אשקלון - להתייצב על דרך טוב
- - - הדרשה ע"פ הספר 'תשובה דיליה' באדיבות המחבר הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן - - -
תוכן ענינים: האופן הנכון לעשות תשובה / פתח דבר: / "בכל שעה שאדם רוצה לעשות תשובה - עושה והקב"ה מקבלו"! / מדוע נמשלה תשובה לים? / אנחנו מקילים כרבינו יונה זצ"ל! / "מתייצב על דרך טוב" / תשובה איננה חזרה לאחור - אלא היא דרך חדשה! / חזרה בתשובה - מתוך שמחה! / "ועתה אל תעצבו" - "ועתה" לשון תשובה / מעשה עם הבעל שם טוב זצ"ל / "המלט על נפשך אל תביט אחריך" / לא לחשוב על העבר! / "וחטאתי נגדי תמיד" - מזמן לזמן / הטעם שאין מזכירים מעשה עמלק בכל יום / תשובה - צעד אחר צעד / "רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע" / "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" - דרך נמשכת / כיצד טיפס מרן החזון איש זצ"ל בזקנותו עד מעלה ההר? / כל פסיעה מקרבת לשפת הביצה! / תשובה ר"ת - ת'ורה ש'בת ו'ידוי ב'ושה ה'כנעה / התשובה בימינו באמצעות "עשה טוב" / על האדם להחשיב עצמו כבריה חדשה! / הביאור בדברי חז"ל "ישוב היום שמא ימות למחר" / "העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחריה" / "החזירנו בתשובה שלימה לפניך".
בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
הערב יהיה לאחדות עם ישראל וקרוב הגאולה, אורן בן אברהם וכל בני משפחתו יזכו לעבוד את ה' יתברך באמת, ברפואה שלמה, בבריאות איתנה והצלחה מרובה בכל מעשה ידיהם. הערב יהיה גם לע"נ הורי מנוחתם עדן, אמן!!
מהו האופן הנכון לעשות תשובה.
נעמיד כמה נקודות חשובות.
ראשית כל עלינו לזכור כי המהלך של תשובה הוא ענין בפני עצמו שאינו תלוי בדבר אלא ברצונו של האדם השב מחטאיו.
זאת אומרת כל רגע אדם יכול להחליט שהוא חוזר בתשובה, זה לתלוי בשום דבר רק בעצמך, אתה רוצה או לא רוצה.
המדרש אומר בתהילים: "נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ" רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר נחמני: מהו "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה"? פסוק באיכה ג' מ"ד. מה זה "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ"? סכותה זה מלשון סכך, סוכך. "סַכּוֹתָה בֶעָנָן" הענן מסתיר את השמש, מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" יש כאילו סככה שלא נותנת לתפילות לעבור.
אמר לו: שערי תפילה פעמים פתוחים ופעמים נעולים, אבל "שערי תשובה" אינן ננעלין לעולם. שנאמר: "מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים" מה הים הזה אינו ננעל לעולם, אלא כל מי שמבקש לרחוץ בו רוחץ בכל שעה שהוא רוצה, כך התשובה בכל שעה שאדם רוצה לעשות תשובה עושה והקב"ה מקבלו, אבל, לתפילה עתים יש לה.
רבי יוסי בר חלפתא אומר: "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן" עתים הם לתפילה. אז אומר: שערי תפילה פעמים נעולי ולא תמיד מתקבלת התפילה אבל, תשובה תמיד תמיד מתקבלת, תמיד כמו ים, יש מקוה לפעמים פתוח לפעמים סגור, אבל הוא מקוה הכי גדול הוא פתוח תמיד, כל מי שרוצה לבוא להיטהר - יבוא ויטהר.
אז מה למדנו בקטע הזה? שהתשובה פתוחה לכל בכל שעה ואין עתים, לומר רק בחודש אלול... או בעשרת ימי תשובה... לא, כל רגע ורגע כל ימי חייך.
אומר הגאון רבי אליהו דסלר זצ"ל: לא בכדי המשיל הכתוב את התשובה לים מלא במים. השופך מים לתוך כלי - לא משנה מאיזה צד הוא שופך, בסוף הכל מתאזן ומתחבר יחד, כל שפיכה מוסיפה רק בכמות. אבל, נגיד אדם צריך להרכיב איזה מכשיר, אז אתה לא יכול לשפוך את כל הברגים ואת כל החלקים וזה יסתדר כמו מים, מים תמיד מתאזנים. תמיד מתמזגים. פה אתה צריך לדעת כל בורג איפה הוא צריך סרטות צריך לדעת בדיוק איך להרכיב, אתה לא יכול לתקוע משהו במקום לא נכון זה לא יעבוד...
בתפילה אנחנו צריכים סדר תפילה, מה מתפללים קודם מה אח"כ וכו' ואנחנו צריכים גם זמן, שחרית מנחה ערבית... אנחנו גם צריכים מקום, איפה מתפללים איפה מתקבלת התפילה יותר,
כתוב: "בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְּפִלָּה" ויש עוד הרבה הלכות "הלכות תפילה". אבל התשובה זה ענין לעצמה ואינה מותנית אלא ברצון! לא תלוי במקום, לא תלוי בזמן, אין בזה סדר - אתה יכול כל רגע לעשות תשובה.
נקודה חשובה נוספת, אנחנו לומדים גם כן בעניין הים:
הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל נשאל פעם: מה הדרך הנכונה של הרב להנהיג את הקהל? השיב להם: ששטים בים ומוליכים ספינה והספינה הגיעה למחוז חפצה, אף אחת מן הספינות לא סוללת דרך כבושה בין גלי הים. זהו עברה ספינה לא נשאר שום רושם מי עבר איך עבר איפה עבר... [אמנם היום בספינות יש כבר על במסך במחשב את הדרך שעברת, אתה יכול לעבור באותה דרך, בים זה לא נראה! במחשב - כן] אבל בכל אופן לא נראה כלום. ככה כל רב ורב צריך להנהיג עדתו כך גם דרכה של הרבנות, כל אחד צריך להנהיג את עדתו בחכמה ובתבונה לפי הקהל שעומד לפניו, אין דרך שאפשר להגיד זאת הדרך.
הגאון רבי דן סגל שליט"א אומר: שזה נכון גם בענין התשובה. אין דרך סלולה מסוימת, ניתן לשוב בתשובה בדרכים מגוונות, כל אחד לפי ענינו ומהותו. אדם צריך להשתדל לעשות תשובה, לא הצליח בדרך כזאת ולא עלתה בידו - ינסה דרך אחרת. אין דרך קבועה, כל אחד אחד יטפס לפי יכולתו. ולכל אחד יש תכונות אחרות, רקע אחר, סביבה אחרת, אז כל אחד צריך למצוא את הדרך איך הוא מטפס במעלה ההר "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'"
עוד ידיעה חשובה בדרך הנכונה לעשות תשובה.
אחד מתלמידי ישיבת חברון: בעשרת ימי תשובה צעד במסדרון וראש הישיבה הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל עבר על ידי ושאל אותי: 'למה אתה כל כך עצוב ורציני?'
עניתי לו: 'בגלל שאנחנו בעשרת ימי תשובה'.
שוב שאל אותי הגאון: 'ומי אמר שבעשרת ימי תשובה לא צריך לשמוח?'
אז התלמיד אמר: 'אנחנו עסוקים במצות תשובה ומי יכול לעמוד בזה, הרי הרמב"ם אמר "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד! תשובה זה צריך להיות אמיתי עד שהקב"ה יעיד עליך שאתה באמת באמת חוזר בתשובה. לא אומר רק מילים, מתכוון לשנות את הדרך.
מה אמר לו?
'למה אתה מחמיר כהרמב"ם?! הרי אנחנו מקילים כרבינו יונה!'
מה ההבדל בין הרמב"ם לרבינו יונה? רבינו יונה אומר שעיקר חיוב התשובה זהו ש: "הָאָדָם יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ טוֹב"
הרמב"ם אומר: שצריך שיעיד עליו יודע תעלומות שהוא חזר בתשובה. ורבינו יונה אומר: שֶׁצָּרִיךְ "לְהִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ טוֹב"
- 'מה הפשט?'
אז הוא הסביר לו: 'אני אספר לך מה שמעתי מהסבא מסלבודקא זצ"ל, ששמע מרבי ישראל סלנטר זצ"ל משל: אדם עומד ביציאה מירושלים
ושואל מישהו: 'כמה זמן עד בני ברק?'
'שישים (60) דקות.' החל בנסיעה, עברו שבעים (70) דקות והוא לא רואה את בני ברק... אין זכר לבני ברק... מאה ועשרים (120) דקות
ושואל בן אדם: 'תגיד לי איפה זה בני ברק?'
הוא אומר לו: 'מה קרה לך? אתה בדרך למצפה רמון, אתה בדרום הארץ! בני ברק זה במרכז הארץ!...'
אז האיש שואל: 'אני לא מבין! ביציאה מירושלים אמרו לי: 'שישים דקות' אני נוסע מאה ועשרים דקות ולא מגיע, מה קורה כאן?'
אומר לו: 'כשיצאת מירושלים היית צריך לפנות שמאלה לכיוון בני ברק, אתה פנית ימינה לכיוון ים המלח...'
ואז אמר רבי ישראל סלנטר: 'באותו רגע שהוא עושה פרסה במצפה רמון ו: "מסתובב" לכיוון בני ברק - זה נקרא שעכשיו הוא "מתייצב על דרך טוב" לאן רצית להגיע לבני ברק? היית בכיוון ההפוך, עכשיו שהסתובבת לכיוון הנכון - זה כבר נקרא שאתה "מִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ טוֹב"
מה החידוש?
עכשיו המרחק לבני ברק יהיה פי שלוש, שישים דקות ועוד מאה עשרים – מאה שמונים (180) זה פי שלוש (3). מכל מקום עכשיו המצב הרבה יותר טוב, למה? קודם בהתחלה שיצאת מבני ברק יצאת הפוך, לא התייצבת על דרך טוב, דרך לא טוב... אבל עכשיו אפילו שיש לך מאה שמונים דקות - אבל לפחות אתה בכיוון הנכון. אם הוא לא היה עוצר אחרי מאה עשרים דקות היה ממשיך עד אין סוף [מקיף את כדור הארץ לא את הפיתה... את כדור הארץ! היה מקיף] אולם עתה הוא בדרך הנכונה.
וסיים רבי יחזקאל סרנא את דבריו ואמר: 'אתה חושב שבתוך שבוע (7) אדם חוזר בתשובה? - זו טעות! תשובה לא עושים ברגע, תשובה זה העיקר לעמוד על הדרך הנכונה. אני חוזר בתשובה ויוצא לדרך זהו!'
