רמלה - תשקיע בוילה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫ערב טוב, בעזרת השם, ‫נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמיו ירוויח. ‫הערב הזה להצלחה ובריאות איתנה, ‫לניר וליאת עוזרי ‫והבנות מוריה שירה ותהילה,

‫לשלומי בן-ציון, דקלה בת יהונתן,

‫אורי בן שלומי, שיראל בת שלומי, ‫תהילה בת שלומי ואיתן בן-ציון,

‫לרפואה לרפאל חיים בן רחל, ‫דוד ברמי בן-באיה,

‫רבקה בת זוהרה, להצלחת אבישרור ובני ביתו,

‫אושרי בן זיוה וגאולה בת מרים, ‫זרע, חי וקיים, ‫וחזרה בתשובה של כל המשפחה,

‫שלומי בן עליזה, רפואה שלמה, ‫אבנון בן עליזה, נופר בת אברהם, ‫זרע, חי וקיים,

‫ולעילוי נשמת דניאל בוטבול בן רבקה, ‫מנוחתו עדן.

אמן.

תודה.

‫הפסוק אומר על משה רבנו,

‫ומות בהר אשר אתה עולה שמה,

‫ויאסף אל עמך כאשר מת אהרן אחיך ‫באור ההר,

‫ויאסף אל עמיו.

תנו רבנן,

‫משיח בן דוד,

‫שעתיד לגלות במהרה בימינו,

‫אומר לו הקדוש ברוך הוא,

‫שאל בני מה אתה מבקש ואני נותן לך.

‫כיוון שרואה למשיח בן יוסף שנהרג,

‫אומר לפניו,

‫ריבונו של עולם,

‫איני מבקש ממך אלא חיים.

זאת אומרת, הוא מבקש שהקדוש ברוך הוא

‫יחיה את משיח בן יוסף שנהרג.

‫משמע מכאן,

‫כי אלמלא נהרג משיח בן יוסף,

‫כי אז היה לו למשיח בן דוד ‫לבקש מאת הקדוש ברוך הוא ‫הרבה שאלות,

‫בהשגות עליונות וסודות שמימיים,

‫אבל כיוון שראה שמשיח בן יוסף נהרג,

‫נעלמו ונסתמו ממנו כל הבקשות,

‫ורק בקשה אחת ניצבת לנגדו,

‫והיא שקולה כנגד כולן,

‫והיא הבקשה על החיים.

‫התמונה הזו שנהרג משיח בן יוסף ‫מזעזעת אותו כל כך, ‫עד כדי שכל הבקשות אינן שוות לגביו,

‫לעומת בקשת החיים.

על ידי העדרו של משיח בן יוסף,

‫רואה משיח בן דוד את יוקר החיים,

‫ואכן אין לנו אושר,

‫עושר ומתנה טובה יותר כאושר החיים,

‫אשר בהם כלולים כל הברכות ‫וכל ההצלחות והבקשות.

‫כל רגע בחיים יש עמו השגות נצחיות,

‫וכאשר מרגיש האדם ומאריך את החיים,

‫הרי יש לו הכול ואינו צריך לכלום.

‫כאשר ניצבת לפני החי תמונה של ההרוג ‫והיעדר החיים,

‫כי אז הוא בבחינת נולד מחדש,

‫כאשר האדם רואה את חברו חולה,

‫הוא נעשה בריא.

‫כלומר, רק אז יודע הוא להעריך את בריאותו,

‫ואז הוא מרגיש את עולמו ושמח ומסתפק

‫במה שיש לו.

‫באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא,

‫ריבונו של עולם,

‫אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל,

‫הנח אותי בעולם הזה ואחיה ולא אמות.

‫אמר לו הקדוש ברוך הוא,

‫אם לא אמיתך בעולם הזה,

‫היאכה חייך לעולם הבא.

‫אמר לו משה לפני הקדוש ברוך הוא,

‫ריבונו של עולם,

‫אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל,

‫הנח אותי כחיות השדה ‫שאנוכלים עשבים ושותים מים,

‫בחיים ורואים את העולם.

‫אמר לו רב לך,

‫אמר לפניו, ריבונו של עולם,

‫הניח אותי בעולם הזה כעוף זה,

‫שהוא פורח בכל ארבע רוחות העולם,

‫הוא מלקט מזונו בכל יום ‫ולעת הערב חוזר לקינו.

‫כך תהא נפשי כאחת מהן.

‫זה מבהיל הרי לשומע ולמתבונן.

‫עד כמה עולה חשיבות יוקר החיים ‫בעולם הזה,

‫עד שמשה רבנו, איש האלוהים,

שכל אור הנצח צפון לו,

‫שהוא מוכן ומזומן,

‫ומקומו סביב לאורו של השם יתברך,

‫שכל הפמלייה של מעלה שמחה לקבלו ‫ולהיות להם לשעשוע.

‫והקדוש ברוך הוא בעצמו מבטיח ‫לצאת לקראת נשמתו, ‫להעלותה לשמי שמים,

‫ומושיבה תחת כיסא כבודו ‫אצל קרובים ושרפים וגדודים.

‫ומכל מקום מתחננת הנשמה ‫להניחה בתוך גופו של משה רבנו.

‫לאחר כל העושר הצפון לו,

‫מתחנן משה לקדוש ברוך הוא ‫להניח לו לחיות בעולם הזה,

‫אפילו כבהמה וכחיות השדה אוכלי עשב,

‫וכעוף הפורח בכל ארבע רוחות העולם.

‫וכיצד אפשר לפרש את הדבר הזה?

‫איזו מין בקשה זו?

‫ואי-אפשר לפרש את הדבר כפישוטו,

‫שכן איזה חיים הם בלי בחירה,

‫בלי חיובים,

בלי משימות,

‫אלא נראה שכוונתו הייתה ‫שישאירו בעולם הזה להיות בלתי מסודר,

‫בלי יציבות,

בלי בסיס לחיות,

‫כמו עוף שצריך לחפש את הטרף כל יום,

‫שלא יהיה לו מן המוכן,

‫כמו חיות השדה או עוף השמים ‫הנודדות ממקום למקום.

‫כן מוכן היה משה לחיות בעולם הזה,

‫להיות בודד וגלמוד במדבר,

‫ובלבד שיחיה ויראה עולם הזה.

‫והנה לנו דוגמה מוחשית ‫על יוקר החיים ‫שגדולי עולם עריכו כל כך.

‫הנה לנו ציור על מושג זה,

‫כפי שהוא נראה לנו ממשה רבנו, ‫עליו השלום.

‫האנשים הנמצאים בתוך החיים ‫אינם מרגישים כי הם שרויים ‫בתוך אושר גדול כזה,

‫כי עזה כמוות אהבה ‫קשה כשאול קנאה,

‫רשפיה רשפי אש שלהבת יא.

‫איזו אהבה יש לעומדים על סף המוות?

‫באיזו קנאה יש אצל יורדי שאול?

‫האהבה לחיים מאוד עזה,

‫כאשר מרגיש האדם כי מפרידים אותו מהם,

‫והוא עומד לאבד את היקר לו מכול,

‫אזי מתגברת אצלו האהבה לחיים.

‫כשעוברים ליד בית חולים או מושב זקנים,

‫מרגישים כיצד החולים או הזקנים ‫מקנאים קנאה גדולה לצעירים הבריאים,

‫העוברים ושבים במהירות ומרץ רב.

‫ומי שמסתכל בעיניהם רואה כיצד בוערת ‫בתוכן אש של קנאה לחיים.

‫והקנאה לחיים בימי הזקנה ‫גדולה פי כמה וכמה ‫מאשר בימי הנעורים,

‫מפני שאז מרגיש האדם ‫כי קרבה שעת הפרידה מן החיים.

‫לא לחינם הזהירה התורה

‫לכבד את הזקן.

וזה מהטעם שהוא נוסף, ‫שנפשו שפלה מאוד.

‫הוא מרגיש כי החיים עומדים ‫להיות נעתקים ממנו,

‫והוא עלוב ומיואש מן החיים,

‫ולכן הזהירה התורה לכבדו,

‫כמו שאמרה, מפני שיבה תקום ‫והדרת פני זקן בעבור המ...

מת כי הזקן קרוב למיתה, כי גופו כמת נחשב.

הזקן מלא במחשבות ורגשות של עולם הבא.

הוא כבר מרגיש פיניה ושייך לעולם הנצח.

כלו אצלו תקוות החיים.

הוא מרגיש בעולם הזה כמו עובר אורח.

כוחותיו הגופניים נחלשו,

והחושים הטבעיים מתו אצלו,

יודע ומרגיש כי עוד מעט יבוא קצו.

פגו אצלו כל הדמיונות של ימי הנעורים.

כולו חדור ייאוש מהעולם הזה.

נפרד הוא מן החיים.

כולו מוצף רגשות של חיי העולם הבא.

ולכן צריכים לכבדו מפני הקשר שיש לו לחיי הנצח.

הוא מופשט מן החומריות וכמעט נהפך כולו רוחני,

ולכל דבר רוחני ונצחי צריכים להתנהג בכבוד.

זאת אומרת, אם היינו מבינים כמה החיים יקרים,

לא היינו מאבדים רגע אחד בחיים.

שאם משה רבנו,

עליו השלום, הסכים בתנאים כאלה להישאר בחיים,

משמע שהחיים זה ערך יותר גבוה ממה שאנחנו אפילו מעריכים.

כל מי שידברו איתו על חיים יגיד שחיים זה הדבר הכי יקר שיש.

אבל אותם אנשים שמדברים על יוקר החיים,

הם בעצמם מבזבזים את החיים לריק ימים,

שבועות,

חודשים,

עוברים,

לריק.

אם אדם יכול לבזבז שעה בחיים,

הוא יכול לבזבז את כל החיים.

מי שלא מבזבז שעה מייקר דקה.

מי שמייקר דקה מייקר שנייה.

כל רגע הוא תפוס במציאות הנצחית שהוא צריך להגיע אליה,

שהוא מתקרב אליה.

כל רגע.

משה רבנו מבין ששעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה יותר מכל חיי העולם הבא.

ואפילו אם הוא לא נשאר כאדם, בעל בחירה,

אלא כבעל חי או עוף,

אבל גם להם יש את המטרה למה הם קיימים בעולם,

ובעצם הם משלימים את ההרמוניה של הבריאה.

כמו שאמרה פעם צפרדע לדוד המלך, עליו השלום,

שהשירה שלה זה יותר מכל התהילים שלו.

מה זה השירה של צפרדע?

לא הגעגע געגע,

אלא עצם הקיום שלה,

שעושה בדיוק מה שהבורא רצה ממנה בלי שום שינוי מזה,

זה נקרא שירה.

כי בשירה יש הרמוניה,

יש כלים רבים,

ואם מישהו חורג זה צורם את האוזן, מייד מרגישים.

