לייקווד, LAKEWOOD - מה ההבטחה לאריכות ימים?

תוכן עניינים: מה כוחה של מצווה אחת? | הקצב שמת על קידוש נטילת ידיים | השיעור שמנע את מלאך המוות | הניצול מאסון המסוקים – בזכות מצווה אחת | כשהסמ"ך מ"ם מקטרג – המצווה מגינה | אוחז במצווה – נאחז בחיים | במה הארכת ימים? – סודם של רבותינו | מרדכי ויוסף – סוד השכר השווה | המצווה שאתה בא לתקן | הכנסת אורחים או שכינה – מה קודם? | כתר התורה – רק למי שלא מוותר על לילה אחד | כשהעילוי פגש קפה – והשידוך התפוצץ | 'מה אני לחיי העולם הבא?' – שאלה של מעשה אחד | העולם הבא מחכה בנץ | 'חברותא בוט' | למי שיש שאלות? בבקשה! | מעל דרך הטבע – דקה דקה | "בִּרְנָנָה" – סגולה לילדים | לא כל הרוג — הרוג מלכות | הכתוביות ביוטיוב – לא תמיד מדויקות | צריך להודות למארח | בין כימו לתהילים – הרב מורה: 4 שעות תורה ברצף! | הרב על נרות שבת של הבת: בכי וזכייה מיוחדת | הרב על AI: הגולם שקם על יוצרו | ברכה למבחני רפואה — הצלחה ותועלת ליהודים | שותפות עם הקדוש ברוך הוא – סבלנות בפתיחת עסק וברכה לרפואה שלמה.

ערב טוב! בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה לרפואה שלמה מהרה לליזה בת שונמית והילדה היקרה רוחמה חנה בת חיה שרה, ישוב הדעת לעבודתו יתברך לשקד אהרון בן דקלה, הצלחה מרובה ברוחניות וגשמיות לאליהו בן ליזה, דקלה בת אילנה וכל יוצאי חלציהם, לעילוי נשמת: אילת בת גאולה, יפתח בן אילנה וגדעון, שלום בן סעדיה ולעילוי נשמת הורי מנוחתם עדן.

מה כוחה של מצווה אחת?

רבי טרפון מנחם את רבי ישמעאל ששכל את בניו, ארבעה (4) זקני ישראל גדולי דור נכנסים לנחם, כל אחד מנחם כמו שמובא במועד קטן כ"ח: 'רבי טרפון פתח ואמר: "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה" (ויקרא י, ו) והרי דברים קל וחומר מה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצווה אחת (1) ככתוב: "וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו" (ויקרא ט, ט) כך, בניו של רבי ישמעאל על אחת כמה וכמה!' 

דברי רבי טרפון טעונים באור, נדב ואביהוא היו צדיקים עליונים! משה רבנו התבטא עליהם: 'שהם גדולים ממני וממך!' כך הוא אומר לאהרון, אז איך אומר רבי טרפון שהם עשו מצווה אחת?! 

הגאון רבי יצחק אהרון רפופורט "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) מגיד משרים בלקומיר מבאר את זה בנפלא! הבנים של אהרון היו צדיקים נשגבים אין לנו שום השגה במעלותיהם אבל התורה לא העידה עליהם אלא שעשו מצווה אחת מצווה של הקרבת דם הקורבנות ועליהם היא אמרה: "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף השם" מה לומדים משני (2) הפסוקים הללו? 

שגם אדם אם אין בו אלא מצווה אחת ויחידה שקיים אותה כמאמרה וכתוקנה ממש כמו שכתוב בתורה ראוי שכל ישראל יתאבלו עליו בעת פטירתו! בני אהרון קדושים ונשגבים גדושים ומלאים בחיי טהרה וקרבת אלוקים מצוות ומעשים טובים ולימוד תורה ללא הרף אבל התורה העידה עליהם רק על מצווה אחת הקרבת דם הקורבנות שזה נעשה על ידם בהידור ובשלמות והתורה מעידה עליהם אז ראויים הם ש: כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ את מותם. 

התורה הקדושה מרמזת לנו על הנהגה הנאצלת לאמץ מצווה מן המצוות באופן מיוחד, כולנו חייבים בכלל המצוות מתוך התרי"ג (613) אבל לצד העובדה שעלינו לקיים את כל המצוות צריך לדעת שכל אחד צריך לייחד לו מצווה מן המצוות ומידה מן המידות הטובות שמנו ריבותינו ולאמץ אותה בחום ובמסירות נפש! כל אחד יברור לו מצווה או הנהגה טובה שהוא מקבל על עצמו שהוא מקיים אותה ולא עובר עליה ויהי מה אפילו יתהפכו שמים וארץ. הקפדה מיוחדת מתוך מסירות נפש הידור בשלמות במצווה מן המצוות תמיד, מסוגלת לעורר סנגוריה עצומה בשמים! 

רבנו הרמב"ם בפירושו למשנה הידועה בסוף מסכת מכות (ג, טז): 'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" 

כותב הרמב"ם: 'מעיקרי האמונה בתורה...' 

עוד פעם: 'מעיקרי האמונה בתורה כי כשיקיים אדם מצווה מתרי"ג מצוות, מצווה אחת (1) כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונות העולם בשום פנים, דהיינו; בשום צד, אלא שיעשה אותה 'לשמה' מאהבה כמו שבארתי לך הנה זכה בה לחיי העולם הבא! ועל זה אמר רבי חנניה, כי המצוות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה ובעשותו אותה המצווה תחיה נפשו באותו מעשה!' 

לא יאומן כי יסופר! אומר הרמב"ם: אדם חי 70 80 90 100 שנה, כל המצוות שהוא יעשה אם הוא לא יעשה אחת מהם בשלמות בלי שום כוונה; לא כבוד ולא יראה ולא שום אינטרס אלא ממש לשם השם בלבד הוא לא זוכה לחיי העולם הבא, אבל אם הוא יעשה אחת אפילו אחת על מתכונתה בדיוק כמו שהתורה וההלכה אומרת בלי שום כוונה מכוונות העולם הזה בשום צד שהוא אלא 'לשמה' מאהבה בזה הוא זוכה לחיי העולם הבא. 

ולכן אומר 'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא שהקדוש בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְזַכּוֹת אותנו לחיי העולם הבא לְפִיכָךְ הִרְבָּה לנו תּוֹרָה וּמִצְוֹת תרי"ג מצוות למה? שאי אפשר - אומר הרמב"ם: שלא יעשה אדם בחייו במשך כל חייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה וכשיעשה אחת כזאת זכה בה לחיי העולם הבא! 

אז זה לא פשוט לעשות מצווה אחת 'לשמה' בכלל לא ו: 'מעם לועז' בהקדמה לספר דברים כתוב שבע עשרה (17) תנאים לקיום מצווה 'לשמה' ובהתקיים התנאים יש לו מצווה 'לשמה'; אהבה יראה שמחה זריזות, פיש... זה עבודה-עבודה עבודה! 

בעל ספר חרדים (פרק סא) עומד על שורש הסגולה היקרה הזו והוא מדמה את כל המצוות לאילן גדול "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יח) התורה נמשלת עם כל המצוות לאילן גדול בעל ענפים רבים כשאדם רוצה לאחוז באילן והוא נתלה באחד מהענפים בכל עוז הוא בעצם תופס את כל האילן! 

הוא אומר אם בן אדם אוחז באחת המצוות של התורה ממש לא עוזב אותה במסירות נפש הוא יגיע בסוף לאחוז בכל המצוות כולן. 

וכך הוא אומר: להחזיק במצווה אחת בשלמות בכל עוז ואף על פי שחייב אדם להיזהר בכל המצוות מכל מקום יש לו להחזיק באחת מכל המצוות בכוח גדול והתמדה שלא יעבור עליה כל ימי חייו לפי שכללות התורה שהם תרי"ג מצוות נקרא "עֵץ חַיִּים" והאוחז ענף אחד מן האילן יפה אוחז בכולו! כל שאר ענפים נמשכים אחר אותו ענף, כולם גוף אחד. אבל אם יבוא לאחוז בכל ענפים יחדיו לא יוכל לאחוז כלום. אבל אם תופסים אחת כמו שצריך אוחזים את כולם. 

בספר הברית לרבי פנחס אליהו ברבי מאיר מוילנה גם הוא עומד על העניין הזה והוא אומר: שכל יהודי נדרש לאחוז במצווה מסוימת להקפיד בה, ביתר משאר המצוות! והלשון שלו כך: 'עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל שראוי ונכון להיות ביד כל איש ירא השם מצווה אחת מצווה שיחזיק אותה תמיד וידקדק בה ויקפיד עליה מאוד ולא יעזבנה מכל סיבה בעולם!' 

וכך כותב הגאון רבי שמעון בן צמח דורן הרשב"ץ בפירושו מגן אבות: 'אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם?' (אבות ב, א) כל החסידים הראשונים היו בוררים לעצמם מעשה טוב יותר על שאר מעשים והיו משתדלים יפה לקיימו תדיר אותו מעשה יהיה מצווה מהמצוות או מידה מהמידות.' 

