נהריה - מה ההיתר של גואל הדם

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

אני אומר שתי ברכות בלחש אתם תענו אמן בסדר רפואה שלמה מהרה מאוצר מתנות חינם ופרנסה בשפע ל אמן אמן אמן אמן. עוד ברכה חזרה בתשובה. רפואה שלמה ובריאות בפרט בעיניים ל אמן. אמן אמן אמן. ואילוי נשמת הוריים נוחתם עדן. אמן. 

אחרי הפיגוע שהיה היום ושזה חוזר מדי פעם לצערנו הרב אני חושב שאין יותר מתאים מאשר לדבר על הנושא שלא הרבה יודעים מה ההבנה שבו גואל הדם

יש דין בתורה שנקרא גואל הדם התורה מצווה אותנו להתקין ערי מקלט בעבור רוצחי נפש בשגגה. למה צריך להכין ערי מקלט? אדם משתמש עם גרזן ולא דאג שהוא יהיה מחוזק. ניטז הברזל, פגע באדם והרג אותו. זה נקרא שהוא הרג אותו בשגגה. בתורה הוא נקרא רוצח. רוצח בשגגה. התורה אומרת להתקין ערי מקלט. בערים האלה הוא הולך לשם. אם הוא מגיע לשם אי אפשר לגעת בו. כל זמן שהוא בפנים לא נוגעים בו. אם הוא יוצא אז תשמעו את הדין. למה מתקינים ערי מקלט? פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח כי יחם לבבו בהסיגו כי רבה הדרך בהיקהו נפש על כן אנוכי מצווך לאמור שלוש ערים תבדיל לך אומרת התורה כי יחם לבבו משמע שיש להבין את ליבו של גואל הדם שהוא אינו מסוגל לכבוש את יצר הנקמה הבוער בקרבו על הריגת קרובו. אחרי שהתורה משלימה עם עצם המציאות שיש נקמת דם, עכשיו היא דואגת להצלתו של הרוצח על ידי הכמת ערי מקלט שעליהן יוכל לנוס מפני גואל אדם. הגמרא מביאה כמה דעות בעניינו של גואל אדם. לדעת רבי עקיבא יש רשות ביד גואל אדם להרוג את הרוצח בשגגה. אנשים עומדים מן הצד, רואים את גואל אדם הורג את הרוצח בשגגה ואין בידם למנוע אותו ממעשהו. למה? כי יחם לבבו מלא זעם ומרגיש צורך לנקום. והתורה אומרת לא לגעת בו, מותר לו להרוג את הרוצח בשגה. וצריכים להתחשב בזה שהלב שלו חם. אם לא די בכך דעת רבי יוסא הגלילי שזה מצווה על גואל אדם להרוג את הרוצח בשגגה אם נצייר את זה הוא ילבש גרטל ויאמר בכוונה גדולה לעשות רצונך חפצתי אלוהיי יקח סכין מהמטבח ירדוף ברחובות אחרי רוצח כדי להרוג אותו לפני שיספיק להגיע לעיר המקלט. זה דעת רבי יוסי הגלילי. צריך עיון. כשגואל אדם מקיים את המצווה הזו, האם עליו להשק תחילה את זעמו בלקיים את המצווה לשם שמיים? או אדרבה כי יחם לבבו זה ההכשר של המצווה צריך שזה יהיה דווקא מתוך יה חם לבבו או אולי צריך להירגע קודם ואחר כך להרוג זה צריך לעיין עכשיו גם אם גואל אדם לא הצליח לתפוס את הרוצח ולהרוג אותו והוא ממתין לו ועורב לו מחוץ לעיר המקלט הוא מצפה לרגע שהוא יצא משם גם אז מותר לו להרוג אותו יש אומרים שאפילו אם הרוצח בשגגה יצא מעיר המקלט בשוגג גם רשאי להורגו. זאת אומרת, אם עיר המקלט היא מקום שבו הוא ילמד להיזהר בחיי אנשים וזה התוכנית, אז אם הוא יוצא ובורח משם במזיד, ברור שיכולים להרוג אותו. אבל אם הוא בטעות יצא, גם מצווה להרוג אותו. בספר יד המלך יש דיון אם מותר לגואל אדם להעמיד שליח תחתיו להרוג את הרוצח. זאת אומרת הקרוב שלה נרצח. הוא לא יכול לרדוף אחריו נגיד הוא בן 85. אז הוא אומר לאחד הילדים, אחד הנכדים, אני ממנה אותך שליח להרוג אותו במקומי. האם אפשר למנות שליח או אי אפשר? הגמרא אומרת לדעת רבי עקיבא שהוא סובר שזה רשות להרוג, לא מצווה, לא חובה, אז בית דין מעמידים לרוצח שני תלמידי חכמים. כך שאם ישיג אותו גואל אדם הם יאמרו לו אין מצווה להרוג את הרוצח בשגגה ואולי יצליחו לשכך את חמימות הלב לא אומרים שמלווים אותו שני גיבורי כוח לשמור עליו מפני גואל אדם אלא שני תלמידי חכמים מים שמסוגלים בפיהם לשכנע את מי שרודף אחריו להורגו שלא יעשה זאת ואם הם לא הצליחו לשכנע אותו ואומר לא אני רק הורג אותו הם לא יכולים למנוע אותו אסור להם למנוע אותו וואי וואי וואי איזה דין זה מה הולך פה חבר'ה כל העניין הזה תמו וצריך לימוד. איך ניתן להשלים מציאות כזו? ודי נוקם את הריגת קרובו והולך להרוג את ההורג בשגגה, שגם הוא יהודי. איך ייתכן שהתורה מבינה לליבו של גואל אדם ונותנת לו אישור במשרין או בעקיפין לחוסר שליטה על יצר הנקמה? מה אנחנו מדברים באנשים ברברים, שפלים או בישמעאלים צמאי דם? הרי גואל אדם יהודי כשר וירא שמיים שהוא נקלע למקרה מצער שקרובו נרצח בשגגה. כל הזמן התורה מלמדת אותנו לתקן את המידות הרעות. מורה לנו לשלוט בעצמנו ולהתגבר על יצר הרע ובפרט על יצר הנקמה. הרי התורה מצווה לא תיקום ולא תור את בני עמך. אפילו אם השני חטא כלפיך במזיד, אסור לך לנקום. לא תיקום. אז מה הולך פה? אם כן, במקום להורות על הקמת ערי מקלט כדי להנצל מנקמתו של גואל אדם, הייתה התורה אומרת לנו שעיקר הציווי יהיה על גואל אדם ותצווה אותו לשלוט ביצרו. לכבוש את יצר הנקמה ולאסור עליו לשפוך דם הכי פשוט למה צריך ערי מקלט ובריחה וללוות אותו עם שני תלמידי חכמים ו ועושים לו תמרורים כל קילומטר יש תמרור עיר מקלט עיר מקלט שהוא ידע וואי וואי וואי ועוד קשה אם יצר הנקמה בו מוער בליבו של גואל אדם. אם כן, מה תועיל עיר מקלט? שום דבר לא יעצור אותו עד שהוא יצליח לשים ידו על הרוציח ולנקום בו. אז מה אם זה נקרא עיר מקלט? פתאום גואל אדם יגיע עד לשער שמה ופתאום הוא יוכל למשול ברוחו ויעצור