש המתלקחת,

ונלחם על ימין ושמאל להציל את הנפש,

אבל תוך כדי המעשה הוא נפצע ומתלכלך בפניו.

נו,

האיש הזה ראוי לכל קילוס ותשבחות,

אבל את הבגדים המטונפים הוא צריך לכבס,

ואת הפנים

לשטוף ולחבוש את הפצע שבגופו שנעשה בשעת ההצלה.

הצלה לחוד,

ומה שנגרם תוך כדי הצלה, לחוד.

מה שהתלכלך ונפצע צריך תיקון וליבון,

ומה שהיה הצלה, נפלא מאוד.

אותו דבר.

יעקב אבינו הציל את כל האנושות כולה בזה שהוא נכנס קודם, והוא נכנס בהיתר ובכפייה,

אבל תוך כדי הוא התלכלך ברמאות,

ואת זה צריך לנקות.

אז לכן צריך שיבוא לו מידה כנגד מידה.

אז לכן צריך לדעת שהדברים האלה באים תמיד בחשבון,

ומה שהוא גרם לזעקת הכאב של יצחק, מאיפה הצד ציד?

נבהל יצחק.

הוא חשב שהוא מברך את עשה, פתאום ברר לו שזה יעקב, אז הוא אומר, מאיפה הצד ציד?

הקריאה הזו נשארה תלויה באוויר נגד יעקב,

ועדיין לא כובסה ולא הוסרה,

אלא רק מתוך קריאת הצער של יוסף בנו,

שהיה דמות דיוקנו של יעקב,

בלכתו לבקש את אחיו.

גם אשמה כלשהי מוכרחת וזקוקה לכיבוס ולטיהור.

כך היה גם עם לאה אמנו,

שגרמה לעצמה שנאה קלה מצד יעקב.

אחרי שהיא ביצעה מעשה רמאות כשהיא נכנסה לחופה במקום רחל,

הרי לכאורה מצווה איתה מטעם אביה,

ואונס רחמנה פטרל.

הרי לאה נכנסה תחת אחותה רחל בליל הכלולות,

היא עשתה את זה מרצון?

אביה כפה אותה לעשות כן,

והיא הייתה חייבת בכיבוד אביהם

ואונס

אונס רחמנה פטרליה, הקדוש ברוך הוא פוטר את מי שאנוס.

אבל גם כאן נסביר את אותו הסבר. באמת צדקה לאה בהתנצלות כדבריה,

שהיא הייתה כפופה ומוכרחת לעשות את רצון אביה,

אלא היות שהיא גרמה, בעל כורחה,

להקפדה בלב יעקב,

ההקפדה והתביעה שהיא רק למראית עין.

לכן, לשם תיקון הקלקול שקלקלה בעל כורחה,

הייתה הנהגתו של יעקב ללאה,

מתוך מגמה של כביסת הרושם הקליל לרע שנשאר.

זאת אומרת, היה חייב יעקב אבינו לכבס

את מה שנשאר מהמעשה שהיא עשתה.

עכשיו, יובל, מה שסיפרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה.

כל הלילה הייתה עושה עצמה כרחל,

כיוון שעמד בבוקר, והנה לאה.

אמר לה, בת רמאי,

למה רימית אותי?

אמרה לו, ואתה,

למה רימית את אביך,

שאמר לך,

האתה זה בני עשיו?

ואמרת לו, אנוכי עשיו בכוריך.

ואביך אמר, בא אחיך במרמד.

ומתוך הדברים הללו,

שהוכיחה אותו,

התחיל לשונאה.

ככה כתוב במדרש תנחומה.

והנה המאמר כולו תמוה ומופלא.

לא יאומן שהצדקת הזאת מהאימהות הקדושות

תתגרה ותקנית את יעקב

בתול קורה מבין עיניך.

כשאחד אומר לחברו,

תול קסם מבין שיניך,

אומר לו, תול קורה מבין עיניך.

עד שאתה מדבר על הקסם שיש לי בין השיניים, תוציא את הקורה שיש לך בין העיניים.

זאת אומרת, בא לו בטענה יותר חזקה.

האם ייתכן שהיא ככה תקנית אותו, את יעקב אבינו?

ושיעקב, ייתכן שהוא בחיר האבות ישנא אותה?

אלא בהתאם למה שאמרנו, התברר הכולל נכון.

כשהוכיח יעקב את לאה על ההפתעה שנגרמה לו, שבבוקר הוא גילה שזו לאה ולא רחל,

ענתה ואמרה לו שהיא עשתה מה שהיא עשתה כאנוסה,

כי אביה ציווה אותה.

והתנצלותה הייתה לפני יעקב,

כמו תלמיד לפני ריבו.

ומיניהו ואמרה, והציגה לפניו דוגמה מניסיון חייו של יעקב,

שגם הוא היה אנוס ונדחק על ידי הדיבור לרמות את יצחק

ולא לנטות ימין ושמאל מציוויה של רבקה.

זאת אומרת, נחזור רגע למדרש, מה הוא אומר, ונראה מה קרה.

הוא אמר לה,

בת רמאי,

למה רימית אותי?

מה היא אמרה לו?

ואתה, למה רימית את אביך?

זאת אומרת, כמו שאני הייתה...

אם אני הייתי מוכרחת ואנוסה על ידי אבי להחליף את אחותי,

ככה אתה גם היית אנוס ומוכרח על ידי אמא שלך רבקה לרמות את אביך.

מה ההבדל בין שנינו?

שנינו היינו מוכרחים ואנוסים.

אז מה כתוב?

כתוב אחרי זה שהוא התחיל לשונאה.

מה עשה יעקב?

תפס את העניין

ומצא תחבולה כדי להסיר מלאה את כתם הרמאות.

ייסר אותה למראית עין בתוכחה מגולה ובהקפדה חיצונית,

וזה היה בגדר חינוך וכיבוש הרושם הרע שנוצר

בעל כורחה של לאה כדי לנקותה.

והשתדל יעקב לתקן את המעוות ההכרחי ועשה מה שעשה,

שלאה תרגיש את עצמה מעט עלובה ושנואה,

ומתוך כך יוסר ממנה שמץ הרושם של הרמאות

כמו שלמדנו קודם.

מה יש לנו ללמוד מזה?

שאם על אונס

שהקדוש ברוך הוא פוטר אותנו, אונס רחמנא פטרין,

כיוון שנשאר רושם של חסרון

שזקוק

לטיהור וקיבוץ כמו שלמדנו,

על אחת כמה וכמה אדם

שמחזר אחר המידות הרעות שלו בכוונה זדונית, לחמוד,

להיות תעב,

לחפש כבוד,

להתענג מדברים אסורים,

כמה הוא צריך להתעורר ברעד, אימה ופלצות

כדי לדאוג לטיהור וכיבוד גופו ונפשו,

ואשרי המתאמץ ודואג לנפשו בעוד מועד הוא מתרחק ממעיינות הרפש

ומטהר את עצמו כדי לשוב ולזכות וליהנות מאור פני השכינה.

זאת אומרת,

זה לא כל כך פשוט, אתם רואים, שאפילו כשיש לנו אילוצים והכרחים בחיים,

לא כל כך פשוט שאנחנו נשארים נקיים מהם,

אלא אם טעונים אחר כך ליבון וכיבוש

ומידה כנגד מידה לעולם לא בטלה.

ומה שאדם עושה, יעשו לו,

כמו שנאמר,

כשבן מתנהג לא טוב להוריו,

שיצפה שבניו יתנהגו בהתאם אליו.

כשאנחנו רואים פה דקות שבדקות

שבהכרח התנהג יעקב כלפי אביו יצחק בדרך של רמאות,

וגם עם כל השמירה שהוא לא ירמם ממש,

אף על פי כן היה צריך להחזיר לו באותה מטבע.

אז כל אחד שידע שככה זה מתנהל בעולם,

הקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה.

ומצד אחד זה טוב מאוד,

כי כשאדם רואה שבא עליו איזה משהו,

אם הוא רוצה לדעת למה זה בא לו,

יבדוק מה הדבר שבא לו,

ומה בדומה הוא עשה בעבר שלו.

אז ממילא יהיה לו קל למצוא.

אז הקדוש ברוך הוא נתן לנו כללים שעל פיהם נוכל לבדוק תמיד מה אנחנו צריכים לתקן.

מה שמתגלגל לפתחנו,

אנחנו צריכים לבדוק מה גילגלנו לפתחם של אחרים.

ומה לנו יותר מהמשנה שאומרת

על מי שרצח פעם מליל היה עומד על שפת הנער וראה גולגולת אחת שצפה,

אמר לה גולגולת, עד שעטפת אטפוך וסוף מטיפייך יטופון,

על שרצחת

תרצחי

וסוף רוצחייך שירצחו.

זאת אומרת, זה מידה כנגד מידה.

על כן צריך לדעת שכל אדם, כשעושה איזה משהו, ייקח בחשבון

שזה יחזור אליו.

אז זה לימוד גדול שאנחנו לומדים פה,

בפרט מהאבות והאימהות הקדושים,

שגם אצלם הקדוש ברוך הוא לא ויתר, למרות שהם עשו הכול ביושר

ועל פי הדין ובהכרח ובאונס.

מכל מקום זה החשבון.

כמו האחים שמכרו את יוסף

ובהתחננו אלינו,

התחננו אלינו, הם לא דנו אותו לא נכון ומכרו אותו וכל מה שעבר עליו.

אבל הם ראו שהם מתחננים אליו ליוסף והם לא יודעים שזה הוא,

חושבים שזה השליט המצרי,

והוא לא שומע אותם.

אז הם חיפשו מה יכול להיות, למה הוא לא שומע אותם?

ואז הם עשו מידה כנגד מידה

ואמרו, אה, כשהוא התחנן אלינו, אחינו יוסף,

לא שמענו בקולו.

הנה עכשיו אנחנו מתחננים אליו,

והוא לא שומע בקולנו.

אז רואים שזה מידה כנגד מידה.

אז לכן זה כלי חשוב שנזכור אותו,

איך להתנהל בחיים, כדי שלא יחזור אלינו.

ואם יגיע אלינו משהו,

נוכל לבדוק מה עשינו בדומה.

יהיה לנו קל לאתר את הבעיות.

עוד דבר נלמד מהפרשה,

דבר קצר.

כתוב, עתה לכו ונהרגהו ונשליחהו ונראה מה יהיו חלומותיו.

אמר רבי יצחק,

מקרא זה אומר דורשני.

רוח הקודש אומרת כן.

הם אומרים ונהרגהו,

בכתוב מסיים, ונראה מה יהיו חלומותיו?

אם הם אמרו את הלשון ועתה לכו ונהרגהו

ונשליחהו,

אז הם התכוונו להרוג אותו.

אז מה הם ממשיכים להגיד, ונראה מה יהיו חלומותיו?

איזה חלומות יכולים להתקיים

אם אתם הורגים אותו?

אומר רבי יצחק, הפסוק אומר דורשני, את הסוף זה לא הם אמרו,

זה רוח הקודש אומרת.

אתם חושבים שאתם תוכלו להרוג אותו?

חכו, נראה מה יהיו חלומותיו,

האם הם התקיימו או לא,

ובסוף התקיימו כל חלומותיו.

אז רואים שמדייקים מזה שהלשון מיותרת

ולא סתם,

אלא רוח הקודש אומרת את זה, ולא הם. למה לא הם?

אולי את זה הם אמרו.

מה, בני אדם לא לפעמים, כשרבים, חוזרים על מילים עוד פעם ועוד פעם,

ואומרים גם מילים מיותרות?

זה נכון. בני אדם רגילים,

מדברים יותר מדי וחוזרים כמה פעמים על אותו דבר,

כשהבינו את זה כבר כמה פעמים.

אבל השבטים הקדושים לא מתנהגים ככה.

תלמידי החכמים מדברים מעט ועושים הרבה.

כשאדם נשאל לדעת תורה,

אז אומרים לו, חייב

או זכאי,

מותר או אסור,

טהור או טמא, בקצרה.

לא מלהגים הרבה ומוסיפים מילים ללא צורך.

אז זאת אומרת,

האחים הקדושים ודאי שדיברו בלשון קצרה,

והם לא היו מוסיפים מילים סתם.

לכן ברור שזו הייתה רוח הקודש שהיא דיברה,

ואין פה לשון מיותר

של השבטים.

אם כן, אנחנו רואים שוב פעם

לימוד נוסף.

אדם שיודע מה הוא רוצה אומר בקצרה ותו לא. אדם שלא יודע מה הוא רוצה אומר ואומר ואומר,

וברוב דברים לא יחדל פשע.

כמה שאדם מדבר יותר, מסתבך יותר.

לכן

צריך להיות ממעט בדיבור ומדבר לעניין, ובקיצור.

ויש לי עוד נושא להגיד לכם,

אבל אני לא אגיד כי אמרתי שאני אומר עוד משהו קצר,

ואני אתן לכם כרגע אפשרות

לשאול אותי שאלות, אם תרצו, בהתחלה שאלות ואחר כך ברכות.

ואם תתעקשו, אני אגיד לכם גם את הדבר הזה,

מי עשה תשובה ראשון בעולם?