עצם זה שאתה הצבת את עצמך בדרך כבר הנכונה - אפילו אם תמות חמש (5) דקות אחרי זה, אתה בעל תשובה. אבל בשביל לעשות תשובה שלמה - צריך ללמוד דינים, הלכות, מלאכות.... לתקן את המידות, יש עבודה... זה יכול להימשך גם מאה ועשרים (120) שנה, כל פעם משתפרים לומדים עוד ועוד... אבל הנקודה החשובה ביותר בתשובה לפי רבינו יונה - זה "לְהִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ טוֹב".
וזה צריך להחדיר לנו לראש, שברגע שהחלטנו שזהו! אנחנו חוזרים בתשובה - זהו אנחנו נקראים: 'בעלי תשובה!' אפילו שעוד לא הספקנו הרבה... אדם שם ציצית פעם ראשונה בחייו, זהו הוא החליט שהוא משנה דרך לכיוון - בעל תשובה, נפטר חמש דקות אחרי זה - בעל תשובה.
וליסוד הזה יש סימוכין מהגמרא (מנחות דף כט') הגמרא אומרת: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם". דורשת הגמרא: 'אל תקרי בְּהִבָּרְאָם אלא ב: ה'א בראם. ומפני מה נברא העולם הזה ב: הא'? מפני שדומה לאכסדרה שפתוח מתחתיו, שכל הרוצה לצאת ממנו לתרבות רעה יצא".
ה: ה'א וקו... למטה זה פתוח ה: ה'א פתוחה למטה לגמרי, כמו אכסדרה, זה כמו מרפסת פרוצה פתוחה, הרוצה לצאת לתרבות רעה יורד למטה - אף אחד לא מונע אותו אין מניעה, הרוצה לרדת... "הַבָּא לִיטָּמֵא - פּוֹתְחִין לוֹ"
אבל ליטהר, אם הוא רוצה לחזור בתשובה - בין הרגל השמאלית לגג של ה: ה'א... יש פתח קטן, משם רק הוא יכול להיכנס.
ונשאלת השאלה: אם הוא יצא מהאכסדרה למטה למה שהוא לא יחזור משמה?
מתרצת הגמרא: לא מסתייעא מילתא - רש"י אומר: 'לא יצלח הדבר בידו, מפני שהבא להיטהר צריך סיוע מפני יצר הרע ולכן עושים לו סיוע דרך שם!'.
בדרך שהוא הלך לחזור בה לא יצלח, אלא עכשיו כנגד יצר הרע שהשתלט עליך, כבר צריך פה סיוע שמישהו יעזור לך להרים אותך מהר לגג למעלה, אז צריך סיוע מהפתח הזה המיוחד.
אז חכמים מגלים לנו שצריך עזרה מיוחדת ואי אפשר לשוב סתם ככה באותה דרך... כשאדם חוזר באותה דרך - אז בסופו של דבר הוא כל הזמן נזכר בכל הדברים שהוא עשה, הוא חוזר באותה דרך, אבל צריך להוציא אותו משם ולהכניס אותו כמו שאומרים מהצד ואז מקבל סיוע, זה נקרא: "מִתְיַיצֵּב עַל דֶּרֶךְ טוֹב" משהו חדש לגמרי!
כתב בספר "שערי דרך" (פרשת כי תצא): חכמים מלמדים אותנו בזה שעבודת התשובה לא תאפשר לנו להישאר באותה דרך ולהסתפק בתיקון בעריכת שינויים, אלא צריך דרך חדשה דרך חדשה רחוקה מהדרך הקודמת. זה המושג "לְהִתְיַיצֵּב עַל דֶּרֶךְ טוֹב" וזה כוח השינוי שאדם עושה, להתקדם אל המטרה! זאת רומזת לנו הגמרא ע"י הפתח של ה: ה'א.
עוד פרט חשוב נוסף בדרכי עשיית התשובה:
כשעושים תשובה צריך לעשות אותה בשמחה! בלי עצבות,
כי אם האדם יהיה שקוע בעבר שלו: 'יוּ... מה אני עשיתי... ואיך אני אחזור... ולא יתכן שיקבלו אותי...'
שטויות! אתה חוזר בתשובה את צריך לעשות את זה בשמחה, יותר מהחתונה שלך, יותר מלידת הבכור שלך? אתה נולד מחדש - היית מת! היתה אמור להיות בגיהינום! ועכשיו אתה חוזר בתשובה אתה הולך לגן עדן! אז מה אתה עצוב?? אתה צריך להיות שמח בשמחה גדולה ביותר! נותנים לך הזדמנות לתקן את הכל ע"י תשובה - אז תשמח!
השל"ה הקדוש אומר: בערב יום הכיפורים יש מצווה לאכול, הרבה! ב: תשעה (9) בתשרי, בעשירי (10) בתשרי זה יום הצום זה יום הכיפורים, למה צריך לאכול הרבה?
אומר: משום שמצות התשובה צריכה להיעשות בשמחת הלב ואת שמחת הלב מקבלים ע"י אכילה ושתיה, אז לפני שאתה נכנס לצום, לתענית, לתשובה, לפסק דין! אומרים לך: חביבי! תשמח אתה עומד לצאת מכל הברוך... מכל הצרות מכל היסורים... אתה הולך לצאת מזה! שב תאכל תשתה תשמח... תכף הכפרה "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" אתה תהיה טהור! אז מה אתה עצוב? – תשמח!
אם בן אדם יודע שהוא הולך למשפט והוא יוצא זכאי - היה מפסוט!
לא כמו יוסי מזרחי (הרב יוסף מזרחי...) שקיבל עכשיו חמישים אלף (50,000) שקל לשלם לבנט (נפתלי בנט, ראש ממשלה בזמנו...) ע"ז שהוא אמר שאמא שלו היא ככה וככה...
אז יש ליסוד הזה מקורות רבים, השל"ה הקדוש אומר: בשביל זה אוכלים בתשיעי בתשרי כדי להשיג שמחה לפני יום התשובה הגדול יום הכיפורים.
וגם בעל "תפארת ישראל" זצ"ל אומר (במשנה במסכת תענית פרק ד' משנה ה) ביכין (אות סג'): יש מנהגם אצל ישראל לשיר ביום הכיפורים את הווידוי - "אָשַׁמְנוּ בָּגַדְנוּ" הוא אומר: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה"?! מה פתאום, היה צריך אדם אומר בבכי... 'אשמנו בגדנו...! מה זה לשמוח!? מה זה? אומר, מה זה המנהג הזה?
הוא אומר: 'שע"י תשובה מאהבה - הזדונות נעשים כזכויות לכן ראוי לשורר עליהם כעל זכויות כבר! כל ה: 'אשמנו' זה הופך להיות זכות! ה: 'בגדנו' הופך להיות זכות! כי אם אני עושה תשובה מאהבה - אני מהפך את הכל לזכויות! אז מה אני בוכה? אם אני מסוגל להפוך את כל העוונות לזכויות - אני צריך לבכות? אני צריך לשמוח.
אולי בשביל זה הספרדים אומרים: "אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת" מה זה? מה זה השמחה?! - צריך להגיד [בבכי] 'אדון הסליחות... בוחן לבבות... גולה עמוקות...!' והוא רואה את הכל מה אנחנו עושים! אוי ווי וואי ... לא! אתם שומעים יש פה איזה ניגון שמח... אולי מזה. כיוון שאדם להפוך באהבה, תשובה באהבה, את הזדונות לזכויות - ראוי לשורר כל כך. אז מפה יש סמך למנהג הזה שיש משוררים בעת אמירת הוידוי.
ועוד, בספר "תפארת שלמה" (פרשת ויגש) הוא אומר על הפסוק: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ" כך יוסף אומר לאחיו. מה זה "וְעַתָּה"? עתה זה לשון תשובה: "ועַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" "עתה" הוא רוצה ממך את התשובה.
אז הוא אומר: "וְעַתָּה" זה לשון תשובה כמו שאומר המדרש (בראשית רבה כא, ו): אע"פ שאתם צריכים לשוב בתשובה "אַל תֵּעָצְבוּ"! כי לא בעצבות דרכי התשובה, התשובה היא מצות דאורייתא! ואיך מקיימים מצוות דאורייתא? - "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" (כבוד הרב שליט"א שר): "עבדו עבדו עבדו את ה' בשמחה... צריך לעבוד את ה' בשמחה, אם זה מצווה - צריך לשמוח! "וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב" הקב"ה נותן לך הזדמנות למחוק את העוונות! אז אתה צריך לשמוח.
הבעל שם טוב הקדוש הזדמן לעיירה לפני כניסת יום הכיפורים. שאל: "מי בעל התפילה"? מי עובר לפני העמוד ביום הקדוש?
אמרו לו ה"מרא דאתרא" אדון המקום, הרב... הוא עובר. הוא בעל התפילה.
- 'תגידו לי איך הוא מתפלל? אני רוצה לדעת'.
אומרו לו: את כל הוידויים וה: 'על חטא שחטאנו לפניך ועל חטא שחטאנו לפניך' הוא לא אומר ככה, הוא אומר את זה בשירה! 'ועל... חטא... שחטאנו... לפיך...' - בניגוני שמחה...!
הבעל שם טוב ביקש שיקראו לו את הרב. שאל אותו: 'מה פשר הדבר? צריך להגיד את זה בצער ויגון! 'על חטא שחטאנו'... ולא בשמחה!'
אמר לו הרב: 'עבד של מלך התפקיד שלו לגרוף ולנקות את חדר המלך מכל הטינופת והשופכין והכל, להכין את החדר שיהיה נקי ויפה והוא אוהב את המלך, אז הוא שמח מאוד בעת מלאכתו על כך שזכה לעשות את עבודתו! בשעה שהוא גורף ומנקה – הוא שר! למה? אני עובד את המלך! אני מכין לו את החדר הוא ישמח! תיכף הכל יהיה נקי...
אומר: 'גם אני - מנקה את חדר, חדרי הלב, הלב מטונף מלא עוונות! תאוות! קלקולים! ועכשיו אני עומד לפני המלך - מנקה אותו! אני שמח! שאני מנקה את זה לכבוד המלך!'
הבעל שם טוב התפעל מהתשובה ואמר לו: "יְהִי חֶלְקֵי עִמְּךָ!".
הבעש"ט איי איי איי... מודה לו על הרעיון הזה, רעיון נפלא! אדם שמנקה את הלב שלו והטינופת ויישאר נקי - והקב"ה ישמח: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" זאת אומרת יוכל הקב"ה לחזור ולהשרות שכינתו בכל הלב הזה. קודם היה מטונף אי אפשר... עכשיו הוא מנקה אותו אז הוא שמח.
עוד דבר: אין להסתכל על העבר!
יש אנשים שלא מאמינים שהתשובה שלהם תתקבל בגלל שהם יודעים מה עשו בעבר - אין להסתכל על העבר! זה עצת היצר! אם כן זה רק בשביל מחילת עוונות, לזכור תמיד לא לחזור ושיהיה מחילה גמורה, אבל לא להתבונן להיכנס דיכאון וזה...
