שלומי - שלומי

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה,

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב ערב ערב ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו בנחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואת

שמחה בת חנינא, דגנית בת שמחה, רפואת הנפש והגוף,

לרפואת יצחק בן שמחה, שהניתוח יעבור בהצלחה,

זיווג הגון לחווה בת שמחה, דגנית בת שמחה,

שלום בית לבנימין בן שמחה, שרית בתיה ולעילוי נשמת

המנוח רחמים בן עליזה.

תודה מיוחדת ליושב-ראש המועצה הדתית רבי משה מגרה.

כן,

אנחנו היום נלמד, בעזרת השם יתברך, כמה חשיבות של רגע אחד בחיים.

לצערנו הרב אנשים לא יודעים מה אפשר להכין בתוך רגע

אחת של חיים ויהי כי זקן יצחק ויקרא את עשו בנו הגדול.

הגדול

בא לציין כאן את מעלת הבכורה שעשו נולד קודם.

הגדול,

בכור.

לכאורה,

כמה זמן היה בין לידת עשו ללידת יעקב?

הלוא רק רגע אחד הבדיל ביניהם.

כמו שכתוב ידו, חזד מעכב עשיו,

ועד באותו רגע נולדו שניהם.

אבל מכיוון שעשיו הקדים בדקה האחת לפני יעקב,

הוכתר בתואר הגדול.

וכל מעלות הבכורה ועבודת הקורבנות מגיעות לו,

והכל בשביל רגע שהקדים עשיו לצאת.

רגע אחד בחיים,

רגע נוסף בחיים,

כמה חשוב הוא.

אז רואים שגורל שלם,

כל הבכורה,

עבודת הקורבנות,

הכל מגיע בגלל רגע אחד הפרש.

דוגמה נוספת,

ויהי איך יצא יעקב מאת פני יצחק אביו,

ועשיו אחיו בא מצדו.

זה להגיד ניסים שנעשו ליעקב אבינו, בא הכתוב,

שאילו הקדים עשיו לבוא רגע אחת קודם,

לא נתברך יעקב.

אילו היה יעקב אבינו, עליו השלום,

מתעכב בהליכתו עוד רגע אחד

וממשיך בוויכוח עמו,

עם רבקה, לסרב לקבל את ההצעה המסוכנת לרמות את אביו,

די היה בכך כדי להפסיד את כל הברכות.

למה מסרב יעקב?

כי לבו טהור,

מידתו מידת אמת,

תיתן אמת ליעקב,

וזה מעכב בעדו,

הוא מתווכח עם אמא.

את מי מצווה אותו עמו לרמות?

את אביו,

בעל העקדה,

את יצחק, את נביא השם.

די בעצם הרעיון לבדו כדי לבעיתו ולבהלו,

ברכיו רועדות,

כושלות,

כל גופו אחוז צמרמורת ופלצות,

הוא מתחנן לאמו, לעוזבו ולהניחו לנפשו,

כי אין הוא מסוגל לבצע דבר כזה שהוא בניגוד לכל מהותו ולמידתו היסודית, מידת האמת.

וכשהוא כבר מחליט ללכת,

גם אז רגליו כמו משותקות.

לבו פג בקרבו ומתעלף,

הוא מתעלף, מלאכים מקדימים אותו,

אוחזים בו,

מנשאים אותו ומוליכים אותו.

הוא בוכה ומבקש על נפשו שלא ייכנס לסכנת מוות,

אבל אמו הנביאה עומדת בתוקף על דעתה,

לך בני עלי כללתך.

והוא עומד בסירובו עוד רגע אחד.

אם היה עוד רגע אחד עומד בסירובו,

היה עשו מקדימו,

ואז היה נאבד ואתו כל הברכות,

כי הכול היה עובר לעשו.

בכל עתידו של עם ישראל וגורלו אבודים,

כי אם אין ברכות

אין יעקב,

ואם אין יעקב

אין עם ישראל.

הרגע הזה, שהוא לא התמהמה למרות הוויכוח, הכריע את העתיד.

הרגע הזה יצר והוליד את עם ישראל,

וזוהי משמעות הנס,

כי ברגע הזה עומדת כל פמליה של מעלה

על רבבות אלפי מלאכי מרום בציפייה וברעדה, ומצפה לראות איך תיפול ההכרעה.

כולם ממתינים באימה,

נחלי מים מתהווים מזיעת המלאכים, מי ינצח.

והנס אכן התרחש, יעקב הקדים.

יעקב שלט ברגשותיו הטהורים,

הלוך ילך ובכו,

אבל הגיע ברגע הנכון,

ושמחה ועליזות פורצות בשמים.

הבריאה כולה רועדת מהקולות העליונים והתחתונים המריעים לכבוד הנס הגדול והנצחיק.

והכול זה עניין של רגע אחד שהכריע עד כף הזכות.

מלאכים מרננים ופותחים במחול בברכת מזל טוב על יצירת עם ישראל.

רגע אחד,

כמה תלוי בו,

כמה יכול להיווצר בו.

רגע אחד בחיים,

רגע נוסף בחיים, כמה חשוב.

אם אין אדם מנצל את הרגע המוצלח והעילאי בשלמותו,

אפילו שהברכות כבר הומטרו עליו,

אבל אם לא הגיע לכל מה שעומד לזכותו ולרשותו,

כאשר נפתחו לו אוצרות החוכמה ויכול לקבל עוד ועוד,

הרי זה צער גדול לאותו אדם לדורות עולם.

ואכן, כך קרה בברכות שקיבל יעקב מאביו יצחק.

שימו לב,

אם אדם לא מנצל רגע,

רגע מוצלח ועילאי בשלמותו,

אפילו שהברכות כבר הומטרו עליו,

אבל אם לא הגיע לכל מה שעומד לזכותו ולרשותו,

אם נפתחו לו אוצרות חוכמה והוא יכול לקבל עוד ועוד,

הצער הוא לדורי דורות עולם.

ואכן, כך קרה בברכות שקיבל יעקב מאביו יצחק.

הכתוב אומר, ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב.

מפרש אור החיים הקדוש

מה הטעם ביהי?

ביהי זה לשון צער.

ביהי.

תמיד, ויהי, לשון צער.

למה כתוב, ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב?

אומר אור החיים הקדוש כי התורה מצטערת

על אשר כלה ולא בירך את כל הברכות.

למה יצחק לא בירך את כל הברכות

שהרי מצינו שבירך לעשו אחר כך?

ואם היה מברך אותן הברכות הנשארות ליעקב,

כבר עבדה תקוות אדום.

אם היה מברך את אותן הברכות הנשארות ליעקב,

אותן ברכות שהוא בירך אחר כך על עשו,

כבר עבדה תקוות אדום.

זאת אומרת, רגע אחד

שלא נשאר עוד יותר עשו בשדה,

אפשר שהיה מתברך

עוד

יעקב אבינו,

ולא היו לנו צרות של גלויות כמו שאנחנו סובלים כעת.

וחיזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם.

עוד דוגמה.

והיא כבדה בפרעה ובכל חילו,

ידעו מצרים כי אני השם.

כותב הרב אבן עזרא,

ידעו מצרים הנשארים

גם הנטבעים לפני מותם כי אני השם.

הנשארים ידעו את זה טוב שכיוון שיכירו את השם המיוחד,

ייתוספו עוד בעלי הכרה ובעלי אמונה, ויגדל שם כבוד שמים.

גם היחס כלפי עם ישראל ישתפר ולא יוסיפו לעשות רע.

אבל לא רק הנשארים,

אלא אפילו הנטבעים ממצרים לפני מותם.

גם אם מדובר בכמה רגעים בלבד,

גם לזה יש ערך להכרתם בהודעתם,

אם כי מדובר ברגע אחד בלבד לפני שהם תובעים.

כי רגע אחד של חיים יכול להימשך לנצחיות.

רגע אחד. לכן כתוב,

ויהי כבדה בפרעה

ובכל חילו וידעו מצרים. איזה מצרים? גם הנשארים וגם הנטבעים,

כי אני השם.

הנטבעים, כמה זמן זכו לראות

את כבוד מלכותו יתברך, רגע לפני שהם תובעים.

גם זה חשוב, כי רגע אחד בחיים,

רגע נוסף בחיים בהכרת האלוקות,

זה חשוב מאוד.

לדוגמה, יש דין

אם בן-אדם זקן, בן 95,

הולך

לתפילת מנחה בשבת,

והוא במצב שכבר

שהולך למות בכלל.

אולי זו המנחה האחרונה שלו.

וכשהוא עבר, נפל עליו גל של אבנים וקבר אותו תחתיהם.

עכשיו אנחנו לא יודעים אם הוא חי או מת.

הסיכוי יותר שהוא מת.

ככה מסתבר, בן 95,

אבן קטנה יכולה להרג אותו. גל אבנים הוא מכוסה,

אבל זה ספק נפשות.

האם מחללים עליו את השבת או לא מחללים את השבת?

הדין הוא שמחללים את השבת.

מה מחללים?

בשביל להציל אותו.

מה תציל? גם אם הוא חי עדיין, הוא יחיה עוד רגע.

כמה הוא יחיה?

עוד רגע.

אז מה התועלת לחלל שבת?

אבל ברגע יכול בן-אדם לקנות עולם הבא.

בן אדם הזה, אם מהרהר בתשובה

תחת האבנים כשהוא גוסס ברגעים האחרונים,

מהרהר בתשובה,

הוא יזכה לחיי העולם הבא.

כמה זה?

רגע אחד.

95 שנה הוא לא היה כזה.

ברגע האחרון

אדם יכול לקנות עולם הבא שהוא יזכה לו בסופו של דבר.

כמה צריך? רגע.

ברגע מקופל כל חיי הנצח.

ברגע אחד של חיים מקופלים כל חיי הנצח.

לכן על האדם לדקדק לא לאחר,

לא לבזבז רגע רצוי ועילה איש ניתן לו מן השמיים.

עליו לחוש ברמז שפתחו לו פתח,

להיענות מעוצר החוכמה,

וכי אי-אפשר שכל ההתעוררות שנוצרה נועדה להיות שעת רצון,

לפעמים רק לו,

לפעמים זה רגע של התגלות כללית.

מישהו חכם ופותח את לבו לקבל מיטה לשמים יצליח בזה אולי לכל החיים שלו.

הרגע הזה פתח לו פתח לעוד רגעים ושעות רצויות,

וייתכן שזה גם כמו נבואה קטנה.

יהודים יקרים, אני יצאתי למבצע של מיליון ו-750,000 אנציקלופדיות,

400 שעות של סרטים שלי עם מנוע חיפוש, שעל כל שאלה אני משיב תשובה בסרט.

חילקנו מיליון ו-700,

מתוך שליש שהגיעו לבתים

עשינו סקר גיאוקרטוגרפיה.

150,000 בתי ישראל התחזקו בעקבות הדיסק הזה.

זו הצלחה מדהימה ומסחררת.

ומה הסוד של זה?

החלטה של רגע.

לפני שנתיים התחלתי במבצע לבקש מכל היהודים שכל אחד יחזיר יהודי אחד בתשובה בתוך שנה.

אם נעשה מיליון בעלי תשובה בתוך שנה, אמרתי שאנחנו יכולים לגאל.

אבל לא כל אחד עושה את מה שאני אומר, לצערי הרב.

אז ראיתי שזה מתמהמה.

החלטתי,

אין לסמוך על אף אחד, אני אעשה.

אז אני אדאג שלכל בית יהודי יגיע,

דיסק עם 400 שעות של סרטים

על יהדות.

וחילקנו.

ואלה התוצאות. 150,000 בתי-אב תוך

שליש מהכמות.

זה לא ייאמן כי יסופר.

החלטה של רגע.

ועכשיו אנחנו יוצאים לעוד מבצע, מיליון ו-750,000 תקליטורים תורניים עולמיים.

יהיה בפנים את כל הש״ס, כל התלמוד הבבלי, עם פירוש חברותא על הכול.

יהיה ספרות ענפה בהלכה,

עם תמונות כמו הלקות שבת.

כל הל״ט מלאכות

והאיסורים שלהן,

בהיתרים שלהן,

בתמונות צבעוניות.

כל דיני שמיטה, הלכות בתמונות צבעוניות.

אתה רואה בדיוק מה מותר, מה אסור.

הלקות מוקצה בשבת, הכול בתמונות.

ארבעת המינים,

מה פסול ומה כשר,

בתמונות.

כל הספרים, חוכמת המצפון,

כל הספרים של הרב יעקב ישראל הוגסי,

ועוד ספרים רבים. מאות ספרים, בתוך תקליטור אחד,

עם מנוע חיפוש,

שכל מלה, כל שאלה שאתה שואל, זה מביא אותך בדיוק לדף

על המקום.