בכניסה. אם חם ליבו אז הוא ימשיך הלאה. לא ככה. אם זה חם ליבו אז הוא ממשיך הלאה. מה איך זה? איך התורה מתכוונת שפתאום הוא יגיע עד לעיר מקלט אחרי שהוא רדף אחריו קילומטרים וכמעט הצליח. כמעט יופגע האחרון הוא נכנס לבפנים אומרים לו עצור. אז אם יכולים להגיד לו עצור בכניסה לעיר מקלט, תגיד לו עצור לפני שהוא רדף אחריו וגמרנו אם אפשר שהוא יעצור אז למה צריך להקים ערי מקלט טוב ידוע לנו שהתורה דרכיה דרכי נועם לא ייתכן שהתורה תצווה אותנו במצוות שהם ההפך מדרכי דרכנו עם אלא אם כן יש הסבר וטעם למה נצתבינו כך או שזה חוקים שאין לנו הבנה בהם וצריך לקיים אותם בהתבטלות בלי להבין ככה התורה רוצה ככה אתה תעשה מצד אחד התורה מלמדת אותנו לאהוב כל אחד מישראל, מלמדת אותנו לא לנקום, מלמדת אותנו לא לכעוס ושהאדם צריך לכבוש את הכעס ולהבליג עלבון. למה פה במקרה של גואל אדם חורגת התורה מהדרך המקובלת ונותנת אפשרות לגואל אדם לפרוק זעמו? שבליבו ומתירה לו לעשות מעשים בפועל עד שפיכות דמים. יש מצוות בתורה שהותרו מקללן. כגון איסור כלאיים, צמר ופשתים יחדיו אסור. זה איסור כלעיים. אבל מותר בציצית. איסור נסיעת אשת אח. אסור לאדם לשת את אשת אחיו. אבל זה מותר מתי? בייבום. אם האח נפטר ולא העמיד ילדים אז מצווה על האח השני לייבם את אשתו של אחיו שנפטר להעמיד ממנה זרע. מוסיף הרמבן גם שגם האיסור לא תיקום, שאמרנו שברור כתוב לא תיקום, גם מותר מכללו. איפה? אצל גואל אדם. שמה צפתה התורה כן לנקום ולגעול את דמי אחיו ולגעול את דמי אחיו זה צריך לבאר למה הותרה נקימה אצל הורג נפש בשגגה מה העניין שהתורה מתירה גאולת דמים על ידי קרוב של ההרוג מה שורש עניין הנקימה שעשרה התורה? אם אדם הזיק לחברו ויש אפשרות לתקן את הנזק בחיסרון, יש הרי 24 אבות נזיקין שבהם אדם טובע את המזיק שימלא את החיסרון שהוא גרם לו. אלא הנקמה היא במקום שאינו יכול לתקן את הנזק ולמלא את החיסרון. כל עניין הנקמה לפרוק את יצר הנקמה. אחד הזיק לך ואפילו במזיד יש מקום שאתה תטו אותו ותקבל את מה שמגיע לך ותשלים את החיסרון. אבל אם לקחו נשמה אתה לא יכול להחזיר אותו. אז מה כן? לנקום רגע יצר נקמה טבוע בכל אדם מלדתו השורש הזה נובע מפנימיות הנפש אם פגעו באדם הוא מרגיש צורך לנקום גם אם הוא יודע שלא יהיה לו שום רווח ותועלת כותב המסילת ישרים פרק יא, הנקמה לא מתוקה מדבש, כי היא מנוחתו לבדה. כשם שיש כאלה שסיגריה מרגיעה אצלם מתח וכעס, הנקמה מרגיעה את נקמת התאווה של הנקמה. אבל באה התורה באמצב לא תיקום ומורה לנו לכבוש את יצר הנקמה והכעס ונשאל את השאלה איך כובשים יצר נקמה אז צריך ללמוד הרבה מוסר בשביל לתקן את המידות אומרת התורה לא תיקום ולא תור את בני עמך אלא באהבת לרעך כמוך עליך להתייחס לחבר כאילו מדובר בך עצמך ואהבת לרעך כמוך אתה והוא זה אותו אחד כמוך אם אדם ביד ימין בטעות רצה לצפוק מסמר ותוך כדי המכה בום נתן מכה על יד שמאל האם עכשיו הוא יקח את הפטיש ביד שמאל וינקום ביד ימין ט הוא לא יעשה את זה נכון למה זה כמוך זה שלך זה אתה דבר אומרת התורה אתה צריך להתייחס לחבר שלך לא חבר חייב להיות חבר ממש כל יהודי למה כי התורה מצווה לאהוב אותו כמוך זה מה שבקשת. איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו. אז אדם צריך להיות גיבור בלכבוש את יצרו ולא ינקום. הפוך. הוא עשה לך רעה. תחזיר לו טובה, תאהב אותו. תחשוב שאתה הקית את עצמך. וכמו שלא היית מכה את עצמך בחזרה. גם אותו לא קשה קשה אבל התורה מצווה אז למה התורה חריגה את המקרה של כ גואל אדם למה פה מתחשבים בחמימות הלב שיש לו ומאפשרים לו לפרוק את זעמו על הרוצח ולשפוך את דמו יש לנו כלל משתמשים בו בהרבה סוגיות בגמרא שעוסקים בדבר שלא ניתן לעמוד בו. כתוב לא ניתנה תורה למלאכי השרת. אנחנו לא מלאכי השרת. תני בשר ם מבקש ממני דבר שרק מלאכים יכולים לעמוד בו והתורה לא ניתנה למלאכי השרת התורה יכולה לבקש ממני מה שאני מסוגל בטור אדם לא בטור מלאך אז אי אפשר לדרוש מאיתנו דברים שאנחנו לא מסוגלים הציעו לאומות העולם לקבל את התורה הם שאלו מה כתוב בה. למה? כדי לדעת אם הם יוכלו לקיים. כשאמרו להם מה כתוב, לא הסכימו. אמרו אנחנו לא נוכל לעמוד בזה ולא תגנוב, לא תרצח, לא תנאף, לא לא נוכל לעמוד בזה. אבל עם ישראל אמרו נעשה ונשמע. אם הקדוש ברוך הוא נותן תורה בוודאי שהוא לא יבקש מאיתנו מה שאנחנו לא נוכל. לכן מי שאומר מצווה זו איני יכול לקיים הוא כופר. כי אין דבר כזה שאתה לא יכול. אם השם ציווה ציווה. אם השם אומר תרים 5 קילו אתה מסוגל. הוא לא יגיד תרים 500 קילו. כי אתה לא מסוגל. מה הוא יכול לבקש מה שאתה מסוגל? נכון, צריך לעבוד על המידות, צריך ללמוד, צריך כן כמו בצבא, אתה רוצה להיות חייל, צריך תאמן אחר צריך תהיה חייל. אז אותו דבר אתה גם כן מקבל תורה ומצוות, צריך להתאמן איך מתאמנים, לומדים ומקיימים לאט לאט לאט לאט עד שאתה נהיה מחלו לקדוש ברוך הוא. אבל התורה ירדה לסוף דעתו של אדם וידעה שבמקרה של הריגת נפש אי אפשר לכבוש את יצר הנקמה שמבעבע בליבו של גואל אדם כי התורה לא ניתנה למלאכי השרת לכן לא מנעה תורה מגואל אדם לפרוק את חמימות ליבו אבל מנגד דאגה להתקין לרוצח הרי מקלט שיוכל לנוס ולהציל את נפשו. יש