המשגיח הגאון רבי דן סגל שליט"א אומר על הפסוק: "וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" ככה המלאך אומר ללוט, בשעה שהוא בורח מסדום ועמורה שעומדים להישרף, אומר לו: "כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְהִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ" גם מן החטאים ולשוב בתשובה שלימה "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ"! - אל תביט על העבר, אלא תעשה תשובה מהיום ולהבא, אם תביט - תהיה נציב מלח! "אַל תַּבִּיט".
אדם צריך להסתכל קדימה כתינוק שנולד, אני נולדתי מחדש - יוצא לדרך, אין לי עבר, שינו לך את הזהות, אתה אדם חדש לגמרי "כתינוק שנולד" זו ההגדרה.
וכך יש לפרש את הפסוק: "וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" כשאתה הולך לדרך חדשה - את הישן - תוציאו. לא לזכור את הישן, להתחיל עם החדש.
בחור אחד הגיע אל המשגיח רבי נתן וואכטפויגל זצ"ל ופנה אליו...
אמר לו: 'תשמע! אל תחשוב על העבר'.
הגיע יום הכיפורים שאל עוד פעם: 'מה לעשות?'
אמר לו: 'תאמר וידוי, אל תחשוב הרבה, תאמר את הנוסח ואל תתעכב'.
יש כמה בעיות: אם אדם מתעכב וזוכר את העבר באמת (1) - זה לא טוב. דבר שני (2): יצר - הרע יכול לבלב אותו לייאש אותו. דבר שלישי (3): אדם צריך לדעת הוא עלול להיזכר בכמה עבירות שהוא התענג בהם עוד תוך כדי הוידוי. תקרא את הנוסח ואל תתעכב, אין "לחפור" עמוק מדי, מה שאומרים זה כבר מספיק!
ומה שאמרו בספרים שצריך להתמלא יגון וצער על העבר - זה התאים לדורות עברו הוא אמר, אמנם בדור חלש ויתום כמו שלנו - תביט רק קדימה! קדימה אל תסתכל על העבר אלא תחזור בתשובה מתוך שמחה.
החוזה מלובלין זצ"ל בביאור הכתוב "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" אומר: אין המכוון שיחשוב בכל עת תמיד בחטאיו, לפי הפסוק המשמעות "וְחַטָּאתִי" ככה אמר דוד המלך: "וְחַטָּאתִי לנֶגְדִּי תָמִיד" כאילו החטאים שלו מולו כל הזמן לזכור מה הוא עשה, בשביל להתחרט לא לחזור וכו',
אומר החוזה מלובלין: זה לא הפירוש! לא הפירוש, כי זה מביא את האדם לעצבות והוא לא יוכל לעבוד את ה' יתברך עבודה מעולה ולא יוכל לעבוד את ה' בשמחה כתוב: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה". אלא מה הכוונה? מזמן לזמן, לא להסיח דעת שהיה חטאים, אבל רק מזמן לזמן ויעשה עליהם תשובה.
האדמו"ר מסאטמאר רבינו יואל זצ"ל: הביא ראיה לדבריו של החוזה מלובלין; הוא אומר רש"י מפרש בפרשת תצוה ש: "תמיד" הכוונה לדבר הבא מזמן לזמן. על פי זה לפרש את הכתוב "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" שלא לזכור תמיד הפירוש תמיד כי זה גורם רעה לנפשו אלא לחשוב מזמן לזמן.
יש לנו בבוקר - קורבן התמיד, יש לנו בין הערביים - קורבן התמיד. איך קוראים לו קורבן התמיד, הוא לא תמיד! פעמיים ביום, אז רואים "שתמיד" זה מזמן לזמן. אז "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" זה לא תמיד, זה מזמן לזמן. וזה בשביל שאדם יגנה את מה שעשה במחשבתו ויתחרט. כך צריך שאדם יתבונן מידי פעם כדי שלא חלילה לאותם מעשים מגונים.
מסיבה זו לא נצטוינו את מחיית עמלק כל יום. התורה מצווה פעם בשנה, מצווה דאורייתא פעם בשנה, למה? כי מזה אנחנו גם זוכרים מה גרם שיבוא עמלק.
נעמיד יסוד חשוב בדרכי התשובה.
הדרך לעשיות תשובה כראוי היא כמובן - זהו החלטה אמיצה: "אני משתנה" נגמר.
אבל יש אנשים שיהיה קשה להם והם עושים את זה בצעדים, לא כל אחד מסוגל לעשות תשובה מהודרת לחתוך בבת אחת, בהרבה מקרים זה טוב מאוד, כי אם הוא מדשדש יותר מידי - יכול להיות שהוא ייתקע בדרך... וגם הוא לא גמר בדיוק עם דעתו... הוא עוד עלול לִסּוֹג. לכן צריך להשתדל כך ואם לא - בצעדים מדודים אבל לא יורדים בחזרה.
ככה אמרו חכמים: כשאדם עולה בסולם, כל זמן שהוא עולה ששלב אחר שלב אפילו לאט, זה בסדר רואים שהוא עובד הוא עולה. אבל אם הוא תקוע שמה באיזשהו שלב - זה לא טוב, צריך להיות עולה מטפס "בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בֵּית אֵל".
ועכשיו יש דבר שיפקח אותנו קצת.
הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל נהג לומר הפסוק בישעיה (מב, כ) אומר: "רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע" ביאור הענין הוא כך: אנו סבורים שכדי לא לשמוע צריך להיות חירש וכדי לא לראות יש להיות סומא, אבל הנביא אומר לנו ההפך יכול להיות, דווקא מתוך הרבה שאתה רואה - אתה לא רואה מאומה ודווקא השומע ששמוע הרבה - לא יִשְׁמָע דבר.
איך יכול להיות? דוגמא:
אדם יש לו שמיעה דווקא טובה מאוד, אבל אם הוא עומד בחתונה איפה שיש שם תזמורת ליד תופים וליד הרמקולים וליד בום בם בום במבם בום... ומישהו בא לדבר אתו - הוא שומע אותו? הוא לא שומע, הוא אומר אני לא שומע אותך אני לא שומע אותך... מה אתה לא שומע? הנה אתה שומע את התזמורת אתה שומע הכל כן, אבל מריבוי שמיעה אני כבר לא שומע. אז יכול להיות שבן אדם "פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע"
אותו דבר בראייה - רואה יותר מידי בסוף לא יודע מה ראה! איך אומרים: 'מרוב עצים לא רואים את היער'.
זה נכון גם לאלה ששומעים כל מיני רבנים... שומעים זה וזה... מתבלבלים וכבר לא יודעים מה הדרך מזה ומה זה... יכולים להתהפך בין רגע, בין רגע. לא יאומן. {יש לי דוגמאות אולי אני אגיד אותם בשיעור בוקר} אבל זה לא יאומן, אנשים שומעים יותר מידי כבר לא יודעים במה לבחור כן מה לא מה לא?
אומר הנביא: "רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע" אז לכן, אדם צריך להיות ממוקד, לדעת באיזה דרך הולכים, עם איזה רב הולכים ומתקדמים אתו קדימה, עד שמגיעים לאן שצריך.
אבל, תדלג פה ואתה רוצה לשמוע פה ופה... אתה תחריב את כל מה שיש לך וככה קורה לרבים לצערנו הרב.
כשאדם בא לחזור בתשובה , מה עושה יצר הרע?
דוחף לו: "תשמע גם את זה תשמע גם את זה... נהיה מבולבל זה אמר ככה וזה אמר ככה... אז למה הוא אמר ככה... אז למה הוא לא אמר ככה... אז ההוא סותר את ההוא אז ההוא אמר לו ככה... וכבר לא יודע מה לעשות! לעשות ככה לא לעשות ככה... זה הבעיה, אדם צריך לבחור לו מי שיודע להחזיר בתשובה, מי שיש לו רקורד של חזרה בתשובה, מי שיכול להדריך, לא לחפש כל מיני ליצנים חדשים שקמים כל יום ומתחילים להדריך את הקהל כשהם בעצמם לא מקיימים מה שהם אומרים.
אדם צריך להיות עם שכל טיפה עם שכל, למי הולכים, הולכים לבית חולים מי מבקשים סטז'ר שיתאמן עליך בניתוח?! או ממוחה לניתוחים כבר ארבעים (40) ארבעים וחמש (45) שנה מנתח לבבות ומביא אותם להיות בריאים, מה לוקחים? אז זה הדבר.
הגאון רבי שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל ביאר את יסוד זה בדרך משל: אדם נושא ממקום למקום מטען כבד, באמצע הדרך התעייף. מה עשה? אמר: מפה עד לעמוד הזה יוכל להתקדם, אח"כ אמר מהעמוד הזה עד לדירה שמה אני יכול להתקדם ועם התחבולה הזאת הוא יכול להגיע בסוף לאן שהוא רוצה. אבל אם הוא יתייאש ויגיד: "אוי! כמה יש לי עוד ללכת"... הוא לא יגיע"
ככה הדרך "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" אדם עולה עולה עולה "עַד"... אבל צריך לראות את ה - "עַד", להחליט שאני רואה את ה: "עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" וכל פסיעה ופסיעה מקדמת אותנו, כי אנחנו כבר על הדרך של הטוב. פנינו כבר מאיפה שתעינו ועכשיו אנחנו כבר דרך לטוב.
החזון איש בזקנותו היה לו קשה ללכת ובית הכנסת היה בגבעה והיה לו קשה ללכת. והוא פספס אף פעם את קריאת התורה. אז הוא היה צריך ללכת
ושאלו אותו: 'איך אתה מצליח לעלות בגבעה?'
הוא אומר: 'כל פעם הייתי בודק האם יש לי כח לעוד פסיעה או לא... והייתי אומר: 'לפסיעה אחת יש לי!' הייתי פוסע עוצר. יש לי כח לעוד אחד?... וככה הייתי מגיע. פסיעה ועוד פסיעה.'
אותו דבר אלה שעולים מטפסי הרים נגיד, איך הם עושים? תוקעים וזה... אח"כ תנועה אחת ועולים צעד אחד ועוד פעם תוקעים... צריך לנוח קצת - תנוח, אבל מה אתה צריך כל פעם לעשות רק פסיעה, אם תסתכל עד למעלה - אתה יכול גם ליפול, אתה צריך לראות שיש לך כח לעוד פסיעה. כל דבר שאתם מוסיפים בעבודת ה' - זה עוד פסיעה וזה מקדם אותך עד ה' אלוקיך, כל דבר מקדם אותך, אל תזלזל בשום דבר, אל תחשוב זה כלום... אין! כל דבר. זה בתנאי שאתה על דרך טוב ואם אתה כבר בדרך טוב - כל פסיעה. תכף אני אגיד לכם דברים שאתם צריכים לרקוד.
עוד דבר צריך לזכור:
אדם שנכנס לביצה ונתקע והתחרט כי הוא הולך ושוקע ועכשיו הוא רוצה לצאת החוצה - אז הוא צריך להסתובב לכיוון הנכון ומתחיל לצאת, אתה לא יכול להתלונן שאתה עדיין בביצה, ברור כמה שנכנסת צריך לצאת, אבל עכשיו בכיוון ליציאה ואתה צריך לשמוח שאתה כבר לא תשקע אלא תצא, אפילו אם אתה מרגיש לא הכי נקי אבל אתה בדרך החוצה זה בסדר, אתה בסדר גמור בסדר תמשיך.
כל דבר קטן כל חיזוק - מועילים.
עוד דבר צריך לדעת:
האר"י הקדוש (מביא החיד"א בספרו דבש לפי) ראשי תיבות: "תשובה" איך עושים תשובה? אמר האר"י הקדוש: תשובה זה - ת'ענית - ש'ק - ו'אפר - ב'כיה - ה'ספד. אתה צריך להתענות ללבוש שק ולשים עליך אפר ולבכות ולהספיד.
אומר החיד"א: דבריו חיים וקיימים! אבל - בדור החלש הזה עוד בזמנו אין אדם יכול לקיים תשובה כזו! ולא כל המוחות מסוגלים לעמוד בעבודה כזאת, תעניות ושק וזה וזה... אז לפחות להיזהר בדברים האלה, בראשי תיבות "תשובה" ת'ורה - במקום תענית. ש'בת - במקום שק. ישמח שבת זה עונג אוכלים שותים זה... במקום שק. ו'ידוי - זה לא בעיה - וידוי. ב'ושה - בטח עשית דברים לא יפים... וה'כנעה - להיכנע לפני ה' אני חוזר בתשובה וזהו. זה כל אחד יכול לעשות. תורה - שבת - וידוי - בושה - והכנעה.
בספר "משחת שמן" הביא מדברי הגאון הרב חיד"א: עבודת התשובה זה לא רק "סור מרע" [לא זה לעשות וזה אסור וזה וזה לא רק זה] אלא צריכים להתחזק ב: "עשה טוב" לא רק "סור מרע" אלא "ואז זה נותן לאדם שמחה כי הוא הוא מרגיש שעושה בדברים חיוביים.
והדברים האלה מפורשים במסכת עבודה זרה (דף יח): "דרש רבי שמעון בן פזי: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים". מה הכוונה? מה זה עצת רשעים? – לטרטיות - לתאטרונים ולקרקסיאות - לקרקס, של עובדי כוכבים "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ" לא הלך לאן לא הלך? בעצת הרשעים, לתאטרון לקרקס...
מה זה "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד"? - שלא עמד בקנגיון. מזה בקנגיון? מי יודע? מאה (100) שקלים... בקנגיון - מאה שקלים...
קנגיון זה ציד, תחרות של ציד, כל מיני תחרויות כאלה, או "מלחמת שברים" או דברים כאלה. "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים" לתאטרון ולקרקס, "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד" הוא עומד להסתכל "יו! תראה... יפפהבהבה... ! "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" - שלא ישב בתחבולות. שמא יאמר אדם "הואיל ולא הלכתי לתאטרון ולקרקס לא הייתי בקנגיון, אז אתה יודע מה... מה אני אעשה - אלך לישון... לא... מה המשך הפסוק? "וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" זה לא מספיק סור מרע - "אני לא הולך למקומות שליליים זה לא מספיק, צריך גם "עשה טוב"! מזה אתה הולך לישון, אתה הולך למות? אדם ישן הוא מת, מה באת למות?! באת לחיות "וָחַי בָּהֶם", "ובְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה"
אז זאת אומרת צריך שאדם לא רק יסתלק מהרע אלא ירבה לעשות טוב. בעיקר התשובה שלנו ב - "עשה טוב" כי אדם קונה את המעלות שלו בעשיית הטוב.
עוד יסוד יש בגמרא (בעבודה זרה יט'): "שמא יאמר אדם נצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה" אלך ואתגרה בשינה?
אומר "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" ואין טוב אלא תורה.
הנה הוראה - רבותינו הקדושים אומרים בדרכי התשובה על חטא הלשון. לא מספיק להימנע מדיבורים אסורים אלא חובה לדבר גם דיבורים טובים - דיבורי תורה.
עוד נקודה חשובה בתשובה: רבינו יונה הקדוש אומר: השב בתשובה צריך להחשיב עצמו בריאה חדשה כקטן שנולד. זה יעניק לו דחיפה להתעלות ולא יהיה שקוע בעבירה ובטומאה.
ואני אגיד לכם מה הוא אמר: יסוד התשובה לחסיד רבינו יונה, [אני לא אקרא את הכל אבל אני אדלג קצת] אומר רבינו יונה: "שָׁלַח לָנוּ הקב"ה בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים ובְיַד יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא כָּךְ: נְאוּם ה' אֱלֹהִים, שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל פִּשְׁעֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֹן. הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם ועֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה - וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל... לא חבל? למה תמותו ותלכו לגיהנם?! לא חבל? מה אתם צריכים לעשות?
מָה אַתֶּם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת: "תַּשְׁלִיכוֹ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל הַפְּשָׁעִים שֶׁפְּשַׁעְתֶּם ותַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה. "אָדָם אֲשֶׁר פָּשַׁע וְחָטָא וּבָא לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וּלְהִכָּנֵס בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה אוֹמֵר רַבֵּנוּ יוֹנָה: אֲנִי אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ" שמע לי, לך בדרך הזו ואתה מסודר,
"בַּיּוֹם הַהוּא" באותו יום שהוא עושה תשובה, ישליך כל פשעיו אשר עשה, יעשה עצמו כאלו בו ביום נולד ואין בידו לא זכות ולא חובה, זה היום תחילת מעשיו! הַיּוֹם יְפַלֵּס אָרְחוֹתָיו שֶׁלֹּא יַטּוּ מֵעֶגְלוֹתָיו מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב ודֶרֶךְ זוֹ תְּבִיאֶנּוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי הוּא יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּמַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו כֹּבֶד הָעֲווֹנוֹת וְעוֹצֵם הַחֲטָאִים אֲשֶׁר עָשָׂה. וְלֹא יַבְהִילוּהוּ רַעֲיוֹנוֹ וְלֹא יְנִיחוּהוּ לָשׁוּב כִּי יִבּוּשׁ מֵחֲטָאָיו". אל תתעמק בעבר, תתקדם קדימה כמו תינוק שנולד.
"כִּי הוּא עָלוּל לַחֲשֹׁב אֵיךְ אוּכַל לְהָעֵז פָּנַי וְלָשׁוּב... וַאֲנִי חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי, עָבַרְתִּי וְשָׁנִיתִי וּשְׁלָשָׁתִי עַד אֵין סְפוּרוֹת ואֵיךְ אָבוֹא עוֹד לְפָנָיו, לִפְנֵי הקב"ה כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא, כִּי בֹּשְׁתִּי לַעֲמֹד לְפָנָיו ואַף אֵיךְ אֶרְמֹס חֲצֵרָיו... וְאֵיךְ אֶשְׁמֹר חֻקָּיו... אַל יַחֲשֹׁב כֵּן - כִּי הַמֵּסִית יוֹשֵׁב כִּזְבוּב [זה שהסתובב פה...] הַמֵּסִית יוֹשֵׁב כִּזְבוּב בְּמִפְתְּחֵי הַלֵּב, מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם, צוֹפֶה וּמַבִּיט לְהַכְשִׁילוֹ וּמֵשִׂים לִבּוֹ לְעֵצָה הָרָעָה הַזֹּאת שֶׁאָדָם יִתְיָאֵשׁ. אֶלָּא רַק יַחֲשֹׁב שֶׁמִּדַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ יָדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.
לָכֵן טוֹב לוֹ לְהַשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַפְּשָׁעִים וְלַעֲשׂוֹת לוֹ לֵב חָדָשׁ וכֹה יַעֲשֶׂה בְּיוֹם טַהֲרָתוֹ בְּהִתְנַדְּבוֹ רוּחוֹ אוֹתוֹ לִהְיוֹת עֶבֶד לַבּוֹרֵא יַפִּיל תְּחִנָּתוֹ לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ וְיֹאמַר כָּךְ: אָנָּא הַשֵּׁם חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַתָּה נְשָׂאֲנִי לִבִּי ונָדְבָה אוֹתִי רוּחִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב טוֹב וְשָׁלֵם, בְּכָל לִבִּי וְנַפְשִׁי וּמְאֹדִי ולִהְיוֹת מוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלַי כָּל פְּשָׁעַי וְלַעֲשׂוֹת לִי לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלִהְיוֹת זָרִיז וְזָהִיר בְּיִרְאָתֶךָ. וְאַתָּה ה' אֱלֹהַי הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה וּמְסַיֵּעַ לַבָּאִים לִטַּהֵר - פְּתַח יָדְךָ וְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וסַיְּיעֵנִי לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאָתֶךָ ועָזְרֵנִי נֶגֶד הַשָּׂטָן הַנִּלְחָם בִּי בְּתַחְבּוּלָה! ומְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי לְבִלְתִּי יִמְשׁוֹל בִּי.
וְהַרְחִיקֵהוּ מֵרְמַ"ח אֵיבָרִים שֶׁבִּי ותַשְׁלִיכֵהוּ בִּמְצוּלוֹת יָם ותִגְעַר בּוֹ לְבִלְתִּי יַעֲמֹד עַל יְמִינִי לְשִׂטְנִי. וְעָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר אֵלֵךְ בְּחֻקֶּיךָ והֲסִירוֹתָ לֵב הָאֶבֶן מִקִּרְבִּי ונָתַתָּ לִי לֵב בָּשָׂר. אָנָּא ה' אֱלֹהַי, שְׁמַע אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי ואַל יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתִי וּתְשׁוּבָתִי. וְיִהְיֶה לִפְנֵי כיִסֵּא כְבוֹדֶךָ מְלִיצֵי ישֶׁר לְהָלִיץ בַּעֲדִי לְהִיכָּנֵס תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ. וְאִם בַּחֲטָאַי הָרַב וְעָצוּם אֵין לִי מֵלִיץ ישֶׁר, [בגלל שיש לי הרבה עוונות לא יהיה מליץ יושר] חֲתֹר לִי אַתָּה מִתַּחַת כִּיסֵא כְבוֹדֶךָ וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי וְלֹא אָשׁוּב רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. ותמיד רגיל בתפלה זו.
הרב שליט"א: אני אומר אותה כל יום ב: 'שומע תפילה' להגיד את זה, חוץ משל החיד"א גם את זה בסידור שלו. "ביסוד התשובה" זה נקרא. ותמיד ירגיל את זה בתפלה.
אין לנו להתייאש כי אם הקב"ה קיבל את מנשה בתשובה ואת אחאב בתשובה, הרשעים הכי גדולים שעמדו בעם ישראל - מי לא יכול לעשות תשובה?! כמה שתעשה ועשית - כלום כשאתה חוזק בתשובה, כלום! דף חדש רק תתייצב על דרך טוב.
וזה הדרך אשר ילך בה אומר רבינו יונה וזה המעשה אשר יעשה להרגיל עצמו להישמר מכל חטא.
אז הוא נותן עכשיו עצה! איך נעשה? ברגע שהוא חוזר בתשובה, הוא אומר לחודש או שנה תתנהג ככה הוא אמר: להתוודות לפני כל ארוחה ובערב ולפני שאתה הולך לישון, למה זה יעזור לך. במה זה יעזור לך? איך אני אעשה את הרעה הזאת שאני מתוודה ואח"כ אני לא מקיים... אז אם אתה מקדים וידוי - זה שומר עליך, "רק עכשיו ביקשת סליחה, רק עכשיו אמרת שאתה מתחרט, אז איך יכול להיות שאתה... ואז תבוא ארוחה הבאה ובין ארוחה לארוחה אתה לא תעשה עבירות! ועד שאתה הולך לישון... וכך אתה תשמור על עצמך במשך חודש ימים אז שתרגיש שאתה יקרא שמים, זהו התרחקת מהעבירות, יש אחד צריך יותר... ימשיך ככה וככה יוכל להתגבר על יצרו ולא יוכל לפתות אותו!
ואם אתם חלש - הוא לא יכול לסבול עינויים ותעניות... יש פתרון: תמשוך עצמך מן התאוות, לא אל תאכל בכלל. נגיד: אתה אוהב מרק מיוחד סלט מיוחד, בשר... תשאיר תמיד בצלחת, תשבור את התאווה קצת, אל תאכל עד הסוף, אל תגרד את הכל, תשאיר "אֱכֹל וְהוֹתֵר" וזה כפרה! זה נחשב תענית! כי אתה כובש את התאווה שלך בשביל הקב"ה. והתגבר על היצר שאומר עוד עוד עוד... זה עצה אחת אם אדם חלש בזה. כדאי לנו מה שאסרה התורה, תאכל תהיה בריא תהיה חזק אבל תמשוך את היד מתאוות.
בעניין תורה: אם היית רגיל ללמוד דף אחד (1) - תלמד שניים (2), רגיל ללמוד פרק אחד - שניים. אם את גברת היית קוראת תהילים חמש (5) פרקים/ מזמורים - תקראי עשר (10), או תוסיפי אחד אם את לא יכולה. אבל ככה אדם מראה שהוא מתקדם. זה נחשב ייסורים של אהבה.
עכשיו מה קורה: נגיד שלוש (3) סעודות בשבת, זה קשה לאדם לפעמים שלוש סעודות, שתיים נגיד הוא עוד יכול, שלישי אנשים תמיד מתחמקים תירוצים, לא צריך לאכול שלוש, יתאמץ והמאמץ הזה נחשב בשמים מאוד מאוד. עכשיו מה קורה: יש בעיה, אנשים מתלוצצים על אחד שחזר בתשובה ומלגלגים עליו ואומרים לו כל מיני מילים וכאלה... והבן אדם מתייאש מפחד ומתבייש, אז אסור להתבייש! אסור להתבייש מה עושים?
תקשיבו טוב!
"באהבתה תשגה תמיד" תמיד תחשוב את האהבה שאתה צריך לאהוב את הבורא צריך "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" וכו'.
אז אדם צריך לדעת, רבי אלעזר בן פדת, היה יושב בצד שוק תחתון של ציפורי והיה עוסק בתורה והסדין שלו מוטל בצד השוק העליון, כולם ראו אותו כמו פתי, אבל לא מעניין אותו הוא אוהב את ה' ומה אכפת לו, מה אכפת לו מה שהעולם אומר... מה אכפת לו בכלל.
אותו דבר, אדם צריך לדעת אם הוא הולך למקום ואנשים שמה ילגלגו עליו - לא יתחשב בהם. נגיד הלכת להתארח, בבית שאתה מתארח הם רגילים לאכול רק שתי סעודות בשבת ואתה רגיל שלוש כמו שצריך, לא יתבייש לבקש "אם אפשר להביא פת ומשהו לאכול סעודה שלישית" לא להתבייש. לקיים את המצוות בכל מקום בכל זמן.
ועכשיו תקשיבו!
ואם אדם נפטר בחצי ימיו - מה הקב"ה נותן שכר של שבעים (70) שנה! חזר בתשובה, נפטר בן עשרים - מקבל שכר של שבעים שנה, איך זה? אומר פה רבינו יונה: משה פרנס את ישראל – ארבעים (40) שנה במדבר בתנאים קשים. שמואל הנביא פרנס את ישראל – עשר (10) שנים. ושקל אותם הכתוב ביחד: "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכֹהֲנָיו שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ" זאת אומרת רואים שמה: שקולים! זה ארבעים שנה וזה עשר שנים, כל שעושים לשם שמים במאה אחוז (100%) אפילו לא הספיק הרבה - מחשיב הקב"ה. שמואל חי חמישים ושתיים (52) שנה, משה רבינו חי מאה עשרים (120) שנה,
אז שמואל הנביא אומר: 'אם אני הייתי חי יותר - הייתי מקיים כמו שהייתי - הייתי ממשיך, מי מנע ממני? קוצר השנים לא אני עשיתי את זה.!'
משל למלך ששכר פועלים, בסוף היום באו לקבל שכר, אבל לאחד העבדים אמר לו: "בא תלווה אותי נטייל בפרדסים בגינות"...
בסוף היום אמר למלך: "אני גם רוצה שכר"...
כל הפועלים אומרים "היי, אתה טיילת ואתה רוצה שכר, אנחנו עבדנו כל היום!"
אומר: 'אני לא אשם, המלך ביקש ממני שאני אצטרף אם לא גם אני הייתי עובד, אבל אם הוא נתן לי כזה תפקיד ללוות אותו אני מגיע לי שכר גם כן מה שאתם עשיתם.'
זאת אומרת הקב"ה נתן לאדם תפקיד בחיים לעשות כך וכך, בינתיים התפקיד הזה מנע ממנו דברים אחרים שאחרים עושים.
אז הם אומרים: הי... 'אנחנו השקענו כך וכך בלימוד התורה ועשינו ככה ימים ולילות'. בלבלבלבל... אומר להם: אני לא אשם "וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ" לכל אחד הקב"ה נותן לו תפקיד בעולמו ואם הוא עשה אותו כמו שה' ביקש - מגיע לו שכר על הכל, ככה הקב"ה משלם אומר רבינו יונה.
אז זאת אומרת האדם לא יתייאש כי הנביא יחזקאל גם מבטיח: אם חוזרים בתשובה לא ייזכרו הפשעים "והָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכָּל חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְשָׁמַר אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת" ועשה משפט וצדקה – "חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת"! כל פשעיו אשר עשה לא ייזכרו לו! בצדקתו אשר עשה יחיה!
נו, יש לכם הבטחה יותר טובה מזאת? כל מה שצריך בסך הכל בסה"כ... להחליט שרוצים לעשות תשובה ובאמת.
עכשיו נאמר לכם מתי עושים תשובה, אז קיבלנו ע"ז גם תשובה.
במסכת שבת (קנג) כתוב: "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מיתָתָךְ" למה? - "ישוב היום שמא ימות למחר". אדם חושב: 'שהוא יחיה שנים רבות!' - מי אמר?! אתם כמה מתו היום שלא חשבו שהם ימותו? אתם יודעים כמה מתו אתמול? הם לא חשבו שהם ימותו כל יום מתים... תשאלו בחברא קדישא כל יום קוברים מתים, הם חשבו שימותו? - לא.
אז אף אחד לא יודע מה יהיה עתו, אז צריך לשוב בתשובה "יום לפני" מתי יום לפני? היום, היום!
אבל מה חידשו לנו פה? מה חידשו לנו? החידוש הוא פה, איך אדם חוזר בתשובה יום לפני המוות? אם הוא יודע שמחר הוא מת? אז הוא משתדל ביום האחרון לעשות את המקסימום של זכויות - אם זה יש לו כסף, להגיד תחלקו לצדקה לזה וזה ולזה. אם יש לו אפשרות ללמוד אז הוא רוצה ללמוד עוד כמה דברים כי כל מילה זה תרי"ג מצוות. ואם יש לו עוד דברים שהוא צריך לבקש חרטה ומחילה והכל משום שהוא חטא לו וזה... צריך לבקש מהר, בקיצור צריך לנקות את השולחן מהר כמו שאומרים לפני שאתה הולך ולהוסיף כמה שיותר זכויות!
אבל זה אדם לא עושה כל יום למה? הוא לא חושב שהוא ימות היום, אז מה הוא ממהר לחלק הרבה כסף והוא מתחיל לבקש מכולם סליחה ומחילה וכפרה זה וזה... זה מה שמחדשת לנו הגמרא, שבעצם "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מיתָתָךְ" אבל כמו יום מיתתך, כאילו מחר אתה כבר מת... ואתה צריך ממש לגמור את הכל לסדר את הכל שהכל יהיה בסדר.
וצריך גם לעקור את כל השורשים שגרמו להיות חוטאים, אתם יודעים מה השורשים? המידות הרעות, כיוון שלאדם יש מידות רעות אז גם אם אתה כורת עץ "עץ אשרה" אבל אתה צריך לשרש אחריה, לשרש אחרי עבודה זרה לעקור גם את השורשים כי אם לא זה יצמיח עוד פעם. אתם מורידים יבלית בגינה - עוד פעם צומח, אם אתה לא משרש מסיר את השורשים - אז השורשים יצמיחו.
מה השורשים לעוונות? מידות רעות, הקנאה התאווה הכבוד כל מיני מידות רעות, הם גורמות אז צריך לשרש לעקור מהשורש! [אבל זה שיעורים בפני עצמם, ניתן סדרה שלמה על מידות וכו'[
נסיים במה שאמר הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל הרב של אנטדוורפן ת"ח עצום, הוא אומר: ב: 'שמונה עשרה' אנחנו אומרים את הלשון "שלימה" – שלוש פעמים מי יודע אנחנו אומרים?
בקהל: "רפואה שלמה"
הרב: רפואה שלימה נכון,
בקהל: ברכה שלימה
הרב: איפה כתוב ברכה שלימה? לא כתוב ברכה ש...
אמרתם רפואה שלימה, איפה עוד?
אתם אומרים גם "תשובה שלימה, רפואה שלימה וגאולה שלימה" יופי עליתם על השלוש (3). מה זה שלימה?
הוא אומר "רפואה שלמה" פירושו - שלא ישוב החולי עוד! שהרפואה תהיה שלימה וגמרנו אין יותר חולי. מה זה "גאולה שלימה"? שלא נהיה בגלות יותר אף פעם! שהגאולה תהיה שלימה. ומה זה תשובה "שלימה"? שלא נחזור לחטאים אף פעם! אז זה שלימה, אז צריך שהתשובה תהיה שלימה, שלימה פירושו לא חוזרים יותר לחטאים.
