אילת - אילת

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה.

אנו אף בודקו ולשומרך

הט אורדמות לשומרים

הט אורדמות לשומרים

האוקיי גוף באו מאוד סמור

הט אורדמות לשומרים

האוקיי גוף לא אסוררים

אני אנטה והוא עבדים של הקדוש ברוך

אני אנטה והוא עבדים של הקדוש ברוך

אני אנטה והוא עבדים של הקדוש ברוך

אני אנטה והוא עבדים של הקדוש ברוך

אני עד כאן ברוך, אוהדים של הקדוש ברוך

אני עד כאן ברוך,

אוהדים של הקדוש ברוך,

אני עד כאן ברוך,

אני עד כאן ברוך.

חזק וברוך באווירה חמה של 48 מעלות או 38 בלילה.

אשריכם ואשרי חלקכם.

כן, הערב הזה יהיה לזרע חי וקיים ליעל נונה בציפור היהודית מהרה,

ברפואה שלמה לראובן בן מסעודה מהרה,

במרים פנינה לבנה בציפור היהודית לעבודת השם.

והערב הזה יהיה לעילוי נשמת מזל בצעדה, הייזל בת מארי וחיים בן מסעודה,

מנוחתם עדן,

ולורנס חיים בן הייזל ונטלים בת מומי,

פרנסה טובה, שלום בית, זרע חי וקיים,

ויצליחו מהרה לעבור לירושלים הקדושה במהרה בימינו, אמן.

אמן.

כן, היום אנחנו נלמד

מה קורה באחרית הימים.

בצר לך הומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו.

ייתכן שבחושך

יש בו יתרון מן האור.

פעמים בחושך יש יתרון יותר מן האור.

ואומנם הלא ראינו זה,

כי מן החושך היותר גדול והחזק

ממנו יבוא מלך המשיח.

לכאורה היה יותר נאות

שמלך המשיח יבוא בדור מאיר ביותר,

כי יבוא באחד הדורות הכי מובחרים במאורי אור,

ולבסוף הנה בו יבוא בדור חושך,

בדור של אפלה הכי מעורפלת,

וזה הדור המעורפל בכל אפלה.

הוא הנהו הראש של כל הדורות,

ומשיח הנה בו יבוא.

ומי יהיה אז המשיח?

ראוי היה שיהיה אחד מראשי גדולי הדורות הראשונים,

מהדורות הכי בהירים,

אבל זה לא יהיה.

משיח יהיה איש מאנשי הדור שבו יצא,

משיח יהיה גדול הדור של אותו הזמן.

הגדול של אותו הדור החשוך

הוא יהיה המשיח.

כל גדול נחשב תמיד רק לפי הזמן שבו הוא נמצא.

ואיש כי יתגדל ויתנשא למעלה מן הדור אשר הוא חי בו,

הגדול הזה, מכנים אותו בשם מיוחד,

בשם גדול,

לא לפי הדור,

גדול נמדד רק לפי הדור.

זאת אומרת,

שם גדול זה לא לפי הדור,

אלא גדול נמדד רק לפי הדור.

הנה המשיח יהיה הגדול של הדור הכי חשוך,

והגדול של אותו הדור החשוך

הנה הוא אומנם יותר גדול מהגדולים הקודמים,

כי ממנו יצא המשיח.

חושך קובע מקום יותר גדול מן האור.

זאת אומרת, הבוהק

של האור מתוך החושך

הוא יותר גדול מאשר אור בתוך האור.

כך אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, במדרש קהלת רבה,

אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה.

ככה כתוב בקהלת זן.

אמר רבי ברכיה, כתוב

בדברי הימים א', פרק יב,

ויהוידע הנגיד לאהרון.

וכי יהוידע היה נגיד לאהרון.

אלא, אילו היה אהרון קיים בדורו של יהוידע,

יהוידע היה גדול ממנו בשעתו.

אמר רבי סימאי,

כתוב ואהרון ובניו מקטירים על מזבח העולה.

וכי אהרון ובניו קיימים?

בהלו צדוק ובניו היו.

אלא ללמדך,

שאילו היה אהרון ובניו קיימים,

צדוק היה גדול ממנו בשעתו.

זאת אומרת,

גדול בדור מאוחר,

גדול ממי שהיה בדור מוקדם,

כי הכול נמדד

לפי החושך של הדור

שהוא נמצא בו.

ודאי כי צדוק

היה צריך לתורתו של אהרון.

ודאי כי הוא ידע היה מתייגע להבין את תורתו של אהרון.

ואף על-פי כן,

לו היה אהרון חי בשעתם,

היה אהרון קטן מהם.

ואין ספק

כי הוא ידע לא הגיע לקרסוליו של אהרון.

אהרון היה יותר גדול מצדו, ודאי.

אבל כך הוא הדבר.

אהרון אומנם היה לו גילויים יותר גדולים,

אבל הוא הרי היה בדור שכולו אור.

כי על כן יהוידע הנהו יותר גדול מאהרון,

מצד כי עליו היה מוטל לבקוע את החושך של דורו הוא.

וכן יהושע היה דמינו של משה.

בלי ספק

יותר גדול מעזרא,

אלא כי מדידות הגדלות

נמדדות יחד עם מצב הדור.

הנה עזרא היה עזרא גם בדור חשוך ההוא.

הוא היה ראוי להוריד את הלוחות עזרא.

היה עזרא בדור ההוא החשוך,

ויהושע היה חי בדור נאור ודיעה,

ועזרא נחשב גדול מיהושע.

אם כי במציאות יהושע הוא יותר גדול,

אבל בדור חושך כדורו של עזרא הנהו הגדול יותר מיהושע בדור אור שלו.

זאת אומרת, כשאנחנו נמצאים כמה שיותר מאוחר בעקבותה דמשיכה כמו דורנו זה,

מעשים קטנים של יהודים כמונו הם מעשים גדולים מאוד בשמים,

והעלייה רוחנית של אדם בדור הזה היא פלא פלאות

לעומת דורות קודמים.

ואדם שזוכה להיות גדול בדור כזה,

זה יותר מגדולים בדורות קודמים,

אפילו שהוא לא מגיע לקרסוליהם.

כיום הדורות שלנו הכי אפלים.

עם כל מיעוט הגדלות שלנו אנחנו נקראים צדיקים גמורים,

במירכאות.

והלוא, זו לא מלה קטנה,

מה שבאים ממרחקים ומדינות שונות מתוך קשיים רבים,

ואנשים הולכים ללמוד בישיבות.

והאם לזה קוראים הידור מצווה?

בן ישיבה שמתייגע לתורה של הגדולים שהיו מדורות שלפנים,

ועם כל הגיעתו, ועדיין אינו עומד על דבריהם,

אבל סוף כל סוף ייתכן,

והנה הוא יותר גדול מאותו הגדול עצמו שהוא לומד אותו.

אלא שאי-אפשר לדבר על זה כך,

כי אלה דברים שיכולים להוות

גאווה אצל בני-אדם.

אולם ודאי כן הוא, בחושך נורא כזה,

אשר לא יודעים אנחנו מה, שהנחה אחת בדורנו יכולה לפעול למעלה.

הנחה אחת,

פעם החפץ חיים,

זכר צדיק וקדוש ברוך הוא,

כשחיבר

את ספרו

על שמירת הלשון,

אחרי שהוא גמר את הספר והוא קרא אותו שוב ושוב,

הוא הגיע למסקנה שהוא לא מאמין שיהיו אנשים שיוכלו לקיים את כל מה שכתוב בספר.

אז הוא הלך לרב שלו ואמר לו, כבוד הרב, אולי לא כדאי שאני אוציא את הספר,

כי אם אני אוציא את הספר ואנשים

לא יקיימו את מה שיהיה כתוב,

אז תהיה בעיה.

אמר לו ריבו, אם אדם יקרא את הספר שלך

ואחרי כל הספר הוא יוציא הנחה אחת

ויגיד, אה,

הלוואי שהייתי יכול לשמור את כל זה.

הוא אומר, בשביל הנחה אחת של יהודי אחד

כדאי כל העמל שעמלת.

אתם שומעים מה זה הנחה בדורות האלה?

הנחה של יהודי שרוצה להתקרב לבורא,

וקשה לו,

כמה היא שווה?

ואם הוא זז קדימה,

כמה זה שווה?

ואם הוא עושה מצווה,

כמה זה שווה?

ואם הוא עושה כמה מצוות,

כמה זה שווה?

ואם הוא חוזר בתשובה באמת,

וואי וואי וואי וואי וואי, איזה מעלה יש לו בשמים,

יותר מגדולים בדורות קודמים.

וכתוב כדברים האלה בספר שבחי רבנו חיים ויטל,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

וזה לשונו.

פעם אחת שאלתי למורי,

הוא הארי הקדוש, זיכרונו לברכה,

שהיה אומר לי,

ככה גילה הארי הקדוש למערכות תלמידו,

שנפשי מעולה כל כך,

והרי קטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד

שאין אני מגיע על עקבו.

זאת אומרת, קטן שבדורות הקודמים, הראשונים.

אומר המארחו על עצמו,

ברור לו שהוא היה צדיק וחסיד שהוא לא מגיע על עקבו.

שתבינו, המארחו

זה מי שהעביר לו הארי הקדוש את כל תורתו, תורת הסוד,

וכל מה שבא הארי לעולם זה היה בשביל להעביר לו את התורה הזאת.

זה המארחו.

והמארחו אומר שאני יודע בעצמי,

שהקטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד

יותר ממני, שאני לא מגיע לעקבו.

והרי הקדוש היום אומר למארחו

שהנפש שלו היא כל כך גדולה.

ויאמר לי,

דע,

כי גדולת הנפש

אינה תלויה כפי מעשה האדם,

רק כפי הזמן

והדור ההוא.

כי מעשה קטן מאוד בדור הזה, והוא דיבר אתו לפני 500 שנה,

שקול ככמה מצוות בדורות הראשונים.

מעשה קטן

בדור הזה, לפני 500 שנה,

שקול ככמה מצוות בדורות הראשונים.

כי בדורות האלו הקליפה גוברת מאוד עד אין קץ.

מה שאין כן בדורות הראשונים.

ואילו הייתי אני בדורות הראשונים, כך אומר לו הארי הקדוש,

היו מעשי חוכמתי נפלאים מכמה הצדיקים הראשונים.

אשר על כן,

שלא אצטער על זה כלל,

כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה

על כמה הצדיקים הראשונים מזמן תנאים והאמוראים.

הארי גילה לו

שהוא יושב לימינו של הקדוש-ברוך-הוא

בעולם האמת, לכשיגיע.

זאת אומרת,

אמר הוא במעשיו,

מצוותיו ותורתו,

למרות שהוא לפני 500 שנה,

בתנאים והאמוראים לפני כאלפיים שנה,

והם היו ענקים שאין לנו השגה אפילו בהם,

אמר לו הארי הקדוש שנפשו כל כך גדולה,

שאילו היה בדורות הראשונים היה למעלה מתנאים ואמוראים.

והמעשים שהוא עושה בעולם הזה,

כל מעשה קטן

נחשב כמצוות רבות

של הראשונים בדורות קודמים.

מכאן אנחנו רואים שאנחנו 500 שנה אחריו

מה הגודל של כל מצווה ומצווה שיהודי עושה,

ומה זה כל יהודי שהוא בעל תשובה באילת.

יא חביבי, בשיא הטומאה,

בן-אדם זוכה להיות בעל תשובה באילת?

חבל על הזמן.

זה לא ייאמן כי יסופר מה זה כל מצווה ומצווה שלו.

שלא יחשוב שזה דברים פשוטים.

בקורבן, שהוא מקריב,

זה דבר מדהים.

וזה לא דבר קטן, כל הכבוד וההערצה שסבבו לגאונים שמדורות של פנים.

וגם, זה לא דבר קטן,

כוחו של הכבוד.

מספרים שבימי הגאון מווילנה, זיכרונו לברכה,

היה איש אחד מתענה רצופים משבת לשבת.

זאת אומרת,

הים מתענה תענית

במשך כל השבוע, לא אוכל ולא שותה כלל וכלל.

ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, רצוף,

לא אוכל ולא שותה.

בעיה זה לחידוש ולפלא,

איך הוא יכול לעמוד בזה?

וסיפרו את זה לגאון מווילנה, זיכרונו לברכה,

ושאל הגאון על מעשיהו והנהגתו.

מה הוא עושה? ספרו לי מה הוא עושה.

וסיפרו לו

שבכל ערב שבת

אחרי צאתו מבית המרחץ,

מעמיד עצמו ומתאספים סביבו הרבה ילדים מכל העיר להסתכל בו ולעריצו.

ביצב הגאון, זיכרונו לברכה, לגרש ממנו את הילדים

ולא לניחם להתקרב אליו,

ומניע אז והלאה,

סר כוחו ממנו וחדל כבר להתענות.

מה שגרם לו להתענות זה היה כבוד

שהוא מקבל בערב שבת אחרי המרחץ, שכולם עומדים להתבונן

באדם הצדיק והקדוש הזה ששבוע ימים לא אכל ולא שתה.

ברגע שהפסיקו,

נגמר הסיפור.

אז רואים מה כוחו של הכבוד לעשות מבן אדם

שיכול להביא אותו למצב כזה שהוא מסוגל לסבול כל כך הרבה תעניות

רק בשביל הכבוד שלו בערב שבת

אחרי המרחץ.

הכבוד הזה שקיבל האיש הזה מן הילדים,

הכבוד הזה קלקל אותו ונתן לו כוח לסבול כל אלה הסיגופים והתעניות.

הכבוד שקיבל למשל הגאון רבי עקיבא איגר,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

היה מוכר.

אף בכבוד הכי גדול.

ובין תורה כיום,

הנה במקום כבוד, הנה הוא שבע די ביזיון.

ובכל זאת מתאמצים ועומדים על מעמדם.

לא כל בני הישיבות מקבלים כבוד על זה שהם בני ישיבה.

יש כאלה מכנים אותם בשמות גנאי,

חלק מקנאה, חלק מבורות,

חלק מעם ארצות, חלק משנאה,

חלק ממה שאומרים בתשקורת,

ולמרות זאת הם ממשיכים להיות בני ישיבה.

אתם יודעים מה זה הכוח הזה נגד כל הביזיונות,

שאדם ממשיך לדבוק בתורת השם

ולא לעזוב אותה?

ועוד אם הוא באילת?

יא חביבי.

הלוא ודאי שבן ישיבה כזה, ייתכן שהוא גדול מן הגדול שלפנים.

ליום הדין לא יתבעו את האדם על שלא עלה להיות גדול כדרגת הראשונים שחיו בתוך הדורות הכי מהירים.

לא יבקשו מאחד מכם למה אתה לא היית כמו הארי הקדוש

או למה לא היית כמו רבי שמעון בר יוחאי.

לא יבקשו מכם.

לא ידונו את האדם על מה שאיננו גדול כמו התנאים,

כמו שאי-אפשר לצבוע היום את האדם על חוסר הנבואה.

הדור אינו ראוי.

אז אי-אפשר לצבוע בן-אדם בדור שלנו למה הוא לא הגיע לנבואה.

הדור אינו ראוי.

כשידונו את האדם,

ידונו אותו על שלא עלה להיות בדרגה של אותו גדול שחי אתו באותו הדור החשוך עצמו.

אוה, אבל מה כן ידונו?

מי היו הגדולים בדור שלך?

למה לא הגעת למדרגה שלהם? הנה העובדה שהם הגיעו לזה.

הם היו באותו דור שלך, באותו חושך.

למה הם כן הצליחו להגיע ואתה לא?

הם שאפו ואתה לא.

הם שאפו יותר ואתה פחות.

הם התאמצו ואתה התעצלת.

גדול הדור הזה הוא ודאי יחייב את כל האנשים מן אותו הדור,

שהרי כי יכולתו גם יכולתם,

ומזה כבר אין פטור להם.

מקובל

כי החפץ חיים, זכר צדיק לברכה,

היה הצדיק של דורו.

וודאי שיתבעו את בני דורו,

למה הם לא זכו להיות כמו החפץ חיים?

כיוון שהם לא היו מאמינים כמוהו,

והרי הם באותו דור של החפץ חיים עצמו.

ולמה לא עלול להיות כמוהו?

על זה יתבעו אותם.

אבל לא יתבעו אותם על זה

שהם לא הגיעו להיות תנאים.

הגאון רבי ישראל מסלנתר אומר דבר מדהים,

אתם יודעים מי יהיה בית-הדין שידון את כל אחד מאתנו?

מי יהיה בית-הדין?

אומר הגאון רבי ישראל מסלנתר, זכר צדיק לברכה,

כי הבית-הדין של מעלה שופטים את הדור

הם הגדולים של אותו הדור.

ועל כן, כשנפטר הגאון,

רבי ישראל סלנתר, זכר צדיק לברכה,

היה סבא, זכר צדיק לברכה, מזהיר את האנשים

שיהיו נזהרים בייחוד מעוון הגזל,

כי הגאון רבי ישראל, זכר צדיק לברכה, היה מדקדק גדול,

על זה החטא,

והוא כגדול של אותו הדור.

והלא ודאי הוא יהיה בבית-הדין של מעלה כשופט הדור.

אז מי שיגיע אליו למעלה ונתן ידו בגזל,

הוא יהיה בבית-הדין נתבע על-ידי הגאון רבי ישראל, שהזהיר בדורו על הגזל.

ואז לא יוכל להתחמק ולומר,

בדורנו לא דיברו כל כך הרבה על הגזל.

והנה, אחרי כי הגדולים מאותו דור הם יהיו השופטים,

הלוא ודאי שלא יתבעו מן הדור יותר מן הכוחות של אותו הדור,

אלא יתבעו רק כמידת הכוחות של הגדולים של אותו דור, ולא יותר.

אז זאת אומרת,

תדעו לכם, יהודים יקרים,

אחרי 120 שנה שלנו,

אם ישימו אותי למעלה להיות שופט,

אז אני אקפיד מאוד על אלה שלא שברו את הדיסקים של הזמרים הפסולים.

כי אני מקפיד מאוד שישברו את הדיסקים של אלה שהם מחטיאי הרבים

ועושים עבירות

במרד ובמעל נגד כל הגדולים,

וגם הגדולים עצמם שיהיו בדין

לא יסכימו עם זה שאנשים לא שמעו להם

והלכו לערבי שירה נגד מה שהם פסקו,

והם יצטרכו לבוא לפני בית-הדין הזה שפסק

שאסור ללכת למקומות כאלה.

אז לא יוכלו להתחמק.

לא ידענו, כן ידענו, לא שמענו.

כי אני מדבר כבר חודש וחצי רק על זה,

אז אי-אפשר להגיד שלא יודעים.

בדור הכי חשוך

ועם כל חולשות מעשיהם של בני-אדם

הנם בני ישראל צדיקים גמורים,

כי סוד עם ישראל,

כי מצד עצם טבעם הם צדיקים

אלא סורש בעיסם מעכה.

אז גם בדור הכי חשוך,

כמו הדור הזה שאנחנו בחשיכה הכי גדולה שהייתה,

ועם כל החולשות של המעשים של בני-אדם,

מכל מקום עם ישראל הם צדיקים גמורים בשורשם, בנפשם ובנשמתם.