עוד מצווה שאנחנו מכירים שאדם לא יוכל לעמוד בה. איזה יפה תואר. יפה מאוד. אדם הולך למלחמה ופתאום רואה גויה יפה והוא חושק בה. אז התורה מגבילה אותו תוך חודש. מה עליו לעשות וכולי וכולי ורק אחרי כן הוא יכול לגייר אותה ולהתחתן אבל שמה אומרת התורה שהוא לא יוכל לעמוד בזה ומדובר בצדיקים גמורים כי מי יורד למלחמה בישראל רק צדיקים גמורים אז איך יכול להיות שצדיק גמור ככה אומר זה אני יודעת הוא לא יוכל לעמוד בזה אז זאת אומרת התורה כשהיא היא אומרת משהו היא יודעת מה אתה מסוגל מה אתה לא מסוגל ולא יעזור כל מה שתלמד לא מסוגל אבל מה מצד שני היא דואגת להורג בשגגה שיהיה לו תיקון במקום שימות יגיע לעיר מקלט ושמה ילמד יש לו שמה הרבה זמן עד שימות הכהן הגדול הוא ישב שמה זה יכול להיות גם 50 שנה ו זה התיקון שלו. טוב, עד פה למדנו משהו. עכשיו בספרים הקדושים מובאים עוד מהלכים. מה העניין של גאולת אדם במקרה של הורג נפש בשגה? יש מפרשים שהריגתו של הרוצח זה לא נקמה סתם העיקר להשקיט את חום ליבו אלא יש לזה תכלית לנרצח יש תועלת כשהורגים את הרוצח לנרצח זה שנרצח בטעות בשגגה הוא כבר נפטר הוא למעלה לא נח עד שיהיהו את הרוצח. זאת אומרת התועלת שאתה רודף אחריו להרוג את הרוצח בשגגה, למי אתה מועיל? לנרצח עצמו. הנרצח לא יכול לנקום ברוצח. אז מאפשרים למי? לקרוב שלו לגל אדם שיעשה זאת עבורו. ויש אומרים שזה לא רק לטובתו של הנרצח אלא זה לטובת כל העולם כולו. ובערת רע מקרבך. אדם שמזלזל בחיי אדם ולא דואג שהוא לוקח מכשיר לבדוק שהוא לא יוטז להרוג את חברו, אדם כזה לא צריך להישאר כי הוא חי אדם הפקר אצלו אז גם הוא חייב הפקר אז פה לפי המהלכים האלה זה לא בשביל נקמה רק אלא להועיל לנפטר, לנרצח ולהועיל לעולם. עכשיו בואו תראו, יש תועלת גדולה לנרצח כשהורגים את הרוצע. איפה מצאנו את זה בפעם הראשונה? נכון? קין ואבל. הרציחה ראשונה. קין רצח את עבד. מה אומר הקדוש ברוך הוא לקין? מה עשית? כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה. זה לא מליצה אלא מפורש שהדם של הבל צועק לקדוש ברוך הוא מן האדמה. מה הדרך לפייס? איך מפייסים את הנרצח? על ידי נקמה למי שהיה אחריי לרציחה. תראו עכשיו דבר מדהים. דרך אגב, יש את המשנה עם הלל הזקן שהלך פעם ליד הנהר וראה גולגולת, שטה בנהר, גולגולת. אמר לה על דעתפוך בסוף מטיפייך יטופול. על שאת רצחת תרצחי. בסוף אלה שירצחו אותך גם כן ירצחו. ככה זה הולך. נבוזרדן רב טבחים ראה את דמו של זכריה בן יהוידה הכהן שהיה רותח ומבעבע על הארץ. עם ישראל רצחו את זכריה בן יהויד הכהן. והוא הבין שזה פלא. בדרך כלל דם נבלע באדמה, לא מבעבע כלפי מעלה. הוא הבין שזה פלא. שאל את ישראל, מה קרה? התחמקו, אמרו לו, זה מדם הקורבנות. נגיד דם קורבנות עולה למעלה. ישבות הדם של אדם עם דם הקורבנות ראה זה לא אותו דבר ראה שונים הבין שמסתירים ממנו את האמת יהיהם עליהם אם לא תספרו לי אני אסרוק את הבשר שלכם במסרקות ברזל גילו לו היה לנו נביא שהיה מוכיח אותנו בדברי מוסר בתוכחם קמנו והרגנו אותו מאז דמו נח מה עשה נבוזרדן הרג את כל הסנהדרין הגדולה ואת כל הסנהדרין קטנה 71 ו23 ועדיין לא נח הדם הרג בחורים ובטולות על הדם ולא נח הרג תינוקות של בית רבן ולא נח אמר נבוזרדן גוי זכריה זכריה טובים שבהם איבטים האם רצונך שאבד את כולם רק אז נח דמו של זכריה מה רואים שהנרצח לא שותק ורוצה נקמה. עוד מקור, פסיק תהרבתי בפסקה כד מובא מעשה באישה אחת שהיו לה שני בנים. עמד אחד מהם והרג את אחיו. מה עשתה? נטלה דמו ונתנה בצלוחית. כל זמן שהיה אדם תוסס ידע שהוא חי. וכיוון שנח ידע שהוא מת. הרי מי שנהרג שלא באשמתו, כל זמן שלא ינקמו ברוצח, אדם שלו רותח ותוסס. כך מובא גם בפרשת עגלה ערופה. זקני העיר צריכים לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה. מצאו גופה בקרבת העיר. אז חייבים לצאת זקני העיר ולהביא עגלה ערופה לשם. והם צריכים להגיד ידינו לא שפכו את הדם הזה. רש"י מביא את הגמרא בסותם מב וכי עלתה עלב שזקני בית דין שופכי דמים הם מה מישהו חושד שהזקנים הכי גדולים בעם ישראל הכי חכמים הם הרגו אלא לא ראינו וטרנוו בלא מזונות ובלא לוויה זאת אומרת ידינו לא שפכו את הדם הזה פירוש ירושות דאגנו לו למזון לליווי מי שיוצא את העיר ולא מלווים אותו יצר הרע יכול להתלבש עליו ולהרוג אותו למה הוא נראה שהוא לא חשוב בעיני אלה שהיה איתם ושחררו אותו לוויה ה מצווה גדולה ללוות ארבע עמות אבל הגמרא בירושלמי מביאה גרסה בשם חכמי ארץ אץ ישראל שלא בא על ידינו הופטרנו ולא הרגנוו. הגמרא בירושלמי אומרת מה יוצאים זקני החידה ואומרים ליד הגופה שלא בא הורג על ידינו זה שהרג אותו ופתרנו אותו ולא הרגנו אותו כי יש מצווה להרוג את ההורג. אם הם לא הרגו את הרוצח והוא היה תחת ידיהם, הרי הם שופכים את דמו של הנרצח, כי לא רצו לנקום את רציחתו. יש לפרש על פי דברי המדרש, אין אדם שלרג נח מזעפו עד שמת ההורג. לכן שלא נוקמים בהורג זה גם נחשב שממשיכים לשפוך את דמו של הנרצח. ולכן אומרים הזכנים, ידינו לא שפכו את הדם הזה. כי אם ההורג היה בא לידינו, היינו נוקמים על מעשהו והורגים אותו. טוב, עכשיו ביסודו של דבר, עיר מקלט נועדה להורגים בשגה. אבל מובא בגמרא, לדעת רבי יוסה ברבי יהודה, בתחילה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט. ובית דין שולחין ומביאין אותם משם. מי שנתחייב מיתה הרגו הוא. זאת אומרת בהתחלה היו בורחים גם אלה שרוצחים במזיד וגם אלה שבשגה. אבל הבית דין שמה בתוך עיר מקלט היו שולחים בית דין לא במקום אחר היו שולחים להביא אותם מעיר מקלט ואז בודקים אם הוא חייב מיתה היו הורגים אותו. וזה נאמר בפסוק וכי יהיה איש שונא לרעהו וערב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל זאת אומרת יש פה שונא הוא עורב בכוונה ורוצח בן אדם והוא נס לאחת הערים האלה המקלט ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל אדם ומת מי שלא נתחייב מיתה פתרו אותו שנאמר והצילו העדה את הרוצח מיד גואל אדם ומי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר והשיבו אותו החדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה כלומר כל הרוצחים שהרגו במזיד ואלה שבשוגג נשים לעיר מקלט. לאחר מכן בית דין דן כל מקרה לגופו. האם הוא שוגג או מזיד? אם הוא הרג במזיד, מוסרים אותו ביד גואל אדם שימיט אותו. ודעת הרמב"ם, אפילו אם הרג בעדים ואינו נהרג בבית דין. אלא מוסרים אותו ליד גואל אדם והוא נהרג על ידו. יש עניין שדווקא גואל אדם יהרוג אותו ולא הבית דין אפילו שהוא נתחייב מיתה. רוצח במזיד, מוסרים אותו לידי גואל אדם. אומרת התורה, לא, תחוס עיניך עליו ובערת הרע ויערת דם ענקי מישראל וטוב לך. צריך להבין איזה דם נקי מבערים בהריגתו של הרוצח. ולמה כתוב וטוב לך? התרגום יורתן מפרש תפלון שדיהי דם זכאי מישראל פירושו תבערו את שופכי דם נקי מישראל הכוונה לבער את כל מי ששופך דם נקי מישראל לפי זה הכוונה היא על ידי הריגת הרוצח במזיד מבערים את הדם הנקי של הנרצח כמו שכתוב שדמי הבל צועקים מן האדמה וכמו שזכריה אדם שלא רתח במשך 100 שנה 100 שנה היה מבחבע עד שבא נבדן ככה מידת הדין צועקת ותובעת עונש מהרוצחים והיא לא נחה עד שהדם שלהם נדרש לכן אומר הכתוב על ידי הריגת הרוצח ומזיד מבערים ומפייסים את הדם של הנרצח ואז בטוב לך מתמתקים הדינים. הגמרא במכות ה אומרת, אמר רבי יהודה בן טבאי, אראה בנחמה, אם לא הרגתי עץ זומם להוציא מליבן של צדוקים שהיו אומרים אין העדים זוממין נהרגין עד שיהיה נידון. רבי יהודה בן טבאי סיפר שהוא דן בבית דין עץ זומם וגזר עליו מיטה אף על פי שהנידון לא נהרג והכריז על מעשהו לפרוך את הדעה אומרת שאין עדים זוממים נהרגים אלא עד שיהיה הנידון מה החזיר לו רבי שמעון בן שטח אראה בנחמה מה אם לא שפכת דם נקי שהרי אמרו חכמים אין העדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם ואין לוקין עד שיזומו שניהם ובמקרה שלך הוא זם רק אחד מהם ולא שניהם צריך ששניים יזימו אותם זאת אומרת הם שיקרו הם באו עדים שקרנים ועידו שקר כדי שבן אדם יחוייב במיטה הם אומרים אומרים כן ראינו אותו שהוא הרג את פלוני ואחר כך מזימים אותם באים עדים אחרים ואומרים מה באותו יום אתם בכלל לא הייתם פה הייתם בחפלה איתנו במקום פלוני ואלמוני מתברר שהם בעדים שקרנים אז עושים להם מה שהם התכוונו לעשות לאותו בן אדם שרצו להוציא אותו להורים מיד קיבל עליו רבי יהודה בן טבאי שאינו מורה הוראה אלא לפני שמעון בן שטע הוא מספרת הגמרא כל ימיו שרבי יהודה בן טבאי היה משתתח על קברו של אותו עד שהוציא אותו להורג כי הוא לא יכול היה להוציא אותו להורג רק אם יהיו שני עדים שהוא זמו וזה היה עד אחד וכל זה הוא עשה כדי לפייס אותו כי אמרנו שהדמים צועקים אם זה היה בחינם והיה קולו נשמע וכסבורים נעם לומר קולו של הרוג. אמר להם רבי יהודה בן טביה, קול שלי הוא תדעו למחר הוא מת, אין כולו נשמע. ביום שימות רבי יהודה בן טבאי, לא ישמע כל מקברו של העד שהוא מד שלא קדעת. כי במיטתו של רבי יהודה בן טבאי יתפייס המת. אתם שומעים עד כמה זה? ומבואר בעגלה ערופה שזקני בית דין היו מתפללים כפר לעמך ישראל אשר פדית אדוני ואל תיתן דם נקי בקרב עמך ישראל וניכפר להם הדם ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני השם רואים שעל ידי מצוות עגלה ערופה מכפרים על אדם כדי שלא יתבע נקמה והעגלה ערופה באה בתמורה וזה כמו שפירש רש"י מגיד שאם נמצא הורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג והוא הישר בעינין שם זאת אומרת בעצם שהביאו את העגלה ערופה נתכפר אבל אם ימצאו אתה רוצח אתה הורג אחרי זה עדיין צריך להרוג אותו עכשיו הדברים נוגעים הלכה למעשה. הגמרא בחולין יא אומרת שהלכה הולכים אחר הרוב ולומדים את זה מעדים זוממים שאמרה התורה ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. אם הם העידו באיש שהרג את חברו אז הם רוצים בעצם שהוא ימות. דינם במוות. אבל יש חשש, תקשיבו עכשיו דין חדש שאתם אולי יודעים, אולי לא. יש חשש אם האדם שהעידו עליו שהוא הרג נפש, אם הוא אדם שנקרא אדם טריפה, נמצא שהם זממו להרוג את הטרפה ואין דינם במיטה, אלא שאנו הולכים אחר הרוב והביאות ורוב האנשים הם לא טריפה. אז לכן הדין שלהם מתקיים בהם. מה זה אדם טריפה? אדם שלא נותר לו לחיות שנה. זה נקרא אדם טריפה. נגיד בבית חולים קבעו שהמחלה שלו ישאר לו שלושה חודשים. אדם כזה הוא נקרא כבר אדם