הקצב שמת על קידוש נטילת ידיים

ועכשיו נשמע מעשה שאם לא היה נכתב על ידי מי שכתב אותו לא היינו מאמינים למעשה על זה נאמר 'לא יאומן כי יסופר' היה חתן ל: 'פני יהושע' קראו לו רבי בעריש הוא היה רב של עיירה בעיירה הזאת היה קצב שכולם אכלו מהשחיטה שהוא היה דואג שתהיה לעיירה. ולפני חג השבועות שחטו בהמה ונטרפה ולא היה לבני העיר אז הוא ביקש מהרב רשות ללכת עם משגיח לעיר הגדולה ושמה לעשות שחיטה ולהביא לעיירה שיהיה להם לחג. הקצב הזה היה 'בור ועם הארץ'! מדאורייתא ומדרבנן ההורים שלו פרקו עול והוא גדל פֶּרֶא אָדָם אבל הסבא שלו היה חרדי כל מה שניסה להכניס לו לא עבד חוץ מדבר אחד (1) נטילת ידיים הוא היה רואה איך הסבא נוטל ידיים בקפידה כמו האדמו"רים וזה היה ממש עבודה-עבודה! והוא נדבק למצווה הזאת והוא לקח לעצמו את המצווה הזאת שהוא יקפיד עליה לעשותה כדין וכהלכה; כלי שלם, לייבש את הידיים, מים כמו שצריך, להגביה את הידיים וברכה והכל הכל-הכל. ולא יקרה מקרה שהוא יאכל בלי נטילת ידיים. 

נוסעים לעיר הגדולה המרחק די רב בינתיים הוא רעב לאכול הוציא פיתה בא לאכול נזכר שהוא לא נטל ידיים אין לו בעגלה נטילת ידיים אז הם עוברים בתוך יער ואז הוא אומר למשגיח: 'תשמע אני עוצר פה אני כבר לא יכול להחזיק מעמד אני חייב לאכול ואני יורד רגע לחפש איזה פלג מים בשביל שאני אטול ידיים' 

אמר לו: "אל תסתכן! יש פה שודדים אלימים רוצחים תיזהר אל תרד תחזיק מעמד עד...'

 אומר לו: 'אני לא יכול לא יכול." 

אז הוא אומר לו: "טוב תיקח בד ותכסה את הידיים במקום שאין מים ההלכה אומרת שמותר' 

'לא! אני לא אוכל בלי נטילת ידיים'. 

יורד, מחכה לו המשגיח ומה שהוא לא רצה לשמוע הוא שמע... צווחה איומה! ואחריה דממה... הוא קיווה שזה לא מה שהוא חשש המתין-המתין הוא לא חוזר לילה חשש גם הוא הדהיר את הסוסים לעיר הגיע לשמה מאוחר וסיפר לאלה שנשארו ברחובה של עיר שכך וכך היה המקרה אבל אף אחד לא יעיז בלילה לצאת לחפש. בבוקר יצאו כמה אנשים לאותו מקום חיפשו-חיפשו שעות עד שמצאו את גופתו של הקצב! הביאו אותו לעיר וארגנו שמה לוויה כבר הגיע דמדומים המשגיח לא יכול היה לחזור לעיר ועקבותיהם לא נודעו. 

ליל שבועות יושב הרב בעריש לומד ומתקשה בתוספות כמה שעות הוא יושב ומנסה לפצח את הקושיה לא עולה בידו פתאום הוא שומע נקישות בדלת הוא בא לקום נפתחה הדלת מי עומד שם? - הקצב 

'אוֹ! איפה הייתם? כל העיר דואגת מתי הגעתם?' 

הוא אומר לו: 'רבי! אני לא בעולם הזה אני באתי מהעולם העליון ונשלחתי לשאול אותך שאלה.' 

הרב בעריש מכיר את הקצב הזה שהוא בדחן אמר לו: 'זה יום קדוש! אני לומד עכשיו הראש שלי עסוק בתוספות תגיד לי מה אתה רוצה? ואיפה המשגיח?? איפה המשגיח?' 

אמר לו: "רבי! אני לא מהעולם הזה, הוא נרצח אתמול ביער והגעתי לבית דין של מעלה והיו מלאכים שסנגרו עלי ואמרו: 'שמת על קידוש השם!' והיו כאלה אמרו: 'שלא היה מחוייב בכלל וזה לא נקרא על 'קידוש השם' ולא ידעו מה להכריע?! ואמרו לי: 'תרד למטה תשאל את הרב של העיירה מה שהוא יפסוק למטה - זה מה שיהיה הדין למעלה!' 

אומר לו: 'תשמע זה לא עת לצחוק אני מבקש ממך תגיד לי מה אתה רוצה? וזה הכל' 

אומר לו: 'רבי! אני אומר לך, הוא לא נמצא בעולם הזה וירדתי רק לשאלה הזאת תענה לי תשובה ואני עף מפה' 

עלה לו רעיון לרב בעריש והוא אמר לו: 'אתה יודע מה? אם כדבריך תחזור למעלה אם תביא לי תירוץ על הקושיה של התוספות שאני אבין שזה תירוץ - אני אאמין לך!' 

כהרף עין הוא נעלם אחרי רגעים הוא חוזר אומר לו תירוץ ואז הוא מבין שזה באמת!... עם הארץ כזה לא יכול לתרץ, הוא בעצמו שעות לא מצליח הוא מביא לו את זה ככה בצ'יק!! ואז הוא בסילודין יושב וחושב ובסוף הוא פוסק את הפסק: 'תגיד לבית דין של מעלה שאתה נחשב הרוג על קידוש השם! באשר לא ויתרת על מצווה זו מעולם ואתה הקפדת במסירות נפש לעשות אותה ואתה נחשב 'מת על קידוש השם'. 

נעלם! איך יודעים את הסיפור? - יש רב בשם הרב אונגר שבן דודו קנה בכסף רב את התלמוד של הרב בעריש ואין לו הגהות ואין לו הערות חוץ מדף אחד (1) על התוספות הזה ששמה כתוב: 'שמעתי מפי ההרוג!' ושמה הוא כותב את כל הסיפור. 

מצוה אחת של בור ועם הארץ שהקפיד עליה עד כדי מוות מזכה אותו לחיי העולם הבא מת על קידוש השם. אז כשאומרים לנו שצריך לאמץ מצווה אחת כל יהודי או מידה אחת מהמידות צריך להבין על מה מדובר. 

השיעור שמנע את מלאך המוות

עוד מעשה רבי משה טיקוצ'ינסקי "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) משגיח דישיבת סלובודקה הוא היה בן של רבי יצחק טיקוצ'ינסקי והוא מספר: שאמא שלו מנוחתה עדן גססה למוות והאבא שלו שהיה מקפיד לתת שיעור כל ערב בשעה קבועה מעולם לא ביטל שיעור מעולם, חתונות של ילדים עניין... שום דבר, חולה לוקחים אותו עם הכיסא לא מוותר על השיעור לא הפסיד פעם אחת (1) שיעור באותו לילה הוא החליט: שהוא לא הולך הוא עומד ליד האישה שעומדת לעזוב את העולם והוא רוצה להיות איתה ברגעים האחרונים 

היא פוקחת את העיניים והיא אומרת לו: "רבי יצחק! לך תמסור את השיעור הקבוע שלך לך לשלום." 

הוא נחנק מבכי והוא מהנהן לה בראש: "לא הוא לא הולך." 

היא אומרת לו: "אני יודעת למה אתה נשאר פה אתה רוצה להיות נוכח בצאת נשמתה' 

אומרת לו: 'תלך תיתן את השיעור ותחזור ואני עוד אהיה פה, מלאך המוות לא יכול על מי שנותן שיעור כל ימיו במסירות נפש ולא ביטל אותו אתה לא תבטל את השיעור והוא לא יוכל לקחת את נשמתה עד שתחזור' 

בלית ברירה הוא הלך נתן שיעור מה שאפשר להגיד הוא הבין שזה גם צוואה כמו שאומרים של 'שכיב מרע' ובלית ברירה גמר את השיעור כמו הזמן שהוא רגיל רץ הביתה שואל: 'מה קורה?' 

אומרים: 'היא לא פקחה עיניים אז שהלכת אבל עדיין היא בחיים!' 

טוב הוא נכנס מתייצב ליד המיטה ואז היא פוקחת את העיניים ואומרת לו: "רבי יצחק! אתה רואה? מלאך המוות לא יכול על בן אדם שמתמיד על מצווה אחת! שיעור קבוע ולא יעבור עכשיו אתה יכול להגיד איתה את ה: 'וידוי' ואת ה: "שמע ישראל"'

 אמרו וידוי ו: שמע ישראל והחזירה את נשמתה לבורא. 

מצווה שאדם עושה בקביעות. 

בהמשך אנחנו נראה שמי שיש לו מצווה אחת ממש כזאת שהוא לא מוותר עליה יש מלאך ששומר עליו תמיד! קוראים לו: 'מיכאל' ומי שמקפיד לעשות עבירה אחת קבוע יש גם כאלה... יש לו מלאך מיוחד קוראים לו: 'הסמ'ך מ'ם'. 

הניצול מאסון המסוקים – בזכות מצווה אחת

עוד מעשה שהיה בזמננו לא מזמן לפני כמה שנים באחת היחידות הצבאיות חיילים היו בירושלים וקיבלו חופשה לשבת, חייל עומד בטרמפיאדה ומושיט את היד עוצר לו אברך אומר לו: 'לאן?' 

אומר לו: 'תל אביב' 

אומר לו: 'תעלה אני נוסע לבני ברק אני אקח אותך בדרך אני אקח אותך גם לתל אביב' הוא אומר לו 

מבסוט החייל זה לא כמו שמספרים על האברכים... נכנס לבפנים ובדרך מדברים על הא ועל דא 

והוא אומר לו: 'אני אקח אותך לתל אביב אבל בצומת בית שמש פקק מתארך-מתארך והוא כבר מבין שהוא לא יוכל לקחת אותו לתל אביב להספיק להגיע לבני ברק אז אומר לו: אתה רואה את השעון? אתה רואה את הווייז אתה רואה מה קורה אז אני מציע לך שתבוא אליי לבני ברק תעשה שבת אצלי!' 

בשביל החייל זה... הוא בכלל מנותק לגמרי איך ילך?! מה, מו? אבל ההוא מפציר בו יפה ובנועם ולא דוחק אותו והצליל הזה ככה מתנגן לא רע 

אומר לו: "גם אם אני הייתי מסכים אמא שלי לא תסכים אתה יודע כמה היא מחכה לי עד שאני אבוא?" 

אמר לו: "אני מוכן לדבר עם אמא שלך." 

נותן לו את הטלפון: 'שלום גברת' זה וזה ומתחיל לדבר איתה: 'נתקענו רציתי להביא את בניך אבל זה כבר זה ושאבעס' ופה הצעתי לו שיבוא אליי ופה ושם' בקיצור לא הלך קל בסוף היא הסכימה! בקושי הגיעו עם הצפירה לבני ברק מיד מקלחות הביא לו בגדים של אברך ולקח אותו לבית כנסת. הולכים לבית הכנסת 

ובדרך הוא חושב: 'מה הולך להיות לי פה עכשיו? זה כל השחורים האלה הוא רואה את כולם זורמים והולכים וזה...' נכנס לבית הכנסת אבל הוא רואה שמה ממש חגיגיות של מלאכים וגוט שאבעס' וזה וזה וזה וזה ורואה אהבה ואחווה ושלום ורעות! ושירים: 'לכה דודי' וכל מיני נחמד. 

עבר מגיע לשולחן ילדים יושבים מסבים מתוקים מכובדים מכבדים חלות נרות מפות מאכלים וואי וואי וואי טוב שרים קצת מדברים דברי תורה קצת וזה פה ושם עובר טוב! עובר טוב. 

אומר לו: 'בוא נצא קצת ככה' בכבוד-בכבוד הולכים ברחובה של עיר רואים אנשים ונשים וטף הולכים עגלות וזה נחמד מדברים 

אומר לו "בוא אני אקח אותך עכשיו לישיבת פונוביז'." מגיעים להיכל מלא-מלא בני תורה ולומדים ובחום וב... והוא בהלם! מה זה?! בשעות כאלה אנשים יושבים ולומדים ופה ושם מה זה? השתגע מהדבר הזה! 

אמר לו: 'עכשיו בוא אני אקח אותך לטיש!' לקח אותו לטיש הוא רואה שמה אנשים עומדים באוויר ושרים וזה וואי וואי וואי 

אומר: 'איפה?! אני גר כמה קילומטרים מפה מנותק לגמרי לא יודע שיש עולם כזה' קיצור הולך לישון כבר בוכה! בוכה בכרית בוכה 

בבוקר עוד פעם יוצאים עוד פעם לטייל מדברים על הא ועל דא משמעות החיים וזה ופה ושם בקיצור מוצאי שבעס' סעודה רביעית וזה... עומדים להיפרד אז אומר לו האברך: 'נו, איך היה?' 

'תשמע מה שלא חלמתי ראיתי שמעתי חוויתי' 

אומר לו: 'ומה הלאה? איך אתה מתכוון להמשיך? או זה' 

אומר לו: "תשמע אני אגיד לך את האמת אם לא הייתי צריך לסיים עוד שנה וחצי בצבא יכול להיות שהייתי מתחיל כבר עכשיו לעשות משהו אבל אני עכשיו עוד שנה וחצי אז אני לא אוכל לעשות שום דבר בעוד שנה וחצי בעזרת השם אני חושב שאני אעשה משהו." 

אומר לו האברך: 'תשמע אם אתה לא תקבל על עצמך משהו עכשיו שיהיה לך איזה קשר אתה תאבד את הכל אתה תלך אתה תשכח לא יישאר שום דבר חוויה הייתה פעם ונגמר' 

אומר לו: 'יש לי בעיה! איזה מצווה אני יכול לקחת על עצמי שלא יצחקו עליי? אני אגיע עכשיו לבסיס פתאום יראו אותי מה שאני מניח תפילין?! משיגנער מה? אני אשים טלית מה אתה רוצה שאני אעשה איזה מצווה אני יכול לעשות שלא ילעגו עליי' 

חשבו-חשבו חשבו בסוף האברך אומר לו: 'אתה יודע מה? יש לי משהו בשבילך שאף אחד לא ירגיש כתוב בהלכה שאדם חוץ מכבודכם נועל נעליים קודם ינעל ימין אחר כך שמאל יקשור קודם שמאל ואחר כך ימין הסביר לו למה 

אמר לו: 'אתה יודע מה? זה בסדר אף אחד לא יודע מה אני עושה איך אני זה בסדר זה אני מוכן'

אמר לו: 'אבל זה אתה שומר כבבת עינך! אתה לא... פעם אחת לא לפספס' 

הבטיח לו: שעל זה הוא ישמור מכל משמר!

טוב וככה זה קורה כמה חודשים יום אחד מודיעים שיוצאים לפעילות צריכים להתארגן במהירות וטסים למבצע נותנים להם דקה הוא רץ למסדר ופתאום הוא נזכר: "וואו מרוב בהילות הוא לא נעל את הנעליים כסדר." 

הוא ניגש לקצין אומר לו "אני חייב לחזור לאוהל לדקה ואני חוזר בחזרה." 

אומר לו: "רוץ אבל אל תפספס אם תפספס את המסוק אתה תענש בעונש חמור!

 – לא-לא רץ מיד חלץ את הנעליים והתחיל כסדר ימין אחר כך שמאל נעליים גבוהות קושר את השמאל קושר את הימין רץ בחזרה והחבר'ה כבר עלו לאוויר... הוא נשאר למטה וואי וואי וואי עכשיו הוא צריך לקבל את העונש. 

חוזר בחזרה לאוהל מה יעשה? הולך לנוח הולך לנוח אחרי זמן לא ארוך פתאום הוא שומע ריצות צעקות הוראות מפעילים את האזעקה בבסיס וזה הוא יוצא החוצה שואל: "מה קרה? מלחמה מה קרה?" 

אומרים לו "אף אחד מהחברים שלך לא נשאר בחיים!' 

זה היה 'אסון המסוקים' שמתו שבעים ושלושה (73) חיילים והוא היחיד שניצל! נשאר בגלל שהוא קיים מצווה אחת כמאמרה!! ולא ויתר עליה חזר ונשאר היחידי מכל הקבוצה זה כוחה של מצווה אפילו דרבנן אפילו מנהג אם אדם מקפיד על מצוות השם כמו שצריך זו התוצאה.

 ויש כאלה מעשים רבים! 

כשהסמ"ך מ"ם מקטרג – המצווה מגינה

אבל בואו נעבור עכשיו לראות מה כתוב בעצם על הדברים: 'רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב' - משנתו קב ונקי' הוא אוֹמֵר: 'הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד; וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קָטֵיגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.' (אבות ד, יא)

למה הוא אומר: 'הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת' בלשון הווה! עשה מצווה אחת 'קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט' למה הוא אומר 'מִצִוָה אַחַת'? מצווה זה אחת לא צריך להגיד 'אַחַת'. 

הרב לופייאן מסביר מה נאמר כאן והוא אומר את זה בשם המקובלים: 'הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת' זה אדם שבמשך כל ימי חייו תפוס בעשיית מצווה אחת מסוימת עושה ועושה-ועושה ועושה ועושה ומקפיד על קיומה של המצווה ולא מניח אותה מידו! זה אומר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: 'הָעוֹשֶׂה' תדיר 'מִצִוָה אַחַת' ולא מניח מידו. כמו שכתוב: "וְשֶׂה אַחַת מִן הַצֹּאן" (יחזקאל מה, טו) שה אַחַת זה המובחרת מִן הַצֹּאן אדם כזה שמוסר נפש בעשיית מצווה באופן תמידי וקבוע 'קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד' מליץ יושר מסנגר עליו קוראים לו: 'מיכאל!' 

העושה עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קָטֵיגוֹר הסמ'ך מ'ם בכבודו ובעצמו! 

אז אם יאמר אדם: 'אוי ואבוי אבדה תקוותו כיוון שהסמך' מ'ם מקטרג עליו בעצמו?' 

לכן ממשיך רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב ואומר: לא! אל תפחד 'תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת' תריס זה מגן יורים עליך חיצים לא פוגעים! גם מי שחטא והרשיע ואפילו שהייתה לו עבירה שהיה דבוק בה גם אחד כזה פתוחה הדרך לשוב בתשובה והמעשים טוֹבִים יהיו תריס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. 

אוחז במצווה – נאחז בחיים

בירושלמי בקידושין מובא: שדקדוק במצווה אחת במסירות זה מקנה חיים טובים וארוכים! 

ובעל ספר חרדים מציין מקור לדברים: המשנה בקידושין: 'כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, מְטִיבִין לוֹ, וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו, וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ' קידושין פרק א' משנה י. 

ובירושלמי בפרק א' הלכה ט: 'אמר רבי יוסי בר אבון: 'מי שיחד לו מצווה ולא עבר עליה מימיו!' גם כאן כתוב: 'כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת' לא בלשון עבר, למה? - סגולה זו שהאדם יטיבו לו ויאריכו את ימיו וינחל את הארץ זה אם הוא מקיים מצווה אחת יחידה ומיוחדת תדיר וקבוע במסירות ובהידור אם לא ירפה ממנה זוכה ש: מְטִיבִין וּמַאֲרִיכִין לו את ימיו. 

ומיכאל השר של ישראל ימליץ עליו בפרטות! 

אם אדם אוחז במצווה ודבק בה מוסר נפש עליה ולא מקל ראש בה בשום אופן ולו פעם אחת - אומר הגאון הרב לופייאן על פי הפסוק של דוד המלך: "פִּקּוּדֵי השם יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" (תהלים יט, ט) לשון רבים: "מִצְוַת השם בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם" (שם) למה הוא מתחיל ברבים מסיים ביחיד? 