כי הסוד של עם ישראל, שמצד טבעם הם צדיקים,

בטבע פנימה,

בנקודת האור הפנימית של כל אחד,

הוא צדיק באמת.

רק השאור שבעיסה הוא מעכב.

מה זה השאור שבעיסה? זה היצר הרע.

היצר הרע הוא מטפיח.

השאור

זה השמרים,

שמים עם בצק,

וזה נהיה תפוח.

מה ההבדל בין מצה ללחם?

זו אותה כמות של קמח,

אותו בצק,

רק זה לא תופח, נשאר דק,

וזה השמרים, עושים לו טפיחה עד שהוא נהיה לחם כזה.

זה היצר הרע.

מנפח אותנו.

נותן לנו להרגיש שאנחנו חשובים, שאנחנו גדולים, שאנחנו מבינים שאנחנו הכול,

מנפח אותנו.

אבל הכול חרטה ברטה.

אם יורידו את השאור,

אתה נראה כמו פיסת נייר.

ראיתם בלון?

מנפחים אותו, נהיה ככה גדול.

עושים לו חור קטן,

טרררר, יוצא כל האוויר,

חוזר להיות חתיכת ניילון קטן כזה,

מדנדל, וזהו.

אז זאת אומרת,

אדם צריך לדעת מה ערכו האמיתי, לא להתנפח.

אנחנו צדיקים ביסוד.

באמת, בטבע שלנו אנחנו צדיקים. הרי מאיפה יש כוח פתאום לבעל תשובה להיות בעל תשובה?

זה קשה. הרי אם בן-אדם חושב, זה קשה.

אבל ברגע שהוא החליט

ויצא לדרך,

בתוך פרק זמן קצר הוא מגיע למצב שהוא בעל תשובה אמיתי,

כי הוא מקבל על עצמו הכול לעשות, כל מה שתורך היווה,

הוא מוכן לעשות, וכל מה שהיא עשתה הוא מוכן להימנע.

איך זה?

אם לא היה לו כוח בפנים,

שרק הוא סילק את הסעור, סילק את היצר הרע,

ואז האור הפנימי האמיתי שבוקע תמיד,

ורק היצר הרע מכסה אותו,

אכן יוצא לפועל,

והאדם ניכר פתאום, ולא עוד.

כשאתם רואים פנים של חוזר בתשובה אחרי תקופה,

פניו מאירות.

זה לא אותו אדם. תסתכלו על תמונות שלו קודם,

איך הוא נראה שר וזעף,

איך הוא נראה כמו מי שכל העולם חייב לו,

ואחרי זה תרוכו עם פרצוף של נתינה,

של רוגע,

נראה אחרת לגמרי.

מי גרם?

זה אותו בן-אדם.

אל הנשמה מאירה, כשמסירים את החושך של היצר הרע,

הנשמה מאירה וחוכמת אדם תאיר פניו.

וככה אומר הרמב״ם

בפרק ב' בגירושין, הלכה כ'.

יש הלכה שכופין אותו עד שיאמר רוצה אני,

וכתב שם שאין אומרים אנוס,

אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה.

מי זה נקרא אנוס?

מי שאונסים אותו לעשות דבר,

והוא נלחץ לעשות את זה,

אבל זה דבר שלא מחויב מן התורה.

אבל מי שתקף אותו יצר הרע,

לבטל מצווה.

או לעשות עבירה,

והכו אותו בית דין

עד שעשה דבר שהוא חייב לעשותו,

זה לא נקרא אנוס.

הוא לא עשה את זה באונס.

אה, הכו אותו והוא עשה, רק בגלל הכה הוא עשה.

אומר, זה לא אונס.

כיוון שהוא כה עד שתשש יצרו ואמר, רוצה אני,

אז הוא גירש את אשתו לרצונו.

למה?

כיוון שבאמת האדם היהודי רוצה לעשות את כל מה שהתורה אומרת.

באמת הוא רוצה.

רק היצר לא מניח לו.

ואז כשמרביצים ליצר הרע,

מכים את היצר הרע,

עד שיצר הרע כבר אין לו אחיזה באדם, כי כבר לא משתלם לאדם לשמוע את הפיתויים של היצר,

כי בגלל היצר הוא מקבל מכות,

ואז היצר סר ממנו, אין לו כוח להשפיע עליו.

מה נשאר?

היהודי האמיתי שרוצה לקיים את התורה,

לכן זה לא אונס.

אבל אם אונסים אדם לעשות דבר נגד רצונו,

וזה לא חייב אותו מן התורה,

זה נקרא כן אונס.

כי הוא באמת לא רוצה,

והוא נשאר לא רוצה גם בסוף.

ומה שהוא אומר כן בסוף,

זה בגלל המכות.

אבל יהודי, כיוון שטבעו באמת שהוא רוצה,

רק היצר כופה אותו. כמה אתם שמעתם אנשים שאומרים, תאמין לי,

שאני רוצה לחזור בתשובה. מה אני אגיד לך? אבל קשה. אתה יודע כמה קשה?

אתה יודע כמה ניסיתי?

אתה יודע איך התחלתי ונפלתי וזה, ואני מתייאש וזה,

אבל האדם רוצה.

מספרים לי פה, בלי עין רע, שבתי-כנסת מלאים בסליחות,

נערים ונערות שבאים וממלאים את בתי-הכנסת ואומרים סליחות,

אז הם רוצים.

רק אחרי ראש השנה וכיפור,

יצר רע אומרים, יופי, עשיתם כבר הכול.

עכשיו אתם יכולים לחזור בחזרה למועדונים,

למסיבות.

בשנה הבאה נקרא לכם עוד פעם לסליחות.

זה יצר רע.

זה יצר רע, הוא נוכל גדול.

אתם יודעים מה הוא עושה?

אשלה הקדוש קורא לזה חוזרים בתשובה של הסטרא אחרא.

מה פירוש?

ממה נהנה הסטרא אחרא,

היצר רע וחילותיו הטמאים? ממה הוא נהנה?

הוא ניזון

מניצוצות הקדושה של יהודי שהוא עושה מצוות.

אדם שעושה מצוות יש בו קדושה, אשר קידשנו במצוותיו.

על-ידי המצוות יש בנו קדושה.

כל היניקה של הטומאה זה מהקדושה. אם אין קדושה,

אין מקום לטומאה לחול, לחיות, להתקיים. היא לא יכולה, היא צריכה גם כן קדושה.

איפה היא יונקת את הקדושה?

מאלה שעושים מצוות לא כראוי,

מאלה שעושים פעם כן ופעם לא.

שם היא חלה,

באה הטומאה ומתלבשת על האנשים האלה,

ולאט לאט מוצצת מהם את הקדושה.

למשל, למה הדבר דומה?

לאחד שמכניס את האצבע שלו לתוך דבש,

ואחרי שהוא טובל אותה בדבש,

אחר כך הוא לוקק את הדבש שעל אצבעו,

עד שכבר הכול נקי.

שוב הוא טובל את אצבעו, ועוד פעם.

מה עושה יצר הרע?

היות והחילונים,

הם, אין כבר מה ללקק מהם.

אין בהם קדושה בכלל. היו בכל המסיבות באילת, קפצו ממקום למקום, ממועדון למועדון.

ראו מה שאסור,

השתגעו, התחרפנו, שתו, אכלו, בלעו.

עכשיו מה? אין להם שום לחלוכית של קדושה כבר.

אין לו מה לקחת מהם.

הוא מבסוט, מגיע לראש חודש אלול,

הוא שולח את כולם לסליחות,

בשביל שיתמלאו קדושה מהסליחות, מהתפילות, מהקדישים, מהכול,

אחרי שהם כבר ככה מלאים שוקולד ודבש וגלידה והכול,

אחרי סוכות הוא מתחיל ללקק אותם כל השנה.

מוריד מהם את כל הקדושה מחדש,

ואחר כך טובל אותם באלול עוד פעם.

קורא לזה השליל הקדוש בעלי תשובה של הסטרא אחרא.

הוא מסכים,

הוא מסכים שילכו לסליחות.

איך זה פתאום הוא מסכים?

הרי יצר כל השנה לא נותן בן אדם בקושי לעשות מצווה, שתיים בקושי.

איך הוא פתאום מסכים חודש שלם שהם יבואו בשעות לא הגיוניות, ב-2430,

ויישארו שעה לפחות,

ויתפללו, ובאיזה תפילה?

ואיזה צעקות?

ושרים, וצועקים, והם אמיתי, לא צחוק.

איך זה הוא שותק?

איך הוא לא לוקח אותם למועדון עכשיו?

איך הם מבטרים היום על המועדון?

זה הכוח של היצר הרע, לבלבל את הבן-אדם,

אבל הבן-אדם באמת הוא רוצה. הראיה,

כשהיצר מניח לא,

אז לאן הוא רץ?

לבית-המדרש.

לאן הוא רץ? לבית-הכנסת. באיזה שעה?

אפילו ב-2430 בלילה.

כי הבן-אדם באמת רוצה,

אבל אחר כך מתלבש עליו היצר הרע ומתחיל להניא אותו מחדש.

אתה, כבר יש לך, ברוך השם, הרבה מצוות. נכתבת לחיים טובים ולשלום.

אל תדאג, לאט-לאט, אל תיכנס לזה מהר. אתה יודע, הם נכנסים מהר, נופלים מהר,

ומחרטט אותו ככה עוד שנה.

כמה כמוכם עשו את זה כבר כמה נגלות?

זה בגלל שהיצר הרע עובד עליכם קבוע, קבוע.

אבל באמת, אתם צריכים לנצל את התנופה

של החודש הזה ולהגיד ליצר הרע, תשמע, אין לי טעם, תן לי עוד קצת, חכה רגע,

אל תפריע.

אם תבלבל לי את המוח, אני אקבל על עצמי

עוד יותר סייגים ועוד יותר גדרים, שלא יותר לך תקרב אלי.

תיזהר, אני אתחיל להתפלל קבוע,

אני אתחיל ללמוד קבוע, הכול יהיה קבוע.

אל תפריע לי,

תן לי ללכת בקצב שלי.

אם תתעקשו אתו, תנצחו אותו.

ככה ניצחתי אותו.

החלטתי,

וזהו, משם קדימה עד כאן נאלץ.

זאת אומרת, אם בן-אדם רוצה,

הוא יכול, כי בטבע שלו הוא שואף להתקרב לקדוש ברוך הוא.

גם בימות החול,

כשבן-אדם לא כל כך דתי ושומר מצוות ברגעים קשים,

התפילה שלו לקדוש ברוך הוא, בפרט שהוא רואה שאין לו מוצא,

התפילה שלו לקדוש ברוך הוא בוקעת מן הלב, אמיתי אמיתי.

והדמעות שזולגות מעיניו, אמיתי אמיתי.

איך זה יכול להיות שפתאום אתה מתחבר לקדוש ברוך הוא בצ'יק צ'אק?

איך זה יכול להיות?

כי באמת האדם בפנימיותו קרוב לקדוש ברוך הוא.

אז לפעמים הקדוש ברוך הוא מביא עליו צרה

שלוחץ אותו יותר מדי,

שהוא מבין שאין לו שום פתרון,

ואז אין לו ברירה אלא לשאת עיניו לאביו שבשמים בחזרה.

השאלה למה צריך לחכות עד שהקדוש ברוך הוא ילחץ אותנו במכבש?

למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה בכיף

ולהתקרב לאבא שבשמים ולנצל את הימים הנוראים

שבאמת הם נוראים, שהרי נגזר דינם של כל היהודים

בראש השנה?

מה יהיה בשנה הבאה?

אתם יודעים שאנחנו צפויים למלחמה עוד מעט

עם כל המשטינים מסביב,

והאיראנים הכינו הרבה מאוד טילים עכשיו לשיגור המוני,

וקנו הרבה ספינות, ופיתחו הרבה ספינות, ומזלטים,

וכל מיני דברים. הם כבר מייצרים דלק גרעיני,

והם כבר

אומרים שבתוך שנה שתי פצצות אטום יש להם, ואני אומר שכבר יש להם מלפני כמה חודשים,

והרוסים אתם ביחד,

ואנחנו בבעיה,

וביבי צריך להחליט,

הוא תוקף או לא תוקף, מתי, תוך איזה זמן.

אין הרבה זמן, כי הם התחילו בקצב גדול,

והם מייצרים עוד ועוד ועוד ועוד,

והם משקיעים מיליארדים, מיליארדים, מיליארדים רק על פיתוח של נשק.

אז ודאי שהמצב הזה לא יכול להימשך יותר מדי בתאוצה כזאת,

שכולם מתחמשים מסביב,

ואנחנו נחכה עד שיהיה להם כל כך הרבה,

שכבר לא נוכל להספיק לעשות שום דבר.

אלה דברים ברורים לכל בר-דעת.

וגם החילופים בצבא,

כמו שהיו, או כמו שנראים שהיו,

כל הדברים האלה זה חשבונות

למה שעומד להיות.

מי שמבין עניין, מבין עניין.

זאת אומרת, הדברים לא קלים ולא פשוטים, ואנחנו צפויים למצב קשה ביותר,

וזקוקים מאוד מאוד לרחמי שמים.

באילת היא לא מחוץ לתחום,

כי אתם ראיתם כמה גראדים גירדו אתכם בזמן האחרון,

וזה היה רק ניסיונות,

זה היה תיווח,

לבדוק.

והחבר'ה יודעים לראות גם במקומות אחרים,

ואל-קאעידה מסתובב בשטח,

וירדן גם כן לא נקייה, וגם אותה רוצים להפציץ.

והטילים מגיעים ומכסים את כולם,

ודימונה מכוונת ומטווחת

בהרבה מאוד טילים.

במידה וירו על איראן, היא כבר איימה ישר שהיא תפעל.

נגד דימונה ומרכזי הערים וגם הסורים והלבנונים והטורקים,

כולם מחוברים עם החמאס

ומכינים צבאות שלמים והחמאס מגייס כבר גיוס חובה והכול מוכן.

זה עניין של פרק זמן קצר ואנחנו נעמוד מול המציאות.

מה יכול באמת לעצור את הכול?

רק הזכויות שלנו.

אנחנו יכולים לעשות להם בלבלה,

שאף אחד לא יכול אפילו לשער,

שהסורים יריבו עם האירנים ויילחמו אלו באלו,

והלבנונים יילחמו בסורים ויילחמו אלו באלו,

והפת״ח והחמאס יילחמו אלו באלו,

והטורקים יריבו עם הסורים ועם האירנים,

והאירנים יריבו עם הרוסים,

והקב' ברוך הוא יכול לעשות וסכסך עם מצרים ומצרים בלי שום בעיה,

אבל אנחנו צריכים לספק לקדוש ברוך הוא את האפשרות

שהוא יוכל להשתיק את מידת הדין

ולומר בניי שווים בתשובה

ואני לא יכול לפגוע בהם בשעה שהם שווים בתשובה.

כתוב שובו,

השיבו וחיו.

אם אתם שווים ומשיבים אחרים בתשובה,

בזכות זה תחיו.

ובפרט בימים האלה שאנחנו קרובים,

אם חוזרים בתשובה,

אז זה סניגוריה על כל ישראל. אם לא חוזרים בתשובה,

אין לך קטרוג יותר גדול, כי אם הקדוש ברוך הוא כבר מוכן להמציא את עצמו לעם ישראל,

ואומר, דירשו השם בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב,

שהוא מזמין את עצמו לתת לנו אפשרות לשוב אליו במהירות ואנחנו לא מנצלים את זה,

אז העוון הוא פלילי באמת וחמור ביותר,

ואנחנו נהיה חלילה ראויים לעונש.

לכן כל אחד מאתנו יכול להכריע את הכף לכאן או לכאן.

בואו נראה דוגמה.

יש מצווה שנקראת מצוות שכחה,

שאדם

קוצר

בשדה שלו את התבואה,

ואם יש איזה מקום שהוא שכח

תבואה לקצור,

זה נקרא שאסור לו יותר לקצור

מהמקום שהוא שכח.

והמצווה הזאת נקראת מצווה שכחה.

זו המצווה היחידה שמותר לשכוח.

שכחה,

אתה פסחת על איזה מקום בשדה ולא קצרת.

אז מה כתוב בתורה?

זה מצוות שכחה,

ואתה לא יכול לקצור.

נשאלת השאלה, איזה מצווה? אם אני שכחתי, אני קיימתי איזה מצווה?

אני שכחתי, לא עשיתי פעולה אקטיבית.

אני פשוט שכחתי, לא שמתי לב.

אז אם לא שמתי לב איך זה נהיה המצווה שלי, מה עשיתי מצווה?

איזה מצווה עשיתי?

אלא בואו תראו את הסוד של הדבר.

אנחנו מבינים שאחרי שכבר שכח אדם לקצור בשדה,

אז יש לו כבר לאו חדש,

שכתוב לו, לא תלקט.

אסור ללקוט מהמקום הזה כבר.

ויש מצווה גם לעני ולגר, תעזוב אותם.

אז אסור לו כבר לגעת.

במה שהוא שכח.

מה שהיה חבל, בכל אופן, מצווה לשכחה,

אבל סוד הדבר הוא הסוד של עם ישראל שהסברנו קודם,

שהמצוות הן בטבע של היהודים.

כל המצוות הן בטבע שלנו.

איש ישראל, חפצו ורצונו לתת לעני.

זה בטבע.

הוא פשוט רוצה

שיקרה כך.

הוא רוצה שתישכח תבואה

ואיש עני ייקחנה.

ועל כן ודאי מובן כבר בפשטות

איך זה ששכחה תהיה מצווה,

כיוון שבאמת בתוך-תוכיותו הוא רוצה לתת לעני.

ממילא, גם אם הוא שכח,

הוא בלאו הכי רצה לתת לעני.

אז השכחה זה עצם מצוות הנתינה שהוא רצה לתת,

וממילא זו מצווה בשכחה עצמה,

כי כך טבעו של היהודי.

אתם, בטבע שלכם יש לכם את כל המעלות והסגולות להיות צדיקים בגדולי דור.

הרי לא ייתכן

שידונו כל אחד מאתנו בדור למה לא היית כמו גדולי הדור בדורך.

למה שידונו אותנו? אנחנו יכולים להגיד שאנחנו לא היינו הכי חכמים,

אנחנו יכולים להגיד שלא היינו מספיק אמיצים,

אנחנו יכולים להגיד שלא היינו כל כך מאמינים,

אנחנו יכולים להגיד כל מיני תירוצים,

אבל אומרים לנו, תשמע, התירוצים לא יעזרו לך.

אתה יכול להיות כמו כל גדולי הדור, ואם לא ידונו אותך, כמו כל גדולי הדור. למה?

למה?

למה הם הגיעו ואתה לא?

גילו לנו חכמים

שבטבע של היהודי זה שהוא רוצה לקיים את כל התורה והמצוות, הוא רוצה להיות הכי קרוב לקדוש ברוך הוא.

רק מה הבעיה?

מה שולט עלינו? איך יצר הרע עובד עלינו הכי הרבה?

יש לנו יצר רע פנימי ויש לנו חיצוני.

