בני ברק - להסיר מנפשנו מידת האכזריות

- - - אין זה התמלול! אלא עיקר הדרשה ע"פ 'קובץ ענינים' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, מלחמת ששת הימים אייר סיון תשכז') [מאמר עת צרה, עמודים: ח-יב, זו דרשה שניה בענין זה, דרשה ראשונה: 'התבוננות בזמן מלחמה' בית הכנסת קהילות פז, בני ברק 11.12.2023] ואח"כ התמלול לא מוגה - - - 

[מאמר ה] 

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" – 'הוזהרנו בזה לזכור את השי"ת בכל עת וחייב האדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחוייבות מן הזכירה' (רבינו יונה שער ג אות כ"ז). 

תמיד חייב האדם לחיות בזכרון השי"ת ולא עוד אלא שנתחייבנו לכוין ההנהגה המעשית על פי הזכירה 'כמו היראה והצניעות וקישוט המחשבות ותכסיס המדות' (שם). 

אולם ישנם זמנים מיוחדים שחיוב הזכירה בהם מיוחד כימי אלול ועשרת ימי תשובה לפני ימי הדין כן הוא המצב בעת צרה זמן מיוחד הוא בחיוב הזכירה וחולדותיה ואשר בעת כזאת לא יתעורר בזכירת הבורא יתברך עת אשר הכל מכירים כי אליו צריך לקוות אוי! כמה שקוע הוא במהלך הרגלו וטבעו הרגשיו מתים והטבע הגופני הוא החי בקרבו. 

"טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ" (קהלת ז, ב) מי שלבו חי, כדי להתעורר - צריך לב חי. ואשר לא יתעורר, מי יודע מה מידת חיותו! ונורא הוא, הרגש במצוה אחת אשר יאבד, צועק הג"ר ישראל סלנטר ז"ל מרה כי בנפשו הוא, כי בגדר 'אין עושים תשובה' יחשב, מה דינו של אבדן ההרגש בזכירת השי"ת יסוד התורה !

[מאמר ו (מוצאי שבת קודש בחקותי)]

"לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ" (דברים טו, ז) – 'הוזהרנו להסיר מנפשנו מדת האכזריות וכו' ובעבור כי מן האפשר שלא יקפוץ את ידו ויחיה את העני ולא מדרך רחמנות כענין שנאמר: "וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי" (משלי יב, י) פרוש: הנאתו שנותן לשני וההוא זקוק לו, על כן כתוב: "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ" (רבינו יונה שער ג' פרק לו'). 

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) – 'זה כלל גדול בתורה', כל התורה כולה נכללת בשני כללים, אומר הגר"א: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו) - בין אדם למקום, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - בין אדם לחבירו. 

ובביאור מצוה זו כתב הרמב"ן: 'שאי אפשר לפרש כפשוטו שהאהבה לרעך לְרֵעֲךָ כאהבתך לעצמך שזה דבר קשה מאד! מצינו כן רק בדוד ויהונתן ו: 'חייך קודמים' קבעו חז"ל, אלא ציווי התורה לרצות טובת חבירו כשל עצמו. 

בעת כזו, מאות אלפים מאחינו מתגלגלים בשדות, בקור ובחום, ופחד המות מרחף עליהם, משפחותיהם מודאגות ושבורות, איך נפרש את המסתובב בשלוה ומנוחה, ממלא כל תאוותיו ורצונותיו, משום שהוא נמצא במקומו. הלא כמה דינים בהגבלת התאוות קבעו חז"ל לעת צרה. האם כזו הדאגה והרצון לטובת חבירו, שלא לדבר על המדרגה של: 'נושא בעול עם חבירו' אבל ההתחלה של אהבת ישראל, הכזו היא?... 

וכלל יש במידות: אין מצב נויטרלי. אם לא מצטערים בצרת רעהו, מרוצים בה. וזוהי אכזריות הנמצאת בטבע האדם. 

'הוזהרנו להסיר מקרבנו מדת האכזריות ולנטוע בה נטעי נעמנים, הם הרחמים והחסדים הנאמנים' (רבנו יונה). 

חובה עלינו מהתורה בעת כזו, להצטער בצרת הפרט והכלל ואיך אפשר להתהלך בנחת ושמחה ואולי אף לזמר, בעת כזו. 

אולם לא תִקָנה מדה זו אלא בעמל ויגיעה, על ידי ציורים והתבוננות כמשה רבנו ע"ה: "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (שמות ב, יא) – 'נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם, נשא עמם בעול משאם'. 

וכך הדרך: לצייר לעצמו הנעשה שם, ולצייר אילו הוא עצמו היה במצב הזה, מה היו הרגשיו ואיך היתה הנהגתו. כך ראוי לו בהיות רעיו במצב זה. אולם בחיים במהלך הטבעי נמצאים רחוק מהרגש זה.

[מאמר ז (יום ב' פרשת 'במדבר' בכולל)

אם חבלי משיח העת הזו (כך מפרשים רבים, וכך ראוי למאמין לומר) 'אין ישראל נגאלים אלא בתשובה והקב"ה מעמיד עליהם מלך רשע כהמן וגוזר עליהם גזירות עד שיחזרו' זו הקולא האחרונה בגמרא (בסנהדרין). כי איך יתכן בחטא לקבל פני המשיח, הלא בגלל החטא גלו. 

גם יש לנו לזכור: אחד מחמשה (1/5) יצאו ממצרים ויש אומרים: אחד מחמשים (1/50) ועד מכת חושך עברו הכל עם כולם וכולם היו קודם לכן בכלל 'מאמינים בני מאמינים' ולא הרגיש בתביעה עליהם אלא השי"ת החוקר לב ובוחן כליות, כמבואר בחו"ל. 

ובכלל צריך לידע את מי ירצה המלך המשיח: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט" (ישעיה יא, ג) וחז"ל אמרו: 'ייתי ולא אחמיניה' ואמרו ז"ל: 'מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח? יעסוק בתורה וגמ"ח' (סנהדרין צח) 'יעסוק בתורה' לא מספיק ללמוד התורה צריך לקבל על עצמו עול תורה 'וכל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות', 'ויעסוק בחסד' כמה עמל ויגיעה נדרשים עד הגיע לחסד, כל טבע האדם - אהבת עצמו, הקנאה הטבועה מרחם הלא זו היא, כזה הוא טבע האדם, וכמה עמל נדרש לשנות הטבע עד הגיע לחסד. 

בא וראה דברים נוראים. 'כ"ד אלף (24,000) תלמידי ר' עקיבא מתו בין פסח לעצרת במיתה אחת - אסכרא - על שלא נהגו כבוד זה בזה' כלשון הגמרא: 'והיתה עינם צרה בתורה זה לזה' כלשון המדרש. ומי ישלה עצמו כי יתקן מידותיו בלא עמל ויגיעה בלימוד ועבודת המוסר. וודאי דק מאד היה חטאם של תלמידי ר"ע, עד שלא הבחין בו ר"ע ובכל זאת לא הגינה עליהם תורתם, כי בהעדר המידות הטובות חסר ערך התורה. 

אם כחבלי משיח נפרש המצב, ודאי אי אפשר לחיות בשקט, בחיים קלים ונחת לא ישתנה טבע האדם. ואם לא נפרש כך המצב, ודאי פחד הדין צריך ליפול עלינו, כפחד ימי האלול, בעת הזו עת מידת הדין מתוחה.

[מאמר ח] 

'כל המקודש מחבירו חורבנו גדול ממנו' (רמב"ן) כי היצר פועל כסוחר המעונין ברווחים ובמקום שרואה אפשרות להרויח יותר, משקיע יותר כוחות 'ובמקודש מחברו' אם הצליח לעשותו לחורבן - נצחון גדול הוא לו, כי אז התביעה גדולה יותר על המתרשל. והיה אומר הסבא ז"ל: כי כך אנו גם מבחינים שבעת מקודשת כשבת או חג דוקא אז הרפיון גדול יותר אצל מי שאינו עמל בחיזוק עצמו. 

בחודש אלול ועשרת ימי תשובה, ימי הדין הנוראים, דוקא אז עלולים למכשולים ולרפיון. אחרי מחלה, כאשר האדם חייב להתחזק בעבודה ולהכיר טובתו יתברך, דוקא אז היא עת רפיון. בימי הזקנה, כשהאדם כבר מתיצב יותר לפני אחריתו וכוחותיו הגופניים נחלשים ודעתו חזקה יותר ועת היא לו להתקרב להשי"ת ועבודתו, דוקא אז נערמים מכשולים לפני האדם. כי כן הוא הכלל. 

בעת הלזו – "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיה ל, ז) וחובת האדם להתקרב אל השי"ת, בעת אשר רבים רבים מאחינו כל בית ישראל נתונים במצב קשה ובפחד מות, הם ומשפחותיהם, וחובת האדם לישא עמם בעול משאם, בעת זו אשר הכינה השי"ת לאשר זוכה לעלות ולהתעלות ונורא ואיום מצב המתרפה בעת כזו, דוקא כעת יש ליצר שליטה ע"י בלבול המחשבה והאדם בסכנה אם לא יתחזק לעמול לחיות כראוי בעת זו. 

התשוקה לשמוע החדשות כל רגע גם היא עצת היצר וראוי לדחותה לחוץ מהשעות הקבועות ללימוד. חדשות גדולות הנוגעות לנו, יגיעו לאזנינו גם אם נעשה את ידיעת המתחדש לטפל ולא לעיקר.

[מאמר ט (יום ד' פרשת 'במדבר')]

ראה זה פלא, שינוי גדול חל בהלך הרוח של הכלל, מי שם לב למלא תאוותיו ורצונותיו! בראש דאגת כולם המצב הבטחוני. בני אדם מוותרים על עניניהם ומתנדבים לתועלת הכלל. אזרחי חוץ עוזבים המדינה, הכל שוכחים עניניהם וציר כל מחשבותיהם - להנצל מהסכנה והאמת שאין כאן פחד אמיתי, אין חשש אמיתי לעתיד. אליבא דאמת חושב כל אחד בנפשו שהוא ודאי ינצל ורק פחד חיצוני מרחף ובכוחו של משהו פחד זה לשנות כל מסלול החיים. אנשים נהפכו אחרים וכל דאגתם להנצל מפחד זה. כך מצב האדם, כך היא השפעת פחד עליו. ולמה אינו מתרשם מפחד העתיד, ענשי שמים הנוראים?... לפחות כמו מפחד חיצוני יושפע מהעתיד! פליאה היא באדם.

 - - - התמלול לא מוגה - - - 

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירויח אמן

הערב יהיה לכבוד הדת התורה והשבת הקדושה כנגד הביזוי שהוביל לאסון הנורא תשובה שלמה בריאות אתנה ברכה והצלחה בכל לכל משפחת לסרי אמן תשובה ורפואה שלמה ונחת יהודית מכל הצאצאים ישרג בת אס צ'ילה ובלחש אמן אמן הערב גם לעילוי נשמת מלכה בת יוכבד וישראל בן אריאלה ולעילוי נשמת הוריי מנוחתם עדן אמן (לא לדבר בעזרה)

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ"

הוזהרנו בזה לזכות את השם יתברך בכל עת ישמר לך פן תשכח את אדוני אלוהיך אנחנו מוזהרים לזכור את השם יתברך בכל עת חייב אדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד את ההנהגות המחוייבות מן הזכירה כך אומר רבנו יונה בשער ג אות כז אז אם כן חייב אדם תמיד לחיות בזכרונו את השם יתברך תמיד ולא עוד אלא מחוייבים אנו לכוון את ההנהגות שלנו המעשיות על פי הזכירה כמו למשל היראה מה השם שואל מעמך כי אם לי יראה אז צריך לזכור כל הזמן את עניין היראה בעניין הצניעות בנשים ובגברים גם בקישוט המחשבות שהמחשבות שלנו היו בדברים העיקריים שבשבילם באנו לעולם ולא בהבלי העולם ות בסיס המידות צריך כל הזמן לעבוד על שיפור המידות ולכוון אותם לשימוש הנכון אבל יש זמנים מיוחדים שחיוב הזכירה הוא מיוחד בהם כמו חודש אלול עשרת מי תשובה ולא רק אז אלא כמו עכשיו במצב של עת צרה אני מזכיר שאני אומר את הדברים ממה שכתב המשגיח זכר צדיק לברכה רבי יחזקאל לווינשטיין המשגיח ד פונוביץ שאמר את השיחות האלה במלחמת ששת הימים אבל זה נכון לעכשיו לכן אני אומר את הדברים אז הוא אומר שיש עניין זרה זכירה בפרט בזמנים מיוחדים כל הזמן צריך לזכור את השם אבל עוד יותר בחודשים שניתנו לנו בשביל לזכור את מעשינו כי אנחנו באים לדין כמו אלול עשרת ימי תשובה וכך הוא המצב בעת שרה בזמן מלחמה זמן מיוחד הוא שחייבים זכירה ותולדותיה ובעת כזאת אם לא מתעורר בשכירת הבורא יתברך בעת כזאת שכולם מכירים שבלעדיו לא יוצאים מן הברוך שנכנסים אליו ואדם שקוע במהלך הרגלו וטבעו וכל הרגשים שלו מתים ורק הטבע הגופני חי בקרבו זה מצב קשה מאוד בשביל האדם הזה בשביל הציבור הרי אמרו חכמים טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר החי יתן ליבו יותר טוב ללכת אל בית עבד כי שמה זוכרים מה תכלית האדם למה הוא בא מלכת אל בית משתה ששמה שוכחים שמה מתהולל יותר שמה לא זוכרים על מה ומה ולמה באנו אז לכן למה עדיף ללכת לבית אבן מבית משתה בשביל שהחייה ליבו אתה אמנם עוד חי ההוא כבר מת אבל תיתן ללב שלך ש סופך דומה תלוי מתי אבל הוא עכשיו שמת צריך לעמוד לדין ולמסור דין חשבון על כל מה שהוא עשה יום יום שעה שעה רגע רגע אז תתבונן אבל הפסוק אומר והחי תן נבו החי יתן לבו זה מדובר על מי מי שעדיין הלב שלו חי לא כולם הלב שלהם חי הלב פועם עובד אבל בתור מכונה אבל החלק הרוחני של הלב לא עובד כדי להתעורר צריך לב חי ומי שלא מתעורר מי יכול להגיד לנו מה חיותו הרי רשעים קרועים בחייהם מתים למה הם נקראים מתים הוא יושב על יחתה ונוסע באוקיינוס מה למה הוא נקרא מת הלב מת צריך שלבו יהיה חי שהוא זוכה את הבורא שהוא יודע על מה ולמה הוא בא אדם שיכול לאבד אפילו מצווה אחת מזדמנות לאדם אלפי מצוות ביום כמו שלמדנו מהספר כאשר ציווה השם וכמו ש אנחנו נוהגים פה להגיד עשרות כוונות לפני כל קדיש לקיים מצוות השם אדם שמאבד מצווה אחת ואיין לו הרגש שוא מאבד צועק הגאון רבי ישראל סלנטר זכר צדיק לברכה מרא הוא צועק על זה מרא כי בנפשו הוא בנפשו הוא זה גדר אין עושים תשובה אדם שמאבד הרגש ולא זוכר מה שהשם הבטיח בתורה למי שעושה מצוותיו ומה העונש למי שלא מזהירה התורה ישמר לך פן תשכח את אדוני אלוהיך יש עוד מצווה בזמן המלחמה יש עוד מצווה לא תאמץ את לבבך הוזהרנו להסיר מ נפשנו את מידת האכזריות יש אפשרות שאדם לא יקפוץ את ידו והוא יחייה את העני אבל לא מדרך רחמנות כעניין שנאמר ורחמי רשעים אכזרי אלא יש לו הנעה שהוא נותן לשני שזקוק לו והכתוב מזהיר לא תאמץ את לבבך איי כמה צריך ללמוד את הנושא הזה ורחמי רשעים אכזרי אסור לרחם על רשעים כי זה יחזור אליך בומרנג ו התאכזר אליך באחד הבתים בעזה היה מחבל שניסה לפגוע בלוחמים ומצאו בבית שלו מסמכים שהוא היה בבית חולים הבן שלו ונתחו אותו והצילו את חייו וזה הכרת הטוב הרי הסנואר הזה הוא בעצמו היה לו גידול בראש והצילו את חייו והנה זה התוצאות ורחמי רשעים אכזרי עשו החלפת שבועים בשביל אחד נתנו 1000 פלוס ושליש מהמהם חזרו לפגוע בישראל מספיק האחד הזה הסנואר כל מה שקרה עכשיו בשבי באוקטובר זה הוא אז זה נאמר הפסוק גם על בן אדם שנותן צדקה לעני אבל מתוך שהוא מרגיש שהוא יכול לתת והוא מעליו והוא נחות ממנו והוא זקוק לו או זה נותן לו תחושת חשיבות התורה אומרת נתון תיתן גם אם אתה נותן מרחמים לא תמיד זה בגלל שאתה מרחם עליו קשה לך אתה לראות בן אדם במצב כזה אז אתה משקיט לעצמך את המצפון בזה שאתה נותן לו גם עליו אתה לא מרחם אתה מרחם על עצמך אז התורה אומרת נתון תתן שתי נתינות נתינה ראשונה בסדר נתת בשביל הרחמים עליו עליך לא משנה גמרת עם זה נרגעת עכשיו תתן עוד פעם כדי לקיים מצוות צדקה לא בגלל חמים כאלה ואחרים נתון תתן התורה אומרת ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה וכל התורה נכללת בשני כללים הגאון מבלנה אומר בכל דרכיך דעהו זה כלל אחד ביננו לבין המקום ברוך הוא בכל דרכיך דעהו בכל דרכיך פירוש בכל הצטרכו שלך בכל מה שאתה צריך לעצמך דעהו אל תשכח את השם דעהו דע אותו בכל פעולה שאתה עושה האם זה ישר בעיניו מה שאתה הולך לעשות או לא ישר בעיניו האם הוא רוצה בזה או לא רוצה בזה בכל דרכך דעהו כלל שני ואהבת לרעך כמוך שזה בן אדם לחברו אלה שני הכללים שאומר הגאון מבינה שהתורה נכללת בשניהם ביננו לבין המקום בינינו לבין האחר בביאור מצווה זו כתב הרמבן אי אפשר לפרש