בקיצור, יש לך את התורה בפנים,

ומה שתרצה לדעת, רק תקליט.

מה שתרצה, מלה או משפט,

ותקבל תשובה על המקום.

אתה רוצה לראות את זה בחוש?

תראה בתמונות צבעוניות.

מה שלא למדתם בבית-ספר

ומה שלא לימדו אתכם, כמו שעכשיו שמעתי שעשו מבחן לכמה בנות,

היה כמה פדיחות רציניות,

שלא ידעו להשלים משפטים פשוטים,

לא ידעו כלום.

בושה וחרפה.

שום מושגי יסוד,

גורנישט מיט גורנישט.

בושה וחרפה ממש.

אבל זה הדור, ככה הוא נראה.

תשאל אותו על סלב, יגיד לך איפה הם גרים גם.

תשאל אותם דברים רציניים, לא יודעים שום דבר.

תשאל איפה זה ירדן,

יגידו לך בשפת הים.

כלום לא יודעים.

לא יאומן כי יסופר.

אז החלטה של רגע,

אלה שהחליטו ברגע לעשות את המניה של האנציקלופדיה,

אני הבטחתי להם שיהיה להם עולם הבא,

וצדקתי.

אמרתי שזה יחזיר מאות אלפים בתשובה,

ואלה התוצאות. 150,000 בתי אב בשליש מהכמות התחזקו.

סקר גיאוקרטוגרפיה. אתם מבינים מה אני מדבר?

זאת אומרת, אדם מחליט

לעשות מבצע,

אדם מחליט להתחבר.

הקונקשן הזה מייצר גאולה ליהודים,

ויהודים זוכים להכיר את הקדוש ברוך הוא ולהתקרב אליו.

אתמול הייתה לנו שיחה עם סוקר מחברה אחרת.

הסוקר, דיברתי איתו שאני רוצה להרחיב את הסקר לעוד כל מיני כיוונים.

בין ובין הוא מספר לי שיש לו איזה פקידה אצלהם, משהו, מזכירה,

שהיא חזרה בתשובה.

אמרתי לו, תבדוק איך היא חזרה בתשובה.

אז הוא דיבר איתה, והיא אומרת לו שהילדים שלה החזירו אותה בתשובה.

אמרתי לו, לא, תשאל אותה איך התעוררו הילדים.

אז הוא שאל אותה, אז היא אמרה,

הם יסתכלו באתר של הרב אמנון יצחק,

ומזה הם התעוררו לתשובה,

וביקשו ממני לכסות את הראש,

והכניסו אותי לתוך העניין. והיום כל המשפחה, אי ספרדיה, בעלה רוסי ושני ילדים,

כולם חזרו בתשובה.

הוא קיבל הלם.

הוא מכיר אותה ולא ידע בכלל.

אמרתי לו, יש לך מושגים כמה יהודים חזרו בתשובה דרך ארגון שופר? אתה מבין בכלל?

אתם יודעים מה התוצאות?

קרוב למיליון אנשים.

זה רבע מהעם היהודי פה בישראל.

זה לא ייאמן כי יסופר.

זאת אומרת,

אדם צריך להיות חכם לדעת

איך להחליט.

כשמחליטים על דרך, מחליטים על משהו,

צריך לקיים.

הביא אז כאן נמר,

אבל זה לא מספיק.

צריך עזות, אומץ,

לצאת לדרך.

אבל צריך להיות גם

קל קנשר

ורץ קצווי,

לעשות הכול בחיפזון, לא להפסיד רגע,

והכי חשוב,

גיבור כארי,

לגמור את המעשה שהחלטת.

אם אתה עושה את זה, חביבי,

שום כוח שבעולם לא ימנע ממך את ההצלחה.

אליעזר

מאיץ בלבן

שייתנו לו לשוב לאדוניו, כאשר ראה שהצליח השם את דרכו,

כי לבן ומשפחתו רצו לעקבו עוד מספר ימים, כשאמרו, תשב הנערה אתנו ימים או עשור

אחר תלך.

ונימוקם היה כדי שתתיישב דעתה בהדרגה ללכת אל ארץ אחרת,

ולא יהיה זה פתאום,

כי השתנות הפתאומי

לא יסבלהו הטבע.

אבל אליעזר עומד על דעתו ואומר, אל תאחרו אותי

בה' הצליח דרכי,

שלחוני ואלכה לאדוני,

כי פחד גדול שאם לא ימהר וינצל את הרגע הנרצה והמוצלח,

אולי ישתנה המצב

והוא יאחר

בכל עמלו יהיה לריק.

אין להחמיץ את השעה בשעה ששערי שמים פתוחים,

אף לבן ובטוהל נהפך לבם לטובה ואמרו, מהשם יצא הדבר.

לא נוכל לדבר אליך רע או טוב לבטל את הגזירה.

וכך הם דברי הרשב״ם,

לא הסתירה ולא הבניין תלוי ברצוננו.

לסתור דבר או להעמיד דבר

לא תלוי ברצוננו, כי על כורחנו רוצים

ולא רוצים,

כי הקדוש-ברוך-הוא עשה שהיכולת בידו,

הנה רבקה, קח ולך

גם בלתי רשותנו,

כאשר דיבר השם כשגזר בת פלוני לפלוני,

שהרי נתן אות על רצונו בזה דמשק אליעזר.

השעה ההיא היתה כל כך מסוגלת,

כה מלאה השראה עליונה,

עד שנהפך לבם של מכשפים

ופוקרים כמו לבן ובני פמלייתו,

ובעל כורחם דיברו גדולות,

ולכן מיהר אליעזר לבצע את הדבר,

כי רצה לנצל את השעה הטובה

ולא להחמיץ את הסיעתא דשמיא שבאה לו.

אם היה מתעכב,

אפשר שהכול היה מתבטן.

המסידים אומר,

אדם המתפלל ונפלה בלבו שמחת אהבת השם פתאום, תוך כדי תפילה אדם יש לו שמחה לשם,

אהבה לשם,

דע כי חפץ השם לעשות רצונו,

באותו רגע זה סימן ואות בשבילו שאם פתאום פרצה אצלו אהבת השם תוך כדי תפילה,

זה סימן שהשם רוצה לעשות את רצונו.

נגיד,

הוא בזמן שמע קולנו

ונפלה בלבו שמחה,

או שקודם שמסיים יהיו לרצון אמרי פי,

עליו לבקש כך. שימו לב מה צריך לבקש. אני יודע מה אתם הייתם מבקשים.

הייתם מבקשים

עושר גדול,

חוכמה רבה, גבורה רבה,

אריכות ימים.

מה צריך לבקש אם נפלה שמחה בלבו?

יהי רצון מלפניך

שזאת אהבה תהיה לעולם קשורה ונטועה בלבי ובלב כל זרעי,

ולא יבקש

אלא רק אהבה ורצון השם שיהיה עמו.

ואם באיזה שעה, ביום או בלילה, בלי תפילה,

נפל בלבו שמחה,

בעוד שלבו שמח ונפשו

בגילה לקדוש-ברוך-הוא,

אל ידבר עם אדם עד שתצא מלבו.

והנביאים,

בשעה שנפשם היתה קשורה באהבה עזה בלבם לקדוש-ברוך-הוא,

כאילו אינם

בזה העולם. הם היו מתפשטים לגמרי מן החומר והיו רוחניים לגמרי באותם רגעים.

עוד דוגמא,

כי משחיתים אנחנו את המקום, כך אמרו המלאכים

שבאו להשחית את סדום.

רבי לוי בשם רבי נחמן אמר, מלאכי השרת,

על-ידי שגילו מסתורין של הקדוש-ברוך-הוא, נדחו ממחיצתו 138 שנים.

בגלל שהם גילו שמשחיתים את המקום,

הם סיפרו ללוט,

בשביל זה הם נדחו ממחיצתו של הקדוש-ברוך-הוא עונש

138 שנה.

ולכאורה,

הרי היה להם להודיע שסדום נהפכה,

והם באו להציל את לוט ומשפחתו,

בנותיו, החתניו וכל אשר לו בעיר.

ובעלי התוספות מבארים,

שהמלאכים אמרו בלבם,

אם נאמר לילות,

צאו מן המקום.

ולא נגלה לו את הטעם,

הוא לא ישמע לנו.

מה פתאום לצאת?

אומרים לו, עזוב, קח את עצמך ואת המשפחה, יאללה, לצאת, לצאת מהר.

למה שהוא יצא?

הרי הוא לא ידע שהם מלאכים.

ולפי שגילו מסתורין של הקדוש-ברוך-הוא,

דן אותם הקדוש-ברוך-הוא ונדחו ממחיצתם

138 שנה. ונשאלת השאלה,

כוונתם היתה לטובה,

ולמה הם נענשו?

אלא, יש לומר שכן, הם היו מוכרחים להודיע.

אבל הם מיהרו להודיע לפני הזמן,

ואפילו שהקדימו רק בזמן מועט, אולי בחמר רגעים,

אבל זאת היתה בשורה רעה שסדום נהפכת ונהרסת וכולם נספים.

אתה יודע מה זה שאתה שומע שכל השכנים שלך,

בעל המכולת, כולם, כולם, כולם, כולם עומדים להישרף עכשיו ולמות?

והם הקדימו בכמה רגעים, נספר את זה לפני,

וגרמו צער נוסף ומיותר יתר על המידה.

והקדוש-ברוך-הוא, אפילו בשעת כעסו,

חס על בני-האדם לא להוסיף להם צער על הצער, כי הכול מדוד ושקול, מאתו יתברך,

וגם אם מדובר אפילו על דקה אחת יותר.

והמלאכים נדונו על תוספת הצער שהוסיפו על דעת עצמם,

ועל זה הקפיד עליהם הקדוש-ברוך-הוא, ונענשו 138 שנים שנדחו ממחיצתו.

עוד דוגמה. עד שבא יעקב, כמו שכתוב, והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו,

היינו אותם המלאכים שבאו להפוך את סדום,

שתלו את הכבוד לעצמם, שאמרו כי משחיתים אנחנו, לא אמרו השם,

וגם גילו מסתורים של הקדוש-ברוך-הוא, לכן נדחו ממחיצתן של הקדוש-ברוך-הוא 138 שנה,

ועכשיו הם עלו.

בעבור רגע נוסף אחד של צער,

קיבלו עונש של 138 להידחות

ממחיצת הקדוש-ברוך-הוא.

אז כמה מקופל בתוך רגע אחד?

ברגע אחד שהקדים יעקב אבינו, נתברך ויצא עם ישראל,

והם בשביל רגע אחד הפסידו 138 שנה

להיות במחיצת הקדוש-ברוך-הוא.

ויוותר יעקב לבדו,

וייאבק איש עמו עד עלות השחר,

וירא כי לא יכול לו,

ויאמר שלחני כי עלה השחר.

אמר לו המלאך, מיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו.

זאת אומרת, המלאך הזה,

פעם אחת רק עכשיו, כשהוא נפגש עם יעקב אבינו,

זה היה הזמן שהוא צריך להגיד שירה.

והגיע הזמן שלו עכשיו, מאז שהוא נברא.

אז המלאך מתחנן

ובוחר ליעקב שיעזוב אותו ויניח לו.

שלא יאבד את הרגע שהוא צריך להגיד שירה לפני הקדוש-ברוך-הוא.

והוא מבקש להעלות השמימה כי עלה השחר,

והגיע זמנו לומר שירה.

יש בזה לקח ולימוד גדול לעורר אותנו.

כמה צריכים אנחנו לחוש ולדאוג לו להפסיד זמן מיועד הקבוע והמדויק,

אלא לנצל את השחר הרצויה שנקבעה בשמים.

שירה

זה העלייה הנפשית של האדם

בזמן הייעוד לו,

בשעה וברגע מסוים. איחור עלול להיות בחייה לדורות,

כי יש שעה לפעמים שכל העתיד של האדם תלוי בו.

רגע ראשון

שהוא גם אחרון.

מיום שנברא לא הגיע זמנו לעלייה,

והרגע מכוון לשמים דווקא לאותה העת.

ולו ידע האדם את הסוד של הרגע המיועד בעבורו,

וכשעכשיו הגיע התור שלו לעלייתו לא היה מאחר ולא מתרשל, בדיוק כמו המלאך.

ואם הוא מפספס את הרגע,

הוא איבד את כל מה שהיה מקופל ברגע הזה.

אתם שומעים?

לאדם יש לפעמים הזדמנות של החיים.

אם הוא מנצל את הרגע,

הוא הרוויח את הכול.

סתם אני אתן לכם דוגמה.

יש אנשים שלא רצו לקנות הגרלה,

ופתאום איזה דחף היה להם, והחליטו לקחת הגרלה.

והם זכו בפרס הגדול, הגדול, הגדול. זה היה עניין של רגע,

שברית של רגע.

