מיל בייסון, ברוקלין - סוד הצניעות וההשלכות לחיינו

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח!

הערב יהיה להצלחת ישראל חיים סאטרה ומשפחתו, - בריאות, נחת, זיווגים הגונים לכל הילדים, שלום בית ופרנסה טובה.

הקהל: אמן! 

מירב בת עליזה, דניאל בן עליזה, אמית, אריק, אייל, אורטל ואוראל בני מירב וכל משפחת אזולאי ואיפראימוב, המון בריאות, נחת, פרנסה ואושר וימשיכו בדרך התורה - אמן, 

הקהל: אמן! 

אריאל בן אברהם, אורית אנסטסיה בת איגור בן יוסף, אורטל ומישל בני אריאל - ה' יתברך ישלח להם בריאות אושר שפע של מצוות ופרנסה וכל משאלות ליבם יתגשמו לטובה - אמן, 

הקהל: אמן! 

הערב גם לע"נ: מייק מאיר בן מרטה ונשמות הורי מנוחתם עדן - אמן, 

הקהל: אמן!

אנחנו נלמד הערב דבר שנוגע לכולם - זה ענין הצניעות והפנימיות וענין החיצוניות. עד כמה זה מפריע לאדם בחייו ומאבד את הנקודות הנכונות שבשבילם בא לעולם.

ביום הכיפורים נכנס הכהן הגדול ביראה לפנַי ולפנים אל קודש הקודשים באפלת ענן עשן הקטורת. ומיד עם סיום עבודתו - הוא נסוג לאחור ושב על עקבותיו. איש לא רואה אותו בכניסתו, איש לא רואה אותו ביציאתו. וע"ז כתוב: "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ" (ויקרא טז, יז). 

הענן של הקטורת מכסה שהוא לא יראה פני שכינה. וזה איסור שאמור במפורש בכתוב, זה לא רק שלא מתלווים אל הכהן הגדול אלא גם בעצם השהות שלו, דהיינו; כל מי ששוהה בהיכל אפילו שמותר לכהנים תמיד - באותה שעה זה אסור להם להיות שם.

מדוע? הרי הכל הוא עושה לפנַי ולפנים, מעבר לפרוכת שמבדילה וחוצצת בין ההיכל לבין קודש הקודשים.

התורה חוששת: פן הפרוכת תוסט במעט ומעשיו של הכהן יאבדו תכלית ההצנעה וההסתרה.

הירושלמי (במסכת יומא פרק א' הלכה ה') מפליג עוד יותר! ואומר: 'לא רק בני אדם אסורים להיות שם - אפילו שרפי מעלה שפניהם כפני אדם! – מצווים: שלא לשהות בהיכל בעת שהכהן הגדול עובד עבודתו בקודש הקודשים'. 

ואנחנו צריכים להבין: מה הענין? מה הסוד של ההצנעה הזאת לעומת הפחיתות של הגילוי? 

נקדים כמה מאמרים של חז"ל; 

'רב יהודה בשם רב, הוא אומר: 'מה המקור של השם של נהר הירדן? 

אמר רב יהודה אמר רב: 'הירדן יוצא ממערת פמייס' מה שאנחנו קוראים בנייאס 'ומתגלגל ויורד עד שמגיע לפיו של לוויתן' (בבא בתרא עד).

המהר"ל מפראג מבאר: 'נהר ירדן אינו דומה לשאר נהרות של ארץ ישראל, שכן הוא סובב ומקיף את ארץ ישראל והוא המיוחד שבנהרות של ארץ ישראל. 

מה היּחוד שלו? 

יציאתו ממקום סמוי ונסתר' זה נקרא למעלה נחל חרמון, 'ממערת הפמייס ובהיותו סמוי ונסתר - הוא בעל מדרגה עליונה!'.

לא רק המקור שלו הוא ממקום סמוי ונסתר, גם הסיום 'בפיו של לוויתן' כלומר: סמוי ונסתר במדרגה א-לקית עליונה ונשגבה. 

פנימיות - חשובה מקודשת טהורה ונשגבת! חיצוניות - ההיפך. מעמד של כל דבר נגזר; האם הוא מוצנע ומוסתר - כך הוא מתקדש ומתעלה יותר! ככל שהדבר מתגלה וחשוף יותר - מעמדו פחוּת וגרוע.

איפה מחביאים את הזהב והיהלומים? – במשכיות! בסתר זה יותר חשוב אז זה שמים... דבר יותר זול - אז הוא גלוי לעיני כל...

ומדוע זה כך? 

הקב"ה טבע בעולמו: מקום גלוי - הוא ראוי לטומאה. מקום נסתר - הוא ראוי לטהרה!

והנקודה הזו מבוארת בדברי המהר"ל: 'שהצנעת דבר והסתרתו - זה שומר אותו בטהרתו! וגילוי דבר וחשיפה שלו - מובילים לטומאתו'.

ויש ע"ז פסוקים המתארים זאת; 

למשל, אצל משה רבנו כתוב: "וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג: וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ו-ז). 

רש"י מסביר: "וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" – 'מכאן שמידה טובה ממהרת לבוא ממידת פורענות, בראשונה לא נאמר: "מֵחֵיקוֹ". 

כלומר: כשהגיעה הצרעת לזרוע של משה רבנו כתוב: "וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת" לא כתוב: "וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ". ואילו לגבי הרפואה שנתרפאה היד שלו מהצרעת – כתוב: "וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ" ממקום מוסתר ('חיק' אתם יודעים איפה זה? – פה, הרב שליט"א מראה) "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" נתרפא. 

הצרעת באה על היד של משה רבנו כשהיא היתה בחוץ, מחוץ לחיקו. אמרנו: שכל מקום גלוי - ראוי לטומאה. ומקום נסתר - ראוי לטהרה! אז לכן הרפואה באה לו שעוד היתה בחיקו ואז היא שָׁבָה להיות כִּבְשָׂרוֹ והוא נתרפא. 

מכאן רואים: שגילוי, מקום גלוי, דברים גלויים - הם מסוגלים לקבל טומאה. וצנעה, מקום מוצנע - מסוגל לטהרה! דבר טוב – בהצנעה, בהסתרה. 

הנה הבדל נוסף בין לוחות ראשונים שנשתברו בידי משה, ללוחות השניים שנתנו לישראל;

רבותינו אומרים: 'הסיבה שהלוחות הראשונים נשתברו ולא נתקיימו - משום שניתנו בגילוי, בפרהסיה. בקול רעש גדול ולעיני כולם! הלוחות השניים נתקיימו וניתנו לישראל - משום שהם הורדו מן ההר בצנעה ובחשאי!' 

הצנעה של דבר - משמרת חשיבותו! ואילו חשיפה - מורידה מערכו, מאבדת מסגולתו. 

תשמעו עוד דוגמא; 

כשחלה רבי אליעזר, נכנס רבי יוחנן לבקר אותו מצא אותו שוכב בבית אפל. מה עשה רבי יוחנן? - גילה את זרועו ובבת אחת שטף אור מבהיק את הבית! 

איך קרה הדבר? 

רש"י מפרש: 'רבי יוחנן היה יפה תואר, בשרו היה מבהיק ביותר!' 

אז נשאלת השאלה: אם הבשר היה מבהיק, עד כדי כך שהוא חשף את זרועו והאיר את הבית, למה הפנים שלו לא האירו את הבית? ולמה לא האיר בשעה שנכנס? למה רק כשחשף את הזרוע? 

התשובה שוב חוזרת ופשוטה: דבר מגולה - מאבד מסגולת חשיבותו וערכו! כיוון שפניו של רבי יוחנן היו גלויות תמיד, לא היה בכוחן להאיר את ביתו של רבי אליעזר וכיוון שהזרוע היתה מכוסה בדרך כלל - היה בו את הכח להאיר את הבית.

נשוב, לכהן הגדול שוב: לא לחינם צוותה התורה תכלית הצנעה והסתר ביום עבודת היום המקודש בשנה! באין רואה - זה מסוגל לטהרה לקדושה במידה גדושה. 

לא רק עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים אלא כל עבודה שלנו, שאנחנו עובדים את הבורא; אם היא תהיה בהצנע, בהסתרה - מבלי רואים מבלי יודעים - ערכה גדול מאוד-מאוד בשמים! לעומת הנעשית בפרהסיה. 

למה? 

כדי שהאדם לא יִתפס חלילה לצד החיצוני בעבודה. לצד שנראה לעין של אחרים, זאת אומרת המעשים שלו יהיו תדמיתיים. 

זה שוואוו! הוא רוצה להראות את הפעולות שלו כלפי חוץ, אז העבודה שלו היא עבודה חיצונית, הוא בעצם עובד אצל האנשים לא אצל הבורא, הוא רוצה: שהם יראו, יעריכו, ידברו עליו וכו' - זה עבודה חיצונית, שורה ע"ז טומאה.

אבל, פנימה! צריך אדם לעבוד בעולמו בקשר עם הבורא ולא לעיני אחרים ולא לעניינם. 

אם אתה עושה משהו, תעשה אותו בגלל שאתה צריך לעשות את החובות שלך לבורא. למה אתה צריך שיראו את זה אחרים?! לא שאתה צריך להתחבא כל פעם, אבל לא לחפש: לעשות כל דבר בפרהסיה, כל מה שאתה יכול יותר להצניע - תצניע.

לדוגמא: אדם שעושה תענית - אסור לו לפרסם: 'שהוא עושה תענית' כי אם כן, אז התענית לא לשם שמים, התענית היא בשביל שידעו: 'בא הנה אני מתענה! וזה... ולא יכול זה וזה וזה...' אז זאת אומרת אדם צריך להצניע. מקבלים עונש, מי שעושה תענית ומפרסם אותה - מקבל עונש!

אדם צריך להסתיר כמה שיותר את מעשיו.

ע"פ היסוד הזה אומר הדגל מחנה אפרים, בפסוק: "וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר" (שמות לד, ג) כשהאדם חפץ לעבוד את הבורא באמת, בתמים - הוא רוצה: לעלות בהר ה' להידבק בה' – אז הוא צריך להתייחס כאילו אין איש בעולם מלבדו! והוא נמצא לבד עם הקב"ה. 

לכן, כל יהודי ויהודיה צריכים לעבוד את הבורא בצנעה "וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ" זה הבחינה.

הגמרא אומרת: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים" (שיר השירים ז, ב) – 'למה נמשלו דברי תורה לירך? - לומר לך: מה ירך היא בסתר, כך דברי תורה בסתר!' צריך להסתיר, להצניע כמה שיותר. 

כשלומדים בסתר - הלימוד הוא קדוש ונעלה, בעזרתו זוכים להגיע לתורה לשמה!

וזה גם סגולה גדולה לזיכרון! אם אתה רוצה לזכור את מה שאתה לומד - אם אתה לומד בצנעה - אז אתה זוכר: 'ברית כרותה היא שהיגע בתלמודו בצנעה - לא במהרה משכח!' למה? - כתוב: (משלי יא, ב): "וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה" מי שצנוע ומצטנע - זוכה לחכמה וזיכרון. 

הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (מכתב מאליהו) הוא מסביר את הגמרא (ברכות) על מה שכתוב בישעיה הנביא: "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱ-לֹהִים זוּלָתְךָ" (ישעיה סד, ג).

