רמלה - כשנשיא ארה''ב נוזף בישראל על מרפסת...!

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

חבר הכנסת,

חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לזיווג הגון משורש הנשמה וחזרה בתשובה לחיה רבקה בת אלישבע עליזה,

לחנה בת אלישבע עליזה,

ליצחק בן מרגלית,

ויהודית בת עדה רחל.

תודה, אבל חלש.

תשתדלו להתחזק.

אריכות ימים ובריאות שלמה לעדר רחל בת פריידה.

הצלחת האתליז אברהם שרור בן יהודית ומזל בת אלן ובניהם.

זיווג הגון ינון, ישי, מוריה, בני מזל.

רפואת הילד אשר, יצחק בן מרים ושילה בת נינה, בן נינה,

סליחה, סליחה,

שילה בן נינה.

לרפואת איתמר, רפאל בן תמר וטובה, ברכה בת סעדי, מרים מהרה ויעקב חיים ונעמת חנומי. להצלחה ופרנסה טובה.

חן חן לכם. עכשיו שומעים שזה רמלה.

תכלית חוכמה, תשובה ומעשים טובים.

תמיד היה רגיל בפיו של רבא

לומר תכלית חוכמה,

תשובה ומעשים טובים, כמו שמופיע במסכת ברכות דף יז.

רבא היה חוזר על המאמר הזה תמיד, ומעולם לא פסק מפיו הסוד הגדול הזה שהתכלית של החוכמה זה תשובה ומעשים טובים.

זאת אומרת, התכלס של התכלס.

אם בן-אדם למד, למד הרבה הרבה חוכמה,

זה צריך להתבטא בתשובה ומעשים טובים.

אנחנו בוחנים את זה, לדוגמה,

כששמים גרעין בארץ להצמיח אילן,

מה אנחנו רואים?

עד שאנחנו רואים את הפרי,

אנחנו בינתיים רואים כל מיני דברים שצומחים,

שכל דבר בפני עצמו הוא יפה.

ענפים ועלים ופרחים והכול.

עולם יפה,

הדר,

נצרך מאוד,

אבל זה עדיין לא התכלית של האילן.

תכלית האילן זה הפרי,

ורק הפרי הוא תכלית האילן.

וזה שגילה לנו רבא,

שלא נטעה את עצמנו על המראה של האילן, על הגובה שלו,

וכן

לא נתלהב מהמראה והגדלות של אדם בחוכמה.

אומנם יש עונג רב בהשכלה כשאדם לומד והוא חכם,

אבל לא זו התכלית.

תכלית חוכמה

זה תשובה ומעשים טובים.

המעשה הוא התכלית.

להגיע למעשים.

ולא מדובר בסתם חוכמה,

אלא הכוונה כאן ודאי אפילו על חוכמת התורה.

גם על החוכמה הזו אמר רבא,

כי טרם בועל התכלית

זה עדיין

לא הגעת לתכליתה של חוכמה.

וזה גילוי עצום שהעולם לא יודעים מזה בכלל.

לדוגמה,

להבדיל מחכמי ישראל, הפילוסופים עשו את החוכמה תכליתם.

כל התכלית שלהם היתה להתעסק רק בחוכמה.

פילוסופיה,

חוכמה,

אבל לא שום דבר אחר.

לא לבוא לידי מעשה.

החוכמה לא הכריחה אותם לחיות על-פי חוכמתם,

כמו שאריסטו אמר על עצמו בשעה שתפסו אותו במעשה מבוזה.

אמרו לו, איך זה? אתה אומר כך ועושה אחרת?

אמר, עכשיו אני לא אריסטו.

שמעתם דבר כזה?

אז הפילוסופים עשו להם את החוכמה תכלית,

ורק למען החוכמה הם למדו.

והם מסרו את כל העולם הזה שלהם בשביל זה.

הם באמת הפקירו הכול בשביל החוכמה.

לדוגמה, החכם סוקרטס,

כששפטו אותו לעונש מיתה,

לקח ושתה את הסם של המוות בשמחה עצומה.

למה? כי הוא מסתלק מן החושך הרב ומתדבק לשכל הפועל, תכלית האור.

זאת אומרת, הוא עומד לעזוב את העולם החשוך

ולהגיע לעולם העליון אל השכל הפועל.

ככה הוא האמין וככה הוא חי

והיה מוכן למות.

בוויקיפדיה מופיע מי היה סוקרטס.

הוא עסק בעיקר בתורת המידות בענייני ניהול החברה והמדינה.

לטענתו, כל אדם רוצה באושרו שלו, דהיינו אגואיסט.

כל מעשה נעשה בראש ובראשונה מתוך

שאלת השאלה באיזו מידה תורם המעשה להנאתי ומונע ממני סבל.

זאת אומרת, ההסתכלות של סוקרטס על כל האנשים

זה שכל אחד אגואיסט דואג שיהיו לו הנאות ולא יהיה לו סבל.

בשנת 399 לפני ספירת הנוצרים הוא נשפט

בן 70 על כפירה באלים, באלים, באלים,

מה שנקרא בחרטות.

והוא הואשם בהשחטת המידות של הנוער, הוא קלקל את הנוער

ונמצא השם.

הוא ניהל בעצמו את ההגנה ובגזר הדין שלו,

כשביקשו ממנו להציע עונש

שיהיה ראוי לו,

הוא הציע שתינתן לו הזכות לאכול ארוחת חינם בבית המועצה לכל ימי חייו.

שמעתם מה העונש?

לאכול על חשבון המועצה כל ימי חייו.

וזה כבוד שהוענק לאזרחים שהעיר הכירה להם.

התשובה שלו כל כך הרגיזה את בית הדין עד שבגזר הדין 300 כנגד 200 דנו אותו להוצאה להורג בשתיית רעל מסוג ראש.

מה הוא אמר למושבעים לפני שהוא שתה

את הרעל?

אם אתם חושבים

שבהורגיכם אותי תצליחו למנוע מישהו מלגנות את חייכם המושחתים,

אינכם אלא טועים,

אין זו דרך מילות אפשרית או מכובדת.

והוא שתה את הרעל בלי ברכה ומת,

ולא היה מי שיגיד עליו קדיש.

אבל הוא הסתלק מן החושך

הרב שהוא ראה בעולם והתדבק לשכל הפועל, תכלית האור.

אז אתם רואים שהפילוסופים,

בשביל החוכמה שלהם

היו מוכנים להפקיר את העולם הזה.

והחוכמה לבד

היא עוד לא,

עוד טרם חוכמת התורה

יכולים לראות אותה כתכלית

הפילוסופים והחכמים.

ולזה בא רבא וגילה לנו שזו טעות,

כי לא רק בסתם

חוכמה אין כל התחלה במחשבותם,

אלא גם חוכמת התורה גם כן איננה הסוף. אם אדם ידע את כל חוכמת התורה,

זה לא הסוף עדיין.

חוכמה עוד יש לה תכלית.

מהי?

תשובה

ומעשים טובים.

רבנו תם מסביר,

מה שאמרו ישראל נעשה קודם לנשמע,

זאת אומרת אין לנו אלא רצונו יתברך.

מה שהשם רוצה מאתנו אנחנו עושים. וזו באמת השאלה שכל יהודי צריך לשאול את עצמו כל יום,

האם המעשה שאני הולך לעשות עכשיו השם חפץ בו,

רוצה אותו או לא.

אם אדם כל פעם ישאל את עצמו מה השם רוצה ממני הרגע

ויעשה את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא אשריו ואשרי חלקו.

ודאי

שאם אין חוכמה אין תשובה ומעשים טובים,

אלא אחרי כל החוכמות והידיעות

צריכה חוכמה להביא את האדם לידי דרגה

שישליך מנגד פניו את כל החוכמה וידיעותיו,

ורק יישאר נאחז בגדילי החוכמה,

לראות מהי הדרך שילך בה ואת המעשים שיעשה,

ללא כל חוכמות

נעשה קודם לנשמע.

לדלג על כל הנשמע,

להישאר רק עם הנעשה.

מה שאמרו חכמים בגמרא בחולין, דף ה'

ערומים בדעת

ומשימין עצמם כבהמה.

ערומים בדעת זה חכמים, עורמה זה חוכמה,

ערומים בדעת,

אבל משימין עצמם כבהמה, כמו שהבהמה ניתנה לעול,

ככה הם משימים עליהם את עולו של הקדוש ברוך הוא,

למרות שהם חכמים וחוכמים בתורה. ככה היו כל חכמי ישראל.

אנו, אין לנו אלא רצונו של הקדוש ברוך הוא, וזה כל התכלית.

ואחרי כי החוכמה איננה גמר ועדיין יש תכלית,

אז אנחנו מבינים שאם אדם תקוע באמצע

בלי להגיע לתכלית, כל ההגיעה שלו לריק.

כי אם אדם נוסע, לדוגמה, בדרך

להרצאה ברמלה,

והמטרה שלו להגיע להרצאה,

ובדרך הוא נסע באוטובוס,

והוא ראה נוף, וראה חנויות, וראה אנשים קונים ומוכרים והכול,

הכול דברים יפים ונפלאים.

אבל אם הוא לא הגיע לתכלית ולמטרה להגיע להרצאה,

אז ודאי שכל העניין הזה לריק,

והוא לא הגיע למה שהוא רצה, לתכלית.

וגם מי שהגיע להרצאה

ולא יגיע לתכלית של ההרצאה,

שהוא יחזור בתשובה, הוא גם יגע לריק.

שהרי תכלית חוכמה,

תשובה ומעשים טובים. צריך לצאת מפה עם תשובה ומעשים טובים. זה מה שלימד אותנו רבא.

עכשיו בואו תראו עד איפה זה, וזה לא ייאמן.

הגמרא בסנהדרין דף פט אומרת,

הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו, קח נא את בנך.

קח נא את בנך,

את יחידך, אשר אהבת את יצחק.

למה הוא אומר לו בלשון נא?

קח נא.

נא זה לשון של בקשה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, בבקשה ממך, אברהם,

עמוד לי בניסיון הזה,

בניסיון האחרון, העשירי של עקידת יצחק,

שלא יאמרו, הראשונות אין בהן ממש.

יבואו העולם ויגידו,

הנה הוא לא עמד בניסיון האחרון,

אז למעשה זה מפקיע את כל תשעת הניסיונות שהיו קודם.

וזה נורא מאוד, העניין הזה של התכלית.

אחי, באמת כל הראשונות אין בהן ממש?

הלוא למשה אמר הקדוש ברוך הוא,

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

חבל על האבות הקדושים, שאבדו מן העולם כבר

ולא נמצאים.

חבל,

כי כשביקש אברהם אבינו לקבור את שרה,

לא מצא קבר עד שקנה בדמים מרובים

ולא הרהר אחר מידותי.

אני הבטחתי לו שכל ארץ-ישראל שלו,

ואשתו מתה

והוא רוצה לקבור אותה, והארץ שלו,

והוא קונה קבר בארץ שכולה שלו בדמים, בכסף,

והוא לא הרהר אחר מידותי.

לא אמר, ריבונו של עולם,

אתה אמרת לי שהארץ שלי.

מה, אני צריך לקנות מעפרון חלקת קבר?

מה קשים הם הניסיונות

הראשונים שעבר אברהם אבינו, כל אחד בפני עצמו?

ואף-על-פי-כן,

אם לא היה עומד אברהם אבינו בניסיון האחרון,

ייתכן שהיו אומרים שהראשונות אין בהן ממש,

וזה מלמד אותנו עד היכן היא

עניין התכלית.

כשצריך להגיע לתכלית, למיצוי התכלית,

שאם אינו מגיע,

אז כל היגיעה שיגע, אין בה ממש.

לכן השם ביקש ממנו בלשון הפצרה,

קח נא,

בלשון בקשה,

תעשה לי טובה, תעמוד בניסיון הזה.

ויאמר משה לאהרון,

והוא אשר דיבר השם לאמור בקרובי אקדש, זה מפרשת השבוע.

ועל פני כל העם אכבד וידום אהרון.

הרשב״ם מבאר,

ויאמר משה לאהרון,

מתו לו שני בנים לאהרון,

ביום שמחת לבו,

שהוא מתכהן ככהן גדול,

מתים לו שני בנים צדיקים

שבמשהו הם היו יותר ממשה ואהרון.

מתים יחדיו.

מה אומר לו משה לאהרון?

אל תתאבל ואל תבכה

ואל תחדל מן העבודה.

אתה עכשיו כהן גדול.

אל תחדל מעבודת הקורבנות.

כי הדבר הזה אשר אני אומר לך הוא אשר דיבר השם בקרובי אקדש,

בכהנים גדולים הקרובים אליי לשרתני אני רוצה להתקדש.

כבר הודיע לי הקדוש ברוך הוא

שהוא התקדש

על ידי כהנים גדולים.

ולא שיתחלל שמי ועבודתי,

שכן אמר לי הקדוש ברוך הוא,

והכהן הגדול מאחיו את ראשו לא יפרע

ובגדיו לא יפרום,

ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלוקיו.

הא, אם לא יצא, קידש.

אבל אם הוא יצא, חילל.

לא לצאת

מן המקדש,

להמשיך את העבודה.

לכן אל תניח את העבודה שאתה כהן גדול ולא תצא ולא תחלל,

אלא יתקדש הקדוש ברוך הוא ועבודתו על ידך,

ועל פני כל העם מכבד זה כבוד השכינה.