טריפה. כמו שבהמה שהיא טריפה אז היא לא תחייה יותר משנה. יש כאלה מפליגים לשנתיים, אבל שנה זה בדרך כלל. אם אדם הרג אדם שהוא מוגדר טריפה, הוא לא חייב עליו. למה הוא יש לו דין של מת כבר עכשיו? אבל זה קשה. אולי אפשר לפתוח את הקבר, לבדוק את הגוף שלו אם הוא יהיה טריפה או לא. אבל זה יהיה ניבול של המת. זה נקרא לנו את הגופה, להוציא אותה החוצה וזה. אלא יש לומר שאין בכך משום ניבול המת. אדרבה, על ידי שינקמו בו מהרוצח, משקיטים את רוחו של הנרצח. הוא יוותר על ניבול. תוציאו, תוציאו, תבדקו אם אני הייתי טריפה או לא. בשביל שאם מתבר שאני לא הייתי טריפה ככה אז תהרגו את זה שהרג אותי זה שגרם שאני אהרג בשוט הבח מובא מקרה של אדם שמת ולא נודע מי היקה הוא וקברו אותו כדי לברר מי היה רוצח היה צורך לפתוח את הקבר כדי לבדוק ולהוכיח לפי אופן הרציחה נשאל הבח האם מותר לנבל את המת לשם כך? הוא אמר פסק כבודו של המת לנקום מה רוצח. [מוזיקה] לכן אין זה נגד כבוד המת ופותחים את הקבר לצורכו כי גם לאחר מיטה יש צער למת. עד שינקמו ברוצח ואז ישיטו את רוחו. ידעתם את כל זה? חכו נגיע עכשיו למה מה הדין של כל הישמעאלים וכל הנוחבות וכל ה אז מהפסוקים ומדברי חכמים מוכח שדמו של נרצח זועק ורותח באינו נח עד שנוקמים ברוצח אולם עצם העניין צריך ביאור מה שייך לצעוק אחרי מיטה מה שייך שהדמים של הנרצח רותחים כשהוא מת. הרב אליעזר דסלר במכתב אליהו מבאר את העניין בהרחבה. שואל מה ההבדל בין אדם חי לאדם מת? ההבדל הוא ביציאת הנשמה מהגוף, אבל מצד הנטיות אין בו שינוי. זאת אומרת, כשאדם מת הוא מת עם המידות שהיו בו, רק מה קורה? יצאה הנשמה. מי זה האדם? הנשמה. אז אם הוא היה פה כעסן ובעל תאווה וכל הדברים הפסולים הוא נשאר כזה גם כשהוא יוצא מפה לכן הוא מתייסר אם את רגלן הנשמה לחטו ולנהוג במידות רעות והיא מגושמת גם אחרי המיטה הוא נשאר עם הרגלים רעים בדיוק אותו דבר נגיד נרקומן הוא צריך פה את הסמים ואם לא הוא לא יכול להחזיק מעמד הוא יצא מפה הוא יחפש שמה אין אין אז איך הוא הרגיש פה כשלא היה לו ככה הוא הרגיש שמה בלי הפסקה זה דוגמה ככה בכל המידות עוד מביא מדברי הארי הקדוש. כמו שהיסוד של אש הטבע שלה לעלות למעלה, ככה הנשמה של הצדיקים עולה תכף אחרי מיטה אל השורש שלה למעלה. ואז מתקיים הפסוק והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה. אבל נשמה של רשע היא מגושמת והיא בגודל אגוז בגימטריה חטא. אגוז זה גימטריה חטא. מרוב התגשמות יש בה כוח המשיכה למטה ועל כן היא לא יכולה לעלות למעלה אלא היא שוטת באוויר העולם ואין לה מנוחה יש כאלה שתקועות בבית הקברות זה מה שמובא בגמרא בברכות ח 903 מיני מיתה נבראו בעולם הקשה שב בחולן הסקרה זה בגרון השם מרחם נסגר הגרון אין נשימה כמו גידול ואדם מת והנוחה שבכולן זה מיטת נשיקה מה זה הזכרה זה כמו קוצים בצמר גפן שתקוע ואתה צריך להוציא את זה וזה קשה מאוד ויש אומרים שזה כמו גידול בוושת מה זה נשיקה שיוצאת הנשמה כמו שערה מתוך חלב. אין בזה חיכוך. אין צער, אין כלום. אצל רשע החלק הרוחני נעשה כמו הגשמי. לכן הפרידה שלו קשה ביותר. עוד אומר הרב דסלר, למעלה שייך גם כן רוח שקר. מי שמשקר למטה משקר למעלה. שקרן נשאר שקרן והוא מוכיח את זה מן אבות הישראלי. כתוב בפסוק במלכים ויצא הרוח ויעמוד לפני אדוני ויאמר אני אפתנו ויאמר אדוני אליו במאמר אצא והייתי רוח שקר בפאיו ויאמר תפתא וגם תאכל צא בעשכל אומרת הגמרא בסנהדרין קב מה היא רוח איזה רוח מדובר? אמר רבי יוחנן, זה רוחו של נבות הזראלי. מה זה צא? אמר אבי צא ממחיצתי כי דובר שקרים לא יקון לנגד עיניי היינו. כיוון שנבות שיקר בחייו גם למעלה הוא משקר. על פי זה מבאר הרב דסלר. שמעשה במוכס אחד ישראל רשע אחד שמת ובא ביום מת אדם גדול בעיר באותו יום שתי לוויות אדם גדול וחשוב ואחד מוכס במכס שהם לוקחים שוחד וכל מיני דברים ובאו כל בני העיר והתעסקו במיתתו לקרובי אותה מוכס הוציטה שלו קפצו עליהם אויבים, כולם עזבו את המיתות, ברחו, השאירו את הנפטרים ותלמיד אחד עמד בצד לשמור על הרב, להסתכל מה יעלה בגורלו. הלכו השודדים, חזרו ללוות את הגופות והתחלפו המיתות. זאת אומרת, אלה שמלווים את הרשע, מלווים את הצדיק. ואלה הכל ההמון של העיר שמלווה את הצדיק בטעות ליוו את הרשע אומר להם הבחור זה לא אתם מחליפים לא שומעים אותו טוב בא אליו הרב הגדול אחרי שקברו אותו בחלום והתלמיד בוכה אומר לו איך קרה כזה דבר שאתה נקברת בביזיון ולמה למה זכה רשע לקבר בכבוד גדול? אמר לו, "אל תצטער, בוא אני אראה לך איפה אני בגן עדן, באיזה כבוד אני נמצא. ובוא תראה את האיש ההוא בגיהנום והציר של פתח גיהנום באוזניים שלו. למה זה? אתה יודע? פעם שמעתי גנות של תלמידי חכמים ולא מחיתי ולכן נענשתי. ולמה הוא זכה לכבוד כזה כשהוא נפטר? כי פעם הוא הכין סעודה לשר העיר והוא לא בא והוא חילק את זה לעניים. בגלל זה הוא קיבל שכר שילוו אותו כל העיר. וזה תמוע. איזה שכר יש בכך שלבו את המיטה של המוכס בכבוד גדול. הרי זה לא כבוד אמיתי. הם התכוונו לכבד את מי? את החכם. לא אותו. והם טעו. אז איזה כבוד זה? אלא אומר הרב דסלר, המוכס הזה היה אדם רשע. חי בשקר כל ימיו. ומי שחי בשקר, שמח גם בכבוד של שקר. גם שמכבדים אותו בשקר הוא מבסוט. למה הוא נהנה שקר? זה החיים שלו. וכיוון שבעולם השקרי שלו הייתה לו הנאה מכבוד שקרי אז בעולם האמת החשיבו לו את זה כשכר אמיתי על המצווה שהוא עשה שחילק לעני. עכשיו נתאר לנפשנו. אדם יבוא לבית דין של מעלה, העריך ימים, שואלים אותו, קבעת עתים לתורה? אם הוא רגיל לשקר גם שמה הוא ישקר הוא אומר כן ודאי קבעת עתים לתורה ויביאו לו את קורות ביתו כתוב שקורות ביתו של אדם מחידות עליו אבני ביתו של אדם בקורות ביתו מעידים עליו כי אבן מקיר תזק אם בחייו היה שקוע כולו בשקר הוא ימשיך להכחיש ולשקר ויביאו לו עדויות לנענע אותו שיבין את המצב האמיתי שהוא נמצא עכשיו ואז לא יספיק יביאו גם את אשתו שתבוא ותעיד עליו שנאמר משוכבת חקך שמור פתחי פיך וכדי ביזיון בקצף אין עדה יותר מהאישה היא יודעת בדיוק מי אתה ויביאו אותה אתה תספר סיפורים אבל בסוף אתה מבין מוסיף הרב דסלר ואומר ולארץ לא יחופר לדם עד שהופך בה כי אם בדם שובכו סליחה ולארץ לא יחופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו מה זה ארץ זה בחינה של הנפש שנאמר נפשי כארץ עייפה לכסלה אפילו שהנשמה של אדם עולה למעלה נשארת הנפש על הקבר. הנפש נשארת על הקבר. זה נקרא הבלה דגרמה. הבל החצמות. זה הדרגה שנקראת ארץ במת. והכתוב אומר ולארץ לא יחופר. זאת אומרת חלק הנפש לנרצח לא נח מזעפו עד שפוגעים ברוצח נפש תחת נפש. גם אם אדם הרג את הזולת בשגגה, נפשו של הנהרג מקפידה על ההורג, משום שהוא ידע שיש כוח משיכה של הגרזן כלפי מטה והיה עליו להיזהר לא לפגוע בו. כיוון שלא נזהר כראוי, יש תביעה לנפש הנרצח שיענישו את הרוצח. למה החיים שלי היו הפקר בעיניך? זה העניין של גואל אדם. הוא לא נוקם מתוך יצר נקמה בסתם. הוא לא בא להשקיט את זעמו כלפי רוצח קרובו. הוא פועל להשקיט את הדם של הנרצח. על כן, אפילו אם הוא אדם שלב ורגוע, הוא לא פטור מלרדוף אחרי הרוצח להמיתו. זאת אומרת הוא אומר אני לא מתאים לי לרדוף אחריו אני אקח סכין אני אלך להרוג בן אדם אני אני ציפור אני לא אני לא זה לא אופי שלי חייב למי שאומר שזה מצווה רבי יוסה הגלילי מצווה שמעתם דבר כזה בן אדם מחייבים אותו להרוג את הרוצח בשגגם כמצווה פעם אפילו שזה לא באופי שלו וזה התיקון של עיר מקלט זה עונש של גלות לרוצח על ידי זה שהוא נע בנד מחוץ לעירו ומשפחתו אז בזה יש רגיעות לנפש של הנרצח זאת אומרת הוא נרגש, הוא מקבל עונש. אתה ניתקת אותי מהמשפחה שלי, מנתקים אותך גם כן. ואז אתה גולה ואתה יכול להתקע שמה כמו שאמרנו, 50 שנה ואפילו יותר. ואז נרגע הנרצח. אבל אם הרג אותו במזיד, אין נפש הנרצח שוקטת על ידי גלות בלבד, אלא היא דורשת שיהיהו את הרוצח נפש תחת נפש. אבל אם זה בשוגג, היא מתפיסת בגלות שיש לו בעיר מקלד. אולי מפה תבינו שבעולם התחתון מחסלים אחד את השני, נכון? הוא על הזה או להבדיל אצל הערבים מחסלים. אז זה הולך לפי אותו פרינציפ. אלה שעלו אז הם טובעים את אלה שהרגו ואז באים אלה והורגים את אלה ואלה הורגים זה הולך מחזור ככה אל תעטבת תפוך בסוף מטיפייך יטופו עכשיו לפי זה נבין את הטעם של רבי יוסי הגלילי שאומר שמעשה גואל אדם זה מצווה מבואר בראשונים שאם היה הורג באונס. אין זה נקרא שנהרג קודם זמנו, אלא הגיע זמנו למות מן העולם. והקדוש ברוך הוא מסובב סיבות, סיבב שימות האדם על ידי אונס. זאת אומרת יש הבדל בין שוגג לאונס. שוגג זה אדם שלא היה אחראי מספיק בשביל לדאוג שהוא לא יגרום תקלה שיהיהרוג. אבל אם קרה עונס, נגיד בן אדם עלה על סולם והסולם היה רע והוא לא הבחין והוא נפל על מישהו למטה והרג אותו, זה אונס. הוא לא זה לא מעשה שלו, זה משהו אחר. אך גלות של עיר מקלט נתקנה למי שהרג בשוגג שהוא קרוב למזיד. זלזל בחיי האדם והרג את הנרצח קודם זמנו. על כן גואל אדם מצווה להרוג את הרוצח כדי להשקיט את מידת הדין. כך היה בהרציחה של הבל בידי קין אחיו. אדם של הבל זעק מן האדמה והוא לא נרגש שבחה דורות כי שבעתיים יוקם קין. מתי תן קמה בקין? שבעה דורות. עד שבעה דורות ונפשו של הבל דרשה את המיטה של קין כי קין לא היה מזיד קין היה שוגג למעה הוא לא ידע מה זה רציחה בכלל הוא ראה ציפור אחת הורגת את חברתה וזה איך היא קוברת ומה היא עושה הוא לא יודע מה זה בסיחה לכן הנפש של הבל הסתפקה בכך שקין יסבול סבל של גלות ולכן הוא היה נע ונד ואז נח דמו של הן אך כתוב ויצא קין וישב בארץ נוד וכבר לא היה נעבנד מאז החל דמו של הבל לרתוח עוד פעם כמו שמי שבורח מאיר מקלט עד שבא נכדו של קין והרגו. כשם שהקדוש ברוך הוא תיקן בבריאה שיש רשות למידת הדין לתמוע הדין כך הוא תיקן בבריאה שדמו של הנרצח טובע את דמו של הרוצח. כאשר מידת הדין טובעת את האדם על סמך דברים של טעם צריך לפייס אותה ואילו דם הנרצח לא יחופר כי אם בדם שופכו אף שאין בזה הבנה והגיון כי מה מרוויח הנרצח מזה שהורגים את הרוצע האם הוא ישוב ויחיה אלא כך הוא סדר תיקון העולם כשם שרוצח במזיד דינו מיטה, כך רוצח בשוגג, נרדף על ידי גואל אדם שיבקש את דמוה רע מקרבך. אנשים שאין להם אחריות על חיי אחרים, גם על חייהם אין אחריות. אנחנו מסכמים יש עוד מהלך לבאר את גאולת אדם של הנרצח בהריגתו של הרוצח בשגגה שזה לא לטובת הנרצח אלא לטובת העולם האש של אברהם באור החיים