שאהבה לרעך תהיה כמו שאת אוהב את עצמך בפשט אי אפשר אי אפשר שאדם יאהב את השני בדיוק כמו שהוא אוהב את עצמו אי אפשר אדם אוהב את עצמו אדם קרוב אצל עצמו אדם לא רואה חובה לעצמו אז מה זה שם צבא תורה כמוך אומר הרמבן לאהוב ממש כעצמאי רק אצל דוד ויהונתן שאפילו יהונתן יתר על המלוכה לדוד כי אם לא היה אוהב אותו היה יכול להסגיר אותו ביד אביו ולא היד דוד אבל הוא הציל אותו מיד אבי מיד שעול ובטר על המלוכה והרי כתוב חייך קודמין כתוב חייך קודמין רבי עקיבא אומר חייך קודמים מה זה אומר שניים הולכים במדבר ויש להם ממיה אחת ואם השתות אח חצי חצי לא יצליחו לצאת מהמדבר כי המים לא יספיקו אבל אם היא תישאר ביד אחד והוא ישתה את מה שיש ב ממיה אחד יוכל לנצל להגיע עד קצה המדבר ולצאת מה עושים יש מי שאומר יחלוקו וימותו רבי עקיבא אומר חייך קודמין ואפילו אם זה אבא ובן חייך קודמין זאת אומרת מי שבידו ה ממיה לא חייב לחלוק עם השני חייב קודמין התלבטו באולפנים האם היה נכון שיהרגו שני חיילים בכניסה להציל שתי גופות של חיילים עם הפסק שלרבי עקיבא חייך קודמין לא חיייבים שאפילו אם יש שניים ושניהם בסכנה חייך קודמין כמו במדבר אפילו אבא ובן אז החיים יאבדו את החיים בשביל המתים שבלא וחי כבר מתו אבל לאולפנים יש כל מיני תשובות לצהל יש כל מיני תשובות ולכן חכמים קבעו שאין נפדו שבוי ביותר מדמו אז אסור לתת יותר מדמו למה כי מה עשו הם נכנסו ולקחו מאות שבויים מאיפה הם למדו הם למדו מגיל עת שלית אם בשביל אחד ישראל מוכנה לתת 1000 אם נקח מאות הם ישחררו את כל השבעים הכל בבת אחת ככה הם חשבו אבל למד דו בישראל וגם כשהיו מוכנים כבר להיכנס לקרב עד הסוף אז הם הסכימו אחד מול שלוש ובינתיים בלי דם על הידיים ניסיונות רצח אבל לא כאלה שהצליחו לרצות נו נו אבל זה גם כן חשבון שמשתלם לחטוף למה נהרגו ארבעה אתמול בגלל שהם חשבו שבבניין יש גופות שלנו והם יחטפו אותם ואז יהיה עוד פעם משא ומתן אז בשביל שלא יהיה נכנסו ושמה אנרגו בקיצור ברגע שאתה לא הולך לפי מה שהתורה אומרת עם כל הכאב עם כל הכאב תראו דוגמה דוגמה הגהות מימוני אחד מגדולי ישראל הכניסו אותו לכלא בישראל הסכימו לשחרר אותו ביותר מדמו כי מי שלקח אותו בשבי רצה הרבה מאוד בלי פרופורציה ואז הוא אסר עליהם לשחרר אותו הוא אמר אסור לשלם יותר והוא מת בכלא הוא מת בכלא ולא הסכים שישחררו אותו ביותר מדמו בכסף לא במרצים בכסף שאנשים היו מוכנים לתת ציבור לא עני זה כשהולכים על פי תורה שומעים בכלל השם מצליחים כי השם מתהלך בקרב מחניך והייה מחניך קדוש אם אתה הולך עם השם הוא יולך אותך במלחמה כבר אמרנו בדרשה הקודמת מלח השם זה כשאין נופלים כשיש נופלים זה לא מלחמת השם זה לא לסביעות רצונו של הבורא יתברך איך שמתנהלים אתה יכול להיות עם עוז רוח והכל זה טוב ויפה ונפלא וככה צריך להילחם ולא לחשוב על משפחה כמו שאומר הרמבם והכל יות מסור למלחמה 100% אבל כשמסתכלים האם הולכים על פי השם או לא הולכים על פי השם אם היו הולכים על פי השם זה היה נראה יותר טוב הרבה יותר טוב עם מעט נופלים ואפילו פחות בהתחלה היה מעט אבל הכניסו שיקולים זרים בהתחלה הפציצו את החנות הבניינים לא היה להם לחיילים מה לעשות כאילו לא אין עם מי להתקל בודדים עעם בודדים אפשר להסתדר אבל כשמשאירים בניינים ובתוכם מסתתרים מחבלים ואתה לא יודע כמה ואז כשלא מפציצים חוסכים בתחמושת מכל מיני סיבות ביניהם גם בלתי מעורבים קשקושים אז משלמים בקורבנות חיי אדם יש אומרים דברים נוראים ש בצהל לקחו בחשבון שאם יהיו 300 עד 500 הרוגים אז זה יפה מאוד זה מוצלח נקרא ככה אומרים והשתיקות אותם לא להגיד מספרים וזה פוגע במשפחות וכולי וכולי אבל א אם זה החשבון ורואים שרק עברו 100 קצת אז כאילו אפשר לאפשר עוד אפשר לחסוך בתחמושת נכון שיש שיקולים מבצעיים כאלה ואחרים אבל דיברו על זה במפורש שזה נקרא חיסכון בתחמושת לא יאומן כי סופר ועכשיו תשמעו מה אומר רבי יחזקאל לוונשטיין אמרנו כל אחד בדיוק כמוך אין דבר כזה אז מה כן אומר הרמבן ואהבת ל רעך כמוך שתשמח שיהיה לו כמוך אם יש לך מרצדס תאהב אותו שיהיה לו גם מרצדס תתפלל עליו שיהיה לו מרצדס יש לך חמש דירות תתפלל שיהיה לו חמש דירות תאהב אותו כמוך כמו שיש לך שיהיה לו לא לאהוב אותו ממש אהבה נפשית רוחנית גשמית אותו דבר לא אבל כמוך כי בדרך כלל אדם רוצה שהשני יהיה לו פחות ממנו שיהיה לו במה להיות מעליו שנפגשים בני אדם ואחד עומד מול השני אז כל אחד עומד את השני אני יותר גבוה ממנו יש עיני כאלה הבגדים שלו לא לא יודע להתלבש ובן אדם ככה קולט את האנשים ומודד אותם לפי מה שהוא ביחס אליהם והוא מחפש לראות איפה הוא יותר מהם במה ככה זה בן אדם מה לעשות ככה זה בן אדם כל נגר שנכנס בודק את כל מה שיש פה עם עץ עשו יפה לא עשו יפה כמו שהוא היה עושה לא כמו שהוא היה עושה חוץ מכבודכם מי שמוכר נעליים מסתכל לכולם בנעליים איפה קנו מה קנו ככה זה עובד מה לעשות אז התורה אומרת לא לא לא לא לא לא אני מצווה אותך ואהבת לרעך כמוך שיהיה לו נעליים כמו שלך ושיהיה לו שכל כמו שלך ויהיה לו הצלחות כמו שלך ויהיה לו רכוש כמו שלך כן ככה תאהב אותו מה מפריע לך זה על חשבונך לא על חשבונך רק בגלל שיש לך מידות פחוות אתה רוצה להיות מעליו טוב עכשיו אומר רבי יחזקאל ככה בעת הזו הוא מדבר על ששת הימים במלחמה בעת הזו מאות אלפים חנו מתגלגלים בשדות הקרב בקור ובחום ופחד מוות מרחף עליהם משפחותיהם מודאגות ושבורות אז איך אפשר לפרש את מי שבעת זו מסתובב בשלווה ומנוחה וממלא כל תאוותיו ורצונותיו יוצא בערב לקנות לו גלידה יושב שמה ומקשקש על ה עלדה ומעביר ביקורת ומדבר פוליטיקה וכל מיני דברים למה כי הוא נמצא במקומו הוא לא בקרב הוא נמצא בבית בסביבה בחק המשפחה הלא כמה דינים קבעו חכמים זכרונם לברכה בעת שרה להגביל תאבות כשהיה נוח בתיבה אז זה עת שרה העולם נשטף נמחה אסור להוליד אסור להוליד בשעה שאנשים מתים מתים מתים מתים אסור להוליד חם לא שמה על הזהרה ושימש בתיבה הוא נענש כל צאצאו הפכו שחורי עור הוא לא היה כזה אבל זה היה עונש עשית מעשיך במחשך כל צאצאיך כל כוש יהיו שחורי עור זה שיזכרו שהוא עשה מה שלא עושים בשעת צרה אז יש דינים דינים מה מה מותר בשעת צרה מה לא מה צריך לעשות איך אפשר שהאדם יהיה שלה ושאנן האם בזה אתה מראה דאגה ורצון לעזור לאלה שלוחמים על חייהם בחייך זה אומר הרב יחזקאל לבנשטיין שלא לדבר שאתה עובר על המדרגה שנקראת נושא בעולם חברו יש מצווה שאדם ישה בשעה שהוא רואה שיש עול על חברו יסע עמו אז איפה אהבת ישראל איפה באבת לרעך כמוך אמנם רואים עכשיו פלאות פלאות איך עם ישראל מחובר אלה ברכב אלה בסוסים כולם עושים אחד לשני אם זה בגשמיות אם זה ברוחניות אם זה בתפילין אם זה בציציות אם זה בסידורים אם זה בכל מייני דברים רוחניים אם זה בלהביא להם מקלחות להביא להם כונות כביסה לאמצע השטח לתת להם אוכל סופגנין מפוצצים אותם ב אוכל בכל מיני דברים מה לא גם בפודים קרמים והכל מה שצהל לא עשה עושים מי עמך ישראל או זה ואהבת רח כמוך זה נוסא בעולם חברו אבל מי שלא עושה כלום רק שומע חדשות ומצפה לראות זה ויהו וו וו וו וו זה אכזר אכזר זה מידת אכזריות יש כלל במידות אומר רבי יחזקאל לבנשטיין אין מצב ניטרלי אני לא זה ולא זה אין דבר כזה אם אתה לא מצטער בצרת רעך זה אומר שאתה מרוצה בזה עד כדי כך שאמרו חכמי המוסר שיש אנשים יותר שמחים ללכת למקום של צער ממקום של שמחה למה כשהוא הולך למקום של צער אז הוא מרגיש שיש לו יתרון כשההוא הולך למקום של שמחה הוא מרגיש שיש לו חסרון כי ההוא שמח ומה לך יש מזה שאתה צריך לתת לו צ'ק ולכן אתה מתנפל ישר על האוכל ותן עוד ותן עוד עוד ן עוד אבל כשיש למישהו חסרון וצר אתה מרגיש שאתה שלם הוא חסר מתאים לך אתה לא אומר את זה אתה לא חושב על זה כמו שאני אומר אבל זה בפנים מונח בפנים מונח בפנים זה המידות של בני אדם ככה אומר רבי יחזקאל לבנשטיין הוא אומר ככה אם אתה לא שמח הסימן שאתה נהנה מהמצב אם אתה לא מצטער בצרה זה סימן שאתה שמח וזו אכזריות בטבעו של אדם רבנו יונה אומר אומר הוזהרנו להסיר מקרבנו מידת האכזריות ולנטוע בה נטעי נע ים הם הרחמים והחסדים הנאמנים אז לכן אומר חובה עלינו מהתורה בעת הזאת של המלחמה להצטער בצרת הפרט והכלל איך אפשר להתהלך בנחת ושמחה ואולי אפילו לזמר בעת כזו אולם אי אפשר לקנות את המידה הזו שלא להיות אכזר ולדעת להצטער עם אחרים אלא רק בעמל ויגיעה בציורים בהתבוננות תאר לך שאתה שם מה עובר אנחנו פה יושבים עכשיו עם תאורה והכל הם שמה בחושך בג'בל נכנסים עכשיו לכל מיני בניינים כל הלילה וצריכים לחפש אולי יש מישהו במקום להפגע לפגוע בו וצריך לרוקן ויש עוד לפחות 15,000 שצריכים להיות מחוסלים והם לא מרוכזים הם מפוזרים בערים ומתחת לקרקע עכשיו התחילו סוף סוף לשטוף עם מים את המנהרות סוף סוף אבל צריך להבין צייר ציור שאתה שם יש אני זוכר מלחמת יום הכיפורים השתתפתי חודש לא ראינו מקלחת חודש אתה יודע מה זה לא הסרנו את הנעליים כהוצאות כשהיה אפשר הגרביים עמדו ליד הנעליים אחר כך הביאו לנו דושים כאלה באמצע השטח דוש כמו בים חתיכת ברזל עם חורים וזהו ומה היינו אוכלים מנות קרב לוף אתם זוכרים את הלוף כן ולא תמיד יש אספקה והפחד והשמועות הרעות וחברים שלך שנופלים לידך זה לצייר ציור אחד עכשיו תחשוב אם אתה אבא ואתה כבר לא בצבא והבן שלך שמה יש כאלה שיש להם שישה ילדים שמונה ילדים בצבא ילדים ונכדים סיכוי הפגיעה באופן יחסי גדל נכון נו איך אמא עכשיו או סבתא יושבים ומחכים וכל יום שומעים כן אנחנו מצטערים להודיע שיש עוד כמה נופלים ומתחילים להגיד כל דפיקה בדלת פחד פחדים פחד פחדים סיפרתי פעם שאמא שלי לא יודע מי זה הרשע שאמר לה בא אמר לה דפק בדלת שמעת מה ישר צעקה והזכירה את השם שלי בצעקה זהו הוא לא לא ידע כלום לא קרה לי כלום ולא שום הוא לא יודע אומר לה שמעת מה אתה דופק משוגע אתה דופק בדלת אומר לי אמא שמעת מה זה שמעת הבן שלה במלחמה מה שמעת הה יכול להרוג אותה יום אחד צלצלתי אחרי חודש משהו צלצלתי אז נתנו לנו חצי דקה דקה זה היה טלפון חוטי ככה היינו צריכים לעשות פפ פ ר פר עד שזה היה מצלצל צלצלתי הביתה ולא ענו והחבר'ה דוחקים נו אז לא היייתה ברירה צלצלתי לאחת מהדוד ואמרתי לה אמא לא עונה תודיעי לה שאני חי והכל בסדר וזהו תודה סגרתי היא צלצלה לאמא שלי כשאמא שלי ענתה יא אמרה לה שאני חי היא אמרה לה את שקרנית את שקרנית היא לא האמינה אז למה הוא לא צלצל אליי אמרה לה הוא צלצל אבל את לא ענית וזה היא לא האמינה בגלל ההוא ההוא אמר לה שמעת אז אתם מבינים מה עובר זה זה שמעתי מאמא שלי אז אני יודע מה עבר עליה אישית ולא קרה כלום בסוף ברוך השם אבל מה קורה עם כל אלה ששומעים כל ערב בשורות איוב איפה אנחנו אז חייב לצייר לעצמו מה שנעשה שם ואילו היה במצב