אומרת הגמרא: 'אמר רבי יהושע בן לוי: 'זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית'. 

והוא מסביר: 'פירוש; דבר פנימי ועמוק - שרק לו שייכות לעולם הבא! בעולם הבא זוכה אדם רק ע"י פנימיות אמתית, כל דבר שיוצא לחוץ, אפילו רק חושבים אודותיו, איך הוא נראה כלפי חוץ - כבר לא שייך לטהרה של העולם הבא.' 

זאת אומרת דברים שאתה עושה בחיצוניות או דברים שאתה אפילו חושב לעשות בחיצוניות - הם כבר לא שייכים לעולם הבא! הם שייכים לשוואווי שלך פה בעולם הזה. 

לכן כתוב: "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱ-לֹהִים זוּלָתְךָ" שרק הא-לקים ידע מה אתה עושה, איך אתה עושה וכו', זהו זה העבודה האמתית, כי אתה לא מחפש; שהאנשים ידעו, יראו, יעריכו, ידברו, אתה עושה את זה באמת... זה נקרא: 'יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית' כמו שהיין הוא בתוך הענב והוא לא נראה - ככה אתה צריך לעשות את המעשים שלך.

דבר שהוא פנימי - הוא קיים ועומד בינינו לבין הקב"ה, בצנעה, בהסתר - יש לו שייכות לטהרה של העולם הבא. 

אתם רוצים לשמוע דוגמא מדהימה? - לא יאומן כי יסופר!

הגאון רבי יהושע גלדצעהלר, חתן של הצדיק רבי אליהו דסלר, סיפר מה הוא שמע מהרב דסלר הוא אומר:

'פעם עלה במוחי רעיון תורני נפלא, הסעיר אותי מאוד, רציתי לחלוק את החידוש, אז רצתי לחותן, להרב דסלר, אחרי שסיימתי להרצות את הדברים בהתלהבות - מה הוא אמר לי? 

'אני תמה עליך, איך באת לספר את החידוש המופלא הזה? דע לך, אני מעולם לא נוהג כמוך, כשעולה במוחי רעיון נפלא, או חידוש מתוק - אני מניח לו לסעור ולגעוש בתוך תוכי, להלהיט את רוחי, להיספג בעצמותַי ורק אחרי כן כשתוכן הדברים שחידשתי הפך להיות תמצית ממני - אני משמיע את הדברים לאדם נוסף! למה? - כשממהרים להוציא את החידוש מהר החוצה לאחרים - מאבדים את ההשפעה הפנימית וזה כבר תופס גוון של חיצוניות!'.

זהו, זה היה... זה היה הריצה שלך, שידעו! שידעו!! שישמעו! אתה הפסדת - כי זה כבר לא יפנים אצלך, זה הפך להיות חיצוני. אבל אם היית נותן לזה להתגבש אצלך קודם מספיק עד שהוא היה חלק ממך - אחרי זה אם אתה אומר את זה להגיד דבר תורה למה לא?? 

אז לא רק כלפי אחרים מצוּוֶה הכהן הגדול: 'להצניע את מעשיו!' אלא גם כלפי עצמו.

כתוב: "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא טז, יז) 

שואל המדרש: 'וכהן גדול הוא לא אָדָם? הוא גם אָדָם, אז איך יתקיימו דברי הפסוק?'

המדרש משיב בדברי רבי פנחס: 'בשעה שהיתה רוח הקודש שרויה עליו - פניו היו בוערים כלפידים!' 

משום שבשעת העבודה רוח הקודש שורה עליו, הוא הופך להיות רוחני - והוא נעתק ממדרגת אָדָם! זאת אומרת הוא בעצמו כבר לא אָדָם, עולה במדרגתו והופך להיות כמו מלאך. 

מה אכפת לנו אם הכהן עצמו נקרא אָדָם או לא? כל הענין להצניע ולהסתיר את עבודת יום הכיפורים מעין רואה ומה בכך אם הכהן הגדול עובד עבודה נקרא אָדָם? 

אלא, הביאור הוא בזה: כי מעשיו של האדם טעונים צנעה והסתר לא רק מעין זרה אלא גם ממבט חיצוני של האדם עצמו. 

אם האדם העובד את הבורא, מתבונן על עצמו מבחוץ ואומר: 'כמה משובח אני!' - הוא נופל גם כן ברשת חיצונית! ומאבד את המבט הפנימי. ועבודת הכהן צריכה להיעשות 'לפנַי ולפנים' בשיא הפנימיות בנקודת האמת, זו המשימה המוטלת עליו. 

ולכן אומר לנו המדרש: שגם הכהן הקדוש כשהוא ניגש לעבודה - פניו בוערות כלפידים! מתעלה ממדרגת אָדָם. למה? - כדי שהוא לא יביט על עצמו כמה משובח הוא באותה שעה. 

עכשיו, למה הקדמנו את זה מהכהן? - בשביל ללמוד על עצמנו: שאנחנו צריכים גם כן שהעבודה שלנו כלפי הבורא תהיה כזאת מוצנעת. 

עכשיו, אתם יודעים מה שורש המילה 'אדם'? שני עניינים;

[א] אדם - מלשון אדמה, כי מן האדמה הוא לוקח. 

[ב] ודבר שני: מלשון דמיון "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיה יד, יד). 

מצד אחד: אנחנו גוש עפר! אבל מצד שני: אנחנו צריכים להיות דומים לקב"ה, אנחנו: "חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ מִמָּעַל" (איוב לא, ב) הנשמה שלנו היא: "חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ מִמָּעַל" היא נצחית! אז אנחנו צריכים להידמות אליו. מעפר - עד להיות דומים לקב"ה.

זאת אומרת אדם צריך לעבוד עכשיו איך הוא מגביה את עצמו למעלה-למעלה... מאדם - אדמה ל: "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן". 

טוב, עכשיו אנחנו מגיעים לחלק של הנשים;

הגמרא מספרת (יומא מז): על אשה מופלאה! בשם קמחית, שהיא זכתה וראתה שבעה (7) מבניה כהנים גדולים!! בזה אחר זה. 

לא היה דבר כזה בהיסטוריה היהודית! שאמא אחת (1) זכתה לכזה דבר? מי שזוכה שיש לה בן כהן גדול – זה האדם הכי-הכי חשוב שיש לעם ישראל. האדם הכי חשוב, הוא מגן על עם ישראל ביום הכיפורים, כל הכפרה של עם ישראל - תלויה בו! והיא זכתה לבן כזה, לא אחד (1) - שבעה.

איך היא זכתה?

חכמי ישראל הבינו: כי מעשה גדול מסתתר מאחורי זכותה של אשה זו! 

שאלו אותה: 'במה זכית?'

שימו לב! 

אמרה: ''מימַי לא ראו קורות ביתי את קלעי שערי!' 

היא היתה קולעת את השער, עושה צמה - וגם את הצמה לא ראו קורות הבית את השערות שלה, גם כשהיא לבד בבית, לא ראו מעולם! מעולם-מעולם... 

אומר רש"י: 'ראיתי בהש"ס ירושלמי: "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" (תהלים מה, יד) אשה צנועה - ראויה לצאת ממנה כהן גדול הלבוש משבצות זָהָב!'. 

ובמדרש עומדים רבותינו על הקשר בין הצניעות של האשה למעלת הכהונה; 

אומר התנחומא: "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" - 'אמר רבי יוסי: 'כשאשה מצנעת עצמה...' - איפה? 'בתוך הבית! לא בחוץ, זה ברור: בחוץ - זה ברור! 'מצניעה את עצמה בתוך הבית, ראויה: להינשא לכהן גדול! ותעמיד כהנים גדולים!! שנאמר: "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה". 

אם היא תכבד את עצמה בתוך הבית - היא זוכה: "מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" תינשא למי שכתוב בו: "וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ" (שמות כח, לט).

למה אשה צנועה זוכה דוקא בשייכות מיוחד למעלת כהונה גדולה? מה הקשר בין זה לזה? 

המהר"ל הקדוש (נתיבות עולם) אומר: 'הזכות הזאת ניתנת לה 'מידה כנגד מידה!' היות ואשה צנועה עוסקת בעולמה הפנימי! מתרחקת מן החיצוניות, לכן יש לה מעלה של כהן גדול! היא בעצמה יש לה מעלה של כהן גדול, שבעבודת יום הכיפורים נאמר בו: 'לפנַי ולפנים!'. 

ע"פ היסוד הזה אנחנו מבינים: את הקשר בין הצניעות לבין הכהונה הגדולה ובין הצניעות של קמחית לשכר העצום שהיא קיבלה: שבעה בנים כהנים גדולים;

הכהן הגדול מצניע עבודתו ביום המקודש אפילו מעיני עצמו וקמחית בצניעותה מצניעה עצמה לא רק מאחרים אלא אפילו מעיני עצמה; גם כשהיא בבית לבד - הקירות, קורות הבית - לא ראו את קלעי שערה. 

זאת אומרת בשביל שהיא תסדר את השיער - היא היתה מכסה את עצמה עם בגד ומתחת לבגד היא היתה קולעת את השיער! לא היה מצב שהקירות ראו, היא לבד, אין אף אחד! 

צניעות מופלגת - זכתה למה שזכתה!

מכאן אנחנו מגיעים להבנה של המושג: 'צניעות' אצל נשות ישראל!

דוד מלכנו במילים הקדושות מסביר מה מהות הצניעות. 

"כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" נקודת הכובד באשה - טמונה בעולם הפנימי שלה! "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" – "פְּנִימָה!"

העולם של האשה - עולם רוחני! עשיר, טהור, מלא וגדוש בערכים נעלים ונאצלים. כדי שאשה תוכל לגעת בעולם הפנימי שלה, להתרכז בכוחות הנפש שנתנו לה מהבורא יתברך - היא צריכה: להסיט מחשבותיה מהעולם החיצוני! היא צריכה: להצטנע ולהתבונן פנימה לנפשהּ! 

אשה שעסוקה כל הזמן בחזות החיצונית ומה היחס שמעניקה להּ הסביבה - מאבדת את היכולת לפעול בעולמה העשיר והגדוש בפנימיות שלהּ. 

גם איש לא שונה מאשה בענין זה, איש המשקיע כוחות ומרץ בחיצוניות - מאבד את העולם הפנימי האמיתי שלו! זה לא רק השקעה בפִּרטי הלבוש, זה יכולה להיות גם השקעה בגינונים חסרי טעם, באימוץ של סגנון מקובל על הסביבה וכיוצא בזה. 

כשמתרכזים בעולם הסובב, באנשים שמקיפים אותנו - אנחנו עלולים לאבד את הקשר עם הבורא יתברך! כיוון שאנחנו עסוקים בחיצוניות, בסביבה. 

מפחיד לחשוב! שאדם שבעים (70) שנה יכול להתעסק רק ב: 'איך אני נראה? מה חושבים עלי? איך מקבלים אותי?...'

וכשיעלה למעלה יגידו לו: 'שהוא גורנישט מיט גורנישט הוא לא שווה כלום! אתה חיפשת רק מה יגידו עליך, מה אני (השי"ת) יגיד עליך - לא חשבת?! חשבת 'מה יגידו'... ועשית בהתאם למה שיתאים להם שיגידו - אז עבדת אצלם לא אצלי! גם המצוות שעשית - זה היה שוואוי!'

אתם מבינים איפה אדם יכול לאבד את כל העולם הבא שלו? – בחיצוניות! 

אם הוא לא עובד על פנימיות ולא אכפת לו מכל הסובב - לכן הוא יכול ללכת גם נגד הזרם! במקום שצריך ולכן הוא יכול לעמוד על דעתו. והוא לא מתכופף והוא לא משתחווה והוא עושה רק מה שה' אומר - זה יכול להצליח! 

אבל אם הוא תלוי בדעת אחרים והוא כל הזמן חושש: 'מי יגידו?... מה יגידו??...' - הוא מאבד את עצמו לדעת!

מה המטרה של היצר הרע? 

לגרום לנו: לאבד את המבט הפנימי, להתעסק בחיצוניות ובזוטות ובקטנוניות!

אצל הגברים מה הכח שלנו אצל היצר הרע? - התורה הקדושה! 'בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין'.

איך אני יכול להתמודד נגדו? כשאני לומד תורה ומקיים את צו ה' ברצינות כמו שהוא אומר - הוא לא יכול עלי! כל פעם שהוא יבוא, אם יש לי מצווה או איסור - אני דוחה אותו! 

אומר לו: 'חביבי מה אתה?!... יש לי יוצר ויש לי יצר, מי ברא אותי? הוא! לא אתה, נכון?... הוא רוצה: שאני אהיה בגן עדן! איפה אתה רוצה שאני אהיה? בגיהנם! נכון... תחפש את החברים שלך... לך לשכן, בּי!' רק עם התורה אני יכול להתגבר עליו.

אצל הנשים שהן לא חייבות בתורה, מה, מה יהיה? מה ההגנה שלהן אצל היצר הרע? 

אשה שלבושה ומתנהגת בצניעות, בענוות חן ומרוכזת בעולם הפנימי שלה, באישיות הרוחנית שהיא קיבלה מהבורא - היא ממש כמו איש שיושב יומם ולילה ולומד תורה!

אבל אשה שלא מקפידה על ענייני צניעות - מסירה את המחיצה הגודרת אותה מן העולם החיצון! היא מפנה את ההסתכלות כלפי חוץ והיא מפסידה במו ידיה את היכולת המופלאה לבנות את עולמה הפנימי.

אין לכם מושג איזה כח יש לנשים! כתוב: 'בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכות נשים צדקניות - עתידים אנחנו להיגאל!' לא בזכותכם (הגברים) כתוב: 'בזכותן...!' יש להן כח עצום פנימי! 

יום אחד נכנס הרב וולף מנהל סמינר בית יעקב בבני ברק לחזון איש ואמר לו: 'אין כלי נשק לחלק לבנות בסמינר'! 

- 'למה הן צריכות כלי נשק?' שאל אותו החזון איש. 

אמר לו: 'רוח טומאה והפקרות מנשבת בעולם, הרחוב גיהנם רוחני! בנות ישראל נאלצות להתמודד עם זה, איך יעמדו?! אנחנו הגברים - נתן לנו הקב"ה את התורה! אבל הן, מה יגן עליהן מפני היצר הרע?' 

אמר לו: 'בגדי צניעות!'

בגדי הצניעות - זה כמו תורה שלנו!!

תקשיבו! 

וככה הוא אמר לו: 'ככה קיבלנו איש מפי איש עד הגאון מווילנא: 'מה שהגברים משיגים בתורה - משיגות בנות ישראל בצניעות!' אותם השגות! 

תקשיבו! 

כשניתנה התורה, ציווה הקב"ה למשה רבנו: 'לתת אותה קודם כל לנשים!' - "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱ-לֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יט, ג); - 'לְבֵית יַעֲקֹב - זה הנשים. לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל - זה הגברים'. 

למה הקדימו את הנשים לגברים? 

רבנו יונה (באיגרת התשובה) אומר, מעמד חשוב לאין ערוך לאשה בבניית העולם הרוחני של אדם! 

והוא אומר ככה: 'מפני שהנשים שולחות את הבנים לבית הספר ומשִׂימות עיניהן על הבנים שיתעסקו בתורה ושומרות אותם שלא יבטלו מן התורה ומלמדות אותם יראת חטא בילדותם, נמצא: כי הנשים הצנועות מסבבות את התורה והיראה!'. 

עוד פעם!

שימו לב נשים!! 

אני אומר מה אומר רבנו יונה על הנשים; 

דבר ראשון (1) - שולחות את הבנים לבית הספר, לתלמוד תורה. 

דבר שני (2) - הן דואגות שבמשך היום הילדים יתעסקו בתורה! לא נותנות להם מחשב ולא... 'תרדו למטה!' ולא... 'תצאו החוצה!' ולא... 'תיסעו באופניים'. 

דבר שלישי (3) - שומרות אותם! שלא יבטלו מן התורה ומלמדות אותם יראת חטא בילדותם!' 

הזכרתי מספר פעמים כמה אני חב לאמא שלי מנוחתה עדן! ע"ז שהיא היתה נותנת לי מוסר בסעודת הצהרים; 

היתה מכינה לי אוכל, יושבת לידי, אני עסוק באכילה והיא עסוקה לתת לי מוסר. בעדינות! כל פעם קצת, חמש (5) דקות, שבע (7) דקות, עשר (10) דקות, כל פעם משהו, נקודות להתבוננות, לא לטעות, לא להיכשל, לא לעשות שטויות! לא להתחבר לחברים כאלה... לעשות ככה, לא לעשות ככה... - זה מה שאמא יכולה להעניק!

היא נמצאת עם הילדים! יותר מהבעל, נכון? 

רבנו יונה היה עומד על המעלה של האשה, שהיא בונה את בניין הנפש של הילד, נדבך אחר נדבך: שולחת לבית הספר ללמוד תורה. משגיחה עליו בלימודים שלא יתבטל ולכן צריך להקדים את הנשים לפני הגברים בקבלת התורה, כי הנשים יוצרות את ההכנה בלב של הילד לקבל תורה. 

וע"ז אומר שלמה המלך: "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ"! (משלי א, ח).

'הנשים הצנועות מסבבות את התורה והיראה!' כך אומר רבנו יונה. 

למה הוא תולה את זה בצניעות שלהן? מה זה קשור לצניעות? יכולה להיות אמא שהיא לא צנועה אבל בכל אופן היא עושה אותו דבר, אז מה? למה הוא תולה את זה בצניעות? 

משום שרק אשה צנועה שמצניעה את עצמה - היא יודעת: את העושר הפנימי שיש בה! והיא יכולה להקרין עוז וחוסן על הבנים יִרְאַת ה' טְהוֹרָה וקשר אמתי. כי היא לא חיצונית, היא לא מחפשת צידוקים מאנשים ונשים...

אשה שעולמה הוא חיצוני - לא תוכל לחנך בנים ובנות למבט פנימי אמתי! הם ילמדו ממנה גם כן להיות חיצוניים... הילדים מעתיקים את ההורים בדרך כלל. 

אז לכן: "כָּל כְּבוּדָּה" היא "בַת מֶלֶךְ" מתי? - "פְּנִימָה!" כל המעלות - פְּנִימָה, הכל להנפש העשירה - וכך היא הופכת להיות "בַת מֶלֶךְ" - מלכו של עולם.

והנה יש לנו פסוק: במגילת אסתר: "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר" (אסתר ב, ז). 

שואלת הגמרא: 'מה השם שלה? הֲדַסָּה או אֶסְתֵּר?'

יש כמה הסברים; 

ורבי מאיר אומר: 'אֶסְתֵּר שמה ולמה נקרא שמה הֲדַסָּה? - על שם הצדיקים שנקראו: 'הדסים' - "וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים" (זכריה א, ח). 

רבי יהודה אומר: 'הֲדַסָּה שמה ולמה נקרא שמה אֶסְתֵּר? שהיתה מסתירה את דבריה: "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ" (אסתר ב, כ). 

טוב ולמה נקראו צדיקים 'הדסים'? 

השיב המהרש"א: 'אדם דומה לעץ השדה (דברים כ, יט); איש רע - הוא דומה לעץ סרק! אין פירות ממנו, שום טובה לא יוצאת ממנו מאיש רע, כמו עץ סרק. 

להפך! איש צדיק - דומה לאילן טוב, כמו הדס שנותן ריח טוב סביבותיו וכולם נהנים ממנו.' 

אבל יש לתמוה על הפירוש של המהרש"א: אם הצדיקים דומים לאילן טוב ומשובח, למה לא דימו אותם לאתרוג? יש בו גם ריח וגם טעם! מדוע דוקא צדיקים להדס? 

כבוד הרב שליט"א מכריז: מי שיודע - אני נותן לו מאה דולר (100$). 

בקהל: ... 

הרב: בשביל שאלה פשוטה –זה הרבה! כן, זה הרבה... 

למה דימו את הצדיקים להדס שיש בו רק ריח, היו מדמים אותם לאתרוג שיש בו גם ריח וגם טעם ואוכלים אותו, למה להדס? 

בקהל ...

הרב: לא, 

למה? - בגלל שההדס מסתיר את העץ! נכון יש לו עץ והוא משולש ואחד כל עלה חופה את העלה שמעליו, נכון? לא רואים את העץ...! ההסתרה - צדיקים מסתירים את מעשיהם!! לכן חשוב לדמות אותם להדסים, שמסתירים ומצניעים את מעשיהם. 

בבחינה הזאת של ההסתרה, הצדיקים חיים מבט פנימי ואמתי! הם לא נסחפים למבט חיצוני ושטחי, מצניעים ומסתירים מעשיהם וגם מדברים מעט: 'צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה!'. 

לפי זה, גם רבי מאיר וגם רבי יהודה כיוונו לדבר אחד; אֶסְתֵּר - זה מורה על הסתרה. ו: הֲדַסָּה - זה הדס גם מורה על הסתרה, על צניעות. שניהם מכוונים לאותו מקום: אֶסְתֵּר היתה מסתירה מעשיה. 

היא התחבאה! היא לא רצתה להיות מלכה!! היא לא רצתה להיות מלכה! מי לא רוצה להיות מלכה?! היא לא רצתה! היא התחבאה עד שתפסו אותה ולקחו אותה בכח! היא לא רצתה, היא הצניעה את עצמה. 

מה עשה הקב"ה? - פרסם אותה בכל העולם! פרסם אותה בכל העולם. 

בזכות מי אנחנו יושבים פה היום? - בזכות אסתר ומרדכי! בזכות מי? - הם הצילו! 

היה גזרה: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ג, יג) - לא היה נשאר אחד (1) ח"ו! אז איך היינו פה במיל בייסון?! איך היינו פה... 

הקהל צוחק בהבנה... 

- זה היה בזכות ההסתרה!

 

טוב, עכשיו אנחנו עוברים למבט פנימי; 

תקשיבו טוב! 

זה נוגע אלינו וזה חמור עכשיו.

אדם חי את הפנימיות ולא את העולם החיצוני הסובב אותו - זה נקרא: שהוא חי במבט פנימי.