יש אנשים שרגע אחד

הם התאחרו למטוס

ואמרו להם, לא, אתם לא יכולים לענות. והם בכו וצעקו והתחננו וישלמו יותר, ואמרו, לא, אתה לא עולה למטוס, איחרת. אבל איחרתי רגע,

אתה לא עולה למטוס.

ואחר כך המטוס התרסק.

ברגע עם אחד הם מחרו, הצילו את חייהם.

ברגע אחד שמפסידים,

יכולים להפסיד גם את כל החיים.

זאת אומרת, רגע אחד של חיים יכול לקפל הצלחה שאין שני לה, לא תהיה ולא תחזור יותר.

ברגע אחד יכולים למצוא את הזיווג הנכון,

ואם מתאחרים,

לא מוצאים אותו.

ברגע אחד הרבה דברים קורים.

והרבה אנשים מפספסים, לא רגע ולא שתיים,

שבועות ימים, חודשים ושנים, את כל החיים.

כי לא יודעים לייקר רגע. אם היו יודעים מה זה רגע,

מה זה רגע, אתם יודעים?

רגע זה כל החיים.

אתם רוצים שאני אוכיח לכם שרגע זה כל החיים?

הנה, אתה חי הרגע,

אז מה עם הרגע הקודם?

מת.

מה עם הרגע הבא?

עוד לא בא.

אז כמה אתה חי?

רגע.

אם יהיה לך עוד רגע,

מה עם הרגע הקודם?

מת.

מה עם הבא? עוד לא בא.

כמה אתה חי?

רגע.

אם יהיה לך עוד רגע, מה עם הרגע הקודם?

מת.

והבא עוד לא בא. כמה אתה חי? רגע.

אז איך אתה אומר לחבר שלך, חכה לי רגע?

מאיפה יש לך רגעים?

רגע, רגע זה כל החיים.

עכשיו שימו לב,

אם הרגע הזה מלא בתוכן רוחני,

הרגע הזה יחיה לנצח.

נגיד, עכשיו אתם יושבים פה,

כל רגע שלכם זה רגע רוחני שהוא יחיה לנצח.

כל רגע שמישהו פה נרדם, מת לנצח.

זאת אומרת,

אדם

חי

ממלא את הרגע,

הרגע חי לנצח.

אדם לא ניצל את הרגע, סתם ישב בוהה.

כל רגע שעובר מת, לא יחזור.

אין מילוי, נגמר,

הלך.

הוא זורק פשוט חיים לפח.

הוא זורק חיים לפח.

כל רגע מקופל בו נצח.

כל רגע יכול להיות הצלחה אדירה לכל החיים.

כל רגע יכול להיות הצלה גדולה.

אנשים לא יודעים להכיר את הזמן.

הם לא מבינים את ערכו.

מתי מבינים?

כשאומרים להם שיש להם מחלה מסוכנת ומתחילים לספור זמן.

אז מתחיל הלחץ של חיים וזמן.

אז פתאום אדם מבין, יואו, כמה הוא מוכן לשלם בשביל לחיות.

כמה הוא מוכן זה.

די, אני אהיה בסדר.

אני משנה את החיים, נגמר, לא תכיר אותי.

כשיש לך הרבה הרבה זמן, מה אתה עושה איתו?

לא יודע, וואלכ, לא נגמר היום.

מתי יעבור כבר? נמאס לי כבר.

החודש הזה מנחוס, יאללה, מתי ראש חודש?

אנשים לא יודעים מה לעשות עם זמן. זמן זה הדבר הכי יקר.

אם אדם היה מרוויח 86,400 דולר כל יום,

זה סכום רציני.

כל יום, כל יום היה מרוויח אותו סכום.

אתם יודעים מה לעשות עם 86,400 כל יום?

אתם יותר עשירים מזה.

יש לכם 86,400 שניות כל יממה לחיות.

אם אתם מנצלים,

הרווחתם.

לא ניצלתם,

הפסדתם חיים, זרקתם לפח 86,400 שעיות.

והשעון

טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק. מה אתם צוחקים? החיים שלכם עפים.

טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק. צריך לנצל את הזמן. אני, כשאני אומר טיק-טק, אני מנצל את הזמן, כי אני נותן דוגמה.

טיק, טיק, טיק, טיק.

זאת אומרת, אדם צריך להבין,

חיים אין, לא חוזרים.

לא חוזרים, אולי בגלגול,

אבל חיים לא חוזרים. אי-אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, אתה לא יכול לחזור להיות צעיר.

אם אתה לא מנצל את הזמן, איבדת אותו. את מי איבדת? את החיים שלך איבדת.

את עצמך איבדת. כי מה זה זמן? זה שלך.

או שמילאת את עצמך בתוכן רוחני,

או שלא מילאת כלום.

זה היה פשר המאבק בין יעקב לבין המלאך.

גם יעקב רצה לנצל את הרגע הזה,

כי זה היה הרגע של יעקב אבינו.

הוא גבר על המלאך

עם הזמן.

יעקב מצא שזו שעת הכושר לכפות את המלאך, שהוא היה שר של עשיו,

שיסכים על הברכות

שהוא קיבל מיצחק.

אמר לו, אני לא משחרר אותך

עד שאתה מסכים לברכות.

המלאך יודע שאם הוא לא משחרר אותו עכשיו, הוא מתבטל.

הוא לא יגיד שירה, זה כל יעודו.

הגיעה העת, פעם ראשונה בקיומו.

אם הוא לא משחרר אותו, עלה השחר, אבוד.

הוא נכנע

למסכים על הברכות של יעקב. יעקב אבינו

ידע לנצל את הרגע

על המאה אחוז שלו.

אחד הגדולים,

בכל יום לפנות בוקר,

היה פונה לשכנים שלו ומעורר אותם.

דופק בבוקר אצל השכנים, מוקדם בבוקר,

לפנות בוקר,

ואומר להם שאורח נכבד עומד להגיע שמעולם לא בא אליהם עד היום.

מי זה אורח?

אמר להם, זה היום הזה.

עכשיו מפציע השחר

ומגיע אורח חדש, עוד לא היה עד היום.

זה היום הזה.

זה יום חדש?

זה לא כמו אתמול.

זה חדש?

זה לא יהיה יותר.

זה רק היום.

בוקר טוב.

תנצלו את ביאתו של האורח שהגיע.

אתם שומעים?

נתנו לנו חיים.

אנחנו צריכים להיות חכמים לנצל אותם.

נתנו לנו חיים. צריך לדעת לנצל אותם. מי שלא יודע לנצל אותם, מסכן.

נתנו להם את המתנה הגדולה והוא מאבד אותם. איך קוראה לזה הגמרא?

איזה הוא שותה?

זה שנותנים לו מתנה, הוא מאבד אותם.

למי שיש שאלות,

בבקשה.

כן?

מוזיקה.

שאלות? שאלות למישהו יש.

שאלות לא ברכות בצדה, כן? שאלות.

שאלה קודם. שאלה.

שאלה?

תן לה שאלה.

תרימי את האצבע, כן, שנראה.

כן.

פתחת את המיקרופון?

מיקרופון.

תן מכה, כן.

שומעים?

טוב.

בעיקרון אני באתי לכאן ממודיעין-עילית.

באתי בעיקרון בשביל לבקש ברכה,

אבל אני עובד במקום שרוב העובדות עובדים וחילונים, והמנהלת שלי בעצם ביקשה ממני לשאול אותך כמה שאלות בשמה.

היא צופה בנו לפחות? כן.

בבקשה.

קודם כול, היא שואלת למה בעצם הקדוש-ברוך-הוא בכלל היה צריך לברות את העולם. הרי יש לו את המלאכים.

בעצם למה הוא היה צריך לברות את העולם?

עכשיו יש לי עוד כמה שאלות. השאלה היא אם לשאול את כולם בבת אחת,

תענה או אחד-אחד.

קודם כול, זה מסוג השאלות שיש באנציקלופדיה,

ואני אתן לך ערב, היא תוכל לראות. אבל בקצרה אני אגיד לך לשאלה הראשונה.

הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם כדי להיטיב לברואים.

אוקיי.

כן.

היא שואלת עוד, מה המהות של האיסור של לאכול מעץ הדת? בעצם מה פירוש עץ הדת טוב ורע?

האם הקדוש-ברוך-הוא בעצם רצה למנוע מהאדם לדעת משהו?

למה בעצם הוא אסר עליו את זה?

ובעצם, בכלל, איך האדם לכאורה היה לו רק איסור אחד לא לאכול מעץ הדת,

אז איך הוא חטא כשהיה לו רק איסור כזה קטן לכאורה?

אז קודם כול, האיסור לאכול מעץ הדת טוב ורע זה כדי שלא יתבלל,

לא יהיה מעורב בו יצר רע בפנים,

אלא יהיה מבחוץ,

כמו שהיה קודם.

האדם הראשון היה מכיר את האמת בהסתכלות,

לא היה צריך הבחנה בין טוב לרע, כמו שאנחנו היום מבחינים בין טוב כשאנחנו יודעים את הרע,

והוא היה יכול להסתכל על מהות של דבר ולהכיר שזה טוב או רע,

בלי הבחינה כמו שאנחנו בוחנים דברים.

זה מה שנדרש ממנו.

הוא החליט שזה לא ניסיון קשה,

ושהוא מוכן לעשות את המאמץ להגיע לסיכון יותר גדול

ולעמוד בסיכון שהוא לא יתפתח אחר כך, אחרי יצרו הרע,

ואז ברגע שהוא יצליח לעמוד בזה הוא יקדש שם שמים יותר ממה שהוא נמנע מלכתחילה.

משהו כעין זל דוגמה נכשל שלמה המלך,

שהשם אמר למלך יש מצווה לא להרבות נשים, לא להרבות סוסים ולא להרבות כסף וזהב.

וכתוב הטעמים בתורה למה לא.

ושלמה כשראה את הטעם למה לא,

אז הוא אמר אני ארבה ולא אסור.

הבנתי את הטעם, אז אני ארבה למרות שכתוב לא, אבל מה המטרה? שאני לא אסור, מדברי השם, ואני לא אעשה ככה וככה, נכון?

אז הוא בכל אופן עשה, והוא כן נכשל בשלושת הדברים.

זאת אומרת, אין חוכמה ואין תבונה נגד השם, אם השם אומר צריך לקבל את הדברים כמות שם, וזו הייתה המכשלה של אדם הראשון. הוא התכוון לטוב, אבל הוא נכשל בגדול.

יש שאלה נוספת, היא אומרת שבבראשית פרק א' כתוב

ויקרא אלוקים את האדם, וזכר ונקבה ברא אותם.

מצד שני כתוב בבראשית פרק ב', פסוק כ״ב

ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאישה.

אז היא אומרת שלכאורה יש פה,

לימדו אותה, או לכאורה כאילו יש פה שתי בריאות,

יש כאן איזושהי סתירה,

והיא שואלת בעצם,

אני רוצה שיסבירו לה את הסתירה בין שני הפסוקים.

אם היא היתה מסתכלת במדרש רבה, היא היתה מבינה את זה.

יש מנדה אמר שאדם וחווה נבראו

ביחד,

זכר ונקבה ביחד,

ומה שקצוב שהוא ברא אותם מן הצלע,

אז הוא פשוט נסתר אותם,

והם הפכו להיות כל אחד בפני עצמו.

וצלע, הכוונה לא יהיה צלע, כמו שאנחנו מבינים, צלע פה,

אלא צלע זה צד, כמו צלע המשכן,

זה צד המשכן,

לא שיש צלע במשכן.

צלע, ארבע צלעות,

יש לה מרובע.

אז צלע הכוונה לצד.

ולכן כתוב, קדם ואחור, צרטני.

אחור וקדם, צרטני.

צרטני אל תקרא צרטני, אלא נסרטני,

שהקדוש ברוך הוא ניסר את שניהם.

אז אם היא היתה קוראת המדרש, הייתה יודעת.

עכשיו, רציתי גם לספר איזשהו סיפור שקרה לי, שקשור למה שאמרת על האנציקלופדיה,

שאתה בעצם אמרת לאנשים שבעזרת השם יהיה להם עולם הבא.

אז לי קרה שגם זכיתי בעולם הזה בזכות זה.

שבעצם מאוד מאוד רציתי, הקשבתי לרב ומאוד מאוד רציתי לתרום לאנציקלופדיה,

ודיברתי עם בעלי בטלפון, שאלתי אותו אם המעשר כספים שאנחנו תורמים,

הוא עוד נשאר ואומר שלא.

אז אמרתי לו שלפני בערך חצי שנה דיברו איתי על העלאה בשכר,

וכבר שכחתי מזה. אז אמרתי לו, תשמע,

אם אני מקבלת העלאה בשכר, חומש אני תורמת לשופר, לאנציקלופדיה. אני יורדת מהאוטובוס,

נכנסת לעבודה, המנהלת שלי קוראת לי,

והיא אומרת לי, תשמעי,

מה שדיברנו בעבר, אז כנראה שזה יקרה.