סימן קנו מחדש בדין איסור לא תיקום ולא תורם נוקם באדם לא מתוך מתוך יצר הנקמה, אלא מתוך שיקול דעת מושכל, כדי שאותו אדם לא ישנה בעבלתו נגדו, ייתכן שאין בזה איסור לא תיקון. כגון, אם יש אדם רע מעלים, מכה ופוגע ומבייש אנשים אחרים, ואתה קם ומחזיר לו כדי להעמיד אותו על מקומו, כדי שלא יפגע יותר באחרים. היות ואתה עושה זאת לתיקון העולם, אין פה לא תיקון. כי זה אתה עושה לתקן את העולם. אדם כזה מזיק לרבים. כל אחד סיפרתי בעמע מישהו שהכרתי שהוא היה חזק מאוד היה לו אצבעות ברזל ובבית הכנסת בתפילה היה אוהב ללכת לאנשים מבוגרים ולעשות להם ככה לצוות אותם ככה אה צועקים כ והוא מבסוט צוחק וכולם מה קרה מה קרה מה קרה והוא משחק אותה כאילו לא עשה כלום והוא לא מבין מה הוא צועק כן כמו זה אחר כך הולך למישהו אחר עוד פעם ככה היה משחק עם כולם בן אדם הייתה לו תאונת דרכים רגל ויד השתתקו לא יכול לעשות שום דבר כלום השם שילם לו לא לקח הרבה זמן כמה שנים בודדות והחזק הזה נהיה שבר כלי הקדוש ברוך הוא מתקן את העולם. רק צריך סבלנות. סבלנות. איך אדם יודע אם הוא פועל בלב טהור והוא לא מתכוון לכבוד עצמו אלא לטועל את העולם בזה שהוא מחזיר להואה כדי לתקן את העולם? על זה נאמר עבידנש דינה לנפשי. מביא ראיה מגול אדם במקרה של הורג נפש בשגה. ההריגה הייתה כתוצאה תנהגות חסרת אחריות של ההורג חטב עצים בחוסר זהירות. אם לא יעמידו אותו במקומו הוא עתיד להרוג אנשים אחרים. לכן אין שום דרך אלא לסלק אותו ולתיקון העולם ינוס לעיר מקלט. לכן מותר ומצווה על גואל אדם לרדוף אחריו בחרב להבריחו שלא יתרועע בין אנשים ולא יפגע בהם. אם כן זו לא נקמה לשם נקמה אלא זה מעשה מחושב לתועלת הבריות. היום בכל המדינות כשבן אדם עושה עבירות מסוימות מכניסים אותו לכלא. למה? אחת מהסיבות להרחיק אותו מהציבור שלא יחזור עוד פעם על מה שהוא עשה כי הוא מוגדר מסוכן עכשיו. מתי נותנים לבן אדם להיות במעצר בית? כאשר מסירים מעליו את המסוכנות. אבל אם טוענים עליו שיש סיכון בזה שהוא יהיה בבית, משאירים אותו בכלא. אז זאת אומרת זה תיקון העולם להרחיק אדם מזה שיוכל להזיק שוב פעם באותם עניינים. אז הנה זה מה שהתורה אומרת. אם לא היה לנו ירור עכשיו יותר קל להבין מעתה מיושב למה כשבא הרוצח לעיר מקלט אין גואל אדם יכול להרוג אותו הרי אם הפעולה היא נובעת מזה שחם לבבו איך מתקרר הלב כשהוא עומד בשער עיר מקלט אלא אין הכוונה של גואל אדם לפעול בשביל עצמו, לשכך את יצר הנקמה שלו, אלא הכוונה לתועלת ולטובת העולם שלא יזיק לאחרים. וכיוון שהוא גלה רוצח לעיר מקלט, בא הדבר אל תיקונו ושוב אין סיבה לפגוע בו. מי נמצאים בפנים? הלביאים, החכמים הגדולים. שמה ילמדו אותו דרך ארץ וזהירות והכל. אפילו שהתירו לגואל אדם לנקום ברוצח מכל מקום אסור לנקום בו ככל שאר הנקמות. בתוענה שהוא נוקם לטובת העולם בדרך כלל יש נטייה שהנקמה כלפי אדם תהיה גדולה יותר מהמעשה שהוא עשה. אם אדם הזיק לחברו ב1000 דולר הוא מחפש להזיק לו ב-2000 דולר כן אבל נקמה שהיא מנטיית הלב לעשות צדק בעולם וסדר בעולם אם אדם סתר לחברו יקבל סתירה תחת סתירה לכתחילה לא יסתור לו אלא לדרך הנוקם שאם הוא מחזיר לעושה מחזיר לו מנה אחת הפיים הוא קינה אותו רשע אומר לו רשע בן רשע זה אסור בן כמה אסור להחזיר ביותר ממה שראוי אולם דבר זה לא שייך ברציחה כי לא שייך להרוג פעמיים הראשון הרג הריגה אחת וגם הגואל דם הורג רגע אחת. לכן התירה התורה כי חם לבבו לבקש צדק ולהרוג את הרוצח. אם כן, למדנו סוגיה שלא הרבה יודעים אותה וזה מסביר הרבה דברים. עכשיו בואו נבין אתם רואים יש נוחבות רוצחים אכזרים אי אפשר להגדיר אותם אפילו רוצחים זה משהו אפילו בבעלי חיים אין דבר כזה חיה טורפת לצורך מאכל אבל לא לצורך הריגה הריגה הריגה ומתעללת בזה לא זה לא צלם אלוקים ובגץ דואג שהם יאכלו תפוחים ומנגו בפירות וירקות והכל. תראו לי עוד עם בעולם, תראו לי עוד בית משפט בעולם, תראו לי את הדין הבינלאומי שמחייב דבר כזה. אין דבר כזה. כל המרחם על אכזרים, סופו להתאכזר על רחמנים. זה מה שקרה היום. רצחו שישה, פצעו 20. מה זה? הם יודעים, הם יודעים שאם הם שורדים הם הולכים לבית מלון עם כל החבר'ה הגיבורים ובעסקה ישחררו אותם. בינתיים הם ילמדו תואר, דוקטור, פרופסור על חשבון המדינה, יצאו החוצה מה במשכורת למשפחה מאבומאזן והכל וטוב ויפה. למה זה לא משתלם? גם הם הורגים את מי שהם אויבים שלהם, גם הם מקבלים אתה מבין כסף, גם הם חיים בכיף, גם הם מכובדים יקראו שמות של רחובות על השם שלהם בכיכרות. ומה? ויבואו השופטים לבקר ויגידו צריך לתת להם עוד אוכל. יש חשש שהם לא אוכלים מספיק וכל אחד רולה ו הכל בסדר. מה אתם אומרים? יש חוק להוציא אותם להורג, לא מבצעים. יש חוק, גירוש, משפחות לא מבצעים. אפילו להרוס בתים לא תמיד מבצעים. נכון? לא הבנתי. אתם אוהבים אותם? לא הבנתי. תשמעו מה התורה אומרת. יהודי. יהודי מצווה לרדוף אחרי יהודי שרצח בשגגה, לא במזיד. וזה תיקון העולם. וזה תיקון נפשו של הנרצח שדמו שוט. התורה מבינה, אומרת יש שוני בין לא תיקום רגיל למצב כזה. אז איך איך הממשלה הזאת ימין ימין ימין שימין איך אתם מאפשרים כזה דבר? עוד לא התחילו במשפט איתם. שנה הם אוכלים, מעריכים