יש סימפוניה, סימפוניית החיים,

וכל פרט וכל ברור בבריאה יש לו תפקיד,

והוא משלים בתוך הסימפוניה של החיים.

אז גם לעוף ובעל חי יש את זה.

והם עושים את זה בשירה יותר טוב מאשר לבן אדם.

כי אם בן אדם חוטא, הוא מקלקל את הבריאה.

הניגון מתפספס.

האקורדים לא נכונים.

ממילא המוזיקה מתקלקלת.

אז גם בעל חי ועוף

כדאי להישאר פה בשביל לעשות חלק ברצון האלוקי של הקדוש ברוך הוא.

ליטול שכר תמיד יהיה זמן.

אבל לעשות את רצון הבורא, להיות שמש לפניו,

להיות עבד לפניו,

להיות עושה רצונו ממש כל רגע,

זו משימת החיים שממנה לא רצה משה רבנו לצאת.

לא רצה להפסיק.

לא רצה להפסיד.

לא רצה לוותר.

נלחם להישאר עוד בחיים.

רק השב אמר לו, רב לך.

אל תוסיף עוד דבר אליי.

זאת אומרת, הגיעה שעתך.

אבל רואים מפה את הייקור של החיים.

ואנחנו רואים את זה כשאדם הולך לפעמים ללוות את המת.

אז כולם אומרים, תראה מה זה סוף האדם, תראה מה זה. אתמול היה ככה

בכל כוחו, בשיא כוחו.

ותראה היום מה זה.

מי היה מאמין?

מי היה מאמין?

ופתאום האדם מבין שהחיים זה זמן שאול,

ובכל רגע הוא יכול להיות מזומן לדין בעולם העליון.

מתי אדם כן מייקר את החיים?

כשהוא רואה שהם מתחילים להיפסד ממנו.

כשמאותתים לו שהוא עומד לעזוב.

חבל.

הצעירים,

לכאורה יש להם יותר זמן,

והם יכולים לאסוף ולצבור זכויות לאין-סוף.

לא שהזקנים כבר פסו מן העולם,

כי בתשובה אדם יכול לקנות ברגע חיי עולם הבא.

אומנם הוא כבר איבד את השנים שיכול לצבור הרבה זכויות לחיי העולם הבא,

אבל מכל מקום,

הצעירים ודאי צריכים להיות חכמים לנצל את החיים עכשיו.

אם הייתי זוכה לחזור בתשובה לפני גיל 24 בכמה שנים טובות,

וואי, איפה הייתי היום?

כל שנה, ברוך השם,

אני רואה כמה הצלחתי להשתפר יותר משנה שעברה,

וכמה הספקתי להגדיל יותר ויותר בעבודת השם.

אז אם היו לי עוד כמה שנים מוקדמות יותר,

מן הסתם שהייתי מספיק,

כהנה וכהנה יותר.

אבל מה לעשות שהתעוררתי בגיל 24?

אבל מי ששומע אותי יכול להתעורר מהרגע,

וחבל על כל רגע.

כל רגע שנאבד לא ישוב,

ומה שיכולת להרוויח הפסדת.

אז חבל על כל רגע,

כי אין יקר יותר מזמן,

וזמן אי אפשר להחזיר.

בואו נראה מעשה שמובא בגמרא.

רבי אלעזר ורבי שמעון בר יוחאי,

הבן שלו, רבי אלעזר,

קיבל עליו ייסורים, היה מקבל על עצמו ייסורים מרצון.

בערב היה אומר להם,

אחי ורעי בואו.

היה קורא לייסורים שיבואו אליו.

ובבוקר היה אומר להם, לכו.

למה? מפני ביטול תורה.

שלא יפריעו לו הייסורים בבוקר.

וכמו שהוא היה מזמין אותם, ככה הם היו באים.

באים לו ייסורים כאמים,

כל הלילה.

בבוקר עוזבים אותו שיוכל ללמוד תורה.

יום אחד שמעה אשתו

ואמרה לו,

מה, אתה מביא את הייסורים על עצמך?

כילית את הממון של בית אבא.

כל הכסף הולך על תרופות

מרדה בו ועזבה אותו.

כשנפטר רבי אלעזר,

שלח רבי,

רבנו הקדוש,

לדבר באשתו של רבי אלעזר, לשאת אותה.

שלחה לו כלי שנשתמש בו קודש,

השתמש בו חול,

אתה חול לעומת

רבי אלעזר בעלי.

שומעים?

רבנו הקדוש,

רבי יהודה הנשיא,

כל המשנה שלנו ממנו,

ענק שבענקים,

קדוש עליון אומרת לו, אתה חול לעומת בעלי שהיה קודש.

שלח לה.

נאמר שבתורה הוא גדול ממני,

אבל במעשים טובים

הוא יותר גדול ממני?

שלחה לו.

בתורה,

אם הוא גדול ממך אני לא יודעת,

אבל במעשים אני יודעת

שהיה מקבל.

קיבל עליו ייסורים.

וזה נקרא חול אצל קודש.

וזה פלא.

הרי כאשר רבי אלעזר היה בחיים,

אשתו הייתה מורדת בו ובורחת ממנו וזלזלה בו.

למה הוא מזמין את הייסורים ומכלה את הממון?

והרביתה עליו טענות משום שקיבל עליו את הייסורים מרצון.

ואילו לאחר פטירתו לא התרצתה להינשא לרבי,

כי לגבי רבי אלעזר הוא היה בעיניה כלי של חול.

כי רבי אלעזר קיבל ייסורים והוא גדול גם במעשים טובים יותר מרבי.

והלוא היא מרדה בו וברחה ממנו מפני שקיבל ייסורים.

ואז היא לא החשיבה אותו ולא העריכה את גודל מדרגתו ביראת שמיים.

שכל מעשיו נובעים מרוממות נפשו,

ואילו לאחר פטירתו היא מחשיבה ומעריצה את מדרגתו.

כיצד זה ייתכן?

הרי זה ניגוד.

אלא לאחר שרבי אלעזר נפטר,

התחילה לחוש בהיעדר.

התחילה להבין איזה אוצר נחמד היה לה ואיננו עתה.

התחילה להבין שלא היה זה הולם להביט בעין על מעשיו הנפלאים,

כאשר זלזלה במדרגתו באהבת הייסורים,

ולכן כיבדה אותו לאחר פטירתו.

כעת הבינה מה הוא היה ומה היא איבדה,

ורק מהעדר הרגישה את הטוב שהיה בו.

יש לו לאדם להתבונן תמיד ולעשות חשבון נפש,

לקרב ולחוש את טעם ההיעדרות מהחיים,

להתפשט ולהתרומם מעל הטבע,

בהרגלים,

מחיי החולין שלו,

וידמה לעצמו כאילו הוא נפרד מהחיים,

ואז תתעורר בו קנאה גדולה לאהבת החיים.

אז הוא ישמח ויסתפק במה שיש לו,

וינצל את החיים להנציח אותם לכבוד השם יתברך.

יש כאלה שזכו לשבת באוהל של תורה,

בארבע עמות של הלכה,

אשריהם ואשרי חלקם,

אבל יש כאלה שיש להם דרישות שונות בחיים.

יש כאלה שמביטים לאחוריהם,

מציצים ומביטים בחברים הטובעים בים הזועף של כל מיני תאוות,

מידות מושחתות,

זמרים מקולקלים,

שהם טועים בדרך החיים ומזדהמים בבוץ של חיי החולין.

כי אז היו מוותרים על כל דרישות החיים ומבקשים מהקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

תן לנו חיים,

כמו שאנחנו מבקשים בימים האלה.

תן לנו חיים.

רק בקשה אחת יש לנו,

אל תשליכני מלפניך,

ורוח קודשך אל תיקח ממני.

אז היו מרגישים את אושר החיים שזכו להיות מיושבי בית המדרש,

היו מנסקים את הקירות של בית המדרש,

כל אבן באבן של בית התלמוד.

היו רואים בה כאילו מקדש השם.

וכל הרבנים היו בעיניהם ככהנים גדולים,

שלוחי הקדוש ברוך הוא להצילם מזרם המים הזדונים,

להעריץ את הקדוש ברוך הוא, רומם אותו בשמי מרום.

והיו רואים את כל החברים שיושבים איתם בישיבה, פרחי כהונה,

שהם מעוררים ומגינים וממליצים עליהם,

עוזרים ומסייעים להוריד את השכינה לתוכם.

על זה הם היו מבינים את ערך החיים.

פעם ראה אחד החכמים,

אב אחד,

שהוא תלמיד חכם מגזע הקדושים,

שבנו נטה מדרך התורה.

אביו השתדל מאוד לקרב אותו אל ליבו ולהשיב אותו אל שורשו ומקורו.

ופעם אחת הוציא משפתיו ברכת הנהנין,

ומתוך שמחה התפרץ אביו בבכי שזכה לשמוע מבנו הטועה את הברכה.

ברכה.

יש כאלה שלא זוכים שהילדים שלהם אפילו יגידו ברכה.

והבן שלו טועה מדרך חיים,

ופעם הוא בירך.

הוא קפץ משמחה ובכה,

מאושר.

הבן שלו בירך ברכה.

כמה ברכות אנחנו יכולים לברך בכל רגע.

רבי עקיבא למד פעם עם תלמידיו,

וקפץ ועמד ממקומו באמצע הלימוד,

ובירך בהתלהבות,

ברוך השם אשר הבדילנו מן הטועים.

העושר התפרץ תוך כדי הלימוד,

שהוא קם לשבח את הקדוש ברוך הוא שהבדיל אותנו מן הטועים,

ונתן לנו תורת אמת,

וחיי עולם נטע בתוכנו.

ואנו חלושי השכל לא מכירים את ערך החיים,

ובפרט שיש לנו אפשרות להתקרב לחכמים אמיתיים ולומדי תורה,

ולהתעסק בחיים האמיתיים,

בשעשוע הנצחי שמשמר את הנפש.

אז יש לנו ציווי לייקר את החיים,

ובייחוד את חיי התורה, ולא לאבד אותם.

ואם נעמוד ככה לפני הקדוש ברוך הוא ביום הכיפורים,

שאנחנו מקבלים על עצמנו שבעזרת השם יתברך, אכן,

כשאנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא למענך

אלוקים חיים,

אנחנו רוצים לחיות רק למענך,

אז צריך לזכור מה אנחנו מבקשים.

אנחנו מבקשים חיים שהם יהיו למענך.

אז צריך לדאוג שהחיים יהיו למען השם,

ולא למעננו,

אלא למען השם בלבד.

אם אדם זוכה לזה אשריו אשרי חלקו,

ומה שאנחנו אומרים, וידע כל פעול כי אתה פעלתו,

ויבין כל יצור כי אתה יצרתו,

ויאמר כל אשר על נשמה ואפו,

השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה,

זו המשימה של כל יהודי ויהודייה לגרום

שכל העולם יכיר את כבודו של הקדוש ברוך הוא.

