בני ברק - התבוננות בזמן מלחמה
תאריך פרסום: 11.12.2023
- - - אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים מ: 'קובץ ענינים' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, מלחמת ששת הימים אייר סיון תשכז') [מאמר 1: 'עת צרה', עמודים: ג-ח, ואח"כ מאמר 2: 'ראו ולא לקחו מוסר' עמודים לח-לט. נ.ב. זו דרשה ראשונה בענין זה, דרשה שניה: 'להסיר מנפשנו מידת האכזריות' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 13.12.2023 - - -
מאמר 1: 'עת צרה',
"וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (ירמיה ל, ז)
[מאמר א (יום ד' פרשת בחוקותי)]
"וְעֵת צָרָה הִיא" מבהיל איך לא מרגישים כמה רחוקים רח"ל מהאמת. מבחינים רק במקרי העולם וסבותיהם העולמיו והמבט והתקוה בסבות עולמיות אחרות שישנו מהלך הנמצאו היהודי הטוב יותר מפרש המצב כ: 'חבלי המשיח'. אולם מי המרגיש שאין כל נמצא עולמי סיבה, כולם 'כחומר ביד היוצר' והיוצר הוא הוא אשר עשה זאת והוא הוא אשר בידו לפעול להבא, מי ירגיש כך! ומי יתפעל ממה שאין מרגיש כך. שכחת האמת.
כך חייב יהודי להרגיש בכל מאורעות חייו הקטנים ביותר, כל שכן מאורע נורא ואיום כזה, המעמיד בסכנה את בית ישראל, והעולם כולו חל מפניו. כמה רחקנו רח"ל מהאמת, שאין מתפעלים מאשר אין מרגישים את היוצר הכל העושה כל.
ומה נוראים דברי הרמב"ן: 'שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין ברבים בין ביחיד, אלא; אם יעשה המצוה יצליחנו שכרו ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו' (סוף פרשת בא).
[מאמר ב]
אשר יש לנו לדעת במעשה השי"ת עמנו בזה, אשר אמרו חז"ל על הפסוק: "וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" (שמות יד, י) – 'אמר רבי יהושע בן לוי: 'למה הדבר דומה? למלך שהיה בא בדרך והיתה בה מלכים צועקת לו: 'בבקשה ממך הצילני מיד הליסטים!' שמע המלך והצילה לאחר ימים בקש לישא אותה לאשה והיה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה. מה עשה המלך? גירה בה הליסטים כדי שתצעק וישמע. כיון שבאו עליה הליסטים התחילה צועקת למלך אמר לה המלך: 'לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך' כך ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם, התחילו צועקים וכו' והיה הקב"ה מבקש לשמוע קולם פעם אחרת ולא היו רוצים. מה עשה? גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר: "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" מיד "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" באותה שעה אמר הקב"ה: 'לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם' וכו'.
'הקב"ה מתאוה לתפלתם של ישראל' בעת שלום – התפלה אחרת, בעת צרה - כאן המקום לתפלה שהקב"ה מתאוה לה. כשניצלו ממצרים והיה הקב"ה מתאוה לתפלתם שבעת צרה, גירה בהם את פרעה כדי שיצעקו אליו. למדים מזה: שאין תכלית החפלה להיות דרך לבטל הצרה, שהרי מביאים צרה כדי שתהיה תפלה, אלא התפלה מטרה היא לעצמה וכמו שביארו הספרים הקדושים: שאין הצורך לספר להשי"ת צרותינו ולעורר רחמים, שהרי הקב"ה יודע הכל ומרחם עלינו יותר מכל מרחם והכל לטובתנו עושה. אלא שבעת התפלה בהיות האדם מכיר ש: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה) והכל ממנו יתברך ונכנע אליו ברצותו שהשי"ת יצילנו מצרתו. מדרגה זו של התקרבות זכותה שהשי"ת יעננו.
ולזה הקב"ה מתאוה כמשל שמשלו חז"ל מהאשה שהצילה המלך והיה חפץ שתדבר עמו, באשר אינה דומה תפלה בעת צרה שהאדם נכנע בתוך לבבו ומכיר ש: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" ותולה עיניו לאדון כל ומשום כך נקראת התפלה "עבודה" – 'איזוהי עבודה שבלב? - זו תפלה'. וצריכים אנו לקבל מכאן מבט חדש על התפלה. אין העיקר האמירה, העיקר להכין הלב לאמירה. אין מעלת תפלה בזעקתה, אלא במדה והלב זועק בה. וראוי בעת התפלות ואמירת התהלים לעמול לכוין הלב לתפלה ולשים על זה דגש חזק. כי ענין התפלה - החיזוק ביסודות האמונה ש: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ".
'וכוונת כל המצוות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין לעליון בתחתונים חפץ מלבד זה שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו. וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי כנסיית וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לאדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו: 'בריותיך אנחנו!' (רמב"ן שם).
[מאמר ב*]
בראותנו החפזון בו התאחדו והתקשרו האומות למטרה אחת - להשמידנו ח"ו, עלינו לחשוב: 'למה זה? למה לא נטפלים להרבה הרבה אומות שפלות ובזויות ואילו לכלל ישראל לא נותנים מנוחה וכל הגוים הם שונאים ישראל?' התינוק הגוי בעריסתו כבר מלא איבה ליהודי. מנין באה שנאה עמוקה זו?
חז"ל גילו לנו: 'למה נקרא שמו: 'סיני'? שירדה בו שנאה לישראל מאומות העולם'. בטבע הרי אי אפשר לסבול כשרואים את השני מצליח קצת יותר בעשירות וכאן עומדים כל הגוים ריקים מכל ומסתכלים בכלל ישראל שהקב"ה הנחילם את כל הנצח וכל היעודים הטובים והנעלים ולכן הם אכולים שנאה מקנאה זו (ואף שהגוי בעצמו לא תמיד יודע, השר שלהם בשמים יודע ומרגיש וממנו המקור להרגשות אלה).
ותופעה זו בעצמה צריכה לחזקנו ולהראות לנו את האמת אשר עם כלל ישראל. וראה מה שכתב הרב יעקב עמדין בסידורו דברים מוצקים להראות בחוש השגחת השי"ת על כלל ישראל להצילם בכל דור ודור מכל שונאיהם ולקיימם כהיום הזה עם התורה שאות אחת לא נאבדה ממנה בחשכת הגלות ולעומתנו גוים רבים ועצומים אשר אבד זכרם וסר צלם; אשור, בבל ועוד ועוד. עיין שם בפנים (בהקדמה).
[מאמר ג (ליל שבת קודש בחוקותי)]
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע: (דברים ל, טו) "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" סוף נצבים (דברים ל, יט).
כל אשר נתן השי"ת לפני האדם תמיד הריהו באפשרות להיותו טוב ולהוסיף חיים, או רע ומות. ועל הכל נצטוה האדם "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים". לא רק הנגדר במעשי המצוות, כל הנעשה עם האדם כשם שהוא בכלל "נָתַתִּי לְפָנֶיךָ" כן הוא בכלל אפשרות הבחירה. כך צריך האדם תמיד לחיות חייו. כל מאורע לנצל לעלייה ובזה יוסיף חיים ואם לא ינצלו לטוב וחיים - הרי כל מאורע בכלל הרע והמות הוא. כך צריך להבין בפרשה.
ונכלל דבר זה בעיקר הראשון מי"ג עיקרי האמונה: 'שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים', 'והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים' הכל הכל הוא העושה, הוא בורא הכל ומנהיג הכל. בכל אשר יעשה - בורא ומנהיג שמו. כל מעשיו הנהגה הם, כל מאורע נועד להביא האדם לחיים אם ינצלו לטוב, או למות רח"ל אם יהיה רע.
ומבוארים הדברים ברמב"ן: 'שכל דברינו ומקרינו כולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, אלא: אם נעשה הטוב יצליחנו שכרו ואם לאו יכריתנו ענשו'. הרי לנו שכל דברינו ומקרינו כולם או שכר או עונש הם. כי לאשר זכה - כל מאורע ישמש לעלייה, וזה שכרו: ואשר לא זכה ח"ו - כל מאורע שלא שימש לעליה ישמש לירידה רח"ל וזה ענשו.
