בני ברק - להסיר מנפשנו מידת האכזריות
תאריך פרסום: 13.12.2023
- - - אין זה התמלול! אלא עיקר הדרשה ע"פ 'קובץ ענינים' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, מלחמת ששת הימים אייר סיון תשכז') [מאמר עת צרה, עמודים: ח-יב, זו דרשה שניה בענין זה, דרשה ראשונה: 'התבוננות בזמן מלחמה' בית הכנסת קהילות פז, בני ברק 11.12.2023]
[מאמר ה]
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" – 'הוזהרנו בזה לזכור את השי"ת בכל עת וחייב האדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחוייבות מן הזכירה' (רבינו יונה שער ג אות כ"ז).
תמיד חייב האדם לחיות בזכרון השי"ת ולא עוד אלא שנתחייבנו לכוין ההנהגה המעשית על פי הזכירה 'כמו היראה והצניעות וקישוט המחשבות ותכסיס המדות' (שם).
אולם ישנם זמנים מיוחדים שחיוב הזכירה בהם מיוחד כימי אלול ועשרת ימי תשובה לפני ימי הדין כן הוא המצב בעת צרה זמן מיוחד הוא בחיוב הזכירה וחולדותיה ואשר בעת כזאת לא יתעורר בזכירת הבורא יתברך עת אשר הכל מכירים כי אליו צריך לקוות אוי! כמה שקוע הוא במהלך הרגלו וטבעו הרגשיו מתים והטבע הגופני הוא החי בקרבו.
"טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ" (קהלת ז, ב) מי שלבו חי, כדי להתעורר - צריך לב חי. ואשר לא יתעורר, מי יודע מה מידת חיותו! ונורא הוא, הרגש במצוה אחת אשר יאבד, צועק הג"ר ישראל סלנטר ז"ל מרה כי בנפשו הוא, כי בגדר 'אין עושים תשובה' יחשב, מה דינו של אבדן ההרגש בזכירת השי"ת יסוד התורה !
[מאמר ו (מוצאי שבת קודש בחקותי)]
"לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ" (דברים טו, ז) – 'הוזהרנו להסיר מנפשנו מדת האכזריות וכו' ובעבור כי מן האפשר שלא יקפוץ את ידו ויחיה את העני ולא מדרך רחמנות כענין שנאמר: "וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי" (משלי יב, י) פרוש: הנאתו שנותן לשני וההוא זקוק לו, על כן כתוב: "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ" (רבינו יונה שער ג' פרק לו').
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) – 'זה כלל גדול בתורה', כל התורה כולה נכללת בשני כללים, אומר הגר"א: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו) - בין אדם למקום, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - בין אדם לחבירו.
ובביאור מצוה זו כתב הרמב"ן: 'שאי אפשר לפרש כפשוטו שהאהבה לרעך לְרֵעֲךָ כאהבתך לעצמך שזה דבר קשה מאד! מצינו כן רק בדוד ויהונתן ו: 'חייך קודמים' קבעו חז"ל, אלא ציווי התורה לרצות טובת חבירו כשל עצמו.
בעת כזו, מאות אלפים מאחינו מתגלגלים בשדות, בקור ובחום, ופחד המות מרחף עליהם, משפחותיהם מודאגות ושבורות, איך נפרש את המסתובב בשלוה ומנוחה, ממלא כל תאוותיו ורצונותיו, משום שהוא נמצא במקומו. הלא כמה דינים בהגבלת התאוות קבעו חז"ל לעת צרה. האם כזו הדאגה והרצון לטובת חבירו, שלא לדבר על המדרגה של: 'נושא בעול עם חבירו' אבל ההתחלה של אהבת ישראל, הכזו היא?...
וכלל יש במידות: אין מצב נויטרלי. אם לא מצטערים בצרת רעהו, מרוצים בה. וזוהי אכזריות הנמצאת בטבע האדם.
'הוזהרנו להסיר מקרבנו מדת האכזריות ולנטוע בה נטעי נעמנים, הם הרחמים והחסדים הנאמנים' (רבנו יונה).
חובה עלינו מהתורה בעת כזו, להצטער בצרת הפרט והכלל ואיך אפשר להתהלך בנחת ושמחה ואולי אף לזמר, בעת כזו.
אולם לא תִקָנה מדה זו אלא בעמל ויגיעה, על ידי ציורים והתבוננות כמשה רבנו ע"ה: "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (שמות ב, יא) – 'נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם, נשא עמם בעול משאם'.
וכך הדרך: לצייר לעצמו הנעשה שם, ולצייר אילו הוא עצמו היה במצב הזה, מה היו הרגשיו ואיך היתה הנהגתו. כך ראוי לו בהיות רעיו במצב זה. אולם בחיים במהלך הטבעי נמצאים רחוק מהרגש זה.
[מאמר ז (יום ב' פרשת 'במדבר' בכולל)
אם חבלי משיח העת הזו (כך מפרשים רבים, וכך ראוי למאמין לומר) 'אין ישראל נגאלים אלא בתשובה והקב"ה מעמיד עליהם מלך רשע כהמן וגוזר עליהם גזירות עד שיחזרו' זו הקולא האחרונה בגמרא (בסנהדרין). כי איך יתכן בחטא לקבל פני המשיח, הלא בגלל החטא גלו.
גם יש לנו לזכור: אחד מחמשה (1/5) יצאו ממצרים ויש אומרים: אחד מחמשים (1/50) ועד מכת חושך עברו הכל עם כולם וכולם היו קודם לכן בכלל 'מאמינים בני מאמינים' ולא הרגיש בתביעה עליהם אלא השי"ת החוקר לב ובוחן כליות, כמבואר בחו"ל.
ובכלל צריך לידע את מי ירצה המלך המשיח: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט" (ישעיה יא, ג) וחז"ל אמרו: 'ייתי ולא אחמיניה' ואמרו ז"ל: 'מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח? יעסוק בתורה וגמ"ח' (סנהדרין צח) 'יעסוק בתורה' לא מספיק ללמוד התורה צריך לקבל על עצמו עול תורה 'וכל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות', 'ויעסוק בחסד' כמה עמל ויגיעה נדרשים עד הגיע לחסד, כל טבע האדם - אהבת עצמו, הקנאה הטבועה מרחם הלא זו היא, כזה הוא טבע האדם, וכמה עמל נדרש לשנות הטבע עד הגיע לחסד.
בא וראה דברים נוראים. 'כ"ד אלף (24,000) תלמידי ר' עקיבא מתו בין פסח לעצרת במיתה אחת - אסכרא - על שלא נהגו כבוד זה בזה' כלשון הגמרא: 'והיתה עינם צרה בתורה זה לזה' כלשון המדרש. ומי ישלה עצמו כי יתקן מידותיו בלא עמל ויגיעה בלימוד ועבודת המוסר. וודאי דק מאד היה חטאם של תלמידי ר"ע, עד שלא הבחין בו ר"ע ובכל זאת לא הגינה עליהם תורתם, כי בהעדר המידות הטובות חסר ערך התורה.
אם כחבלי משיח נפרש המצב, ודאי אי אפשר לחיות בשקט, בחיים קלים ונחת לא ישתנה טבע האדם. ואם לא נפרש כך המצב, ודאי פחד הדין צריך ליפול עלינו, כפחד ימי האלול, בעת הזו עת מידת הדין מתוחה.
[מאמר ח]
'כל המקודש מחבירו חורבנו גדול ממנו' (רמב"ן) כי היצר פועל כסוחר המעונין ברווחים ובמקום שרואה אפשרות להרויח יותר, משקיע יותר כוחות 'ובמקודש מחברו' אם הצליח לעשותו לחורבן - נצחון גדול הוא לו, כי אז התביעה גדולה יותר על המתרשל. והיה אומר הסבא ז"ל: כי כך אנו גם מבחינים שבעת מקודשת כשבת או חג דוקא אז הרפיון גדול יותר אצל מי שאינו עמל בחיזוק עצמו.