שידע כל פעול וכל ייצור שהקדוש ברוך הוא בראם ויש להם תכלית בבריאה.

שלא נהיה פחות מהצפרדע,

שנהיה יותר מהמלאכים.

זו המשימה שלנו בחיים,

ועל זה אנחנו צריכים להתמקד בכל דרך אפשרית.

ועלינו לרומם ולנסה את האמת תמיד ולהשפיל מנגד את השקר תמיד,

כי אוהבי השם שנאו רע.

מי שאוהב את השם לא יכול להיות במחיצת רע,

לא יכול לסבול רע,

לא יכול להיות בחברת רעים או רשעים.

אומר דוד המלך פסוק ראשון בתהילים

אשרי האיש אשר לא הלך

בעצת רשעים

ובדרך חטאים לא עמד

ובמושב לצים לא ישב

שאם הוא הולך

הוא עתיד לשמט

במושב לצים.

ואם הוא כך כל התהילים שלי אומר דוד לא עזרו לו.

לכן זה הפסוק הראשון.

אתה רוצה להיות מאושר אל תלך בעצת רשעים כי אחר כך אתה תעמוד בדרכם ובסוף תשב במושב לצים וכל התהילים לא יעזור לך תגמור אותו כל הזמן

צריך להתרחק מחברה רעה.

וככה פוסק הרמב״ם

שלאדם יש נטייה מרגע שהוא נברא להימשך לחברה השכנים, הסביבה.

אז כיוון שיש לאדם נטייה כזאת,

אז צריך להתדבק בחכמים ובצדיקים ולהיות קרוב אליהם ולהתרחק מן הרעים.

ואומר שלמה החכם מכל אדם,

הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע.

מי שהולך איתם עם החכמים הוא יהיה חכם.

אפילו אם בתחילה שהוא הלך איתם הוא היה טיפש.

הוא יחכם, הוא יהיה חכם,

כי הוא שומע כל הזמן חוכמה.

אבל רועה כסילים, מי שמתרועע עם הכסילים הטיפשים,

יהיה רוע, סופו שיהיה רע,

אפילו אם בהתחלה הוא היה טוב,

הם יעשו אותו רע.

לכן צריך לזכור את זה, מי שמייקר את החיים,

לא יבזבז אותם על כלי הדעת,

כי הם ימשיכו אותו להבלי העולם והוא יבזבז את ימיו והוא יתעורר מאוחר.

אולי הוא יספיק לעשות תשובה בסוף ימיו,

אבל את מה שהיה יכול לצבור זכויות הוא הפסיד.

את החיסכון הגדול לחיי הנצח,

שזה המזון הרוחני שלו לעולם ולעולמי עולמים,

לנצח נצחים,

את זה הוא יפסיד.

זאת אומרת, אדם שיש לו שעה ללמוד דברי תורה ובמקום זה הוא שומע מוזיקה מקולקלת,

אז לא רק שהוא עובר על ביטול תורה,

הוא גם מפסיד חיים.

ואם המוזיקה מקולקלת הוא גם עובר עבירה.

אז הנה כבר יש לך שעה.

למה אתה לוקח את השעה לדברי הבל שאין להם קיום,

שלא יישאר לך מהם כלום ועוד תשלם עונש עליהם בגלל ששמעת דברים שאסורים,

ובאותה שעה יכולת ללמוד תורה.

זה מה שאומר הגאון מווילנה.

כשאדם יגיע לעולם האמת יעשו לו דין וחשבון.

מה זה דין וחשבון?

דין זה על העבירות שהוא עבר,

וחשבון זה על הזמן של העבירות

שהיה יכול לעשות במקומן מצוות.

שעה עשית עבירות,

באותו זמן יכולת לעשות מצוות,

יעשו לך את החשבון הזה.

לקחת זמן של חיים,

הרגת אותו,

זרקת חיים לפח,

ולא עוד,

אלא שעשית עבירות באותו זמן.

אז מה יגיד האדם? מה תהיה לו הצדקה?

יעשו לו דין וחשבון.

מה יגיד?

כל רגע שאנחנו יכולים לייצר מצוות,

זה אוצרות.

כל חפצים לא ישבו בה, כל היהלומים,

כל הזהב שיש בעולם,

כאפס וכאין וכתהו כנגד מצווה אחת.

מצווה הכי קלה שתמצא,

אם תיתן לאדם את כל חלל העולם,

עם כל מה שיש בו,

שכר לכל משך חייו,

זה לא מתחיל אצל השכר על המצווה הכי קלה, חד פעמית.

כיוון שכל השכר שיש בעולם,

אף אחד לא לוקח אותו למעלה, הוא נשאר פה.

והאדם הולך ריק.

הדבר היחידי שעולה איתו זה מה שהוא עשה, מצוות

או עבירות.

ועל מצווה מקבלים שכר נצחי,

נצחי,

נצח נצחים.

טריליון שנה זה אפילו לא שנייה בנצח.

אז תאר לך לקבל שכר נצחי.

לעומת שכר חולף,

70 שנה.

הרי ברור לכולנו שאם נותנים לבן-אדם סכום של 100,000 דולר ואומרים לו, קח את זה,

זה נותנים לך לבנייה.

אבל יש לך שתי אפשרויות.

לבנות ב-100,000 דולר את הצריף שאתה נמצא בו בשכירות במשך שבוע ימים,

תשפץ אותו,

צריף

למשך שבוע,

או תשתמש ב-100,000 דולר לווילה שהיא תהיה שלך לצמיתות.

מה כל בר-דעת יעשה?

מי יזרוק 100,000 דולר על צריף שהוא עוזב בעוד שבוע בשעה שהוא יודע שהוא הולך לווילה והוא הולך להשקיע שם וזה יישאר לו לנצח?

העולם הזה, 70 שנה, זה צריף בשכירות.

חבל על כל השקעה שאתה משקיע פה בעוד שאתה הולך לנצח נצחים,

לווילה שתלוי איך אתה מכין אותה.

אז אם תשקיע את כל מה שאתה יכול לשם,

זכית,

הקול שלך.

כל מה שאתה משקיע כאן,

יאכלו אחרים את חילך,

ולך לא יישאר מזה שום דבר.

שום דבר.

יש לך רק חוויה זמנית,

בינתיים שופוני ונחי פה, יש לי פה זמנית.

יש בית קברות ברמלה,

תקפצו רגע, תראו כמה מצבות ותבררו על אנשים איזה דירות השאירו, איזה רכבים,

איזה חשבונות בנקים.

נו,

זה עוזר להם עכשיו?

אפילו אם כתבו שם של רחוב על שמם, זה עוזר להם?

אז דורסים אותם מהבוקר עד הערב.

מה נשאר לבן אדם?

רק מה שהוא הכין לעצמו הוא לוקח.

מה שלא,

עבד ונפסד.

אז עכשיו, כשאתם מחליטים לבוא ביום הכיפורים ולהגיד לקדוש ברוך הוא,

למענך אלוהים חיים,

אנחנו רוצים לחיות בשבילך, לא בשבילנו,

צריך לפרוע את השטר הזה יום אחרי.

ולא לבוא עוד פעם בעוד שנה,

ועוד פעם לחרט ולהגיד מילים שאין בהן שום משמעות.

את התקליט הזה כבר שמעו כמה שנים.

אתם יודעים, תקליט שכבר רגילים אליו יותר מדי ומשעמם,

או מניחים בצד או זורקים,

או שמביאים פה למגרסה וגורסים.

כן, זאת הייתה הפתיחה, ועכשיו למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, תן שם ליהודים.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. קודם כול, גמר חתימה טובה לך,

לכל המשפחה ולכל עם ישראל.

אמן. וכן נאמר.

תודה רבה. הצטערנו לראות בתוכניות האחרונות את ההתקפות הלא-ענייניות,

האישיות,

על כבוד הרב, על המשפחה,

ואני בטוח שכולנו מחזקים את הרב,

שיתחזק ויאמץ. ואני שמעתי אישית, לא בעניין הזה,

אבל בעניין כללי שמעתי את הרב עובדיה יוסף אומר שמי שאין לו, שונאים,

הוא לא גדול בישראל.

קודם כול, אני מודה לך על החיזוק, אבל אני רוצה לעודד אותך. אני חזק מאוד.

בן-פורת יוסף.

עכשיו לשאלה.

בהרצאות האחרונות, בדרשות האחרונות, אז כמו שהרב יודע,

יש הרבה התמקדות בעניין של הזמרים.

נכון, וזה חשוב מאוד. זה חשוב מאוד, ואני רוצה לשאול באמת, בכנות, שאלה מאוד פשוטה.

יש מימרה של חז'ל שאין גוזרים על הציבור גזירה שרוב הציבור יכול לעמוד בה.

כן.

ואני יודע שיש הרבה מצבים שאנשים ונשים שומעים שירים בבית תוך כדי הכנת אוכל לאנשים,

ואולי הגבר, תוך כדי שהוא עוזר לאשתו, עושה כל מיני דברים,

אבל לא על חשבון לימוד תורה וכו'.

ואני, למשל, אישית אוהב לשמוע זמרים מסוימים,

ואין לי שום קשר אישי אליהם. זאת אומרת,

אני נהנה מהשיר,

הזמר לא מעניין אותי.

אם יגידו לי שיש הופעה של הזמר שאני אוהב אותו ברמלה,

וייתנו לי כרטיס חינם, אני לא הולך לראות את ההופעה, כי הזמר לא מעניין אותי. אני נהנה מהשירים שלו, ואני מדבר רק על שירי קודש.

אז למה למרות ההגבלות, שאנשים, זמרים כאלה,

הרקידו מעורב או שרו בכנסים שהיתה בהם מצווה,

אפילו בהפרדה גמורה,

אני מבין שהם עשו דברים לא טובים, אבל למה אני לא יכול לשמוע בבית,

או אישה תוך כדי בישול בערב שבת לא יכולה לשמוע בבית שירי קודש?

בלי שום קשר לזמר, בלי ללכת להופעות שלו, בלי לעשות דברים שהם נגד ההלכה. רק לשמוע נהג שנוסע בדרך נסיעות ארוכות, רוצה לשמוע שירים שזה משאיר אותו ערני והוא לא רוצה לשמוע שירים לא קדושים, אז הוא שומע שירים קדושים. מה רע בזה?

טוב, אתה הרכבת את זה עם הרבה דברים, אז אני אשתדל לענות אחד-אחד.

גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה,

אז מדובר שאם מחילים גזירה חדשה על הציבור שלא הייתה,

אז זה נקרא גזירה שאז שוקלים אם היא יכולה, יכול הציבור לעמוד או לא.