פנימי יותר קל להשתלט עליו,

אבל החיצוני הוא הכי קשה. החיצוני זה ההמון,

זה החברה,

זה העיר,

זה הסביבה,

זה המראות,

זה השלטים,

זה העיתונים,

זה הפרסומים,

זה הרדיו,

זה הטמבלוויזיה,

זה האינטרנט.

זה יצר הרע לאלפים ולרבבות.

איפה שאתה לא זז, תוקף אותך יצר הרע הזה מכל כיוון.

ואפילו בפלאפון, בכיס שלך, יש לו אותו.

אז אתה בבעיה.

אתה הקפת את עצמך בכל כך הרבה יצר רע.

שאתה לא יכול, איפה שאתה לא זז.

הוא מראה לך עוד פעם את הדברים שאתה לא צריך לראות.

אז איך תוכל להתגבר? איך תהיה גדול הדור?

אלא אם אדם יפריש את עצמו לאט-לאט מאבלי העולם הזה,

ויגדור בעצמו כמה שיותר גדרים להתרחק,

וכל פעם יתקדם ויגדור את עצמו עוד ועוד ועוד,

ודאי שהוא יצליח.

וככל שהוא יצליח,

יהיה לו יותר כוח להמשיך ולהצליח,

כיוון שיש לו כבר ניסיון,

שמשהו חשב שיהיה לו קשה, הוא כבר עבר אותו.

והשלב הבא הוא חשב שיהיה קשה, וגם את זה הוא כבר עבר,

וגם את זה הוא עבר.

איך אמר לי היום אחד?

תשמע, לא ידעתי שבשר כשר

זה כמו טרף, ואסור לאכול בשר כשר.

פה באילת, אמר לי בן-אדם,

מה, אבל כל המסעדות פה זה כשר.

אז מה, 90% באילת אוכלים טרף?

אמרתי לו, מתוק, אני לא אשם שאנשים לא לומדים.

תעודה לא קובעת המציאות.

צריך להבין מה זה אומר כשר ומה זה אומר חלק.

כשר זה אומר שהיה ספק

על הבשר בשעה שחטו את הבהמה.

היה איזה ספק,

והיה שם איזו סרחה,

או היה איזה מום,

או איזה משהו,

ואחרי שטיפלו בעניין,

אז זה נהיה כשר, התירו את זה. היתה שאלה והתירו את זה. למה? כי סידרו את זה בצורה שההלכה אומרת שזה אפשרי.

זה נקרא דרגה של כשר.

אבל זה לא חלק.

חלק,

זה פירושו שאם הכניסו את הידיים לריאות של הבהמה

ולא נמצא שום בלוטה, שום סרחה, שום דבר, שום דבר,

הכול נקי חלק,

אם בדקו כך,

זה נקרא חלק שספרדי יכול לאכול.

פחות מזה הוא לא יכול לאכול.

והרב עובדיה יוסף פוסק

שמי שאוכל כשר זה כי מי שאוכל טרף.

אז הוא אומר לי, אז מה? אז איך אני אוכל עכשיו? מה אני אעשה?

אמרתי לו, מה הבעיה?

כשר וטרף

זה אותו בשר.

זה בשר וזה בשר.

אתה לא צריך להתחיל לאכול ניירות, אוכלים בשר.

אבל הבשר,

צריך לבדוק שהוא כשר.

כשהוא לא כשר, שהוא חלק.

אם אתה רואה שכתוב עליו חלק בהכשר, נגיד, של הרב לנדה,

נו, אז אתה יודע שיש פה בד״צ חלק,

לפי הבית יוסף זה מרן, השולחן ארוך,

אז אתה יכול לאכול.

גם אם זה יעלה לך הרבה,

אז תאכל פחות אם אין לך כסף,

אבל תאכל מה שמותר ולא מה שעשו.

כמו שמספרים פעם אחת

על אחת מהעדות שאני לא אזכיר,

שהוא תמיד היה מלא ב-300 שקל דלק. אז אמרו לו שזה עלה ב-10%.

הוא אמר, מה זה מעניין אותי? אני תמיד מלא ב-300.

מצדי שיעלו את המחיר כמה שהם רוצים.

זאת אומרת, בן-אדם צריך לדעת,

לא יודעים, לא מבינים, לא שואלים.

תגיעו אחרי 120 שנה,

תגידו, אנחנו הקפדנו לאכול רק בשר כשר.

ואז כל הדיינים, מה?

כשר?

שמרחם. אתה יודע מה אכלת?

והאדם לא יאמין.

למה? כי הוא לא בדק, הוא לא למד,

הוא לא התבונן,

הוא לא נכנס לבית המדרש,

הוא לא שאל, הוא לא קנה ספר אפילו.

אז איך הוא רוצה לדעת?

מאיפה הוא יודע בעצם שכשר זה כשר?

כולם אומרים כשר.

הוא שומע מהאמון.

מה יצר הרחי?

חיצוני.

מותר, מותר, מותר. הכל מותר אם לא חם, הכל שרוים אם לא חם, הכל מחולים אם לא חם. מותר, מותר.

לא רק בראש השנה, כל השנה. הכל מותר, מותר, מותר.

נו,

אז איך אדם ידע?

לכן אדם צריך להשקיע,

לקבוע לו עיתים לתורה, ללמוד כל יום לפחות שעה אחת תורה.

ואז לאט-לאט ירבה דעת,

קובץ על יד ירבה.

אפילו אם אתה כל יום מטבע, מטבע, מטבע, מטבע, מטבע,

בסוף אתה, יהיה לך הרבה כסף.

זה לא נראה הרבה.

אבל מטבעות ועוד מטבעות, הלכה

ועוד הלכה ועוד הלכה, שתי הלכות ביום, עוד שתיים, עוד שתיים, עוד שתיים. זה אלפים, אלפים, אלפים, אלפים, אלפים.

אתה יודע תוך כמה שנים את כל התורה כולה.

אפילו משתי הלכות ליום.

אפילו משתי הלכות ליום.

לא סתם אמר אליהו הנביא,

תנא דווה אליהו, כל השונה הלכות בכל יום,

הלכות זה שתיים מינימום,

מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

כי אם בן-אדם לומד את ההלכות ומקיימן,

ודאי שהוא יזכה לחיי העולם הבא.

אבל אם בן-אדם לא משקיע אפילו דקות ספורות ללמוד שתי הלכות,

מה יש לו תירוץ והגנה להגיד בשמים אחרי זה?

עיתון קראת,

טמפלוויזיה צפית,

רדיו שמעת,

חרטט דיברת.

איך לא היה לך זמן לשתי הלכות?

והיום יש גם שירות, שמעתי, ב-SMS,

ששולחים שתי הלכות ביום.

זאת אומרת, גם אם אתה רוצה אפשר לשלול לך שתי הלכות ב-SMS כל יום.

אז מה הבעיה? היום יש את כל האפשרויות.

אלא מה? אנשים מקלים ראש

ולא בודקים באמת מה האפשרויות העומדות לפניהם.

רק אם יש להם איזו צרה או נזק, חלילה,

פתאום הם מוכנים לשמוע, ללמוד,

לעשות, להתחיל, לזוז וכן הלאה.

חבל, לא לחכות למקרים כאלה,

כי בהצטבר העבירות,

אז אחר כך זה נהיה חבלים ועבודות שקשה מאוד להסיר אותם.

כשיצר הרע כבר התרגל להתלבש על הבן אדם במשך שנים רבות,

עוד יותר קשה לו להתרחק ממנו ולהתנתק ממנו,

כי הוא כבר חבר ותיק.

אז קשה.

כמה שאדם מחיש את התשובה,

ככה יהיה לו יותר קל.

עד כאן דברי הפתיחה שלי בחודש אלול לחבר'ה מאילת, עם הרבה תקוות שיש לכם שורשים טובים בהיותכם יהודים וצדיקים בטבע.

עכשיו נראה מה אתם מסוגלים לעשות כדי להוכיח לקדוש ברוך הוא שאתם באמת רוצים להתקרב אליו ולהיות

קרובים לכיסא כבודו.

נו,

מי שיש לו שאלות, אני מוכן לענות.

הנה היהודי,

תן לו בבקשה מיקרופון.

כן, הוא הכין אפילו פתק מהבית.

ברוך התואר לנו אלוהינו מלך העולם שהכל נהיו בזבורו. אמן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

האמת היא שהכנתי מספר שאלות, אבל יכול להיות שאני אוותר עליהן.

כי ממש לפני שהתחלת עם ההרצאה קיבלתי טלפון מידידה שממש ברגע זה צופה בך.

היא ובן-זוגה אמורים להתחתן ב-10 באוקטובר, ממש או-טו-טו.

ובן-זוגה כרגע נעצר,

משהו שניתן לסלוח לו בעתיד.

זאת אומרת, ניתן לסלוח.

והיא ביקשה ממני,

ממש ברגע זה שהיא צופה בך,

שהיא תוכל לקחת על עצמה מה שיחליט כבודו כדי שהוא ישתחרר בזמן, והם יוכלו להתחתן בזמן.

ודרך אגב, שניהם ממש מתחזקים בימים אלה.

הם נשואים? לא, לא, לא. הם לא נשואים. הם אמורים להתחתן ב-10 באוקטובר.

אבל הוא כרגע עצור ולא ידוע לה אם ישחררו אותו לחתונה.

ככה על-פי העורך-דין שלה שאמר לה,

והיא כרגע ממש צופה בך כרגע דרך האינטרנט,

והיא מוכנה לקחת כל דבר שתגיד לה כדי שהוא ישתחרר, והם יתחתנו כדת וכדין.

קודם כול, שיתקבל על עצמה מרגע זה ללכת בצניעות גמורה,

ושיתקבל על עצמה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף.

אוקיי, אני בטוח שהיא כרגע הקשיבה.

ואם ברשותך אפשר להוסיף עוד שתי שאלות?

כן, אבל היא צריכה להגיד לך תשובה ולהגיד את השם שלו, בשביל שאני אברך, שישתחרר. אתה רוצה כן, יש לי את השאלה. לא, לא, קודם שהיא תענה תשובה.

כן. ואז אני אגיד ברכה לבן אדם.

איך היא תענה תשובה? היא אמרה לי... יש לה פלאפון, היא צלצלה, אה, אוקיי. איך שכחת?

אוקיי, כן, כן. טוב.

כן, כן, בהחלט. יאללה.

תן לי מישהו לחייג בינתיים ואתה תשאל את השאלה.

אה, אוקיי.

אה, לא, אני מעדיף שזה יהיה אישי, כי היא, היא... חיוג חוזר, לא?

לא, לא. אמרת שהיא חיגה אליך.

לא, אני אדבר איתה, אבל.

ברור שאתה תדבר איתה.

רגע, שנייה, כבודו.

תשים ערמקול ותצמיד למיקרופון.

אוקיי.

שים ערמקול ותצמיד למיקרופון. אוקיי, אני מחייג אליה.

תן לשמוע את הצליל.

אני רוצה לשמוע איזה טרוטוניה שמה.

אולי זה אסור?

הלו?

אולי היא הלכה להתלבש.

יש קושי פה בקליטה. אתם ארבע קומות מתחת, אמרו לי.

אנחנו נחזור בהמשך אליה.

בסדר.

אבל, ואז, יש לי שתי שאלות, ברשותך, כבוד הרב. בבקשה.

אני חייב לומר לך ששנה שעברה גם הייתי כאן

וביקשתי שתברך חבר לזיווג, לחתונה, ובהחלט, הוא התחתן חודש שעבר,

בזכות הברכה שלך.

אני זכיתי גם באחד הרבנים בבאר-שבע, הרב אלעזר, לעזוב את העיר אילת.

אני בדיוק עוד שבוע עוזב את העיר אילת,

גם, סופית.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ואני אעבור לשאלה, ברשותך.

זה הכול הודות לך עם ההתחזקות שלי.

ברוך השם, לאן אתה עובר?

לבאר-שבע.

טוב, התקדמות.

איפה שהיה אברהם אבינו. מה?

איפה שהיה אברהם אבינו.

אכן כן. האמת היא, קניתי בית לא רחוק מבאר-אברהם.

יפה מאוד. וברחוב רחבת-צפת.

יפה מאוד.

טוב, בוא נגיע לעיקר בכבודו. בבקשה.

מכיוון שיושבים כאן הרבה, אתה יודע, בליינים, יחצנים, בעלי מועדונים,

אז יש לי שאלה אחת שבהחלט אכפת לי מהם, הם חברים טובים,

והשאלה היא עד כמה פסול, אם בכלל,

ליחצן ולנהל מועדון לילה שלא פועל בשישי-שבת?

תן בחידוש, הם רוצים חידוש.

האם זה כשיר?

האם כדאי להם?

קודם כול, יש שיעור של הרב מוצפי שליטא,

שהייתי בביתו במשך שעתיים בערך,

ודיברתי איתו על הזמרים הפסולים שמופיעים בערבי שירה בנפרד,

אפילו עם מחיצה,

שהם למעשה פסולים אפילו להצטרף למניין של עשרה.

למה? כי הם נקראים מחטיאי הרבים.

היות ופסקו כל גדולי הדור,

על-פי הפוסקים במשך כל הדורות,

שעשו ישיבה מעורבת של אנשים ונשים בשמחה שהיא של הוללות,

דהיינו שהיא לא שמחת מצווה,

לכן אסור לעשות ערבי שירה, קונצרטים וחפלות,

אז לכן

מי שעובר על זה הוא חוטא ומחטיא את הרבים.

ממילא,

מי שמסייע, כך פסקו הפוסקים, שמי שמסייע, מי שמזמינם,

מי שמפרסמם

ומי שמשתתף גם בכל האירועים האלה הוא חוטא והם נקראים מחטיאי הרבים,

ואסור להחזיק ידי עוברי עבירה,

ואת הזמרים האלה אסור אפילו להזמין לאירועים הגונים וכשרים.

זה נקרא זמרים שאפילו נגיד שהם שרים שירים של קודש, נגיד, מילות קודש,

מנגינות שהן בסדר,

ההופעה נורמלית בלי תנועות של נחש,

ובלי אורות וזיקוקים וכל הדברים.

נגיד שיש כאלה,

אבל אם הם מופיעים אפילו פעם אחת באירוע כזה,

הם נקראים מחטיאי הרבים,

אין להם חלק לעולם הבא,

עד שהם יחזרו בתשובה על מה שהם עשו.

עכשיו, צא ולמד מן הקל אל הכבד.

אז מי שעושה יחצנות למועדון,

שיש שם תערובת אנשים ונשים,

בפריצות, בחוצפה,

באלכוהול, בשתייה, במוזיקה, בחושך, באור, בצבעים,

עם כל האיסורים ועם כל העבירות ועם הניגונים הפסולים והאסורים,

האדם הזה אין לו חלק לעולם הבא עד שיחזור בתשובה שלמה,

ואם לא,

הוא עדיין לא מצטרף אפילו למניין של יהודים כשרים,

הוא חייב להתפלל.

הוא חייב להתפלל.

אבל אם יהיו תשעה וחסר עשירים וירצו לצרף אותו,

הוא בדיוק כמו מוחמד.

וזה אני אומר מתוך כאב,

כי יש כאלה ששמעתי שבאילת גם יש להם כיפה ומנהלים מועדונים.

כן, והם עושים מצוות במשך הימים של החול,

אבל הם שותפים בלי להיות אפילו שם, נגיד. לפעמים גם נכנסים קצת לבקר את החבר'ה.

אבל גם אם הם לא ייכנסו ויש להם רק השקעה ממונית בדבר כזה שנקרא החטאת הרבים,

זה עוון פלילי שאין כדוגמתו,

והם גורמים נזק גדול מאוד לילדים האלה, לנערים, לנשים, לנערות,

ועם ישראל מתאים אותו לקו חובה בכל ערב כזה.

במקום לקו זכות,

לקו חובה.

חייבים להגיע למצב

שאנחנו לא כמו הגויים,

אנחנו לא פרוצים בעריות,

אנחנו עם קדוש.

הרי על פריצות בעריות שהיתה במעשה זמרי,

אז שם מתו 24,000 מישראל תוך שניות.

24,000.

בעגל, שהיה איום ונורא, חטא העגל, למרות, כביכול, בקדוש ברוך הוא חטא העגל,

מתו רק כ-3,000 איש.

בעריות, 24,000 איש.

בית ראשון חרב בגלל עריות.

שפיכות דמים ועבודה זרה מתו מיליונים.

וזה עריות, איסור עריות חמור ביותר,

שאין כדוגמתו, וזה להחטיא את הרבים.

אפילו אם הרבים רוצים לבוא ורוצים לשלם,

אתה לא יכול להיות חלק מזה.

וכל אחד שבא לשם

הוא גם מחטיא את האחר. למה?

הוא נותן לו גושפנקה שזה כשר.

גם הוא שנכנס,

הוא גם בכלל מחטיא הרבים כי הוא גורם לאחרים לסמוך עליו.

הנה, יש הרבה. אם הוא היה בא ורואה דליל שלושה אנשים,

ודאי שזה לא היה נותן לו כיף להישאר, כמו שהיה מאיש שם, 50 אנשים,

וכן הלאה.

כמה שמתרבים יותר עוברי עבירה,

כל אחד נותן סימוכין לשני, כאילו זה בסדר ואפשר להחליק את זה.

וזה איום ונורא.

כל העיר הזאת,

עם כל התפנוקים שעשו פה,

בכל הביזנס מסביב,

זה חורבן אחד גדול לעם ישראל.

אין חורבן יותר גדול מזה, זו תעשייה,

תעשייה של איסורים.

תן לו אם הוא רוצה לדבר, תן לו, הלאה, אין לי. אני מאמין. תן לו.

כבוד הרב.

אני לא מסכים עם מה שאתה אומר. מותר לך להגיד מה שאתה רוצה. ב-15 ו-16 השנה האחרונות העיר מעל 30-40 בתי-כנסת התחזקו.

יש פה הרבה אנשים, יש פה הרבה קולים שלנו. זה ניר כהן. זה מצוין.

מה שהיה בעבר זה לא משתכלים עכשיו מה שהיה, בעתיד הזה. העיר ממש מחוזקת.

הדור פה, הנוער הזה, הוא שאל אותי על מועדונים אם שמת לב או לא על בתי-כנסת. אוקיי, אבל אתה אומר, תפנוקים. אני לא אמרתי שבתי-כנסת פה לא בסדר. אמרתי שהמועדונים לא בסדר. אוקיי, ואתה אומר תפנוקים.

תפנוקים זה מה שעושים, קוראים לזה תפנוקים. הם באים להתפנק, לא? אוקיי, אבל... אז בואו ניקח פה משהו אחר. זה האוכלוסייה שבאה מבחוץ, וזה לא התושבים שנמצאים פה. מי שמפעיל הוא שאל. הוא לא שאל אותי על אלה שבאים.

אוקיי.

אז מה אתה לא מסכים אתי?

בסדר. אבל אתה אומר, כאילו... מה בסדר? למה אתה עושה את זה בסדר? הסטיגמה... מה זה בסדר?

ככה אתה מחלק לי את זה? בסדר? לא, רבנו, הסטיגמה של העיר, אתה נותן פה סטיגמה שהעיר עדיין מקולקלת.

העיר הזאת ידועה, כולם באים גם מחוץ לארץ לפה רק בגלל מה שיש פה, לא תורה,

תורה באים לבני ברק וירושלים.

זה שיש פה תורה זה יפה מאוד,

אבל מי שבא לאילת בא בשביל העבירות שבאילת,

לא בא לפה בשביל המצוות.

הנה החבר שלך עוזב את אילת עכשיו, למה?

הוא התחזק, הוא עולה למעלה,

עולה לארץ.

אבל אתה צריך להבין,

כל מי שבא לאילת בא בגלל טומאתה.

מה לעשות? מה, אתה לא רואה את זה ברחוב?

אתה יוצא בחוץ, כולם מכלוסים.

מה זה?

מה זה מצוות?

לא הבנתי, מה זה?

זה אילת החסידה והצדוקה? מה זה?

ומה עם המועדונים והחשיכה שם? אבל זה בכל מקום ככה.

אני מדבר עכשיו, לא קשור. אני מדבר על השם של אילת. בוא ניקח, עיר הקודש, קודש קודשי לירושלים. כן, צד הגאווה.

אז מה?

איפה הלכנו? אני אגיד לך. איפה הלכנו? אני אענה, אני אענה.

בירושלים עושים

את מצעד הגאווה נגד ובירושלים דווקא אנשים מבחוץ.

פה באילת

עושים את זה אנשים מאילת,

ודווקא באילת.

זה לא אנשים מאילת. למה?

כי אחרת לא יהיה ביזנס.

אחרת לא יהיה ביזנס.

זה לא דבר חד-פעמי שאנשים עוברים פה ומקלקלים את העיר והולכים.

זה קלקול קבוע שקבעו אותו פה כל הזמן.

אז מה זה דומה לירושלים?

נכון, בירושלים יש מלוכלכים שבאים מבחוץ, הרבה קליפות. נכון, שרוצים לטנף אותה, נכון,

ודווקא הם באים לירושלים להכעיס.

אבל פה עושים את זה כביזנס.

למה רוצים לעשות פה קזינו?

יש כבר, לא?

עוד לא.

אבל למה רוצים דווקא פה?

למה רוצים לעשות טוב בים?

למה רוצים זה למשוך עוד יותר טומאה לפה?

מה קזינו מביא? צדיקים החסידים?

יש קצת, אני יודע. יש כמה. אם אנחנו מדברים, בזמנו, כשהיה קזינו, אמרו לכם, רוב, רוב, רוב האוכלוסייה הגדולה, אם זה הדת, כל הדתיים המהמרים שם.

אמרתי שיש כאלה, אמרתי, אמרתי. אז צריך להכיר זכות אחת לאילת,

שהיא מגלה את כל הצבועים.

כל מי שצבוע ומשחק אותה עם כיפה ומגיע לקזינו,

אז אילת עשתה חסד שהיא מגלה את הצבועים. כל הכבוד.

אבל... כבר שמענו פה, באילת,

שיש כאלה שמסתובבים בחוף עם שטריימל גם ועם חליפות בשביל לתקן את החוף. הם עושים תיקונים.

כן. אחר כך, מי יתקן להם את העיניים? אני לא יודע.

רבנו, אתה מסכים אתי שבעשור האחרון העיר התחזקה מבחינת האוכלוסייה למעלה? מסכים מאוד. אוקיי?

מסכים. מסכים. עכשיו, מה אתה עושה שלא יהיו מועדונים?

כן.

בלוגע לכל הזמרים והמועדונים והשירים.

מה? מה? סליחה, לא שמעתי. בלוגע למה שדיברת קודם, לגבי הזמרים למיניהם, כן. השירים וכדומה,

שמושמעים במועדונים ואלה שמושמעים אפילו בבית.

כן. אוקיי.

אני קודם כול מאוד מכבד,

מכיר ומעריך את כל מה שאתה עושה כאן בכלל ובארץ ובעולם,

אם זה חיזוק לבבות וחיזוק וקירוב לבבות לבורא עולם.

יש דברים שקצת

צרים לעיני, הייתי אומר. צורמים, צורמים. צורמים וצרים לעיני אפילו. אם זה היה רחב, זה היה טוב.

אני שמעתי לאחרונה לגבי אותו זמר,

שהרי חזר לתשובה רק לפני,

אם אני לא טועה, עשור.

הוא היה זמר פעם והיה מושמע ומשמיע ברבים, אם זה ביחד עם נשים וגברים.

אני שמעתי על העניין של המלכות.

הייתכן דבר כזה?

אה, אתה מדבר על ארז יחיאל. יפה, יפה. אה, על העיני, אני אסביר לך תכף. מתוק? רק רגע, יש שיחה של חולה בטלפון. שנייה אפשר ברשותך? הלו?

שלום וברכה. מי זה?

רגע, רגע, אתה יכול לשים לי על.

הלו?

שלום וברכה.

תודה רגע, אתה בסדר?

מה לוח השם כמו תמיד?

יופי, אני רוצה את העזרה שלך אם אני עכשיו.

כן?

אני כבר שלוש שנים קולק במחנת ילד.

שלוש שנים מה?

אני קולק במחנת שלי ילד.

כן?

אני קולק במחנת שלי סוג של ליבוד שאירים.

כן?

כן, אתה דתי או לא?

אם אתה תהיה מוכן לחזור בתשובה שלמה אמיתית,

אני אתן לך ברכה שבעזרת השם תרפא,

אבל בתנאי שזו תשובה אמיתית מלאה.

בסדר גמור, אז אתה מקבל עליך?

אשריך. מה השם שלך ושם האמא?

יאיר בן מרים.

יאיר בן מרים, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל. מהרה.

תהיה בריא.

כן, לשאלה, למי שלא יודע על מה שהוא שאל,

אז הזמרים האלה,

שהם מופיעים בתערובת אנשים ונשים ונקראים מחטיאה רבים, שאמרתי קודם,

האנשים האלה בעצם צריכים לבוא לפני בית-דין, כמו שפסק הרב מוצפי בן-ציון,

ואמר שהם צריכים, כיוון שהם בנידוי,

הם צריכים לעבור מצב שהם מתוודים על החטאים, מה שהם עשו, כמו שאנחנו רגילים להגיד בכל יום, אשמנו, בגדנו וכו',

ולקבל תשובה אמיתית באמת,

ולא לשוב יותר לעבירות מהסוג הזה של להופיע בציבור מעורב,

אפילו בנפרד,

וצריכים לקבל מלכות ארבעים חסר אחת,

כמו שהתורה אומרת, שעל כל לאו שאדם עבר חייב מלכות, ובפרט מישהו מחטיא רבים ואין לו חלק לעולם הבא,

ואם הוא לא חוזר בתשובה הוא עובד ונידון לעולם ולעולמי עולמים בגיהינום,

אז אדם כזה צריך, בגלל הנידוי,

לעבור מצב של מלכות ארבעים חסר אחת.

יש כאלה שחושבים שהתורה זה דבר וירטואלי,

שזה רק כתוב בספרים ולא מתכוונים ברצינות לכול.

וזה היה פעם, זה לא קשור להיום, מה פתאום, מה אתה רוצה מהאנשים היום?

מה זה מלכות?

קודם כול, מלכות עושים גם בערב ראש השנה ובערב יום כיפור בהרבה קהילות בישראל,

והמלכות הזאת זה מלכות סמלית,

שנותנים לבן אדם 39 מלכות בגבו,

בצד ימין ושמאל ובחוד השדרה מצד שמאל למטה.

טיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק, ככה גומרים את הכול, 33 שניות מדדו בידיעות אחרונות,

זה היה הקצב.

מה?

איזה שוט של פער שוט צריך לקבל הכותב,

אבל מדובר ברצועה,

אתם רוצים שאני אראה לכם את הסרט? זה 22 דקות. אתם רוצים, אני אראה לכם בדיוק.

לא רוצים, מפחדים. ראית? אנשים פחדו. השאלה נשאלת. רגע, אני אסביר שנייה.

הרצועה הזאת זה ככה, כמו היד שלי,

כזה אורך, בערך זה 8 סנטים,

זו רצועת עור, שור,

שזה מקופל לארבע.

יש שתי לשונות כאלה שיוצאות

בסוף, שזה שתי לשונות מעור של חמור,

שנאמר, לא תחרוש בשור וחמור יחדיו,

כנגד שתי קליפות עליונות של טומאה

שעל-ידי המלכות האלה מסירים אותן,

ואז אם לא מסירים אותן, אז כוחות הטומאה האלה גוברים על ישראל,

ואם מסירים אותן, אז מתקנים את זה.

וזה נקרא, ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע עמי לו את בונן.

אז לוקחים את הרצועה הזאת ונותנים לו על הגב את התפיחות האלה על המקום,

וכן הלאה, ובזה זה מסתיים. שאלו אותו ארז יחל, זה כאב לך? אמר, לא.

שאלו אותו עוד כמה שאלות וכתבו לו מה שהוא ענה.

אני טיפלתי בכתבה אתמול של ידיעות אחרונות, אני לא יכול לחזור על זה עוד פעם, כי התעלפתי מצחוק,

אבל אם אתם רוצים, תראו את זה בשידור חוזר מאתמול.

וגם, מי שלח את החומר הזה,

זה אחד מברסלב בשם זיו טל,

ששרתי עליו אתמול שיר, לפי המקצב של השיר שהוא בעצמו חיבר,

הרבי נחמן,

בטרנס.

עשה הרבי נחמן שיר בטרנס.

טקה טקה טקה טקה טקה טקה טקה טקה טקה.

בקיצור,

אז ארז יחיאל החליט שהוא לא רוצה להישאר עם העוונות. בן אדם ירא שמים,

לא רוצה להישאר עם העוונות.

גם אני ביקשתי באותו מעמד לקבל 40 חסר אחד.

רק הרב מוצפי והדיין שהיה אתי לא הסכימו לתת לי מכות.

אמרו שהם לא מעזים לעשות לי את זה.

אמרו, אם יבוא אדם גדול דור

ויהיה מוכן, אנחנו לא מוכנים. אמרתי, אני מוכן לקבל בשביל עצמי,

ואני מוכן לקבל בשביל עם ישראל גם.

הם לא הסכימו.

ואתם יודעים מה?

אחרי שראו את הסרט הזה, אנשים, בשבת שהייתי עכשיו

בכנר היו שם עשרות אנשים שהיו מוכנים, אמרו, איפה עושים את זה?

אם בן אדם יכול להוריד מעליו את כל העוונות של ימי חייו

עם תשובה אמיתית ולקבל כמה הצלפות קלות, הצלפות גם הן כתבו סמליות בגבו,

אז האדם הזה יכול להיפטר מעונש אדיר?

מה כתבו בידיעות?

טליבאן זה כאן!

טליבאן זה כאן, הנה הרצועה, אתם רואים? זה הרצועה, זה לא שוט, זה רצועה.

שני לשונות, אתם רואים, בקצה,

וזה מניחים את זה ככה על גבו של הבן אדם, זה כל הסיפור.

אבל כתבו טליבאן זה כאן.

עכשיו שאלתי שאלה אתמול ואני אחזור עליה עוד פעם.

תגידו לי אתם,

שופט ששולח בן אדם

לעבודות שירות זה טליבאן?

כן.

טליבאן.

אז המדינה טליבאנים.

אז למה אומרים שאנחנו טליבאן? כולנו טליבאן.

אף אחד לא יודע תשובה חוץ ממנו?

שופט ששולח לעבודות שירות זה טליבאן?

לא.

שופט ששולח למעצר זה טליבאן?

שופט ששולח למאסר זה טליבאן?

שופט ששולח בן אדם

למאסר עולם על רצח

זה טליבאן?

לא.

אם דיין, לא אחד, שלושה יושבים,

ונותנים לבן-אדם

39 מלקויות

שהן לטיפות,

ומוציאים אותו מגיהני גיהינום שהיה יכול להיות נאבד לעולם ולעולמי עולמים,

ומי שמחטיא את הרבים,

כתוב שגדול המחטיאו יותר מן ההורגו.

אם בן-אדם היה נכנס למועדון

ויורה ב-20 אנשים,

זה איום ונורא, נכון?

אבל מי שפתח את המועדון

והדי-ג'יי שמקפיץ את כולם שם, אתה כתם, אתה כתם, אתה כתם,

אלה יותר גרוע מאלה שמרסיסים בכדורים את כולם,

כי גדול המחטיאו מן ההורגו. אתם יודעים מה זה אומר?

אחד הרג את חברו במועדון,

מה קרה לזה שנהרג?

אם הוא היה בסדר, הוא הולך לגן-עדן. הוא לא מנע ממנו את העולם הבא.

אבל בן-אדם שהגיע למועדון ואתה החטאת אותו,

אפילו אם היה מגיע לו גן-עדן,

אתה מכניס אותו לגיהינום.

זאת אומרת, אתה שולל ממנו גם את העתיד.

אז מי יותר גרוע, מי ששולל לך את העולם הזה או מי ששולל לך גם את העתיד?

אז זאת אומרת, זו החטאת הרבים.

מה העונש מגיע לו? נאבד לעולם ולעולמי עולמים.

ואיך פוטרים אותו?

קצת מלקוט והוא פטור. אני שואל,

האם

הייתי בא עכשיו

לבית-המשפט ואומר, רבותי,

כבוד השופטים, יש לי הצעה.

הרוצח הזה שרצח עשרה אנשים,

יש לי פתרון.

במקום שתיתנו לו עשרה מאסרי עולם,

יש לי פתרון.

אני אביא את הרצועה של הרב בן-ציון מוצפי,

ניתן לו 39 ונשלח אותו צדיק הביתה.

יש איזה שופט פה במדינה שיסכים להצעה הזאת?

גם לא.

אז מי טליבאן?

אז מי טליבאן?

אם אני מוכן לפטור בן-אדם

מהעונש הכי גרוע שיכול להיות ב-39 מרקוד, והוא רוצה,

הוא מסכים, הוא מבסוט,

אז מה אכפת לאחרים מה הוא עושה בכלל?

כן, עכשיו תשאל את השאלה עוד פעם.

לא. אה, הסתדרת? בסדר, הבנת.

מיקרופון, תן לו.

הסתדר לי, זה עניין סמלי, וטוב שכך. יפה. עכשיו השאלה שלי היא למקום אחר.

כן, רק תזיז קצת את המיקרופון, כי אני לא רואה את שפתך ולא מבין את מילותיך.

העיני יכולות להספיק, אני מאמין. תן לו קצת יותר ווליום בחייאת. תן, תן בזה. אני אשמח.

כן.

עכשיו אני הולך לשאול שאלה בנוגע לנושא של הערב, גוגו מגוגו.

כן.

אני מניח שיש לך הוכחה חותכת לגבי

הזמן והעץ למלחמה שאנחנו מדברים עליה?

הרי לא סתם.

תראה, אני אמרתי כל הזמן, גם כשהייתי, לא, אני לא יודע אם עוד כשהייתי בפעם הקודמת, לא, לא.

אני אמרתי שיהיה קיץ חם,

והיה חם מאוד בינתיים.

זה עוד לא מה שהתכוונתי, זה רק... השאלה היא אם זה על פי החישוב של הספירה.

על פי מה אתה מוכיח את זה? אני בלי חישובים, אני לא נביא.

כתוב חכם עדיף מנביא.

אני לא נביא.

אני מסתכל מה כתוב בתורה.

אני עוקב אחרי כל מה שאמרו הנביאים. איפה בתורה?

אני עוקב אחרי התפתחויות בסביבה.

אני מתאים את המדרשים למצב ואת המצב למדרשים.

אני בוחן את הדברים עד שהפאזל הולך ונסגר.

אני רואה שכל הפרטים מולאו,

אז אני מבין שאנחנו נמצאים בזמן, לגבי רוסיה אני מצדיק אותך, כי היא אכן גוג ואכן רוסיה ומגוג לאנגליה. אז רוסיה, אתה אכן צודק, יש כבר שיתוף פעולה עם האירנים בנוגע לנושא, אבל עדיין

אומרים בתשרי, בסוכות.

אנחנו אומנם בתשרי ואנחנו לקראת סוכות,

ועל-פי ההוכחות האלה אומרים ככה. השאלה היא אם באמת יש הוכחות ולא רק אומרים.

איפה זה תקווה? היכן?

ההוכחות זה ברגע שזה יקרה.

ברגע שיקרה, זה יהיה ההוכחה שמה שאמרנו, צדקנו.

ואני עומד על זה שאנחנו צודקים.

רק שזה יקרה.

בעזרת השם, אבל אם הכי פחות נפגעים ליהודים,

וזה תלוי אם תשמעו למה שאמרתי במשך השנתיים האחרונות,

מי שמקבל עליו תשובה,

יזכה. לכן חילקתי לכם פה אנציקלופדיות מלא באילת.

כל אחד שיסתכל, יש לו 400 שעות של סרטים עם כל השאלות והתשובות שאתם רק יכולים לשאול.

ובעזרת השם יתברך, אם אדם יעשה תשובה,

יהיה לו הגנה מיוחדת,

ובפרט אחרי מה שאמרתי הערב,

שכל אחד שעושה מעשים, מעשים בדור הזה,

בדור חשוך כזה, ועוד באילת אמרתי לכם,

הדברים האלה נחשבים כגדולים מאוד בשמיים.

תנצלו את המומנטום ותעלו מעלה-מעלה.

אל תישארו למטה, רק למעלה. לעלות למעלה כמה שיותר,

וככה נצליח נגד האויבים כולם.

רגע, אני חייב להמשיך בנושא. הרי אם תסכים אתי שכל בר-דעת וכל בן-אדם הכי פשוט, אפילו לא אלה שחוזרים בשאלה או בתשובה,

יגיד לך, ואללה,

מה, רק שיקרה אני יכול לדעת?

איזה מין הוכחה זאת? אתה בא ואומר,

גם העיתון יכול לרשום, ואללה, בתאריך א', ב', ג', ד', יקרה ככה.

זה כמו נבואה שמגשימה את עצמו. מה אתה רוצה, שאני אהיה נביא? אני לא נביא. אתה לא נביא.

בתשרי. על-פי חשבונות הגאולה, שאתה בטח מכיר את חשבונות הגאולה. לא חשוב. מה שאתם רוצים, תגידו מה שאתם רוצים. אני שומע את כל מה שאתם אומרים, ואני אמרתי את מה שאני אומר.

אנחנו קרובים מאוד מאוד מאוד לפתיחת המלחמה.

כבודו, על-פי חשבונות הגאולה, שאתה בטח מכיר את חשבונות הגאולה,

יש טעות בספירה.

אולי מן ההנחה שיש באמת טעות גם בהנחה שלך לגבי המלחמה, שהיא באמת קרובה. אין לי טעויות, ברוך השם. עד היום לא טעיתי ולא הטעיתי, ואני אומר לכם, תתכוננו ותהיו מוכנים,

וזהו. יותר מזה אי-אפשר לדבר,

ואני לא יודע תאריך ולא שעה.

אני יודע שזה רק בפתח וקרוב מאוד.

זה אני הייתי קורא לזה הפחדה.

האמת, זו הפחדה.

איך שתרצה, אני עכשיו ממש כמו אזעקה מפחידה.

המטרה של אזעקה זה להפחיד, להיכנס למקלטים. אם לא יפחידו אתה תלך ברחוב ותקבל את הטיל.

תהיה בריא. תודה. תודה לך.

כן. שאלה נוספת.

הנה העיתונאית משנה שעברה, איפה היא? הנה, אני מעביר לה את המיקרופון.

תעביר לה, תעביר לה עיתונאית משנה שעברה.

אה, יש עיתונאית.

כן.

אני אדם פשוט.

האמת היא שמחשבות רבות בלב איש, אך עצת השם היא תקום אמן. תקרבי את המיקרופון.

אמרתי שמחשבות רבות בלב איש, אך עצת השם היא תקום אמן.

כן. מפני שיש לי הרבה הרבה מחשבות והרבה שאלות, אבל אני מנסה לחשוב מה השאלה העיקרית שלי אליך.

כן. בעיקר, אנחנו פה, הבנות, עברנו איזשהו דיון כאן. רק שנייה, אני מעביר את זה קודם כול לעיתונאית.

יואי, יואי, יואי.

זה תשימי פה.

לא, לא, רגע, קודם את תשאלי, היא בינתיים תתכסה. נו, קדימה.

האמת היא שכבר שכחתי.

מה השאלה?

אה, כן. האמת היא שבאמת היו הרבה דיונים פה.

כן.

נועה, היו הרבה דיונים.

אה, כן, כן.

העניין של הפחד, של ההפחדה, של כל הנושא של אם לא תחזור בתשובה אז אתה לא מוגן, אתה לא,

אני חולקת עליך,

כי אני לא חושבת שאני חייבת לחזור בתשובה כדי להיות מוגנת.

אני חושבת שאני אדם טוב,

אני אדם מאוד טוב אפילו. את מצדיקה אותה, אני רואה. יש לי לב רחב מאוד.

אני עושה הרבה מצוות,

אני לא נחשבת לדתייה,

ובורא עולם אוהב אותי מאוד,

ואני מוגנת,

ואני מדברת בשם כל האנשים שמרגישים שהבורא אוהב אותם ללא תנאי.

ההתניה היא ההפחדה,

ואני ממש לא בעד הפחדה.

זה מה שיש לי לומר,

ומי שרוצה, תחזיקי את המיקרופון ואני אענה לך גם. אה, אוקיי.

את יכולה לענות לכולנו, רבות מחשבות בלב איש.

בעצת השם היא תקום. אמן.

יש לך הרבה מחשבות בלב,

אבל עצת השם היא תקום.

כן, אמן. ועצת השם זה מה שהוא כתב בתורה,

שמי שלא שומר את התורה נענש. לא אני אמרתי, סליחה, ניתן לך את התנ״ך, תקראי לבד.

אז זאת אומרת, אני לא מאמינה בעונש כזה, אבל בסדר. אז את לא מאמינה בשם ובתורה.

אני מאוד מאמינה בתורה. אם את מאמינה בתורה, אז את, זו התניה שלך, זו הדרך שבה אתה חושב. ואם אני אקריא לך עכשיו, אני מאמין בו, אני לא מאמינה, ואם אני אקריא לך עכשיו, אני לא מאמינה בעונשים, ואני לא מאמינה, הבנתי, הבנתי, הבנתי, הבנתי. אני לא אאמין לעשות כלום. הבנתי, זכותך להאמין במה שאת רוצה,

אבל אם את מאמינה בתורה או לא מאמינה בתורה,

אני אקריא לך כמה פסוקים מהתורה,

ואת תגידי לי אם את מאמינה או לא מאמינה,

וזה מה שכתב הקדוש-ברוך-הוא,

עכשיו היינו בפרשת כי תבוא. במקרה היינו בפרשת כי תבוא.

אז אתה טוען שהוא מעניש.

מה?

שהבורא מעניש. ודאי. אז מה אני מדבר? שאני מעניש?

אז אין לי מה להקשיב.

אז יש לי מה לומר.

אז אם אתה מאמין בבורא שמעניש, אז זה לא אותו בורא שאני מאמינה בו. איך? כי הבורא שאני מאמינה בו לא מעניש, הוא רק אהבה.

נקודה, ואין לי מה עוד לומר.

הבנתי, אז זה כנראה

יופיטר.

יופיטר!

הבנתי.

או קופידון, קופידון.

זה האלים של היוונים, הם יצרו אותם לבד,

והיה נוח להם להאמין במה שהם רוצים.

אבל אם את למדת בראשית בראי לוקים את השמים ואת הארץ,

ומתכוונת לתורה הזאת של היהודים,

אז בתורה הזאת כתוב שהקדוש-ברוך-הוא מעניש את מי שלא עושה. מה לעשות?

אני גם, לשיטתך,

לא מאמין בממשל הדמוקרטי בארץ-ישראל.

לשיטתך.

כי אני מאמין רק במשטר אוהב ולא מעניש.

ואם יש שופטים שמענישים ושוטרים שמענישים,

אני לא מאמין במשטר הזה.

מה את אומרת על מה שאני אומר?

זאת אומרת,

חייבים להבין. אני רוצה להבין.

רגע, תני לה עוד פעם, עוד פעם. תני לה עוד פעם.

גם לי יש מה לומר. עוד לא גמרתי.

תני לה, תני לה, תני לה.

תני לה, בבקשה, בבקשה, אני אחזיר לך את זה.

רגע, אני יודע, גם לך יש.

אז אני אשאל דרכה, דרכה אני אשאל.

פייס-טו-פייס. פייס-טו-פייס, בשביל זה יש פייסבוק.

עכשיו תשמעי רגע.

עכשיו, רק רגע,

רק רגע, רק רגע, תקשיבי טוב.

אני רוצה רגע שתקשיבי.

אימא שלך, אימא שלך, כשהיית קטנה,

פעם אחת הענישה אותך?

טו-מאץ' אפילו.

אז היא לא אהבה אותך?

הבנתי, אבל היא אהבה אותך.

גנטי. גנטי, אבל היא אהבה אותך.

זאת אומרת, אפשר להעניש גם בטעות ולאהוב.

ואפשר להעניש גם בלי טעות, כי אם זה מוצדק זה לא טעות.

לא, לא, עזבי את האלוקים, רק אימא שלך אני מדבר.

אימא שלך.

כל אימא שמרביצה לילד, בלית ברירה כמובן, אחרי שהיא שידלה אותו, הסבירה לו,

אז זה לא נקרא שהיא לא אוהבת, הפוך, מאהבה היא לפעמים מכה את הילד כדי לשומרו שלא ייפגע.

הפוך, מי שלא אוהב לא מכה.

יסר בנך והיא ניחקה.

מה זה משנה?

או, עכשיו. כבוד הרב, תקשיב. זה שאמי או כל אמא שהעיזה להרים יד על הילד... העיזה, למה העיזה?

כי זו לא היתה כוונתה. היא לא באמת התכוונה להכאיב לילד. ככה חינכו אותה. למה יש אבא או אמא שלוקחים את הילד? אבל החינוך היום מדבר על להקשיב לילד. להקשיב, מי אמר שלא? להקשיב לו, להיות דוד. להסביר הכול, הכול. לא להרביץ ולא להפחיד.

את לא הפחדת אף פעם את הילדים שלה? לא.

לא אמרת להם, תיזהר זה חשמל?

כן, אבל לא. לא אמרת להם, תיזהר זה כביש?

מה זה הפחדתי אותם?

את אימא מפחידה.

אתה מנסה להתחמק.

אתה אימא מפחידה. אתה מתחמק. אתה מתחמק. מהנושא. אני מתחמק.

כן, כן. זה שאמרתי אסור, לא הפחדתי ולא הרבצתי. גם אני לא.

אני אמרתי שאסור, לא הפחדתי. זה שאת פוחדת, אני לא אשם.

סליחה, אתה סוטה מהנושא. אני סוטה? כן. מה פתאום? כן. אתה יכול להצחיק כמה שאתה רוצה,

ובשביל לאהוב את הבורא צריך באמת להתחבר אליו מהלב ולהבין,

ולא לפחד. ולקיים. ולקיים. בלי התניה. זה מה שחסר רק לקיים. בלי התניה. התניה של חסד, אהבה, חמלה, אהבה, חסד וחמלה, זה הבורא, זה אהבה. נכון. אם תקיימי את כל מה שהוא אומר, לא צריך עונש בכלל. אני מקיימת, ולכן אמרתי, אני מוגנת. אני לא צריכה לעשות את הדברים כפי שאתה אומר,

אני לא אומר כלום, התורה אומרת.

אני אקרא למישהו פה שיקרא את התורה, לא אני. כן, אני אקח לך כמה שנים לקרוא את התורה. כתוב פה, הנה, פסוקים לפני. בסדר. מה הבעיה? אמרתי לך, זה לא דיון לעכשיו, בארבע עיניים. זה רק מראה שאת פוחדת, כי את יודעת שאת לא מוגנת. את לא מוגנת, לכן את פוחדת. אני מוגנת, אני מוגנת.

אתה לא יכול לשכנע אותי שאני לא מוגנת.

אני לא צריך לשכנע אותך. אני מוגנת שאני מוגנת.

תקשיבי, אני אומר את העובדות. מי שמאמין שהוא לא מוגן, הוא לא מוגן. זה הכול בראש.

הבנתי. אם תכניס לי לראש שאני לא מוגנת, אז אני אלך בביתה היום, הבנתי. זאת אומרת, אם טיל מתקרב אלי, את אומרת לו, טיל, טיל, אני מוגנת. עבר לך על המאמצים, עבר על המאמצים, חפש לך מישהו אחר. אני מוגנת. זהו, שכנעתי את עצמי בראש שאתה לא יכול להיכנס.

לך, לך, לך, חפש את החברים שלך.

אשרייך.

אני אומר לך, פיקוד העורף צריך כמה כמוך, ולא צריך בכלל מסכות.

אפשר לפתח שיטה חדשה, הגנה עצמית בראש.

זהו.

כן, בבקשה, שאלה למעלה.

נראה לי שזה מעלות החום עושות את העניינים פה.

כן, העיתונאית.

ערב טוב. ערב טוב.

ערב טוב. ערב טוב פעמיים.

טוב, חשבתי שזה לא עובד אחרי הצחוקים של כולם.

כבוד הרב, אחרי המפגש האחרון שלנו,

כן.

לא שומעים?

כן.

תגבירי רק את הקול.

אוקיי.

אני רוצה לדבר אתך על שני נושאים.

אחד זה נושא אישי פרטי שלי. רק שנייה, אם לא אכפת לך, נתתי לך כיסוי ראש, אם תוכלי רק לשים עלייך ככה. כיסוי ראש?

לא על הראש, לשים פה עלייך,

כצעיף, כן, כן.

הצחוק נפל. לא, לא. תסדרי לה את זה. תעשי לי טובה, כן.

לאט לאט. יופי.

כן. חסידה לי יום אחד.

כן, בבקשה.

כבוד הרב, שני דברים הייתי רוצה לדבר אתך. אחד אישי, שלי בינינו.

כן. ואני בבינך.

תיכף אני אסביר. צלם. תסדר את המצלמה, עשה טובה, כן.

ודבר שני, זה לגבי הבחורה עם הטלפון,

עם טל אלון שם.

עם מה? אז הבחורה הגיעה.

הבחורה הגיעה, מאחר שהיא עובדת בחינוך,

היא לא יכולה להגיד מי היא,

והיא ביקשה שאני אדבר בשמה.

היא כתבה לי גם את זה.

כן.

אז באיזה נושא אתה רוצה שנתחיל בהתחלה?

בואי נתחיל עם האישה הזאת.

אוקיי.

טוב, המשפט של הבחור התקיים יום לפני ערב ראש השנה.

היא אומרת שגם אם משחררים אותו,

מבקשים להרחיק אותו מהעיר לחצי שנה.

מדובר על אותו בחור? כן. כן, כן. כבוד הרב, כן.

אז תוריד קצת את הווליום שלו.

בבקשה. עכשיו, הבחור מאוד מאמין בך,

כבוד הרב,

וגם היא. הם שניהם מאוד אוהבים את ההרצאות שלך.

והיא מספרת שבזכות הרב, כבודך,

הוא התחיל להתחזק.

עכשיו, היא מוכנה לקחת על עצמה כל, כל שיידרש,

כדי שיחזור אליה הביתה.

הריחוק ביניהם, העונש שהוא קיבל, המאסר שלו, כל הדברים האלה,

פשוט זה הרס אותה.

התאריך של החתונה שלהם זה 10.10.10. אגב, גם שואלת לגבי התאריך,

האם 10, 10 ו-10 זה לא יותר מדי,

או שזה מבורך? התאריך הוא עברי, לא זה. יש לי שמות שלהם, דרך אגב, כבוד הרב.

התאריך הוא עברי, זה לא זה.

אה, אוקיי.

זה התאריך הלועזי.

לא, זה שלנוצרים שמתחתנים.

אוקיי.

לבחור קוראים ניסים בן עליזה,

ולבחורה קוראים דניאל בת רונית.

רק רגע, אבל היא קיבלה על עצמה את מה שאמרתי לו. כן, היא מקבלת על עצמה הכול.

יפה.

עכשיו דניאל זה לא שם של בחורה, היא צריכה לשנות אותו.

היא צריכה לשנות את השם? דניאל זה לא דניאל. תרשמי, בבקשה תאזני. לאיזה שם היא צריכה לשנות?

שהיא תבחר לה, אבל משהו אחר. להוסיף ה' אולי דניאלה?

לא יודע.

משהו אחר.

בלי דינים. בלי דינים.

מה השם שלו?

ניסים בן?

בן עליזה.

עליזה.

השם יתירו ממאסרו בזכות התשובה שלה בצניעות,

ושהוא ילמד שעתיים תורה כל יום בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף,

חוץ ממה שהיא לומדת חצי שעה,

ספר שערי תשובה, שרבנו יונה במשך שלושה חודשים רצו. שלושה חודשים. והיא, אמן.

כן, שאלתך את.

אוקיי.

דרך אגב, כתבת עלי כתבה חיובית פעם קודמת או שלא? בוודאי, בוודאי. חבל שלא שראתי. זה מה שנותרת. האם כבודך, האם אתה כועס עלי?

אני לא כועס חלילה. מה פתאום שאני אקצר את זה נעים?

זה החבר'ה שלי.

אני דווקא ימנית.

אני לא שמאלנית, אני ימנית.

אני ידועה בדעותי הימניות,

ואני כותבת אותן וחוטפת על הראש לפעמים, אבל אני כותבת אותן. טוב מאוד, העיקר שיש ראש.

כן.

כבוד הרב, השאלה שלי היא כזו.

אחרי המפגש בינינו קרו לי דברים לא נחמדים.

אני יודעת שאסור לשייך את זה,

אבל המקרה האחרון שקרה,

ופיטרו אותי מהעבודה,

רבתי קצת עם חברים, חברות, עם המשפחה,

אבל הדבר האחרון שקרה לי, זה פגע לי בבן שלי.

ואני ידעתי שאני מגיעה אליך היום כדי לספר לך את זה.

הבן שלי חייל.

אנחנו גם דיברנו אז בזמנו על הצבא, אם אתה זוכר.

הוא משרת בעובדה, הוא בטייסת,

והוא מאוד קשה לי להגיד,

אבל לפני שבועיים לקחו אותו במצב קשה מאוד לסורוקה

מחדר מיון. אנחנו הבאנו אותו, אבא שלו ואני.

קשה לי נורא לדבר.

הבאנו אותו לחדר מיון במצב פסיכוטי מאוד קשה, אחרי שעברנו אותו לילה קשה.

הוא רוצה לחזור בתשובה. בצבא הוא אמר לבוס, לקצין שלו.

כן. גם השלכו אותו לקב״ן.

אמרו לו, בגלל שהוא רוצה לחזור בתשובה? כן, כבוד הרב. יפה מאוד. ואנחנו בעליבא נדברנו אתו הרבה ואמרנו לו שלא ידבר אתם ולא יגיד להם כלום, ושנעשה את החזרה בתשובה שלו בשקט.

אבל קראו לו לקב״ן, והקב״ן מתברר בסוף שהוא, לדעתי, הוא צריך טיפול.

לא הבן שלי, הוא צעק לי בטלפון, הקב״ן צעק לי בטלפון שהוא לא יודע אם הבן שלי הוא גאון או משוגע או מטורף, כאילו.

אז אמרתי לו, תקשיב, הבן שלי עבר מבחנים פסיכוטכניים מאוד חסומים.

שקבעו שהוא ילד בריא בנפשו ובגופו,

ואם קרה לו משהו זה קרה לו בגללכם. ואני גם חקרתי והתברר לי שהקב״ן הוא בכלל לא קב״ן,

הוא יועץ נישואים שיושב שם בעובדה על תקן של קב״ן שמטפל בחיילים,

ולא הבין את הבן שלי, והוא אמר לו, אם אתה חוזר בתשובה אנחנו זורקים אותך על סעיף נפשי מהצבא.

היה משבר גדול לכבוד הרב בבית. קודם כל יש לך סימה להתעשר.

אחד, לתבוע את הקב״ן אישית.

לא שומעת. סליחה. קודם כל יש לך סיבה להתעשר.

אחד, לתבוע את הקב״ן אישית. אנחנו עושים את זה. אנחנו לוקחים עורך-דין. יופי. שתיים, לתבוע את הצבא,

שהם פגעו בנפשו של הילד. ממה נפשך?

אם זה נכון שהוא נפגע, אז הם אשמים, כי זה נעשה אצלהם. אבא שלו פה. ואם זה לא נפגע ופגעו בו על-ידי זה שאמרו שהוא פגוע,

אז גם על זה הם צריכים לשלם.

לקחנו עורך-דין.

לקחנו עורך-דין מאוד חזק מתל-אביב.

יש לנו ביום ראשון פגישה עם רעמ-שתיים בבאר-שבע.

ומה אתם מבקשים?

אני לא רוצה שהוא יעזוב את התפקיד שלו.

יש לו תפקיד נהדר.

ילד בן 20 שקיבל משרד של קצין שמחזיק חיילים, שהם לא מבינים מה מינם ומה משמאלם שם,

שהוא מקדד להם כל מיני דברים שאני מנסה לא להגיד,

במקום שיעשו את זה בשלוש ימים,

הוא עושה את זה בשלוש שעות. אשאל אותך שאלה.

את לא חושבת שהוא השתגע בזה שהוא רוצה לחזור בתשובה? ממש לא. וגם אני אמרתי לקבלנה, אנחנו כולנו בהתחזקות.

אתה לא יכול לזרוק לי את הילד מהצבא בגלל שהוא רוצה לחזור בתשובה? מה אתם מתחזקים, את ומעלה? אנחנו נשארים שם את כל המשפחה.

ברוך השם. קודם כול זה דבר גדול.

גם האחים שלו הקטנים ממש ממש דיברו. איזה שלושתם החליטו שהם חוזרים בתשובה. הילדים לא חזירו אותם. טוב, נפלא מאוד. תראי מה זה לדבר אתי אפילו פעם אחת.

תגידי לי משהו.

מה את רוצה בעצם? שהוא יישאר בתפקיד, נכון? אני רוצה שיהיה בריא. בואי נעשה דיל.

שיהיה בריא. דיל! אוקיי.

את תלכי בצניעות מהיום,

קומפלט.

אוקיי. אין יותר חשוף וחצוף.

נגמר. זה נקרא חשוף?

זה חשוף, כן. חשוף, כן. חשוף וחצוף.

ואם את רוצה את המטפחת הזאת או צבע אחר, אני אתן לך. אני רוצה את זאת. את זאת. גמרנו. את שמה על הראש,

בבקשה. ואני מברך את הבן שלך שתנצחי בכל הקרבות בצבא ותשיגי את חפצך. אמן.

שימי את הכיסוי ראש.

אחרי מה שהוא עבר, הוא יכול להברין מזה?

כן. אנחנו לא יודעים אם הוא יכול. כן, אני אברך אותו. הוא אומר לי שהוא, אמא, אני לא יכול לומר. אני אומר לך, תראי תוצאות. שימי את הכיסוי ראש ותראי מה שאני אומר.

אוקיי. קדימה.

תן לה מוזיקה.

תודה רבה, תודה רבה, אדוני היושב-ראש ותודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת נכבדה. יש לי כיסוי ראש מיוחד בשבילך, את יודעת? איפה הפעילה שלנו, כן?

אם אפשר שמה להוריד לה כיסוי ראש מיוחד, כן?

אשתו של לורנס, בבקשה,

היא תשים לך כיסוי ראש מיוחד שהגיע.

מיוחד. בבקשה.

חיות כפיים, איפה? הופה!

ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה,

אולם מלאה הטעם,

אולם אלה אשתינה ירושלים.

ישרה דרך לעומתם,

קמו ועמדו למולה,

למלוא חילולי רב.

אה, תודה רבה, שכולם סומכים לברק, ירושלים.

ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה,

כולה מלאה הטהרה,

כולה מלאה השכינה ירושלים.

עדה לא נותרה ברירה,

נתאחד כולנו יחדיו להרים קרן הצורך.

ולהחזיר הצהרה למקומה.

ירושלים,

העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה, גשרים בעלי ענמה,

ושופר הללויה ירושלים.

נחמו, נחמו עמי,

יאמר אלוהיכם,

דברו על אלי ירושלים וקרעו אליה,

כי מלאץ בה,

כי נמצא עמונה,

ולקחה מיד אדוני כפליים בכל חצותינו.

יצא, יצא ככה.

יפה, ירושלים, אמרתי לכם שבקול יהודי יש טוף צפון,

והנשמה שלא רוצה לדבק בקב' ברוך הוא, אתם רואים,

זה מה שיש בכול יהודי ויהודייה. מה השם של בנך שעבר חוף?

משהו מאוד מצחיק בשם של בני, הוא נולד בחי באלול,

ביום של שני המאורות הגדולים,

וקוראים לו גל שמואל חי.

שלוש אמות יש לו.

גל שמואל חי, בן רות, רות וברק,

וברק.

השם יצילו מכל צרה וצוקה,

ויחזירו על מעמדו בריא בנפשו ובגופו,

וינצח את כל העומדים נגד סיכול תשובתו מהרה. אמן.

שיהיה לך בשורות טובות.

כן, שאלה נוספת למי שיש, בבקשה. הנה גברת שמה למעלה רוצה לשאול,

בריצה, בריצה. איפה לורנס?

בריצה שמה בצד השני, בריצה. או, איילה, איילה, איילה.

כל הכבוד.

כן, בבקשה. ערב טוב לכבוד הרב.

ערב טוב.

קודם כול אני רוצה לשבח את המעמד הזה שאני זוכה להיות בו,

ולבוא להרצאות שלך.

מאוד מרגש.

כי לי יש ארבעה בנים ואני חד-הורית.

והבנים שלי חזרו בתשובה, והם התחילו מדיסק אחד של הרב אמנון יצחק,

וזה ממשיך עם קרטונים של הרב אמנון יצחק.

והבן הגדול שלי עזב את העיר לטובת התורה, מפני שהעיר אילת לא מתאימה.

הבן השני נמצא בישיבה, ברוך השם.

הבן השלישי הגיש בקשה לישיבה מאוד חשובה, מאוד גדולה.

נו, תסדר את זה.

והוא הגיש בקשה להתקבל לישיבה.

והוא ילד חכם,

לומד תורה כל היום וגם עובד.

ילד מבריק, הוא יושב שם בשורה הרביעית-חמישית.

איפה מבריק?

בימון מאיר, תעמוד. אשריך.

זה הבן היקר שלי, אחד הבנים.

והוא תלמיד חכם ביותר,

והוא רוצה להתקבל לישיבה.

אז קודם אני אבקש ברכה בשבילו,

שהוא יקבל תשובה חיובית,

וכבוד הרב עוד ישמע על הילד הזה המון המון.

מה שמו? מימון מאיר גבריאל.

מימון מאיר גבריאל בן? בן ללה שפרה.

ללה שפרה אזכל, יתקבל לישיבה הכי הגונה,

ויעלה במעלות התורה ויראה מהרה. אמן.

ויש לי עוד בקשה. בבקשה. כן.

אני לפני חצי שנה עברתי שבעה חודשים, ניתוח מאוד קשה מהקפים ברגל.

מה שמך?

ללה שפרה. ללה שפרה בת.

בת חווה. חווה.

תזכי לרפואה שלמה והחלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

אמן. הניתוחים כמובן כאילו לא הצליחו ונשארו לי. די, תשכחי מזה, גמרנו. תעבירי את המיקרופון. תודה רגע. כן, הנה בפינה פה, בבקשה. תודה.

ראובן פורטונוי, זיווג הגון ופרנסה, ואברהם יצחק בן פנינה.

נזכה לזיווג הגון, מהיר, והצלחה בדרך התורה.

שי כהן בן שולמית, בריאות.

פנינה ומישל גבי, בריאות ופרנסה טובה.

מזל ויצמן, בריאות. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

לפני חודש שלחתי פקס לשופר לגבי המחלה שאני כבר שובעת ממנה שלוש שנים ולא קיבלתי תשובה.

אז אני לא יודעת אם אתה קראת את המכתב שכתבתי או לא קראת.

פקס לא קראתי.

אז אני סובלת ממחלה שקוראים לה פיברומיאלגיה.

זה כאבים כרוניים בכל הגוף כל הזמן.

כן.

לא קשה לי לטפל בבנות שלי.

הבנתי. תהיי מוכנה ללמוד חצי שעה, שערי תשובה, כל יום שלושה חודשים רצוף?

כן, אני מוכנה.

מה שמך? לאה כהן.

לאה כהן בת.

רעיה.

רעיה, השם ירפא אותך ברפואה שלמה בכל האיברים והגידים מהירה.

ויעתיק את החול עם אמך לנסראללה.

ברור.

ואם אפשר?

כן.

שאלות, אם יש שאלות. אני רוצה שאלות. הנה פה בחורצ'יק באמצע.

כבוד הרב, רגע, עוד שאלה אחת. יותר נכון, בבקשה.

יש לי פה גם כמה חברות שאנחנו מאוד רוצות לעזוב את העיר,

והבעלים שלנו לא כל כך בעד.

השם יהפוך לבבם של הבעלים להיות חכמים,

ולעזוב את העיר לטובת הקדושה במקומות קדושים וטהורים.

אמן.

כן, תביא את המיקרופון.

טוב, תן כבר לבחורה שם, כן.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

אני מתלבט כבר איזה כמה דקות, כי אני ביישן לעלות על המיקרופון או לא לעלות. כן.

אני צריך ברכה, יש לי בעיה רפואית.

שם?

תומר.

תומר בן? נרקיס.

נרקיס, רפואה שלמה, מהירה.

מהירה. כן, שם. תיקח את המיקרופון, לא למסור בלי רשות. כן.

שמה, שאלה.

שלום, הרב.

שלום.

דבר ראשון, יש כאן בקשה לרפואה שלמה לגיא בן-מרים.

מהירה, אמן.

אמן.

ודבר שני, יש לי שאלה באמונה,

שאני הרבה זמן מתבשלת אצלי,

ו...

אני, וואי, בקיצור,

מה נתקעת עלי? אני לא מבין.

אני חזרתי בתשובה בערך לפני שלוש שנים, כן, והייתי במדרשה בירושלים, קוראים לה מכון נורא,

מדרשה מדהימה,

ועכשיו אני, בגלל שאלה קטנה-קטנה שמתקילה אותי

בדרך אני רוצה לשאול אותך.

הקדוש-ברוך-הוא הרי

ברא את העולם הזה,

ואני שואלת את עצמי, למה?

הרי אם זה לכבודו.

אני כל הזמן שומעת,

ברכו את השם המבורך, הכול זה לכבודו,

זה שהיה ברא לכבודו,

ואם זה להטיב לנו, אז כבר טוב לנו למעלה,

ואין לנו בעצם שום זכות בחירה בעולם הזה.

זו ממש שאלה כאילו שיושבת לי על הלב.

קודם כול, אם הקדוש-ברוך-הוא היה משאיר אותנו למעלה, אז היינו מלאכים.

נכון. ומלאכים כבר יש לו.

הוא ברא בריאה יותר טובה ממלאכים, זה בני אדם,

שהם עשויים גם מנשמה והם עשויים גם מגוף.

וזו המעלה הכי גדולה שיכולה להיות,

שבן אדם במצב כזה בוחר במה שהקדוש-ברוך-הוא רוצה,

והוא הופך להיות כמו האלוקים.

כמו שהאלוקים הוא בעל בחירה,

הוא יכול להחליט מה שהוא רוצה לעשות. אבל אין לנו בחירה.

יש לנו, למה אין? אין לנו בחירה בעולם הזה. אין, אה? אין. למה אין? כי הנשמה היא כאילו, אין, אין לנו בחירה. למה? כי היא כאילו חייבת.

כאילו היא חייבת?

מה היא חייבת?

הנשמה היא כאילו חייבת לאהוב את הקדוש-ברוך-הוא. הקדוש-ברוך-הוא תמרנו מנשמה שהיא אוהבת את הקדוש-ברוך-הוא. זה מבורך, אבל אין לנו בחירה.

את חושבת שנתן זהבי אוהב את הקדוש-ברוך-הוא?

כן.

כן, כל יהודי אוהב את הקדוש-ברוך-הוא.

הבנתי. אני מכיר כמה שלא רוצה להגיד לך מה הם עושים עם השם של הקדוש-ברוך-הוא, אבל מכל מקום... הם אוהבים,

הנשמה אוהבת, הנשמה היא חלק אלוק עמימה. אז מה, אבל יש לה בחירה?

אין בכלל. עובדה שנתן זהבי לא שומר מצוות, למה הוא לא שומר מצוות? אז מה אם הוא לא שומר מצוות?

אז יש לו בחירה לא לשמוע על הקדוש-ברוך-הוא.

אבל בסופו של דבר, מה זה בסופו? עדה בסופו?

עדה בסופו מה?

עדה בסופו, תכלס, בסופו, אוכלים אותו תולעים, אבל עדה בסופו?

אבל בסופו של דבר הוא... מה זה בסופו?

בסופו או שהוא בגיהנום או שהוא בגן-עדן.

אם הוא בגיהנום,

סימן שהוא לא אהב את הקדוש-ברוך-הוא באמת עד הסוף.

ואם הוא בגן-עדן, סימן שהוא אהב את הקדוש-ברוך-הוא. אז בשביל מה יש גן-עדן וגיהנום?

על העונשים, על זה שאנחנו... על מה? על הבחירה.

אם לא, איך הקדוש ברוך הוא מחליט מי יהיה בגיהינום או לא, אם כולם אותו דבר?

מה, הוא זורק אנשים, אתה בוא,

מספר שבע, אתה תיכנס שמה, תשע, הולך שמה? לא, ברור לי שלא.

נו? ברור לי שלא.

אבל... אז יש בחירה.

היא מוגבלת.

מוגבלת?

כן. בטח שהיא מוגבלת. היא מוגבלת. את יכולה לבחור שאת רוצה לעוף ולא תאכלי.

בטח, את מוגבלת.

כמו הקלפיים.

לא בחירה כזאת. אז מה, איזה בחירה? נגיד, מה את מוגבלת?

מה, אני מוגבלת?

כן. האהבה של הקדוש ברוך הוא. מה פירוש? את יכולה לאהוב או את לא יכולה? בטח שאני יכולה. אני רק יכולה.

את אוהבת את אמא? בטח. את יכולה גם לשנוא, נכון?

אם אמא תרביץ לך מכות והיא תעשה דברים לא צודקים כלפיך,

והיא תבזה אותך ותגרש אותך והכול,

את תרגישי באותו רגע אהבה כמו קודם?

לא. לא. סימנת שהיתה לך בחירה לשנות מהמצב הקודם למצב חדש.

מה זה נקרא בחירה?

כן. אז יש בחירה.

אבל זה לא היא כאילו שנטעה בי את האהבה הזאת אליה.

יש הבדל בין אמא לבין אמא. למה יש הבדל?

מה זה למה יש הבדל? הקדוש ברוך הוא נטע בנו את האהבה הזאת, את הנשמה הזאת. נכון. את אוהבת את השם?

כן. את עושה כל מה שהוא אומר?

אני משתדלת. למה רק משתדלת?

כי מה אני יכולה לעשות חוץ מלהשתדל?

לעשות הכול.

את משתדלת לאפות עוגות או שתאפה עוגות?

משתדלת.

משתדלת. אז מה תאכלי בסוף? השתדלות?

צריכים לעשות השתדלות, אבל מה? מי אמר שלא?

אבל אנחנו רוצים בסוף להגיע לעוגה. בסדר, רוצים להגיע לעוגה. אם היא לא תצא לי את אימא.

אם היא לא תצא לי את אימא, לפחות תשתדלת.

אבל אני אומר דבר אחד, הבחירה נמצאת אצלך וכל אחד כפי מה שהוא בוחר, ככה הוא יכול להגיע.

עובדה שיש כאלה שהגיעו יותר וחלק שהגיעו פחות.

למה?

בגלל ההשתדלות.

יש בחירה ותבחרי בטוב ויערב לך.

מי מה?

ויערב לך, ויערב לך. תודה רבה, בעזרת השם.

תגידי לי,

כן. יש לי בחירה גם?

כן, אבל זה תלוי. למה לי יש ולכן?

לא, לכולם יש.

אה, יש!

נו.

אה, לא, לא, לא. לא, לא, לא.

רגע, היתה לי בחירה, נתתי לך את המיקרופון, נכון? כן. עכשיו אני לוקח לך אותו.

רגע, עוד משהו קטן.

יש כאן בת בשם דניאל,

היא רוצה לשאול אם אתה יכול לשנות לה את השם. היא מתביישת נורא לדבר. דניאל קוראים לה גם. דניאל גם. מה זה, כולם פה דניאל? בגלל זה היא שואלת אותך.

דניאל, באיזה חודש היא נולדה?

באוגוסט.

זה לא חודש. בעברי אב, אב, אב, אב.

מה?

באב.

באב?

תביאי עוד רגע.

ב-A באלול.

תשנג.

בה' באלול?

כן.

תשנג.

אז תקראו לה אורית.

אורית.

אורית בת רחל.

מזל טוב.

תן ליהודייה שם, רגע, ראיתי אותך, אני תכף, עד שהם ירדו עם המיקרופון.

תן, תן ליהודייה פה, כן?

מישהו הביא דיסקים לשבירה או לגריסה?

או שבאילת לא יודעים מזה?

עוד לא יודעים?

הצוות שלי הביא דיסקים לגריסה?

יש?

אז לורנס מכובד לגרוס כמה דיסקים של זמרים פסולים.

לורנס, קח את הדיסקים ממנו,

תעלה, יהיה לך בקופת הזכויות של ראש השנה.

יש לך דיסק?

איפה הדיסקים? תן לו.

תן לו.

תעלה למעלה, צלם אותו, מגיע לו תמונות.

רגע, חכי עוד רגע, טוב, רק רגע.

תעלה למעלה.

בריצה, אבל, לורנס, בריצה.

תן לו מיקרופון, תפתח את הקופסאות, תן לי רגע.

זה דיסק של שווקי,

זה של גד אלבז.

זה כפול אפילו, אני חושב.

תכף, זה רק יהיה פתיתים מתקבל.

ויניב בן משיח.

יניחא עם ישראל, יפה מאוד.

קדימה, פעם, פעם, פעם, פעם, אהלן, מה עוד יש?

תן לנו מלך, תן אתה, רגע.

יש פה מידת אסא?

רק רגע, פעם.

פסול, פסול!

אנחנו נחכה לו עם צלמים. כן, קדימה.

אתה שם למעלה וזה סוחב אותו לבד.

עזוב, לאט-לאט, עד שירד, כן.

לאט-לאט, לאט-לאט.

זה מגרסה של זכויות.

יש פה סמינר לבנות מאילת בטבריה.

סמינר שמי שרוצה להירשם לסמינר יכול לקבל טפסים כאלה בסוף הערב,

בנות שרוצות ללכת לסמינר בטבריה.

איפה מחיאות כפיים?

מר ליאור, מספיק עם הצילומים. קח מצלמה, תודה.

יאללה.

כן, מצלמה, חביבי.

כן, שמה, הגברת רוצה לשאול.

שלום.

ערב טוב.

ערב טוב.

תודה על ההסתמנות שתהיה לי היום לדבר על זה.

שואלים אותי מאיפה אני,

ואני אומרת, אני מארגנטינה,

וזה נס שאני פה בישראל.

את עוד לא בישראל, את מאילת.

וואו, וואו, וואו. ישראל זה עוד כמה מטרים קדימה.

בסדר.

טוב, כשגדלתי בארגנטינה,

יהודייה,

אני לא ידעתי להיות יהודייה.

לא לימדו אותי ולא למדתי, ועכשיו, אחר כך,

תסלחו לי על עברית שלי,

שלוש שנים בישראל,

אז עכשיו הכרתי, באנו לפה, עשינו עלייה ב-1970 ההורים וכל המשפחה.

באנו לישראל, לא לאילת, כמו שאתה אומר, לבאר-שבע,

ושם הכרתי גרוש שלי,

אמריקנית-יהודית,

לקח אותי לארצות-הברית לעשות סיפור בקיצור.

גם הוא לא ידע איך להיות יהודי, כל כך לא היה דתי.

אז חמש שנים אחרי זה נולד אייסק, יצחק,

עכשיו בן 32. אז אני לא לימדתי אותו מה שאני לא ידעתי.

אז הוא גם עכשיו בארצות-הברית,

והוא לא רוצה לדעת כלום על דעת כמו שאני לא רציתי.

אני הלכתי למדעונים,

מועדונים, כן. והייתי ממש חופשה עם כל הדברים שעשיתי בחיים שלא רוצה לזכור.

אז עכשיו פה באילת,

כמעט בישראל, כמו שאתה אומר,

אני עכשיו דתיה עם כל הלב,

אבל עד שאני הייתי פה,

הייתי בארצות-הברית 35 שנה ושם רב במקרה,

כמו שאין מקרה, אבל נתן לי תורה, ספר תורה במשוסה.

