יבנה - יבנה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הכל מגובש, כולם מכריזים, הפעם מחסלים את ישראל.

ואני אומר לכם שיש לאיראן כבר פצצה אחת או שתיים.

הרי לא יכול להיות שכל אלה מחייכים כל היום מהבוקר עד הערב על פרש.

אני בא לאונו לולו.

לא מאמין בהונולולים ולא מאמין בחוקים שלהם ולא כלום. אבל אם אני אעבור עבירה שם, יעצרו אותי.

אני אומר, אני לא מאמין. תסלחו לי, אני לא חכם כמוכם, אני לא מהונו לולו ואני לא מכיר את החוקים.

אדוני, נכנסת למדינה?

אתה הונו לולולן.

גמרנו. שבורא עולם לא בורא עולם כזה מתוכנן.

וזרק פה, אתה מבין, כמה אנשים ואמר להם, תחיו איך שאתם רוצים.

אכן. הרי אתה בתור אבא, אם תגדל ילדים אתה לא תעשה אותם כמו חתולים שילכו לאן שהם רוצים. אתה מהיום הראשון תתחיל ללמד אותם לדבר, ללכת, לאכול מה טהוב, מה לא טוב, מה נכון, מה לא נכון.

אני לומדת בבית ספר חילוני, ואני חוזרת שם בתשובה.

כן. יש לי עוד שנה וחצי עד שאני אסיים.

ורציתי לשאול אותך מה אתה אומר, לעזוב את זה ולעלות למדרשה?

או שפשוט להמשיך שם כדי שאני אוכל לסיים אחר כך ללכת להפרנס לבן תורה?

כאילו, אחר כך אני צריכה מקצוע.

אז רציתי לשאול אותך, מה עדיף?

חילוץ ברוך הוא עוזר לרב, וזה מתקיים, הברכות.

אבל אותו דבר, מאידך גיסא, הרב קילל את אחמדינג'אן. אז השאלה נשאלת, הרב קילל אותו לפחות עשרות פעמים,

ואמרו אמן בכל רב,

אז למה הוא עוד לא חולה?

לפני איזה כמה חודשים שמענו על חרדי שקיבל סיבוב,

ולקח את הילדה שלו בת השמונה חודשים,

ופשוט אמר את הפסוק הזה,

זרק אותה ושבר לה את הגולגולת.

עכשיו, אני שואל דבר כזה, איך בן אדם שהוא חרדי,

כאילו, עושה דבר כזה?

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה לרפואת סיגלית בת מלכה, רפואה שלמה.

אמן.

להצלחת ראובן בן איראן ומשפחתו ברוחניות וגשמיות, ויבורכו בכל הברכות.

אמן.

זיווג הגון לאלינור ואריאל בני סיגלית, וחזרה בתשובה לאלינור.

אמן.

הצלחה וחזרה בתשובה וזרע חי וקיים לוורד, אופיר, תומר ונטלי, בני סיגלית ובני ביתם.

אמן.

בריאות וחיים ארוכים למלכה בת רבקה רחמים בן כאפי,

לאיראן בת מרים,

ולא רבת ראשל,

רפואה שלמה.

בן עילוי נשמת המנוח משה חי בן ברוך ומלכה,

מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע למדנו כמה דברים חשובים שנדע,

אז אני אומר את הדברים,

אחריכן אני אתן אפשרות לשאלות ותשובות,

ובסוף

יהיו פה כמה הפתעות,

ובסוף בסוף יהיו גם מתנות.

ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מילאתי ורוח חכמה.

בכתוב נמצא תואר חכמי לב.

אנחנו מכירים אדם חכם בשכלו.

מה זה חכם לב?

וכתוב וכן עשה בצלאל וההוליה וכל איש חכם לב.

מה פירוש התואר הזה, חכם לב?

ומי זוכה להיקרא כך?

ממה שאמר הכתוב,

ובלב כל חכם לב נתתי חכמה,

למדים שלב חכם צריך להכין אותו האדם בכוחו הוא.

כיוון שהכתוב אומר, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. מי שהכין את הלב שלו,

שהוא כבר היה חכם,

אז אני נותן בו חכמה, אומר הקדוש ברוך הוא.

אז מי זה החכם לב שהקדוש ברוך הוא נותן לו חכמה?

הכתוב אמר,

בה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר.

מזה נבין את הדרך לזכות בחכמה.

למה נתן ה' חכמה לשלמה?

ובמה זכה לכל זאת?

הכתוב בספר מלכים,

א',

בפרק ג', אומר,

מפסוקי מעלה,

בגבעון נראה השם אל שלמה בחלום הלילה,

ויאמר אלוקים, שאל מה אתן לך?

ויאמר שלמה,

אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול,

כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמור לו את החסד הגדול הזה ותיתן לו בן יושב על כסאו כיום הזה.

ועתה ה' אלוקי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנוכי נער קטון לא אדע צאת ובוא.

בן כמה הוא היה?

הוא קיבל את המלכות בגיל 12. והוא מלך 40 שנה ונפטר בגיל 52. אז הוא אמר,

ואנוכי נער קטון לא אדע צאת ובוא.

ועבדך בתוך עמך אשר בחרת,

עם רב אשר לא ימנה ולא ייספר מרוב.

ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה.

ויטב הדבר בעיני אדוני כי שאל שלמה את הדבר הזה.

ויאמר אלוקים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה

ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עושר ולא שאלת נפש אויביך ושאלת לך הבין לשמוע משפט

הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך

ואחריך לא יקום כמוך וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך.

ואם תלך בדרכיי לשמור חוקיי ומצוותיי כאשר הלך דוד אביך וערכתי את ימיך

מתבאר שזכה שלמה לחוכמה רק בעבור תשוקתו הרבה לחוכמה.

כה איש תוקק לחוכמה עד שוויתר על עושר ואריכות ימים

ואפילו שעושר החיים חשוב מן הכל

אך ידע כי חיים בלי חוכמה אין להם ערך כלל.

כמו שכתב הרמב״ם.

הרמב״ם כותב בלכות רוצח, פרק ו׳

וחיי בעלי חוכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה הם חשובים.

זאת אומרת מי שהוא בעל חוכמה

ומי שמבקש חוכמה

בלי ללמוד תורה זה בשבילו למות.

ידוע המעשה שרבי יוחנן

שהיה לו חברותא ריש לקיש

שהוא החזיר אותו בתשובה

וכשריש לקיש נפטר

אז הוא לא יכול לסבול את זה שהוא נשאר בלי ריש לקיש החברותא.

כדי לנחמו הביאו לו חברותא את גדול הדור רבי אלעזר בן פדת שיהיה חברותא

ועל כל דבר שהיה אומר רבי יוחנן

היה אומר לו תניא דמסייע לך מביא לו עוד ראייה ממקום נוסף למה שהוא אמר.

אמר רבי יוחנן אני צריך עוד מישהו שיביא סימוכין למה שאני אומר?

ריש לקיש הייתי אומר לו דבר היה מקשה עליי 24 קושיות

ומתוך כך ההלכה הייתה מתרווחת

ולא יכול היה לסבול את החברותא החדש

עד שזחה דעתו ממנו.

עמדו חכמים והתפללו עליו שימות.

שואלים למה שימות?

שיהיה בריא.

אמרו אם יתפללו שהוא יהיה בריא אז עוד פעם

עוד פעם הוא יראה שאין רש לקיש, עוד פעם הוא ישתגע.

אז התפללו עליו שימות ומת.

רואים, לא שהיה חסר לו תורה,

הוא הקיף את כל התורה כולה,

אבל היה חסר לו איכות של תורה.

שמישהו מקשה עליו 24 קושיות והוא צריך לתת תירוצים.

חיים בלי תורה ברמה כזאת בשבילו זה לא חיים.

ורבי יוחנן לא היה הולך ארבעה מות בלי תורה.

הוא אמר על עצמו, אם אני הולך ארבעה מות בלי תורה זה חילול השם.

משה רבנו לא רצה למות, התחנן לקדוש ברוך הוא 515 תפילות לא למות.

והיה מוכן להיות תלמיד של יהושע בן ינון.

ולא למות.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

סתם לו את מעיינות החוכמה.

וכשנכנס לשיעור של יהושע בן ינון,

לא הבינו הציבור משהו, שאלו את משה, לא ידע מה לענות.

נסתתמו לו מעיינות החוכמה.

ברגע שהוא הבין כך, ביקש למות לבד.

כי בעלי חוכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה הם חשובים, כך פוסק הרמב״ם בלקוט רוצח.

על כן שאל שלמה אך ורק חוכמה ובעבור זה זכה לה.

מכאן אנחנו למדים מה זה לב חכם ומה זה חכם לב.

תשוקה של החוכמה מזכה את בעליה בחוכמה.

האדם צריך לבקש חוכמה,

ואם הוא יבקש באמת,

חכם לב יקרא שמו.

לבקש,

להשתוקק,

כמו אדמה יבשה, שוקקה, מביאים לה מים,

בולעת הכל,

ככה צמאון אדיר,

צמאון אדיר.

בפורים האחרון רציתי לשלוח משלוח מנות לשני מגדולי ישראל הרב קניבסקי והרב שטיינמן ושאלתי לברר מה אני אביא שהם ייהנו מזה, ישתמשו בזה, כי אם אני אביא להם משלוח מנות והם יעבירו לאחרים

מה עשיתי?

ביררתי ואמרו לי מביתו של הרב קניבסקי

שהמשלוח מנות הכי טוב ושהוא נהנה ממנו זה ספר.

אז הבאתי לו את הספר, עולם התשובה שלי.

וברוך השם, הוא שקד בקריאתו בפורים.

תביא לו אוכל, הוא צריך אוכל?

שוקולדים?

ביסקווית? אס קפה? יין?

ספר.

ספר.

הרב עובדיה יוסף היה נכנס לחנויות ספרים בעמידה,

קורא ספר שלם, שני ספרים, והולך.

לא היה לו כסף לקנות ספרים.

אז הוא היה עומד בחנות ספרים וקורא את כל הספר.

מי שמשתוקק לחוכמה והוא חכם לב, הקדוש ברוך הוא משחרר לו חוכמה, חבל על הזמן.

אבל הוא רוצה לראות מי משתוקק.

מי לא יכול בלי זה?

זה החכם לב.

והקדוש ברוך הוא אמר בתור הטוב לב כל חכם לב, נתתי חוכמה.

כמה זה השיעור?

כמה צריך לבקש אחר החוכמה,

שנדע שזה נקרא שאנחנו מבקשים?

את זה אפשר ללמוד מהצד של הרע.

אתם יודעים,

מגנבים אפשר ללמוד הרבה דברים על המסירות נפש שלהם,

על החריצות שהם קמים באישון לילה,

על הגבורה שלהם שמטפסים, על עמודים וברזלים,

על הסכנה שהם מוכנים להסתכל בשביל העבודה,

על הרגישות שהם הולכים בלט בתוך הדירה לא להעיר את הישנים.

הרבה דברים אפשר ללמוד מהגנבים.

אם היינו לומדים מהם מסירות לעשות מצוות כמו שהם, חבל על הזמן.

היינו צדיקים גדולים.

אז אפשר ללמוד מהמן.

מה אפשר ללמוד מהמן?

127 מדינות היו קורעים ומשתחווים להמן הרשע.

המון בריאות לאין תכלית.

והיה רק אחד שלא קם ולא זע ממנו.

מה זה אחד חלקי מיליארד?

כלום.

לא מורגש בכלל.

לא מורגש.

ומה אומר על זה המן הרשע?

וכל זה איננו שווה לי.

כל הכבוד

שאני מקבל ממיליארד,

כאין ואפס הוא נחשב עם חסרת טיפה אחת מן הים.

שמעתם?

כן. זה משהו דומה להיפוך בהגדרתו של רבי עקיבא את ריבו רבי אליעזר הגדול שאמר שכל החוכמה שלו רבי עקיבא והוא זכה לחמישים שערי בינה יותר ממשה רבנו.

רבי עקיבא אמר על ריבו רבי אליעזר שכל התורה שהוא למד ממנו

זה היה כחלב שלוקק מן הים.

שמעתם?

אז רואים מפה שהמן לא הסתפק אם חסר לו טיפה מתוך הים של הכבוד שהוא קיבל.

אם תהיה לנו השתוקקות

שכל שורה,

כל ספר,

כל עלון אפילו שלא קראנו

זה הפסד.

זה נקרא מבקש.

לבקש חוכמה זה לא להפסיק.

לא להפסיק, לנצל כל רגע.

ועד איפה אנחנו צריכים להשתדל בהשגת החוכמה?

אנחנו למדים מיהושע בן נון.

יהושע בן נון זכה להיות מלך על ישראל במקום משה רבנו עליו השלום.

במה הוא זכה, אתם יודעים?

כתוב עליו, איש אשר רוח בו.

מה זה אומר איש אשר רוח בו?

אתם אין לכם רוח,

אז איך אתם חיים?

מה זה איש אשר רוח בו?

אז ספורנו מפרש,

מוכן לקבל אור פני מלך חיים

כעניין שכתוב,

ובלב כל חכם לב נתתי חוכמה.

אומר אספורנו,

מוכן לקבל אור פני מלך חיים. זאת אומרת, הוא בהיכון כל רגע לקבל אור פני מלך חיים.

והוא אומר שזה מה שהכתוב אומר כעניין הכתוב ובלב כל חכם לב נתתי חוכמה.

מוכח מאספורנו מה שביארנו בכוונת הכתוב,

שחכם לב

זה מי שמוכן לקבל אור פני מלך חיים,

וזו הייתה מעלתו של יהושע בן נון.

ובואו תשמעו דבר מדהים.

רש״י בפרשת משפטים

מביא שכל ארבעים יום שעלה משה להר סיני המתין לו יהושע ונטע אוהלו למרגלות ההר.

ארבעים יום.

משה רבנו בהר למעלה.

המרחק מהמחנה להר לא גדול כל כך.

לא מחכה לו ארבעים יום יהושע בן נון באוהל עד שיגיע ארבעים יום.

מחכה לו בתחתית ההר למטה

ונוטה את אהולו שם.

וכל כך למה?

אומר רש״י

כדי שמיד עם רדת משה ריבו מן ההר יוכל לשמשו.

עזב יהושע את ביתו ואת כל ישראל והכל למען רווח של רגעים ספורים.

כתוב על יהושע בן נון לחם אבירים אכל איש.

זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל. ככה אומרת הגמרא ביומא

שהוא ירד לו מן כנגד כל ישראל.

אין הכוונה שהוא אכל מן בכמות כמו שאכלו כל ישראל.

אלא מדובר שהיה לו נס גדול. מה היה הנס?

כל מי שנמצא בתוך כלל ישראל,

זה נקרא שהוא אוכל מהקערה של ישראל. כאילו הזכות של כולם מאכילה את כולם.

ולא צריך זכות פרטית בשביל לאכול מן.

כי המן יורד בזכות הכלל כולו.

אבל מי שנפרד מכלל ישראל,

מי שעוזב אותם והולך לו קצת,

אבל נפרד מהם, הוא כבר צריך זכות עצמית

שירד לו מן במיוחד.

מילא, לעשות מן, נס כזה, לעם שלם,

מגיע.

עם שלם, צדיקים, מגיע. אבל אדם פרטי,

שיהיה לו זכות של ירידת המן בנפרד,

שהוא לא יאכל מתוך הכלל.

זה היה יהושע בן נון,

שזכותו הייתה שקולה כנגד כל ישראל.

שמעתם?

וצריך לומר,

כשיהושע בן נון התעכב שם, לא היה לו מה לאכול.

ועליו נאמר מה שנאמר על כל ישראל.

זכרתי לך חסד נעורייך,

לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. אין אוכל במדבר.

הם סמכו רק על הנס, שהשם יוריד.

וגם הוא, כשעזב אותם, על מה סמך?

שהשם יוריד, כי אין אוכל, ידער.

אז גם עליו נאמר בפרטות,

זכרתי לך חסד נעורייך.