בתוך שבוע קיבלתי העלאה בשכר,

שכבר שכחתי מזה בכלל, ולא יודעת, זה היה בעיני קשור אחד לשני.

מופת.

אם רוצים, מן השמים לא מונעים.

ואני אומר לך, לך היה קשה להשיג מניה אחת,

ואני השגתי מאות ואלפים של מניות בשביל שנוכל לבצע את המבצע של מיליון ושבע מאות חמישים אלף דיסקים.

לא פשוט.

ועכשיו אנחנו... אפשר רק לבקש ברכה? הבא, כן.

באתי מקריית-ספר בשביל לבקש ברכה בשביל אחותי,

שאין לה כבר חמש וחצי שנים ילדים.

השם שלה זה נחמה בתיה,

בת יפה שיינדל.

נחמה בתיה, בת יפה שיינדל.

כן, וגם היא מקבלת על... ובעלה.

ובעלה אלון יעקב בן... ואלון יעקב בן... דניס קורל.

עכשיו, הם מקבלים על עצמם ללמוד... היא מקבלת על עצמה ללמוד במשך שלושה חודשים, השערה והיום. יזכו לזרע חי וקיים מהרח.

אמן.

אפשרות כאמור ברכות.

אם כבר, אז אני אברך את אלה שנתנו לי קודם,

נכון?

דינה בד מזל

וציון מרדכי בן מזל יזכו לחזור בתשובה וזיווג ארגון מהרח.

אסתר פייגט, הילה בדינה גיטל,

רפואה שלמה. עסקה בת רבקה, חיה, תסכל זיווג בקרוב.

שילת הודיה בת לאה ומנחם מנדל בן לאה,

הצלחה בפרנסה וזיווג הגון.

ברכה והצלחה לברוך בן מסעודה לבריאות היתנה ופרנסה בשפע. לאה בת גרציה, בריאות והצלחה בכל מחסי עדיה.

ינון בר-לאה, הצלחה בפרנסה בשפע ובלימוד התורה.

כן, עכשיו תגידי.

טוב,

אחריו שלי הוא בן-אדם שכל החיים שלו ישב ולומד, והוא קיבל אירוע מוחי.

עכשיו הוא בעצם במצב שהוא לא יכול לקרוא,

וזה מאוד מאוד מכאיב לו שהוא לא יכול ללמוד.

אז רציתי לבקש בשבילו ברכה לרפואה שלמה.

מה שמו?

יעקב בן דוצ'ה גיטל.

יעקב בן דוצ'ה גיטל,

השם יזכה אותו לרפואה שלמה מהרה.

אמן.

רציתי לבקש ברכה על גיסי.

מאיר שמואל בן שולמית לתשובה שלמה מהרה ולסיגלית בת רחל לזרע שחי וקיים עם בעלה.

ועוד שתיים, חגית אביטל בת יפה שיינדל וחגית ציפורה בת יפה שיינדל לזיווג הגון.

מהרה, אמן.

תודה רבה.

הנה, פה יש שאלה.

נו, נו, תרוץ לפה.

שלום.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אתה אמרת מקודם שהקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם בשביל להיטיב עם הברואים.

אז אני רוצה לשאול, למה בכלל צריך ניסיונות בעולם הזה וקשיים?

אם גם כך הוא יכול לעשות עולם מושלם?

למה אני צריכה שיהיה לי קושי בחיים וניסיונות?

אז ככה, קודם כול,

אם את בת מתוכנתת

ואת עשית הכול על-פי תכנות, אז לא מגיע לך כלום. אין שום הטבה. את כמו מכונה.

זה יש כבר מלאכים.

מלאכים הם פחותים במדרגתם מבני אדם. בני אדם יש להם בחירה כמו הקדוש-ברוך-הוא.

מלאכים אין להם בחירה.

אז המעלה של אדם היא יותר גבוהה.

אבל האדם צריך לעשות את זה מרצונו.

כשהוא בוחר בטוב

וזונח את הרע.

אם הוא עושה את זה, זו מעלתו וזו מדרגתו וזו זכותו, ועל זה הוא מקבל את ההטבה.

אבל אם יאנסו אותו לעשות את הדברים,

אז זה לא הוא העושה.

זה מי שאונס אותו עושה.

כן, אבל גם כשאדם עושה הרבה דברים טועים, אז לא תמיד העולם שלו ורוד.

יש לו המון קשיים בדרך. אין דבר כזה. אדם שעושה 100% טוב, לא 100%. פה זה מתחיל.

אבל הוא מסתדר. אדם שלא תמיד בא לעבודה בזמן, מורידים לו מהשכר.

אז הוא מקבל את מה שהוא הגיע, ומה שהוא לא מגיע, לא נותנים לו.

זאת אומרת, כמה שאתה מחסיר, מחסרים ממך. בעצם אתה מחסר לעצמך.

אם תהיי 100% לא תהיה לך שום תלונה.

זאת אומרת שמי שעושה 100% אתה אומר שאין לו ניסיונות ואין לו קושי.

לא, יש לו ניסיונות, אבל הוא ממשיך לעשות 100%. בשביל מה יש ניסיונות?

בשביל לנסה את האדם.

נס להתנוסס.

ניסיון

זה מרים את האדם.

לדוגמה,

כשאדם נכנס למכון כושר,

ככל שיש לו התנגדות,

ככה הוא מנפח את השטריר יותר.

זאת אומרת, הוא מצליח יותר.

כשלוקחים חייל לצבא,

ככל שמאמנים אותו יותר, הוא נהיה מוכשר יותר.

זאת אומרת, זה ניסיונות,

זה לחצים.

אבל מזה נוצר מה שנוצר.

התוצאה החיובית,

בלי זה לא מגיעים לכלום.

נותנים לך הרבה חומר ללמוד, ובסוף אומרים לך שיש מבחן.

מה המטרה?

סתם להכביד.

לא.

אם תדעי את כל החומר שנתנו, שזה ניסיון לשבת וללמוד ולהשקיע,

בתעברי את המבחן תקבלי תואר,

ואז עם זה את עלית עוד מדרגה,

תרווחי יותר,

תהיי מכובדת יותר וכן הלאה.

הניסיונות מרוממים את האדם.

כן.

פה השאלה באמצע.

כבוד הרב, הרי הקדוש-ברוך-הוא לא אוהב את האנשים שאוהבים כבוד.

אבל מצד שני, זה מאוד מבלבל אותי, שיש, למשל, כשעושים כבוד לרבנים או כבוד לאנשים,

או שאני דורש כבוד מהילדים שלי,

אז האם זה בסדר או לא בסדר? מה ההבדל בין הכבוד הזה לבין הכבוד שהקדוש-ברוך-הוא לא אוהב שאנשים דורשים את הכבוד?

טוב, שב.

כתוב, כבוד חכמים הנחלו, זה פסוק.

זאת אומרת,

מי שראוי לו כבוד זה חכמים.

מי שיש לו חוכמת התורה,

חולקים כבוד לחוכמתו.

אתה מכבה את התורה, פשוט, שיש באדם הזה.

אתה רואה ספר תורה, אתה חולק כבוד, אתה קם.

אז חכם שעובר צריך לקום מפניו

יותר מספר תורה.

זה אחד.

לדרוש כבוד זה מגונה.

אבל שראוי לאדם כבוד,

זה החובה המוטלת על אחרים, לא עליו

המצווה לבקש כבוד.

האחרים צריכים לדעת לכבד.

דבר נוסף, קוראים לקדוש ברוך הוא מלך הכבוד.

מה זה מלך הכבוד?

שהוא מכבד את ברואיו.

הוא בעצמו מכבד,

הוא מטפל בך,

הוא משקה אותך,

הוא נותן לך טללים, נותן לך עננים, נותן לך גשמים,

לא עכשיו, כן?

בגלל שאנחנו על הפנים,

וכן הלאה.

אז הוא דואג שתהיה לך זריעה ותהיה לך קצירה, יהיה לך, הכל הוא דואג לך.

הוא מכבד אותך מאוד.

אם היינו מכבדים את ההורים כמו שהוא מכבד את הרשעים,

היינו מאושרים ומאריכים ימים.

כבוד

צריך שיהיה לאדם שמינית מן השמינית,

1 חלקי 64,

בשביל שאדם ידע.

כבוד זה גם נקרא הנשמה.

למען יזמרך כבוד.

מה זה כבוד שנאמר פה? זה הנשמה.

יזמרך, מי יזמרך?

הנשמה שנקראת כבוד.

אז זאת אומרת, כבוד זה דבר רצוי,

במקום ובמידה

למי שראוי

ועל-ידי אנשים שעושים את זה בכבוד.

לא לשם חניפות.

היום עושים בדרך כלל כבוד בשביל חניפות.

לא מכבדים באמת.

אז זה גם בעיה.

אז אני צריך, למשל במקרה לא של תורה, לא של רב או תלמיד חכם.

נניח גם מהעובדים שלי,

או, שוב פעם, מהילדים שלי, למשל,

שהם קטנים.

כן.

אז צריך לדרוש את הכבוד הזה?

צריך לחנך אותם לחלוק כבוד

למי שמבוגר, ובפרט להורים.

ועובדים?

עובדים.

זו לא חובה שהם יכבדו.

אם יש להם שכל, הם יכבדו.

ואם אין להם שכל? אם אין להם שכל זה גם לא יעזור.

הם גויים, אז אין להם שכל. אז הם יעשו את זה תמיד לפנים.

לפנים, כאילו, כאילו.

לפנים הם יעשו לך, כן. מה שתרצה הם יעשו, כן.

Yes, sir, no, sir, yes, yes, no, no.

מה שאתה רוצה. גם יתכופפו, הכול יעשו.

ואם יוכלו לתת לך בעיטה, אחר כך גם ייתנו.

יש לי עוד שאלה, כבוד הרב.

למה לא השמידו את עמלק?

למה משה רבנו לא השמיד את עמלק? שהיתה לו אפשרות לעשות את זה.

לא היה מצב עדיין שיכולים להשמיד את עמלק, וזה נשאר לדור האחרון.

עמלק זה אחד מהעונשים שאנחנו סופגים

בגלל שהאבות הקדושים

לא הסכימו לקבל את תימנע

שהיא תתגייר,

מאז התחתנה עם אליפז,

בנו של עשו. לא הבנתי במשפט אחרון, לא שמעתי.

תימנע, תימנע.

אחות לוטן

היא היתה,

היא נישאה לאליפז,

שהוא הבן של עשו,

ובגלל שלא קיבלו אותה להתגייר, כי היא היתה ממש על הפנים,

אז יצאה מהם עמלק, ואנחנו סובלים עד היום בשביל זה.

תודה.

תהיה בריא.

עוד שאלה?

גם בפעם הקודמת שהייתי פה נתקעתם עם שאלות.

שלומי, כנראה

זה כל כך רחוק שלא מגיעות לפה הבעיות,

אז אין שאלות.

כן, הנה הבחורצ'יק פה, כן?

תן לו, תן לו.

אני לא רואה אותך. אני רואה אותך.

דיברת קודם על זמן ורגעים.

כן. ובני ישראל אחו 40 שנה במדבר,

אז איפה הרגע שהם ניצלו פה?

קודם כול, הם ניצלו כל רגע.

זאת אומרת, הם היו במדבר,

וכתוב שאין אדם עומד על דעת ריבו עד 40 שנה.

אז כדי להכיר את משה רבנו, הם צריכים 40 שנה להיות במחיצתו יום-יום.

דבר שני, לא היה רגע בטל,

משום שהם עסקו בלימוד התורה כל הזמן.

והם היו במדבר, במקום שהכול שווין שם.

אין שם יותר ופחות,

אין אדם שיש לו נחלה יותר מהשני,

הכול הפקר.

אתה יכול לעסוק בתורה כמה שאתה רוצה.

והם היו פנויים לבניין החוכמה,

היראה והביטחון במשך 40 שנה, במחיצתו

של משה רבנו.

אז לכן היו צריכים לשהות שם את התקופה הזאת.

40 שנה כדי להכיר אותו, אתה אומר בעצם? להכיר את תורתו, לעמוד על דעתו,

להבינו,

לעכל את התורה בתנאים שהם פנויים מכל.

שום טרחה.

המזון יורד מהשמים,

המים מתגלגלים בבעירה של מרים,

אין להם שום טרחה.

כולם עשירים אדירים,

לא חסר להם כלום, גן עדן עלי אדמות.

אבל אם היו נכנסים יותר מוקדם לארץ ישראל, מה היה קורה?

כל אחד היו התעסק בנחלתו, בחרמו, בזיתו,

ומתי היו מתפנים ללמוד תורה.