אבל איסור זה לא גזירה, זה איסור. מה שאסור, אסור.

אז ממילא אם זה אסור, אז זה אסור.

וגדולי הפוסקים הבאתי כבר כמה פעמים, ויש גם באתר,

שאסרו ואמרו שזה אסור.

אסור לשומעם,

אסור להשתתף,

אסור לפרסמם ואסור להחזיק ידי עוברי עבירה.

אני קופץ רגע בשביל להמשיך לך משל, שיהיה לך ברור.

בוא נגיד שאתה יודע שיש איזה מישהו, חלילה,

שהוא רצח שבעה ילדים שלו,

כן?

והוא היה זמר, אבל זמר מפורסם.

ועכשיו

מתברר לך שהזמר המפורסם עשה את המעשה הזה.

כששמענו שהבן אדם הזה, אני לא רוצה להזכיר את שמו, שהרג כמה ילדים ואת המשפחה,

הזדעזענו כולנו, נכון?

אתה יכול לשמוע אותו ככה בדרך, במטבח, עד שאתה עובד, וזה, ופה ושם?

זה קצת בעיה, לא?

עכשיו, אתה יודע שהחכמים אמרו לנו,

וככה מופיע בגמרא ובמדרשים,

שגדול המחטיאו מן ההורגו,

שמחטיא הרבים הוא יותר גרוע ממי שהורג את הנפש.

וזה לא ערב אחד וזה לא שניים,

ומדובר שכל אחד יש לו לפחות עוונות של מאות אלפי יהודים שהוא החטיא אותם,

וזה מגיע למיליונים בחזרות גם.

אז איך אפשר לשמוע כאלה?

אם היית אומר לי שאתה רוצה לשמוע רק ניגונים בלי זמרים בכלל,

היינו דנים אם זה מועיל או לא מועיל, אם זה נותן לך רגע יראת שמים או שזה משאיר אותך ערני בנסיעה שאתה כבר הולך להירדם וזה סכנת נפשות.

היה מקום לדון אם אתה חולה שאתה ממש צריך עידוד כי בלי זה אתה ממש מדוכא או שסתם בן אדם הוא מדוכא.

דברים כאלה יש מקום לדון.

יש מקומות שמותר, יש מקומות שיגידו לך ככה ולא ככה, כן ככה וכן ככה.

אבל במקרה הזה את הזמרים הפסולים האלה צריך להוציא מהבית,

וכמו שאמר הרב שטיינמן,

טוב מאוד,

טוב מאוד,

שתצליח תצליח.

אז אתה יודע שאני מביא איתי כבר את המגרסה לקיים את המצווה

והאלילים גרוס ייגרסון וברוך השם היום צלצלה אליי תקליטנית חרדית

ש-400 דיסקים היא סברה ועוד מאות קבצים שהיא מחקה והיא לא יכולה לקבל הופעות עד שיהיה לה ברור מי מותר מי אסור, זה המקצוע שלה.

אמנם בעלה הוא סופר סתם וכותב וזה וזה וזה אבל היא לא נענית כרגע לדרישות.

אתה יודע איזה גבורה זאת?

אשריה ואשריה חלקה לבוא עם זכויות כאלה ביום כיפור היא מסודרת כי זה קורבן אמיתי שאדם מקריב בשביל הקדוש ברוך הוא.

השם לא רוצה, לא רוצה.

אז לכן צריך להבין שנכון שזה קשה ומגדירים את זה בסוג גזירה שיהיה קשה מאוד,

אבל אני אגלה לך סוד.

אני אוהב מאוד מוזיקה ומי שיודע, אני בכל ההופעות שלי תמיד הייתי משמיע מוזיקה שהייתה מעוררת, זה עוזר לי גם בעבודה, יותר קל לי,

כי אדם שמקבל מוזיקה יותר קל לו.

אז למרות זאת אני מקשה על חיי,

ויותר קל לי היום,

קל לי היום,

למרות שזה היה קשה בהתחלה גם להיפטר מהמוזיקה,

קל לי, אני לא משועבד, פתאום התברר שהייתי משועבד.

היום אני לא משועבד.

אתה יודע, כשאדם מחליט לשמור שבת, הוא חושב בהתחלה שהוא לוקח על עצמו איסורים שהם בלתי אפשריים והוא לא יוכל לעמוד בהם.

יואו, זה אסור לגעת, זה אסור זה, זה אסור לפתוח,

הוא כבר לא יודע מה לעשות.

ומה מתברר לאחר שאדם מתרגל לשבת?

שהפוך, לפני כן הוא היה אסור במאסר של הרגלים,

שהוא צריך לפתוח את הטלוויזיה, לשמוע חדשות ולעשן, והוא היה צריך לשחק קצת שש בש, והוא היה צריך ללכת לכדורגל והוא היה צריך ככה, והיה צריך ככה וככה, ולהזמין אורחים ומעשנים אצלו בבית.

פתאום התברר לו שהוא השתחרר,

שהוא נהיה חופשי.

שהוא נהיה רגוע, שיש לו את כל הזמן,

מה שהוא רוצה, שבת פנויה.

בדיוק הפוך.

הכנסנו על עצמנו הרגלים ושעבודים שאנחנו לא יודעים אפילו שאנחנו משועבדים, אנחנו עושים שזה עוזר לנו,

ואנחנו בעצם לא מבינים שיצר משעבד אותנו להרגלים,

שלא נתבונן.

הרי הטעם שאתה אומר שבשעה שאתה נוהג בלילה ואתה

רוצה לשמוע מישהו שמדבר איתך אז במקום שיר אפשר לשמוע גם דברי תורה,

וגם הרב משאיר אותך ער.

אולי אפשר עוד ללמוד משהו גם בדרך להקשיב.

אז מבחינת הרעש אין בעיה, אם אתה רוצה יותר ווליום שים את הרב על ווליום גבוה.

אבל מה, לא חושבים על זה, נכון?

כי אדם אוהב להקל על עצמו. מה זה להקל?

שים מוזיקה ונוסע, אתה מבין? מה אכפת לי? עובר הזמן. העיקר שיעבור הזמן.

כל הדרשה שמענו עכשיו זה שלא יעבור הזמן,

שנייקר את החיים,

שננצל כל דקה, שנרוויח אותה, שלא נפסיד אותה.

מה עושים?

מכניסים מוזיקת רקע,

שוכחים מהחיים ומהחובות ומוטלות,

וככה עוברים את החיים בסבבה.

והם הולכים,

והם לא חוזרים.

הבנת?

הבנתי.

תודה רבה לכבוד הרב.

קיבלתי והבנתי. האם אפשר, בבקשה, רפואה שלמה לחמי במצב קצת קשה? בבקשה.

דניאל בן יוכבד.

דניאל בן יוכבד יזכה לרפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה. אמן. תודה.

כן, שאלה נוספת.

כן, הנה פה יש בחורצ'יק, שורה שנייה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שני דברים.

קודם כול, לפני חודש, חודשיים, משהו כזה,

אני הייתי אצלך בהרצאה באחיעזר,

אמרתי לך שאני לפני ניתוח,

ואתה אמרת לי לקחת על עצמי ארבע שעות לימוד תורה ביום,

לקחתי על עצמי,

וזה עבר.

ברוך השם. אז קודם כול, תודה רבה לרב.

איזה סוג ניתוח היית צריך לעבור?

הייתי צריך שיכניסו לי איזה משהו לריאות בשביל למשוך שומן שהיה לי בריאה.

אה, אני זוכר את הסיפור. בדיוק. כשאמרתי לך שיש דרכים לקדוש ברוך הוא להוציא את זה בלי ניתוח. בדיוק. השתבח הבורא. השתבח שמעו לריאה.

דבר שני, שוב, לגבי העניין הזה של לשמוע את הזמרים,

שזה משהו שאני עוקב אחרי ההרצאות שלך ומנסה להבין את זה, ומאוד מאוד מאוד קשה לי להבין,

מבחינת דבר אחד שעוד יותר מקשה עלי, שזה,

יש הרבה הרבה ציבור חילוני ששומע בין כה וכה מוזיקה.

ואני לא רואה את הציבור החילוני בתור יהודי פחות מיהודי שהוא דתי, כי בסופו של דבר שניהם יהודים.

אני בטוח שאתה תחלוק עלי לגבי זה, אבל זה עדיין יהודים.

ואם יהודי כבר שומע מוזיקה,

אם הוא יכול לשמוע מוזיקה שהיא קדושה,

מה זה משנה מי הזמר? העיקר שהוא שומע מוזיקה שהיא קדושה. אם זה משהו שיכול לעורר בו תשובה,

זה באמת משנה מי שר את זה?

אני אשאל אותך מההלכה בשולחן ארוך,

שההלכה אומרת שאם יש חזן,

שהחזן שר בשביל להשביח את קולו בעיני השומעים,

ואפילו אם הוא יכול לעורר את החילונים בבית כנסת לשוב בתשובה,

כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר עליו,

נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה.

אני שונא את החזן הזה.

הוא לא בא לפה בשביל להעביר את התפילה אליי,

להיות השליח של הציבור.

הוא בא לפה להופעה,

לשואו, לסלסל בקולו, אתה מבין?

אם היית רואה את גד אלבז אצל הרב אלבז ב...

הישיבה שמה מסלסל עננו ורואה את המבט של הרב אלבז עליו, איך הוא משתומם,

מה הוא עושה בכלל.

עננו!

אלוקי המרכבה עננו!

אחר כך עוד פעם.

עננו!

מי יענה לך בכלל?

עם מי אתה מדבר?

אתה מדבר עם עצמך!

אז זאת אומרת, אם בן אדם תופס את הפוינטה הוא מבין, אתה מבין, שזה מגונה.

זה מגונה.

שירים ותשבחות והלל לשם התירו בקושי!

בקושי!

בוא אני אקריא לך פסק של הרב עובדיה יוסף,

שהוא מקל מאוד יחסית לשאר הפוסקים שאוסרים מכל וכול. מי אוסר?

הריב, הרמב״ם, הראש ומרן.

והרב עובדיה כותב כך,

וזה מובא גם בילקוט יוסף סימן תקנא.

המקלים בשאר ימות השנה לשמוע מתפ שירות ותשבחות לשם יתברך,

שים לב,

אלה שמקלים מעצמם, לא שמותר להקל,

אבל לשמוע מה הם שומעים מתפ,

מה הם שומעים? שירות ותשבחות לשם יתברך. זה מה שאמרנו, זה לא שירות ותשבחות, כן?

כל שאינן דרך קלות ראש והוללות,

בתנאי שזה לא בדרך של קלות ראש והוללות, כי אפשר להגיד גם שירות ותשבחות לשם יתברך בדרך של קלות ראש והוללות.

כמו יניב בן משיח,

שאומר בבת ים בחוף, באולפן השקוף,

מה הוא אומר?