וזה כל זה הוא עשה יהושע מאהבת הקדוש ברוך הוא,

כי החיוב חל על התלמיד ללכת אחרי ריבו במקום מדבר,

ולא יפסיד אפילו רגע אחד מן החוכמה.

עכשיו בואו נראה מה הייתה המדרגה של יהושע בן נון בכלל כל הנשיאים שהיו בעם ישראל.

בסדר שמות המרגלים, על פי מעלתם,

הרמב״ן כותב בפרשת שלח,

יהושע נמנה שם חמישי.

ובעל הטורים כתב שראשי בני ישראל המה כל אלה ה-12 מרגלים והוא היה חמישי,

ארבעה מעליו היו יותר גדולים ממנו.

כל אלה היו שרי חמישים.

נמצא שהיו ששת אלפים שרי מאה שהיו גדולים מהם,

ושש מאות שרי האלף

גדולים יותר.

זאת אומרת,

ששת אלפים שש מאות וארבעה היו יותר גדולים מיהושע בן נון.

אז למה זכה דווקא הוא למלא את מקומו של משה רבנו?

איש אשר רוח בו.

בזה הוא היה גדול מכולם.

המבקש שלו,

נער, לא ימיש מן האוהל כתוב עליו. בן כמה הוא היה? בן שישים.

נער,

כמו נער,

שמשתוקק לחוכמה כאילו פגש אותה פעם ראשונה,

כמו הצמאון של בעל תשובה בימים הראשונים.

בן שישים, כמו נער.

ההשתוקקות שלו לתורה.

בזה הוא היה גדול מכולם.

באספורנה אמר שהוא היה מוכן לקבל אור פני מלך חיים.

נמצא שמעלת הביקוש גדולה מכל המעלות שבעולם,

וגדול כוחו של יהושע בעניין זה.

טוב, עכשיו יש שאלה עלינו בגמרא.

הגמרא בנידה עמוד ע' אומרת

תנו רבנן.

שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריה את רבי יהושע בן חנניה.

מה יעשה אדם ויחכם?

אחת השאלות.

אמר להם ירבה בישיבה וימעט בסחורה.

מי שיושב רוב היום ללמוד וממעט בסחורה,

אדם כזה יזכה לחוכמה.

אמרו לו, הרבה עשו חן ולא הועיל להם.

אמר להם, יבקש רחמים ממי שהחוכמה שלו.

שנאמר,

כי ה' ייתן חוכמה מפי דעת ותבונה.

מה בא להשמיענו?

רשי מפרש.

למה הוא היה צריך להגיד להם, ירבה בישיבה,

הועיל, וזה תלוי ברחמים.

הישיבה לא מספיקה שלומדים.

הוא אמר להם בסוף שצריך גם להתפלל ללוקים על החוכמה,

שהרי זה ולא זה לא מספיק.

עם כל ההשתדלות של האדם כדי להחכים,

עדיין צריך לתפילה ולרחמי שמיים.

והנה במידת ההשתדלות

מתפרש בגמרא,

ירבה בישיבה וימעט בסחורה.

אבל מהי המידה בתפילה ובבקשה?

טוב,

אז שמענו כמה צריך להשתדל. להשתדל,

קודם כל תלמד הרבה שעות יותר ממה שאתה עובד. קודם כל.

זה נקרא השתדלות.

וכמה להתפלל?

לא כתוב כמה להתפלל. מאיפה נלמד כמה להתפלל?

את זה אנחנו לומדים בגמרא אחרת בתמורה טז.

לומדים את זה מתפילתו של עתניאל בן כנז.

כתוב, ויקרא יעבץ לאלוקי ישראל לאמור,

אם ברך תברכני והרבית את גבולי והייתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עוצבי

ויבא אלוקים את אשר שאל.

מפרשים חכמים, מה הוא אמר?

אמר, אם ברך תברכני בתורה והרבית את גבולי בתלמידים והייתה ידך עמי שלא אשתכח תלמודי מליבי שאני לא אשכח את מה שאני לומד

ועשית מרעה שהזדמנו לי רעים כמותי שיהיה לי חברותות טובות

לבלתי עוצבי שלא ישגבני יצר הרע מלשנות.

אם אתה עושה כן מוטבים לב הריני הולך בנסיסי לשאול.

פירוש רש״י אומר הריני מת בעיצבוני.

אם לא אוכל להיות מבורך בתורה ויהיו לי הרבה תלמידים ולא

ישתכח התלמוד ולא יהיו לי חברותות כמו שאני צריך ויצר הרע ימנע ממני מלשנות

לא שווה לי החיים.

מה כתוב מיד?

כתוב בגמרא מיד ויאבא אלוקים את אשר שאל.

מיד כתוב.

איפה כתוב? בגמרא.

אבל בפסוק לא כתוב מיד.

מאיפה הביאו החכמים את זה שהכוונה מיד?

אלא מאחר שהוא אמר אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך בנסיסי לשאול.

כלומר שלמות החוכמה זה עניין של חיים ומוות בשבילו.

ועל ידי בקשה כזו כשמבקשים ככה הקדוש ברוך הוא נותן מיד.

ככה צריכה להיות בקשה של בן תורה מהקדוש ברוך הוא שיחון אותו בתורה.

עליו לחוש בכל נימי נפשו כי אם הוא זוכה לתורה מוטב ואם לאו הרי הוא הולך חס ושלום לשאול בלי תקווה.

הרי כשאדם מגיע לעולם האמת ישר שואלים אותו קבעת עיתים לתורה?

ומה אומרים שם?

אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

והמבקש רחמים בהרגשה כזאת נענה מיד.

זה מה שאמר הכתוב.

אנוכי השם אלוקיך,

המעלך מארץ מצרים,

הרחב פיך ועמלאהו, כך אומר דוד המלך בתהילים.

הוא פירש רשי

והרב אבן עזרא, שהכוונה על תפילה,

הרחב פיך,

ושאל ככל אשר תאכל ואמלאהו מיד.

אני היום מרצה לפניכם, אתם יודעים בזכות מה?

בזכות הפסוק הזה.

אני הבנתי את הפסוק הזה כמו שהוא כתוב, פתח פיך ואמלאהו.

הקדוש ברוך הוא מבקש ממני שאני אהיה מוכן לתרום את הפה שלי לדבר והוא ימלא אותו.

התחלתי לדבר.

אבל מי אמר שאתה תוכל לענות לאנשים תשובות?

היה עוד פסוק בתהילים. האמנתי כי אדבר,

אני עניתי מאוד.

זהו.

אז אם אני מאמין שאני יכול לדבר כי השם ממלא את הפה שלי, אז למה אני לא אוכל לענות?

וככה, יצאתי לדרך,

שני פסוקים.

אתם רואים מה אפשר לעשות עם שני פסוקים?

חשבתם שאפשר ככה לעשות עם שני פסוקים?

אתם יודעים מה ההבדל בין מי שמבין מה שכתוב בפסוק ומקיים למי שלא מבין?

זה ההבדל.

ההבדל הוא,

אם אתה מאמין שהפסוק

זה הקדוש ברוך הוא שמדבר איתך ונותן לך עצה ואתה עושה,

מה שכתוב בפסוק תקבל.

תארו לכם שהייתה אפשרות

לחייג לקדוש ברוך הוא ולבקש בקשה, לא בתפילה, ממש חיוג ישיר.

מצלצלים, ריבונו של עולם,

אני מבקש א', ב', ג', ד', מה עליי לעשות?

והוא אומר לך, עשה כך, עשה כך.

הייתי עושה או לא הייתי עושה?

אם השם אמר לי והוא אומר שבזה יהיה לי הצלחה?

למה שלא עושה? הרי אנחנו שואלים כל אחד, מה אתה אומר?

לעשות או לא לעשות? מאמינים לכל פתי שהוא בעצמו לא יודע מה לעשות.

והשם אומר לי לעשות, אני לא אשמע לו, אז למי כן אני אשמע?

אני צריך לחייג אליו?

שמה אני צריך לחייג אליו? אפילו על כל השאלות והבקשות שעוד לא חלמתי עליהן הוא כבר כתב תשובות, מה לעשות?

בשביל מה הוא נתן את התורה?

מה לעשות?

התורה היא תורת את הדרך.

אני פותח את התורה, רואה מה הוא אומר, עושה מה שהוא אומר, מקבל מה שהוא אמר.

מה הבעיה? מסובך.

והמכתב,

מכתב אלוקים,

חרוט על הלוחות.

זה המכתב של אלוקים, כתב לי מכתב.

תפתח את המכתב ותקרא מה הוא כתב.

אבל יש אנשים לא מבינים.

הוא אומר, אני לא מבין תורה.

מה הבעיה?

אם היה כותב לך נשיא של מדינה מכתב והיית פותח ולא היית מבין, מה היית עושה?

לא היית הולך ושואל מישהו, תפרש לי?

לא היית לוקח תרגום?

היית מבטר על הביאור? היית אומר, אה, כתב, לא יודע, לא יודע לקרוא, זורק לפח?

אפילו מכתב מארנונה אתה קורא בדקדוק.

אם זה רק החוב שיש,

ועל איזה חודשים.

ובחשמל אתה בודק כמה קילו-ואט לקחו לך ורץ לשעון.

על חובות אתה כל כך בודק, על זכויות שמגיע לך, זכויות. מי מגלה לכם שיש זכויות?

פעם צלצלו אליכם מהעירייה, אמרו, יש לכם זכויות?

מגיע לכם זכות ככה וככה?

מגיע לכם החזר? מישהו מצלצל אליכם?

מישהו פעם אמר, יש זכויות?

התורה מלאה זכויות? מה מגיע לכם?

אנשים לא פותחים אפילו לראות. מה זכויות?

איזה הפסד? זה לא יאומן כי יסופר.

מצינו באיוב שהוא היה במצב נורא ואיום בייסורים על אנושיים.

במה שאמר הקדוש ברוך הוא לשטן, הרי הוא בידך.

מה היה צריך לבקש אז?

להיפטר מהייסורים שלו.

ואולי יותר מזה,

אולי היה צריך לבקש שיחזור למצב הקודם, שהוא חי כמו עולם הבא.

איוב היה עשיר אדיר.

לא היה חסר לו קול.

עולם הבא הוא חי.

הוא לא ביקש.

לא זה ולא זה.

אלא מה אמר?

מי יתנני כי ירחי קדם,

כי ימי אלוקה ישמרני.

מה אמרו בגמרא?

איזה הם ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים,

הווי אומר אלי ירחי לידה,

כי אין בזה שנים.

זה תשעה חודשים, נולד הילד.

דרש רבי שמלאי

למבלת דומה במעי אמו,

נר דלוק על ראשו,

זה הנשמה,

נר השם, נשמת אדם,

וצופהו מביט מסוף העולם ועד סופו. למה?

כיוון שהנשמה היא חוץ לגוף,

אז היא יכולה לקלוט את כל המידע בשבריר שנייה.

מוכן.

כשהנשמה נכנסת לגוף, כשאנחנו יוצאים,

אז יש לנו מסנן,

קוראים לו מוח,

והוא לא נותן להכניס מידע בבת אחת, אלא מחשבה אחר מחשבה ברצף.

אי אפשר בבת אחת.

הכול הולך ברצף, יש סינון, אבל כשהנשמה היא מחוץ,

היא קולטת הכול.

ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותם ימים שהוא בבטן אמו,

שנאמר מי יתנני כי ירחי קדם.

לא ביקש איוב רווח והצלה מהייסורים,

ולא ביקש עושר כמו בימי הטובה,

אלא דווקא את תכלית השלמות והטוב של ירחי קדם,

כשהיה עובר במעי אמו,

שזה כמו חיי עולם הבא ממש ומלאך מלמדו את כל התורה.

כך צריך לבקש אדם את השלמות,

וזוהי תפילה שבכוחה אדם נענה.

עכשיו בואו תראו דוגמה.

אמרנו חכם לב.

מה זה חכם לב?

מי שמוכן לקבל פני אור מלך, חיים,

איזה כלי אתה בא? איזה לב יש לך?

תשמע, אני יכול ללמוד היום רק שעה, אני ממהר, אני זה.

תלמד שעתיים. לא, לא, לא יכול.

אתה יודע מה? אני אשתדל.

מי היה צריך לסחוט אותו שהוא ילמד שעתיים.

לדבר איתו על ארבע שעות?

מה קרה לך? מה, אני אברך?

להגיד לו, שש שעות?

מה, אתה חושב שאני הרב קנייבסקי?

ללמוד כל היום?

אתה רוצה שאני אשתגע?

אמר אלישע הנביא לאשת עובדיה,

כלים רכים,

אל תמעיטי, תסיעי לי, תביאי, תביאי את כל הכלים הרכים שיש לך בבית.

לא היה לה מה לאכול,

הייתה ענייה.

אמר לה, תביאי את כל הכלים הרכים.

היה לה פח שמן קטן שהיה בו טיפה שמן,

נתן ברכה,

והשמן התמלא בלי גבול, בלי גבול.

כל הכלים התמלאו, בן רגע.

הכל התמלא.

ככה אדם צריך להכין בית קיבול בלב שלו.

וכשאמר הנער לנביא, אין עוד כלי, עמד השמן, זהו.

יש כלי, יש איפה לשפוך את הברכה.

אין כלי, אין מה לשפוך.

כך צריך אדם להשתדל בכל כוחו ולהתפלל השם שייתן לו חוכמה, דעת ותבונה,

וזה הבית קיבול.

והשם ימלא אותו בלי גבול.

אתם יודעים מה לימדתי אתכם היום?

איך להיות חכמים כמו שלמה המלך.

יש מישהו שרוצה להיות כמו שלמה המלך?

בטח, כולם מוכנים, אבל בלי להתעמת.

בלי להתאמץ.

זאת אומרת שזה יבוא בעצמו, נלך לישון ונקום שלוי מלא.

אבל ללכת ללמוד ולהשקיע זמן ולהפסיד על חשבון זה דברים אחרים?

לא, מותק, עוד לא. אני עוד צעיר, אני עוד זה, יש לי כמה תוכניות,

אתה יודע מה, אולי אחרי הפנסיה,

אולי.

אבל אחרי הפנסיה אתה תגיד שהרגליים כואבות,

והברכיים כבר לא עובדות, ואתה לא יכול לעלות מדרגות,

והשיניים כבר לא מתאימות לביסקוויטים שמחלקים.

אתה תשב בבית, אתה אוכל דייזה.

זהו.

אז אם יש לכם תוכניות להיות שלמה המלך,

הרי שלכם לפניכם, יש לכם אפשרות.

ואם לא תהיו שלמה המלך, תדעו שזה בגלל שבחרתם לא להיות שלמה המלך.

כי יש לכם את האפשרות,

לא תגידו שלא אמרו לכם.

דרך אגב, את ההרצאה הזאת יראו לכם למעלה.

כן, יראו לכם את ההרצאה למעלה.

ועד שזה יהיה למעלה ויראו לכם,

זה יהיה בשידור חוזר.

זאת אומרת, איך שנסיים,

מחר ב-11 יראו אתכם שהייתם בהרצאה,

ומי שירצה לבדוק בעוד שנה אם אתם שלמה המלך,

יוכל לבחון את הדברים.

בפרט אלה שגרים פה ביבנה.

יבנה וחכמיה.

יבנה וחכמיה. נראה אם יהיו פה חכמים גדולים או לא.

זו הייתה הדרשה שלי בשביל שיהיה לכם דברי תורה בעזרת השם,

תהיה לכם הזכות לקנות חוכמה ולדעת שהקדוש ברוך הוא נותן עצות בחינם בספר התורה והוא מקיים את כל מה שהוא הבטיח,

אני עד.

אז כדאי לכם לסמוך על הקדוש ברוך הוא ואני פה גם לאשר בתור אדם כמוכם אני מאשר שמה שהוא מבטיח בתורה הכל הוא מקיים הכל הוא מקיים

אפילו יותר ממה שאנחנו מאמינים

אפילו יותר ממה שאנחנו מאמינים. הוא כל כך אוהב אותנו, כל כך רוצה לתת לנו חוכמה בינה ודעת אנחנו טיפשים לא יודע.

