תל מונד - תל מונד

תל מונד 27-7-10

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

יהודים יקרים, אנחנו היום נלמד משהו בנוגע למוזיקה ובנוגע לחתונות ובנוגע לשמחות, מה מותר, מה אסור בעידן הזה שבו אנחנו חיים.

מצוה להרבות בשמחה בחג הסוכות ועושין אותה לא כל מי שרוצה ולא עמי הארץ, אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה. הם היו מרקדים ומספקים ומנגנים ומשמחים במקדש בימי חג הסוכות. אבל כל העם האנשים והנשים כולם באים לראות ולשמוע.

רואים מכאן מפורש מדברי הרמב"ם בפ"ח מלולב, שלעמי הארץ ולאנשים סתם לא הניחו להשתתף בשמחת בית השואבה אלא לעמוד מן הצד ולהסתכל בלבד, וכן הוא אומר, ולא היו עושין אותה כל מי שירצה. ולכאורה, הרי כל מצוה מהתורה, כל אחד מחוייב בה ולמה לא הניחו להם? למה עמי הארץ והנשים לא יכולים להיות שותפים לשמחת בית השואבה בריקודים ובניגונים ובכל השאר?

כתוב אחד אומר, משבח אני את השמחה, וכתוב אחר אומר ולשמחה מה זו עושה, כך אומר שלמה המלך ע"ה. והגמרא בשבת דף ל' מתרצת, לא קשיא, הא בשמחה של מצוה והא בשמחה שאינה של מצוה. ז"א משבח אני את השמחה, באיזה שמחה מדברים? שמחה של מצוה, שמה צריך לשבח כשיש שמחה, ולשמחה מה זו עושה, זה בשמחה שאינה של מצוה, סתם אנשים בא להם לשמוח, רוצים לעשות ערב שירה ולשמוח. הולכים לשמוע את שווקי וחיים ישראל בקיסריה, הולכים לשמוח. מה, אסור לשמוח? פה כתוב אסור לשמוח, סתם לשמוח? שמחה שאינה של מצוה, שלמה המלך אומר, ולשמחה מה זו עושה, אפילו בשמחה של מצוה מי שמח, איך שמח.

והנה גם בשמחה של מצוה, מובא בגמרא, שמחה של מצוה שימו לב, מובא בגמרא במסכת ברכות דף ל"א, מר ברי דרבינא עבד הילולא לברא, מר - הבן של רבינא החכם, עשה שמחה לבן שלו, חזא לרבנן דאבו כבד חטאו בה - ראה שהחכמים היו שמחים הרבה, אייתא קסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי וטבר קמאי הוא ויעציבו, מה הוא עשה? לקח כוס שיוקרה ארבע מאות זוז בעלת ערך גבוה ביותר ושבר אותה לפניהם ונעצבו, שבר להם את השמחה, הוא ראה שהם שמחים יותר מידי, לקח כוס של 400 זוז וזרק באמצע השמחה שלו. ורב אשי, ממשיכה הגמרא, מביאה עוד דוגמא, עבד הילולא לברא - גם הוא עשה שמחה לבן שלו, חזינא הוא לרבנן דעבד חטאו בה - אותו דבר, שמחים יותר מידי, ומדובר על החכמים, אייתא קסא דזוגיתא חיוורתא וטבר קמייהו ויעציבו - הביא כוס זכוכית שקופה שזה היה נדיר בזמנם ושבר אותה לפניהם ונעצבו כדי להנמיך את השמחה. ובודאי מה שהיו שמחים הרבה, כל מה שמדובר פה זה שהיתה שמחה של חכמים ששמחו בחתונה וזה לא היה מוגזם ביותר כמו שהיום אתם רואים שהזמרים שותים קוניאק לפני כל שיר ועושים להטוטים עם הגוף ומתעקמים ומתכופפים למיקרופון ועולים עם המיקרופון כמו הושענא הושענא, והציבור משתולל ומתגם בה וקופץ, והאורות והניירות עפים והעשן אההיה מה הולך שמה. זה שמחה של מצוה? זה הוללות וטפשות וזה קפיצות של תיש. זה לא שמחה של מצוה. אז הם ודאי שלא עשו כך, אלא מה היה להם יותר, כבד חטאו בה - יותר ממה שצריך, אם יש גבול מסוים שכולם מסכימים עליו הם גלשו ממנו, אם מישהו מכם פעם ראה איך רוקדים חסידים או איך רוקדים ליטאים בחתונות של זה, הם שמים יד אחת על השני וזזים ככה ממקום למקום וממשיכים עם המוזיקה וככה הם שמחים כולם, אבל אם פתאום אחד יתחיל לקפוץ ככה יגידו שהוא שוטה, מה קרה לו זה? ואלה שקופצים ועושים תנועות ואני יודע מה וזה וזה וזה, זה כבר מתחיל לחרוג, מילא אם זה רוקדים לפני החתן ועושים כמה תנועות כאלה, בסדר, אבל אם כולם מתגמבעים ככה כל הזמן במשך שעה שעתיים וכל אחד מי שקופץ משתגע יותר וכו' וכו', והתזמורת עוד מפליגה והבוקסות מרעישות, למה מפעילים בוקסות חזק, אתם יודעים? שהרבנים יברחו, שהשטח יהיה פנוי ואפשר יהיה לעושת מה שרוצים. אבל מכל מקום, אדם צריך לדעת ששמחה צריכה להיות עם דרך ארץ, במתינות, בשביל שמחה ממש. שמחה של מצוה. לא שמחה של הוללות, יש הבדל בין דיסקוטק לשמחה שמשמחים חתן וכלה, יש הבדל, זה לא דיסקוטק, דיסקוטק זה הולכים להתפרע, להשתגע עד כלות הכוחות, בשמחה של מצוה צריכים שיהיה טעם טוב, שיראו שאנשים שמחים באמת ולא משויצים מי יודע להזיז יותר. צריך לזכור שבאים לשמח את החתן והכלה.

ועכשיו, לפי זה הם רק גלשו טיפה וכבר שברו כוסות בשביל לעצור את היותר מעל המידה. והיה כדאי לשבור כלים של 400 זוז כדי למנוע חוט השערה העולה על המידה גם בשמחה של מצוה. ובגמרא שם מובא, שרבי ירמיה היה יושב לפני רבי זירא, וראה אותו שהוא שמח יותר מידי, אז הוא העיר לו, אמר לו - לא סבר למר בכל עצב יהיה מותר? אתה לא מקבל את דברי שלמה המלך שאמר שבכל עצב יש יתרון? כתב רבינו יונה, בכל עצב שאדם עצב יש לו יתרון, כדי שלא ישמח וימשך אחר תענוגי העולם הזה, ואינו רוצה לומר שאדם יהיה עצב, לא, שהעצבון חולי הגוף וכשאדם חולה אינו יכול לעבוד את הבורא יתברך כראוי, אלא שלא יהיה שמח לא יהיה עצב כי אם אמצעי. תקראו לזה מאושר, לא מצב של כל הזמן חחחח... לא.

וכן כתב רבינו יונה, על מה שאמרו חז"ל שם, אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שמעתם מה הגמרא אומרת? אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, והוא מעיר רבינו יונה, יש מפרשים שטעם הדבר מפני חורבן בית המקדש, אבל שלא בשעת חורבן מותר ואין זה נכון, הוא אומר, דאם כן לא היה לו לומר אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, היה צריך להגיד שלא ימלא שחוק פיו משעה שחרב בית המקדש. ומזה שלא אמר כך, אנחנו שומעים שאינו תלוי בחורבן, אלא אפילו בזמן בית המקדש אסור למלא שחוק פיו בעולם הזה, שהשמחה מרגילה את האדם שישכח המצוות. שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערווה. תראו לאן זה מגיע, מתחילים בשחוק, קלות ראש ומגיעים עד לעריות, יהרג ולא יעבור. כשזה לא של מצוה כמובן, אם זה של מצוה - מצוה לשמוח, אבל גם כן במידה שלא עוברים את הגבול, אבל אם זה הופך להיות מעבר לגבול, זה כבר קלות ראש, קלות ראש יכולה להביא את האדם עד עריות.

ויש דבר נפלא בשלטי גיבורים וז"ל: הנגינות שמנגנים בשעה שבני האדם מושכים משוי, אנשים שעובדים קשה וצריכים לסחוב משאות, או בשעה שמנהיגים את השוורים לחרישה, אדם רוצה ככה לתמוך בשור שיהיה לו חשק, משמיעים לו מוזיקה, קצב, מקצב, אלה מותרים. אלה מותרים. אז אם אדם מושך משאוי בשעת העבודה כדי להקל עליו ולתת לו ככה עידוד, המוזיקה עוזרת לו. אדם שהוא מנהיג את השור והשור קשה לו כל הזמן, אז זה מעודד אותו, זה מותר. שאינן אלא לתקן מלאכתן, זה כדי לעזור להם במלאכה, אבל הנגינות שמנגנים האורגים - אנשים שלא מתעייפים, יושבים בבית אריגה ואורגים, או שאר האומנים באומנותם - אסורים. מנגינות סתם לשמוע כל הזמן אסורים, שאינם אלא לשמח את לבבם וזה דבר אסור בכל עת, לא בכל עת מותר לשמוע מוזיקה, אם אדם יש לו עצב או שהוא חולה וצריך לעודד את רוחו, אז מוזיקה תועיל לו כדי להעלות את החשק שלו, את העבודה שלו וכן הלאה, אבל סתם שבן אדם ישמע כל הזמן מוזיקה, או כמו אלה שנוסעים במכוניות תקתקתקתקתק.... כל הזמן, זה שחוק וקלות ראש שמרגילים את האדם לעריות. ואפילו הזמר שמזמרים בפה בלי כלי, בלי כלי אסור, שנאמר בפסוק "אל תשמח ישראל אל גיל בעמי". אנחנו לא יכולים לשמוח כמו העמים, העמים יש להם על מה לשמוח, יש להם עולם הזה ותו לא, אנחנו יש לנו עולם הבא והרבה עבודה להכין את זה, ואם אנחנו נרוקן את הראש ורק נמלא אותו בשמחות כל היום, לא נעבוד את הבורא ונגיע למצב שקלות הראש תסיר אותנו מעבודת הבורא ונגיע לדרך לא רצויה, כי זה מושך אחר החסרונות ואחר המידות הרעות.

וזה מגמרא במסכת סוטה מ"ח, אמר רב הונא, זמרא דנגני ודבקרא שרי, דדרדריא אסור, מה שלמדנו קודם זה כתוב פה בגמרא הזאת, והפירוש רש"י אומר, מושכי ספינות בחבל זה מותר, שאינם אלא לזרזם במלאכתם, ואלה שהם עם הבקר שמזמרים בשעה שחורשים זה מותר, כי זה לכוון את השוורים שהולכים לקול השיר, כי ערב עליהם השיר, אבל שלגבי האורגים אינו אלא לשחוק, ושחוק וקלות ראש, אומר שלמה המלך, ולשמחה מה זו עושה. הרי לפנינו שחכמים ז"ל קבעו מסמרות אפילו בהבדלים דקים מאד, והם שידעו בכוחות הנפש של האדם, אלו מיני שירים ורגשי שמחה שהם רק לתועלת, אלו מותרים, ואלו סוגים של הרגשים שהם קרובים לשחוק ומושכים לחסרונות ומידות רעות, אלה אסורים. אז חכמים ידעו להבדיל בכוחות הנפש של האדם מה יוביל למה. אחד זה משבח אני את השמחה, ואחד ולשמחה מה זו עושה, ולמדנו כמה דוגמאות.

תשמעו גמרא מדהימה, רב הונא בטיל זמרה, רב הונא היה מורה צדק במקומו והוא ביטל את הזמר, אין לזמר, אין לשיר, אין לשיר. רש"י אומר, גזר על דורו לא לזמר בביתם ובבית המשתאות. קם מאה אווזא בזוזא ולא איבעי, הוזל המחיר של האווזים שיכולת לקנות מאה אווזים בזוז, בגרוש, יכולת לקנות, ואין מי שקונה מרוב שיש שפע. מה הקשר בין זה שהוא ביטל את הזמר לזה שנהיו אווזים בכמויות אדירות? כותב המהרש"א דבר פלא עפ"י מה שכתוב בפרק הרואה, הרואה אווז בחלום, אומרת הגמרא, יצפה לחכמה, שנאמר, "חכמות בחוץ תרונה" כי אווז הוא קולני בעופות הטהורים, ולזה מי שמבטל זמר שהוא אסור זוכה לרינון של החכמה, מידה כנגד מידה, ומביא ברכה במין האווז שמורה על זה. אז מיד שהוא הפסיק את הזמר בא שפע לעולם שהאווזים נתרבו בכמויות שבזוז אפשר היה לקנות מאה אווזים ואף אחד לא צריך מרוב שיש שפע, אז כמה אנחנו מפסידים מכל המוזיקות הלא רצויות והזמרים שמרקידים מעורב וכל אלה שעושים את כל העבירות בעקבות זה, כמה שפע נחסר מן העולם.

ומכאן יש לימוד גדול, כמה חייב אדם להזהר גם בשמחה של מצוה, שהיא תהיה ראויה גם בשלמות המחשבה ולא לנטות חס ושלום אפילו כחוט השערה לדברים שיגרמו לידי שחוק וקלות ראש. ומה נעמו בזה דברי רבינו יונה ז"ל, אימתי ימלא שחוק פינו ותהיה השמחה מותרת? בזמן שיעשה עמנו ניסים ויושיענו, ואז באותו הזמן נשמח כדי לגלות נפלאותיו וגבורותיו, כזו שהיא שמחת הבורא היא מצוה גדולה משום פרסום הנס. שמחה שמתפרסם נס שה' עושה ניסים לעמו אז צריך לצאת במחולות ולשמוח, אבל אם זה סתם רק לשמוח כדי למלא את החלל כי אין לנו מה לעשות, זה נקרא שחוק וקלות ראש. דומה לזה מה שכתוב במדרש, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, כלומר אע"פ שזה היום הוא יום טוב ונעשה לנו בו ניסים ונפלאות, ואנחנו שמחים ביום טוב, אפילו כך עיקר השמחה היא לא בגלל היום טוב, אלא בעבור ה', נגילה ונשמחה בו - בקב"ה, לפרסם את כל הגדולות ואת כל הנוראות שהוא עושה עמנו. אם כן, עיקר השמחה צריכה להיות בשביל הקב"ה ולסיבת הקב"ה ולמצות הקב"ה שמחה של מצוה, שאר השמחות נקראות בגדר הוללות אא"כ הן מעודדות ומסייעות לעבודה במקום של קושי, במקום של צער, במקום של חולי, וכן הלאה, רק למטרות להרים את האדם למצב הביניים שאמרנו, לא שמח מידי ולא עצוב, במצב בינוני שאדם שלו ורגוע וחי את חייו, אבל הוא לא צריך כל פעם שיקפיצו אותו סתם כי חסר לו משהו. זה עד פה ברור מה שאומרת הגמרא.

עכשיו, בואו נראה לדוגמא, מה זה שמחת תורה? אם נשאל את רבינו יהודה הלוי ז"ל, נלמד ממנו כיצד יש לשמוח בימי החג. כלל של דבר, תורתנו נחלקת בין היראה האהבה והשמחה. הוא אומר - רבי יהודה הלוי, שאנחנו צריכים להתקרב לאלקים בכל אחד מאלה, ביראה באהבה ובשמחה, והוא אומר כך, ואין כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלקים משמחתך בימי השבתות והמועדים, אל תחשוב שבשביל להתקרב לקב"ה כשאתה מתענה ועושה תענית וצום ושובר את עצמך אתה יותר קרוב להקב"ה ממה שאתה שמח בשבתות ובמועדים, אל תחשוב כך. מתי שתהיה השמחה שלך בשבתות ובמועדים בכוונה ובלב שלם, לא שאתה מזעתת לך שתיה ומזה אתה שמח, זה לא נקרא שאתה שמח, אלא מה, בן אדם צריך שיהיה בכוונה ובלב שלם. וכמו שתחנונים צריכים מחשבה וכוונה, גם השמחה במצוות ובתורה צריכים מחשבה וכוונה, וצריך שתשמח במצוה עצמה בגלל שאתה אוהב את המצוה שאתה זוכה בה, כמו שרוב בני האדם בארבעת המינים שמחים להחזיק את המינים ומחכים כבר לעשות הושענא, הושענא, שמחת המצוה, ותכיר מה שהיטיב לך בה הקב"ה, וכאילו אתה בא באכסניה שלו, כאילו נכנסת אצל הקב"ה באכסניה שלו והוא קרא לך לאכול על שולחנו וטובו, ותודה לו על זה במצפון שלך ובגלוי, גם בפנים הלב תרגיש כך וגם בחוץ, ואם תעבור בך השמחה אל הניגון והריקוד מרוב שמחת מצוה אתה עובר למצב שאתה מנגן ורוקד, זוהי עבודה ודבקות בענין האלקי. הנביאים "ויהי בעת נגן המנגן" אז היתה שורה עליהם הרוח, אבל ניגון שמביא לרוח הקודש, לא סתם הוללות ורעש.

להבין את הדברים האלה בכל עומק המשמעות, זה התוכן של שמחת המועדים, שפתיים ישק רבינו יהודה הלוי בעד הדברים הנלהבים והנשגבים האלה, היראה בפני פחד הדר גאון אלקינו, אהבת צלם האלקים אל אביו שבשמים, שמחת המצוה במצות מלכו, זוהי כל התורה כולה. אנחנו שוכחים שאנחנו הולכים ברחוב, כשאנחנו נמצאים במקום אנחנו שוכחים שיש אלקים גדולים מעלינו שמסתכל ורואה במעשינו, והוא מבחין ממה אתה שמח ועל מה, ומה אתה עושה. וזה נקרא יראה, שאדם צריך שתהיה לו יראה מפחד הדר גאון אלקינו, יש להקב"ה מלאכים שגובהם 75 אלף ק"מ, והם רועדים וזעים וחלים מהדר גאונו, ואנחנו אין לנו מטר שבעים ואנחנו מרגישים כאילו אנחנו מולכים בכיפה. אדם לא צריך לשכוח איפה הוא נמצא, אהבת צלם האלקים זה אנחנו, אל אביו שבשמים, שמחת המצוה במצות מלכו שה' ציוה אותי ואני יכול לעשות, זוהי כל התורה כולה. בשמחה באה התקרבות לידי ביטוי גלוי ודאגת הלב באמונתו מתגלה בשמחה. הניגון והריקוד עבודה הם, הם בחינות של דבקות באלקי ישראל. לא שקופצים בגלל שהזמר שר, לא בגלל שהוא יודע לשיר ולא בגלל שהתופים מקפיצים, בגלל שאנחנו קולטים את המשמעות של מה שאנחנו עושים, מתרכזים בזה שצריך לשמח חתן וכלה ומה שאנחנו עושים באמת משמח אותו, ז"א שמחה של מצוה ולא של הוללות, כי יש חתן גם כן לא חכם והוא מחפש שיקפצו כמה שיותר, אבל אנחנו צריכים להתכוון תמיד שהשמחה תהיה של מצוה, אז נצא מהמקום עם הרבה שכר, כי מי שמשמח חתן וכלה זוכה בחמישה קולות: קול ששון קול שמחה קול חתן קול כלה קול מצהלות חתנים בחופתם ונערים במשתה נגינתם, אז ז"א יש לנו הזדמנות גם לשמוח ולעשות את המצוה במתכונתה. גולשים יותר כבר היו לשבור את הגיטרות, לפוצץ את התופים ולעצור את השמחה. כמו שעשו האמוראים - זרק את הכוסות, הפסיקו את החכמים. לא לגלוש, לזכור, ועד עכשיו אנחנו מדברים בשמחה של מצוה של אנשים חשובים, תלמידי חכמים וצדיקים. לא מדברים של אלה שעוברים על התורה, כן, דיברנו כרגע איך התורה מסתכלת ומהי העבודה שלנו.

וכמה רחוק המושג הזה של שמחה שלמדנו, והריקוד והניגון מהבילוי הפשוט והריק שמכנים אותו היום בשם שמחה. וכמה עלינו להזהר שלא נתפס בריקנות זאת בימי שמחה אמיתיים, בשמחת תורה, בשבועות, במועדים, בזמני שמחה במקומות של תורה, בענינים של מצוה, אם היינו זוכים לאמונה וחיזוק, אילו היינו זוכים היינו מקבלים אמונה וחיזוק מהריקודים של בני הישיבה. מי שראה פעם ריקודים של בני ישיבה שלא מתהוללים, שבאמת רוקדים ככה עם הרכנת ראש, באמת רוצים לשמח, אפשר להתחזק מזה באמת באמונה, אבל קשה מאד למצוא הרבה כאלה שיודעים לרקוד בצורה כזאת שהיא מאופקת, לא משתוללת, מאופקת אבל שמחה.

הרגשה הזאת חזקה של קרבת ה' היתה מתעוררת מתוך שירה ומחול, שאיפה לרוחניות, לטהרת הלב היתה נוצרת באותה שעה, והיא היתה עומדת לנו בעבודה שאנחנו צריכים לעבוד את הבורא זמן ממושך. כי היא צורת השמחה במקום תורה.

כשהיה הגאון מוילנא שמח בשמחת תורה, הוא לא הפסיק לרקוד גם בהיותו זקן כל הזמן על רגליו עם ספר תורה. מאיפה הכח הזה? מהשמחה של התורה, מהשמחה, היה לו שמחה, השמחה יש לה כח, יש לה משאבים בלתי נדלים לתת לאדם כוחות ואנרגיות שהוא יכול לרקוד ולשמוח באמת באמת ללא הפוגה. אבל זה כשזה שמחה אמיתית.

אבל מה נועלו אלה שמחכים לשמחה שהיא פורקן של יצרים ובידור, ואשר זרה של רומנטיקה חופשית וערטילאיות ריקה, והם מכניסים את זה להיכל ה', את כל התרבות הקלוקלת, וקופצים כמו תיישים וחושבים שבזה הם משמחים מישהו, חוץ מזה שהם רוצים רק להבליט את עצמם אין פה שום ענין אחר. צלילי הריקנות מוחלפים בשמחה של אמת והדרת קודש. אל שמחה יש להתכונן בדיוק כמו לעבודה גדולה שעובדים את ה' יתברך והיא טעונה כוונה ומחשבה בדיוק כמו תפילה וצום.

ועכשיו אני עובר להלכה ותשמעו דברים שכנראה לא סיפרו לכולכם. ההלכה, ההלכה של בית ישראל, הלכה, שולחן ערוך יוסף בסוף הלכות תשעה באב, וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם. המשנה ברורה מסביר, וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר, היינו שבכלי אסור אפילו שלא היה על היין, לא רק לא לנגן בכלי שיר על היין, אלא גם כשלא על היין, ז"א אם יש לנו חשש שהיין עם הכלי שיר יביא אותנו לקלות ראש עד כדי עריות, גם לא במצב זה. או בבית המשתה, יש אומרים דווקא מי שרגיל בהם כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה, אומר רוצה לומר לפי שהוא על היין אסרו בזה, ואפילו למי שאינו רגיל בזה, ודע שאפילו בפה אסור על היין לכולי עלמא לשיר, ועל כן יש למחות באותם שיושבים לאכול סעודתם ובחוץ עומדים ומנגנים, ובכל יום עושים כן וזהו איסור גמור. אתם יודעים, יש מסעדות, אוכלים ויש תזמורת. ואנחנו - גזרו חכמים שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם. ואפילו שיר בפה על היין אסור, והב"ח פסק דאפילו בלא יין אסור, שאמרו בגמרא דווקא זמר של מושכי הספינות או מושכי הבקר מותר, שאינו אלא לזרזם במלאכתם, אבל של האורגים אסור שהוא לשחוק בעלמא, ועל כן נשים המזמרות בפה למלאכתן יש למחות בהן, ואם אינן שומעות מוטב שיהיו שוגגים. אכן בבית חרושת המעשה כשעובדים בבית חרושת שיש שם גם אנשים ואלו מזמרות ואלו עונים אחריהם, זה כאשר בנעורת ומצוה רבה לבטלם. וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות וזכרון חסדי הקב"ה על היין. כתב בליקוטי מהרי"ל, שלא כדין הוא שמשוררים במשתה "אודך כי עניתני" וכהאי גוונא לשמחת מרעות, כי אז התורה חוגרת שק ואומרת "עשאוני בניך כמין זמר". אבל בבית הכנסת לרגלים מצוה לזמר, ולכן מסיק המגן אברהם שלא מותר בשבת לזמר אלא את השירים שניתקנו על הסעודה, אבל פיוטים אחרים אסור. וזכרון חסדי ה' באיזה סעודות נוהגים לשורר קדיש לפעמים, דהיינו יתגדל, וזה ודאי חטא גדול, שלא התירו אלא זכרון חסדי ה'. וכל שכן אם לוקחים על הסעודה ליצן, שעושה שחוק בפסוקים ובתיבות קדושות זה עוון פלילי.

אם כן אנחנו רואים שזה לא פשוט. ז"א לנגן בכלי שיר אחרי שחרב הבית, צריך לדעת כמה, לכן התימנים הקפידו בתימן וגם מנהג ירושלים היום שלא מנגנים בכלי שיר רק בכלי אחד, והיה להם פח והיו מנגנים רק בפח וזהו. למה? משום הגזירה הזאת, והיום חביבי מביאים לך סוללות כאילו הולכים להפציץ את המדינה. וזה לא במקום של מצוה תמיד. עד עכשיו דיברנוב מקומות המותרים לשמחה של מצוה, אז אם זה בעייתי, וצריך לדעת את הגבול ומה כן ומה לא, מה עכישו שאנחנו מדברים על שמחה שהיא לשם הוללות, ערב שירה, יושבים גברים ונשים ושומעים מוזיקה. והנשים פוצחות במשך הערב גם כן בשירה מלוות את הזמר, והגברים גם כן, וקול באשה ערווה, ויש כאלה קמים ומתנענעים ויש כאלה יושבים ומתנענעים, ויש פה חילול ה' שאין כדוגמתו, והדבר אסור באיסור גמור. ואנשים זמרים ששרים בערבי זמרה לא של מצוה, אם זה חתונה, ברית, בר מצוה, אם זה הכנסת ספר תורה, אם זה סיום מסכת או דברים שהם של מצוה שהתורה אמרה מצוה, אז יש מצוה לשמוח ולשיר, כמובן בלי תערובת, עם מחיצה, כל מה שצריך, כיון שהשיר מעורר את האנשים ומתחילים לנוע ואסור לראות אשה רוקדת וגם היא לא צריכה להסתכל בגברים, וצריך להיות בצורה של קדושה. אבל אם זה זמר שהוא גם מרקיד מעורב, והוא מחטיא את הרבים, אסור לשמוע אותו בכלל, לא בחתונה, לא בבית, לא בדיסק, לא חזן על ספר תורה, לא בעל תפילה, שום דבר אסור, הוא פסול מעיקרו עד שיחזור בתשובה. מי שעובר על הדברים האלה, והוא שר במקומות שאסור כמו שהגדרנו, אין להזמינו לשום מקום. מי שמזמין אותו חוטא ומחטיא, מי ששומע זמר כזה חוטא בעצמו. פשוט אסור. כל הפוסקים, אשכנזים ספרדים ותימנים פוסקים את הפסק שאמרתי, ואם מגיע אליכם פה לתל מונד הגנזי המלך שלנו לבתי הכנסת, תראו את מה שכתבנו בשבוע שעבר על ציון גולן, ותראו השבוע מה שכתבנו והבאנו את הפוסקים שאוסרים וכן הלאה, תראו את השלש הרצאות האחרונות שלי בשידור חוזר ותבינו את כל הענין, מה שאמרתי עכשיו זה תוספת לשלש ההרצאות שאמרתי בימים האחרונים, כיון שיש לנו צרה גדולה מאד בישראל, גדולי מחטיאי הרבים זה הזמרים שהם עושים שלא כדין ומרקידים בריקודים מעורבים ועם ישראל חוטא ובגלות שגזרו עלינו לא לשמוח אז אנחנו נמצאים במצב קשה ביותר.

אז לכן כל אחד ישים לב, מי שיש לו דיסקים של זמרים שהם מרקידים מעורב, אסור להחזיקם ומצוה לשוברם, או להעיפם. זה מצוה, לקיים מצוה "ובערת הרע מקרבך", מי שקשה לו לשבור יעביר אלי ואני אשבור. אז ז"א זה הדין וההלכה תדעו, ואני יודע שהרבה מכם אוהבים כמה זמרים שקשה להם לחיות בלעדיהם, ואם לא יהיה להם אותם אז יהיה להם חושך בעיניים ושחור בלילות, אבל יותר טוב שיהיה לכם קצת חשוך פה ואור גדול שם, ומה שיהיה לכם אור גדול פה וחושך וצלמוות שם. כי זה הדין, מה לעשות. כמו שיש מצוה לשמור שבת, יש מצוה להמנע מאיסור זה. כמו שיש מצוה לצום ביום כיפור וזה מכפר, יש מצוה לצום משמיעת שירים אסורים וזה מכפר על העבר. גם אני אוהב מוזיקה, אני אוהב מאד מוזיקה, אבל מה לעשות, צמצמתי את עצמי לפי מה שההלכה מתירה לי. איך? מי?

 

ש. לא שומעים

 

הרב: או, אתה ישן ידידי, ציון גולן אף פעם לא חזר בתשובה.

 

ש. לא שומעים

 

הרב: תן לו בקשה את המיקרופון ואני אסביר לו את החרתה הידועה מה שהוא אומר. תן לו בבקשה. תן לו, מה שמך?

 

ש. שמי שניר

 

הרב: שניר?

 

ש. כן, אנחנו מכירים את הנושא של ציון גולן

 

הרב: מאיפה אתה מכיר?

 

ש. שמענו על זה ברדיו בקול ברמה וכל מיני כאלה, ויודעים שהוא כבר כמה פעמים הבטיח בעשור האחרון שהוא רצה לחזור בתשובה והודיע בקטנה

 

הרב: בקטנה אתה קורה לזה כן, הוא אמר, אמר ביד אליהו גם

 

ש. אני הבנתי שגם הרב עובדיה יוסף תומך בו

 

הרב: לא, חס ושלום, פשוט הטעו אתכם, אני הרי מעורה בכל הפרשה, אני שנלחמתי נגד הופעתו באצטדיון טדי, ואני חשפתי את מעלליו, ואני אראה לכם עכשיו, אני מבקש שליאור יצמד לאינטרנט לשופר נט ויכין את מה שאני רוצה שיראו לפי הקצב שאני אכתיב, ואני אסביר. ציון גולן לא חזר בתשובה מעולם. האדם הזה הוא אדם שקרן. הוא עמד באצטדיון טדי הפעם, ואמר שהוא התחייב בשבועות שהוא לא ירקיד יותר מעורב והוא גם אמר הפעם שהוא יעשה את הכל בטהרה, מי ששמע אותו בקול ברמה, כמו שאתה אומר, שמע את מה שהוא אמר ויש את ההקלטה. וככה, אחרי שבועות הוא הופיע בקיסריה, והוא הרקיד שמה מעורב, שלשה שבועות אחרי שהוא התחייב שהוא לא ירקיד.

 

ש. הבנתי שהחוזים שכבר היו קיימים לפני כן

 

הרב: אתה צריך לדעת שמר ציון גולן צלצל אלי חודשיים לפני שבועות וביקש ממני שאני אתן לו גיבוי, כי הוא מכניס ספר תורה ושמה הוא מכריז שמהיום, וככה גם הוא הכריז, מהיום הוא לא ירקיד יותר מעורב והכל יהיה על טהרת הקודש, שים לב, עד שבועות הוא סגר את כל החובות הקודמים שהיו פתוחים, לכן הוא קבע את שבועות כמועד, ואחרי זה הוא הופיע בקיסריה, הוא אכן אמר לציבור, אני מבקש לא לרקוד מעורב, והציבור התימני הוא צייתן, לא שומע לאף אחד, והם הזיזו את הכסאות ורקדו שמה כל הזמן ובווי נט יש תמונות שרוקדים מעורב בערב שלו בקיסריה, וזה החלק הקטן בעבירות שלו באותו ערב. הוא גם הביא שחקנים ושחקניות שירקדו לפני הקהל. זה מותר? הצגה שלו, יש לו הצגה, אחד. שתיים - הוא הופיע באניה ריאו בבין המיצרים ושמה הוא שר ורקדו גברים לחוד נשים לחוד אחד בפני השני בבין המיצרים! מותר? אסור. מותר לרקוד גברים ונשים אחד ליד השני? אסור. מותר ליושבים לראות  נשים רוקדות? אסור. ובבין המיצרים אין יותר טוב מזה, זה מצוה של חורבן. בסדר? חכה רגע, לא גמרתי. באצטדיון הוא היה, ובאצטדיון הוא הבטיח ונישק את הזקן של הרב עובדיה יוסף, הוא רצה תמונות איך הוא נותן לו צ'פחות, איך הוא מברך אותו והוא מנשק לו את הזקן, ומה קרה? היום הוא צלצל להרב רצאבי לעוזר שלו ואמר כך, היה הסכם חתום ביניהם שהוא מקבל את הרב רצאבי עליו כמורו ורבו, וסכמו שאת כל הדיסקים הקודמים הוא זורק, יתירו לו רק מה שמותר, יש לו שירי עגבים שזה אסור לשמוע, יש לו שירים פסולים שהוא אומר ברכת ה' מפורש, ברוך אתה ה' מקדש ישראל או מקדש חופה, משהו, בקיצור הוא אומר פסוק שאם אתה אומר ברכה, ברכה שאם אתה אומר אותה אתה כשאתה חוזר אתה גם עובר עבירה, והרב עובדיה אוסר את זה בעצמו, הבאתי את התשובה בגנזי. ויש שירים שהוא צריך להחליף את המילים, וכל זה הוא הסכים, ושמכאן והלאה הוא ישיר בפה טהור, מחדש, לא עם הפה ההוא, ועוד כמה גדרים, איפה מותר לשיר, באיזה קהל, איך התנאים וכו' וכו', כתוב וחתום שהוא מקבל על עצמו והוא חתם שאפילו אם הוא יגיע עד פת לחם! והיום הוא צלצל, כיון שכבר הרב עובדיה שכנעו אותו שהוא חוזר בתשובה באמת, אז הרב עובדיה אמר אם מישהו חוזר בתשובה באמת, מה נמנע ממנו לחזור בתשובה באמת? אבל לא אמרו לו שהוא כבר עבר כמה פעמים על דבריו וגם בפעם האחרונה בשבועות, ואני הודעתי לפני האירוע שיודיעו לרב עובדיה וגם למארגנים שהוא מופיע עכשיו ב-8/8, עכשיו ב-8/8, הוא מופיע, שים לב, הוא מופיע בהצגה שונא מתנות יחיה, שונא מתנות יחיה בהיכל התרבות בפתח תקוה, זה אחרי שהוא נישק את הזקן של הרב עובדיה, והוא ביקש היום מהרב רצאבי שהוא יש לו השגות על מה שהוא חתם, הוא רוצה לשנות והוא רוצה שהוא לא יהיה רק רבו היחידי, גם הרב ברדה שמלווה אותו כבר הרבה זמן, והוא לא מוכן לכל התנאים, והוא מבקש שהוא יוכל להופיע בהצגה שאני מציין. אבל הוא לא גילה עוד דבר אחד לרב, שבמוצאי שבת הקרוב יש לו במלון עדן הופעה שהוא גם כן מרקיד שמה ורוקדים בנפרד, מה זה בנפרד? עיגולים עיגולים. ותיעדנו את כל זה, הקלטנו את הכל, ושאלנו אם נוכל לשבת עם האשה ביחד, ודאי, ודאי, רק משום כבודו של ציון גולן אז אנחנו נדרוש מהציבור שירקדו רק בעיגולים נפרדים. אז אם אתה תרצה לרקוד עם אשתך היא תרקוד בעיגול הזה ואתה בעיגול הזה, ובעגלה ובזמן קריב יבוא הכסף לציון גולן בעקיפין. עד פת לחם הוא אמר, חתום, עד פת לחם, אתה מבין מה זה מחרית? וזה אחרי הזקן של הרב עובדיה.

ואנחנו קנינו כרטיסים לכל המקומות, ואנחנו נהיה שמה וננציח את הדברים, ואנחנו נראה לציבור את הכל, ועכשיו אני אראה לך מה זה נקרא שונא מתנות יחיה באתר שלנו, איזה הצגה זאת של ציון גולן החוזר בתשובה שתהיה ב-8/8, אז מה הוא אומר עכשיו? הוא אומר עכשיו שלא, הוא יוריד את הרקדניות. שמעת? הצגה בלי חצי הצגה. ומה, וכשיושבים בתערובת אנשים ונשים מותר לעשות משחק והיתול והצגה ולהסתלבט על התימנים שהם קמצנים? זה חוזר בתשובה? הא, עכשיו נהיית שחקן, עברת מקצוע, עכשיו אתה מציג. אה, זה מותר, הבנתי, מי התיר לך? וללכת לשעה למלון עדן, שעה וחצי שעתיים ולהרקיד בעיגולים זה מותר? ולשיר סתם זה חפלה, זה לא חתונה, זה פשוט אנשים עושים געת, תחזינה, קריוקי, כל אחד יושב ואתה עכשיו אומר אני רוצה עכשיו לשיר של אבו תנוס, אז אתה קם שמים לך דיסק ואתה שר, נותנים לך לשיר. אח"כ הולך חובלי אחר ואומר אני גם, ואח"כ אשה רוצה לשיר, תשירי, איזה שיר את רוצה? נשים לך דיסק. וכל הערב הם ככה יושבים ושרים המשוררים. זה ממש לשם שמים, זה מצוה דאורייתא ודרבנן, מה זה, כל המצוות יש פה, הם שמחים ואין יותר טוב מלשמוח. זה שמחת הוללות. על זה אמר רבינו יונה, בכל עצב יהיה מותר, יותר טוב להיות עצוב, יש בזה יתרון יותר משמחת ההללות שתגמר לא טוב בסוף. הבנת עיוני? זהו. אז זה המצב לצערי הרב שככה משקרים גדולי דור ועבדים רח"ל. רק שני אני אתן לו לדבר, שניה אני אתן לך. תן לי רק לראות בבקשה, לא עולה האתר? טוב תעשה השתדלות. כן מה אתה רוצה לשאול?

 

ש. אני עד שנכנסתי לאולם הזה חשבתי שהיהדות היא דת שמחה ושמצוה להיות בשמחה תמיד, היום

 

הרב: אם תוכל לעמוד אני פשוט אראה אותך כי אתה מאחורי המקרן

 

ש. חשבתי שמצוה להיות בשמחה תמיד ושהיהדות היא דת שמחה מטיבה וטבעה

 

הרב: על זה נאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב" ואין צורך בשום שמחה חיצונית נוספת, כי פיקודי ה' משמחים.

 

ש. היום אני שומע שלשמחה צריך להציב גבולות

 

הרב: בדיוק

 

ש. משום שאם אתה שמח יתר על המידה כי קמת בבוקר והיום יפה מידי

 

הרב: לא, זה לא אמרנו. אל תצייר אתז ה לא יפה

 

ש. לא, אני לא יודע,

 

הרב: או תשאל את הגדרים אני אגיד לך

 

ש. אולי אני לא הבנתי את דבריו של כבוד הרב

 

הרב: בדיוק, אני אסביר לך

 

ש. אני לא מבין מדוע צריך להציב גבולות לשמחה, מדוע אדם לא יכול ללכת לקונצרט ולשמוע מוזיקה, מה רע בלהיות שמח לאו דווקא משמחה של דבר של מצוה

 

הרב: שמעתי אסביר, אסביר. הפסוק אומר בנביא, "אל תשמח ישראל אל גיל כעמים". עם ישראל לא יכול לשמוח כמו העמים אל גיל, לעמים יש קונצרט,  נכון, להם יש תיאטרון להם יש איצטדיון, להם יש קרקסאות, לנו אין, אין ביהדות דבר כזה, זה של הגויים, הם חיים חיי הוללות הפקרות מתירנות, מה שהם רוצים, אין להם שום בעיה, הם אין להם גבולות, חוץ מדרך ארץ שהם צריכים לשמור בין אדם לחבירו, כל השאר פתוח, הם יכולים לעשות את הדברים האלה כי אין להם מה לעשות משהו אחר, אין להם תורה שתמלא אותם, אין להם מצוות שימלאו אותם, אין להם תוכן רוחני מחייב, אין להם, ריקנות, הם ישתגעו, אם הם לא יעשו שום דבר הם ישתגעו, יהרגו אחד את השני, גם ככה הם הורגים עם מוזיקה גם, אבל בכל אופן הם ישתגעו אז הם עשו להם מה שעשו. אנחנו לא פנויים בכלל, מאיפה יש לנו פנאי? האדם היהודי עמוס כל כך במצוות שנותנים לו חיות, שנותנים לו קיום, שנותנות לו עתיד, שבונות את כל החברה היהודית והישראלית כמקשה אחת אם עושים את זה, שאין לנו פנאי, הפוך, יש לנו הרבה שמחות, כל שמחה של מישהו כולם הולכים, יש בר מצוה יש ברית יש פה, אחד סיים מסכת ההוא עושה ככה, ההוא קנה דירה חדשה אז באים אליו, יש שבע ברכות של חתן, יש המון שמחות אבל של מצוה, שמה אתה יכול לשמוח כמו כל בן אדם שצריך לשמוח אבל עם גבול, לא להגיע לשטיון, להיות בלאנס מפוקס וכמו שצריך. לא אמרו שאתה לא יכול לשמוח מהשמש, תשמח, תהיה מאושר, אין שום בעיה, תודה לה', תגיד שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, מה שאתה רוצה, אף אחד לא מנע ממך, אבל אם זה מרוכז במטרה רק לבוא לשמוע כדי לשמוח כמו הגויים  לא, "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל ה' עם אלה היינו שמחים" ז"א אנחנו לא מורשים כרגע לשמוח, יש לנו עבודה שאנחנו צריכים להתפנות, אתה עכשיו עובד שמונה שעות ופתאום בא בעל הבית ורואה שאתה פותח מוזיקה ויושב וזה וזה, המון מבעלי העבודה, מהבעלי בתים לא יסכימו שישמעו מוזיקה באמצע. אם זה סוג אנשים לא יודע, שלא אכפת להם, העבודה היא לא כל כך, יכול להיות, אם זה תופרות שזה לא מותר כמו אצלנו ובבית מלאכה שיש רעש של מכונות וכל מיני דברים, וזה יוכל לשבש להם את הכל, יכול להיות שיסכימו להם איזה משהו, סתם אני מדבר על אנשים כן חילונים, לא מדבר על דתיים. קיצורו של דבר, אם זה נועד כמו שאמרנו בשביל לרומם את האדם, אדרבא, אמרנו שזה סיוע, צריך את זה, אבל אם זה לא צריך את זה רק אתה רוצה את זה, למה כי אתה רוצה להיות כמו גוי, גוי משחק כדורגל גם אני רוצה, הוא משחק משחק כזה גם אני, הוא מתאבק גם אני, הוא הולך אגרוף הורג את החבר שלו גם אני רוצה לשבור לחבר שלי את הראש, הוא עושה ככה גם אני, לא, זה לא שלנו, זה לא של היהודים. היהודים יש להם תורה ומצוות שממלאות את כל חייהם, אם נספיק לעשות מה שאנחנו צריכים אנחנו מאושרים. ראית פעם אנשים שעובדים את ה' באמת? הם כל הזמן שמחים, כל הזמן, אפילו מבקשים מהם צדקה הם שמחים ומחייכים שבאו לקחת מהם כסף, למה? הנה נתנו לי זכות של מצוה שאני מקיים עכשיו צדקה תציל ממוות, יש אושר יותר מזה? אם אתה מציל פצוע אתה מרגיש טוב? אז אם אתה נותן לעני לאכול אתה לא מרגיש טוב? אם אתה יודע מה זה מצוה אתה מרגיש. נכון שיש מצוה ביהדות לשמוח, אבל לשמוח איפה שמותר כמו שלמדנו. זה הגדרים וזה הסייגים.

 

ש. ורק במידה

 

הרב: רק במידה הרצויה, ודאי, כמו בכל דבר. גם להיות יותר מידי בדכאון, שבן אדם יותר מדוכדך ושוקע בעצמו יותר מידי זה לא טוב, מה אומרים לו, בא, תלמד בטחון בה', תסתכל שהכל בהשגחה, תראה שההשתדלות שלך לא תועיל לך הרבה ומרימים אותו. התורה יש לה בדיוק את כל הפתרונות לכל המצב וכל הבעיות, רק אם הפציינט ממושמע.

 

ש. כבוד הרב, שויתרתי על השמחה בעולם הזה כדי לזכות באור של העולם הבא, זה בעצם השכר היחיד שלי?

 

הרב: מה פתאום?

 

ש. יש לי שכר גם בעולם הזה?

 

הרב: ודאי. קודם כל השמחה שאתה מקבל פה, מעצם זה שאתה זוכה לשוב בתשובה ולהכיר את הבורא ולהכיר את התורה שלו והחכמה האלקית, זאת שמחה שאיןכ דוגמתה. מי שיודע ספר, מי שלומד ספר הוא מתמלא, לא רק יהודים קוראים ספר, גם אומות העולם קוראים ספר, אבל מה הם קוראים? הם קוראים רומנים, הם קוראים סיפורי בדיות, הם לא קוראים דברים אמיתיים, חוץ מעיתון שמספרים לך מציאות במבט של עיתונאי, שום דבר לא אמיתי שם, אולי היסטוריה, מספרים לך היסטוריה אבל שוב פעם במבט של ההיסטוריון. פה יש לך תורת אלקים חיים! שהיא ממלאה אותך פשוט, היא נבראה, אתה נבראת לפי התורה והיא נבראה בדיוק כמוך, לך יש תרי"ג איברים וגידים, ובתורה תרי"ג מצוות כנגדם, בול.

 

ש. וכבוד הרב, שכרם של שומרי מצוות בשואה מי ישלם את שכרם?

 

הרב: הם מתו כהרוגי מלכות, כמו רבי עקיבא ועשרת ההורגים והם זוכים לחיי העולם הבא בדרגה היותר גבוהה מהצדיקים אע"פ שהם היו רשעים. יש שכר קצר ומהיר מזה?

 

ש. אני מדבר כבוד הרב על הצדיקים שנספו בשואה

 

הרב: אז הם הרוגי מלכות, גם רבי עקיבא היה צדיק יסוד עולם

 

ש. ז"א שלא תמיד אתה מקבל את שכרך בעולם הזה

 

הרב: זה לא נקרא שכר, מי דיבר שזה שכר?

 

ש. אני שאלתי את כבוד הרב, כבוד הרב אמר שגם

 

הרב: עד שהם מתו אבל הם חיו, עד שהם מתו חיו ורבי עקיבא 120 שנה של שלמות.

 

ש. משה מנדל חי ששה חדשים, כבוד הרב.

 

הרב: משה מנדל חי ששה חדשים כי הוא בא בגלגול לתקן את העבר שלו, ועשו לו טובה שבששה חדשים הוא גמר את התיקון ועלה למעלה ואפילו לא הרגיש.

 

ש. ז"א הרצח של משה מנדל בעצם בא לטובתו

 

הרב: רק. אין דבר רע שיורד מן השמים ללא סיבה לתיקון האדם.

 

ש. ששה מיליון נרצחו לטובתם

 

הרב: יותר. בכל דור ודור מתו מיליונים של יהודים ועד היום מיליארדים.

 

ש. ואפשר לומר שזה לטובתם

 

הרב: רק לטובתם באשמתם. כיון שהם היו  צריכים את התיקון הזה אז לטובתם עשו להם את זה, כתוב מיתתו כפרתו, יש ארבע מיתות בית דין, שמטרת המיתה בבית דין שהמיתה תהא מכפרת, כי אתה לא מבין דבר אחד, המוות זה לא סוף, זה התחלה, זה רק המעבר מעולם זה לעולם שאליו הוא הולך, ואם הוא הולך מתוקן מה יותר טוב מזה?

 

ש. כבוד הרב, מדוע אברהם ניסה להציל את לוט בסדום?

 

הרב: שאר בשר שלו.

 

ש. אבל אם היה הולך לעולמו לוט יחד עם שאר חטאי סדום היה מקבל את שכרו בעולם הבא

 

הרב: אבל במקום שאפשר להציל אנחנו מצווים להציל, גם בשואה היה מצוה להציל את מי שניתן להציל. מי שלא היה אפשר וניסו להציל והוא הלך, זו הגזרה שלו.

 

ש. לנו אין היום שום דרך לבחון את הדת ואת המוסר אלא במושגי העולם הזה

 

הרב: לא

 

ש. אם אברהם אבינו פונה לקב"ה ואומר לו לפני שהוא הולך להשמיד את סדום, השופט כל הארץ לא יעשה משפט, כמה אנשים היו בסדום? ואומר הקב"ה לא אספה בעבור החמישים וגם לא בעבור ארבעים וחמישה, וגם לא בעבורה שלשים, בסופו של דבר הוא מציל משם את לוט, והשאלה שאני שואל את כבוד הרב, מדוע אי אפשר היה להציל את האנשים שלא חטאו?

 

הרב: שלא חטאו?

 

ש. שלא חטאו, משה מנדל בן ששה חדשים

 

הרב: לא היה שמה מי שלא חטאו בסדום, גם לוט לא היה ראוי להצלה אלמלא הוא היה קרובו של אברהם, כ יון שהוא נדבק לרשעים ואוי לרשע ואוי לשכנו

 

ש. בין הששה מיליון שנספו בשואה לא היה אחד שהיה ראוי

 

הרב: היו צדיקים רבים, אמרתי לך, גם רבי עקיבא ועשרת הרוגי מלכות שהם היו גלגול של עשרת השבטים, הם היו צדיקי הדורות, אז מה, יש חשבון של גלגולים שאדם צריך לתקן. עשרת השבטים מכרו את יוסף והם נתגלגלו בעשרת הרוגי מלכות והם היו צריכים לשלם, והקיסר שהרג אותם אמר להם, מי שלקח נפש ומכרו מה דינו, והוא דן אותם על מכירת יוסף.

 

ש. אמר המשורר חיים נחמן ביאליק, אם יש צדק יופע מיד, ואם אחרי השמדי מתחת הרקיע יופיע הצדק ימגרנה כסאו לעד. אנחנו מצפים

 

הרב: אתה מביא לי עכשיו ציטוט של אדם שהוא שנה ופירש, היה בחור ישיבה והתקלקל, ואתה רוצה שממנו אני אלמד. הצד בא מיד בכל רגע, רק הצדק לא מתאים לפעמים לאדם לפי אמות ההגיון שלו, ולו לא היה הגיון כי הוא שנה ופירש, והוא המציא דת חדשה, דת של חיים נחמן ביאליק. והצדק יתפוס אותו בכל מקום, בין בעולם הזה ובין שלאחריו, וגם אם הוא יגיד שהוא ימגר - הוא ימגר ולא הצדק.

 

ש. יש לנו אסמכתאות כבודו מהתנ"ך על השכר לצדיקים לעולם הבא?

 

הרב: ודאי, יש ספר שער הגמול של הרמב"ם, כולו מדבר משכר העולם הזה והעולם הבא והעולמות כולם, יש לי קלטת שעה וחצי שנקראת חמשת העולמות, עולם הזה, עולם הנשמות, עולם ימות משיח, עולם תחיית המתים ועולם הבא, עם הסברים, עם תיאורים, יש שתי מסכתות, מסכת גן עדן מסכת גיהינום, יש בהם תיאור מדויק של כל מה שיש וכן הלאה.

 

ש. כל החיים מעשים טובים מה דינו?

 

הרב: מי שלא עשה או מי שעשה?

 

ש. נוצרי שהיה איש טוב ונתן צדקה

 

הרב: מי שעשה שבע מצוות בני נח, נוצרי מוסלמי גוי אחר לא משנה מי, כל מי שקיים שבע מצוות בני נח הוא נקרא חסיד אומות העולם ויש לו חלק בגן עדן. אבל במידה שראויה למי שעשה שבע מצוות, מי שעשה תרי"ג מצוות יש לו לפי שיעור של תרי"ג מצוות.

 

ש. מדוע לחלק את העולם הזה מהעולם הבא

 

הרב: העולם לא היה אמור להתחלק, העולם חילק את עצמו, ה' הציע את התורה לכולם, אף אחד לא רצה חוץ מאיתנו, לכן  נשארנו עם התורה ושכרה ואנחנו מקבלים לפי מה שהתורה הבטיחה לאלה ששומרים אותה. יכולים להצטרף אלה שעדיין לא הצטרפו, לכן גויים מתגיירים אם הם רוצים, אנחנו לא מצרפים אותם בכח, אנחנו לא דת שהידים לא ג'יהאדיסטית ולא אחרת, אנחנו לא צלבנים, אנחנו אומרים שכל אחד ישמור את המצוות שלו אם יש לו, אנחנו שומרים את שלנו וסטו.

 

ש. חופש הבחירה כבוד הרב, סליחה שאני מפריע

 

הרב: כן, על הכיפאק, חופש הבחירה אצלנו הוא היחידי שקיים בעולם

 

ש. אני קצת מתקשה להבין אולי את הקב"ה, אולי קטונתי, נבראתי עם חופש בחירה

 

הרב: נכון

 

ש. בחרתי נניח לעשות את הרע, הקב"ה כועס עלי, למה? אני היצירה שלו, תמנע ממני חופש הבחירה, תן לי

 

הרב: הממשלה גם מאפשרת לך חופש בחירה, נותנת לך לנסוע בכביש, אומרת לך איך נוסעים ואיך לא, ועוצר אותך שוטר, ואתה אומר לו אני לא מבין, מעולם לא שללו ממני את הבחירה, שאלו אותי רק איך אני יודע את התיאוריה ועברתי את הטסט ואחרי זה אמרו לי סע, נו, אז למה אכפת לך אם אני נוסע באדום ואין אף אחד? למה אתה שולל ממני את הבחירה? האחריות עלי, אם אני יעשה תאונה זה בעיה שלי ושל השני, מה זה בעיה שלך, מה אתה מתערב?

 

ש. בהבדל קטן כבוד הרב, הממשלה לא יצרה אותי בצלמה ובדמותה, הקב"ה

 

הרב: אז עוד יותר גרוע, מה היא מתערב בכלל, אבל הוא אומר לך אני יצרתי ואני אומר לך.

 

ש. אני שואל, כבוד הרב, מאחר ואני יצירה של הקב"ה, ומאחר וכיצירה של הקב"ה נתן לי חופש הבחירה לעשות את הרע, מדוע כשבחרתי ברע יכעס עלי הקב"ה

 

הרב: אמרתי, הסברתי אני חוזר עוד פעם

 

ש. אולי לא הבנתי

 

הרב: עוד פעם, הקב"ה אמר שיש טוב ויש רע, והוא אמר לך אל תעשה רע, תעשה טוב, "ובחרת בחיים" הוא לא אמר לך תבחר ברע, הוא אמר שיש לך בחירה, אני לא מונע ממלך לבחור במה שאתה רוצה אבל אני אומר לך במה כן לבחור, תבחר ברע תקבל רע, זה כמו שאני אומר לך אתה רואה יש פה שקעים של חשמל, עשיתי לך שיהיה תאורה ויהיה לך מזגן ויהיה לך הכל, אני אומר לך בתור חשמלאי, אל תכניס לשם, יש לך בחירה, אני אלך תעשה מה שאתה רוצה, אבל אם תכניס את היד לשם אל תאשים את החשמלאי שהזהיר אותך ואמר לך למה לא.

 

ש. אולי אני לא מבין את התשובה של כבוד הרב

 

הרב: אז אני אחזור עוד דוגמא

 

ש. דקה דקה, אולי אני אגדיר את זה אולי את השאלה בצורה קצת אחרת. כמו שאני מבין המלאכים אינם מסוגלים לבצע רע, אני צודק כבוד הרב?

 

הרב: הם יכולים קצת לבצע רע, אין להם בחירה כמו שלנו, הם במצב סטאטי כמו שאומרים

 

ש. מן רובוטים כאלה

 

הרב:מן רובטים כאלה, בדיוק

 

ש. נהדר, למה לא נהיה אנחנו גם רובוטים כאלה?

 

הרב: יש לו כבר,

 

ש. לא מספיק

 

הרב: לא

 

ש. צריך לייצר מן יצירות אולי מקולקלות כאלה שמסוגלות לעשות רע, וכשעושים את הרע לכעוס עליהם?

 

הרב: הפוך! הפוך, תחשוב, אתה הכי דומה לאלקים, הרי רק האלקים יש לו בחירה ואנחנו, אין שום ברוא בעולם שיש לו בחירה חוץ מאיתנו, אף אחד רק אנחנו דומים לאלקים, רק אנחנו, שניתן לנו בחירה, למלאכים אין, הם נבראו לצרכנו, "כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכך" הם שומרים שלך, לא כמוך, אתה - דומה לאלקים, לכן הנחש פיתה את אדם וחוה ואמר להם, "והייתם כאלקים יודעי טוב ורע", קודם אדם הראשון היה יודע את האמת לאמיתה בלי הרע, הוא לא היה נזקק לרע בשביל להבדיל, אבל ברגע שהוא אכל, הוא נהיה מבדיל, והמבדיל הזה הפך אותו להיות שהיצר הרע היה כבר מעורב בו, קודם היצר הרע היה חיצוני לו, ומהותו של האדם היתה טובה, ואם הוא היה ממשיך ככה בלי לאכול אז ממילא הוא היה נשאר במצב כזה והיה עולה הלאה הלאה הלאה ומתקדם והיה לו בחירה, לא לקחת מהרע, כמו שלנו יש, ברגע שהוא נגע זה כבר התערבב כל דבר טוב ורע ואנחנו צריכים תמיד לברור בין הטוב לבין הרע, להפריד ביניהם ולהשתמש רק בטוב, על זה שכרנו.

 

ש. מה המטרה כבוד הרב?

 

הרב: המטרה היא שהקב"ה ע"י שנבחר בטוב ייטיב לנו, ז"א מכח הטוב להיטיב, וכדי להיטיב ולא נקבל טובה

 

ש. זה עושה טוב לקב"ה שאני עושה טוב?

 

הרב: זה עושה טוב לך, לא לו, הוא לא צריך אותך, הוא היה לפניך

 

ש. אז למה הוא כועס עלי?

 

הרב: הוא לא כועס עליך, זה רק מושג

 

ש. הוא מעניש אותי אם אני עושה רע

 

הרב: הו אלא מעניש אותך, אתה מעניש את עצמך

 

ש. מי מביא עלי את כל הרעות?

 

הרב: אתה. מי מביא לך את החשמל אתה הכנסת את האצבע, אתה.

 

ש. גם במדבר אנחנו שומעים את הקב"ה רוצה לחסל את העם במדבר

 

הרב: נכון

 

ש. מי שעומד מולו ה משה שאומר לו, אתה רוצה שיגידו בגויים שהוצאת אותנו מארץ מצרים

 

הרב: נכון נכון

 

ש. כל הזמן הקב"ה כועס עלינו, כועס, כועס, ומעניש ופה משמיד

 

הרב: שמעתי. אתה מתרגם את זה בשפה של בני אדם כמו שכתוב בתורה, דיברה תורה בלשון בני אדם, אבל אתה צריך להבין שאין הכוונה כמשמעותו אלא בשביל לשבר את האוזן. הקב"ה - להשאיר אותנו במצב שאנחנו נחטא לפניו ועוד נחטא, ענשנו בהמשך יהיה יותר גרוע מאשר הכליה חד פעמית, ז"א אם העולם היה מסתיים פה ואין המשך, אז היית יכול לספר סיפורים של כועס והוא התפטר מהם, לא, יש המשך, אתה רק עובר מעולם לעולם נצחי ושמה זה לא נגמר, כי אתה בא עם כל העוונות שלך וצריך לטהר אותך מחדש, להחזיר אותך למצב שאתה תוכל להתקרב לבורא, כי עם כל הטינופת אי אפשר להתקרב, בשביל להתקרב צריך להזדכך, בשביל זה יש גיהינום וכף הקלע ועוד כל מיני דברים שאיתם אתה תצטרך להזדכך, ושמה זה לנצח, זה המון זמן. אז פה במיתה אחת אתה פוטר את הכל ומסתלק, ואם משאירים אותך הרבה זמן אז אתה צובר עוד ועוד עוונות, וכל אלה תצטרך למרק, אז עשה חסד הקב"ה ואמר, אם חוזרים בתשובה אז בתשובה יכולים למחוק את הכל, נתתי לכם מחק, מחילה, לא צריך את פרס, אתם יכולים למחוק את הכל, אבל תעשו תשובה אמיתית, שתנאיה: חרטה על העבר, קבלה לעתיד ווידוי, חטאתי עויתי פשעתי, ומרגע זה ואילך אתם נקיים. אז הקב"ה טוב ואף אחד לא נותן צ'אנס כזה, שום שופט בעולם. זה שרצח שלש ילדות הוא יכול לחזור בתשובה? על פי התורה כן, לפי המשפט לא. הוא מקבל עונש, אבל הוא יכול לחזור בתשובה, ואם התשובה שלו תהיה אמיתית אמיתית אמיתית, לא סתם בגלל פחד העונש, הוא יכול גם לא להיענש. זה הכח של התשובה. שאפילו אדם רצח והחטיא את הרבים ועשה כל העבירות, אם הוא עושה תשובה אמיתית הוא כאילו בריה חדשה, נברא אדם חדש, והוא שלא יחזור לסורו. זה החסד האלקי הכי גדול שהקב"ה ברא ולכן נבראה התשובה לפני בריאת העולם, כי על פי טבע, אחרי בריאת העולם לא שייך דבר כזה, רק לפני הבריה.

 

ש. כבודו שוב, השכר שבעולם הבא, אני קצת אולי עיינתי במקרא, אני לא מצאתי לכך שיש אסמכתאות במקרא, זה איזושהי המצאה אולי מאוחרת מידי, אולי על מנת לגשר על הפער שנוצר אולי באופן טבעי במצב שבו צדיק ורע לו רשע וטוב לו, אז אם ככה בא ניתן את השכר לצדיקים בעולם הבא,

 

הרב: מה פירוש בא ניתן? אפשר לקבל שכר גם בעולם הזה, למען ייטב לך - בעולם הזה ולעולם הבא

 

ש. כן, אבל אנחנו רואים שבד"כ המצב הוא שאנחנו סובלים, אנחנו גם צריכים לשים גם כי אנחנו שמחים, כמו שאומר כבוד הרב אנחנו צריכים לשים גבולות לשמחה שלנו

 

הרב: כן, אבל מה זה סובלים? סובלים זה טוב,

 

ש. כן, נכון, עד עכשיו חשבתי שאנחנו צריכים להיות שמחים תמיד אבל סובלים קצת זה טוב

 

הרב: לא מה פתאום, אדם הולך למכון כושר הוא סובל, הוא מרים משקולות אבל הוא יוצא עם שרירים מבסוט, אחרי כל הסבל הוא קיבל את התוצאה שהוא רצה. אם אני סובל בעולם הזה פירושו נושא עלי עול מצוות ומזה אני נבנה, אין שמחה יותר גדולה. אם אני מעמיס סלים והולך הביתה לעשות ארוחת ערב טובה, אני לא מבסוט? כשאני סוחב את הסלים אני כבר מבסוט, עוד מעט אני אוכל.

 

ש. כן, משה מנדל לא זכה לזה כל כך

 

הרב: זכה מהר מאד

 

ש. אבל יש לו שכר בעולם הבא

 

הרב: הפוך, הוא זכה מהר מאד לשולחנו של הקב"ה.

 

ש. כן, זה לא השכר שהייתי מצפה

 

הרב: אני אגיד לך, הרגילו אותך יותר מידי, אתה מבין, שאסון זה אסון וככה זה נגמר, זה לא נכון בכלל. רבי עקיבא סרקו את בשרו במסרקות של ברזל וגם חתכו אותו במקולין, שמו אותו חתיכות חתיכות בשר, חתיכות חתיכות בשר מרבי עקיבא, אתה מתאר לך מה זה לעשות מבן אדם? ככה עשו הגויים לו. ולפני שהוא נפטר מה הוא אמר "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" ויצאה נשמתו באחד. אתה יודע למה? כי כל ימיו הוא חיכה מתי הוא יוכל לקיים את הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" אפילו הוא נוטל את נפשך, בשעה שהוא נוטל את נפשך אתה אוהב אותו. והוא הגיע לדרגה הזאת כי הוא הבין במאה אחוז שחיי הגוף זה כלום, זה לבוש וכיסוי, זה הנסיון שלנו בתוך הגוף אנחנו משתחררים, אתה זה לא זה שאתה רואה, אתה מרגיש את ההפסד כי אתה רואה את הגוף הרוג, הגוף מת גם עכשיו, האדם הכי חי הגוף שלו מת עכשיו, הרי אם יוצאת הנשמה ואתה תתן לו עם פטיש חמש קילו הוא לא מרגיש, כי הנשמה איננה, ברגע שהיא נמצאת הוא מרגיש, לא הגוף מרגיש, הנשמה מרגישה, בחסרונה אין חיים, אז מי שמרגיש זה הנשמה. אתה רגיל לראות במראה את עצמך, את הגוף, אבל זה לא אתה, זה הלבוש, כמו שהבגדים שלך זה לא אתה. זה כלום. זה לבוש בשרי לנשמה. זה כלום, זה לא אתה.

 

ש. אבל יכול להיות כבוד הרב שאחרי המוות אין שום דבר?

 

הרב: אם תרצה שיהיה שום דבר אחרי המוות, גם יותר  טוב להיות דתי. גם אם תהיה ככה יותר טוב להיות דתי. אבל מה אני אעשה, לצערי הרב אני לא אוכל להבטיח לך שאין המשך, כיון שאפילו המדע מסכים שיש המשך ויש השארות הנפש ויש הרבה הוכחות מהסוגים של מתים קליניים וסיאנסים וגלגולי נשמות וכל מיני דברים ומחקרים למיליונים באתרי האינטרנט, לייף אפטר דייט תסתכל, תרווה צמאונך, ומה לעשות, גם עולם המדע מודה שיש נפש והישארותה, והיא יודעת ומכירה וחוזרת וכו' ומזהה דברים אחרי שהיא חוזרת, מה לעשות, יש גם לפי המדע, עפ"י התורה זה התכלית, זה רק מעבר. כמו שבבטן היית חי תשעה חדשים וזה רק הכנה ליציאה, גם השבעים שמונים שנה פה זה הכנה ליציאה. כשיצאת לפה מבטן אמך זה היה לידת הגוף, כשתצא מפה לשם זה לידת הנשמה. כי כמו שהגוף שלך נבנה ברחם אמך במשך התשעה חדשים, פה בשבעים שמונים נבנית הנשמה שלך, האישיות שלך, האני שלך לחיי עולם הבא. מה שהשקעת בה זה מה שאתה, מה שהשקעת בגופך הפסדת בקבר.

 

ש. לכבוד הרב אין ספקות בדברים שהוא אומר עכשיו?

 

הרב: אני מתמודד עם מיליונים של יהודים במשך 33 שנה, וניסו להחזיר אותי בשאלה

 

ש. לא חס וחלילה

 

הרב: לא אתה, לא אתה, ניסו ובינתיים הם חזרו בתשובה.

 

ש. זאת לא היתה שאלה

 

הרב: אני הבנתי, אבל תתעמק במה שעניתי

 

ש. השאלה אם לכבודו שהוא בינו לבין עצמו אין לו ספקות

 

הרב: מה זה בינו, אני יש לי, בא נשמה, מה השם שלך יהודי יקר?

 

ש. יעקב כשדי

 

הרב: יעקב, אני מסביר לך, אני מכיר את האלקים לא מספרים, אני מדבר איתו, מבקש ממנו והוא שומע לי.

 

ש. הוא גם עונה לך כבוד הרב?

 

הרב: מה אני אומר לך, הוא שומע לי

 

ש. שומע, גם משיב לכבוד הרב?

 

הרב: ודאי, אם אני מבקש ממנו שיתן חיים לדוגמא לבן אדם חולה סרטן שאומרים לו הרופאים שהוא מת עוד שבוע, ואני אומר לו מה לעשות בשם האלקים והוא עושה, והוא נהיה בריא והוא חי, עשר שנים עשרים שנה אחרי והלאה, אם אשה לא נפקדת ואני אומר לה תעשי כך וכך מצוה כזאת וכזאת, בעזרת ה' תפקדי, הרופאים אומרים שאין לה סיכוי, היא צריכה לעשות רק הפריה, והיא נפקדת, וכאלה דוגמאות מאות ואלפים, ויש תיעוד בסרטים תכנס לאתר שופר, תראה סרט ניסים התותח, נס מצולם, נס באילת, נס בחיפה, תכתוב ניסים נס נס נס ותראה בדיוק איך זה עובד

 

ש. לכבוד הרב יש כוחות

 

הרב: לא כוחות שום דבר, גם לך יש את זה, אם תעשה את מה שאני עושה ותהיה קרוב לאלקים הוא פשוט שומע, "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" זה לא פטנט, זה כתוב. כמו שאומרים לך אם תעשה התעמלות תהיה יותר בריא, אם תשתה מים לא תתייבש, אומרים לך תהיה קרוב לה' והוא ישמע לך, זה הכל. אני פשוט כל יום מתקרב אליו עוד קצת, עוד קצת עוד קצת ויותר קל לי.

 

ש. כולנו מתקרבים עוד קצת עוד קצת

 

הרב: לא, אתה מתקרב אליו במובן אחר. תעקוב אחרי, אני אתן לך היום אנציקלופדיה חינם שלי,  400 שעות של סרטים שאתה יכול לשאול אותי כל שאלה בתכנת חיפוש ואני אענה לך על כל תשובה בסרט

 

ש. שאלו אותך בטח כבר מאה פעמים בטח את השאלות האלו, הכל מוכן מראש, תשובות,

 

הרב: מה זה מאה פעמים, אתה יודע כמה שאלות, אני יכול להמציא שאלות שעוד לא שאלו. בסדר נשמה?

 

ש. בסדר.

 

הרב: עוד משהו מסוים או ש

 

ש. לא, אני חושב שקיבלתי את התשובות

 

הרב: ברוך תהיה, אני מודה לך, תודה. כן. מי עוד רוצה לשאול שאלה בבקשה. הנה פה באמצע תן לו, עם הקסקט.

 

 

ש. שלום לכבוד הרב

 

הרב: שלום וברכה

 

ש. שמי שוני, אני מוזיקאי במקצוע שלי

 

הרב: רק שני אתם מצאתם את הזה, הצלחתם למצוא את האתר, עלה לכם? הבנתי טוב.

 

ש. כן, שלום לכבוד הרב, רציתי לשאול שתי שאלות, אחד כבוד הרב הסביר על מוזיקה של מילים שמחטיאים את הרבים שאסור לשמוע אותם, מה לגבי אומנים שהם גויים, שאין לגבם את המצוות של החטאת הרבים

 

הרב: מוזיקה של גויים אסור לשמוע בכלל, אלישע בן אבויה היה תנא קדוש, הוא היה רבו של רבי מאיר בעל הנס, והוא פקר, הוא היה מארבעה שעלו בפרדס למעלה, והוא פקר בסוף, נהיה כופר, אפיקורוס בגלל שהיה שומע זמר יווני. לא שר מילים ביוונית, זמר יווני, היה מזמר, אוהב מוזיקה יוונית, טנננננ טנ טנ טנ

 

ש. אני אחזור על ההקדמה של השאלה, כנראה לא שמעת בגלל המוזיקה, אני מתעסק במוזיקה בחיים שלי, זה המקצוע שלי ומזה אני מתפרנס, המוזיקה שאני שומע היא לא ת מיד בשביל ליהנות, היא יותר על מנת ללמוד או בשביל לרצות את מי שמעסיק אותי

 

הרב: שמעתי, אם אתה מוזיקאי ואתה רוצה לדעת מה הכללים, מה מותר לך לקחת לברור להלחין לעשות, זה סוגיה שאתה צריך לשבת עם פוסק, אני אפנה אותך למישהו, אתה תשב איתו, תגידו לו בדיוק מה אתה עושה, הוא יתן לך פחות או  יותר את הכיוונים ועל פי זה תפעל, תבוא אליו עם תוצאות, תגיד לו זה טוב? זה בסדר? זה הכיוון, זה ככה וככה תמשיך. אתה יכול, אני הלחנתי כמה שירים, חיברתי כמה מילים ויצא מזה דברים יפים, דר זה אמור, לקחתי מדרשים של חז"ל, ועשיתי על משה רבינו שיר, ועשיתי שיר על יעקב אבינו, ועשיתי על אברהם אבינו, עשיתי עליהם שירים, והשירים האלה, שירים שמי ששומע אותם הוא לומד פרשת השבוע, הוא לומד את המדרשים, המוזיקה היא מוזיקה שאנחנו חיברנו אותה, וב"ה השירים האלה משמחים את לב האדם

 

ש. אני אתן דוגמא לכבוד הרב, היום כל המוזיקה שאנחנו שומעים, כולה מבוססת על מוזיקה מערבית. כל המקצוענים כל ההרמוניות כל הכלים כל הסאונדים, הכל אנחנו שומעים בעצם את הביצועים המערביים שמתבטאים היום בטקסטים יהודיים, מאיפה הכל הגיע בעצם ליהדות?

 

הרב: מדוד המלך, מהלויים שהיו במקדש,

 

ש. יש הרב לפני, נכון, אבל היום בשביל לבצע שיר שעכשיו אנחנו שמים ברמקולים ושומעים צריכים לבוא נגנים לאולפן, צריכים ללמוד את החומר לפני, נכון? זה קורה בימינו רק ע"י אלו ששומעים אומנים בד"כ זה גויים, מהם אנחנו לומדים. אני לפחות והמורים שלי וכו'

 

הרב: אני אומר לך עצה, הולכים לפוסק ואתה תהיה הראשון שואל שאלות בהלכה בנושא מוזיקה, תקבל את הכללים, תפעל על פיהם, תכוון אחרים וככה זה ילך ויתפשט ויהיה לך זכות ראשונים.

 

ש. אני אשמח, תודה לכבוד הרב

 

הרב: אז תשאיר לי רק את הטלפון שאני אעזור לך, בסדר? תתן לו אח"כ את הטלפון, בסדר?

כן, בבקשה. שאלה נוספת. תן לו בבקשה.

 

 

ש. כבוד הרב, רציתי לשאול מה זה השפיץ הזה על הראש

 

הרב: אנטנה. זה בשביל קליטה.

 

ש. קליטה של מה?

 

הרב: כשיש שאלות מסובכות אז משדרים לי מפה תשובות

 

ש. תודה רבה

 

הרב: תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת. עוד שאלה, תשים להם רגע משה רבינו, משה הרועה הנאמן. אני הערב גם אחלק לכם מתנות, אניח אחלק לכם דיסק של אלף דולר, כל אחד ילך הביתה עם דיסק של אלף דולר, יהיה חכם גדול, ישים במחשב יתקין, ישאל שאלות, יש לו 400 שעות של סרטים לצפות בכל הנושאים שאתם רוצים ביהדות. כן, עוד שאלה יש בינתיים? איפה, תן לו. תן לו.

 

 

ש. שלום הרב

 

הרב: שלום

 

ש. בעלון של השבוע הרב יצא גם נגד חיים ישראל ושווקי

 

הרב: נכון, הנה הספקת לראות, יפה.

 

ש. הספקתי, אני רוצה לראות קודם כל איפה האומץ לצאת נגד דבר כזה, הם זמרים חרדים לכל דבר, הסכמות מגדולי עולם יש להם, יש ארבע חתימות, שווקי היה בחתונה של הרב עובדיה, של הנכד שלו.

 

הרב: אגלה לך, קודם כל מאיפה יש לך את האומץ לשאול ככה? ואם אתה בגיל שלך יש לך אומץ כזה אז אני פי כמה צריך להיות לי יותר ממך

 

ש. לא לא לא לא לא

 

הרב: לא ברור שלא התכוונת, ברור

 

ש. לא האומץ הזה אני מתכוון

 

הרב: בצחוק נו,

 

ש. מה הוא עשה, הוא מתחייב לכל דבר, תלמיד חכם, אברך מה עשה?

 

הרב: אני אסביר, אני אסביר, אני אסביר, כל הפוסקים כולל הרב עובדיה יוסף אוסרים לשיר בערבי שירה, ואם ראית גנזי של היום ראית גם של שבוע שעבר, אה לא, רק של השבוע? אז בשל השבוע חתום הרב עובדיה יוסף שאסור לשיר בערבים של שירה כשיושבים בנפרד. אסור על פי ההלכה

 

ש. אז אסור לשמוע את השירים שלו?

 

הרב: לא! ולא רק זה, גם אם הוא יבוא להיות חזן בבית הכנסת אסור לתת לו.

 

ש. אברך תלמיד חכם לשבור את הדיסקים שלו

 

הרב: אברך שוב רכן, טריק טרק, עכשיו רגע, מחר הוא מופיע בקיסריה בתערובת, עוד פעם

 

ש. מחרתיים עוד יומיים

 

הרב: נכון בתערובת, עוד פעם, זה אחרי ששוקי הבטיח להרב עובדיה יוסף שהוא לא יעשה זאת יותר, וחתם אצלו, ובשביל זה נתנו לו לשיר בירושלים בכנס שעשה שמחיוף

 

ש. ואולי יש לו היתר רבני לזה?

 

הרב: אם הרב עובדיה הוא חתם אצלו, למה הוא צריך היתר רבני של מישהו אחר? ושתיים, כשהזמינו אותו הגאב"ד של העדה החרדית הרב וויס שהוא יבוא אליו להסביר לו את גודל האיסור הוא לא בא בכלל, ויצאו כל גדולי הדור באותה תקופה שרצו לעשות את הכנס הגדול בטדי, והוא לא שמע לאף אחד, במי הוא נתלה? ברב עובדיה, למה? כי שמחיוף סידר שאפשר יהיה להשאיר אותו, כי רצו אותו בכנס הזה. אז מה עשו? אמרו שהוא גמרנו, חוזר בתשובה כמו ציון גולן אותו פטנט.

 

ש. וכל מה שציון גולן אתמול הוא שר זה בגלל הרב?

 

הרב: תקשיב, ושבועיים אחרי זה הוא נסע לארה"ב, תסתכל באתר אצלנו, רואים את התמונה שלו שהוא מרקיד מעורב, סליחה שהוא שר במעורב

 

ש. מי?

 

הרב: שווקי, שבועיים אחרי שהוא דיבר. ז"א הוא צפצף על כל מה שהוא התחייב. אנשים כאלה אין להם טיפת יראת שמים, וגם אם הוא יגדל זקן ופאות הרבה ושטריימל, זה רק להסוות את השקר.

 

ש. אבל זה מה שמשמח אותי בעבודת ה', אני נהנה חי ישיבה לבוא לשמוע שירים כאלה

 

הרב: מצויין

 

ש. אז אסור לי לשמוע אותם?

 

הרב: אסור לך באיסור גמור. אתה פשוט מאד שומע פה שהרב עובדיה אמר שאסור לשמוע אותו

 

ש. אז מחר גם מגיע עוד חזן ועוד ארבע להקות מגיעים

 

הרב: נכון, וכל מי שעושה מעשים שהרבנים הגדולים אסרו, אסור בתכלית האיסור. שחקני כדורגל הם אנשים טובים? אני מאמין שחלק מהם מצויינים אפילו, אבל הם מחללי שבת. נו, אז מה, ואני אוהב אותם אז מה?

 

ש. עם כל זה אני לא רואה אותם

 

הרב: לא משנה, אבל מחלל שבת אני שואל אותך, מחלל שבת כזה בגלל שהוא שחקן מצטיין מותר להעלות אותו בשבת על ספר תורה? לא. הוא מוציא מישהו ידי חובה? לא. הוא יכול להשלים מנין? לא. למה - כי הוא מחלל שבת, מה זה משנה אם הוא שחקן מפורסם ואם הוא איש טיפש, מה זה משנה?

 

ש. אז שווקי יצא מגדר יהודי ואפשר לדבר עליו לשון הרע הכל?

 

הרב: לא, הוא יהודי חוטא ומחטיא, זה הכל, ודין חוטא ומחטיא שלא שומעים אותו ולא נזקקים לו, מה לעשות שיש דין?

 

ש. אז מחר יש איסור ללכת להופעה?

 

הרב: מחר יש איסור גדול ללכת להופעה, ודאי, לא מחר, עד שהוא לא יחזור בתשובה באמת אסור לשמוע אותו בשום מצב. אני הייתי עכשיו בחתונה השבוע ונכנסתי לשם, ביקשו שאני אתן ברכה הזמינו אותי, ושמה הכלה רצתה לשמוע שיר של שווקי, אמרתי להם תגידו לכלה שאם שווקי פה אני בחוץ. אז הכלה ויתרה. אז היא אמרה אולי איציק אשל? אמרתי לא, כי הוא הופיע עכשיו בחולון גם כן.

 

ש. אז מי כן לשמוע?

 

הרב: אז בינתיים אמרתי לה מה שידוע שהם עוד לא נכשלו בזה זה מידד טסה ויניב בן משיח אז הם שמו אותם בינתיים

 

ש. יניב בן משיח היה ביום העצמאות בנתניה שר מעורב

 

הרב: אתה ראית?

 

ש. לא, זה היה המודעות וזה מה שפרסמו

 

הרב: אם זה היה ככה

 

ש. אני לא ראיתי, אבל זה מה שפרסמו

 

הרב: אם זה היה ככה הנה עכשיו אני מצלצל אליו, יניב בן משיח ותראה מה אני אומר לו. יניב בן משיח, בבקשה.

 

ש. זה המודעות שהיה בנתניה וקול ברמה עשו לו בעיות

 

הרב: שמעתי, בא נשמע את הזמר, בא נשמע. מן הסתם הוא בהופעה אבל בא נראה, אולי.

 

הרב: הלו?

 

ש. להופעות ואירועים ניתן להתקשר ל-0509045310 תודה.

 

הרב: זה אמרגן שלו השאיר הודעה. אין הודעות, אין הודעות. אם שומעים אותי, יניב בן משיח זה אמנון יצחק, תחזור אלי בתום ההופעה דחוף, תודה. אני אדאג לזה. תשאיר טלפון ואני אודיע לך, אני אין לי בעיה. מי שלא בסדר אני אומר שהוא בסדר, מי שהוא בסדר, אתה רואה, אני מנסה להגיד שהוא בסדר, ראית, הייתי זהיר לא לקחתי אחריות, עד היום לא שמעתי עכשיו שמעתי, אני אפעל בהתאם לפי הכללים

 

ש. אני לא יודע אבל הפרסומים אמרו שהוא מרקיד מעורב ביום העצמאות

 

הרב: אני לא אומר שלא, אני לא יודע אם כן, אני מוכן לברר ואין לי שום סנטימנטים לא לאבא שלי ולא לאח שלי ולא לאף אחד, התורה אומרת שכולם צריכים לעמוד באותו קריטריון, מה אכפת לי.

כן. עוד שאלה. הנה לבחור פה שורה ראשונה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. ל"ג בעומר האחרון עשיתי איזושהי עסקה שרוצה לשמוע חוות דעתך, ישבנו כל המשפחה ואחד האחים שלי, אחד מהמארגנים של הערב פה, אמר שהוא שמע שהרב אמנון יצחק אמר שבשנה הקרובה יפול אטום בגוש דן

 

הרב: לא

 

ש. רגע רגע רגע רגע רגע, התערבתי קבל עם ועדה, עד ל"ג בעומר הבא אם נופל אטום בגוש דן הוא מקבל ממני שלשים אלף שקל

 

הרב: אתה לא תהיה

 

ש. רגע רגע, ואם לא נופל הוא נותן לי חמש, העסקה שלי טובה או לא?

 

הרב: טובה מאד אבל לא אמרתי את זה,

 

ש. שמעת? שמעת?

 

הרב: אבל לא אמרתי את זה

 

ש. תודה כבוד הרב

 

הרב: תהיה בריא. אתם יכולים להמשיך להתערב עלי מה שאתם רוצים, אין בעיה.

כן, שאלה נוספת, תן לבחור שמה.

 

 

ש. כבוד הרב ערב טוב, שאלה קטנה בהמשך לחברי פה בעניני מוזיקה, כי זה הנושא של ההתחלה של הערב, מותר לאדם לבצע בחדרי חדרים נגינה בכלי זמר?

 

הרב: אם אדם זה משרה עליו רוח טובה לעבודת הבורא כן, אם זה סתם בשביל סתם וזה לא מקצוע שהוא צריך להשתמש בו אח"כ והוא צריך לעשות אימונים וכו', אז צריך לראות עד כמה האדם עושה את זה. אם זה מצב סביר שמשרה עליו אתה מבין, הטבה כלשהי, וזה נותן לו בנזין כמו שאומרים, בסדר, אין איסור כאילו לנגן על איזה כלי או  משהו כזה, אבל אם אדם מתמכר לדברים האלה או חי את זה כל הזמן, אין לזה שום דבר וכו', זה לא מביא לעבודת הבורא והוא רק מבזבז את הזמן, זה כמו ללכת לשבת בנוף וזה או לטייל כל הזמן, או לשחות כל היום, או להעסיק את עצמו בכל מיני דברים אחרים. זה טוב, מוזיקה זה אחת משבע חכמות, זה דבר אדיר, דוד המלך הגיע עם זה לגבהי מרומים, אבל זה לעבודת הבורא, הוא היה קם בחצות לילה אקום להודות לך, והנבל היה פורט לו, זה היה נותן לו עבודה, הלויים זה היה העבודה שלהם, זה העבודה, עבודת האלקים, ואמרתי אפילו נביא היה צריך להכנס למצב כזה של שמחה בעקבות הניגון, ושמענו מה אמר רבי יהודה הלוי, שזה דבר גדול, ושמחה ואם זה מביא אותך עוד לריקוד וכו', אבל של מצוה, שמחה של מצוה שזה קשור למצוה, אדרבא, אם אתה כל הזמן במצב כזה מצוין.

 

ש. שאלה אחרונה כבוד הרב, לגבי אומן שנקרא שולי רנד, והוא עוסק בא נאמר בחזרה בתשובה של אנשים שמקשיבים לו, יש איזושהי פסילה או

 

הרב: אני לא מכיר את השחקן, שמעתי שהיה לו איזה סרט שהוא הצליח בו מאד, אני לא יודע באיזה קהלים הוא נמצא, מה הוא מציג, מה הוא אומר, מה הוא עושה, לא יכול להביע דעתי. אם זה בגבול מה שמותר עפ"י הלכה והוא מטרתו לקרב, לא שזה מקצועו ודרך אגב הוא עושה זה לא נקרא קירוב, יכול להיות שבדרך אפשר לקרב, גם אם בן אדם אתה מבין עושה איזה דברים מסוימים הוא יכול לקרב, השאלה אם העיסוק שלו הוא עיסוק מותר עפ"י הלכה, אני לא יודע מה התחום שלו בדיוק, אבל שוב פעם, שאלה כזאת אם הוא רוצה לברר או אתה עליו, הולכים לרב, מגדירים בדיוק מה הוא עושה, למה הוא עושה, מה זה מצליח או לא ובאיזה תנאים וכן הלאה. הנה לדוגמא, אנחנו יושבים בערב שאני מבקש במשך למעלה משלושים שנה שישבו בדווקא גברים ונשים בנפרד, עד מקום שידי משגת אני משתדל שככה זה יהיה, מי שחוטא לאחר מכן זה בעיה שלו, אבל לכתחילה ככה אני מבקש. יש כאלה לא מבקשים בכלל, עפ"י הדין אני יכול לשבת גם מול אנשים מעורב ולהחזיר אותם בתשובה, כי החזרה בתשובה היא מצב שמצריך, מאפשר, שאפילו אומר החזו"א, שאם אני יושב מול נשים שהן גלויות ראש שאסור להגיד פסוקים מול אשה שהיא גלוית ראש, במצב של הרצאה כזאת שמקרבים יהודים מותר גם כן, אבל זה חריג שהוא מותר, כמו שרופא מותר לו אם הוא מומחה ואין אחר לטפל באשה. הוא יכול לגעת בגופה גם, איך זה מותר? במקרה שאין מישהי שתעשה את אותה מלאכה אז מותר כי זה הצלת נפשות וזה דין אחר. אז יש גדרים בהלכה, מה מותר ומה אסור ובאיזה תנאים. הבנת?

כן, תן לו שוב חבר של ציון גולן.

 

 

ש. יש שמועות שהרב דיבר לגבי ביאת משיח

 

הרב: איך?

 

ש. יש שמועות מכל מיני הרצאות באחרונה, רק שמעתי, לא ראיתי את ההרצאה, שהרב מדבר על דד ליין לגבי

 

הרב: על מה אני מדבר?

 

ש. על דד ליין, המשיח כבר מגיע, יש כבר תאריך, יש

 

הרב: לא לא, בא אני אגיד לך מה קורה, אני אגיד לך מה קורה. יש בעיה, יש הרבה שקרנים שמוציאים עלי לעז ואומרים עלי כל מיני דברים ואמרו שאם עד תאריך כך וכך לא יהיה כך וכך אז צריך לשבור את כל הקלטות, אני אמרתי שישברו את כל הקלטות שלי ושישרפו אני לא יודע מה וכו', יש מסיון, המסיון עובד נגד כל הרבנים ומפיץ שמועות, יש סרטון של המסיון שתפסנו, לא ידענו מאיפה מגיעים כל הסיפורים, מצאנו ביוטיוב סרטון שלקח מה שאני אומר כמו עכשיו בהרצאה, והוריד כמה קטעים שאמרתי, וחיבר, ויוצא שאני אומר משהו. לקחנו את הסרטון המקורי, שמנו את זה והראנו בדיוק מה ההבדל ומה החסירו. עכשיו זה פטנט שעושים הרבה שונאים בשביל להכפיש לעשות כך וכך. אני המזל שלי, שכל ערב שלי מתועד, אתה רואה כמה מצלמות? זה עובר בשידור ישיר, אי אפשר למחוק, ויש שידור חוזר, אז כל מה שאני אומר נמצא, תוכל למצוא כל מה שאמרתי מעולם. אז כל השאר זה חרתות, ואני לא כזה קוקו להגיד דברים שאין להם בסיס, וב"ה שלשים שנה אני אומר דברים, ותבדוק אותי לאורך הזמן שדיברתי, כל מה שאמרתי שנראה כאילו עתידות, לא בגדר נביא, אבל כל מה שאמרתי שיהיה או לא יהיה, הכל התקיים ב"ה.

 

ש. בכל אופן מה דעתו של הרב לגבי המשיח

 

הרב: המשיח צריך לבוא כל יום, לא צריך אותי בשביל זה. אבל הקיץ יהיה חם. אתה יודע שעכשיו אחמדניג'ד מאיים שתוך חודשיים שלשה האמריקאים עם הישראלים מתכוונים לתקוף שתי מדינות והוא מתכוון אליו ואל לבנון, והוא רומז שהוא עומד להגיב גם כן בדרכים שכבר דיברנו בהרצאות האחרונות עם ספינות ובמפרץ הפרסי וכו' וכו' ויחמם את החיזבאללה שיראו, ואתמול הסברנו שחיזבאללה כבר פוחד מהרביעי שבאים, מלך סעודיה ואסאד וכולם מתאספים בלבנון כדי להרחיק את החיזבאללה, בקיצור המקום אצלנו עומד להתפוצץ מכל מיני סיבות, יש כבר הרבה סיבות. צפון קוריאה מאיימת בגרעין על אמריקה בגלל שהם עושים תמרון, בקיצור העולם מדבר באטומים עכשיו.

 

ש. תודה רבה

 

הרב: תהיה בריא. תן לו פה הוא רצה לשאול שאלות, רגע הביאו לי פה את הטלפון של משיח, יניב בן משיח, רגע, נראה אם זה נכון. צריך לברר באשקלון מה היה שם. אוקי, טוב תבדקו. כן, שאלה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני רוצה לשאול אותך לגבי מה שצינת בהרצאות האחרונות שלך לגבי המלחמה שהולכת לפרוץ פלוס אלפי טילים ואמרת גם שעתידה להיות פצצת אטום על ישראל, לא צינת זמן אבל האמת כן אמרת את זה

 

הרב: רק שתדע שפצצת אטום אני אומר כבר למעלה מ-15 שנה, עפ"י יחזקאל ל"ח ל"ט, יש לי קלטת 51 שנקראת גוג ומגוג, ושמה אני אומר אותה, אני אוחז כבר בשש מאות משהו.

 

ש. השאלה שלי אם הכל הולך להיות באותו זמן, גם הרעידת אדמה, גם אלפי טילים כל יום

 

הרב: בדיוק, כשיתחיל גוג ומגוג כל הסבטוחה שאמרתי תתקיים בבת אחת

 

ש. זה צריך להתרחש בקרוב, לא?

 

הרב: אנחנו מתקרבים לזה בצעדי ענק ואנחנו נמצאים בפתח של מלחמה, כרגע בצפון.

 

ש. תודה רבה כבוד הרב.

 

הרב: תהיה בריא. כן, שאלה שמה הנה בחורצ'יק למעלה. זה שאלה על מוזיקה גם כן. תן לו, תן לו.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רציתי לדעת מה התגובה שלך על הכתבה האחרונה שעשו עליך

 

הרב: איפה, בידיעות נתניה?

 

ש. נראה לי כן,

 

הרב: יש לנו תביעה יפהפיה כנגד העיתונאי, ואנחנו כתבנו מראש, אם הסתכלת באתר מה השאלות שהוא שאל ומה ענינו, מכל התשובות שענינו הוא לא שם שום דבר חוץ מקטע קטן שהוא גם טעה בו, אמר שהעו"ד ענה וזה אני עניתי, אבל מה שהוא כתב שמה שאמנון יצחק מגלגל מיליונים זה תביעה אישית, עמותת שופר זה לא שלי ולא של אבא שלי, זה עמותה רגילה מלכרית כמו שיש עמותות אחרות, וכמו שאף אחד לא יגיד למי שהוא בעמותה של מפעל הפיס שהוא מגלגל מיליונים באופן אישי, אז ככה אסור להגיד אותו דבר, מה עוד שבעמותה אני כלום חוץ מחבר. אז הוא יקבל תביעה, והוא יכניס לעמותה עוד קצת כסף למיליונים.

 

ש. תודה

 

הרב: באמת העמותה מגלגל מיליונים, כי לחלק מיליון שבע מאות חמישים אלף דיסקים בחינם זה מיליונים. אם מחלקים בחינם כמויות כאלה זה מיליונים, מה חשבתם, בגרושים אפשר לחלק מיליון שבע מאות חמישים אלף? ועד היום חילקנו 15 מיליון, 15 מיליון בחינם, חוץ ממה שאנחנו נותנים סופי שבוע בחינם וטיולים בחינם וציציות בחינם ומטפחות בחינם וספרים בחינם, מה לא, הכל חינם. לא צריך לחזור למצרים. הכל בחינם מארץ ישראל. כן.

 

ש. לא שומעים

 

הרב: איפה מי שואל? מי העיתון? אה, בסדר אני יודע ראיתי אותו. כן, תן לו שאלה. כן.

 

 

ש. אני אומר לפי דעתי, כולם מפחדים מאחמדניג'ד הזה, הוא מאיים עלינו עם פצצת אטום אחד, למה שלא נצא בהסברה שיעשו איזה משרד מיוחד של הסברה ונצא אליו באיום כמו שהוא מאיים עלינו ומלחיץ אותנו, אנחנו טוענים שיש לנו 200 פצצות אטום לא?

 

הרב: 400 לא חשוב

 

ש. 400, 200 לא יודע מה

 

הרב: מספיק שתיים בשבילו

 

ש. אנחנו נצא על גלי ההיתר וגם כן נפחיד אותו ונגיד לו תשמע

 

הרב: אמר כבר פרס לפני שנה וחצי בלי שירגישו

 

ש. אתה יש לך אחד, לנו יש כמו שטוענים מאתיים או 400 או 600, אנחנו נזרוק שתיים לפני שניתן לו להכין את האחד הזה והוא רק בדרך עם האחד, אנחנו נזרוק, נאיים עליו שנזרוק שתיים, כן, ישארו לנו כמו שאומרים 200, 198, אז מה הבעיה פה, אז בא נצא גם אנחנו בהפחדות בכל מיני דברים

 

הרב: בטענה שלך אתה צודק, אבל ישראל פחדנית כי היא מחפשת הצדקה מהאומות, שהאומות אח"כ, אתה יודע אצלנו אפילו הוראות פתיחה באש הן הוראות מיוחד שאין בעולם, אתה רואה מחבל אתה קודם יורה לשמים, אח"כ אתה רואה שהוא יורה עליך אתה יורה לו לרגל, ואחרי זה אם אתה עוד בחיים אתה יכול לירות בו, ואחרי שאתה יורה בו אתה הולך למאסר.

 

ש. אני יודע

 

הרב: כמו השוטר עכשיו שעשו לו

 

ש. אני יודע את הדבר הזה, אני במשמר אזרחי ואנחנו מקבלים את ההוראות האלה, עד שאתה תמות אח"כ אתה יכול להרים את האקדח

 

הרב: בדיוק

 

ש. אני יודע, את הדברים האלה אנחנו  יודעים מקרוב

 

הרב: אז לכן הם מחכים ישראל קודם לפצצה שלו כנראה ואח"כ, לא, אבל הם מתכוונים להתקיף אותו עוד מעט, זה בסדר, יש תכנית, כולם מוכנים, זה יבוצע במהרה בימינו אמן.

 

ש. אמן. עכשיו יש לי עוד שאלה לגבי בבית הכנסת שאנחנו נמצאים בבית הכנסת בשבת, לפעמים יש איזה שבת חתן או בר מצוה או משהו, האם מותר כמו שאתה אומר, אסור לזמר, אסור זה, ואסור לשמוח הרבה וכל הדברים האלו, לפעמים בתפילות אנחנו המרוקאים נוהגים לשנות, אם זה לכה דודי או משהו אז אנחנו משנים את זה יותר עם זמרה, יותר עם

 

הרב: כל המנהגים שיש מהקהילות הם מנהגי קודש, לא דיברנו על מנהגים קדושים שמעוגנים בהלכה עפ"י אבות בית דין

 

ש. אז אתה אומר שמותר לשנות

 

הרב: מה שגדולי הדורות הקודמים שלכם ממרוקו עשו כן, לא שאדם מחליט עכשיו להמציא משהו מרוקאי, שהחליט עכשיו לסלסל סתם כי הוא החליט ככה, ולקח אותה לכיוון אחר כמו שאומרים, מה שהיו נוהגים לעשות וממשיכים את המנהג, בזמירות או במנגינות או בדברים אין בעיה, אבל אם פתאום בא חידוש, אחד מחדש לו חידוש, והחליט לעשות ככה ולשנות ככה שאין לזה בסיס בכל הקהילה של מרוקו, או אם זה קהילות עדות אצלכם לא יודע איך זה מתפלג, אבל אם זה מעוגן במה שהיה תמד, מאות שנים, אין שום בעיה, זה ודאי עבר את אבן הבוחן של גדולי הדורות שלכם וודאי שזה לגיטימי. חידוש חדש אסור מן התורה, שאם באים ומחדשים אחרונים עכשיו חידושים שבא להם ומתאים להם, פה זה בעיה.

 

ש. עכשיו יש לי עוד דבר, שאלה שלישית, שדבר שחורה לי כל הזמן, לפעמים אני עובר ככה בין המושבים, ושואלים אותי כל האלה אנשי שעברו את השואה, ופתאום אחד פה ואחד שם כל הזמן תופסים אותי ואומרים לי, לא מאמינים באלהים אפילו, ואתה רואה עולים על סולמות ועל כל מיני טרקטורים למיניהם וגוזמים בשבת וזה, ואני בדרכי לבית הכנסת, אז אני עובר ואני אומר לו למשל, איזה בן אדם שאני לא רוצה לנקוב בשמות, ואומר לו שבת שבת שבת שבת תנוח, מה אפילו חמור נח אז אתה לא תנוח? אלהים נתן לך ששה ימים לעבוד, ביום השביעי תאכל תנוח תשתה, תשב עם הנכדים עם הילדים, תטעם מהפרי שנתן לך כל השבוע, אז הם אומרים לי, איפה אלהים היה בשואה שאילצו אותנו לקחת את הילד שלנו ולפצח לו את הראש בקיר, אז אני לפי המח שלי, לפי מה שאני מבין, אני לא יודע אם טעיתי מה שאני אמרתי לו, זה דבר שנשאר חורה לי, אני רוצה לדעת אם עניתי לו בסדר או לא עניתי לו בסדר

 

הרב: אתה אמרת את שלך, אתה אמרת לו את שלך ואתה יצאת ידי חובה שהוכחת אותו, אבל אתה צריך להבין, לא כולם זכו לקבל את התשובה, אני אתן לך היום דיסק אם אתה מכיר את הבן אדם שאתה עובר כל פעם לידו, אני אתן לך עוד אחד או עוד שתיים, אתה תתן להם תגיד להם תסתכלו, יש פה תשובות עלה שאוה, שיכתבו, יכניסו את הדיסקים למחשב, יכתבו את המילה השואה, יצא להם סרטים שמדברים בזה, ילחצו, שאלות ששאלו אותי על השואה אני נותן תשובות שמה, ובעזרת ה'

 

ש. אבל כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך, אם זה בסדר תשמע אותי, אם זה בסדר מה שאני עניתי לו, אני אמרתי לו, כל יום אנחנו אומרים "אם שמוע תשמעו", אתם שמעתם? אתם לא שמעתם, את הסיפור של סדום ועמורה, אתם מכירים? הוא אומר לי בערך אני מכיר, ואם יש חמישים צדיקים ואם יש ארבעים אני לא אספה את העיר, לא היו מספיק צדיקים אז הוא הספה את העיר או לא הספה את העיר, הספה את העיר, אז עכשיו אותו דבר, בשואה אני לדעתי זה מה שאני אמרתי לו, לפי הבנתי, אני לא יודע אם טעיתי או לא טעיתי, אבל אני אבדוק, אתה תבדוק אם טעיתי או לא טעיתי

 

הרב: היו יותר צדיקים בשואה אבל למרות זאת היתה גזרה כי הגזרה היתה מהררי קודש כמו שאומרים, מקדמת דנא, יש בזה חשבון למה 600 אלף, 600 אלף היו בני ישראל כשיצאו ממצרים, עשר פעמים 600 זה שש מיליון עשרת הרוגי מלכות ועשרת השבטים זה מתחבר ביחד, יש חשבון בשמים למה היתה השואה, יש חשבון.

 

ש. אני אמרתי לו שאתם 85% מהעם ממכם שהיו בזה התבוללו, לא שמרתם שבת, אנחנו למשל המרוקאים שלשה חדשים לפני הזמן, לפני פסח משתגעים ומתחילים את החפש ולחפש ולרוץ, אתם עשיתם את זה כמו שאנחנו עשינו? לא עשיתם. אתה יודע שהגרמנים ימח שמם וזכרם נכנסו לקזבלנקה, אני באתי מקזבלנקה ממרוקו, כן, ונכנסו להתחיל לאסוף את היהודים, ואותו דבר מי שיודע את הסיפור מקרוב, אז הם יודעים שהגרמנים נכנסו למרוקו להתחיל לאסוף את היהודים, ושמה חס וחלילה אחד יכול לעבור עם סיגריה בפה בשבת כמו שפה בארץ ישראל, אנחנו שמענו כהלכה, לקחנו את החמין למאפיה ביום שישי, נתנו לערבי מספר, יצאנו מבית הכנסת לקחנו את הסיר... השתדלנו לשמור כמה שאפשר. אז היינו טובים עם אלהים, אז הוא הגן עלינו, נכנס הזמבר האמריקאי עם הצבא המרוקאי והצליחו להביס את הגרמנים להוציא אותם, לא הצליחו לאסוף את היהודים. אמי ז"ל מספרת לי שהם נכנסו לקחו שני חדרים, היו לה שלשה חדרים ובעטו בה, ואני ה ייתי בהריון, היא היתה בהריון בי, כן, היא היתה בהריון בי ונתנו לה בעיטה בבטן, והיא מספרת לי כל הסיפורים האלו, שנכנסו ממש והתחילו לאסוף את היהודים, אני אותו דבר אמרתי להם, למה אנחנו ה' הגן עלינו ועליכם לא הגן? כי אתם לא הייתם מספיק חזקים, לא שמרתם, 85 אחוז מהעם התבולל. חמש תראה אחוז לא מספיק, זה כמו בסדום ועמורה, חמישים צדיקים, תביא ארבעים תביא שלשים, לא היה מספיק, זה מה שאני עניתי, אז אני רוצה לדעת אם אני עניתי בסדר או לא עניתי בסדר.

 

הרב: לא חשוב, כבר ענית.

 

ש. איך?

 

הרב: כבר ענית, זהו די, לא צריך להסביר לו עוד פעם, עכשיו תן לו את האנציקלופדיה וה' יעזור.

 

ש. אני זה דעתי, זה מה שעניתי לו, זה

 

הרב: בסדר גמור, אשריך, אשריך, מגיע לו מחיאות כפיים חבר'ה

 

ש. טוב תודה

 

הרב: תיכף תיכף, כן עוד שאלה. עוד שאלה למי יש? תן לבחור עוד פעם. עוד עיתון? אה, משהו אחר?

 

 

ש. עוד שאלה אחת, מה דעתך על הרב איפרגן איך שהוא פועל עם הכוחות שלו

 

הרב: אין לו כוחות ואין לו שום דבר ואין לו מה לפעול ומתכנסים סביבו אנשים ויצאו כנגדו כל גדולי הדור ואמרו שאסור ללכת אליו.

 

ש. אז כל מה שהוא עושה כביכול טומאה?

 

הרב: בא לא נסביר, אמרתי מה אומרים הגדולים וזהו.

 

ש. תודה

 

הרב: אני רק רוצה לתת פה שאלה, כן, יש פה מישהו שחולה אני  מבין, רק שניה, אחרי זה אני אחלק לכם מתנות, דברים טובים,

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. יצאנו מגדרנו, באנו מנתניה, פשוט עזבנו הכל ועשינו חסד עם איזה יהודי, שנמצא פה לידי פשוט הוא מתבייש, הוא קיבל על עצמו כבר לפני כמה חדשים, לא עלינו אשתו חולה במחלה ממש הרבה זמן, והוא פשוט קיבל על עצמו הרבה, והוא לא יודע, הוא פנה אלי ואני אמרתי שאני בעזרת ה' אבוא לפה, אעשה איתו חסד הרב, ואני רוצה שהרב ישמע אותו, פשוט הוא ממש מתבייש לדבר, בעזרת ה'.

 

 

ש. כבוד הרב, שלום, אני הייתי בהרצאה של הרב באחיעזר, ושמה סיפרתי לרב שאשתי חולה היא בת 47 והרופאים לא נותנים לה סיכויים, הרב נתן לי תיקון של שעתיים לימוד כל יום

 

הרב: בתענית דיבור

 

ש. בתענית דיבור, מאז אני עושה את זה בחירוף נפש כמו שאומרים ואין לי בינתיים שיפור

 

הרב: מה אומרים הרופאים כמה זמן יש לה

 

ש. לא נותנים לה הרבה זמן, לא נקטו זמן אבל אומרים

 

הרב: מה היא עושה? היא שומרת מצוות פיקס

 

ש. היא שמרה, היום היא פשוט כמעט ולא מתפקדת

 

הרב: הבנתי. אבל היא היתה הולכת בצניעות גמורה?

 

ש. כן, היא היתה

 

הרב: יש לך בנים בנות

 

ש. יש לי 11 ילדים,

 

הרב: והם יכולים ללמוד, לעשות משהו?

 

ש. חלק כן וחלק יסכימו ללמוד

 

הרב: אז תגיד להם שילמדו שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף, אני אחלק פה ציציות כיפות וכיסויי ראש, מי שיקחו וישימו על עצמם יהיה לרפואתה, את הדיסקים שאני אחלק פה האנציקלופדיה גם יהיה לרפואתה, וניתן להם גם מי שברך, בסדר? מה שמה?

 

ש. מזל חוה בת ג'וליה

 

הרב: ה' יזכה אותה בעזהי"ת לרפואה שלמה והחלמה מהירה ויעתיק את המחלה ממנה לאחמדניג'ד מהרה.

 

אמן

 

הרב: תהיה בריא.

לפני שאני מחלק אני רק רוצה להגיד לכם שאם יש ביניהם מי שירצו להשתתף במניה של האנציקלופדיה עלות של 4,200 שקלים זה בעשרה תשלו