כך הם דרכי שמים: מגלגלים לפני הצדיק מאורעות לעלייה וכפי גודל צדקתו כך גודל העלייה שהכינו לו בסיבות שמזמנים לו; ומכינים לרשע סיבות לנפילה. 'שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה; וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה' (אבות ד, ב).
כך צריך להבין ולחיות תמיד. כל שכן שמאורע גדול כזה, שמעסיק את כל העולם, לא נעשה לבטלה ונועד לעלייה והצלחה לאשר ראוי לכך ולכשלון ח"ו לאשר אינו ראוי, בכך שלא ישים לבו למתחולל לנהוג בו כראוי.
"וּפַרְעֹה הִקְרִיב" (שמות יד, י) אומרים חז"ל: 'הקריב לבם של ישראל לאביהם שבשמים'. מאורע כזה לא עושה השי"ת חנם, רוצה השי"ת לקרב את ישראל אליו ונותן לפניהם מצב המקרב. אשר יתעורר ויתקרב - יתקרב ואשר לא ישים אל לבו – יתרחק. ההליכה במנוחה במצב כזה בלא להתפעל מהמתרחש סביב - לא זה דרך התורה. יש מצב של בטחון הבא ע"י עמל ויגיעה, אבל אי שימת לב וביטול ליצני של המצב - לא זהו הבטחון בה'.
"כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם" (דברים יג, ד). כל החיים נסיון הם לאדם, לפרש ולגלות מצבו, אבל אינו דומה הגילוי הבא מהנהגת האדם במעשים שבכל יום מהגילוי הבא מהנהגתו במצבים היוצאים מגדרו של עולם, כאשר לעין כל מורגש שמאורע מיוחד עשה ה' לנו. ההנהגה של האדם אז - גילוי גדול היא על מצבו האמיתי ונסיון גדול עושה לנו השי"ת בזאת.
אי ההתחשבות, העדר התעוררות, להמשיך הלאה במסלול החיים הרגיל, אינו מתאים עם האמונה ש: 'כל דברינו כולם נסים'.
[מאמר ד]
ה 'אלף' בעת כזו הוא להכיר שזה מעשה ה' ולא מקרה ולדעת: שכל גורלנו בידו ואין לשום גורם השפעה על זה – ש: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה) ואמרו חז"ל: 'אין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזין עליו למעלה' ועוד אמרו חז"ל: 'אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלא נימה'. הכל בהשגחה פרטית מדוקדקת, שום פרט לא נעזב למקרה ח"ו. ולבטוח בה'.
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים כ, א) אזהרת התורה: "לֹא תִירָא מֵהֶם" אבל לא מהעדר שימת לב לנעשה, מביטול ליצני, אלא מתוך מחשבה והכרה, מתוך זכירה שיציאת מצרים אות היא לנו לישועת ה'. גם אם אין אנו ראויים במעשינו - לא נירא, יציאת מצרים היתה גם היא בעת כזו, כאשר היו במ"ט (49) שערי טומאה.
ביטול המורא מתוך חיזוק ומחשבה - זו הדרך.
"לֹא תִירָא מֵהֶם" – בפשוטו: מתוך בטחון בישועת ה' שיעשה עמנו נס ויצילנו. אבל עדיין לא זה הוא הרצוי, כמו שאמרו חז"ל: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב) – 'שלא ימסור אדם נפשו על מנת שיעשו לו נס, שאז אין עושים לו נס, אלא שימסור עצמו על מנת למות, שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה' (רש"י אמור כב').
כמו כן ענין הבטחון בה' בעת צרה הוא - לקבל מעשה השי"ת ברצון, לבטוח בו ש: "צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" ו: "אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל" (דברים לב, ד) להכיר ש: "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה, ט) ולקבל גזירתו ברצון, ולאו דוקא על מנת שיצילנו, כי זהו על מנת שיעשה לו נס, אלא לקבל רצון השי"ת יהיה מה שיהיה, ברצונו אני מתרצה. כמסירות נפש כן הבטחון - אינו הרצוי כשהוא על מנת שיעשה לו נס, אלא אפילו על מנת למות.