הזה מה היו הרגשים והנהגות שלו ואי אפשר להמשיך להתהלך באופן טבעי גם תפילות שאדם מתפלל בשביל הכלל אומר תהילים בשביל הכלל הכל מועיל כל פעולה שיהודי עושה כל מאמץ כל מחשבה אפילו כל ש כן דיבור וכל שכן וכל שכן מעשים זה משתיק את מידת הדין כי יש דין ערבות בישראל כל ישראל ערבים זה לזה ואלה שקפצו הראשונים לגונן על היישובים בדרום לא היה צבא אנשים פרטיים שרצו בשביל לבלום אותם זה נטילת אחריות שאיין כדוגמתה אף אחד לא ביקש מהם אבל זה ואהבת לרעך כמוך בדרגה הגבוהה ביותר תוך סיכון החיים וחלק לא לא נותרו בחיים עכשיו הוא אמר בזמנו אם זה העת של חבלי משי חבלי משיח זה תקופה שמתחילים לבוא על עם ישראל חבלים כמו לידה אמרנו את זה בפעם הקודמת צירים אז יש ציירים בהתחלה בהפרשים גדולים אחר כך מצטמצמים עד הציר החזק האחרון אז אם זה כבר מחבלי משיח הוא אומר הרי כתוב שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה והקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך שע כהמן וגוזר עליהם גזרות רעות עד שיחזרו בתשובה זאת אומרת לא מעמיד הקדוש ברוך הוא מישהו נגדנו אלא רק בגלל שאנחנו לא עושים תשובה מרצון אבל אם מתקרב הזמן כבר של הגאולה של בעיטה אין ברירה בשביל לגאול צריך שיעשו תשובה לא עושים אז מעמיד עליהם מלך שגזר יו קשות כהמן שכוונתו להשמיד להרוג ולאבד את היהודים כמו שעכשיו אנחנו רואים שזה התוכנית זאת האמנה של חמס ופתח להשמיד ולהרוג את כל היהודים אז אנחנו צריכים להבין אם זה כבר בא זה בא בשביל שנחזור בתשובה כי אין ישראל נגעלים אלא בתשובה צריך לנצל את זה כי איך אפשר לקבל פני משיח כשאנחנו חוטאים הלו בגלל החטא גלינו מארצנו וכל זמן שלא נתקן את השנאת חינם כמו שאנחנו רואים עכשיו באהבת חינם הנה עכשיו זה אהבת חינם אנשים מוכנים לשים נפשם בכפם בשביל להציל את חבריהם את אלה שהם לא מכירים גם את אלה שמתנגדים להם גם את אלה שמוכרים את הדם של המתנחלים והמתנחלים סופגים יותר מכולם בהרוגים ובאופן היחסי הם מיעוט זאת אומרת רואים שיש הקרבה גדולה ואף על פי כן יש חלק מלוכלכים שממשיכים לדבר בהם דופי עד כדי כך שהם מטומטמים אומרים יש גרפיטי כתבו גרפיטי בעזה תמ חכו את זה זה לא יפה לא יפה או שרואים את המחבלים עכשיו לא רוצה להגיד לכם עם מה כן עם בגד תחתון בלבד ואומרים יוא איך עושים כזה דבר בר קר להם מה הם עשו מה הם עשו אני לא רוצה לחזור כולם יודעים אפשר לרחם על אנשים כאלה ואחת מהסיבות שמוציאים להם את מה שמוציאים מהבגדים זה שלא יהיה חגורות נפץ כמו שהיה פעמים קודמות שאנשים החביאו מתחת לגוף שלהם לבגדים חגורות נפץ או סכין או משהו ככה בטוח שאיין כלום תראו בצבאות אחרים באוקראינה ברוסיה מה עושים לאנשים תראו מה אמריקה עשתה כלום היא רק שחררה שתי פצצות הטום על אזרחים בלתי מעורבים ואומרים לנו תהיו אומנים אדום אדום אומרים לנו ליעקב תהיו אומנים לא אנחנו רוצים ללמוד ממכם עלינו לזכור אומר רבי יחזקאל לבנשטיין אחד מחמישה יצאו ממצרים חמישית בערך 12 מיליון מתו במכת חושך יהודים של לא רצו לצאת לא רצו לצאת קודם הם היו נקראים מאמינים בני מאמינים העיד עליהם הקדוש ברוך הוא מאמינים בני מאמינים אבל הקדוש ברוך הוא ראה מה בלבותם 80% נשארו שם מי ירצה מלך המשיח לפגוש הרי כתוב עליו ריחו ביראת השם ולא למראה עיניו ישפוט זה פחד פחדים לעמוד מולו אתה לא יכול לספר לו סיפורים ולא כלום הוא מריח אותך להבדיל להבדיל לכלבים יש חוש ריח נכון אתם רואים משתמשים ב לא למראה עיניו ישפוט הוא לא צריך לא עדים ולא עדויות ולא כלום אתה רק נכנס הוא כבר הריח בדיוק מי אתה אם הארי הקדוש לפני 500 שנה היה מתבונן על בן אדם ואומר לו את כל הגלגולים שלו ואת כל המעשים שלו בהוה בעבר וזה בן אדם לפני 500 שנה מלך המשיח שהוא למעלה מאברהם יצחק ויעקב יותר חכם משלמה המלך וקרוב למשה רבנו בנבואה האיש המושלם מי יכול לעמוד לידו אתה יכול להתקרב אליו עם חטא אז למי הוא יבוא אם עדיין אנשים מלאים חטאים למי הוא יבוא לכן צריך להעמיד מלך שגזרו קשות כהמן כדי שיעשו ישראל תשובה כמו שהיה בגזירה של המן שכולם חזרו בתשובה ואז ונהפוכו מהצרה יצא ישועה זה מה שהשם רוצה מאיתנו על התקופה הזאת שיבוא מלך המשיח אמרו המוראים יטה ולא אח מנה כשהוא יבוא רוצה להיות אחרי בסדר אבל כשהוא בא אני יודע מה הולך להיות לא רוצה להיות תהיה עת צרה ליעקב שעוד לא היייתה כמוה מעולם מה שאתם רואים עכשיו זה אפילו לא היומן לא היומן של הסרט אמרתי לכם זה אפס אפסים לעומת חיזבלה חסבה זה אפס אפסים לעומת גוג ומגו אנחנו רק מתחילים את החבלים עכשיו אבל אמרו לנו חכמים זכרונם ברכת טוב מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח מה עושים גם זה נותנים לנו פתרונות יעסוק בתורה וגמילות חסדי מה זה יעסוק בתורה יעסוק בתורה זה לא מספיק ללמוד תורה צריך לקבל עול תורה עול תורה אז כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות שום מלכות לא תאכל עליך כי קיבלת עול שמיים אין שני עול או עול שמיים או עול מלכות מה אתה מעדיף אם אתה לוקח עול מלכות שמיים עליך לא יחול עליך עול מלכות בשר ודם וצריך גם לעסוק בחסד יעסוק בתורה ובגמילות חסדים יעסוק כמו עסק כמו בעסק שאתה משקיע הכל בשביל להרוויח ככה תעסוק בתורה וככה תעסוק בחסד וצריך הרבה עמל והגיעה להגיע לחסד כי טבע האדם אוהב את עצמו והקנאה תבועה בו מרחם אמו תראו תינוקות איך הם רבים ביניהם למי שיך הצעצוע לי לי זה שלי כל אחד מנכס לעצמו הכל אפילו לא שלו כך טבע האדם אבל לשנות את זה דרוש לשנות את הטבע כי זה בטבעו בואו נראה דוגמה מפחידה מפחידה 24,000 תלמידי רבי עקיבא מתו בן ח לעצרת במיטה שנקראת הזכרה חנק למה לא נהגו כבוד זה בזה מי אמר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה הרב שלהם רבי עקיבא והם לא נהגו כבוד זה בזה מה הבעייה לתת טיפה כבוד לפרגן מה מה הבעייה מה הבעייה יכול להיות שבן אדם אומר אני לא מבקש כבוד אז אני גם לא נותן כבוד לא צריך בשביל מה זה לא טוב לתת כבוד לשני זה לא טוב הוא עלול להתפאר להתגאות לא כדאי א ועוד כתוב והייתה עינם צרה בתורה זה לזה כן אז מי משלה את עצמו שהוא יכול קן את המידות שלו בלי עבודת המוסר יום יום כל יום לפחות שעה מוסר ללטש את המידות שלך שיתבאר לך איפה אתה לוקה בגדול ובוודאי שהחטא שלהם היה דק מה מתוך ה-24 אל אף אחד לא הבחין שיש פה משהו מוזר שלא נוהגים כבוד זה בזה אף אחד יותר קשה הרבי שלהם רבי עקיבא לא הרגיש כי אם היה מרגיש היה אומר להם אתם הולכים להתאבד אז זה היה דק מן הדק והשמיים הקפידו מאוד אתם מתארים לכם מה זה כל יום יצאו למעלה מ-600 לוויות של גדולי עולם תראו איך היום כולם שמעו שערה חיילים וקצינים נהרגו המדינה בחצי אבל כבר כולם מדברים וואו וואו וואו זה הולך להיות גרוע זה זה זה אם היה חס ושלום חס ושלום 600 ביום אחד מה היה קורה תעצרו את המלחמה תב שפפה 600 ביום ראשון מתו תנאים תנאים יום שני עוד 600 יא בב נו אז צריך לתפוס את הראש ולהבין על מה ולמה לא איך יכול להיות אותם תלמידים של אותו רב כל הזמן ביום השלישי עוד 600 ביום הרביעי עוד 600 זה לא מפסיד עד שמתו כולם איך אפשר להבין את זה אז רואים שתקן מידות זה לא פשוט לא פשוט ואם בן אדם לא נהג כבוד בחברו זה אומר שהוא צריך למות אז למה אנחנו חסו שלום לא מכבדים את כולם כמו שכתוב אז למה לא מתים אז יש מסבירים לא בגלל זה שלא נהגו לא נהגו זה נכון זה המציאות אבל נהייה מזה חילול השם שתלמידי חכמים לא נוהגים כבוד זה בזה העמך רואים את זה לומדים מזה שהנה הנה אז חילול השם כתוב שנפרע מן האדם אין מקיפין בחילול השם וגם מי ששוגר הוא כמו מזיד אז לכן העונש היה כזה חמור כי חילול השם שנעשה על ידי גדולים הוא הרבה יותר גרוע ממי שעושה את זה כשהוא קטן אז בוודאי אם בזמן מלחמה זה מחבלי משיח אי אפשר לחיות בשקט אי אפשר להמשיך בחיים קלים בנחת אלא חייבים לשנות את הטבעים אם לא נעשה כן אני לא רוצה להגיד לכם בתורה כתוב ואם תלכו עמי בקרי אני אלך עמכם מחמת כרי אם תגידו מקרה קרה לנו וזה לא יד השם דווקא זה כן אלה משוגעים הם החליטו לעשות ככה זה הם החליטו אם תלכו עמי בקרי תגידו זה מקרה אני אלך איתכם בחמת קרא על זה שאתם אומרים מקרה אני אראה לכם זה לא מקרה ואני אביא לכם שבע על חטאיכם עוד פי שבע ואם גם אז אתם תמשיכו יהיה עוד פי שבע ואם עוד פעם עוד פי שבע כי אם הקדוש ברוך הוא מעורר ואתה לא מתעורר הכעס גודל זה שהשם מעורר אותך זה לטובתך יש ציור שמביא החפץ חיים יש שריפה בבית צועקים לו שכנים תצא תצא הבית שלך נשרף אומר רגע אני מתגלח הוא לא יוצא לא מגולח איך הוא יצא לא מגולח זה לא יפה צריך ללכת לעבודה מגולח הוא תל אביבי הרמבן אומר כל המקודש מחברו חורבנו גדול ממנו כל אדם שהוא יותר קדוש יותר גדול בתורה ומעשים טובים החורבן שיוצא ממנו הוא יותר גדול כי יצר הרע לא מחפש אנשים פשוטים אם הוא יפיל אדם פשוט זה זה לא עשה רושם בציבור אבל אם הוא מצליח להפיל אדם גדול זה עושה רעש הנה 24,000 עד היום אנחנו מתאבלים כל שנה 24 אל זה לא נשכח זה לא נשכח זה הצלחה גדולה של היצר הרע הוא מחפש גדולים גם היום אנשים שמסתכלים אם נהרג לצערנו זה ככה אם נהרג סמל קורה אבל ראש חטיבה מגד זה אתה רואה בדיווחים שכשמדברים על כאלה אז את כל הרזומה שלהם מתחילים לפרוט ואת הכל ואת הזה ואת הזה כא אפילו הם יותר חשובים זה אותו דם זה דם של יהודי זה דם של יהודי אבל מה לעשות יש החשה מישהו יותר ככה מתייחסים אז הרמבן אומר מפורש כל המקודש מחברו חורבנו גדול מאוד גדול ממנו ויצר הרע מחפש את הגדולים אבל תמיד שיש מצבים קשים מתגלה גם רפיון נגיד באלול אנחנו רואים אצל החילונים בתי כנסת בסליחות מלאים אצל החרדים בוא נגיד אצל הספרדים זה לא מלא פול יש רפיון נותנים לך 30 יום בעוד 10 ימים לחזור בך להתקרב לשם ה מפספסים יש מספיק זמן אז דווקא בעיתות שמתקרבת צרה יום הדין הגדול מתרפים אנשים זה הפטנט של יצר הרע דווקא שיש זמנים מיוחדים שיכולים להועיל הוא נותן לאדם רפיון גם בעת מלחמה חובה עלינו להתקרב לשם יתברך כשרבים חנו בית ישראל נתונים במצב קשה ובפחד מוות הם ומשפחותיהם חובה עלינו ליסע עמם בעול מסם ובעת הזו שהביא עלינו השם יתברך צריכים לנצל את זה להבין לעלות ולהתעלות ומי שמרפה בעת הזו אוי לו ונשמתו בזמנים האלה יצר הרע מבלבל לאדם את המוח ואדם נמצא בסכנה אם הוא לא מתחזק לעמול לחיות כראוי לזכור תראו מה הקדוש ברוך הוא יכול להביע על העם ברגע אחד ברגע אחד הופך קערה על פיה התשוקה לשמוע חדשות כל רגע יעצת היצר וראוי לדחות אותה אחרי עבודת השם בלימוד התורה כי חדשות גדולות יגיעו לא זנו גם אם נעשה אותם תפל ולא עיקר כי חדשות חדשות עוברות ברחוב גם שמעת הוא אומר לך בשביל מה אתה צריך להאזין