מבט פנימי - זה כשאני מחובר לאישיות, לכוחות והתכונות שלי! לא 'למה שחושבים עלי הסובבים', לא 'בהתאם למעשיהם'... המבט הזה הפנימי - הוא נותן לי לנצח את היצר הרע החיצוני!

כשהוא אומר לי: 'תביט! תראה איך כולם... מה אתה שונה, מה קרה לך? התחרפנת? למה אתה קיצוני? תהיה מעורב עם הבריות...' - הוא מחרטט אותי כל היום...!

אבל אנחנו צריכים להיות חכמים, אני צריך לדעת: מה הכוחות שנתן לי הבורא - ולהשתמש בהם, לא אכפת לי מה אחרים קיבלו, מה זה מענין אותי...?!

אחד קיבל שֶׂכל להיות נגר והשני אינסטלטור וההוא פרופסור וההוא נהיה... כל אחד קיבל כוחות שונים נגיד, מה אכפת לי מה יש לאחרים?!... אני לא צריך לקנא בהם, אני צריך לדעת: מה כוחותַי ולפעול. 

מה כן? - 'קינאת סופרים תרבה חכמה!' אם אני רואה שה' נתן לי חכמה ואני רואה שעוד אחד יש לו חכמה, אבל אני רואה שההוא מנצל את הזמן שלו יותר ממני - אז יש לי ללמוד ממנו: לנצל את הזמן! כן... אם הוא הספיק כל כך הרבה ללמוד ואני מעט - אני צריך לראות איך אני משפר את עצמי! כי נתנו לי כוחות. 

אבל לא כולם יודעים לנצל את הכוחות שלהם, יש כאלה שבכלל לא מזהים מה הכוחות שלהם והם חושבים: 'שהם כלום!' שהם: 'לא מוצלחים! והם לא יצליחו ולא כלום...'

הנה! אני נותן לכם שאלה... שאלה: מי יכול מכם חושב שהוא יכול ללמוד את כל התורה! עד שהוא יפטר ויעלה למעלה עם 'תלמודו בידו!' 

יבוא לקב"ה ויאמר לו: 'אני למדתי את כל המקרא, את כל המשנה, את כל הגמרא, את כל הספרא וספרי ותוספתא ומכילתא, הכל אני למדתי... והזוהר הקדוש אני למדתי הכל, אני למדתי הכל!' 

מי מפה יכול להגיד לי: שהוא בטוח עד שהוא יצא - הוא יוצא מפה מלא וגדוש!... 

הקהל בשתיקה...

אף אחד? אַה! 

אני יגיד לכם, אם אתם הייתם במצרים בבית עבדים - אתם לא הייתם יוצאים משם! גם אם הייתם בוכים וצועקים ומתחננים - לא הייתם יוצאים, אתם יודעים למה לא הייתם יוצאים? 

למה יצאו ממצרים? - לקבל את התורה! כל יציאת מצרים זה שעם ישראל יקבלו את התורה וכל העולם מונהג ע"י לומדי התורה, אבל אם לא היו מקבלים - לא היו יוצאים. 

עכשיו, מה עם ישראל אמרו? כשה' הציע את התורה לכל העולם, מה ישראל אמרו? מה אמרו? - "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!" (שמות כד, ז) הם התכוונו או לא התכוונו?

מהקהל: לא התכוונו.

הרב: למה לא התכוונו? למה לא התכוונו? מה, הקב"ה הסכים לתת להם מה שהם לא מתכוונים?! - התכוונו!

וארבעים (40) שנה משה לימד אותם את התורה!

עכשיו, תקשיבו רגע! 

אני שואל אתכם עכשיו: מי מוכן לקיים את כל התורה מאל'ף עד ת'ו? זה לא רק לקיים - זה ללמוד אותה מאל'ף עד ת'ו ולקיים אותה מאל'ף עד ת'ו? מי מוכן ואומר עכשיו: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!" ומהרגע הוא מתחיל עם תוכנית עד הסוף...! מי מוכן?

הקהל בשתיקה...

אתם רואים? ידעתי שהוא לא היה מוציא אתכם, אתם רואים...! אתם רואים? לא הבנתי! אתם יהודים, קיבלתם את התורה בתנאי: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!" איפה הקיום?!

עכשיו תשמעו, 

הקב"ה אמר: 'רגע-רגע... אתם מקבלים את התורה, אבל מי אמר שאח"כ אתם תמשיכו? מי אמר?! תביאו לי ערֵבים! אני רוצה ערבים...' 

בסוף-בסוף הם אמרו לו: 'הילדים שלנו!'. 

אמר ה': אוֹ... "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז" (תהלים ח, ג) עוז זה התורה: "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" (תהלים כט, יא) אז הוא אמר: 'בסדר!'.

מי זה הילדים שלהם? - אתם! 

נו, איפה הערבות?! ההורים שלנו התחייבו שאנחנו נקיים את כל התורה, שנלמד אותה ונקיים! איפה הערבים? 

אתם מבינים למה אנחנו אלפַים (2,000) שנה בגלות? - אהבלים... 

אם היינו עושים מה שהקב"ה אומר - צ'יק צ'אק היה גואל אותנו! כמו שהיה במצרים, במצרים כשהם צעקו הוא ידע שהם יעבדו "אֶת הָאֱ-לֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג, יב) הוא ידע! לכן הוא הוציא אותם. ומה אתנו?!

אנחנו עובדים על חיצוניות! כל החיים שלנו זה שוואוו... רכב יפה, דירה יפה, רהיטים יפים, בגדים יפים, זה וזה... הכל שוואוו! שום דבר לא פנימי, פה האדם מאבד את החיים שלו! והוא יגיע למעלה, כמו שאמרתי תזכרו! 

ויגידו לו: "מר גורנישט" נו...?!

טוב, תשמעו עכשיו מעשה: 

פעם הלך הגאון רבי חיים מבריסק ברחוב בלווית התלמידים, ראו עגלון זקן חלוש כפוף והוא לוקח סוס גזעי אביר בעזרת הצלפות של שוט חלושות, הוא מקדם את הסוס.

אתה רואה אחד זקן על הסוס חלשלוש, עושה הצלפות חלשות והסוס שומע לו! הולך לפי מה שהוא מכוון אותו. 

שאל הרב מבריסק את התלמידים: 'תגידו לי איך זה יכול להיות שהסוס מציית להוראות של העגלון הקשיש הזה שהסוס חזק? למה הוא לא נותן לו בעיטה אחת ומשתחרר ממנו ורץ לאן שהוא רוצה? מי הכריח אותו להיות שפוט של הקשיש הזה?'

בקהל: כי הוא סוס... 

הרב מה זה אומר 'כי הוא סוס?'

בקהל: כי הוא חמור אין לו שכל!

הרב: הוא לא יודע את הכוחות שיש לו! הוא חושב: שזה שמעליו - יותר חזק ממנו בהרבה! לכן הוא לא מעז להתעסק אתו. 

שמעתם? 

הסוס, הסוס! כמו שאמרת מה חסר לו? – שֶׂכל! שכל, אין שכל, אדם לא יודע מה יש בו. 

גם אתם, גם אתם...

הקהל צוחק... 

כתוב: "אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין" (תהלים לב, ט) 

תדעו לכם! לזה התכוון דוד המלך כשאמר: "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" (תהלים מט, כא) אדם קיבל מהבורא כוחות יקרים; בכמות! באיכות!! הוא יכול להתרומם לפסגות ולגבהים אדירים, אבל מה? - הבעיה: "וְלֹא יָבִין". 

"אָדָם בִּיקָר" - נתנו לך נשמה טהורה! יותר מהמלאכים!! אתה יותר מהמלאכים, הם נבראו לשרת אותך: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא) אתה יותר מהמלאכים בנשמה! אבל אתה לא מבין את זה! לא מבין!...

לא מעריך את הכוחות והיכולות! במקום זאת אתה חושב: 'שאתה לא יוצלח, אתה סתם בן אדם...' מה התוצאה? - שאתה נמשל לבהמות.

מה המטרה של יצר הרע? - להסית אותנו מהעולם הפנימי העשיר שטמון בתוכנו! לגרור אותנו להביט על עצמינו ועל העולם רק במבט חיצוני, במבט רדוד ושטחי ואז אנחנו לא יכולים יותר להתרומם ולהתגדל.

על האשה כמו על האיש, מוטלת חובת צניעות לא רק במובן הפשוט, להצניע עצמה מעין רואה, אלא בעיקר להתעסק בעולמה הפנימי, בכוחות הטמונים בה, לעומת העיסוק השטחי הרדוד במראה חיצוני וביחס לסביבה.

יש אצלנו בקהילת קפ"ז (קהילות פז) שתי (2) נשים מיוחדות! שעושות 'זיכוי הרבים' - מה שכל הגברים לא עושים, לא יאומן כי יסופר! דיברתי ע"ז כבר בעבר, כל מעיינם - זה להרבות כבוד שמים! ואיך להציל את עם ישראל מרדת שחת!! כל מעיינם יומם ולילה – זה-זה. והן מטפלות בילדים והכל ומחנכות וזה לא מפריע להן, יש להן מטרה בחיים - לקרב את הגאולה. לא יאומן! אתה לא מוצא גברים כאלה, גברים שאמורים להבין דבר ו... - לא! כל אחד תקוע בענינים שלו, ארבע (4) אמות שלו וחושב: 'שזה כל העולם וזהו זה המסגרת הזאת...' וזהו הוא מסתפק ולא יותר!

פעם נכנס רבי חיים מבריסק לבית המדרש למסור שיעור והוא שמע שנים (2) שאומרים: "תגיד לי! מה דעתך אם דוד המלך היה נכנס עכשיו לבית המדרש מה אתה אומר?' 

ככה שואל אחד את השני... 

הוא הזדעזע מהשאלה! והוא שאג: 'יש לכם מושג מי זה דוד המלך?! אתם יודעים מי זה המלך המשיח?! רגל רביעית במרכבה, אם הוא היה נכנס - כולנו היינו נשרפים!!'

זה דוד המלך.

עכשיו תשמעו עצה שלו - של דוד המלך, יש לו מלא עצות - כל ספר התהילים! אבל עצה אחת (1) שנוגעת למה שאנחנו מדברים: 

אומר דוד המלך בספר תהילים... 

אם היה לך יועץ היום וקוראים לו דוד המלך - מי לא היה עומד בתור לבקש עצה?! 

אז הוא אומר לנו מראש! אל תבוא, אל תבוא. כבר כתבתי לך מה העצה... 

תשמע, מכירים את הפסוק: "אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ" (תהלים לב, ח) 

מי יודע את ההמשך? – בטח, עברתם על כל התורה איך אתם... הרווחתם את המאה דולר (100$) בכיף... 

"אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי" אני (דוד המלך) רוצה לתת לכם עצה משכילה! מה שהוא חווה על בשרו בעצמו: 'אין חכם כבעל ניסיון!'. 

מה העצה? נו, מי יודע מה העצה? 

מהקהל..

מי זה אומר?

 – יפה! 

- "אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם". 

מה? מה?! זה העצה של הרגל הרביעית במרכבה! ש: לא נהיה כְּסוּס כְּפֶרֶד!? מחוסרי הבנה משוללי דעת? איזה חידוש יש פה? איזה סוד שהוא אומר: אני אתן לך עצה! אל תהיה... 

איי איי... איי... בשביל להבין זאת 

תקשיבו! 

נתאר לעצמנו סוס ירדני... 

אתם יודעים למלך חוסיין היה סוס במיליון וחצי דולר (1,500,000$!!! 

סוס, אציל, חזק! כן... ותתארו לכם שהסוס הזה משוטט בשוק, ניגש לדוכן תפוחים, מריח וצונף בבוז! הוהוהוהו... ועוזב את הדוכן. עובר לדוכן ענבים אשכולות מדהימים! מריח שוב פעם, מעביר מבט באדישות... 

מישהו גוער בו שמה ואומר לו: 'יא חתיכת סוס, מה אתה מבקש? אולי אתה רוצה צלי מהביל... אולי יין ישן... מה אתה מחפש?'

הסוס מנענע לאות לאו, משפיל את קולו ואומר: 'אני מבקש...' 

מה?....

בקהל: תבן

הרב: תבן! קש, אני מחפש קש! 

איי איי... איי! אומר לנו דוד המלך: 'אל תהיו כמו הסוס הזה "אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין"

אומר דוד המלך: 'הקב"ה הניח כל אוצרות תבל וחמודות עולם! התורה, המצוות, קרבת הבורא, יראת הבורא, אוצרות לא מסולאים בפז! שמונים (80) שנה עומדים לפניך לגרוף מכל זה, כמה שתרצה – קח!! תורה, תפילה, מצוות, חסדים, בין אדם למקום, בין אדם לחברו, קח! 

למרבה הפלא! אומר דוד: 'היהודי מסוגל לעיתים לאמץ תכונות של סוס ופרד. במקום לשלוח יד לקחת ממנעמי העולם הנצחי! - הוא דוחה את הכל ומעדיף קש ותבן - הבלים של העולם הזה, הנאות רגעיות...'

תקשיבו טוב! 

איך היצר הרע עובד;

משל, מלך אמר: 'מי שיפתור חידה מסוימת, אני נותן לו חמש (5) דקות להיכנס לאוצרות של המלוכה ולקחת מה שיוכל!'

בא אחד פתר את החידה ואז צריכים לקיים, 

אבל שר האוצר עד שהוא אוסף את הכסף - חרה לו: 'זה יבוא עם שקים ימלא בחמש דקות הון עתק! איך אני מונע ממנו?! 

ביקש מהמלך: 'לחזור בו!'. 

אמר לו: 'אין! "דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן!" (קהלת ח, ד) אני אמרתי - אני חייב לקיים'. 

אמר לו: 'טוב אני יכול לעשות תכסיסים משהוא זה... לעכב אותו משהו?'

אמר לו: 'כן! אבל בלי לתפוס אותו בידיים, כי מרגע שניתן לו חמש דקות; מה שהוא יקח – יקח!'. 

בירר עליו, התברר: שהוא אוהב מוזיקה! ואיזה מוזיקה? – יוונית. ומה עוד... הכל בירר. 

מה עשה? לפני שהוא צריך להיכנס, שׂם לו את התזמורות, את הזמרים היווניים ומקהלה והכל... איך שמתחיל ה: "גונג" להגיד לו שיש לו את האפשרות עכשיו להתחיל... הוא בא כמובן מצויד עם שקים ואת חפירה והכל. פתאום הוא שומע את המוזיקה - וואי!! וזה אלה כל מי שהוא מעריך ואוהד וזה... והוא עוצר וזה... ונוגע בהם... ופה ושם וזה וזה... - תיק תק רצה לגשת - 

אמרו לו: 'עבר הזמן! עבר הזמן!!' עד שהוא עמד והתפעל - זה היה הטריק... נגמר... 

אותו דבר, מה עושה היצר הרע? - נותן לנו מנעמי העולם, יש לך זמן כאילו שבעים (70) שנה... שמונים (80) שנה, יש לך זמן! יש לך זמן... 

בן כמה אתה? 

- זהו! עברת חצי (1/2) כבר.

ואתה? 

- שבעים וארבע (74)

הרב: יו...!! אתה בכלל... 

בקיצור, יצר הרע מה עשה? - נתן לכם מוסיקה, נתן לכם אוכל, נתן לכם דירות, נתן לכם דברים, העביר לכם את הזמן ולא התעסקם במה שבאתם בשבילו... זה הפטנט! 

עכשיו תשמעו דוגמא שהיתה ממשית;

בעיירה פולנית היה פריץ שהיה לו את כל הבתים ואת כל השדות והוא היה משכיר את זה ליהודים. 

יום אחד נחה עליו רוח שטות! 

אמר לחבר'ה שלו: 'חבר'ה! בואו אני רוצה להסתלבט קצת על היהודים אז תצטרפו אלי ותראו מה אני עושה... קחו אותי קודם כל למושק'ה, הוא גר בקצה הכפר 

ותגידו לו: 'שבעוד שעה אני מגיע עם הפמליה שלי שיכין לי סעודה דשנה!'. 

וואי וואי... וואי... מושק'ה התחיל להכין את הכל, הוא והאשה והבנות וכולם טורחים ומתייגעים ומפות וסידור פרחים וכל הדברים משהו... עשו מה שלא עשו בימי חייהם!

בקיצור, מגיע הפריץ, נכנס לבפנים וסוקר את השולחן שהיה עמוס! ורואים על הפנים שלו חיוורון... 

ואומר: 'אתה לא מתבייש?! אתה מכין לי סעודה ואין פה גבינה צרפתית?! ממש להלקות עכשיו מאה (100) מלקויות!!' 

וואי וואי... וואי... הפשיטו אותו וחביבי ואיסלח ואיסלח ואיסלח... מאה מלקויות. 

לא גמר אתו, 

אמר לחבר'ה שלו: 'תרוצו לאייזיק תגידו לו: 'עוד שעה אני בא לארוחה...!' 

טוב, אייזיק גם כן עם כל המשפחה זה וזה מכינים... 

אבל מוישיק כבר שלח אליו ואמר: 'תשמע, הוא אוהב גבינה צרפתית! הוא נתן לי מכות... תכין! תכין גבינה צרפתית...'

הם הלכו הכינו לו, מה זה גבינה? חצי שולחן גבינה, 

והוא הגיע לשמה, מה קרה שם? הפריץ נכנס, ראה את הכל, רואה את הגבינה השווייצרית, טרייה משובחת על עץ מבהיק ופתאום הוא מראה פנים חסרי שביעות רצון! 

הוא אומר: 'מה?! זה ארוחה?! איפה הדג מלוח?!! אין דג מלוח?! מאה מלקויות תן לו!'.

מפשיטים אותו, כליע... כליע... יא בא בי.

קם לחבר'ה שלו ואמר: 'תלכו לאנשיל, תגידו לו: 'שאני בא עוד שעתיים שיכין ארוחה...!' 

רצו אליו אמרו לו: 'גבינה צרפתית, דג מלוח תכין, תכין הכל...!'

והפריץ עוזב את הבית ומחכה ומגיעים לאנשיל וכשעומד – איי... איי... איי... הוא מסתכל ורואה שמה גם את הגבינה הצרפתית וגם דגים מלוחים, לא דג אחד! דגים מלוחים, שלא יגיד: 'זה לא זה לא זה לא...' 

והוא עושה פרצוף: 'איפה המרקחה המתוקה?! וואי... וואי... וואי... מאה מלקויות, קדימה להפשיט אותו!' כליע... כליע... 

טוב, בסוף הוא אומר: 'אני רוצה ללכת לזלמן, תגידו לו: 'עוד שעה אני אצלו!'. 

הכינו דגים, הכינו שוויצרית, מרקחה... לא לא-לא - זה זלמן! תזכרו את השם "זלמן", אַה! הנה, הוא יודע, אתה זלמן? אה... אה... אה... איי... איי... איי...

כולם באו אמרו: 'תשמע! הוא אוהב זה הוא אוהב זה הוא אוהב זה... '

אמר להם: 'בסדר-בסדר שמעתי'. 

מה הכין לו? – הכין לו שמה שום ומים! כל השולחן שום אחד ומים.

מגיע הפריץ: 'איפה כל הדברים?' הוא כבר מתחיל לרתוח! רוצה כבר להוציא את זממו... זלמן לא מאבד עשתונות.

הוא אומר לו: 'תשמע, אני שמעתי מה עשית אצל מושק'ה ושמעתי גם מה עשית אצל אייזיק וגם אצל אנשיל - אני הבנתי מזה: שאתה בכלל לא זקוק לסעודה! אתה לא אוהב לא דגים ולא שוויצרית ולא שום דבר, אתה פשוט רוצה להכות יהודים!' 

הוא עמד פעור פה הפריץ! 

שומע את זלמן אומר לו: 'תשמע, אני גם הכנתי לך מקל. ואני מוכן לקבל מכות אם זה עושה לך טוב 0 אין שום בעיה, לא צריך לטרוח להכין סתם שטויות... זה המטרה! נכון? אז בקשה הנה המקל...'

הפריץ נתפס בתוכנית הזדונית שלו. אז לא היתה לו ברירה, בשביל שלא יגידו: שהוא באמת כזה רשע שהוא מכה יהודים! - הוא היה צריך לאכול את השום ולשתות את המים ולהסתלק! ולהסתלק!! 

זוכרים את זלמן עכשיו? זהו, זה זלמן.

מאז הוא איבד את החשק להרביץ יותר ליהודים. 

הנמשל הוא ברור! היצר הרע מפתה את האדם בכל מיני דרכים, כל פעם הוא אומר: 'שחסר לך עוד משהו... אֶה... עדין אין לך את זה, הם קנו את זה ואתה אין לך... יצא עכשיו סמסונג חדש אתה לא...' אח"כ הוא יגיד לך: 'לא! עכשיו יש אוטו שמדבר איתך שעושה לך ככה...' אח"כ יגיד לך: 'האי אי וזה...' אח"כ ככה... וכל פעם יגיד לך ואף פעם לא תהיה שבע רצון! כל מה שהוא רוצה זה מה? - שתאבד את העולם הבא! ותבזבז את הזמן כמו ההוא שאהב יוונית, יעבור הזמן, תגיע למעלה - ישר לגיהנם! זהו, זה כל העצה של יצר הרע שלא תהיה מרוצה ותמיד יהיה חסר לך, תמיד, אף פעם לא תשבע, אף פעם! תמיד תחפש עוד ועוד-ועוד... 

עכשיו תשמעו דבר מדהים! 

מעשה שאתם חלק יודעים, אבל תראו את ההבנה לפי מה שלמדנו.

הגמרא מספרת (בתענית ז') על אחד מהתנאים קראו לו רבי יהושע בן חנניה – ענק! ענק-ענק בחכמה. והוא היה יוצא ובא בארמון של המלך וכל קושיא של המלך - היה מתרץ לו ומכהה את שיניו. המלך היה מחפש להוכיח: שהיהודים לא יודעים לענות והוא היה נותן לו כמו שצריך. 

הבת של המלך כאב לה שהוא מנצח כל פעם את אבא שלה, חפשה דרך להעליב אותו! לפגוע בו. 

יום אחד אמרה לו: 'תגיד לי איך יכול להיות שהבורא שׂם בך כל כך הרבה חכמה ואתה כזה מכוער?! 'תורה מפוארה בכלי מכוער!' למה?' 

הוא לא נפגע מהדברים! והוא ענה לה בשאלה... 

אתם יודעים, יהודי תמיד עונה בשאלה; 

פעם שאלו יהודי: 'למה אתם היהודים תמיד עולים בשאלה?' 

אז הוא אמר: 'למה לא?' 

הקהל צוחק...

ובכן, אמר לה: 'עד שאת מקשה עלי, קודם כל תראי איך אבא שלך מתנהג...! באיזה כלים אבא שלך מניח את היין?' 

היא אמרה לו: 'בכלי חרס!'.

אמר לה: 'אֶה! זה מתאים למלך?! בכלים עלובים של חרס לשים?! מה, אין לו כסף? אין לו זהב? צריך לשים בכסף וזהב!'. 

ישר ציוותה לעבדים אמרה להם: 'הוא צודק! תשימו מהר תעבירו את כל היין לשים...!' 

מה קרה ליין? 

בקהל: התקלקל. 

הרב: החמיץ! 

הביאו למלך לשתות - הוא רואה זה חמוץ, 

שואל: 'מה קרה? שינו את המיקום של היין? עשו משהו?' 

אמרו לו: 'העבירו את הכל...'

- 'מי אמר את זה?' 

אמרו: 'הבת שלך!'. 

קרא לה: 'מה קרה לך? מה, את לא יודעת שיין משתמר רק בחרס?!' 

אמרה לו: 'זה רבי יהושע בן חנניה! הוא אמר לי... הוא אמר שזה...' 

קרא לו, אמר לו: 'למה אתה עושה... למה עשית ככה?' 

אומר לו: 'היא אמרה: 'שחכמה בכלי מכוער - זה לא מתאים!' אמרתי לה: 'לפי זה יין בכלי מכוער - זה לא מתאים', אז היא הבינה: שצריך להעביר, לא אמרתי לה: 'להעביר', היא הבינה שצריך להעביר!! אני לא אשם שהיא העבירה!'. 

הוא תפס בדיוק מה הוא עשה.

אבל מה בעצם, למה באמת הקב"ה מביא חוכמה בכלי מכוער? נו, אתם יודעים למה? למה?? למה? למה?? למה? למה?? 

מהקהל: למה לא

הרב: למה לא? אֶה אה... אה (כבוד הרב צוחק).

בקהל: זה פנימיות

הרב: כן, מה זה אומר? 

בקהל: ...

הרב: אבל יש חכמים שהם גם יפים ויש להם חכמה...! אז למה דוקא הוא כלי מכוער?

בקהל: ...

הרב: נכון, אבל למה? למה אמרו: 'חכמה מפוארה בכלי מכוער'? הרי יש גם חכמה מפוארה ביפי נפש, 

בקהל: אין משמעות לחיצוניות

הרב: מה זה אין משמעות?

בקהל: התוכן של...

הרב: אז בואו תשמעו. מסקנה... מסקנה: חכם, שהוא מכוער - הוא יותר חכם מחכם שהוא יפה!

למה? - מכוער אין לו מה להסתכל במראה, אין לו מה להתייפייף, אין לו בעיה של חיצוניות, הוא לא צריך לטפל בעצמו, אז הוא כל כולו פנימיות! אין לו חיצוניות זה לא מושך... אין לו עניינים. אבל בן אדם שהוא יפה - מה הוא יעשה עם היופי? מה, הוא ילבש ג'לביה?! 

אז זאת אומרת זה מונע קצת, קצת! זה מפסיד, כמה שאדם יותר תלוי בחיצוניות - זה מפסיד לו, אבל כשהוא לא טרוד מזה...

לדוגמא: אם היה לך אוטו טרנטה - לא היית סוגר אותו בכלל, משאיר אותו עם חלונות פתוחים הכל! אין בעיה, אין מי שיגנוב, אתה לא מודאג משריטות, מפגיעות... כלום! אבל אם יש לך מרצדס חדשה? - אתה כל הזמן ליד החלון, אתה כבר... אתה מבין. 

אז זאת אומרת בן אדם צריך לדעת: חבר'ה – פנימיות! ולא חיצוניות. 

עכשיו אני חוזר לנקודה שאמרתי לכם באמצע והיא הכי חשובה! חייבים ללמוד את כל התורה!! חייבים, אם לא - אנחנו מסכנים!! נגיע לשמה - שום תרוץ לא יעזור.

אז אני מגלה לכם סוד! אתם יכולים עכשיו, אם תשמעו למה שאני אומר, אם לא "תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין..." - אתם תוכלו לעקוף את החכמים שבדור! 

שמעתם מה אני אומר?

אומר החפץ חיים זצוק"ל: 'אם בן אדם לומד כל יום שבעה-שמונה (7-8) דפים גמרא, לא בעיון, קורא! רק קורא, קורא - הוא גומר תוך שנה (365 יום) את כל הגמרא!' 

שיש בה תורה שבכתב ותורה שבע"פ וכל ההלכות מה צריך לעשות יהודי כל ימי חייו. תוך שנה! והוא גומר. 

כשהוא יגיע למעלה לשמים - אפילו שהוא לא הבין פה כלום - ילמדו אותו את כל התורה! עם כל סודותיה!!

אבל אם אתה לדוגמא חכם גדול שלומד יומם ולילה, ממש יומם ולילה - ואתה גמרת את רוב הש"ס, אבל יש לך כמה מסכתות שלא הספקת - ונפטרת. ילמדו אותך רק מה שלמדת ומה שלא הספקת - לא ילמדו אותך. 

ואותך (שגרסת כל השס) - ילמדו את הכל! כי אתה עברת את הכל.

שמעתם? 

אז אדם יכול ללמוד: תנ"ך ומשניות וגמרא, זה הכל נמצא בפנים ועוד כמה ספרים - תוך שנתיים (2), שלוש (3), ארבע (4), חמש (5) – לעצלנים... אתה עברת על כל התורה כולה בקריאה! אפילו בלי הבנה... - וילמדו אותך את הכל למעלה. 

מי אומר את זה? - החפץ חיים!!

אז אין לכם לחשוש: 'אני לא מסוגל... אני לא בנוי לזה...' 

מי אין לא שעה (60 דקות) מתוך עשרים וארבע (24)?! מי אין לו שעה? מי יש לו לעשות בשעה יותר טוב מזה?! אם אני קונה בזה עולם הבא ולא יהיו עלי שום תלונות... 

ויגידו לי: 'יופי! אתה גמרת את כל התורה למדת את כולה...' 

אף אחד לא יכול להגיד עלי שום דבר... מה לא טוב?! בשעה! ואני קונה את זה! מי לא רץ על זה!?

אבל צריך להתחיל! אדם צריך להיות רציני, החיים הן רציניים! הם עוברים מהר, הנה! זה שבעים וארבע (74) כבר, זה ארבעים ושש (46)... בא הנה - זה טס! זה טס!! אז לכן צריך להספיק! צריך להספיק!! אפשר להספיק! 

אל תגידו: 'אני לא יכול!...' 

לקרוא אתם יודעים. וגם אם אתה קורא עם טעויות - גם 'ודילוגו עלי אהבה!' (שיר השירים רבה ב, ד) אני מקבל גם את הדילוגים וגם... אל תדאג. רק אני רוצה לראות ש...

אתם יודעים? יותר מזה! 

אם קיבלתם על עצמכם בעזרת השי"ת לעשות מה שאני אומר... 

תקשיבו טוב!

ואמרתם: 'אני מוכן! - "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" ממחר אני מתחיל שעה להשקיע בדבר הזה' 

למי שאין עדיין את הש"ס בבית - יש את זה ב: 'גוגל', אתה כותב - יוצא לך כל הגמרא, גם עם ביאור! גם עם הכל... וגם אם תרצה יש 'דף היומי' הכל יש. 

אתה אומר ככה וקרה מקרה ח"ו ואחרי עשרים וארבע (24) שעות נפטרת... 

בשמים: - למדת הכל!! 

כי התכוונת באמת ללמוד, מי מנע ממך? לא אתה, אם בשמים החליטו: 'שאתה צריך לעמוד למעלה' אז אתה תעמוד מה שיגידו לך. 

אבל אני היתה לו תוכנית, התכנית שלי היתה: ללמוד את כל התורה!

אתם שומעים? 

אני סיפרתי פעם מעשה אמיתי! שהיה פה בארצות הברית;

היה מתאגרף, מתאגרף - עם הארץ מתורה ומדרבנן לא יודע כלום. גדל לו בן והבן היה צריך להיות או בפאבליק סקול או לקחת אותו לתלמוד תורה של החרדים. הוא העדיף: שיהיה יהודי! אני טמבל לא יודע כלום לפחות הוא. החליט: לשים אותו שם. 

בקיצור, הוא גדל לאט-לאט... יום אחד הוא בא לו עם ציצית, הוא ראה אותו עם ציצית – פאף! אחד ישר לפנים הוא השכיב אותו. 

הילד בוכה! בוכה-בוכה... הלך למחרת בלי ציצית 

בקהל: אמרת ששלח אותו לבית ספר חרדי! לא? 

הרב: כן. 

בקהל: אז איך הוא... כשהוא ידע שזה מה שיצא מזה? 

הרב: לא, לא ציצית לא להיות קיצוני!! הגזמת! מה אתה בא לי ציצית?! אתה יודע מה זה ציצית לבן אדם כזה... כיפה סרוגה משהוא כזה עם חורים! לא... 

הקהל צוחק...

בקיצור, שלח אותו לשמה ושאל אותו המלמד: 'איפה הציצית? אני רואה שנפוח לך פה מה קרה? נפלת?'

אומר לו: 'לא, אבא הרביץ לי'. 

- 'למה הרביץ לך?'

הוא אמר: 'הוא ראה אותי עם ציצית והוא לא מצא חן בעיניו - ואמר לי: 'שלא תעיז!' 

אמר לו המלמד: 'תשמע אני אתן לך עוד פעם ציצית תלך הביתה, תלך הביתה ותעמוד מרחק שתי (2) מטר מהדלת, אם הוא יראה אותך וירצה להרביץ - תוריד, אם תראה שהוא מוותר, מתייאש - תכנס.' 

בקיצור, הוא הגיע לדלת והוא ראה את זה, הוא כעס! אבל לא עשה לו כלום אמר לו (בעצבים): 'טוב תיכנס!' הכניס אותו. 

כך הילד גדל-גדל בקיצור, הלך לישיבה הלך לזה... כולל, התחתן, נסע לארץ ישראל. והאבא מתאגרף ממשיך להיות עם הארץ. 

הבן חשב: מה הוא יעשה עם האבא? איזה הכרת הטוב...! היה אוסף את כל העלונים שיש בשבת בבתי כנסת והיה שולח לו כל פעם, אולי אני יודע יקרא משהו אולי משהו יִתפס.

יום אחד נפל לו עלון כזה והוא קרא: 'שהחפץ חיים אומר: 'אני לא מאמין שיש יהודי שיגיע לעוה"ב ולא למד דף אחד (1) גמרא!' 

הוא אומר: 'באמת! מה הוא אומר? הוא אומר: 'יהודי יגיע לעולם האמת בלי דף אחד גמרא...' הוא לא יודע מה זה 'גמרא' הוא אומר: 'דף אחד?' זאת אומרת חשוב לו כל כך לרב הזה שילמדו דף אחד? דף אחד גמרא... 

הלך לתלמוד תורה שאל אותם: 'מה זה דף גמרא?' 

אמרו לו מה זה דף גמרא. 

אמר: 'אני רוצה ללמוד!'

אמרו לו: 'זה לא פשוט! תשמע, זה בארמית ואתה לא מבין ארמית וזה בלי ניקוד וזה צריך הקדמות וזה סיפור זה לא ביום אחד... זה לא קוראים דף ככה סתם, צריך זה...'

אמר: 'אני מוכן! אני מוכן לשבת פה עם התלמידים, אתם תגידו שאני ממשרד החינוך באתי לבדוק ואני אשב פה אני ילמד עד שאני ילמד דף.' 

קיצורו של דבר, שלוש (3) שנים הוא למד את הדף!! עד שהוא ידע את הדף על בוריו שלוש שנים.

אחרי שלוש שנים הוא אומר: 'טוב סיימתי את הדף מה עושים עכשיו?' 

אמרו לו: 'עושים "סיום" כשגומרים מסכת עושים סיום מסכת, אתה לא מתכוון להמשיך אז עושים "סיום הדף".' 

אז הוא אמר: 'טוב מה עושים'? 

- 'מזמינים רבנים! וזה... ועושים סעודה והכל...'

אז הוא אמר: 'בסדר!' אז אם כבר הוא סיים והוא אחד שמפורסם לאגרופן וזה... אז הוא לא הולך על קטן הוא ילך על גדול, אולם חתונות! ופה... 

בקיצור הוא מרים טלפון למי? - לרב הגדול באמריקה לרב משה פיינשטיין! 

ואומר לו: 'כבוד הרב! אני מזמין אותך לסיום הדף!'. 

אֶה אה... הוא אמר לו: 'זה לא פורים עכשיו!'.

אז הוא אומר לו: 'לא-לא! אני יסביר לך...' ואז הוא סיפר לו את כל הסיפור איך זה השתלשל... 

אמר לו: 'אם זה ככה - אני בא!'

מאיפה שהיה צריך לבוא הרב משה פיינשטיין אליו - זה היה שש (6) שעות נסיעה! ושש שעות חזור!! והוא בא! 

וכששומעים שהרב משה פיינשטיין גדול הדור מגיע לסעודה כזאת - מי לא הגיע...?! רבנים וראשי ישיבות והכל...

בקיצור, נגמר, שתַים (02:00) בלילה הוא עולה על המיטה לישון מאושר!! הוא לא ראה דבר כזה בימיו, לא בחתונה ולא בר מצווה ולא... לא היה לו דבר כזה מימיו והוא מאושר שהוא סיים דף...!!

בבוקר הוא לא קם, נפטר. 

בשבעה הגיעו שוב פעם רבנים והכל... והסיפור שלו היה סיפור, הגיעו ואמרו: 'יש קונה עולמו בשעה אחת!' (עבודה זרה יז, א) - ויש קונה עולמו בדף אחד". 

אתם שומעים? 

מה שהחזיק אותו חי במשך השלוש שנים? - זה הדף! כי הוא רצה: 'לסיים את הדף!' והמתינו לו. והמתינו לו בשמים עד שהוא יסיים את הדף, גמר את הדף, עשה את המסיבה - ונפטר. 

אתם שומעים? 

בשמים נותנים לך אריכות ימים - אם אתה מתכוון ללמוד! אם תחליטו: שאתם רוצים ללמוד - יש לכם הבטחה: שבעזרת השי"ת תוכלו לסיים את מה שאתם רוצים. 

הרב מטשעבין, פעם שלחו אליו ואמרו לו: 'שיבוא לאספה גדולה כי צריכים את עצתו',

הוא אמר: 'אני לא יכול!' 

שאלו אותו: 'למה?'

הוא אומר: 'אני ביקשתי מהקב"ה: שיוסיף לי חמש עשרה (15) שנים לחיי, היתה לו מחלה קשה שעמד למות, ביקשתי: שיתן לי עוד חמש עשרה שנה לגמור את הש"ס בבלי וירושלמי - שאני יוכל לעמוד לפניו ולהגיד את כל התורה. אז ביקשתי. עברו כבר שלוש עשרה (13) שנה - אני לא מבזבז זמן כי כל הזמן שביקשתי זה למטרה הזאת לכן, אני לא יכול לבוא וזהו!'.

ואכן - עברו עוד שנתיים והוא נפטר בתום החמש עשרה שנה: "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים" (משלי ט, יא). 

"אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד!!" תהיו עם ישראל... "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"!! "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!!"

מהיום מי מקבל על עצמו בעזרת השי"ת להתחיל עם כוונה לסיים - שיירים את היד! - 

נו, הנה יש כבר שלושה! ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה, תשעה, עשרה, אחד עשר, שנים עשר (12)...

תרימו את היד, מי שמרים - יאריכו לו ימים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! קדימה, 

בקהל: כולם!! 

הרב: יפה, ישתבח הבורא! תרים תרים-תרים יא עצלן... תרים-תרים... יפה מאוד!

כבוד הרב שליט"א מברך את כל מי שהרים את היד;

'מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את כולכם – בכל טובה וברכה, 

הקהל: אמן!

- שתאריכו ימים ללמוד תורה מתחילה ועד סופה! 

הקהל: אמן!! 

- ותזכו בעזרת השי"ת לגן עדנו של הקב"ה אמן ואמן.

הקהל: אמן!

והנשים - שמקבלות על עצמן: צניעות! כמו שלמדנו - ה' יברך אתכן בבנים ובנות כשרים, לא יהיה לכן יִסורים מהם רק טובות, תיהנו מהם תתענגו עליהם, לא יהיה לכם מכשולות ולא תכשילו ותזכו לאריכות ימים - אמן ואמן!! 

הקהל: אמן!.

תודה על ההקשבה חברים.

(01:30:03)

- - - שאלות ותשובות - - - 

( - - - לא מוגה!!! - - - )

תודה על ההקשבה חברים שאלה למי שיש שאלה אני חושב כולם יודעים הכל יודעים הכל אז אני אביא לכם מתנות עכשיו יש לי כמה מתנות איפה המתנות איפה המתנות שאלה שאלה בבקשה

דבר אתה רוצה שאני אשיר כאילו למה לא אם אתה יודע לשיר תשיר אתה אומר שהוא למד את העמוד שלוש שנים ונפטר נכון יפה אז למה אם הוא במקום טוב עכשיו אחרי שהוא למד את העמוד הזה הוא בגן עדן אז למה אנחנו מתפלל כל הזמן שיהיה תחיית המתים ולחזור לגיהנום שזה פה כי זה בעצם עולם העולם האמיתי לא לא לא לא לא לא לא בתחיית המתים כבר לא יהיה יצר הרע אתה תהיה פה עם אדם הראשון עם נוח עם שם

אתה תהיה עם אברהם יצחק ויעקב אתה תהיה עם 12 השבטים אתה תהיה עם כל הקדושים שהיו במשך כל הדורות זה תחיית המתים אם תהיה אפילו בגנ אתה תהיה במדור שמתאים לך לפי מה שאתה הכנת אבל אתה לא תהיה במקום גבוה כמו רבי שמעון בר יוחאי נכון לא תהיה כמו רבי מאיר אבל בתחיית המתים אתה תהיה איתם ביחד פה פה בעולם הזה בלי יצר הרע זה לא העולם אמיתי לא הבנת בלי יצר הרע זה עולם אמיתי בלי יצר הרע אין יצר כולם אוהבים זה את זה שלום שלווה אין קנאה אין תחרות אין שום דבר לא רודפים אחרי הבלים כולם משיגים את האמת כולם שמחים בעבודת השם נגיד פורים אתה שמח סתם דוגמה

נגיד שזה שמחה אמיתית ככה יהיה לך כל הזמן פסח אתה שמח מאוד נגיד ככה זה יהיה סוכות אתה שמח תלוי איזה חג יש לך שאתה הכי שמח נגיד קח את האושר הכי רוחני שאתה ספגת בימי חייך זה אפס אפסים מול מה שיהיה לך פה בעולם הזה וזה לא סופי זה עולם רביעי אחריו יהיה עולם הבא עולם רוחני לגמרי לא פה פשטייסט ג עוד שאלה עוד שאלה בבקשה

שלום כבוד רב אז קודם כל אני רוצה להגיד לך שבאחרונה אני ראיתי הרבה מהמונים שלך ביוטיוב אות ואני חושב שאני מביע גם דעיה של אחרים פה ההתרשמות מה תבונה חריפות סבלנות שלך לכל מיני שאלות ששואלים אותך דברים אנשים שפונים אליך אפילו לא יודעים מה הם חושבים כפירות רב עונה להם באריכות ובחוכמה וזה מאוד משכנע אני רציתי לשאול את הרב שאלה שקשורה לאמונה וביטחון אני חושב שזה אחד מהאתגרים הכי גדולים שיש לאדם בחיים אדם באופן טבעי משווה את עצמו לכל הסביבה שלו הקרובה הרבה פעמים יש לו מה שנקרא נפילות מתח א מתפלל מצפה לדברים מתאכזב מהמהם זה גורם לו באיזשהו מקום לפגיעה באמונה

רציתי לשאול את הרב איך מה העצה של הרב לגבי אמונה וביטחון איך יכול יש לי סדרה שקוראים לה ביטחון שער הביטחון רבנו בחי חובת הלבבות באתר שופר נקוד טבי תשמע שמה באריכות אני אומר לך רק ככה אתה אבא יש לך ילדים כן הם פה רגע אתה מתכוון להטיב להם אני משתדל בכל מה שאתה יכול כן יש דברים שאתה לא תסכים לתת להם נכון נכון וזה מתוך כוונה טובה נכון כן אז זאת אומרת כל מה שאתה יכול להטיב להם וזה לא יזיק להם אלא יעזור להם ודאי שאתה תאכל באמצעים העומדים לרשותך לעשות עבורם נכון כן יש לך אבא קוראים לו הקדוש ברוך הוא והוא ודאי שרוצה לעשות לך את הכי טוב ויש לו את האפשרויות והאמצעים

אבל יש פעמים שהוא לא יתן לך מה שאתה רוצה ם סיבות שאתה לא נותן לילדים שלך כי אתה מבין שלהם זה יזיק גם הוא יודע שיש דברים שאתה רוצה בשבילך הם חשובים וטובים אבל הוא מבין שלך זה יזיק איך זה יזיק הוא יודע לכן הוא מונע יכול להיות שזה זמני ויכול להיות שזה לתמיד נגיד יש אחד רוצה יגואר אבל אחרי זה הוא ישע בפראות והוא יהרג אז זה טוב לתת לו יגואר בטח ישמח בשעה שהוא יקבל אבל מי שרואה את העתיד לא רוצה לתת לו את היגואר אם הוא לא רוצה שימות נכון אז הוא לא יגיע ליגואר אז זה לא שהקדוש ברוך הוא לא נותן ולך יש נפילות מתח וכל מיני דברים אתה צריך לדעת שכל דעביד רחמנא לתו עביד כל מה שהוא עושה איתך זה רק לטובתך

כמו שת האבא שמתכוון להטיב לילדים שלו גם הוא בדיוק אותו דבר רק פי אלף אלפים לאין ספור כשאדם מבין את זה אז הוא אומר תודה גם על מה שהוא לא מקבל שאלו פעם רב אחד היה חולה איך אתה מרגיש אמר ברוך השם חולה שמעת מישהו שאומר כזה דבר לא כי לא מבינים חושבים שחולה זה לא טוב בחולה זה כן טוב לדוגמה תשאל רופאים חום זה טוב או לא טוב זה טוב מאוד כי זה מראה שהגוף נלחם בחיידקים זה טוב מאוד זה סימן שאתה ברי אבל מה לעשות יש מלחמה פנימית והחום עולה מהמלחמה אז גם ככה בחיים יש דברים שמצליחים ולא מצליחים אבל תדע כלל כל מה שתרצה מהקדוש ברוך הוא כלים להשיג רוחניות הוא יתן לך

כמו הילדים שלך יגידו אבא תקנה לי עוד מחברת אני רוצה לכתוב עוד חידושי תורה אתה גם תיקח עלוות ומשכנתא בשביל להביא להם כי אתה רוצה שהם יהיו גדולים ועצומים בתורה נגיד כן הבורא יתברך רוצה שתהייה צדיק ודאי אז בטח שהוא יתן לך את כל הכלים בשביל שתהייה צדיק כל מה שיפריע לך מלהיות צדיק הוא ימנע אלא אם כן חס ושלום אתה רשע גדול אם אתה רשע גדול הוא נותן לרשעים כל מה שהם רוצים בסכר מעט המצוות שיש להם להיפרע מהם מה שמגיע עליהם והם מפסידים את העולם הבא כי הם בחרו בעולם הזה הבנתי וך כן תודה רבה תהיה בריא שאלה נוספת יש הנה שמה אצל הנשים יש אוקיי [מוזיקה]

שלום כבוד הרב שלום ערב טוב קודם כל כל פעם שאני שומע את הרב יש לנו הרבה חיזוק מהרב סו ממש תודה כל הבנות התחתנו כבר אז לא עוד לא מה לא לא מה נשאר האמת רציתי לבוא לבשר לרב שיהיה לי שקיבלתי מזל טוב אבל עוד לא אני באתי מהר לנות קכ אז פעם שעברה הרב עשה יל עם הבת שלי שתלמד שערי תשובה אז היא גמרה לפני שלוש חודשים והיא המשיכה את זה עוד פעם היא לא הפסיקה ברוך השם א ברוך השם אני אומר כן אז קודם כל היא רוצה ברכה שזה שבעזרת השם החתן מתבשל אל תדאג אוקיי אז טוב אז מה מה להגיד לה ולאחותה אמרתי הכל בסדר הם התחתנו תוך שנה יהיה בסדר אה תוך שנה אוקיי ארי בעזרת השם אמן ואמן

שאלה יש יש יש בחורה שגם היא רוצה לשאול את הרב אם ה יכולה אם הא יכולה לקבל ברכה בחורה ש היא איתנו בבית והיא רוצה גם נו מה השאלה she היא רוצה גם חתן נו מה הבעיה שלושה חודשים תראה תראה כמה תראה כמה בחורים יש פה כן שלושה שלושה חודשים שלושה חודשים כן אוקיי היא צריכה לקבל משהו על עצמה זה מה שאמרתי שהיא תלמד שלושה חודשים אה אוקיי שערי תשובה מה השם מה השם שושנה ברזילאי שושנה ברזילאי בת בת שמחה שושנה שושנה בת שמחה תזכה לזיווג הגון מהרה אמן כן שאלה נו עוד שאלה שלום שלום עיד חזק סליחה אז אין קליטה שמה לזוז הצידה אין קליטה הזיז אוקיי טוב

מה הרעיון שם אני מצטיירת מצטיירת כן כן כן אני יש לי שאלה לא בשבילי א שלושה בנים ש ממי יש שלושה בנים של הבעלי כן מהמשפחה שהיית לפני לי אז בנים מאוד טובים א נשמות יפות ברוך השם אבל שיש לנו יש הבעייה הוא כמו אבא הוא ממש ממש עצוב בגלל זה מי עצו ש ב לי כן שבנים שלו משמשו עם ה עם עבודת השם עם ה שבת לעשות שבת קשר 100 בם א מה השמות שלהם כ אדיר תגידי את שלושתם אדיר נתנאל יוסף בני הבנים של בנים של השם יזכה אותם ללך בדרך התורה הקדושה מהרה אמן אמן ואמן כן שאלה נוספת אחרונה הנה פה פה פה פה תן לו פה פה פה פה פה פה פ פה פה [מוזיקה] פה

שלום כבוד הרב שלום רציתי לשאול שאלה בהלכה שכיבו אבם זה אריכות ימים וית אב לך וכתוב ששלו חקן גם אריכות ימים גם תב לך ו ח מצווה לא ניזוק אז איך יכול להיות שמישהו שבגמרא הזאת עלה אבא שלו ביקש ממנו להוריד גוזלים עלה לסולם לקח את הגוזלים ירד מהסולם ומת זו עשה כיבוד בהם הוריד את השילוח הכן וגם שליח מצווה איך בשלושתם הוא מת אריכות ימים הקלה שבקלות זה שילוח הכן בכיבוד ההורים זה הקשה שבקשות בשתי נאמר מקצה לקצה אריכות ימים זה קודם כל דבר שני כשאדם עושה שליחות אפילו שליחות של מצווה אז זה תלוי יש עוד חשבונות נוספים אבל אם יש חשבונות מיוחדים אז יכול להיות שבן אדם גם כן יכול להיפגע

למשל אלה שרצו לחלץ בנובה את כל מה שהיה שמה חלק רצו באמת לעשות מצווה להציל נפשות ואתה רואה שהם מתו אתה רואה שחלק נלחמים והם נלחמים בשביל להציל אחרים והם מתים אז זאת אומרת הכלל הזה הוא באופן עקרוני רגיל במצב מסוים עובד במקרים ספציפיים כלפי אנשים מסוימים בחשבונות שמיים הידועים אז זה יכול שלא להתקיים אז זה המצב במקרה שמופיע שם כן אמרת עוד שאלה

היי כבוד הרב מה שלומך ברוך השם רציתי לשאול אותך למה אסור לעלות ל 11 חודש לקבר למה אסור כן ב-1 עולים לא ב-1 למה את לא רוצה לעלות ב-10 כל ה-1 חודש למה אסור יש כלל שבעה ימים זה ההספד 30 ו-12 זה מה שקבעו חכמים זכרונם לברכה וזה מה שצריך לא עולים לפני אלא בזמנים שקבעו הנשמה של האדם בשבעה נמצאת בבית ב-30 היא הולכת מהבית אל הקבר ו3 עד ה-12 חודש היא עולה ויורדת עולה ויורדת אחרי 12 היא עולה ועיניה יורדת למה היא עולה ויורדת ועולה ויורדת יש לה מסירת דין יש לה כל מיני ע שה צריכה למסור דין וחשבון הבנתי אז אסור ללכת ל נכון אוקי תודה כן שאלה נוספת

איפה הדברים שיש פה דרב יש פה שאלה מבחור איפה ערב טוב זהו כן שנו שבת שלום שנה טובה כן לא לא זה בסדר אני שואל את השאלה בשבל הבחור פה יש פה בחור שרוצה לחזור יש פה בחור שרוצה לחזור לארץ כן והשאלה אם הוא יכול לחזור לארץ זה יעשה לו טוב שהוא יחזור לארץ הוא רווק הוא לא מוצא את עצמו פחות או יותר ו התכלית שלו התכלית שהוא רוצה זה לחזור לארץ ישראל נו מה הבעיה אז אני גם אמרתי אבל הוא רוצה לשמוע מכבוד הרב מה אז תן לו את המיקרופון הוא בישן לא רוצה הוא נמצא פה לידי הוא לא מדבר מדבר מדבר את כל ה כל מה שהוא צריך לעשות זה לקנות כרטיס ולעלות על הטיסה ולהגיע ל יש לו בעיה עם הכרטיס כבוד הרב

אה יש לו בעיה בה עם הכרטיס למה מחכים לו שמה מהצבא או שאיין לו כ ביה ש כולנו פה אני מאמין על אותו כיוון בעיה של גנין של כלכלית איך להסתדר היום מה עושים נשים גם פה עוברים תקופות קשות השאלה שבחור רווק או בחור גרוש או קשה לנו להגיע להחלטה איך באמת לעשות את זה בדרך הכי טובה הרמבן אומר שיש מצווה אומרים שצריך לעשות דבר עם ישוב הדעת לא ככה לעשות דבר ולהתחרט כי המהירות זה משתן השאלה איך אפשר כן לעשות את זה בצורה שתהייה גם נוחה לבן אדם 100% שיסע באוטובוס במקום במונית הוא יגיע לאט בישוב הדעת ויגיע עד לשמה ובעזרת השם ייעלה למטוס ויהיה לו ברכה של הרמבן שהוא מקיים מצווה נחלתם את ה שלה לארץ ישראל כו

ודאי ודאי בברוך תודה כן תודה רבה עוד אחד וד הרב עוד אחד ב דבר רפי רפי נו רפי רפי רפי טוב קודם כל לפני כמה שנים היית פה באחד השיעורים וזכיתי לשבת איתך לארוחת צהריים וקיבלתי ממך ברכה והברכה היא לבן זכר אז רק קודם כל רציתי לשר לך בנ שנולדו לנו שתי בנים זכרים תאומים ברוך השם א וההשאלה א ארוחה מוצלחת ארוחה מוצלחת מאוד עכשיו השאלה

השאלה שלי שלפני כמה שנים הייתי באחד השיעורים שלך ודיברת על המצב פה שהולך להחריף ויהיה קשה די רק יותר גרוע אתה רואה שאנטי שמיות עלתה במאות אחוזים כן אתם זוכרים שאמרתי שיסגרו לכם יום אחד את השדות תעופה ולא תאכלו לטוס והנה בקורונה סגרו לכם לא נתנו לזוז המצב יהיה יותר גרוע זה ברור אתם רואים שפוחדים בצפון עכשיו ואחרי זה זה יהיה כבר מעצמת זה לא יהיה רק בין מדינות סמוכות וזה הציר הרשע שקוראים לו איראן רוסיה סין צפון קוריאה אלה נגד המערב וזה החשש של ביידן וזה החשש בכלל בעולם פוטין מאיים בגרעין אם יהיה לו סכנה וכולי בקיצור המצב הוא על הפים בארץ ישראל למרות שהמצב קשה

אבל אנחנו ביחד יד אחת זה העניין פה ברגע שחס ושלום יכול להתפרץ משהו אני לא רוצה לפת הפה יזהו אותכם עם המזוזות יזהו אותכם בזה זה בעיה הכי טוב בעולם ירושלים יא בביי איזה אוויר איזה מקום עברתי לירושלים עכשיו יאללה חברים [מוזיקה] קדימה הכל יודוך והכל ישוך כל דהכל םכ כמר קדש קש