בחודש אלול ועשרת ימי תשובה, ימי הדין הנוראים, דוקא אז עלולים למכשולים ולרפיון. אחרי מחלה, כאשר האדם חייב להתחזק בעבודה ולהכיר טובתו יתברך, דוקא אז היא עת רפיון. בימי הזקנה, כשהאדם כבר מתיצב יותר לפני אחריתו וכוחותיו הגופניים נחלשים ודעתו חזקה יותר ועת היא לו להתקרב להשי"ת ועבודתו, דוקא אז נערמים מכשולים לפני האדם. כי כן הוא הכלל.
בעת הלזו – "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיה ל, ז) וחובת האדם להתקרב אל השי"ת, בעת אשר רבים רבים מאחינו כל בית ישראל נתונים במצב קשה ובפחד מות, הם ומשפחותיהם, וחובת האדם לישא עמם בעול משאם, בעת זו אשר הכינה השי"ת לאשר זוכה לעלות ולהתעלות ונורא ואיום מצב המתרפה בעת כזו, דוקא כעת יש ליצר שליטה ע"י בלבול המחשבה והאדם בסכנה אם לא יתחזק לעמול לחיות כראוי בעת זו.
התשוקה לשמוע החדשות כל רגע גם היא עצת היצר וראוי לדחותה לחוץ מהשעות הקבועות ללימוד. חדשות גדולות הנוגעות לנו, יגיעו לאזנינו גם אם נעשה את ידיעת המתחדש לטפל ולא לעיקר.
[מאמר ט (יום ד' פרשת 'במדבר')]
ראה זה פלא, שינוי גדול חל בהלך הרוח של הכלל, מי שם לב למלא תאוותיו ורצונותיו! בראש דאגת כולם המצב הבטחוני. בני אדם מוותרים על עניניהם ומתנדבים לתועלת הכלל. אזרחי חוץ עוזבים המדינה, הכל שוכחים עניניהם וציר כל מחשבותיהם - להנצל מהסכנה והאמת שאין כאן פחד אמיתי, אין חשש אמיתי לעתיד. אליבא דאמת חושב כל אחד בנפשו שהוא ודאי ינצל ורק פחד חיצוני מרחף ובכוחו של משהו פחד זה לשנות כל מסלול החיים. אנשים נהפכו אחרים וכל דאגתם להנצל מפחד זה. כך מצב האדם, כך היא השפעת פחד עליו. ולמה אינו מתרשם מפחד העתיד, ענשי שמים הנוראים?... לפחות כמו מפחד חיצוני יושפע מהעתיד! פליאה היא באדם.
תודה רבה לעמותת 'בצדקה תכונני' (shofar.tv/videos/17059) על הסל השופע מלא בכל טוב! בזכותכם אנחנו זוכים להדר את החג עם עופות משובחים ועוד הרבה דברים טובים שנמצאים בארגז הגדול. יה"ר שהשי"ת יברך אתכם שתמיד תזכו להיות מהנותנים ולשמח יהודים (אמן). תודה רבה!
מורי ורבי אלופי ומיודעי יה"ר שהשי"ת ישמרך על דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים כל פעם התרגשות והתפעמות מחדש על הדברי מוסר שחודרים עמוק עמוק לנשמה כמה טוב השי"ת ששלח לנו אותך שליח נאמן איש האמת ותודה שזכינו בכך זה ממש לא מובן מאליו תודה על הכל ותודה שלזכותך כל הטובות האלו. שוב, יה"ר שהשי"ת ישמרך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים פסח כשר ושמח (אמן) ושוב תודה.
