אילת - כוחה של מצווה אחת

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לרפואה שלמה מהירה לאליעזר שלמה בן מזל.

חזרה בתשובה, רפואה שלמה, בריאות איתנה לעד לדן בן אסתר, מזל בת שושנה וילדיהם,

אסתר בת יהודית, שושנה בת מזל וכל יוצאי חלציהן,

ולרונית בת אסתר ואסף בן שושנה.

ברכה והצלחה, פרנסה, בשפע ובשלום בית יהודי, ליצחק בן אסתר,

שעזר לארגן את הערב,

לעילוי נשמת שמעון בן סעיד, הרמן לנגר בן אברהם וברטה,

ולעילוי נשמת הוריים נוחתם עדן.

היום אנחנו נלמד בעזרת השם מה כוחה של מצווה אחת.

חייבים כמובן לקיים את כל המצוות שכל אחת ואחת חייבים,

אבל נלמד היום כמה כוחה של מצווה אחת.

מסופר על מותם של שני קדושי עליון,

בניו של אהרן הכהן, אדם ואביהו,

הקטירו אש זרה לפני הקדוש ברוך הוא בחנוכת המשכן,

אש יצאה מבית קודש הקודשים ושרפה את נשמת אפם.

אהרן הכהן,

אבא שלהם,

קיבל את הדין בדומיה,

ומשה נצטווה מפי הקדוש ברוך הוא לומר לבנים הנותרים,

אלעזר ואיתמר,

ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף אדוני.

בפסוק הזה ביקש רבי טרפון לנחם את אחד התנאים הקדושים כשהיה שרוי באבל על מות בניו.

היה זה רבי ישמעאל ששיקל את בניו,

וארבעה זקני ישראל גדולי הדור נכנסו לנחמו.

כל אחד פתח בפסוק אחר כדי לנחם אותו.

רבי טרפון פתח ואמר,

ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה.

זאת אומרת,

על פטירת בניו צריכים כל ישראל לבכות.

איך הוא לומד את זה?

הוא אומר, והרי דברים קל וחומר מה נדב ואביהו שלא עשו אלא מצווה אחת כתוב ויקריבו בני אהרון את הדם אליו

כך נאמר עליהם שכל ישראל יבכו עליהם בניו של רבי ישמעאל

על אחת כמה וכמה.

וזה דברים שהם לא ברורים.

למה?

משה אמר על הבנים של אהרון שנשרפו,

שהם גדולים ממני וממך.

הבנים שלך יותר גדולים ממני וממך.

אז איך זה שאומר רבי טרפון

שנדב ואביהו עשו מצווה אחת?

כתוב, ויקריבו בני אהרון את הדם אליו.

אז הגאון רבי יצחק אהרון רפופורט מגיד משרים של וילקומיר,

זכר צדיק לברכה, מבאר את זה נפלא.

הוא אומר, הבנים של אהרון באמת היו בעלי זכויות צדיקים, נשגבים,

בדרגה, במעלות.

אין לנו מושג בכלל איזה אנשים גדולים וצדיקים היו.

מספיק שמשה מעיד שהם גדולים ממנו ומאהרון אחיו.

אבל בתורה כתוב רק מצווה אחת שהם קיימו,

והיא, ויקריבו

את הדם אליו.

ויש עוד פסוק,

ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף השם.

מה לומדים משני הפסוקים האלה?

שגם אדם,

אם אין בו אלא מצווה אחת,

אבל שהוא קיים אותה כמאמרה וכתוקנה במאה אחוז בשלמות,

ראוי שכל עם ישראל יבכו עליו.

אז אמרנו, כל יהודי ויהודייה חייבים לקיים את כל המצוות התלויות בהן.

אבל מפה אנחנו לומדים שאם בן אדם יש לו מצווה אחת שהוא מדקדק בה תמיד, כל ימי חייו,

במסירות נפש,

או שיש לו איזו הנהגה טובה שהוא תמיד עושה אותה,

וקיבל על עצמו

יהי מה,

הוא לא יעבור עליה ויקיים אותה, אפילו יתהפכו שמיים וארץ.

הקפדה מיוחדת מתוך מסירות נפש,

בהידור מושלם, לא משנה איזה מצווה,

מעוררת עליו סניגוריה עצומה בשמיים.

יותר מזה,

הרמב״ם בפירושו למשנה הידועה בסוף מסכת מכות,

על מה שאנחנו אומרים תמיד לפני קדיש,

רבי חנניה בן עקשיה אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיל.

מה אומר רבי חנניה בן עקשיה?

הוא אומר, הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נזכה,

הוא רוצה שנהיה זכאים,

הוא רוצה שניכנס לגן העדן.

הוא לא ברא אותנו בשביל להעניש, הוא ברא אותנו בשביל לזכות.

מה הוא עשה?

הרבה תורה ומצוות, תרי״ג מצוות.

למה?

כי הקדוש ברוך הוא חפץ לצדק את הבריות ולכן הגדיל את התורה והאדיר אותה.

ועל זה כותב הרמב״ם

מעיקרי האמונה בתורה

כשיקיים אדם מצווה, מתרי״ג מצוות כראוי וכהוגן ולא ישתף עימה כוונה מכוונות העולם בשום פנים, הכוונה בשום צד שהוא,

אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה,

הנה זכה בה לחיי העולם הבא.

שימו לב,

אדם חי שבעים, שמונים, תשעים.

פעם אחת מחייו,

אם הוא יקיים מצווה אחת שכל כולה טהורה לשם שמיים,

לא משום סיבה,

לא בשביל כבוד שרואים אותו,

לא בשביל פחד שהוא יקבל גיהינום אם לא יעשה,

לא בשביל... משום סיבה.

ממש לשם שמיים נקי וטהור,

האדם הזה זוכה,

בא במצווה אחת

לחיי העולם הבא.

ועל זה אמר רבי חנניה,

כי המצוות בהיותם הרבה,

אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו החתמים על מתכונתה ושלמותה,

ובעשותו אותה המצווה תחיה נפשו באותו מעשה.

אבל כמובן שצריך גם לדעת את ההלכות של המצווה.

אם בן אדם לא יודע את ההלכות של המצווה,

אז גם אם ירצה הוא לא יוכל לעשות אותה בשלמות.

נגיד,

הרבה מפה נגיד מברכים על כל דבר שאוכלים ושותים,

אבל יש הלכה בסימן ה' בשולחן ערוך.

מה מכוונים כשמברכים?

נגיד אדם מברך,

ברוך אתה ה' אלוקים מלך העולם של הכל יום דברו.

ככה תשמעו הרבה אנשים, נכון?

אבל כשאדם אומר ברוך, מה הוא צריך לכוון?

במילה ברוך.

מה הוא צריך לכוון?

צריך לכוון. מה זה ברוך?

מה אתה, אתה מברך את הקדוש ברוך הוא? אתה אומר לו ברוך אתה?

אה, אתה עושה משברך לקדוש ברוך הוא?

כל הכבוד, אתה רב גדול.

מברך את הקדוש ברוך הוא?

מה זה ברוך?

ברוך

זה אתה מקור הברכות.

אתה מקור הברכות.

כשאני אומר ברוך אתה,

אתה,

אנחנו פונים לרב ואומרים לו כבוד הרב, לא אומרים לו אתה בגוף ראשון,

מדברים אליו בגוף שלישי, בדרך כבוד.

איך אנחנו אומרים לקדוש ברוך אתה?

זה כבוד להגיד לקדוש ברוך הוא ברוך אתה.

אלא אתה,

פירושו של דבר שהוא עומד לפניי.

ומי אני יכול להגיד אתה?

מי שעומד לפניי.

אם הוא לא עומד לפניי אני לא יכול להגיד אתה.

אני יכול להגיד הוא, איפה שהוא.

אז אם אני אומר ברוך אתה,

אז אני אומר ברוך אתה מקור הברכות

אתה לפניי אני צריך לחשוב שכרגע עומד הקדוש ברוך הוא לפניי

באמת אין מקום שפנוי ממנו הוא נמצא בכל העולמות כולם הוא ממלא את כל חלל העולמות כולם אז אני אומר ברוך אתה וכשאני אומר את שם השם מה אני מכוון?

שהוא אדון הכל

היה הווה ויהיה

הוא היווה את כל העולמות כולם זה שם הוויה

אדון הכל היה הווה ויהיה

קודשא בריכו ושכינתא

כשאני אומר אלוקינו מה אני צריך להתכוון?

שהוא תקיף

בעל הכוחות כולם שם אלוקים זה שם כולל של כל הכוחות כולם

והוא משגיח עלינו בפרטות הוא מסתכל עליי כרגע שומע אותי כרגע יודע מה שאני חושב כרגע

הוא משגיח עליי עליכם בפרטות על כל פרט ופרט

אוי אוי אוי אם הייתם יודעים כמה הקדוש ברוך הוא משגיח עלינו בפרטות לא הייתם מאמינים

הייתי צריך היום

חוט ומחט

פשוט נקרא לי נפרם לי יותר נכון חוט

והייתי צריך לתפור

טוב אני בדרך למטוס

איפה אני אשיג עכשיו חוט ומחט?

אז ביקשתי שהחבר'ה שנמצאים במלון שיכינו לי כשאני אגיע

חוץ מכבודכם

פספסנו טיסה ראשונה

אמרתי למי שהיה איתי תשמע אם הקדוש ברוך הוא נתן לנו להתעכב זה רק

בשביל מישהו שהוא ראוי שאנחנו נתעכב בשבילו

אנחנו מחכים למטוס השני במקום בשתיים בשש מחכים פתאום עובר בחור נחמד

עם סומק על הפנים ניגש אליי לוחץ לי את היד

ראיתי אותו אמרתי לו בשביל מה יש לך את אלה היה לו פה סט סט של עגילים לא עגיל סט אז הוא אומר לי זה אליופי אמרתי לו אתה מוכן לוותר עליהם?

אמר לי אם אתה מבקש אני אתן לך אמרתי לו תוריד

הוריד והיה לו שם איזה אחד שהיה צריך ללכת חוץ מכבודכם לשירותים בשביל

להסתכל במראה איך הוא מוציא אותו ולא את האוזן

אז אמרתי לו בוא אני אברך אותך לפני שאתה הולך

לא הייתי בטוח שהוא יחזור בשביל האחרון

אבל אמרתי אני בטוח שייקח ברכה קודם

מה אתה רוצה?

אמר לי אני הולך לפתוח עסק חדש משהו מיוחד זה משהו כמו בייגלה עם בשר משהו

אמרתי לו לא לא לא לא רק זה לא רק זה לא אל תתעסק עם בשר ולא עם עופות אמר לי למה זה כשר חלק אמרתי לו כן זה מחליק מאוד אבל זה לא חלק

אין היום חלק תדע לך אל תתעסק אני אברך אותך

שכל עסק אחר שתפתח תצליח בגדול אבל לא זה

ראיתי שהוא מהסס

אמרתי לו תזכור הברכה שלי תפעל אם תשמע לי

ברכתי אותו הלך אחרי כמה דקות חזר הביא לי את האחרון

אמרתי לו איפה אתה גר בירושלים איפה איפה שאני זה קרוב אליי איפה שהבית כנסת אמרתי לו אני שם תבוא

כנראה שהוא יבוא בשביל הבן אדם הזה אם זכיתי להניא אותו מלפתוח את החנות הזאת

היה כדאי להתעכב עוד טיסה בשביל זה טוב בינתיים חוץ מכבודכם גם אני נכנסתי לשירותים

הייתי שם במקום כזה קוראים לזה איך קוראים לזה איפה שיושבים שם

כל אלה שהם כאילו חשובים כן אבל קוראים לזה איך? טרקלין טרקלין טרקלין

ריחמו עליי והכניסו אותי לשם לנוח הסתובבנו כל היום לא אכלנו לא שתינו בקיצור

חוץ מכבודכם בשירותים אני רואה קופסאות דקות כאלה

שסברתי שזה הסבון היבש הזה שנותנים בבתי מלון אתם מכירים את זה כן? יש סבון יבש כזה ששמים אותו בקופסאות כאלה

אז אמרתי אני אקח אותו אני אוהב את הסבון הזה בשביל שהוא מתייבש מהר ביד ושמתי בכיס

טוב לפני הבידוק

אז אני רוצה לראות איזה סבון זה וזה פותח מה אני רואה?

חרכה של מחטים עם חוטים מה שאני צריך בדיוק נו תגידו לי זה לא השגחה פרטית בשירותים למצוא סט מחטים אפילו כפתור spare לא יאומן כי סופר

והכל הכל בהשגחה פרטית

אז כשאנחנו אומרים ברוך אתה השם אלוקינו זה תקיף בעל היכולת בעל הכוחות כולם ומשגיח עלינו בפרטות

וכשאומרים מלך העולם

פירושו שום דבר הוא יחיד המנהיג מלך העולם זהו

הנה זה הסט בדיוק יפה מאוד אתם רואים איזה יופי בקופסא

שנראית של סבונים אתה פותח בפנים בכל הצבעים חוטים בכל הצבעים

מדהים עכשיו לא רק זה החוט בתוך המחט גם לא צריך אפילו לחפש איך להכניס

לא יאומן כי סופר

בקיצור אז אם בן אדם כל יום מברך עשרות של ברכות

עדיין הוא לא קיים מצוות ברכה כראוי כי אם הוא לא מתכוון

אתם רואים אני הולך עם זה על כל מקום יש לי בבית בכל מקום יש לי כזה אפילו כזה ענק גדול מפרספקס כל מקום

למה כי צריך לקיים מצווה כהלכה כמו שההלכה אומרת

ואם אתה עושה מצווה כזאת כל ימי חייך ואתה מתכוון

אותו דבר אתה בין העולם הבא

אבל לקיים כל הזמן מצווה במסירות נפש

לא תאמינו עד כמה זה יכול להיות הדבר הזה בואו תשמעו סיפור מעשה אמיתי

היה גאון בשם רבי בריש

הוא לא היה נוהג לרשום הגהות וערות בדפי הגמרא שהוא למד

פעם אחת הוא חרג מהמנהג

ורשם תירוץ לקושייה שהייתה לו על דברי התוספות בגמרא

וכתוב מעלה הכותרת

שמעתי מן ההרוג

ככה כתוב

ואחר כך יש קושייה ויש תירוץ

והוא כותב מעשה שהיה

בעיירה בפולין שהוא כיהן בה ברבנות גר קצב פשוט והמוני

גס לב

בור בעם הארץ

מצבו ירוד

הוריו סטו מדרך היהדות כשהיה ילד

היה לו סבא מבוגר ירא שמיים

אבל הסבא לא הצליח להחדיר בנכד הזה את היהדות כראוי

הלב של הנער הזה היה גס מטומטם מרוב הפקרות שנשבה בבית הוריו

דבר אחד הצליח סבא להחדיר לילד לנכד

וזה ליווה אותו כל ימי חייו

מצוות נטילת ידיים זהו

והוא נהג בה והוא נהג בה במסירות נפש זה מה שהוא ידע זה מה שהוא עשה זה מה שהוא דקדק

לפני שהיה אוכל פת לחם היה מהדר בנטילת ידיים ולא מוותר לא מתפשר ומעולם

להוביל פת לפני שנטל ידיים כמו אחד מהאדמו״רים של פולין

טקס

ושופך מים משפע על כל יד מכלי שלם תמים ומקפיד שהיה תהיה יבשה קודם

עם כל ההידורים

לראות אדם כזה רחוק מתורה ומצוות מקפיד במצווה כזאת שידרבנן

לא יאומן כי יסופר

ואז קרה מקרה בערב חג השבועות הקצב היה צריך לשחוט שור בשביל העיירה

ובדקו את הבהמה ומצאו שהיא נבלת טרפה

מה עושים?

הוא לא התייאש

התייעץ עם הרב אמר לו שלח איתי משגיח כשרות נלך לעיר הגדולה

ונשיג בשר כשר בשביל העיירה לכבוד חג שבועות

הדהירו את העגלה השמש עמדה בשיפולי הרקיע

הקצב ביטלו מקרקרת

שלף מהמתחתו פת לחם וביקש לאכול ונזכר

אין לו מים לנטילה, לא הביא

החזיר את הלחם

כמו שאומרים בלע את הרוק והמתין

חלפה עוד שעה

החשיכה ירדה כבר

הוא לא יכול עוד, הוא רוצה לאכול

עצר את הסוסים,

אמר למשגיח אני רעב מאוד,

לא מסוגל להמתין עוד,

אבל אני חייב ליטול ידיים,

אני ניגש ליער הסמוך,

אחפש פלג מים,

בתוך דקות אחזור.

המשגיח אומר לו אל תעשה זאת

היער שורץ שודדים אכזריים

זה עלול לעלות לך בחייך אל תיכנס

אתה לא רוצה לאכול, אתה רוצה לאכול אפשר גם בלי מים

תכרוך על הידיים שלך מפה ותאכל בלי נטילה

או תמתין עוד קצת ונגיע לעיר

אני אוכל בלי נטילת ידיים?

השתגעת?

אז אל תאכל, תמתין עוד שעה

מה, שאני מוותר על ארוחה?

אין מה לעשות.

הוא יורד,

נכנס לתוך היער,

המשגיח ממתין בעגלה עם חשש,

אומר פרקי תהילים ופתאום צבחה מקפיאה דם ואחריה דומייה.

הוא קיווה שזה לא קולו של הקצב

לא רצה לעזוב את הקצב לבד אבל חשש שאולי ייפגעו בו שודדים

והוא צריך להזעיק עזרה.

המתין עוד דקות ארוכות,

הקצב לא חוזר ואז הוא הבין שייתכן שקרה פה אסון

והדהיר את הסוסים לעבר העיר הגדולה

הייתה כבר שעת חצות לילה רוב התושבים כבר ישנים המשגיח הגיע לבדו בעגלה קטנה

בבית הכנסת הוא פגש מעט תושבים שעדיין היו ערים סיפר להם מה קרה היו מוכנים מיד להגיש עזרה אבל מי יצא בשעה כזאת מאוחרת ליער המסוכן

עם שחר

בערב חג השבועות יצאה חבורה אל היער לחפש את הקצב ואחרי שעות התגלתה גופתו

באותה שעה לא היה זמן לקחת את הגופה אל העיירה

ולכן לקחו אותו אל העיר הגדולה

ושם בבית העלמין קברו אותו סמוך לשעת בין הערביים לפני שהתקדש החג

אז לא היה מי שיודיע לעיירה ולרב מה שקרה

ירד הלילה

בני העיירה היו בדאגה נוראה במתח

לא הבינו איפה נעלמו הקצב והמשגיח והבשר

בני המשפחות היו בין ייאוש לתקווה

והשיחה הייתה בכל העיירה

בלילה ליל שבועות

ישב רבי בריש

והגה בתורה כמנהג ישראל הקדושים תיקון ליל שבועות

ולמד בגמרא והייתה לו קושייה חמורה מאוד בתוספות

שעות הוא מנסה ליישב את הקושייה ולא מצליח

פתאום הוא שומע דפיקות

מרים ראשו מן הספר וקם לפתוח את הדלת

לא הספיק

וכבר עומד לפניו הקצב

רבי בריש לא ידע את נפשו

מתי חזרתם?

כל העיירה חיכתה לכם איפה הייתם?

כמובן שהוא לא היה מודע שהקצב הוא לא בין החיים

והוא נרצח

אבל התשובה של הקצב נשמעה לא הגיונית

אני איני בין החיים.

בדרכי לעיר הגדולה לרכוש בשר לבני העיירה, נרצחתי ביער על ידי שודדים אכזריים.

נשמתי עלתה כבר לשמיים ואני בא אליך משם מן העולם העליון.

רבי בריש הרים גבות בתמיהה,

הוא ידע היטב שהקצר,

איש מלא שמחת חיים, אוהב להתלוצץ,

להתבדח,

היה בטוח שהוא חומד לו לצור.

בטח הוא הגיע בכניסת החג ועכשיו הוא רוצה להתבדח עימי.

בבקשה,

אל תתלוצץ איתי.

הלילה הזה קדוש עוד מאוד.

אבל הקצב לא מרפה.

רבי,

לא לחינם נשלחתי אליך מן העולם העליון.

נשלחתי עם שאלה חמורה בהלכה.

בית הדין למעלה שואלים שאלה בנוגע אליי,

מה מעמדים בעולם העליון?

ורציתי לדעת,

האם אני חשוב כמי שנהרג על קידוש השם או לא?

זה יקבע אם אני בין העולם הבא.

מלאכי סנגוריה טענו,

כיוון שנהרגתי בלכתי לקיים מצוות נטילת ידיים,

הרי זה מיתה על קדושת השם.

מצד שני, טענו מקטריגים כיוון שלא הייתי מוכרח ללכת ולהסתכן אי אפשר לדון אותי כמת על קדושת השם.

דייני בית הדין של מעלה לא הגיעו לכלל הכרעה,

החליטו שארד למטה לקבל פסק דין מפיך.

עכשיו היה בטוח רבי בריש שהקצב עומד לו לצאן בליל מתן תורה.

זה בדיחה שאין כדוגמתה.

הקצב לא ויתר.

רבי,

אני מבטיח לך,

באתי אליך משם והצביע כלפי מעלה.

רבי בריש אמר לה, אתה יודע מה?

בזאתי בחנו דבריך.

אם באת אליי מעולם האמת,

אני עוסק עכשיו בסוגיה חמורה במסכת חולין ויש לי קושייה עצומה על דברי התוספות.

היא טורדת מנוחתי שעות כבר.

אם אינך בין החיים ובאת מעולם העליון,

תשוב לשם,

תציג את הקושייה שלי על דברי התוספות

ותבקש תשובה.

אם תשוב אליי עם פירוש הגון,

אני אדע שנשלחת מדייני מעלה.

כאן עצם רבי בריש את עיניו

והרצה בפני הקצב הבור, בור בעם הארץ,

את הקושייה החמורה.

למרבה הפלא, נעלם הקצב כלעומת שבא,

כעבור רגעים מספר, חזר עם תשובה הגונה ומבוררת לדברי התוספות.

רבי בריש מביט בו בתדהמה,

פתח הקצב,

סיפר את השאלה ואת הבקשה,

והוא רוצה לדעת

עכשיו מה דינו,

האם הוא נהרג על קידוש השם או לא.

רבי בריש טיהר את עצמו לפני שפסק את דינו ואמר,

לך לבית דין של מעלה.

תאמר להם,

למטה פסקו שנהרגת על קדושת שמו יתברך,

על זה שמסרת נפש במצוות נטילת ידיים.

וכשם שפוסקים בבית דין של מטה,

כך יפסקו בבית דין של מעלה,

נוח בשלום על משכבך ובגן עדן תהיה מנוחתך.

לפני שהספיק רבי בריש להביט כה וכה,

נעלם הקצב מן העין.

כאשר זרח אור הבוקר על העיירה הקטנה,

זרח אור עליון על נשמתו של הקצב.

במוצאי חג השבועות

נטל רבי בריש את הקולמוס וכתב בשולי דף הגמרא, זו הערה אחת בכל הגמרא שלו,

הוא היה החתן של הפני יהושע,

רבי בריש.

הוא כתב כותרת

שמעתי מן ההרוג

ואת כל הסיפור,

את הקושייה ואת התירוץ.

מה רואים?

מצווה אחת

של יהודי

בור ועם הארץ

שהקפיד לקיים אותה בדקדוק רב כל ימיו,

עד שנהרג בשביל לא להפסיד אותה וסיכן את חייו,

מה הוא זכר?

בין העולם הבא.

לא יאומן כי יסופר.

אז רואים מפה שמצווה אחת אם אדם יאמץ לו,

יאמץ לו מצווה אחת באופן קבוע,

יכולה להגן עליו ולסנגר עליו בכל עניין ועניין.

עוד מעשה.

אתם אוהבים סיפורים, נכון?

את הסיפור הזה סיפר רבי משה טיקוצ'ינסקי, זכר צדיק וברכה, שהיה המשגיח של ישיבת סלובודקה.

הוא היה בנו של רבי יצחק טיקוצ'ינסקי והוא מספר את זה על אימא שלו הצדקנית ועל אבא שלו.

מה קרה שזה קבע?

לאבא שלו הדגול רבי יצחק היה שיעור קבוע במשך שנים ארוכות.

כל ערב היה רבי יצחק יוצא לבית הכנסת ומוסר שיעור בפני חבורה של לומדים.

כל יום בשנה

חורף קיץ יש חתונה של הילדים יש מסיבה יש אירוע לא מוותר על השיעור הקבוע.

רק פעם אחת

פעם אחת עלתה בדעתו לא ללכת לשיעור. פעם אחת. מתי?

כשאשתו הרבנית גססה למות.

הוא לא רצה לעזוב אותה ברגעים האחרונים ורצה

להמתין עד צאת נשמתה לידה ולא רצה ללכת.

אבל היא פקחה את עיניה ואמרה לו רבי יצחק

לך למסור את השיעור.

לך לשלום.

הוא החניק את הבכי

ועשה ככה בראש.

אבל מה הוא יגיד לה? הוא יגיד לה שהוא ממתין עד שתצא נשמתה?

הרבנית פקחה עוד פעם את העיניים ולחשה לו כאילו כורת את המחשבות.

רבי יצחק אני יודעת למה אתה ממתין כאן לצידי אתה רוצה להיות נוכח בצאת נשמתי?

כולם בכו בחדר.

ואז היא התחזקה ואמרה אני מבטיחה לך אישי הדגול כי אתה תספיק למסור את השיעור ולשוב לכאן ורק אז תצא נשמתי.

הלוא תדע לך

כי מצווה שהאדם מחזיק בה בקביעות

כוחך רב לדחות אפילו את מלאך המוות.

אנא למעני לך תמסור את השיעור.

נו

ראה זאת כך

הלך לבית הכנסת למסור את השיעור בכל חנוק בעיניים מלאות דמעות

העביר שיעור בגמרא שורה אחרי שורה אבל הראש בבית

אצל רעייתו הרבנית

הוא יודע שכל רגע היא עלולה למסור נשמתה לבורא,

אבל שיעור זה שיעור והיא ביקשה ויכול להיות שזו הבקשה האחרונה והוא לא יכול לסרב.

סיים את השיעור,

רץ בחזרה הביתה, רגליו רועדות,

אולי הוא ימצא את כולם כבר בוכים ומתאבלים על מותה.

איך שהוא נכנס,

מה קורה עם אמא? היא חיה.

הבנים אמרו לו, אמא מעורפלת, לא מגיבה.

מאז שעזבת את הבית למסור את השיעור לא פקחה את עיניה ולא אמרה מאומה.

בשפתיים רוטטות מבכי ניגש למיטה

ואז פקחה הרבנית את עיניה פעם שלישית,

התבוננה בו ואמרה,

אתה רואה יצחק

מלאך המוות המתין בסבלנות כי לא הייתה לו ברירה,

הוא לא יכול מול שיעור קבוע שלך,

מול הקביעות שלך.

אבל עכשיו, הגיע הזמן להיפרד.

תאמר עמי את הווידוי בקריאת שמע.

בזעקות נוראות, בלב מורתח,

מנה רבי יצחק עם רעייתו הצדקנית את מילות הווידוי,

ובעת שהרעידה את קירות הבית קריאת שמע ישראל, אדוני אלוהינו,

אדוני אחד,

יצאה נשמתה של הרבנית באחד בקדושה בטהרה ועלתה בסערה שמיימה.

שיעור קבוע יכול לדחות את מלאך המוות.

אתם שומעים מה זה לקיים מצווה בדקדוק, לא לוותר?

זה הסוד.

הסוד שאתה לא מוותר.

ועכשיו אני מספר לכם מעשה שלישי,

שכולכם יודעים על מה אני מדבר, אבל רק אחרי שאני אסיים.

אתם לא תאמינו.

גם זה סיפור אמיתי.

באחת היחידות הצבאיות המובחרות,

אחר מבצע חשאי מוצלח,

קיבלו החיילים חופשת סוף שבוע.

החיילים ביום חמישי עוד שהו בירושלים מתכוננים ליציאה ואחד מהם,

חילוני שמתגורר בתל אביב,

התעכב עד למחרת ביום שישי.

בצהריים נעמד בכניסה לעיר מניף אצבע בתקווה לעצור טרמפ.

כעבור דקות עצר לו נהג חרדי מבני ברק.

החייל נכנס לרחם בשמחה ושמח לשמוע שהנהג מוכן לקחת אותו לתל אביב,

לבית.

למה?

כי החרדי דואג שהחילוני לא יחלל שבת.

אבל מה קרה?

פקק תנועה

טרף את כל התוכניות.

אתם לא תאמינו, גם אני עברתי את זה היום.

כשפספסנו את הטיסה בשתיים,

אז אמרנו שניסע עם הרכב לאילת.

כמה זמן? ארבע וחצי שעות.

זאת אומרת, היינו אמורים להגיע לשש וחצי.

טוב, אנחנו יוצאים לכיוון כביש 6. חסימה.

אי אפשר להיכנס לכביש 6. למה? שרפות.

אז עכשיו אם אני אגיע,

יכול להיות שאני אחר בכלל גם להרצאה.

מה עושים?

חזרנו בחזרה.

קנינו כרטיסים עוד פעם לשעה שש.

לא יאומן כי יסופר.

אבל אנחנו לא פספסנו את הטיסה הראשונה.

חברת ארקיע כל כך מסודרת,

שהיא שלחה לנו שהטיסה תצא מטרמינל 3. הלכנו לטרמינל 3, שעה לפני, כמו שאמרו,

אומרים, מה אתה עושה פה?

טרמינל 1. אמרתי, אבל כתוב 3. אמרו, לא, זה ארקיע ככה, טרמינל 1.

טוב, אנחנו צריכים לחכות לאוטובוס החינמי הזה שלוקח את כולם מהשאטל.

אבל הוא מגיע כל רבע שעה.

ועד שנגיע, בקיצור,

אין, לא תגיע.

אז החלטנו לנסוע וחזר קיצור טיולים כל היום.

הסוכר ירד, ירד, ירד.

לא אכלנו, לא שתינו, שם רחם.

טוב, גם הם נתקעו.

ומה קרה עכשיו?

באזור שער הגיא התארך הפקק ולא נראה סוף.

השמש שוקעת,

ועכשיו כבר בטח שאי אפשר להגיע גם לתל אביב ואחר כך לבני ברק.

מה עושה הנהג החרדי? אומר לו, תשמע,

לתל אביב לא אוכל לקחת אותך,

אבל מה דעתך לבוא לעשות שבת אצלי?

איי, איי, איי, איזה הצעה.

אם החייל היה נהג ושומע את ההצעה, הייתה תאונה.

אבל אומר לו, חרדי, תשמע, אתה יהודי כמוני.

חבל שתחלל שבת.

אין לך מושג איזה שמחה תהיה לך אם תשבות אצלי בבני ברק.

החייל החל לחשוב,

אמר לו, אתה יודע מה, גם אם אני אסכים,

אימא שלי לא תסכים.

אם חכה לי בכיליון עיניים שאני אגיע.

אבל החרדי לא מוותר.

והוא אומר לו, תנסה, תדבר איתה, תראה, תגיד לה.

טוב,

הוא מנסה לדבר עם האימא, כמובן שבהתחלה היא לא מסכימה ובסוף בסוף בסוף היא השתכנעה והסכימה.

טוב,

הגיעו לבני ברק ממש עם הצפירה.

הספיקו במהירות ככה להתקלח ונתן לו בגדים של חרדי לכבוד שבת, מה הוא ייתן לו? אין לו משהו אחר.

טוב, הם הולכים לבית הכנסת,

האברך מבגדי שב״כ,

החייל בחולצה לבנה, כיפה שחורה על הראש.

בהתחלה הוא הרגיש מוזר.

הוא, תושב שכונה בצפון תל אביב,

לא מורגל בהמוניות כזאת,

רואה אנשים זורמים כולם לבית הכנסת, כמויות.

זה היה התחלה.

אחר כך החמימות בבית הכנסת

המיסה את חומות הניכור והחייל הרגיש תחושה מופלאה שמעולם לא חש כמותה.

אחר כך שולחן שבת

הוא נשאר פעור פה,

ראה את הבנים של החרדי ממש כמו בני מלאכים,

יושבים כמו נסיכים.

המאכלים המהבילים, ניחוחות השבת,

זמירות ששרים על השולחן,

חידושי תורה,

אווירה נפלאה.

פתאום מרגיש החייל שהוא רוצה לבכות.

דמעות מערפלות את עיניו.

ובעל הבית מציע לו אחרי הסעודה,

בוא נלך לטייל ברחובות בני ברק.

הוא רצה קצת אוויר,

לא סירב.

האברך הרגיש שיש פה שליחות להציל יהודי,

והחליט לנצל את השבת עד תום.

לאן הוא לוקח אותו?

לישיבת פונוביץ'.

וואי וואי וואי.

הוא נכנס לשם, החייל היה הלום.

רחש כמו גלי ים של אלה שלומדים.

מאות, מאות יושבים בשעות הקטנות של הלילה,

ולומדים, לומדים. הוא רואה את ארון הקודש המפואר.

וכולם רכונים על הגמרות.

לא מאמין למה שהוא רואה.

הוא משתגע מה מושך אותם כל כך לשבת כמו דבורים על הדבש.

טלטלה על הזרוע,

אומר לו האברך,

בוא נלך עכשיו לטיש חסידי, טיש.

יש רבן

ומאות

מכל צד

עומדים על דרגשים מברזל,

שורות, שורות, שורות,

הרי בלמטה עם שולחן ושולחן ארוך,

ושרים זמירות שבת, כמו מרשים,

לא יאומן כי יסופר, בהלם, מה שהוא רואה? הלם, איזה סדר, איזה מופת.

בלילה כשהוא שוכב על המיטה הוא שומע בסלון את הילדים צוחקים שעוברים ברחובות

והוא שם את הראש שלו בתוך הכרית והתחיל לבכות.

לא מתוך צעד,

מתוך התרגשות.

פתאום הוא הבין שלא רחוק מפה, בצפון תל אביב,

הוא עובר ליד החיים האמיתיים.

כל כך קרוב וכל כך רחוק.

איפה יש חום כזה?

איפה יש אהבה כזאת?

איפה יש אחדות כזאת?

איפה יש נעימות כזאת?

איפה יש פשטות כזאת?

שם,

בשכונה הצפונית,

כל אחד מנסה לנקר את העיניים של השני עם רכב יוקרתי,

טסלה חדשה,

וילה מורחבת.

החייל נרדם בסוף.

אחרי החצות הוא נרדם עם ניצוץ יהודי שנדלק בליבו.

בבוקר אחרי תפילה וסעודה שוב צעדו שניהם ברחובות בני ברק

ודברי האברך נפלו על אוזניים קשובות במיוחד.

מאז התחיל לדבר איתו על המשמעות של החיים,

על הסוד של הבריאה,

על היהדות, על המצוות, על האמונה, על המשפחה היהודית.

החייל החל להתחבר מאוד מאוד.

מוצאי שבת,

אחרי עבדאללה ישבו לסעודה רביעית,

1, 2, 3, 4. נו,

לאחר שבת נפלאה, מה בדעתך לעשות?

תראה,

השיב לו החייל, זה לא כל כך פשוט.

אתה יודע את האמת, בשמחה הייתי מתחיל להתחזק.

אבל באמת אני כרגע במסלול קרבי וכל החבר'ה שם חילוניים,

הם לא יקבלו את זה בטוב.

נו, נו, בכל זאת דוחק בו האברך.

אז החייל אומר לו,

עוד שנה וחצי אני מסיים את השירות ואז אני מבטיח לך שאני אתקרב ליהדות ולאלוקים.

עוד שנה וחצי?

בקושי תזכור שהיית פה.

אם לא תתחיל עכשיו עם משהו אתה תאבד הכל ותישאר בדיוק אותו דבר.

טוב,

החייל הרהר ואמר לו, שמע אני מוכן לקבל על עצמי מצווה אחת מסוימת אבל תגיד לי אחת שחבריי לא ירגישו בה

והיא תשמש כאות וסימן

ליהדות שלי ולשבת המופלאה שחוויתי כאן.

הרעיון מצא חן בעיני האברך והחלו לטור אחרי מצווה אפשרית שלא תבלוט לעיני החברים בבסיס.

כיפה לא בא בחשבון,

ציצית ירדה מהפרק,

נטילת ידיים גם נפסלה.

הם לא יבינו מה זה כל פעם הוא רץ לנטול ידיים בשביל לאכול, אוכלים ישר את הסנדוויץ', הבפלה, הכל.

עלו מצוות, ירדו מצוות.

בסוף האברך אמר לו, תשמע יש לי רעיון.

יש הלכה שאומרת

שיש סדר לנעילת הנעליים

בקשירתם.

בהתחלה נועלים נעל ימין,

אחר כך נועלים נעל שמאל.

קושרים שרוחים של שמאל קודם ואחר כך של ימין.

חולצים תמיד קודם שמאל ואחר כך ימין.

זה ההלכה.

זה אף אחד לא יודע למה אתה עושה, מה הסדר,

לא שמים לב,

אף אחד לא ידע, אבל אתה תקפיד על זה.

וככה אתה תזכור את היהדות וכולי.

והסביר לו למה קודם ימין ואחר כך שמאל, ימין היא חשובה,

ושמאל זה דין, ימין זה רחמים,

לכן קודם רחמים,

אחר כך דין, לכן חולצים קודם שמאל כי זה דין, מסלקים את הדין מעלינו.

ואחר כך רחמים קושרים שמאל,

קודם כמו שקושרים את התפילין ביד שמאל וכולי.

הסביר לו את הכל,

והחייל מצא חן בעיניו והחליט שזה מה שהוא יעשה מהיום והלאה במסירות נפש.

תקשיבו טוב עכשיו.

נפרדו בלחיצת יד אמיצה, חיבוק חם,

מבטיחים לשמור על קשב.

חלפו חודשים,

החייל מקפיד לשמור על המצווה בדבקות.

כל בוקר,

כשנעל את הנעליים הגבוהות,

היה צופה במוחו את דמותו של האברך הבני ברקי ונועל ימין ואחר כך שמאל.

בצבא בדרך כלל אומרים אול, מאיס, אול, אול, מאיס, אול.

קודם שמאל, אחר כך ימין, הפוך.

בכל אופן הוא הקפיד לעשות מה שסוכם

וכל פעם הוא הרגיש תחושה עליונה שהוא מתקרב לריבונו של עולם והוא קרוב ליהדות וככה זה נמשך חודשים רבים.

בוקר אחד בשעה מוקדמת המפקדים העירו את החיילים והודיעו להם

בבהילות יוצאים למשימה דחופה כולם דקות למסדר.

החיילים מתלבשים במהירות, נועלים את הנעליים, רצים לרחבת המסדרים

ומיודענו החייל היכה בו הברק.

הוא נעמד הלום רעם ונזכר שמרום מהירות לפני דקה נעל את

הנעליים לא בסדר הנכון.

הוא נעל קודם שמאל ואחר כך ימי.

תחושת החמצה עצומה פילחה את ליבו.

הוא אומר, מה,

גם המצווה היחידה שאני מקיים הפסדתי?

השתאה לרגע ופנה למפקד, אמר לו, אני חייב לחזור לאוהל לדקה אחת.

המפקד אמר לו,

אתה רשאי אבל תיזהר לא לפספס את הטיסה.

אם תפספס מאסר,

רוץ.

הוא לא ידע למה.

החייל זינק חץ מקשת אל האוהל,

חולץ את הנעליים,

נועל בשנית לפי הסדר,

ימין ואחר כך שמאל,

קושר שמאל ואחר כך ימין,

ורץ בחזרה.

הוא רואה את המסוקים כבר עלו למעלה באוויר,

הוא נשאר על רחבת המסדרים למטה, לבד.

עכשיו הוא רק מזומן לעונש חמור.

בצעדים כושלים הוא שב אל האוהל, נכנס למיטה שפוף, שבור ורצוץ.

אחרי כמה שעות.

הוא מתעורר לקול זעקות וצמחות,

יוצא מן האוהל ונדהם לראות עשרות קצינים מפקדים רצים לכל עבר אחוזי טירוף.

מה קרה? הוא שואל. מלחמה?

אחד מקציני הרפואה שהביט בו כאילו נפל מן השמיים אמר לו כל החברים שלך שהיו במסוקים נהרגו.

זה היה אסון.

‫אנחנו נמסוקים, אתם זוכרים? 73 חיילים שנהרגו.

‫היחידי שניצל זה זה שלמד לשרוך את הנעליים,

‫לנעול ולהסיר מצווה אחת,

‫שהוא קיבל על עצמו במסירות נפש,

‫הצילה את חייו.

‫אם הוא היה מוותר, הוא אומר, ‫טוב, פעם אחת, לא נורא, ‫תמיד אני שומר, הפעם פספסתי, ‫מחר נתחיל מחדש.

‫לא! הוא חזר בחזרה,

‫כי מצווה שעושים בשלמות,

‫לא מוותרים,

‫יש סנגוריה גדולה בשמיים עליך.

‫היחידי שניצל מאסון המסוקים ‫זה הבחור הזה.

‫נו, מה אתם אומרים?

‫זה כוחה של מצווה. ‫תארו לכם אדם שמקיים כמה מצוות ככה.

‫רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, ‫הוא רוצה שנזכה.

‫לכן הרבה תורה ומצווה. ‫אי אפשר שאדם במשך כל חייו ‫לא יעשה מצווה אחת בשלמות.

‫השם רוצה שנזכה.

‫-איי, איי, איי, איי, איי.

‫עוד סיפור?

‫עוד סיפור? ‫-עד הנקר.

‫מה עוד סיפור? ‫-עד הנקר. ‫אבל אתה מנמנם.

‫זה גם מצווה.

‫אתה מקפיד עליה, אני רואה.

‫ברוכתו, אדוני,

אלוהינו,

‫מה הלכו ענו שהכל נהיו בדבורו. ‫אמן.

אחד מהתלמידים

קיבל על עצמו להגיד ברכת אשר יצר בכוונה מתוך הכתב.

‫אתם יודעים, כתוב שמי שאומר, ‫ברכת אשר יצר עם כוונה תמיד,

‫ומהכתב יהיה בריא כל ימי חייו.

‫אבל תמיד, זו הנקודה, תמיד.

‫כמו שמי שיגיד ברכת המזון

‫מן הכתב עם הכוונה תמיד,

‫פרנסתו מצויה לו בשפע.

‫אבל תמיד.

‫אותו תלמיד שקיבל על עצמו את זה,

‫קראו לו רבי משה.

‫הוא היה בקריית מלאכי,

‫ביקש לשוב לבני ברק,

שעת לילה מאוחרת,

‫ומצא שהאוטובוס חלף מזמן ‫ועכשיו לא נותרה לו ברירה ‫אלא לעמוד בתחנת הדלק ‫ולהמתין שמישהו אולי ייקח אותו לבני ברק.

‫הוא לא היה לבד,

‫היו עוד בחורים שם שהמתינו לטרמפ.

‫המתנה ארוכה,

בסוף הגיע הרכב,

‫הפנסים הבהבו,

‫בה הבחורים רצו במהירות אל הרכב,

‫אבל רבי משה היה עסוק באותה שעה ‫בברכת אשר יצר,

‫עם הכוונה, לא אשר יצר את האדם העולמות, ‫עם כוונה מתוך הכתב.

‫העיניים שלו עצומות,

‫המחשבות שלו מרחפות ‫בעולמות עליונים,

‫והוא מרגיש שכאילו הוא עומד ‫לפני כיסא הכבוד ‫ומונה מילים כמרגליות.

‫גלוי וידוע לפני כיסא כבודיך,

‫הוא אומר את המילים עם כל המשמעות.

‫טוב, הנהג, סופר,

‫הבחורים אומרים לו, הלו, אתה בא, בני ברק.

‫והוא אשר יצר את האדם ‫בחוכמה וברבו.

‫עוד דקה חולפת,

‫הוא סיים את הברכה, מחפש את הרכב, ‫אין.

נסוג.

‫עברה עוד חצי שעה ‫עד שעצר לו מישהו,

‫והם נוסעים.

‫לאן?

‫לבני ברק.

‫באמצע הדרך, פקק.

‫מה קרה? הוא שואל אותו.

‫בוויז רואים שיש תאונה מקדימה.

‫לאט-לאט מתקדמים, ‫מתברר שיש גם פצועים.

‫כשחלפו ליד הרכב,

‫זה היה רכב שהוא פספס.

‫כל הבחורים והנהג פצועים,

‫אבל לא קשה למזלם.

‫אם היה ממהר בשביל לתפוס את הרכב ‫ולוותר על ברכת אשר יצר,

‫מי יודע, אולי אפשר היה לברך עליו, ‫ברוך דיין האמת.

‫אדם שמקפיד על מצווה בדיוק, ‫לא מוותר, לא משנה מה יקרה, ‫יפסיד מטוס, יפסיד זה, יפסיד...

‫לא מוותר על מצווה,

‫יש לו שמירה עליונה.

‫כל מצווה שאדם עושה, ‫נברא לו מלאך ממנה,

‫והמלאך הזה מגונן עליו.

‫אז לכן, תדעו לכן,

‫כתוב, כל העושה מצווה ‫נברא לו פרקליט.

‫מה זה פרקליט? מי יודע?

‫סנגור. סנגור, נכון, ‫אבל מה זה פרקליט?

‫גם נכון, אבל לא.

פרקליט זה בארמית. ‫מה זה פרקליט בארמית?

פורק קללה.

‫פרק זה פורק,

‫ליט זה ארור, קללה.

‫הוא מוריד מעליו קללה.

‫המלאך שנברא מהמצווה,

‫גם אם צריכה לבוא עליו קללה, ‫הוא מציל אותו.

‫אז תדעו לכם, כל מצווה שאתם עושים,

‫אל תעשו אותה חפיף ובמהירות ‫בשביל חשבונות אחרים.

‫היא יותר חשובה מכל דבר אחר.

‫והיא ההגנה שלכם וההצלה שלכם.

‫ואם אתם מקפידים על אחת בתמידות, ‫אתם מסודרים גם לעולם הבא.

‫אז זאת אומרת, כל בן אדם מאיתנו ‫צריך לשים לב,

‫לבחור לו, כמובן, ‫צריך לעשות כל המצוות,

‫אבל לבחור בו,

לבחור לו מצווה מסוימת ‫שיקפיד עליה.

יש בגמרא פעמים ששואלים רבנים, ‫תנאים קדושים,

‫אביך במה היה זהיר.

‫ואז הוא אומר איזה מצווה הוא היה מקפיד.

‫מה פירוש?

‫מה, יש מצווה אחת צריך להקפיד, ‫כל השאר לא?

‫לא, יש הסבר פשוט,

כמו שאמרנו.

‫אדם שמקפיד על מצווה מסוימת ‫כל ימי חייו ‫בקפדנות עם ההלכות הראויות,

‫זה הצלה גדולה בעולם הזה ‫ושכר עצום לעולם הבא.

‫אבל יש גם סוד הגלגולים.

‫יש אנשים שהיו יודעים תנאים קדושים ‫על מה הם חזרו להתגלגל בעולם,

‫והיו מקפידים באותן מצוות ‫שהיו חסרות להם קודם,

‫להשלים אותן עכשיו.

‫אז לכן היו מקפידים על מצוות מסוימות.

‫איך אנחנו נדע על מה באנו בגלגול עכשיו? ‫כולנו מגולגלים.

‫איך נדע?

אם יש מצוות מסוימות ‫שהן קשות עלינו יותר מאחרות,

‫או יותר מאחרים,

‫זה סימן שבאנו לתקן אותה.

‫נגיד, יש בן אדם,

‫קשה לו לקום בבוקר.

‫ההלכה הראשונה בשולחן ערוך ‫זה יתגבר כארי לעבודת בוראו.

‫הוא קשה לו, הוא לא יכול לקום ‫לפני שמונה-תשע.

‫אתה צריך לתקן את זה דחוף.

‫יש אנשים, אין להם בעיה, ‫הם לא יכולים לישון, ‫הם צריכים לקום מוקדם, ‫בפרט אם יש להם עבודה,

‫ואם יש להם איזה ביזנס,

‫אין דבר כזה, זמן זה זמן.

‫אבל למצוות הם לא כל כך ממהרים.

אז כל בן אדם צריך לשים לב מה הוא בוחר לו לעשות.

עכשיו פגשתי כמה חבר'ה דרוזים נחמדים בחוץ,

ואחד אמר לי שהוא ישתדל להיות. הוא הגיע?

לא הוא אמר. הגיע?

לא הגיע.

אז גם דרוזים

הם חייבים בשבע המצוות בני נוח.

אם הם לוקחים על עצמם אחת מהמצוות,

שבע המצוות בני נוח במסירות נפש,

זכות המצווה יכולה להגן עליהם.

לדוגמה,

אחת מהשבע המצוות זה גזל, שאסור לגזול.

אם הם יקפידו, ילמדו בדיוק מה זה גזל ויקפידו כל ימי חייהם,

פשש, קונים עולם הבא.

זה לא קל.

אל תחשבו שזה קל.

גזל זה לא לבוא לקחת ככה רק בכוח.

אם אתה לוקח חטא ממישהו בלי לשאול סתם בשביל לחתום,

זה גזל.

אם אתה לוקח את המזוודה שלך, שם על מזוודה של מישהו אחר, כאילו בינתיים, במקום להניח למטה, אתה שם אותה בגובה, זה גזל.

אם אתה נשען על רכב של מישהו יושב עם הג'ינס,

על הרכב של השני ככה נשען ומדבר, זה גזל.

למה? אתה עלול לעשות לו שריטות והוא מקפיד על זה.

יש דברים שאנשים לא חולמים אפילו שזה גזל.

ויש גזל שינה,

שבן אדם גורם לעורר את האנשים מתוך שינה.

עושה רעש.

נגיד אתה גר בקומה שלישית, קומה שנייה מתחתיך,

יש לך כיסאות כתר,

בראש של ילד של מטה.

אתה מעיר אותם מהשינה.

אחד שנוסע ב-12 בלילה, אחת בלילה וצופר.

וואי, את כל השכונה הערת.

איך תחזיר את זה?

כסף, אם לקחת ממישהו, אתה יכול להחזיר.

אם הערת בן אדם מהשינה, איך תחזיר לו?

בעיה.

אז זאת אומרת,

בשביל שאדם יקיים מצווה כמו צריך, צריך ללמוד.

כן?

יש ללכוד שבת. וואו, וואו, וואו, זה הרבה, הרבה, הרבה. אם אדם לא יודע את כל ללכוד שבת,

אז אי אפשר שהוא לא יעבור בשבת עבירות.

נגיד אחד הולך ברחוב,

ויש רוח כמו שהיה היום,

יש רוח בשבת,

רוח בשבת,

וחוץ מכבודכם הוא יורק,

והרוח לוקחת את מה שהוא עשה למרחק קצת.

הוא עובר על איסור זורה.

כמו שזורים לרוח,

שמים תבואה ומנפנפים ככה,

ובאה רוח ולוקחת את המוץ ומחיפה אותו.

אז עושים ככה,

החיטים יורדים והמוץ עף, זה נקרא זורק.

וכשאתה עושה את זה עם הרוק,

והרוח לוקחת את זה ומשליכה את זה יותר רחוק,

אתה עובר על זורק.

מישהו חשב על דבר כזה?

אנשים צריכים ללמוד, לא לומדים, יגיעו למעלה,

הגידו לו, אתה שמרת מצוות? כן, בוא תגיד לי איזה מצווה עשית יופי. עכשיו תגיד את ההלכות שלה, בוא נשמע, תגיד את ההלכות, לא יודע כלום.

למה?

הוא עושה מנהג שראה אנשים עושים,

וזהו.

אתה רואה אנשים שמים תפילין,

הקשר לא באמצע מאחורה, לא במקום, מושך אותו למטה, מותח, מותח,

מתחת לגולגולת,

הוא שם את זה בעורף.

זה לא מקום הנחת תפילין.

בעיה.

שם פה את התפילין,

ולא שומר על מרחק של מינימום שתי אצבעות.

שם אותם ומוריד אותם מאחורי שורשי ועיקרי הסערות.

הוא לא הניח תפילין,

והוא בירך ברכות לבטלה.

וככה יכול להיות כל החיים.

הוא לא הניח תפילין ובירך ברכות לבטלה.

והוא יבוא ויגיד, מה אני, הנה,

יש מצלמות בבית כנסת, תפתחו.

ויפתחו, ויראו לו שהוא לא הניח תפילין.

כי הוא לא ידע את ההלכות.

אז צריכים בשביל לעשות מצווה אחת כמו שצריך,

לעשות אותה בשלמות כראוי.

עכשיו יש עוד דבר.

כתוב, אבי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה.

אם אתה רץ אחרי מצווה, מצווה גוררת מצווה.

רק אם אתה רץ.

אם אתה עושה מצוות בזריזות,

זה מראה שאתה אוהב את השם.

אם אתה עושה את זה בהשתהות,

זה אומר שאתה אוהב את עצמך.

כשאתה אומר על כל דבר,

רגע, רגע, אני בא, כן, תכף, תכף, תכף, מי אומר לך את זה? יצר הרע, הוא לא רוצה שתזדרז.

כי אם אתה מזדרז,

מצווה גוררת מצווה, והוא לא רוצה שיהיו לך עוד מצוות.

כי אם אתה מזדרז, זה מראה שאתה אוהב את המצוות, ואתה אוהב את המצווה.

ולכן אתה עושה את זה בזריזות.

איך ענה תמיד אברהם אבינו?

הנני, מה זה הנני?

מוכן ומזומן.

כמו קפיץ, רק פונים אליו, הוא כמו קפיץ.

הוא היה בן מאה,

יושב פתח האוהל אחרי ברית מילה.

הוא רואה שלושה ערבים,

והוא רץ לקראתם מפתח האוהל.

הוא רץ בין מאה אחרי ניתוח.

רץ.

ואל הבקר רץ אברהם.

ולשרה אומר,

מהרי לושי ועשי עוגות.

הכל במהירות, הכל בזריזות.

מה זה מראה?

שהוא אוהב את השם.

לא מספיק להגיד, אני אוהב את השם.

תראו, אמא אוהבת את הילדים, כן.

היא משתהה, היא רואה את הילד שלה רועד מקור.

היא ישר, ישר רצה, מכסה אותו, לא מחכה רגע.

היא מכינה לאוכל, הכל במהירות, הכל בזריזות. זה מראה על אהבה.

אבל אם היא משתהה, ויש לה זמן, והוא עומד טיטול כבר מטפטף בכל מקום,

והיא לא רצה לחתל אותו, לטטל אותו,

זה מראה שהיא אוהבת את עצמה ולא אותו.

כל שיהוי מראה שאתה לא אוהב באמת.

כל זריזות מראה שאתה אוהב באמת.

לכן, הביא רץ למצווה, ואז מצווה גוררת מצווה.

לכן יצר הרע תמיד אומר עוד רגע,

הוא משהה אותך.

למה?

בשביל שלא תרוויח,

שיהיה לך עוד מצווה גוררת מצווה.

טוב, לסיכום הדברים,

אני רוצה לומר לכם

חכמים כששאלו אותם במה ארכת ימים,

אז כל אחד אמר ככה,

מימיי

לא שמעתי כלון חבריי, מימיי לא כיניתי שם לחבריי,

מימיי לא ביטלתי קידוש היום,

מימיי לא... מה המכנה המשותף בין כולם?

שהם אמרו מימיי.

מה זה מימיי?

זאת אומרת, מאז שעמדתי על דעתי, על מצווה זו,

אז מימיי לא היה יום אחד בימי חיי שעברתי על הדבר הזה שאני אומר לכם.

תזכרו את הסוד הזה, זה סוד גדול לכל החיים.

לא בעיה לבחור מצווה כלשהי,

ללמוד אותה טוב-טוב, לדקדק בה ולקיים אותה כמו שצריך.

אם נטילת ידיים דרבנן ליהודי עם הארץ,

בור,

שהקפיד רק עליה ומסר נפש, הכניסה אותו לגן עדן,

מה אנחנו נאמר?

שלא נתנו לנו סיכוי?

שלא עזרו לנו מן השמיים?

שקר.

אמר רבי חנניה בן עקשיא,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

קחו 613 מצוות, תבחרו לכם אחת מכולם שבה אתם תדקדקו ותדקו.

תקיימו אותה כמו שצריך תמיד במסירות נפש, לא לוותר.

יכול להיות שתפסידו את הטיסה אבל תשארו בחיים.

נתתי לכם הערב מתנה גדולה.

קשה לשמור את כל המצוות בדקדוק.

צריך להיות צדיק גמור שכל ימיו שקוע רק בזה.

אבל בני אדם לצערנו הרב כל אחד עסוק בחיי היום יום, בעבודה, פרנסה, חובות, בעיות וזה ופה ושם.

אבל אם אתה תופס מכל המצוות שאתה חייב

אחת מהן ביותר, ביותר, שאותה אתה אומר זאת אני לא מוותר, זאת הפנינה שלי לחיי העולם הבא.

אתה זוכה בה בשמירה בעולם הזה וזוכה בה לחיי העולם הבא.

אמן כן יהי רצון.

למי שיש שאלות בבקשה.

אחרי זה נתפלל ערבית אם תסכימו כן.

אם אדם קיבל על עצמו מצווה מסוים. תן לו תל.. לא צריך.

אם אדם קיבל על עצמו מצווה מסוימת ויש לו עכשיו או להזדרז בה או תלמוד תורה.

תלוי מה הוא קיבל.

נגיד ערבית מיד שמגיע הזמן ויש עכשיו נגיד שיעור או חבותה. אם הוא קיבל על עצמו להגיד ערבית בצאת הכוכבים נגיד תמיד ובמניין ולא להפסיד בשום מחיר זה מה שהוא יעשה.

כי מבטלים תלמוד תורה בשביל להתפלל.

חייבים להתפלל שלוש ספילות ואם הוא קבע זמן אז הזמן הזה הוא הקובע.

תאר לך מה זה כתוב שמי שמתפלל נץ כל ימי חייו

הוא בין העולם הבא ככה כתוב בשולחן ארוך לא שווה.

לקום חייבים.

השאלה מתי ואם אתה מחליט תמיד כשאתה מתפלל בנץ מובטח לך שאתה בין העולם הבא שווה או לא שווה?

ותראה אנשים אין להם שכל.

כל השונה שתי הלכות בכל יום מה מובטח לו?

שהוא בין העולם הבא לא שווה?

אנשים דברים הכי קטנים הכי קלים הכי פשוטים

לא עושים מקביעות.

מפסידים.

צריך להיות חכם.

כן, תן לבחור שמה.

ערב טוב כבוד הרב, מה שלומך? ברוך השם.

אני אגיד לך, אתה לפני שנתיים במקרה קפצת לי בפייסבוק,

היה איזשהו סרטון וויראלי שרץ, ומאז התמכרתי ל... לא יודע, לניראות שלך, לקול שלך, כל דבר שיש זה רק אתה. באמת אני אומר לך.

תודה.

אגב, זה גם השפיע על כל הבית, גם אשתי, כולם.

בכל מקרה, לפני שנה וחצי הייתי פה באלעד, במלון המלך שלמה, היינו מפונים מהדרום.

סיפרתי לך שיש לי ילדה על הרצף,

היא... קבעו לנו 100% נכות לה לפני בערך שנתיים,

כשהיא הייתה בת שנתיים. הילדה, הכל היה בסדר איתה,

יש לה עוד שני אחים לפניה שהכל תקין איתם.

בגיל שנה וחצי באו טיפת חלב,

אמרו שהיא על הרצף, 100% נכות.

ובאתי לפה,

אמרת לי, תביא אותה לברכה.

ב-12 בא לי אלעזיה, גם באותו מקום של ורט, אם אתה זוכר, לפני שנה וחצי,

ולא הסתדר, היא עשנה.

עכשיו אמרתי לאשתנו, חייבים למצוא דרך להגיע לרב, בני ברק, איך מגיעים, איך פה אנחנו מנתיבות.

לפני שבועיים התקשרתי לשופר, אמרתי להם, תקשיבו, הרב מופיע באזור נתיבות, אופקים, זה פה שם.

אמרו לו, אין לו, בשבוע שבועיים הקרובים.

אמרנו, נבוא לאילת לפסח, ראינו מחירים של פסח, לא הסתדר, אמרנו, שבוע אחרי.

שים לב, סגרנו אתמול עד שבת, וכאילו ברור העולם זימן לי אותך לפה,

בלי להגיע בכלל.

והיא פה בחדר.

מה הבעיה? תביא אותה.

באמת? כן.

גם אם היא ישנה.

אני מביא אותה. יאללה, לך.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. מה הדין של אדם שאוכל בשר שאתה טוען בביטחון שהוא לא כשר?

שהוא מטומטם.

כתוב,

ונטמטם בם,

אל תקרא ונטמטם בם, אלא ונטמטם בם. נהיה מטומטם. זה אתם?

את הלב של האדם.

האוכל נבלות וטרפות

מטמטם ליבו.

אז לא לאכול בשר בכלל?

לאכול חזיר או לא?

חזיר לא. זה אותו דבר.

אז איך משיגים בשר כשר? אני אדם שאוהב בשר, מה אני אמור לעשות? אז אני אסביר לך.

אנחנו שוחטים

בהידור גדול

ומרוב שזה מהודר מתוך מאה ראשי בקר יוצא לנו שלושה.

והציבור שלנו הוא לא גדול, כן? יש לנו כמה...

אז הם מדי פעם זוכים לקנות כמה קילו ומסתדרים.

אבל אי אפשר לתבין באופן תעשייתי, זה בדיחה.

אתה צריך להבין שאנשים לא שוחטים בשביל שאתה תאכל כשר, אלא בשביל שיהיה להם כסף.

ומגלגלים מיליארדים.

ויש ביקוש, כמו שאתה אומר.

ולדוגמה, כל יום נשחטים מיליון וחצי עופות.

וצריך לספק את זה לסופרים ולכל המרכולים וכולי.

ואין דבר כזה שפתאום כל פעם יגידו שהסכין נפגמה וצריך להוריד את כל מה ששחטו.

זה הפסדים עצומים.

וגם לא תוכל לספק לאנשים.

אז מה אתה חושב? אם יבוא אחד וידקדק ויגיד

זה פגום, וזה פגום, ישאירו אותו עוד פעם להמשיך לעבוד.

הוא הורס להם את כל הליים.

אז מוכרחים להעביר.

מודה שאני עדיין בולבל.

לא יודע מה לעשות. מהתשובה שלך אני מבין, לא לאכול בשר בכלל. בכלל. אז ככה, או שאתה תשיג אצלנו,

אחד, שתיים,

תאכל דגים זה גם בריא,

שלוש,

יש טופו שזה טבעי, זה טעים כמעט כמו בשר, יותר בריא.

יותר זול בהרבה.

יש היום טופו ברמה כזאת שאם לא אומרים לך שאתה אוכל טופו,

אתה חושב שאכלת בשר.

היום עושים את זה מטובלן, טעים.

כדאי לך לא לראות שהכינו לך,

ואתה תראה שאחרי זה ישאלו אותך מה אכלת, אתה תגיד שאכלת גולש,

טופו.

תנסה.

לא מקיאים מזה, אל תפחד.

אבל לא לאכול חזיר.

לא, זה בטוח לא. זהו, זה חזיר.

נבלות וטרפות זה בדיוק אותו דבר.

כן, תן לבחור שם באמצע.

כבוד הרב, ערב טוב.

לפני כמה שנים טובות, ב-2021,

אימא שלי חלתה במחלה,

ותפסה לי ככה את היד ואמרה לי,

אושר בשבילי, תרביץ תורה, אני מתחננת אליך,

תעשה הכל בשבילי.

אחרי שנה וחצי במלחמה הזאת היא הפסידה,

וכל מה שעשיתי באותו זמן היה באהבה,

ובאמת נהניתי לעשות את זה.

הייתי הולך לשיעורי תורה והייתי מדרבן חברים שלי שהצטרפו אליי, ובאמת נהניתי מכל פעולה שעשיתי למענה, נהניתי. אז זה היה דרך עם חיוך.

וכשהיא נפטרה פשוט עזבתי הכול, זה כאילו הסתכלתי על זה בתור עינוי, כאילו הסתכלתי בתור האשמה כזאת.

ומאז ועד היום אני באותו דעה.

אז רציתי ככה שתעזור לי לחשוב איך אני... אהבת את אימא שלך? בטח. מאוד?

מה זה מאוד.

אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא?

שאלה... כן, כן, אבל... אתה אומר שמע ישראל?

כן.

אתה אומר ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך?

כן.

את אימא שלך אהבת בכל לבבך?

כן.

מי נתן לך את אימא שלך?

זה ברור, אבל... שואל, מי נתן לך את אימא שלך? הקדוש ברוך הוא. ומי לקח אותה?

הקדושה

היא הבת שלו ואתה הבן שלו

גם והוא אוהב אותך?

כן למה אתה לא אוהב אותו?

כי לפחות כמו אימא

תשמע אימא לפחות כמו אימא זה לא זה קשה להסביר את זה לפחות כמו אימא

אם לא יותר והוא אומר לך והגית בו יומם בלילה היא אמרה לך יא בני תלמד תורה שמח אותי נכון?

גם הוא אומר לך והגית בו יומם בלילה אני אוהב אותך אני אתן לך אני אעניק לך החיים שלך בידיים שני שמע לי אומר אביך שבשמיים

אני אוהב אותך תאהב אותי גם מה הבעיה עכשיו?

שזה בלי חשק למה? אני יכול לעשות את כל הדברים האלה גם ניסיתי אבל נגיד שיעורי תורה למענה אני עדיין עושה למה?

זה... כי אתה לא רואה את הקדוש ברוך הוא בחוש כמו שראית את אימא נכון? זה גם חלק אבל זה כאילו תחושת האשמה כזאת של האשמה במה? האשמה שאני כאילו המחשבה שלי הייתה שאם אני באמת אעשה הכל בשבילה ו... לא היא לא אמרה לך שאתה תחזיק אותה בחיים היא גם עשתה את הדברים בעצמה היא הייתה צדיקה באמת אבל היא לא אמרה לך אתה תלמד תורה בשביל שתחזיק אותי בחיים

אתה תשמח אותי אם אתה תלמד זה הכל מה שהיא אמרה

למה?

היא כמו השאירה לך צוואה אני רוצה שתשמח אותי לא רק פה גם אחרי שאני אלך

אני רוצה שאתה תלמד זה ישמח אותי עכשיו אם אתה לומד תורה שמעת מה אמרתי בהתחלה?

כן שאני אומר את השיעור גם לעילוי נשמת תורה הם נפטרו כבר לפני 13 שנה

וכל מה שאני עושה זה גם לעילוי נשמת הוריי הם מרוויחים מזה שאני לומד ומלמד

גם אתה אם אתה לומד אתה משמח אותה בעולם העליון

ואתה מקיים מצוות כיבוד אב האם הרבה יותר ממה שעשית בחייה

כי מצוות כיבוד אב האם לאחר מיתה

היא יותר מאשר בחייהם

כי עכשיו הם תלויים בך ההורים עכשיו זוכים ממך

או שאתה מעלה את נשמתם

או ההפך

לא כדאי להמשיך לתמוך באמא?

אתה צודק

שיהיה לך בהצלחה אני אשמח לברכה בשבילי ולעילוי נשמתה גם שם שלך אושר בן לימור ולימור אמין בתמירתו אור באושר בן לימור

תזכה ללמוד תורה ביראת שמיים ובשמחה מה השם של האמא? לימור בת אמירה טובה

לימור בת? אמירה טובה אמירה טובה

השם יניחנה בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל ותהיה בכלל הרחמים והשניחות ונאמר אמן אמן איפה הילדה?

מה שמה?

ליאל בת חנה

בוא

אתה מוכן ללכת עם ציצית?

יש לי ברירה?

יש נכון אבל אתה לוקח את הברירה הנכונה ליאל בת חנה, מיאל בת חנה תזכה לרפואה שלמה בכל האיברים והגידים פיזית ורוחנית

ותהיה ככל האדם אמן תהיה בריא מוצר

שיהיה לך בשורת טובה

תן לו לברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה אמן ברוך תהיה

או או או או או! איי, איי, איי, איי! איי, איי, איי,איי! איי,איי,איי! איי,איי,איי! איי, איי! שאלה נוספת,

הנה אצל הנשים הבת הנחמדה

לרבינו היקר בזכותך עלינו לארץ ישראל בתאריך הזה

וביום הזה.

מתי?

לפני שנה.

לפני שנה עליתם מאילת לנתיבות. לנתיבות.

אז עליתם לארץ ישראל.

כן. הם לא יודעים שהם מחוץ לארץ.

כן, אשריכם. ואני רוצה ברכה גם לאח שלי.

שמו? אלעד בן רחל.

אלעד בן רחל, יזכה להיות צדיק, תלמיד חכם, ירא שמיים, בריא ושלם. ואני רוצה גם ברכה לחברה שלי.

בבקשה. מה שמה?

שתצליח בלימודים. שמה?

הדסה בת רחל. הדסה בת רחל, תצליח בלימודיה.

וגם אני, שאצליח בלימודים. וגם את. מה שמך? אגם בת רחל. אגם? אגם. אגם בת רחל.

תצליחי בלימודים ותעלי מעלה-מעלה.

ואני, ואני רוצה גם לברך את אימא שלי.

אמי מורתי, רחל בת תקווה.

רחל בת תקווה תזכה לזיווג הגון ובהצלחה בכול.

תודה.

עובד. כן.

שאלה נוספת. הנה שמה בסוף.

תן לגברת בסוף.

שלום, כבוד הרב. שלום. אפשר לעמוד? כן. תודה.

אני אימא של אליעזר שלמה.

השיעור הזה נעשה לרפואתו.

הוא בן שלי בן 11 וחצי,

שגילו לו את המחלה לפני חודשיים.

זה משהו מאוד מאוד נדיר.

זה במעיים,

במעי הגס.

זו מחלה

שהמספרים שהרופאים נותנים זה אחד מתוך מיליונים שמצוי אצל ילדים. כאילו,

אין את זה אצל ילדים.

אומרים שצדיקים בדור הזה, לוקחים על עצמם איסורי מעיים.

הוא באמת ילד צדיק, אבל אני רוצה שהוא יהיה בריא.

אמן. אליעזר שלמה בן. מזל. מזל. השם יפתח מזלו ויסיר את המחלה ממנו ויעביר אותה לארדואן. אמן.

ותשאירי כל יום רבע שעה ותרקידי במשך חודש.

עבדו עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה.

עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה.

בואו לפניו לפניו בירננה. בואו לפניו בירננה.

בואו לפניו לפניו בירננה. בואו לפניו בירננה.

חודש.

רבע שעה כל יום, אבל תקשיבי טוב.

לא שרים את זה סתם.

זה פסוק שני במזמור, מזמור לתודה.

הריעו לה' כל הארץ.

עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. זאת אומרת,

את אומרת את זה, אני מקבלת

את כל גזרותיך בשמחה,

באהבה,

בהבנה.

שאתה עושה איתי חסדים גדולים ועצומים בכל מה שאתה עושה עימי ועם ילדי,

ואני מאמינה בך במאה אחוז,

בקדוש ברוך הוא,

שאתה טוב ומיטיב לכול.

ברגע שאת מאמינה במה שאמרתי ושמחה בזה,

את מהפכת את מידת הדין למידת רחמים.

כי כשאדם מקבל את הגזרות של הקדוש ברוך הוא בשמחה, בהבנה, באמונה,

אי אפשר יותר לקטרג עליו.

מתי מצליח יצר הרע?

כשהוא מכניס לאדם יגון בהנחה.

תסתכלי בסידור כתוב יגון זה הסמ״מ והנחה זה הל״י זה הוא ואשתו שני מלאכים רעים שזה התפקיד שלהם לדכא את האנשים להטיל להם ספק

שלא תהיה להם מספיק אמונה וככה הם מצליחים לקטרג עליהם.

אבל אם הם לא מצליחים

כי את מודה לה' בייסורים

את הופכת את מידת הדין

לרחמי

וככה יכולה לבוא הישועה,

חודש,

רבע שעה,

ריקוד ושירה.

בעזרת השם. בהצלחה. אמן.

כן, שאלה פה בצד.

ערב טוב לכולם, כבוד הרב.

גם אני מפונה מקריית שמונה, כבר שנה וחצי באילת.

אני לוקח את כל הנושא של המלחמה כסוג של הקדוש ברוך הוא הביא אותנו לפה.

אני עברתי במלחמה לפני שנה בדיוק. יומיים אחרי המימונה גילו לבת שלי חום, עניינים,

ודלקת בקרום המוח.

עלינו לסורוקה,

מסתבר שזה חיידק טורף, נדיר שהוא מגיע מסינוסיטיס.

והיינו חודש וחצי בבית חולים, ניטוח מוח, עברנו, השם ישמור.

זה, אני לא אגיד חיזק אותי, החזיר אותי הביתה. כי אני בא ממשפחה דעתייה, וזה, עשיתי קצת שטויות, אבל עדיין...

השלהבת היא עוקדת.

כן.

ואני לאט לאט מתחזק כמה שאני יכול, לאט לאט ממש,

כאילו, לא, לא כופה על עצמי הכל בבום.

היה, הייתי מעשן בשבת,

היה קשה לי ללכת לבית כנסת ולעשן,

לא הצלחתי להפסיק לעשן רק בשבת.

יום ראשון הנחתי את הסיגרות, הפסקתי לעשן לגמרי,

כבר שנה כמעט.

כאילו, אני באמת משתדל לעשות את כל מה שאני יכול.

רציתי לבקש ברכה לילדה,

שבעזרת השם,

קודם כל שלא יחזור,

ושתצליח בחיים, תעלה מעלה-מעלה.

אתה חבר שלו?

כן. הכרנו פה במלחמה.

הוא משדרות, במקור, אני מקריית שמונה, ו... והוא עם ציצית, ואתה עוד לא בו, ואני אברך אותך. בוא.

מה השם של הבת?

ירדן בת זיווה זהבה.

ירדן בת זיווה זהבה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה,

בכלל חולה עמו ישראל,

תגדל לתפארת עם ישראל,

תתחתן עם בן חיל,

ותיהנה ממנה מאוד.

תודה רבה. תברך שהחיינו על הציצית.

אם אני יכול להיות חוץ פה ולמתן ברכה גם מאמא שלי? בטח.

ברוך אתה ה' אלוהינו מאחור העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

מה שנאמר. שולמית בת מילה.

שולמית בת מילה.

שולמית בת מילה תזכה לאריכות ימים.

רפואה שלמה ובריאות איתנה. אמן. אמן. תהיה בריא.

או וואו וואו וואו איי

אוהו, אוהו, אוהו, אוהו, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, תן לו פה בשורה שנייה.

שלום, כבוד הרב. שלום. רציתי כמה טיפים מגיל צעיר לגדול וללמוד בתורה.

איך אני כאילו טיפים לקום הבוקר בשבת וכל יום ללכת לערבית וללכת תפילין כל יום.

בבוקר.

אתה מסוגל לקבוע שעתיים ביום בהבטחה ללמוד תורה?

אשתדל.

אם יהיה לך שעתיים תורה ויהיה לך טעם בתורה,

את כל המצוות שאתה מנית אתה תעשה בכיף.

חבל?

שעתיים כל יום תלמד תורה, אל תוותר על זה.

זו החוכמה האלוקית.

אין חוכמה יותר גדולה ממנה.

וכשאתה לומד, הקדוש ברוך הוא לומד מולך והוא חונן לאדם דעת והוא מלמד לאנוש בינה והוא יכול להשכיל אותך יותר ממה שאתה תלמד בעצמך והברכה תחול עליך והתורה מבטיחה כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים. כדאי או לא כדאי?

כן, אבל מאיפה אני לומד תורה? יש ספרים כאילו, וזה?

בטח, מלא ספרייה ענקית.

כל בית כנסת שתיכנס יש מלא ספרים.

למה אתה רואה לבן?

איפה הוא פה? לא? איפה אתה?

אה? אתה רוצה לבוא לירושלים? אני גר פה באילת. זהו, אמרתי.

אבל לא חסר פה.

קבל על עצמך ללמוד שעתיים, אתה תתהפך לאדם אחר.

אין בעיה.

מה שמך?

נתיב חיים.

נתיב חיים? כן, בן איריס.

בן איריס.

תזכה ללמוד תורה ושהתורה תשפיע עליך טובה וברכה בכל.

אמן. בהצלחה.

וואו.

אתה רוצה אולי ציצית לצאת לדרך? אה, לא. אה, יש לך גם.

יופי.

ערב טוב כבוד הרב.

יאללה.

כן, ברוך תהיה.

קודם כל אבא שלי אמר לי שבוע שעבר שיעור תורה וישר התלהבתי כי אתה רב המועדף עליי ותמיד רציתי לפגוש אותך ויש לי שאלה אליך אלא היה לו שאלה.

רציתי להגיד לך בקשה לרפואת אימא שלי אוקסנה בת אליונורה ושתברך אותי.

ברכה.

מה השם של האמא? אוקסנה בת אליונורה.

אוקסנה בת?

אליונורה. אלינורה? כן.

השם ירפא אותה יאריך ימיה בטוב ושנותיה בנעימים.

שמך? שגב יהודה. שגיב יהודה בן אלינורה?

לא, בן אשכול. בן אשכול. בן אשכול. יהודה.

תזכה לגדול בתורה בירת שמיים בבריאות שלמה ואיתנה.

כן. תודה רבה.

תן לגברת פה.

שלום כבוד הרב. שלום.

קודם כל תודה רבה שהגעת לאילת ועשית את כל הדרך הארוכה הזאת.

רציתי לבקש ממך ברכה לאימא שלי לרפואה שלמה.

שם?

אילנה בת מרים.

אילנה בת מרים תזכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

אמן.

תודה רבה. ואני רוצה גם לבקש ברכה לאחותי אליה בת אילנה.

אליה בת אילנה תזכה ל... לזיווג הגון במהרה בימינו.

זיווג הגון מהרה. אמן.

תודה.

שאלה אחרונה.

תודה רבה. שאלה אחרונה. הנה בחור הנחמד. שורה שנייה.

זה אחיך?

חבר טוב.

חבר טוב.

נעים מאוד כבוד הרב. נעים מאוד. מה שלומך?

בסדר.

אני כאילו רציתי לשאול.

אבא שלי כל הזמן רוצה שאני אבוא איתו ואני גם רוצה ומאוד קשה לי לשחרריות בבוקר בימי שבת. מה כאילו

אני יכולה להגיד לעצמי כאילו שייתן לי את זה ממש כאילו זה...

קשה לך לקום בבוקר בשבת?

מאוד. אתה אוכל הרבה בערב?

כן או לא?

לא יודע.

כשאתה אוכל הרבה קשה לך לקום?

כן.

תאכל פחות.

אוקיי. באיזה שעה אתה ישן?

מאוחר. מאוחר יחסית.

למה? מה יש לך לעשות ביום שישי מאוחר?

תגיד.

חברים.

אה, אתה עוד יוצא בערב?

אם תצא בערב בטח שתהיה עייף בבוקר.

אתה גם רוקד בטח?

לא, פחות.

פחות.

אתה יכול לוותר על החברים בשביל לקום בבוקר ותפגוש אותם במוצאי שבת?

מה עדיף, להיפגש עם הקדוש ברוך הוא בבוקר או עם החברים בערב?

להיפגש עם הקדוש ברוך הוא בבוקר. זהו. אז תקבע איתו פגישה ביום שבת בבוקר,

תיפגש איתו, ואחרי זה אתה יכול להיות עם החברים.

אוקיי.

שיהיה בהצלחה.

תודה רבה.

ואם אני יכול לבקש ברכה לבראש שלי, לילדה קלה?

בשמחה. מה שמה?

שירן בת יהודית.

שירן בת יהודית תלד כטורנגולת.

תודה.

תהיה בריא.

אמרתי שאלה אחרונה אבל אתם מצביעים כמו יער.

אז איך, איך, מתי אני אחזור הביתה?

תן לבחור שמה.

אוקיי, זה בסדר.

כן.

כבוד הרב, רציתי לתת את הבקשה הזו לחבר שלי, שהוא ייקח את השאלה אליו. בבקשה.

יעמוד, יעמוד כבודו.

לא צריך, הכל טוב.

יעמוד כבודו.

טוב, בסדר.

כן.

שלום וברכה הרב

רציתי להגיד לך

שאני יכול לשבת הרב?

איך מה?

בקיצור

הוא מתבייש, הוא רוצה לשבת.

לא, אבל לא יראו אותך באנגליה לא צריך לראות אבל הם רוצים לראות אוקיי, מה שהרב מבקש כן אז אני אסביר לך

אני בזמן האחרון קודם כל אני בא מבית

המסורתי שלא שומרים תורה ומצוות כאילו לא כל כך הרבה מאמינים בקדוש ברוך הוא אבל לא שומרים תורה ומצוות

יותר מדי אבל אני התחלתי להתחזק לפני איזה כמה שנים מאיזה רב חבדניק

ולאט לאט התחלתי להבין את כל העניין של התורה ואת הפנימיות של התורה

והבנתי שזה באמת המקום שאני רוצה להיות בו מקום פנימי מקום רוחני מקום של שלווה מקום שזה באמת הרצון והייעוד אבל בזמן האחרון פתאום התפתח לי לפני איזה שנה ומשהו איזה שנאה כזאת

לא משהו שלא כזה מובן להסביר שנאה למה?

זה כל הקטע שישבתי עם עצמי הרבה פעמים שמה?

ששנאה כזאת. למה? למה? לכל העניין של התורה של הקדוש ברוך הוא.

אתה שונא את הקדוש ברוך הוא?

את האמת שלא אבל לפעמים יש דברים שאני מרגיש שפספסתי בגלל שכשהלכתי הלכתי בדרך שלו.

הופה זאת אומרת אתה פספסת תענוגים ושטויות והבלים וחטאים

בעוונות בגלל שאתה שמרת תורה.

זה מה שאתה אומר שפספסת.

נכון.

זאת אומרת הרווחת את הגיהנום והפסדת את גן עדן. אוקיי אז הרב אם ירושה לי להגיד לך בלי כאילו לא בקטע של חוצפה או משהו יש הרבה רבנים שבעיקר שמדברים על כל מיני גיהנום והפרדות וכל מיני דברים כאלה קודם כל

אני בן אדם קטן לעומתך אני אני בן אדם קטן לעומתך אני אומר אני אין לי ידע גדול כמו שלך ואני לא בא לשפוט אותך ולהגיד לך משהו

אבל בקטעים האלה שאנשים מדברים כביכול על גיהנום על הפחדות וכל הדברים האלה התורה תורת החסידות

פחות מתעסקים בעניין הזה מתעסקים באיך אפשר להיות בן אדם יותר טוב איך להמשיך מה זה עזור לך להתעסק בדברים שעשית

אתה מסכים איתי או לא מסכים איתי הרב? מה זה משנה עכשיו מה אומרת תורת החסידות?

זה לא משנה שאתה מדבר סליחה שאני קוטע אותך אני אסביר לך אני אסביר לך לא שנייה יש מסכת גיהנום

אז אם יש מסכת גיהנום אז יש גיהנום אם אתה רוצה להתבונן בזה או לא להתבונן

אם אתה רוצה להסתייע מזה או לא להסתייע אם אתה רוצה להתעלם או לא זה לא יעזור לך

אתה יודע אפילו מי אמר שיש גיהינום?

מיסטר טראמפ.

הוא אמר שיפתעת גיהינום על עזה.

איך כל העולם אומרים גיהינום גיהינום גיהינום? גויים יהודים מוסלמים קוראים לזה ג'הנם כל העולם יודע שיש גיהינום אז אתה החלטת שאין את הגיהינום לא רוצה להסתכל על הגיהינום

לא החלטתי שאין.

לא, אז אני אומר, אני מאמין שזה לא העיקר שהקדוש ברוך הוא רוצה.

עוד פעם, הקדוש ברוך הוא לא רוצה גיהינום, הוא רוצה גן עדן.

אבל לאלה שלא רוצים גן עדן יש גיהינום.

מי שרוצה גן עדן,

הקדוש ברוך הוא נתן את התורה בשביל שהוא יזכה לגן עדן, ואמרנו את זה קודם.

רצה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה,

זאת אומרת שתהיה להם זכות לגן עדן.

אבל אם בן אדם אומר לקדוש ברוך הוא לא רוצה גן עדן, רוצה עוונות,

רוצה עבירות, רוצה תאוות, לא רוצה להפסיד. אני רוצה את העולם הזה הגשמי הכי גרוע שיש בטומאה הכי גדולה, זה מה שאני רוצה.

לא רוצה להפסיד את זה.

זה גם אני מרגיש, שאני רוצה ככה. בדיוק. וזה מה שמחקה לך, גיהינום.

אני לא חושב. אין בעיה.

תמשיך ותמצא את עצמך שם.

אוקיי.

תהיה בריא.

גם אתה הרב, בריאות איתנה, בריאות הנפש והגוף. כן, תן לבחור פה.

פה פה פה פה.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב. קודם כל חשוב לציין שאנחנו שומעים את ההרצאות שלך ואוהבים אותך מאוד מאוד מזה 25 שנה.

תודה. אחי חזר בתשובה בזכותך.

יצא לכם גם להכיר פעם, הוא גר בקנדה 25 שנה כבר.

קוראים לו שי סער בן גולדה ואשתו ציפורה בת נעמי.

הם חזרו בתשובה כבר לפני 7-8 שנים ועדיין אין להם ילדים. סליחה, ניצרות.

אז היינו שמחים לקבל ברכה. תגיד את השם עוד שוב. הוא שי סער בן גולדה. שי? סער. סער בן גולדה. כן. וציפורה בת נעמי.

וציפורה בת נעמי יזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן. אמן. ודבר נוסף, אבא שלי חזר לו מחלה לפני שנה והייתי שמח שתברך אותו גם. שמו? אליהו בן לאה.

אליהו בן לאה יזכה לרפואת הנפש והגוף ויסיר ממנו כל חולי ויעתיק אותו לאסד נשיא סוריה לשעבר. אמן. אנחנו אוהבים אותך מאוד הרב. תודה רבה. תהיה איברים. אני מודה לכם מאוד.

תבואו לכאן, אני אתן לכם כמה דברים טובים.

תודה רבה.