אז קודם כול העם הזה היה צריך להכניס אליו את כל התורה, ללמוד אותה כמו שצריך.

40 שנה זה נצרך.

אז 40 שנה לקח להם להכיר את תורתו? תורתו זו התורה שיש לנו היום.

תורת משה, כן. אוקיי. אז איך אנשים שחוזרים בתשובה היום, לפי מה שאתה אומר,

קוראים את התורה וכביכול מבינים או לא מבינים,

ואתה אומר שבני ישראל לקח להם 40 שנה,

אז לא... מה הבעיה? בן אדם חוזר בתשובה,

מתחיל ללמוד עד איפה שהוא מגיע.

לדוגמה, רבי עקיבא התחיל בגיל 40,

בתוך 24 שנה

הוא למד את כל התורה כולה.

24 שנה רצוף

הוא למד את כל התורה כולה והפך להיות רבן של כל ישראל.

כל אדם לעצמו.

כל אדם לעצמו, כמה שהוא ישקיע, ככה הוא ישיג.

הער״י הקדוש נפטר בגיל 38

והוא השיג את כל התורה עם כל סודותיה,

עד גיל 38. זאת אומרת, אם אדם רוצה,

ההספק הוא בלתי גבולי. למה?

כי השם פותח לך בהתאם

לכמה שאתה משקיע.

זה לא הולך פר-זמן, זה הולך פר-מאמץ.

כמה שאתה משקיע יותר, מתמיד יותר, שוקד יותר, מבטל את ענייני העולם הזה ומתמקצע ומתמקד בתורה,

ככה אתה תשיג בהרבה יותר מהר את הכול.

אבל אם אתה רוצה ליהנות גם מהעולם הזה וגם פה, גם פה וגם פה, זה ייקח לך המון המון המון המון זמן.

לא כל המרבה בסחורה מחכים.

הבנת?

מצוין, תודה.

תהיה בריא.

שאלה נוספת?

הנה, באמצע. בבקשה. תרימי את האצבע.

תרימי, תרימי.

תרימי, כן.

שלום, הרב.

שלום וברכה.

רציתי לשאול שאלה לגבי שכר מצווה ועבירה.

כן.

יש טענה כזאת שאם עושים מצווה על סמך משהו שמאוד קשה לך, למשל שמירת נגיעה או כל דבר אחר שלכל אחד ספציפי, מה שקשה לו,

אומרים שהשכר של זה יותר גדול.

כפונציה ערה אגרה, אדם מקבל פי מאה

ממצב רגיל. נכון.

וברגע שהוא מתגבר על אותו דבר ושוב פעם הוא חוזר על אותה מידע. עוד פעם פי מאה.

השאלה,

מה השכר של הירידה הזאת עוד הפעם?

אני מתכוונה על העבירה כבר. כן, על העבירה.

העבירה, אדם מקבל על העבירה כפי העבירה.

וגם בעבירות יש הבדל.

אם אדם עושה עבירה עם תשוקה,

הוא מקבל עוד יותר גרוע.

אם הוא עושה את זה בהתלהבות,

עוד יותר גרוע.

אם הוא עושה את זה והוא לא כל כך מרוצה מהמעשה, כאילו הוא חצי אנוס במעשה, אז זה פחות.

אם הוא בכלל לא רוצה והוא נקלע לזה באיזשהו... מה זאת אומרת? יש טבלה של אחוזים?

כן.

בשמים.

ואיפה היא נמצאת?

בשמים מודדים

את הבן-אדם לפי הסיטואציה שאליה הוא נקלע.

לדוגמה, יש אונס גמור, יש אונס לא גמור,

יש אונס שהוא קרוב לשגגה, יש שגגה,

יש מזיד,

יש שגגה קרוב לאונס, יש כל מיני מצבים.

אנחנו לא יודעים למדוד בדיוק,

אנחנו, בני-האדם, לא יודעים למדוד בדיוק, אבל אנחנו יודעים מה הגדרים.

הגדרים זה האם הבן-אדם

עושה עבירה בהתלהבות או לא. לדוגמה, יש שני סוגי גיהינום, אם אתם לא יודעים.

יש גיהינום שנקרא גיהינום של אש,

ויש גיהינום שנקרא גיהינום של שלג,

של ברד.

למה צריך שניים?

כנגד ההתחממות לעבירה יש גיהינום.

גיהנום של אש.

כנגד הקרירות

במצוות

יש גיהנום של שלג.

זאת אומרת,

כפי שהאדם מתנהג.

אם יש לו התלהבות לתורה,

הוא מקבל לפי ההתלהבות לתורה. אם יש לו התלהבות לעבירה, הוא מקבל לפי ההתלהבות לעבירה.

אם יש לו קרירות כשהוא עושה עבירה, קרירות ממש.

זה לא איזה מין אילוץ כזה, לא יודע, בסוף הוא עשה, מישהו פיתה אותו,

אמר לו, בוא נעשה ככה וככה.

לא בא לו לעשות את זה, אבל בשוב הוא הסכים.

הסכים, אז הוא לא עשה את זה כל כך בהתלהבות,

הוא יקבל עונש,

אבל הדרגה של זה יותר פחותה.

כן? תודה רבה.

תהיו בריאים.

כן, הנה פה יהודי באמצע, חולצה אדומה.

נעביר לו קדימה.

כן.

בבקשה.

כבוד הרב, אנחנו בדור האחרון, אומרים.

נכון.

איך זה שהמשיח עדיין לא הגיע לדורות שהיו גדולי עולם?

ואומרים שבדור שלנו, הדור הכי גרוע, כביכול, הוא יביא את הגאולה.

אני אסביר לך.

במשך הדורות

כתוב שאלפיים האחרונות זה אלפיים של משיח.

זאת אומרת, הוא היה ראוי

באלפיים האחרונות לבוא.

הדורות לא היו מוכשרים לקבל פני משיח.

אתן לך דוגמה.

מאז חזקיה המלך עד הדור הזה

לא הייתה תנועה של תשובה כמו שיש היום מיליון וחצי בעלי תשובה לפחות בארץ.

מה יש בחוץ לארץ? זה עוד.

לא היה דבר כזה.

לא היה דבר כזה.

אתה קורא בגמרא, יש לך סיפור פה, סיפור שם.

אין סיפורים הרבה ממצבים.

אבל תנועה כזאת,

אין היום בית כמעט, אפילו של חילונים הכי חילונים,

שאין להם קרוב משפחה בתוך הבית שחזר בתשובה.

זאת אומרת, אין מקום שאין התשובה נוגעת.

משמע שהדור הזה, למרות שאנחנו נמצאים בדור מלוכלך,

מלא בעיות עם האפשרויות הכי גדולות לחטוא,

ובהזדמן, בקלות, לא צריך לנסוע לעיר אחרת.

בפלאפון שלך

אתה יכול להשיג את כל הלכנוך של העולם.

זאת אומרת, הכל נמצא עליך.

ובכל זאת יש כמות כזאת של בעלי תשובה, משמע שיש פה משהו סגולי בתוך הדור הזה.

זה דור התשובה.

והתורה הבטיחה,

כמו שאומר הרמב״ם, ללקו תשובה,

שישראל בסוף גלותן עושים תשובה.

ומייד הם נגאלים.

וזו הפרשה שנאמרה בתורה,

שבסוף, ושבת עד השם אלוקיך, זו פרשת התשובה בפרשת ניצבים.

ושבת עד השם אלוקיך, ושב השם ומעל את לבבך ואת לבב זרעיך.

אנחנו נתחיל,

והקדוש ברוך הוא בסוף יעשה את המילה לבד.

אמרו שיש שתי אפשרויות של תשובה, של גאולה.

יש גאולה בכוח או גאולה ברצון.

נכון. יש או עם אחמדי או בלי.

כרגע אנחנו עומדים לפני גאולה עם אחמדי.

אני מנסה כל פעם לשנות.

בשביל זה עשיתי את המבצע של מיליון ו-750,000,

וברוך השם בינתיים זה מתעכב.

אני מקווה שאפשר שניגאל בלי זה.

קצת קשה לי להאמין, כי עדיין העבודה צריכה להימשך.

אבל בסך הכללי אתה רואה שאנחנו נמצאים

על-פי משבר בכל רגע.

תכף יודיעו מה קורה עם חזבאללה, אם הם אשמים ברצח חרירי.

יש כבר סימנים שיודיעו כך.

בעיתון צרפתי היום התפרסם שבעצם הרביעייה הפותחת בחזבאללה

הם שקשורים לרצח.

ממילא יהיה רצון של השתלטות של חזבאללה על לבנון,

ואתה יודע,

ישראל לא תניח למצב שיהיה נשלט על-ידי חזבאללה ואירן תיכנס לשם וכו'.

למעשה יש כבר הכול מוכן.

היום הודיעה ישראל שאת כל התרגילים, בתרגולים, בתמרונים היא כבר ביצעה, בין בעורף ובין בחזית.

מחכים רק להתלקחות,

וחביבי, משם אנחנו נוסעים לכל מה שאמרתי בשנתיים האחרונות.

כן, שאלה נוספת פה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

כל שנה יש לי איזו שאלה הלכתית שמהדהדת בי מחדש,

וזה בנוגע ליום כיפור.

יש פסוק, ונשמרתם לנפשותיכם.

כן.

שבמצב הזה שבן-אדם מרגיש שהוא קצת קשה לו, לא קצת,

שקשה לו להתמודד עם הצום הזה של יום כיפור, אז הוא פותח אותו.

השאלה היא,

הרי קושי זה עניין אינדיבידואלי.

אז מתי אתה בעצם יודע? אתה צריך רופא שיחליט אם אתה יכול לצום את הצום הזה או לא?

אתה צריך רב שיחליט אם אתה יכול לצום את הצום הזה או לא?

או שמספיק אתה מול גורא עולם?

את כל שנה מתמודדת עם השאלה הזאת?

כל שנה מחדש.

אף פעם לא צמת שלם?

צמתי, אבל

סיפור ארוך.

אני יכול להבטיח לך שלא תמותי מצום.

אני יודעת.

אבל יש מצב אחר, שהוא יותר גרוע, שאם לא צמים אז זה כרת, רחמנא ליצלן.

אבל מכל מקום את צריכה להבין דבר אחד,

אם יש לך בולמוס של רעב

שאת לא יכולה, כבר משתנה הצבע שלך, וכבר את הופכת להיות במצב שרופא ייאבחן שבאמת את בבעיה,

אז קודם כל ירגיעו אותך וינסו להגיד לך שהיום יום כיפור וכו' וכו' וכו'. ואם זה לא יעזור בכלל,

ונגיד שההלכה תאמר שאת צריכה להפסיק את הצום,

אז מדובר לא לאכול,

מדובר לשתות כמעה-כמעה,

פחות מרביעית, ולאכול מעט-מעט,

ולעשות רווח בין האכילה לאכילה טיפה-טיפה, בשביל שזה לא יחשב

אכילה ממש,

עד שתשוב אלייך נפשך, מה שנקרא.

רק אם תהיי בסכנה של פיקוח נפש ממש,

אז יהיה מותר לעשות קצת יותר מזה.

אבל אני יכול להפתיע לך,

לא תמותי, גם לא שמענו שמישהו מת עד היום מצום.

את זוכרת משהו מקום המדינה, פה לפחות?

אני לא שמעתם. שמעתם מישהו מת מצום?

לא.

אני שמעתי שהרבה מתו מאכילה יתרה.

זה שמעתי.

כן.

שאלה נוספת.

צום נעים.

כן. הנה, בסוף,

בסוף, תרימי את היד שהוא יראה, כן.

כן.

מה, את מתביישת?

טוב, אז בינתיים תחזיקי את המיקרופון,

בוא נשאל מישהו אחר. הנה, פה יש לנו שאלה כאן.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

יש לי שאלה קצת גדולה.

גדולה זה טוב.

בהקשר לאחרית הימים בעצם.

כן.

לאחרית הימים.

אני יודע שהעולמות בעצם אמורים להיפגש, העולם הרוחני והעולם הגשמי,

נכון? גם היום הם נפגשים.

בצורה קצת יותר... השאלה מי מפגיש אותם. זאת אומרת, אני מתכוון שהאבות שלנו,

זאת אומרת, אלה שבעולם, אה, על זה אתה מדבר, כן. ירדו אלינו? כן. בדחיית המתים, כן. יהיו כולם ביחד.

בדיוק. אז רציתי לדעת. הצדיקים, כן?

אה, אוקיי. זה כבר ענה לי על חצי מהשאלה.

כן.

זהו, רציתי לדעת,

אם אתה יכול,

בקצרה, להסביר לי מה הולך להיות איתנו, מה הולך להיות איתם. הלוואי ו... אני אגיד לכם בקצרה,

כי הרצאה על זה זה שעה וחצי, יש לי הרצאה על זה, זה נקרא חמשת העולמות.

יש חמישה עולמות.

העולם הזה זה עכשיו, כמו שאתה רואה.

יש עולם הנשמות, כשנפטרים מכאן, הולכים לעולם הנשמות, זה או גן-עדן או גהנום.

יש גם בדרך.

יש כף הקלע ויש גלגול, אבל

שני העולמות.

עולם שלישי זה עולם ימות משיח, זה בעולם הזה. ברגע שמשיח יתגלה, תהיה תקופה של אלף שנה

שנקראת ימות משיח,

שאז העולם ישתנה ממצבו העכשווי.

לא יהיו מלחמות, לא יהיו צרות, לא יהיו מחלות, לא יהיו יצר הרע.

כולם יאריכו ימים כאלף שנה, כמו שהיה בזמן אדם הראשון,

שמחה, אושר. זה מהיום שהוא יתגלה?

מיום שהוא יתגלה, הכוונה, כשיגמר מלחמת גוג ומקוג וכל...

כל הדברים האלה,

השם יהיה אחד ושמו האחד.

אחרי ארבעים שנה תהיה תחיית המתים,

יקומו הצדיקים,

ויצטרפו לאלה שיהיו כאן והם זכאים,

ואז יהיה, כמו שאתה אומר, הציור של אבות העולם,

אברהם צחק יעקב, אדם הראשון, נוח, מטושלח, כולם יהיו בגוף של בן אדם כאילו? כולם יהיו, כמו שאתה רואה את עצמך עכשיו, כל אחד כפי מה שהוא היה.

כולם יקומו, אתה תראה את משה רבנו, חמש מטר,

תראה את האדם הראשון, 60 מטר.

אתה מבין?

אתה תראה דברים יפים.

הם יהיו ממש...

ממש כמו שהם היו.

לא, אבל מבחינת אכילה ו...

יש, יש אכילה. באלף שנה יש אכילה, יש הכול, יש שינה, יש הכול,

לכל הכול. עולם כמנהגו נוהג,

רק כל ההטבות שאמרתי... ומה מבחינת מוות?

כאילו, עדיין יהיו אנשים שימותו וילכו לאן שהם?

עדיין יהיה מצב של מיתה, כן,

ובאלף האחרון,

זאת אומרת, בתום האלף, זה האלף השביעי,

יהיה מצב חדש שנקרא עולם הבא,

שגן עדן בשיא שלו,

בטוב שלו,

הוא רק ההתחלה של עולם הבא.

ואז הנשמות של בני אדם יהיו או כמו הנשמות של אליהו בגוף,

אבל גוף רוחני כמו שאליהו נמצא בו כיום,

שזה כמו השתקפות או בבואה או איך שתקרא לזה,

או כמו הצלם שנראה האדם בעולם העליון,

ואו

שאנחנו נהיה במצב התמין של גופים

שנשארים ככה לנצח נצחים.

תודה רבה.

אני יכול לבקש ברכה קטנה? אני רק מציע לך שכדאי לך להנות מזה, כי בדרך, זהו, יש לי שתי שאלות.

יש הרבה הנאות בדרך.

יש לי שתי דברים להגיד. אחד, אני רוצה לבקש ברכה בשביל אבא שלי, והשני, איך אני יכול יותר להיות חלק מהעסק שם.

מאיזה קיבוץ אתה? קיבוץ כברי.

כברי.

בסדר גמור.

אז קודם כול תתכבר.

יש לי שני אחים גדולים שחזרו בתשובה.

ברוך השם.

אני קצת שואף מהם.

יופי.

אז ככה, קודם כול אנציקלופדיה תקבל ממני הערב, ויהיה לך מספיק חומר שם. כל השאלות שאתה שואל, יש שם את התשובות.

ודבר נוסף,

אתה יכול ליצור קשר עם הארגון שלנו, יש יהודי בשם אלון, שיוכל להדריך אותך.

ואם תרצה ללמוד, לדוגמה, אם מישהו חברותה שילמד איתך,

נגיד פרקי משניות, או תלמוד, או פרשת השבוע,

הסברים, הבנות, מישהו,

אני אדאג, יש מי שידאג פה שיהיה לך.

מישהו פעם, פעמיים, שלוש בשבוע, שעה, חצי שעה, שעתיים, כמה שתרצה,

נשתדל לעזור שתוכל ללמוד.

ותמיד הטלפון פתוח, ובאתר שופר

תוכל ללמוד ישמע אין-סוף ואין גבול כמעט של חומרים בכל נושא.

ואפשר לבקש ברכה בשביל אבא שלי?

ודאי.

למה?

שיחזור גם בתשובה. שיחזור בתשובה, כן. מה שמו?

עובדיה בן-שרה.

עובדיה בן-שרה, השם יהפוך את לבבו לטובה, לשוב בתשובה שלמה איתך ביחד.

תודה רבה, כבוד הרב.

אתה רוצה שאני אביא לך כבר איזו מתנה?

אני אשמח.

אני אתן לך ציצית וכיפה, בסדר?

וואו.

קע, תן לו.

קע, תן לו.

תן לו לברך שאחיינו.

ברוך אתה.

ברוך אתה, אדוני, אלה אמלך העולם. כן. שהחיינו וקיימנו. שהחיינו וקיימנו. והגיענו. והגיענו. לזמן הזה.

אמן ואמן.

תודה רבה, הרב.

הרב, באותו הקשר,

מה קורה עם הנשמות שאומרים שזה גלגול?

נשמה באה בגלגול לתיקון.

כן.

אז נניח שהגלגול היה אצלו, ואחר כך היא באה בגלגול אצלי.

אז אותה נשמה חוזרת פעמיים?

הנשמה זה אותה נשמה. הגוף. היא נכנסת פשוט בגוף חדש.

אז הגוף, כביכול, שהיה אצלו, יהיה לו אותו גוף. קח משקה של טמפו,

אתה מעביר אותו מבקבוק של טמפו לבקבוק של קולה.

אחר כך אתה מוציא את אותו משקה ומעביר אותו ל-shwebs.

אחרי זה אתה מוציא אותו והבקבוקים משתנים, אבל נשמה, התוכן, אותו דבר.

כן, הרעיון אם לכולם יהיו אותנו, אותו גוף.

בסוף לא.

לא. הגוף שנעשה בו עיקר התיקון, הוא יקום.

תהיה בריא.

כבוד הרב, אמרו לי שמי שלוקח על עצמו מצוות עצית, כאילו מקיים את כל התורה כולה.

נכון.

מצוות עצית שקולה כנגד כל מצוות התורה.

ומי שלא לוקח אין לו שכל.

איך?

מה? לא שמעת? ומי שלא לוקח אין לו שכל.

אז אני, למשל,

תקופה די ארוכה מתלבט אם לשים על אש לתלבט או לא. מה יש לתלבט? הנה, אני נותן לך, ואל תתלבט יותר.

אבל אני מרגיש שאני עדיין לא מוכן, כי אני עושה דברים לא, לא משנה אם אתה מוכן או לא.

יש לך גם ברית, נכון? מה? עשית ברית, נכון? כן. זה מצווה, ואתה הולך איתה לכל מקום בלי שום בעיה, אפילו שאתה לא כל כך...

אז עוד מצווה יהיה עליך, ואין שום בעיה.

אז אני אברך. אשריך, אשריך, שאחיינו.

כן, כן, בסדר, בסדר, איך שלא תשים זה בסדר.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך עולם. שהחיינו וקיימנו. שהגיענו והגיענו לזמן הזה. אמן, אשריך, אשריך.

כן,

עוד שאלה?

תן לו לבחור כאן.

שלום, כבוד הרב. חבר שלי שבר את היד ויש לו גבס, והוא שואל איך אפשר להניח תפילין עם גבס.

ביד שמאל? הוא צריך להניח ביד שמאל?

הוא ימיני והוא מניח בשמאל.

הבנתי. וכל הגבס, ועד איפה זה הגבס?

ממעל המרפק עד סוף היד.

מכאן עד כאן?

לא.

כאילו, מהחצי שמעל המרפק עד איפה שהאת באותו.

השאלה אם נשאר לו פה מקום שהוא יכול להניח, שזה ראוי להניח, אני לא יודע. קצת.

אז צריך לשאול רב, שיסתכל אם יש מקום. במידה ואין שום אפשרות להניח,

אז הוא מניח רק של ראש.

טוב.

בסדר?

אבל שהוא ישאל רב, שיראה בדיוק איפה יש לו את הגבס.

ורציתי גם לקבל ברכה בשבילי שאני אצליח בלימודים ויהיה לי יראת שמיים.

או, זה חשוב מאוד.

מה השם שלך?

ינון בן ענה.

ינון בן ענה?

השם יזכה אותך ליראת שמיים מרובע, ושתזכה ללמוד את כל התורה כולה.

ורציתי גם לבקש מהרב ציצית.

למה לא? בבקשה.

תן לו גם את זה.

שיחיינו. ברוך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שיחיאלנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

חזק וברוך. הנה היא רוצה לשאול. בבקשה.

כבוד האב, דודה שלי בחורה דתייה

שעובדת במקום שהמנהל הוא שם חילוני גמור,

לא מאמין בה'

וכל הזמן יוצא להם לדבר,

וכל מה שהם שואלים אותו יש לו תשובה.

כן. להכול.

עכשיו, היא שואלת מה היא יכולה לעשות

כדי לנסות לקרב אותו. לתת לו אנציקלופדיה ולא לדבר אתו בכלל.

אם בכלל מותר לה לדבר אתו כי זה אפיקוס. אמרתי כבר, עניתי לך.

לא לדבר אתו בכלל. לתת לו אנציקלופדיה ולא לדבר אתו בכלל.

כל מה שהוא ישאל, לעשות לו מ...

אני רוצה שתברך את נחמה בת רחל לפרי בטן.

נחמה בת רחל תזכה לפרי בטן מהרה.

כן, שאלה לגברת פה.

כבוד הרב, יש לי שאלה בקשר לתרומות איברים.

כן. האם זה מותר על-פי דת או לא? הוא רוצה לתרום?

לא יודעת. בסוף אולי כן, אבל השאלה היא אם זה מותר ומה קורה אז בתחיית המתים.

תראי,

לא כל האיברים מותרים.

יש איברים שכן ויש איברים שלא. אם תרצי לברר אני אתן לך טלפון שתוכלי לברר.

אבל יש בעיה עם איברים רציניים כגון לב וכו'.

שזה בעיה. למה? כי לפעמים מוציאים את זה מהבן אדם לפני שהוא מת סופית.

זאת אומרת, צריך להמתין בדרך כלל שעתיים עד שיהיה וידוי שהבן אדם באמת מת.

ואז לפעמים כבר הלב לא כל כך מתאים.

אז לפעמים מזדרזים לעשות את זה לפני, והרבה מקרים היו שאנשים התעוררו לחיים בפרק זמן שהמתינו.

אז לכן הוצאת איברים בתנאים כאלה ובמצבים כאלה, באיברים חשובים כאלה,

יכולה לגרום למיטה סופית בשעה שהם עוד עלולים היו לחיות.

אז לכן זה לא פשוט.

על כן, אני אתן לך מספר טלפון אם תרצי בסוף הערב, ותוכלי לצלצל לברר מה כן ומה לא.

רגע, ועוד משהו שרציתי לשאול. אתה לא תמיד יודע, כשאתה תורם,

נגיד איברים שמותר, אם זה ליהודי או לגוי,

אז רציתי לדעת אם זה חשוב שאיברים של יהודים, באותו טלפון תקבלי תשובה.

תודה רבה.

אפשר רק ברכה לזרע של קיימא, קארין בת לימור. מי זאת?

אני.

אז את צריכה כיסוי ראש.

אוי, לא.

מה, אם את רוצה זרע של קיימא, מה זה?

מה לא?

יש לי כיסוי ראש לבן יפה. לא, איזה כיסוי ראש אני יכולה לעמוד.

מי אמר לך שאת לא יכולת? לא צריך לעמוד, אפשר לשבת.

הנה, בבקשה.

תן לך. אוי ואבוי לי. מה, אוי ואבוי לי? את רוצה ילד להחזיק ביד ככה?

רוצה להחזיק תינוקי?

כן. לא, אבל זה לא משהו שאני אוכל לקחת.

לקחת כבר. מה זה את לא יכולה לקחת? אני יכולה לקחת משהו אחר.

עוד אחד. יש לי צבע ורוד.

לא, לא כזה.

הנה, קח שחור. יש לי שחור גם.

מה?

זה לא משהו שאני אוכל ללכת ביום יום עובד. אני עושה דברים אחרים, הרב. לא, לא. אני מאוד משתדלת. זה, אני אומר לך, זה סגולה. חבל על הזמן. תיכנסי לאתר שופר,

תכתבי,

כוחה של מצווה.