נכון, "פִּקּוּדֵי השם יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" בכללות כל מצווה ומצווה נשגבת לאין ערוך! אבל מצווה אחת "בָּרָה" אם אתה בורר לך מצווה אחת – "מְאִירַת עֵינָיִם" זה עולם אחר! 

במה הארכת ימים? – סודם של רבותינו

במידה הזאת הצטיינו ריבותינו הקדושים והגמרא מספרת שהתלמידים שאלו את ריבותיהם: 'במה הארכת ימים?' 

וחכמי הגמרא קדושי עליון כל אחד יכול להחיות מתים! מספרים להם; 

רבי זכאי אמר: 'מימיי לא כיניתי שם לחבריי ולא ביטלתי קידוש היום'. 

רבי אלעזר בן שמוע אמר: 'מימיי לא עשיתי קפנדריה לבית הכנסת'. 

רבי פרידה אמר: 'מימי לא קדמני אדם לבית המדרש'. 

יש מקום שכתוב שרבי אליעזר אמר אותו דבר: 'מימיי לא קדמני אדם לבית המדרש'. 

ויש אומרים 'מידה כנגד מידה' שילמו לו מן השמים שהפתיחה של המשניות זה רבי אליעזר! אף אחד לא הקדים אותו לבית המדרש גם לא הקדימו אותו במשנה הוא הראשון!

 רבי זירא אמר: 'מימיי לא הקפדתי בתוך ביתי' ועוד ועוד. 

ורבותינו מתקשים: מה החידוש?! כל מה שהם אמרו חייבים! או אסורים מה, מותר לעשות בית כנסת קפנדרייה?! לעבור ממקום למקום מה, זה מעבר?! 

אז אומרים: לא! גם עם התר על פי התר הם לא עשו, יש אומרים אם אתה רוצה לעבור ממקום למקום תגיד איזה לימוד תגיד איזה פסוקים תגיד איזה מזמור ואז יהיה מותר, גם זה הם לא עשו 'לא כיניתי שם לחבריי' – 'אפילו שם חיבה!' לא שם גנאי וכן הלאה זאת אומרת הם אמצו לעצמם הנהגה מסוימת שלא עברו עליה מעולם! מה המכנה המשותף בין כולם? - כולם אמרו: "מימיי." - מימי זה אף פעם! אף פעם לא עברתי על הדברים האלה, אף פעם, משעלה על דעתי לקיים הנהגה זו מאז ועד עתה 50 60 70 80 שנה לא עברתי פעם אחת (1) אתם יודעים מה זה שאף פעם לא יקדם אדם בבית הכנסת לפניך! אתם יודעים מה זה? 

אז זאת אומרת כשאדם לוקח על עצמו מצווה כלשהי חומרה כלשהי הנהגה כלשהי מידה כלשהי ודבק בה ועושה אותה בשלמות במסירות נפש זה סגולה לאריכות ימים שאלו אותם: 'במה הארכת ימים?' אז לא מדברים על בחורים צעירים 70 80 אז אה הנה כתוב לנו איך מאריכים ימים! 

ועוד אנחנו רואים אצל חכמים במסכת שבת קיח': 'רב נחמן אמר: 'תיתי לי' תיסלי 'דקיימית שלוש סעודות בשבת' ורבי יהודה אומר: 'תיתי לי דקיימית עיון תפילה' ורב הונא בריה דרב יהושע אמר: 'תיתי לי שלא סגנא ארבע אמות בגילוי הראש' ורב ששת אמר: 'דקיימית מצווה תפילין' ורב נחמן: 'דקיימית מצווה ציצית' 

מה זה 'תיתי לי'? - ישולם לי שכר! מגיע לי, יבוא לי, מגיע לי שכר. על מה מגיע לך שכר? - כל אחד אומר מצווה שהוא הדר בה במיוחד! ומה עם כל שאר המצוות שלהם ותלמוד תורה וגמילות חסדים והכל? - מה שעושים ברגיל בשוטף, זה לא כמו אם לוקחים דבר מסוים ושמה שמים את מלא הדגש! זה שונה. 

בעל ספר חרדים אומר: ישנו עניין מיוחד להדר במצווה מן המצוות ליטול מצווה מסוימת להחזיק בה בכל עוז ותעצומות בלי להרפות בהידור בדבקות בכוונה טהורה ובשלמות ממש! ורבותינו ראו עצמם ראויים לשכר על מעשיהם, על מה? - על מצווה שהקפידו במסירות נפש של ממש בדקי דקות בהידור ובחסידות! 

מרדכי ויוסף – סוד השכר השווה

סגולה מופלאה כזאת מובאת בדברי המדרש על מגילת אסתר, הכתוב אומר: "וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ." (אסתר ב, יא) ועל מאמר הכתוב: "וַיְהִי באמרם [כְּאָמְרָם] אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם" (אסתר ג, ד) 

באים אליו אומרים לו: 'למה אתה לא משתחווה להמן?' 

אז הוא אומר להם: 'אני יהודי! הוא הולך עם צלם אני יהודי לא משתחווה לצלם!!' 

והם אומרים לו כל יום! "וַיְהִי כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם". 

אז מה אנחנו רואים?

"יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים" - אומרים לו יוֹם וָיוֹם והוא לא שומע אֲלֵיהֶם. 

מובא במדרש: 'יוסף ומרדכי - ניסם שווה ושכרם שווה! הנס שהיה להם שווה והשכר שווה, הם מבני בניה של רחל אמנו. מצינו ביוסף גם: "וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ" (בראשית לט, י) מה השכר שלהם שווה? - ביוסף נאמר: "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף...: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ" (בראשית מא, מב-מג). 

מה כתוב במרדכי? – "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי..." (אסתר ח, ב) "וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס... וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו, ט). 

מה זה 'נס'? – דגל! להרים נס. 

המדרש מבאר: זה הדגל של בני רחל בכללם מרדכי צאצא של בנימין לעמוד על משמרת המצוות קבוע יום יום יום יום! זה הסוד יום יום. מה הגדולה של יוסף? גם הוא עומד בניסיון והעיקר שהוא עומד בניסיון יום יום יום יום! כל יום פיתויים מחדש שונים ומשונים והוא עומד שנה שלמה!! יום יום. באותה מידה גדולתו של מָרְדֳּכַי "מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר" והוא מתמיד יום יום! 

רואים מפה: שמי שלוקח לעצמו מצווה מסוימת ומתמיד מאוד-מאוד בה היא מגינה עליו! היא מזכה אותו היא שומרת אותו היא מאריכה לו ימים היא מטיבה עמו והוא זוכה בה לחיי העולם הבא!! 

המצווה שאתה בא לתקן

אבל יש עוד סוד בדבר, למה בחרו אותם האמוראים ותנאים במצווה מסוימת? למה הם בחרו??

 הבן איש חי "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) אומר שפלטי בן ליש הגיע לעולם האמת והורידו אותו בחזרה בגלגול והוא התגלגל ברבי מתיא בן חרש! למה? למה זה? 

הוא עלה ועלה ועלה-ועלה ועלה וכשהוא הגיע לעולם שצריך להיכנס למקום 'שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה!' לא הסכימו להכניס אותו, למה? - כי הוא פגם בעיניים! כתוב שפלטי בן ליש היה במדרגה יותר גבוהה מיוסף הצדיק! ומבועז!! כיוון שהוא ידע ששאול נתן לו את אשת דוד המיועדת הוא ידע שהוא לא יכול להתקרב אליה - הוא נעץ חרב בינו לבינה! לשבע (7) שנים! והוא לא נגע ולא התקרב אליה אבל הוא נהנה במראה. הוא ראה אותה - מיועדת לדוד. אז כשהוא הגיע למעלה היה לו פגם בעיניים לא מכניסים אותו להנות מזיו השכינה צריך לרדת. 

במי הוא מתגלגל? - ברבי מתיא בן חרש שהיה צדיק קדוש! שמעולם לא קלקל את העיניים!! וכשהיה יושב ולומד בבית המדרש אש מלחכת מסביביו!!! פעם אחת (1) עבר הסמ'ך מ'ם ליד בית המדרש ואמר: 'אֶה! זה לא יחטא?!' זוכר אותו מהפעם הקודמת: 'זה לא יחטא' המתין לו גמר ללמוד יוצא החוצה בא ונדמה לו כאישה יפהפיה הסיט את מבטו בא לו מהצד עוד פעם בא לו מהצד 

אמר לנער שלו: 'תחמם לי את המסמרון' ליבן את המסמרון ונתן אותו בעיניו! ונסתמא!!

 הקדוש ברוך הוא שלח את המלאך רפאל שירד וירפא אותו הגיע אליו המלאך רפאל 

אמר לו: "מי אתה?" 

אמר לו: "הלאך רפאל' 

'מה אתה רוצה?' 

'השם שלח אותי לרפא את עיניך." 

אמר לו: "תחזור תגיד לו אני לא מעוניין."

 חזר רפאל

 אמר לו הקדוש ברוך הוא: "תגיד לו שאני מבטיחו שלא יכשל בעיניו." ואז הוא הסכים החזיר לו את העיניים. 

מה הולך פה? 

אומר הבן איש חי: כשאתם שומעים את השאלות האלה ואת הסיפורים האלה: 'במה אבוך הוה זהיר טפי'? במה אבא שלך היה זהיר יותר? צריך להיות זהיר בכל המצוות! כששאלו, התשובה הייתה: 'הוא היה זהיר בזה וזה...' למה? - כי הוא בא בגלגול לתקן מצווה זו! ולכן הם בחרו מצוות שידעו שהם באו לתקן. 