במשוסה היה קל לעשות מה שצריך לעשות, לתת כבוד למשוסה,

אבל לקרוא ספר תורה אני לא רציתי, לא ידעתי,

לא רציתי,

כמעט הפכתי שם להיות נוסרייה,

בגלל שכל זמן חיפשתי משהו ולא יכולתי להיכנס באף מקום.

אז סוף-סוף

הצטרפתי לבוא לישראל דחוף,

כי אחותי נסתרה בגיל 46,

זיכרונה לברכה, בסרטן,

אבל חזרתי לארצות-הברית, לא רציתי להיות פה,

לא רציתי להיות בארץ,

בגלל ההתנהגות של הרבה אנשים על-ידי.

לא אהבתי, לא רציתי,

אז חזרתי לארצות-הברית,

אבל אחרי שנה וחצי שרב נתן לי את ספר תורה,

פתאום בא מהשמים לקחתי את התורה עם כל הלב והתחלתי לקרוא באנגלית,

בוודאי.

אז התחלתי להרגיש,

התחלתי ללמוד,

התחלתי בעצמי איך לעמוד במיתה ולהתפלל לקדוש-ברוך-הוא.

אז אפילו רציתי לשכנע את המשפחה שלי שצריכים לחזור לתשובה, צריך לחשוב, צריך לדעת, הם עוד תעשווי אותי עם זה הם לא רצו.

אז סוף-סוף ב-2007,

זיכרונה לברכה, אמא חייתה חולה והצטרכתי עוד פעם לבוא לארץ.

אז משהו קרה שם,

פתאום התחלתי לשמוע את העברית במטוס והתחלתי להיות שמח לשמוע אותו והתחלתי לשאול את עצמי, מה קרה, אסתר, למה, מה את חושבת,

את לא רוצה להישאר בישראל, אבל הצטרכתי לבוא לכאן, אז פתאום המטוס ירד, נחת.

נחת לאדמה הקדושה שלנו.

ואני אמרתי, אה,

אני יהודייה,

אני בארץ ישראל.

ואני אמרתי, אני לא עוזבת יותר ארץ ישראל.

עכשיו, כשאני מדברת עם בן שלי,

אני מדברת איך להיות, אני לא לימדתי אותו,

אז עכשיו הוא כמעט הולך להתחתן עם מישהו נוסריה.

אז עכשיו אני, יש לי דילמה גדולה מאוד, כי אני מכירה את הבחורה ואני יודעת שהם אתייסט,

איך אומרים את זה, איתי? כופרים.

לא מאמינה בשום, בגלל אני חייתי ככה,

לא אימנתי.

אז עכשיו,

עכשיו,

חתונה של בן שלי, איך אני לא אלך לחתונה של בן שלי?

אז אני באמת, זו השאלה הראשונה,

מה אני יכולה לעשות, מה, מה, לא אני, אף אחד ממנו עושים,

רק הקדוש ברוך הוא.

אבל בינתיים,

אני לא יכולה באמת לשכנע אותו. הוא יודע עברית?

לא, בכלל לא.

אני לא ידעתי עברית. את יכולה להשיג אצלנו כלתו.

שלי דיסקים באנגלית, ולשלוח לו, ושיסתכל בהם, תגידי לו.

אם הוא רוצה שתבואי לחתונה, שיסתכל בהם.

אם הוא יסתכל בהם, אני מאמין שהוא לא יתחתן.

ובעזרת השם יתברך, לא תצטרכי ללכת לחתונה.

מכל מקום,

אם צריך ללכת לחתונה והוא יחליט להתחתן עם הנוצרייה,

את פטורה מללכת לחתונה.

בסדר.

היה דבר חיובי, אבל אני חושבת שמה קרה פה,

שבן-אדם שחסרה לי תשובה,

במיוחד בן-אדם עולה חוסרת, חושבת חוסרת לארץ,

להגיד לך מה קורה, זה קשה מאוד להמשיך עם האמונה, בגלל שלצערי אני חייתי במקומות שהם דתיים,

ובאמת

הם מראו לי דברים שלא טובים. אני לא רוצה להיות שופט פה ולהגיד שהם טעו.

אבל לדעתי,

כאב לי מאוד, איך היתה התנהגות עלי? מה קרה?

טוב, בואי, הבנתי, הבנתי.

תשמעי מה שאני אומר.

לכל אדם יש ניסיונות, גם לך יש מהסביבה,

ואת צריכה להתגבר עליהם ולא להתחשב בדעת הקהל, מה חושבים עלייך ומה אומרים עלייך.

תמשיכי עם האמונה התמימה שלך שגילית את הקדוש-ברוך-הוא,

ומפה תמשיכי הלאה,

אפילו אם יהיו עוד קשיים זה לא יפריע לך. את צריכה להמשיך ולהתחזק.

גם לי היו קשיים כשחזרתי בתשובה והיה לי לחצים מכל הסביבה, וכל בעל תשובה יש לו את זה.

אבל צריך לדעת שצריך להתגבר,

ולא לעשות חשבון מי צודק מי לא צודק, אלא שתלכי בדרך שלך שאת צודקת.

תגידי לי מה שמו של הבן.

יצחק בן, מה השם שלך? אסתר.

יצחק בן אסתר.

השם יהפוך לבבו לשוב בתשובה שלמה ויזרוק את הגויה לכל הרוחות.

אמן.

תהיי בריאה.

כן, הנה הבחור פה בשחור הכין דף, יש לו שאלות מוכנות, תן לו בקשה באמצע,

שורה 5. תכף, אחר כך.

נו בריצה חבר'ה, חבר'ה.

פה, פה, באמצע. תרים את היד.

תן לו לדבר. תודה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני, פעם ראשונה שראיתי אותך זה היה באשקלון לפני שלושה חודשים בערך.

רק אל תסתיר את הפה, תוריד קצת פה ככה. לא, לא.

תשים פה, אבל כן.

פעם ראשונה שאני ראיתי אותך זה היה לפני שלושה חודשים באשקלון.

אני עולה חדש מצרפת מלפני שנתיים וחצי.

איך שאמרתי לך פעם, אני הייתי פעם דתי.

איך שהגעתי לארץ עפרתי להיות

חילוני.

בעצם לא חילוני, אבל פחות דתי.

ומה שקורה, שפעם שהייתי אצלך,

כאילו באשקלון, אז אני הייתי עם אחי,

אחי חייל,

והוא, ברוך השם, התחזק.

היום הוא לא פה, הוא עכשיו בנסיעה מדרום-לבנון עד לפה,

והוא ביקש ממני לשאול אותך את השאלה הזאת.

הוא פשוט רוצה להגדיל זקן.

לגדל.

לגדל זקן.

בצבא לא נותנים. כן, עכשיו יש כמה קצינים שמונעים.

צריך דווקא דרגה של סגן אלוף,

שהוא יבדוק באמת אם הזקן שלך דתי או הזקן שלך סתם, בשביל לא להתגלח.

לא, זה לא בשבילי.

אני כאילו, לא אתה. זו תקנה עכשיו בצה״ל למנוע מבעלי זקנים, כי יש הרבה בעלי תשובה והם עושים כל מיני מכשולות ואפילו שולחים להם חבוש.

כן, אז מה הוא שואל?

אז הוא שואל איך הוא יכול לעשות את זה. האם הוא חייב לקצר,

להתגלח, או שהוא יכול כאילו, הוא צריך לבקש להיכנס לסגן אלוף, להגיד לו למה הוא רוצה לגדל כשהוא חוזר בתשובה,

והסגן אלוף יגיד לו אם הוא מסכים או לא.

אם הסגן אלוף יגיד שהוא לא מסכים,

אז הוא יכול להגיד לו שהוא גם לא מסכים,

שהוא רוצה לגדל זקן.

ואם הוא רוצה לשלוח אותו לבית-סוהר,

והוא מוכן ללכת בשביל הזקן לבית-סוהר, אז הוא ילך לבית-סוהר.

כי מי שרוצה לקיים מצווה דתית,

אי-אפשר למנוע ממנו מצווה דתית.

זה מצווה דתית, לגדל זקן. כבוד הרב, אנחנו פשוט חיילים בודדים,

בני משפחה פה בארץ,

ולא נראה לי שכדאי לו להיות בגלא או בבית-סוהר, לא יודע מה.

אני אמרתי שהוא יהיה, אמרתי שזה אפשר עוד. לא, אמרתי שלא יריב עם סגן-אלוף או לא יודע מי. לא הבנתי. אתה שאלת אותי שאלה בשמו. אתה רוצה לענות לו אתה לבד? לא, אני אשאל אותו. אז מה אתה שואל אותי? אני שואל אותך במקרה, ואם הוא ישאל אותי.

אז עניתי.

אוקיי. ויש לי עוד שאלה.

כן.

אני גר פה באילת שלושה חודשים בערך.

התחלתי לעבוד והכול טוב ויפה,

אבל לפעמים אני מרגיש שבארץ לא כדאי כל כך לחיות פה.

כאילו, הכוונה שאני, כמה שרבתי עם ההורים שלי וכמה שהפכתי את המדינה שממנה אני באתי,

אז לפעמים אני חושב שלא כדאי לי לגור פה.

אז אני פשוט חושב לחזור למקום שממנו באתי,

ורציתי לדעת מה אתה חושב על זה.

אני חושב שזו טעות, כיוון שאם עולים לארץ-ישראל לא יורדים ממנה, זו הלכה.

ודבר שני, בצרפת

כנראה תהיה אנטישמיות גדולה אחרי המלחמה שתהיה בצפון,

וירדפו הרבה יהודים בכל העולם כולו,

ובצרפת יש הרבה מוסלמים, ואתה יודע בדיוק איך היחס שלהם,

והרבה חמאסניקים שם מסתובבים,

ולא כדאי. כדאי להיות פה, ופה יש שמירה יותר גדולה.

עיני השם בארץ-ישראל מראשית שנה ועד אחרית שנה,

ואתה צריך פשוט להתחזק. אני רואה שאתה לא מוצא את עצמך, כי אתה לא מחובר לשום דבר קבוע.

לא, אני פשוט, כשהייתי בהרצאה שלך באשקלון,

אז שאלתי אותך על זה שלא הייתי עושה שבת,

ואמרת לי לשמור על שבת,

ועל זה אני אוכל להתקדם.

עכשיו, אני שומר שבת, אבל לא יותר מזה.

כאילו, אני לא הולך לבית-כנסת.

למה? קשה לך? מה? אני עובד לילה כל השבוע,

ושבת זה היום היחיד שאני יכול לישון בו. אם אתה עובד לילה, אז יש לך יום. מה אתה עושה ביום?

אני גם מטפל באחי, גם באחותי וגם בעצמי, נגיד.

הבנתי. חוץ מכבודך, אני רוצה לשאול אותך שאלה, וכבוד הקהל.

לפעמים כשאתה נצרך לנקבים, אז אתה נכנס לשירותים או שלא?

למה?

אם אתה צריך להיכנס לשירותים, טואלט, טואלט,

אתה נכנס לפעמים?

כן.

ומה אתה עושה עם אחותך ואחיך באותו זמן?

אותו דבר, להבדיל.

בן-אדם צריך ללכת להתפלל, אומר לאחות ואחות, תמתינו, אני תיכף חוזר.

מה הבעיה להתפלל?

אין שום בעיה להתפלל.

זה לא בעיה. זה פשוט, אני ניסיתי ולא יודע, לא הצלחתי. לא התחברת לזה.

לא התחברתי בכלל. לא משנה. אני שומר שבת אוכל כשר ושומר על החגים,

אבל טבילין קשה לי, למשל, כי כבר קשה לי. מה קשה? כמה זה גרמים? אתה יודע כמה זה גרמים? זה לא קשור לגרמים.

אז מה? זה כבר לא קשור לגרמים. אני עובד לילה,

אני מסיים ב-20.

אז אדרבה, איך שאתה מסיים אתה הולך ראשון לבית-כנסת,

גומר עוד חצי שעה והולך הביתה לישון.

הפוך, יש אנשים שקשה להם לקום בבוקר.

אתה בכלל ער.

אז זה יותר קל?

בסדר, גם נגיד כיפה ציטית, כאילו, לא יודע, זה לא הולך... אתה לא חייב כיפה? אתה יכול לשים כובע.

גם כובע.

בעבודה אתה לא שם כובע? לא, אסור לי.

מה אתה עובד?

מאבטח במועדונים.

אתה רואה?

לך אסור בעבודה, ואני מתיר לך ללכת עם כובע.

בסדר, אבל אני גם עובד במועדונים וגם כאילו בבית-מיון כזה, ואסור לי להיות עם כובע. אז מה הבעיה לשים כיפה? מה הבעיה? זה קשה?

זה לא קטע של קשה, זה קטע של אסור בעבודה. אז כאילו, מה אני...

למה אסור בעבודה שלא יתפסו לך את הכובע? אבל רגע, רגע, אני חצי דעתי, יענו בראשות העבודה. למה אסור במועדונים כובע? שלא יתפסו לך את השערות?

מה?

אני גם אקח אצלך שערות.

אז למה כובע? מה אסור בכובע במועדונית? לא, לא, תשאל את החיים שלי, לא אותי.

הפוך, שלא ייזהו את ההוא שנכנס זה בעיה, אבל שלא ייזהו את השומר אין בעיה.

מכל מקום תשמע משהו, אחרי שנגמרה העבודה אתה יכול ללכת עם כיסוי ראש.

אחרי שגמרת את העבודה ב-8 בבוקר אפשר לשים כיפה.

הם לא אומרים לך שאסור במשך היום. לא, כמובן, אבל זאת אומרת שאני כאילו עובד 8-9 שעות כל יום,

אז בשעות האלה אני בלי כיפה,

ואז פתאום אני עובד עם כיפה. אני לא אומר לך הכול בבת אחת. תראה איך אני הולך אתך לאט-לאט, שם לב.

אני לא אומר לך כלום על העבודה כרגע. אני אומר לך, כרגע בוא תתקדם במה שאני אומר לך. זה לא דברים מסובכים.

אחרי העבודה ללכת להתפלל עם תפילין זה לא בעיה, חצי שעה.

לשים כיפה זה לא בעיה.

ציצית זה לא מפריע.

מה הבעיה? תתקדם לאט-לאט, בעזרת השם. בעיקר שיהיה לך שיעור תורה פעם אחת אחרי הצהריים,

חצי שעה-שעה תלמד, שיהיה לך חיבור לתורה.

לאט-לאט תהיה לך אהבת התורה ויהיה לך קל.

הנה, אני נותן לך עכשיו ציצית וכיפה.

בבקשה, תן לו מוזיקה.

אבל רגע, רגע, רגע, כבוד הרב, כבוד הרב, סליחה.

אני נותן לך גם ספר. לא, אבל שנייה, שנייה.

גם אם תביא לי עכשיו, זה לא אומר שאני אשים את זה עכשיו.

ברור שלא עכשיו, עכשיו זה ערב, רק בבוקר.

אני אפסיק לזכור. לא, כאילו, גם הכיפה. הכוונה שגם הכיפה. אל תפחד, נתתי לך בחינם. אם תרצה, זה לא קשור. אני גם עוד לא מוכן כאילו לשים את הכיפה עכשיו. אין שום בעיה, מתי שתהיה מוכן, יש לך כבר מוכן.

אוקיי, תודה. ואפשר ברכה? ראית איך אני?

אפשר גם ברכה?

בטח. מה השם?

אברהם בן-יוסף.

אברהם בן-יוסף, השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה. ולזיווג הזמן. בריאות והצלחה ושמירה לאחיך.

אמן.

רגע, היה שם מישהו בפינה כבר מזמן.

מה שלא עשה המדינה בשישי, עשה תשובה משלושים.

כן, תן לו לשאול.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני מאוד אוהב אותך, וכל הזמן, אם יוצא לי לראות שורי תורה, זה רק אתה.

תהיה בריא. זה הרב פינטו.

לפני שהגעתי לשיעור, סבתא שלי אמרה לי שהיא מאוד מאוד חולה ויש לה כל הזמן כאבי ראש והתחיל להיות המצב באמת על הפנים והיא אמורה ללכת לבדיקות CT. הרופאים כבר לא יודעים מה לעשות אתה.

דתיה או לא?

היא כל החיים שלה, היא שומרת שבת, הכול, באמת. כיסוי ראש היא הולכת?

כיסוי ראש לא.

לא.

תגיד לה שתכסה את הראש ותלך בצניעות, ואני אתן לה ברכה שתועיל בעזר השם. עכשיו?

כן, כן.

בינתיים, מי רוצה לשאול?

הנה הבחור פה, תן לו.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני רציתי להגיד שאני ואשתי כבר שלוש שנים מנסים להביא ילדים,

ורציתי ברכה ממך.

אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף בלי הפסקה? אם את רוצה. כל יום. יש פה... כל יום שלושה חודשים רצוף ללא הפסקה?

מוכן.

באשתך תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף. מוכנה?

מוכנה. מוכנה, מוכנה, היא אמרה.

אבל אני נותן לך גם ציצית, ולאן אני נותן כיסוי ראש.

בסדר?

אבל לך ציצית בלי כיפה.

יש לי גם כיפה.

לא, אני אשים ציצית בלי כיפה אבל. למה לא? אתה רוצה שהילד שלך יבוא לאבא לא דתי?

אתה רוצה שהבן יבוא לאבא דתי, נכון? דתי, דתי. יאללה, הנה התחלנו קדימה.

מחיאות ככה, תן לרבנית.

תעביר לה שם, ככה, תן לו.

תן לו.

תן לו.

תן לו.

שימי עלייך את הכיסוי ראש.

תברך שהחיינו.

תברך שהחיינו.

ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגענו בזמן הזה. אמן. תן לרבנית מאחורה.

כבוד הרב. תן לאשתך שתשים כיסוי ראש ויתברך שהחיינו.

מי מהנשים רוצה עוד כיסוי ראש?

מי רוצה עוד כיסוי ראש?

מי עוד רוצה?

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

פרופסיאליזם ונפוטיזם.

קפיטליזם ונפוטיזם.

מה שלא עבדה המדינה בשישי, עבדה התשובה משלושים. כן, תברכי בינתיים. תברכי.

תכף, תברכי.

ברוך אתה,

אדוני אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

מה השמות שלכם?

מיטל הילה.

מיטל לאה, בת?

הילה.

מיטל הילה, בת? אסתר. אסתר ובעלך?

יאיר כהן. יאיר כהן בן? שמחה.

שמחה. תזכו לזרע חי וקיים מהרה שנה!

שיהיו לכם בשורות טובות.

כן.

עוד שאלה.

הנה, יש שאלה פה באמצע. תן לה.

כבוד הרב.

כן.

כבוד הרב. כן? איפה? זה יפה סבתא שלי. היא אומרת שהיא לא רוצה להגיד כן, ואחרי זה היא תוריד את הכיסא הראש.

היא פשוט נלחמה איתי בטלפון.

טוב, מתי שתוכל, צלצל אלי. בסדר?

אין אפשרות.

צריך שזה יתפוס על משהו.

תאמין לי שהיא שומרת שבת, והיא מדליקה נרות. צריך שזה יתפוס על משהו. אני רוצה שזה יתפוס.

תנסה עוד כמה דקות, עוד פעם תגיד לה.

אני יכול לקבל על עצמי משהו?

אתה רוצה ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף?

מה זה?

אתה לומד כל יום שעתיים תורה בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף כל יום, בלי הפסקה. אבל מה זה, כאילו, לקרוא רק?

ללמוד, כן, ללמוד. קריאה, ללמוד. אפשר גם לראות וידאו?

אם תראה וידאו שלי, כן.

לוקח.

אשריך, מה שמה?

מטילדה בת מסעודה טיבי.

מטילדה בת מסעודה טיבי, תזכה לרפואה שלמה בזכות לימוד התורה שלך.

אמן. רפואה שלמה, כן.

רק רגע, רגע,

שמה יש שאלה באמצע, נו. טוב, כבוד הרב. איפה? אני לא יודע איפה.

כן, בבקשה. לא להעביר בלי רשות, נשמה, לורנס.

כן.

בגיל שבע עברתי ניתוח במוח כי היא היתה לי מוקלה,

ופגעו לי בעצב אחרי היצעה שמאל של הגוף,

מאז אני משותקת,

והמצב שלי לאחרונה הלך והחמיר.

מאוד מאוד קשה לי לעמוד על הרגליים.

הייתי מבקשת להצבוק אותך כדי לא להגיע לכיסא גלגלים. מה שמך?

פנינה עופרה, בת רחל.

פנינה עופרה, בת רחל, השם יציל אותך מכל דבר רע.

רפואה שלמה,

ושאסד ישב על כיסא גלגלים.

אמן.

כן, שאלה באמצע, נו.

איפה המזרחות? שלום, כבוד הרב.

כבוד הרב. איפה?

כן. שלום.

הייתי פה בהרצאה הקודמת,

וביקשתי ברכה לעזוב את אילת.

עכשיו הלכנו ונסענו לירושלים, ונסענו כמה פעמים,

ולא עלה בידינו,

וניסינו וניסינו בכל כוחנו, וכל מיוחד שיש מהעבודה.

טלבליל הוא נוסע, וממש אנחנו עושים השתדלות.

ואנחנו לא מצליחים לעזוב, אז מה זה אומר?

זה אומר שמחכים לכם עם דירה יותר טובה.

מה השם?

יפעת בת מאירה וטל בן רחל. תזכו בעזרת השם ליישוב טוב מהרה, כראוי לכם.

תעבירי את המיקרופון שם. רגע, רגע, זה ברכה, רק ברכה למישהי שרוצה לשים כיסוי ראש פה. מה שמה? היא רוצה ברכה לשלום בית, היא מוכנה לקבל כיסוי ראש.

מה שמה?

לוסיה בת צופיה.

לוסיה בת צופיה, תזכה לשלום בית נאמן ואיתן, מהרה.

תעבירי פה.

אלייך ואחר כך אליה. בבקשה. תודה רבה.

יש לי שאלה.

אם יהודי

שחי עם גויין,

יש מצב שרבנים יכולים לגייר אותה

בזמן שהוא חי אתה?

בדרך כלל גיור צריך להיות לא לסיבת הגבר ולא לסיבת האשה, אלא לסיבת היהדות.

דבר שנעשה שלא בדרך זאת זה לא גיור אמיתי.

זאת אומרת, אם אונסים, או מביאים למצב כזה של גיור כאילו כפוי בשביל להשיג את המטרה הזאת, זה לא גיור אמיתי.

הגבר יכול להיות להשלים עניין, להעלות את התורה?

מה, אם הוא נשוי כרגע עם גויה?

אז הוא לא יכול להיות נשוי כרגע, הוא חי עם גויה.

אדם כזה, אם הוא מצטרף למניין.

כן, מותר.

חזן הוא ודאי לא יכול להיות, אם הוא מצטרף למניין.

לקנות לו פרשה משהו. ודאי שלא צריך לכבד אותו בשום כיבוד, אבל אם הוא מצטרף למניין, לא ברור לי. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. צריך לבדוק.

אוקיי.

טוב, אני רוצה לזכות לפני-לפני.

כיסוי ראש זה לפני הצטנעות, זה כניעה לקדוש-ברוך-הוא?

תמיד צריך להיות כנועים לקדוש-ברוך-הוא, ואחד מהסימנים זה גם שמכסים את הראש.

אוקיי.

טוב, לפני שהסתיים ה-11 חודש של אבא שלי,

אני רוצה לזכות אותו בכיסוי ראש הטוב,

שתיבדל לחיים ארוכים, אמא שלי. אשרייך, אשרייך, יש לך.

אבל, לא, אני רוצה כיסוי ראש לבן, לא מה שיש לי פה.

רגע, מה את קיבלת?

מוזר, זה בסדר.

לא הבנתי. את רוצה לבן? לבן. מי קיבלה לבן ורוצה לתת לה בינתיים? הנה. אה, לא, לא. אז קצת לא, לא תשאירי את השקר.

חדש, חדש. טרי.

טרי.

ואני רוצה עוד ברכה, כמובן. שנה שעברה שאלת אותי שאלות, לא?

בטח, כל שנה. כן. אני לא מוותרת.

את מתקדמת בלי עין הרע.

כן.

אני אחר כך רוצה עוד ברכות.

תגידי כבר, עד שהיא תפתחת. לא, קודם כול, אלו נשמת אבי, שזה אברהם בן... אמרחם על כל בריאותיו וירחם על נפש רוח הנשמה של?

אברהם בן מורי חיים.

אברהם בן מורי חיים, מנוחתו עדן. אמן.

ולרפואת אמי שושנה בת יהודה.

שושנה בת יהודה, רפואה שלמה מהרה.

שיחיינו, יופי.

כן, מי עוד?

תעמירי את המיקרופון הזאת מאחורייך כאן.

ללא שילום.

כן, ברכה. שהחיינו ברוך. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם. שהחיינו. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן, אשריה. תעבירי לה את המיקרופון.

ברכה לבן שלי שהתחזק. שמו?

לירז בן יזהר.

לירז בן יזהר, שהתחזק בתורה ובירת שמים.

ורפואה שלמה לנועם בן דורית.

נועם בן דורית, רפואה שלמה.

וסמי בן חווה. סמי בן חווה. ואבנר בן מזל. ואבנר בן מזל, בריאות והצלחה ועלייה בתורה.

כן, הבחורה שמה, שמה, שמה.

כבוד הרב, אם אפשר בבקשה את השיעור הזה לעילוי נשמת אמא שלי, עדנה בת דינה.

מנוחתה עדן, אמן.

תעביר ימינה ימינה לגברת שמאיימה לבן.

קודם כול רציתי להגיד שפעם ראשונה שאני רואה אותך,

אני לא חשבתי שאני אתחבר לזה,

אבל מרגע שהתחלתי לדבר אני פשוט כל הזמן בכיתי.

ורציתי לשאול, אני באה ממשפחה חילונית לגמרי,

אף אחד במשפחה שלי לא דוגל בדת,

אנחנו לא שומרים,

ואני רוצה, אני רוצה לשמור.

אז אני רוצה לשאול אותך מה אני אמורה לעשות,

כי הבית לא תומך.

הבנתי.

קודם כול, ההחלטה שלך היא החלטה אמיצה וחשובה, וזה מה שקובע,

ושתצליחי ותעלי מעלה-מעלה.

אמן. דבר שני, היא מצריכה הדרכה.

אני מאמין שהגברת, אשתו של לורנס, היא תעזור לך ותכוון אותך. היא פה, מאילת,

והיא תדריך אותך כל מה שתצטרכי,

ותמיכה וחום תקבלי מסביב.

ועם ההורים, לאט-לאט תסבירי להם שחופש הדת וחופש המצפון מקובל מאוד בארץ-ישראל,

במדינה דמוקרטית,

ואת החלטת, פשוט מאוד,

את יהודייה ורוצה ללמוד את היהדות ולהתקדם ביהדות.

אין בזה שום פסול.

תודה רבה. זה לא קשור לדת.

הם כל הזמן קוראים לזה דתיים.

זה לא שייך לדת.

יהדות היא של כולנו, אנחנו יהודים,

ויהודי צריך להכיר את יהדותו ולקיים אותה. זה הכול.

הבעיה היא שבבית לא שומרים כשרות.

מה? בבית לא שומרים כשרות.

זה לא בעיה. קודם כול,

את יכולה לקנות דברים מבחוץ.

דבר שני, זה לא עולה יותר יקר. גם מה שההורים קונים, אם תלכי, את תתנדבי ללכת למכולת,

את תביאי להם בלי שירגישו את הכול כשר והם לא ידעו אפילו.

הרבה דברים ומוצרים שקונים, כתוב עליהם בדץ,

כתוב עליהם בדץ,

בלי שאת יודעת ולא שמת לב אף פעם.

ואם תפתחי את המזווה ותסתכלי במקרר,

תגלי שיש לך הרבה דברים שכתוב עליהם בדץ ובהכשר ובהכשר, ולא שמת לב.

ואם זה מופיע על זה שיש בדצים, אז זה בסדר.

תקבלי הדרכה, זה לא בעיה.

כל מה שקונים בעצם אפשר לקנות בהכשר, זה לא עולה יותר.

אז ככה שאין שום בעיה.

תהיה לך בעיה רק עם הכלים,

שבכלים יכול להיות שיאכלו טרף,

אבל זה יסבירו לך מה לעשות.

אפשר להביא חד-פעמי ולאכול בחד-פעמי מה שצריך, ואם צריך לקנות סיר אחד או שניים, זה לא בעיה.

כוסות מזכוכית, אין בעיה.

אוקיי, תודה רבה לך. שיהיה לך בהצלחה רבה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה.

כן, איפה? פה, פה.

מי זה פה?

תן לבחור שם, בסדר?

ערב טוב, כבוד האב.

ערב טוב.

אמא שלי אשה דתייה שמקשיבה לך לדיסקים וכל מה שצריך,

והמצב שלה בכלל לא טוב, לא יודעים מה יש לה, לא יודעים כלום.

היא אישה דתייה עם כיסוי ראש, עם הכול,

ואבא שלי גם אותו דבר. אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים תענית דיבור שלושה חודשים רצוף לרפואתה?

לא מבטיח. אני שומר מצוות, מה שצריך, מניח תפילין, נותן ידיים, מה שצריך, אני עושה. אתה רוצה שנעזור לה או לא? אני רוצה לעזור לה, כן. יאללה, קדימה,

תקבל שעתיים עליך בתענית דיבור ללמוד כל יום. שלושה חודשים. כמה זמן? שלושה חודשים? כן.

איזה, מה צריך ללמוד? מה שאתה רוצה ללמוד, חוץ מתהילים,

משניים מקרא, אחת תרגום, פרשת השבוע, מוסר, הלכות. אם אני קורא תהילים זה לא טוב.

מה?

תוכל להאזין להרצאות שלי באינטרנט, בשופר.net,

כל ערב שעתיים רצוף.

או בבוקר, לא משנה. מהבוקר שאתה קם עד שאתה הולך לישון,

שיהיה לך שעתיים רצוף תורה.

שעתיים? כן.

בעשר שלושה חודשים, אתה אומר? נכון. והיא מבריאה?

אני מתפלל עליה, והציבור חותם, אמן.

בלי נדר, אני מבטיח ללמוד משהו.

לא משהו, משהו זה לא טוב. לא, ללמוד. מה שאמרתי. מה שאמרת, אני אגיד. טוב, מה שאמרת. תגיד לי בדיוק, אחרי ההרצאה, תגיד לי בדיוק מה ללמוד, ואני אלמד.

אתה פותח, יש לי סרטים שם, או הדיסק הזה, יש בו 400 שעות

של תורה,

אתה שומע כל פעם שעתיים רצוף בלי שיפסיקו אותך מהעניין,

אתה לא עונה לאף אחד בפלאפון,

אתה שעתיים מחובר לתורה.

כל יום, שלושה חודשים.

יום שישי, הכוונה ביום שישי עד כניסת שבת,

שבת, הכוונה ממוצא שבת עד שהולכים לישון.

בעזרת השם, בלי נדרך. יופי, מה שמה?

מזל בת מלכה חפסיה.

בת מלכה חפסיה. לא, חפסיה מלכה.

בת חפסיה מלכה. בת חפסיה מלכה. כן. השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה. אמן.

כבוד הרב, איך אפשר? כן, איפה זה?

פה.

איפה פה?

כן, בבקשה.

שלום לך, כבוד הרב. שלום. שמי עדי.

אני לפני כשנה בערך התחלתי לשמור שבת.

התחתנתי לפני שבועיים וחצי.

אני מאמינה שזה בזכות זה.

ולקחתי על עצמי לשים כיסוי ראש רק בשבת.

עכשיו אני רוצה לקחת על עצמי לשים כיסוי ראש בכל יום.

פה, פה, כן.

ואני רוצה שתברך אותי בבקשה.

אני בחודש חמישי להריוני,

ורציתי שתברך אותי שהריון יעבור בשלום, שתהיה לי לידה קלה.

בעזרת השם יש לך כיסוי ראש?

כן. שימי עלייך ואני אברך אותך בשמחה.

איפה בעלה?

איפה בעלה?

בוא מותק ספי. בוא.

איך?

זאב, זאב.

זאב, טיגריס. יאללה, בוא.

בוא תעלה, מגיע לך.

זאב היא מוכר באלעד, נכון?

הוא לקח אותי טרמפ היום.

סוציאליזם, קפיטליזם, קפיטליזם, בטח, למה לא? מה, אתה לא יהודי כל החיים?

מה שלא עשה המדינה, שאחיינו, תגיד. ברוך.

אמן, אשריך שתזכה בעזרת השם לראות בברית בין צדיק ותלמיד חכם בעזרת השם.

רגע, רגע.

איפה?

רגע, שיתברך שאחיינו.

תראו איך מתאים לנשים ששמות כיסוי ראש. זה לא יאומן כי יסופר.

איך מפסידים הזדמנות כזאת בחיים?

כן, לברך.

ברוך אתה ה'.

לא, תגידי שמונה. ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. למה אתה לא תרצה את זה? אמן, אמן.

כן.

מה השם שלך?

מה שמך?

הנה, היא כבר מחלקת ברכות. יפה.

עדי בתורנה-רחל.

עדי בתורנה-רחל, תזכי ללידה קלה טבעית ותלדי

קטרנגולת. אמן.

מה עכשיו?

איפה?

תן לו פה, פה, הנה, פה, לזה, פה, עם השחור, כן.

כבוד הרב, אני, יש לי שאלה.

לא בקשה, שאלה.

ידוע שהאמונה היא מתחלקת לארבעה חלקים.

יש את האמונה בקדוש-ברוך-הוא,

האמונה בצדיקים וברבנים,

בירושלים השלמה ובמשיח בן דוד.

ולכן אני שואל את השאלה הזאת דווקא אותך כרב, כצדיק.

לכל אדם בעולם,

נקבע, כשהוא הגיע לעולם יש את התיקון שלו.

הוא הגיע לפה לתקן משהו,

ולכל אדם יש את תיקונו.

איך אני כאדם יכול לדעת מה התיקון שלי?

מה אני צריך לתקן? קודם כול, כולם צריכים לקיים את כל המצוות כולם זה אחד.

ויש אנשים שקשה להם יותר לעשות מצוות כאלה או להימנע מעבירות כאלה.

מי שמרגיש קשה לו במקום מסוים יותר מאחרים,

משמע ששם צריך הוא להתאמץ יותר, כי זה התיקון שלו.

אבל לא שהוא פטור משאר המצוות.

זאת אומרת, שם הוא צריך לעבוד יותר ויותר.

אני מסכים אתך לגמרי,

וזה מושך אל אותי לעוד שאלה בעצם.

כן.

אומרים שהמוסר נפשו

למען ארץ-ישראל או למען עם ישראל,

כאילו הציל עולם ומלואו.

מה קורה, נגיד, לחייל או לאדם שמסר את נפשו

למען ארץ-ישראל או למען עם ישראל ולא עשה שום מצווה בחייו מעולם?

האם גם לא מובטח גן-עדן כמו שמבטיחים את זה?

קודם כול,

מי שמוסר את נפשו בשביל עם ישראל והציל יהודים, זכותו גדולה מאוד מאוד.

זה לא אומר שאם אדם מסר את עצמו על קידוש השם או בשביל עם ישראל,

אז האדם הזה ינכנס ישר לגן-עדן וכו'.

תלוי אם הוא צריך להתנקות, כי לגן-עדן חייבים להגיע נקיים.

ואם בן-אדם בא עם עוונות,

אז הוא יצטרך להתנקות.

זה שמגיע לו בסוף שכר גדול, הוא יקבל אותו, לא מונעים ממנו את השכר.

אבל בשביל להיכנס למקום שאפשר שם לשהות

ורק בלי עוונות, חייבים ניקוי קודם.

אז לכן,

שכר גדול הוא יקבל,

ותיקון הוא גם יצטרך לעשות בעולמות שהוא יגיע אליהם למעלה,

או שיחזירו אותו בגלגול לתקן, ואז הוא יקבל את מלוא השכר שלו.

אז למה הכוונה, הציל עולם ומלואו?

הוא מקבל שכר כנגד הצלת עולם ומלואו במי שעשה כשיעור כזה.

תודה רבה.

תהיה בריא. רגע, רבותי.

שנייה, אני רוצה לתת כמה ציציות, כיפות וספרים,

ואני מחלק לכם דיסקים למי שרוצה,

ונתראה, בעזרת השם, אחרי המלחמה.

רגע, כבוד הרב, שאלה אחרונה.

חברים וחברים.

ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים, העיר הקדושה, כולה מלא הטהרה,

כולה מלא השכינה,

ירושלים.

אבותינו דן טובה, אמותינו שאפו לרוחם,

והנה באו גאים ופיללו נורא,

בעור סוג כבר לא חסנו על נבודה.

ירושלים,

העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה, כולה מלא הטהרה,

כולה מלא השכינה, ירושלים.

קשרי דרך נעומתם קמו ועמדו למולה למנוע חילול לעיר העם.

שכולם צופים לאברך ירושלים.

ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים, העיר הקדושה, כולה מלא הטהרה.

מישהו נמצא אצלו המיקרופון השני, נא להחזיר אותו בבקשה לבמה. תודה.

ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה, ישרים,

בעלי ענווה ששובר, הללויה ירושלים.

נחמו, נחמו עמים,

יאמר אלוהיכם,

דברו על אלוהים ירושלים וקראו עיניה,

היא מלאה צבאה ונמצאה עונה ולקחה מיד אדוניי כפליים בכל חקיקה.

ירושלים

משה

נולד מיוכרת ולמעמדם לשם הוא עבד אהלון מרים אחים זזן אבי

ילבים ותצפנהו עמו בתבע לשמרו מכל לבה ומגזירת פרעו הרשע על ידי ביתו בת יענושה

משה אבוי הנאמן האכילנו את המן ותפילת בית חנה אותו השם לא חנה

משה אבוי הנאמן האכילנו את המן ותפילת בית חנה אותו השם לא חנה

וירא את העם בסבלותם ויצא כל יום לקראתם

לעודדם כול רומם מרוחם ולהיות נושא עימם המת המצרי המנבחון ולניסים

תפילת ערבית, צריך מניין, אז לשם.

להושיע ממצרים יש ישראל ולהיות להם מגוון

תודה רבה.

תודה רבה.