תראי שם אשה עשר שנים, לא היה לה ילדים.

זה אחת מני מאות.

אפשר להתחיל רק עם יום שישי-שבת קודם?

רק יום שישי-שבת.

כל שישי-שבת תהיה כספור, ולא כל השבוע. בינתיים.

את יודעת מה? אני צריכה להתחיל ממשהו. את יודעת מה? שישי-שבת,

אל תניחי.

כל השבוע תניחי.

לא.

לא. מה לא?

תשמעי מה שאני אומר לך. את רוצה? לא, לא. אבל אני לא יכולה לעמוד בו. מי אמר לך שאת לא יכולה? אני לא רוצה להבטיח משהו שאני לא אוכל לעמוד בו.

תשמעי, תגידי שאת פשוט מאוד התחייבת. זה הכול. לא, לא. מה את חוששת, שישאלו אותך?

לא, בעלי בכלל לא בכיוון.

בואי נצלצל אליו. את רוצה שאני אדבר אתו?

לא.

מה לא? זה לא משהו שאתה יכול להחליט עליו לבד. אני אחליט? אני לא אחליט. לא, אני כאילו אחליט עליו. אז אני אשאל אותו.

לא, הוא לא. את רוצה את לשאול אותו?

כן. בבקשה, תשאל. אה, לא? לא לפני כולם. לא לפני כולם. שקט, דברי אתו לבד.

אני יודעת מתי התשובה. אל תגידי לו שאני אמרתי כך,

מה הוא מסכים ומה הוא לא.

אני מברך אותך שיהיה לך זרע חיים קיים השנה.

נו, תגידי לו.

לא, הרב, אני לא יכולה.

את לא יכולה או הוא לא יכול?

גם וגם.

מה גם וגם? אני עדיין לא בשלב הזה. לאט-לאט זה אני קרבת, אבל אני לא יכולה לקחת על עצמי דבר שכזה. אני אמתין. אל תדאגי, תשימי ותראי שזה נאה ויאה,

ויהיה לך בסוף תינון. את יכולה להגיד בלי נדר?

כן, אפשר להגיד. לא להתחייב. את יכולה להגיד בלי נדר, אין בעיה, אבל זה לא עוזר.

לא, בלי נדר.

לא, כי את חייבת, מרגע שנישאת,

מרגע שנישאת את חייבת גם בלי להגיד נדר או לא נדר.

זה כאילו בן-אדם מגיע לגיל 12,

בת הגיעה לגיל 12, היא אומרת, אני בלי נדר אשמור שבת.

מה זה בלי נדר?

היא חייבת לשמור שבת.

אי-אפשר לעשות נדרים על המצוות, אנחנו חייבים במצוות.

נכון, אבל מתחילים ממשהו. נכון, ממתי שהתחתנת.

נכון, התחלתי דברים ממתי שהתחתנתי, אבל

אני עוד לא מרגישה שאני בשלב שאני אוכל לעשות. איזה שלב? שתהיי בריאה. מהחופה? אחרי ההיא נומה. כבר היית צריכה לשים. נכון.

הנה, באתי עד שלומי בשבילך.

לא טוב?

שתי שאלות, כיסוי ראש ותינוק.

לא, רב, אני לא יכולה. אני לא יכולה.

טוב, תשאלי אותו. אולי הוא ידחף אותך, יעזור לך.

תשאלי בינתיים.

כן, שאלה נוספת.

רגע, פה הבחור שלי כאן. תן לו.

רגע, רגע.

שלום,

כבוד הרב.

שלום, ברכות.

יש לי שאלה בנוגע ליעקב אבינו.

הרי אנחנו יודעים כיבוד הורים,

אז איך, ומן הסתם גם יעקב אבינו, יעקב אבינו יודע,

אז איך הוא מרמה את אביו?

קודם כל, הרמאות, אנחנו משתמשים בלשון הזאת, אבל זו לשון לא נכונה.

בא אחיך במרמה,

הכוונה בחוכמה,

בעורמה.

זאת אומרת, בא אחיך,

אז הפירוש, הרי הוא עשה את זה על פי נבואה שקיבלה רבקה. והיא אמרה לו, כלילתך עליי בני.

זאת אומרת, אל תדאג, אל תחשוש, אתה לא מרמה.

אתה עושה את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה,

כיוון שהנחש

פיתה

את חווה,

וכיוון שעשיו

הוא שייך לנחש הקדמוני.

לכן, כיוון שהוא בא בתרמית

ועושה הכול ציד בפיו,

והוא מטעה את אביו בכל מיני שאלות, כיצד מחסרים את התבן וכו',

אז צריך לבוא עליו בדיוק באותו נשק שלו.

אם תמים תטמם,

אם נבר תתברר,

אם עיקש תטפל,

וצריך לנהל איתו בדיוק באותו מהלך.

אז לכן היו צריכים לעשות את זה בדרך זו,

והיא אמרה לו, על-פי נבואה, זה מה שאתה צריך לעשות. הראייה,

שאחרי שבירך אותו יצחק

והבין

שהוא בירך

את יעקב בטעות במקום עשיו, והוא הבין שכשעשיו נכנס שהייתה פה טעות,

מה הוא אמר בסוף?

במקום לקלל את יעקב שכאילו הטעה אותו,

הוא אמר גם ברוך יהיה,

כי הוא הבין שמן השמים השגחה עשתה את זה בצורה זו.

אז יש לי עוד שאלה, כבוד הרב, ואנחנו יודעים שצריך לשפר מידות.

כן. וכמו שאתה אומר, יעקב היה עם מידת אמת.

נכון, הוא לא שיקר כלום.

הוא לא שיקר בזה שהוא התחזה לאחיו. הוא לא התחזה, הוא אמר, אנוכי

עשיו בכוריך.

אנוכי,

זה אנוכי,

עשיו

בכוריך.

אז כבוד הרב ישר ברכה לשני האחיינים שלי, נעורי. הוא גם לא שינה את הקול שלו.

הוא לא רימה את אביו.

הקול,

קול יעקב,

והידיים ידע עשיו. את הידיים הלבישה אמא שלו.

הוא לא שיקר את אבא שלו.

כן. אפשר עכשיו, כבוד הרב, ברכה לנעורי ונועם,

נועם בן אליהו ונעורי נסים ונועם אליהו.

ארבעת הכול, תתחיל מחדש.

מתרגש.

אם תוכל בבקשה לברך את נועם אליהו ונעורי נסים ונעורי נסים, בני אסתר, דדון ומשה.

אסתר, דדון ומשה.

השם יזכה אתכם לכל טובו וברכה, לעבודתו יתברך וזיווגים הגונים.

אם תוכל לברך אותי ואת חברתי אבישג ורנונו. אז את מי בירכתי קודם?

את אחייני.

אחייני? אוקיי.

ואתה?

עכשיו, את אליהו ואבישג ורנונו לחופה.

בשמחה.

אליהו.

אליהו בן.

אה, חנה.

חנה.

ואבישג בת תמי.

אבישג בת תמי. תסכו לחופה בקרוב.

ותבנו בניין עדי-עד.

כן.

תן לו פה עוד פעם עם הציצית.

כבוד הרב, לפני שנים החתימו אותי לא באילוץ, אלא

מי מרצון, החתמתי על עדי, השתלת איברים או איברים לטרומה על המדר, לא זוכר בדיוק מה זה.

לפי הדת, זה בסדר או לא בסדר? איך אני יכול לבטל את זה אם זה לא בסדר?

בטלפון אני אתן לכם. תרשמו.

574-03-574-1167- הרב עזרא-מחפוד.

בהצלחה.

כן.

ועוד שאלה אחת קטנה.

הרי הכול זה מלמעלה.

אז איפה שיקול הדעת של האדם? אם אדם טוב לו, רע לו והכול מלמעלה, אז איפה כן לשים את השכל ואיפה לא לשים את השכל? איפה מה עשיתי טוב?

הכול בידי שמים.

חוץ מיראת שמים.

אז יראת שמים זה ביד שלך, אתה צריך להחליט.

אם למדת תורה, תחליט נכון.

אם לא למדת תורה, מן הסתם תחליט לא נכון.

זאת אומרת, אם אני הולך בדרך הנכונה,

בדרך האמת,

וכל מה שקורה זה מלמעלה?

כן.

אבל מה זה למעלה?

לפי הזכויות שלך. אם יש לך הרבה זכויות,

ייתנו לך כלים ועזרה שתוכל להשלים עוד ועוד ועוד ולעשות עוד.

אם אתה לא תלך כל כך,

אז יהיה לך כל מיני איתותים שאתה לא בדרך.

אתה מבין?

כמו בן אדם, לדוגמה, כן?

שהוציא את הראש מהרכבת ופתאום שומעים דום, דום, דום, דום, דום, דום.

הזמינים שהעמודים פוגעים לו בראש.

אבל אם הוא לא הוציא את זה, לא שומעים כלום, הכול בסדר.

תודה.

תהיה בריא.

כן, תן לו שם.

שלום, הרב.

שלום.

רציתי שתי שאלות, אם אפשר.

איך אפשר,

אני או בין היתר הרבה כמו נערים, לדוגמה, וכל מיני דברים שאני מכיר,

וגם אני, בין היתר,

שרוצים להתחזק, רוצים לקיים, אבל יש את המניעה, כמו לדוגמה מהחברים, או כמו הדוגמה הקלאסית שהיתה עם אותה אשה עכשיו, שהיא רוצה מאוד לשים כיסוי ראש, אבל יכול להיות שהיא מפחדת מה יגידו ומה... לא, לא, היא לא רוצה כל כך. אם היא היתה רוצה, היא לא היתה חוששת מה שיגידו.

או בין היתר, אז איך אפשר להתגבר על כל הדברים האלה? פשוט מאוד, מחליטים שרוצים ונגמר.

כן, אבל אנחנו בדור לא פשוט.

בדור פשוט מאוד, אני נמצא באותו דור.

איך מגיעים לרצון של הרב? החלטתי, החלטתי, זהו, החלטתי, זהו, החלטתי.

אתה רוצה לנסוע, ראית? יהודייה הגיעה לפה מביתר-עילית.

מה זה, עד שלומי?

ממודיעין-עילית.

בשבוע הבא יש לי ארבע הרצאות, וחלק מהן קרובות אליה, למה היא באה עד עכשיו? היא רצתה הערב להגיע,

אז היא הגיעה עד לפה.

אם בן אדם רוצה, הוא מגיע. אם אדם רוצה, אין שום מניעה.

איך מגיעים לרצון הזה?

אם תלמד את חשיבות המצוות ותדע את ערכן,

ודאי שתעשה.

לדוגמה, אם תבין שאבן קטנה כזאת

שובייה

מיליונים,

אתה תשמור עליה מכל משמר,

ואם היא תהיה רחוקה ממך ותדע שניתן להשיגה עם מאמצים רבים,

אתה תעשה את הכול להשיג את אותה אבן.

אבל אם אתה תבין שהאבן הזאת אין לה שום משמעות, אין לה שום ערך,

אתה לא תתאמץ.

אם היית יודע שכל מצווה היא נצחית,

והשכר שלה אין לשלם אפילו בכל העולם הזה,

אם יתנו לך אותו,

לא היית מפספס אחת,

ולא עוד, לא היית מבזבז רגע מלאסוף כאלה.

לכן אני מייצר כל הזמן זכויות במיליונים,

לא באחד-אחד, במיליונים.

הבנת? אני כבר לא מסוגל לחשוב בקטן.

הבנת?

זה כמו עשירים.

תבוא לעשיר, תגיד לו, עשיר גדול,

יש לי הזדמנות למכור לך חנות פלאפל. הוא לא יודע על מה אתה מדבר בכלל.

הוא קונה קניונים, הוא קונה גורדי שחקים, אתה מדבר איתו על חנות פלאפל?

זה תלוי מה אתה מבין.

כשאתה מבין משהו,

אז אתה שם את המטרה לפניך והולך לקראתה.

אין ערך, כשאדם לא מעריך את החיים ולא מעריך את המצוות, שם הוא מפספס את הכול.

אתה רואה יהודייה חשובה,

רוצה שיהיה לה, איפה היא?

איפה היא?

עוד נדברת איתו?

בקיצור, רוצה בין.

מה הבעיה עם כיסוי ראש? היא יודעת שהיא צריכה לשים, אז מה זה משנה אם היום ובעוד חודשיים? מה זה משנה?

אפשר לקבל את הברכה היום, לא חבל?

אתה מבין?

אבל זה הכוח של יצר הרע, לשבת על הבן אדם

ולא לתת לו,

לעכב אותו כמה שאפשר. זה ההצלחה של היצר.

כמה שיותר לעכב את האדם מלהרוויח.

ועוד שאלה, רב, בהמשך, אם אפשר לפרט קצת יותר על המעלה והמשמעות של כיסוי ראש לאישה. תודה רבה.

מעלה של כיסוי ראש,

בזוהר הקדוש כתוב שזוכה שבניה יהיו צדיקים,

זוכה

שיהיה לה טהרה וקדושה בבית,

זוכה לה עשירות.

אם מקפידים על כיסוי ראש מלא,

לא מוציאים פה קצת ושם קצת ומשם קצת, שומרים על כיסוי ראש מלא כמו שצריך,

הרבה מעלות מזה. בזכות הצניעות של אמותינו הקדושות,

הם זכו לזרע קודש

כמו שרה שהייתה צנועה, הנה באוהל,

זכתה ליצחק,

והיא מקבלת את בשורת יצחק בשעה שכתוב שהנה היא באוהל,

כמו תמר,

שחמיה לא הכירה משום צניעותה ותתכס בצעיף,

זכתה שיצא ממנה פרץ שממנו יצא מלך המשיח,

קמחית,

שהייתה מכסה את שערות ראשה ולא ראו קורות ביתה,

את שערות ראשה,

זכתה לשבעה בנים כהנים גדולים וכן הלאה.

הרבה מעלות ושבחים יש בכיסוי ראש,

ואם לא שמים, יש הרבה בעיות.

והראיה שיש נשים ששמות,

ניצלות ממחלות וזוכות לזרע חי וקיים.

ואת זה ניתן לראות באתר שופר.net,

שהרבה מקרים כאלה מתועדים.

הבנת?

כל בת מלך כבודה פנימה, כיסוי ראש לאישה זה חיוב מן התורה.

חיוב מן התורה.

כן, בעלך כבר ענה?

את ההוא.

מה הוא אומר?

מה זה משהו אחר?

תפסיק לראות גם טלוויזיה בשבת. קודם כול זה נפלא שתשמרי שבת קומפלט, לא רק את הטלוויזיה. דבר שני, עם כיסוי ראש.

בשבת.

את יודעת מה? אני הולכת איתך חצי-חצי.

מיום שלישי

את הולכת עם כיסוי ראש.

מה אכפת לך? איך תתאמני? איך תתאמני? איך תתרגלי? זה שישי שבת.

יש שישי שבת מלא. לא, שישי שבת את בבית?

לא, אני רוצה שתצאי לרחוב.

אני רוצה שתצאי לרחוב.

זה קצת מצחיק, אני עם מכנסיים והכול. מה את שומעים? מה הבעיה? לקנות שמלה או חצי-חצי?

מה את אומרת לי לא? זה כבר לא נגמר בכיסוי ראש. מה זה לא? מה זה לא? לא הבנתי מה זה לא.

אני לא רוצה להתחייב. דיילת יכולה ללכת עם חליפת שמלות? למה את לא יכולה?

בעלך לא יקנה לך חליפת שמלה?

לא שהוא לא יקנה לי. השאלה היא אם אני בשלב הזה שאני מוכנה. איזה שלב? את באיחור.

איזה שלב?

אם לא עכשיו, ומתי?

יש לך הזדמנות. פה כבר הגיעו, נותנים לך ברכה, קחי אותה וצאי לדרך.

מה את רוצה, שיבוא בן

ויראה אמא עם מכנסיים, לא יודע מי האבא?

זה, הרב, זה לא משהו שאני יכולה לקחת עכשיו. טוב, תחשבי עוד קצת.

נמשיך בינתיים.

כן.

כן, תן ליהודי פה עם כובע.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שמי יואב. באתי מניו יורק במיוחד בשביל לראות אותך.

לפה, לשלומי? כן, לשלומי.

אז אתה עקבת אותה, אני לא... כן, עקבתי את כולם, כן, כבוד הרב.

אני אלמן מזה חמש שנים,

ותגיד לי מה עוד לא עשיתי בשביל למצוא שידוך, בבקשה.

שאני אגיד. כן, תגיד לי מה לא עשיתי עוד.

אני יכול להגיד לך אולי מה לעשות בשביל שיהיה לך שידוך.

תשאל, אני אענה.

כבוד הרב.

אתה שומר תורה ומצוות קומפלט? שומר תורה ומצוות קומפלט.

כמה שעות אתה לומד ביום?

שעתיים.

כל יום?

כל יום. איפה?

איפה שאפשר.

לבד? הם חברו את ה... לא, לבד.

לבד. מה אתה לומד?

פרשת השבוע.

רק?

רק.

קורא תהילים גם כל יום, את כל היום, את התהילים שלו.

בשבת גומר את כל הספר של התהילים.

אני מחזיק

70 ילד שקוראים תהילים כל שבת,

נותן 30% מהמעשר שלי,

הולך עם ציצית,

הולך עם כיפה.

לפני חמש שנים אשתי נפטרה ומאז אני מנסה למצוא שידוך ולא מצאתי.

טוב.

אתה תלמד,

חוץ מהשעתיים שאתה לומד,

עוד שעתיים.

מקבל. ואתה תלמד הלכות.

הלכות.

כל הזמן הלכות.

עוד שעתיים.

במשך שלושה חודשים.

רצוף.

כולל שבת.

כולל חגים.

בסדר?

בסדר. ואני מברך אותך. מה שמך? יואב.

יואב בן? יואב בן הלא.

הנא? הלא.

בלמד.

כן. יואב בן הלא.

כן.

השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה השנה.

אמן.

תהיה בריא.

אז אתה חוזר עכשיו ל-United States?

אחרי חנוכה?

בסדר גמור.

אולי תמצא זיווג פה.

כן.

שאלה נוספת אין לו.

שלום לך, כבוד הרב.

שאלו אותי שאלה ואני מפנה אותה אליך.

איך מתחברים לתפילה גם כשאין רצון להתפלל?

בן-אדם שהוא לא מאמין בתפילה או משהו. אין לו אמונה. הוא לא מרגיש בתוכו שום אמונה, שום התחברות לקדוש-ברוך-הוא.

הוא עושה את זה כדרך אגב.

כדי לחזק אותו, מה הוא צריך לעשות?

הוא לא מאמין בכלל שיש הבורא?

הוא מאמין שיש את הבורא,

רק בתוך תוכו אין לו את המשיכה הזאת לעשות את זה.

הבנתי.

אם הייתה כספת

שלא צריך לסובב אותה מספרים,

והיו אומרים לה כמה מילות קוד,

ועל ידי זה זה נפתח,

צריך שתהיה לבן אדם משיכה לכספת

בשביל שהוא יפתח אותה?

לא צריך, נכון?

התפילה, כשאדם מתפלל לקדוש ברוך הוא,

זה פותח שפע מלמעלה למטה.

אומנם צריך תפילה עם נשמה,

אבל לאט לאט מקבלים את זה.

בפרט שמתפללים כמו שצריך לפי הטקסט הכתוב עם תשומת לב,

אז מקבלים גם שפע בהתאם, ואז כשרואים שזה מועיל,

אז בוודאי כשהאדם מתמלא יותר רצון להתפלל עם יותר כוונה,

כי הוא רואה כמה שהוא מתכוון יותר,

התפילה נשמעת יותר.

אבל אם בן אדם רק מדקלם על מנת להיפטר מזה,

אז הוא לא עושה את מה שצריך לעשות.

תפילה זו ההזדמנות

הכי גדולה שיש לאדם בחייו.

בתפילה אחת יכולים להשיג דברים שאי אפשר להשיג כל החיים.

הרבה השיגו עם התפילות שלהם דברים שלא ניתן היה אפילו להשיג על פי טבע.

תפילה מעומקא דליבא משיגה דברים גדולים.

תפילה עם דמעות

עוד יותר, מגיעה עוד יותר גבוה ומשיגה עוד יותר דברים.

זאת אומרת, יש כמה לשונות של תפילה.

יש עשר לשונות,

אבל צריך לדעת, תפילה זה עניין של עבודה,

עבודה שבלב.

זה לא לקרוא טקסט סתם.

אומנם הטקסט הזה הוא מחויב,

אבל אם כבר אתה אומר אותו, מה הבעיה להכניס בתוך

כוונה אמיתית?

הרי המתפלל מאמין שיש בורא.

ממילא, תדבר אתו.

אם היו מסודרים לך פגישה עם ראש העיר ואתה יכול לבקש מה שאתה רוצה,

לא היית מבקש ממנו איזה דונם?

לא היית מבקש איזה משהו, פטור?

היית מבקש.

היית מתכנן גם את הפגישה, שלא תתבלבל ולא תשכח.

אתה הולך להיפגש, לא עם ראש העיר,

אתה הולך להיפגש עם הקדוש ברוך הוא. תחשוב מה ההזדמנות שיש לפניך כרגע.

תתכוון, תשכנע אותו

בתוך המילים,

מה שאתה רוצה.

אתה רוצה שכל.

אתה חונן לאדם דעת.

תבקש ממנו.

חונן הוא מאתך.

כשאתה מבקש עם כל הכוונה,

אז יש סיכוי שיתייחסו אליך ברצינות.

אבל אם אתה זורק את זה להתפטר,

אז מי מתייחס לזה?

אתה לא מתייחס, אז למה שהתייחסו לזה?

זה כמו אחד ששואל מישהו, סליחה,

איך אני מגיע לרחוב פלוני-אלמוני וממשיך לנסוע?

מי יענה לו? מי יסביר לו?

אבל אם אתה מקשיב ואומר לו, עוד פעם, סליחה, לא הבנתי, ימינה או שמאלה בסוף?

אז הבן-אדם מרגיש שיש טעם להשקיע בך, אני אסביר לך.

הבנת?

תהיה בריא.

כן.

שאלה שאר אצל הגברת.

מיום שלישי עד מוצאי-שבת?

כן.

שלום, הרב. שלום. רציתי לשאול מה הרב חושב על כיסוי ראש, אם יש הבדל בין מטפחת כובע לפאה.

אם יש בזה דרגות או ש...

כיסוי ראש שמכסה את כל הראש, מטפחת או כובע, זה מצוין.

פאה לספרדיות, לא בא בחשבון.

גם לאשכנזיות, לא כולן.

אבל מטפחת או כובע זה אותו דבר, או שיש בזה עניין ש...

תלוי. אם הכובע צנוע או המטפחה צנועה, אז הכול בסדר. העיקר שיכסה את הכול.

אפשר ברכה?

כן.

עדיאל נסים, לברך את הבן שלי, עדיאל נסים להצלחה בישיבה. עדיאל נסים? מה זה עדיאל שם? עדיאל, עדיאל נסים. עדיאל נסים, בן?

סנדרה. סנדרה יזכה ל...

להצלחה בישיבה. הצלחה בישיבה, בעזרת השם, מהרה.

אני רוצה להציע לכם, למי שרוצה הערב

נחשונים בשלומי,

להיות שותפים במנייה במבצע החדש שלנו, 1,750,000

תקליטורים תורניים שיחולקו בכל רחבי

הארץ ובכל בית יהודי,

ורוצה לקנות מניית זכות.

האפשרות הזאת היא 4,000 שקל בעשרה תשלומים,

400 שקל לחודש, או באשראי או בהוראת קבע,

ותהיה לו זכות של כל ה-1,750,000 תקליטורים,

עם מאות הספרים שנמצאים בפנים ויחולקו בחינם.

הוא שותף במפעל הכי גדול של הפצת תורה ממעמד הר-סיני.

במעמד הר-סיני נתנו לכולם בחינם בבת אחת.

גם אנחנו נותנים עכשיו את כל מה שניתן לקפל בתוך

8.4 ג'יגה.

אפשר להכניס

כמות אדירה של מאות ספרים,

שכולם יהיו לתועלת הציבור עם מנוע חיפוש,

שיוכלו ליהנות מזה.

מי שעושה הוראת קבע יקבל גם ברכה נמרצת

למשאלות לבו, למה שהוא רוצה,

אשריו ואשרי חלקו, מי שזוכה.

כן,

עוד שאלה לפני שאנחנו מסיימים, ואני אחלק לכם קצת מתנות.

כן.

עסקה בת?

בת רבקה חיה. רבקה חיה, רפואה שלמה, מהרה.

כן.

יש מי שרוצה?

כן, תן לו.

שם?

שם חגי.

חגי בן?

בן שרה.

שרה, תזכה לגדול בתורה ובינת שמים.

אני כן רוצה שתגדל בתור אבירת שמים.

ומה אתה רוצה?

רפואה.

לגדליה חיים רפאל. לגדליה חיים רפאל בן? מזל. מזל. יזכה לרפואה שלמה מהרה.

כן, תשבו במקום.

אני בא אליכם. אלה שרוצים הוראת קבע למלא עול כרטיס אשראי,

יוכלו לגשת לקדמת הבמה.

תן לי מוזיקה. תודה.

אדוני היושב-ראש,

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.