רבי מתיא בן חרש ידע על מה הוא ירד עוד פעם והוא לא רצה עוד פעם להיכשל בשביל להפסיד את השכר המגיע לו למעלה לכן הוא ויתר על העיניים עוד מעט יוצאים מפה עולים למעלה ונהנים מזיו השכינה! הוא יהנה פה לכמה רגעים ויפסיד עוד פעם?! אז זאת אומרת רואים כמה זהירות שיש לאדם במצווה מסוימת. 

מה נעשה אנחנו שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מגולגלים? אין פה אחד לא מגולגל, כולם מגולגלים איך יודעים? - כשיש איזה מצווה או איזה עבירה שקשה לאדם או לעשות או להימנע, בשאר הדברים הוא בסדר בדברים מסוימים קשה לו מאוד מלחמה ממש! - שמה הוא צריך לדעת שהוא בא לתקן!! ואם הוא לא יתקן הוא יחזור עוד פעם עוד פעם טיטולים עוד פעם מוצץ עוד פעם לגן עוד פעם הכל עוד פעם הכל מחדש...! 

אז לכן בן אדם צריך לדעת: לקחת מצווה שתיים מה שהוא יכול מידה הנהגה ולהקפיד מאוד מאוד-מאוד. 

 

יש לנו גם הרמב"ם, אם מישהו לא הבין אז שיבין עכשיו יש מצווה שהיא נקראת: 'הכתר!' הכתר שאומרים שפלוני זה המצווה הזאת זה הכתר שלו זה כולם מפורסם שכמו אברהם אבינו מה הכתר שלו? – 'הכנסת אורחים!' הכנסת אורחים. 

הכנסת אורחים או שכינה – מה קודם?

ראיתי מה כותב הרב ניימן "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) כתוב: 'שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה!' נכון יש דין: שהיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ צריך ללכת בניחותא שלא יראה שהמצוות קשות עליו והוא בורח מהן. 

מצד שני כתוב: "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת השם" (הושע ו, ג) לקראת מצוות צריך לרוץ! 

עכשיו אם בן אדם צריך לצאת מבית הכנסת והוא צריך ללכת עכשיו למצווה מה לעשות; לרוץ או ללכת בניחותא? 

אם המצווה שהוא הולך לקראתה היא חשובה יותר אז צריך לרוץ אם היא לא כזאת חשובה אז הוא הולך בניחותא. 

מה קורה שמצווה שקולה? זאת שהוא יוצא ממנה וזאת שהוא הולך אז חצי דרך הוא הולך בניחותא והחצי השני הוא רץ. 

יפה! 

שואל הרב ניימן: למה כתוב "וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל" (בראשית יח, ב) למה אברהם אבינו צריך לציין שהוא רץ מִפֶּתַח הָאֹהֶל מה אכפת לנו מאיפה הוא רץ? רץ, רצית להודיע לנו שהוא רץ למצוות בסדר למה מִפֶּתַח הָאֹהֶל? בפרט שכתוב: שהוא ישב בפתח האוהל! אז מאיפה הוא יכול לרוץ מִפֶּתַח הָאֹהֶל למה לחזור על המילה? התורה חוסכת במילים! 

אומר: לא! בא להגיד שאברהם אבינו מִפֶּתַח הָאֹהֶל הוא רץ להכנסת אורחים! כי הכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני שכינה!! היות והמצווה הזאת גדולה מאוד יותר מהקבלה צריך לרוץ מהתחלה לא חצי-חצי מהתחלה לכן התורה מציינת: מִפֶּתַח הָאֹהֶל. 

כתר התורה – רק למי שלא מוותר על לילה אחד

טוב, הרמב"ם אומר לנו שאיך לומדים תורה? - כותב הרמב"ם: 'אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חוכמתו אלא בלילה! לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד (1) מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חוכמה'. 

מה הוא אומר? 

אדם שוקד על דלתי התורה יומם ולילה אבל בלילה אחד מן הלילות הוא פנה מלימוד התורה לעיסוקים אחרים - אבדו מעלותיו כלומד תורה! עד כדי כך. נדייק בדבריו: 'לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן!' מדהים!! זה זוכה לכתר התורה. כתר תורה זה כמו כתר מלוכה - אין רגע שאתה לא מלך! כתר מלוכה זה לכל הזמן עשרים וארבע (24) שעות כתר תורה זה אותו דבר. אדם שלומד תורה בשעות היום או בחלק מן הלילות הוא בן תורה! הוא אוהב תורה הוא בעל תורה אבל 'כתר' אין לו אין לו 'כתר תורה' זאת אומרת הרוצה להשיג את הכתר של התורה - זה בלי הפסקה! בלי הפסקה. 

אתם יודעים מה אנחנו יכולים לזכות? אם היינו רוצים... אנחנו לא רוצים, אבל אם היינו רוצים... 

כשהעילוי פגש קפה – והשידוך התפוצץ

אתמול הייתי בין מנחה לערבית בבית כנסת: 'זקני ישראל' קוראים לבית כנסת: 'יאנג איזראל' אבל היו שמה זקנים לא היה 'יאנג'... בקיצור, אמרתי להם איזה משהו אם הם מכירים יהודי מפורסם גאון בשם משולם שמשון איגרא? - לא הכירו! אני לא מתפלא, גם אני לא הכרתי אותו עד שהכרתי... הוא היה עילוי! עילוי-עילוי זה לא כמו שהיום מדברים 'עילוי' זה... תכף תבינו מה זה העילוי הזה. 

סידרו לו שידוך עם בתו של הפרנס! והייתה כמובן התלהבות יתרה לקראת המפגש שהוא יפגש עם המשודכת וכשהגיע חיכה לו על השולחן כוס קפה מהביל קנקן חלב חבילה של סוכר קוביות כפית. המשודכת עומדת שמה באיזה שהוא מקום ככה מסתכלת עליו הוא גדל יתום! הסבא שלו גידל אותו אבל הוא גדל בעניות ממש-ממש! הוא לא הכיר את ה... מה זה קפה מה זה-זה? לא הכיר אבל הוא רואה שהגישו לו הוא רואה שיש פה מאכל ויש פה משקה עכשיו הוא לא יודע מה עושים? כי הוא לא רגיל בזה, אז הוא עשה לומדס' מה קודם? 

אז הגמרא אומרת: שאכילה קודמת לשתייה אז הוא לקח את כל הסוכר ואכל אחד אחרי השני גמר את כל הסוכר. אחר כך נשאר לו קפה וחלב הוא לא יודע מה מקדימים? אבל התורה אמרה: "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" (בראשית א, ה) אז הוא הבין שהשחור קודם שתה את כל הקפה גמר את הקפה שתה את כל החלב ונשאר מהקפה בכוס למטה הגרגירים. אם יש כפית זה בשביל לאכול, לקח את הכפית ואכל את כל הגרגירים שיש בתחתית וסיים... 

המשודכת ראתה את זה התחילה לבכות! רצה לאמא שלה אמרה לה: "אמא! הוא אכל קודם את הסוכר אחר כך את הקפה אחר כך את החלב לא השאיר כלום! אחר גם את הצב... אני לא רוצה אותו אני לא רוצה אותו." 

האמא התחילה גם לבכות! זה כמו שאומרים 'ליל הכלולות' עכשיו מתבטל הכל. האבא רץ שומע את שתיהן בוכות: 'מה קרה?!' מספרות לו 

אז הוא אומר: 'תתביישי לך זה ספר תורה חי!' 

אמרה לו: 'אבא! ספר תורה תשים בארון אני לא מתחתנת עם ספר תורה' זהו, בוטל, בוטל. 

היא התחתנה והוא התחתן הכל... לימים, הפרנס הזה הגיע לרב העיר הרב יהושע פיק אחד מגדולי הדור ורואה אותו מתהלך בחדר ממקום למקום בסערת רגשות והוא פחד! אולי נפלה איזה גזרה על הציבור או משהו 

אז הוא שואל אותו: "מה קרה מה קרה?" 

אז הוא אומר לו: "יש אברך שכתב לי כמה שאלות ואני מתחבט מה עונים לו? קוראים לו משולם איגרא אולי שמעת עליו?' 

הוא התעלף! הפרנס התעלף. 

העירו אותו שואל אותו: 'מה קרה? שמעת השם מה קרה' 

אמר לו: 'זה היה צריך להיות החתן שלי' 

אמר לו: "מה?! תתעלף עוד פעם!' 

עכשיו שתבינו מי הוא היה, הוא התנצח בגיל תשע (9) עם רבי יצחק הלוי הורוביץ אחד מגדולי הדור באירופה! שהיה רב של כמה ערים!! גדול דור וניצח אותו בגיל תשע!!! 

הרבנית אמרה לבעלה: 'מה עשית להתעסק עם ילד? ביישת אותנו עכשיו! ילד בן תשע ניצח אותך בהלכה?! אתה גדול דור איך עשית כזה דבר?' 

אמר לה: 'הלוואי ויהיה חתן לביתי' 

ובסוף זה היה ככה הוא התגרש מהראשונה והתחתן עם הבת שלו ובסוף הוא היה... תקראו עליהם רבי יצחק הלוי הורוביץ תראו מי הוא מתלמידיו וזה וזה... 