את חייהם שנתיים. וואי וואי וואי זה לא יאומן כיסופר והם מודעים שהם רצחו והם עשו ואת הכל מצולמים מוסרטים אין פה ספק זה אני משאיר לכם את הפתרון יש ממשלה תפנו אליה שילמדו את הפרשה הזאת שלמדנו עכשיו וידעו מה עושים עכשיו תקשיבו כשרואים מחבלים כאלה כן כמו בפיגוע היום צריך להוריד אותם אם אתה לא מוריד אותם לא הם ילכו ישר לתנאים לתנאים הטומים אתה מבין יהיה להם עוד משע ומתן לחטוף עוד בשביל לשחרר אותן אז יחטפו עוד יהודים בשביל לשחרר את כולם אמת וישראל מאפשרת שאפשר להתמכח על כל יהודי ועל כל גופה ולתת אלפים אז מה מועיל כל המאשר למה צריך מעשר המאשר גורם שיחטפו לך עוד יהודים בשביל תשחרר אותם בוא נראה לך מה נראה לך נתתי לכם לחשוב תודע תיעו שמה למי שאתם מכירים בימין של הימין של הימין ותודיעו להם שילמדו את הפרשה הזאת היטב אם השם אומר שיש גואל דם להרוג ודי שהרג בשגגה אז מה הדין באלה שבאים לרצוח ודים עם כוונה ולא לא בוחלים בכלום וגם מתעללים בגופות שמו מו תינוקות בתנורים חיים חיים השם ירחם זה לא יאומן מה זה איך מישהו יכול להגיש להם אוכל בכלל להגיש סיימתי אתם תעשו את החשבון זה דרשה קשה לגמור אותה אבל אה יהי רצון שבשמיים ישמעו את הדרשה ויפעילו את הפיוזים אצל אלה שצריך ויתחילו לשנות את המצב שלא נהיה בני ערובה אצל כל אלה שמקיפים אותנו כי היום כולם בני ערובה כולם מוכנים לחטיפה בשביל להתמכח לא יאומן כי יסופר טוב 

למי שיש שאלות בבקשה 

הנה יש לו שאלות את השם בשמחה לפני הרב אמנון ערב טוב ערב טוב סורות טובות וחג שמח חג שמח שנה טוב אני אדם אלמן ואני מבקש ממך בצורה הכי טובה בעולם אני רוצה בת זוג לכבוד שבת קודש לכות החגים שמורי שבת כבר עכשיו אתה רוצה כן כן כן תוך תוך שבועיים אני על מה כבר חמש שנים לישע אז תוך שבועיים אתה רוצה כבר תוך חודש אפילו לא מפריע לי אז זה היה אחרי החגים זה היה אחרי החגים ג שיהיה לנו בשורות טובות מה השם שלך שמי יעקב הפה שלחנה רועש יעקב בן חנה השם יזכה אותך לבת זוגמן להתחתן מהרה אמן תודה רבה לך גיד לך גם חיים איתך תודה כת חיים תודה פה תודה ישמור אותך ואחר כך שח לי רצון שמה תן לו שמהפינה ערב טוב כבוד הרב ערב טוב ברכה שם ארז רחמים בן זוהר אני חזרתי משלוש ארז רחמים בן זוהרי זוהרה זוהר השם יזכה אותך שעכשיו תפואה שלמה בריאות והצלחה אמן הוא מרים את האצבע הוא נפצע באצבע תרים את תרים את ה-19 שהם בריות ישתבח בור ראיתי ניסים בבאות ראיתי אנשים יוצאים מניתוחי לב והנה תן לו שמה [מוזיקה] ערב טוב לרב ערב טוב ברוך השם שזכינו שהרב נתן לנו את השיעור הזה ושמענו את כל השיעור בכל רם בכל רם שמענו את כל השיעור השיעור מזכי הרבים אני רוצה לספר את הסיפור איך הרב הגיע לפה אה פשוט החבר שלי ביקש ממני כמה פעמים להזמין את הרב לעשות הרצאה ואני משום מה זה לא יצא לי לדבר עם הרב להביא אותו לפה אבל לפני שבועיים וחצי הוא התקש שר אליי ואמר לי דוד דחוף אני צריך את ההרצאה של הרב כי הוא קרה משהו לאח שלי שקחו אותו בלב והוא נכנס לאספוז בסורוקה מונשם מוקדם והתקשרתי לרבי אליהו אמרתי רבי אליהו הרצאה מיידית לרפואה יום שישי זה היה קשה להשיג את הרב אמר אני אנסה להשיג את הרב ובסופו של דבר השיג את הרב והרב נתן לנו לפני כניסת שבת שעה 2 2 אמר בזכות ההרצאה יחיה יש לי תקלים זאת העברתי את זה לאח שלו ואח שלו שהוא יושב במיטה שם לו את הכלטת 2 זה היה 2 וח התעורר ביום שישי אחרי דקירה בלב אחרי דקירה בלב מורדם ומונשם וביום ראשון נשתחרר ברוך השם שתחרר מה שאני רוצה להגיד הרב האח שהזמין את ההרצאה פה שהוא עשה את לזיכוי הרבים הוא גם מבקש ברכה שהרב יקבע בעוד כמה זמן בעזרת השם נעשה את זה גם בהיכל התרבות והרב יקבע מתי כן שיהיה לו את הברכה לזכות לעשות עוד הפעם את ההרצאה לזיכוי הרבים [מחיאות כפיים] אתה מדבר בהיכל התרבות פה בנהריה כן הבנתי אז מה אתה רוצה שאני אגיד שברכה בעילום שם שזה יהיה השם יזכה את המתכוון לעשות בהיכל התרבות שיזכה להעמיד הרצאה מלאה בהיכל התרבות אמן אמן תהיה בריא תודה רבה לכם [מוזיקה]

 הכל יודע והכל יש חוכמה והכל יאמרו והכל יאמרו אדו אני שמח לך אני אוהב אותך כל כך השם יברך אותך בבקשה זכה לזיו קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל להכל והכל יאמרו אין קדוש קשה [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] כל יום כל יום רוקד קדוש קשה הכל יודוך והכל ישמחה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבכוך להכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] عبده عبده عبده عبدهم بسحاضوا عبده عبده עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו ברננה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו ברננה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו ברננה ה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו ברננה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו בננה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו רננה בואו לפניו ברננה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו ברננה ה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו דועדו את השם בשמחה