אתם יודעים מי עשה תשובה ראשון בעולם?

מי?

קין.

אדם הראשון. אדם הראשון. מי אמר חי? קין.

קין אמרו.

קין ואדם הראשון.

שתי התשובות נכונות, אבל לא מדויקות.

קין, אדם הראשון.

נו, מי יודע?

מה עם השאלה, אדם הראשון בתשובה?

שמענו. קין ואדם הראשון, אמרתי שתי תשובות נכונות אך לא מדויקות.

מי כן?

מי היה הראשון?

לא אברהם.

ראובן. ראובן, נכון, ראובן.

יפה מאוד.

אבל אם תרצו אני אגיד לכם את זה, אבל אם לא, אני נותן לכם שאלות לשאלות, מה שתחליטו.

כן?

מה החלטתם?

להמשיך עוד משהו קטן.

בילקוט כתוב, ילקוט שמעוני כתוב,

בישוב ראובן אל הבור,

מהיכן הוא בא?

היה עסוק בשקו ובתעניתו.

מה זה שקו ותעניתו? עושה תשובה.

לובש שק

בבית צום.

והיה עושה תשובה. אמר הקדוש ברוך הוא,

אתה פתחת בתשובה,

חייך בן בנך עומד ופותח בתשובה.

מי זה בן בנו?

הושע בן בארי הנביא,

שאמר שובה ישראל

עד השם אלוקיך.

הכתב סופר כותב, ורבים תמהו,

הרי יש קבלה בידינו שגם אדם הראשון עשה תשובה

וגם קין עשה תשובה ונתפשר.

איך אמר דה ראובן פתח בתשובה תחילה?

כמו שאתם אמרתם ממש,

אדם הראשון

וקין עשו תשובה לפני ראובן.

אז למה הקדוש ברוך הוא אומר, אתה פתחת בתשובה ראשון?

אלא יש לחלק בין תשובת אדם הראשון וקין,

לא עכשיו לחלק, חבר.

החילוק הראשון שיש לעשות בין תשובת אדם הראשון וקין הוא בין תשובת ראובן.

אדם הראשון הצטווה מצווה אחת

ולא קיים אותה.

מקור עץ הגן הכול תאכל

ומעץ הדעת טוב הרע לא תאכל,

והוא לא קיים.

וכתב רש״י כי ערומים הם,

ערום בלא מצוות,

שהבין מעצמו שאין בידו לכסות את פשעו בשום מצווה,

כי אין בידו מעשה טוב.

לכן מצא עצמו מוכרח לשוב בתשובה.

מה הפירוש?

לא היה לו משקל כנגד העבירה לכסות את העבירה או לתת תמורתה.

אז לכן הוא שב בתשובה, כי אין לו במה לכסות את עוונו.

וכן קין הרג את אחיו,

ולא היה בידו מעשה טוב שיסמוך עליו שיסלח לו הקדוש-ברוך-הוא ויקל את עונשו.

וגם המנחה שהוא הביא חטא,

ולא שעה הקדוש-ברוך-הוא אל מנחתו.

אז מצא את עצמו מוכרח להתוודות,

גדול עוונים לנסו ולשוב בתשובה.

זאת אומרת, שניהם,

אדם הראשון וקין, חזרו בתשובה.

אבל למה הם חזרו בתשובה?

כי לא הייתה להם ברירה.

לא הייתה להם שום מצווה לכסות את העבירה שהם עשו.

אבל ראובן,

אחר שחטא,

הציל את נפש אחיו מיד אחיו.

והיה אפשר לא לחשוב שהשם ישנענות עוונו בגלל שהציל את נפש אחיו.

ועל כל פנים

כלה תשובתו.

וזהו שהשמיע אותנו, וישוב ראובן אל הבור שבא מסקו ותעניתו.

גם אחר שהציל את אחיו,

ישב בתענית

ולבש שק כבתחילה.

זאת אומרת, הוא לא סמך על ההצלה שזה יהיה לו במקום משהו חטא שבלבל את יצועי אביו.

כי ראה גם ידע שאין מצווה זו שעושה בין אדם לחברו מציל אותו מעונש שעשה בינו לבין המקום.

וזו כוונת המדרש שאמר לו הקדוש-ברוך-הוא.

אתה פתחת בתשובה תחילה

שאין לסמוך על שום דבר

ולא יצליח רק על ידי תשובה.

ולכן חייך בן בנך יהיה פותח בתשובה להורות לעם השם את דרכי התשובה.

זאת אומרת, אתה פתחת בתשובה למרות שהיו לך זכויות שלכאורה היו יכולות לכסות

על העבירה.

אז זה שונה לחלוטין מאדם וקין, שהיו, נכון, קודמים לו,

אבל להם היה אילוץ.

מה היה האילוץ?

לא היה להם שום דבר לגונן על עצמם מפני העבירה.

לכן עשו תשובה.

הוא היה יכול להגיד,

לי יש מה שיגונן עלי, ובכל אופן עשה תשובה.

לכן הוא הראשון שפתח בתשובה.

והגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם,

זכר צדיק וברכה, אמר באור נחמד על דברי הילקוט, וכך הוא אמר

אדם הראשון וקין עשו תשובה אחרי שכבר נטבעו מהקדוש ברוך הוא ונענשו על זה.

אחרי שכבר הייתה עליהם תביעה

שהקדוש ברוך הוא טבע אותם על המעשה,

ואחרי שהם כבר נענשו על זה,

אז הם עשו תשובה.

אז התשובה שלהם הייתה מחמת היראה, מהפחד.

אבל ראובן, לא מצינו שהוא נטבע ולא מצינו שהוא נענש על זה.

ובכל זאת הוא עשה תשובה מתוך הכרת עצמו,

וזוהי תשובה מאהבה.

על זה אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה פתחת בתשובה תחילה,

פתחת בתשובה מאהבה מתוך הכרתך.

יבוא בן בנך ויאמר,

אוהבים נדבה.

הושע בן בארי הנביא.

אז אם כן,

הם כבר באו עליהם בתביעה וקיבלו עונש,

ולכן הם פחדו מיראה, עשו תשובה,

ובלי לקבל התראה ובלי עונש

הוא פתח בתשובה לבד.

ועוד נראה לבאר את הילקוט,

כי אדם הראשון וקין חטאו וידעו שחטאו.

כשאדם יודע שהוא חטא, אז לא קשה לו לעשות תשובה,

כי אחרי שהחטא שר ממנו היצר הרע,

אחרי ששר ממנו היצר הרע,

אז הוא מתחרט על חטאתו,

כי אפילו רשעים מלאים חרטות.

אבל מי שחושב שהעבירה הייתה מצווה,

קשה לו לעשות תשובה.

אפילו אם הקדוש ברוך הוא מביא עליו איסורים, הוא לא פורש מהעבירה,

כיוון שהוא חושב שהיא מצווה.

וכשהוא רואה שאיסורים באים עליו, הוא מקיים את העבירה עוד יותר בזריזות,

כי הוא חושב שהיצר הרע מקשה עליו.

אבל להתבונן להבין שהמצווה היא באמת עבירה?

בשביל זה צריכים הרבה חוכמה ודעת.

החטא של ראובן שבלבל את יצועי אביו, אומרים חכמים, זיכרונו לברכה,

הוא טבע את עלבון אמו.

אמר, אם אחות אמי הייתה צרה לאמי,

שפחת אחות אמי תהיה צרה לאמי.

מה, הוא לוקח עכשיו את השפחה במקום

את אמי?

הלך ובלבל משכבו

של יעקב.

אם כן, חשב שזוהי מצווה של כיבוד אם,

ובכל זאת

אחר כך הכיר שזוהי עבירה ועשה תשובה,

ותשובה כזו אף אחד לא עשה לפניו.

זה מה שאמר הושע,

שובה ישראל,

כי כשלת בעווניך.

זאת אומרת,

נכשלת בזה שחשבת שאתה עושה מצווה,

ואין זה אלא עוון.

אז ראינו שיש חילוק

בין אדם שאין לו ברירה לעשות תשובה

לבין אדם שיש לו פחד ולכן הוא עושה תשובה,

לבין בן אדם שהוא בכלל לא חושב

שהוא עשה עבירה ועושה תשובה.

אלה שלושת החילוקים.

למה ראובן היה הראשון שפתח בתשובה לפי דברי הקדוש ברוך הוא,

ולא קין ולא אדם הראשון?

ועכשיו נעבור לשאלות ותשובה. בבקשה.

שומעים.

כבוד

הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

אני בעזרת השם רוצה לשאול שאלה שהיא טובה לכל עם ישראל,

ובעזרת השם אולי תהיה לנו כיוון, כבוד הרב,

איך בכלל לדבר עם אנשים שבעזרת השם אולי יתפללו על מה שנבקש עכשיו,

אנחנו מבקשים, בעזרת השם, מכבוד הרב שיגיד לנו, שיאמר לנו,

מה צריך לעשות בשביל שבעזרת השם באמת ירדו גשמים, שזה כבר הרבה הרבה זמן שאנחנו מחכים להם, ומשנה לשנה זה באמת חסר לנו המון המון בעם ישראל.

אז, כבוד הרב,

אנחנו, ברוך השם, מזכים את הרבים בהרבה מקומות.

אולי ככה, במקומות שאנחנו נמצאים,

אולי נגיד להם על מה להתפלל,

על מה לברך, על מה לבקש,

ובעזרת השם תהיה בחסדי השם שנזכה באמת לגשמים.

אחד מהדברים שגורם שלא יהיו גשמים זה מה שאנשים פוסקים צדקה ברבים ולא משלמים.

פוסקי צדקה ברבים

ואינם משלמים. נגיד, הוא הולך

בבית הכנסת ואומר, תורם בשביל לקרוא בתורה.

ואחר כך הוא לא מקיים את זה בכלל, לא משלם.

הוא רק קנה וזהו.

בזה הוא גמר את הסיפור ולא משלם.

עבור דבר כזה

לא יורדים גשמים.

אתה שומע?

כן.

וככה מבואר.

נשיאים ברוח וגשם אין

איש מתהלל במתת שקר.

זאת אומרת, נשיאים זה עננים,

כשהם נושאים את המים, את הגשם,

נשיאים ברוח, אז יש עננים

ויש רוח,

וגשם אין,

אבל גשם לא בא.

למה?

אותו דבר איש מתהלל במתת שקר.

אתה שומע? כאילו מצלצלים 200, 300, 400,

ואין גשם בסוף, הוא לא משחרר.

אז פוסקי צדקה ברבים ואינם נותנים הם גורמים

שלא יהיו גשמים.

אתה שומע?

כן. אז זה אחד מהדברים. כל אחד יבדוק באמת

מה גורם לו שהוא לא משלם את מה שהוא התחייב

ומה מעכב אותו מהעניין הזה,

כי בזה הוא יעזור לנו שירדו גשמים.

בסדר?

כן, בסדר, כבוד הרב. עוד דבר אחד קטן, אם אפשר?

כן. כבוד הרב, אנחנו שומעים אותך ורודפים אחריך המון המון שנים,

אז אני רוצה, בעזרת השם, גם לציבור וגם למי ששומע אותי,

בכל עם ישראל,

אנחנו רק רוצים להגיד, בעזרת השם,

שאנחנו ממש נהנים לשמוע אותך, ואוהבים לשמוע אותך,

ורודפים אחריך לכל מקום ומקום,

ורק בקצרה, ככה בשתי דקות,

כשאני התחלתי את התשובה שלי,

הייתי בהתחלה פוחד ממך,

ואחרי זה הייתי רודף אחריך לכל שיעור,

וכל שיעור שהייתי יוצא מההרצאה או מהדרשה שלך,

הייתי קונה ככה בחוץ כמה קלטות, זה היה אז קלטות,

וקלטות לרכב.

ובאמת באמת, כבוד הרב,

הייתי שומע את זה כשהייתי יוצא מההרצאה,

עד למחרת בבוקר, את כל הסרטים, את כל הדיסקים,

את כל הקלטות שלך,

והייתי מתחזק ומתחזק, אבל זה לא כמו ששומעים אותך ככה בציבור.

אז בעזרת השם, באמת, אני במיוחד, אני במיוחד,

ואני מאמין שגם כל עם ישראל באמת רוצים להודות לך על כל מה שאתה עושה, על כל מה שאתה מקים בעם ישראל,

את כל התורה שאתה מגדיל ומאדיר.

ובעזרת השם, אני מקווה באמת שאנשים ישמעו וגם ישתדלו לעשות.

וזה הזמן, כבוד הרב, באמת להגיד לך שאני הייתי בעולם השני,

ובאמת, מהדיסקים ומהקלטות ומשיעורי התורה שהיית נותן והייתי רואה,

הייתי באמת באמת מתחזק.

וברוך השם, ברוך השם,

כשהייתי שומע אותך וחוזר ושומע אותך,

זכינו, ברוך השם, לחזור בתשובה.

כבר עשר שנים אנחנו בתשובה,

וגם

זיכה אותי הקדוש-ברוך-הוא לפתוח תלמוד תורה לילדים,

ובאמת, באמת, כבר כמה שנים אנחנו מלמדים אותם. ומה שאתה הסברת לנו, דרך הקלטות,

והדיסקים אנחנו מעבירים לילדים,

והם באמת גודלים ומתפללים, ואשריך ויישר כוח, ובאמת, שהקדוש-ברוך-הוא יזכה אותך להגדיל תורה לברכה והצלחה,

ושכל הזמן רק נשמע אותך. תודה, כבוד הרב. אמן. ואני מודה לך אישית על כל מה שקיבלתי ממך,

וזה באמת, כשנכנסת גם זכיתי לנשק לך את היד,

שזה לא היה הרבה פעמים, כי כל פעם שרציתי להתקרב אליך, היו קופצים עליך 200 ו-300.

לא הייתי מצליח, אבל הנה, זיכה אותי הקדוש-ברוך-הוא, שעברת לידי ונשקתי לך את היד.

אז בזה באמת אני מודה לך אישית,

וכמובן, גם האשה והילדים שהתחזקו והתקרבו לתורה,

וכל זה בזכותך,

וכמובן בזכות הקדוש-ברוך-הוא,

שמזכה אותנו לשמוע. תודה רבה, כבוד הרב.

תודה, תודה, וכן למעלה.

כן, שורה ראשונה, יש פה בחורצ'יק שרוצה לשאול. תקום בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני רציתי לשאול שאלה בקשר לאתרים החברתיים,

פייסבוק, טוויטר,

ICQ וכל זה.

ככה, אני עליתי לארץ לפני בערך תשע שנים,

וכל המשפחה שלי והחברים, אמא, אבא והאחים,

נשארו שם.

אז לא היתה לי אפשרות לתקשר אתם טלפון,

שזה יקר,

ואני אומר לעצמי, היום אני מתקשר אתם יותר דרך האינטרנט,

דרך הפייסבוק וכל האלה.

מתכתב או סקייפ שאפשר לראות.

אני אומר, אז היו צריכים ללכת קילומטרים בשביל לראות ולדבר,

ואחר כך היו מכתבים ופלאפון,

והיום יש לנו את האינטרנט.

אז אני שואל אם יש משהו פסול בתקשורת הזאת,

פייסבוק וכל זה.

תראה, עצם הדברים האלה היו יכולים להיות טובים אם היו משתמשים בהם לטוב, אבל משתמשים בהם לרע מאוד,

ואי-אפשר להשאיר את זה נקי, משום שבפייסבוק

יש הרבה תועבה והרבה תמונות והרבה לכלוך,

וכשנכנסים לזה אי-אפשר להיות נקי מכל הדבר הזה.

זאת אומרת, זו בעיה.

אם אתה שולח, נגיד, כבר אימייל,

אז אתה לא רואה שום דבר. אתה שולח את האימייל כמו דואר ונגמר הסיפור, תגיד מה שאתה רוצה, וגמרנו.

יש אבל את הסקייפ,

שלפי מה שאני יודע אין בה פרסומה.

יש אבל לפעמים פריצות וכל מיני קפיצות וכל מיני דברים. אבל אם משתמשים בו נכון, זה בסדר.

אם אתה משתמש בו נכון ונשמר מכל הדברים,

אז אתה במצב הפחות גרוע.

תהיה בריא.

קודם כול, ברכה. אני או-טו-טו יהיה אבא.

אני רוצה, אם אפשר, שתברך את אשתי,

שהיה ללידה קלה. קודם אבא. מה השם?

אביו בן תמר.

הוא בחוץ-לארץ?

תמר זה האמא.

אבל האבא בחוץ-לארץ?

לא. האבא נפטר, יהודה.

אז למי רצית ברכה?

לאשתי.

קודם אמרת אבא.

אני האבא.

אה, אתה האבא. אני או-טו-טו אבא, ואשתי, אני, שתברך אותו.

אה, הבנתי. אז לברך את אשתך למה?

שאלה לידה קלה.

הבנתי. מה שמה?

שרה בת חווה.

שרה בת חווה, השם יזכה אותה ללידה קלה על דרך הטבע.

אמן.

עוד דבר אחד,

היא הפילה עליי משימה

להשיג ממך כיסוי ראש לבן. נפלא מאוד.

אשריה ואשרי חלקה.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, הנה יש שם הבחורצ'יק. תן לו.

ערב טוב, הרב עשי שולט, הרב, לגבי המלחמה הקרבה.

כן. אז באמת לגבי איך להתנהג, זאת אומרת, מבחינת,

יש את מה שאומרים, הרב דיבר על מידה כנגד מידה וכו', אבל יש כרגע מצב, נגיד, של בן-אדם נמצא בחובות, והוא צריך לשלם את החובות שלו וצריך לצאת לעבוד או לעשות כל מיני השתלטויות.

שמעתי פשוט דיסק של הרב, שהוא מדבר עם איזה שף אחד, שהרב אמר לו לחזור ללמוד תורה.

הרב זוכר את הדיסק הזה? כן.

כפר יום.

אני רק זוכר את השף שחזר ללמוד תורה. בכל מקרה, הנקודה היא

שאם המלחמה באמת, או-טו-טו צריכה להתחיל. זאת אומרת,

אולי זה השקט שלפני הסערה בעצם,

איך צריך להתנהג עכשיו לעניין הלכסות חובות? זאת אומרת, אם אפשר לצאת לעבוד,

זאת אומרת, באמת, הלימוד נפגע.

השאלה, מה נכון? להתחזק בביטחון אמונה ניסיתי כבר כמה שנים ואני מנסה, תמשיך, תמשיך.

תמשיך. זה הדבר הכי בטוח והכי טוב ומניב הכי הרבה פירות. ההשתדלות לא מועילה שום דבר.

למי שבטוח בשם, ההשתדלות לא מועילה כלום.

אין לי בעיה, כי כביכול, לשבת וללמוד ולהתחזק, ובינתיים אחרות, אבל זאת אומרת יש אנשים שיש לך חשבונם. חכמים אמרו, הגזירה צוחקת מההשתדלות.

תלמד

ותמשיך, והקדוש ברוך הוא יעזור לך מכל מקום.

יש הרבה סיבות

שהקדוש ברוך הוא דרכם יכול לפתור לך את כל הבעיות.

חצי יום, חצי יום?

לא.

בעזרת השם, הרב עירך אותנו.

תצליח בגדול. אמן. הגעתי לפה בעצם בגלל אחד בשם אורן בן-מזל,

שיש לו איזה חולי,

כבר יש לו חולשה בשרירים, משהו כזה, שכבר, דתי או חילוני? הוא דתי. הוא אמר שהוא מוכן לעשות, הוא עכשיו רואה אותנו בשידור חי בעצם,

והוא מוכן לקבל על עצמו כל מה שהרב יגיד, גם אשתו,

והוא רוצה שהרב יעשה בשבירה מיוחדת. שילמד שעתיים בתענית דיבור,

שלושה חודשים רצוף, ואשתו, חצי שעה, ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

מה השם?

אורן בן-מזל.

אורן בן מזל, השם ישלח לו רפואה שלמה בכל איבריו וגידיו

ויעתיק את החולים ושרירים לאחמדינג'אד.

אמן. עכשיו,

דוד שלי, הוא נמצא פה, גם כן הוא קצת לא רוצה לדבר אז אני במקומו.

יש לו בעיות בכליות.

הכליות שלו מתחילות להידרדר בתפקוד שלהן.

הוא מוכן גם כן לקבל על עצמו כל מה שהרב יגיד לו, כדי, בעזרת השם, לקבל את ה... מחר יש לו גם בדיקה בבוקר לכליות.

לומד או לא לומד?

כרגע עובד.

שעתיים בתחנית דיבור, שלושה חודשים רצוף.

לא יארך אותו משה בן בדריה?

הוא מקבל?

כן, ודאי.

משה בן בדריה,

השם ירפא אותו ברפואה שלמה ויבשר אותו בשורות טובות.

אמן.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, הנה פה אתם ואני באמצע.

במיקרופון דבר.

יש לי קול חזק.

אבל צריך את המיקרופון.

אוקיי.

כבוד הרב,

אני חושב שאתה מכיר אותי כבר, זה לא מהיום,

ואני חושב שאתה עשית עוול לעדה תימנית

על כך שאתה חרמת ציון גולן.

הוא לא מקים את האנשים בכוונה לרקוד על מנת להרגיז את זה או את האחר.

אל תתרגש. בסדר, אני ממתין לאט-לאט.

תרצה ממך. לא, כי זה מרגיז, כי אני רואה אפילו את האולם.

תסתכל,

אין תימנים.

אני תימני. לא, לא. אתה כבר עשית להם עוול.

עשיתם להם עוול, שבכל זאת, רגע, רגע, אל תגיד אין תימנים, זה לא יפה.

מי שתימני, שירים את היד. תראה כמה תימנים.

זה לא תימני, זה לא תימני. זה לא תימני. מה אתה אומר על תימני?

אלה יותר תימנים ממך.

כבוד הרב. זה לא תימני,

וזה לא תימני,

והוא לא תחל את הפרפס. תראה אותם, אה, אתה לא מראה אותם.

רגע, רגע, התימנים יעמדו, רגע, התימנים יעמדו.

רגע, רגע, התימנים יעמדו, תסתכל עכשיו.

תראה כמה תימנים ותימניות גם.

שבו, שבו, תודה.

נראה לי שאתה אשכנזי.

תראה, אני לא התכוונתי לעשות מזה צחוק, אבל שיצחקו.

אני רוצה לומר לך שזה עוול, אז קלאם, עוול,

ואני באמת באמת כועס, ולא רק אני. הרבה בתי-כנסת מדברים עליך,

ואני חושב שאתה,

אני לא יודע אם צריך להתנצל בשביל הדבר הזה, כי בסך הכול הוא אחד שצמח,

כן תן לו לדבר.

תן לו את זכותו לדבר. בבקשה, דבר. הוא אחד שהוא צמח לא על אימפריה,

הוא צמח

דבר למיקרופון.

זה אלוף, אלף,

בית, בית.

בית, אני זוכר שאתה ממשיך לפגוע באנשים שבכוונה, בלי כוונה.

גם אם אתה זוכר, פעם דיברת על בן-גוריון גורגורי,

פעם דיברת על רמטכאל,

שיש לנו רמטכאל שווה שני גרוש.

כן.

זה הרבה.

אתה זוכר? כן. הוא מת, אללה ירחמו, אבל, מה לעשות? בן-אדם שבגלל שני גרוש שילח לאמא שלו, או לא היה לה עשרה גרוש,

להוציא אותו והשאילה אותו בבטן,

היה לנו רמטכאל,

אתה אומר שווה שני גרוש.

אז אני חושב.

אני רואה שאתה מלווה אותי 30 שנה.

לא, אז אני אומר, עכשיו יש לנו נסיך,

באמת אוהבים אותו.

חוץ מזה, לא רק הוא ציון גולן, יש הרבה זמרים, התברכנו.

אני זוכר בבנות 60. אני באתי מתימן, לא נולדתי פה,

באנו לעלייה ראשונה.

ואני זוכר כמה שהחרימו את ה... דבר עם המיקרופון.

זה נען.

ואני זוכר, בשנת ה-50 וה-60,

כמה שהחרימו את עדות המזרח.

לא שמענו ברדיו ולא כלום, עד שלא עשו

כל מיני שביתות ודיבורים.

אז היו, איך קוראים לו? אהרן עמרן, ואני יודע כמה אנשים משמיעים אותם פעם-פעמיים ביום.

והיום התימנים התברכו בשירה ובזמרה.

אז להיפך, אתה צריך להתעורר ולהתגאות בהם,

אבל לא להגיד בגלל שם.

אם היית אומר

שבאמת הוא מאלץ את האנשים לקום לרקוד עם נשים,

או שהם, אבל אתם אינם לתת להפעיל באוטובוס.

דבקים בפח? כולם לוקדים.

אז מה לעשות?

אני אגיד לך. חתכת באוטובוס חצי? אני אגיד לך, רגע, תקשיב. אתה מבין? וזה, לכן, עשו גם על זה בדיחה.

אמרו, תימני לא יכול להיות פחח. למה?

אם הוא ידפוק בפח, כולם ירקדו.

לא, אז מה לעשות?

אז, כבודו, אני מבקש שתחזיר את,

איך אומרים, ציון גולן, עכשיו אנחנו שמענו אותו גם פה,

שהוא אומר, אני לא יודע על מה,

והבחורה מראיינת אותו.

אבל מה עשית לו?

מה עשית לו, לכבוד הרב, נו?

זה מרגלית צנעני, היא מתממת, היא מתממת אתו.

יאסע עמי לא יודעת, אתה מבין?

והיא מוציאה ממנו את הדברים והם מתכננים הכול ביחד עלי.

תחר השם מזימאת,

ואתה תאמין מאמין לו, האם שהכול בסדר.

כולל פתאום נהיו תימנים.

עכשיו, בוא אני אסביר לך עכשיו. טוב, אני עכשיו מבקש בשמו ובשביל העדה התימנית.

אני מבקש שתדל, איך אומרים,

להרים את ה... טוב, בוא, עכשיו אני אענה לך, אבל תקשיב, תענה לי על כל שאלה תשובה. אני אענה לך.