כבוד הרב רציתי לשתף אותך, ביום שלישי בקשתי מהשי"ת: 'בבקשה! השם אני מבקשת בזכות הרב אמנון יצחק לא בזכותי' חזרתי על זה מספר פעמים, שבחור מסויים ידבר איתי ונפגש, ואחרי שבקשתי כך בזכותך, שייכתי את הבקשה רק בזכותך וזה פעם ראשונה שעשיתי זאת, ב"ה הוא יתקשר באותו יום ונפגשנו. תודה לך כבוד הרב אנחנו לא יכולים לשער את גדולתך בעיני הבורא, אי אפשר. הכבוד שמגיע לך הוא פי מליון אין מספר לתאר כמה אתה גדול ומכובד בעולם 🙂 אני מודה להשי"ת שזכיתי לראות את זה. אחר כך יצא לי לבקש כך בשביל עוד דבר וגם בזה ישר ראיתי ישועה.
שלום עליכם כבוד הרב אתמול בלילה ב: 'אושר עד' יצא לי לדבר עם יהודי והגענו לנו''ט (נבלות וטרפות, ראה כתבה 'בכור היתוך' shofar.tv/articles/14830) הוא אומר לי: 'אתה אומר כמו שהרב אמנון יצחק אומר!' אמרתיו: 'בדיוק' הוא אומר לי: 'הרב החזיר אותי בתשובה! אבל אי אפשר בלי רבנו' חחחח ב"ה השם יתברך זיכה את הרב להגיע לכולם להציל מהנו''ט כמו שאר הצלות אבל נו''ט זה בסיס יום יומי יה"ר שהשי"ת יציל כל זרע ישראל ואותנו אמן ואמן שבת שלום ברוך תהיה אמן ואמן
תודה רבה לכם על כל השפע ב"ה יה"ר שתבורכו מפי עליון! שיהיה בעזרת השי"ת פסח שמח וכשר 🙏🏼 (אמן).
תודה והערכה רבה רבה על הסל הגדוש בטובה וברכה יה"ר שיתן ה' לך וכה יוסיף שתזכה להרבות חסדים למעלה למעלה להחיות ולשמח משפחות עם ישראל וימלאו כל משאלות לבך לטובה וברכה באושר ועושר ברוחניות וגשמיות ונזכה במהרה לאכול מן הזבחים והפסחים בבנין ירושלים אכי''ר.
ערב שבת הגדול שלום לכבוד הרב היקר! תודה לקב"ה שזיכנו להיות שליחים לשמח בניו ובנותיו הדחוקים (כולל לשמח אלמנה) לכבוד חג הפסח הבעל"ט! המון יהודים יקרים תרמו בעין יפה ובזכותם זכינו לעסוק בעמל רב ויגיעה במלאכת הקודש בסלים גדושים (וכבדים מאד!) לכבוד החג, רוב מצרכי המזון כשר לפסח המצויים לקפ"ז (כולל תבלינים), תלושי קניה, מצות ויין בשפע, עופות, וכמובן גם רוחני - עלונים והגדות מיוחדות שלנו. הכל קצת יותר מ-50 אלף ש''ח ברוך השם והיד עוד נטויה בלי נדר שבוע הבא בחול המועד... תודה גדולה לכבוד הרב על הכל, בזכות הרב זוכים לאסוף זכויות, לשמח ולעזור ליהודים רבים ולקרב הגאולה עם טונות של מצוות צדקה ביחד עם כל התורמים! מאחלים חג פסח שמח וכשר בתכלית לכבוד הרב ולמשפחתו ולכל קפ"ז ועם ישראל ושנזכה עוד השנה להקריב הפסח כהלכתו אמן ואמן! מאור וארז, עמותת בצדקה תכונני 💛
באמת שמודים לכם על הכל ישר כוח! גם על הדף שמסביר על מניעת השליטה של החיצונים במצוות ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד אותנו זאת וכך בעזרת השי"ת נוכל לקיים את המצווה ב-100% ממש זכינו אשריכם!
תודה רבה רבה על כל העזרה יה"ר שהשי"ת יחזיר לכם בכפל כפליים, תבורכו מפי עליון תזכו לשפע פרנסה ולהיות תמיד מהנותנים אכי"ר.
יישר כוח! תודה לכם יה"ר שהשי"ת יברך אותכם (אמן).
© 2024 כל הזכויות שמורות