וכך כתב הרמב"ם "בהלכות תשובה": "ומה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו... ולא יעשהו עוד...! ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם".
אני רוצה להגיד לכם מעשה מהרב חיים קרייזווירט זצ"ל, שהוא סיפר בעצמו: הוא היה נער בישיבה ובזמנם לא היה כמו היום ישיבות מסודרות, שיש לינה ושיש ארוחות מסודרות והכל, פעם היה ישיבה באים רק ללמוד, יש ספסלים מעץ שולחנות מעץ פשוטים, זהו וספרים. זהו. איפה אוכלים איפה שותים איפה ישנים - זה נקרא: 'ימים' ימים... ימים – יום אחד אצל משפחת זה ויום אחד אצל משפחת זה ויום אחד אין משפחה בכלל. אז לא אוכלים ולא שותים וישנים על הספסל.
והוא שמו אותו אצל משפחה במרחק ארבע קילומטר מישיבה, הוא היה צריך ללכת ארבע קילומטר הלוך וחזור זהו, כמה? שבע שנים! ואיפה הוא היה ישן? בחנות ירקות, נתנו לו לישון בלילה בתוך חנות ירקות, שבע שנים הוא לומד.
הוא מספר: לפני שהתחיל הזמן היה "בין הזמנים" חופש ואז הגיע הזמן לחזור עוד פעם לישיבה. הגיע תלמיד חדש, התלמיד החדש היה קשה ראייה ואז הוא שאל תגיד לי איפה אוכלים? איפה ישנים? אז הוא אמר לו: אתה תישן בעזרה על מזרון כי זה מה שנתנו לו, לרב קרייזווירט אחרי שבע שנים ואתה תישן פה אצל המשפחה ממול שזה גם נתנו לרבי חיים קרייזווירט אחרי שבע שנים. אז הוא וויתר וויתר נתן לו את "התפנוקים" האלה, ללכת ככה מהרחוב ככה מהצד השני לפה ולישון על מזרון בעזרה פשששש. בית מלון זה... ומה יקרה עם רבי חיים? הוא מתחיל מחדש שיחפשו לו עכשיו, דירה באיזשהו מקום ומקום לישון...
פרצה המלחמה, מלחמת העולם השניה הגרמנים יימח שמם וזכרם, חדרו לישיבה, נעלו את הדלתות ונכנסו לעזרה והתחילו להקריא שמות, כל שם שהם קראו אמרו לו להתייצב מול החלון, ירו בו ודחפו אותו למטה. כשהגיעו לשם – חיים קרייזווירט! תעמוד מול החלון! עכשיו כל אחד רואה בהוצאה להורג של השני כן? הוא עומד מול החלון,
הוא פונה לקב"ה ואומר לו: "ריבונו של עולם תזכור את הוויתור שלי שוויתרתי לבחור שיישן פה בעזרה במזרון".
פתאום הגרמני מסתכל עליו ואומר לו: מצאת חן בעיניי, אני אירה כדור כאילו פגעתי בך, אתה תעשה את עצמך מת, תזרוק את עצמך על הגופות למטה אל תזוז עד שכולם ילכו ואז תברח. באותו יום הם הרגו שלוש מאות בחורים והיחידי שנשאר בחיים זה רבי חיים קרייזווירט.
מי שמוותר - מוותרים לו בשמים! "כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו - מַעֲבִירִים לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו"
לראש השנה זה חשוב מאוד, שכל אחד ייקח וויתורים וויתורים וויתורים כמה שיותר כדי שייוותרו לו. רחמים רחמים רחמים כדי שירחמו עליו. סליחות סליחות סליחות שיסלחו לו. וכן ע"ז הדרך.
אבלה תשובה היא קלה: כל רגע אפשר לעשות להחליט לזרוק את כל העבר, לא להסתכל עליו יותר, תסתכל קדימה תתייצב על דרך טובה, לדעת שאתה תינוק שנולד מחדש, דף חדש בשמים והקב"ה ממתין שאתה תתקדם לעברו והוא יעזור לך "יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶך" עד שתגיע אליו אחרי מאה עשרים שנה ישר לגן עדן אמן, אמן!!
- - - שאלות ותשובות - - -
- - - מכאן לא מוגה...- - -
[מחיאות כפיים] אמ מה כן תן לו בבקשה לשאול שאלה במקו יש 640 צדיקים 640 צדיקים מדוע קרה האסון השבוע שהגיע מוות ל5000 איפה היו הצדיקים האלה למה לא הצילו למה לא עמדו על מה אתה מדבר במרוקו כן א מדבר על מ שקש במג יש 640 צדיקים שהם גדולי העולם תנאים קדושים למה לא מנעו את השון הדי שהיה השבוע למה זה פ הי איך זה יכול להיות אולי ימנעו שלא יהיה 50,000 אולי הם מנעו שלא יהיה 50,000 ורק 500 או 600 אז אני מסביר אדם צריך לדעת כשיש כשיש גזירות הגזירות הם אחרי כל ההגנות שיש ואחרי כל הסנגוריה ואחרי הכל כשאין בריירה אז לפעמים קורה אמרתי מונעים על ידי זה שיהיו פחות כן ככה אמר החפץ חיים פעם הוא התרים מיתות לבית חולים ביקשו ממנו לבית חולים להתרים כיתות מיתות אז כל אחד מהעשירים טרם זה תרם 50 מיתות זה 20 זה 15 תרמו אחר כך ראו שנכנסו בני ישיבה והוא קיבל אותם באהבה והכל אז מישהו שמה התרגז אמר אנחנו תרמנו לא קיבלנו כזה חיבוק כמו שאומרים כזה גדול ואלה נכנסו אותה כבר מתלהב מהם כל כך וזה כמה הם תרמו מיתות הוא אמר להם הם תרמו שלא צריך מיתות בזכות זה שהם לומדים תורה פחות מיתות צריך בבית חולים זה ההגנה הגדולה שהם עושים כשצריך כבר לתרום מיתות זה סימן שיהיו חולים ויהיו נפטר ויהיה הכל אבל כשלומדים תורה זה מונע אז זה העניין כן כן מה אתה רוצה לשאול תן לו תן לו כבוד הרב אני לא רוצה לגזול הרבה זמן מהציבור קודם כל תודה רבה על בורא עולם שאני שומע את הר 30 שנה יותר אפילו ותודה רבה על העוזרים שנזכה לקיים את השיעור מה שהרב אמר אמן עכשיו א אני רוצה לסגור מעגל לסגור מעגל פשוט אני רוצה להגיע ליליום התן שנזכה פשוט אני השם שלי נאורי חלה ואני לפני לפני שש שנים שבע שנים הייתי בלעד אני הייתי משגיח בבשר בעטרה ודיברתי כאב לי מה שהרב אמר זה כל כך כאב לי וכי הייתי שם ראיתי בדיוק סיפרתי את הסיפור מי שרוצה יראה שם את הסרטון ופרסמו את הסרטון ואני כל כך אמרתי את האמת אבל התביישתי כי למה כי אחרי זה אנשים באו אלי אמרו לי מה ולמה דיברת ולמה זה היו רבנים שחיזקו אותי אמרו לי כל הכבוד אבל האלה שככה קצת החלישו אותי אמרתי בורא עולם אני עשיתי את רצונך ותעזור לי כי הו היה לי שדוחים אז אש אמרו לי אה אתה זה שדיבר בסרטון אה הבנו הבנו קיצור אמרתי באמת אני התחרטתי על זה בהתחלה על שזה אז קודם כל אני מתחרת על זה שאני הפקתי בזה באמת אני ביוטיוב שם שיעלו את זה כמה שיותר אז אני מתחרד כדי שישמעו אותי עכשיו רגע אבל הם לא יודעים מה אתה אמרת אה להגיד כן אני הייתי משגיח בגידים ראות אני אספר את זה בקיצור ופשוט אני עצרתי את הליין עצרתי את הליין שמתי את היד על ה על הכפתור האדום שעוצר את כל המפעל זה עשרות אלפי שקלים למה כי ראיתי גידים קרועים גידים קרועים לא חתו קרוים עולים לשטיפה של ה של בעטרה בירושלים שם וממשיכים ממשיים ממשיים ממשיים ומי שיאכל את זה מה יקרה אסור טר טר טר לגמרי עצרתי את הלין אמרתי לא אכפת לי בו צעקו עלי אמרו לי אם תעשה את זה עוד פעם נפטר אך זה ככ אמר לי הרב של הזה ני אז גם בסרטון לא אמרתי את השם של הרב ברשות הרב בקיצור בסופו של דבר אחרי חודש כבר הייתי בחוץ ברוך השם אני שמח וא זה מה שאמרתי זה מה שאמרתי ובאו אליי אנשים מה ולמה אמרת וזה וזה וזה וזה זה טוב אז אני אמרתי בורא עולם השידוך שלי בטוח יגיע בטוח אין דבר כזה ובאמת קודם כל אני מתחרט על זה אני מודה לבורא עולם שזיכה אותי לבוא לפה לתקן את זה שהרב יעלה את זה כמה שיותר ויעלו את זה זה דבר אחד דבר שני זכייתי להתחתן ברוך השם אשתי נמצאת פה ברוך השם תודה לשם ואני לא רוצה לגזוז מהציבור פשוט כבוד הרב אשתי בצער גדול היא רוצה שהרב יברך אותה רבי דוד ברך כל הרבנים ברכו אבל היא אומרת אני רוצה שהרב ע יברך לילדים קוראים לה חגית אורית בתיק וחביבה ולי נאורי ישראל בן יוסף ורבקה אתה תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום 90 יום רצוף אני אשתדל כן כן אני אומר מה אתה צריך לעשות הנה היא שומעת תקומי איפה היא לא צריך שתקום אני שואל לא כי זה גם על חשבונה גם כלוי לא תגיד הייתי תגיד מה שעתיים איפה אתה רגע והיא צריכה ללמוד חצי שעה כל יום ספר שערי תשובה של רבנו יונה 90 יום רצוף הי שערי תשובה של רבנו יונה ואני מה שאתה רוצה חוץ מתהילים בשניים מקרא ואחת תרגום ש שעתיים רצופות בתענית דיבור 90 יום כולל חגים שבת הכל והיא חצי שעה כן ומה זה יום מהבוקר שקמים עד שהולכים לישון זאת אמרת זה יכול להיות גם בערב כן לא לפספס אבל בעזרת השם השם יזכה א לא אם מפספסים מתחילים מחדש לא אין לי כוח זה אין לך כוח לא לא לא בר השם הרב מברך אותי שאני אזכה לקים את זה ואם תעשו זאת בעזרת השם תזכו לזרע חי וקיים מהרה [מחיאות כפיים] אמן תפרסם שלח לי גם כמה זמן זה