שימו לב מה זה כבוד השכינה.

שרואה בניו מתים

ומניח אבלו בעבודת בוראו.

זאת אומרת, לא מפסיק את העבודה ללוויה,

להספד של הבנים שלו,

לקבורה.

ממשיך לעבוד כאילו לא קרה שום דבר.

אדוני היושב-ראש,

וידום אהרון

לא בכה

ולא התאבל.

וידום אהרון

ממה שהיה רוצה להתאבל ולבכות.

וזה מוסר ואמיתת פשוטו, אומר הרשב״ם.

וזה נורא ונוראות.

הלא יכולים אנחנו לצייר לעצמנו את גודל העניין והשכר הרב

של ההספד על נדב ואביהו.

הלא עליהם אמר משה לאהרון, אהרון אחי,

יודע הייתי שהתקדש הבית במיודעיו של מקום

והייתי סבור או בי או בך.

עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך.

אז העניין של ספר תורה,

הנשמות האלה של שניהם זה ספר תורה שנשרף.

כנתינתה כנטילתה.

כמו שניתנת הנשמה ככה היא ניטלת.

ואומנם, כי כן היה הציווי.

בכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף השם.

הנה ההתאבלות על נדב ואביהו זה קודש קודשים וזה כבוד התורה.

אלא שמשה גילה לאהרון שיש עניין יותר גדול

וזה כבוד השכינה,

ואין חוכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד השם.

וכאן יש עניין של כבוד השכינה, כמו שאמרו,

ועל כל פני העם אכבד.

זה כבוד השכינה,

שרואה את בניו מתים

ומניח אבלו בעבודת בוראו.

וכבוד השכינה זה התכלית של הכול.

על כן,

לא היה מניח הארון את העבודה,

והיה מתאבל ועוסק בהספדן של נדב ואביהו.

אם היה עושה כן,

זה נקרא שהוא יצא וחלל.

עם כל הקודש קודשים שהיה עוסק בו,

הייתה תביעה של חילול השם

במקום כבוד התורה והקודש קודשים.

וזה מבהיל,

שאם לא גומר עד התכלית להישאר

בעבודתו הקדושה לפני השם,

גם כל הראשונות

אין בהן ממש.

ועוד יותר,

במקום קדושת ההספד של נדב ואביהו,

היה בא לתביעה של חילול השם.

ואפילו שהוא מספיד

שני בנים קדושים מאוד מאוד,

זה היה נקרא חילול השם.

כי לא עוזבים את עבודת השם,

מי שכהן גדול

וצריך לברך על המוגמר ולא להישאר תקוע באמצע.

מפה אני מגיע אלינו.

אנחנו הגענו לעולם, רבותי,

למטרה. יש תכלית למה הגענו לעולם.

אנחנו לא הגענו לעולם הזה בשביל להסתובב, לראות נוף בדרך, קונים,

מוכרים, שופינג,

טמפלוויזיה,

רדיו, חריט,

וככה מבזבזים את החיים,

עוברים ונעלמים.

זה לא התכלית.

התכלית היא

שאדם בא לעולם.

זה שהוא יצא מפה עם תשובה ומעשים טובים.

גם אם יהיה חכם בחוכמת התורה לאין שיעור,

אם לא יגיע לתכלית של תשובה ומעשים טובים,

לא עשה כלום.

אז זאת אומרת, המרוץ של החיים זה להספיק,

להספיק, להספיק כמה שיותר להגיע מהר לתכלית,

עד שנגיע למצב

שאין לנו אלא רצונו יתברך.

אנחנו רק רוצים לעשות את רצון הבורא.

שום דבר אחר

לא מעניין אותנו.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו שאולי יהיה לכם קשה,

אבל כדאי שתדעו את האמת,

ואני חסיד של להגיד את האמת,

גם אם היא קשה,

כי אפילו שהשקר נראה ורוד ומבטיח,

הוא שקר.

ולשקר אין רגליים.

אז בואו תראו יהודים יקרים.

הגאון רבי אריאל לייב גרוזנס,

זכר צדיק לברכה,

סיפר, עובדה מה חפץ חיים, זכותו יגן עלינו, אמן.

איך הוא נחלץ

למען ריפויה של בת ישראל, שנתקפה בהתמוטטות עצבים קשה, והרופאים התייאשו מלרפאה.

הדבר קרה כאשר החפץ חיים שהה בבית אברהם סמוך לראדין,

שמפעם לפעם היה נוסע לשם כדי לשאוף אוויר צח.

אביה ואחיה של אותה נערה באו עמה בעגלה לבית החפץ חיים בראדין,

וכאשר החולה מפאת מצבה השכבה קשורה בעגלה.

אבל לגודל הצער שלהם התברר להם שהצדיק איננו בביתו.

מכיוון שזו היתה עתה תקוותם היחידה,

לא היו מוכנים לוותר,

והם טבעו במפגיע שאחד מבחורי הישיבה יוביל אותם למקום שבו שוהה חפץ חיים.

לאחר שהרבנית הסכימה לכך, יצאו לשם כדי לקבל את ברכתו לרפואת הנערה.

כשהגיעו למקום ההבראה,

התירו האחים את הנערה מחבליה,

החזיקו בה בכוח,

כשכל כוונתם להביא אותה בפני החפץ חיים,

אבל היא גברה עליהם והשתחררה,

כי היא היתה בהתמוטטות עצבים.

והחלה לרוץ במרוצת טירוף לתוך בית האברהם,

כשהיא מכה אנשים מימין ומשמאל,

עד שהתקרבה גם לחפץ חיים, וגם אותו הכתה,

כשכולם עומדים חסרי אונים

מול מחזה מבהיל זה, באין יכולת לעצור אותה.

נזדעזע חפץ חיים, זכר צדיק וברכה,

ומתוך בכי אמר,

מתוך בכי אמר,

רחמנות,

אוי,

רחמנות,

היידי שקינד,

בת ישראל,

סעו הביתה,

והשם יעזור.

ואומנם בירר אחר כך

הרב גרוזנס,

ושמע שהקדוש ברוך הוא עזר,

והנערה חזרה לאיתנה הראשון.

יפה?

סיפור א',

סיפור א',

תכף נראה סיפור ב',

סיפור ב'.

בן שהוא רשע ואינו הלך בדרכי אביו,

שוב אינו בגדר בן.

מה זה בן?

מלשון בניין.

הבן

אמור

לבנות

את האבא בהמשך.

בן.

בלשון בניין.

אינה ידוע שעיקר התולדה אינו מתייחס לזה שהוא בן לאביו

במובן הגופני,

אלא בזה שהוא בן

לאביו במובן הרוחני.

בהיותו ממשיך את דרכי אביו ואוחז במעשיו,

בזה יוצדק

להיקרא ולהתייחס כתולדה,

ולא בן כזה שסטה מדרך אבותיו.

אם נרצה לקבל מושג מה,

איך יתייחסו בני עלייה לבן שאינו הולך בדרכי אבות,

נוכל לראות על-ידי המעשה ששמעתי על הצדיק,

רבי קסטל, זכר צדיק לברכה,

כפי שסיפר לי השכן שלו

שהיה נוכח בכל עניין המעשה.

באחד הימים

שמע שנוקשים בדלתו של הרב קסטל בחוזקה.

השכן שמע.

רוצה לראות את פשר הנקישות

וראה שעומדת שם אישה בוכייה ובקשתה בפיה שהיא רוצה לראות את אביה.

והיא סיפרה לו שזה לארבעים שנה

שלא ראתה את אביה מאז שעלה מרוסיה והיא נשארה שם.

ארבעים שנה.

ועתה באה לביקור בארץ ישראל ומשתוקקת לפגוש את אביה ובבית אין קול ואין קשר.

השכן אלאז שמע את הדברים,

אץ רץ אל בית-המדרש לחפש את הרב קסטל

ולבשל אותו על בוא ביתו לאחר שנים כה רבות של ניתוק

מאחורי מסך הברזל.

הרב קסטל, ששמע זאת, לא התרגש כל כך

ואמר לו שימסור לביתו

שהוא יגמור את חוק לימודיו,

הוא יצא לקראתה.

הוא לא יכול להפסיק באמצע הלימוד.

הבת עמדה שלוש שעות והמתינה

עד שגמר את סדר לימודיו.

מסתכרן אותו שכן איך ייפול דבר,

וכי זה דבר פשוט אחרי ארבעים שנה שהאב פוגש את הבת.

כשיצא מבית-המדרש,

הוא ניגש אל ביתו בהתרגשות מרובה ובירך אותה לשלום.

הבת

ניגשה אליו, סליחה,

אל האבא בהתרגשות רבה ובירכה אותו לשלום.

ואילו הרב

כאילו התעלם בנוכחותה ואמר לה באמירת שלום חטופה והמשיך לדרכו.

אחרי ארבעים שנה

אומר לה שלום חטוף,

והולך,

וזה אחרי שהמתינה שלוש שעות.

כאן לא התאפק

השכן ושאל את הרב,

הרי לא ראית אותה ארבעים שנה, איך אתה מסתפק באמירת שלום כה קצרה?

ענה לו הרב ואמר,

ראה,

זה לי ארבעים שנה

שאני עומד אתה בקשר מכתבים

ומפציר אני בה כל העת

שתעזוב את דרכה,

דרך הקומוניזם,

שדבקה בהיותה ברוסיה,

ושתחזור לחיק היהדות,

ואילו היא עומדת במרייה בכל תוקף

לשוב אל כור מחצבתה.

אי לכך,

הרי אינה נחשבת כבתי,

מאחר שילדים מתייחסים אחר אביהם רק כשהם הולכים בדרכי אבות,

ואילו היא כשעזבה דרכי אבות

ועדיין דבקה היא בדרכיה נלוזים,

הרי של גבי אינה יותר מחתיכת בשר,

ובשר נמצא באתליז ולא אצלי בבית, כי אני לא מוכר בשר.

שמעתם דבר כזה?

תעקלו לאט-לאט.

ועוד סיפור אחד.

גדולי הדורות

הקפידו תמיד לא להסתכל בפני רשע.

מעשה היה עם הגאון

רבי ברוך בר ליבוביץ, זכר צדיק לברכה,

ראש ישיבת קמיניץ,

שפעם,

כשערך ביקור באמריקה לצורכי הישיבה,

ביקר שם גם המשורר החילוני

חא-חא ביאליק.

והוא מאוד רצה לפגוש את רבי ברוך בר,

שהכיר אותו מישיבת וולוז'ין.

שלח כמה שליחים להשפיע על הרב שיקבל אותו לפגישה,

אבל הוא סירב בתוקף.

ביאליק לא התייאש,

ושלח עוד שליחים להפציר בוא לבוא.

מאז נעתר רבי ברוך בר לבקשה,

אבל אמר כי הוא מסכים לבואו רק בשלושה תנאים.

אחד, שהוא לא יסתכל עליו,

שהרי אסור להסתכל בפני אדם רשע.

שתיים, שביאליק לא ידבר אפילו מלה אחת.

שלוש,

שלאחר שיגמור את דבריו רבי ברוך בר,

יעזוב ביאליק תיכף את המקום ולא יענה דבר.

הייתם מסכימים להיפגש בתנאים כאלה?

למרות התנאים, ביאליק הגיע.

נכנס לחדרו,

השפיל רבי ברוך בר את ראשו לארץ ואמר לו,

שנינו למדנו ביחד בישיבת וולוז'ין.

אני זכיתי שאני אומר שיעורים בישיבה.

וכולם יודעים מה זה ישיבה.

שם יש את מבחר הבחורים של עם ישראל.

ואילו אתה נעשית משורר,

ומה המקום שקוראים את ספרי המשוררים?

בבית הכיסא

ובמקומות דומים לזה.

ומי קורא את השירים?

אנשים לא מהוגנים.

שיכורים ומבלי עולם.

במאמר מוסגר אתם יודעים מי היה המשורר שחיבר את השיר?

התקווה,

ההמנון, התקווה.

קראו לו אימבר.

תקראו עליו. הוא היה שיכור מתגולל ברחובות,

ממש כמו שכתוב כאן.

ומתוך חמישה בתים

של השיר לקחו רק שלושה וגם סילפו שורה אחת.

אמר לו רבי ברוך בר, כלל ידוע שבמקום שיצירתו של האדם נמצאת,

שם גם הוא נמצא.

מה יוצא מכך שאתה נמצא בבית הכיסא כל הזמן?

היצירה שלי נמצאת בבתי-מדרש ובתי-כנסת.

כשסיים רבי ברוך בר את דבריו,

יצא ביאליק מהחדר ולא אמר דבר.

זה הסיפור השלישי.

יש לי סיפור רביעי, אבל לא עכשיו.

מי מבין את הקשר בין שלושת הסיפורים?

יש מי שמבין את הקשר בין שלושת הסיפורים?

יש?

תן לו בבקשה מיקרופון.

תודה רבה.

ערב טוב, גברתי.

ערב טוב.

הייתי חושב שזה אולי מדבר על חינוך הבנים.

שזה אומר?

שזה הקשר ביניהם.

אז תסביר, מה הדוגמאות?

הסיפור הראשון מדבר על ההצלה של הילדה הזאת.

כמה דואגים לילדה

ולא מוותרים ורצים ומפצירים בכל מחיר,

ורואים כמה גדולי ישראל בוכים אפילו על ילדה לא שלהם, ומה?

ומצילים אותם. ומתפללים רחמנות ומצילים.

כן.

אחר כך שמענו סיפור.

את השלישי אני זוכר.

תעזרו לו. השני,

עם ה...

לא, זה היה הראשון. השני,

על האבא,

שהוא לא מגדל בשר,

הוא לא באטליז.

כן.

אז על זה קצת יש לי הסתייגות.

או, תגיד לי מה.

תראה, הרב, אתה יודע שיש היום

הרבה משפחות שהן מבתים חרדיים, כן?

והילדים עזרו את הדרך. נכון.

אז מה? אז הרב מצפה שהילדים ייזרקו לרחוב?

אני מצפה, אני לא מצפה כלום.

אתה רוצה לשאול שאלה? תשאל, אני אענה. זו השאלה. אני מסתכל. השאלה זה בלי לצפות.

זו שאלה קשה מאוד,

ואני אסביר לך, לדוגמה, את ההשלכות.

נגיד שיש לך שמונה ילדים

ויש לך ילד אחד, נגיד הגדול,

והגדול לא מוכן לקבל את מוסר אביו ואמו,

והוא סטה מן הדרך והוא מקולקל.

אז יש שתי אפשרויות,

או להשאיר אותו בבית וללכת אתו ככה כאילו להבליג ולחכות ולראות אולי, אולי, אולי,

ולהוציא אותו מן הבית אם הוא לא משנה את דרכו, כיוון

שהמעשים שלו יגרמו לאחים האחרים בהמשך להתקלקל,

והוא פותח להם פתח שאפשר להמרות את פי האבא והאימא,

ובכל אופן הקלקול שלו יביא לקלקול של אחרים.

עכשיו נשאלת השאלה,

חיי מקודמים.

האם חייו של הילד הזה,

שהוא בוחר מרצון לא להיות בסדר,

הוא לא כמו זאת שהיה לה התמוטטות עצבים,

שהיא לא אשמה,

הוא מרצון בוחר בדרך לעזוב את הדרך המקורית של ההורים,

והוא עושה מה שהוא רוצה.

האם חייו קודמים לשבעת אחיו, לדוגמה?

בחיי השקט והשלווה של האבא והאמא,

שיתקדמו בעבודתם, עבודת שמים או כל עבודה,

או שכולם יהיו כפרה בשבילו והוא ימשיך בדרכו הרעה.

מה אתה אומר?

אני יכול לתת לך תשובה על זה, הרב? בבקשה.

הרב מכיר את הרב פרידמן?

לא.

יש לו ספר, הרב, כבדהו וחנכהו.

כן. כדאי.

אני חושב שזו חובה לכל אבא

שהוא חרדי או לא חרדי לקרוא את הספר הזה. מה הוא עונה על השאלה שהצבתי?

שגם ההורים אשמים קצת בזה.

אם הרב יקרא את הספר,

הוא יבין על מה אני מדבר. אני עכשיו לא מדבר מה אשמים, אני מדבר על מציאות.

יש אחד עומד לפניך

ומאיים עליך באקדח,

ואומרים בצד, תשמע, הוא אשם, הוא חייב לו כסף, הוא לא שילם.

אז מה אתה אומר?

ניתן לו לירות בך בגלל שאתה קצת אשם בחוב,

או שנציל אותך?

מה אתה אומר?

טוב,

ההלכה ידועה, חייך הקודמים, כן?

זהו. עכשיו נחזור לילדים.

אז מה אתה אומר לאור זאת? ההורים גם קצת אשמים.

נו, אז שהילדים מהשבעה האחרים, מה?

יתקלקלו גם בגלל שההורים אשמים?

אז אוקיי, אז נזרוק אותו החוצה והוא יתקלקל עוד יותר? לא אמרתי. לא אמרתי. אז מה הרב מציע?

אתה מציג את זה שהוא יתקלקל עוד יותר.

אני חושב שמי שמקולקל לא יכול להתקלקל עוד יותר.

יכול להיות שאם הוא יצא לרחוב,

אז הפוך, הרחוב ייתן לו סטירות

ויראה לו שזה לא כמו שהוא חושב,

ואז אולי הוא יחפש את הכרית בבית.

ואולי לא.

ואולי לא, נכון.

ועדיין נשאלת השאלה, מה עם השבעה ילדים האחרים?

גם על זה קראתי סיפור, הרב. בוא נשמע, אני מוכן לשמוע סיפורים.

טוב,

אז הסיפור הולך ככה. היתה איזה אמא שבאמת היה לה ילד כזה,

והיא, פשוט מה שהיא עשתה,

היא כביכול כאילו זרקה אותו מהבית.

כן.

טוב, היא פשוט שמה לו את המזוודה בחוץ,

כן. ואמרה לאיזה מכר שלה שהוא, שידאג לו.

בדיוק. נכון. ו...

ובאמת הוא דאג לו, אבל כל השנים הבן שנא את האמא.

כן.

למה? כי הוא חשב שהיא זרקה אותו והיא גורמת לו לצער,

אבל למעשה,

ובסוף?

בסוף. באמת, הוא לא קלקל את הילדים, כן.

אבל הוא חזר, חזר בסוף הביתה.

ואהב את אמא.

יותר.

נו, אז הנה, יש לך עצה לפתרון למקרה כזה, אבל מה עשוי טוב? כן, אבל לא כולם יושבים ככה טוב,

או שיש להם קשרים בדרגים הגבוהים. אז מה לעשות? אנחנו מדברים על המחקה.

שמעתי, אז מה לעשות? לקלקל את השבעה?

לא. הרב יותר חכם ממני, אז הוא ייתן את התשובה.

אני?

אני שואל אותך, אתה חכם, יש לך שני סיפורים בספר.

אני רוצה לשמוע.

טוב, תראה, הרב,

אני עכשיו בדיוק ב... רגע, בסיפור השלישי, אתה זוכר מה סיפרתי על ביאליק?

כן. כן? מה היה בסוף?

בסוף עם מי?

עם ביאליק. עם חכה?

עם חכה, כן.

אני לא יודע מה יהיה איתו בסוף.

הוא שתק. הוא נשאר ביאליק.

הבנת?

אפילו שהוא הוכיח אותו ואמר לו שהוא נמצא בבית-שימוש כל היום,

הוא החליט להישאר המשורר של בית-שימוש.

כן, אבל הוא כיבד את הרב.

מה הרב אמר לו? אל תדבר ואל תפצה פה.

ראית? נכון.

היה מנומס כלפי הרב ולא כלפי, לא קו.

טוב, הרב, תראה, אם הוא באמת רצה לחזור בתשובה... מי סיפר לך שהוא רצה לחזור בתשובה?

מי סיפר לי שהוא רצה? אני אומר, אני אומר, בסלקה.

אם הוא רצה לחזור בתשובה, מי? מי?

ביאליק. כן.

אז הוא באמת היה מתעקש

לשאול את הרב.

לא.

למה לא? היה אומר לו, אתה צודק,

ואני חוזר בתשובה.

למה הוא שתק, אתה חושב?

כי הרב אמר לא לשתוק, לא להגיד שהיה לו. לא. מה זה הרב? זה חבר שלו, הם למדו באותו ספסל.

אבל הם לא באותה דרגה כרגע.

אה, סימן שהוא מבין מי צדק ומי לא,

ולמרות זאת הוא נשאר ביאליק.

זה העניין.

תכלית חוכמה,

תשובה ומעשים טובים.

אל תכלס,

צריך להגיע לתשובה ומעשים טובים.

אם לא משיגים את זה, לא הגענו לכלום.

תכלית

חוכמה,

תשובה ומעשים טובים.

טוב, בואו ניתן אפשרות לעוד מישהו.

אני מאמין שיש עוד עצבנים פה.

תודה רבה לך בכל מקרה.

כן, מי רוצה להגיב על שלושת הסיפורים?

איפה? איפה? איפה?

איפה? תן לו, תן לו.

בקשר לשאלה, הרב שלי, זכרו לברכה, הרב אליעזר נאנוס, שהיה מכונן בשם סובוטה,

הוא היה הילד השמיני,

וכל שבעת אחיו יצאו לקומוניזם.

אבא שלו חילץ אותו אחרון מכל ילדיו,

והוא בסוף עשרים שנה הצליח להיות במחנות סיביר ללא חילול שבת אחת אפילו.

אז כפי שהסיפור עם השני,

אם אותו אחד שלא קיבל את הבת שלו,

אז גם אביו של הרב אליעזר נהג אותו דבר.

אז מתוך

שמונה ילדים ושבעה, השם ירחם,

השמיני נשאר,

והחזיר בתשובה בתוככי מחנה סיביר יהודים משאול תחתיה.

שמעתי. אז את אומרת שהמעשה הוא דומה, רק המספרים השתנו לשבעה במקום אחד.

נכון.

כי מי שנפל לקומוניזם קשה היה להציל אותו משום שזו הפכה להיות דת ההמונים.

נכון. ודבר פלא, הוא אמר, שלוש נשים צדקניות הצילו את חייו,

ואחת מהן היתה בת לאמא שהתקלקלה, שהיתה בת של תלמיד חכם וגוי רוסי,

ועל ערש תוואי האמא הרערה בתשובה והשביעה אותה בת

וברוח הקודש היא אמרה לה, היא היתה רופאה,

שיבוא יום ותפגשי יהודי צדיק ותמסרי את נפשך אפילו למיתה להציל את חייו.

וככה היה שהיא הצילה אותו. השנייה היתה בת להורים קומוניסטים ומפקד המחנה חתם עליו גזר דין מוות בירייה, והיא פתחה בשביתת רעב.

היא היתה בת יחידה,

וכשהיא התחילה לגסוס אז הוא נשבר וביטל לגזר דין מוות והוא ניצל.

הבנתי.

והשלישית היתה אחת שנולדה להורים צדיקים,

וחיה כאישה צדיקה, וזכתה לעלות לארץ ישראל, וגם פה בארץ המשיכה בהפצת יהדות.

נפלא. חשבתי שרק לי יש סיפורים. אני רואה שגם לך.

תודה רבה.

כן, עוד

מישהו שרוצה להגיב?

ואחרי זה אני עובר לאל-קפונה.

יש עוד מישהו שרוצה להגיב?

אין.

אין.

עכשיו בואו תשמעו מה המבחן שלנו ומה הבעיה.

זה בשבילכם, אתם לא תשכחו מה שאני אומר עכשיו.

האדם מורכב משני ניגודים.

מצד אחד יש לנו את האיברים הגשמיים שלנו,

ומצד שני שוכנת בתוכם הנשמה הקדושה.

כמו שכתוב, וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים.

הגאון הצדיק הרב לייב חסמן זכר צדיק לברכה

הביא משל חודר

להרכב

המנוגד שנמצא באדם,

זה שהוא עשוי מעפר ובתוכו נשמת חיים.

ונוסיף לתאר את מה שהוא אומר ונמשיך אל המוסר השכל שיוצא ממנו.

פעם אחת,

בעקבות הלשנה של שונאי הדת,

גזרה המלכות על החפץ חיים, זכר צדיק לברכה,

מאסר ממושך,

והוא נלקח מאחורי סורג ובריח

וישב בכלאו.

באותה תקופה נדפס גם אל קפונה,

שהיה בשעתו ידוע לפושע גדול, רוצח נתעב,

ולרוב רשעתו ואכזריותו הטיל אימה ופחד גם על המלכות עצמה.

רק הזכרת שמו עוררה חלחלה אצל רבים.

לאחר מאמצים רבים

הצליחה המלכות

לאסור אותו

והכניסה אותו לבית-הסוהר,

לחדרו של החפץ חיים, זכר צדיק לברכה.

עכשיו אנחנו ננסה לתאר לעצמנו

כיצד החפץ חיים

ואל קפונה יושבים ביחד בכפיפה אחת בתא אחד.

אנחנו סבורים

שהחפץ חיים, אדם נמוך,

צנום,

חלש ותשוש,

יושב מצד אחד,

מולו אל קפונה,

גבע קומה,

רחב מידות,

והוא מנחית אגרוף ישר לפנים של החפץ חיים.

אבל אנחנו רואים מחזה פלא.

החפץ חיים פונה לאל קפונה ושואל אותו על אחת תמוהה ברמב״ם.

ואל קפונה מניע את הגודל שלו ומיישב מדברי הרשב״א.

לא נאמין הרי אם נראה דבר כזה בעינינו, נכון?

ונחשוב שאנחנו חולמים בהקיץ.

אך כך בדיוק היה הדבר.

כשגמרו לדבר בלימוד,

עברו לאגתה,

והחפץ חיים הביא זוהר,

ואל קפונה עונה לו מכתבי הארי.

אחר כך ישבו ליד השולחן לסעוד שעודה.

החפץ חיים מברך, המוציא לחם מן הארץ,

ואל קפונה עונה אמן.

החפץ חיים אומר דברי תורה על השולחן,

ואל קפונה מאזין, הפלא ופלא.

והפלא הזה לא משל,

הפלא הזה לא משל,

אלא נמשל ממש.

הפלא הזה מתרחש כל יום, כל יום,

בכל אדם מאתנו שיושב כאן.

האדם מורכב מגוף ומנשמה.

הגוף

זה אל קפונה.

יש לו רצונות ותאוות שפלים.

כמו שאמר פעם אחת מחכמי המוסר,

אם היינו רואים רוצח כחמלינצקי,

יימח שמו וזכרו,

שלא נחשוב שאנחנו לא היינו יכולים להגיע לשפלות שלו,

שהרי הוא בשר ואדם כמונו.

ואם היה רוצח כזה,

הרי שבכל אדם יש את הכוחות ואת היכולות להגיע עד כדי כך.

אם ראינו שיש היטלר וחשבנו שזה הטופ של המדרגה

של החיה הרעה,

אנחנו רואים את ההמדי עוקף אותו,

וכן להפך.

אם היה אחד כמו החפץ חיים,

הרי שכל אדם יכול להגיע גם לדרגות גבוהות לפי כוחותיו שניתנו לו.

אלא שהחפץ חיים המליך את הנשמה שלו על הגוף.

הוא המליך את הנשמה,

את החפץ חיים,

על האל קפונה שבו,

שזה הגוף.

והוא שעבד את כל הגוף שלו לצורך הנשמה.

אבל הרשעים עושים הפוך,

ממליכים את גופם

על נשמתם

ומשעבדים את נשמתם

לצורך מילוי תאוותם ברצונותיהם.

ומעתה נאמר

שכשהורכב האדם נשמה עם גוף,

הרי זה ממש חפץ חיים באל קפונה בכפיפה אחת.

וכך

אנחנו סגורים ומורכבים

כל ימי חיינו, מהילדות עד יום המיטה.

אנחנו הולכים חפץ חיים באל קפונה ביחד,

בגוף אחד,

נשמה אחת.

עכשיו שימו לב,

החפץ חיים באל קפונה לומדים בבית המדרש

ומשתובבים יחד במשחקי הילדים,

גודלים יחד,

אוכלים יחד, ישנים יחד,

הכול בשיתוף מלא.

אומן נפלא מראה לראות.

אדם חוזר בליל שבת מבית הכנסת.

זה אנחנו.

עכשיו תתארו לכם, זה מדובר עלינו עכשיו.

אדם חוזר בליל שבת מבית הכנסת, ומה הוא מורכב שם? אתם זוכרים, כן?

כל אחד מאיתנו מורכב מהחפץ חיים באל קפונה.

החפץ חיים שבאדם פותח ואומר,

שלום עליכם, מלאכי השלום,

מלאכי העליון.

מקדש על היין בסילודים,

וכשאומר,

ויחולו השמים והארץ וכל צבאם,

כולו אחוז ברגשי קודש,

שערי כל האומר, ויחולו,

נעשה שותף לקדוש ברוך הוא, במעשה בראשיתו.

מסיים החפץ חיים את הקידוש,

ואל קפונה מזדרז לשבת על הכיסא ושותה מלוא דוגמב

יין מתוק לחך.

את הקידוש

בזמירות

אמר החפץ חיים,

את הבליעה והשתייה והזריזות לשתות,

זה עשה אל קפונה.

החפץ חיים נוטל ידיים ומברך המוציא,

ואל קפונה אוכל לתיאבון.

שניים,

החפץ חיים עושה את הברכות, אל קפונה סועד על חשבונו.

החפץ חיים מזמר זמירות של שבת בדבקות,

ואל קפונה נועץ את העיניים במנת הבשר שעומדת על השולחן.

כשהאוכל ערב מאוד לחך,

מתפרץ אל קפונה ורוצה להיות בעל הבית.

רוצה לחטוף ולאכול אל קפונה.

ואז מספיק החפץ חיים, תיכף ומייד לפני שאל קפונה מכניס את הבשר,

אז הוא מספיק לומר, לכבוד שבת קודש.

החפץ חיים מספיק להגיד שהאכילה תהיה לא לשם תאווה כמו שאל קפונה רוצה,

אלא לכבוד שבת קודש.

מלחמה בין אל קפונה לחפץ חיים כל השבת.

אחרי שמילאת קרסו והתעייף מאוד,

עכשיו כבר אל קפונה לוקח חוט הסידור ומברך ברכת המזון.

הוא לוקח עכשיו את הסידור. למה? הוא כבר מלא, מפוצץ,

הוא רוצה ללכת לישון אל קפונה.

אז הוא ממהר עכשיו לקחת את הסידור ולברך ברכת המזון.

אחרי זה הם נאבקים,

ויש מאבק בין החפץ חיים לבין אל קפונה.

אל קפונה רוצה ללכת לישון,

והחפץ חיים רוצה ללכת לבית-המדרש ללמוד,

ואל קפונה רוצה לישון,

והחפץ חיים רוצה ללמוד.

בסוף מתפשרים.

אל-קפונה נופל על הכורסה וקורא את העיתון לכבוד שבת.

מה המטרה של האדם בתכלית שלו עלי אדמות?

הווי אומר לעשות את אל-קפונה לכבוד הרב אל-קפונה.

קבלו את הרב אל-קפונה,

יא חביבי,

זו המטרה שלנו, התכלית

זה להפוך את הגוף אל-קפונה לרב הגאון הגדול, הצדיק, החסיד,

הרב אל-קפונה.

זה התפקיד שלנו, זו התכלית,

להפוך את הגוף להיות כזה שכל כוחות החומר יהיו משועבדים לרוח,

כולם יהיו לעבודת השם יתברך.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, ואהבת את אדוני אלוהיך

בכל לבבך,

הכוונה בשני יצריך,

ביצר הטוב וביצר הרע,

ואותם ארכובות של הידיים ושרירי הרגליים החזקים,

ואקרא סמליה חוסן,

במקום לרוץ לדבר עבירה,

שירוצו לדבר מצווה.

במקום ליהנות מהאבז מפוטם,

ליהנות מהוויות דאבייב ורבא,

כך לרומם את כל הכוחות של הגוף,

להעלות אותם לרוחניות,

ואז כל אחד מאיתנו יזכה להיות החפץ חיים כולו.

וכך היה באמת החפץ חיים, זכר צדיק לברכה.

הוא היה כולו החפץ חיים,

ולא היה בו משהו מאל קפונה.

הוא הפך את אל קפונה גם כן

להיות החפץ חיים.

איך וכיצד יכול החפץ חיים להפוך את אל קפונה ולהחזיר אותו בתשובה?

לשים לו כיפה קטנה על הראש?

לא מסתבר.

אל קפונה מוכן לעבור שלוש עבירות החמורות בתורה עם כיפה קטנה, לא מפריע לו.

לא מפריעה לו כיפה על הראש.

אבל אם פגע בך מנוול זה,

מושכהו לבית המדרש.

לעמול היטב בתורה,

לשנן ולחזור,

לייגע את הגוף על עמל התורה,

ואז אנחנו נמצא את התרופה לאל קפונה ונהפוך להיות בריאה חדשה.

כמו שאמר רבא,

תכלית חוכמה, תשובה ומעשים טובים.

תודה רבה לכם.

עד עכשיו שמענו את החוכמה.

זו הייתה חוכמה. עכשיו נעבור לתשובה ומעשים טובים.

כידוע לכם,

אני משתדל הרבה זמן להחזיר יהודים בתשובה

ולקרב אותם לאמת, להכיר את הבורא, אביהם שבשמים,

ולקרוא לו בשם הפשוט אבא,

ולבקש מאבא כל בקשה שאתם רוצים כדי להתקרב אליו.

ואני מבטיחכם שאבא יעזור לכם בכל מכל כול, כדי שתוכלו לזכות להתקרב אליו, באשר זה חפצו ותאוותו שאנחנו נתקרב אליו.

וכמו שאמר דוד המלך, קרבת אלוקים היא טוב.

אז איך הדרך הראשונה שאפשר להתקרב לאבא ולהראות רצינות כשאנחנו באמת רוצים להתקרב אליו לאבא?

אם אנחנו 20 שנה לא פגשנו את אבא,

והאבא הזה הוא אבא גדול,

ואבא חכם, ואבא חשוב, ואבא עשיר,

ואבא שולח לנו מכתב,

האם אנחנו נפתח את המכתב ונקרא מה אבא אומר?

אני מאמין שכן.

ואם המכתב לא בהיר ולא נהיר,

האם נשליך אותו לפח, או שניקח מישהו מומחה

שיכול להבין את השפה

ולהסביר לנו מה כתוב?

יש לנו אבא,

אבא שבשמיים,

והוא שלח לנו מכתב.

המכתב, מכתב אלוקים, חרוט על הלוחות.

הוא נתן לנו תורה,

והתורה היא מורשה,

היא ירושה

לעם ישראל.

ובא הוא מבטיח לא 74 מיליון שקל בלוטו,

הוא מבטיח את כל העולם הזה והעולם הבא, ובגדול,

הוא מבטיח.

אבל הוא אומר, תקרא לפחות מה כתבתי.

אם תקרא מה כתבתי ותלמד מה כתבתי ותעשה מה שביקשתי,

אני אתן לך את כל מה שהבטחתי.

ואבא, כשמבטיח, מקיים.

זה אבינו מלכנו,

עולם ומלואו שלו.

מה שאתה רוצה הוא יכול לתת לך.

מה שאתה רוצה, פשוטו כמשמעו.

אבל תראה לו שאתה בן.

תראה לו שאתה בן, לא חתיכת בשר.

תראה לו שאתה בן.

בן שומע בקול אביו.

בן סורר, לא שומע.

כבד את אביך ואת אמך.

אז אם באבא בשר ודם שאתה מכבד יאריכון ימיך,

באביך שבשמיים,

שנתן לך את הנשמה, את החפץ חיים שבך,

למה אתה לא מכבד?

אבא ואימא שלך נדנו לך את האל קפונה שבך,

ואתה חייב לכבד אותם על האל קפונה שהם הביאו.

ואבא שבשמיים שיביא לך את החפץ חיים,

אתה לא מכבד.

והוא מבטיח לך

שהוא ייתן לך כל מה שתבקש.

אז לכן אנחנו התחלנו לפני כשנה לרשום יהודים ללמוד בחברותות

כדי להתחבר עם אבא,

אבא שבשמיים.

והחלטנו שאנחנו נגיע בעזרת השם לכמות של 12,000 חברותות.

היום אנחנו אוחזים כבר ב-400 חברותות

שלומדים

יהודים רגילים ופשוטים

שלא זכו ללמוד בישיבות,

עם אברכים ורבנים שמלמדים אותם חינם

בכל הערים בארץ.

ואנחנו שמחים גם להודיע בערב זה שבעוד שבועיים,

בטוב באייר,

באולמי ארמונות חן בבני-ברק.

יהיה כנס גדול

של למעלה מ-1,000 איש,

חברותות,

שלומדים תורה, שילמדו שיעור שם בגמרא.

תהיה שאלה אחת שתישאל,

וכולם יצטרכו לפתור את השאלה בחברותות. ישבו זוגות, זוגות, זוגות, זוגות, זוגות,

וילמדו.

והרב שטיינמן,

גדול הדור יהיה באירוע הזה ויברך את המשתתפים.

אני גם אהיה באירוע הזה.

יהיו שם הפתעות,

יהיו חומרים מיוחדים,

יהיו תשורות,

ישודר בשידור ישיר לכל העולם.

אבל את החוויה להיפגש עם גדול הדור בן 96 ולקבל ברכה ממנו,

זו הזדמנות אולי חד-פעמית שאפשר לזכות

וזה פה לא רחוק, בבני ברק, בטו באייר בארמונות חן.

מי שימלא בעזרת השם יתברך טופס שעכשיו יחלקו לו שהוא רוצה ללמוד בחברותא,

ויצלצלו אליו ויסדרו לו חברותא,

יוכל לבוא עם החברותא לשם וישמרו לו מקום לאחר אישור בטלפון,

ויזכה למעמד האדיר הזה.

אז מי שרוצה להיות מחובר לאבא שבשמים כי תכלית חוכמה זה תשובה ומעשים טובים,

הנה ההזדמנות הנפלאה שיש לכם. תרימו את הידיים, שאבא יצלם אתכם למעלה,

תקבלו את הטופס, תמלאו את הפרטים,

ותזכו ללמוד תורה פעם בשבוע לפחות,

פעם בשבוע, חצי שעה-שעה, שעה, זה לא הרבה,

אבל זה חיבור לאבא,

ותוכלו להיות, בעזרת השם יתברך,

באירוע הגדול.

הנשים גם ימלאו טפסים

ויסדרו להן רבניות, למרות שהאירוע בטוב באייר לא מיועד לנשים,

אבל ייתכן שבהמשך יהיו הפתעות.

בינתיים

להתחבר לאבא,

כי האבא רוצה שאנחנו נבין שהתכלית היא תשובה ומעשים טובים.

אז בזריזות למלא,

ואני אלמד אתכם עוד פרק

במעשים טובים, שתדעו

איך נוכל להתמודד מול האיום של אחמדינג'אד,

שמאיים שהוא יפציץ את ארצות-הברית בגרעין

ושיפציץ את ישראל בגרעין.

איך אפשר להתמודד?

תיכף תקבלו סקירה מקיפה בעניין,

ואני רומז לכם שבגמרא, במסכת יומא, כתוב

שאין בן דוד בא,

הכוונה שאין מלך המשיח בא,

עד שיפלו פרסיים ביד רומיים.

זאת אומרת, הפרסיים יפלו ביד הרומיים,

וזה תיכף ומייד.

אז למלא בזריזות

את הטפסים.

