קווינס - קדושת בית הכנסת ותפילה ביחיד

תוכן עניינים: הקדשות לתורמים הי"ו | תפילה | כשהציבור מתאחד – השפע רב והכוח עצום | רבי אלחנן בחר להצניע עצמו בימי הדין! | כוח של ציבור הוא עצום! | מים בצבע יין – סכנת היחיד מול המלך | תפילת רבים – מתקבלת בלי מלאכים ובלי תנאים | גם החללים בכתר – חלק מהתפילה | בציבור – אפילו החוטא נענה | תפילת הָעַרְעָר – מקטרגים עליה | בתפילה בציבור – הזכויות מתחברות | פסק הרב פיינשטיין: תפילת יחיד – לא תמיד נחשבת תפילה | השל"ה: מי שמזלזל בתפילה בציבור – טוב לו שלא נברא! | הרב זלמן מירליש: הפסד כסף לעומת זכות תפילה בציבור | תפילת מנחה שווה מיליון – חשיבות התפילה בציבור | הרב מרדכי לבטון: יותר טוב לקנות תפילה בציבור מאשר לימוד לאחר מותו | כשנאלצים להתפלל ביחידות: חשיבות הדקדוק המדויק להצלחת התפילה | תפילה בציבור – "עֵת רָצוֹן" והכוח להעביר לפני המלך | עכשיו קדושת בית הכנסת; | השליטה על הבריאה – הנעליים כסמל לשליטה על דומם, צומח וחי | למה חולצים נעליים במקום קדוש? – הכנעה מול קדושת הדומם והשכינה | קדושת המקום – יעקב אבינו ויתר על הכל ולא רצה לישון שם | מעלת בית הכנסת – "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן" וקדושת התורה | הקדושה ששורה בבית הכנסת; | עונש שיחת חולין בבית הכנסת – כתר קוצים במקום עטרה | האדמו"ר מצאנז: מי שאינו יכול לשתוק בבית הכנסת – ישאר בביתו אפילו בכיפור | איסור שיחת חולין בעת חזרת שליח הציבור – עוון חמור, עד כדי תוכחה קשה והשגחה נוקשה בבית הכנסת. | הגאון יונתן איבישיץ על השחתת קדושת בית הכנסת בשיחת חולין – כמו השלכת בוץ על כתליו. | בית הכנסת אייזמן אנטוורפן – שקט קדוש שהציל אותו בשואה | שיחת חולין בזמן תפילה – עוון חמור המעכב גאולה | השח בשעת התפילה – לא מצטרף למנין! | שקט בקודש — בבית הכנסת לא מקשקשים כמו בקונצרט! | האר"י הקדוש – זהירות מוחלטת מדיבור בבית הכנסת | גזרות חמלניצקי – סיבתן שיחת החולין בבית הכנסת | עניין מופלא בקדושת בית הכנסת והשתיקה בעת התפילה; | החפץ חיים נגד שיחת חולין בבית הכנסת – “ידיי נקיות מול בית הדין העליון” | הדיבור בתפילה הוא חטא! | הרב צדקא: איסור שיחת חולין בבית הכנסת בכל עת | [חלק השו"ת] למי שיש שאלות? בבקשה! | שיחה דרמטית על ברכה למשפט לנאשם בעבירות, כשהרב קורא לפעול מהר (חלק א'). | השואל מקבל על עצמו שלא לדבר בבית הכנסת גם אם קשה! כי זה כבוד המקום ומונע צרות. | ברכה ותמיכה לרוני בן רוזה המתחזק לקראת משפטו, עם קריאה לתשובה שלמה ולעבודות שירות. | תתפלל בקצב שלך – תפילה בכבוד עדיפה על מהירות. | להיכנס עם חיוך למשפט נגד "הוּבֶּר" | הרב מברך: שלי וליסה יזכו לזיווג הגון ומהרה | אין לצייר את הקדוש ברוך הוא — הוא בכל מקום ונשמתנו ממנו. פשוט מתפללים והוא שומע.

בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הקדשות לתורמים הי"ו

רפואה שלמה מהרה לישראל בן אסתר, השם יעביר את המחלה ממנו לארדואן וירפא אותו ויקים אותו ממיטת חוליות לחיים טובים ושלום [קהל: אמן] הצלחה רבה בכל העניינים לאורן בן אברהם, לגאולת עם ישראל ברחמים מהרה. הערב גם יהיה לעילוי נשמת הורי מנוחתם עדן.

תפילה

אנחנו נדבר על תפילה בציבור, תפילת יחיד וקדושת בית הכנסת.

כשהציבור מתאחד – השפע רב והכוח עצום

"וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב) דורשים חכמים בירושלמי כתוב: "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים" (בראשית מב, ה) כמה הם היו? עשרה (10) 10 אחי יוסף ירדו מצרימה, גם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" זה 10. מכאן: שכל דבר שבקדושה אינו נאמר אלא בעשרה. 

ולומדים רבותינו את הקדיש והקדושה וכל כיוצא בהם אומרים בעשרה. אז צריך תמיד מניין של יהודים אפילו שדברים יכולים להעשות ביחיד כוחם מוכפל עשרות מונים אם הם נעשים במניין ובציבור ולא ביחידות. 

מכאן כשאנחנו יושבים כרגע כאן כוחנו גדול ועצום לאין שיעור!

איך זה עובד? 

התורה אומרת: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ" (ויקרא כו, ח) רש"י תמה במקום: 'איך הולך החשבון?! אם חמישה (5) רודפים מאה (100) פירושו של דבר פי עשרים (20), "וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ" 100 מכם כפול 20 זה אלפים (2,000) לא עשרת אלפים (10,000) אז איך כתוב ש: "וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ" שזה 10,000?! 

אלא אומר רש"י: 'אינו דומה מועטים העושין את התורה למרובין העושים את התורה!' זאת אומרת מעלת הציבור גדולה פי כמה וכמה ממעלתו של היחיד ולא באופן יחסי זאת אומרת פי כמה וכמה; ככל שהציבור יותר גדול אז כוחם הרבה-הרבה יותר גדול! 

הגאון רבי חיים שמואלביץ "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) אומר: גם צדיק מופלג עלול להזדקק לזכויות רבות כדי להשיג מה שציבור מסוגל להשיג בלי אותם זכויות! לצדיק גדול יש זכויות רבות אבל הוא צריך גם כן כוח של ציבור כי כוח ציבור לא צריך את כל הזכויות המרובות בשביל להצליח להשיג מאת השם את מה שהוא רוצה. 

משה רבנו עלה להר סיני "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (שמות כד, יח) מי המתין לו למטה? - יהושע בן נון מחוץ למחנה וכתוב דבר מדהים! "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ" (תהלים עח, כה) – זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל!' מה פירוש? 

לכל עם ישראל ירד מן, זכויות של הציבור גדולות מאוד ירד להם מן, עומד לו בן אדם יחיד ומחוץ למחנה יורד לו גם מן! זאת אומרת היה צריך יהושע בן נון זכויות כל כך גדולות שירד לו מן כנגד כל עם ישראל!! אבל אם הוא היה בתוך עם ישראל לא היה צריך את כל הזכויות האלה, מעלתו הייתה גדולה מאוד וירד לו מן כנגד זה, אבל הוא ניצל הרבה מהזכויות שלו בשביל זה. 

בזוהר הקדוש כתוב: 'בשעה שמידת הדין מתוחה בעולם אין לאדם להזכיר עצמו לפני הבורא באופן פרטי' שלא יתפלל באופן פרטי בפרט שיש מידת דין מתוחה. מאיפה לומדים? - מהאישה השונמית התארח אצלה אלישע הנביא תלמיד של אליהו הנביא ורצה לגמול לה חסד על זה שהיא ארחה אותו. 

שאל אותה: "הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ"? (מלכים-ב ד, יג) - את רוצה שאני אדבר בשבילך עם מלך מלכי המלכים! איזה בקשה? את רוצה משהו?

 מה ענתה לו? 

אמרה לו: "לא, אין לי דבר "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת" (שם) זה היה בראש השנה והיא לא מסכימה, למה? - אני לא רוצה שתזכיר אותי באופן פרטי לפני הקדוש ברוך הוא אני בְּתוֹךְ עַמִּי יֹשָׁבֶת, מוטב לי להיזכר ולדון עם הכלל ולא באופן פרטי ואני נתמכת בזכות הציבור, אבל אם אני אצטרך להתמודד לבד עם מידת הדין יבדקו ויפשפשו: מה פתאום מגיעה בקשה נפרדת?! ואז יכול להיות שאני אמצא חייבת עדיף אל תבקש כלום אני נדונה עם כולם בראש השנה בלי בקשות פרטיות! אז למרות שהנביא הקדוש רוצה לעזור לה 

היא אומרת לו: 'לא!' רואים: שבשעה שיש דין כמו ראש השנה מתוח עדיף לאדם לא להיות באופן פרטי אלא להכלל בתוך ציבור.

רבי אלחנן בחר להצניע עצמו בימי הדין!

 ויש מעשה מדהים עם הגאון רבי אלחנן וסרמן "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) שהזמינו אותו בימים נוראים לעלות לתורה והוא לא הסכים! בדרך כלל כשמזמינים לתורה לא מסרבים חס ושלום מקצרים ימים למי שלא מסכים לעלות "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" (דברים ל, כ) 

אז שאלו אותו: 'למה?'

 הוא אמר: 'אני לא רוצה להתבלט בימים האלה אני מעדיף להסתתר ולהצטנע "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת" '

כוח של ציבור הוא עצום! 

אומרת הגמרא: 'אמר רב שמואל בר איניה משמיה דרב: 'מנין לגזר דין של ציבור שאינו נחתם?'

 הגמרא מקשה: 'אינו נחתם?! הרי כתוב: "נִכְתָּם עֲוֺנֵךְ לְפָנַי" (ירמיה ב, כב)

 מתרצת הגמרא: 'אף על גב שנחתם נקרע! שנאמר: "כַּהשם אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד, ז)

 מקשה הגמרא: "דִּרְשׁוּ השם בְּהִמָּצְאוֹ" (ישעיה נה, ו) כלומר לא בכל זמן מצוי השם לקוראיו אז איך זה שכתוב בפסוק: "בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" שמשמע שהוא תמיד מצוי?

 הגמרא מתרצת: 'זה ביחיד וזה בציבור; לציבור מצוי הקדוש ברוך הוא תמיד, אבל יחיד אינו מצוי'. 

שואלת הגמרא: 'אז לתפילת יחיד מתי מצוי הקדוש ברוך הוא'?

 אומרת הגמרא: 'בעשרה ימים בין ראש השנה ליום הכיפורים' אז תפילתו של יחיד אינה מקובלת בכל ימות השנה רק אם יש לו זכויות מרובות אבל בעשרת הימים בין ראש השנה לכיפורים מקובלת גם של היחיד בכל מצב! אבל תפילת רבים מקובלת תמיד ולא מדקדקים בזכויות של הציבור! 

הגמרא בתענית אומרת: 'כאשר אדם מתפלל בציבור תפילתו מתקבלת במרומים! גם אם לא נאמרה בכוונת הלב!! לעומת זאת תפילת יחיד בשביל שתתקבל חייבת להאמר בכוונה! ועם זכויות!!

 אומר רב אמי: 'אין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו! שנאמר: "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם" (איכה ג, מא) 

מקשה הגמרא מהדרשה של שמואל הפסוק בתהילים אומר: "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ: וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ" (תהלים עח, לו-לז) אף על פי כן: "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן" (תהלים עח, לז) רואים מפה: שגם בלי כוונת הלב מתקבלת התפילה ברחמים?

 אז מתרצת הגמרא שוב פעם: 'כאן ביחיד כאן בציבור; תפילה של יחיד לא מתקבלת רק כשהיא נאמרת בכוונה! "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם" אדם צריך לשים ממש את נפשו בכפו בכוונה זכה וטהורה בשביל שהיא תתקבל. אולם התפילה של הרבים מתקבלת גם בלי כוונת הלב ועליה, על תפילת הרבים אמר שמואל את הדרשה הזאת שאפילו שפיתו אותו בלשונם ומכזבים וליבם לֹא נָכוֹן אף על פי כן "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן" זה לרבים. 

מים בצבע יין – סכנת היחיד מול המלך

נותנים על זה משל; 

מלך אחד ביקש שביום פלוני עד חצות יום יביאו לו את היין הכי משובח! כל אחד יתאמץ להביא יין הכי משובח, כל העם רצו-רצו רצו עד חצות הביאו, היה שמה עני לא היה לו מאיפה להביא אז הוא לא הביא פתאום הוא רואה את החבר שלו חוזר

 שואל אותו: 'מה עשית?'

 אומר לו: 'אני אין לי גם כן מה להביא מה עשיתי? לקחתי מים צבעתי אותם בצבע אדום ונתתי עם כולם' 

אמר: 'תשמע זה רעיון!' 