עכשיו שתבינו מי זה היה רבי משולם אגרא, בעל קצות החושן שכתב את ספרו הראשון 'אבני מילואים' בא אליו שיבדוק את הספר ויגיד מה דעתו אמר לו: 'אין צורך! תגיד לי מה הקושיה שהקשית ומה תירוץ שאמרת ואני אגיד לך מה כתבת הלאה' 

אמר לו קושיה ואמר לו תירוץ 

אמר לו: 'בעוד איזה עניינים התעסקת?' - אמר לו 

אמר לו: 'אז הקשית ככה ותרצת ככה הקשית ככה ותרץ...' גמר לו את כל הספר והוא חלשה דעתו הקצות החושן! 

ואמר לו: 'אם ככה בשביל מה אני צריך להוציא חלק ב'?! תגיד כבר מראש מה אני אקשה ומה אני אתרץ והכל' 

אז הוא הבין שהוא נפגע מזה קיבל עליו תעניות עד שהושחרו שיניו! בגלל שהוא גרם לו כזה צער. זה היה משולם אגרא. אתם מבינים מה מדברים אתכם? זה לא מזמן, איך יכולים לצמוח אנשים כאלה?! למה בדור שלנו אנחנו לא שומעים על שמות שיצאו מכל הישיבות?! מאות אלפים לומדים בכל העולם! איפה השמות הגדולים?! איפה? איפה העילויים האלה איפה? ילד בן תשע! עני!! גדל לבד התמודד לבד בגיל תשע מנצח גדול דור בהלכה מה זה?! 'קצות החושן' מוח מבריק מי היה אחריו רב אחרי משולם איגרא? החתם סופר! 

חתם סופר הספיד אותו אמר: 'זרועותיו שני גלילי ספר תורה! לא קם כמוהו בפקחותו בגאונותו! וכולי...' נו, אפשר או אי אפשר? 'כתר תורה' אומר הרמב"ם מי שרוצה. איך הוא מצא אותו קצות החושן? כשהוא בא אליו מתחת לשמיכה! מהקור, אין לו אפשרות לחמם, קורא ספרים מתחת ולומד. 

היום יש היכלות! ריפודים משקאות מה לא? הכל, ספרים מהודרים אותיות מאירות מה, רק תלמד. אבל מי מחפש 'כתר'?! מי מחפש לעבוד את השם? מי לוקח מצווה ומאמץ לעצמו: 'זה אני מוסר נפשי ויהי מה!'

 הכל: "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי...: לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא" (ישעיה כט, יג-יד) אם עובדים אותי מורגלה ("מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה") אם לא מקפידים להתבונן במצוותיי – עונשים! 

'מה אני לחיי העולם הבא?' – שאלה של מעשה אחד

אומר הרמב"ם: 'רק אם יעשה מצווה אחת לפחות פעם בחייו 'לשמה'! כמו שצריך יזכה לחיי עולם הבא בלי זה לא זוכה כל מצווה שלא 'לשמה' מקבלים שכר בעולם הזה רק מצווה 'לשמה' מעבירה אותך. כמו אצלכם פה בטנל אם יש לך את המטבעות מתאימים אתה עובר חוץ מהישראלים... כן, אתה עובר אבל אם לא, לא נפתח אתה לא עובר שמה למעלה אתה צריך לבוא עם מצווה 'לשמה'. 

רבי חנניה בן תורדיון שאל: 'מה אני לחיי העולם הבא?' מסר נפשו! שרפו אותו עם ספר תורה!! להקהיל קהילות בישראל ללמד תורה במסירות נפש זה לא מספיק?! הוא שואל: 'מה אני לחיי העולם הבא'? 

'שמא בא מעשה לידיך?' מה זה השאלה הזאת? איזה מעשה? מה זה מעשה? מה מדברים פה? 

אומר: 'אַה כן-כן פעם נתחלפו לי מעות של צדקה עם מעות של פורים ואני ותרתי על המעות שלי וזה...' 

'מחלקך יהיה חלקי!' - מפה פסק הרמב"ם את הפסק שלו; תורה, חסדים, הכל, אבל 'מעשה בא לידך?' מושלם! שלא היה בו כבוד לא יראה מאנשים לא כלום יש לך כזה דבר? – כן! פעם הייתי בבית לבד והתחלפו לי המעות בסוף אמרתי: 'יאללה הכל אני נותן וזהו'... וואי וואי...! זאת אומרת מצווה אחת שנעשית בשלמות לפי מה שהתורה אומרת זוכים לחיי העולם הבא! 

טוב, אני נתתי לכם את הרעיונות אתם תחליטו מה לאמץ. 

העולם הבא מחכה בנץ

יש דוגמה מצווה אחת שכתוב שהם מובטחים לחיי העולם הבא מי שמתפלל כל יום בנץ כתוב שהוא בן העולם הבא! אני לא רואה שיש אנשים שרוצים עולם הבא... לא כולם אני... לא כולם רוצים לחיי עולם הבא רוצים חיי העולם הזה לישון עוד קצת על הכרית ממש הם אומרים: 'לא רוצה עולם הבא...' – בוא! תבוא בזמן לבית הכנסת יהיה לך עולם הבא 

אומר לו: "לא! עזוב אותי העולם הזה כרית שמיכה תן לי לישון עד שאני אשבע ואז אני אקום." נו, יש לך יותר ברור מזה שאדם לא רוצה עולם הבא?! מבטיחים לו! שולחן ערוך - לא רוצה, אם בן אדם מקפיד כל חייו הוא בן העולם הבא.

'חברותא בוט'

טוב עכשיו אני מודיע לכם שיש דבר חדש! בארגון 'שופר' אנחנו משתדלים להתחדש תמיד ולחדש תמיד, אנחנו עושים עכשיו מה שנקרא 'חברותא בוט' שמעתם פעם על דבר כזה? יש רובוט אתם יודעים מה זה רובוט? ויש 'חברותא בוט' בוט אתם רוצים לבחור לכם חברותא? - הרובוט יבחר לכם! איך? בוא נראה להם את הסרטון והם יבינו... 

אתם נכנסים, תכף תראו איך נכנסים, אומרים מה אתם רוצים ללמוד? באיזה שעות? באיזה ימים? זורקים את המידע הזה ולהתראות... הרובוט מחפש בכל העולם! אנשים כמוכם שרוצים גם ללמוד באותו יום באותה שעה ונגיד אתה רוצה ללמוד מסכת 'שבת'? אז הוא מחפש לך מי שרוצה 'שבת' אתה רוצה פרק 'במה מדליקין'? אז הוא מוצא לך אחד שרוצה ללמוד 'במה מדליקין' מה שאתה רוצה אתה כותב והוא מחפש בכל העולם! מי מוכן ללמוד אתך. 

אתה רוצה ללמוד ביידיש? - הוא ימצא לך מישהו ביידיש! אתה רוצה בספרדית? אתה רוצה ללמוד עם ספרדי? – ספרדי, אתה רוצה, מה שאתה רוצה אתה כותב והרובוט מחפש לך בכל העולם! כל מי שנכנס לחפש חברותא, שם את המידע שלו הוא משדך ביניכם ואומר לכם: 'הנה, דַבֵּר עם זה דבר עם זה אתה יכול להתחיל ללמוד וחביבי יש לך בדיוק מה שרצית! צ'יק צ'ק 

בכל נושא!! לא רק גמרא, אתה רוצה מוסר אתה רוצה פה אתה רוצה 'רבנו בחיי, שער הביטחון' מה שאתה רוצה אתה כותב והרובוט שלנו יחפש לך את הבן אדם המתאים וישדך ביניכם! יפה או לא יפה?! 

אז איך זה עובד? תכף תראו יש לך? יפה! אז כל מי ששומע אותנו עכשיו פה ומי ששומע אותנו בשידור ישיר ומי שישמע אותנו בשידור חוזר יכול לדעת קוראים לזה: 'חברותא בוט' תנו לבוט לעשות את העבודה, לאיפה פונים? חברותא בוט, מספר הטלפון 972 זה פה (בחו"ל) 0552728735 מי שיצלצל לזה - יתחבר ויגיד שמה איזה נושא הוא רוצה ללמוד? באיזה זמנים? עם מי הוא רוצה ללמוד? וכל השאר יסודר על ידי הרובוט! - הודעה בוטסאפ!! 

הסרטון: תמיד שאלת את עצמך: מתי תהיה חברותא? - הגיע הזמן לנצל כל רגע! מכל מקום בעולם!! אז איך זה עובד? - שולחים הודעת וואטסאפ למספר שפורסם בארגון ומאשרים להתחיל, בוחרים את נושא הלימוד שאנו מחפשים, בוחרים מתי בדרך כלל נרצה ללמוד? בוחרים את זמן הלימוד שיש לנו, מתארים בקצרה מה נרצה ללמוד באותו נושא? זהו, עכשיו נותר לחכות להתאמה המערכת סורקת בזמן אמת התאמות מכל רחבי העולם! ברגע שנמצאה התאמה בין נושא הלימוד והזמנים האפשריים של שני אנשים - אנו יוזמים הודעת וואטסאפ משני האנשים עם קישור ישיר לצ'אט של השני! 

אז בשביל מה אתם מחכים? - התחילו עכשיו! 

פשוט! תודה לכם, צריך להשתמש בטכנולוגיה בשביל להפיץ את דבר השם!!

למי שיש שאלות? בבקשה!

כן יש שאלות? כן תן לו בבקשה מיקרופון

מעל דרך הטבע – דקה דקה

ש. ערב טוב כבוד הרב 

הרב: ערב טוב 

ש. תודה רבה שהגעתם ללייקווד מאוד מעריכים את זה לפני שנתיים הייתי אצל הרב בקשר לברכה לבן שלי למצוא תלמוד תורה ומעל דרך הטבע ברוך השם הוא מצא ובאמת ברוך השם מעל דרך הטבע הוא עשה שטייגן עלה במעלות ועכשיו ברוך השם עשה נהיה גיל שלוש עשרה (13) הגיע לישיבה אני רוצה ברכה שנמצא מקום טוב ומתאים שיעלה ויעשה נחת רוח 

הרב: מה שמו?

ש. ישעיה בנימין בן רחל

הרב: ישעיה בנימין בן?

ש. רחל

הרב: רחל השם יזכה אותו לישיבה הגונה וראויה ויתעלה בה במעלות התורה אמן 

ש. אמן מאוד אני גם רוצה להגיד תודה רבה על הרב אני הרבה-הרבה שומע את כל ההרצאות של הבוקר וכל השאלות ותשובות אני עובד בברוקלין אני נוסע הרבה ורק השיעורים של הרב עובד לי כל הדרך הלוך חזור וברוך השם מתחזק מזה זה יום יום דקה דקה בפרט זה אני רוצה להגיד במיוחד תודה רבה 

הרב: ברוך תהיה

[מחיאות כפים]

הרב: כן תן לו 

"בִּרְנָנָה" – סגולה לילדים

ש. שלום ערב טוב שלום לכולם אני נשוי כמעט חמש עשרה (15) שנה ואין לי ילדים ואני לקחתי על עצמי הרבה דברים כל מיני מצוות שהרב דיבר היום כל מיני מעשים טובים גמילות חסדים ועדיין לא נושעתי מה הרב?

הרב: יש סיבה טבעית?

ש. יכול להיות

הרב: בדקתם או לא?

ש. כן

הרב: איפה הבעיה?

ש. בשתינו 

הרב: הבנתי בעיות שלא יכולות לחלוף?

ש. יכול

הרב: יכול, תשמע אתה ואשתך יודעים לשיר?

ש. כן

הרב: אז תשירו כל יום ביחד רבע שעה (15 דקות) ולרקוד ביחד 'עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה' (הרב שליט"א שר והקהל מוחא כפים) "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"! (תהלים ק, ב) רבע שעה כל יום עכשיו יש בזה סוד גדול! זה פסוק שני (2) ב: "מזמור לתודה" יש עליכם מידת הדין מתוחה בשביל להפוך את מידת הדין לרחמים צריך לקבל את הגזרות של הקדוש ברוך הוא בשמחה! אם אתם תהיו שמחים בגזירה הזאת ושרים "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" עם הגזירה הזאת ותכוונו: "בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"! פעמיים (2) "נא" בִּרְנָנָה פעמיים "נא" זה סגולה לישועה! משה רבנו ברך את אחותו: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (במדבר יב, יג) פעמיים "נָא" "נָא" סגולה לישועה! מתוך שמחה בגזירה! כמו 'נחום איש גם זו' – 'גם זו לטובה!' אתה לא יודע למה גזרו עליכם את הגזרה אבל אתה שמח בה אם השם בחר לי חמש עשרה (15) שנה להיות בלי ילדים הוא ודאי חושב עליי יותר טוב ממה שאני חושב על עצמי בין אם זה בגלל גלגול קודם בין אם זה עכשיו לא משנה מה שהוא עושה זה הכי טוב הכי טוב שאפשר אין יותר טוב ואני שמח במה שהוא עושה איתי ורוקד ואומר "בִּרְנָנָה"! ומכוון "נָא" "נָא" רבע שעה כל יום בעזרת השם תפקדו 

קהל והשואל: אמן אמן

[מחיאות כפים]

ש. תודה רבה כבוד הרב

הרב: רגע אתה מאמין במה שאני אומר?

ש. כן

הרב: מאה אחוז (100%)?

ש. כן 

הרב: אם זה 100% אתה תצליח! אם אתה מסתפק ותרקוד ארבע עשרה (14) דקות לא שווה 15 זה 15

ש. שש עשרה (16)?

הרב: יותר טוב! אבל לא על חשבון מחר בסדר?

ש. ישר כוח!

הרב: בעזרת השם נשמע ממך בשורות טובות

קהל: אמן

הרב: כן עם החולצה הכחולה כן

לא כל הרוג — הרוג מלכות

ש. שלום כבוד הרב מה ההבדל אני שומע הרבה עכשיו שהרב אמר ואנשים ששואלים כל הזמן מה שקרה עכשיו במלחמה אנשים נהרגו זה והרב אמר: 'שלא כולם הולכים ל... לא כולם יש להם עולם הבא' 

הרב: לא כולם 'הרוגי מלכות'

ש. לא כולם הרוגי מלכות אני שמעתי כל החיים שאם גוי הורג יהודי הוא הולך ישר... אז רציתי להבין את זה

הרב: יש אנשים שיכולים למות על 'קידוש השם' זה לא נקרא 'הרוגי מלכות' הרוגי מלכות זה כשיש גזירה של המלכות שאוסרים על היהודים לעשות מצוות והיהודים לא מוכנים לעבור על המצוות ובגלל זה הרגו אותם המלכות הרגה אותם המלכות הרגה אותם בגלל שהם עברו על מה שהם ציוו זה נקרא 'הרוגי מלכות' זה לא המקרה. יש אנשים שיכולים למות בשביל שהם מוסרים את נפשם למען אחיהם היהודים! יש כאלה הולכים (לצבא...) אין להם ברירה גייסו אותם והם רוצים ללכת... יש כל מיני, זה נמדד בשמים לפי מה שהיה בליבו של כל אדם ואדם אין בזה כלל על כל אחד ואחד 

הכתוביות ביוטיוב – לא תמיד מדויקות

ש. ו... וגם כן רק רציתי להגיד מתי שבסרטים ב: 'יוטיוב' של הרב אנגלית לא בסדר ששמה כל הזמן אנגלית אז צריכים לבדוק את זה לפעמים 

הרב: כנראה שיוטיוב לא יודעים לתרגם 

ש. אוקיי אוקיי תודה רבה כבוד הרב 

הרב: כן כן תן לבחור פה 

צריך להודות למארח

ש. תודה רבה כבוד הרב שהגעת אלינו 

הרב: צריך להודות למארח

[מחיאות כפים]

ש. המארח כן איפה הוא? תהיה בריא! דווקא יום רביעי היינו פה בשיעור שבוע שעבר אירח אותנו בשיעור גם שבוע שעבר. 

בין כימו לתהילים – הרב מורה: 4 שעות תורה ברצף!

קצר אני לא ככה, הרבה זמן מאנשים אה... נפל עליי משהו ביום בעיר לפני שנה בערך לפני שבועות כאבי גב איומים בית חולים גילו לנו ברוך השם בחסדי השם את המחלה בלבלב כמה ימים אחרי זה בחג שני של שבועות הוזעקתי לבית חולים מכאב הגב לא יכלתי לזוז ניתוח אחרי הניתוח היה צריך להיות בשבת למה זה היה נס! כאילו אני לא רציתי אבל זה לא היה בעית שלי אמרתי לאשתי "תשמעי מה שהקדוש ברוך הוא רוצה זה מה ש אני לא יכול לעשות שום דבר אני רק א בחסדי שמים מעבירו אותי בערב שבת ביום שישי בלילה מבית חולים לבית חולים שהיה צריך להיות שבת ניתוח 

הרופא מגיע בתשע וחצי (09:30) אומר: "אני לא יכול לעשות לך ניתוח יש לך דלקת ראות." 

אמרתי לו: 'למה?'

אומר: 'אז יש לך דלקת במוח'

'אז איזה דלקת אין לי שום דבר תסתכל בזה' 

'או! סליחה עשיתי טעות!!' נעשה את הניתוח מחר בחסדי שמים! ניתוח של חיים ומוות נתנו לי חמישים-חמישים (50-50) לצאת ושלושים אחוז (30%) אולי לעמוד על הרגליים וחסדי שמים הוציאו אותי מהמקום, מקום עכשיו את זה נפטרנו ממנו ונשאר לנו רק הדבר השני שאנחנו עובדים עליו הייתי במצב של... אם נגיד בקצרה מספרים של המחלה זה בין 035 זה נורמלי מה שעולה יותר זה כבר כמה שעולה יותר אני הייתי בשמונה מאות תשעים אלף (890,000) 

כשהרופאה הראשונה שמעה בכלל א כביכול 'יתגדל ויתקדש...' 

עברנו לרופא משלנו רופא יהודי בלייקווד ברגע שנכנסתי אליו יום אחרי זה נכנסתי ישר ל: 'כימו'... אנחנו חייבים לעבוד על זה חזק היום בחסדי השם ירדנו כבר למקום קצת הרבה יותר נורמלי בסביבות השבע מאות (700) אבל לפני איזה שבועיים-שלוש התחיל כבר לעלות קצת למעלה עכשיו מנסים עוד פעם ממשיכים, עכשיו ברכה לרפואה שלמה שנזכה לגדל את הילדים שלי לתורה ומצוות מעשים טובים אני הייתי במקום אחר בכלל לפני עשר (10) שנים שתים עשרה (12) שנה מקום לא טוב בכלל עשרים וחמש (25) שנה הייתי בדומה... ברוך השם! 

הרב: מה אתה עושה ביום יום?

ש. עכשיו כרגע אני בבית כביכול אני הולך לעבודה יומיים-שלוש בשבוע כשאני יכול כשיש לי כוח כשיש לי מספיק אנרגיה ללכת 

הרב: מה אתה עובד?

ש. בדברי ילדים 

הרב: מה? מי?

ש. אחראי עגלות ונתי של ילדים עושים מזרונים ודברים כאלה דברים לילדים

הרב: מה עם תורה? מה אתה עושה עם תורה?

ש. אני בדרך כלל כל יום 'חוק לישראל' זה החוק זה הדבר שלי

הרב: זהו?

ש. אני לא מפספס בינתיים

הרב: ושיעורים?

ש. לא, יש לי חברותא שאני מנסה אנחנו לומדים משניות מנסים לך בסביבות עשרים (20) דקות כל יום

הרב: לא-לא לא 

ש. לא מסתדר אבל כל הזמן

הרב: לא-לא 

ש. כן תן לנו תן לי בשויה כמו שאומרים 

הרב: ארבע (4) שעות כל יום אתה לומד תורה 

ש. ארבע שעות ביום 

הרב: ארבע שעות ביום זה קצת!

ש. ולא משנה מה 

הרב: לא משנה מה, תורה!

ש. אם זה מעם לועז ? פרשת שבוע?

הרב: מה שאתה רוצה ארבע שעות אבל רצוף!

ש. ארבע שעות רצוף! רצוף קשה אבל אפשרי 

הרב: מה יותר קל מאשר לחיות וללמוד?!

ש. אני איתך מאה אחוז (100%) אי אפשר לפרוס את זה שעתיים (2) בבוקר שעתיים בלילה?

הרב: לא! 

ש. חייב ארבע ישר 

הרב: רצף כן 

ש. טוב בעזרת השם 

הרב: אתה תראה ישועות מארבע שעות! אבל לא לוותר 

ש. נעשה כמה שאפשר זה לא קשה 

הרב: לא, לא כמה שאפשר 

ש. זה מאוד קשה עם אישה וילדים בבית זה לא...

הרב: אתה רואה? אתה רואה אתה מתחיל עם משא ומתן 

ש. לא-לא לא משא ומתן

הרב: אז ארבע שעות לא אישה ולא... אתה כשלוקחים אותך לבית חולים אין אישה ואין ילדים

ש. אין אף אחד רק השם יתברך

הרב: זהו אז עכשיו אתה תהיה עם השם יתברך בלימוד! לא בבית חולים בלימוד תהיה איתו ארבע שעות בשביל שיוציא אותך מהבית חולים 

ש. האם תהילים גם נקרא לימוד או לא?

הרב: זה לא קשור 

ש. תהילים?

הרב: לא, לא קשור, לא, תהילים אתה יכול להוסיף כמה שאתה רוצה גם 'שנים (2) מקרא ואחד (1) תרגום' (שמו"ת) לא,

ש. לא קשור

הרב: לא קשור, ארבע שעות אתה לומד 

ש. צריך למצוא את הארבע שעות ...

הרב: נדמה לי שיש לך עשרים וארבע (24) לא?!

ש. יש לי 24 כן

הרב: אז בבקשה תמצא זה ארבע שעות

ש. בלי נדר

הרב: בסדר?

ש. בלי נדר

הרב: שמך?

ש. ישראל יעקב בן מלכה 

הרב: ישראל יעקב בן מלכה השם יעביר את המחלה ממך לארדואן

קהל ושואל: אמן אמן

ש. חזק וברוך.

[מחיאות כפים]

הרב: עוד שאלה יש? אין, השם יברך אותכם! אה... למעלה נשים בבקשה נו רוץ רוץ רוץ

הרב על נרות שבת של הבת: בכי וזכייה מיוחדת

שואלת: ערב טוב פותרף 

הרב: ערב טוב 

ש. כמה פעמים הזכרת בעבר שהבת שלך מדליקה נרות שבת והם מחזיקים עד מוצאי שבת!

הרב: נכון עכשיו זה הגיע כבר ליום ראשון 

ש. גם אני רוצה! מה לעשות?

הרב: אני אתן לך את הטלפון שלה והיא תספר לך אבל היא בוכה בשביל זה! שתדעי, מה, יש לך כוח לבכות 

ש. יש לי כוח לבכות כן

הרב: היא בוכה בשביל זה והיא זוכה היא נמצאת עכשיו פה בארצות הברית 

ש. אוקיי אני רוצה לדבר 

הרב: אני אביא לך את הטלפון שלה

ש. תודה, עוד שאלה 

הרב: כן

הרב על AI: הגולם שקם על יוצרו

ש. בעלי היה רופא מאוד גדול הוא היה אנסטזיולוג וכירורג ומנהל בתי חולים הוא חזר בתשובה לומד פולטיים עד עכשיו הוא כרגע בדף יומי לומד ולומד ולומד אבל הוא מאוד קשור ל artificial intelligent והוא כל הזמן שואל אותם כל מיני שאלות וזה ממש מפריע לי! נראה לי כמו עבודה זרה מה אני עושה?

הרב: את מי הוא שואל?

ש. אי אי AI

הרב: GPT?

ש. יה... כל הדברים

הרב: כן

ש. מה אני עושה שהוא יפסיק לעשות את זה? הוא לא רוצה אפילו לשמוע כי הוא קצת חכם ו... ו 

הרב: אם הוא חכם הוא יודע ש... באי אי AI יש רק את מה שהטעינו אותו ומה שהטעינו אותו זה לא אמת גמורה! זה ברור אז ממילא מה הוא צריך לשמוע?! שטויות ושקרים?! ואם הוא רוצה למצוא משהו אז הוא יכול למצוא את זה גם בלי הAI משמה יכול להיות לו רק בלבול!

 שאלו את הAI את הGPT שאלו אותו: 'מה התוכניות שלך? האם אתה מתכוון להשתלט על העולם?'

 אז הוא אמר: 'כן' הוא אמר איך הוא השתלט! והוא אמר: 'זה בגללכם! אתם נותנים לי את הכוח ואני אשלוט בכם ואני אעשה אותכם עבדים שלי!' זה הכוח של הAI הגולם יקום על יוצרו יש כבר כמה רובוטים שהרגו את המפעילים שלהם שמעתם בטח כן רובוטים עשו רובוט הפעילו אותו והוא קם על המפעיל. 

כמו היום שכתבו שאריה הרג את המגדל שלו היה לו מי שגידל אותו ליטף אותו ליטף עד שאכל אותו כן

ש. כן לי זה ברור אבל אבל 

הרב: אבל מה נעשה? אם הוא חכם כזה גדול אז זה בעיה להסביר לחכמים! 

ש. הוא לא מדבר עברית בעלי אמריקאי יהודי עברית 

הרב: הבנתי אני אומר אבל זה לא משנה באיזה שפה אם הוא חושב שהוא חכם גדול זה בעיה להסביר לחכם גדול 

ש. אם אתה רופא כזה גדול ומנהל חצי (1/2) אמריקה ואתה...

הרב: זה הבעיה אז יש מלא גאווה ואני יודע להשתלט על כל מצב וככה נופלים... גם ביידן (נשיא ארצות הברית לשעבר) חשב שהוא אדם גדול הוא שלט על כל אמריקה לא חצי והנה הוא נפל גם קמלה האריס (Kamala Devi Harris) חשבה שהיא כבר יכולה לחייך בכל מקום... אבל עכשיו הפרצוף שלה השתנה קצת... כן אני מודה לך על השאלה 

ברכה למבחני רפואה — הצלחה ותועלת ליהודים

ש. תודה הרב, יש לי מבחנים ממשלתיים אני רוצה ברכה לעבור כל המבחנים

 הרב: מבחנים במה?

ש. רפואה

הרב: רפואה שיהיה בהצלחה ולתועלת היהודים

שואלת וקהל: אמן אמן אמן

הרב: כן שאלה אחרונה כן יש עוד? איפה הבחור פה תן לבחור פה חצי עברית חצי ידיש יאללה 

שותפות עם הקדוש ברוך הוא – סבלנות בפתיחת עסק וברכה לרפואה שלמה

ש. אני שומע לשיעורים של הרב כמה זמן!

הרב: לשירים או לשיעורים

ש. שיעורים 

הרב: לשיעורים כן 

ש. לפני זמן הרב אמר שצריך להיות שותף עם הקדוש ברוך הוא (...)

הרב: נכון

ש. וליתן חצי (1/2) מההכנסה ואמרתי...

הרב: זה הפטנט של הרב שטיינמן (כתבה ליום השנה...) לא שלי!

ש. כן אבל לא ידעתי ואמרתי זה לאשתי ובאותו זמן אשתי פתחה עסק חדש והיא אמרה: שהיא תתן יתן חצי וזה יותר משנה ולא ראה ההצלחה בכלל!

הרב: למי אתם נותנים את החצי?

ש. לאלמנות ויתומים

הרב: לאן?

ש. אלמנות ויתומים

הרב: אלמנות ויתומים? אל תתייאש! אם אתה נותן לאלמנות ויתומים אל תתייאש יש לך שותף שיעמוד בהתחייבות

ש. מה יעשה עכשיו?

הרב: מה זה מה תעשה?! מה זה מה תעשה

ש. זה כבר יותר משנה 

הרב: אז מה אם זה שנה?! מה, כל מי שפותח עסק אז תוך שנה הוא כבר מרוויח?! יש כאלה שאומרים שעד שלוש (3) שנים אם אתה מחזיר את הקרן - זה מצב טוב! נכון? מי שפתח עסק יודע מה שאני אומר אבל אתה רוצה כבר תוך שנה כבר להרוויח כבר חצי אמריקה... סבלנות

ש. אפשר ברכה?

הרב: כן

ש. ילד שלי יש לו בעיניים יכול...

הרב: לא משנה, שמו ?

ש. אברהם 

הרב: אברהם 

ש. בן חיה ליבה 

הרב: בן חיה ליבה, בזכות שאתם נותנים חמישים אחוז (50%) לאלמנות ויתומים רפואה שלמה בעיניים

קהל: אמן!

הרב: תהיו בריאים תודה רבה לכם 

[מחיאות כפים]

הרב: שלום היה בתיגנש היה בת בת הגנשת בת הגשתד שנדלדבורה תזכה לזרע חי וקיים מהרה... בשורות טובות, תעשה מה שאמרתי.

סוף.