אתה רוצה שנראה את הסרטון שלך ש וחצי [מוזיקה] דקות מפה תבינו מפה תבינו מה שהסברתי כל הזמן למה אין לסמוך על עופות ובשר ששוחטים בגלל שאנשים מעבירים לכם טריפות גם בגלל שזה הפסד ממון מה הם יפסידו זה המשגיח שלהם הוא אומר תעצרו אני רואה פה טרף מה אתם ממשיכים מאצלנו אני חייבת להגיד גם תן לו תן לה לדבר תן לה מיקרופון רגע רגע תן לה לדבר היא לא המיקרופון לב המיקרופון שומעים כן כן אני זכיתי ברוך השם לחזור בתשובה השנה הזאת ולהתחזק תודה גם לרב שמחזק אותי בדרך היוטיוב וגם פעם שנייה אני רואה אותך פה בשיעור ונחשפתי לכל התעשיית הבשר ו בלב שלי הרגשתי שזה נכון אז אני מגיעה אני גרה פה באשקלון אני מגיעה דלך לבני ברק לקנות בשר ועוף ומה שצריך ברוך השם ואני חייבת להגיד שחוץ מזה שזה מרגיש נכון רוחנית מאוד טעים הבשר שלך ביחס לבשרים שיש בחוץ א ו הוא לא מזוייף יש לה כשרות פרטית שחיטה שבעצם מתבצעת כמו שצריך בדרכי השם ואני סומכת מאוד על הרב אמנון יצחק ואני קונה את הבשר ממנו ורק ממנו לקחתי על עצמי ברוך השם וזהו אני מאוד מתרגשת אני גם רוצה לשאול שאלה קטנה אפשר כן רציתי לשאול אני הולכת עם טבעות זהב אמנתי שבנטילת ידיים צריך להוריד את הטבעות כי זה חוצץ אבל יש לי נטייה קצת להיות מעופפת ולשכוח דברים כשאני עושה את זה בחוץ ורציתי לדעת אם שימי שלט מולך איפה שהכיור וזה יזכיר ל אז זה אומר שזה חובה להוריד צריך שלא יהיה חציצה מקבלת תודה בהצלחה תודה רבה כן רגע זה מוכן הסרטון שו כן מדבר רגע הוא לא מדבר המיקרופון ההוא אין בטריה כנראה תחליף אות שלום הרב שלום שלום בטח אתה מכיר אותי עכשיו לא גם אז לפני שלושה חודשים איפה כאן כאן בקשר לאישה שהורידו לה את שתי הרגליים אשתי כן אתה זוכר טוב מאוד מי אני נגיד מה נגיד אם לא אני אזכיר לך חזור את הסיפור מד לא צריך מהתחלה אתה מכיר זה מכה רצינית בטוח ש אתה מכיר מה השאלה השאלה היא ככה אתה אומר שצריך להות בשמחה נכון נכון אני חושב שאחד שבשמחה זה שמחה יוצא לו בקלות אבל אחד שיוצא לו בבכי ומרורים זה התשובה עוד יותר גדולה זה מה שאני חושב אני עושה קידוש לבד בבית בלי שאני ארצה יוצא לי דמעות מהצער עכשיו אף אחד לא יודע את הסיפור שלי הסיפור שלי ככה כולם תשמעו אשתי נכנסה לבית חולים כאן דבר למיקרופון עם כאבים ברגליים סך הכל עשו ניסיון נתנו לה איזה חומר ערבי ערבי נתן לה חומר בשביל להתקדם בחיים אם הוא יצליח באותו רגע תוך כמה שעות ראו שהכל שלפוחיות מים ישר את יסור בתל השומר בתל השומר תקופה ניסו לעשות הכל בשביל להפסיק את זה בסוף לא היה ברירה כתבו לה את שתי הרגליים עכשיו אני שואל אתה יודע מה זה צער הזה אני נשרף גם בקודם אמרתי לך את זה איך אני יכול לעשות את זה בשמחה אני רואה כל פעם את אשתי הלב שלי נקרא איך אני יכול לעשות את זה בשמחה גם אם אני רוצה אין אומרים אין צדיק ולא הכתה ו עונה לך גם אני יכול להיות שחטאתי בקטנות יכול להיות שב אבל אם אני רגע תן לי לגמור בבקשה בבקשה אבל אם אני בכל זאת עם הקטנות שחטאתי אני בבכי בוכה ומבקש סליחה לפי דעתי יותר מאשר לרקוד ולעשות לשיר זה זה שטויות אבל אם יוצא לא כל אחד יכול אם הוא רוצה לפקוד אוא יבכה אף אחד לא יכול כאן אם הוא רוצה לפקוד אבל אם הוא רוצה להיות שמח זה צקצ לא בעיה לא בעיה להיות שמח אבל לבכות קשה שיצא ות סתם טוב שמענו אותך יאללה עכשיו התשובה היא ככה מה היייתה מעדיף שהאישה חלילה תמות או שא תישאר בלי רגליים אתה רוצה שאני אענה לך כן אז מה שאלתי אז אני אענה לך נו היא מעדיפה למות הי לא אתה מתה איתה לא אבל אני שואל עליך אני שואל על מי שמקדש שואל עליך אתה מעדיף שהיא תמות עכשיו אני לא מעדיף אז תשמח תשמח תשמח שהקדוש ברוך הוא השאיר לך אותה אפילו שלצערנו הרב הלכו הרגליים אבל בסך הכללי יש לך עדיין אישה חיה ואתה צריך לשמוח וכן לה גם יש תאונות דרכים כל יום וילדים נפגעים ונפגעים באיברים כאלה ואחרים וורטים להם ככה וככה וההורים מחכים רק שישאר בחיים שישאר בחיים וכשאומרים כן הוא נשאר בחיים איזה שמחה יש מישהו מסתכל על זה שהוא איבד את היד או את הרגל מסתכלים עכשיו שהוא נשאר חי אדם חי אבל לא משנה בסדר אני אמרתי ל שמנו שנים בטו כדורים חי רואה אות כל יום ככה יוצא ל הלאלה קדימה שאלה הבאה קח תודה הרב א מתרגש להיות פה האמת א כבוד בזכותך חזרתי בתשובה ו לא שומעים אותו בזכותך חזרתי בתשובה ובזכותך התעוררתי על החיים ובזכות שאבא החזיר אותך ושומע אותך כל יום ושהוא הפסיק לאכול בשר והפסקתי גם אני ברוך השם ואין טלוויזיות וכלום בבית והאמת שאני מנסה כל פעם שאמא שלי א משהו אומרת ללכת לשידוך או משהו אז אני כל פעם חושב על זה ש הצד השני אני יודע שזה צד שהוא לא כל כך קשר והוא לא הולך לפי הרב וזה איזה משפחה שאוכלת בשר אז אני כל פעם נמנע ואני כל פעם כאילו רציתי לקבל את הברכה מהרב אם אני יכול כאילו אם הרב יכול לברך שאני אזכה לזיווג עגון ש מזכה אותך לאישה הגונה מכפס ואם אפשר אמן ואם אפשר שגם אבא יזכה לזיווג הגון בעזרת השם וגם אבא מה שמ שי בן שלטל יזכה לזיווג הגון מהרה אמן תודה תודה כ לפני הגברת בוא נראה את הסרטון מוכן למה לא יורד לאט טוב תן לגברת לא שומעים שלום כן כן מה יהיה עם המיקרופון הזה כל הזמן מה תן לו תן לו שיטפל ו כן כן אז א קוראים לי אלודי למה ישבת כי אני אני מתביישת מה לשבת את לא מתביישת אני יכולה לקום כן בסדר אז פעם ראשונה שאני באה לפה בזכות רחל פגשתי אותה לפני שבוע אני קוראים לי אלודי אני גרה באשקלון וא אני קצת בעייתי אני לא נשואה יש לי ילדה אני גרה עם הבן זוג שלי ואני מרגישה כמו כמו גוייה אני לא עשיתי את זה מתי שהיה לי נו אז מה הבעייה לעצור ולעשות את זה עכשיו כרגיל כי היה הרבה סיפורים ואף אחד היה היה סיפור עדיין יש אני היה היה היום אין אם את מחליטה אם את מחליטה עכשיו לעשות תשובה כמו שדיברנו ולשנות את המצב ואם הוא רציני ורוצה אותך בבקשה להתקדם לרבנות ועד אז אין קשר בין ת עד שאתה רציני אני לא רוצה לחיות גוייה כמו שאמ הוא רוצה המשפחה התערבה את מי זה מעניין המשפחה זה מה שהוא אמר לפני הוא היה פה לפני ש אבל מה זה מה זה משפחה הוא בן אדם מבוגר הוא צריך להחליט מה זה משפחה הוא צריך להחליט ואת צריכה להחליט וזה מספיק לא צריך אף אחד אפילו שאף אחד לא יבוא לחתונה לא לא יבוא אז את יודעת מה עושים היום בגוגל כותבים יש חתונה ואין אורחים פתאום תרי 700 הגיעו אם את מחפשת אנשים אין בעיה אנשים אוהבים לאכול אל תדאגי והנה היא תעזור לך א רחל היא תעזור לך אז היא אשת חיל היא תעזור לך עדיף להתחתן ולה חייב לא עדיף מה זה עדיף חייב כן סדר שיהיה לך בהצלחה אמן תודה כן שאלה לבחור כן כן ערב טוב א ודם כל רוצה להודות לא שומעים אני קודם כל רוצה להודות לך אישית כן לא שומעים תתקרב עם הזה כן אני עברתי לפני שבוע פחות אפילו גיור מה מה גיור עברת גיור כן מאיזה עם אתה גוי לא ברור גרוזיה גרוזיה ני 30 שנים כבר נשוי נשוי אזרחי מה תחליפו לו את המיקרופון אני רגע רגע אני לא שומע טוב רק שניה תשים ככה ככה ישר לא כן כן ככה אני נסוי כבר 30 שנים נסו אזרחים כן עם מי יהודיה או גוייה יהודיה כן פה בארץ כן הבנות צלי [מוזיקה] דתיות בת שומרת כלם שומים שבת הבנות שלי אחד כבר בת 27 אחד בת 22 הם בנות מוצלחות מבחינ מכל כיוונים אבל הם לא מתחתנים לא התחתנו עד היום אני מה שמבקש אקו שהם התחתנו הבנתי למה התעכב עד עכשיו לעשות גיור אני אגיד האמת כי בזמן שרציתי להתגייר בזמן שהתחתנתי ביקשו ממני סכום כזה שלא הייתי יכול לעמוד בזה כי רק הגעתי בארץ זה היה בשבילי מוגזם מי ביקש הרב איזה אחד קוזינר לא רוצה להגיד את השם שלו כמה 5000 דולר הרבה יותר מה אתה אומר כן לא הצלחתי לעמוד בזה והוא לא התכוון לגייר באמת רק לקחת את הכסף כנראה אני לא יודע עכשיו לא רוצה להיכנס בזה כן ושנה וחצי לפני שנה וחצי התחלתי לראות את התמונות יוטיוב אותך והחלטתי להתגייר יפה לפני שנה וחצי כן למדתי שנה וחצי כבר אני כל שבוע הייתי נוסע בבני ברק פעם אחד פעם אחת בבית נכון איפה איפה עשית את הגיור ב הרב קרליץ לא לא אצל הרב שמעון בבני ברק או עכשיו רגע הלך וד ברכה כן לא משנה אני רוצה שק תברכו לי את הבנות מה מה השם של הבנות אבי גיל כן בן יפה בת יפה סליחה כן ושני בת יפה השם יזכה אותם לזיווג הגון מהרה אמ תודה רבה תהיה בריא כן שאלה אחרונה מה השם שיהיה לה כל טו מה עוד משהו רפואה שלמה מהרה שיהיה לך שאלה אחרונה איפה היא הנה הגברת פה שורה ראשונה תן לה כבוד הרב תודה לפני 22 שנה פגשתי אותך כאן באשקלון ואיך אומרים אמרת לזו כיסוי ראש לזו תהילים לזו שבת ואצלי אמרת לי הכל תחזרי בתשובה מכל הכיוונים הסיפור היה שסיפרתי לך שהרבה פעמים אני מושכת לחיים שלי אנשים עם כוחות מאוד חזקים וטענת שכל עוד אני לא אחזור בתשובה אז אני אמשיך למשוך את היצורים האלו אני לא אשקר ואומר שכן באיזשהו שלב שמתי כיסוי ראש וחזרתי בתשובה והתחתנתי עם אותו אחד ש איך אומרים משכתי לחיים שלי שהוא לא היה אידיאל כן התגרשנו אני כן מגדלת לבד את הבנות אבל הקשיים מאוד חזקים בבית אני הורדתי את הכיסוי ראש לפני 13 שנה כשהתגייס יאללה הר רגע רגע אני לא השאלה היא כזו אני לומדת המון גם אותך וגם איך אומרים היוטיוב המוס ונכון שאתה אומר לי להתמקד במקום אחד הרב שלי הוא שלמה וף ניסיתי מאוד ללכת בתקופה שהייתי עם הכיסוי ראש שלמה בעצם אנחה אותי אני בדילמה מאוד מורכבת שתי הבנות שלי חזרו בתשובה בחצי שנה האחרונה 19 ו-15 אני נמצאת איך אומרים אומרים שבדור הזה הילדים מחזירים בתשובת ההורים אני בעצמי מתחילה לעשות כל מ מיני פעולות אבל אני על הגדר עדיין מדוע אני כן מקשיבה לנושאים רוחניים את יודע ביוטיוב יש את אריאל ברג ויש עוד המון המון אנשים ש מדברים על מעברים של תדרים משל לא לכ מ קשקושים נו יאללה ואני אומרת אוקיי לחזור בתשובה זה החלטה לא פשוטה פשוטה רגע אני לא סתם עומדת ושואלת שאלה הי אני באה מעולם של חילונים אמנם מסורתיים אבל עדיין לחזור בתשובה זה לקחת איזשהו תיק שאה שאתה צריך להיות מאוד שלם איתו כי הם לא מזגזגים כשאתה מזגזג ואתה נמצא בתוך חברה אתה נראה כאילו לא יציב ברמה הנפשית ולא בא לי לזגזג כי כבר הייתי עם כיסו שכבר הורדתי אותו אז אתה יודע זה לא נראה טוב אז לעולם לא תשימי לא אני כן רוצה אני רוצה אבל אני רוצה אחרי שאני אתחתן עכשיו זה נראה נורה פשו אז רגע אז זאת השאלה אני נמצאת בנקודת זמן שעוד לא אין לי בן זוג יהיה לך רגע אתמול הדפתי מישהו שאמרתי לו כמו שסיפרת לגברת אם הוא לא בעניין והוא לא רוצה להתחתן והוא לא רוצה להתקדם אזו שלום שלום נכון אמרתי שאני כבר שומרת שבת חודש וחצי ואני רוצה להמשיך לשמור שבת אז הוא אמר תראי אני לא בכיוון אז אמרנו זה לא למדנו היום להיות בכיוון בדיוק אז אמרנו טוב אז זה לא ילך אז אני עכשיו איך אומרים הגעתי לכאן בזכות גדולה ואני באמת באמת בקושי מטורף בנשמה שלי מה בוחרת לשים כיצור ראש כרגע זה נראה לי לא נבון כי אני עוד לא התחתנתי טוב עזבי את הנבון ועזבי את החכם ותשמעי עכשיו מה צריך לעשות יצר הרע אומר ל זה לא נבון וזה לא נכון אבל הקדוש ברוך הוא אומר שאת צריכה לשים כי גם גרושה חייבת בכיסוי ראש וזה לא תלוי בנבון בחכם בהכל גם אישה אם היא חכמה צריכה לשים גם טיפשה צריכה לשים כולם צריכות לשים וזה הכל אם צריך לשים עושים מה שהשם אומר וזהו ולא מתביישים מה המלעיגים ולא מה מזגזגים ומצקת עושים מה שנכון ברגע שעושים מה שנכון יהיה סיוע מן השמיים ואז יותר קל הצמה כיסוי ראש תקשיבי יש פה משהו דברים יפים מיוחדים ותראי זה צבעים לא ראי דבר כזה עוד זה משהו חדש זה משהו חדש הנה זה יתאים לך לשמלה תן לה תן לה זה יתאים לך לשמלה עכשיו את תשימי ותתחילי כמו שאני אומר לך ואני מבטיח לך שתוך שנה את מתחתנת אני רציתי עד אפריל תקצר עד עד שנה אמרתי עד שנה שמי תברכי ואני מברך אותך כולם עונים אמן בשמיים נחתם קדימה אז תגיד רוני אנאל בתבי קודם סימי אני כבר לא זוכרת אסמים וכבוד הרב אני כל בוקר הייתי מסתבכת עם הדבר הזה שלוש שנים כל בוקר בואי אני אביא לך עוד בואי תקחי עוד שתיים שחץ כבוד הרבן לך נו מי תקום את השמלה ושה הלו תביא לה עוד שתיים שיהיה לה מ קפי כבוד הרב נכון נכון נכון אמיתית אמיתית יאללה אחת מהבנות של פס תקומו נו שימי לה לא זה שלי נו קומו שימו לה אפש אפשר יאללה ביי בייי כמהו הזמן יא באבי יא באבי יא [מחיאות כפיים] באבי או נזכרת יופי כבות שנזכרת ימחו במלכותך שומר שומר שומר שבת קוראה עונג שבת חו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונק שב כבוד הרב דבר אחרון תראי איך יפה לך ת תראי איך יפה לך תרא מהזה יפה לימא נו קדימה פ הרגת אותי עכשיו צריך לשים את הבוב יהיה לי עוד יותר יפה כן נו קדימה א דבר אחרון אני מבקשת לומר תודה שהבגדים הללו כן מהיופי בצניעותך כאן מה בחוץ שיש פה בגדים שהבנות הביאו יפה מאוד כן כן תודה רבה רבה רבה שזרו לי להיכנס למוד מבין בזכותם מו ברוך השם אז תבורך בכל העשייה אמן מה שמך ושם האמא רוני אנאל בת וביין רוני אנאל בת וביין תזכי לזיווג גון מהרה שנה אמן אנחנו צופים רגע בסרטון שת וחצי דקות בבקשה אני רוצה להגיד ו קדימה נו תשים את הסרטון שנייה אני הייתי מתכוון שזה רק לצורך מה השם שלך נהוראי נהוראי לא שומע נהורא נהורא הייתי לפני כמה שנים משגיח בגידים ראות בעטרה בתוסף אני מתכוון שזה יהיה סך הכל לטובה שזה חזק אותנו ואת כל עם ישראל איפה היית עתרה בתוסף עוף ירושלים מלמד שיווק תרה בתוסף באיזה מקום זה בעטרות ירושלים עבדתי שם חצי שנה והייתי עומד אחרון בלין והייתי בודק את הגידים והייתי בודק כל עוף שלישי זה אני ועוד שני עופות השני משגיחים לפני בדקו ויום אחד אני רואה שבעצם הגידים העופות שהם בתקו הגידים קרועים כ פתוח הגידים קרועים עכשיו אם אני לא עוצר רגע רגע לא מבינים מה אתה אומר הגידים קרועים קרועים גיד קרוע זה אומר טרף גיד כרוע זה לא שחתכו אותו בסכין זה אומר שהעוף גדל והוא נראה כמו קפיץ הוא נראה כמו קפיץ מותחים אותו באגודל ואז זה נראה כמו קפיץ זה אומר שזה קרוע זה גיד קרוע זה לא שחתכו אותו בסכין ואז בעצם ראיתי עופות פתוחים וגידים קרועים עכשיו ברגע שזה לא שלי אני לא אחראי על זה אבל אתה לא יכול לתת לאוויר שזה יעבור כי הייתי אחרון בלין מ זה עבר לליחה אז עשר הוצאתי את זה מהן וזרקתי את זה לארגז של הזה תוריד את המיקרופון כן ועד שראיתי שלא יכולתי לשלוט בזה כי עוד עוד עוף ועוד עוף ועוד עוף ואמרתי למשגיחים תבדקו ולא התיחסו אז עצרתי את הלין באדום למעלה יש זה זה של חירום עצרתי אותו אי אפשר להעביר אתה מעביר את הרף אתה יודע שאתה מעביר את הר הלכתי לרב מי זה היה הרב אני לא יודע להגיד לא נעים טוב ואז הלכתי לרב אמרתי לו תשמע אני לא יכול להמשיך או שתורידו את המהירות של הלין או שאני לא יכול להמשיך אז אומר לי אני אוריד את המהירות אבל הוא בא א אמר לי עוד פעם תעשה את זה אני לא משאירים פה לא משאירים פה ע דברים כאלה לא משאירים פה אני אותו חודש עזבתי את העבודה כי לא יכולתי להמשיך אתה לא יכול להמשיך והרב שבעצם אומר לך תשמע אם לא אתה לא משאירים פה אל תעצור את הלין למה כי זה מפסיד כל כל שנייה במפעל כל שניה זה אלפי שקל אלפי שקלים כל שנייה עזבתי ואני ברוך השם אולי בשביל זה הערב הזה משמיים סובבו שאני אראה את זה כנראה בשמיים תהיה ברי תודה רבה אז מה אפשר לעשות לא הבכ תודה [מוזיקה] ב ח במלכותך שמר שמר שמר שבתבת [מוזיקה] ל ש שר ש שבת קור עונק שבת ם מקדש מקדש מקדי קדש מקדש מקדש שבעי [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] שבת מקדש [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ק מקדש מקדש שביעי [מוזיקה] שבת הכל יד נוכ ו כ ר ל ם רו אין קדוש קשה הכל ידום והכל יש שם חוכה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשה והכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש [מוזיקה] קשה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכ