בני ברק - להסיר מנפשנו מידת האכזריות
תאריך פרסום: 13.12.2023
- - - אין זה התמלול! אלא עיקר הדרשה ע"פ 'קובץ ענינים' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, מלחמת ששת הימים אייר סיון תשכז') [מאמר עת צרה, עמודים: ח-יב, זו דרשה שניה בענין זה, דרשה ראשונה: 'התבוננות בזמן מלחמה' בית הכנסת קהילות פז, בני ברק 11.12.2023]
[מאמר ה]
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" – 'הוזהרנו בזה לזכור את השי"ת בכל עת וחייב האדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחוייבות מן הזכירה' (רבינו יונה שער ג אות כ"ז).
תמיד חייב האדם לחיות בזכרון השי"ת ולא עוד אלא שנתחייבנו לכוין ההנהגה המעשית על פי הזכירה 'כמו היראה והצניעות וקישוט המחשבות ותכסיס המדות' (שם).
אולם ישנם זמנים מיוחדים שחיוב הזכירה בהם מיוחד כימי אלול ועשרת ימי תשובה לפני ימי הדין כן הוא המצב בעת צרה זמן מיוחד הוא בחיוב הזכירה וחולדותיה ואשר בעת כזאת לא יתעורר בזכירת הבורא יתברך עת אשר הכל מכירים כי אליו צריך לקוות אוי! כמה שקוע הוא במהלך הרגלו וטבעו הרגשיו מתים והטבע הגופני הוא החי בקרבו.
"טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ" (קהלת ז, ב) מי שלבו חי, כדי להתעורר - צריך לב חי. ואשר לא יתעורר, מי יודע מה מידת חיותו! ונורא הוא, הרגש במצוה אחת אשר יאבד, צועק הג"ר ישראל סלנטר ז"ל מרה כי בנפשו הוא, כי בגדר 'אין עושים תשובה' יחשב, מה דינו של אבדן ההרגש בזכירת השי"ת יסוד התורה !
[מאמר ו (מוצאי שבת קודש בחקותי)]
"לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ" (דברים טו, ז) – 'הוזהרנו להסיר מנפשנו מדת האכזריות וכו' ובעבור כי מן האפשר שלא יקפוץ את ידו ויחיה את העני ולא מדרך רחמנות כענין שנאמר: "וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי" (משלי יב, י) פרוש: הנאתו שנותן לשני וההוא זקוק לו, על כן כתוב: "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ" (רבינו יונה שער ג' פרק לו').
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) – 'זה כלל גדול בתורה', כל התורה כולה נכללת בשני כללים, אומר הגר"א: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו) - בין אדם למקום, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - בין אדם לחבירו.
ובביאור מצוה זו כתב הרמב"ן: 'שאי אפשר לפרש כפשוטו שהאהבה לרעך לְרֵעֲךָ כאהבתך לעצמך שזה דבר קשה מאד! מצינו כן רק בדוד ויהונתן ו: 'חייך קודמים' קבעו חז"ל, אלא ציווי התורה לרצות טובת חבירו כשל עצמו.
בעת כזו, מאות אלפים מאחינו מתגלגלים בשדות, בקור ובחום, ופחד המות מרחף עליהם, משפחותיהם מודאגות ושבורות, איך נפרש את המסתובב בשלוה ומנוחה, ממלא כל תאוותיו ורצונותיו, משום שהוא נמצא במקומו. הלא כמה דינים בהגבלת התאוות קבעו חז"ל לעת צרה. האם כזו הדאגה והרצון לטובת חבירו, שלא לדבר על המדרגה של: 'נושא בעול עם חבירו' אבל ההתחלה של אהבת ישראל, הכזו היא?...
וכלל יש במידות: אין מצב נויטרלי. אם לא מצטערים בצרת רעהו, מרוצים בה. וזוהי אכזריות הנמצאת בטבע האדם.
'הוזהרנו להסיר מקרבנו מדת האכזריות ולנטוע בה נטעי נעמנים, הם הרחמים והחסדים הנאמנים' (רבנו יונה).
חובה עלינו מהתורה בעת כזו, להצטער בצרת הפרט והכלל ואיך אפשר להתהלך בנחת ושמחה ואולי אף לזמר, בעת כזו.
אולם לא תִקָנה מדה זו אלא בעמל ויגיעה, על ידי ציורים והתבוננות כמשה רבנו ע"ה: "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (שמות ב, יא) – 'נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם, נשא עמם בעול משאם'.
וכך הדרך: לצייר לעצמו הנעשה שם, ולצייר אילו הוא עצמו היה במצב הזה, מה היו הרגשיו ואיך היתה הנהגתו. כך ראוי לו בהיות רעיו במצב זה. אולם בחיים במהלך הטבעי נמצאים רחוק מהרגש זה.
[מאמר ז (יום ב' פרשת 'במדבר' בכולל)
אם חבלי משיח העת הזו (כך מפרשים רבים, וכך ראוי למאמין לומר) 'אין ישראל נגאלים אלא בתשובה והקב"ה מעמיד עליהם מלך רשע כהמן וגוזר עליהם גזירות עד שיחזרו' זו הקולא האחרונה בגמרא (בסנהדרין). כי איך יתכן בחטא לקבל פני המשיח, הלא בגלל החטא גלו.
גם יש לנו לזכור: אחד מחמשה (1/5) יצאו ממצרים ויש אומרים: אחד מחמשים (1/50) ועד מכת חושך עברו הכל עם כולם וכולם היו קודם לכן בכלל 'מאמינים בני מאמינים' ולא הרגיש בתביעה עליהם אלא השי"ת החוקר לב ובוחן כליות, כמבואר בחו"ל.
ובכלל צריך לידע את מי ירצה המלך המשיח: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט" (ישעיה יא, ג) וחז"ל אמרו: 'ייתי ולא אחמיניה' ואמרו ז"ל: 'מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח? יעסוק בתורה וגמ"ח' (סנהדרין צח) 'יעסוק בתורה' לא מספיק ללמוד התורה צריך לקבל על עצמו עול תורה 'וכל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות', 'ויעסוק בחסד' כמה עמל ויגיעה נדרשים עד הגיע לחסד, כל טבע האדם - אהבת עצמו, הקנאה הטבועה מרחם הלא זו היא, כזה הוא טבע האדם, וכמה עמל נדרש לשנות הטבע עד הגיע לחסד.
בא וראה דברים נוראים. 'כ"ד אלף (24,000) תלמידי ר' עקיבא מתו בין פסח לעצרת במיתה אחת - אסכרא - על שלא נהגו כבוד זה בזה' כלשון הגמרא: 'והיתה עינם צרה בתורה זה לזה' כלשון המדרש. ומי ישלה עצמו כי יתקן מידותיו בלא עמל ויגיעה בלימוד ועבודת המוסר. וודאי דק מאד היה חטאם של תלמידי ר"ע, עד שלא הבחין בו ר"ע ובכל זאת לא הגינה עליהם תורתם, כי בהעדר המידות הטובות חסר ערך התורה.
אם כחבלי משיח נפרש המצב, ודאי אי אפשר לחיות בשקט, בחיים קלים ונחת לא ישתנה טבע האדם. ואם לא נפרש כך המצב, ודאי פחד הדין צריך ליפול עלינו, כפחד ימי האלול, בעת הזו עת מידת הדין מתוחה.
[מאמר ח]
'כל המקודש מחבירו חורבנו גדול ממנו' (רמב"ן) כי היצר פועל כסוחר המעונין ברווחים ובמקום שרואה אפשרות להרויח יותר, משקיע יותר כוחות 'ובמקודש מחברו' אם הצליח לעשותו לחורבן - נצחון גדול הוא לו, כי אז התביעה גדולה יותר על המתרשל. והיה אומר הסבא ז"ל: כי כך אנו גם מבחינים שבעת מקודשת כשבת או חג דוקא אז הרפיון גדול יותר אצל מי שאינו עמל בחיזוק עצמו.
בחודש אלול ועשרת ימי תשובה, ימי הדין הנוראים, דוקא אז עלולים למכשולים ולרפיון. אחרי מחלה, כאשר האדם חייב להתחזק בעבודה ולהכיר טובתו יתברך, דוקא אז היא עת רפיון. בימי הזקנה, כשהאדם כבר מתיצב יותר לפני אחריתו וכוחותיו הגופניים נחלשים ודעתו חזקה יותר ועת היא לו להתקרב להשי"ת ועבודתו, דוקא אז נערמים מכשולים לפני האדם. כי כן הוא הכלל.
בעת הלזו – "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיה ל, ז) וחובת האדם להתקרב אל השי"ת, בעת אשר רבים רבים מאחינו כל בית ישראל נתונים במצב קשה ובפחד מות, הם ומשפחותיהם, וחובת האדם לישא עמם בעול משאם, בעת זו אשר הכינה השי"ת לאשר זוכה לעלות ולהתעלות ונורא ואיום מצב המתרפה בעת כזו, דוקא כעת יש ליצר שליטה ע"י בלבול המחשבה והאדם בסכנה אם לא יתחזק לעמול לחיות כראוי בעת זו.
התשוקה לשמוע החדשות כל רגע גם היא עצת היצר וראוי לדחותה לחוץ מהשעות הקבועות ללימוד. חדשות גדולות הנוגעות לנו, יגיעו לאזנינו גם אם נעשה את ידיעת המתחדש לטפל ולא לעיקר.
[מאמר ט (יום ד' פרשת 'במדבר')]
ראה זה פלא, שינוי גדול חל בהלך הרוח של הכלל, מי שם לב למלא תאוותיו ורצונותיו! בראש דאגת כולם המצב הבטחוני. בני אדם מוותרים על עניניהם ומתנדבים לתועלת הכלל. אזרחי חוץ עוזבים המדינה, הכל שוכחים עניניהם וציר כל מחשבותיהם - להנצל מהסכנה והאמת שאין כאן פחד אמיתי, אין חשש אמיתי לעתיד. אליבא דאמת חושב כל אחד בנפשו שהוא ודאי ינצל ורק פחד חיצוני מרחף ובכוחו של משהו פחד זה לשנות כל מסלול החיים. אנשים נהפכו אחרים וכל דאגתם להנצל מפחד זה. כך מצב האדם, כך היא השפעת פחד עליו. ולמה אינו מתרשם מפחד העתיד, ענשי שמים הנוראים?... לפחות כמו מפחד חיצוני יושפע מהעתיד! פליאה היא באדם.
ב"ה עכשיו זכיתי לראות את שיעור הבוקר המדהים! (בלי תפילה לא מקבלים - חלק כה' 02.07.2024, shofar.tv/videos/17295) ואספר לכבוד הרב שליט"א, שכל מודעה שראיתי או שמעתי אמבולנס, או במדיה, או לוח מודעות [לרוב זה על אבלות ל"ע], אמרתי "שיר למעלות" וכו'... אין כמו לעשות חסד כפי שהרב שליט"א מלמד אותנו ברוך השם 🙏
בוקר אור ומבורך לרב היקר! יה"ר שהשם יתברך יברך את הרב היקר בכל הטוב שבעולם! אתמול הדרשה היתה מהממת ומרגשת במיוחד, (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ב"ה הרב היקר משתבח כמו יין טוב, חשוב להדגיש: שנקודת הפתיחה (1985, צפת - הכר את יהדותך shofar.tv/lectures/1291) כבר היתה עם הצבת רף גבוהה מאוד, רואים את ההשתבחות של הרב היקר באופן שיטתי!!! יה"ר שהשם יתברך ימשיך וישפיע על הרב היקר רוח הקודש בבריאות איתנה ונחת! אמן ואמן!!!
כבוד הרב, גדול הדור, תודה רבה על 'דברי א-לקים חיים' (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ישתבח שמו לעד, קשה לחשוב שהדברים שנכנסו מאוזן אחת ויצאו ח"ו מהאוזן השניה... בוודאי שיש רושם גדול אצל השומעים! תודה להשי"ת יתברך שזכינו לבוא היה לנו קפיצת הדרך האב ובתו חזרו לבית הרפואה עם כוחות נפש! ממש אלפי תודות מקווה שיהיו בשורות טובות (אמן).
כבוד הרב!🌸 ב"ה הרצאה טובה מאד (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) מניסיון של החיים שלי מבחינתי גם שציערו אותי בעבר זהו! מחלתי כבר ממזמן. כי אז בזמנו לא ידעתי כמו היום את המשמעות של לדעת למחול על דבר קשה זה בעצם לא היה צער זה הכל מתנות מהשי"ת גם מה שצער שחושבים שזה צער ככה לומדים. מזמן כבר מניסיון החיים כיפיים וטוב להיות אני כל יום כל אדם שמקבל צער ופגיעה זה 'מידה כנגד מידה' כי זה בסך הכל לתקן את האדם אם אדם היה יודע - היה מאושר, צוחק! אנשים צריכים למחול גם על דברים שכאלו קשים כי החיים יפים מהממים וממשיכים הלאה כל יום זה מתנת חינם! ולא צריך לחשוב שמגיע לו משהו כמו שהרב שליט"א מלמד אותנו יום יום🌹🌹 מקווה שאם שההודעה תתפרסם שאנשים יקחו מוסר מכאן 😄 תודה להשי"ת ✨.
מורנו ורבנו! הערב, הבת שלי עשתה שיעורי בית. היא ראתה עמוד אחד בספר הלימוד והיתה בטוחה שכבר עשתה את העמוד הזה אבל לא מצאה את הדף בשום מקום במחברת או בדף נפרד. חיפשה וחיפשה בכל דף ודף אבל לא מצאה! היתה עצובה ואז התחלתי לשיר: "עבדו-עבדו..." ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ואפילו קמתי לרקוד! לא עברה חצי דקה וכבר צעקה בשמחה שב"ה מצאה בתוך המחברת!!! זה עובד כבוד הרב, זה פשוט עובד!! תודה רבה לקב"ה על שזיכה אותנו להיות בקהילה של צדיק הדור!! ותודה רבה לרבנו. (סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
תודה רבה, ב"ה היתה הרצאה מדהימה ונוגעת, אולי יותר נכון דוקרת בלב (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ובטוחני שהרבה מרגישים כמוני שהרב דבר ישירות אלי, ואני רוצה לבכות על כל אלו שפגעתי בהם ולרצות אותם, באותו הזמן רוצה: למחול לכל (למרות שלא קל) אלו שפגעו בי - שלא יסבלו חלילה בגללי, תודה כבוד הרב מאוד מחוברים אליכם וממש אוהבים אותכם. יה"ר שהשי"ת יברך אותכם בכל מכל כל (אמן).
לילה טוב לכבוד הרב הגאון שליט"א תודה לך כבודו על הרצאה כל כך מרתקת וכל כך חשובה בדורנו (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) אשרינו שזכינו בצדיק כמו הרב. מי יתן ותזכה לכל טובה וברכה, תחזור לשלום (אמן) הרב, אנחנו אוהבים אותך.
כבוד הרב שליט"א ב"ה הרצאה טובה ומיוחדת ממש! ברוך השם 🤲 (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ב"ה אני יום-יום מבקש מהשם יתברך: 'שימחלו לי כל אלה שציערתי אותם!' ולצערי לא חסר אנשים שציערתי בחיים... מקווה שיפעל משהו בשמים🙏 תודה רבה כבוד הרב שליט"א נסיעה טובה ובטוחה 🤲 (אמן)
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! חמותי [כעת, לא שומרי תורה ומצוות] שלחה לי ששרו את השיר: "עבדו...!" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
ל. היקרה! ב"ה שרנו ורקדנו ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096) ובדיוק שסיימנו קיבלנו טלפון מ: 'שערי צדק' שב"ה סידרו לאלי תור ליום חמישי לרופא תודה על הדאגה יה"ר שהשי"ת יברך אותך אמן. מרגש מאוד.
© 2024 כל הזכויות שמורות