שיר המעלות.

מה טוב ומה נעים שבט אחים בבת ים!

זה לא קלות ראש ועוללות, זה טמבלות.

זה צריך להיות טמבל להגיד פסוק ולהכניס בו את המין בשביל הג'מאעה.

בת ים.

זה צריך להיות טמבל, כמו ציון גולן, שאומר לך עילית שוקתי רחל.

פתאום הוא קורא לאישה רחל באמצע התפילה של יום הכיפורים.

והוא עושה מזה שיר ומופיע בתערובת אנשים ונשים.

זה לא רק קלות ראש ועוללות,

זה פריצות.

אז המקלים בשאר ימות השנה לשמוע מטפ שירות ותשבחות השם יתברך קול שאינם דרך קלות ראש ועוללות יש להם על מה שיסמוכו אף שהם מלווים בכלי נגינה כי אסור לשמוע כלי נגינה אבל מטפ לאלה שמקלים ובתנאים האלה שאמרנו יש להם על

מה שיסמוכו למרות שהרב עובדיה יוסף פוסק למטה בסוף.

ואנו אין לנו אלא דעת מרן שפסק כהרמב״ם.

זאת אומרת אנחנו לא מתירים את זה כי מרן אסר.

ואחר כך הוא ממשיך.

ואף בניגונים שאין בהם מילים של תשבחות השם יתברך אלא ניגון בלבד מה שאמרתי לך.

כל שמתעורר על ידי זה לעבודת השם יש להקל.

אם באותה שעה שהוא שומע את זה זה מעורר אותו לעבודת השם,

כמו שהרב עובדיה מספרים עליו שהיה במצרים כשהיה כותב את הפסקים שלו והכול היו שמים לו ברקע ניגון מסוים שזה היה מעורר אותו,

או כמו שהיה בבית המקדש שהלוויים היו משוררים בשעה שעם ישראל היו מקריבים את הקורבנות.

כל שזה לעבודת השם, לא סתם להעביר את הזמן.

אז יש מקום להקל.

לכן אמרתי לו שיש מקום לדון, תלוי לפי מה.

ופוסק בסוף הרב עובדיה, והמחמיר, תבוא עליו ברכה.

זאת אומרת מי שמחמיר ולא מקל,

תבוא עליו ברכה. מי שמקל,

לא תבוא עליו ברכה.

כל זה בשומע דרך הטייפ,

אבל בכלי שיר ממש, בהופעה נגיד,

תזמורת או כלי שירה יש לאסור כשלא במקום שמחת חתן וכדומה.

אם זה לא בשמחה של מצווה אסור לשמוע תזמורת וכלי שיר.

וזה אני אומר לך שהרב עובדיה כבר מקל, כן?

ומותר לשורר שירות ותשבחות בפיו, בפה,

אפילו במשתה יין.

ולצורך מצווה כגון שמח חתן וכלה, או מילה, או פדיון הבן, או סיום מסכת, וחנוכת הבית, וכנסת ספר תורה,

מותר לכתחילה אפילו בכלי שיר ממש.

זה מה שנהגו העולם היום לעשות.

וכן מחול המועד ופורים.

כן?

אחר כך הוא אומר.

וכן נהגו להלל,

וכן נהגו לנגן בהלל וראשי החודשים בחגים.

וכן מותר לומר בשמחות פסוקי תנ״ך בשירה,

לומר פסוקי תנ״ך בשירה ובזמרה, ולנגן בהזכרת השם שבפסוקים,

ובלבד שיהיה זה בכובד ראש כראוי,

כי אתה אומר פסוקים.

ולא כמו שהיום כל זמר מכניס את שם אלוקים, כאילו זה חבר שלו,

ומדת טסה קורא לו דדי דדי.

כאילו חבר שלו, דדי דדי, אבא אבא, דדי דדי.

או כמו יניב בן משה שאומר, אלוקים, אלוקים שלי, אלוקים שלי, חבר שלו.

זאת אומרת, אם בן אדם יבדוק ויבחן את הדברים,

הם לא עומדים בשום קנה מידה שמותר על פי ההלכה.

חוץ מהליצנות שהם קופצים כמו קופים ורוקדים וכו' וכו'.

אני שלחתי לך היום את הקליפ החדש,

כן?

שרואים אותם שהם רוקדים כמו קופים.

אתה תכף תראה להם.

אז הנה אתה רואה שזה לא כל כך פשוט ולא כל כך קל, וזה למקלים.

תשמע עכשיו תשובה של הרב מוצפי באתר שלנו,

ובגין זה המלך השבת בכיפור. אתה תראה, כתבנו חלק מהדברים שהוא אמר, ותבין, הוא מסביר את הגמרא מסוטה מ״ח,

בדיוק מה האיסור ולמה גזרו מאז שחרב הבית ומה הדין,

ואז התבהר הכול.

למי שרוצה להבין, אין שום בעיה, הוא מבין.

היה לנו קשה גם פעם, אתה יודע, כשהתברר לנו שאסור לאכול בשר כשר,

צריך רק בשר חלק,

ולא ידענו את המושגים.

אז מה היינו עושים? היינו גרים בתל-אביב,

היינו נוסעים לבני-ברק לעשות קנייה שבועית או חודשית וקונים בכמות ומביאים הביתה,

כי בסביבה שלנו לא היה.

גם לא היה מושג כזה אז.

אז מה, יש משהו קשה אצל מי שמעוניין?

מי שמעוניין, יש אצלו משהו קשה?

אנשים רוצים להיות, רצים במרתון.

כל יום הם רצים 42 קילומטר.

למה?

שבעוד ארבע השנים שתהיה אולימפיאדה הם יגיעו למקום 1942. נו, אז אם הוא יכול להשקיע כל כך הרבה, אנחנו לא יכולים כל כך קל?

כן.

אני מסכים אתך. תודה. כמובן. כאילו, מן הסתם, אם התורה אומרת, צריך לקיים, כמובן אם שולחן ערוך אומרת, זה קודש קודשים.

אם אתה אומר זה קודש קודשים, כמובן.

אבל בן אדם שהוא חילוני גמור, והוא בכל מקרה שומע מוזיקה, לא עדיף שישמע מוזיקה של קודש מאשר שישמע מוזיקה רגילה? אני שואל אותך, בן אדם חילוני,

במקום שיאכל חלק,

בשר חלק, שעולה גם יותר יקר מבשר כשר,

לא יותר טוב שהוא יאכל כשר מאשר חזיר?

נכון שיותר טוב? נכון. אבל זה בדיוק כמעט אותו דבר.

כי כשר זה טרף מבחינת ההלכה.

קוראים לו כשר?

כשר זה מה שהיה בו ספקות,

והספקות הותרו לאחר מכן.

לפי מרן הבית יוסף,

אסור לנו לאכול כזה.

אז למה עדיין קוראים לו כשר?

למה כשר? כי הכשירו אותו.

זה כשר.

כשר לא מותר לפי מרן.

זאת אומרת, אם היו סרחות על הריאות ואחר כך הכשירו אותן בדרך המותרת כזאת או אחרת,

בשביל מרן אין דבר כזה, אתה צריך לאכול רק חלק שאין בו שום ספק.

זה מותר לנו לאכול.

עכשיו, הסרחה הזאת וכל מה שיש שם והכשר יכולים במקרים מסוימים, נגיד,

להתיר במקום הדוחק, במקום של הפסד מרובה, יש כל מיני דינים.

אבל אדם לכתחילה לא יכול לאכול אלא חלק. והרב עובדיה פוסק שמי שאוכל כשר כאילו אוכל טרף.

אז אני יכול להגיד לחילוני, תשמע, במקום זה תאכל זה?

אני לא יכול להגיד לו כזה דבר.

אני אנסה לשכנע אותו שיאכל חלק ושכדאי לו להוסיף עוד כמה לירות,

כמו שאומרים,

בשביל שיהיה בטוח שהוא זוכה באכילה שלו ויהיה לו על זה שכר גדול מאוד בשמיים,

כי כל טרחה וכל מאמץ וכל הפסד ממון שהוא לקדושה זה שכר נצחין לנצח נצחים. למה לא כדאי לי להשקיע בו את זה?

אין לי בעיה לעשות עבודה קלה.

אני יכול פשוט לחבק את כולם, לשיר את כולם, לרקוד עם כולם.

אני יכול לשיר עם נשים גם אם אתה רוצה, אין בעיה.

מה הבעיה?

אני יכול להיות נחמד לכולם,

אבל זה אני, לא התורה.

הבנת?

יש כומרים כאלה,

שהם, אתה יודע, עושים את זה, או שיש רפורמים,

יש כל מיני מקלים כאלה,

שבשביל לתפוס את הציבור, להיות נחמדים בעיני הציבור, נותנים להם היתרים.

יש גם רב אחד שהיה ביפו, אני לא יודע מי הוא עוד חי,

הבולגרי, שהיה הולך לעודד את הקבוצה, מכבי יפו, היידה יפו,

היה נוסע עם הקטנוע.

יש כאלה גם.

נו, מה לעשות?

אז מה אנחנו נבוא ונתיר? אני לא.

הבנת עיוני?

עכשיו תראה את הקליפ הזה, תהנה.

בעצם רוב האדם עם הבדיקות עצמם ייתכן שהם נמצאים בכלל לחוטאים ומחטיאי ערבים,

ואין להם חלק לעולם הבא,

ועוונם חמור מאוד בנסו,

והם לא מודעים לזה בכלל.

לדוגמה, הזמרים האלה,

שהם מופיעים בתערובת לנשים ונשים,

כשכל גדולי ישראל יצאו נגד,

האנשים האלה למעשה עוברים עבירות חמורות ומתקיעים תרבים,

ואין להם חלק לעולם הבא.

עם כל הקושי,

אני אקבל לעצמי בלי נדר שלא לשמוע. אשריך שתזכי לכל טובה וברכה. בעזרת השם נלך הביתה ונשבור את כל הדין. אשריכם, אשריכם, אשריכם. אני רוצה ברכה.

למצוא דירה בקרוב. תזכי למצוא דירה בקרוב עם שכנים שאין להם דיסקים. אם אתם רוצים באמת לדגוף לבואו העולם זה עד הסוף. אין באמצע. אין, אין דבר כזה באמצע.

אז תחליטו או שאתם רוצים ללכת עם הטרנס וללכת פילוטקית, זאת אומרת, יש שם שם כאלה בכלל בימי אבותינו, ובכלל הקדוש ברוך הוא דורש מאתנו, כי זוהי את השם בשמחה, תלוי איזה שמחה, לא מה שנאמר כולנו,

ולא להעתיק את כל הדת שלנו, את כל השמחות שלנו והגויים עם הטרנסים ועם כל האיש ש... ומה שהם עושים.