במשך שעות והכל כשאתה מאזין לחדשות אתה שומע שטויות אתה שומע כוחי ועוצם ידי אתה שומע טעויות אנוש אף אחד לא מייחס את זה לקדוש ברוך הוא אז מ לים לך את המוח שיש לך כוח לנצח והכוח הוא שלך אם זה ככה לא היה צריך להיות שבע באוקטובר אחרי שאתה הצבא הגדול במעצמה ועם כל הכללים הכי טובים שיש בעולם והכל יש סרטון שהוציאו שברק ברק שברח מכירים אותו זה שמסית נגד המדינה עכשיו שהוא אומר אנחנו עם כל זה וזה וזה וזה אנחנו פוחדים כנופיות האלה הם יכולים לעשות משהו זה הגמד הזה עם הצעיף לא יאומן כי סופר הרגשה של כוחי ועוצם ידי זה האסון אתם יודעים מתי התחיל האסון הזה ביום כיפור גם כן הייתה שאננות אני זוכר הייתי בצבא הייתי בתותחנים היו רק שבע סוללות מול מאות סוללות שלהם כי מי יעיז אחרי ששת הימים מי יעיז לא היה כו ברלב שאפשר להדליק את כל הסואץ אי אפשר לעבור רק הגפרור נרטב וזה לא דלק כל מה שהכינו וחשבו שזה ברגע ככה מתגברים ולא צריך להחזיק כוחות זה הביא למלחמת יום כיפור למחדל ומה קרה 50 שנה בדיוק יום אחרי יום כש שבועות לפני ה50 שנה דיברו על המחדלים שהיו ואסו לחזור על הטעויות של העבר וצריך להפיק לקחים ומה עשו את אותן טעויות שהיו בדיוק ואיך נגרמות הטעויות הרי אם אתה מתכונן לא צריך להיות טעות התכוננת לא הכנת את הכל אם השם לא ישמור עיר שו שקת שומר המשכתם לטפח את ההרגשה שיש לכם את הכוח להתמודד עם כל דבר אז השם ראה שזה לא כך וגם אתם רוצים לנצח עכשיו אין בעיה תפנו אליי דברו איתי תשכנעו אותי שאתם ראויים צ'יק צ'ק אני הופך עליהם את הכל צ'יק צ'ק במקום שיהיה דוצ אצלנו תבוא חרבם בליבם וקשתותם תשברנה עשיתי את זה כבר בהיסטוריה אומר השם שצבאות שלמים הרגו אחד את השני אין לי בעיה עם זה וסכסכתי מצרים במצרים מה הבעיה בשנייה אני עושה אבל תהיו ראויים אמנם יש הרבה התחזקות בצבא ורואים הרבה אנשים שמקבלים עליהם עול מלכות זה מה שעושה שבינתיים יש השגים כאלה ואחרים מה שנקרא בתחום החומר אבל הכרעה בשביל להגיע להכרעה למה שרוצים צריך את השם יתברך הוא עושה את הפאנל את הפיניש הוא מחליט איך זה יגמר אז לכן כמה שפחות חדשות כמה שיותר לימוד תורה ומצוות כי בשעה שיש את ה מצב הזה של חבלי משיח רק העוסק בתורה וגמילות חסדים יכול להנצל עכשיו תראו פלא במלחמה רואים שמתחוללים שינויים ברוח הכלל הרבה אין להם שמחה אין להם רצון למשתה וכל מיני דברים כאלה ואחרים שהיו רגילים בראש הדאגה זה המצב הביטחוני כל יום קמים לדעת מה המצב הביטחוני אלה בצפון רוצים לדעת באיזה שנה הם יחזרו בחזרה אלה בדרום לא מאמינים בכלל שיחזרו כי אם לא תהיה הכרעה גמורה ויהיה מי שישלוט שמה שלא יהיה אפשרות עוד פעם אז מאות אלפים עקורים מביתם פליטים פליטים בתוך ארצם בני אדם מטרים על עניינים שלהם ועוזרים לכלל אזרחי חוץ עוזבים את הארץ מהפחד כל התאילנדים ברחו טיסות של חברות תעופה לא מגיעות לפה בכלל רק אלעל ואולי עוד אחד שתיים כולם שוכחים את כל העניינים בציר המחשבה איך ניצלים מהמלחמה מהטילים מהפגזות מהעיריות על רכבים וזה עוד בלי שיתפתח יהודה ושומרון ובלי חיזבלה ובינתיים יש טפטופים מהחוטים ומתאמנים בגבול ירדן גם ויכול להיות היפוך קנים של הראשות הפלסטינית עם 40 אל כלי נשק תקניים כלפי ישראל וזה עוד לא התחילה החגיגה יש הרבה פחד הרבה פחד לא רק ממוות אלא משמועות רעות צריך לנצל את זה לשנות מסלול לדעת מה גרם ומה הביא אותנו לזה אסון בזו ד שהיה לפני האירוע שהלך והתגבר בצורה שלא היייתה מעולם מלחמה נגד היהדות של יהודים וצריך להתהפך ואם בן אדם פוחד נגיד שהוא פוחד מכל מיני סיבות שאמרנו איך אתה לא פוחד מעונשה שמיים בורא עולם כל רגע מסתכל עליך מה אתה עושה דברים לא נופלים עלינו סתם משמיים באים לעורר איך אתה לא פוחד אדם פוחד להתקל עם מחבל הוא מתאר לעצמו מה קורה אם אני נוסע באוטו ו פתאום יורים עליי מה אני עושה אין לו נשק מה אני עושה ראייתם את השיירות של המכוניות שהם חיקו להם עם אפג והעמידו שמה מאות רכבים ששרפו את כולם בתוך הזה איפה אפשר היה למלאת אז היום אנשים כבר יש להם פחד מתי לנסוע לאן לנסוע כן עושים שיקולים תגיד לי והתכוננתי עם מלאך המוות זה ברור שתיגש איתו זה המחבל הכי גדול הוא השכיב את כולם בבית כברות אין אחד שנפטר ממנו חוץ מערה שעלו בחייהם כל השאר הוא משכיב אותם בית כברות זה הכל מהמפגש מהמפגש איתו ואתה התכוננת אתה יכול להיות כמו התנאים שאומר לו שמע לך מפה אני לא לא מוסר את הנשמה לך מגרש אותו כן היו כאלה שגירשו אותו אין אתה יכול נו צריך להתכונן אתה לא יודע מתי הוא יבוא לא יודעים היה עכשיו איזה אחד טורקי שדיבר נגד יש ישראל דיבר דיבר זה השם יקלל אותם וזה ואמר ככה גמרת דיבורים בום דום לב נפל כן תורקי [ __ ] הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא כמו בלעם שיהרוג את הילדים שלו מה אתה בקיצור אנחנו צריכים לתפוס את עצמנו תתבונן למה המצב הזה בא עלינו מה עלינו לעשות לא להתאכזר לחפש עצות איך להועיל לציבור לכלל איך לחזק אחד את השני ואם נצליח בזה יתקצרו חבלי משיח הציירים התגברו אולי אבל צ'יק צ'ק נגמור עעם זה ונזכה לראות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן אמן ו ר [מחיאות כפיים] ש שתי שאלות אם יש בבקשה יש אין אני מודה לכם רבי חנני בן גשי אומר רסו הקדוש ברוך הוא זה ק ישראל לפיקו חרום תורה ומצוות שנה אמור אלמן גו