בינתיים אני רוצה לברך

עוד מספר אנשים שתרמו מניה למיליון אנציקלופדיות, שאנחנו מחלקים בעוד שבועיים,

והתורמים הם

יונה בדינה, בריאות והצלחה,

אמן. חלש.

אמן.

יונה בדינה, בריאות והצלחה, אמן.

כל המברך מתברך.

ואיתן בנימין

אברהם בן יונה,

בריאות והצלחה.

קמחית בת אסתר ושירה מרים בת חנה ונחום יוסף בן אסתר, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם,

נחת מהילדים, עושר ושלום בית ופרנסה טובה.

אמן.

יפה מאוד, אשריכם. ניר בן שושנה,

בריאות והצלחה מהרה.

שיינדל.

השם יציל את ניר בן שושנה,

שיינצל הוא וכל מה קרה במלחמת גוג ומגוג עם כל עם ישראל,

שיזכה לחזור בתשובה שלמה מאהבה,

שיזכה מכל הדינים, למעלה ולמטה,

שהקדוש-ברוך-הוא יצליח את פרנסתו וייתן לו בריאות שלמה ואיתנה.

נפלא מאוד. למלא בזריזות ולהחזיר,

הנה, הנשים שם, אתם רואים? תרימו את היד, עשיתם יפה, כן, עוד פעם באמצע.

כן.

ואני עובר לגמילות חסדים ומעשים טובים, איך עושים.

אני אתמול הקראתי בהרצאה בפתח-תקווה

כמה קטעים מרבי יונתן אייבשיץ,

ולכבודכם אני חוזר עליהם שוב.

הקדוש-ברוך-הוא אמר לכורש, כורש היה פרסי, מלך פרסי.

כה אמר השם למשיחו,

לכורש.

הקדוש-ברוך-הוא אמר למשיח,

קובל אני על כורש.

אני אמרתי לו שהוא יבנה לי בית,

והוא ציווה מי בכל עמו ויעל.

כורש לא בנה בעצמו את הבית כמו שביקשתי,

אלא הוא אמר לעם ישראל, מי מהעם של הקדוש-ברוך-הוא רוצה לעלות ולבנות

בירושלים את בית-המקדש.

המפרשים תמאו,

איך בן דוד כתוב במסכת יומא דף י'

אין בן דוד בא עד שיפלו פרסיים מיד דרומיים,

ודייקו שאפילו יהיה כבר

מלך המשיח.

כל זמן שלא ייפלו הפרסיים מיד הרומיים,

יתמהמה מלך המשיח.

זאת אומרת, חייבים הפרסיים,

אירון,

אימא עמאדי,

לקבל מכה שעוד לא היתה כדוגמתה מהנוצרים,

ורק אחרי זה יבוא מלך המשיח.

וכתוב לכן, אתנם עד עת יולדה,

ויתגברו הרומיים תשעה חודשים.

ושואלת הגמרא,

ואיך יינתנו הבונים ביד הסותרים?

הפרסיים אפשרו לבנות את בית-המקדש על-ידי כורש,

והסותרים שסתרו את בית-המקדש היו הנוצרים הרומיים.

אז איך יימסרו הבונים ביד הסותרים?

התשובה שאומרת הגמרא,

גזירת מלך היא.

רבי יהונתן אייבשיץ, זכר צדיק לברכה, אומר שהגזירה שגזר המלך כורש,

כשאמר

מי יש בכם ויעל לבנות את בית-המקדש והוא לא בנה בעצמו,

זה גרם שהבונים יימסרו ביד הסותרים,

כי הוא לא בנה בעצמו את בית-המקדש.

עוד מדרש מלפני אלפי שנים, שימו לב מה כתוב.

אמר רבי יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו,

כל מלכי האומות מתגרים זה בזה,

מלך פרס מתגרה במלך ערבי,

והולך המלך הערבי לאדום לנוצרים,

ליטול עצה מהם,

וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם,

וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים מפניו ונופלים על פניהם,

ויאחזו אותם צירים כצירי הולדה.

וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן

נבוא ונלך?

להיכן נבוא ונלך?

ואומר להם מלך המשיח,

אל תתבהלו, ישראל.

כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם.

מפני מה אתם מתיירים?

לא כגאולה ראשונה, גאולה אחרונה.

הגאולה הזאת שתהיה עכשיו לא כמו גאולת מצרים,

כי בגאולה הראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה.

היינו מסורים

מיד פרס, מדי, יוון,

רומי.

אבל,

גאולה אחרונה, אין לכם אחריה צער ושעבוד מלכויות.

זאת אומרת,

אנחנו קרובים מאוד למה שעומד לקרות,

וצריכים להבין שהשיגעון

של המהדי הוא בדיוק מתאים לפי כל הנבואות.

הוא מאמין שהוא המהדי, המשיח של המוסלמים,

והוא יגל את העולם,

והוא יעשה ג'יהאד על כולם,

והוא מאיים על הנוצרים, חבל על הזמן, לא סופר את אובמה, ואם הוא היה בקרבתו,

הוא היה נותן לו גם בנעליים.

אבל אני מגלה לכם סוד

נוסף על הסודות שגיליתי ביחס לאובמה.

לאובמה יש תוכנית,

בהיותו מוסלמי,

להחליש את אמריקה.

וכל מה שהוא עושה

זה להחליש את אמריקה.

הוא גזר,

שלא יגידו יותר, אסלאם קיצוני.

אין יותר אסלאם קיצוני אצלו.

אין.

זה לא יאומן כי יסופר מה שהאיש הזה, בלי שירגישו,

עושה לאמריקה.

אני רוצה להקריא לכם איזה קטע מדהים.

אני מקווה שיש לי אותו פה.

הנה,

בבקשה.

זה נכתב על-ידי שאול רוזנפלד ב-ynet.

מייד לאחר החלטת הבית הלבן

שלא להשתמש עוד בביטוי אסלאם קיצוני,

הוכיחו בכירי נציגיו עד כמה מיליטנטים הם יכולים להיות.

באותו יום

אחמדינג'אד מאיים על ארצות-הברית שהערים שלהם יפצצו בפצצות מלוכלכות, גרעיניות.

מה זה מיליטנטי?

אין יותר מזה. אתם יודעים מה זה איום רשמי של ראש מדינה שמאיים שיפציץ את ערי ארצות-הברית ואובמה שותק?

אתם מבינים את זה?

ההמשך הטבעי לנאומו ההיסטורי של ברק חוסיין אובמה בקהיר,

כנראה של ההחלטה החדשה של הבית הלבן לא להשתמש במינוח

אסלאם קיצוני ומיליטנטי,

לא יכול להיות תזמון מוצלח יותר.

עוד לא חלפה יממם ההחלטה,

וכבר מיהר הנשיא האיראני לחרוץ את לשונו

ולאיים על אובמה בשבירת שיניו.

כמובן שזה לא בדרך קיצונית ולא מיליטנטית.

הרי אובמה אמר שאין אסלאם קיצוני ומיליטנטי,

ואם ההמדי אומר שהוא ישבור לו את השיניים,

מה פתאום?

זה לא מיליטנטי וזה לא כוחני בכלל.

זה פשוט תרבות כזאת

ששוברים שיניים וזורקים נעליים.

ובעולם, אין יותר אסלאם קיצוני ומיליטנטי,

ואמריקה והאסלאם חולקים עקרונות של צדק וקדמה,

סבלנות

וכבוד לכל בני האדם, כמו שאמר אובמה בעצמו פחות משנה.

ככה הוא אמר.

הוא אמר, האסלאם

ואמריקה חולקים עקרונות של צדק, קדמה,

סבלנות וכבוד לכל בני האדם.

כך אמר אובמה.

זה לא טמבל,

זה נשיא המעצמה העולמית,

כדברי אובמה בעצמו מלפני שנה,

אבל נדרשות כמה תוספות עובדתיות מינוריות

לשם השלמתו של המילון הנשיאותי המתקדם הראשון.

למשל,

כאלה שיבהירו איך צדק קידמה סבלנות וכבוד לכל בני האדם.

להווי ידוע, היו תמיד נר לרגליו של האסלאם.

המעתיר בשלל גרסותיו

איך זה מתיישב עם אחמדינג'אדים,

בן לאדנים,

נסראלות,

טליבאנים,

אל-קאעידות וג'יהאדים,

סקילת נשים שסוטות מדרך הישר,

קציצת איברי גנבים,

הלקאות של הנשים

עם הכחשת השואה במלוא החופן,

עם נשים הכלואות ברעלות,

חיג'אבים,

ניקאבים ובורקות,

ועם תינוקות של בית רבן הגדלים על האמונה השלמה שנציגי הרוע בהתגלמותו בימינו זה אמריקה והיהודים מישראל.

כל זאת, כמובן,

עם הובלה של יותר מ-90% מהטרור העולמי,

בלעדיות כמעט מלאה בייצור וייצוא של מחבלים מסוף העולם ועד סופו,

בשכבת אינטליגנציה שמלאה משתמה למערב ולערכיו,

ושמשוכנעת בכל לבה שכמעט כל חוליו ונחשלותו של עולמם

מונחים לפתחו ולאחריותו

של הקולוניאליזם המערבי המשוקץ.

שמעתם?

הם לא מיליטנטים,

הם לא כוחנים,

הם אוהבים ממש את כל העולם.

כישרונותיו מעין אלה

מנשבות מעבר לים,

ונקל להבין איך כל זב חוטם ומצורע

רואה לעצמו באחרונה צורך והיתר להפוך את ישראל לשק חבטות.

כך יכולים לרוות להם בנחת דיקטטורים מוטרפים,

חוטפי זכויות אדם מקצועיים,

מנהיגים ערבים מתונים וצדקנים, ליברלים מדופלמים,

בין השיח כמעט ואין מפריע במעלליה של ישראל,

בעוולות הציונות ובממשלתה מחרחרת ריב ומדון.

אנחנו אשמים בכול.

אנחנו אשמים שיש בן-לאדן,

אנחנו אשמים שיש ג'יהאד,

שיש נסראללה,

שיש אבו מאזן, שיש טרור.

אנחנו אשמים בג'יהאד,

אנחנו אשמים בכול.

אנחנו, מגיע לנו דוח גולדסטון.

קרוב לוודאי שארדואן הטורקי לא נזקק נואשות לתדרוכים מהבית הלבן

לפני שהוא משתלח בישראל.

הוא רואה בנו איום

לשלום הגדול ביותר באזור.

עבדאללה ירדני

לא צריך להקריא מרשימת מסרים סדורה שנוסחה בעבורו בחדר הסגלגל

לפני שהוא מספר לנו על בדידותנו הרבה בעולם.

וצ'אבא סווניצואלי

לא נדרש להיוועץ ברם-עמנואל לפני שהוא קובע כי ישראל הוקמה כדי למנוע אחדות

בעולם הערבי.

יושב-ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו״ם, מוחמד אל-ברדעי,

לא נדרש לאישור של הילרי קלינטון לפני שפוסק שהכיבוש הישראלי מבין רקוח.

ואובמה כמובן אינו מסב באישון לילה עם אסלאמיסטים נבחרים לתיאום עמדות בנוגע להשתת איומים,

חרמות

וחרפות על ישראל.

מספיק איך שהוא משדר שהאסלאם

זה האנשים הכי נאורים והכי סובלניים,

זה כבר נותן פתחון פה לכל אלה שציינו שיגידו את מה שאמרו.

ואולם כשהנשיא האמריקני טורח בפומבי

לנזוף בממשלת ישראל על אישור בנייה של מרפסת,

שמעתם אותו נוזף

בפלסטינים שמלמדים תינוקות וילדים להילחם ומצלמים אותם עם נשק ועם חגורות נפץ בגיל שלוש, ארבע, חמש, שש.

שמעתם שהוא אומר משהו להם?

מרפסת?

מרפסת? בונים?

בונים מרפסת היהודים?

וואי, וואי, וואי, איזה נזיפה מחוף אל חוף.

והוא דואג שהעוזרים הנאמנים שלו יסוסו לפרסם את התמונה שלו בתנוחה מתנשאת ומזלזלת עם רגליים על השולחן,

בשיחה טלפונית עם נתניהו,

כשהוא נוזף בו.

הוא גם שולח את קלינטון לגעור באורח ולהשפיל את ראש ממשלת ישראל.

כמובן, גם בקשות הבית הלבן מהקונגרס

לשנות את החוק כך שיאפשר לסייע ביטחונית לרשות הפלסטינית,

גם אם חמאס יצטרף לממשלת אחדות,

שמעתם?

הוא משנה את החוק.

ארגון הטרור חמאס, שהוא מחוץ לחוק,

אם יהיה בממשלת אחדות עם הפלסטינים,

הוא כבר משריין להם תקציב

שיוכל לתמוך בהם.

כמו בחינת אפשרות להושיט יד לגורמים מתונים בטליבן,

אנשים שלא נפגשים בסתר עם טליבניסטים,

או נכונות להוציא את סוריה מרשימת נותני החסות לטרור כשהיא נותנת סקאדים ללבנון

והוא שולח שגריר לשם.

גם אם הוא מוכן לבחרות ברית זוגיות,

אסד הם השליט האיראני.

וזה מלבט את התחושה הגלובלית שהסעד האמריקני לישראל בממשל של אובמה נעשה דומה יותר ויותר למשענת קנה רצוץ.

אובמה לא אתנו, יהודים.

אובמה נגדנו,

והוא גם נגד אמריקה.

והדברים יתבררו בהמשך.

כך יכול ארדואן להוסיף נדבך על נדבך לקראת ההוצאה לאור של המהדורה הטורקית העדכנית

של הפרוטוקולים של זקני ציון,

בלי שחלילה יטריד את מנוחתו הספק שיבולע לו מהאמריקנים.

כך יכול עבדאללה להלך אימים על ישראל ללא כל חשוש מנזיפה אמריקנית,

כשכמובן אין זה כלל משנה עד כמה נלעגים דברי המלומד הטורקי,

שאמר שישראל השתמשה באורניום מדולל בעזה,

או שהסטטיסטיקן הירדני אומר שערביי ישראל יגיעו תוך שמונה עד עשר שנים ל-50% מכלל האוכלוסייה בישראל.

אתם זוכרים שפעם ניחם אותנו פרס ורבין שאנחנו עוד מעט נזכה למזרח תיכון חדש?

בשנות ה-90?

ואני הוצאתי ב-1992 את הקלטת מס' 35 של שלום עם ערפאת,

שהשלום עם המחבלים לא התקיים, רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל מתגבר?

אם אתם לא זוכרים, קלטת 35 באתר שופר,

בטפ, תשמעו.

מה הבטיחו לנו?

הם קיבלו פרס נובל לשלום.

ערפאת קיבל פרס נובל לשלום,

כי הולך להיות מזרח תיכון חדש,

רכבות ירוצו-יעוצו מסוריה לתל-אביב,

מתל-אביב

ללבנון לביירות,

ומביירות הם יטוסו ישר לאירן.

ממש מזרח תיכון חדש הבטיחו לנו.

הכול יהיה גינות ופרדסים,

וכולם ילכו עם ג'לביות.

אבל חשבו שיהיו פה פלסטינים מתונים ומשוחרי שלום.

בעשור השני של המאה ה-21 יש לנו כבר עולם חדש.

בטח אומרים לנו שהוא יהיה כבר

ללא ג'יהאדיסטים וללא קיצונים אסלאמיסטים.

לפי דברי אובמה, לא קיימים כאלה בכלל בעולם. הוא לא נתקל בהם.

הוא לא ראה עד היום אסלאם קיצוני מיליטנטי.

לכן אסור באמריקה יותר להגיד אסלאם קיצוני מיליטנטי.

אתם יודעים, חלומות

מקומיים וגלובליים זה טוב,

אבל אתם יודעים, החלומות גם צריך להתעורר.

וזה החלום של אובמה החלמן.

הוא חולם חלומות.

צריך לשלוח לו את יוסף,

שיפתור לו את החלום.

עוד מעט יבוא משיח בן יוסף,

יפתור לו את החלום.

עוד מעט יהיה בית עשו לקש

ובית יוסף להבה.

ואז יראו כל העולם בדיוק

היכן הדברים נעוצים

בדברי הנביאים.

אז אנחנו מתקרבים מיום אל יום לפיצוץ הגדול.

אנחנו בפתח לגוג ומגוג.

מיום ליום זה נראה...

יותר גרוע,

ויותר גרוע,

ויותר גרוע.

מה אנחנו צריכים להספיק?

אם לא נספיק,

אז לא נספיק.

וזה לא מספיק

לא להספיק.

חייבים להספיק.

אז מה אני עושה עכשיו?

אני מחלק מיליון אנציקלופדיות בחינם.

מיליון.

בכל אנציקלופדיה יש 400 שעות של וידאו,

סרטים שלי,

שיש בהם תשובות לכל השאלות שאפשר לשאול.

400 שעות בכל דיסק של 8.4 ג'יגה.

זה אומר שאני הולך לחלק בעוד שבועיים 400 מיליון שעות של דברי תורה בישראל.

ועם זה אני מקווה להספיק לבלום את מה שלא נספיק אם לא נחלק.

כי אם עם ישראל לא יעשה תשובה,

המצב שלנו יהיה גרוע ביותר.

כל הנשק שלהם מכוון לכל ערי ישראל, ובפרט לתל-אביב.

לכן קיבלתם דיסק בשקית

של 120 שעות

בדיסק אחד,

המלחמה על תל-אביב.

וצריכים להתכונן, רבותיי,

כי מול חמאס וחיזבאללה גם איראן ונאסראללה ובין לאדן ומועמאר ופלסטין וכל השאר.

מה אנחנו יכולים לעשות?

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

מהי?

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

אז עכשיו לחימום,

ושתהיו מוכנים,

כי תכלית חוכמה זה תשובה ומעשים טובים.

תחממו את הידיים ומחיאות כפיים חזקות ותתכוונו על הראש של אחמדינג'אד.

חזק אבל, חזק, חזק.

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לאחר נגוג ומגוג טילים רבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעים ואישים ורע?

נר בתורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביא.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל העם היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים לתשובה.

כל אחד יחזיר אחד השנה.

משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון.

סוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו יגבע מול הצועקים.

שמע ישראל השם אחד.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל העם היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

תודה רבה.

שמע ישראל השם אלוקינו בה השם אחד.

שמע ישראל השם אלוקינו בה השם אחד.

כן, אז העצה היחידה שיש לנו כנגד כל האיומים

זו התשובה של עם ישראל.

אני מקריא לכם מה אמר נשיא רוסיה.

אם ישראל תתקוף באירן,

תאחל מלחמת עולם.

ביום שנפתחה ועידת הגרעין בוושינגטון מזהיר נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב

כי אם ישראל תתקיף את אירן,

היא עלולה לפרוץ מלחמה גרעינית כלל-עולמית.

בריאיון לרשת ABC אוסיף מדבדב

כי הטלת עיצומים על טהרן עשויה להגביר את צנעת המערב בה.

לדבריו, מנהיגי אירן משתמשים בנושא של הגרעין לליכוד העם.

נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב

מזהיר כי תקיפה ישראלית על אירן היא התסריט הגרוע ביותר,

כלשונו עלול להוביל למלחמה גרעינית עולמית.

אם ישראל תפציץ את מתקני הגרעין, אפשר לצפות לכול,

כולל שימוש בנשק אטומי במזרח התיכון.

זה יכול להוביל לקטסטרופה עולמית

ולאובדן נוראי של חיי אדם.

מי שזוכר את ההרצאות שלי והקלטות והווידאו שנמצאים באתר, וחלק ברשותכם,

אמרתי מזמן שבארץ ישראל תיפול פצצת אטום,

כמו שכתוב ביחזקאל ל״ח ול״ט,

יש תיאור של פצצת אטום בישראל.

אז אנחנו צריכים להיות מודעים.

אבל כתוב גם שיפול מצדך אלף ורבבה מימיניך, אליך לא ייגש.

מי שיהיה צדיק וראוי לא להיפגע,

אז יפלו מסביבו 11,000 והוא יישאר חי.

כמו שבהייטי

אנשים יצאו מההריסות אחרי שלושה שבועות.

אם השם מחליט שמישהו יחיה,

גם אם שלושה שבועות הוא לא אכל ושתה,

הוא נמצא תחת ההריסות, הוא היה אמור להיחנק רק מהאבק,

הוא יכול לצאת חי,

כי מה שהשם מחליט זה מה שיהיה.

אבל תהיה פצצת אטום פה.

אז לכן כל אחד צריך להגן על עצמו.

איך מגינים?

לא במסכות אב״כ שמחלקים עכשיו וגם לבעלי זקן אין בינתיים בכלל.

אז זאת אומרת, גם לא ברור שהן עובדות

כי במלחמת המפרץ זה היה טוב לפורים.

50% לא היו תקינות בכלל,

לפי דוח שנמסר לאחר מכן.

ומזרקי הטרופין הרגו כמה אנשים.

אז אני לא יודע כמה אפשר לסמוך על זה.

אבל חוץ מזה, פצצה לא מעניין אותה אם אתה עם מסכה או בלי מסכה.

פצצה פוגעת גם עם מסכה.

במלאך המוות בכלל מזהה גם מתחת למסכה.

ואת מי ששולחים אותו להביא הוא מביא.

אז ככה שהמסכה לא עוזרת במיוחד.

מכל מקום מה שצריך ודאי זה זכויות. רק זכויות יכולות להגן על בן אדם. אם יש לו זכויות,

אז יש סיבה שהקדוש ברוך הוא יציל אותו מיד המקטרגים.

אבל אם אין לו זכויות אז המקטרגים יש להם כוח לעשות מה שהם עושים.

על כן אנחנו צריכים להרבות תשובה בעם ישראל.

חייבים לעשות תשובה אנחנו,

לנצח את האל קפונה שבנו.

ואנחנו צריכים גם לדאוג שהשכנים שלנו יחזרו בתשובה. כי מי שגר בסביבה לא טובה

הוא עלול להתפס ברעת המקום.

כידוע לכם, אם לא היו זכויות ללוט,

של אברהם אבינו,

כשהוא היה בן דודו הוא היה נספה עם אנשי סדום ביחד.

רק בזכות אברהם הוא ניצל.

אבל זו זכות גדולה מאוד.

אדם, כתוב אוי,

אוי

לרשע ואוי לשכנו.

אז מי שלא דואג שהשכן שלו יהיה צדיק,

אז נאמר עליו, אוי לרשע ואוי לשכנו. צריכים לדאוג גם לשכנים.

צריכים לדאוג שהסביבה תהיה שומרת תורה ומצוות,

שההגנה תהיה מרחבית עד כמה שאפשר.

על כן אנחנו הולכים לחלק את המיליון.

אומנם לא גייסנו עדיין את כל הכסף ואנחנו ממשיכים לגייס,

אבל אנחנו לקראת הסוף,

ובעזרת השם אנחנו יוצאים בעוד שבועיים כבר עם המנה הראשונה.

אתם מבינים מה אני אומר?

מיליון מיליון אנציקלופדיות בכל תיבת דואר.

זה קרוב לחמש מיליון יהודים יצפו באנציקלופדיה האינטראקטיבית.

זה נקרא The Jewish Videopedia.

The first videopedia in the world.

יש ויקיפדיה, זה וידאופדיה.

מדהים, רבותי, מדהים.

זה סטארט-אפ של ארגון שופר.

אין אפילו לגוגל כזה.

ואנחנו מזכים את האנשים שרוצים לזכות להיות שותפים בדבר הזה.

מי שזוכה ליטול מניה בדבר הזה הוא שותף בכל המיליון אנציקלופדיות.

כמו שבונים בבית-הכנסת עשרה אנשים והם שותפים בכל הזכויות של בית-הכנסת, המתפללים והתפילות

כל משך קיום בית-הכנסת.

כל הזכויות של העשרה שתרמו.

כל מי שתורם למיליון

זוכה להיות שותף במיליון וב-400 מיליון שעות של תורה, חוץ מהחזרה בתשובה

של למעלה מחצי מיליון יהודים מינימום.

לכן אני רוצה לסיים מיליון יהודים בתשובה תוך שנה,

ואני הולך לבצע את זה, כמו שאמרתי.

מי שזוכה לתת מניה מובטח שהוא בן העולם הבא. תקשיבו טוב מה שאני אומר,

מובטח שהוא בן העולם הבא.

כמה זו זכות להיות שותף במניה?

1,000 דולר בעשרה תשלומים.

מי שיכול במזומן, עדיף. מי שלא, בעשרה תשלומים.

מי שלוקח מניה, אני מברך אותו כאן על הבמה בברכה שיחפוץ מהרה.

הנה הראשון,

והגברת השנייה למעלה, תבואו לפה.

מחיאות כפיים לבני העולם הבא.

אשריכם ישראל,

אלה שרוצים לזכות בהם, גם אתה,

אשריכם, הנה השלישי שזוכה במניה. בואו לפה.

מי עוד רוצה לזכות במניה?

הוא כבר תרם קודם?

כן, הוא כבר תרם?

פה זה?

לא זה. זה?

רק שנייה. הנה, היהודי, כן, אני מברך.

לעילוי נשמת יעקב בן בתיה, מנוחתו עדן,

ורפואה שלמה למרדכי בן יעקב

ולאסתר בת רבקה מהרה.

איזה קמצנים.

עזק!

מברכים יהודים.

יופי, אמן.

מי עוד רוצה לזכות במניה? בוא, הצדיק, בוא אשריך, יא חביבי, יא חביבי.

עד שאדם זוכה שיש לו כסף, הוא יכול לתרום מכספי מעשר ולזכות לעולם הבא ולהציל יהודים

ולהיות שותף במיליון אנציקלופדיות.

400 מיליון שעות של תורה. שמעתם פעם מושג כזה?

זה כמו שש פעמים לחיות מהאדם הראשון עד עכשיו, שש פעמים,

וללמוד תורה בלי הפסקה 24 שעות.

מה זה?

פה כתוב?

תתמלא שם למטה ואני אברך.

תתמלא שם ואני אברך.

כן.

מי עוד?

אני אראה לכם עוד מעט מה זה אנציקלופדיה,

יא חביבי.

מי עוד לא ראה מה זה אנציקלופדיה,

שירים את היד?

מי עוד לא ראה?

אז אני לא אראה לכם.

כן.

מי עוד רוצה לזכות?

אני הולך לחלק לכם מתנות. הנה עוד יהודי. זה אתה? זה אתה באמת?

רציני?

הנה עוד יהודי.

בוא.

שם ושם האמא.

עידן בן

תמר ואשתך,

רעות בת,

יוכבת, תזכו לכל טובה וברכה.

בריאות והצלחה.

פרנסה טובה.

זרע חי וקיים.

בנים צדיקים.

השם ימלא משאלות לבכם לטובה.

שיהיה בריא.

ושאשתך תזכה ללכת בכיסוי ראש,

ואני נותן לה שלוש מטפחות בשלושה צבעים.

והילדים יהיו צדיקים מירעים. בני כמה הם?

כתינוקות. כמה תינוקות?

אחד. השני כל יום צריך לעבוד.

הבנתי. אז כך. הנה כבר יהיו לך שתי כיפות בשבילם.

יפה מאוד.

מי עוד רוצה לזכות במניה יהודים יקרים? זו הזדמנות של החיים, כמו שאומרים. לא כל פעם אפשר לזכות, גם לא בכל דור.

דבר כזה עוד לא היה מעולם,

מחורבן בית שני עד עכשיו.

אז מי שרוצה לזכות להשיב את הבנים לאביהם שבשמים,

ושהקדוש-ברוך-הוא ישמח לקראתו,

הנה ההזדמנות שלכם,

1,000 דולר, הסרה תשלומים. אלה שרוצים מחוץ-לארץ או מהארץ,

בטלפון נצלצל

054-08531. כן,

הגברת, תגיד לי מה, תגיד שם.

נאנה בת?

נאנה רבקה בת?

נאנה רחל, ובעלך?

ראובן בן?

ורדה, תזכו את והילדים והוא בכל מלה דמיטב.

בריאות שלמה ואיתנה.

פרנסה בשפע רב.

סייעתא דשמיא.

הצלחה בחינוך הילדים.

זרע חי וקיים.

ומילוי משאלות מהרה.

אזק וברוך אשרייך שזכית

בזכות נשים צדקניות עתידים לגאה לישראל.

מי עוד רוצה לזכות?

בעזרת השם יתברך במניה,

בן העולם הבא.

רבי עקיבא, במסכת שמחות, פרק שמיני, אומר לבן שלו שנפטר.

מובטח אני שהוא בן העולם הבא שזיכה את הרבים.

מי שמזכה את הרבים,

וחזרה בתשובה זה למעלה מזיכוי הרבים,

בין העולם הבא.

אתם רוצים לעולם הבא לזכות? בטוח.

בטוח.

רוצים?

יש לכם הזדמנות להיות שותפים בזיכוי הרבים שעוד לא היה כמוהו בעולם.

מיליון אנציקלופדיות בחינם.

עוד רוצה לזכות ולקבל ברכה חזקה. רמלה, אני מתפלא עליכם.

פתח תקווה,

היו אתמול קרוב ל-20 יהודים שזכו להיות בני העולם הבא.

ורמלה,

חלש, אני מאוכזב.

מאוכזב.

אבל אני לא מתייאש.

הנה עוד אחד, אתם רואים?

אין, אין, אין. היהודים נטבעים ונותנים, נטבעים ונותנים.

אשריהם ישראל.

מי עוד מצטרף למועדון?

מועדון הזכאים לעולם הבא. מי עוד מצטרף?

אהמדי הודיע שעוד חודש הוא מצטרף למועדון הגרעין,

ואנחנו מצטרפים למועדון של גדולי מזכי הרבים בעולם בכל הדורות.

מי רוצה לזכות?

מי זוכה בנוסף?

מי עוד זוכה בכבוד?

הנה, אשריך. למה הטרחת אותי עד עכשיו?

היית קופץ קודם.

הנה, מתוק, עוד אחד, יהודי יקר,

זכה אברך. אברך.

מי שאין לו אמצעים, תראו, תורם. מי שיש לו, לא תורם.

קונה פלאפל,

כמו ברק.

ביום העצמאות הוא יאכל פלאפל,

בגלל הדוח של מבקר המדינה.

כן, מי עוד רוצה לזכות להיות בן העולם הבא ולהציל יהודים?

כי התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

בוא, בוא, אשריך, אשריך. בוא.

בוא.

בכבוד, הנה.

זכה עוד יהודי. אין, אין. גם אתה?

וואי, וואי, וואי. עכשיו רמלה מתעוררת.

זה עוד אחד.

כן? עוד אחד? יא, חביבי, איפה מחיאות כפיים?

אואו, וואו, וואו, וואו. איי, איי, איי.

אוו, וואו, וואו, איי, איי, עיי.

איי-איי-איי-איי-איי,

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי.

מה השם?

עמרם בן-משה. עמרם בן-משה ואשתך?

תזכה לחופה בקרוב.

כן. בריאות והצלחה,

פרנסה טובה בשפר ערב ובן הקן,

עלייה רוחנית

במילוי משאלות לבך לטובה ופרנסה

פרנסה,

בברכה.

תהיה בריא.

אשריך.

אחרי זה.

כן.

מי עוד זוכה?

מי עוד זוכה, רבותי?

אם המספרים אצלי מונחים טוב, אז אנחנו מתקרבים לעשר.

מי רוצה להיות עשירי קודש?

עשירי קודש?

עשירי זה באמת קודש.

יא חביבי, זה מניין, מניין של יהודים ברמלה. אומנם זה חצי מפתח-תקווה,

אבל זו כבר התחלה טובה.

הנה, עוד יהודייה? כן, אני טועה או צודק?

הנה, אשריכם ישראל, בכבוד.

הנה, יהודי, יהודי. הנה, פה, פה, עוד יהודי.

זכה, עשירי יהיה קודש.

זכה. בינתיים, שתדעו רק,

כשנרשמו פה 31 גברים ו-14 נשים ללמוד בחברותות,

אל תשכחו לצלצל לארגון שופר, להזמין מקום 0, 3, 6,

5 פעמים 7 ו-9,

ואתם תהיו עם מקומות שמורים בטובי אייר בארמונות חן. גם אתה?

יא חביבי!

יא חביבי! הנה גם עוד אישה. יא חביבי, איזה זכויות.

עם ישראל לא מפחד לתת את הכסף לקדוש-ברוך-הוא כי הוא יודע שהוא יחזיר להם בגדול.

הן ישבה עליזה בת עדה רחל ואברהם בן אסתר הלוי

יזכו לבריאות איתנה,

יזכו לראות פני משיח,

יזכו לבן זכר ולזרע חי וקיים מהרה.

אשריכם ישראל.

מי עוד זוכה, בעזרת השם?

בסדר, לא לאיים עלינו.

כן, מי עוד זוכה? יש עוד מישהו?

אני מאמין שאנחנו נעבור את פתח-תקווה. יש לי הרגשה.

אני נולדתי ברמלה, כידוע לכם,

ואני מרגיש את הרמלאים.

אני מרגיש.

מי עוד רוצה לזכות? אתם מקבלים היום ממני ברכה חבל על הזמן. זה לא פשוט.

אני, כשאני שמח,

כל ברכה פצצה.

הנה עוד יהודי שזכה, אשריך.

שם

אברהם בן דוד ושרה ושושנה.

בטובה יזכו לזרע חי וקיים מהרה.

בריאות והצלחה,

נחת במעשי ידיהם, פרנסה טובה,

וישועה קרובה מהרה.

יהיה בריא. הנה עוד אחד.

ברוך השם.

איזה יהודים נפלאים. וואי, וואי, וואי.

כן, שם ושם האמא.

שם מיכאל בן. מיכאל בן. בן מלכב. מלכב. אשתו.

סולומו.

כן, ואשתו.

תזכה בעזרת השם לזיווג הגון. אמן.

תזכה לבריאות שלמה ויתרה. אמן. פרנסה טובה.

אמן. ישועה ועלייה רוחנית.

שמחת חיים.

ובין העולם הבא.

תהיה בראש לך. אה,

זכית.

מי עוד?

מי עוד רוצה לזכות? יהודים יקרים, תזכרו, הערב הזה לא תשכחו אותו.

ערב מיוחד, ניתנה לכם הזכות לפני המיליון.

כשזה יהיה רעש בכל המדינה,

אתם תגידו, וואי, וואי, וואי, איך לא רכשתי לי מניה.

זה פחות ממחיר של מקרר לשים בו עגבניות.

כן, עוד יהודי.

ברוך הבא בשם השם.

שם בשם האמא.

דניאל בן רחמים ומרים.

דניאל בן רחמים ומרים נשוי?

כן. ואשתך?

ריתה בת אברהם. ריתה בת אברהם ורימה. תזכו לזרע חי וקיים.

בריאות והצלחה.

פרנסה טובה ונקל.

כן. עלייה רוחנית. אמן. סיעתא דשמיא,

ותהיו בני העולם הבא, בעזרת השם יגמרם.

יא חביבי,

כל ברכה פצצה. מי עוד מצטרף למועדון?

מי עוד מצטרף? עוד מעט אני מחלק מתנות.

מי מצטרף למועדון?

מי עוד זוכה להיות שותף שלי? רוצים להיות שותף שלי?

יש לכם הזדמנות, אני נותן לכם

את האנציקלופדיה שלי שעבדתי עליה שמונה שנים.

בחינם.

תהיו שותפים. איפה שמעתם דבר כזה?

רייכמן יכניס אתכם שותפים במפעלים שלו?

ביל גייטס יכניס אתכם שותפים במפעלים שלו?

אין דבר כזה.

שותפים במיליון.

מי עוד?

מי עוד זוכה?

מי עוד? יש עוד מישהו שמפתיע אותי?

הנה, עוד יהודי קם. אשריך לחיי העולם הבא.

אין כמו היהודים. אין, אין.

אני צריך עוד שבעה יהודים?

אנחנו מגיעים ל-20,

ואנחנו כמו פתח-תקווה.

גם אתה לוקח?

הופה, הצלם לוקח, יא חביבי.

אשרא ואשרי חלקו.

מה השם?

יפה בת זוהרה. זוהרה, תזכה לחיים ארוכים בריאים ושלמים. בריאות שלמה ואיתנה.

זרע חי וקיים.

פרנסה טובה, עלייה רוחנית וישועה קרובה.

ואני נותן לך מתנה ציצית.

יש לי כבר. יש לך? כל סוף שבוע, אני מניח, קבוע. לא, כל השבוע.

אשריך, יא חביבי.

איפה מחיאות כפיים? זה מחיאות כפיים? בושה.

אשריך לחיי העולם הבא. זהו, עשית השלמה עכשיו. הפאזל מושלם.

תזכה לכל מילה את המיטב. רוץ לצלם, רוץ.

כן, יהודים יקרים. מי עוד? הנה עוד שני יהודים פה עומדים על הבמה.

מה השם?

שלומי בן בוריס.

ואשתו?

ורד בת ניסן.

תזכו לטובה, ברכה, הצלחה, ישועה, פרנסה,

הצלחה בחינוך הילדים,

וכל מילה דמיטב.

אמן. אשתך תלד בשעה טובה קטרנגולת.

אמן. תהיה בריא. מאוד בחור בשם גבי בן ניסן. גבי בן ניסן יזכה.

שיזכה לתשובה שלמה. תשובה שלמה אמיתית.

תהיה בריא.

אתה בין העולם הבא. אתה רוצה ציצים?

כן. אתה רוצה הודעה?

יאללה.

תרצה לאישה כיסוי ראש?

בכיף.

לך ולה.

אתה רוצה כיפה?

אה, כיפה.

רוצה ספר?

קח ספר.

תהיה בריא בבא.

מתנות ליהודים.

בוא אשריך שזכית.

מה השם?

מה שמה?

אמא שלום.

בת עדינא, תזכה לרפואה שלמה מהירה.

אריכות ימים.

הצלחה, פרנסה טובה, ישועה, נחת מהילדים.

ותזכה לכל מיני דמיטיו וזיווג הגון בזמנו ובעטו.

תהיה בריא.

שים פה, שים פה.

יופי.

יופי, כן.

מי עוד זוכה? הנה עוד יהודי.

כמה יש לנו שם, יעקב? תגיד לי,

שאני לא אתבלבל.

שם ושם האמא.

פניאל, שלמה, בן

מרים ואשתך.

תזכה לזיווג הגון מהירה,

בריאות והצלחה, ישועה קרובה,

פרנסה טובה, עלייה רוחנית ובין העולם הבא.

אבל אני שמח שפעם ראשונה אני שומע את השם פניאל.

אבא שלך, מה?

חכם היה, אה?

מי קרא לך פניאל?

בטח, אבל מי? אבא?

אבא. אבא דתי.

זהו, פניאל, אתה יודע מי זה?

רבי שמעון בר יוחאי אמר לבן שלו,

אחרי שהוא זכה לראות את רב המנונה סבא,

אחד מגדולי התנאים,

שבא מעולם האמת,

קרא לו רבי שמעון פניאל שזכה לראות פני אל.

אשריך.

אחלה שם.

עכשיו, בזכותך יהיו הרבה שמות כאלה.

ביי ביי.

מי עוד זוכה?

כמה יש לנו? אני חייב לעבור את ה...

בטוח?

אמרתי לכם, עוד שבעה יהודים אני צריך.

אני לא מתייאש.

אני בחור עקשן. ככה הגעתי למה שהגעתי.

מי השבעה הנוספים שעוזרים לי להפציץ את המדינה במקום במיליון טילים?

מיליון דיסקים שיהפכו את העם הזה לעם

שאי-אפשר עליו.

אי-אפשר עליו.

אי-אפשר עליו.

רק התשובה תציל אותנו, כמו בזמן מרדכי ואסתר,

וכמו בזמן החשמונאים,

וכמו בכל הדורות כולם.

רק התשובה.

כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו,

ורק הקדוש-ברוך-הוא מצילנו מידם בזכות התשובה.

שובו אלי ואשובו אליכם.

יכולים להתחבר שניים גם.

אם יש שניים,

יכולים להתחבר שניים ולקחת מניה משותפת.

מי רוצה עוד לקחת

ולהקל עלי שנגמור את החשבון מהר ונתפנה לחלק לכם מתנות?

מי עוד?

מי משמח אותי, אני אשמח אותו.

מי עוד?

ואם הוא לא יכול לעשות את החוק?

מה פירוש שלא יכול?

מה הוא יכול לעשות?

יש לו עניינים מהר, מה הוא יעשה?

בן-אדם זה לא יכול. מה יתרים אחרים? מה יעשה? יתרים אחרים כמו שאני מתרים.

יחליט שהוא לוקח מהשכן הזה 50 דולר, מזה 100, מזה 200 שקל, מזה 300,

יאסוף וייתן ויקנה לו זכויות.

מה עושה בן-אדם שהבן שלו צריך השתלה של כבד?

איך הוא משיג 300,000 דולר?

מה יעשה בן-אדם שהלך לו המקרר והוא צריך להחליף אותו ב-4,000 שקל?

מה יעשה אחד שמכונת הכביסה שבתה ושווקה חיים?

מה הוא עושה?

מה עושה בן-אדם שמשלם כל חודש 4,000 שקל על המכונית,

ביטוח ודלק?

מה עושה בן-אדם? בהרבה מקרים.

בר-מצווה לילד עולה לך 20,000 שקל?

כן.

מה אתה מכניס ילד אחד? לבר-מצווה.

גם אם לא תעשה, הוא נכנס.

אבל ב-20,000 אתה יכול שש מניות לקנות פה ולהכניס אלפי יהודים

לבר-מצווה ממש,

כי הם חילונים והם לא שומרים מצוות בכלל.

ובכסף הזה אתה יכול בלי שום בעיה להציל אלפי יהודים.

כל מניה כזאת שווה 4,000 דיסקים כאלה.

אתה מבין מה אני מדבר?

זה אפס השקעה,

מקסימום רווח. אין דבר כזה בעולם.

מי שלא עושה את זה הוא פשוט טיפש כלכלית.

מתאבדים על זה.

אני לקחתי על עצמי להשיג את המיליון.

אתה תיקח על עצמך להשיג מניה אחת.

אמרתי, לקחת 100 אחרים.

אם היו אומרים לך עכשיו

השכן שלך,

אם היו אומרים לך שהשכן שלך צריך לעבור ניתוח והניתוח עולה 5,000 שקל,

אבל הוא שוכב ואין לו משפחה ואין לו קרובים ואתה השכן שלו,

היית מתבייש לבקש בשביל להציל אותו בניתוח 5,000 שקל מהאנשים, ככה, כל אחד 150 וכו'?

תשמע, זה לא עניין של להתבייש במובן המלה. אז תענה לי, האם היית משיג לו 5,000 שקל לניתוח?

לא יודע אם האנשים היו נותנים. יכול להיות שלא, אבל היית מנסה.

אני הייתי מנסה. לא היית משאיר אותו למות.

לא אשאיר אותו למות. ואם אתה יודע ש-20,000 איש אתה יכול להציל, חלק מהם

הולכים לגיהנום כי הם לא יודעים את האמת,

ואתה ב-5,000, לא ב-5,000,

ב-4,200 שקל יכול להציל אותם,

אלפים כאלה,

שווה או לא שווה?

שווה אם אני יכול לשלם אותם מבחינה כלכלית. אמרתי, מתרימים אחרים. מה כל כך מסובך?

מתרימים אחרים. מה עשיתי עכשיו? מה זאת אומרת אצלך מתרימים אחרים? אני יכול להעביר ערב כזה, לבוא ולהגיד, אני רוצה, אתה לא צריך ערב. אתה דופק, מצלצל לשכן, מצלצל לחבר, מצלצל לדון. מה אני אגיד לו, תן לי בגלל שאני חברתי על זה? אתה אומר, לא, לא.

אני רוצה לשתף אותך במניה שיש בה זכות גדולה.

אכנס לאתר שופר.net,

תראה מה הרב אומר.

אם אתה רוצה להיות שותף אתי,

בוא תיתן כמה שאתה יכול, גם אתה, גם אתה, גם אתה.

שלום, בואו נקנה מניה ביחד.

למה אתם יודעים לקנות את מפעל הפיס ולוטו והכול?

על ספק שתזכו אחד מתוך מיליונים,

כשאתם יכולים ודאי להיות בין העולם הבא.

לא עשינו אלה שלא מאמינים בעולם הבא. שיישארו פה.

לא. סליחה, כבודו. סליחה.

רגע, עד שהוא עונה, מי עוד מצטרף למועדון, רבותי? איפה היהודים של רמלה? אני לא מאמין.

חסר לי שבעה יהודים. זה עוד אחד?

אז 14 כבר?

14. הנה, עד שאתם מדברים, כבר הנשים יותר חכמות מכם.

משה בן דייזי

ומרסל ודייזי

ואיריס יסמין ואריאל בני מרסל,

יזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה, זיווגים הגונים. השנה בריאות, פרנסה טובה,

סיעתא דשמיא וישועה קרובה. אמן. ותהיו בני העולם הבא.

בסדר. מישאל אדרי בן, אורלי.

יזכה לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה,

פרנסה ונקל, עלייה רוחנית,

וסיעתא דשמיא ומעשי ידיו.

נו, נשאר לנו שישה.

הנה, עוד גברת, אשראי.

עכשיו נשאר לנו רק חמסה, חמסה, חמסה, לנצח את היצר הרע ברמלה. לא כל כך פשוט, חבר'ה?

מי רוצה לנצח את היצר הרע?

חמישה אני צריך עוד בלבד,

ואנחנו מגיעים לפתח-תקווה.

מי זוכה הערב לקחת מניה?

מי עוד? עוד חמישה יהודים,

יהודים יקרים,

חייבים לגמור את המיליון. חייבים, חייבים.

מי עוד? שניים שישתתפו ביחד. נו,

שניים שישתתפו ביחד.

מי עוד זוכה?

אחרי 120 שנה יראו לכם. היה פה יהודי

שאמר לכם שבמניה כזאת זוכים לעולם הבא,

ולא התאמצתם.

מה תגידו?

נתנו לכם את ההזדמנות של החיים.

מי עוד רוצה לזכות?

מי עוד רוצה לזכות?

יש עוד מי שרוצה לזכות מתוך החמישה?

מי עוד?

גם את לוקחת זאת שהגיעה עכשיו? כן?

יפה.

יפה.

נו,

עוד ארבעה ואנחנו מסיימים את המניות.

עוד ארבעה יהודים?

יש?

הנה בואו, בואו, בריצה, בריצה, בריצה, בריצה.

יפה.

זיווג הגון מהרה ללאה בת רחל רוזה עם בן חיל.

פרנסה טובה בשפרה,

סייעתא דשמיא ועלייה רוחנית בישועות קרובות.

השרייך שזכית.

מי עוד?

עוד ארבעה יהודים יקרים.

אלון דוד בן אסתר, זיווג הגון,

נסים בן שרה, זרע קודש, אבי ואיתן בן סלווה,

זיווג הגון, ואיילה וקארין בנות דליה, זיווג הגון מהרה.

כן,

זריז.

את מי מברכים כאן? לא כתוב.

כך.

עוד?

יש עוד?

עוד ארבעה ואנחנו עוברים למתנות.

יש?

עוד ארבעה?

לא לאכזב.

רמלה, רמלה, מאמץ,

רמלה,

רמלה,

רמלה,

רמלה,

עוד ארבעה יהודים חזקים,

מאמינים ובוטחים בשם יתברך.

הוא יחזיר לכם בגדול, יהודים יקרים, מי שנותן לאבא, הנה, הנה עוד יהודי. כן, כן, כן, כן.

אשריך.

וואלכ, אני אומר לכם,

עוד לא הוציאו לי את המיץ כמו שהוצאתם לפה.

עוד שלושה יהודים בלבד,

עוד שלושה יהודים בלבד שזוכים.

עוד שלושה יהודים.

עוד שלושה יהודים.

אשריכם לחיי העולם הבא.

אברהם ובזויה, בת ראויה,

רפואה שלמה, זיווג הגון, הצלחה,

פרנסה טובה, ישועה קרובה, נחת מכל יוצאי החלצים.

אמן. ותזכי לכל מידה טובה. אמן. אשריך.

וויקטוריה, בת שושנה, לידה קלה, קתרנגולת.

ורפאל בן אולגה ימצא בית ויישוב טוב מהרה. אמן. ויהיה להם בריאות ופרנסה, וסיעתה דשמיא במעשי עיניהם. אמן. עוד שלושה יהודים בלבד

כנגד אברהם, יצחק ויעקב.

מי זוכה,

בעזרת השם יתברך, ברגעים האחרונים, כמו שאומרים.

נכנס למועדון

של הזכאים.

זכאי,

כמו שאמר רבי עקיבא,

מובטח אני שבני זה זכאי לעולם הבא.

מובטח.

שלושה יהודים.

אולי יהודייה אחת ושני יהודים.

אולי שני...

שותפים.

מה אתם אומרים?

אתם מאמינים שנצליח לעשות פה עוד שלושה יהודים?

אתם מאמינים שאתם לא קמים? אתם מאמינים?

יש לכם הזדמנות כזאת ואתם לא קמים?

לי קשה להאמין. הנה עוד יהודי אשריך ואשריך לחלקך.

שם ושם האמא.

שם.

דוד בן.

ושלמה בן מלכה.

ושלמה בן מלכה. תשובה שלמה. בריאות והצלחה. נחת. פרנסה טובה.

עלייה רוחנית וסייעתא דשמיא.

אשריכם שזכיתם.

עוד שלושה.

שלושה מי יודע.

שלושה אני יודע.

אברהם ויצחק.

נו, הנה עוד אחד.

אשריך וריצה.

חזק וברוך השם ושם האמא.

אליהו בן.

פרידה וראובן. נשוי?

שם האישה.

לאה בת שוריה.

תזכו לזרע חי וקיים.

בנים צדיקים ובנות צדיקות.

בריאות והצלחה.

פרנסה טובה.

ישועה קרובה.

בריאות איתנה.

וקול מילא דמיטב.

ויראת שמיים טהורה.

חזק וברוך.

הגרון שלי חלש כבר.

חבר'ה, עוד שלושה יהודים.

כל ברכה פצצה.

כל ברכה פצצה.

תזכרו

גם עולם הבא, גם עולם הזה.

כל ברכה פצצה.

מי אלה ששוברים את אל-קפונה וסוחבים אותו לפה לבמה?

מי יכול לגרור את אל-קפונה לכאן?

הנה, הנה, כן, זה אמיתי?

עוד לא.

בכבוד.

שם ושם האמא.

שמך?

ניאור בן יפה.

נשוי?

תזכה לזיווג הגון מהירה. שנה.

בריאות והצלחה.

פרנסה טובה.

ישועה קרובה.

מילוי משאלות לטובה.

ותזכה, לסיעתא דשמיא מעשה ידיך בעלייה רוחנית.

תזכה לנסוע בדרכים

בלי שום תקלות.

תהיה בריא.

עוד שלושה יהודים יקרים.

עוד שלושה.

כמה נשאר לנו, יעקב?

כמה נשאר לנו, יעקב?

יעקב?

אין איזה חרדי מלמעלה שרוצה לזכור?

מניה, עולם הבא,

מובטח לו.

עוד אחד!

יא חבאבו בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא.

וואי וואי וואי וואי. בלי שתרגישו 20. אמרתי לכם,

מחיאות כפיים לרמלה!

חזק וברוך.

אתם בטח לא מאמינים שיהיו עוד שתיים, נכון?

אנחנו מאמינים, בני מאמינים,

ואין לנו על מי להישען,

אלא על אבינו

אבינו שבשמים.

מוכנים לקבל מתנות?

רק נברך את היהודי האחרון.

מה השם של היהודי שצריך ברכה?

מה השם שלו שהוא רוצה ברכה?

מה השם?

שחר בן זהבה ואשתו,

סוזן בת,

ז'קלין והילדות,

קיילי ולישי.

קיילי ולישי.

קיילי ולישי? קרוב השם לך ישראל.

צריך להחליף את השמות. קיילי ולישי, תזכור.

בנות של

סוזן.

תזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה, פרנסה טובה,

ישועה קרובה,

בריאות איתנה וכל מילה דמתיו.

אמן.

יהיה בריא זכית.

קח.

הנה לה אשה.

הנה, בשבילך.

והנה, בשבילך.

אשריך שזכית.

אתם מוכנים למתנות?

אני מחלק עכשיו ציציות,

כיסויי ראש לנשים עם סמל של שופר, כיפות עם סמל של שופר.

מי שיש לו סמל של שופר, טילים של חזבאללה לא מזהים אותו.

תזכרו את זה. כשתהיה מלחמה,

תשימו לב.

אני מחלק.

נתחיל עם הנשים.

נתחיל עם סמל של שופר.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.