אתה הולך עם כיפה כמה זמן?

לא מזמן.

כמה זמן, אבל?

אני הולך פעם כאן, פעם לא, פעם כן, אבל גם.

עכשיו אני משתדל,

אני משתדל, חזרתי בתשובה, לא בתשובה, זאת אומרת, אני הולך לבית-כנסת והולך לזה,

אבל לא חרדי.

לא חרדי, חס ושלום. חס ושלום.

כי אני רואה, תשמע, כשאני שומע חרדי,

צמרמורת עולה לי בגוף.

למה?

למה? אני רואה פה מה שעשו לתימניות פה,

ולספרדיות האלה ולאתיופיות האלה.

החרימו אותה.

יש פה רק של בזבוזים, ביידיש,

חרבשה ברבשה.

מה זה?

אנחנו נמצאים במדינה.

טוב, עכשיו תשמע רגע. עכשיו אנחנו התימנים גם כמצי נכבד.

רגע, רגע. עוד שאלה אחת, באמת שאלה אחת. אני אענה לך, אבל רגע. לא, לא, לא, השאלה העיקרית, לא. העיקרית, כן.

אנחנו,

ישנה שמועה,

וזה באמת רואים מזה, אנחנו מרגישים מזה על בשורנו,

שעזרא הסופר קילל אותנו

שנהיה לראש,

שיהיה רצון שתהיו כולכם ראשים.

כולם יהיו ראש. אז אני אומר, רואים את זה, באמת,

רואים את זה, מרגישים מזה על בשרנו.

אתה לא יכול שנתאמנים שילכו יחד.

הוא רק ידבר. אני כבר יודע מה שאתה מדבר.

אני כבר יודע.

חכה, תשמע.

אז באמת, רצינו לדעת, האם באמת קיימת,

או רק שמועות,

כי עכשיו יגידו שכולם תימנים. קודם כול, זה נכון.

עזרא הסופר קילל את התימנים, ולא רק אותם, בגלל שהם לא רצו לעלות לבנות את הבית. נכון.

וזה כתוב במלאכת שלמה, שהיה תימני,

והוא קילל אותם. שם לא כתוב שיהיו לראש, אלא שיהיו עניים.

בשביל זה התימנים אין להם כל כך הרבה מזל זלים.

נכון.

אבל מכל מקום,

תקשיב רגע, תקשיב.

אתה דיברת על ציון, אז נחזור.

אתה אומר שבבית-כנסת מדברים על זה הרבה,

ולא מבסוטים מהמצב. כולם עם כיפות שם זמני או תמיד? לא, לא. מתפללים. אבל תמיד הם דתיים. רגע, רגע, אבל הם דתיים תמיד. עוד פעם, הם דתיים תמיד? כן. תמיד.

מה הכי חשוב להם,

התורה או העיתון?

תראה. תענה.

קודם כול, זה שקוראים עיתון, קודם אלה העלונים האלה שמחלקים.

כן, אבל אני שואל, את התורה או העיתון? מה יותר חשוב? ברור שהתורה. די.

התורה או אתם בפלוויזיה?

התורה או אתם בפלוויזיה? מה יותר חשוב?

זה לימוד ודאי לימוד.

מה יותר חשוב? שאלתי.

זה לימוד ודאי לימוד. יש גם רבנים שמדברים על זה.

שמעתני שואל מה יותר חשוב.

מה יותר חשוב?

תגיד לי, מה אתה חושב, שבבני-ברק לא מחביאים טלוויזיות בארון?

אני שואל מה יותר חשוב. אז אני גם שואל אותך שאלה, תענה לי.

אני אראה לך גם כן פה עם החרדים,

תפתח את הארון שלו, אתה רואה שם גור גור בור בור בור בור.

זה עלק.

ב. יש לי שאלה אליך.

יש לי שאלה אליך. אתה מחלק.

יש לנו עכשיו דיסק, דיסקים, נכון? נכון.

אנחנו, איפה מכניסים אותה?

במחשב. ב-DVD.

ב-DVD, כן.

נכון. נכון. בטלוויזיה?

לא, זה לא טל מלוויזיה. זה קורא בן דודו.

אה, בן דודו.

תגיד לי עכשיו מה יותר חשוב. אם הטלוויזיה תגיד לך לא לשמור שבת, והתורה תגיד לך לשמור שבת,

למי תשמע?

קודם כל הטלוויזיה היא לא אומרת.

אם היא תגיד. היא לא מדברת.

אבל אם היא תגיד. אני לא אשמע לאדם. אם התורה אומרת שאסור לרקוד מעורב,

ואתם בטלוויזיה, אני לא מבין מה אני פה עושה לה משהו,

או שאתה רוצה להגיד.

אתה בחור תמין.

אני לא מבין. רק ידעו ככה ורק ידעו ככה, אבל הייתה יראת היהדות,

היהדות היא בגולה, לא בארץ.

טוב, למה?

שמעתי, רגע, שמעתי. למה? כי בגולה יש לך שם פחד מאלוהים ופחד מהשלטונות.

אבל שם מה זה?

שם הערבי, הוא רואה את היהודים, כולם בבית-כנסת, וכבר אומרים לו, אה, אתה עוד בחוץ וכולם בבית-כנסת ואתה עוד פה?

אז זהו.

היום, אתה רוצה?

תארגן על אלה שהולכים ועושים משרד אהבה.

כן.

זה מה זה שעוצר את השמים. עשיתי, עשיתי, עשיתי מצעד הענווה. אני עוד לא ראיתי תהלוכה ועוד לא ראיתי, עשיתי מצעד הענווה

באצטדיון טדי, אם אתה זוכר.

אני לא זוכר. אם היה דבר כזה הייתי נגיד לשאול אחת. טוב, אתה שמעת בדיוק שירים של ציון גולן, אז לא הקשבת למה שאני אומר.

אבל מכל מקום תקשיב.

אם הוא לא היה מופיע מעורב ולא מרקיד מעורב,

חוזר בתשובה, היינו מפרסמים אותו לשבח.

אבל הוא מעדיף

לעבור על התורה ולא לעשות מה שהתורה אומרת. ואני, בתור רב, צריך להגיד

מה התורה אומרת, לא מה ציון גולן רוצה.

הוא, יש לו נציג, זה אתה.

אני נציג של התורה.

אני אומר מה התורה רוצה, אתה אומר מה ציון רוצה. אני מודיע לך שאני לא הנציג שלו.

איך יכול להיות? אני מדבר, כואב לי. 20 דקות אתה מדבר עליו. כן, כן, אבל הוא לא אמר לי, תלך לדבר בשבי.

בטח שלא.

אני, כואב לי, כי אני כאחד התימנים,

תימנים שנולדתי בתימן, גם אני תימני. ואני יודע בדיוק את המצור של התימנים. גם אני תימני. אבל לא נולדת בארץ.

אז מה?

יותר טוב ממך. מה זה ההבדל בין יו וביניך? אתה נולמדת בגולה, ואני בארץ. זה ההבדל בין יו וביניך. אתה יודע מה ההבדל?

כן. בנימין זכה שהוא נולד בארץ שהוא לא השתחווה להומון,

בגלל שהוא לא השתחווה.

בגלל שהוא בארץ.

עזוב, כבוד הרב, אני חושב שאתה פה טוען, ולא על התורה.

התורה אומרת אסור, ואתה אומר סיום. לא, לא, לא. התורה אמרה,

שניהם שניהם באו א-נוח, שניהם שניהם לא טוען, אבל שניים, מה קרה? מה קרה? שניים, שניים, עזוב, נו, באמת. מה השם שלך?

ערוסי, מה, שכחת? ערוסי, משה.

על רוסי, משה, תשמע, שניים, שניים שניים שבאו לטיבו היו טמאים.

אה, אז כולם טמאים.

ככה זה היה, שניים שניים היו טמאים.

השבעה על שבעה היו טוהרים.

מה לעשות? כבוד הרב, אני חושב שאתה צריך למחול לו ותגיד לו, אדוני, תעלים עיניים כמו שאלה מעלימים.

ולא יכול להיות שרואים עוד פוך, שיהיה עוד, מרגול, מרגול. מרגול, מרגלית מזרחי.

מרגלית מזרחי. זרעני, זרעני.

בסדר, אני אדע.

אז אתה צריך להבין, אנחנו עדה,

גם ככה יש בינינו אהבת אחים ויש בינינו ברכת כהנים,

אז אני חושב שאתה צריך להגיד לו, אדוני, אמרתי לו, הוא לא שומע. לא, תרד מה הנושא הזה. אמרתי לו, רדמן נושא את זה. לא, אתה תרד.

אני ארד.

יאללה, אני יורד מה הנושא. תרד מה הנושא הזה. די, עכשיו רדת גם כן.

כי בסך הכול,

כי בסך הכול, תדע לך, בכל בית-כנסת, במהוד, אני מדבר עכשיו בכל הרצינות, בכל בית-כנסת,

מדברים עליך לא טוב.

לא רוצה להגיד לא טוב. לא טוב, לא משהו. פגעת בעדה תמני, זה הכול. לא נורא, לא נורא.

אין בעיה.

אני, בשבילי זה תעודת כבוד.

תקשיב, מורי ערוסי,

אצלי זה תעודת כבוד.

אם אנשים לא מרוצים מזה שאני עובד את השם,

בשבילי זה תעודת כבוד,

ואני אבוא עם זה לקדוש-ברוך-הוא, תראה

כמה אנשים לא אהבו שאני רציתי לעשות את רצונך. הנה פה, תראה כמה, איפה תימנים?

איפה יש לך פה תימנים?

שקט, עד שבי בשקט.

אתמול שמה מטבחה, זה כבר יחשב בטבעי יד.

טוב, מורי ערוסי, אתה קיבלת ערב שלם.

תשאיר משהו לפעם הבאה. תודה רבה. אני מקווה לרד מהנושא הזה. ירדתי. תן לו ברכה.

שנחזיר אותו בתשובה שלמה.

אל תדאג. תדע לך. אתה לא רוצה? הוא הולך בבית-כנסת,

הוא מתפלל, הוא הולך עם כיפה והוא מכבד את הכול,

את אלה ואת אלה.

זה אני מציע לך. אם תראה אותי עם כיפה ומתפלל ואני הולך לדיסקוטק, מה תגיד עלי?

מה קרה?

מותר. פרוטקסט, איך אומרים? מותר. דמוקרטיה, תעשה מה שאתה רוצה. אה, דמוקרטיה?

הבנתי. בסדר.

תהיה בריא, ערוסי. שמע, היה לי שיחה עם אחיך,

שיהיה בריא.

אמר כמה,

אני אגיד לך, כל אחד צריך לקשט את עצמך ואל תקשט את האחרים.

ובזה נגמר הסיפור. הבנתי. דעמם קוראים לזה. דעמם, בדיוק, בדיוק. אבל לא בטלוויזיה, והכרזות, ואל עומד, וכל אלה צוחקים.

אתם לא תמניים.

מגיע לו בחיאות כפיים, למר ערוסי. קדימה.

כן, תן לו שמה בשחור. תעמוד, תעמוד, בבקשה. תן לו.

כבוד הרב, שלום. שלום וברכה. ערב טוב. אתה מכיר אותי כבר. ודאי שאני מכיר.

וברוך השם, אני מתחזק לאט-לאט,

והייתי רוצה את הברכת הרב.

השם יזכה אותך להמשיך להתעלות בתורה ובירת שמים,

תמיד, וזיווג הגון לבנות בית נאמן בישראל מהרה. אמן. תודה.

תהיה בריא. כן.

תן למחור מאחוריך. הנה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

יש לי חבר שהייתי לומד אתו הרבה בזמן האחרון.

משהו לא מסתדר כזה.

אני מרגיש כזה שיש לנו בריחה כזאת.

היינו הרבה לומדים.

היה לנו מצב, תקופה שזה בא. אני מבקש מכבוד הרב שייתן לנו ברכה.

תזכה ללמוד עם החברותא

בחברותא תמיד,

בשלום ובשלווה.

תודה רבה, גברתי. תהיה בריא.

כמו יום התענו לנו.

הנה, פה יש יהודי שמצביע.

תן לו בבקשה כאן, כי אין שם עומד.

כבוד הרב, הגשם הוא עניין מאוד חשוב.

דיבר עליו הבחור שם, אני לא זוכר את שמו.

אמרת דברים שלא כל כך נעמו לי.

אמרת שאנשים שהולכים לבית-הכנסת

ואומרים דברים בדויים,

בעקבותם אין גשם.

נכון. משמע שבגלל הדתיים אין גשם.

אז שאף אחד לא ילך לבית-הכנסת ואולי יהיה גשם.

הבנתי.

אז קודם כול, תדע לך, לא כל מי שהולך לבית-הכנסת הוא דתי, ולא כל מי שנראה דתי הוא דתי.

מי שנודר ולא מקיים,

זה מה שהוא גורם.

ויש כאלה שהם לא דתיים. אתה יודע שיש כאלה שעושים בר-מצווה והם חילונים?

והם גם באים לבית-הכנסת והם נודרים ולא משלמים לפעמים.

ואתה יודע שיש גם כאלה שהם חילונים, שמתחתנים,

ובאים לבית-הכנסת,

והם גם כן לא משלמים לפעמים.

אז מי שלא משלם הוא הגורם, מה זה משנה אם יש לו מסכה על הפנים או לא.

עצם זה שהוא לא נותן, זה מה שכתבה התורה.

אתה הבנת?

הבנתי את מה שאמרת, אבל קשה לדבר. אתה מתפלל? אתה מתפלל?

לפעמים.

ובבית-הכנסת?

גם בבית-הכנסת. שלום וברכה.

בשמחות או בריקודים?

גם בבית-הכנסת וגם לבד. גש לגבאי

ותשאל אותו כמה מהנדרים אנשים משלמים וכמה סוחבים אותו וכמה בסוף לא משלמים.

שאל אותו.

כל אחד שיברר בבית-הכנסת שלו,

יעורר על הדבר הזה לברר אם משלמים או לא משלמים,

ואז תראה כמה יש כאלה שבאמת לא משלמים,

ואז יתברר לך עד כמה דברי החכמים צודקים.

אני מקבל את מה שאתה אומר,

רק אני רוצה להוסיף שהקרע בעם בין

החילונים לבין הדתיים,

דעתי האישית,

גם משפיע על נושא הגשם.

יכול להיות שיש עוד הרבה דברים, ואני מאמין שיש עוד הרבה דברים שכתובים בחכמים, זיכרונו לנוכח, אני לא רוצה לפתוח את זה כרגע, אבל אתה צודק, הרבה דברים גורמים.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

אנחנו צריכים לעשות את זה.

זאת כל השתדלות קודם כל שנמלא את ההתחייבויות שלנו כלפי השם.

הרי כשאדם מבקש לתרום צדקה,

אז הוא תורם את זה לכבוד השם,

כי הצדקה היא בסך הכל למטרות רוחניות.

ואם הוא לא מקיים את מה שהוא מבטיח,

אז גם הקדוש ברוך הוא לא מוריד גשמים. ואם הוא מוריד גשמים,

הוא יכול להוריד.

קצבת הגשמים כל שנה נקבעת מראש, מראש השנה.

אם זוכים ישראל במעשיהם,

אז זה יורד בשדות ובכרמים ובכל המקומות הראויים.

ואם הם לא זוכים,

אז זה נופל בהרים, בימים ובמדברות.

וזה הולך לחינם,

כמו שאנשים מבטיחים ולא מקיימים, בדיוק.

מידה כנגד מידה,

מה שלמדנו.

כן, תן ליהודים מאחוריך שם.

ערב טוב, כבוד היושב-ראש. ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה.

שניים-עשר השבטים, האחים

של לאה ורחל,

הם קצת ביזו את האחים שלהם, שהיו בני השפחות.

אנחנו גם רואים, כשיעקב אבינו חזר,

אז הוא שם את השפחות ואת הילדים שלהם

לפני יתר האחים והאמהות.

יש לי בעיה עם זה קצת, לגבי ההרגשה הזאת שלמעשה השפחות היוו ילדים שהם גם שניים-עשר השבטים,

והם לא נחשבו כזה גם בעיני יעקב. לא יודע, למה הוא שם אותם? נכון, יש חשיבות לפי עיקר וטפל.

נכון.

מה היה עיקר הבית?

עיקר הבית היה דווקא האמהות,

מי?

רחל ולאה. רחל ולאה.

והשפחות ניתנו במקרים מסוימים לפי בקשתן.

אז זאת אומרת, זה היה טפל, לא מעיקר.

אז לכן הם היו תמיד במצב הזה.

אבל זה לא בצד ביזוי, כמו שאתה מבין. זה כמו שיש לך כמה בנים

ואחד מהם הוא הבכור,

אז הבכור יותר נחשב מהאחרים, אז מה, אתה מבזה את הקטנים?

לא.

יש חשיבות לבכור יותר מהאחרים.

זה לא בגלל שמבזים דווקא.

הבנת?

הבנתי.

כבוד הרב, נתנת לי קודם ברכה לגבי פועל הכליות.

כן.

אחרי מה שדיבר הייתי יכול גם לבקש ברכה לזה אחר הבא הקיימה, אם אפשר.

בעזרת השם. קודם כול, אני שמח שאתה מקפיד

לא לקצץ את השערות ולהשאיר פה פאות.

אבל אתה צריך לדעת שצריך להשאיר פאות מהמפרץ.

מהמפרץ עד גובה האוזן, נשאיר שם שערות.

בעזרת השם. את השאר אתה יכול להוריד.

מה השם?

אני משה שילה בן בדריה. משה שילה בן?

בדריה. בדריה, ואשתך. חפציבא בת אהובה.

חפציבא בת אהובה. תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

כן, פה יש שאלה, שורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

דבר ראשון שאני לא אשכח, קודם כול תודה לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי לבוא להרצאה שלך פעם ראשונה.

אני ממש מאוד מתרגש.

וגם לנוסף שאני מתרגש,

מירי מוטולה שלחה אותי אליך באופן אישי.

היא אמרה לי לבקש ממך בסוף הערב, אני צריך חיזוק נפשי דחוף.

אז אם יישאר לך זמן,

אני מאוד אשמח לקבל ממך חיזוק ולהתייעץ אתך. בעזרת השם.

דבר שני, ברשותך, כבוד הרב,

אני בעל תשובה שלוש שנים.

אני הייתי בעולם ההוא, לצערי, ממש לצערי.

עזבתי משפחה חילוניה, עזבתי חברים, עזבתי עיר, עזבתי אחיינים, עזבתי כל מה שאפשר למען אשתה יקרה.

אני כרגע בבור ללא תחתית מבחינת אמא שלי.

יש מצווה כיבוד אם.

אמא שלי כל הזמן, כאילו, מתערבת לי בחיים,

ומצד שני זאת אמא הביאה אותי לעולם, ובלעדיה לא קיים כלום.

אם היא לא היא, אז איך הייתי באה?

הקדוש ברוך הוא הביא את אמא שלי,

ואמא שלי הביאה אותי.

אני לא יודע מה לעשות, כי היא כל הזמן מתערבת לי בחיים,

ומצד אחד אני לא מכבד אותה כמו שצריך, ומצד שני אני לא מקיים את המצווה.

מה היא רוצה?

עדיף שנדבר על זה כשמלך הזמן. אז נדבר על זה. אבל זה יותר להתערב בחיים, כאילו, שכמובן לא... שמעתי, נדבר אחריהם.

אוקיי, תודה. תהיה בריא, כן.

רגע, יש פה בן-אדם בצד.

אסתר בג'יטה להתייעץ

עם הרב פירר, והשם יזכה אותך שהכול יהיה על הצד הטוב ביותר.

כן.

ערב טוב.

רציתי לשאול מה ההבדל בין רוח הקודש לקדוש-ברוך-הוא, לשכינה, לבת-קול.

מה ההבדל?

הקדוש-ברוך-הוא, אתה יודע, הקדוש-ברוך-הוא,

ויש השראת שכינה,

זה חלק רוחני שהקדוש-ברוך-הוא משרה אותו על ברואיו.

יש רוח הקודש, שזו דרגה גבוהה יותר מבת-קול,

ונבואה זה למעלה מרוח הקודש.

זה דרגות של התגלות

של הקדוש-ברוך-הוא בבני-אדם

בדרך כזו או אחרת.

תודה.

ושאר ברכה.

עוד מעט, בעזרת השם, אני מתחתן.

שיהיה שלום בית ובית של טובה. קודם כול, שחתונה תהיה

כמו שצריך על-פי ההלכה, ורק עם זמר כשר,

ובעזרת השם תבנה בית נאמן בישראל.

אמן.

תן לאישה שם למעלה.

ערב טוב לכולם פה.

תקרבי את המיקרופון, כן. ערב טוב לכולם.

אנחנו המתנו פה בכיסאות, אחד הכיסאות,

ולצערנו, כשנכנסנו, האישה הזאת פה נקבלה במדרגות.

אז אם אתה תוכל לברך אותה, אני אשמח מאוד.

בשמחה רבה. מה שמה? קוראים לה רוזט בת אסתר.

רוזת בת אסתר, השם ישלח לה רפואה שלמה, מחלמה, מהירה, מהרה.

אמן.

אבל יש לי בקשה,

יש לי ילדה שקוראים לה שמרית בת ברכה,

ולצערי בעבודה היא תמות אתה,

וכל המערכת שלה קרסה.

אם אתה תוכל לברך אותה. שמרית בת ברכה, תתאושש מהרה.

אמן.

כן, תעבירי קדימה, קדימה.

תן לאישה פה קדימה.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

אני בעלת תשובה כבר הרבה זמן,

ואני רואה הרבה נסים,

הרבה מתפללת לקבוצ ברוך הוא,

אבל יש לי בעיה שהילדים לא חוזרים בתשובה.

מה שאני לא עושה,

מה שאני לא משתדלת,

כאילו הכול סגור.

בני כמה הם?

22,

17 ו-28, הילד ככה דתי.

לא שומרים אבל כלום בכוונה או לא בא להם?

בגלל שאבא שלהם מסיד אותם.

הבנתי. את חיה עם בעלך?

ברוך השם, אני גרושה.

הבנתי.

בהם אצלו?

כן.

ויש לך קשר אליהם?

יש לי קשר מצוין, כי אני,

אני מתייחס אליהם. טוב, אז אני אתן לך שתי אנציקלופדיות שלי הערב, שתיתני להם שיראו, ואני אתן ברכה. נקווה שזה יועיל. מה שמה? לא, הם יודעים את האמת. הם היו חרדים.

פשוט הוא הסית אותם.

שמעתי.

כאילו, כל מה שאני, שמעתי.

מה שמה?

הנפה הודיה, בת מרים ואליהו בן מרים.

יזכו לשוב בתשובה שלמה מהרה,

ולא יושפעו מההסתה.

בסוף הערב תקבלי ממני שתיים.

תביאי לגברת באמצע.

באמצע.

ערב טוב, הרב.

כן, ערב טוב.

כך, אנחנו יודעים שבעבר הנשים היו בבית,

נשים של אבא חלקיה וכו', ואכן הזכויות שלהן היו מרובות יותר.

לעומת זאת, בתקופה שלנו נשים נאלצות לצאת לפרנס את הבעלים שלהן כי הן בכולל,

והנשים לא תמיד עובדות בגנים, חלקן במשרדים, פקידות וכו'. הן נאלצות,

דווקא כנשים,

להיתקל בתופעות שלא היו בעבר. זאת אומרת, כל הזכויות שהיו בעבר לנשים כבר לא חלות עליהן.

אז אם זה תקין,

מה ניתן לעשות ולמה זה קורה לנו? דבר נוסף,

לפני כן, אח שלי יאיר כאן גם כן דיבר על הגשם,

והייתי רוצה שתברך אותו ואת האח השני, מיכה,

לזיווג, לפרנסה, לכל מה שאפשר.

השם ימלא משאלות כל המשפחה לטובה,

ולגבי אם זה תקין או לא תקין,

אני אתן לך טלפון של רב שתתארי לו בדיוק במה את עוסקת, איפה ומה, ומה התקלות שאת נתקלת כדי שידריך אותך, בסדר?

אז בסוף הערב תקבלי פה מספר טלפון.

כן, תביאי פה ליהודי אישורה ראשונה, בבקשה.

שנייה, הרב, אנחנו ביקשנו גם, אם אפשר, את הברכה לאחים שלי. אמרתי שהשם עם השם מלא כל משאלות המשפחה לטובה.

אמרתי.

כי זה מעליו.

כן.

יש לו כוח הרב לברכה בתחילת הערב.

חשבתי להודות לך לפני כן,

הבחור היקר שהודה לך בשבו כל המשפחה,

ואחרי, לא יודע איך לקרוא לזה, הבדיחה שהיתה פה קודם הערב שהשתעשענו.

אתה יודע, דיברתי קצת עם חברים,

שלא רק שהקהילה התימנית

צריכה להתגאות בך,

אני חושב שמבחינת אברהם אבינו, מי אנחנו לידו,

שמה שעשית, אני חושב,

ומה שאתה עושה בעולם כולו,

אני לא יודע מבחינת ממדים,

אם אברהם אבינו הגיע לכאלה ממדים שאומרים שיש שני דברים בעולם,

חב'ד נגידים אורים, קוקה-קולה וחב'ד.

אומרים שחב'ד הגיעו למקומות שקוקה-קולה עדיין לא הגיעו.

אז גם כשאתה הגיעת, מבחינת מה שדיברנו, אנשים, אני בתור איש ציבור,

לאיזה מקומות נידחים,

אז אני חושב שהעולם כולו, העולם היהודי כולו, צריך להתגאות במתנה שקיבלנו כמוך,

ולו היא חלקי עמך.

תהיה בריא. תודה.

כן, יש שם אישה בצד השמאלי שרוצה לשאול שאלה. בבקשה.

ערב טוב הרב, אני רוצה לגרוס את הדיסקים של ציון גולן. נפלא מאוד, השטרייך, אבל שערוסי לא נשאר.

בבקשה, בואי בכבוד.

יש לנו פה מגרסה והיא רוצה לגרוס את הדיסקים של ציון גולן.

בינתיים אני אברך ברכה והצלחה לכנרת ומשה דן במכירת הדירה.

אברהם אריה בן יונה ושרה האדס, בת חיה רייזל, זרע חי וקיים.

אבא ג'ובאני חיים תרם 1,000 שקלים, אשר יזכה אותו לכל טובה וברכה בכל מעשי אדם.

אמן.

תכף.

איפה הגברת? הגיעה כבר?

כן.

את שמה את זה, וזה סוחב לבד.

על זה נאמר בתימנית,

ויגראטהו.

כבוד הרב, אני רוצה שתברך את אחיינית שלי, שהיא חולה במחלה.

מה שמה?

היא גם תורמת שלך, סיגלית בת ציונה.

סיגלית בת ציונה, רפואה שלמה, בריאות והצלחה בכל מעשה ידיה. אמן. ולבעלי, אהרון חברה, אתה מכיר אותה? אהרון בן חיים. אהרון חברה, בן? חיים. חיים יזכה לבריאות והצלחה ונחת מכל יוצא חלציו.

וציפורה בת חממה.

וציפורה בת חממה, בריאות והצלחה בכל.

תודה.

תן לה שמה לבחורה בה למעלה, כן, תעמדי. כן, כן, תעמדי, תעמדי.

מה לעשות? כן, תעמדי.

הרב, שתי דברים.

ראשון, אפשר בבקשה לדחוף דברי התעוררות על צניעות?

כן.

ויש לי שאלה.

אמרת לפני שנה בהרצאה,

בביטחון רב כאילו לאיזה מישהו,

שהמשיח צריך להגיע עוד איזה שנה-שנתיים. זה באמת נכון?

כאילו, זה עדיין נכון? אותי את שמעת כזה דבר?

כן, בהרצאה אני שהייתי. באיזה הרצאה?

בגבעת שמואל, לפני איזה שנה בערך.

אני בחיים לא אמרתי מתי הוא יבוא.

כאילו אמרת שאחרית הימים, לא יודעת, כל הבלגן הזה שיהיה, כאילו עוד שנה-שנתיים. שהמלחמה יכולה להיפתח, כן, תוך שנה-שנתיים. אמרת לו, בביטחון, כאילו, ממש כאילו. אני אומר גם עכשיו בביטחון.

אנחנו עומדים

לפני המלחמה, אם את יודעת כרגע, עומדים להאשים

את ה'חיזבאללה' ברצח חרירי,

וזה יהיה מופנה לנסראללה,

ונסראללה כבר עשה אמונים לכבוש את לבנון,

והוא הודיע שאם יאשימו אותם זה מה שהוא יעשה.

ישראל הודיעה

שאם ישראל תיכבש על-ידי חיזבאללה לא תהיה לה ברירה אלא להיכנס לתוך לבנון, כיוון שהיא לא רוצה שהאירנים יהיו בלבנון.

סוריה, לבנון,

איראן, טורקיה, כולם נהיו איראן.

אז הם לא מוכנים לסבול את זה,

והם מחכים רק לטעות שיעשו, אבל הכול מוכן.

אז זהו, כאילו, עוד שנה-שנתיים?

לא, זה ממש כל רגע עכשיו.

לא שמעת שעכשיו מפקד אמ״ן עזב את התפקיד

ואמר ש-1,500 טילים לפחות מכוונים בדייקנות של מטרים

ספורים מתל-אביב כמו שהודעתי כבר לפני שנתיים, כשחילקתי 200,000,

המלחמה על תל-אביב.

אז הוא אומר עכשיו שזה מכוון והם שיפרו את כל הטילים שלהם,

הלבנונים והסורים,

והכול מוכן.

יש מטרות מטווחות, נ׳צ׳ים מדויקים,

והפגיעות של תל-אביב היא ממש כמו הצפון.

וזה יהיה ברגע שחזבאללה יחליט,

ואם אז הם ירו בין 300 ל-500 טילים ביום,

הפעם הארסנל שלהם הרבה יותר גדול והם יכולים לשחרר כמויות יותר רציניות.

סבבה, ויש לי עץ ערערה נורא גדול עם הצניעות. אם אפשר דברי התעוררות.

כן.

תראי, הצניעות של אמותינו הצדקניות העניקה להם בנים צדיקים לגמרי. אני מבין שזו נשואה,

כן?

כן.

אז שרה, כתוב, הנה באוהל,

ומייד אחרי כן היא מתבשרת שהיא תלד את יצחק.

תמר כיסתה פניה,

ויחמיה לא ראה את פניה מעולם,

ובזכות זה יצא מתמר פרץ שממנו יצא מלך המשיח.

וכן, על זה הדרך.

כל צניעות שבאשה גורמת שהיא תלד

בנים צדיקים וכשרים והיא גורמת עשירות בבית

והיא גורמת לקדושה בבית, ואם לא ההפך, חלילה,

גם גורמת לעניות בבית

וגורמת לטומאה בבית, ושבניה לא יהיו גדולים.

אשה שנשואה, מה עוד היא צריכה?

יש לה בעל, נגמר הסיפור.

אז עכשיו היא צריכה להיות מקושטת לבעלה בלבד

ולא לאחרים.

כשהבעל בא, היא צריכה להיות לבושה היטב.

כשהיא יוצאת,

אם היא יוצאת פחות.

ככה צריך להיות נכון.

אבל עושות הפוך, בבית הן חלוק ושרוואל,

וכשהן יוצאות החוצה הן מתקשטות. למי?

צריך להתקשט בפני הבעל, לא להתקשט בפני האחרים.

אבל מה לעשות,

נשים אוהבות תסומי,

ולכן הן דואגות שכולם יראו ויעריכו ויפרגנו וכו' וכו' וכו'.

ופה המכשלה שיצר רע תופס ולוכד את כולם.

ולכן, אישה שהיא צנועה היא לא מחטיאת הרבים,

והיא זוכה שהיא מקדשת שם שמים בהליכותיה,

והקדוש-ברוך-הוא משלם על זה שכר גדול מאוד.

תודה רבה, וישר ברכה לבעלי, בבקשה.

שמו?

יעקב ישראל בן מזל.

יעקב ישראל בן מזל, שיחזור בתשובה. יזכה לשוב בתשובה שלמה מהרה. אמן, תודה. ותשתדלי לכסות את כל הסערות תמיד.

כן, תודה.

כן.

שאלה?

הנה הבחורצ'יק פה באמצע.

יש לי שאלה לגבי מה שהרב אמר.

כן.

הרב אמר לגבי

המקרה במלחמה עם רחל.

שמעתי באינטרנט

שאתה אמרת שזה לא הגיוני, כי אם היא היתה באמת במלחמה,

אז היא היתה מנהלת ממש את כל המלחמה,

והיא לא רק היתה מזהירה בפני כך. אמרתי הרבה דברים בקשר לזה. יש לי קלטת שנקראת רחל המסתערבת.

כן, אמרת רחל המסתערבת. תשמע אותה, כן. שנייה. אבל שמעתי לפני זה את הרם שמואל אליהו שמדבר על זה שאבא שלו, שמעתי גם את זה ועניתי על זה. אז איך זה הגיוני שיש סתירה בין שתיים? אין שום סתירה.

תשמע מה שאני אמרתי ב... אולי היא ניתנה לה רשות, רק להאזין בפני בתי-חולים. תשמע את הטיעונים שטענתי בהרצאה נוספת,

כשטענו את הטענה שלך והערכתי שם.

איפה אני אשמע את זה? אצלנו באתר תכתוב רחל המסתערבת במאמרים ותצא לך קלטת שבה אני מדבר.

בסדר, אפשר ברכה לסיום, שאני אמשיך להתחזק. תזכה להתחזק בתורה ובירת שמים תמיד.

אמן.

תהיה בריא.

תן לחייל.

ערב טוב.

ערב טוב, הרב.

רציתי,

יותר נכון, עצה. אני הרבה זמן כבר מנסה לחזור בתשובה.

אני מתחיל טיפה, אבל זה חוזר אחורה כל פעם.

רציתי שהרב גם יברך וגם לא יוכל לתת לי עצה. קודם כול, איפה אתה נמצא?

בשירות סדיר?

בשירות סדיר, כן.

כמה שנים?

שנתיים וחצי עוד מעט.

והחבר'ה מפריעים לך?

לא,

החבר'ה דווקא מפרגנים,

אבל זה ממני ביותר אחורה. אז איפה אתה נופל, כאילו?

לא יודע, מעצמי.

מה הפירוש? ניסית לשמור שבת ולא הצלחת?

הצלחתי כמה שבתות, אבל זה חזר אחורה. תגיד לי, במה נפלת?

סיגריות.

סיגריות?

כיפור אתה לא מעשן.

לא. שבת יותר חמור.

אז זה קל מאוד להחליט.

שבת הרבה יותר חמור.

אז ממילא, אם אתה מבין שכיפור חמור, אז זה יותר חמור.

אז לא מעשנים.

סתם לעשן זה לא בריא, כידוע,

ונשמרתם מאוד נפשותיכם, הנאה של רגע שאנחנו גם משלמים עליה בגדול.

כן, אבל זה לא רק שבת, זה גם נגיד תפילין או כל דבר אחר שזה מכיר תקופה. מה הקושי בתפילין? חמש דקות?

לנקות את הנשק לוקח

גם כן כמה דקות,

לעמוד במסדר, ללכת לשמירה, כל זה אילוצים

והכרחים ואתה עושה אותם בלית ברירה.

פה בכיף.

אתה יכול להניח תפילין בבוקר,

לא מאפשרים בבוקר,

טיפה יותר מאוחר,

בהפסקה, באוכל, מה הבעיה?

זה לא טרחה, הרי מה שמבקשים ממך בצבא זה פי כמה וכמה יותר מהמצוות.

שם זה ציוויים ופקודות כל הזמן,

ואתה צריך ללכת לפי נהלים של המטכ״ל.

אתה עושה את זה.

אז מה הבעיה לעשות כמה מצוות?

ואם יש לך פרגון מהאוהל,

עוד יותר טוב.

מלאכת ידיים, תתחזק, תחזק גם אחרים.

אני אתן לך ציצית וכיפה, ובעזרת השם אברך אותך, בסדר?

כן, אבל אני לא רוצה להתחייב אליהם. אל תתחייב, אתה מחויב.

תן לו.

מה השם שלך ושם האמא?

פנחס בן יובקה.

פנחס בן יובקה,

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה ולשמש דוגמה לאחרים.

אמן. בהצלחה.

תן לבחור שם, כן.

שלום, כבוד הרב. בברוכה.

יש לי שתי שאלות, ברשותך.

אחת מהן היא לגבי גיור.

שני האחים שלי,

שהתברכו הקטנים,

אחד גדול ואחד קטן,

שתיהם מנהלים קשר עם גויות, נקרא לזה,

לא יהודיות.

אחת מהן מאוד רצתה להתחתן אתו עכשיו כדי להוליד ילדים בעצם.

אח שלי הוא יהודי, בא מבית מאוד מסורתי.

עשו להם בעיות של מפה עד להודעה חדשה.

ביקשו גם מאח שלי לחזור בתשובה, גם ממנה לחזור בתשובה.

זה אחרי שכמה חודשים הם היו בהרבה סמינרים,

שמרו שבתות שם והכול.

אני לא מבין מה עומד מאחורי כל הקושי הזה

שקבוע הערוץ-לארץ. קודם כול, גירות לשם חתונה זה לא גירות אמת.

לשם הבאת ילדים יהודים לעולם. זה לא משנה, אין דבר כזה. הם יכלו להתחתן גם חתונה אזרחית.

נכון, אין דבר כזה.

היא יכולה להתחתן איתו והוא יתחתן איתה ויעשו מה שהם רוצים. גירות צריכה להיות גירות לשם שמיים.

אם היא מתגיירת בגלל שהיא רוצה להיות יהודייה ואחרי זה הוא יחליט שהוא רוצה אותה, הנה מה טוב מה נעים.

אבל בגלל שהיא רוצה אותו והוא רוצה אותה, הם מחליטים לעשות את הגיור בדיעבד.

לצורך זה,

כי הוא לא רוצה להתחתן עם גויה,

אז זה בעיה.

דבר שני, הילדים שבאים מן הגויה גויים,

הם לא שלו.

לא, גם באזרחי, גם לא באזרחי. זה לא שלו.

זו הסיבה שרצו להתגייס. זה מה שאני אומר. לכן זה לא גיור אמת. שהילדים שלו יהיו יהודים. לכן זה לא גיור אמת. הבנת?

ואם היא לא היתה אומרת שהיא

אתו בקשר זוגי, היא היתה מתגיירת רגיל, בלי בעיה.

נכון. היא היתה צריכה לשקר בשביל להתגייס. עוד יותר גרוע. לא, היא היתה צריכה באמת להתגייר. אם היא מחרטטת,

אז זה גיור חרטא וזה לא תופס.

אז היא עבדה על עצמה ועליו, היא לא עבדה על הרבנים.

הבנתי. זה אומר שבעצם החברה של אחי הקטן, מהגדול? אני אמרה לא לנסות.

האחי הגדול כבר שם איכשהו, הם עדיין בתהליך.

האחלותה אפשר להגיד.

מכל מקום אתה צריך להבין, הוא לא יחזור משובה. הוא צריך להיפרד ממנה,

ואז להגיד לה אם היא רוצה להתגייר, שתתגייר, זה העניין שלה,

בלי להזכיר מלה וחצי מלה שהוא יכול להתחתן איתה, ימתין לה או דברים כאלה.

אם זה אמיתי מבחינתו והיא תעשה את זה בסופו של דבר,

זה עניין אחר. אבל אם זה יהיה עם רמיזות וכוונות, זה לא מועד. זה בדיוק אותו דבר.

זה מוצא חן בעיניי, התשובה דווקא. תהיה בריאי.

תהיה בריאי. עכשיו לשאלה השנייה, בבקשה.

יוצא לי הרבה לראות אינטרנט,

לשמוע הרצאות שלך,

לשמוע הרצאות של אחרים.

יש איזה בחור מסוים באינטרנט,

חילוני גמור נקרא לזה ככה,

הוא לוקח הרצאות שלך ועובדות על ה... שלי ושל אחרים, כן. שלך ושל אחרים, אתה בטוח שמעת אותו. פשוט אני מתבלבל ממנו ולא שומע תשובה ממך. אתה לא צריך להתבלבל, אנחנו נותנים לו לעבוד, שיעבוד, שיעבוד, שיעבוד,

ויתעייף, ויתעייף, ויתעייף,

עד שהוא יגמור את הכול.

אוקיי, ואז?

נצחק.

תראה, מה זה נצחק?

אני בינתיים מחפש תשובות מסוימות,

והתשובות המסוימות שאני מקבל ממך, הוא נוגד אותן. הוא לא נוגד שום דבר.

אם אני אפרק את כל מה שהוא עושה שם,

אתה תתעלף מצחוק. אני אשמח, את זה אני מחפש. אבל אני לא מתכוון לבזבז את הזמן שלי על טיפשים.

יש לי זמן שהוא חשוב מאוד, ואני מעדיף להשקיע אותו באנשים חכמים.

אם אני, כל אחד שיגיד איזה משהו, אני אתחיל לתת עליו מערכה שלמה של תירוצים,

לא נגמור.

תראה, בציון-גולן יש כת היותר.

לא, אני אסביר לך. זה בן-אדם שהוא בן-אדם מסית ברמות. הוא מסית כותיב, הוא מסית עוד הרבה חברים שלי. המון. בוא, בוא, אני אסביר לך.

יש כת מסוימת שהם עושים את זה,

וזו כת שלמה,

ויש להם אתרים מיוחדים שהם כל הזמן צוחקים ומלגלגים על הדתיים והכול.

יודעים.

אבל הם אפיקורסים, לא מתעסקים, מניחים אותם, תן להם, הם ידברו, זה לא יעזור.

זה לא יועיל.

מתי יועיל? אם אני אשיב זה יכול להחזיר את הבן-אדם בתשובה? שווה.

אני אשאל פה בן-אדם,

אתה רוצה לדעת מה אני אומר? כן. אתה תהיה מוכן לחזור בתשובה? הוא אומר לי לא. אז הוא אומר לו, שב, לא צריך, אל תשאל.

הלאה, השאלה הבאה,

אני אבזבז עליו זמן.

את החיים שלי אני אתן לו, בשביל מה?

שהוא יתבדר?

לא, לא מאבד את החיים שלי בחינם.

הבנת?

זה לא על מנת המלחמה אתו, זה על מנת להסביר לאנשים. הבנתי, מתוק, אבל כמוהו יש הרבה,

גם בעיתונות כותבים עלי כל מיני דברים שהם שקריים והכול, ולכן אני מדי פעם תובע אותם,

אבל זה רק בשביל להראות להם שלא משתלם לשקר.

אבל אם אני ארדוף אחרי כל אחד ואחד, אוי ואבוי, לא נגמור.

כל החיים שלי אני עסוק רק ברדיפות אחרי אנשים.

להגיד אם הם אמרו נכון או לא אמרו נכון.

מסכים אתך? עדיין תשקול את הבחור הזה ברצינות, כי הוא באמת משפיע. ראיתי, אמרתי לך, הוא לא נשקל אצלי אפילו מיליגרם.

אם הוא היה נשקל, תאמין לי שהייתי מגיב לו.

ראית לכל בוטה איך הגבתי?

בצינור היום, בצינור לילה, תראה היום ברבע לשתיים עשרה איך נותנים לו בומבה לרפי ג'נאשווילי.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

כן, תן לבחור פה, בשחור, ואחר כך לבנות שם למעלה.

כן.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום.

קודם כול, רציתי להגיד לך

תודה רבה.

בזכותך חזרתי בתשובה.

ברוך תהיה.

אני רוצה לתרום מניה.

אשריך.

סוף-סוף קם מישהו מעצמו ורוצה לתרום מניה.

אחאם.

אם אפשר, רק לברך את אבא.

בשמחה. מה שמו?

רפי סעדיה.

רפי סעדיה בן?

בן צביה.

צביה. רפי זה שם מלא, או רפאל?

לא, זה רפי.

רפי סעדיה בן צביה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהירה בזכות המניה וזיכוי הרבים. אמן.

אמן.

תהיה בריא.

למי שלא יודע מה זה מניה, אז אני אסביר בקצרה.

אנחנו חילקנו עכשיו מיליון ושבע מאות

אלף דיסקים

של אנציקלופדיה ברחבי הארץ,

ועכשיו אנחנו הולכים לחלק אותו סכום.

תקליטור תורני, שיהיה בו מאות ספרים תורניים בחינם, כל הגמרא עם פירוש חברותא,

ומאות ספרים בהלכה עם תמונות, עם הסברים, עם מנוע חיפוש,

שכל מילה שתכתוב תקבל את כל התוצאות,

ותוכל לכתוב חידושי תורה, ותתחבר לאינטרנט,

ותוכל לדבר בבית-המדרש הגדול של שופר,

שכל העולם יוכל ללמוד תורה בתוך אתר אחד,

וזה דרך תקליטור אחד שיחולק חינם לכולם.

מי שרוצה לרכוש מניה לזה שיהיה שותף בכל סך המיליון ושבע מאות חמישים,

זה 4,000 שקלים בעשרה תשלומים,

והוא שותף בכול,

בתוצאות. זאת אומרת,

זה מאות מיליונים,

מיליונים,

מיליונים של דפי תורה שמופצים חינם בכל בית יהודי.

בזה הוא שותף,

וזו זכות שאין כדוגמתה. גם כבודו רוצה.

הנה עוד יהודי,

תרש״ד, עוד יהודי שרוצה לזכות במניה, ועוד אחד גם בכחול,

גם אתה.

הנה, שם יש יהודי. מי עוד רוצה לזכות ויקבל ברכה מיוחדת

שרוצה מניה להיות שותף.

אתה רוצה לקחת מניה בשביל גשם?

כן, בעזרת השם.

כן, מי שעוד רוצה לזכות במניה,

אז יקבל טופס.

כן, שאלות הבנות שם.

תביאו, תן להם שם.

שם.

תן לה בפינה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני באתי לפה להודות ולהתוודות.

גדול אבוני מנסו,

אני רציתי לבקש את סליחתו של הרב על הדברים שכתבתי בפייסבוק לפני כמה חודשים.

אני מודה ומתוודה, התקשר אלי בן-אדם עם מספר חסוי

ואמר את מה שאמר,

ובאותו רגע הייתי בשעת כעס מאוד מאוד מאוד גדולה,

וצררה השתלט עלי, וכתבתי את מה שכתבתי.

זה לא היה שייך לכתוב את זה,

ואני עשיתי הרבה הרבה חשבון נפש.

פספשתי במעשים שלי.

אתה בתחילת ההרצאה דיברת על העניין של לשים בפתח של אחרים, ומקבלים את זה בחזרה.

בוא נגיד ככה, שמי שכועס, דיני גיהנום שולטים בו.

שלטו בי דיני גיהנום,

ואני אומרת את האמת מיום רביעי בערב אכלתי הרבה הרבה גיהנום.

הרבה אנשים התקשרו אלי ושלחו לי הודעות וקיללו אותי והשפילו אותי,

וזה רק גרם לי להבין כמה הטעות שלי היתה גדולה.

אני באמת באמת מתחרטת על מה שעשיתי.

זה לא היה שייך לכתוב דבר כזה.

וכשאני באתי להרצאה ביום רביעי,

אני באתי לא בשם של ציון גולן, כאילו, את כל ההחצנות שאני עושה בפייסבוק זה בסך הכול נטו לעדה התימנית,

לשמור את המסורת.

וכל מה שקשור לעדה הזאת,

אני מפרסמת את זה. גם ציון גולן, וגם

הייתי חברה בכל הקבוצות שפתחו עליך בפייסבוק, וכל פעם שהייתי מקבלת קישור להרצאה שלך, גם את זה הייתי מפרסמת,

כי גם אתה רב של העדה התימנית.

ותמיד הייתי דואגת לכל מה שקשור לזה, ובסך הכול ניסיתי להראות לך ממה שאני ראיתי,

מציון שהוא כן מנסה לעשות תשובה.

מה שאתה הראת, זו היתה הפעם הראשונה שראיתי את כל ההלכות שאמרת אחר כך. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי.

קטונתי מלהגיב על דבר כזה. שמעתי את ביזיוני ושתקתי.

ואומרים שישמע ביזיון הוא אדום וישלוק, ובאותו רגע יש לו שעת רצון. הדבר היחיד שביקשתי באותו רגע זה באמת שתהיה לי הזכות לבוא לבקש ממך סליחה.

יהיה רצון שהקדוש-ברוך-הוא יזכה אותי באמת לעשות תשובה שלמה שאני לא אפול למצבים של כעס כאלה.

אני בטח שלא אגיע למצב שבחיים שלי לא הגעתי,

כי בכל לבות זאת, תלמיד חכם, אני לא האמנתי על עצמי, כי כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא כזאת.

אני אחת שכל הזמן מתפללת על עם ישראל, ופשוט כואב לי

כל המלחמה שנהייתה עם הזמרים.

אני רואה את זה כפילוג בעם, כשנאת חינם, וכל כך כואב לי, כי אני כל הזמן מתפללת שיבוא משיח וייבנה בית-המקדש, ואני יודעת שעל שנאת חינם נחרב לנו בית-המקדש, ובסך הכול

רציתי שיהיה שלום בינך לבין ציון גולן,

ובכלל, בין כל הזמרים, ובכלל, שלום בעם ישראל.

ותאמין לי, כבוד הרב, שאני לא ישנתי הרבה בימים האחרונים, אני לא אכלתי הרבה גם,

ואני באמת מתחרטת על מה שעשיתי.

אני התקשרתי כמה פעמים, וניסיתי כמה פעמים לבקש סליחה,

ואני מקווה שתסלח לי ושתברך אותי,

שאני אזכיר לעשות תשובה שלמה לפני השם.

באמת נטו לכבוד שמים,

ולא חלילה להגיע למצב של לשון הרע, כי אני באמת לא טיפוס כזה.

את העונש שלי אני קיבלתי, ובגדול אנשים קיללו אותי והשפילו אותי.

קיבלתי המון הודעות, המון טלפונים,

וזה כואב לי, כי

מה ששנו עליך אל תעשה לחברך. אני לא מדברת לשון הרע על אחרים,

אני בחיים לא השפלתי בן אדם ככה,

והגיהנום הזה חזר אלי בגדול.

תגידי לי רק משהו, מי צלצל אלייך ופתאום דבר כזה? אני לא בממונה שלמה, כבוד הרב, אני לא זוכרת איך קוראים לו אפילו. הוא התקשר אליי עם מספר חסוי.

מה הוא אמר? הוא יודע כאילו שהוא ראה בפייסבוק שאני יחצנית של כל העדה התימנית, וכל מה שקשור כאילו לציון,

הופעות שלו והכול, אז אני מפרסמת.

והוא התקשר אליי, הוא אמר לי,

תשמעי,

ככה וככה היה, אני לא אחזור על זה שלא יצא ממצב שזה שוב, חלילה, לשון הרע נגד הרב.

הוא בסך הכול אמר לי, תשמעי, בואי אני אגיד לך מי זה הרב הזה, ככה וככה היה, וככה וככה אני יודע,

ואני יודע את זה ממקור מוסמך, תרשי לי להגיד לך.

אז כאילו באותו רגע היצר הרע גרם לי לחשוב

אם בן-אדם עשה ככה מעשה.

לא משנה, הוא חזר בתשובה, נכון?

צריך לראות את העניין, שהוא חוזר בתשובה, ולא להזכיר לו עוונות ראשונים.

אבל אוטומטית חשבתי בראש שאם ציון גולן, שזה בן-אדם שבחיים לא התלוננו עליו במשטרה, וכבוד הרב יודע את זה,

הוא קורא לו עבריין, אז איזו זכות יש לו להגיד דבר כזה?

וזה מה שהביא לי באמת את הכעס באותו רגע, וזו היתה הסיבה שכתבתי את מה שכתבתי. את חייבת למצוא לי את הבן-אדם הזה.

אני לא יודעת מזה. כבוד הרב, באמונה שלמה,

גם אנשים שאלו אותי מי זה.

אמרתי להם, אני לא יודעת, אני לא זוכרת,

אני הייתי באמת ביום של כעס, אני לא יודעת איך קוראים לו אפילו. אין דבר כזה, צריכה להיזכר. אני אומרת לך באמונה שלמה, כבוד הרב, שמעתי, שמעתי.

אני לא יודעת מזה. ניסיתי להיזכר מיום רביעי. אם יצלצל בן-אדם ויגיד לך שחס ושלום קרה משהו לבן שלך או לבת שלך,

אז מה, תאמיני לו, בגלל שהוא אמר, ועוד מחסוי? אני בודקת כל מה שקשה על הבנות שלי. אני בודקת. אה, אבל למה לא בדקת את מה שהוא אמר לך כלפי? אני יודעת, ועל זה באתי להתנצל.

אני באמת מצטערת, לא בדקתי את הדברים האלה, לא חשבתי דרך אגב. את יודעת מה זה מצטערת?

זאת אומרת, אנשים, את יודעת מה עושים היום?

אני יודעת רק כשמקללים אותי ומשפילים אותי. העתק, לא, העתק, הדבק.

מה שאת כתבת עם ביטחון שככה היה,

מעתיקים, מדביקים בתגובות במקום אחר ואז מתפרסם

שאמנון יצחק ישב בכלא עשר שנים.

בן אדם מצלצל מחסוי ומספר לך סיפור שהוא יודע שאני ישבתי בכלא עשר שנים.

אז כותבים את זה בפייסבוק,

שאיך אתה אומר עליו כך,

אז אתה בעצמך ישבת כך?

מי עושה דבר כזה?

יכול להיות, פעם צלצלו, אתם יודעים.

פעם צלצלו ואמרו בחדשות שהיה ניסיון התנקשות ברב עובדיה יוסף.

אחר כך התברר שזה חרטא.

אז מה עשו? עשו תרגיל הפוך.

צלצלו לאותו מקור

ואמרו להם שהיה ניסיון התנקשות בעזר ויצמן.

אז הם אמרו, רגע, רגע, מאיפה אתה יודע?

התחילו לברר, ראו שזה לא נכון, לא פרסמו.

אבל אם זה הרב עובדיה, יאללה, התנגשו,

תכתבו, תודיעו.

מי עושה דבר כזה?

מי יכול לפרסם דבר כזה, להודיע דבר כזה ולכתוב,

לא להגיד פליטת פה,

ולהשאיר את זה שבועות?

האמת שאני אומרת לך במולה שלמה, אני בכלל לא זכרתי שכתבתי דבר כזה. זה היה ממש בשעת כעס שאפילו לא שמתי לב.

כן, אבל זה מופיע כל הזמן, והיו לך תגובות על זה.

היו תגובות על מה שאת קטנה. אז תקשיב, כבוד הרב, אני אומרת לך באמונה שלמה, כשאתה הקראת לי את זה, אני פשוט הייתי בהלם, כי רק אז נזכרתי, זה היה לפני כמה חודשים באמת.

ביום רביעי ישבתי, עשיתי חשבון נפש עד השעה 05 בבוקר,

וישבתי, מחקתי את התגובות האלה, כי אני לא חושבת שזה שייך, במיוחד

אם כולם מכירים אותי כיחצנית של העדה התימנית,

זה לא שייך בכלל כבת-אדם,

כבת ישראל.

זה ממש לא היה לה עניין. אני לא זכרתי באמת שכתבתי דבר כזה, ורק כשנכנסתי לקיר של ציון-גולן וחיפשתי את זה,

ראיתי את זה. ואני חייבת להגיד לך עוד משהו. ציון-גולן לא שלח אותי, אני לא דיברתי בשמו. אני אמרתי נטו מהצד שלי מה שאני חושבת,

וזה ממש לא קשור אליו, כל מה שאני אמרתי.

פשוט היה חשוב לי שאתה תדע. אני לא ראיתי מה שראית בסרטון.

חשוב היה לי שתדע שהוא כן מנסה לעשות תשובה.

בקיצור, באה ואני אגיד לך מה עלייך לעשות.

אמרתי לך כבר בפעם הקודמת,

תצלצלי לעורך-דין חיים כפיר, דברי איתו, הוא יסביר לך מה צריך לעשות.

בסדר?

אני מקווה שכבוד הרב יוכל לסלוח לי על דבר כזה, כי אני, אחרי שדברי איתו נדבר, בסדר?

בסדר. בבקשה. תעבירי את המיקרופון הלאה פה לצד.

ערב טוב.

ערב טוב. אני רציתי לשאול, במשנה האחרונה של פרקי אבות כתוב,

כל מה שברא הקדוש-ברוך-הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו.

על איזה כבוד מדובר?

הרי הקדוש-ברוך-הוא כל כך עצום ורב שהוא צריך את הכבוד?

הקדוש-ברוך-הוא לא צריך את הכבוד, הוא מלך הכבוד והוא חולה כבוד לברואיו.

אבל כל מה שהוא ברא לכבודו פירושו שאנחנו צריכים להשיג, אנחנו הברואים, את כבודו.

היות והאדם כל הזמן מסתכל בדלת עמותה ולא מרים את עיניו לראות את מה שאת מבינה,

כן?

אז אומרת לנו המשנה שהכל ברא לכבודו.

כבודו פירושו של דבר שאנחנו נתבונן ונכיר את כבודו של הקדוש ברוך הוא בעולם,

ואין הכוונה כבודו, כמו שחולקים כבוד לבן אדם

וקדים לפניו או דברים כאלה,

אלא כבוד אדר מלכותו, איך הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בהרמוניה לטובת הברואים שלו,

ואיך עשה את הכול בחוכמה ובתבונה ובדעת,

ועל ידי זה אנחנו משיגים את כבודו.

ממילא נוכל למלא את התכלית שהוא רוצה מאתנו. ברגע שנדע שיש מעלינו

בורא עולם כזה,

אז אנחנו ודאי שנעשה ביתר שאת וביתר עוז את מה שהוא מבקש.

זה נקרא משום כבודו.

כמו שאני מכבד אדם חשוב, את נשמעת לו.

ככה, כמה שתכירי יותר את כבודו של הקדוש ברוך הוא,

ככה יותר ויותר תתמסרי לעשות את רצונו,

שזה בשבילך ולטובתך.

אני מבקשת ברכה לבתי נחמה בתיה, בת יפה שיינדל.

נחמה בתיה, בת יפה שיינדל, לזרע בר קיימב. נחמה בתיה, בת יפה שיינדל, תזכה לזרע חי וקיים מהרה.

אמן. וחגית ציפורה, בת יפה שיינדל.

זיווג הגון. זיווג הגון מהרה. ושלומית אביטל, בת יפה שיינדל, גם זיווג הגון.

גם זיווג הגון.

אמן. תודה. תעבירי לגברת.

ערב טוב, כבוד הרב. אני מבקשת ברכה בשביל אבינועם דן-שלום בן אסתר. אבינועם דן-שלום בן אסתר. ויעל בת אסתר. ויעל בת אסתר. וילדים של זוהר, משפחת זוהר. ילדי זוהר יזכו כולם לטובה וברכה, להצלחה.

אמן. תני לה.

כן.

אבקש בריאות.

השם ישלח לך בריאות

ורפואה שלמה.

שמי עינת,

בת רבקה.

והיית רוצה שהילדים שלי יחזרו בתשובה?

וילדייך יחזרו בתשובה שלמה.

אמן.

ואני הייתי רוצה

בריאות לאבי.

ובריאות לאביך.

יהודה בן רבקה.

אמן.

בריאות לאמי.

אמן.

בהצהרה.

והייתי רוצה זיווג הגון.

למי? לך?

תזכי לי זיווג הגון מהרה.

אמן.

תודה.

כן. אמן.

בבקשה.

מרב, רציתי רק לשאול שאלה לגבי המסכות, אם צריך לקחת מסכות,

מסכות טבח האלה.

מתי פורים?

לא, אבל השאלה היא אם על-פי דעת הרבנים צריכים לקחת או לא.

בינתיים לא שמעתי שהרבנים לוקחים,

כי גם לא הכינו להם בכלל, כי יש להם זקן, ואלה שיש זקן לא דואגים, כי הם יודעים שהם בוטחים בשם.

אז רגע, אתה אומר שלא צריך לקחת אותם?

אם את רוצה להתחפש.

לא, אני לא רוצה להתחפש. שאלתי דעת תורה, כאילו, מה לעשות?

אם את פוחדת, אז תיקחי. אני לא פוחדת, פוחדת בשם.

את בוטחת בשם?

כן.

אז למה את שואלת, מה דעת התורה אומרת?

אז למה את שואלת על מסכות?

לא, כי אני שואלת מה דעת התורה אומרת, גילו, רציתי לדעת. אז אמרתי, זה תלוי אם את פוחדת או לא.

אני לא פוחדת.

אם את לא פוחדת, אז כרגע אין צורך.

אה, בסדר. תודה.

כן, הבחור פה בכחול.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

יש לי שאלה.

ברור.

רגע.

איך זה שאומרים מיום היוולדו של האדם,

כאילו, יש כבר, כאילו, גם נולדה ה...

בת-זוג.

כן, בת-זוג.

ויש כאלה שגם,

כאילו, עד היום אני מכיר אותם שהם לא נשואים ולא כלום,

והם כבר מבוגרים.

איך קורה דבר כזה? יש כאלה שמפספסים את הזיווג שלהם.

איך?

בזה שהם מדלגים עליו.

הציעו להם או הזדמן להם בין בר ראובא. אמרו, לא מתאים.

אוקיי.

תודה.

תודה רבה. תודה רבה. אפשר לברך?

בטח.

לברך את

ענו להצלחה ולרפואת גלית בסרה.

מהרה.

מהרה.

ויש לי פה חבר לזיווג,

דרור בן-שרה.

מהרה.

מי שרוצה, בעזרת השם, לעשות מניה יוכל לעשות. אני מחלק לכם עכשיו מתנות.

אתם רוצים מתנות?

כן. בסדר, אני אתן לכם מתנות.

חילקו לכם חוברת ודיסק?

חילקו לכם, נכון?

מי שלא קיבל יקבל. הגברת שהבטחתי לה שניים צריכה לבוא, אני אתן לה גם.

תשבו בינתיים.

חילקו לכם, נכון?

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

השם יברך את כל הקהל שיזכו לתשובה שלמה, בריאות והצלחה.

אלה שזוכים במניה יקבלו ברכה מיוחדת.

תופעה שלמה מהרה.

אביתר בן עדנה רחל יזכה לשמוע בשתי אוזניו

וללכת

על רגליו. חנה בת אדוה רחל,

תתחיל לדבר.

אמן.

הדס בת רחל נאווה ורד בת רחל נאווה לאה בת אל בת רחל נאווה.

זיווג הגון מהרה.

רחל נאווה בת אירן, בריאות הנפש והגוף.

מאיר בן רחל נאווה יהיה מאושר בחיי הנישואין ובניין עד אחד.

זיווג הגון לאודליה בת מרים,

שמעון שמואל בן מרים, מהרה. הצלחה במשפט.

השופטת תזכה אותו כך. תזכה למצוות.

מה? אמן.

מורן חיון בת פנינה, הריון קל,

ומרדכי טואנשי,

אוריאן בת מורן, הצלחה ובריאות.

איריס בת מרים, הצלחה בניתוח.

מלכה בת מזל, זיווג הגון.

בריאות והצלחה.

אמן.

גיתה בת רוחנה, רפואה שלמה, מהרה.

אמן.

אמן.

תזכי לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה,

ונחל מכל יוצאיך לצד.

יזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה.

אמן.

של מי זה?

מי זה? אתה מכיר?

כן.

אמן.

למה?

למה?

זיווג הגון מהרה.

דבגיניה בת עמרה.

ותאמרה בת שיינה רייזר, רפואה שלמה מהירה.

סטוטאו בן אבבא, זיווג אגון, רפואה שלמה, תשובה שלמה, בריאות להצלחה.

אז תן לו בחזרה.

בריאות להצלחה.

בריאות להצלחה.

אשריך.

אשריך.

אמן מהירה.

תעשו החלפות.

תזכה לזיווג הגון מהירה ותשימי כיסוי ראש.

חנה בת גורג'יה, רפואה שלמה, בריאות ברגליים.

פרנסה טובה, שרה בת מרים, זיווג.

חיים בן משה, רפואה שלמה.

אמן.

כן, כן, כן, כן.

תהיה בריא.

יזכו לכל טובה וברכה. מי עוד?

מהירה. אמן.

אמן ואמן.

בריאות ופרנסה טובה.

לא נשאר.

אמן.

אמן.

ומיכל, מהירה.

ורפואה שלמה, בעזרת השם מהירה.

גולן זכריה בן מזל יזכה לרוחניות בשפע רב מאוד.