אור יהודה - כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ

 - - - אין זה התמלול!!! אלא עיקר הדרשה מהספר 'שמחת עולם' באדיבות המחבר שליט"א - לכתבה על 2 ספרי השמחה לחץ כאן ואח"כ התמלול אך לא מוגה!!!- - - 

פרק ג  כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ

כֹּחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה לְהַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים וּלְהָחִישׁ יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים 

הִנֵּה כָּתְבוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת זיע"א, שֶׁכֹּחָהּ שֶׁל מִדַּת הַשִּׂמְחָה רַב וְעָצוּם מְאֹד לְהַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים מֵעַל הָאָדָם, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו שֶׁפַע רַב בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מִשְׁתַּדֵּל וּמִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, הוּא זוֹכֶה לְשֶׁפַע רַב וְלִבְרָכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק, וְזֹאת אַף מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע. 

ואָמְרוּ צַדִּיקִים זיע"א, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה הִיא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לִזְכּוֹת לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, לְפַרְנָסָה טוֹבָה (בוצינא דנהורא פ' ראה), לִפְקִידַת עֲקָרוֹת (דברי ישראל), לְזִוּוּגִים הֲגוּנִים, לְאַחְדוּת וְשָׁלוֹם (בעל התניא, סידור הרב - סעודות שבת ד"ה יגלה לן טעמי), לִבְרִיאוּת אֵיתָנָה (ליקו"מ כז), לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת, וּלְכָל הָעִנְיָנִים בְּכָל הַמִּישׁוֹרִים, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת.

וְכָּתְבוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א (רשפי אש נעשכיז, משלי כד), ובַּעַל הַ"דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם" זיע"א (ליקוטים), וּבַעַל הָאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל מֵאַפְּטָא זיע"א (ליקוטים חדשים – ויקרא), וְעוֹד הַרְבֵּה צַדִּיקִים, שֶלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִמְצָא בְּעֵת צָרָה חַס וְשָׁלוֹם אוֹ שֶׁהוּא זָקוּק לְאֵיזוֹ יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה, אַחַת הַסְּגֻלּוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר לִזְכּוֹת לִישׁוּעָה בְּכָל תְּחוּם שֶׁהוּא, הִיא לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב.

כִּי גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד מַעֲלָתָהּ וַחֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים לְשַׁדֵּד וּלְבַטֵּל אֶת כָּל מַעַרְכוֹת הַטֶּבַע, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל הָאָדָם הַשָּׁרוּי בְּשִׂמְחָה נִסִּים גְּלוּיִים וִישׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא צָרִיךְ. 

ְאָמַר הָרַהַ"ק רַבִּי מְשׁוּלָם פִישׁ סֶגַל, הָרַבִּי מִטָּאשׁ זיע"א (עבודת עבודה), שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּפָסוּק "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ", אֲשֶׁר בּוֹ מוֹפִיעַ צֵרוּף שֵׁם הֲוָיָ"ה כְּסִדְרוֹ, שֶׁזֶּה מַרְאֶה עַל יְרִידַת בְּרָכָה גְּדוֹלָה וְשֶׁפַע רַב וְהַמְתָּקַת כָּל הַדִּינִים. וּבְכָךְ יֶשְׁנוֹ רֶמֶז, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, נִמְתָּקִים מֵעָלָיו כָּל הַדִּינִים וְהוּא זוֹכֶה לִבְרָכָה מְרֻבָּה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדָיו וּלְשֶׁפַע רַב בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר, וְעַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ הוּא זוֹכֶה לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת. 

וְהוֹסִיף עוֹד, שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּמַה שֶּׁאוֹמְרִים בִּתְפִלּוֹת הַשַּׁבָּת: "וְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ - בִּישׁוּעָתֶךָ". וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחַת הָאָדָם הוּא זוֹכֶה לְהִוָּשַׁע בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים.

וְיֶשְׁנָם כַּמָּה סִבּוֹת וּטְעָמִים לְמַעֲלָתָהּ הָעֲצוּמָה שֶׁל הַשִּׂמְחָה, הֵן עַל פִּי הַנִּגְלֶה וְהֵן עַל פִּי תּוֹרַת הַנִּסְתָּר, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, כְּפִי שֶׁנִּרְאָה לְהַלָּן. 

טַעַם רִאשׁוֹן - שִׂמְחַת הָאָדָם מַמְשִׁיכָה עָלָיו הֶאָרַת פָּנִים וְשִׂמְחָה מִמָּרוֹם

כָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' תצוה דף קפד), שֶׁאֶחָד מִכְּלָלֵי הַבְּרִיאָה הוּא, שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת יוֹרְדוֹת מֵהָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַבְּרוּאִים בָּעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, וּכְפִי הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַדָּבָר מִלְּמַטָּה – מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ מִתְעוֹרֵר הַדָּבָר מִלְמַעְלָה, וְעם יִשְׂרָאֵל הֵם הַמְּעוֹרְרִים וּמַמְשִׁיכִים אֶת כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת מֵהָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְפִי כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג כו): "רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ".

וּמְגַלֶּה הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִמְצָא בְּהֶאָרַת פָּנִים וּבְשִׂמְחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְאִירִים לוֹ אַף מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הֶאָרַת פָּנִים וְשִׂמְחָה, וּמַשְׁפִּיעִים עָלָיו אֶת כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּכָל הָעִנְיָנִים וְהַמִּישׁוֹרִים, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִמְצָא בְּעַצְבוּת לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְעוֹרֵר עָלָיו אֶת זֹאת גַּם מִלְמַעְלָה, וְלָכֵן מַרְאִים לוֹ גַּם מִלְמַעְלָה עַצְבוּת וְדִינִים, וְעַל יְדֵי כָּךְ מוֹנְעִים מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה.

וְלָכֵן צִוְּתָה הַתּוֹרָה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק): "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה", כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹבֵד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, שִׂמְחָה זוֹ מוֹשֶׁכֶת עָלָיו שִׂמְחָה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה מִלְמַעְלָה, שִׂמְחָה מֵהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. 

הַהַשְׁפָּעוֹת יוֹרְדוֹת מִלְמַעְלָה כְּפִי מַעֲשֵׂי הָאָדָם לְמַטָּה

וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ (מדרש "והזהיר", משפטים מג ע"א), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם מִתְנַהֵג לְמַטָּה - כָּךְ מִתְנַהֲגִים עִמּוֹ מִלְמַעְלָה, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה, מַרְאִים לוֹ גַּם מִשָּׁמַיִם הַנְהָגָה שֶׁל חֶסֶד וְשֶׁל שִׂמְחָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְשֶׁפַע רַב וְלִבְרָכוֹת עֲצוּמוֹת, וְלָמְדוּ זֹאת חֲזַ"ל מֵהַפָּסוּק (שמות ג יד) "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", וְאֵלּוּ דִּבְרֵיהֶם:

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: שְׁמִי הוּא - "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג יד) כִּי - כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה הוֹוֶה עִמִּי, כָּךְ אֲנִי הוֹוֶה עִמְּךָ -, וְכֵן אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קכא ה): "ה' צִלְּךָ" - מָה הַצֵּל אִם אַתָּה צוֹחֵק לוֹ - הוּא גַּם צוֹחֵק לְךָ, וְאִם אַתָּה בּוֹכֶה לוֹ - הוּא גַּם בּוֹכֶה כְּנֶגְדְּךָ, וְכֵן אִם אַתָּה מַרְאֶה לוֹ פָּנִים שֶׁל כַּעַס - אַף הוּא מַרְאֶה לְךָ פָּנִים כּוֹעֲסוֹת, וְאִם אַתָּה מַרְאֶה לוֹ סֵבֶר פָּנִים יָפוֹת - כָּךְ גַּם הוּא מַרְאֶה לְךָ, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה הוֹוֶה עִמּוֹ - כָּךְ הוּא הוֹוֶה עִמְּךָ. עַד כָּאן. (מובא בשל"ה הקדוש תו"א שער הגדול ה', וב"נפש החיים" פרק ד)

וּמִכָּךְ אָנוּ לוֹמְדִים שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּכָל מַצָּב וּבְכָל עֵת, הוּא זוֹכֶה מִמֵּילָא גַּם מִשָּׁמַיִם לְהֶאָרַת פָּנִים וְלַחֲסָדִים, וּלְהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת וְלִבְרָכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים.

וְאָמַר הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ זיע"א, שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּפָסוּק (יחזקאל ב כו): "וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה", כְּלוֹמַר, שֶׁכְּפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל הָאָדָם לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ מִתְנַהֲגִים עִמּוֹ מִלְמַעְלָה. 

וְאָמַר הָרַהַ"ק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זיע"א (קדושת לוי פ' נשא), שֶׁדִּבְרֵי חֲזַ"ל אֵלּוּ הָיוּ שְׁגוּרִים תָּמִיד בְּפִיו שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א, כַּאֲשֶׁר הוּא הָיָה שָׁב וּמְעוֹרֵר אֶת תַּלְמִידָיו לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, בְּאָמְרוֹ לָהֶם: הֲרֵי "ה' צִלְּךָ", וּכְפִי שֶׁהִנְּךָ מִתְנַהֵג בָּעוֹלָם הַזֶּה - כָּךְ יִתְנַהֲגוּ גַּם עִמְּךָ מִלְמַעְלָה, וְלָכֵן עַל הָאָדָם לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב. 

טַעַם שֵׁנִי - שִׂמְחָה לְלֹא טַעַם וְסִבָּה מְבִיאָה לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית

הָרַהַ"ק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּרְלִין זיע"א הִתְבַּטֵּא וְאָמַר: הַשִּׂמְחָה חֲשׁוּבָה מְאֹד בַּמָּרוֹם, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם שָׂמֵחַ אַף לְלֹא כָּל סִבָּה וְטַעַם, נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טַעַם וְסִבָּה לְשִׂמְחָתוֹ, וְהוּא זוֹכֶה לִישׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים.

וְאָמַר הָרַהַ"ק הָ"אִמְרֵי אֱמֶת" זיע"א, שֶׁלּוֹמְדִים זֹאת מִכָּךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁבוּ הַמְרַגְּלִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵם הוֹצִיאוּ דִּבָּה רָעָה עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ זֹאת, הִצְטַעֲרוּ מְאֹד מִכָּךְ וּבָכוּ עַל כָּךְ בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, וְהָיָה זֹאת בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה אַחַת שֶׁל חִנָּם, וַאֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת", וְלָכֵן נֶחֶרְבוּ בְּיוֹם זֶה שְׁנֵי הַמִּקְדָּשׁוֹת, וְנִקְבַּע לְעַם יִשְׂרָאֵל יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב לְיוֹם שֶׁל בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה (סוטה ז).

וְהִנֵּה יֶשְׁנוֹ כְּלָל, שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, וְלָכֵן כְּשֵׁם שֶׁבִּגְלַל שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בָּכוּ בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם נִקְבְּעָה לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת עוֹלָם, כָּךְ גַּם מִי שֶׁשָּׂמֵחַ שִׂמְחָה שֶׁל חִנָּם, לְלֹא כָּל טַעַם וְסִבָּה, בִּשְׂכַר זֹאת אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שִׂמְחָה לְדוֹרוֹת, לוֹ וּלְזַרְעוֹ וּלְזֶרַע זַרְעוֹ, וְהוּא זוֹכֶה עַל יְדֵי כָּךְ לִישׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים וְהַתְּחוּמִים שֶׁהוּא זָקוּק לָהֶם.

וְכֵן אָמַר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זיע"א, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְהַלֵּךְ בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וּבְלִבּוֹ מְרִירוּת וּטְעָנוֹת עַל הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא עִמּוֹ, וְכַאֲשֶׁר שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ 'מַה שְּׁלוֹמְךָ', הוּא מֵשִׁיב וְאוֹמֵר שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד, אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲלָזֹאת יִקָּרֵא קָשֶׁה?! עַתָּה אַרְאֶה לְךָ מַה זֶּה קֹשִׁי! וְעַל יְדֵי כָּךְ מִתְרַבִּים צָרוֹתָיו וּקְשָׁיָיו, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְהַלֵּךְ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב לְלֹא כָּל טְעָנוֹת וּטְרוּנְיוֹת עַל הַנְהָגַת הַמָּקוֹם עִמּוֹ, בְּיָדְעוֹ שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי לְטוֹבָתוֹ, וְכַאֲשֶׁר שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ 'מַה שְּׁלוֹמְךָ' וְ'כֵיצַד הִנְּךָ מַרְגִּישׁ', הוּא עוֹנֶה וְאוֹמֵר בְּשִׂמְחָה רַבָּה: 'בָּרוּךְ ה' יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד!' וּמוֹדֶה לַה' עַל חֶלְקוֹ הַטּוֹב, אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲלָזֹאת יִקָּרֵא טוֹב?! עַתָּה אַרְאֶה לְךָ מַה זֶּה נִקְרָא טוֹב! וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְשֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה. (שיח שרפי קודש חלק ג שפח)

וּבְכָךְ בֵּאֵר בַּעַל הַ"דִּבְרֵי יִשְׂרָאֵל" מִמּוֹדְזִ'יץ זיע"א אֶת הַפָּסוּק (בראשית לב יג) "וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ", שֶׁבֵּאוּרוֹ הוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם אוֹמֵר שֶׁטּוֹב לוֹ, אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַאִם לְזֹאת יִקָּרֵא טוֹב?! עַתָּה אַרְאֶה לְךָ מַה זֶּה טוֹב! וְעַל יְדֵי כָּךְ נִפְתָּחִים לוֹ שַׁעֲרֵי בְּרָכָה וְטוֹבָה. 

טַעַם שְׁלִישִׁי - הַשִּׂמְחָה דּוֹחָה אֶת הַמְקַטְרְגִים הַחֲפֵצִים לִמְנֹעַ אֶת יְרִידַת הַשֶּׁפַע

הָרַהַ"ק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זיע"א (קדושת לוי פ' ויצא), וּבַעַל הַ"תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" (פ' ויקרא), מְבָאֲרִים שֶׁהַטַּעַם שֶׁהַשִּׂמְחָה מַמְשִׁיכָה שֶׁפַע רַב לָאָדָם בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, מִפְּנֵי שֶׁהַשִּׂמְחָה דּוֹחָה אֶת כָּל הַחִיצוֹנִים אֲשֶׁר חֲפֵצִים לִמְנֹעַ אֶת יְרִידַת הַשֶּׁפַע לָבוֹא לָאָדָם, וְלָכֵן הֵם מְקַטְרְגִים עָלָיו בַּשָּׁמַיִם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ, וְזֹאת בִּכְדֵי לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַשֶּׁפַע, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה, אֵינָם יְכוֹלִים לְקַטְרֵג עָלָיו וְלִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת יְרִידַת הַשֶּׁפַע, וּמִשּׁוּם כָּךְ, עַל יְדֵי מִדַּת הַשִּׂמְחָה זוֹכֶה הָאָדָם לִבְרָכָה וּלְשֶׁפַע רַב מְאֹד בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, בְּכָל הַתְּחוּמִים וּבְכָל הַמִּישׁוֹרִים.

טַעַם רְבִיעִי - הָעַצְבוּת מְבִיאָה צָרוֹת מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְהַשִּׂמְחָה מְבִיאָה יְשׁוּעוֹת מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע

 כָּתַב בַּעַל הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" זיע"א (פ' נח), שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, מִדַּת הַדִּין אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לָחוּל עָלָיו וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁוֹ כְּלָל. וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר בַּעַל הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" אֶת הַפָּסוּק שֶׁנֶּאֱמַר עַל אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל (בראשית ו ו): "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עָלָה בְּלִבּוֹ שֶׁל מָקוֹם לְהַעֲצִיבוֹ', וּבֵאוּרוֹ הוּא, שֶׁתּוֹשָׁבֵי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה חָיוּ בְּרִבּוּי טוֹבָה, וְהָיָה לָהֶם שֶׁפַע רַב בְּכָל הַתְּחוּמִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵם הָיוּ תָּמִיד שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר מָלְאָה אַרְצָם חָמָס וְגֶזֶל, וְהֵם חָטְאוּ בַּחֲטָאִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים אֲשֶׁר מִפְּנֵי כָּךְ הִגִּיעַ לָהֶם הָעֹנֶשׁ הַקָּשֶׁה שֶׁל הַמַּבּוּל, לִמְחוֹתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה - כִּבְיָכוֹל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישָׁם בְּכָךְ מִפְּנֵי שֶׁהֵם הָיוּ שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וּמִי שֶׁשָּׁרוּי בְּשִׂמְחָה אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁוֹ, כִּי מִדַּת הַדִּין אֵינָהּ יְכוֹלָה לָחוּל עָלָיו כְּלָל, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַכְנִיס עַצְבוּת בְּלִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין וְיוּכְלוּ לְקַבֵּל אֶת הָעֹנֶשׁ הַקָּשֶׁה שֶׁל הַמַּבּוּל.

וְזֶה בֵּאוּר דִּבְרֵי רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ", שֶׁהִכְנִיס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבָּם עַצְבוּת, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָחוּל עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין, וְיוּכְלוּ לְקַבֵּל אֶת הָעֹנֶשׁ הַקָּשֶׁה שֶׁל הַמַּבּוּל. 

הַשִּׂמְחָה מַצִּילָה אֶת הָאָדָם מִכָּל הַקְּלָלוֹת - וּמַמְתִּיקָה מֵעָלָיו אֶת כָּל הַדִּינִים

וְהוֹסִיף הָרַהַ"ק רַבִּי יַעֲקֹב יִצְחָק מִבִּיָאלָא זיע"א בְּשֵׁם אָבִיו הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן דָּוִד מִשִּׁידְלוֹבְצָא זיע"א (דברי בינה – פרשת כי תבוא), שֶׁמִּכָּךְ אָנוּ לוֹמְדִים אֶת מַעֲלָתָהּ הָעֲצוּמָה שֶׁל הַשִּׂמְחָה וְאֶת חֲשִׁיבוּתָהּ הַגְּדוֹלָה בַּמָּרוֹם, כי עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְאַמֵּץ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, הוּא נִצָּל מִכָּל רַע וּמִכָּל צָרָה, וְהוּא זוֹכֶה לִישׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת וְנִפְלָאוֹת וּלְנִסִּים עֲצוּמִים מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע מַמָּשׁ.

וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר בַּעַל הַ"דִּבְרֵי בִּינָה" זיע"א אֶת הַפָּסוּק (דברים כח סג) "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם, כֵּן יָשִׂישׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם", וְלִכְאוֹרָה הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת עִמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד בְּאַהֲבָה עֲצוּמָה וּגְדוֹלָה, וְכֵיצַד נֶאֱמַר בַּפָּסוּק שֶׁהוּא יָשִׂישׂ וְיִשְׂמַח לְהַאֲבִיד אוֹתָם וּלְהַשְׁמִיד אוֹתָם?

אֶלָּא שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁגַּם בְּעֵת שֶׁיַּגִּיעוּ לָהֶם קְלָלוֹת וּגְזֵרוֹת רָעוֹת עַל פִּי מַעֲשֵׂיהֶם, הוּא בְּרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו בְּאַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה אֲלֵיהֶם וּבְחֶמְלָתוֹ הָעֲצוּמָה עֲלֵיהֶם, יַכְנִיס בִּלְבָבָם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה אֲשֶׁר עַל יָדָהּ לֹא תּוּכַל הַקְּלָלָה לָחוּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, כִּי הַשָּׁרוּי בְּשִׂמְחָה אֵין הַקְּלָלָה יְכוֹלָה לָחוּל עָלָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכּוּ לְהִנָּצֵל תָּמִיד מִכָּל הַקְּלָלוֹת הַקָּשׁוֹת וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת, בְּרַחֲמֵי ה' הַגְּדוֹלִים וּבְכֹחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַשִּׂמְחָה. 

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר הָרַהַ"ק בַּעַל "הַיִּיטַב לֵב" זע"א, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִגְזְרָה עַל הָאָדָם אֵיזוֹ גְּזֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא יָצָא חַיָּב בְּדִינוֹ בַּמָּרוֹם, עֲצָתוֹ הִיא לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה, וּלְהַכְנִיס אֶת הַ'שְּׁטְרֶעכְלָאךְ', שֶׁזֶּה הַסִּמּוּן שֶׁל הָרָאשֵׁי תֵּבוֹת, בְּתוֹךְ הַמִּלָּה חַיָּ"ב, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת: יִשְׂמְחוּ יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּרִנָּה, וְעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בְּאַהֲבַת חֲבֵרִים יַחְדָּו יִתְבַּטְּלוּ מֵעָלָיו כָּל הַגְּזֵרוֹת וְיִמְתְּקוּ מֵעָלָיו כָּל הַדִּינִים, וְיִזְכֶּה לִישׁוּעָתוֹ מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע. 

הַיֶּלֶד שֶׁהִבְרִיא מֵחָלְיוֹ מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע – בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה

הָרַהַ"ק מֵאֲלֶכְּסַנְדֵּר זיע"א בְּמִכְתָּבוֹ ("בית יעקב"- מכתבים), מְסַפֵּר עַל נֵס מֻפְלָא אֲשֶׁר אֵרַע עִמּוֹ בְּכֹחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַשִּׂמְחָה:

הָיָה זֹאת כַּאֲשֶׁר בְּנוֹ הַקָּטָן הָיָה חוֹלֶה מְסֻכָּן, רַחֲמָנָא לִיצְלַן, וְהוּא הָלַךְ לְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל מוֹרוֹ וְרַבּוֹ הָרַהַ"ק רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זיע"א בַּעֲבוּר בְּנוֹ. עָנָה וְאָמַר לוֹ רַבּוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם עֵצָה בַּעֲבוּרוֹ, רַק שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה. וְשָׁמַע לַעֲצָתוֹ, וְהָלַךְ מִיָּד וְנָתַן לְכָל הַחֲבֵרִים בְּבֵית מִדְרָשׁ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת יַחְדָּו מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְאַהֲבַת חֲבֵרִים, וּמִיָּד אַחַר כָּךְ הָיָה לִבְנוֹ הַקָּטָן נֵס וָפֶלֶא מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְהוּא הִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים. עַד כָּאן דְּבָרָיו. 

טַעַם חֲמִישִׁי – הַשִּׂמְחָה גּוֹרֶמֶת לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה

כָּתַב הָרַהַ"ק רַבִּי מֵאִיר מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זיע"א, טַעַם נוֹסָף לִירִידַת שֶׁפַע רַב וּבְרָכוֹת עֲצוּמוֹת מִמָּרוֹם עַל יְדֵי מִדַּת הַשִּׂמְחָה, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהַשִּׂמְחָה גּוֹרֶמֶת לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת ל): אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְלָכֵן הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה - הַבְּרָכָה מְצוּיָה בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים, כִּי כָּל הַצָּרוֹת נִגְרָמוֹת רַק מִסִּלּוּק הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל. 

וְהִנֵּה מִדַּת הַשִּׂמְחָה גּוֹרֶמֶת עֲלִיָּה לַשְּׁכִינָה, וְלָכֵן עַל יָדָהּ זוֹכֶה הָאָדָם מִמֵּילָא לִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים, כִּי כָּל הַצָּרוֹת הֵן בַּעֲווֹן נְפִילַת הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר גָּרַם הָאָדָם בַּעֲווֹנוֹתָיו, וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה אשר בְכָךְ הוּא מַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה, הוּא זוֹכֶה מִמֵּילָא לְהִוָּשַׁע בְּכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ.

וְאִלּוּ הָעַצְבוּת, אֲשֶׁר הִיא מַפִּילָה אֶת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הִיא גּוֹרֶמֶת צַעַר רַב לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִצְטַעֵר, הַשֵּׁם מִצְטַעֵר עִמּוֹ, כִּי "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", וְלָכֵן הָעַצְבוּת הִיא אֲשֶׁר מְעַכֶּבֶת לָאָדָם אֶת כָּל יְשׁוּעוֹתָיו, וּמִפְּנֵי כָּךְ עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַזָּקוּק לְאֵיזוֹ יְשׁוּעָה בְּכָל תְּחוּם שֶׁהוּא, הִיא רַק לְהִשְׁתַּדֵּל לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֵת, אֲשֶׁר עַל יְדֵי כָּךְ הוּא מְשַׂמֵּחַ אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא מִמֵּילָא יִזְכֶּה לְכָל הַיְשׁוּעוֹת בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים.

טַעַם שִׁשִּׁי - הַשִּׂמְחָה מַמְתִּיקָה אֶת כָּל הַדִּינִים - מִּדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה

הִנֵּה כָּתְבוּ צַדִּיקִים זיע"א, שֶׁהַטַּעַם שֶׁמִּדַּת הַשִּׂמְחָה כֹּחָהּ רַב וְעָצוּם לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע רַב וִישׁוּעוֹת וּבְרָכוֹת עֲצוּמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁבְּכֹחָהּ שֶׁל מִדַּת הַשִּׂמְחָה לְהַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים הַקָּשִׁים הַשּׁוֹרִים עַל הָאָדָם, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר מִתְחַזֵּק הָאָדָם בכל כוחו, לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, הוּא זוֹכֶה לְהִוָּשַׁע בִּישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים אַף מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע. 

וּבֵאֵר הָרַהַ"ק רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוּבְּרִין זיע"א (תורת אבות), שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְאֵינוֹ מִתְלוֹנֵן עַל רֹעַ מַזָּלוֹ, אֶלָּא הוּא מִתְרַצֶּה וְשָׂמֵחַ בְּמַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַאֲמִין שֶׁמַּה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַבּוֹרֵא זֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בַּעֲבוּרוֹ, עַל יְדֵי כָּךְ הוּא מַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים מִמֶּנּוּ, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁמִּדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לֹא הִתְבַּטְּלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (מגילה), וְלָכֵן עַל יְדֵי כָּךְ - מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה - אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ עִמּוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא, וּבְמַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ מִמֵּילָא נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים מִמֶּנּוּ, וְהוּא זוֹכֶה לְכָל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁהוּא זָקוּק לָהֶן. 

הַשִּׂמְחָה שֶׁהִמְתִּיקָה אֶת כָּל הַדִּינִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה

מַעֲשֶׂה נִפְלָא הָיָה אֵצֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זיע"א, אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִכְנַס לְחַדְרוֹ וְלֹא יָצָא מִמֶּנּוּ זְמַן רַב. הַתַּלְמִידִים הֵבִינוּ שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב מִתְמַהְמֵהַּ בְּחַדְרוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ יוֹצֵא לִתְקִיעַת שׁוֹפָר, וְלָכֵן אַף הֵם הִתְעַצְּמוּ בְּכַוָּנוֹת קְדוֹשׁוֹת וְיִחוּדִים בְּנַסּוֹתָם לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל אֶת כָּל הַדִּינִים, וְאַף עַל פִּי כֵן עָבַר עוֹד זְמַן רַב - וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב עֲדַיִן לֹא יָצָא מֵחַדְרוֹ.

וְהִנֵּה הִזְדַּמֵּן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ יְהוּדִי אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה חֲסַר דַּעַת, וְכַאֲשֶׁר הוּא רָאָה אֶת כֻּלָּם שְׁרוּיִים בְּיִרְאָה וּפַחַד נוֹרָא כְּשֶׁחֶרְדַּת יוֹם הַדִּין שׁוֹרָה עַל פְּנֵיהֶם, לֹא הֵבִין אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר וְהֶחְלִיט לְשַׂמְּחָם, וְהָלַךְ וְהִתְחַפֵּשׂ לְדֹב, וְכָךְ הוּא נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּשֶׁהוּא מְחֻפָּשׂ לְדֹב, וְהֵחֵל לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי הֲבָרוֹת מְשֻׁנּוֹת כְּקוֹל הַדֹּב, בִּרְצוֹתוֹ לְשַׂמֵּחַ וּלְהַרְנִין אֶת כָּל הַמִּתְפַּלְלִים, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הַמִּתְפַּלְלִים, בַּת שְׂחוֹק קַלָּה עָלְתָה עַל פְּנֵיהֶם לְמַרְאֵה אוֹתוֹ שׁוֹטֶה אֲשֶׁר לֹא מָצָא יוֹם אַחֵר לְהִתְחַפֵּשׂ בּוֹ.

וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ רֶגַע דַּלְתּוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב נִפְתְּחָה, וְהוּא יָצָא מֵחַדְרוֹ לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הִסְבִּיר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְתַלְמִידָיו אֶת פֵּשֶׁר שְׁהוּתוֹ הָאֲרֻכָּה בְּחַדְרוֹ לִפְנֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וְאָמַר לָהֶם שֶׁהוּא אָכֵן רָאָה גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַמְרַחֲפוֹת עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא נִסָּה בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְעַצֵּם בִּתְפִלּוֹת וְיִחוּדִים שָׁעָה אֲרֻכָּה וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל אֶת הַדִּינִים הַקָּשִׁים מֵעַל עַם יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אוֹתוֹ שׁוֹטֶה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְאַתֶּם הֶעֱלִיתֶם בַּת שְׂחוֹק עַל פְּנֵיכֶם וֶהיִיתֶם בְּשִׂמְחָה, אֲפִלּוּ שֶׁהָיְתָה זֹאת רַק שִׂמְחָה חִיצוֹנִית וְקַלָּה בִּלְבַד - מִיָּד נִמְתְּקוּ כָּל הַדִּינִים, כִּי בְּשִׂמְחָה זֹאת פּעַלְתֶּם בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים מַה שֶּּׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לִפְעֹל בְּכָל הַתְּפִלּוֹת וְהַיִּחוּדִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, כִּי גָּדוֹל וְעָצוּם כֹּחָהּ הַנּוֹרָא שֶׁל הַשִּׂמְחָה לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל אֶת כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת. (נתיבות שלום)

וְכֵן כָּתַב בַּעַל "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" זיע"א (אורות רבותינו), עַל הַפָּסוּק "וְ'הָיִיתָ אַ'ךְ שָׂ'מֵחַ", שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁוְ"א, וּבְכָךְ מְרֻמָּז שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּפָנִים שְׂמֵחוֹת וְצוֹהֲלוֹת, אֲפִלּוּ אִם אֵין שִׂמְחָתוֹ אֲמִתִּית אֶלָּא רַק כְּלַפֵּי חוּץ בִּלְבַד, וְעַל יְדֵי שֶׁיֵּלֵךְ בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁצָּהֳלָתוֹ בְּפָנָיו יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית. כִּי עַל יְדֵי שֶׁיַּרְאֶה פָּנִים שְׂמֵחוֹת, יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַנְהָגָה שֶׁל חֶסֶד מִלְמַעְלָה, וּמִמֵּילָא יִזְכֶּה לִשְׂמָחוֹת גְּדוֹלוֹת וְשֶׁפַע רַב. 

וְאָמַר בַּעַל הָ"אִמְרֵי אֱמֶת" זיע"א, שֶׁהַפָּסוּק (דברים כח מז) "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה", אֲשֶׁר בּוֹ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה חִיּוּבָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה, נִכְתַּב בְּאֶמְצַע כָּל הַקְּלָלוֹת בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא, ולא נכתב בתחילת פרשת הקללות או בסופם של פרשת הקללות, וְזֹאת לְרַמֵּז עַל כֹּחָהּ הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם שֶׁל הַשִּׂמְחָה לַעֲצֹר אֶת כָּל הַקְּלָלוֹת הָרְאוּיוֹת לָבוֹא עַל הָאָדָם, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו שֶׁפַע בְּרָכָה וְרַחֲמִים.

וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַתּוֹרָה הִיא, שֶׁהָאָדָם יִשְׂמַח וְיָגִיל בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, כִּי רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי, וְהַשִּׂמְחָה בַּמִּצְווֹת הוּא עִקַּר קִיּוּמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְעַל בִּטּוּל הַשִּׂמְחָה בַּמִּצְווֹת בָּאוֹת כָּל הַקְּלָלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹבֵד אֶת ה' מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, מִתְבַּטְּלוֹת מֵעָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת, וְהוּא זוֹכֶה לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת. 

הַשִּׂמְחָה מַמְשִׁיכָה בְּרָכָה וְשֶׁפַע רַב

כָּתְבוּ הָרַהַ"ק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְ'בּוּז זיע"א (בוצינא דנהורא פ' ראה), וְהָרַהַ"ק רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל מֵרִימְנוֹב זיע"א (בארות המים ליקוטים), וּבַעַל הַ"יִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" זיע"א, וְעוֹד צַדִּיקִים, שֶׁהַשִּׂמְחָה מְסֻגֶּלֶת לִבְרָכָה וְשֶׁפַע רַב, וְרֶמֶז נִפְלָא לְכָךְ יֶשְׁנוֹ בְּפָסוּק "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ", שֶׁהוּא סוֹפֵי תֵּבוֹת חת"ך, אֲשֶׁר זֶה הַשֵּׁם שֶׁל הַפַּרְנָסָה, אֲשֶׁר יוֹצֵא מִסּוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק (תהלים קמה) "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", וּבְכָךְ מְרֻמָּז שֶׁבְּשִׂמְחָתוֹ מַמְשִׁיךְ הָאָדָם עַל עַצְמוֹ פַּרְנָסָה בְּרֶוַח וְשֶׁפַע רַב.

שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ

וְאָמַר הָרַהַ"ק רַבִּי יְחֶזְקֵאל מִקּוּזְמִיר זיע"א, שֶׁרֶמֶז לְכָךְ יֶשְׁנוֹ בְּפָסוּק (דברים לג יח) "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'הַצְלַח בְּצֵאתְךָ לִסְחוֹרָה'. וְלִכְאוֹרָה מַדּוּעַ כָּתְבָה זֹאת הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ" וְלֹא כָּתְבָה בִּמְפֹרָשׁ 'הַצְלַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ'? אֶלָּא שֶׁבְּכָךְ רָצְתָה הַתּוֹרָה לְרַמֵּז וְלוֹמַר, שֶׁכָּל הַצְלָחָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּצֵאתוֹ לְמִסְחָרוֹ תְּלוּיָה בְּשִׂמְחָתוֹ, וְאִם יָצָא לְמִסְחָרוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּוַדַּאי יַצְלִיחַ בְּמִסְחָרוֹ. וּבֵאֲרוּ צַדִּיקִים זיע"א, שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא עַל פִּי דִּבְרֵי חֲזַ"ל (ב"ק צ"ב), שֶׁ"הָעֲנִיּוּת הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי הֶעָנִי, וְאִלּוּ הָעֲשִׁירוּת הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי הֶעָשִׁיר", וְהִנֵּה הַשָּׁרוּי בְּשִׂמְחָה הֲרֵי הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (אבות): אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וּמִפְּנֵי כָּךְ, כָּל הַשָּׁרוּי בְּשִׂמְחָה, זוֹכֶה שֶׁהָעֲשִׁירוּת וְהַבְּרָכָה הוֹלְכוֹת אַחֲרָיו וְהוּא זוֹכֶה לִבְרָכָה וּלְשֶׁפַע רַב.

טֶבַע הַשִּׂמְחָה לְהוֹרִיד שֶׁפַע וּבְרָכָה

טַעַם נוֹסָף לְכָךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה מְסֻגֶּלֶת לִבְרָכָה וְשֶׁפַע רַב, בֵּאֵר הָרַהַ"ק רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זיע"א, שֶׁזֹּאת מִפְּנֵי שֶׁטֶּבַע הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא מַשְׁפִּיעָה חֲסָדִים עַל הָאָדָם, וְאִלּוּ טֶבַע הָעַצְבוּת שֶׁהִיא מַמְשִׁיכָה דִּינִים עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל הַשָּׁרוּי בְּשִׂמְחָה זוֹכֶה לִבְרָכָה וְשֶׁפַע רַב.

וְלָכֵן לִפְעָמִים מִפְּנֵי כָּךְ דַּוְקָא קַלֵּי דַּעַת אֲשֶׁר שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה, זוֹכִים בִּגְלַל כָּךְ לְשֶׁפַע רַב, וְאִלּוּ דַּוְקָא אֲנָשִׁים יִרְאֵי ה' הַשְּׁרוּיִים בִּדְאָגָה וְצַעַר עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, אֵין לָהֶם שֶׁפַע כְּלָל, כִּי עַל יְדֵי הַצַּעַר וְהַדְּאָגוֹת עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, הֵם שְׁרוּיִים בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה אֲשֶׁר עַל יָדָהּ הֵם מַפְסִידִים אֶת כָּל הַפַּרְנָסָה וְהַשֶּׁפַע, וּפַרְנָסָתָם מְצוּיָה לָהֶם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל. עַד כָּאן דְּבָרָיו. 

וּמַעֲשֶׂה הָיָה שֶׁנִּגַּשׁ יְהוּדִי אֶחָד לְמוֹהֲרַנַ"ת זיע"א, וְהִתְאוֹנֵן בְּפָנָיו עַל דָּחְקוֹ וַעֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, הֵשִׁיב לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זיע"א: הַשִּׂמְחָה הִיא סְגֻלָּה לְפַרְנָסָה, וְאִם תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה - פַּרְנָסָתְךָ תִּהְיֶה מְצוּיָה לְךָ בְּרֶוַח תָּמִיד. וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ, כֵּיצַד אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה כַּאֲשֶׁר אֵין לִי פַּרְנָסָה? הֵשִׁיב לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת בְּדֶרֶךְ צַחוּת: וְכִי מַה לֹּא עוֹשִׂים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה. (אבניה ברזל) 

וְאִלּוּ דַּאֲגוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם הֵן אֲשֶׁר מַפְסִידוֹת לוֹ אֶת כָּל הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַהַ"ק רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל מִוִּיטֵבְּסְק זיע"א בְּמִכְתָּבוֹ לְתַלְמִידָיו: "בְּשָׁנָה זוֹ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִתְלוֹנַנְתֶּם עַל חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה, פַּרְנָסַתְכֶם תִּהְיֶה מְצוּיָה בְּשֶׁפַע רַב, כִּי הַדְּאָגוֹת הֵן אֲשֶׁר מַפְסִידוֹת לָאָדָם אֶת הַפַּרְנָסָה, וְלָכֵן בְּשָׁנִים שֶׁעָבְרוּ אֲשֶׁר בָּהֶן הִתְלוֹנַנְתֶּם בְּמִכְתַּבְכֶם אֵלַי עַל חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה, דַּאֲגַתְכֶם הִיא אֲשֶׁר גָּרְמָה לְהַפְסִיד אֶת פַּרְנָסַתְכֶם, אֲבָל בְּשָׁנָה זוֹ, אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִזְכַּרְתֶּם אֶת עִנְיַן הַמִּחְיָה וְהַפַּרְנָסָה, בְּוַדַּאי תִּהְיֶה פַּרְנָסַתְכֶם מְצוּיָה בְּשֶׁפַע רַב". 

חֲצִי בְּרִיאוּת וַחֲצִי פַּרְנָסָה 

וּמַעֲשֶׂה הָיָה שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָרַהַ"ק רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוּבְּרִין זיע"א יְהוּדִי הַשָּׁרוּי בְּצַעַר, אָמַר לוֹ הָרַבִּי: מַדּוּעַ אַתָּה בְּצַעַר? הֲרֵי בְּכָךְ אַתָּה מְצַעֵר אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי שָׁרוּי בְּצַעַר הוּא מְצַעֵר אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתֵדַע לְךָ, שֶׁהַצַּעַר לוֹקֵחַ חֲצִי בְּרִיאוּת וַחֲצִי פַּרְנָסָה, וִיהוּדִי צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר שֶׁהַדְּאָגָה אֲסוּרָה מִכֹּל וָכֹל. וְסִיֵּם הָרַבִּי, שֶׁהַדְּאָגָה הַיְחִידָה שֶׁמֻּתֶּרֶת, הִיא לִדְאֹג לָמָּה הוּא דּוֹאֵג...

סִפֵּר לִי יְהוּדִי יָקָר, שֶׁהָיְתָה לוֹ תְּקוּפָה שֶׁפַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה דְּחוּקָה עָלָיו, וְהוּא הָיָה שָׁרוּי בְּצִמְצוּם גָּדוֹל מְאֹד, וְהִנֵּה בְּאַחַת הַפְּעָמִים כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ עֶרֶב שַׁבָּת, לֹא הָיָה לוֹ כְּלָל כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת שַׁבָּת, וְהוּא נִזְכַּר בַּעֲצַת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר מְסֻגֶּלֶת לְפַרְנָסָה, וְהֵחֵל לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְכָךְ הָלַךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה רַבָּה, כְּשֶׁבְּכַוָּנָתוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרַת יְדִידָיו וּמַכָּרָיו, וְהִנֵּה בְּדַרְכּוֹ הוּא פָּגַשׁ אֶת אֶחָד מֵחֲבֵרָיו אֲשֶׁר לֹא רָאָהוּ זְמַן רַב, וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ יְדִידוֹ "מַה שְּׁלוֹמְךָ", הֵשִׁיב לוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה: "יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד, הַכֹּל טוֹב, בָּרוּךְ ה'. אָמְנָם אֲנִי צָרִיךְ קְצָת כֶּסֶף לִקְנִיּוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי הַבַּיִת רֵיק וְאֵין לִי מְאוּמָה". אָמַר לוֹ הַיָּדִיד: "הֲרֵי אֲנִי הָאַחֲרַאי עַל כָּל הַמִּשְׁלוֹחִים שֶׁל אִרְגּוּן הַחֶסֶד בְּעִירֵנוּ הַדּוֹאֵג לְנִזְקָקִים לְצָרְכֵי הַשַּׁבָּת", וּמִיָּד יָצַר קֶשֶׁר עִם רֹאשׁ הָאִרְגּוּן, כְּשֶׁהוּא דּוֹאֵג לוֹ עַל יְדֵי הָאִרְגּוּן לְכָל צָרְכֵי הַשַּׁבָּת עַד הַפְּרִיט הָאַחֲרוֹן, וְעוֹד הוֹסִיף לוֹ הַיָּדִיד סְכוּם נִכְבָּד מִשֶּׁלּוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה, וְכָךְ הוּא רָאָה בְּחוּשׁ אֶת כֹּחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַשִּׂמְחָה לְהַמְשִׁיךְ לָאָדָם בְּאֹפֶן מִיָּדִי בְּרָכָה וְשֶׁפַע רַב. 

מַדּוּעַ הָרַבִּי סֵרַב לְבָרֵךְ אֶת הֶחָסִיד

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא יְהוּדִי אֶל הָרַהַ"ק רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוּבְּרִין זיע"א, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּרָכָה שֶׁיִּזְכֶּה לְלֵב נִשְׁבָּר, עָנָה וְאָמַר לוֹ הָרַבִּי: "לֵב נִשְׁבָּר זֶה יֵשׁ לְכָל אֶחָד בְּשֶׁפַע הַיּוֹם, כִּי הַיּוֹם כָּל אֶחָד סוֹבֵל מִדֹּחַק הַפַּרְנָסָה וּמִשְּׁאָר צָרוֹת הַמְּבִיאִים אוֹתוֹ מִמֵּילָא לְלֵב נִשְׁבָּר, אֶלָּא הַיּוֹם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְחַזְּקוּת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב". 

כֵּיצַד הִבְטִיחַ הַצַּדִּיק יְשׁוּעָה עַל טִבְעִית

מַעֲשֶׂה בַּגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן חִירָרִי זַצַ"ל אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו שְׁתֵּי נָשִׁים וְהֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת בְּכִי תַּמְרוּרִים בְּקוֹל גָּדוֹל וּבְצַעַר נוֹרָא. הָרַב, שֶׁנֶּחֱרַד לְשֵׁמַע קוֹלָם, שָׁאַל אוֹתָן מִיָּד לְפֵשֶׁר בְּכִיָּתָן הַגְּדוֹלָה, הֵשִׁיבָה לוֹ אַחַת מִבֵּינֵיהֶן, שֶׁחֲבֶרְתָּהּ אֲשֶׁר בָּאָה עִמָּהּ חוֹלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה וּמַצָּבָהּ עָגוּם מְאֹד, וְהָרוֹפְאִים אֵינָם נוֹתְנִים סִכּוּי לְחַיֶּיהָ. עָנָה הָרַב וְאָמַר לָהּ: "אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶן שֶׁהִיא תִּתְרַפֵּא בִּרְפוּאָה שְׁלֵמָה, אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד - שֶׁשְּׁתֵּיכֶן תְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶן לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְאִם תְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶן לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה - חֲבֶרְתֵּךְ תַּבְרִיא מֵחָלְיָהּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם". שְׁתֵּי הַנָּשִׁים קִבְּלוּ עַל עַצְמָן לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְהָאִשָּׁה הִבְרִיאָה מֵחָלְיָהּ מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע נֶגֶד כָּל תַּחֲזִיּוֹתֵיהֶם הַקּוֹדְרוֹת שֶׁל הָרוֹפְאִים, לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת. (מופת לשבת). ה' יְזַכֵּנוּ לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב. אָמֵן. 

 - - - תמלול הדרשה אך לא מוגה!!! - - - 

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח הערב לזרות זה הגאולה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן אמן עודד בן שושנה יזכה לזיווג הגון עם אישה צדיקה יראת שמיים מידות טובות יחזור בתשובה שלמה יתקן מידותיו יהיה עבד לשם יתברך ואמיתי חזרה בתשובה שלמה למשפחת נורני הצלחה לרפאל בן דורה בפרט בחינוך הילדים אמ ובלחש אמן אמן הערב לעילוי נשמת הורי מנוחתם עדן אמן אני שמתי לב כשנכנסתי שאתם לא שמחים כל כך אני יכול להבין היום זה יום מיוחד אבל הפנים שלכם לא קורנות אני אשתדל הערב לעשות אותכם שמחים לא בגלל היום הזה אלא בכלל שתלמדו להיות שמחים תמיד כל החיים אמן בכל מצב כל מצב אתם יודעים שיש הלכה שאפילו אם נפטר לבן אדם אדם הכי קרוב אבא אמא בן או בת הוא צריך לברך ברוך דיין האמת נכון אתם מכירים את זה וצריך לברך בשמחה איך אפשר לברך בשמחה אם מישהו מת כולם בוכים אבל ההלכה אומרת שצריך לברך בשמחה כי אדם צריך לקבל את גזירות השם יתברך שהכל לטובה גם זו לטובה כל דבר ודבר שקורה עם האדם זה רק לטובתו הקדוש ברוך הוא לא הוריד אותנו לפה שנישאר כל הזמן אנחנו ירדנו על מנת לחזור וכל אחד הוא החליט מתי הוא יחזור אליו אבל זה רק פתיח קטן עכשיו ניכנס למצווה הגדולה כי בשמחה תצאו בשמחה יוצאים מכל הצרות מכל הדיכאונות מכל הבעיות הכל הכל הכל משתחרר עם שמחה כתבו גדולי הדורות שכוחה של מידת השמחה רב ועצום להמתיק את כל הדינים מעל האדם ולהמשיך על האדם שפע רב בכל התחומים ומישורים שהוא צריך אדם המשתדל הוא מתאמץ בכל כוחו להיות בשמחה זוכה לשפע רב לברכות עצומות בכל מה שהוא זקוק גם מעל הטבע השמחה היא סגולה גדולה לזכות לכל הברכות לכל ההשפעות גם ברוחניות וגם בגשמיות שימו לב פרנסה טובה בעזרת השמחה פקידת עכרות על ידי שמחה זיווגים הגונים על ידי שמחה אחדות ושלום על ידי שמחה בריאות אתנה על ידי שמחה אריכות ימים ושנים על ידי שמחה בכל המישורים וחניות וגשמיות על ידי השמחה זוכים הבעל שם טוב הקדוש ובעל מחנה אפרים דגל מחנה אפרים והאוהב ישראל פתא ועוד צדיקים הם אומרים לכן כשאדם נמצא בעת שרה או זקוק לאיזה ישועה אחת הסגולות הגדולות ביותר לזכות לישועה להתאמץ להשתדל בכל כוחו להיות שרוי בשמחה ו ובטוב לבב עצומה וגדולה מעלת השמחה בשמי מרום כשרואים שם למעלה שאתה שמח מבטלים את מערכות הטבע וממשיכים עליך ניסים גלויים בכל העניינים שאתה צריך הרבי מטוש זכת צדיק לברכה אמר הפסוק ישמחו השמיים מתגל הארץ הראשי תיבות שלו זה שם השם י וה וו' וה' ישמחו השמיים ותגל הארץ זה מראה שיורדת ברכה גדולה ושפע רב להמתיק את כל הדינים שיש על האדם שאדם שרוי בשמחה וחדוה הוא זוכה לברכה מרובה במעשה ידיו ושפע רב השמחה משפיעה עלי ברכות בתפילות שבת אנחנו אומרים ושמח נפשנו בישועתך לרמוז ששמחת האדם מביאה ישועות ויש סיבות וטעמים למה המעלה העצומה של השמחה על פי הפשט ועל פי הסוד למה יש בה מעלה גדולה אז נביא כמה טעמים להבין טעם ראשון שמחת אדם ממשיכה עליו הערת פנים וגם שמחה ממרום כותב הזוהר הקדוש אחד מהכללים של הבריאה זה שכל ההשפעות והברכות יורדות מהעולמות העליונים לפי המעשים שלנו בעולמות התחתונים איך שאנחנו מתעוררים לדבר מלמטה ככה אנחנו מעוררים דבר מלמעלה ואנחנו מושכים השפעות מהעולם העליונים למטה שנאמר רוכב שמיים בעזרך איך שאתה מתנהג פה למטה יש לך הערת פנים יעירו לך פנים מלמעלה אתה עצוב יורידו עליך דינים איך שאתה מתנהג והזוהר הקדוש אומר כשאדם בהרת פנים ובשמחה בעולם הזה מאיירים לו מהעולם העליון משפיעים עליו השפעות וברכות אבל כשאדם בעצבות הוא מעורר עליו גם כן עצבות ודינים ונמנע ממנו שפע וברכה לכן ציוותה התורה לעבוד את השם בשמחה ובטוב לבב יש פסוק שאנחנו חוזרים עליו הרבה בתקופה האחרונה ומופיע בתהילים כוף שם כתוב עיבדו את אדוני בשמחה מי שעובד את השם בשמחה מושך מלמעלה שמחה והשכינה הקדושה שורה עליו וזוכה לברכות השפעות ברוחניות ובגשמיות בואו נראה אם אתם יודעים לשמוח עיבדו עיבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את בואו לפניו לפניו יר ננה בואו לפניו יר ננ בואו לפניו לפניו יר ננה בוא לפניו רננה עבדו עבדו עבדו עבדו עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בואו לפניו יר ננ בואו לפניו לפניו יר ננ בוא לפני ינ לשמוח לא לשיר עיבדו עבדו עיבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בואו לפניו לפניו ביר נני בוא לפניו יר ננה בואו לפניו לפניו יר ננה בוא רננה ה עבדו עבדו ע את השם בס עבדו עבדו עבדו עבדו בואו לפניו לפניו יר ננה בואו לפניו יר ננה בואו לפניו לפניו יר ננה בוא לפניו יר ננה אתם יודעים מה זה אומר מי שעובד את השם בשמחה מובטח לו שהוא יבוא לפני קדוש ברוך הוא לעולם האמת רננה שווה תעבדו את השם תשמחו בעבודת השם מובטח לכם שתבואו לפניו ננה הלא אומרים חכמים זכרונם לברכה במדרש כשם שאדם מתנהג למטה ככ מתנהגים עמו למעלה אדם השרוי בשמחה מראים לו מלמעלה הנהגה של חסד והוא זוכה לברכות עצומות ולומדים את זה מהפסוק שימו לב שאמר הקדוש ברכו למשה רבנו אהייה אשר אהייה זה שם אחד מהשמות של הקדוש ברוך הוא אהייה מה זה אהייה אשר ההיה אמרו חכמים אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו לך אמור לעם ישראל את שמי אהיה אשר אהייה כשם שאתה הווה עמי כך אני הווה עמך איך שאתם מתנהגים איתי אני מתנהג אתכם אהיה אשר איה איך שאתה מתנהג ככה אני וכן אמר דוד המלך אדוני צילך מה זה אדוני צילך אם הצל אם אתה צוחק הצל צוחק אם אתה עצוב הצל עצוב אם אתה מתכופף הצל מתכופף אם אתה זוקף הצל זוקף מה זה אדוני צלך בדיוק איך שאתה גם אני איך שאתה מתנהג אני מתנהג איתך זאת אומרת אם תראה פנים כועסות אז תקבל גם פנים של כעס מלמעלה אם יהיה לך סבר פנים יפות גם משמיים יראו לך פנים יפות זה נקרא אהיה אשר אהייה איך שאתה הווה עמי אני הווה עמך עכשיו במי זה תלוי בך אם אתה רוצה שפע אם אתה רוצה הצלחה אם אתה רוצה ההרת פנים אם אתה רוצה שהשכינה תשרה עליך תשמח אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה אבל אם אתה עצוב אתה מרחיק אותה אתה מסלק אותה ממך אפילו הנביאים בשביל שהם התנבאו היו צריכים שמחה בלי שמחה אי אפשר אפילו יעקב אבינו בשעה שהוא היה אבל על יוסף 22 שנה לא היייתה עליו רוח הקודש רק שהודיעו לו שהוא חי והוא שמח אז כתוב ותחי רוח יעקב חזרה בחזרה 22 שנה קדוש כזה רגל במרכבה ועם כלל זה לא שורה שכינה למה אין שמחה לא שורה שכינה אז זאת אומרת אם אדם רוצה לזכות וזה לא צריך להיות יעקב אבינו בשביל זה כל מי ששמח בשמחה של מצווה ואפילו בלי מצווה שורה עליו שכינה המגיד ממזריץ' אמר על זה את הפסוק ביחזקאל ב בעל דמות הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה כלומר כפי מעשה אדם למטה בעולם הזה ככה מתנהגים עמו למעלה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זכר צדיק לברכה אמר שדברי חכמים זכרונם לברכה אלה היו שגורים תמיד בפיו של הבעל שם טוב הקדוש והיה מעורר את התלמידים להיות תמיד בשמחה והיה אומר א להם אדוני צלך מתי תבינו איך שאתה מתנהג הוא מתנהג איתך אתה מזמין או טובות או רעות איך שאתה מתנהג ככה ישפיעו עליך מלמעלה וזה היה חוזר כל הזמן הבעל שם טוב לתלמידים שלו טעם שני גם שמחה שאדם שמח בלי טעם וש היא יכולה להביא אותו לשמחה אמיתית הרב הקדוש רבי שלמה מקרלין זכר צדיק לברכה אמר שהשמחה חשובה מאוד במרום אפילו אדם ששמח ללא סיבה וטעם נותן לו הקדוש ברוך הוא סיבה וטעם לשמוח ומזכה מזכה אותו בישוע עצומות ונפלאות האמרי אמת הקדוש אומר כששבו המרגלים מארץ ישראל שימו לב כמה זה חשוב איך אנחנו מתנהגים כששבו המרגלים מארץ ישראל הם הוציאו דיבה רעה על הארץ הקדושה עם ישראל שמעו זאת והצטער ובכו והם בכו בכייה של חינם למה כי הקדוש ברוך הוא הבטיח שהארץ טובה הם באו ושינו ושלפו ומה קרה העם שמע ובכה בכיה של חינם מתי זה היה ביום תשעה באב מה אמר להם הקדוש ברוך הוא תקשיבו איך זה עובד אתם בכיתם בכייה אחת של חינם אחת אני אקבע לכם בכייה לדורות יהיה לכם תשעה באב כל החיים בגלל פעם אחד שהם בכו ולא רק זה הם לא נכנסו לארץ ומתו במדבר בגלל בכייה אחת אתם מבינים בשמיים רואים איך אתה מתנהג פה וככה עושים אה אתה רוצה לבכות אין בעיה ניתן לך לבכות לא פעם אחת אלפי שנים זה מחריד אבל אם אתה שמח מידה טובה מרובה אז ישמחו אותך עוד יותר ועוד יותר אם ככה כשאתה מצטער על חינם זה העונש ולא סתם זה עם שיצא ממצרים זה דור דעה דור חשוב עם כל זה תראו מה זה בשמיים מקפידים כשמישהו מצטער על חינם יש אנשים מתלוננים על כל דבר בוכים על כל דבר למה ככה למה עשה לי ככה למה לא ככה למה יש לו למה אין לי למה כל הזמן טרוניות ותלונות והכל אדם כזה לא יתרומם השמיים עוד ישפילו אותו יותר ויותר אבל אם הוא שמח בכל מצב איזה הוא עשיר שמח בחלקו מה שיש לך בחלקך תשמח זה סיבה שייתנו לך עוד לשמוח אבל אם אתה מתלונן על כל דבר יגידו לך א אתה חושב שמצריך רע בוא בוא נראה לך עכשיו מה באמת אפשר שתקבל רע יש כלל מידת טובה היא מרובה ממידת פורענות אז אם עם ישראל בכו פעם אחת בכי בחינם נקבע בכי לדורות מי ששמח שמחה של חינם שמחה של חינם הנה שימחתי אותכם קצת חייכתם קצת שרתם קצת הנה שמחה בלי בלי סיבה מיוחדת כן אז מה מגיע לכם שיהיה לכם שמחה לדורות נכון ככה זה הולך אם על חינם הצטערת תצטער לדורות אם שמחת חינם תשמח לדורות כן או לא אמר רבי נחמן מבר לב שאדם מתהלך בעצבות במרה שחורה יש לו טענות על הנהגת הבורא שואלים אותו מה שלומך מה הוא אומר קשה לי מה אומר לו הקדוש ברוך הוא זה נקרא קשה בוא מותק אני אראה לך עכשיו מה זה קשה אם אתה במצב הזה אומר קשה אז אני אלמד אותך מה זה קשה ומתרבים הצרות והקשיים כשאדם הולך בשמחה טוב לבב אין לו טוענות ותלונות על הקדוש ברוך הוא הוא יודע שהשם עושה הכל לטובתו מה שלומך הוא עונה ברוך השם ישתבח שמו לעד ומודה על חלקו הטוב מה אומר לו הקדוש ברוך הוא זה נקרא טוב בוא אני אראה לך מה זה טוב אם אתה בזה אומר שטוב לך מגיע לך שאני אראה לך מה זה טוב ומוסיף לו עוד טובות למה כי הוא שמח במה שהשם הביא לו אפילו שהביא לו קצת הוא שמח שמח בחלקו אומר השם אני אגדיל את חלקך יותר כי אתה יודע להעריך אתה מודה על כל טובה שאתה מקבל האמת לא מגיע לנו כלום כי אם חטה אדם אפילו פעם אחת כבר לא מגיע לו כלום הנה עם ישראל חטאו פעם אחת בכו מתו לא נכנסו לארץ אז אם בן אדם חוטא פעם פעמיים שלוש יותר מגיע לו פרס מגיע לו זכויות מה אתה מתלונן בכלל תגיד תודה שאתה חי והבן אדם מקבל מקבל ועוד יש לו תלונות אז אומר לו הקדוש ברוך הוא אני אראה לך מה זה תלונות אתה מתלונן עליי אני עושה לך טובות אתה לא צריך לחיות בכלל ואני נותן לך ואתה עוד נן אז בוא אני אלמד אותך אבל אם בן אדם אומר שהוא מפסוט בכל מצב והוא מחייך ואין לו שיניים הקדוש ברוך הוא יסדר לו השתלה סדר לו הכל הוא יוכל לחייך יפה והכל יהיה בסדר למה הוא שמח במה שהשם נתן לו השם נתן השם לקח הי שם השם ורך הביא שיניים לקח שיניים הי שם השם ורך מה זה שלך זה לא שלך הטעם השלישי הרב הקדו הרב הקדוש רבי יצחק מברדיצ'ב והתולדות יעקב יוסף אומרים למה כשאנחנו שמחים אנחנו מושכים שפע כי השמחה דוחה את כל החיצונים את כל המקטרגים כל אלה שרוצים למנוע מאיתנו את השפע והם מקטרגים בשמיים הם אומרים לא מגיע לו הוא חוטא הוא עושה חטאים אבל כשאדם שרוי בשמחה אי אפשר לקטרג עליו אי אפשר ברגע שאדם שמח אי אפשר לקטרג עליו לכן יורד שפע אליו כי אין מי שעוצר אז זאת אומרת על ידי השמחה אתה פותח את צינורות השפע שירדו אליך כתב בעל שפת אמת כשאדם שרוי בשמחה גדולה מידת הדין לא יכולה לחול עליו ואי אפשר להעניש אותו בכלל הפסוק אומר על אנשי דור המבול ויתעצב אל ליבו מפרש רשי עלה בליבו של מקום לעצבו מה ביאור אנשי סדום עמורה חיו בריבוי טובה היה להם שפע המקום הכי יפה שהיה בארץ ישראל זה היה שם היה להם שפע בכל התחומים 25 שנה מסגסגים אין דבר כזה אפילו לוט רק ראה את כיכר ה רצה ישר לעזוב את אברהם הכל ללכת ישר והם היו שרוים תמיד בשמחה גדולה וחדוה עצומה והיו חומסים וגוזלים ועושים מה שהם רוצים והורגים תיירים לא רוצים אנשים שיענו מכל העושר שהיה [מחיאות כפיים] להם חטאו בחטאים גדולים ועצומים לכן היה צריך להיות להם עונש מבול להוריד אותם מן העולם למחות אותם אבל אי אפשר היה להרוג אותם למה אי אפשר הה להרוג אותם כי הם היו בשמחה הם היו כל הזמן בשמחה שמחים היה להם טוב אי אפשר היה להרוג אותם ומי ששרוי בשמחה אי אפשר להעניש אותו מידת הדין לא יכולה לחול עליו לכן היה צריך הקדוש ברוך הוא להכניס בליבם עצבות כדי שתחול עליהם מידת הדין והם קיבלו עונש קשה של מבול אבל של אש דה אש מן השמיים ושרפה אותם חיים ים המלח זה מה שנשאר ים המוות אז זאת אומרת כל זמן שהם שמחו אי אפשר היה לגעת בהם ויתעצב לליבו הקדוש ברוך הוא עציב אותם ואז יכול היה להביא עליהם את העונש הקשה רבי יעקב יצחק מביאלה זכר ד ברכה אמר בשם אביו לומדים את המעלה העצומה של השמחה והחשיבות שלה במרום אדם שמתאמץ להיות תמיד בשמחה גדולה הוא ניצל מכל צרה וז אכל ישועות עצומות ונפלאות וניסים עצומים מאז שהתחלתי לפרסם את הנושא הזה של השמחה הגיעו אולי הודעות מכל כך הרבה אנשים על ניסים לא יומן ניתוחים שהתבטלו כסף שהגיע שלא מגיע כל דברים מדהימים מה הם עשו כלום שמחו שמחו האמינו שמה שהקדוש ברוך הוא מביא זה רק לטובה זהו בעל הדברי בינה אומר כתוב היה כאשר סס אדוני עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כ ן יסיס אדוני עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם וואו הקדוש ברוך הוא סס ושמח להטיב לנו להרבות אותנו אבל כתוב גם כן יסיס אדוני עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם אז הפירוש הפשוט קודם כתוב בטובה שהוא סס בעצמו ברעה כתוב יסיס את אחרים לא הוא הוא לא שמח שהוא צריך להעניש מישהו אבל אחרים שמחים האויבים שמחים אבל יש פה פירוש מדהים מדהים מדהים אם הקדוש ברוך הוא כל כך אוהב אותנו אז איך יכול להיות שהוא יסיס להעביד אתכם ולהשמיד אתכם איך יכול להיות שהוא מתהפך כאילו ממצב שהוא שמח להטיב ופתאום הוא כאילו יסיס להאביד אומר בעל דברי בינה דבר מדהים אומר הקדוש ברוך הוא בעצם מגלה פה לעם ישראל שאם יגיעו אליהם קללות וגזרות רעות בגלל מעשיהם הוא ברחמיו ובחסדו באהבתו הגדולה יכניס בלבבם שמחה גדולה ועצומה כדי שלא תחו לקללה מה פירוש הוא יסיס יתן לנו שסון יגרום לנו שני שמחים ועל ידי שני שמחים אז הוא לא יאבד ולא כלום מדהים מדהים הוא מגלה לנו את הסוד אם באות קללות גזרות צרות ייסורי כל שעליכם לעשות להיכנס לסטטוס של שמחה בזה אתם מרחיקים מעליכם את כל הגזירות הרעות ואומר הרב הקדוש בעל היתב לב נגזרה גזרה על אדם והוא יוצא חייב בדינו חייב ח י יב חייב בדינו במרום קבעו שהוא חייב מה העצה להיות שרוי בשמחה מה זה חייב ראשי תיבות ישמחו יעלזו חסידים ברינה אם אתה חייב אז ישמחו יעלזו חסידים ברינה זה ראשי תיבות חייו זה הפתרון על ידי שמחה באהבת החברים מתבטלים כל הגזרות מתמתקים כל הדינים ואדם זוכה לישועה מעל הטבע הרב הקדוש מאלכסנדר זכר צדיק ברכה כתב על נס מופלא שקרה לו בגודל השמחה הבן הקטן שלו חלה והיה מסוכן למות והוא הלך לבקש את הברכה של הרב שלו הרב הקדוש רבי שמחה בונה מפשיסחא זכר צדיק קדוש ברכה שהתפלל על הבן שלו מה ענה לו אין לי עצה בשבילך אבל תהיה בשמחה שמע לעצתו הלך לבית המדרש קנה אכילה ושתייה חילק את זה חברים ושמחו ונעשה נס מעל הטבע והבן תרפה בלי שום סיכוי אנחנו מקדימים ועושים סעודת הודיה עוד לפני שנהייה בריא כבר מודים לשם ובטוחים שהוא יציל את האדם וזה עובד הנה אומר לו אין לי עצה בשבילך המצב כמו שאתה מתאר יש רק עצה אחת שמחה מה עשה עשה סעודה הביא לחבר'ה אכלו ושתו ושמחו ושרו עיבדו עיבדו עיבדו עיבדו את השם בשמחה עיבדו עיבדו עיבדו עיבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו מיר ננה לפניו רננ בואו לפניו לפניו ירנ לפניו רננה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בס עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו יר ננ בוא לפניו יר ננ בואו לפניו לפניו רננ בוא לפניו כתב הרב הקדוש רבי מאיר מברדיצ'ב טעם נוסף למה יורד שפע רב וברכות עצומות ממרום על ידי זה ששמחים כי השמחה גורמת להשראת השכינה אין שכינה שורה אלא מתוך שמחה שורש כל הברכות והשפעות הטובות זה על ידי השכינה בכל מקום שיש השראת שכינה הברכה מצוייה בכל התחומים בכל הצרות נגרמות רק מסלו השכינה במקום שאיין שכינה מקטרגים יש מקום שהיא נמצאת הם עפים משם איך מזמינים אותה על ידי השמחה נתתי שמחה בליבם השמחה צריכה להיות בלב הקדוש ברוך הוא אמר ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם איפה זה בתוכם בתוך הלב שלהם אם אדם שמח הוא מזמין את השכינה מידת השמחה גורמת עליה לשכינה על ידי השמחה מאיפה אנחנו מעלים אותה כשאנחנו חוטאים אנחנו מורידים אותה כשאנחנו עכשיו שמחים מעלים אותה להקמה שכינתא מעפרה ולעילוי שכינת עוזנו אנחנו אומרים בכל לשם ייחוד אז זאת אומרת אדם מעלה את השכינה אז הוא גם זוכה לישועה אבל אם הוא עצוב הוא מפיל את ניצוצי הקדושה הוא גורם צער לשכינה וידוע כשאנחנו מצטערים גם הקדוש ברוך הוא מצטער איתנו איזה פסוק אנחנו אומרים שאומר זאת נכון בכל צרתם לא צר אבא שרואה את הבן שלו מצטער לא מצטער הבינו שבשמיים רואה שאנחנו מצטערים הוא מצטער אז אנחנו גורמים צער לשכינה זאת אומרת אם אנחנו ביגון דאגה בצער כל הדברים האלה גורמים צער כביכול לקודש בריך הוא והקדוש ברוך הוא לא רוצה שנצטער הוא רוצה שנהנה הוא רוצה שנשמח למה נתן לנו שבתות למה נתן לנו חגים הוא רוצה שנשמח אנחנו כל יום כל יום גומרים את התפילה יוצאים מבית הכנסת שרים מה שרים ושמחת בימיך והיית אך שמח ושמחת בימיך והיית אך שמח ושמחת בימיך והיית שמח ושמחת בימיך והית שמח למה לא סמוח אנחנו רואים שומעים הולכים מבינים אוכלים שותים אנחנו לא הומלסים יש לנו בית יש ילדים תגיד לי מה חסר לך על מה אתה מתלונן על מה אתה מתלונן גרים בארץ ישראל באור יהודה אצל יהודה מהשבטים וד ובהוד גם ו ויהודיה ואצל כל היהודים ישתבח הבורא וקוראים לנו יהודי על שם יודה מה אתה רוצה יותר טוב מזה ויש לך זקן וא כל רגע אתה מקיים מצוה כל רגע ולא תשחי פת זקניך ואם יש לך פאות וואי ולא תקיפו פת ראשכם ואם אתה עם טלית כ רגע יש לך מצווה של טלית ואם אתה גבר ועשית ברית כל רגע יש לך מצווה כל רגע תה הבניות שלך עולות כל רגע כל רגע כל אפילו אתה לא עושה כלום כל רגע כל רגע כל כמה זכויות ואתה יכול לענות אמן ואתה יכול להתפלל אתה יכול לבקש מה אתה רוצה תגיד על מה אתה מתלונן מה אתה מתלונן אתה יכול לעשות כל כך הרבה מצוות מחכה לך עולם הבא גדול לא טוב העולם הזה זה רק פרוזדור לא נשארים פה אבל צריך לקחת סדה לדרך תדעו לכם שכל ההבטחות של התורה מתקיימות רק אם שמחת במצווה כתוב כבד את אביך ואת אמך נכון מה הטעם למען יאריכון ימיך נכון אומר הרי הקדוש שום הבטחה בתורה לא מתקיימת אם אתה קיימת מצווה בלי שמחה זאת אומרת אתה לא מרוצה ממה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותך בלת בריירה אתה עושה אה אתה לא נהנה מזה אתה לא מאושר אתה לא שמח לא תקבל את השכר כי רק אם אתה שמח תקבל שכר בעולם הזה על המצווה לא מקבלים שכר בעולם הזה כל המצוות זה הקרן קיימת לעולם הבא על מה כן מקבלים פה על השמחה כשאתה שמח אומר השם אני אמח אותך אהיה אשר אהיה השם צילך איך שאתה מתנהג אני איתך אתה שמח בצוותי אמח אותך יותר י איזה פטנט פשוט אפשר להפוך את כל החיים חדשים מאושרים אין יגון אין דאגה אין שום דבר כל מה שמתגלגל לפתחנו זה ניסיונות האם נשמח בגזרות יתברך או לא אם נהייה שמחים בחלקנו נהיה עשירים איזה הוא עשיר אז שמח אתה תהיה עשיר אבל תשמח אמר הארי הקדוש כל מה שזכיתי למה שזכיתי שזה מעלות של תנאים ביותר כל מה שזכיתי זה שעשיתי כל מצווה בשמחה כמוצא ל רב אם היתם הולכים חו מוצים 100 אל דולר היתם שמחים ואם אחרי סיעה נוספת עוד 100 א דולר וד ר שמ ם אחרי עוד פסיעה וד 200000 דולר עוד ר שמח ואיפ שאתם הולכ מיונ דולרים הם שמחים לא הייתם מתעצמים י כמה צריך לשח לא הי מתלוננים נכון כל מצווה יותר מכל העולם כולו אין בעולם כולו אפשרות לשלם על מצווה אחת ממתי תינוק מגיע לעולם הבא מרגע שהוא אמר פעם אחת אמן אם הוא אמר אמן ונפטר הוא בן העולם הבא מה באמן אחד קונים עולם הבא שמעתם תינוק שהוא לא מבין מהוא אומר הוא רק אומר כמו תוכי הוא שמע שאומרים אמן הוא אמר אמן ונפטר ובן העולם הבא אדם שאומר ברוך הוא ברוך שמו אל פעמים שהוא אומר ברוך הוא ברוך שמו שווה לאמן אחד אל אמן שאתה אומר שווה לאמן ישמ רבא אחד כמה שכר כמה שכר כמה שכר אם בן אדם יודע מה יש לפניו הוא צריך להיות מאושר כל רגע ורגע כתבו הצדיקים למה השמחה משפיעה ישועות וברכות כי היא ממתיקה את הדינים הקשים ששור על האדם אדם שמתחזק בשמחה זוכה לישועות גדולות הרב הקדוש רבי משה מקוברין זכר צדיק ברכה אומר הטעם לכך מי ששמח בחלקו ולא מתלונן על רוע מזלו אלא רצוי בעיניו ושמח במה שנתן לו הקדוש ברוך הוא ומאמין שזה הכי טוב בעבורו הוא ממתיק את כל הדינים שיש עליו למה מידה כנגד מידה אתה שמח אומר השם אני אשמח עמך ביחד אתה לא מדקדק על מה שאני נותן לך אין לך תלונות אני גם לא מדקדק אם אתה כזה צדיק או לא צדיק וואי וואי וואי וואי אם אתה לא מדקדק עליי אני לא מדקדק עליך אבל אם אתה מדקדק אז אני מדקדק מי אתה בכלל שאתה בא עם תלונות מה אתה מה מי מה מה אוי ואבוי אם השם מדקדק עם מישהו מי לא ימצא חייו אז מה העצה אל תדקרו ברוך הוא ותטען טענות ואל תשאל שאלות למה ייאמרו הגויים אל תשאל למה בלי למה למה יש בהרי ה אמליה אתה בלי שאלות קבל הכל כמות שהוא תגיד תודה רבה ישתבח שמו לעד אמן זהו יום אחד תקשיבו מעשה מדהים הבעל שם טוב הקדוש לפני התקיעות בראש השנה נכנס [מוזיקה] לחדרו ונמצא שם זמן רב כולם הבינו שהוא נמצא בפנים כי הוא רואה כבר מה הולך להיות בשנה הקרובה כי בראש השנה נפתחים ספרים והוא רואה כבר מה הולך להיות והוא נמצא בחדר בשביל להמתיק את כל הדינים שעלולים לבוא ולהשפיע עם הייחודים וכל מה שהוא יודע לעשות שלא יהיו גזרות על עם ישראל והוא שהה הרבה זמן בחדר בינתיים הגיע למקום יהודי חסר דעת ראה שכולם בפחד בהמה ראש השנה מה עשה החליט לשמח אותם הלך תחפש לדוב ונכנס לבית המדרש והתחיל לעשות כל מיני קולות משונים כדי לשמח אותם רא שכולם עצובים ראו אותו המתפללים ושחקו כן לא צחקו התגלגלו אבל הבינו מסכן בן אדם אז צחקו נפתחה דלת של הבעל שם טוב והוא יצא מהחדר כדי לתקוע בשופר שאלו אותו למה הרב שהה יותר מדי זמן בחדר הוא אמר להם אני ראיתי גזרות קשות מרחפות השם רחם וניסיתי בכל כוח להתעצם בתפילות בייחוד שעה ארוכה להמתיק את הדינים הקשים על ישראל ברגע שנכנס השותה לבית המדרש ואתם שחתם בשמחה הייתם אפילו שזה היה חיצוני מיד נתקו הדינים כי בשמחה הזאת פעלתם בשמי מרומים מה שלא הצלחתי עם כל הכוונות והייחודים שעה ארוכה למה כי גדול כוח השמחה להמתיק ולבטל דינים וגזרות קשות היו מעשים אצל גדולי ישראל שהיו גזרות להרוג את היהודים וכולי וכולי ואמרו לעשות תעניות ולעשות כך וכך ולא עזר לא בוטלה לא בוטלה עד שבא מישהו ואמר חבר'ה צריך לשמוח בגזירה והתחילו לרקוד לרקוד לרקוד התבטלה גזרה לא יאומן כי סופר כתב וישמח ישראל הפסוק אומר והיית אך שמח מה ראשי תיבות שו שו לפעמים בן אדם מראה פנים שמחות אבל באמת זה רק כלפי חוץ בפנים הוא לא שמח אבל מזה שהוא הולך עם ים שמחות הוא יכול להגיע לשמחה אמיתית אז כדאי אפילו שיהיה והיית אך שמח אך זה למעט פחות זה לא שמח ממש אך זה אך ורק זה למעט אפילו שהשמחה היא לא ממש אבל היא יכולה להביא אותך לשמחה יותר אמיתית ואתה מבטל את הכל תקשיבו טוב כל הקללות שכתובות בפרשת כי תבוא 98 קללות וואי וואי ווואי 98 קללות למה כל הקללות אתם יודעים יא בביי שמעתם כל זה בגלל שאתה לא שמח ולא עובד את השם בטוב לבב כל קללות כל הקללות בגלל זה כל הקללות בגלל זה אבל איפה זה כתוב תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך ועבדת את אויביך העונש אה אתה לא שמח במה שאני מצווה אותך אתה חושב שאני משעבד אותך כן כאילו אני אויב שלך אומר לך תעשה תעשה תעשה ואתה אין לך כוח לזה נכון אז אני כאילו אויב שלך אני אראה לך אויב ממש אתה תעבוד את אוייבך עונש ואז נראה אותך ווואי וואיי וואי איפה השם אומר את זה באמצע של התוכחות למה להגיד לך אתה רוצה להיפטר מכל הקללות תשמח תשמח אם תשמח אין קללות כל הקללות 98 הכל עף אין קללות לא יאומן כי סופר מה אדם יכול לעשות עם שמחה כתב רבי ברוך ממז'יבוז זכותו תגן עלינו וגם רבי מנחם מנדל מרימינוב זכר צדיק קדוש ברכה וגם בעל הישמח ישראל ועוד צדיקים השמחה מסוגלת לברכה ושפע רב ויש רמז נפלא כתוב והיית אך שמח מה סופי תיבות בדיוק ח ו' וכ סופית שזה השם הקדוש של הפרנסה אם אתה שמח יהיה לך פרנסה מאיפה לומדים את זה באותו פסוק שכתוב פותח את ידיך מה סופי תיבות אותו שם חטא ו וכ אם היית שמח אז פותח את ידיך אתה רוצה פרנסה תשמח אל תתלונן אל תגיד איזה משכורת מקפחים אותי זה פה שם אל תתלונן רק תשמח הרב הקדוש רבי יחזקאל מקוזמיר זכר צדיק ברכה אומר יש רמז בפסוק שמח זבולון בצאתך מה אומר רשי הצלח בצדה לסחורה למה לא כתבה התורה סמח זבולון בצאתך למה היא כתבה ככה למה היא כתבה שמח למה היא כתבה שמח למה לא כתבה הצלח הצלח זו צאתך אלא רצתה תורה לומר לנו שכל ההצלחה של אדם כשהוא יוצא למסחר היא תלוייה בשמחה אם אתה יוצא בבוקר לעבודה בשמחה תצליח במסחר נו מסובך קשה אם יש לך בעיה ואתה לא יודע איך לשמוח מה עליך לעשות עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו בואו לפניו לפניו ביר ננ בוא לפניו בי ננה בואו לפניו לפניו ירנ בוא לפניו יר ננה עוד טעם למה השמחה מסוגלת לברכה ושפע רב אומר רבי שמחה בוני מפשיסחה טבע השמחה שהיא משפיעה חסדים על האדם טבע העצבות גורם לו דינים על האדם לכן השרוי בשמחה זוכה ברכה בשפע רב לכן לפעמים דווקא לפעמים כלי הדעת שרויים בשמחה וזוכים לשפע רב ואילו אנשים שהם יראה השם ויש להם דאגות וצער אין להם שפע כי על ידי הצער והדאגות הם דואגים עוונות הם שרויים בעצבות הם מפסידים את הפר פרנסה ומפסידים את השפע ויש להם צמצום בפרנסה אבל אם הם התהפכו ברגע ויחליטו לשמוח נגמר הסיפור פעם ניגש מישהו לרבי נתן זכר צדיק ברכה ואמר לו שהוא עני גדול אמר לו יש לי סגולה בשבילך תהיה שמח והפרנסה תהייה לך ברווח אז הוא אמר לו איך אני יכול לשמוח שאין לי פרנסה אז מה הוא ענה לו מה לא עושים בשביל פרנסה כן מה לא עושים בשביל פרנסה עושים הכל נכון אז תשמח אפילו שאתה לא שמח בשביל שיהיה לך פרנסה לא אתה רוצה פרנסה אז תעשה גם מה שאתה לא יכול לעשות כי בשביל פרנסה עושים הכל הדאגות של בן אדם מפסידות לו את השפע והפרנסה כותב הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מביט בסק זכר צדיק לברכה הוא אומר לתלמידים שלו השנה לא התלוננת על פרנסה תהיה לכם פרנסה בשפע כי הדאגות הן מחסר את הפרנסה בשנים שעברו התלוננת לכן הפסדתם השנה לא ביקשתם על פרנסה הפרנסה תהיה מצויה בשפע היה מעשה נורא שפעם בא ראש ישיבת לומזה ביקש מהחפץ חיים אם יש לו משגיח טוב ירא שמיים שיהיה בישיבה אז הוא חשב חשב אמר לו יש לי מישהו אמר לו שם זה היה בחול המועד ו זה היה לפני חול המועד ואחרי שהוא הלך ושמח שיבוא אליו האיש הזה פתאום בחל המועד הוא קיבל מכתב רשום בכתב ידו ש לחפץ חיים שאסור לכתוב בחל המועד כתוב בכתב ידו שהוא חוזר בו לצה על המשגיח הזה הוא התמה מה היה בוער לחפץ חיים להגיד דבר כזה ולכתוב בחל המועד אז הוא שאל אותו לאחר מכן מה קרה למה הרב שינה דעתו הוא אמר לו באמת האדם הזה ראוי להיות משגיח משהו מיוחד אבל בחל המועד הוא נכנס אליי וביקש ממני שאני אברך אותו על פרנסה משגיח שצריך ללמד ביטחון את התלמידים והוא מבקש ברכה על פרנסה ולא סומך על זה שהקדוש ברוך הוא פותח את ידיך ומשביע לכל חיי רצון מה הוא חושב שהקדוש ברוך הוא מקפח אותו לא נותן לו מה פירוש הוא לא ראוי להיות משגיע הוא אדם גדול אבל אין לו ב ביטחון הוא לא יכול ללמד ביטחון הוא לא ראוי אנחנו אומרים בברכת המזון לא כולם אבל אומרים ואל אל תצריכנו לידי מתנות בשר בדם נכון לא כולם אני לא אומר אז זאת אומרת בן אדם צריך לדעת ש אנחנו לא רוצים לסמוך אל תבטחו בנדיבים נכון אבל אבל בסוף אנשים מתלוננים ומבקשים זה ופה תראה אמה אתה יכול לעזור אם אתה יכול לעשות אם אתה בסוף מה זה מראה שאין לך ביטחון כאילו הקדוש ברוך הוא הזניח אותך לא נותן דעתו עליך ואתה צריך לקושש באיזשהו מקום כמה פרוטות בשביל שיהיה לך ככה וככה מי שנותן חיים נותן מזון אם אתם צריכים לחיות 8090 שנה אז מה הקדוש ברוך הוא השאיר אותכם בלי לאכול איך תחיו אין דבר כזה אם הוא קבע שתחייה חייב להביא לך למזון מן די יהב חיה יהב מזונה מי שנותן חיים נותן מזון השתדלות זה כללה ברגע שאדם הראשון חטא השם קילל אותו בזעת הפך תאכל לחם קללה הוא קילל אותו כל קודם היו מלאכים צולים לו בשר משקים אותו יין הוא לא היה צריך לטרוח בגן עדן בגן עדן אבל מה חטא קילל אותו קילל את אשתו בעצב תלדי בנים וכולי 10 קללות ללא 10 קללות לה 10 קללות לנחש זה קללה אבל לא כתוב כמה זמן צריך להיות מקולל ההסתדרות אומרת ש ש שעות החכם החכם מצמצם כמה שפחות כללה יותר טוב אז זאת אומרת עוד מעשה תקשיבו הרב הקדוש רבי משה מקוברין בא אליו יהודי ששרוי בצער אמר לו הרבי למה אתה בצער אתה שאתה בצער מצער את השכינה יהודי בצער מצער את השכינה תחוס על השכינה תדע לך שהצער לוקח חצי בריאות וחצי פרנסה וואי וואי וואי אדם צריך תמיד לזכור שאסור לדאוג אסור לדאוג יש רק דבר אחד שמותר לדאוג מי יודע מה למה אתה דואג קרוב הא צודקת לא בדיוק מותר לדאוג שלא לדאוג זה מותר לדאוג שלא תהיה לנו דאגה תדאג שלא תהיה לך דאגה לא לדאוג רק מפסידים מזה אין טעם לדאוג דאגה לא פותרת כלום הפוך אנשים אנשים מרוב דאגה עושים שטויות הם לא יודעים איך לצאת ממצב עושים שטויות אל בינתך אל תשען השלך על השם יהבך והוא יכלכלך הוא יודע יותר טוב ממך מה טוב לך לכן אנחנו אומרים שהוא נותן חסדים טובים מה זה חסדים טובים יכול אדם לעשות לחברו חסד וזה הזיק לו אחד נתן לחבר שלו קורקינת ההוא נסע עם הקורקינט והיה לו תאונת דרכים זה חסד טוב לא טוב אבל הקדוש ברוך הוא כשנותן חסדים טובים שאין בהם נזק למה אתה לא סומך עליו הוא שמר עליך בבטן ממה נוצרת מטיפה ס רוחה איך נרקמת והפכת להיות עצמות וגידים וורידים ועורקים ומנופים ואצבעות ועיניים ואוזניים איך נהית מי דאג לך מי דאג שתאכל תשעה חודשים בפנים מי דואג לאפרוח בתוך הביצה שיתפתח איך מכניסים לאוכל הביצה סגורה מי מחליש לו אוכל אה התרנגולת יושבת עליו והוא מתפתח אשדה מי עשה את זה אם הוא יודע לתת להפ רוח לצאת להיות טור נגול אם הקדוש ברוך ה יו להוציא תראו תראו כמה אנש הוציא פ אני לא רוצ להגי ממה כן תרו איך אתם ישבים פה כ אחד עם בגד עם זה אנש ם משקפיים ומה עשו ם משקפיים מחול מחול אפשר לעשות בניינים כולם זכוכיות מחול השם בחוכמה יסד ארץ כמה חוכמה יש בארץ החול הזה מצמיח לנו פירות ירקות אנחנו הולכים על זה חיים מזה עושים טית עושים מלת בוא ונים בניינים מחול הוא לא יודע לדאוג לנו כמה מיליונים ציפורים כמה מיליונים דגים כמה מיליונים פירות הכל במיליונים במיליונים כל כך שפע הוא דאג שיהיה לנו אז הוא הוא שכח לתת לך סנדוויץ' אתה דואג מה אתה דואג מה אתה דואג מקסימום תעשה עבירה תיכנס לכלב יתנו לך לאכול בחינם לא בעיה אפשר להסתדר יש גם אולמות כן אולמות של חתונות יש כאלה באים לחתונה כאילו מוזמן יושב אוכל והולך הביתה מה הבעיה מה כן בקיצור יהודים יקרים אין מקום לדאגה משום דבר משום דבר הכל מאת השם לעורר אותנו להדריך אותנו לסמן לנו להזכיר לנו אם אנחנו נזכרים ומבינים נגמר הסיפור זה מה שהוא רצה כששולחים התראה מחברת חשמל לא רוצים לנתק רוצים שתשלם אם אתה משלם הם אומרים תראה את ההודעה כמבוטלת לא המטרה לנתק הם רוצים להרוויח כסף תשלם אבל אם אתה לא משלם מנתקים גם השם אומר תקיים את המצוות נותן לך הכל אתה לא מקיים נותן לך התראה פה צביטה שמה זה פה ייסורים פה עקבה פה זה ככה עד שתבין תבין נגמר לא הבנת נמשיך פרעה לא הבין 10 מכות לא הבין עד שהטביע לו את כל העם שלו בים מי שלא מבין מה לעשות בסוף צריך לשחות עם הדגים יום אחד יהודי הולך יום שישי אין לו כסף אין לו מה כול אין בבית כלום ו הוא נזכר שיש את השמחה סגולה שמחה אז הוא התחיל ללכת ברחוב שמח לאן אתה הולך אין לו כסף אין לו כלום אבל הולך ברחוב שמח פתאום הוא פוגש יהודי שהוא מכיר אותו שואל אותו מה שלומך אומר לו ישתבח שמו לעד הכל טוב ברוך השם אבל אני צריך קצת כסף לקניות לכבוד שבת הבית רק אין לי כלום אמר לו בדיוק אני הבן אדם אני אחראי על כל המשלוחים של ארגון החסד בעיר אני דואג לך עכשיו לסלים מלאים ולא רק זה הוסיף לו גם כסף משלו ועשה את השבת אם הוא היה בדיכאון היה נשאר בבית בוכה והיה אוכל את הדמעות הוא יצא שמח ומה קרה זה מה שקרה אני הייתי ככה שבע שנים ראשונות הייתי עני מרוד מרוד כלום כלום כמו הסיפור הזה ממש והייתי יוצא עם האופניים היה לי אופניים יוצא לשוק הקרמל לוקח שני סלים אין לי כסף לוקח שני סלים שם על הכידון ונוסע ככה בשוק בין הבסטות וחוזר פתאום רואה אותי אחד שמכיר אותי הוא מסכן נפטר כבר חיים קראו לו אומר לי אמנון אמנון אני בא הוא אומר לי מה אני רואה אותך מסתובב עם האופניים הלא חזור למה אתה לא קונה אמרתי לו אין לי כסף אז מה אתה מסתובב פה אמרתי לו אני מאמין שהקדוש ברוך הוא ימלא לי את שני הסלים עוד הם מדברים מישהו צועק לי אבנון אבנון בוא אני חייב שתי מזוזות דחוף אמרתי לו תביא כסף הביא כסף קניתי לכבוד שבת ככה הייתי חי עם ביטחון שהקדוש ברוך הוא נותן מזון לא יאומן סיפורים מכאן עד להודעה חדשה אבל ככה מי שמאמין בשם ב100 א השם לא מאכזב לא מאכזב בא יהודי לרב הקדוש רבי משה מקוברין ביקש ממנו ברכה אני רוצה שתברך אותי שיהיה לי לב נשבר אמר לו אני לא מברך אותך כל הדור הזה עם לב נשבר אני מברך אותך שיהיה לך שמחה אתה לא צריך לב נשפר אתה צריך לב שיהיה שמח במעשה אחרון הרב שמעון חררי זכר צדיק קדוש לברכה באו אליו שתי נשים בוכות הוא נחרד לשמוע את הבכיה שלהם מה קרה הוא שואל אז אחת אומרת שהחברה שלה חולה במחלה קשה ומצ צבע עגום מאוד הרופאים לא נותנים סיכוי מה אמר להם אני מבטיח שהיא תתרפא ברפואה שלמה בתנאי אחד שתיכן תקבלו על עצמכם להיות בשמחה גדולה ואם תקבלו על עצמכם זאת היא תברי קיבלו על עצמם והאישה הבריה מחוליה בדרך נס לפני כמה ימים סיפרתי הודעה שקיבלתי שאבא אחד כותב לי שהבן שלו הכניס אותו לניתוח בעיניים בעיה ברשתית ובעייה בעדשה ארבע שעות עשו לו ניתוח ואחר כך אמרו לו שצריך עוד ניתוח דחוף אז הוא שלח לי מה עושים כתבתי לו לשמוח לשמוח לשמוח איזה תשובה זה תשובה בן אדם מחפש עצה מה עושים אומרים לו לשמוח איך אפשר לשמוח מצב כזה זה עצה אחרי שעה שעתיים הוא כותב לי אין ניתוח עשו אולטרסאונד לא צריך כלום שחררו אותנו הביתה וזה היה אומר בשמחה בשמחה בשמחה ללכן עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בסים עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בסים בואו לפניו לפניו ביר ננה בוא לפניו ביר ננה בואו לפניו לפניו בואו לפניו רננ רגע רגע אנחנו צריכים לשמוח עם הקדוש ברוך הוא ביחד אז אני תשימו לב אנחנו נעשה ארבע פעמים עיבדו עבדו בפעם הראשונה אני אומר י בפעם השנייה אני אומר ה בפעם השלישית אני אומר ו בפעם הרביעית אני אומר ה מה אמרתי שם השם ונחבר את הקדוש ברוך הוא בשמחה אוקיי עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו יר ננ בואו לפניו יר ננ בואו לפניו לפניו יר ננה בוא יר ננה את השם בשמחה את השם בשמחה בוא בואו לפניו לפניו יר ננ בוא לפניו ירנ בואו לפניו לפנ מיר ננה בואו לפניו מיר ה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בי בואו לפנ ר בואו לפ נוולה לפנ ביר ננה בו לפנ ביר ננה ועדו עדו עדו עדו ת שבס עבדו עבדו עבדו עבדו את השם מסים בואו לפניו לפני יר ננה בוא לפניו יר ננ בוא לפניו לפני יר בואו לפנה בינ ה עבדו עבדו עבדו עבדו אתת שמ בסי עבדו עבדו השם בשמחה בואו לפניו רננ ב לפניו ירנ בואו לפניו רננה בוא לפני עכשיו מי שרוצה לבטל כל גזרה רעה שיש עליו כל מה שיש לכם דאגות ובעיות יקום וירוד עם שני אלה שהתחילו בכבוד עבדו עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו יר ננ ב לפניו יר ננ ב לפניו לפניו יר ננ לפניו יר ננה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בסי עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמח בואו לפניו לפני יר בואו לפניו יוא לפניו לפני יר ננ ב מי שלא קם הוא בעל גאבה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשד לפני יר ננה לפני [מוזיקה] לפ רננה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו פ בר מלדה הרב אולי הרב יעשה רוד [מוזיקה] לפני יר ננה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו דו את השם ב בואו לפניו לפני ירנ נ בוא לפניו לפני בואו לפניו ביר ננה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם מה שרקו שרקו מצוין אתה תראה שהוא תחתן תראה איך הוא תחתן צ'יק צ'ק [מוזיקה] עכשיו [מוזיקה] בננה תרקוד [מוזיקה] תרקוד תרקוד קודם תרקוד דודו בואו לפניו לפניו יר ננה בואו לפניו יר ננה בוא לפניו לפניו מיר ננה בוא לפניו ביר ננה בוא אחרונה חזק חזק עמדו עבדו עבדו עמדו את השם בשמחה עדו ד בואו לפניו לפניו בואו [מוזיקה] פשם בשמחה בואו לפניו לפניו בואו לפניו יר ננ בוא לפני לפניו יר ננה בוא לפניו רננה [מוזיקה] מי שברך מי שברך מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והתורות הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה אמן הם נשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם הקדוש ברוך הוא ימלא כל חסרונם אמן השם יסיר מעליכם כל מקטרג אמן השם יציל אתכם מכל גזירה רעה אמן השם יזכה אתכם להיות בראים ושלמים לעבודת השם אמן השם ימציא לכם פרנסה ברווח רב אמן השם יזכה הזקוקים לזיווג הגון מהרה אמן הזקוקים לזרע חי וקיים השנה אמן השם יזכה את כולנו לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן אמן השם מה השם רפאל בן מזל השם יפקח עיניו בכוח השמחה לראות אמן אמן השם יברך אותכם בכל הברכות מי שרוצה פה מת [מוזיקה] י קח את זה דניאל