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו, ה) – 'אפילו נוטל את נַפְשְׁךָ' זוהי קבלת עול מלכות שמים המחוייבת. ויש על האדם להתבונן: האם באמת מוכן הוא לכך, מי יודע, ואיך מקבל כזאת, אלא; שגדר הקבלה: יהיה מה שיהיה בעת החיוב רח"ל אמסור נפשי בלי התחשבות. "וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (שם) – 'אפילו יסורים הקשים ממיתה' כדאמרו בגמרא: 'אלמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה' וכו'. גם בזה בהכרח נקח כזה אומן הקבלה להתחזק ולהתגבר ולקבל היסורים לקדש שמו יתברך. וכזו צריכה להיות הגישה בבטחון בה' בעת צרה.
מאמר 2: 'ראו ולא לקחו מוסר'
בהפטרת שלח ראינו אשר זכתה רחב הזונה. גם היא היתה בכלל: "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (דברים כ, טז) והבטיחו לה: 'להצילה עם כל בני ביתה!' וכבר עמדו על כך: איך הותר למרגלים להבטיח כזאת? ובחז"ל מובא עוד, שזכתה שיהושע לקחה לאשה ויצאו ממנה שמונה (8) נביאים ואף חולדה הנביאה ממנה יצאה. יהושע, השני למשה רבינו, אשר העמיד החמה לקחה לאשה. ויש לעיין במה זכתה לכך.
ואמר הסבא ז"ל: שבזכות ההכרה החזקה שהכירה באמת זכתה לכך.
"וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם: כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם: וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" (יהושע ב, ט-יא).
זכתה להכיר הכרה נכונה ומסרה נפשה להצלת המרגלים מכח ההכרה, הכרה כזו ערכה רב.
והנה רואים כאן נפלאות, הלא כך הרגישו "כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם"... "וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם" וכנאמר בשירת הים: "נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן" (שמות טו, טו) ואף על פי כן לא השפיע הענין על שינוי למעשה אלא על רחב הזונה בלבד, ואולי גם על יושבי גבעון, והשאר נגשו להלחם עם ישראל ואף רדפו אחרי המרגלים כאילו לא ידעו כלום. הרי לנו שיתכן לראות ולראות ולהתפעל מאוד מאד, ולהשאר בהנהגה המעשית כדאתמול.
אין לכך עצה אלא "וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'" (תהלים קז, מג) להתבונן במאורעות, להשיבם אל הלב ולהפכם להכרה יציבה נטועה בעמקי הלב. שחרית וערבית צריך לקבוע להתבונן בכך, ואל תתמה, שהרי אפילו יציאת מצרים נצטוינו להזכיר שחרית וערבית, כדי לנטעו בקרבו, כל שכן מאורע חדש שעבר עלינו. וכך אפשר לזכות להכרה אמיתית. וכבר ראינו אצל רחב מה גדול ערך הכרה אמיתית.
- - - שאלות ותשובות - - -
ב"ה עכשיו זכיתי לראות את שיעור הבוקר המדהים! (בלי תפילה לא מקבלים - חלק כה' 02.07.2024, shofar.tv/videos/17295) ואספר לכבוד הרב שליט"א, שכל מודעה שראיתי או שמעתי אמבולנס, או במדיה, או לוח מודעות [לרוב זה על אבלות ל"ע], אמרתי "שיר למעלות" וכו'... אין כמו לעשות חסד כפי שהרב שליט"א מלמד אותנו ברוך השם 🙏
בוקר אור ומבורך לרב היקר! יה"ר שהשם יתברך יברך את הרב היקר בכל הטוב שבעולם! אתמול הדרשה היתה מהממת ומרגשת במיוחד, (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ב"ה הרב היקר משתבח כמו יין טוב, חשוב להדגיש: שנקודת הפתיחה (1985, צפת - הכר את יהדותך shofar.tv/lectures/1291) כבר היתה עם הצבת רף גבוהה מאוד, רואים את ההשתבחות של הרב היקר באופן שיטתי!!! יה"ר שהשם יתברך ימשיך וישפיע על הרב היקר רוח הקודש בבריאות איתנה ונחת! אמן ואמן!!!
כבוד הרב, גדול הדור, תודה רבה על 'דברי א-לקים חיים' (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ישתבח שמו לעד, קשה לחשוב שהדברים שנכנסו מאוזן אחת ויצאו ח"ו מהאוזן השניה... בוודאי שיש רושם גדול אצל השומעים! תודה להשי"ת יתברך שזכינו לבוא היה לנו קפיצת הדרך האב ובתו חזרו לבית הרפואה עם כוחות נפש! ממש אלפי תודות מקווה שיהיו בשורות טובות (אמן).
כבוד הרב!🌸 ב"ה הרצאה טובה מאד (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) מניסיון של החיים שלי מבחינתי גם שציערו אותי בעבר זהו! מחלתי כבר ממזמן. כי אז בזמנו לא ידעתי כמו היום את המשמעות של לדעת למחול על דבר קשה זה בעצם לא היה צער זה הכל מתנות מהשי"ת גם מה שצער שחושבים שזה צער ככה לומדים. מזמן כבר מניסיון החיים כיפיים וטוב להיות אני כל יום כל אדם שמקבל צער ופגיעה זה 'מידה כנגד מידה' כי זה בסך הכל לתקן את האדם אם אדם היה יודע - היה מאושר, צוחק! אנשים צריכים למחול גם על דברים שכאלו קשים כי החיים יפים מהממים וממשיכים הלאה כל יום זה מתנת חינם! ולא צריך לחשוב שמגיע לו משהו כמו שהרב שליט"א מלמד אותנו יום יום🌹🌹 מקווה שאם שההודעה תתפרסם שאנשים יקחו מוסר מכאן 😄 תודה להשי"ת ✨.
מורנו ורבנו! הערב, הבת שלי עשתה שיעורי בית. היא ראתה עמוד אחד בספר הלימוד והיתה בטוחה שכבר עשתה את העמוד הזה אבל לא מצאה את הדף בשום מקום במחברת או בדף נפרד. חיפשה וחיפשה בכל דף ודף אבל לא מצאה! היתה עצובה ואז התחלתי לשיר: "עבדו-עבדו..." ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ואפילו קמתי לרקוד! לא עברה חצי דקה וכבר צעקה בשמחה שב"ה מצאה בתוך המחברת!!! זה עובד כבוד הרב, זה פשוט עובד!! תודה רבה לקב"ה על שזיכה אותנו להיות בקהילה של צדיק הדור!! ותודה רבה לרבנו. (סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
תודה רבה, ב"ה היתה הרצאה מדהימה ונוגעת, אולי יותר נכון דוקרת בלב (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ובטוחני שהרבה מרגישים כמוני שהרב דבר ישירות אלי, ואני רוצה לבכות על כל אלו שפגעתי בהם ולרצות אותם, באותו הזמן רוצה: למחול לכל (למרות שלא קל) אלו שפגעו בי - שלא יסבלו חלילה בגללי, תודה כבוד הרב מאוד מחוברים אליכם וממש אוהבים אותכם. יה"ר שהשי"ת יברך אותכם בכל מכל כל (אמן).
לילה טוב לכבוד הרב הגאון שליט"א תודה לך כבודו על הרצאה כל כך מרתקת וכל כך חשובה בדורנו (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) אשרינו שזכינו בצדיק כמו הרב. מי יתן ותזכה לכל טובה וברכה, תחזור לשלום (אמן) הרב, אנחנו אוהבים אותך.
כבוד הרב שליט"א ב"ה הרצאה טובה ומיוחדת ממש! ברוך השם 🤲 (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ב"ה אני יום-יום מבקש מהשם יתברך: 'שימחלו לי כל אלה שציערתי אותם!' ולצערי לא חסר אנשים שציערתי בחיים... מקווה שיפעל משהו בשמים🙏 תודה רבה כבוד הרב שליט"א נסיעה טובה ובטוחה 🤲 (אמן)
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! חמותי [כעת, לא שומרי תורה ומצוות] שלחה לי ששרו את השיר: "עבדו...!" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
ל. היקרה! ב"ה שרנו ורקדנו ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096) ובדיוק שסיימנו קיבלנו טלפון מ: 'שערי צדק' שב"ה סידרו לאלי תור ליום חמישי לרופא תודה על הדאגה יה"ר שהשי"ת יברך אותך אמן. מרגש מאוד.
© 2024 כל הזכויות שמורות