כן, זה לא מה שהתכוונתי,

אבל כל הכבוד לך.

שלחתי לך אחד היום.

מצאת עוד אחד?

אולי זה. בבקשה.

מה שהיום הוא שיא הכיעור,

מחר הוא יהיה שיא היום.

כולם זוהים עם הזרם, זה הטראנד עכשיו, הטראנד.

כולם עכשיו, כולם, כל הזמרים עכשיו הם גם באולפן השקוט.

שמעתם אולפן שקוט?

שקוט, שמעתם אולפן שקוט? משפת הים.

חתונה חסידית, חסידית, עם שטריימלאך, ליפה, שמעתם עליו קודם? ליפה, ליפה סמלצר.

הוא מופיע עם כושי,

גוי, ששר ביידיש על בניין בית המקדש.

בניין עדעד, בניין עדעד.

הוא יבנה לנו, עם הכושי, את בניין בית המקדש.

ויזכו ממני, בניין, בניין עדעד.

הם שרים טראנס ורב ורגי,

והם שרים דנס, הם שרים את כל הדחרואן שיש לכל הגוף.

והם גם עושים תנועות של קופים,

ממש עיכוי של קופים,

שהקופים כבר יכולים לחקות אותם וללמוד לרקוד כמותם.

כן, זה נקרא מגרסת דיסקים. בבקשה, נגרוף.

מי שרוצה להתכבד לזכויות של ראש השנה לגרוס כמה דיסקים,

יכול לבוא לקדמת הבמה ברמזה,

להכניס דיסקים שניים ולזכות.

כן, יפה מאוד, לא?

כן, זה ממחיש את מה שאנחנו אומרים,

זה המצב וככה זה נראה, ומי שיראה את כל הקליפים שאנחנו הוצאנו כבר,

אז יבין. עכשיו אנחנו מכינים סרט ארוך שמסביר את כל הפרשה של הזמרים,

ובעזרת השם יתברך.

הדברים יתבהרו תמיד יותר ויותר ויותר,

עד שיקוצו בכל חוטאי המחטיאים ויעזבו אותם לנפשם.

בסדר?

מה לעשות?

למה אנחנו גם לא גורסים דיסקים של שלמה ארצי וכל החבר'ה האחרים? אם יש לך, בשמחה הבאת?

יש לי כמה.

תביא פה, נו בבקשה.

תודה רבה, כבודו. תהיה בריא.

כן, תן לילד הנחמד הזה, פה יש לו שאלה.

הרב, שלום. שלום, שלום.

אני רוצה לשאול שאלה. יש לי חבר שעומד בבר מצווה ויש לו שם זמר,

יאלי בן משיח, ואני באה בשבילו.

מה אני עושה?

האם אני יכול לבוא או לא לבוא?

אתה לא יכול לבוא.

אתה צריך להגיד לו, אני לא בא, בגלל שאתה הזמנת את הזמר הזה.

אבל יש עוד הזדמנות.

אם יניב בן משיח ירצה לחזור בתשובה עד אז, אז תוכל לבוא.

אם תוכל לשכנע אותו, אני אשמח. אני ניסיתי, לא הצלחתי.

הרב, יש לי עוד שאלה. הרב,

מרדכי בן דנין, שלוש פעמים הרב?

בסוף אני אאמין לך.

כן?

מרדכי בן דוד הרי לא, אני לא ראיתי אותו באולפן בכלל שקוף.

הוא לא צריך אולפן שקוף. הוא הולך להופעות מעורבות ומרקד ומפזז שם בלי שום בעיה.

אבל הרב, אני שמעתי בצדדים הטדי שהרב עובדיה יוסף התקשר לפני שלוש שנים עם מרדכי בן דוד ואברהם פריד ויקוש ויקי היו צריכים להופיע שם, ומרדכי בן דוד הלך משם, תפס את הרגליים, בגלל שזה המעורג.

נכון,

אתה צודק ואתה זוכר יפה, אבל כנראה הזכירו לך את זה ואמרו שתשאל.

חשבו שאם זה יהיה ילד קטן שיעביר לי את המסר אולי אני אתבלבל.

אז אני אגיד לך, זה נכון.

זה היה בעקבות הלחץ שלי שהיה אז לפני שלוש שנים,

וכתבנו את זה בעיתון ארבע כנפות,

ובאמת הוא באמת פרש, הוא אפילו הפסיד כסף.

אבל אחרי זה הוא הלך לחוץ לארץ,

הוא הופיע שוב במעורב,

וגם עכשיו יש לו הופעות במעורב.

ויותר מזה, אתה רוצה שאני אראה לך משהו מפחיד?

בסדר. אני אראה לך שקליפה שמלצר,

יש זמר כזה שעוד מעט הוא יהיה פה בסוכות,

הוא מביא את הקליפה שלו לכל מקום,

אז הוא יהיה פה בסוכות,

זה ששר עם הכושי שראית, קליפה קוראים לו, קליפה.

והוא,

הוציאו נגדו איסור כ-80 רבנים.

בארצות-הברית, שאסור לשמוע אותו בכלל, אסור להזמין אותו וכו'.

אתם יודעים איזה פחד זה?

80 רבנים יוצאים נגד בן אדם אחד,

הוא לקח את האיסור שלהם,

הם מסרו עליו להופיע במדיסון סקוור גרדן,

זה מקום גדול, 20,000 איש,

והוא הופיע שם, כמו שאומרים, נגד, במרד ובמעל, כמו כל הזמרים האלה שעושים היום,

והוא עשה אחרי זה את הדיסק,

וכל כמה

רגעים הוא מופיע בתערובת ומראה את האיסור וצוחק על הרמבנים עוד פעם מופיע מראה את האיסור וצוחק על הרמבנים הנה אתם רואים תכף תראו ובסוף ההופעה שלו שאסרו שהוא יופיע מי מופיע מאחורי הקלעים

M.B.D. מרדכי בן דיוויד יורד מהחושך לתוך הבמה וכותב את התשואות.

ככה יעשו לו בגיהנום.

בבקשה.

זה הופעה של דתי, כן? כמו גוי ממש.

מוזיקה של אפריקה.

הנה, הוא מציג את האיסור.

מציג עוד פעם את האיסור.

מקלקל גם ילדים קטנים.

הוא מביא אותם לערב מאורע שאסור להופיע שם.

ולוקחים כמובן מילות קודש לכסות על העבירות.

ועוד פעם האיסור.

הנה, ליצן מחליף תחפושות כל הזמן.

יש לו בעיה של חוסר תשומי,

אז לכן הוא מחליף כל פעם הופעה.

עכשיו תראו את בן דיוויד מגיע מאחורה. שימו לב.

הנה, הוא הכין את זה להנחתה.

ועכשיו המייסטרו הגיע.

ועוד פעם הוא צוחק על הרבנים.

כן, זה החבר'ה הלייצים, שאתם קוראים להם זמרים חסידיים.

הם מתפרנסים הרבה כסף מזה,

אתם נשארים עם העבירות,

והם, לא מעניין אותם מהעולם הבא.

יש להם עולם הזה מלא,

וזהו.

ביי ביי.

הבנתם?

כן, שאלה נוספת. הרב, איזה זמרים מותר לשמוע?

בינתיים מי שחזר בתשובה זה ארז יחיאל. אם יהיה עוד, אני אודיע לך.

הרב, ומותר לשמוע,

זה שעכשיו חזר בתשובה,

עמיר בן איון, מותר לשמוע את זה? לא, לא, לא. לצערנו הרב הוא גם מופיע בתערובת.

והרב, מותר לשמוע את משה חבושה?

אני לא יודע אם מותר או לא מותר, אבל אני יודע שהוא הופיע בתערובת.

הרב, איך זה יכול להיות? הרי הוא קרוב לזה.

איך הכינו אותך? נתנו לך שאלות? לא, הרב, זה אני יודעת.

אז אתה יודע הכול. הוא לא היה תערובת הערבי. שב, אתה מסודר בלי עין הרע.

אני מקווה שאת בר-מצווה, את הדרשה, תגיד אותו דבר. כן. כל הזמן תגיד הקהל. כן, רציתי להגיד לכם עוד פסוק. הקהל, יש לי עוד פסוק.

הקהל, הקהל, הקהל, שימו לב, יש לי עוד פסוק.

משהו מדהים אתה, בלי עין הרע.

אז תשמע מתוק. איך? אני לא עונה. צריך לשאול את מי שאיך, אתה שואל עליו.

אבל אני אומר לך את העובדה.

שהוא הופיע בפני אנשים ונשים, זה מופיע אצלנו באתר.

הבנת?

כן.

אז איך אתה תפסיק לשאול?

אבל הרב, הרי הוא קרוב לרב עובדיה, הרי איך הוא יופיע?

אבל עניתי, אבל עניתי, מה לעשות שעניתי?

מה, לימדו אותך רק לשאול ולא לקבל תשובה?

נו, והרב, תמשיך עוד משהו.

יש לך עוד משהו?

כן, יאללה.

בן אדם, אבן, שנפטר לו מישהו ועכשיו, השבוע נפטר מישהו,

ועכשיו השבעה כמעט יוצאת ביום כיפורים.

אחד מהימים של, זה נופל,

שבעה ימים, אחד מהשבעה ימים יוצא ב... יום הכיפורים מפסיק הכול.

בסדר, תשאיר כמה שאלות לפעם אחרת.

בסדר מתוק? זה גם מפסיק את השאלות.

תהיה בריא. תודה רבה. ביי ביי.

כן.

הנה הבחור שם רוצה לשאול, כן, שורה 4. הרב?

כן?

הרב? גם אתה הרב, הרב, כמה הרב?

הרב, רציתי לשאול אם מותר לשיר בפה את השיר של

מידת טסה.

אתה יכול לשיר שיר, אבל לא של מידת טסה. הרב אוזניר חתם על מכתב עכשיו, ומחתימים את שאר הרבנים שאסור לשיר את השירים של הזמרים האלה, שהופיעו במעורב.

וגם בפנימיות או בישיבות גם שרים את זה.

אני יודע, אנחנו עובדים על זה. התחלנו להזכיר את הנושא הזה, ולאט-לאט זה מחלחל בכל המקומות.

ומותר גם להזמין פייטן?

לאן?

לבר-מצווה, לחתונה, לכל מקום. אם הוא פייטן כשר, למה לא?

והוא שר שירים שלו אותו זמרים, אבל לא אותו דבר. לא, זה מה שאני אומר, שהרב אוזניר כבר פסק עכשיו שאין לשיר את שיריהם של הזמרים הפסולים.

הרב, טוב, הבאתי דיסק. יופי, מותק. בוא, תעלה למעלה, בכבוד.

תן לו מוזיקה.

של מי זה הדיסק?

של אייל גולן.

יפה. אייל גולן, איך הגיעה אליך?

השם מרחף.

אני לא שומעת, ראיתי את זה בבית.

יאללה, קדימה. בלי הפלסטיק, בלי הפלסטיק. תוציא את הפלסטיק.

גם אליה טהרה, למליה שינה ירושלים. תראה לו את הדיסק.

סובב את זה למצלמה.

אוקיי.

סים.

תודה רבה.

תזכה לגדול בתורה מראת שמים.

כן, אם יש עוד מישהו שיביא דיסקים, מוזמן.

כן, שאלה נוספת.

תן לה פה בשורה 2.

ירושלים. כבוד הרב, כן. האם אתה מרשה לי לקחת מהדיסק של המלחמה על תל-אביב ולהעביר שם הרצאות לפלאפון?

לא הבנתי. האם אתה שואל מה? יש שם, במקום לשמוע שירים, אם אני יכול להעביר את ה... יש שם הרצאות שלך על המלחמה על תל-אביב שאני יכול להסביר לחילונים איך אלוקים קיים, והכול, אי-אפשר להביא את זה לפלאפון.

כן.

תודה. תהיה בריא בהצלחה.

כן, אני רואה שפה הביאו דיסקים. מה, אתם מתביישים? תעלו למעלה.

זו הזכות שלכם לפני כיפור.

בכבוד.

מי הביא עוד דיסקי?

קדימה, שריכם ישראל.

תעמדו בתור אחד אחרי השני.

תגידו לי רק של מי, של מי? יניב בן משיח, קדימה.

מי זה?

אוף סינכס!

יפה, אישי לפידות בפנים.

מי?

שווקה! חזק וברוך!

זכית, תבורך, חתימה טובה!

איזה?

איזה?

יוניב בן משיח, אזק וברוך

תזכה לעלות במעלות וצורה ויראה

שווקה, יפה מאוד

כן, ומי זה?

מידאטאסה, תשים את המיקרופון יד

שישמעו.

נדאטאסה, כן.

יפה מאוד, כן? ומה אתה שם?

יניב בן משיח, חזק וברוך.

תעלה במעלות התורה בריאות והצלחה.

מוריה בת שירן, תזכה.

כוחה שלמה.

כן? מה זה?

מי?

תזכה לגדול בתורה ויראת שמיים. בריאות והצלחה.

אמן ואמן.

כן, מי אתה שם?

שיא, מעורב. מעורב ירושלמי.

כן, מה זה השני?

בן צור.

זה השלישי?

מעורב ירושלמי.

כן, מי זה סוצייסיסט? של מי?

עמירן דביר. יאללה, קדימה.

תזכה לזיווג ארגון מהירה.

בריאות והצלחה.

כן, יפה מאוד. תשאיר קצת לאחר כך. יופי. נפלא מאוד. שאלה נוספת.

הנה הבחור פה. שורה שנייה. בבקשה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה. ערב טוב. ערב טוב. אם אתה יכול לקום,

יקל על האנשים.

זה לא קשור לכל הדיסקים וכל השירים, אבל יש שאלה שמצעיקה לי כבר הרבה זמן.

שמעתי שאדם ילך ללמוד איפה שלבו חפץ,

ואני הולך הרבה זמן לשיעורים של גמרא, משניות, עלבות.

לא מעניין אותי כלום.

אני לא יכול להישאר בשיעורים האלה יותר מ-15-15 דקות.

והרבה פעמים נתקלתי בשיעור או בהרצאה שמדברים על תורת הסוד, נגיד זוהר, קבלה, בעל הסולם ודברים כאלה. שם כן מצאתי עניין ויכלתי להישאר.

העניין הוא שכל רב ששמע אותי מדבר על זה, אסור ללכת.

וחלק אומרים שיש גיל, יש תנאים, צריך שיהיה ככה, צריך שיהיה ככה. גם אני אומר,

אבל אני לא אומר סתם, כי זה ההלכה אומרת לכולנו. זה, אחת. שתיים.

יש כאלה היום שמתפרנסים מזה, פשוט עשו מזה עסק.

זה עסק פשוט מאוד,

שאנשים מתפרנסים ממנו.

פותחים חוגים כאלה, יושבים, יש להם קהל וכולי, גם אנשים, גם נשים,

והם מבלבלים את המוח לאנשים באיסור גמור, כי התורה הזאת היא תורת הסוד,

ולא סתם קוראים לה הסוד,

כיוון שהיא רק לאנשים יחידים וייחודי סגולה,

אחרי שגמרו ללמוד את הכול בכול מכול-כל.

את כל הש״ס והפוסקים ראשונים ואחרונים,

ואחרי שהם בקיאים בכול, אז אם יש תלמיד חכם גדול שאומר להם רק בראשי פרקים והם מבינים את דעתם,

וזהו.

זה לא דבר שמבארים אותו כמו שצריך, כמו שאתה חושב. גם מה שאתה רואה לפעמים,

תרגום של הזוהר זה רק תרגום מילולי,

אבל זה לא אומר שום דבר מהכוונות, לא כלום, כלום, כלום, כלום.

ובתחילת הזוהר כתוב שאנשים שלא יודעים ללמוד

את ספר הזוהר הרבה משתגעים, זה רבי שמעון בר יוחאי אומר,

ולכן אנשים משתבשים.

יש הרבה שחושבים שהם אפילו משיח,

מגיעים אליי מדי פעם כאלה,

אבל אני מצטער לפסול אותם, להגיד להם שעדיין זה לא.

אתה מבין?

אבל מכל מקום אתה צריך להבין שזה אסור. עכשיו אתה אומר שיש לך בעיה, אתה לא מתחבר לכל דבר, בסדר.

תראה, גם לתיאוריה לא כולם מתחברים.

מי רוצה לעבור תיאוריה?

אבל מי שרוצה שיהיה לו טסט חייב לעבור תיאוריה.

וזה החלק העיוני הקשה,

מאות תמרורים, עזוב אותי בחייאת, אני יודע בערך, אני עצור, אני יודע, וזה מספיק, תאמין לי, לא צריך כלום.

אין מה לעשות, צריך לעבור את זה, ואם אתה נכשל, נכשל עוד פעם תעשה. זה לא טעים ולא נעים.

אבל תורה היא מחכים את פתי,

אז אם לא זכית ללמוד מפי רב שיכול להמתיק את התורה,

אז תחפש אחד שיודע להמתיק. אם אין בסביבה, נוסעים למקום אחר. גם אני נסעתי בתחילת דרכי לשמוע כל מיני רבנים.

פעם פה, פעם שם, ניסיתי כל דבר. גם אני ניסיתי.

מה אתה חושב, שישר התחברתי למשהו?

גם אני, עד שהתחלתי ללמוד לבד, והבנתי, ולמדתי, למדתי, למדתי לבד.

וככה התקדמתי.

אחר כך נכנסתי לכולל, וכו' וכו'.

אין מה לעשות, ויש גם קלטות היום,

שאתה יכול לשמוע מרצים שזה כן טוב לך,

שכן מדברים אליך, שאתה נמשך לשמוע.

וככה תתעצם בתורה, ולאט לאט תגיע לזה.

אני ממליץ לך שתיקח אברותא.

אם תיקח אברותא, שאתה תלמד עם אחד, בן זוג, שהוא אברך,

ואתה תשאל על המקום כל דבר, בשיעור לא תמיד יוצא.

אתה יותר מקשיב ממה שאתה משתתף.

אבל בחברותא תוכל ללמוד טוב מאוד,

ואז ממילא יהיה לך סיפוק גדול, בפרט שאתה תוכל להבין לבד דברים.

תודה רבה. בהצלחה.

כן, תן לו פה מיקרופון.

אני רוצה לשאול את כבוד הרב,

אם הוא יכול להסביר לי מה זה משיח.

מה זה משיח?

משיח. מה זה משיח?

משיח זה אדם שהוא יהיה נבחר בעם ישראל,

כמו שהיה דוד המלך וכמו שהיה שלמה המלך,

סוג אדם מהסוג הזה המיוחד,

שהוא יבוא והקדוש ברוך הוא יודיע לו ויכריז עליו אליהו הנביא,

שהוא המשיח שצריך לגאול את עם ישראל והוא יהיה מלך,

כמו שהיה דוד ושלמה.

אז אני רוצה לשאול את כבוד הרב,

כמה זה האחדות בה בגימטרייה?

כמה יוצא האחדות בה?

אתה בטח יודע. אתה כותב האחדות בה בגימטרייה, כמה זה יוצא?

כמה יצא לך?

424. שזה אומר?

משיח בן דוד.

וזה אומר שמי זה אתה?

לא. אז מי? זה האחדות. אה, אחדות? האחדות של עם ישראל זה המשיח.

אה, זה יפה. כמו היו מושיעים בהר-ציון לשפוט את הר עשיו. אה, יפה. מושיעים, לא משיח. הבנתי. מושיעים לשפוט את הר עשיו לעשור שריהם בזיקים נכבדיהם בחבלי ברזל. נכון. האחדות של עם ישראל זה המשיח. נסכים את זה שתהיה אחדות? ברגע שתהיה אחדות בעם ישראל זה המשיח.

אז יבוא משיח, כן. אז הקדוש ברוך הוא, איך אומר רבי שמעון,

חתא כנישתא לשם שמים, אני אוריד שם אור גדול. נכון. נכון? נכון. חתא כנישתא לשם שמים, עשרה אנשים,

חתא כנישתא. יאללה, אתה יכול לארגן?

אני גם מחכה להם, אני מוכן לשרת אותם. בעזרת השם, אני מחפש אותם בינתיים. לעשות להם קפה ותה אני מוכן. ואני גם מוכן לפרוס להם שטיח.

תהיה בריא, תודה. אחדות, האחדות.

ארבע מאות עשרים וארבע, חזק וברוך.

כן, שאלה, תן לה שם לבחורה, אני ראיתי אותך תכף. כן, תן לבחורה שם.

כן?

כן, שאלה.

תצמידי את המיקרופון שאני אשמע.

יש פה מישהי ששואלת אם השם שלה הוא טוב. אני לא שומע, אם לא תצמידי את זה, אני לא אשמע.

יש פה מישהי ששואלת אם השם שלה הוא טוב.

מה השם? אם השם של הכשר, איזבלה.

איזבלה? כן.

זה כמעט כמו מרגרטה.

בנושא שמות, יש מי שבקי בהם, קוראים לו הרב חיים קנייבסקי.

אז צריך ללכת לשאול שם, רחוב רשב״ם 23. אבל איזבלה זה שם שאצל הגויים מוכר, נכון? מאיזה ארץ זה?

איזה ארץ?

רוסיה.

מרוסיה?

הבנתי.

טוב, תעשה שאלת חכם.

כן, עוד שאלה. בבקשה.

נדבר למיקרופון.

הרב אלבז?

כן.

לא עכשיו, בסדר. תן שאלה למישהו אחר בינתיים.

הנה האישה באמצע רצתה עם כחול, באמצע.

הרב, הרב אלבזין, נדעת שאפשר לשמוע אותו.

כן? כן. איפה הוא אומר?

אומרים, אני יודע, יש הרבה שמועות.

אומרים שאני אמרתי אלף דברים בשנה האחרונה ולא אמרתי.

אבל אנחנו נשמח לא לשמוע, אנחנו רוצים פסק הלכה.

כמו שהבאנו פסק הלכה של כל הגדולים הספרדים, אשכנזים והתימנים,

אנחנו רוצים פסק הלכה שמותר לשמוע. ולמה?

כיוון שיש פסק הלכה של הרב עובדיה שאסור לשמוע מי שהופיע בנפרד אפילו,

שלא במקום של מצווה.

אנחנו רוצים פסק הלכה שסותר את הפסק הלכה של הרב עובדיה. אם יהיה כזה דבר בכתוב,

נשמח להודיע לציבור.

כן, שאלה לגברת באמצע עם בכחול.

טוב, אמנון יצחק, ערב טוב. ערב טוב.

אני רציתי לשאול שאלה,

איך אתה אמרת לנו בשר חלק, צריך לאכול וזה.

אם אתה עושה כבש בבית, שחיטה,

אם אתה עובר את הכול אחד-אחד,

אפשר לאכול?

אם שוחטים על ידי שוחט ירא שמים, שהוא מפורסם,

אפשר לשחוט בכל מקום.

ואם אחר כך יודעים איך לנתח ולבדוק את הכול,

והוא ירא שמים, אין בעיה.

אין בעיה. רק אם הבעיה של הניכור, לא כולם בקיאים בזה,

אז צריך לדעת איזה חלקים אסור לאכול ואיזה לא, מצד הספק.

אבל הכי טוב בעולם זה לקנות כבר אחרי שזה מוכן ומוכשר והכול.

אם אני עושה לבד ואני מוציאה כל אור ומשהו יש לו בפנים ומנקה מכל הלך, מי שחט אותו?

שחט יהודי,

עברי שמים.

מה זה יהודי? הוא חתך לו את הראש?

לא, בודק את הכול.

מי זה היהודי?

היהודי הזה, זכרונו לברכה, כבר נפטר. בן אדם מאוד טוב היה. הוא היה נחם. אז מי שוחט היום?

השוחט עכשיו, אני צריכה, בן אחותי, החתן שלו, שוחט ועושה ברית.

ברית ושוחט זה יפה, אבל השאלה,

הוא נקרא שוחט מוסמך על ידי מי? כן, מוסמך, כן, מוסמך. על ידי מי?

על ידי חכמים.

הבנתי. באיזה השגחה הוא עובד?

אני לא שאלתי ממנו. אני צריכה לשאול.

את אוהבת העיקר לשחוט בבית, אני מבין.

לא, אני רוצה, אני יכולה לשאול ממנו איפה הוא עובד, מה, אנחנו בחוץ-לארץ, זה משפחתית אצלנו,

וסבא שלו, זכרונו לברכה, היה בן אדם שוחט גדול. זה בסדר, אין ספק, רק אני אומר, בחוץ-לארץ לא היה מצוי כמו היום אטליזם של יהודים,

שמכינים את הכול ומכשירים את הכול.

אז לכן היו נוהגים לשחוט כל אחת בביתו.

גם בתימן היה ככה, בהרבה ארצות, במרוקו, בכל מקום.

אבל בארץ ישראל, שיש שחיטה מסודרת,

כן. וזה לא רק שחיטה, שתביני,

יש גם וטרינר שבודק אם הבהמה היא לא חולה גם,

לא רק מצד השחיטה.

יכול להיות שיש לפעמים מחלות בבעל חי.

הבנתי.

הוא לא דוקטור, הוא לא וטרינר.

אז לפעמים, חלילה, יכולים להסתכן בדברים לא טובים.

אתה פה צודק.

תהיי בריאה ושיהיה לך בעזרת השם בתיאבו.

חג שמח.

שנה טובה וחתימה טובה. שנה טובה וחתימה טובה גם לך.

בעזרת השם. דרישת שלום לכבש.

כן.

כן.

שאלה.

היי, מה זה עכשיו נהיה סדרה?

כן.

מי רוצה דיסקים?

בואו מותק, הנה מכובדים.

יאללה, דיסקים, דיסקים, קדימה. מאיפה אתם באים?

תגידו לי רק מה אתם גורסים.

יניב בן-משיח, כן.

מי זה?

זמר מעורב.

תהיה בריא ותזכה למצוות.

שנה טובה.

מעט, אחד-אחד, אחד-אחד.

בריאות והצלחה.

של מי? של מי?

של מי?

יחיאל נהרי. קדימה.

תזכה למצוות.

יחיאל נהרי. קדימה.

מי זה השני?

גם יחיאל נהרי.

אייל גולן, יא חביבי.

אשריך. אשריך. הרב, הרב, הרב, הרב. תזכה למצוות.

תהיה בריא.

תנועה.

תנועה שלמה מהרה.

כן.

עוד שאלה אתם שאלתם. תן ליהודים פה באמצע.

כן, תן ליהודים באמצע.

תשים את המיקרופון, זה לא עציץ.

שים אותו פה. אסור לשמוע כי זמן רשע. אסור לשמוע אותו.

נכון.

נכון. הוא לא מפעיל לעבוד את הישר. נכון.

כי כוח הפועל בנפעל.

ואם כוח הפועל הוא רשע,

אז זה פועל על הנפעל.

זה כתבו הפוסקים, נכון.

אתה לא מדבר למיקרופון, אז אני לא שומע. הוא התפיל חדש, הוא לא יודע. רבנו עומס. הוא משמוח. בשמחת הלב הוא עומס.

אדוני הנתב, אתה יכול לתת בנזין קצת?

כן.

פשוט אני אייב אחרי אומן.

אה, אתה חזרת עם אומן?

שמעתי שהיה קר ולא הגיע אוכל.

היה אוכל, מספיק. אה, אצלכם הגיע? כן. יפה.

עכשיו אני משמח אותך שאסור לשמוע דבר רשע וזהו.

שמעתי ששם מרדכי בן דיוויד עשה לכם הופעה עם כובע תימני.

אני לא מופיע.

אני לא שומע זמרים.

אה, לא שומע. אני הערתי אותי תימנים שם.

שאול, תן לי שירים.

אתם, הרב אמנון יצחקן, לא, אסור לשמוע את השירים האלה.

יפה מאוד. אשריך, היית שליח טוב.

כן.

תודה.

כן, יהודים יקרים,

אני רוצה רק להגיד לכם, בגלל שיש חוסר ידיעה והבנה בתחום,

אז אני מחלק חוברות. אני התחלתי להתרים יהודים בשביל לחלק חוברות, ואני מחלק חוברות לכל דורש ומבקש,

שהחוברת הזאת מסבירה בעצם את כל הנושא של הזמרים בצורה מקיפה.

מה המקור של המוזיקות, מאיפה זה בא וכו' וכו'.

אדם שלומד את החוברת לא לוקח הרבה זמן,

תוך שעה הוא כבר יודע את כל הנושא לבד, הוא יכול לתת דרשה.

אז מי שרוצה לעזור לי בהפצת החוברות האלה ומוכן לתרום בעשרה תשלומים 1,000 שקל,

100 שקל לחודש יהיה שותף איתי בזיכוי הרבים, בהסרת המכשול של מחטיאי הרבים שנכנסים לכל הבתים ולא חוזרים בתשובה.

מזה חודשיים אני כבר מדבר על הנושא והם עושים, כמו שאומרים, שרירים,

כיוון שהכסף מתקתק בבנק ועל חשבון שהם יחטיאו את הרבים הם ממשיכים.

מי שירצה לעזור לנו ייתן לו ברכה מיוחדת,

ימלא הוראת קבע בכרטיס אשראי,

1,000 שקל בעשרה תשלומים, 100 שקלים לחודש,

זה בערך כ-1,000 חוברות כאלה, קצת פחות, 900 בארץ, 900 ומשהו.

חוברות יהיו לזכותו שיחולקו לציבור חינם.

אני הולך לחלק לכם כרגע כיסויי ראש,

ציציות כיפות ודיסק של אנציקלופדיה ששוויו 1,000 דולר עם 400 שעות של תורה שלי בסרטים.

ואני רוצה להגיד לכם עוד דבר אחד, יהודים יקרים,

תרשמו מספר טלפון,

מספר טלפון.

מה המספר?

אתם רושמים? פתחתם את הפלאפונים?

מה?

פלאפונים שפתחתם?

054-2080-181. מי שרוצה להשיג ארבעת המינים,

אתרוג לולב הדס,

אז יש להשיג פה בחוץ.

מי ששומע אותנו, מספר הטלפון יעזור לו להשיג, וזה במחירים מיוחדים.

אחרי מיון של מורה הוראה בבית-הדין של הרב רצבי, שליטה,

מיון הכי גבוה באיכות ובמחיר הזול,

שהכי מהודר 129 שקלים לסט,

מהודר 69 שקלים,

וכשר 39 שקלים.

כשר, זה לא כשר של הבשר.

אז אם כן, מי שרוצה, בעזרת השם, גם בחוץ תוכלו לראות את הסחורה ולקחת.

הכול כבר מוכן לכם ישר למצווה.

ואני קם לתת לכם זכויות לקראת יום כיפור, בעזרת השם.

הנשים, אחרי שאני אחלק את מה שאני אחלק כאן,

הן יעלו למעלה בכניסה,

ייתנו להם את הדיסקים והחוברות והגברים יקבלו עכשיו.

אנחנו פשוט נסיים תכף ומייד כדי שנספיק עוד לסליחות.

בסדר? אני מודה לכם וחתימה טובה לכולם.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

יתגדל ויתקדש שמר רבה.

בעלמה דברא כרותה וימליך מלכותה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה.

בחייכון ובמכון ובחיי דקול בית ישראל, בעגלה ובזמן קריב ולמיומן.

אמן, שמר רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיה. יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלם ויתעלם.

שמת בקדשה ברכו.

לעילה מן כל ברכתה שירתה תשבחתה ונחמתה. דאמירן בעלמה וימיומן.

על ישראל ועל רבנן ועל תלמידי הון ועל כל תלמידי תלמידי הון.

להסכין בהורייתא קדישתא די בעטרה הדין ובכל אתר ואתר.

יהיה אלנה ולעון ולכון חינא וחסדה ורחמים מן קודם מרי שמעיה ורב וימרו אמן.

יש למה רבה מן שמעיה חיים ושבה וישועה ונחמה ושזבה ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה ורווח והצלה לנו לכל עמו ישראל וימרו אמן.

עושה שלום במרומיו וברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל וימור אמן.