הלך מילא גם כן רץ אבל כבר סגרו שתים עשרה (12:00) סגור דופק-דופק חזק זה 'כן'? 

'לא הספקתי זה...' 

'טוב בבקשה!' לוקחים 

המלך אומר: 'מי זה שהגיע כל כך ולא ויתר לתת לי את היין המשובח תשפוך קצת נטעם' טועם יורק את הכל והכל "וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ" (אסתר ז, י) הוציא אותו להורג 'מה, אתה מזלזל במלך?! אתה לוקח מים מערבב עם זה בוץ ואתה נותן למלך?!'

 כשזה בא עם הציבור אז לא בודקים בסדר זכות הציבור זה הכל ביחד מעורבב אין בעיה אבל כשאתה בא ביחיד בודקים, בא במיוחד זה מגיעה תפילה מאוחרת במיוחד?! נו, צריך לבדוק: למה הוא התאמץ לבד? כנראה יש לו מה להגיד... בודקים את זה, בדרך כלל זה לא עובר ואז מקבלים עונש. 

תפילת רבים – מתקבלת בלי מלאכים ובלי תנאים

עוד חילוק יש בין תפילת יחיד לרבים; תפילת יחיד צריכה סיוע של מלאכים וזה תלוי בהם! אבל תפילת רבים עולה עד כיסא הכבוד בלי מלאכים!! 

אומרת הגמרא בסוטה: 'תפילה היא אחד מן הדברים שמותר לומר בכל לשון כי זה בקשת רחמים ואין מניעה לומר בכל לשון!' 

אבל הגמרא מקשה מדברי רב יהודה שאומר: 'לעולם אל ישאל אדם צרכו בלשון ארמית! למה? - אמר רבי יוחנן: 'כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו' כי הם לא מכירים את הלשון. 

שוב פעם מחלקת הגמרא: 'כאן ביחיד כאן בציבור' 

רש"י אומר: 'היחיד צריך שיסייעו לו מלאכים!' אז לכן שלא יגיד בלשון שהם לא מבינים אם הוא יגיד בלשון ארמי הם לא מבינים לא יכלו לסייע לו. אבל ציבור לא צריכים מלאכים לכן הם יכולים להגיד את התפילה בכל לשון. אז מפה רואים: שלא פשוט להעביר תפילה ביחיד; צריך מלאכים, צריך כוונה צריך לישא כַּפָּיִם, אבל לציבור הקדוש ברוך הוא מצוי בלי מלאכים והתפילות עולות עד כיסא הכבוד! אפילו אם לא הייתה כוונה שלמה בשעת שהתפללו. 

גם החללים בכתר – חלק מהתפילה

עוד דבר, תפילת רבים מתקבלת גם כשיש רשעים בין המתפללים! ואפילו התפילה של הרשעים מתקבלת בזכות תפילה שבציבור, אבל תפילה של יחיד צריך שיהיה ראוי גם מצד מעשיו לא רק שיהיה כוונה בתפילה. 

מי שמתפלל אחר הציבור, אומר המדרש: 'מעשיו נפרטין' זאת אומרת הוא לא מתפלל איתם אז מדקדקים ופורטים את זה לפרטים לבדוק אם היא ראויה. תפילה של רבים נכנסת למעלה בלי שום עכבה! 

יש לזה הסבר נפלא! אחד מהמגידים הסביר: איך תפילה של רשעים מתקבלת? אז מה אם היא נמצאת בתוך ציבור?! אבל זה תפילה של רשעים איך זה מתקבל? 

הוא אומר: שמכל התפילות עושים כתר לקדוש ברוך הוא כל אחד בא עם הזכויות שלו עם הכוונות שלו עם הבקשות שלו והקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של בניו, תפנה אלי, האבא רוצה שיפנו אליו שיבקשו ממנו, הוא רוצה 'אתה חונן' הוא רופא הכל הוא נותן, וזה עושה לו כתר! 

אז הוא אומר: כל אחד שמתפלל זה כמו יהלום! והתפילה שלו כמו יהלום אז בכתר יש יהלומים של המתפללים אבל כרידוע בכתר יש גם חללים כן בין אבן לאבן יש חללים התפילה של הרשעים זה החורים החללים שיש בכתר אבל זה גם כן נותן צביון לכתר כתר בלי חללים זה גוש סתם אבל אם יש חללים אז זה יוצא יפה כתר יפה! אז הרשעים גם מקשטים את הכתר.

בציבור – אפילו החוטא נענה

 כותב הרמב"ם בהלכות תפילה: 'כשאנחנו עומדים על הצורך החיוני בתפילת הרבים תפילת ציבור נשמעת תמיד אפילו שיש בהם חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס תפילה של רבים! לכן כל אחד צריך לשתף עצמו עם הציבור ולא להתפלל יחידי כל זמן שהוא יכול להתפלל בציבור וישכים ויעריב לבית הכנסת שאין תפילה של אדם נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת!' אומר הרמב"ם.

 בהלכות תשובה הוא כותב: כמה מעולת מעלת התשובה אמש היה חוטא זה מובדל מהשם אלקי ישראל צועק ולא נענה! שנאמר: " גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ" (ישעיה א, טו) היום חזר בתשובה מודבק בשכינה! שנאמר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּהשם אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד) צועק ונענה מיד! שנאמר: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיה סה, כד) לכאורה יש פה סתירה! בהלכות תפילה כותב הרמב"ם: שתפילה של החוטא מתקבלת כשהוא בציבור! בהלכות תשובה הוא כותב: 'אמש היה חוטא צועק ולא נענה! עכשיו הוא צועק ונענה!!' ?! 

אין סתירה! בהלכות תשובה דיבר הרמב"ם על רשע שמתפלל ביחידות, רשע כזה צועק ואינו נענה. אבל ברכות תפילה מדבר הרמב"ם על רשע שמתפלל בציבור והתפילה שלו מתקבלת למרות חטאיו! 

תפילת הָעַרְעָר – מקטרגים עליה

הגמרא בברכות אומרת: 'מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילה של רבים? שנאמר: "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס" (איוב לו, ה) כותב הגאון מוילנה: 'אפילו יש בהם אדם אחד (1) רשע מכל מקום השם לא מואס בתפילתם! כמו שיש "חלבנה" בתוך סמממני הקטורת והיא ריחה רע! בכל אופן ריח הקטורת הוא מדהים! עם הריח הרע הזה והיה מגיע ארבעים (40) קילומטר עד יריחו מירושלים! הריח של הקטורת נשים לא היו צריכות להתבשם בכלל. אבל תפילת יחיד כשאינו הגון מואס הקדוש ברוך הוא בתפילתו. 

על פי היסוד הזה המתפלל ביחידות מעורר ביקורת על עצמו בשמים: האם הוא כשר במעשיו?! 

ואומר רבי חיים מוולואז'ין על המשנה באבות: 'וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ' (אבות ב, יג) – 'אל תגרום לעצמך להחשב רשע כשאתה מתפלל בפני עצמך לבד ביחידות כי אם אתה עושה זאת בודקים אותך בשמים ואתה עלול להמצא רשע!'

השל"ה הקדוש אומר את הפסוק של דוד המלך בתהילים: "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם" (תהלים קב, יח) למה מתחיל ביחיד (תְּפִלַּת) ומסיים ברבים (תְּפִלָּתָם)?

 יש תפילה של יחיד, יש תפילה של רבים; "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר" זה היחיד! מה זה 'ערער'? - יש צמח שהוא גודל במדבר לבד! אבל יש פה ערער - יש מערערים על התפילה שלו הרבה מקטרגים! "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר" כשזה תפילת יחיד יש מקטרגים: 'מי הוא?! באיזה רשות הוא מתפלל לבד?! למה הוא לא הלך לבית הכנסת? זה שכן רע! יש בית כנסת לידו והוא לא הולך! למה?' מקטרגים עליו זה "תְּפִלַּת הָעַרְעָר". 

אבל תפילת הרבים "וְלֹא בָזָה" השם לא מבזה אֶת תְּפִלָּתָם של הרבים. 

בתפילה בציבור – הזכויות מתחברות

עוד מעלה יש לתפילה בציבור: כל אחד ואחד יש לו מעלות משלו; יש אחד בעל חסדים יש אחד בעל צדקה יש אחד מכבד את הבריות יש אחד ותרן יש אחד מכבד את הוריו יש כל אחד יש לו מעלות מסויימות שהן מיוחדות לו! מה קורה כשמתפללים ציבור כל המעלות של כולם מתאחדות יחדיו והם שייכות לכל אחד!! אז זאת אומרת כוח הציבור זה לא רק כוח הפה והתפילה והכוונה, גם הזכות המשותפת של כולם שהתאחדו ביחד. אז זה גם צריך לקחת בחשבון כשהולכים להתפלל בציבור, אז ככל שהמניין מיוחד יותר אנשים טובים יותר וכולי אז הסיכויים של התפילות שיתקבלו יותר גדולות יותר! 

פסק הרב פיינשטיין: תפילת יחיד – לא תמיד נחשבת תפילה

הרב פיינשטיין "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) מסביר: מה הקדושה של כוח של ציבור? ועכשיו תקשיבו טוב! בספר אגרות משה (אורח חיים חלק ג סימן ז) שאלו אותו: אחד שהוא מרגיש שרק שהוא מתפלל יחיד הוא יכול לכוון ליבו לשמים יותר ממה שהוא באמצע התפילה בציבור! הוא שואל: מה לעשות; להעדיף בציבור או תפילה עם הכוונות שלו ביחידות? 

השיב לו הפוסק הגדול הרב משה פיינשטיין: 'אם בציבור אתה מכוון את הכוונה ההכרחית מוטב להתפלל בציבור! למרות שביחידות אתה מסוגל לכוון הרבה יותר, למה? הוא אומר לו: המתפלל ביחידות לא מובטח לו שתתקבל התפילה! אדם שהתפילה שלו לא תתקבל בשמים הוא לא יצא ידי חובת תפילה! הוא לא התפלל. שמעתם? הוא לא התפלל. הוא התכוון אבל התפילה לא התקבלה 'לא התקבלה' פירושו: הוא לא התפלל. אז זאת אומרת הסכנה שכשאתה מתפלל ביחידות אם התפילה שלך לא מתקבלת למעלה אתה בעצם לא התפללת. אבל אם אתה מתפלל ביחידות אפילו אם לא כיוונת היא מקובלת התפללת, אז למה שאדם יסתכן?! למה שאדם יסתכן???

השל"ה: מי שמזלזל בתפילה בציבור – טוב לו שלא נברא!

 השל"ה הקדוש!... וואי וואי וואי... זה כבר מפחיד! אבל זה לא אני, זה הוא... השל"ה הקדוש אומר: 'אלה שמזלזלים בתפילה בציבור ולא מתחשבים בהלכה, ההלכה אומרת: 'אדם שיצא מן העיר עליו לטרוח לחזור לאחור שיעור מיל!' פירושו קילומטר כדי להתפלל במניין, נגיד יצאת מהעיר פתאום נזכרת: 'וואו עכשיו תפילת מנחה עוברת עוד מעט עוברת מה אני עושה? אני אעצור בדרך ואני אתפלל בצד? לא! אבל יש במרחק שמונה מאות (800) מטר אחורה יש בית כנסת! צריך לחזור אחורה!! צריך לחזור אחורה עד קילומטר'. 

הוא אומר: מי שמזלזל בזה וצריך לטרוח ללכת לאחוריו כדי להתפלל בעשרה והוא לא הולך - הוא אומר: 'טוב לו שלא נברא!' שמעתם? 'טוב לו שלא נברא' זאת אומרת בן אדם יש לו; מצוות, תלמוד תורה, אברך, הכל הוא לא חזר להתפלל בבית הכנסת הוא העדיף להתפלל בצד? – 'טוב לו שלא נברא!' וואי וואי וואי... עד כדי כך חשובה תפילה במניין! במניין!!

הרב זלמן מירליש: הפסד כסף לעומת זכות תפילה בציבור

 ורבי ישראל מאיר הכהן מראדין החפץ חיים הקדוש! תקשיבו מה הוא מספר, במשנה ברורה הוא פוסק פסקים! פוסק פסקים לא מספר סיפורים, פוסק פסקים!! ורוב בית ישראל הולכים על פיו!!! אבל תקשיבו טוב! תפתחו בסימן צדיק סימן קטן כט, הוא כותב ככה: 'מעשה...' מספר מעשה: 'מעשה בגאון מורנו הרב זלמן מירליש אב בית דין קודש המבורג פעם אחת הלך לבית הכנסת מעוטר בטלית ותפילין כדרכו ופגע בו אדם אחד שהיה לו למכור אבנים טובות ורצה שילך עמו לביתו: 'בוא נלך הביתה עכשיו אני מביא לך אבנים טובות עסקה שווה הון!'

 הגאון השיב לו: 'תמתין עד שאני אצא מבית הכנסת' 

בתוך כך מכר אותם לאחר והאחר הרוויח אלפים ושמח הגאון שמחה גדולה שהשליך מנגד ממון רב עבור תפילת ציבור!!' 

הסיפור המופלא הזה, הסוף שלו מעורר עד מאוד, לא רק שהגאון רבי זלמן אף בית דין בקהילות המבורג סרב להרוויח ממון רב רק משום שטרם התפלל בציבור, אלא כאשר התברר לו שהוא הפסיד ממון רב והעסקה הרווחית לא תצא כבר אל הפועל, התמלא שמחה עצומה שזכה לבוז לכסף ולזהב עבור תפילת הציבור! 

תפילת מנחה שווה מיליון – חשיבות התפילה בציבור

הרב גלינסקי זכר צדיק וקדוש לברכה אומר על מעשה דומה שהיה עם מישהו שהפסיד הרבה-הרבה הרבה כסף בגלל תפילת מנחה שלא רצה להפסיד אותה - הוא אמר: 'שבשמים כל תפילת מנחה שלו נחשבת כסך שהוא הפסיד!' נגיד הפסדת עסקה של מיליון (1,000,000) מהיום כמה שווה המנחה שלך? - כל מנחה שווה מיליון! זאת אומרת אתה היית מוכן כל מנחה להפסיד מיליון-מיליון מיליון מיליון מיליון, כסף לא מדבר אליך, תפילה בציבור קודמת לכל! 

היו כמה יהודים חסידים שלא ויתרו על מנחה ומטוס נפל והם נשארו למטה והם לא הפסידו את המנחה אבל הרוויחו את החיים! אדם לא יודע מה טמון לו, אבל תפילה בציבור זה הגנה שאין כדוגמתו! וגם תפילות מתקבלות!! 

הרב מרדכי לבטון: יותר טוב לקנות תפילה בציבור מאשר לימוד לאחר מותו

הרב צדקה "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) [הרב יהודה צדקה] סיפר על ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי מרדכי לבטון "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) שהיה אב בית דין בארם צובא, בזקנותו לא יכול היה להגיע לבית הכנסת אז ארגנו לו מניין בבית בקביעות ושם היו מתפללים שלוש (3) תפילות יום אחד חורף איש לא יצא מביתו הוא המתין למתפללים הקבועים לא הגיעו. 

ביקש מהשמש: 'תעשה טובה! תצא לבתים של המתפללים תבקש שיבואו להגיע לתפילה' 

עשה כדברו חוזר אחרי שעה קלה אומר לו: "איש לא מוכן לצאת ביום חורפי כזה." 

הרב ניגש לשולחן שלף מהמגירה חבילה של כסף ואמר לו בקול רועד: 'במשך שנים אספתי פרוטה לפרוטה לאחר פטירתי שיתאספו בבית מניין של תלמידי חכמים יהגו בתורה וכל הכסף שאספתי יהיה בשביל שיהיה לפרנסתם לתקופה שהם ילמדו בבית שלי! עכשיו קח את הכסף ומוטב לי לקנות את התפילה בציבור מאשר לקנות לימוד לאחר מותי... לך לבתים של המתפללים תן להם את הכסף שיסכימו לבוא להתפלל איתי במניין!' 

הציבור הגיע, אבל אף אחד לא לקח את הכסף, כי הם הבינו עד כמה חשובה תפילה במניין בשביל הרב! שמעתם דבר כזה? אדם אוסף כל החיים שלו כסף, שאחרי שהוא יפטר יהיה מניין שילמדו בשבילו בבית. אבל לא להפסיד תפילה פעם אחת (1) בחיים בציבור - הוא מוכן לשלם את כל הכסף הזה שיבוא להתפלל איתו ולא יפסיד! ועדיפה לו תפילה בציבור אחת בבית מכמה חודשים שילמדו אחר כך בשבילו אחר פטירתו!! נו, וזה מספר הרב יהודה צדקא על הצדיק הזה. 

טוב עכשיו אדם נאנס, נאנס והוא נאלץ להתפלל בבית יחידי מה עליו לעשות בשביל שהתפילה תתקבל? קורה שיש אונס... 

כשנאלצים להתפלל ביחידות: חשיבות הדקדוק המדויק להצלחת התפילה

אז קודם כל צריך לדקדק היטב להוציא את המילים מהפה, לא כמו שמתפללים בציבור דרר... מהר, מילה במילה להוציא! ודבר חשוב שלצערי הרב הרבה מהספרדים לא מדקדקים, זה להוציא חית' ועין' חית ועין אם לא מתפללים בחית ועין אז יש הרבה שיבושים שהם קטסטרופה! נגיד אדם צריך להגיד "שמע ישראל" והוא לא אומר שמע הוא אומר שמה ישראל שמה ישראל שמה ישראל מה זה 'שמה' שמה זה השם שלה של הגברת שמה ישראל אבל אין שם של אישה ישראל אולי יש אני לא יודע אבל שמה ישראל.

 אישראל, אישראל זה בערבית יזראל, צריך להגיד "ישראל" יוד עם יוד' ישראל "שמע ישראל" ולהגיד: "השם אלוהינו" ולא אלואינו, אלואינו זה איננו אלואנו. "אלוהינו" צריך להשמיע את ההא'. "השם אחד" לא אככד, אכדד.. אין כזה מילה בעברית אין. 

ואחר כך צריך להגיד "ואהבת" צריך להגיד ואהההבת" לשמוע את ההא' ב: "ואהבת" וכן הלאה ולהגיד: "ולעובדו" לא ולאובדו אוי ואבוי... ולאובדו זה לאבד אותו, צריך להגיד "ולעובדו". 

"ועבדתם" לא ואבדתם אוי ואבוי...! ואבדתם?! צריך להגיד "ועבדתם". ולא להגיד "וחרף" זה לא יפה מילה לא יפה צריך להגיד "וחרה". ולא להגיד ביחד: וחרהאף כי אם אתה אומר אומר וחרהאף זה 'חרף' חרף זה כעס! ככה לא אומרים וחרף, חרפה. "וחרף אף" להפסיק ויש דיבוקים. 

בקיצור, כשאדם מתפלל לבד צריך לדקדק, להגיד ברור את המילים, לבטא אותם נכון, אם אתה רוצה שזה יתקבל... אבל אם אתה משגר סתם טררר... העיקר לגמור ודאי שהיא לא תתקבל 'וטוב לו שלא נברא!' אמר השל"ה הקדוש - אוי ואבוי...!

תפילה בציבור – "עֵת רָצוֹן" והכוח להעביר לפני המלך

 הזוהר הקדוש אומר: 'יש ממונה קדוש שעומד על הפתח והתפילות שבוקעות אווירים ורקיעים לבוא לפני המלך, אם זה תפילת רבים - פותח ומכניס את התפילה וכל התפילות נעשות עטרה בראש הצדיק! ואם היא תפילת יחיד - מגיעה לפתח ההיכל הממונה בודק אם היא יפה להכניס אותה למלך הקדוש. ואם היא לא יפה - דוחה אותה לחוץ ויורדת!' לכן אדם המתפלל ביחידות ידקדק מאוד בתפילה להרבות בכוונה כדי שהמלאך יעביר אותה לפני מלך מלכי המלכים. 

ו: 'תפילה בלא כוונה היא כמו גוף בלא נשמה!' אדם צריך לזכור עצה נוספת למתפלל, שיתפלל בשעה שהציבור מתפללים אז הוא כאילו מחשיב את עצמו כחלק מהציבור, אבל אם הוא מתפלל בשעה שכבר אין ציבור ואין כלום - זה בעיה יותר חמורה! 

לכן כתוב: 'אמר רבי יוחנן משם רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) מה זה הכתוב: "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ השם עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) מתי זה עֵת רָצוֹן? - מתי שהציבור מתפללין זה עֵת רָצוֹן! אז זאת אומרת היחיד שנאנס וצריך להתפלל יחיד יכוון להתפלל בעת שהיא רָצוֹן בזמן שהציבור גם מתפללים כדי שתפילתו תעבור הלאה. ועל זה כתוב: "בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ" (ישעיה מט, ח) אם אתה מתפלל בְּעֵת רָצוֹן - השם יענה לך. 

ועוד, אם אדם נאנס ולא יכול היה להתפלל בציבור, עדיף שהוא יתפלל בכל מקרה בבית הכנסת! אפילו שאין כבר אף אחד, אין אף אחד די אבל עדיף מהבית שיתפלל בבית הכנסת. אלא אם כן אדם יחד לו בבית מקום שזה למקרים כאלה ויש לו גם ספר תורה וכולי וכולי אז זה בחינה, בחינה של בית כנסת גם כן.

עכשיו קדושת בית הכנסת; 

בית הכנסת זה מקום שמתכנסים בו היהודים לעסוק בקדושה האדירה של 'בית מקדש מעט'! לבית הכנסת יש קדושה של בית המקדש!! כתוב: כשהחריבו את בית המקדש והתנפצו אבניו, אז הזוהר הקדוש אומר: 'כל מקום שנפלה אבן שמה יקום בית הכנסת!' קדושת בית הכנסת היא קדושה חמורה!! ורבות מהנהגות שיש בבית המקדש נוהגות בית הכנסת והוא נקרא: 'בית מקדש מעט' וזאת אנחנו יכולים להבין: הקדוש ברוך הוא דיבר אל משה רבנו בסנה 

ואמר לו: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג, ה) המדרש אומר: 'כל מקום שהשכינה נגלת עליו - אסור בנעילת הסנדל!' 

גם יהושע נאמר לו: "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ..." (יהושע ה, טו) וכן הכהנים בבית המקדש הלכו יחפים!

בתימן היו מורידים את הנעליים חוץ מכבודכם מחוץ לבית הכנסת נכנסים בלי נעליים ומתפללים כך! 

למה אסור במקום קדוש להתפלל עם נעליים? 

להבין זאת בואו נראה מה זה הברכה: 'שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרַכַי' (ברכות השחר) הברכה הזאת נתקנה על זה שאנחנו אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על זה שאנחנו נועלים נעליים! 

אומרת הגמרא: 'כשנועל מנעליו יברך: 'שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרַכַי' יש הפוסקים: שביום הכיפורים אסור לנעול סנדל ולכן אין מברכים ברכה זו. הגאון מוילנא ברך ברכה זו רק במוצאי יום הכיפורים כשנעל נעליו. 

למה נתקנה הברכה הזאת 'שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרַכַי'?

הרב פונה לקהל: אם מישהו יודע את התשובה - מקבל ממני עכשיו מאתים דולר (200$)! כן? 

ש.... יש יש טומאה בימים ההם אז אומרת הגמרא היה טומאה באדמה אנשים היו פחות קיים אז בן אדם בלי נעליים זה היה דין של עבד הוא לא יכל להתקדש הוא לא יכל לברך הוא לא יכל אז הנעליים זה היה בעצם הניתוח שלו בין האדמה משקדוש ברוך הוא

הרב: לא שמעתי פירוש כזה אבל זה לא מה שאני מתכוון

ש... 100 

הרב: מי שרוצה לתת לו 100? - אני אשמח...

 תשמעו! 

השליטה על הבריאה – הנעליים כסמל לשליטה על דומם, צומח וחי

יש בבריאה; דומם צומח חי מדבר. הצומח ניזון מן הדומם, נכון הצומח יש אדמה ויש מים הוא ניזון וצומח. בעל חי אוכל את הצומח והאדם אוכל גם את הבעל חי. עד פה בסדר אז אנחנו מרימים את כל הבריאה עד אלינו! והבריאה משתבחת והופכת להיות אדם. האדם משתמש בכל הבריאה "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תהלים ח, ז) אנחנו עושים נעליים מעור, העור זה מבהמות; מנחש, מבהמה, מאחר. כשאנחנו נועלים נעליים אנחנו בעצם מראים שיש לנו שליטה על כל הבריאה! והקדוש ברוך הוא עשה לִי כָּל צְרַכַי, איך הוא עשה לי צרכי? - בדומם בצומח בחי כל זה צרכים שלי והנה אני משתמש בהם וכשאני נועל נעליים אני מראה שיש לי שליטה על כל הבריאה שאני לוקח את הבעל חי והופך אותו להיות נעליים שאני הולך איתם בזה אני מראה שיש לי שליטה על כל הבריאה ואני מודה לשם שנתן לי שליטה ועשה לִי כָּל צְרַכַי על ידי הדומם הצומח והחי ואני עושה את כל צרכי בהם. ואיפה זה מתבטא? - בנעליים שאני דורך על זה. 

כשאני מגיע למקום קדוש שיש את השכינה אני לא יכול להראות את השליטה שלי, פה אין לי שליטה! צריך להוריד את הנעליים תוריד את הנעליים תיכנס למקום הקדוש שמה אתה לא שולט, שמה יש את השכינה אז לכן משילים את הנעליים בכניסה לבית המקדש, לבית הכנסת, לכל המקומות הקדושים שיש בהם שכינה. 

אז זאת אומרת זה אומר השל"ה הקדוש. 

עכשיו אחרי שאנחנו מבינים את זה, אנחנו נבין את הפסוק שאמר דוד המלך: "כֹּל שַׁתָּה" הכל נתת "שַׁתָּה" זה שמת נתת "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תהלים ח, ז) זה הנעליים "צֹנֶה וַאֲלָפִים" (שם פסוק ח) זה צאן ובקר "כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי: צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם" (שם פסוקים ח-ט) הכל זה מתחת לרגליים של הבן אדם הוא שולט על הכל. 

למה חולצים נעליים במקום קדוש? – הכנעה מול קדושת הדומם והשכינה

אז עכשיו שואלים: למה במקום קדוש מסירים את הנעליים? בלבישת הנעליים אנחנו מראים שררה וממשלה 'שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרַכַי' שליטה מוחלטת בבעלי חיים, אבל במקום מקודש שהשכינה שורה בו עלינו להתייצב בהכנעה גמורה ומוחלטת ולא להראות שום גאווה וממשלה. 

רבי יוסף שאול נתנזון בעל שואל ומשיב אומר: 'במקום קדוש שהוא אַדְמַת קֹדֶשׁ הדומם מעולה יותר מן הצומח, מן החי וגם מן המדבר! במעמד הסנה הקדוש ברוך הוא אמר למשה: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" למה? - כי המקום קדוש! פה אין לך שליטה אפילו על הצד הדומם על הקרקע כי מקום שהוא קדוש - הדומם יותר קדוש אפילו מהאדם! לכן במקום קדוש חולצים את המנעלים וזה מראה על הקדושה הנשגבה של המקום שהיא נובעת מן הדומם. 

אבל אנחנו רואים מפה זהירות בקדושה של מקום והקדושה היא עצומה שאסור שתהיה הוראת גאווה כלשהיא של אדם. אז עכשיו נבין מה זה 'קדושת בית הכנסת' אנשים חושבים שבית הכנסת זה מקום שבאים משוחחים מדברים על הא ועל דא... תכף תראו כמה זה חמור! לא יאומן כי יסופר!!

 ובפרט כשנכנסים לתפילה ועומדים לפני מלך מלכי המלכים! 'דע לפני מי אתה עומד...!' - מי שמחייה את כולנו צריכים לעמוד בהכנעה מוחלטת בחיל וברעדה ובוודאי שלא לשוח בדברים בטלים ולזלזל במקום הקדוש. 

קדושת המקום – יעקב אבינו ויתר על הכל ולא רצה לישון שם

ועכשיו תשמעו דבר שהוא מהמם! 

יעקב אבינו בשעה ששהה בהר המוריה, הרב צבי פינקל הסבא מסלובודקה מבאר: היה מוכן יעקב אבינו לוותר על כל החלום יעקב עם כל ההבטחות האלוקיות ולא לחלל את המקום הקדוש שהשכינה שורה בו!! "מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב) מראים לו מחזות, את העתיד, את כל הארץ נתקפלה תחתיו שהכל יהיה שלו! ושהוא יהיה רגל במרכבה ודמות דיוקנו בכיסא הכבוד, מראים לו דברים שזה הבטחות אלוקיות שאין כדוגמתם! "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה"... (בראשית כח, יד) "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ..." (בראשית כח, טו) "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ" (בראשית כח, טז) – 'אל תקרא "מִשְּׁנָתוֹ" אלא ממשנתו'. יעקב מקיץ וואו... 

הוא אומר: "אָכֵן יֵשׁ השם בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" (בראשית כח, טז) – 'שאם יָדָעְתִּי לא ישנתי במקום הקדוש הזה!'

ארבע עשרה (14) שנה קודם הוא לא ישן, לא ישן בלילה, למד כל הלילות! 

ועכשיו הקדוש ברוך הוא כיבה את השמש, התחשב בו שהוא עייף והוא נרדם והוא ראה את החזון הזה של החלום עם כל ההבטחות. אבל כשהוא התעורר מה הוא אמר? – 'וואי...! "לֹא יָדָעְתִּי" אם הייתי יודע שהייתה פה שכינה לא הייתי ישן!' גם אחרי 14 שנה, גם שהוא לא ביקש לישון, גם שהוא נאנס וישן על ידי הקדוש ברוך הוא, עם כל החלומות, מוותר על הכל רק לא לישון במקום קדוש כזה!

 ויש אנשים עכשיו ישנים לי באמצע הדרשה... בבית הכנסת! יש כאלה באים לבית הכנסת בשביל לישון... כן, נהנים בקריאת התורה איזה כיף עכשיו ההוא ינגן לו ואני... הוא 'תעיר אותי בהפטרה...' 

יעקב אבינו לא מוכן! לא מוכן היה!! אם היה יודע - לא היה מוכן לישון, עם כל... ומפסיד את כל ההבטחות, אבל לא לישון במקום קדוש. 

מעלת בית הכנסת – "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן" וקדושת התורה

הגמרא מספרת: 'שרבא ביקש מרפרם בר פפא שיגיד לו איזה דבר מעולה שהוא שמע מרב חיסדא במעלת בית הכנסת. 

אז הוא אמר לו כתוב: "אֹהֵב השם שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב" (תהלים פז, ב) – 'אֹהֵב השם שערים המצוינים בהלכה - יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות! מיום שחרב בית המקדש אין לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע (4) אמות של הלכה!'.

 הוא ביקש ממנו לדעת מעלת בית הכנסת והוא אמר לו מעלה של התורה, איך זה מסתדר? איזה תשובה זאת?!

 אלא מפה מבינים: שאם משווים בין בית הכנסת לדברי תורה 'שהתורה שקולה כנגד כל המצוות כולם!' אז זאת אומרת שיש שייכות לבית הכנסת אצל תורה ובפרט שיש אומרים שהכוונה היא ללמוד תורה בבית הכנסת!! אז רואים: כמה מעלת הבית הכנסת גדולה שהיא משויכת לתורה הקדושה שהיא שקולה כנגד כל המצוות כולם. 

הקדושה ששורה בבית הכנסת;

 אם אדם ידע מה השכר העצום שמיועד למי ששומר את הפה מלשוחח חולין בבית הכנסת ואם ידע מה רע ומר גורלו של מי שאינו מקפיד על שיחה בבית הכנסת... אז תשמעו מה אומר בעל הטורים: "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת" (דברים כו, יט) 

עונש שיחת חולין בבית הכנסת – כתר קוצים במקום עטרה

אמרו רבותינו: 'עתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק!' הכוונה לתפילות של אותו אדם בהם יעטר הבורא את האדם בתפילות שלו על ראשו. 

אבל אומר בעל הטורים: 'אין הדברים אמורים אלא במי שנזהר לא לשוח שיחת חולין בבית הכנסת! מי שלא נזהר - מקיפים את ראשו בקוצים!!' הוא יהיה לעתיד לבוא על הראש עם כתר של קוצים - שכולם ידעו: זה דיבר שיחות חולין בבית הכנסת. 

חכמים מספרים שאחד התנאים ראה את אליהו הנביא עם גמלים רבים טעונים אף וחמה! 

שאל אותו: 'למי מיועד המשא הנורא הזה?'

 אמר לו: 'זה עונש למי שמדבר בבית הכנסת!'

 רבי יונתן אייבשיץ בספר יערות דבש כותב דבר מבהיל! 'שיחת חולין בבית הכנסת מונעת את התפילות של האדם מלעלות לשמים! כשאדם מטמא את פיו - זה נקרא: 'מטמא את פיו' בשיחת חולין בבית הכנסת עולה הבל פיו והופך להיות עב וענן ומסך חוצץ בעד תפילותיו!'.

 ובספר חרדים כותב: 'כי דיבור בעת התפילה גורם שלא תתקבל! ועוד מתאונן הנביא ישעיה ואומר: "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב" (ישעיה מג, כב) כל הקריאה שלך בתפילה זה לא אֹתִי, העיקר מה שמענין אותך זה שיחת החולין שאתה רוצה להעביר פה עם האנשים...

 חכמים החמירו באיסור שיחת חולין בבית הכנסת, עד שכף החיים פוסק להלכה (אורח חיים סימן קנא הלכה ח): 'מי שעושה כן, מדבר שיחת חולין - מוטב לו שלא יבוא לבית הכנסת כלל ועיקר!' אל תבוא, למה? – 'הוא חוטא ומחטיא! ומעורר קטרוג נורא השטן עומד לשטנו אומר עליו: 'וכי אין לו זמן לדבר דיבוריו עד שממתין שעת תפילה לשם כך?!'

האדמו"ר מצאנז: מי שאינו יכול לשתוק בבית הכנסת – ישאר בביתו אפילו בכיפור

 האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג אמר לצאן מרעיתו: 'מי שאינו מסוגל לשתוק בבית הכנסת משיחת חולין - יצמצם את שהותו אפילו ביום הכיפורים! בקשתי מופנית אל האברכים החסים על עצמם שיקבעו להם מניין מיוחד ושמה הדבר חמור כחרם של יהושע בן נון: שלא לסוח בעת התפילה! וגיליתי דעתי: מי שאינו יכול לעצור בעד רוח שפתיו - מוטב לו שלא יהיה בבית המדרש מ: 'ישתבח' עד אחר תפילת 'שמונה עשרה' אחר כך ילך הביתה! ולא ישוב לחלל את הקודש. מי שאינו יכול לעמוד בנפשו מלסוחח - אפילו ביום הכיפורים ישאר בבית ויתפלל ביחידות ויציל נפשו ממאות עבירות של שיחה בעת התפילה וקריאת התורה!'.

איסור שיחת חולין בעת חזרת שליח הציבור – עוון חמור, עד כדי תוכחה קשה והשגחה נוקשה בבית הכנסת.

 עלינו לדעת: לא רק בעת שמתפללים חל איסור לא לשוחח, גם בשעה ששליח ציבור חוזר על תפילת העמידה - שתיקה מוחלטת! פוסק מרן השולחן ערוך (בסימן קכ"ד הלכה ז') שימו לב מה הוא אומר! – 'לא ישיח שיחת חולין בשעה ששליח ציבור חוזר התפילה ואם סח - הוא חוטא! וגדול עוונו מנשוא!! וגוערין בו!!!'

 על הדברים החמורים האלה מוסיף המשנה ברורה, ציטוט מהאליהו רבה בשם הכל בו: 'אוי לאנשים שמשיחים בעת התפילה! כי ראינו כמה בתי כנסת נחרבו בשביל עוון זה!! ויש למנות אנשים ידועים להשגיח על זה'. 

מרן הבית יוסף אומר: 'עוונו גדול מנשוא!' משווה אותו לקין שרצח את הבל!! איפה ראינו תוכחת מוסר כזאת בשולחן ערוך?! רק פה! כמה זה חמור. 

תשמעו דבר מדהים!

הגאון יונתן איבישיץ על השחתת קדושת בית הכנסת בשיחת חולין – כמו השלכת בוץ על כתליו.

 משנת תקה' נחנך בעיר פראג בית כנסת מפואר ישן נושן אבל פרנסי הקהילה החליפו את קורות העץ הישנות בטיח לבן מחדש מאיר עיניים הייתה הוצאה גדולה מאוד בימים ההם כולם דיברו על השיפוץ המרנין. הגאון רבי יונתן איבישיץ עלה על התיבה ונשא דרשה בסיום השיפוץ, דיבר על מעלת בית כנסת, על הקדושה האדירה וסיים כך: 'ידידי ורעיי פרנסי הקהל הקדוש, טרחתם רבות שיפצתם את היכל השם בטוב טעם ודעת, אבל איך תגיבו אם תראו אדם נכנס לבית הכנסת נוטל בוץ סמיך שחור וזורק אותו לתקרה של בית הכנסת מטנף ומשחיר את פניה?! ודאי שתתמלאו זעם אחרון ותגרשו אותו מבית הכנסת ותזעקו חמס!

 אבל דעו נאמנה: כי דיבורים בטלים שמדברים הבריות בבית הכנסת - משחירים פי כמה וכמה את כותלי בית הכנסת! מעכירים את האוויר הקדוש ברוח של חולין וטומאה ומקלקלים ופוגמים בחוסן של בית מקדש מעט. עליכם לדעת: כשאתם רואים אדם סח שיחת חולין בבית הכנסת צריך להסתכל לו לפנים כאילו השליך עכשיו רפש ובוץ בתוך הכתלים הלבנים החדשים. 

ואני מגלה לכם: כי בתי הכנסת המפוארים שעמדו בפראג וחרבו ברבות השנים - לא חרבו אלא בעוון זה של דיבורים בטלים! 

בית הכנסת אייזמן אנטוורפן – שקט קדוש שהציל אותו בשואה

היה בית הכנסת בשם אייזמן בעיר אנטוורפן בבלגיה הוקם על ידי הרב אייזמן הוא היה קרוב של הרב שמשון רפאל הירש "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) התפללו שמה בנוסח אשכנז ושם הקפידו לא לסוחח שיחת חולין! דממת כבוד שררה שם קבוע, הוא היה ממוקם בין שני (2) בתי כנסת מפוארים; 'מחזיקי הדת' ו: 'שומרי הדת' בשואה הנוראה (לתפ"ץ) נפגעו שני בתי הכנסת על ידי הגרמנים הארורים לעומתם בית המדרש אייזמן ללא פגע! הוא ניצול בגלל ששמרו שמה שלא לדבר שיחת חולין. 

שיחת חולין בזמן תפילה – עוון חמור המעכב גאולה

אם נתבונן בלשון של השולחן ערוך, שאמרנו: 'לא יסיח שיחת חולין בשעה ששליח הציבור חוזר לתפילה ואם סח הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערין בו' - פעם יחידה (1) שאנחנו מוצאים את מרן אומר דברים כאלה! למה הוא השתמש בלשון חריף כזה שהוא לקוח ממאמר של קין לקדוש ברוך הוא אחרי רצח הבל! שאמר: "גָּדוֹל עֲוֺנִי מִנְּשׂא" (בראשית ד, יג) 

אלא השולחן ערוך רומז: שעברה זו של שיחת חולין בעת תפילה חמורה כל כך שהיא דומה לרצח! לשפיכות דמים ונטילת נפש. 

מאיפה זה? 

אומר הדרכי משה על פי האר"י הקדוש: 'על ידי דיבור בעת התפילה נבראים כיתות מלאכי חבלה שממיתים את הבריות בעת הדֶּבֶר רחמנא לצלן! מי שסח בעת תפילה - ידע שיש עליו עוון רציחה! כי בשיחתו גורם לבריאת מלאכי חבלה שנוטלים נפשות בני אדם. 

אבא של השל"ה הקדוש כתב על העבירה הזאת דברים מבהילים במיוחד! והוא כותב כך: 'האלוהים! בכל העבירות לא ראיתי כהנה וכיוון שעבירה זו נעשית לפחות בשניים (2) אז המסוחח הוא כירבעם בן נבט חוטא ומחטיא! ועוון זה מעכב את הגאולה!!' בכל העבירות לא ראיתי כהנה, זועק אבא של השל"ה הקדוש וזה כמלך שהעמיד עגלי זהב לעבודה זרה!! מעכב את הגאולה!!!

 עוד יותר חמור! 

השח בשעת התפילה – לא מצטרף למנין!

המדברים שיחת חולין בשעת התפילה – הט"ז פוסק להלכה: 'אנשים האלה לא מצטרפים למניין!' פשוטו כמשמעו. וככה הוא אומר: 'השוטים האלו שעושים איסור בהפסקת שיחה בטלה אשר גדול עוונם מאוד ובאמת אני אומר: שחלילה להצטרף עם אנשים פושעים כאלה כשאין מניין זולתם!' אין מניין? אל תצרף אותם! אל תתפלל במניין, לא מצרפים אנשים כאלה 'מוטב להתפלל ביחידות מאשר להצטרף למניין עם אנשים פושעים ושוטים המפסיקים בשיחה בטלה באמצע התפילה!'.

 המגיד מקוזניץ' אומר: 'מי שמדבר בבית הכנסת הוא ממש כמורד במלכות! מחציף פניו ומזלזל במלכות'.

 צריך להיזהר לא לדבר בבית הכנסת שום דיבור קל, חוץ מן התפילה. כי כשמדבר דברים בטלים דומה שמדבר עם המלך והופך פניו ממנו ואומר: 'אדוני המלך אי אפשר לדבר איתך עכשיו!'... והוא פונה לחבר שלו מדבר איתו שיחת חולין באמצע התפילה שמדברים עם המלך – 'ובזה הוא דוחק את רגלי השכינה!'.

 כותב הרמח"ל הקדוש (במסילת ישרים פרק יט): 'כמו כן כיבוד בית הכנסת ובית המדרש שאין די שלא ינהג בהם קלות ראש, אלא ינהג בהם כל מיני כבוד ומורא בכל מנהגיו ובכל פעולותיו וכל מה שלא היה עושה בהיכל מלך גדול - לא יעשה בהם!'.

 אז זה דבר פשוט. 

שקט בקודש — בבית הכנסת לא מקשקשים כמו בקונצרט!

אתם יודעים אלה שהיו בזמן השואה תכף נשמע מה הם אומרים, אבל הם אומרים: הקטרוג הכי גדול, הכי גדול זה אתה הולך לקונצרט, זבוב לא נכנס! [שקט] יש סימפוניה שקט אסור להשתעל אין אפצ'י לא זזים, זהו, קודש! סימפוניה... אתה בא לבית הכנסת עכשיו אומרים את הדבר הגדול ביותר שיש: 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'... רוצים כבר שהקדוש ברוך הוא יתגלה בכבודו ותבוא הגאולה לעולם! ואנחנו מבקשים על זה 'יתגדל' על הפסוק: "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי השם" (יחזקאל לח, כג) אז אנחנו מחכים לרגע הזה! ואנשים מקשקשים בתוך זה מדברים שטויות וזה 'ועלו המחירים והזמנתי מהאמזון וזה תרצה גלידה? יש משהו טוב ברחוב זה משמה...' - מה אתה מדבר שטויות?! תגיד, מה עכשיו מצאת לדבר?!

 בקונצרט לא היית מעיז לדבר ככה! קונצרט זה קדוש קדוש אסור אסור אסור... אבל כשאומרים: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג) ישר אחרי זה הוא מתחיל לדבר רק החזן אומר: 'אתה חונן לאדם דעת' - ההוא כבר נהיה פסיכי...

 המגיד מקוז'ניץ גילה לנו: כי עוון זה של שיחת חולין בבית הכנסת בעת התפילה חמור כל כך עד שהוא מעכב את התפילה של כולם להתקבל! והוא אומר: 'ואף שאר העם המתפללים בכוונת תפילתם גם כן יוכל להיות שלא תקובל חס ושלום תפילתם בעוון האחרים שמדברים בשעת התפילה!'.

האר"י הקדוש – זהירות מוחלטת מדיבור בבית הכנסת

 האר"י הקדוש לא היה מדבר... ככה מעיד עליו המהרח"ו (רבי חיים ויטאל): 'נזהר בתכלית הזהירות לא לדבר כלל בבית הכנסת אפילו לא בשעת התפילה! וכמעט שאפילו בדברי מוסר ותוכחות ותשובה לא רצה לדבר שלא ימשך מזה דיבור חול'.

 וכותב החיד"א הקדוש (בלב דוד) שהרמ"ק (זה היה ריבו של האר"י הקדוש) הרמ"ק והאר"י פסקו הדיבור בבית הכנסת אפילו בדברי תורה! שלא להיגרר... זהירות מופלגת ואדירה שהובילה למיעוט שיחת דברי מוסר ותוכחות מהפה הקדוש של האר"י אולי ימשך מזה שיחת חולין קלושה יפגע כבוד בית הכנסת.

 בעל התניא כותב (בשולחן ערוך הרב): 'לא יסיח שיחת חולין בשעה ששליח ציבור חוזר את התפילה אפילו אם יש תשעה (9) זולתו' צריך עשרה (10) בתוך העשרה צריך תשעה שיוכלו לענות 'אמן' על הברכות, נגיד שיש 15 אז הם יכולים לענות אמן. הוא אומר ככה: 'לא ישיח שיחת חולין בשעה ששליח ציבור חוזר את התפילה אפילו אם יש תשעה זולתו שיענו אמנים כי כל המסיח בבית הכנסת בשעה שהציבור עוסקין בשבחו של מקום - מראה שאין לו חלק באלוקי ישראל!'

 שולחן ערוך הרב אומר: 'שהסח שיחת חולין מראה שאין לו חלק באלוהי ישראל!' זה מבוסס על דברי הזוהר הקדוש שאומר: 'מי שמדבר בבית הכנסת בדברי חול - אוי לו שאין לו חלק באלוהי ישראל!'.

גזרות חמלניצקי – סיבתן שיחת החולין בבית הכנסת

היו גזרות בשנים ת"ח ות"ט (לתפ"ץ) שרצחו עשרות אלפי יהודים (הי"ד) הקוזק בוגדן חמלינצקי "שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (משלי י, ז) וגדודי חייליו הפראיים החריבו קהילות שלמות מקרב יהודי אירופה וטבחו שליש (1/3) מהעם היהודי! 

ביקש הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) בעל התוספות יום טוב שיגלו לו מן השמים על מה ולמה מתרגשות צרות נוראות כל כך על העם היהודים?

 גילו לו בגלל שלא מקפידים על שיחת חולין בבית הכנסת - מתו ונרצחו שליש מהעם היהודי!

 עמד התוספות יום טוב ותיקן 'מי שברך' מיוחד למי ששומר את הפה והלשון לא לדבר בשעת תפילה. וזה הנוסח: 'מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון דוד ושלמה הוא יברך את כל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בעת התפילה, הקדוש ברוך הוא ישמרהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה ויחולו עליו כל הברכות הכתובות בספר תורת משה רבנו ובכל ספרי הנביאים והכתובים ויזכה לראות בנים חיים וקיימים ויגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים ויעבוד את השם אלוהינו תמיד באמת ובתמים ונאמר: 'אמן!'

קהל: אמן.

עניין מופלא בקדושת בית הכנסת והשתיקה בעת התפילה; 

באר האדמו"ר מגור (האמרי אמת): למה יהודי עדות המזרח ניצלו מהצורר הגרמני (ימח שמו) השאלה הזאת העסיקה גדולי ישראל באותם ימים. והאמרי אמת מגו"ר תלה את זה בדבר אחד ויחיד: קדושת בית הכנסת! היהודים הספרדים בני עדות המזרח נזהרו עד מאות בקדושת בתי הכנסת והקפידו בהקפדה יתרה לא לדבר שיחת חולין קלה בבית הכנסת. וקל חומר שלא דיברו בשעת התפילה וזה היה סוד הצלתם. 

מעשה בחסיד שראה בחלומו חסיד אחר שנפטר מן העולם פניו מוריקות! 

שאל אותו: 'למה?'

 אמר לו: 'מפני שהייתי מדבר ב: "וַיְכֻלּוּ" בשעה שהציבור היו אומרים וב: 'מגן אבות' וב: 'יתגדל'.

 את המעשה הזה מביא המשנה ברורה (בסימן רסח' סעיף קטן כו') והוא מובא כבר בטור בשם ספר חסידים. ועלינו לדעת גם בשעה שאומרים "וַיְכֻלּוּ" וברכת 'מעין שבע' אסור לסוח כלל! כמו שפסק מרן השולחן ערוך: 'אין לדבר בשעה שאומרים "וַיְכֻלּוּ" ולא בשעה שאומר שליח ציבור ברכה 'מעין שבע'.

החפץ חיים נגד שיחת חולין בבית הכנסת – “ידיי נקיות מול בית הדין העליון”

 פעם נקלע החפץ חיים לבית כנסת בעיירה מרוחקת שלא הכירו אותו והתפלל מנחה, חרה לו המנהג של אנשי המקום שמסוחחים בתפילה על דא ועל הא כאילו הם ברחוב העיר... אף אחד לא זיהה אותו, הוא המתין, בסיום התפילה עלה על הבימה הקיש על השולחן ואמר: 'מוריי ורבותיי! כאשר אגיע לעולם האמת בוודאי יטענו נגדי דייני בית הדין: 'ישראל מאיר! איך הנחת והסכמת שבמעמדך ישוחחו אנשים בבית הכנסת?! למה לא מחית בהם?' 

הם מטים אוזן לאורח 

והוא מתגבר בקולו ואומר: 'הנני לאודיעכם יהודים יקרים! אני מוחה בכם כדת וכדין על חילול מקום הקודש ומתריע בפניכם על העוון החמור שסיגלתם לעצמכם והריני נקי כלפי שמיא וכשאעמוד בפני בית דין של מעלה אומר להם: 'הוכחתי אתכם על מעשיכם!' וידיי נקיות'. 

הדיבור בתפילה הוא חטא!

לסיום; 

גדולי ישראל החשיבו את הדיבור בתפילה לחטא נורא ועצום! ועל גודל הזהירות נוכל לעמוד מהסיפור הבא; 

פעם נכנס החוזה מלובלין לרב שלו הקדוש רבי אלימלך מליז'ינסק מצא אותו בוכה, מייבב בצער איום – 'למה אתה בוכה? רבי!' שואל החוזה מלובלין. 

ורבי אלימלך מכה על לוח ליבו: 'אוי לי כי חטאתי! זקוק אני לשוב בתשובה' 

'מה החטא?' שואל החוזה 

'גדול עווני מנשוא! היום שוחחתי באמצע התפילה, בשעה שהתפללתי תפילת שחרית נכנסה אישה אחת התחננה שאברך יולדת מסוכנת שמקשה ללדת הייתי מוכרח לשאול אותה: 'מה שם היולדת ושם אמה?' והפסקתי בדיבור תוך כדי התפילה!' 

שאל אותו החוזה מלובלין: 'איפה זה היה?' 

אמר לו: 'בעת אמירת "הודו" קודם 'ברוך שאמר'

'אם ככה' פניו של החוזה מלובלין אורו: 'אין כל חשש! טרם אמירת 'ברוך שאמר' מותר להפסיק בדיבור!' 

אבל רבי אלימלך לא השתכנע! הוא אומר: 'אני דיברתי קודם אמירת 'ברוך שאמר' אבל יש אנשים מקדימים להגיד 'ברוך שאמר' לפני "הודו" ולדידם הדיבור ב: "הודו" אינו אלא הפסק!' וחזר לשקו בתעניתו המשיך לבכות. אתם שומעים? מאולץ! פיקוח נפש!! אישה מקשה ללדת, מה הוא עשה?! דיבר סתם?! שאל: 'מה השם ושם האמא?' אבל הוא דיבר באמצע התפילה! הוא מבין - הוא בוכה! הוא בוכה!! 'עוונו גדול מנשוא' כמו הלשון של השולחן ערוך: 'עוונו גדול מנשוא'.

הרב צדקא: איסור שיחת חולין בבית הכנסת בכל עת

 הגאון הרב צדקא "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) [הרב יהודה צדקה] ראש ישיבת פורת יוסף נכנס לאחד מבתי הכנסת בירושלים לתפילת מנחה ועננה עלתה על ראשו הוא ראה שלט בכניסה לבית הכנסת: 'נא לא לדבר בזמן התפילה וקריאת התורה' שלף עט מהכיס ומחק את המילים 'בזמן התפילה וקריאת התורה'. 

המתפללים התאספו סביבו שאלו: 'למה כבודו מוחק?' 

אמר להם: 'בבית הכנסת אסור לסוח שיחת חולין בשום זמן ובשום מצב!' לא רק בשעת התפילה ולא רק בקריאת התורה. 

אז הנה נתתי לכם קמצוץ, כמה חשובה תפילה בציבור! כמה מסוכנת תפילה ביחיד!! ואם יש אונס מה עלינו לעשות? וכמה חשוב להתפלל בבית הכנסת! ובציבור - שלא מדברים בזמן התפילה!! ושצריך לשים ממונים לשמור שלא ידברו. ויש מדברים שלא יכולים בלי לדבר - שלא יבואו לבית הכנסת, כי הם עלולים למנוע את התפילה של כולם! וכל בן אדם שיודע בעצמו שהוא כזה, אם הוא לא רוצה לראות את עצמו כירובעם בן נבט 'חוטא ומחטיא את הרבים' שיזהר שלא לבוא לבית הכנסת! שלא יגידו לו: 'מוטב שלא נברא!' זה היה מספיק ברור אני חושב מה שאמרתי, לא?! אם לא היה ברור אפשר לחזור על זה יש 'שידור חוזר' אם לא - את השידור תקבלו למעלה... 

אם הרווחתם ממני משהו - אשרי ואשריכם! אני מאמין שזה ישתפר במשהו וחייבים לעשות לזה סוף! כי המעלה של מי שלא מדבר... - יש גאון מוילנה שאומר: 'שאם בן אדם בא לבית הכנסת עטור בטלית ותפילין וחוזר מהתפילה ולא סח שום שיחה! שום שיחה - הוא יזכה לראות את אור הגנוז! מה שמלאכים לא זוכים לראות!!' הלך וחזר מבית הכנסת בלי שיחת חולין כלום-כלום 'תענית דיבור' כלום רק התפילות אדם כזה מובטח לו שכר גדול ועצום! זה לא... לא פשוט. 

אם יעקב אבינו היה מוכן לוותר על כל ההבטחות הכי גדולות שהוא קיבל, אם היה יודע שהוא יושן במקום קדוש כזה, לא היה ישן! אחרי 14 שנה שהוא לא ישן. 

אז תשימו לב! אלה שישנים בבתי כנסת, שאוהבים את הבית כנסת כמקום עריסה... באים לנוח, אז תיקחו בחשבון עד כמה זה לא טוב! לא טוב!! זה לא מקום לישון, זה לא מקום לישון! באים לפה בשביל לשבח לקדוש ברוך הוא. לשבח לקדוש ברוך הוא! נותן לנו הזדמנות זה טובה שהוא נותן לנו שאנחנו נוכל לבוא ולשבח!! 

וכשמתפללים, לזכור להתפלל ברהיטות! לבטא את המילים נכון להקפיד על חית' ועין'. אבל לצערנו הרב הספרדים השתכנזו והם מדברים בכית' ובאין' וזה בעיה! אחר כך הם מגיעים לתפילה וזה ממשיך ואז משתבשות המילים והמשמעויות וממילא התפילה שלך עולה בדיוק כמו שאמרת במקום "ועבדתם" ואבדתם... לא כדאי! כדאי להתאמץ!! זכות ניתנה לנו לדבר לפני השם!!! 

אני מודה לכם על ההקשבה! הייתם נחמדים, הרוב לא נרדמו, איך אומרים בידיש 'סחטיין...'

[חלק השו"ת] למי שיש שאלות? בבקשה!

ש. יש לי שאלה 

הרב: אפשר לתת לו פה? תפתח לו, רוצה, יש יהודי, אפשר לפתוח לו תן לו את השני נו, זה עובד? תעשה ניסיון לפני שאתה מוסר הלו תעשה ניסיון לפני שאתה מוסר, לא עובד לא עובד החלקת אה א 2 בדקתם את זה קודם שזה עובד?

שיחה דרמטית על ברכה למשפט לנאשם בעבירות, כשהרב קורא לפעול מהר (חלק א').

ש. יש יהודי, הרב, יהודי אבא לחמישה (5) ילדים שמחר עומד למשפט, עומד למשפט! אם הרב יכול לברך אותו צריך, אמרו שהוא צריך לקבל בין שנתיים וחצי לשבע (2.5-7) שנים אם הרב יכול לברך אותו יהודי אבא לחמישה ילדים השם זה רוני בן...

הרב: מה שמו? מה השם?

ש. מה?

הרב: מה האשמה? 

ש. האשימו אותו אה... משהו בעסקים שהוא קנה סחורה גנובה, משהו בעסקים וכרגע רוצים לגזור עליו בין שנתיים וחצי לשבע שנים חוץ מזה שהוא נתן להם הרבה כסף כבר, אם הרב יוכל לברך אותו, שמחר, מחר זה המשפט

הרב: הוא שומר תורה ומצוות?

ש. הוא התחיל, הוא התחיל עכשיו לשמור שבת 

הרב: מתי התחיל?

ש. אה... בשנה האחרונה אני חושב

הרב: אתה לא מבורר כל כך

ש. לא-לא כן לא, לא בטוח 

הרב: לא בטוח 

ש. לא בטוח 

הרב: לא בטוח אז זה לא בטוח 

ש. תגיד מה הוא צריך לעשות?

הרב: ש מחר זה המשפט!

ש. מחר זה המשפט

הרב: איפה אתה תתפוס אותו?

ש. יש לי חבר שלי זה המחותן שלו 

הרב: תנסה להשיג אותו בטלפון 

ש. מתי?

הרב: עכשיו 

ש. עכשיו?

הרב: אז מה? מחר?!

טוב בינתיים מישהו אחר כן מי רצה מאחורה תן לו שמה מאחורה הלו לא, כן 

השואל מקבל על עצמו שלא לדבר בבית הכנסת גם אם קשה! כי זה כבוד המקום ומונע צרות.

ש. טוב קודם כל תודה רבה לך על מה שאתה מחזק אותנו ואני מקווה לקבל על עצמי: 'לא לדבר בבית כנסת!'

הרב: אשריך!

ש. אבל יושבים פה חברים מהבית כנסת עושים לי ככה... נו, מה אתה אומר? ומבחינה פרקטית נראה לי קצת קשה! ובלתי אפשרי!! ואני רוצה לשאול אותך: מה מביא, לא רוצה להתריס חס וחלילה אבל זה יש שמה למה אתה מדבר על נושא כזה שהוא... אני חושב, יש הרבה-הרבה יותר נושאים שאפשר אפשר לדבר עליהם פחות קיצוניים כמו חס וחלילה להגיד שהאשכנזים קיבלו את השואה בגלל שהם דיברו, או שאנחנו לא נדבר בבית כנסת, דברים יותר קשים שאנחנו צריכים קודם להגיע לבית כנסת כאילו להתפלל במניין או לאכול כשר או בטח פה בארצות... אני מגיע לבית כנסת כן כדי לדבר עם חברים לראות אותם!

הרב (מחייך)...:

ש. אני מאמין שהתשעים אחוז (90%) פה ככה תשעים ותשע אחוז (99%)! אתה לקחת איזה נושא שהוא הוא לא ישים!! וזה נשמע לי קצת קיצוני מדי 

הרב: בגלל שהוא לא ישים אז צריך מישהו להשים אותו סוף-סוף! אז אני אסביר לך, מאחר וזה 'מכת מדינה' מה שנקרא אז מישהו צריך לשים את זה על השולחן אחרת אה... כל הזמן ידברו באותם עניינים שאין בהם עניין!! אדם צריך להשתנות, הראיתי עד כמה הדברים חמורים, הדברים הם לא שלי זה שולחן ערוך! זה פוסקים!! זה גדולי הדורות!!! לא אני אמרתי שהאשכנזים נספו בשואה בגלל זה, האשכנזים אמרו את זה! והם אמרו גם למה הספרדים לא נספו - גם זה הם אמרו: בגלל שהם הקפידו! 

והרב יום טוב ליפמן שביקש בשמים שיודיעו לו על מה היתה [השואה]? אז אמרו לו, אמרו לו על מה היו הגזרות תח' תט' [לא השואה] ואמרו לו שזה בגלל שמדברים בבתי כנסת! אז זאת אומרת זה חמור מאוד!! אין פה הנחות, אם קהילות שלמות נספו בגלל דיבור - אז צריך להציל את האחרים! 

היתה קורונה - עוד מיליונים נספו! לא מהקורונה, מהחיסונים!! אז זאת אומרת אמרנו פה שכשיגיע דֶּבר אז אלה שדיברו בתפילה בראו מלאכי משחית שכשיהיה דֶּבר שהם לא יהרגו יהודים...! אז מי עשה את זה?! - אלה שבאים להתפלל! ולמה אומר השולחן ערוך את הלשון: 'גדול עוונו מנשוא' - שזה אמר קין אחרי רצח אחיו!! זאת אומרת משתמש השולחן ערוך באותו ביטוי של רצח והריגה - שהמדברים בבתי הכנסת גורמים להריגה, לחורבנות ולשכול בכל מקום כי מזלזלים בכבודו של הקדוש ברוך הוא. 

אמורים לבוא לשבח ולהלל לקדוש ברוך הוא 'שבראנו לכבודו' ובאים ומדברים כל אחד בשבח עסקיו, בשבח ענייניו ומעבירים אתה מבין פה ושם שיחות... בשביל זה יש סלון יושבים בסלון ומדברים בסלון. בבית הכנסת באים להתפלל!

יש כאלה שכתבו בבתי כנסת: 'אם פה באת לדבר איפה תתפלל?!' אדם בא להתפלל לא בא לדבר. לדבר לפני התפילה אחרי התפילה תקבע לך מקום, תפתח מקום מיוחד לשיחות אולי תרוויח הרבה כסף, תיקח בכניסה עשר דולר (10$) לשיחות ואנשים ישבו ויסוחחו תגיש להם משקה קר תרוויח גם על המשקאות וכולי... אבל זה לא המקום בשביל לבוא לדבר. לכן חשוב לדבר על הנושא והנה פגעתי בדיוק בנקודה הנכונה!

ש. תודה

הרב: תהיה בריא. כן תן ליהודי פה, 

ברכה ותמיכה לרוני בן רוזה המתחזק לקראת משפטו, עם קריאה לתשובה שלמה ולעבודות שירות.

הוא על הקו? תן לי אותו רגע הוא... הוא, לא, אני רוצה את הבן אדם של 

ש. במעצר, 

הרב: אה הוא במעצר, טוב שים אותו פה 

ש. ספיקר או לא? 

הרב: ספיקר כן פה 

ש. כבוד הרב 

הרב: ערב טוב

ש. ערב טוב תודה לך כבוד הרב מחר השופט צריך לתת לו את ה...

הרב: שאלה...

ש. העונש

הרב: שאלה, הבחור הזה חוזר בתשובה או לא?

ש. כן, כן חוזר בתשובה

הרב: מה זה אומר?

ש. שהוא התחיל לשמור שבת לפני שהוא נכנס למאסר והוא מקבל על עצמו להתחזק עוד ועוד 

הרב: אתה תוכל ליצור אתו קשר לפני המשפט?

ש. אני אפגוש אותו מחר כי בבית המשפט אני לא יודע אם יתנו לי לדבר איתו שמה על...

הרב: בכניסה אתה תוכל לעמוד ולהחליף איתו מילה?

ש. אני אשתדל כן 

הרב: תוכל להעביר לו פתק?

ש. כן אוכל להעביר דרך העורך דין שלו כן 

הרב: מצוין תגיד לו שיקבל על עצמו תשובה שלמה לגמרי הוא הודה במשפט?

ש. הוא הודה במשפט כן 

הרב: טוב שיקבל עליו תשובה שלמה שהוא חוזר בתשובה ממש-ממש להיות חרדי

ש. כן 

הרב: ויגיד לשופט: 'שהוא מתחרט!' לפני שיפסוק את הזה... שהוא מתחרט שהוא נכשל והוא מקבל על עצמו להטיב לאזרחים בדיוק הפוך ממה שהוא עשה והוא מוכן לקבל עבודות שירות אם יש פה אני לא יודע 

ש. כן יש פה

הרב: אז עבודות שירות לטובת הכלל! מזה שהוא יושב בכלא עם עבריינים נוספים - זה לא יוסיף לו! אבל ככה הוא יוכל להחזיר לחברה את מה שהוא בעצם הפסיד אותה. שיגיד את הדברים, עם תשובה שלמה ובעזרת השם יהיה לטובה! מה שמו?

ש. רוני בן רוזה

הרב: רוני בן רוזה השם יקל מעונשו ויחזור בתשובה שלמה אמן!

קהל: אמן!

הרב: כל טוב.

 כן קח בבקשה 

ש. שלום כבוד הרב 

הרב: אפשר לעמוד? תודה 

ש. אפשר לשבת או?

הרב: לא, אפשר לעמוד 

ש. שלום כבוד הרב, אני קצת מתרגש גם קצת בישן יש לי שאלה וגם בקשה

הרב: כן 

תתפלל בקצב שלך – תפילה בכבוד עדיפה על מהירות.

ש. אני מתפלל שחרית בבית בגלל שכשאני הולך לבית כנסת מתפללים מאוד מהר! ואני לא מספיק ואני לא משיג אז אני מרגיש שהתפילה שלי לא... לא שווה 

הרב: תלך לבית הכנסת תתפלל בקצב שלך! ותרוויח תפילה במניין!! מה שלמדנו 

ש. בסדר 

הרב: עכשיו יש בעיה אחרת נוספת שאני לא כל כך רוצה להעמיס עליכם כי אתם לא תבינו אותי תגידו: 'מגזים! הבחור הזה מגזים...' אבל קשה למצוא שליחי ציבור כשרים! כי מי שאוכל נבלות וטרפות - הוא לא כשר!! מי שעובר עבירה במזיד - כתוב בסימן נה' בשולחן ערוך אז הוא לא כשר להיות שליח ציבור!!! ויש עוד כל מיני מניעות. למצוא שליח ציבור שיהיה באמת ראוי לפי מה שכתוב בשולחן ערוך – קשה! אז לענות: 'אמן' זה גם בעיה! אז מה עושים? 

אומרים, מה אומרים? אתם יודעים מה אומרים? מה אומרים? מיכאל... מה? ש... השם יעזור "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) זה במקום ה: 'אמן'. כן ואז זה נחשב כאילו אמרת 'ברוך הוא ברוך שמו' וגם אמרת 'אמן'.

 כי להגיד 'אמן' - אומר הבן איש חי במקום שאין לומר 'אמן' - זה אסור! אז לכן "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" - "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" זה פסוק, אז אם אומרים את זה יוצאים ידי חובה. 

אבל אתה תתפלל את התפילה באורך! אתה לא צריך להספיק כלום, תגיד מה שאתה רוצה, תתפלל כמו שצריך וזהו.

ש. אני לפעמים בשמונה עשרה (18) והם כבר ב...

הרב: לא מעניין אותך שיהיו באפריקה אתה נמצא איפה שאתה נמצא בתפילה שלך.

להיכנס עם חיוך למשפט נגד "הוּבֶּר"

ש. עכשיו יש לי בקשה אני מקשיב לך כבר שלושים (30) שנה אני שומע גם הרצאות של הרב יוסף מזרחי אה... לצערי לא חזרתי בתשובה! אה... מאוד אהבתי לשמוע את ההרצאות שלך אני מכיר אותך פעם נפגשנו גם בנמל תעופה לפני 30 שנה פגשת אותי גם דיברנו בטלפון גם תרמתי לך אלפי דולרים במשך השנים אמ... אני גם הסתבכתי עם החוק! יש פה, לא יודע, זה ערב של העבריינים... אני לא יודע (הקהל מחייך)... אני גם נמצא בתהליכי משפט אה... הייתי בעיתון הייתי בחדשות, אני והשותף שלי שהוא גוי! והוא חבר טוב, מאוד ישר, עשינו תוכנה לנהגי הוברים ועם התוכנה הזה אה... הם השתמשו בתוכנה הזה בשביל לראות לאן הם הולכים, לאיזה כתובות הם הולכים, כי הובר לא מראה לך לאן אתה הולך, אנחנו אפשר להגיד אנחנו בהייטק אה... הבעיה זה שהתקנו להם גם עוד תוכנה שלא... שלא אנחנו עשינו אותה ועם התוכנה הזו אפשר לזיף את המקום שלך! 

אז אתה יכול לשים את עצמך בנמל תעופה שאתה לא נמצא שמה והקליינטים שלי שהם רובם גרוזינים... הם משתמשים בתוכנה הזה בשביל לגנוב בונוסים!!! היו... יש בונוסים בכל מיני מקומות למשל לפעמים ב: 'הובר' נותן איזה בונוס של חמש דולר (5$) בעיר אז הם יכולים לזיף את עצמם בעיר ולקחת את ה-5 דולר הזה אפילו שהם נמצאים בברוקלין... עכשיו אני הצעתי להם: 'לא לעשות את זה!' אבל ידעתי שהם עושים את זה, אז אה... עשיתי המון כסף בשנים האחרונות! ולא חשבתי שזה לא חוקי אה... בארבע (04:00) לפנות בוקר דפקו אליי בדלת FBI פתחתי את הדלת ושבע (7) אקדחים מכוונים לראש שלי עצרו אותי ו... עשו לי חקירה 

וכשהגעתי הביתה אמרתי לקדוש ברוך הוא: 'הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי'... אני עשיתי מאה שמונים מעלות (180) מעלות חזרתי בתשובה מלאה! אה... שבת, שלוש (3) תפילות זרקתי כל דבר שלא כשר אה... קניתי טלית נתתי לרב מזרחי מאתים דולר (200$) 'תקנה לי טלית בארץ!' תרמתי מלא צדקות הלכתי ליארצאייט (יום הזיכרון, יום השנה) של הלובביץ' (הרבי מליובאוויטש זצ"ל) אה... שמעתי גם ההרצאה שלך על 'שילוח הקן' הסתובבתי חמישה (5) ימים לחפש קנים - מצאתי קן! ובנס קיבלתי סולם ועשיתי את הברכה הזה. אני שומר שבת כהלכתה; לא מדליק חשמל לא כלום וזה מאוד קשה! אני רווק אין לי אישה אין לי ילדים לפעמים משעמם בבית אני קורא המון תהילים אה... אני קורא ספר 'זרע שמשון' אני משתדל להבין אותו כמה שאני יכול אה... אני בוכה כל יום מתפלל לאלוהים בבכי אה... השופטת כבר זרקה תשעים אחוז (90%) מהמשפט כאילו כבר היה קצת ישועה! פה נס!!

 הם רצו להכניס אותי שלוש עשרה (13) שנה בכלא עם קנס של חמישים מיליון דולר (50,000,000$) אה... השופטת זרקה את זה החוצה! אמרה: 'שהתוכנה שעשיתי הוא לא... הוא חוקי!' ורוב התוכנות רוב הדברים שעשיתי זה לא עבירה!! הדבר היחיד שנשאר זה כמה כסף 'הובר' הפסיד מכל הכספים שהנהגים לקחו מהבונוסים. והפרקליט ביקש: 'עוד ארבעים וחמש (45) ימים' וזה עוד שבועיים אני צריך להיות בבית המשפט - הם מנסים לראות אם יכול לראות עם... כמה הפסדים היו להם? אם בכלל יש להם את המידע הזה... 

שופטת יהודיה! היא... יצאה לי שופטת טובה! זה מהשמים!! כי היא קצת בצד שלי אפשר להגיד, כי היא כבר זרקה את רוב הטענות, אה... היו לי עוד כמה הניסים! אה... אני לא יכול לדבר עליהם עכשיו אבל אה... שזה קשור למשפחה, קשרים אה... אבל אה... הייתי רוצה ברכה: שהמשפט הזה תתבטל לגמרי! אה... יש סיכוי שהוא יתבטל! יש סיכוי שאני אנצח גם!! אבל אני מפחד, אני אפילו הלכתי לפסיכיאטר לקחת כדורי הרגעה, אני לא יכול בלי כדורי הרגעה, אני לוקח כדורי הרגעה כל יום כדורי שינה אני בן אדם שהוא אני לא עבריין! אני אף פעם לא הסתבכתי עם החוק אין לי אפילו טיקט פארקינג טיקט...! אין לי וזה פשוט היה טראומה! 

אבל אה... אני אומר שהייתי מוכן לעבור את זה עוד הפעם! כי זה סוף-סוף שבר את השטן!! אני חזרתי בתשובה!!! ואני בחיים לא יחזור לחיים שהייתי בקודם, בחיים! אתה יכול לשים אקדח בפנים שלי ואני לא מחלל שבת! לעולם!!

[מחיאות כפים]

 אז אה... אני מודה לשם על שבע (7) אקדחים בראש ועל האזיקים ועל כל מה שעשו לי וכל הפחד שעברתי כי היום אני אומר לעצמי: 'איך לא חזרתי בתשובה לפני 30 שנה?!' זה תענוג! השבת ללכת לבית כנסת להתפלל לאכול בבוקר ואת הקידוש הכל אני "מת" על זה אני אוהב אני תהילים אני קורא ואני בוכה זה הספר הכי גדול שקראתי בחיים שלי! זה פשוט, אתה פשוט לא מכיר את דוד המלך עד שאתה לא קורא תהילים אתה קורא תהילים אתה מתחיל להבין מי זה האדם הזה. 

אני חשבתי (ח"ו) שהוא רשע על מה שהוא עשה עם 'בת שבע' וזה לא החזקתי ממנו (רח"ל) אבל כשקראתי תהילים הבנתי שזה קודש קודשים פה!!! ו... תראה אמרתי

הרב: שמעתי

ש. אמרתי לחבר שלי בארץ תשיג את אמנון יצחק, יש לי חבר קוראים לו 'אמנון' אמרתי לו תשיג לי את 'אמנון יצחק' זה בן אדם מאוד-מאוד קדוש! הוא... אתה חייב להשיג לי אותו בטלפון ושהלכתי ל: 'ניר מרדכי' שזה בית כנסת של אה... בוכרים יש להם עיתון על הרצפה ראיתי את הפרצוף שלך וראיתי שאתה מגיע עוד שבוע – אמרתי: 'ישתבח הבורא! אני לא צריך את אמנון בישראל אני הולך לאמנון פה בקווינס...' אז אה... הייתי רוצה ברכה ברבים

הרב: טוב, זה לא רק ברכה אתה צריך להתחיל לשיר ולרקוד, אתה מכיר את השיר: 'עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה'... ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" (תהלים ק, ב) כבוד הרב שליט"א שר והקהל מוחא כפים) "בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"! - מזמור בתהילים!

ש. אני קראתי את הספר התהילים מאה (100) פעם! לפעמים אני קורא אותו מהתחלה עד הסוף

הרב: תשמע בשביל להפוך את מידת הדין למידת הרחמים - זה אם אדם שמח בגזרות שהקדוש ברוך הוא עשה נגדו! ואתה הודית עכשיו שאתה שמח בשבע אקדחים ובמעצר שהפכו אותך לבן אדם מאמין שמקיים תורה ומצוות!!

ש. כן

הרב: אבל אתה צריך להודות לקדוש ברוך הוא על זה בשירה וזמרה! אז אתה אומר... כן, רגע, סבלנות. אז אתה אומר שאתה עובד את השם בְּשִׂמְחָה - עם כל מה שהוא עושה עליך כי זה לטובתך!

ש. כן

הרב: וכשאתה אומר "בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"! אתה מכוון ב: פעמיים (2) "נא"-"נא" בִּרְנָנָה למה? - יש סגולה גדולה! כל האומר פעמיים "נא"-"נא" – נושע! משה רבנו ברך את אחותו מרים: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (במדבר יב, יג) שתי (2) מילים הוא אמר: נָא - נָא וסולקה הצרעת.

 אתה כשאתה שר, למה אתה שר? - כי אתה מודה לקדוש ברוך הוא על המצב שבו אתה נמצא! מי שמודה לקדוש ברוך הוא ושמח בגזרות שהוא מפיל עליו - הופך את מידת הדין לרחמים! זה מה שרוצה הקדוש ברוך הוא: שנכיר שכל הדינים הם רחמים! אנחנו אומרים: "השם הוּא הָאֱלֹהִים" (מלכים-א יח, לט) אלוהים - זה מידת הדין, 'אדנות' זה מידת הרחמים! תדע לך!! שאדנות' מידת הרחמים – "הוּא הָאֱלֹהִים" שאתה חושב שהוא דין, אבל הוא כולו רחמים! והדין הוא גם רחמים!!

 וכשאתה שר ומודה על זה - אתה מהפך את מידת הדין לרחמים! וכשאתה מתכוון בִּרְ-נָ-נָה יש פעמיים (2) נָא - סגולה להוושע! אתה עד המשפט לא מפסיק כל יום רבע שעה (15 דקות) שר ורוקד! שר ורוקד לקדוש ברוך הוא!! עכשיו תתחיל פעם ראשונה (1)

(הרב שליט"א שר ביחד עם השואל והקהל מצטרף במחיאות כפים): "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"! 

אתה עומד, צריך לרקוד! שמעת?

ש. אני בשוק

הרב: אז בסדר עכשיו תתחיל לזוז יאללה בוא נראה אותך (הרב שליט"א שר ביחד עם השואל והקהל מצטרף במחיאות כפים) "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"! בשמחה! "בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"! עכשיו לבד בשמחה

ש. אני צריך לקרוא... אני לא-לא 

הרב: אתה יכול להתפדח אבל...

ש. אני לא מכיר את המילים

הרב: אני איתך, אבל אתה בשמחה ורוקד! תרים את הרגליים קדימה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"!

 כל יום רבע שעה!

[מחיאות כפים]

הרב: מה השם?

ש. עכשיו רגע עוד דבר רגע, אני באתי, באתי גם לקחת ממך ציצית קטנה! אין לי ציצית

הרב: אביא לך על העיני, אבל תגיד מה השם שלך?

ש. קוראים לי אליהו בתעודת זאת קוראים לי אליהו 

הרב: לא אכפת לי, אליהו בן?

ש. אליהו יששכר בן רחל בן מרדכי

הרב: בברית מה קראו לך?

ש. אליהו

הרב: אליהו בן?

ש. מרדכי אבא שלי רחל אמא שלי 

הרב: בן מרדכי ורחל - השם יזכה אותך בדינך בזכות שאתה מקבל עליך את גזרות השם בשמחה ואתה שר ורוקד רבע שעה כל יום עד המשפט ונכנס עם חיוך לשופטת! עם חיוך!!

[מחיאות כפים]

הרב: שמעת? (הרב שליט"א מושיט לו טלית קטן) תברך 'שהחיינו'

ש. 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה'.

הרב והקהל: 'אמן!'

הרב: כן

[הקהל שר: אווו אייי...] 

הרב: עוד שאלה יש?

ש. רגע-רגע רק דבר אחר שמעתי שכדאי לבוא לעולם הזה שבעים (70) שנה בשביל להחזיר בן אדם אחד בתשובה!

הרב: נכון

ש. אז נתתי לך 30 שנה, חצי אתה אני שומע אותך כבר 30 שנה ובזכותך אני גם חזרתי בתשובה כי את כל התורה שלמדתי ממך וכל הצדקות שנתתי זה הכל בגלל ה... התורה שהחדרת לי בנשמה! אבל לא יצא לי לחזור בתשובה כמו שעכשיו שאפשר להגיד שאני 'בעל תשובה!' רק ברכה אחרונה אני בן חמישים ושתים (52) רווק אולי אתה יכול לברך אותי בזיווג?

הרב: למה לא?! השם יזכה אותך לזיווג הגון עם בעלת תשובה אמיתית לבנות בניין עדי עד 

קהל: 'אמן!'

ש. תודה רבה!

[מחיאות כפים]

הרב: כן תהיה בריא תהיה בריא 

ש. אני כל כך אוהב אותך 

[השואל מחבק את הרב שליט"א] הרב: מעכת אותי!

ש. אין לך מושג כמה אני אוהב אותך!!

הרב: תודה רבה! כן, מישהו את זה כן יונתן בן בתיה - רפואת הנפש והגוף מהרה.

קהל: אמן!

הרב: שאלה אחרונה כן תן לגברת שמה, דבר לפה 

ש. שלום כבוד הרב

הרב מברך: שלי וליסה יזכו לזיווג הגון ומהרה

הרב: שלום אני מעריצה גדולה שלך אני שומעת אותך כל ערב וזה ממש עושה לי טוב אה... יש לי בקשה ברכה לשתי (2) בנות שלי שהן די מבוגרות כמעט אבל ללא זיווג

[הקהל מחייך... בהקשר לבקשה של הבחור הנ"ל לזיווג...]

ש. שתי בנות אה? 

הרב: הם דתיות?

ש. אה... בערך, לא-לא לא הם, יש הקטנה היא עכשיו חוזרת בתשובה!

הרב: בת כמה?

ש. הנכד שלי החזיר אותה בתשובה 

הרב: בת כמה היא?

ש. היא בת שלושים ושש (36)

מהקהל: טוב-טוב

הרב: והשנייה?

ש. היא צעירה והיא שומרת שבת והיא מתחילה לכסות את הראש למרות שהיא לא נשואה ולא גרושה 

הרב: טוב 

ש. ויש לה את הנכד שהנכד הוא ממש דתי הוא לומד בישיבה!

הרב: מה השמות?

ש. השם של הבת שלי, שלי בת אסתר

הרב: והשנייה?

ש. השנייה ליסה בת אסתר 

הרב: שלי וליסה בנות אסתר - השם יחזיר אותן בתשובה שלמה 

קהל: אמן 

הרב: ויזכו לזיווגים הגונים מהרה 

קהל: אמן!

ש. תודה תודה תודה 

הרב: תהיו בריאים!

ש. עוד שאלה 

הרב: כן עוד שאלה 

אין לצייר את הקדוש ברוך הוא — הוא בכל מקום ונשמתנו ממנו. פשוט מתפללים והוא שומע.

ש. אני כשאני מתפללת לקדוש ברוך הוא אני רוצה לדמיין אותו אני רוצה להבין: למי אני מתפללת? אין לי שום מושג! אני מרגישה כאילו אני מתפללת לאוויר, אני רוצה לדעת אם יש מישהו פה שמתאר לעצמו מה הוא? ואיך הוא?

הרב: אסור לתאר את הקדוש ברוך הוא בשום תיאור! משום שהוא לא בעל צורה. אם אנחנו נגביל אותו לצורה - אז הוא יהיה מוגבל, אם הוא יהיה מוגבל לצורה אז מישהו הגביל אותו אז זה לא הוא.

ש. אז איך מתפללים אליו? למי?

הרב: לא הבנתי, תקשיבי, אני שואל אותך שאלה 

ש. כן 

הרב: נגיד בן אדם חולה בבית חולים ואומרים: 'שאין לו סיכוי!' אבל פתאום נודע שיש איזה פרופסור גדול במדינה רחוקה שהמציא מכשיר שיכול לעשות את הנס הנפלא שהמחלה שמקננת בגופו של האדם תסולק ממנו! באמת מביאים את המכשיר ותוך כמה שעות מודיעים לבן אדם: 'אתה ככל האדם נקי מכל מחלה!' 

עכשיו החולה צריך להכיר תודה למי?

ש. למישהו 

הרב: למי שהביא את המכונה נכון?

ש. כן למישהו אבל זה מישהו 

הרב: תקשיבי, הוא לא יודע מי זה המישהו אבל הוא יכול להגיד: 'מי שברך' לאותו מישהו נכון? הוא לא מכיר אותו 

ש. כן 

הרב: הוא גם לא יכיר אותו, הוא גם לא יגיע אליו 

ש. כן אבל הוא יודע שהוא בן אדם

הרב: מה אכפת לנו אם הוא בן אדם? ואם הוא לא בן אדם...?? עכשיו אני אשאל אתך שאלה 

ש. כן

הרב: חדשה, יש בן אדם בבית חולים ובבית חולים יש לו מחלה והמחלה אומרים לו: 'אין תרופה!' בסוף מתברר שיש רובוט ai שהמציא מכונה שהיא פותרת את הבעיה, שלחו אותה לשם והסירו לו את המחלה עכשיו למי להודות?

ש. לרובוט

הרב: בסדר בסדר בסדר

ש. זה רובוט אני יודעת שזה רובוט

הרב: בסדר בסדר אני מתקדם איתך 

ש. אוקיי בואי נגיד שהביאו לך את הרובוט והרובוט עומד מולך מה את אומרת לו?

ש. בטח יש לו שם

הרב: את תקראי לו שם אפילו תקראי... תקראי לו ג'וני נגיד נו, מה תגידי לו?

ש. אני אגיד לו תודה ו...ו... אני שמחה וכל הכבוד לai ו...

הרב: כן 

ש. זה מה שאני יכולה להגיד

הרב: טוב והוא שומע?

ש. לא יודעת אולי הוא קולט

הרב: נגיד שהוא קולט מה זה עזר לך?

ש. מה זה עזר לי? אולי, לא יודעת אני אין לי מושג! אני רוצה כשאני מתפללת ל...

הרב: אני שואל מה זה עזר לך?

ש. לא, עזר לי שהתפרקתי ואמרתי 'תודה!' 

הרב: עכשיו אני אשאל אותך לך עוד שאלה 

ש. כן

הרב: אדם שוכב חולה יש לו מחלה אומרים: 'אין סיכוי!' בסוף יש את אותו פרופסור שאמר: 'שיש מכונה' הפרופסור הזה אי אפשר להודות לו, למה? - צריך להודות לאמא שלו שהולידה אותו, צריך להודות למורים שלימדו אותו, צריך להודות למעבדות שאפשרו לו לעבוד, צריך להודות למחשבים שאפשרו לו לחשב, צריך להודות לאלה שהביאו את כל החומרים ליצור את המכונה, צריך להודות גם לסבא והסבתא שלו - אם לא היה לו סבא וסבתא איך היה לו אמא?!

ש. אז שוב פעם אנחנו

הרב: רגע רגע רגע ואז היה צריך להודות לאבא והאמא של הסבא והסבתא וצריך להודות להורים שלהם ובסוף את יכולה להגיע לכולם?! הם מתו כבר! את יכולה להודות להם?!

ש. אפשר להודות להם כי הם...

הרב: איך? איך תודי? איך תודי להם אם הם מתו?! 

ש. אבל אתה יודע יש לך בראש דימיון של משפחה, אנשים, מכונות 

הרב: אז זאת אומרת את צריכה ציור דווקא?

ש. כן כן 

הרב: דווקא ציור, 

ש. ציור 

הרב: ואם את תציירי את הסבתא לא נכון? (הקהל מחייך...) אז אז אז בעצם את לא הודית לאף אחד! כי הסבתא בכלל לא נראתה כמו שאצלך בדמיון...

ש. אני רוצה לדעת איך אנשים?...

הרב: רגע תעני לי על זה איך נודה לסבתא? איך??

ש. אני, אז אני יודעת שיש איזה סבתא 

הרב: בסדר אז את יודעת שיש אלוקים!

ש. אבל את הסבתא אני יכולה לדמיין

הרב: אבל את לא יכולה לדמיין - כי את לא יודעת איך היא נראית!

ש. לא משנה, אני יכולה לדמיין סבתא

הרב: אה, רק לראות איזה סבתא כזאת 

ש. בדיוק

הרב: סבתא, אז תראי עכשיו את הקדוש ברוך הוא גדול מכל העולמות! ללא צורה!! 

ש. אוויר 

הרב: יותר מאוויר, האוויר זה חלק ממה שהוא יצר והוא תופס את כל הקוסמוס כולו!

ש. ואני מדבר עם כל הקוסמוס 

הרב: בדיוק, הוא נמצא בכל מקום! והוא נמצא בתוכך והנשמה שלך 

ש. כן 

הרב: היא "חלק אלוה" ממנו! ("וּמֶה חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים" איוב לא, ב)

ש. בסדר

הרב: "חלק אלוה" ממנו אז תדברי איתו הוא נמצא בכל מקום! מה אכפת לך איך הוא נראה?!

ש. אני רק רוצה לדעת: למי אני מתפללת?

הרב: אליו! והוא שומע!! והוא מבין והוא נותן לך חיים והוא שומע מה שאת אומרת וזה מספיק בשבילך

ש. זה מספיק אוקיי תודה רבה לך 

הרב: שיהיה בהצלחה 

ש. ואני אמשיך לראות אותך בכל הוידאוים

הרב: תהיי בריאה תודה!

 אני מודה לכם יהודים יקרים על שבאתם

[מחיאות כפים]

הרב: מה? שאלה כן רגע 

ש. יש לי יש לי מוכר לי... הרב היית בבית שלביקור שכחת אתם בתוך האוטו... שלומך? איזה יום? תבוא דיברתי בנצי? אומר הרב תפוס כל היום...

סוף.