מבקשים דברים חומריים, גשמיים,

פלילים למכונית, לדירה,

לכסף,

שיעלו לנו את המשכורת, כל מיני קשקושים כאלה של ילדים.

רוצים הטבה כזאת, הטבה כזאת.

אם תהיה לך חוכמה, אפילו לא תרגיש חסר לך משהו.

אפילו לא תרגיש, גם אם יהיה חסר במושגים של אלה שמחפשים כל דבר,

לא תרגיש אפילו.

אבל אם יקחו לך את הספר, ישר תרגיש.

לא,

זו החוכמה,

שאדם חי,

חכם ושמח בחלקו,

והקדוש ברוך הוא נותן חבל על הזמן.

אתם יודעים, אחד מהדברים הגדולים במגילת אסתר

זה שבשעה שישראל חטאו ונגזר עליהם קליה,

באותה שעה שהם חטאו ונהנו מסעודתו של אחשוורוש,

באותה שעה כבר הקדוש ברוך הוא הכין להם את ההצלה.

הוא כבר דאג שממוכן יציע להביא את בשטי,

להביא אותה כמו שרצה אחשוורוש,

בשביל שאחר כך הוא יגיד לו להרוג אותה,

ואחר כך תיבחר אסתר שהיא תהיה בעצם ההצלה של עם ישראל.

אז באותה שעה שהקדוש ברוך הוא גוזר קליה,

הוא גם דואג כבר לתרופה.

איפה נשמע דבר כזה?

זה כמו להביא בן אדם לגרדום ולהכין לו מנהרה להימלטות.

אז תחליט, אתה רוצה להרוג אותו או אתה רוצה שהוא יימלט?

באמת הקדוש ברוך הוא לא רוצה להרוג אף אחד.

הוא רוצה שכולם יימלטו.

והוא מראה איפה ההימלטות, הוא מראה איפה המנהרה.

ואם אתה לא רוצה לברוח,

אז זה כמו שכתוב ברבנו יונה.

כשהיו אסירים בבית הכלא,

חתרו מחתרת וברחו, נשאר אחד.

בא שר בית הסוהר, ראה אותו שם,

דפק לו מקל בראש.

למה?

למה? מגיע לו פרס שהוא לא ברח.

אסיר ממושמע.

לא. אמר לו, למה לא ברחת?

מה פירוש של למה לא ברחת?

הוא אומר, בזה שנשארת זה מראה שאתה לא מפחד מהעונש למלך.

אם אתה בורח זה מראה שהעונש מפריע לך. אתה לא יכול לסבול את העונש. אבל אם התרגלת אליו ואתה לא רוצה בכלל לברוח, טוב לך במה שאתה.

מגיע לך מקל בראש.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו דרך להימלט מהעוונות, מהייסורים, מהמחלות, מהצרות,

מהמלחמות. נתן לנו דרך.

אנחנו לא רוצים להשתמש.

הנה עכשיו אנחנו נמצאים במצב כבר שאנחנו קרובים יותר למלחמה עם כל המרעין בישין מסביבנו,

עם איראן וסוריה ולבנון, חזבאללה, חמאס ואפשר גם טורקיה.

הכול מגובש, כולם מכריזים.

הפעם מחסלים את ישראל.

הפעם נכנסים לכבוש את הגליל.

הפעם יורים טילים על שדות תעופה, על תל אביב,

על כל הערים,

מפרקים את ישראל.

הפעם, ואומרים מראש.

לא מפתיעים, אומרים מראש.

ואני אומר לכם שיש לאיראן כבר פצצה אחת או שתיים.

הרי לא יכול להיות שכל אלה מחייכים כל היום מהבוקר עד הערב על פרש.

על מה הם סומכים שמחייכים כל היום ונפגשים ואוכלים ואוכלים ורק מאיימים? על מה הם סומכים?

אלא הוא אמר, אל תדאגו, תנו להם לעשות את הטעות שיתחילו,

ואז יהיה לנו הצדקה למחוק אותם.

וישראל מחפשת את העצה שהם יתחילו,

כדי שאנחנו נוכל למחוק אותם.

ועכשיו יש מלחמת המחיקות.

מי יהיה החכם הראשון

בשביל לנצל את המומנטום מהטעות של השני?

זה המתח עכשיו.

ועכשיו קלינטון הודיע שאמריקה חוזרת בה.

הסנקציות יהיו רק אולי, אולי, אולי בתחילת הקיץ.

ייקח חודשים אחרי שטרטרו את נתניהו וברק בכל המדינות

להכין את הסנקציות של רוסיה וסין גם.

בסוף האמריקאים ששידלו את הסינים והרוסים,

הם בעצמם אומרים שסנקציות רק בעוד כמה חודשים.

והם שולחים שליחים

להגיד לנו לא לפתוח במלחמה.

מה השיקול?

הדלק יעלה להם יותר אחרי המלחמה.

ואחמדי כבר אומר שהוא יקרר את אירופה, הוא לא ייתן להם בנזין וסולר וגז

וכל מה שיש לו.

הוא נותן תספוקת של 50%. אז מי רוצה להישאר בקור בשביל

שהישראלים יסירו את הפחד שלהם?

אז אמריקה מרגיעה ומודיעה לאיראן, תמשיכו לייצר.

הם ימשיכו לייצר ואנחנו נהיה במצר ולא תהיה לנו ברירה.

וביבי אמר, אני לא מסתכל על ניירות, אני רואה טילים.

פיצי,

שימי לב, יש פה טילים.

אז זאת אומרת המצב בכלל לא טוב ויש עצה אבל, יש עצה.

העצה היא פשוט לעשות תשובה.

אם נעשה תשובה, כמו שעכשיו היה בפורים האחרון,

שעם ישראל עשה תשובה,

אז הקדוש ברוך הוא סובב את הסוויץ' לאחשוורוש והוא תלה את המן, חבר שלו.

אין בעיה שאחמדי, גימטרייה, המן האגגי שהוא בעצמו אחשוורוש מר חמינאי יחליט להוריד לו את הראש.

יש בעיה שחמינאי יוריד לו את הראש? אין בעיה.

צריך רק שהקדוש ברוך הוא יסובב את הסוויץ'

וככה יהיה.

אבל צריך לתת את הצדקה לזה.

עם ישראל צריך לעשות משהו שהקדוש ברוך הוא

יגיד אוה זה מעשה שאני יכול להשתיק את מידת הדין כי היא מקטרגת והיא אומרת מה ההבדל בין האיראנים לבין הישראלים?

האיראנים עוד יותר מאמינים הם צועקים אללה וכבר ומאמינים כאילו והישראלים מה?

אז במשקל יש לנו בעיה.

אז אנחנו כנגד אללה הוא אכבר, מה צריכים לעשות?

שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.

אז לכן הכנו את השיר שאתם כבר מכירים

ונחזור עליו עוד פעם בשביל שתיזכרו מה נעשה בשעה שתהיה הזעקה.

אני המלצתי לביבי שבמקום שתהיה הזעקה נחש צפה שיודיעו,

שיגידו תשובה שלמה,

תשובה שלמה,

תשובה שלמה.

וככה עם ישראל יזכרו שיש עוד מוצא תשובה שלמה ואז השם יהפוך את הגלגל והטילים ייפלו על החבר'ה שלהם.

מתאים או לא מתאים?

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונחת, השתמשו בה אבותינו וניצבו בה את כל אויבנו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לאחר מלוגו ומגוגו.

טילים רמבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום מה נעשה לא להיפגע מכל ה...

פרעים ואישים ורעים,

נר בתורה וגמילות חסרים,

כהבטחת התורה והנביא.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים לתשובה כל אחד תחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון.

סוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו יגמר מול הצועקים

שמע ישראל השם אחד.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

שמע ישראל השם אלוקנו, השם אלוקנו, השם אלכס, שמע ישראל השם אלוקנו, השם אלכס,

שמע ישראל השם אלוקנו, השם אחד, שמע ישראל השם אלוקנו, השם אחד.

תודה.

שלום הרב עמל.

שלום וברכה.

קודם כל,

קוראים לי עוז, ואני מאוד שמח להיות פה.

אני זוכר שלפני איזה שבע שנים היית ביבנה,

ואחד החבר'ה הצעירים שאל אותך שאלה,

שבעצם לטענתו מעיניים יש הוכחה בתורה שכביכול התורה מאשרת אפשרות הצורך בסמים.

הרי כמובן שהוא אמר מפרשת הקטורת, ויאמר השם אל משה, קח לך סמים, וכו' וכו'.

אז אתה אמרת לו משפט שנחקק לי בזיכרון מאז.

אמרת לו אתה, אל תהיה נבל בשם התורה.

וזה זכור לי ממש כמו ברזל כזה.

עכשיו, יש פסוק בתהילים שאני רציתי לשאול אותך,

אני לא זוכר בדיוק איך הולך הפסוק, אבל זה משהו.

אמר נבל בביתו, אין אלוהים כל מזימותיו.

לא, לא על זה. אני רוצה משהו אחר. יש אשרה שניפצת עוללך אל הסלע, משהו כזה. כן. עכשיו, לפני כמה חודשים שמענו על זה חרדי שקיבל סיבוב,

ולקח את הילדה שלו בת השמונה חודשים, ופשוט אמר את הפסוק הזה,

זרק אותה ושבר לה את הגולגולת.

עכשיו, אני שואל דבר כזה, איך בן אדם שהוא חרדי,

ודעתו מיושבת עליו כביכול,

יודע תורה, יודע מצוות, יודע הלכות וכל מה שצריך,

והוא אברך גדול והכול?

או כאילו, עושה דבר כזה. איך בכלל הוא פרק? מה אומר, קודם כול, שתי שאלות.

מה אומר הפסוק במקור,

ואיך קורה דבר כזה שחרדי מפרש את זה בצורה כזאת?

טוב, קודם כול,

חרדי שעושה מעשה כזה הוא בדומה לזה שאומר, קח לך סמים, נטף ושחלת.

אבל אתה צריך להבין, הוא לא מאה.

זה שניפץ את הגולגולת, הוא לא מאה. גם קבעו, הבנתי, שהוא לא מאה.

וזה שיש לאנשים פסוקים, אני מכיר אנשים שמסתובבים עם פסוקים, הם חושבים שהם המשיח.

כי יש פסוק שמתאים לו,

שמתאים לו.

הוא הולך עם הפסוק, הוא אומר, זה אני, הנה, כתוב.

אז מה אומר הפסוק?

הפסוק אומר,

וניפץ את עוללייך וניפצתי את עוללייך אל הסלע על בני אדום שהחריבו את בית המקדש ורצחו את עם ישראל והרגו עוללים,

עטופים ברעב וקיצצו להם את האיברים ועשו להם כל רע ואנחנו מחכים לתשלום שהקדוש ברוך הוא

יעשה עם אדום הרשעה שעשתה כן למיליונים יהודים במשך אלפיים שנה.

אוקיי, בסדר. עכשיו, אפשר עוד איזה שאלה קטנה? בוודאי, אפשר עוד אחת.

אבל יפה שאתה זכרת, אתה נבל ברשות התורה שבע שנים.

אני זוכר כל דבר שאתה אומר, רק שתדע לך. אני מאוד מעריך, והשם

למילים שאתה אומר ולהרצאות שלך יש משקל מאוד כבד עבורי.

עכשיו, יש לי עוד שאלה.

בעצם הקדוש ברוך הוא לא ברא שום דבר לחינם,

כן?

גם למדוזות יש תפקיד בעולם ולכל דבר, לכל בעל חי יש פה תפקיד במטרה.

עכשיו, אני שואל,

אולי זו שאלה סתמית,

אבל באמת זה מעניין אותי למה הוא ברא את השיני בינה.

ארבע שיני בינה, שתיים עליונות, שתיים תחתונות, אתם יכולים גם לצחוק, אין בעיה, זה מצחיק,

אבל הן עושות רק בעיות ורק צרות יש מהן.

למה הוא ברא את השיני בינה ולמה הם נקראים שיני בינה? מה, הם נותנים חוכמה? כאילו, מה...

תראה, שאלתך שאלה יפה,

אבל אתה צריך להבין שהקדוש ברוך הוא ברא לאדם שלושים ושתיים שיניים כנגד לב נתיבות חוכמה.

ל״ט?

ל״ב. אה, ל״ב, שלושים ושתיים. כנגד ל״ב נתיבות חוכמה,

שזה עשר ספירות ועשרים ושתיים אותיות של התורה, אלפא ביתא.

והשיניים האלה חשוב שיהיו לעניינים רוחניים.

כך כתוב בזוהר הקדוש.

ואפילו אם בן אדם חסרות לו, חשוב שיישאר לו לפחות שן אחת משלו.

יש בזה סודות גדולים שאני לא יודע אותם,

אבל הם כתובים בספרים הקדושים ובזוהר הקדוש,

וארבעת השיניים שנקרעות בינה לא נקרעות סתם.

עכשיו המושג של חוכמה ובינה בתפארת,

דברים שחוזרים על עצמם, זה בחינות.

בחינות בעניינים הרוחניים הגבוהים,

שהם מושלכים על גוף האדם גם בכמה בחינות.

כמו שיש חסד ורחמים ודין,

נגיד יד ימין של האדם,

זה רחמים, יד שמאל, זה דין.

לכן שמים יד ימין על יד שמאל,

להגביר את הרחמים על הדינים וכן הלאה.

לכן מקצצים את השערות של הראש, שזה דינים,

ומגדלים זקן, שזה רחמים.

יש כל מיני בחינות. גוף האדם,

שתבין,

זה דבר גבוה מאוד,

וזה בציור,

של המידות העליונות בעולם העליון.

ובאדם הקטן הזה, זה עולם קטן,

שכל העולם, עם כל תכולתו, זה חיקוי לגופו של האדם.

אז זה סודות גדולים מאוד, שאני לא מכיר את כולם, לא יודע את כולם,

אבל יש בזה את מה שאתה שואל. כאילו זה שיני בינה ולא סתם.

אפילו אם זה מציק

להרבה מן האנשים.

יש עניין שהם יהיו.

טוב, תודה רבה.

תהיה בריא. אבל סתם שתדע,

אם לא היה לנו החלפת שיניים,

אם לא היה לנו החלפת שיניים,

אז היינו במצב לא טוב, כי אם הייתה לנו את הראשוניות

והיינו מתפתחים עם אחיך,

והיינו נראים עם שיניים של תינוק,

היית נראה.

רען לא טוב.

לא היית יכול לחייך עכשיו, היית מחייך ככה.

וסתם מסברה אני אומר, לא שאלתי רופא, אמנם יש לי ידיד רופא חשוב שהוא רופא שיניים,

אבל אני חושב שהשיניים, שיני הבינה שנמצאות בסוף,

הן בדרך כלל צומחות אלכסונית,

כאילו הן תומכות כי היא תדעות את כל השיניים.

כי שיניים שאין להם תמיכה, אתה יודע,

הן הולכות ומתפזרות לכל כיוון שאפשר.

אם נופלת לאדם שן, אתה יודע, זה מתחיל לסגור רווחים.

אז יכול להיות ששיניים יגיעו לך לגרון,

אז עשו לך שסתום, מעצורים.

זה סתם מסברה על הכיפאק שיהיה.

כן.

שלום, כבוד הרב, ושלום לכולם.

קוראים לי יוסף מאיר,

ואני רואה את עצמי כיהודי שמצד אחד אני לא יכול להיות חילוני,

אני לא יכול להיות בלי הקדוש-ברוך-הוא.

אני משתדל לדבר אתו כמעט כל יום,

ולא מעט.

ומצד שני, קשה לי מאוד להיות יהודי דתי.

אני מרגיש לפעמים חנוק עם זה.

שבת, אומרים שאם אין לעולם הבא עם שבת מנוחה, בשבילי זה לא בדיוק ככה.

השאלה שאני רוצה לשאול היא,

האם יכול להיות יהודי שמאמין בקדוש-ברוך-הוא ורוצה לשפר את המידות שלו,

במיוחד מידת הענווה, שאני רחוק מאוד מלשפר אותה,

אבל לפחות זה החלום שלי,

בלי קיום התורה והמצוות.

אני מעריך שתגיד לי שזה אי-אפשר.

לאחר שתסביר,

אז הציעו לי השבוע הצעה ללכת להיכנס לישיבה ולהיות שם פול-טיים, בירושלים, בישיבת התפוצות.

הנקודה היא,

קודם כול,

יש לי חוברות שאני צריך להחזיר וצריך לפרנס.

השאלה היא, אם מובטח לי, אם אני כן אעשה את זה, במידה וזה הדבר הנכון לעשות, במידה וזה הדבר, ודיברנו על חוכמה היום,

אז האם מובטח לי שיהיה לי טוב, לא טוב, אלא טוב מאוד,

בעולם הזה, ובעיקר ללימוד את המשיח לעולם הבא ולנצח נצחים?

קודם כול, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה נשוי?

ככה, דה-פקטו אני נשוי,

אבל לפי ההלכה היהודית זה לא נשויים משום שהבחורה לא יהודייה.

היא גרה בטיוואן,

ואני פשוט, זה דקדק לי את המצפון הרבה זמן, ועזבתי אותה.

אנחנו עדיין, היא בחורה צדיקה, כן, היא גויה צדיקה,

אבל אנחנו לא חיים ביחד,

מבחינת המידות שלה. כן, למה אתם צוחקים? יש דברים כאלה, ויש גם צדיקים בין הגויים.

אבל אני אסביר לך ככה.

אפשר להיות, אני בכוונה אומר, כן, תהיה סבלני.

אפשר להיות אזרח טוב בלי לשמור את החוקים ולעבוד על מידת הענבה?

אתה שואל אותי? כן.

אני יכול להגיד לשוטר שתפס אותי על התנהגות פרועה, אסורה,

עבריינית,

שאני פשוט לא נהנה מקיום החוקים של המדינה.

אין לי ברירה, אני פה.

אבל אני עובד על משהו אחר, מידות טובות.

אני לא מזיק לאנשים.

אני משתדל, בין אדם לחברו להיות בסדר.

עם החוק אני לא מסתדר כל כך. זה לא תענוג גדול בשבילי לשמור על החוקים.

ואני עובד על מידת הענבה, והלוואי ואגיע אליה.

מה אתה אומר, השופט,

יחון אותך על עבירותיך או לא?

ולמה שלא יחון?

הטענה שלך היא טענה, אתה לא נהנה מזה.

אתה בכלל לא נהנה מזה.

כל ההתחייבויות שמחייבים, וכל המיסים בארנוניות והכול,

אתה אומר, אני מוכן לגור באוהל ולא רוצה לשלם ארנונה.

אני מוכן לעשות דברים אחרים ולא רוצה להיות.

אני חושב שהקדוש ברוך הוא מתייחס לכל דבר כגופו. מידת הענובה היא מאוד חשובה לו.

השאלה לגבי חוקי התורה, אשאל אותך, חוקי התורה בשביל מה הוא התאמץ, כביכול, בגרשיים, כן? למה הוא התאמץ להביא אותם לפרטי פרטים אם זה לא כל כך חשוב וענבה זה חשוב?

ענבה, אתה לא מוצא שיש מצווה כזאת, ענבה.

אמנם הרמב״ן אומר שממלך לומדים

שלא ירום לבבו מאחיו, מזה לומדים ענבה.

אמנם זו מצווה במלך,

אבל אם מלך שמגיעה לו את כל הגאווה כאילו על זה שהוא מלך,

אומרים לו שלא ירום לבבו מאחיו זה ענבה.

אבל אין מצווה מפורשת להיות ענב.

אמנם זו מידה תשתיתית שחייבים אותה, יסודית,

שהרי בלעדי אדם יבוא לכל החטאים,

כי אם הוא בעל גאווה הוא יהדוף את כולם,

הוא יריב עם כולם,

הוא יעשה הרבה צרות לאחרים בגלל שהוא מתגאה על אחרים.

וענבה היא יסודית מאוד.

אבל אתה רואה שלמרות שהמידות זה דבר ברור שצריכים, כמו שאומר המארחו בשערי קדושה,

אבל הקדוש ברוך הוא פרד תרייג מצוות,

והוא רוצה בקיום תרייג מצוות.

ולא סתם.

כי יש תרייג תרגילים ליצר הרע,

איך להחטיא את האדם נגד בוראו.

אז הקדוש ברוך הוא נתן לנו כלים איך להתמודד מול יצר הרע.

אז כמו שצבא,

אתה רואה שהוא מכין נגד האויב כל הזמן כלי נשק

שיכולים גם לתקוף וגם לבלום.

מצוות עשה לתקיפה ומצוות לא תעשה לגרום שהנשק של האויב לא יפגע.

אז יש לנו מצוות עשה ומצוות לא תעשה.

אחד, אנחנו תוקפים את היצר בזה שאנחנו עושים מצוות עשה.

קמים בבוקר, מניחים תפילין, שמים ציצית, מברכים, תוקפים אותו. אנחנו תוקפים.

יש דברים שאנחנו נמנעים.

לא תחמוד, לא תנאף, לא תטורו, כל מיני דברים. עזוב,

לא נותן לו אפשרות שהוא ייכנס ויצליח לחדור לתוכי ולגרום לי נזק והרס.

זה מצוות שהקדוש ברוך הוא עשה בשביל שנוכל לעבור את החיים בצורה שיצרנו לעצמנו הרבה זכויות ונמנענו מנפילות ומכישלונות.

ואם עשינו את זה כמו שצריך,

נקבל שכר טוב בעולם הזה ולעולם הבא.

מי שעושה את זה מחוסר הבנה,

ודאי שזה לא מהנה.

זה אולי מענה,

אבל אם בן אדם מבין את גודל השכר,

ואפילו בלי שכר,

הרי כולנו אוהבים לעמוד בתחרות.

כולנו תחרותיים, מהיותנו ילדים מי משיג, מי ירץ יותר מהר, מי קולע, מי.

כל דבר אנחנו רוצים להראות שאנחנו גם כן בעניינים.

ולמה אתה לא רוצה להראות לעצמך שאתה מסוגל להתמודד מול היצר שכל דבר אומר לך, תעשה, בא לי, בא לי, בא לי, בא לי?

לא בא לי. הוא מבין לך את זה. לך לא בא כלום.

הוא מבין לך את זה,

והוא נוטע בך את הרגשות,

הוא מצמיח לך את הדמיונות.

והכל, הכל, הכל, הכל, בסוף זה פרי הדמיון.

שאם אני אעשה את המצוות, אני אתמוטט.

ואם אני אלך לים, אני אעשה חיים טובים.

ואם אני אטוס, אז אני אראה.

ואם אני זה, הכל זה בדמיון.

לפני שאתה עושה מעשים,

הכל זה בדמיון.

או שאתה רואה טוב, או שאתה רואה לא טוב.

זה מה שמניע אותך.

כשלומדים תורה,

התורה מלמדת לך לראות הכל חיובי, הכל נכון.

היא לא אומרת שזה קל.

היא לא אומרת שזה קל.

גם כשהולכים לצבא,

זה לא קל.

לעבור טירונות,

ללבוש בגדים מיוחדים, נעליים גבוהות, לישון באוהל, בלי הורים, בלי כרית מסודרת,

בלי שמיכה קרוי, מלא חול, אוכל עם אבק.

זה לא קל.

אבל מה לעשות?

אומרים לך שזו החובה שלך.

אז אם חובה כזאת יכולים לגזור עליך בני אדם שהם פחות או יותר בני גילך,

בורא עולם שברא אותך לא יכול להגיד לך מה טוב בשבילך,

הוא ברא אותך במתכונת זו.

הוא מבין לאיזה תכלית נבראת.

הוא אומר לך מה כדאי לך ומה לא.

אז למה לא להישמע לו?

כן, אבל כבוד הרב יוצא מנקודת הנחה.

אם הייתה לי את האמונה שיש לרב לגבי כל התורה והמצוות, אז פחות לא הייתי עומד כאן ושואל את השאלה הזאת. רגע, רגע.

אני לא מאמין בשום חוקים של בני אדם, בסדר?

אני חייב להאמין?

לא. אני חייב לקיים, נכון?

אני בא להונולולו.

לא מאמין בהונולולים ולא מאמין בחוקים שלהם ולא כלום. אבל אם אני אעבור עבירה שם, יעצרו אותי?

אני אומר, אני לא מאמין.

תסלחו לי, אני לא חכם כמוכם, אני לא מהונולולו ואני לא מכיר את החוקים.

אדוני, נכנסת למדינה?

אתה הונולולן, גמרנו, עד שתצא, אתה בהונולולו.

עכשיו,

אני לא חייב להאמין, אבל אני חייב לקיים.

אז אם אני חייב לקיים חוקים של בני אדם,

של הבורא שלי,

שבכל רגע הוא יכול לנתק את נשמתי ממני,

ודאי שאני צריך לקיים.

אין ספק.

רק שהבעיה שלי היא שהחוקים האלו שאתה מדבר עליהם הם באמת מהקדוש ברוך הוא.

ודאי, ודאי. ודאי. מי אמר שאני חייב להאמין לך? ודאי. נכון, אתה צודק.

ומי אמר שאתה חייב להאמין לעצמך?

נכון. ואתה גם לא מאמין לעצמך. גם לא אכפת לך אם אתה צודק או לא צודק. מה שנוח לך אתה עושה.

זה לא בגלל שאתה מאמין הפוך ממני,

ויש בינינו עכשיו ויכוח מי צודק.

אתה פשוט לא רוצה, זה הכול.

לא שיש לך הצעה אלטרנטיבית, טובה יותר, בדוקה יותר.

אמרתי מה ההצעה האלטרנטיבית שלי. אמרתי לכבוד הרב. שמה היא?

להאמין בקדוש ברוך הוא. בלי לעשות.

בלי לקיים את המצפו של שבת וכל זה. שאלתי האם תגיד זאת לשופט או בהונולולו.

אתה יכול להגיד, זה לא יעזור.

אבל אולי בהונולו החוק הוא חוק. חוק של בני אדם. וזה חוקי התורה. אז זהו. אבל השאלה, אולי זה בני אדם כאן יצרו את זה,

ואין לי שום מחויבות לזה. מה זה אולי? אבל בהונולולו זה רק בני אדם יצרו ואתה שומע.

כן, אבל שם אם אני לא אשמע לחוק שלהם, יעצרו אותי או שאני אשלם קנס. נכון. אם החוק הזה הוא של בני אדם, אז אני לא אשמע להם ולא יהיה לי קנס. רק אם זה מהקדוש ברוך הוא, אז אני אשלם על זה. נכון, אבל קודם כל אני רואה ממך שאתה הרי מאמין בו.

והרי אתה מאמין גם כבר דעת

שבורא עולם, לא בורא עולם כזה מתוכנן וזרק פה,

אתה מבין, כמה אנשים ואמר להם,

תחיו איך שאתם רוצים.

אכן. הרי אתה בתור אבא,

אם תגדל ילדים,

אתה לא תעשו אותם כמו חתולים שילכו לאן שהם רוצים.

אתה מהיום הראשון תתחיל ללמד אותם לדבר, ללכת, לאכול מה טוב, מה לא טוב, מה נכון, מה לא נכון.

עכשיו רוצים להאשים את ההורים של הילדים שעשו את המעשים שלא יעשו עם ההיא?

זאת אומרת,

יש אחריות. אבא הביא ילדים, צריך לגדל, לחנך ולהדריך אותם.

יש חובה על ההורים.

אז הוא ההורה הגדול שנטע בנו בינה שהורה,

הוא גם מחנך.

הוא בעצמו לא הורה ולא מחנך?

אם הוא נטע בי ובך את ההבנה הזאת, אז הוא אינו.

אז מה הוא עושה עם זה?

אם הוא נטע בי ובך צדק ויושר ועוול,

אם הוא נטע בי ובך,

שיש אמת ויש שקר,

רחמים ואכזריות,

ואנחנו מרגישים פחות או יותר, כל בני העולם,

מה טוב, מה לא טוב, מה נכון, מה לא נכון,

הוא לא עושה צדק, לא עושה יושר, לא דואג,

שנבין מה טוב ומה לא טוב, מפקיר אותנו ככה? אנחנו מסכימים. יופי. אז מה עושים?

מה שחסר לך זה רק לימוד אמיתי.

פשוט לקחת את הספרים, להתחיל ללמוד, או ללכת לסמינר ולברר, או לקחת את האנציקלופדיה שלי ולשאול שאלות, ואני אענה לך בסרט.

כל שאלה שתשאל, אני אענה לך בסרט.

ויש לי אתר שופר.net, כל שאלה שתרצה, יש תשובה.

ואתה רוצה הוכחות לאמיתות התורה? תקבל שם לא אחת ולא שתיים, עשרות

של הוכחות.

אתה רוצה ארכיאולוגיה? אתה רוצה מדע מול תורה?

כל מה שאתה רוצה,

אחד לאחד,

תברר.

מגיע לך, החיים שלך, תברר מה הם שווים.

הרי לא קיבלת אותם בכדי.

ואתה יותר מזה,

אפילו מציק לך שאתה עם אישה צדיקה אבל מהגויים.

ואפילו שאתה עוד לא יודע איזה חוקי התורה ממש.

זאת אומרת, הנשמה שלך מבינה שמשהו חסר פה, משהו אצלך לא מושלם.

אתה מבין שמצד אחד אתה עושה מה שנוח אבל מצד שני יכול להיות שזה לא נכון ויכול להיות שיום אחד תשלם על זה ואחר כך זה יהיה כבר מאוחר.

ואתה חי בין שני העולמות ורוצה להכריע.

לכן אני ממליץ לך, אחד,

לקחת אנציקלופדיה ולהתחיל ללמוד ולברר.

כל שאלה שיש תרשום ותברר. אל תוותר על כל שאלה שיש לך.

אבל בינתיים,

כדאי שגם תטעם כמו שהציעו לך.

למה?

כי יש דברים, תשאל אותי איך העוגה הזאת. אני אגיד לך משהו, יש לה טעם כזה וכזה וכזה.

זה טעים לך?

לא, אבל אם תיקח ביס, תטעם.

אתה הולך לישיבה הזאת שהציעו לך, יושב שם תקופה מסוימת, בפרט שאתה כרגע פנוי

בזמנך החופשי,

ואתה יושב שם, החובות יחכו, לא יקרה כלום, אתה חייב הרבה זמן.

אז עוד כמה, שבוע, שבועיים, לא נורא.

אבל אתה יכול לצאת משם עם שלל גדול, שאתה תראה את אורח החיים הזה מקרוב.

נכון שזה לא דומה, כמו שאתה כבר מבין,

ללפני שאתה מבין,

אבל זה תומך גדול,

כיוון שאתה רואה מקרוב אנשים כמוך. הרי באותה ישיבה שאתה אומר, יש אנשים כמוך שבאו לשם ונשארו שם,

וטועמים, והם יספרו לך מקרוב איך הם הגיעו,

מאיזה עולם, מה עבר עליהם,

וכו' וכו', ותוך כדי זה אתה גם לומד, יש לך את מי לשאול, הם לידך כולם.

כל שאלה שמבצבצת בראשך, אתה שואל ומקבל תשובה.

אבל אתה תשלים את החסר שלך במהירות,

ותוכל לטעום ולהחליט.

אין יותר טוב מזה.

זו הצעה הגונה, והיא גם לא עולה כסף, כמו שאני יודע.

ללכת לשם לא משלמים.

הפוך.

הבנתי. ומהניסיון של הרב, ומהידע של הרב, וכו' וכו' וכו',

יהודי שמגיע למסקנה שהתורה היא דרך האמת, והוא יושב ולומד,

ובאמת משתדל להתקרב לאלוקים דרך התורה,

מובטח לו על-ידי הקדוש-ברוך-הוא,

או על-ידי הקדוש-ברוך-הוא קודם כול, שיהיה לו טוב מאוד בעולם הזה,

לעולם הבא, ולימות המשיח ולנצח נצחים.

הדבר הזה מובטח על-ידי הקדוש-ברוך-הוא?

כן.

גם בעולם הזה?

גם בעולם הזה.

ואני עד.

אני אומר לך, דרכי עברו מאות אלפים,

לא עשרות אלפים, מאות אלפים.

אני פגשתי יהודים יותר מכל יהודי בעולם.

פגשתי, כמו שאני רואה אתכם עכשיו,

פגשתי.

לא קראתי עליהם.

פגשתי.

אני עשיתי למעלה מחמשת אלפים הרצאות.

אבל לא קטנות רק.

גם של עשרים וחמש אלף, שלושים אלף.

פגשתי יהודים, אתה מבין?

אני הולך ברחוב, פוגש יהודים, הם פוגשים אותי, מכירים אותי.

זאת אומרת, אני יודע כמה אנשים חזרו בתשובה,

זה לא יאומן.

ולא תחשוב שאנשים שהם,

כמו שמנסים לצייר אותם, אנשים שהם דחוקים ביומיום או כאלה ואחרים.

כל גווני הקשת בארץ ובעולם.

אז זאת אומרת,

האנשים האלה, למעלה ממיליון, שחזרו בתשובה,

זה לא, היה להם מספיק זמן, מספיק זמן לעמוד על מה שאתה שואל. גם להם היו השאלות האלה. מה הפירוש? לעשות את הצעד הזה זה לא פשוט.

אבל בואו נשאל רגע דוגמה פה בציבור הזה, כן?

מי חזר בתשובה שירים את היד?

למעלה, למעלה.

לא, לא. תקומו, תקומו בבקשה, תקומו, תקומו. בבקשה, בבקשה תקומו.

למה אתם לא קמים אלה שהצביעו?

זה מספיק אנשים?

ביבנה.

אתם מרוצים או לא?

הנה הם בעלי תשובה.

יוסי, למה לא קמת?

זה גבוה, לא סתם.

בקיצור,

תבין, זה בכל העולם היום.

יהודים חוזרים בתשובה,

והיום יש את כל הדרכים בקלי קלות להוכיח את האמת. בקלי קלות. פעם היה צריך לטחון הרבה. היום אתה לוקח דיסק און קי שיש לנו,

שם ביד כל מקום שהולך, טוז,

מחבר למחשב,

יש לך שאלות ותשובות, הרצאות, מה שאתה רוצה.

יש דיסק, לוקח אנציקלופדיה, כל שאלה, תשובה.

מדהים.

הייתה אישה עכשיו שקנתה מניה של אנציקלופדיה מארצות הברית,

יכול להיות שהיא רואה אותנו ברגעים אלה, צלצלה היום ב-2010,

ואמרה שהיא רכשה את האנציקלופדיה בשביל שהבן שלה יתחתן.

הבת. הבת.

אחר חודש, עכשיו היום היה חודש,

היא התארסה.

לתורה יש כוח אדיר, כוח אדיר.

היום קיבלנו טלפון

מאישה

רוסייה

אני אראה לך בעצם. שב, אני אראה לך משהו יפה,

מאישה רוסייה, שאתה תראה את הסיפור.

זה בשבילך יותר טוב מכל הסמינר שאני אומר לך שתראה. בבקשה.

קודם כל אתה לא חייב לאכול מהמיקרוגל,

אתה יכול לאכול קר. לא, אמא שלי פה ואתה יכול לשכנע אותה איכשהו שהיא...

אני מוכן לשכנע אם היא מוכנה לדבר. איפה האמא?

את?

תן לה את המיקרופון ואני אשכנע.

ואת לא רוצה?

למה?

אז אני אדבר אתו?

אני אדבר אתו.

אתה לא חייב לאכול מהמיקרוגל.

אתה יכול לאכול קר.

אפשר לאכול לחם עם גבינה, סלטים, כל מיני דברים. לא חייבים לאכול.

חמין אתה לא אוכל, אני מאמין. אוכל לפעמים. חמין? כן. אמא עושה חמין? חברים. במיקרוגל חמין? לא,

יום לפני כאילו. יום לפני. אם זה יום לפני זה בסדר. אז אם משאירים את זה בתנור על חום של שבת זה בסדר.

אבל היא עושה כל שבוע, עורף ועורף, וצריך לחמם בשבת.

קודם כול, אם זה מושל מלפני, דברים יבשים, אתה צריך לדעת שזה מותר לחמם.

אבל צריך ללמוד איך עושים את זה, בסדר?

אני אתן לך טלפון של רב שתוכל לשאול מה מותר ומה אסור, ואיך אפשר לעשות שזה יהיה בסדר בלי שום בעיה.

אפשר לאכול גם חם.

אולי. עכשיו, רגע, ההתנגדות היא לפלטה בדווקא? כאילו, מה, זה לוקח חשמל?

אז מאיזה סיבה?

אם אני אביא לו פלטה,

אז זה בסדר?

הפרינציפ שלו יהיה פלטה?

כאילו, מה, זה משהו דתי כזה? זה מזכיר את הדת?

לא, מה הבעיה עם פלטה? תנור בפלטה זה אותו דבר.

אני אביא לו פלטה.

מה, הוא רוצה לאכול חם, אבל למה שלא לאכול חם?

הוא רוצה לאכול חם.

אז תאכל קר. אמא לא מסכימה עם הפלטה, תאכל קר, לא נורא. אבל עם החום של השבת זה יתחמם אצלך בפנים.

ושאלה שנייה זה שאימא שלי עברה מוות קליני והיא ראטה את המסדרון עם האור.

ואחר כך, בשנה שעברה, היא אמרה שהיא תאורר באמצע הלילה והיא ראטה, כאילו, בן-אדם עומד והוא לא רואה את הפרצוף שלו והיה רואה לו אור.

ושאלתי רבנים, ואת הרב שלי הוא אמר שזה יכול להיות המהלך שלה או שמעבירים לה איזה מסר שהיא צריכה לעשות משהו.

אז מה זה יכול להיות? זה ברור שמעבירים לה מסר, אבל אני לא רוצה לקלוט.

אולי את רוצה את המיקרופון?

מוות קליני זה איתות. אומרים לבן-אדם, אתה רואה? אפשר לעלות ולא לחזור.

נתנו לך לחזור.

אחר כך שלחו לך עוד מישהו לתזכורת,

ואת לא נותנת לו פלטה. אני אביא לו פלטה.

תראי איזה חמוד, איזה מותג, הוא רוצה פלטה.

אם היה רוצה כדורגל היית קונה לו, כדורסל קונה לו.

אני אביא פלטה.

הייתה לי הרצאה גם כן, אחת,

רוסייה מסכנה, ילדה נחמדה, לא רצו לתת להורים גם פלטה, קניתי לה פלטה.

אתה רוצה שאני אקנה לכם גם כן משהו?

טוב, אז אמא בסדר, היא מודה לה' שהיא נשארה בחיים.

אתה תישאר בלי פלטה בינתיים.

בן כמה אתה? ישבעה עשרה וחצי.

עוד מעט אתה הולך לצבא, לא? אני לא רוצה, המשפחה רוצה, אני רוצה ללכת לישיבה.

יש לך בן, חבל על הזמן, יא חביבי.

את יודעת, אצלנו, אצלנו מתפללים שיהיו ילדים כאלה, לא כולנו מצליחים להביא ילדים כאלה.

שיגדל ילד ככה לבד באופן עצמאי ויגיע להכרה כזאת שהוא רוצה לעסוק בתורה?

פשש, חבל על הזמן.

חבל על הזמן.

לא צריך לחשוב תמיד על הכבוד של המשפחה, מה יגידו השכנים והכול. הרי בדרך כלל משפחות חילוניות הן משפחות פתוחות,

ליברליות, מאפשרות לילדים להחליט מה שהם רוצים.

רוצים לנסוע לאילת, רוצים לתאילנד, רוצים, לא אומרים להם לא, אדרבא, מעודדים.

אבל אם הוא רוצה, לא לתאילנד, הוא רוצה ללכת לישיבה בירושלים.

לא, לא, לא, תאילנד כן.

ירושלים, לא. מה יש בירושלים?

מה, אוכלים נחשים בירושלים?

מה יש שם?

יש שם קודש.

לא, מפחדים שלא יחזור אלינו אחר כך, שלא נדבק מזה, נכון?

אל תפחדי.

הילד שלך, אם תיתני לו פלטה, אני עושה אתו הסכם. שהוא לא ישכנע אתכם להיות דתיים.

הוא לא ישכנע אתכם.

הפלטה, תעשה את העבודה.

תרשי לי לתת לו מתנה.

תרשי לי.

מה?

אני אסדל לו שהוא ייקח חשמל מהשכנים.

מה, לא טוב?

מה הבעיה? חשמל?

אז מה, פלטה? המילה פלטה, לא נקרא לזה פלטה.

טס.

נביא לו טס, אלומיניום, נשים לו על זה.

מה שאת בשלט, הוא רוצה לאכול מה שאת בשלט, הוא לא רוצה משהו אחר.

לא, חבל שהילד בשבת יאכל קר.

את יודעת, אורי זוהר, אשתו בהתחלה לא רצתה שלושה שבועות לתת לו בדיוק אותו דבר. שום אופן, לא ייכנס, שום דבר.

מה הוא עושה? הוא קנה מסטינג כמו בצבא,

והיה עושה הכול במסטינג.

אבל אחרי שלושה שבועות היא רחמה עליו,

והיום היא הרבנית זוהר.

אם תכניסי לו פלטה, אני אומר לך, חבל על הזמן.

הילד יגיד, אמא שלי כל כך אהבה אותי, אתם יודעים מה היא נתנה לי מתנה? פלטה היא נתנה לי.

פלטה.

הוא יספר לילדים שלו, לנכדים שלו,

סבתא, סבתא נתנה לי פלטה.

זה יהיה סיפור במשפחה.

אבל תארי לכם, אחרי זה הוא יספר,

סבתא לא נתנה לי פלטה.

מה את אומרת?

את יודעת מה? אל תשימי לב.

אני אתן לו בלי שתשימי לב.

לא, בשום אופן.

זה על דעת הבעל גם?

ביחד?

שיתחתן, שיעשה מה שהוא רוצה. קודם כול, זה יפה מאוד שאתם מאפשרים לו את זה.

ודבר שני,

אני מבין עכשיו מה הבעיה.

הוא כאילו קובע לכם בבית בלי רשות. כאילו, במקום לשמוע עכשיו להורים שזה התפקיד שלכם, כאילו לחנך אותו עד שהוא יתחתן,

הוא בא פתאום וכאילו מדריך את הבית,

ככה נכון לחיות,

ככה אסור, ככה מותר,

ולכן זה קשה לכם כאילו להסכים.

יש לכם עוד ילדים?

רק זה?

אז תגידו לו, אתה לא תשכנע אותנו, תאכל עם פלטה, ואנחנו לא נאכל עם פלטה. אז מה הבעיה? חששתי שאולי אתם מפחדים שהוא יקלקל את הילדים.

אבל אתכם הוא לא יכול לקלקל.

מה אכפת לך? תתפשטרי אתו.

מסכימה? אני קונה לו.

את קונה לו?

וואו!

אפשרייך, אפשרייך. אין את אימא, אימא. חבל על הזמן.

רגע, רגע, רגע. תגיד לי, תגיד כמה מילים לאמא עכשיו,

מה אתה מרגיש? תודה רבה. זה מאושר.

תראי לזה כל החיים.

תגידי תודה.

לא, לא הבנתי. מה אמרת?

אני אגיד כל החיים שלי תודה לה.

כל החיים הוא מודה לך על זה. את רואה? השתבח המורה.

יפה מאוד.

הרב פדארק, יש לי שאלה קטנה.

יש לי חברים שמתחזקים בדת ואין להם תסיסיות, והם רצו לבוא לפה אבל הם לא הצליחו. אתה יכול להביא כמה תסיסיות שאני יכול להביא להם?

בטח. כמה? עשר? עשרים? כמה?

זה שלוש.

זה רק שלושה חברים יש לך? לא, זה השכן שלי ועוד אחד שהוא מתחזק, וכל השאר ככה ככה. אה, לא הצלחת לקלקל את כולם?

יש כאחד שאומר לי,

אני רציתי לבוא להרצאה, פחדתי שהוא יחזיר אותי בתשובה,

והוא אומר לי, אני אחזיר את הרב בשאלה.

יאללה, אני מחכה לך.

אמרתי לו, הוא...

32 שנה אני מחכה שישחרר אותי כבר מזה, כן. הוא שאל אותי שאלות על הרבולוציה וכל הקופים וכל השטויות האלו, ועניתי לו, והוא עדיין לא מצליח כאילו להעמיד את זה. יש אנציקלופדיה, אתה יודע שיש אנציקלופדיה. העניתי לו באתר שופר. כן. הוא אומר איזה, הוא מביא כל מיני דברים אחרים, זה לא קשור לזה, וכל מיני דברים.

טוב, הוא כנראה עוד לא התבגר, נטלן.

בוא אני אתן לך, הנה בבקשה,

שלוש, ארבע.

אני רוצה להגיד לך דבר אחד, תקשיבי טוב.

יש לך אוצר ביד שאת לא יודעת היום להעריך אותו,

אבל אני מכיר משפחות שיש להן בן אחד או שניים,

שאחרי המאה ה-20 של ההורים הם לא יודעים אפילו להגיד קדיש,

וגם לא יושבים שבעה,

ובשבילם הם שמו אותם איפה ששמו, לקחו את הרכוש וביי.

מכירה את זה.

את צריכה להיות מאושרת.

כשתראי את הנכדים,

כשהוא יביא אותם הביתה,

ילדים שגדלו בחינוך דתי,

זה עולם אחר, את לא יכולה אפילו להבין.

כשהילדים יבואו ויגידו לך

פרקי תהילים על-פה בגיל שלוש-ארבע, כשתשמעי אותם, את לא תאמיני,

את לא תאמיני.

אני הייתי בשווייץ עכשיו,

ילדה בגיל שלוש הייתה אומרת לי, פרשת השבוע, פרשת השבוע בשיר.

מלמדים אותה בגן בשיר, את כל הפרשה.

את רוצה לאכול את הילדים האלה, אין דבר כזה.

אנשים לא מבינים אפילו מה האושר הזה לגדל ילדים בתרבות כזאת,

שלא נוגעים בשל אחרים, שלא מדברים לשון הרע, שלא עושים ככה, שמקיימים כיבוד אבאים.

זה עולם אחר לגמרי,

זה עולם אחר, זה אושר שאין כדוגמתו.

אז נכון שאתם נמצאים כרגע בחברה מסוימת, ובחברה הזאת לא כל כך מוקירים ומעריכים וכו'.

זה נראה להם פנאטי, חשוך, כל מיני מילים.

אבל מי שזוכה להתקרב, ומתקרבים לזה גם אנשים מאוד מאוד בכירים,

אנשים שהם במצב ובמעמד טוב מאוד,

והאנשים האלה, כשרואים טיפה מהאמת הזאת, לא יכולים לעזוב אותה.

אבל אם מתקרבים לבדוק, לבדוק, כל זמן שלא בודקים, באמת זה נראה דבר שנראה לא הגיוני, לא הגיוני.

אבל מה לעשות, לא בודקים.

אבל אם בודקים,

רואים שאין יותר היגיון מזה, כי לחיות בלי זה זה לא הגיוני באמת.

בשביל זה בפתיחה פתחתי ככה נקודות מסוימות להתבוננות, שאדם יחשוב איך יכול להיות שהעולם הפקר. אדם לא בא לעולם הפקר, העולם לא הפקר.

לכן, אדם צריך להבין, זו זכות גדולה שזכית לבן כזה.

אני מאמין שהסבא שלכם

היה אדם אדוק.

כהנים, נו,

אז הוא יהיה בבית-המקדש עוד מעט,

ויברך את כל עם ישראל.

אמן.

כן, יהודים יקרים,

זה היה בהרצאה.

ובסוף ההרצאה ניגשה אליי האימא,

וביקשה ברכה לילד.

היא על הקו.

בואו נשמע מה קרה.

ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני אומרת תודה, תודה, תודה לך ולפורא עולם.

השיפור הוא כזה, אנחנו היינו בהרצאה אצלך באפיסמח,

ואתה נתת ברכה לבן שלי.

ולפני שנה, הילד שלי,

הייתה לו בעיה בגבעה, וגילו לו פוליטים.

ואתמול היינו בניתוח,

היו צריכים להוריד את הפוליטים שלו.

והכניסו אותו, עשו לו הרדמה,

וחיכיתי לתשובה.

איפה היה לו פוליטים?

שנה. אבל איפה? איפה היה לו בגוף? בגבעה, בגבעה.

והרופא יצא ומסתכל עליי ואומר לי,

אני לא מאמין, אני לא רואה פוליטים בגבעה של הילד, אני לא יודע איפה הם ואיך הם נעלמו.

אני פשוט מודה לבורא עולם ומודה לך,

שאתה נתת ברכה, ושילד שלי מאמין.

אשרייך ואשרייך.

הבנתי שהבן שלך, אחרי שיצא מחדר ההרדמה בלי ניתוח,

נכון. אז הוא אמר לך שהוא האמין שזה ייעלם לבד.

הוא האמין לבד, כן.

הוא אמר, לפני שהוא נכנס לניתוח, הוא אמר,

אני יודע שאני לא צריך שום כלום ממך.

איך הייתה התחושה שלך לפני הניתוח,

ואיך אחרי הניתוח?

אני פשוט עוד לא מעכלת מה שקרה לי.

עוד לא? אני לא מעכלת, אני בשוק.

מתי היה הניתוח אמור להיות? אתמול? אתמול.

והכניסו אותו לניתוח,

והרופא לא ביצע שום ניתוח והוציא אותו?

לא מצאו.

פשוט זה נעלם.

ולפני כן היה צילומים?

לפני היה צילומים, ואמרו שיש שתי פוליפים שהם גודלים וחייבים להוריד אותם.

הבנתי. אמרתי לך שיש לך ילד מיוחד?

אמרת לי. את יודעת מי הוריד לו את הפוליפים?

בורא עולם. לא.

הפלטה!

את יודעת שכששמים פה ליפים על הפלטה, אז היא מבשלת אותם, לא נשאר כלום?

תגידי לי. אני נהנית, גם אני נהנית מהפלטה כל שבת.

מה? גם אני נהנית מהפלטה. אה, את כבר אוכלת מהפלטה. יפה.

אתם כבר התחלתם לשמור שבת?

הבן שלי שומר שבת, כן. אבל אתם אוכלים כבר מהפלטה.

נכון. אז עכשיו, אחרי שהקדוש ברוך הוא לקח את הפוליפים,

אני חושב שאתם צריכים לשמור שבת איתו ביחד.

זו המתנה הגדולה שתיתנו לו.

בעזרת השם. השם יזכה אתכם לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה.

תודה רבה. כמה מילים,

כמה מילים לציבור שיושב פה ורואה אותך באינטרנט בכל העולם.

איזה דברי חיזוק, אם את יכולה להגיד,

איפה היית מצד האמונה שלך לפני כן,

ואיך אתה עם האמונה שלך אחרי כן?

פשוט כשילד נכנס לדת, אז היא לאט-לאט מתחילה להבין מה זה.

אני הייתי רחוקה מהדברים האלו.

ואני חושבת שצריך להאמין.

זה נכון, זה קורה.

אתם מרוסיה, נכון? נכון.

מאיזה אזור? מבלארוס. מבלארוס.

ברוך השם,

השם יזכה אותך להיות אור ונר לאחרים, ללכת בדרכך.

תודה רבה.

מה שמך בשם המשפחה?

תמרה בלאכונס.

תמרה?

בלאכונס.

בלאכונס.

נכון. שתזכו לכל טוב, השם מפרסם את מעשיכם הטובים ברבים.

לילה טוב ותודה רבה. לילה טוב, תודה רבה לך.

נו, מה אתה אומר על זה?

יפה מאוד. דרך אגב, השיחה הזו, הרב ידע שהוא עומד לקבל אותה, או שזה ככה בא במקרה?

לא, היא צלצלה עלינו למשרד,

ואני ביקשתי ממנה אם את יכולה לבוא להרצאה ביבנה. היא אמרה שהיא לא יכולה. אמרתי לה,

האם את תהיי מוכנה לדבר בטלפון?

אז היא אמרה שהיא תהיה מוכנה.

על כל מקרה, הקלטנו אותה גם לפני כן, וביקשנו רשות שבמידה וזה לא יתאפשר, נוכל להשמיע לקהל מה קרה. אבל זאת הייתה שיחה סימוליטנית עכשיו, לא ההקלטה, נכון? לא, זה היה עכשיו אמיתי, הרגע. כן, כן.

הרב, אז בסדר, מאה אחוז.

הנושא של הפלטה בהתחלה לא הרשים אותי,

אבל עם הסיומת והכול,

אז הכול מתחבר. בטח, השתבחנו עליהם. אבל...

כבוד הרב, הרב דיבר מקודם על הנביא אלישע, נדמה לי, שהוא בירך את השמן של האלמנה, ומכלום, מכמה טיפות או מכמות קטנה שהייתה,

כל הכלים בבית התמלאו.

אני לא יודע אם זה הזמן המתאים,

אבל אם הרב יוכל לברך שבאמת,

שאני אגרום נחת לבורא העולם. בצורה שהוא רוצה שאני אגרום לו לנחת רוח.

אני אגיד לך איך הוא רוצה, ואני גם מברך אותך, והציבור יענה אמן.

אתה תפסע לפה,

ואני אתן לך שתי מצוות ראשונות, שתתחיל איתן בעזרת השם יתברך, ציצית וכיפה,

וברכה אמיצה.

בכבוד.

מוזיקה

‫תברך ברכה.

‫ברוך אתה. אתה יודע ברכה לברך? ‫-כן, על מה? ‫תתחיל שאחיינו על הבגד החדש.

‫ברוך אתה, אדוני אלוהינו, ‫מלך העולם, שאחיינו וקיימנו ‫והגיענו לזמן הזה. ‫-אמן.

‫השם שלך ושם האימא,

‫שמך ושם האימא. ‫-יוסף מאיר בן פרומה.

‫-יוסף מאיר בן? ‫-פרומה. פרומה.

‫השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה, ‫אמיתית, בשמחה, בהבנה, בידיעה,

‫בחוכמת התורה. ‫-אמן. ‫-ותבנה בית נאמן בישראל ‫עם אישה יהודייה כשרה. ‫-אמן. ‫-ותזכה לזרע חי וקיים מהרה. ‫-אמן. ‫-ואחרי זה תגייר את הצדיקה הגויה.

‫-לא? למה? ‫תגיד לי רק משהו.

‫לאיזה חסידות אתם שייכים? ‫-מצד האב... אני דרך אגב, ‫אני דור אחד עשרה לטורי זהב. ‫-וואו, וואו, וואו. ‫-מצד אבא שלי זה חסידות ויז'ניץ, ‫מצד אמא שלי זה גור. ‫וואי, וואי, וואי, וואי. ‫נין ונכד לטורי זהב, אשריך ואשריך לכך. ‫עכשיו אני מבין... ‫-אבל אני בייש אותו. ‫לא, לא, לא, לא, לא. ‫היום לא ביישת אותו.

למה? הנשמה שלך הייתה מפעפעת, ‫בלי שתבין,

אפילו, מאיפה?

‫הוא דופק מלמעלה.

‫הנכד והנין שלי,

‫אני רוצה אותו שיתחבר אליי, ‫יא, חביבי, מה שזכית?

‫אחרי שושן פורים וחודש אדר, ‫מרבים בשמחה.

‫יש שמחה גדולה לטורי זהב!

‫-שלום וערב טוב, כבוד ה... ‫-שלום וערב טוב.

‫יש לי שני שאלות. ‫-שתי, כן. שני שאלות. ‫הראשונה זה בשם גיסי, שופה בנו עכשיו, ‫הוא עובד במכבי אש,

‫והוא שואל אם מותר לעבוד בשבת ‫בתור כיבוי אש.

והשאלה השנייה... ‫-לא פשוט. בעיקרון אסור,

בעיקרון אסור, להצלת... ‫-שנייה, שנייה.

להצלת רכוש אסור.

אבל כיוון שהבתים היום הם עם חשמל,

‫ויש סכנה של בלוני גז ‫וכל מיני דברים כאלה, ‫שזה יכול להדביק גם מקומות אחרים, ‫לפגוע בנפשות, ‫אז יש בזה גם פיקוח נפש.

אבל זה לא פשוט.

יש דברים שאדם אפילו אם נמצא במוכנות ‫למקרה של פיקוח נפש,

‫אסור לו לעשות מלאכות האסורות בשבת ‫עד הפיקוח נפש.

זאת אומרת, לכתוב או לעשות דברים ‫כאלה ואחרים שהם לא... הם שגרתיים, ‫לא במצב של פיקוח נפש הולכים להציל. הרי יש מצווה להציל בשבת

כל מי שחלילה עומד להיפגע,

‫לא צריך להיות מכבי אש בשביל זה.

אבל לא פשוט, כי בדרך כלל ‫כשנמצאים במקומות עבודה כאלה, ‫חושבים שאם אני כבר כאן, אז מותר.

לכן, כדאי לשאול פוסק,

‫ואם צריך טלפון אני אתן,

‫ולברר בדיוק מה כן ומה לא ובאיזה תנאים.

תודה רבה. והשאלה השנייה, זו יותר לא שאלה, זה יותר...

אני צופה בך הרבה,

‫וראיתי ששברו את הטלוויזיות בראש העין ‫בכל מיני מקומות. ‫-נכון. נכון. עכשיו, אני, יש לי הטלוויזיה בעוונותיי הרבים,

‫ואני אמונה לעשות קידוש השם ‫ולנפץ אותה פה, שיהיה גם בריאה.

אבל אשתי פה יושבת בקהל ‫והיא מחוברת לטלוויזיה מאוד. ‫-היא לא מחוברת, העובדה שעזבה אותה הערב.

‫אם תשכנע אותה, אני מביא עכשיו פלסמה לפה ‫ואני שובר אותה לקידוש השם. ‫-אין שום בעיה, זה גם לא עולה יקר היום. ‫תן לי אותה רגע.

‫-אם היא תרצה, תדבר, בבקשה. ‫-בשביל לעשות קידוש השם? יא, חביבי.

‫מי זאת הצדיקה?

‫הנה, אשרייך, אשרייך.

‫תתקדמי, תתקדמי. ‫-תסביר לה, כבוד הרב, מה הגודל של העוונות של הטלוויזיה. ‫לא, אני רואה אותה, אני רואה שהיא עם מטפחת צנועה והכול, ‫זה מדהים.

‫עם צניעות כזאת, ‫ואת רואה דברים בלתי צנועים בטלוויזיה?

‫זה מצווה לשבור?

מה זה, זה קידוש השם? ‫יש לכם ילדים כבר?

‫-כן, ילדה וגם...

‫נו, אז מה, מה תגידו לילדים? ‫הההורים צדיקים. ‫-אני לא רואה, כבוד הרב, ‫אני בכלל לא רואה, ‫איך הם מוכרים אצל ההורים שלי, ‫ויש לנו חמש טלוויזיות בבית, ‫ואני הולך עם עיניים. ‫-חמש? חמש טלוויזיות. יא, חביבי, מה זה?

זה כוורת.

‫מה יוצא לכם משם, דבש? ‫-לא, אני מתכוון על הטלוויזיה ‫שאנחנו קנינו בכסף שלנו, לשבור אותה.

‫מה את אומרת? אני מאמין שאת בוודאי בערב כזה ‫ששמעת, האימא הזאת,

‫בוודאי שאת, היא לקחה לה זמן ‫בשביל להכניס פלטה, ‫אבל את להתפטר מעבודה זרה?

זה כל כך קל? ‫וגם את לא חייבת לשבור, ‫הוא מוכן לשבור בעצמו.

‫מה את אומרת? ‫נעשי קידוש השם ביבנה וחכמיה ‫לרבן גמליאל שטמון כאן?

‫שיהיה לכם ברכה בילדים, בהצלחה בגידולם, ‫אמן. ונחת ממעשיהם? ‫-אמן.

ובפרט אחרי ששומעים מה אתם ‫בלוויזיה מסוגלת לעשות לנערים ‫שעושים מעשים שלא ייעשו ‫בגלל שהם צופים בתוכניות כאלה ואחרות?

‫זו החלטה קטנה ואמיצה, ‫זה שום דבר.

את כל כך תהיי מאושרת.

התלות הזאת שיש לך, ‫בטלוויזיה,

זה דבר איום ונורא. ‫את פשוט שבויה.

זה נקרא קהל שבוי.

אני לא מבין, ‫אנשים נכנסים לשבי לבד? ‫גלעד שליט, שבו אותו והוא לא רוצה, ‫הוא רוצה לעזור.

ואתם מוכרים להיות בשבי ולשלם אגרה.

אני מאמין שאתם משלמים אגרה, כן?

‫אסור לגנוב את המדינה.

‫כן, אז מה את אומרת? ‫בואי צמחי אותי הערב, ‫שאני אהיה ככה מרוצה,

‫שעשיתי איזה משהו מועיל לעם ישראל.

יצא לך לשמח איזה יהודי היום?

‫יש לך הזדמנות.

מוכנה?

אשראי!

אשראי!

רגע, אני רוצה לברך אותה קודם כול. קודם כול, מה שמך ושם האימא? ‫מה שמה ושם האימא?

‫נעמה בת עליזה.

‫שיהיה לך הריון תקין וקל ולידה קלה כתרנגולת. אמן.

‫ושילדייך יהיו צדיקים ויגדלו ברוח של טהרה וקדושה,

‫ויראו רק טוב כל ימי חייהם. ‫-אמן.

סע!

אל תשכח, אל תשכח להביא פטיש. ‫-אין בעיה, אני צריך רק מישהו עם אוטו, הרב.

עם אוטו. נו, חבר'ה, איפה המתנדב הראשון? הנה, הנה, קדימה.

‫-בזרחם לפי נותן לי נושא איפה.

‫היה יום הלוואי, היום הלוואי. ‫-כל הכבוד לעם ישראל. כל הכבוד.

אשריכם, איזה זכות. ‫בבקשה, שאלתך.

‫שלום, כבוד הרב. ‫-שלום.

יש מישהו

שעובד מצאת החמאצת הנשמה.

עכשיו, הוא רוצה להיות חברותה שלי.

עכשיו אני צריך לשלם לו כל יום 250 שקל, ‫איפה אני אביא את זה?

לא הבנתי. יש לך מישהו שרוצה ללמוד אותך חברותה ‫ושתשלם לו 250 שקל?

כל יום.

אני אביא לך חברותה בחינם?

לא, אבל איך תחזיר אותו בתשובה? ‫אני צריך לחזיר אותו בתשובה. איך לחזור בתשובה? את מי להחזיר?

את הבן אדם הזה. אתה חברותה?

אתה הבן אדם הזה שאמר לי שאני אביא לו 250 שקל.

לא הבנתי. תתחיל מהחדש.

יש בן אדם שעובד מצאת החמא עד צאת הנשמה.

כן.

עכשיו הוא,

בשביל שיחזור בתשובה,

אז הוא צריך לעזוב את העבודה.

כן.

והוא מוכן להיות עם תחברותא.

מה אני עושה?

הבנתי.

אז קודם כל לא צריך בשביל זה לשלם 200 שקל.

חמישים שקל. אז מה צריך? פשוט מאוד, שכנע אותו לשוב בתשובה ושלא תצא להונשמה מהתחלת החמה.

אני אתרום לו אנציקלופדיה והוא יסתכל על האנציקלופדיה ואני מאמין שבעקבות זה הוא יקטין את השעות של העבודה ויוכל גם ללמוד תורה ולאט לאט הוא יבין מה ערכה של התורה.

הוא יוכל להמעיט עוד יותר בעבודה וללמוד יותר כמו שלמדנו היום.

ירבה בישיבה ויימעט בסחורה.

אי אפשר במכה אחת.

מכה אחת? כן. מה פירוש במכה אחת?

הוא יצא מהעבודה שלו ויבוא ותחברו אותם.

כן, אבל תצטרך לתת לו 250 ואין לך.

לא, יש לי.

אה, יש לך?

כן. ואם יהיו, ואתה תוכל לפרנס אותו ככה כל הזמן, 250 שקל ליום כל יום?

כן, בערך.

אם אתה יכול, אז מה אתה שואל אותי את השאלה?

לא יודע, בכל זאת זה הרבה 250 שקל.

אבל יש לך, אתה אומר.

יש לי, אבל בכל זאת זה הרבה.

מה הרבה? אבל להציל נפש של יהודי שילמד אותך בחמרותא,

ואתה מבין שזה חשוב, אז זה לא הרבה אם אתה מבין, אחרת לא היית מבין ששואל בכלל.

אלא אם כן אתה מתכוון שיתרמו לך את ה-250 שקל.

לא, לא אכפת לי, אני מוכן לשלם.

אבל אני נותן לך הצעה יותר טובה. מה?

שהוא יראה אנציקלופדיה,

וימעט קצת בעבודה,

וילמד קצת, והקדוש ברוך הוא ירחיב לו, כי הקדוש ברוך הוא זן הוא מזין.

כן, אבל אתה רוצה לדעת מי זה?

אני לא מעוניין לדעת מי זה. למה שאני אדע מי זה?

לא יודע.

אם אני אדע, זה יהיה בעיה. אולי זה יהיה אחר כך לא נעים לו.

אז מה אני עושה?

אני אלמד איתו מחר בבוקר.

אם יש לך 250 על הבוקר, כן?

יש לי.

אין שום בעיה, אבל אתה לא יכול להתחייב שאתה תלמד איתו ויום אחד אתה תפסיק, ובסוף לא יהיה לו לא עבודה ולא יהיה לו 250. הוא יבוא אליך בטענות.

קודם נתחיל, אחרי זה נחשוב על זה.

אה, אתה על חשבונו קודם נתחיל ואחר כך נחשוב.

לא, אני אשלם לו 250, בהתחלה. מה זה בהתחלה? כמה ימים?

כמה ימים? אני לא יודע. נגיד, שבוע?

שבוע.

ואחרי זה מה? תגיד לו, לחפש עבודה?

לא.

מה תגיד לו?

להמשיך.

אז יש לך עוד 250 בשבוע.

כן.

ואחר כך מה?

תמשיך.

אז אתה יכול כל הזמן.

רק תגיד לי, מאיפה אתה משיג 250 כל יום לחלק לאחרים?

יש לי חשבון משותף לי בבא שלי 15,000. מה 15? וזהו?

וזהו.

אתה יודע תוך כמה זמן זה ייגמר? לא.

תוך חודשיים?

אז מה אני עושה?

ואחרי זה מה הוא יעשה? לא יודע.

נפלא מאוד.

לכן נתתי לך הצעה.

תן לו אנציקלופדיה שלי בחינם,

ובעזרת השם אני מאמין שהוא יסתדר בלעדיך.

ממי אני מקבל את האנציקלופדיה?

פה בכניסה תכף ייתנו לך.

הנה הבחור, כבר קיבלת. הנה, תרים אותה, תרים, תרים שנראה. תודה. תרים שנראה.

תרים שנראה. או, זהו. הרווחת 15,000 שקל.

בהצלחה.

תודה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב ומבורך.

נולד לי ילד לפני עשרה חודשים. שעה טובה ומזל טוב.

הוא נולד עם,

הייתה לו הסתבכות בלידה. אשתי ילדה אותו בניתוח קיסרי.

כן.

אומרים שחבלת הבור הסתובבים סביב הצוואר.

קיצור, בסופו של יום כרגע יש לו איזשהו פיגור שכלי,

יש לו פיגור בהתפתחות.

הייתי אצלי כמה רבנים, כמה מקובלים גם.

כולם אמרו לי שיהיה בסדר, להתחזק, לשמור שבת.

אני ואשתי לקחנו על עצמנו את השבת,

התחלתי, המשכתי להניח את פיגורייני כל יום, היא לקחה עליה כיסוי ראש לא מזמן,

וזהו.

ואת האמת זה כבר הרבה זמן, ווואלה, אנחנו לא רואים אישות.

הילד ממשיך באותו מצב. המצב, ההתפתחות של הילד לא משתנה.

עשרה חודשים? עשרה חודשים, כן.

כן.

זהו, עמדתי לשאול אותך מה אתה אומר, מה אפשר להצליח. יש להם איזה הגדרה לרופאים, למצב שבו הוא נתון?

תראה, עכשיו הפורים הזה גם,

היינו מאושפזים איתו בבית חולים, היה לו חום, הוא פירקס,

אומרים שיכול להיות שיהיה לו את האפילפסיה,

פיגור שכלי פלוס אפילפסיה.

באיזה רמה זה של הפיגור שכלי?

בשלב כל כך מוקדם של הגיל, אי אפשר לדעת.

הבנתי.

אתם למעשה חזרתם בתשובה קומפלט,

או שיש עוד משהו שאתם לא עושים? מהיום שהוא נולד.

חזרתם בתשובה? כן.

בסדר גמור, אני אברך.

אתה תלמד שעתיים כל יום בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף,

כולל שבת וחגים.

אשתך תלמד ספר שערי תשובה של רבנו יונה כל יום, חצי שעה, שלושה חודשים. זה כתוב לכם בשקית בפנים, בתוך דף.

ואני אברך את הילד, מה שמו?

אוריאן מאיר בן הילה.

אוריאן? מאיר בן הילה, כן.

מאיר בן הילה.

בן? הילה.

בה? הילה, הילה, כן.

הילה.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה.

אבל אני אומר לך שצריך להחליף את השם הראשון.

אוריאן? כן.

לאיזה שם, כבודו? זה לא שם, נהורי תקרא לו.

זה מה שאמרו לנו בהתחלה.

הביאו לנו שתי שמות, המונות יבחרו.

נהורי, זה השם שצריך לקרוא לו.

את האימא שלו?

כן, אשתי.

תן לה את המיקרופון רגע.

אני לא מאמין שתוכל לדבר, כבוד הרב.

לא חשוב, לאט לאט.

כן.

מי אמר לכם בהתחלה לקרוא לו נהורי, ולמה הסתפקתם?

אני שאלתי איזה רב, רב באשדוד,

ונתתי לו שתי שמות.

הוא אמר לי שגם השם הזה בסדר, וגם השם הזה בסדר, מה שאני אבחר.

ואני בחרתי אוריאן.

הבנתי.

טוב,

אני מקווה ששינוי השם יועיל, בעזרת השם, עם הלימוד של שניכם,

ותקוותי, בעזרת השם יתברך, שתבשרו אותנו בשורות טובות. אמן.

כן.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

אם יש מקום שמתחזקים שם, שיעור תורה של רב שמתחזקים ממש מבחינה רוחנית, אבל יש שם חוסר צניעות.

כן. חוסר צניעות של בנות?

כן. כאילו, ישיבה מופרדת, אבל רואים את הבנות.

ואת שואלת לגבי הבחורים או לגבי הבנות?

לגביי.

אם מותר להיות במקום כזה?

לך אין בעיה. השאלה, מה זה נקרא פריצות? זה כל כך גרוע?

לא יודעת, זה לא גרוע, כאילו...

את מתכוונת מה? שרואים רק את הבנות, כמו שעכשיו רואים, כאילו עכשיו הגברים רואים? כן.

אין איסור בזה שיושבים בערב כזה בנפרד ושומעים דברי תורה.

תודה.

ויש לי עוד שאלה.

כן.

אני, ברוך השם, לומדת כבר שנתיים בבית ספר חרדי,

אבל אני לא עושה בגרויות. רק 12 שנות לימוד,

וחשבתי אולי לסיים את זה בי״א ולעלות למדרשייה מעכשיו.

מצוין, כי תורה זה גימטרייה בגרות.

אם תלמדי תורה, יהיה לך בגרות.

אז אתה אומר כן?

בוודאי, ובהצלחה אני גם אומר.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני לומדת בבית ספר חילוני, ואני חוזרת שם בתשובה.

כן. יש לי עוד שנה וחצי עד שאני אסיים.

ורציתי לשאול אותך מה אתה אומר, לעזוב את זה ולעלות למדרשה,

או שפשוט להמשיך שם כדי שאני אוכל לסיים אחר כך איך לפרנס לבן תורה,

כאילו, אחר כך אני צריכה מקצוע.

אז רציתי לשאול אותך מה עדיף.

את יודעת הכל, אני אפילו לא צריך להמליץ לך.

אז להישאר או לא?

אבל חשבתי שאת יודעת הכל.

הרי את אומרת כבר שאם את תלכי,

תצטרכי לפרנס, ואת רוצה בן תורה. אני אומרת לך מה נשמע לי הגיוני. בוודאי, בבן תורה מבית ספר חילוני לא משיגים.

אז צריך ללכת למדרשייה בשביל לפרנס אחר כך בן תורה. אבל אני יכולה לעלות למדרשייה אחרי.

תגיד לי, מה אתה חושב וזהו, אל תקשיב? אני חושב שאם את היית הבת שלי,

הייתי אומר לך לעזוב מיד ולעלות למדרשייה.

אז לעזוב.

אם היית בת שלי הייתי אומר לך לעזוב. אבל אני לא הבת שלך, אתה אומר לי לעזוב.

תראי מה שאני ממליץ לבת שלי ודאי שאני יכול להמליץ לאחרים

הרב תמליץ לנו על מדרשייה נעלה שנינו ביחד יש בירושלים מדרשייה של הרבנית

רק שנייה חבורה

הרבנית חבורה את מכירה?

אני אדאג עכשיו שאני אתן לך תשובה, טוב? תודה רבה. על המקום, שנייה. קידוש השם ביבנה. אשריכם ישראל.

כל כך הרבה מילים כתבו, על הרבה שירים חשבו. כל אחד לא רוצה להיות להיט, אך נו זה חשוב, הזמן לא ישוב. העיקר להיות שמח, העיקר להיות שמח.

בוא לרקוד כדי נשמח לאנשי המים וכוח שמים ועבדם האלוקים

ייתן בלב תקווה את השמחה ואהבה.

כל שווה לשמוע מעין השמיים נפגעו על שמיים ועדם האלוקים ייתן בלב תקווה את השמחה ואהבה.

טוב, תכף ינסו להשיג לי, אבל בינתיים אני רוצה לומר לכם שקידוש השם כזה,

כמו שהיה הערב ביבנה, לא זכתה יבנה הרבה זמן.

אתם יודעים כמה גזרות הן ביטלו עכשיו במעשים שלהן? אתם יודעים מה זה? נערות צעירות שיש להן לכאורה את כל הפיתויים של הדור הזה שהוא לוקה בחסר מאוד,

שלוקחות את עצמן ועולות לקדש את עצמן במקום של קדושה בירושלים,

במדרשייה לבנות שיכינו אותן לחופה וקידושין כבת ישראל כשרה וקדושה ושלוקחות על עצמן לזון ולפרנס ולכלכל בית יהודי על אדני התורה.

כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותן וכמה ברכה הוא מברך אותן.

על זה אמרו חכמים, בזכות נשים צדקניות,

עתידין ישראל להיגאל.

אשריכן.

כבוד הרב, אם אתה יכול לברך את אבא שלי שבעזרת השם יחזור בשלום?

מאיפה?

אי אפשר להגיד, טוב, לשלום. מה שמו?

משה בן יעקוט.

משה בן יעקוט.

השם יחזירהו לשלום בריא ושלם. אמן.

כן.

חברה שואלת, מה היא יכולה לקחת על עצמה בשביל להיפקד לזרע בקיימא?

איפה היא?

לידי.

תביאי לי אותה רגע.

כן, אתם בעלי תשובה כמה זמן?

אני שנה ויותר, ובעלי,

רק בשנה האחרונה התחיל לשמור שבת.

בכמה זמן אין לכם ילדים?

אנחנו נשואים ארבע שנים.

הבנתי. ומבחינת הרפואה מה אומרים?

הכול תקין.

הכול תקין.

בשקית יש את מה שהמלצתי לזוג הזה הקודם,

תלמדו מה שכתוב שם,

ואני אברך אתכם לזרע חי וקיים.

מה השמות שלכם?

אביזו.

אביזו.

ולמלמו.

רגע, אביזו בן?

לי קוראים אביזו.

אה, את.

אביזו, בת?

טגנש.

טגנש?

ולבעלי קוראים למלמו. למלמו.

בן?

בן ננו.

מנו.

ננו.

מנו.

ננו.

כן. השם יזכה אתכם

לזרע חי וקיים.

כן.

תינוקנו.

שאלה רק.

כן, אשריכם ישראל.

האם על ידי תפילה אפשר להחזיר בתשובה אנשים?

בהחלט.

ומה אני יכולה לקחת על עצמי?

בשומע התפילה, בברכה של שומע התפילה, בתפילת שמונה עשרה באמצע,

לפני סיום הברכה וחתימתה,

שם את יכולה להזכיר שם ושם האימא של מי שאת רוצה שיזכה לשוב בתשובה.

השאלה רק אם התפילה בלבד יכולה לעזור להילחם. גם מעשים.

גם מעשים.

כן?

אדוני הצלם לא רואה שה... הלו, אדוני הצלם?

אדוני הצלם?

לא מבחין שהגיע לפה אתם בטלוויזיה?

כן?

את יכולה, בעזרת השם יתברך, לקבל על עצמך ללמוד חצי שעה שערי תשובה לחזרה בתשובה של מי שאת מכוונת עליו, שיהיה לך... כמה זמן?

שלושה חודשים. כתוב לך בפתק בשקית.

אתה מוכן? הבאת פטיש?

זה פטיש קטן זה.

אני בטוח שמכה ראשונה אתה לא שובר עם זה.

עכשיו תגיד, אני מבער את העגל המודרני.

העגל המודרני. בזהירות, כן?

אתם רואים?

אתם רואים?

תסובב, תסובב אליהם.

אליהם, אליהם.

רק במכה השלישית הוא הצליח לשבור. אמרתי לכם, מכה ראשונה הוא לא הצליח, אני מכיר את יצר הרע.

לא ניתן לשבור אותו מהר, אבל ברוך השם זכית.

אני מברך אותם.

שמך, מה שמך? שמעון בן תמי. שמעון בן תמי.

תזכה לדירה נאה מהרה, אמן. לפרנסה טובה בשפע רב. אמן. ותמי בת רחל. תמי בת רחל, רפואה שלמה מהרה. יעקב בן חנינה. יעקב בן חנינה, רפואה שלמה מהרה. ועליזבת סוליקה. ועליזבת סוליקה, רפואה שלמה.

ומשה בן נעמי. ומשה בן נעמי וכל השכונה, אמן.

ואיפה הנהג, איפה הנהג כשהביא את הטמבלוויזיה? איפה הנהג כשהביא את הטמבלוויזיה?

אריאל בן סיגלית,

השם יזכה אותו לעלות במעלות התורה שהביא את הטמבלוויזיה. זכות זו תעמוד לו.

נעמה.

נעמה הצדקנית,

שזכתה לקידוש השם גדול מאוד,

זכות זו תעמוד לך לאורך ימים ושנים.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני עומד פה בכוונה, כי אני עוד לא ראוי לעמוד ממש קרוב אליך.

יש לי שאלה שאני מתחבט בה שנים.

האם על פי דין תורה,

מה זה אני, כל יהודי, כאילו, חייב ללכת עם כיסוי ראש עם כיפה? זו השאלה שלי.

תראה,

כיפה וכיסוי ראש לגבר זה מידת חסידות שכתובה בשולחן ערוך,

בסימן ב' הלכה זן.

כתוב, לא ילך ארבעה מוד בגילוי הראש.

ויש עוד הלכות, במ' זן, בסימן מ' זן,

כתוב, כששם את הכובע על הראש, מברך עוטר ישראל בתפארה.

ויש עוד בזה דברים, גם סימן צדיק א' מוזכר שם.

אבל צריך לדעת שיש בזה כמה טעמים.

אחד,

זה שאדם לא הולך בחוקות הגויים, שדרכם של הגויים ללכת

בגילוי ראש או בכיסוי ראש ולהסיר אותו בשעה שמברכים.

ויש בזה עניין של ענווה, שאדם מקטין את עצמו ומקבל עליו יראת שמיים,

כי זה מראה על יראת שמיים שיש לאדם.

ומי שהולך בגילוי ראש, בריש גלה, מה שנקרא,

אז זה כאילו דוחק את רגלי השכינה.

כי הקדוש ברוך הוא כתוב,

השמיים כסאי והארץ אדום רגליי. אדום זה כמו שרפרף קטן,

וכביכול הקדוש ברוך הוא יושב בשמיים, זה הכיסא,

והארץ זה אדום רגליו.

אז מי שהולך בגילוי ראש ולא שם מגבלה מעליו,

כאילו הוא דוחק את רגלי השכינה.

זאת אומרת,

אדם צריך לשים כיסוי ראש בשביל שיהיה לו יראת שמיים, וברור, כשאדם שם כיסוי ראש הוא מרגיש ירא שמיים יותר, לכן הרבה אנשים הולכים בגילוי ראש בגלל שהם לא עושים חשבון בכלל.

סתם זה עניין גם של צניעות, אומות העולם הרבה מהם הולכים בכיסוי ראש בגלל צניעות.

בריטים, צרפתים,

הולכים עם קסקט, עם כובעים,

זה עניין של צניעות גם.

והדבר הזה הוא חשוב מאוד,

ומי שלא הולך בכיסוי ראש,

למעשה כל ארבע אמות שהוא הולך, הוא עובר עבירה על השולחן ערוך.

ומי שנוהג באוטו

והוא חושב שיש לו תקרה,

זה לא מועיל.

כי רוכב כמהלך דמי,

גם מי שרוכב בעגלה וחושב שהוא פטור,

שידע שזה כמו מהלך דינו.

אז לכן, היות ונהגו כל ישראל ללכת בכיסוי ראש, וזה מורה על יראת שמיים ושמקבלים עליהם עול מלכות שמיים,

חשוב מאוד ללכת בעניין זה.

יש היתר רק לשרים או מי שהולכים

בפני השרים באומות העולם,

ששם הם מקפידים שלא ילכו, כמו שאתה שומע היום בצרפת,

שאומרים להסיר את הרעלה וכל מיני דברים.

יש מן הגויים שמקפידים שלא ילכו,

אז כשאדם נמצא אצל השרים או המלכים שלהם, וזו סכנה,

והם רואים את זה בעין רעה,

יש היתר כזה למי שהולך לפניהם תדיר.

אבל זה רק כשהוא נמצא לפניהם, ולא כשהוא הולך סתם ככה.

אבל כמעט אף אחד לא משתמש בדבר הזה,

וזה בפרט במקומות שזה מביא סכנה על היהודי.

אני, לדוגמה, בכל הארצות שהייתי בחוץ לארץ, למרות שהזהירו אותי כאילו שפה יש אנטישמיות והכול,

לא רק שהלכתי עם כיפה וכובע ואנטנה,

גם הלכתי עם תפילין וטלית על הראש מהבוקר כשהלכתי לתפילה, וחזרתי ככה, רגלי,

לא באוטו.

יש בורא לעולם,

וצריך להיות שמחים שאנחנו יכולים לשים את הכומתה שלו על הראש.

אם בצה״ל לא מתביישים ובמשטרה מחייבים את השוטר ללכת עם כובע,

אצלנו לא מחייבים כמו במשטרה וכמו בצה״ל,

אבל זו זכות גדולה מאוד ושכר גדול.

אז מה שלמעשה הבנתי מכבוד הרב, שזה לא על פי דין תורה, אלא בגלל שזה...

מדרבנן, מדרבנן.

אוקיי, בסדר. עכשיו... המשטרה זה גם מדרבנן. אני לא יודע. לא בדקתי. זה לא מן התורה, כן?

טוב, תודה רבה.

תהיה בריא,

ואתה יכול להיות פטור מכיפה אם אתה הולך עם כובע של המשטרה,

כי כיסוי ראש זה לא משנה מה מכסים את הראש, זה לא חייב להיות כיפה כזאת או אחרת, כיסוי ראש.

אפילו אם אדם הולך עם עלה של חסה,

זה כיסוי ראש מצד הכיסוי.

אבל כמובן שמי שהולך עם כיפה שהיא גם מתארת את מהותו, הרי כל כיפה יש לה איזה מסר,

תאמין?

אתה יודע לזהות כיפות, כן? להגיד, זה יותר חרדי, זה פחות, זה כזה, זהו.

תודה. תהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב ומבורך.

הרב, באחת ההרצאות שלו לפני הרבה שנים, העריך מאוד בעניין לא לעשות צער ליהודי.

כל בן אדם שעושה צער ליהודי יקבל את זה בחזרה.

הרב מעריך דוגמה מפנינה וחנה.

יש לרב שיחה ארוכה מאחד הקסטות ששמעתי. הרבה הרבה הרב מעריך על זה, והרב הסביר שזה כמו להכניסיית לאש.

אתה ודאי תישרף, זה לא יעזור.

זה פחות או יותר העיקרון שהרב הסביר שם.

אז השאלה שנשאלה בישיבה,

אז איך למעשה בחיי היום-יום, כשזה לכן לתועלת,

הרי למעשה ככה, פנינה עשתה לשם שמים, נכון?

אז זה היה לתועלת מבחינה מסוימת,

ובכל אופן קיבלה את העונש שלה.

אז גם בחיי היום-יום, למשל, הורים, בנים,

לילדים שלהם, הוריו, לתלמיד,

לא חס ושלום מתכוונים לעשות צער, אבל יוצא צער.

אז איך ננצל מזה?

וחלילה אי אפשר לפתור את עצמנו לא לדבר עם השני בעניין פלוני-אלמוני, שזה יעשה לו צער.

אז איך נצא מזה? כי הרב אמר, זה פקט.

מה שמותר ונעשה לצורך ולתועלת, כגון זרוק מרה בתלמידים,

או שלא יטיל אימה יתרה בתוך ביתו,

אבל אימה מותר, יתרה אסור,

וכהנה וכהנה, שיש הדרכה מצד התורה או מורי התורה וכתוב לנו איך להתנהג,

אז אין לנו שום בעיה.

אז זה לא כמו להכניס יד לאש?

באש קטנה, אחד אמר לי, אולי זה אש קטנה?

לא. אולי תסבול?

אם כתוב זרוק מרה בתלמידים,

משמע שאם אתה לא תזרוק,

אז ההפסד יהיה יותר גדול ממה שאתה זורק.

לכן הורונו זרוק מרה בתלמידים.

לדוגמה, אם אתה רואה שיש שחוק וייטול מדברי תורה,

אז כתוב ענק סיל כי יבלטו.

אבל אם אתה עונה לו כי יבלטו, הוא ייפגע כאילו.

התורה אומרת ענה, ענה, ענה,

כי יש פה חילול השם,

ויש מצבים שאנחנו נדרשים לזה.

אם אבא לא יחזיק קצת קצר בחינוך הילדים, מה שנקרא אימה,

לא אימה יתרה,

אבל אימה של אבא, בכל אופן אבא, כתוב משנכנס אב ממעטין בשמחה.

אז צריך את זה, כי התועלת היא יותר גדולה מהנזק,

ובעצם אין פה נזק, יש רק תועלת, כי זו הדרגה שאנחנו מקבלים.

אז צריך לבחון כל מצב ומצב לגופו וללמוד את הכללים ולהשתדל להתנהג לפי זה.

אז יוצא לפי דברי הרב,

שלמעשה פנינה,

אף על פי שהיא התכוונה לשם שמים, זו הייתה טעות.

לא הייתה חובתה לעשות את זה בדרך צער.

הייתה יכולה לעשות את זה גם לא בדרך צער. אבל למשל, יוסף הצדיק, הרב הביא דוגמה בקסטה,

שהנה, תכל'ס, הוא כן סבל,

הוא עשר שנים מהחיים שלו הפסיד,

ושם הוא זיכה את האחים שלו שיעשו תשובה, הוא עורר אותם לתשובה,

הוא הרוויח פלוס ויצא לו מינוס גם,

אז הוא הרוויח שהאחים שלו עשו תשובה.

אבל למעשה הוא הפסיד עשר שנים מהחיים שלו הקריב.

נכון. אז שם זה גם היה לתועלת על פי חוקי התורה,

והוא נענש. לפעמים, נכון, יש נזק שהוא בעקיפין, בהקפדה של הקדוש ברוך הוא במקרים מסוימים, כלפי מקרה מסוים, אנשים מסוימים וכולי,

שזה מתחשבן גם אצל האדם.

לדוגמה,

אף אחד לא חייב את יוסף לספר את החלומות.

מישהו חייב אותו לספר את החלומות?

לא.

אבל כשהוא רץ וסיפר להם שהוא יהיה מעליהם,

אז אתה מבין מה ההשלכות שיכולות לגרום, נכון?

זאת אומרת, יש פה מקום שזה התחיל עם איזה חשבון שהוא לא היה כל כך מדויק,

ממילא התגלגלו מזה הרבה הרבה צרות ובעיות שעד היום אנחנו סובלים.

בעשרת הרוגי מלכות וכולי.

כן.

אז ממילא מה? אם זה על פי התורה, אז זה בסדר?

בוודאי. מה שהתורה אמורה אותנו לעשות, ייתן לך יותר מזה. אם התורה מבקשת מחכמים להלקות מי שעובר עבירה,

יש לך צער יותר גדול מהלקאה ממש?

לא. התורה לא אומרת שאם אתה מצער יהודי במקרה זה,

אז התחשבן לך שאתה עשית מעשה שהוא לא ראוי ועליו אתה צריך להיענש.

אוקיי. עוד שאלה.

במשך השיעורים עלה לי שאלה.

למעשה,

צדיק עוזר והקדוש ברוך הוא מקיים.

אז במשך השנים, כבוד הרב

מברך הרבה אנשים,

וברוך השם בסייעתא דשמיא,

הקדוש ברוך הוא עוזר לרב, וזה מתקיים, הברכות.

אבל אותו דבר, מאידך גיסא,

הרבים חזרו בתשובה, והרב, בזכות שהם חזרו בתשובה והיו להם מחלות, פלוני או אלמוני,

הרב קילל את אחמדינג'אן. אז השאלה נשאלת,

הרב קילל אותו לפחות עשרות פעמים,

ואמרו אמן בקול רב,

אז למה הוא עוד לא חולה?

קודם כל, זו שאלה טובה, הוא כן חולה.

פרסמו עליו שהוא חולה בכמה מחלות,

אתה רואה שהוא רזה מאוד,

אבל תראה, לקח לי גם הרבה זמן עד שערפאת מת.

אבל הברכות מתקיימות מהר. אני אגיד לך, הקללות,

זה לא כל כך חזק,

בפרט כשהאנשים האלה ממלאים את התפקיד של השטן וחילותיו.

אז יש להם כוח מהסטרה אחריו גדול מאוד.

ובשביל להתיך את המעמד שלהם,

אז למעשה צריך להחליש גם את השר שלהם.

כמו שראו את השר של מצרים נופל,

אז מצרים טבעו בים.

בשביל לייצר דבר כזה אנחנו צריכים לייצר הרבה זכויות אצלנו גם בשביל שהשר שלהם ייותש ולא יוכל לקטרג ולומר מה נשתנו הללו מהללו.

כשנייצר כזאת כמות אני בינתיים משתדל

לגרד אותו לאט לאט עד שזה יבקיע אותו ונראה את התוצאות. אף על פי שהברכות של הרבה אנשים כבר נהיו בריאים.

תראה, לברך זה לא כל כך קשה.

כתוב, טוב עין הוא יבורך. אל תקרא יבורך אלא יברך.

וכתוב, מוציא יקר מזולל כפי תהיה.

אז כתוב אפילו שהקדוש ברוך הוא גוזר גזרה, הקדוש ברוך הוא מבטלה בשבילו.

אז זה נאמר על הצד החיובי.

לא על השלילי. על הצד השלילי.

אני בדרך כלל לא נוהג לקלל.

אבל כיוון שכתוב בפסוק,

שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך,

אז אני מקיים את הפסוק פשוט כמשמעו וכלשונו.

ומעביר את הגזרות לאותם רשעים.

עכשיו, אפשר לקבל ברכה לאבא שלי ואימא שלי?

כן.

שיהיו בריאים ושהישיבה תצליח.

תמשיך הלאה. שמם?

הרב מרדכי בן מזל. הרב מרדכי בן מזל. לא, לא, מרדכי בן רוני, סליחה.

מרדכי בן רוני.

ומזל בצרה.

ומזל בצרה יזכו בעזרת השם לרפואה שלמה ואריכות ימים. אמן, ושהישיבה תצליח, שלא יהיה בעיה. איזה ישיבה? ישיבת התפוצות בהר ציון, יש הרבה בעיות. ישיבת התפוצות בהר ציון תצליח ותשגשג,

ותפרח. אומן, ויהיה מקום טוב.

ויהיה מקום של תורה מכובד מאוד. אומן.

אני אחלק לכם עכשיו ציציות, כיפות, כיסויי ראש עם סמל של שופר,

ואני אתן לכם גם ספרים ללמוד.

מי שמקבל על עצמו ללמוד חצי שעה כל יום, חודש,

אני נותן לו ספר בחינם, מסילת ישרים.

ואני רוצה לברך אתכם,

שיהיה לכם כל טובה וברכה ומילוי משאלות ליבכם לטובה.

כל בית ישראל ישנה מצווה כה יקרה,

הורה לנו הכיר לאהוב ולחבץ את השני,

והתייחס לכל אדם כאילו הוא אני.

להוסיט ימה זו מכל הלב ולצמות ביום צרה מזמן כאב.

להביא כמוני כמוסחת לבנים בששווי שלך ושלך-שלך.

לעומתה ללכה כמוך זה כלל גדול בתורה.

וואוו, לעומתה ללכה כמוך זה כלל גדול בתורה.

זה הזמן הוא עבר עכשיו להתעורר.

לחשוב על מחשבות טובות זה לעולם עוזר.

להשפיע תמידי ממה שיש וגם אם אין מיליון לא צריך להתרגל.

להקדין שלום לכל אחד לתת לו הרגשה שהוא לא לבד.

לדבר רק בין עשורותיו.

ואם יהיה צער כבר נאמר לא רוצה שילנות טוב מסיתם.

ואותך כמוך זה כלל גדול בתורה.

וואוו, ואותך כמוך זה כלל גדול בתורה.

וואו, וואו, וואו.

ובצדקת צדקת שיהיה בנהלתם יוגן לגמרי מסמך לצדורי יוגן לגמרי מסמך לצדורי

יוגן לגמרי מסמך לצדורי

ובי יצמח אספלו שאיר מחלתי

יום גיל ים ובי יצמח אספלווי יום גיל ים ובי יצמח אספלווי יצמח אספלוי יצמח אספלוי

יהודי יקר, יהודי היקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתור אתן רון קדושה אם ברצונכם

להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר רחוב עתיתיהו 10 בני ברק או לטלטלטל למספר 03-677779 וגם לפקסס ל-036765320 כתובתנו באינטרנט www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר

שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה ולכן ניתן לרכוש משרדי שופר באיזה גודל צפייה

שחרור אונים

אנציקלופדיות

ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות ונגן mp3

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית