באר שבע - חברה רעה אסון

 

 

 

(להלן תמלול הדרשה בלבד! בלי חלק השו"ת)

 

בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לרפואה שלמה נחת מהילדים שלום ורעות פרנסה טובה, לעזרא בן יהודית וסיגלית בת שושנה, אמן! 

הצלחה בכל זיווגים הגונים בימי הנעורים יראת שמים ומידות טובות לרות אברהם יצחק בני סיגלית ועזרא, אמן! 

אברהם בן סיגלית יזכה לדבר ברור ולהוט מהרה, אמן! 

הערב גם לע"נ הורי מנוחתם עדן אמן ואמן!

תוכן עניינים: היום אנחנו נדבר על הסכנה הגדולה שיש בחברה רעה. / פסק הרמב"ם / תפילת משה על יהושע / 'הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע' / גם השהות במחיצת הרשעים מסוכנת! / בלעם הולך 'עם' שרי בלק... / "בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים..." / מה עדיף? דֹּב שַׁכּוּל או כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ? / סכנה מחיבור לכסיל רבה ועצומה! מי מזהיר? - החכם מכל אדם. / גם דבר מאוס יכול להשפיע ולקלקל! / חלתה בסרטן והשליכה לרופאים את כל כספה! / בשעה האחרונה לחייו! מה האדם רוצה? / החפץ חיים פחד להתקרר מחילול שבת! / יסוד ההשפעה ההרסנית של החברה הרעה נאמר גם אצל עדת קורח! / מי גרם לאחאב מלך ישראל להיות רשע גדול? / כבוד הרב שליט"א מציע מאה דולר (100$) למי שידע את המשך הפסוק...! / "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו) / 'הכל תלוי באשה!'. / החפץ חיים מסביר לנו עוד הפסד ממי שמתחבר לרשעים; / חבר או חרב? / אברהם יצחק ויעקב עשו כל שביכולתם להתרחק מחברה רעה ולהדבק בחברה טובה! / יעקב פחד מהשפעתו הרעה של עשו! / ועכשיו אנו מגיעים לחלק העיקרי החשוב ביותר – "חינוך הבנים" / יעקב פחד גם מאחוותו של עֵשָׂו / איך לומדים חבר טוב מהנחש? / מי שיודע עכשיו מה הפרוש שאני הולך להגיד - אלף דולר (1,000$!) / למה ציותה התורה להכין שלטים לערי מקלט? / איך 12,4450 נרצחו בשנה!!! בארצות הברית? / אלקנה ואשתו / למה ה' מקשה על הגיוס כספים לעולם הישיבות? / איך מחזירים בתשובה? / מה היה קורה אם ישמעאל היה ממשיך לגדול בבית אברהם? / למה הצטער ר' יהודה כשנצח את הכופרים? / למה החפץ חיים הזהיר מויכוח עם כופר? / האם להתחבר לרשע כדי להשיבו למוטב? / האם לעשות חיסון בעקב לתינוק? / "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" / ועכשיו אנו מגיעים לחלק העיקרי החשוב ביותר: 'חינוך הבנים!' / תשמעו מסירות נפש היסטורית! / עובדיה הנביא נשמר מהשפעה רעה! / אנחנו כבר בסיום... / מה יעשה אדם שנאלץ להיות בחברתם של אנשי רשע ופשע? / למה מינו את עפרון החיתי? / סיפור מרתק! / המעשה המרגש! עם יעקב החתן שמסר נפשו שלא להתחתן עם בת ראש הכפר (02:01:06) / {מי שיודע מה שהשיב לו – חמש מאות דולר (500$)! / שאלות למי שיש? – בבקשה!

 

היום אנחנו נדבר על הסכנה הגדולה שיש בחברה רעה. 

בתורה כתוב: "כִּי יַכְרִית ה’ אֱ - לֹקֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי" (דברים יב, כט - ל).

התורה מזהירה את ישראל לפני הכניסה לארץ: לא ללמוד ממעשיהם הנוראיים של הגויים שיושבים בארץ ולא יטו אחרי אלוהיהם. כל זה מדובר אחרי שהגויים האלה יִשמדו ויאבדו, מכאן לומדים: כמה סכנה גדולה יש בחברה רעה.

בני ישראל נכנסים לארץ, הנכנסים הם צדיקים וקדושים, הולכים בשם ה' ליַשב את הארץ אבל, הם יִתקלו ביִּשוב של גויים כופרים עובדי אלילים, מקטירים לכוכבים, ויש סכנה גדולה "פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם" והתורה מזהירה באזהרה חמורה.

פסק הרמב"ם

הרמב"ם (הלכות דעות ד, ו) אומר: 'דֶרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וִלֵישֵׁב אֵצֵל הַחֲכָמִים תָּמִיד כִּדֵי שֶׁיִּלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. וִיִתִרַחֵק מִן הָרִשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר: "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" (משלי יג, כ).

הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר (משלי יג כ) "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ". מי שמתרועע עם הכסילים אפילו אם הוא היה טוב - הוא יהיה רע. 

ואומר הרמב"ם שזה 'דֶרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם, ככה זה הטבע של כל בן אדם שהוא נמשך בדעות ובמעשים אחרי החברים שלו. וגם הוא מתנהג כמו מנהג המדינה, מי שנמצא ביונייטד שטייטס - מתנהג כמו אמריקאי... מי שנמצא במקום אחר - מתנהג כמו שהוא נמצא. 

זאת אומרת אדם מושפע מהסביבה בין אם ירצה או לא ירצה. 

והרמב"ם ממשיך ופוסק להלכה: 'וְכֵן אִם הָיָה בִּמְדִינָה שֶׁמִּנְהֲגוֹתֶיהָ רָעִים וְאֵין אֲנָשֶׁיהָ הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֲנָשֶׁיהָ צַדִּיקִים וְנוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ טוֹבִים. וְאִם הָיוּ כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהוּא יוֹדְעָם וְשׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָתָן נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה כְּמוֹ זְמַנֵּנוּ' 

אומר הרמב"ם! לפני מאה וחמישים (150) שנה לערך! 

'או שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת לִמְדִינָה שֶׁמִּנְהֲגוֹתֶיהָ טוֹבִים מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת אוֹ מִפְּנֵי הַחֹלִי יֵשֵׁב לְבַדּוֹ יְחִידִי! כענין שנאמר: "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם" (איכה ג, כח)

וְאִם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים שֶׁאֵין מְנִיחִים אוֹתוֹ לֵישֵׁב בַּמְּדִינָה אֶלָּא אִם כֵּן נִתְעָרֵב עִמָּהֶן וְנוֹהֵג בְּמִנְהָגָם הָרַע - יֵצֵא לַמְּעָרוֹת וְלַחחִים וְלַמִּדְבָּרוֹת. וְאַל יַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ חַטָּאִים כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים" (ירמיה ט, א).

זאת אומרת אם אדם נמצא במקום שאין בו יראת שמים, ילך למקום שיש בו יראת שמים - ואם אין כזה מקום... ועוד יותר גרוע אם יש שמה חברה שאונסת את האנשים להתנהג כמו שהם - אז ילך למדבר, לא ידור במחיצת אנשים רעים וחטאים.

 שאלו את החזון איש: 'מה עושים היום?' 

אמר: 'שהישיבה - זה המדבר'. אתה נכנס לתלמוד תורה לבית הכנסת... זה מדבר! אתה מנותק מכל העולם החיצוני.

תפילת משה על יהושע

אין אדם שיכול להיות בטוח מפני חברה רעה, גם צדיק גדול עלול להיות מושפע מסביבה רעה, ולומדים זאת ממשה רבנו שהתפלל על תלמידו המובהק והנאמן יהושע בן נון, שהפך להיות המנהיג של עם ישראל להכניס אותם לארץ. וטרם יצאו המרגלים לארץ כנען, משה שינה את שמו של הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן ל: יְהוֹשֻׁעַ, ככתוב: "אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג, טז) רש"י מפרש: התפלל עליו 'יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים'.

משה רבנו נושא תפילה על יהושע: 'שלא ילכד ברשת של המרגלים, ולא יוציא דיבה רעה על הארץ', והוא חשש: שהוא יושפע מעצתם, עד שלא הסתפק בתפילה אלא גם שינה את שמו מ: הוֹשֵׁעַ ל: יְהוֹשֻׁעַ, הוסיף לו יו'ד משם ה'א 'יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים'.

הסבא מקלם מקשה קושיה עצומה! מעשה המרגלים היה חמור ביותר, עד כדי כך שאנחנו לא מסוגלים להבין: איך אנשים כאלה גדולים כשרים בני דור יוצאי מצרים מקבלי התורה, איך יכול להיות שחושש משה רבנו על יהושע בן נון הבחיר שבתלמידיו שמא יִכשל בעצה נוראה זו? 

והתירוץ שאומר ע"ז הסבא מקלם: 'כי האדם הצדיק ביותר עלול להתדרדר אל פי פחת!' גם אדם גדול ביותר עלול להיכשל בחטא חמור ביותר כתוצאה מחברה רעה, ולכן חשש משה רבנו.

'הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע'

בדברי התנא באבות אנחנו מוצאים אזהרה גדולה: 'נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: 'הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע' (אבות א, ז) 

לכאורה יש פה כפל לשון: הרחקה מִשָּׁכֵן רָע - זה כמו לא להתחבר לָרָשָׁע'? 

יש לבאר ע"פ הגמרא (מגילה כח') כתוב: 'אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע'. עפ"ז נבין, זה מה שביקש התנא ללמדנו, להתרחק מן הרשע ואפילו לא להביט בפניו 'הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע' עד כדי כך שלא תוכל להביט בו, וכל שכן שלא להתחבר אתו. אז למה צריך להרחיק מִשָּׁכֵן רָע? - שלא להביט אפילו בפניו.

אומר החיד"א בשם זקנו רבי יצחק אזולאי את דברי התנא (אבות): 'עלינו להתרחק אפילו ממשהו שכן של אדם רע. לא רק מהשכן רע גם מי שגר ליד שכן רע, וכל שכן לא להתחבר לָרָשָׁע'.

למה עלינו להתרחק גם מאדם כזה? משום שודאי הושפע לרעה מהשכן הרע וסכנה להִמצא בקרבתו. 

ואם ההשפעה הרעה עדין לא נראית עליו - יש להתרחק בודאי ויש להתרחק ממנו כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת. 

אם כן, זו זהירות מופלגת למדים כמה השפעה נוראה והרסנית לאדם רע על סביבתו ואפילו על סובבי סביבתו. 

גם השהות במחיצת הרשעים מסוכנת!

לא רק חיבור לרשעים אסור ומסוכן, אלא אפילו לשהות במחיצתם בלי להיות מצורפים אליהם - גם מסוכן לאין ערוך. 

בלעם הולך 'עם' שרי בלק...

בפרשת בלק מסופר על בלעם הרשע שביקש ללכת לקלל את ישראל לבקשת "בָּלָק בֶּן צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב" (במדבר כב, י) בלעם היה נביא גדול! הקב"ה אסר עליו ללכת לקלל את עם ישראל אבל אח"כ הרשה לו, וכשיצא לדרך חרה אף ה' בו ובסוף הוא לא הצליח לקלל ובסוף הכל הפך לברכה.

נאמר בפסוקים: "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹקִים אֶל בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא" (במדבר כב, יב) ולאחר מכן: "וַיָּבֹא אֱ-לֹקִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם" (במדבר כב, כ) 

אֶה!... קודם אומר הקב"ה: "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם" ועכשיו הוא אומר לו: "קוּם לֵךְ אִתָּם"?! 

וכשיוצא בלעם לדרך כתוב: "וַיִּחַר אַף אֱ-לֹקִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא" (במדבר כב, כב) אבל מי אמר לו?!... מי אמר לו: "קוּם לֵךְ אִתָּם"?! - הקב"ה! אז למה חרה אפו בו? 

הגאון מווילנה מסביר באופן נפלא! יש הבדל בין הלשונות "עִם" ו: "אֶת" הלשון שאומר לו הקב"ה "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם"; "עִם" זה בשוויון מוחלט. 

כתוב בעבד עברי: "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (דברים טו, טז) מה זה עִמָּךְ? – 'עִמָּךְ המאכל עִמָּךְ במשתה' אם יש לך עבד - הוא צריך להיות שווה לך ממש! לא אתה אדון והוא עבד, אתה תאכל מאכל אדונים והוא מאכל עבדים, אלא הוא יאכל עִמָּךְ גם במאכל גם במשתה. אז רואים: שהלשון "עִם" זה בשוויון גמור. 

לעומת זאת המילה "אֶת" זה לא בשוויון, אלא אדרבא! "אֶת" זה טפל לעיקר. כתוב: "וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ" (שמות כא, כח) – 'אֶת הטפל לבשרו' את העור, זאת אומרת "אֶת" זה לא שוויון אלא נטפל לעיקר. 

עכשיו נבין את הפסוק, מבאר הגאון מווילנה: 'בהתחלה אסר הקב"ה ללכת "עִם" שרי מואב, מה זה "עִם"? - זה שיווין, הם רוצים: שהוא יבוא לקלל, והקב"ה אוסר עליו ללכת "עִם" לקלל. לכן אומר: "לֹא תָאֹר אֶת הָעָם" ה' אומר לו: "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם" הם רוצים: שאתה תקלל אֶת הָעָם - אתה לא תלך אתם בשוויון על מנת לקלל, לכן אומר לו: "לֹא תָאֹר". 

אחרי כן מתיר הקב"ה ואומר לו: "קוּם לֵךְ אִתָּם" מתיר לו ללכת: "אִתָּם" לא "עִם" אתם. מה פרוש? - ללכת לצדם, להיטפל אליהם להתלוות אליהם, אבל בשום אופן לא על מנת לקלל.

ממילא מובן: כשקם בלעם והלך "עִם שָׂרֵי מוֹאָב" (במדבר כב, כא) - חרה בו אף ה'! כי הוא לא שמר על הציווי אלא "וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב" – אַיי!... רשע מרושע, אני אמרתי: "לֵךְ אִתָּם" לֹא "עִמָּם" ומה כתוב: "וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב" הוא הולך על מנת לקלל, לכן חרה אף ה' בו! עכשיו הכל מתורץ נפלא. 

רש"י אומר במקום: 'לבו כלבם שוה!' הוא הולך על מנת לקלל, ועבר על הציווי של הקב"ה, לכן חרה אף ה' בו! 

לפי הביאור הנפלא מיַשב הגאון מווילנה את דברי רש"י במקום: 'כשהמלאך אומר אל בלעם: "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים" (במדבר כב, לה) – אֶה!... למה המלאך אומר לו: "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים"? 

כותב רש"י: 'בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לִילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ'.

אחרי שהוא החליט: שהוא רוצה ללכת אתם על מנת לקלל! - אומר המלאך: "לֵךְ עִם" – כי: 'בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לִילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ'. 

אתה רוצה ללכת לגיהני גיהנם? - אין שום בעיה! לך-לך "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים"... לך אתה הולך אתם לגיהני גיהנם. 

"בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים..."

את הביאור הנפלא שלו מסיים הגאון מוילנה בדרשה מרהיבה! על הכתוב (משלי) כתוב שם: "בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא" (משלי א, יא) "בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם" (משלי א, טו) 

"בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם"! אפילו "אִתָּם" להיות נִטפל - אַל תֵּלֵךְ! "מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם" אפילו ללכת אתם בדרך להתלוות אליהם - אַל תֵּלֵךְ. כי שהות חלקית אפילו עם רשעים מסוכנת לאין ערוך! ויש לברוח ממנה כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת וכאש בוערת. 

ודוד מלכנו אמר את זה בתחילת ספרו: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהילים א, א) – 'שאם הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים - הרי בסופו לעמוד, ואם עָמָד - סופו להִשאר'. זאת אומרת הוא יתקבע אתם ויהיה חלק מהם. מזהיר אותנו: אַל תֵּלֵךְ ובסוף תעמוד ובסוף תשהה אתם ואז האחרית מי ישורנה.

מה עדיף? דֹּב שַׁכּוּל או כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ?

תשמעו את שלמה בנו החכם מכל האדם! מה אומר? - לא יאומן כי יסופר! "פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ" (משלי יז, יב) יא בא בי... 

אומר הגאון מווילנה: 'אחד מבעלי החיים המסוכנים ביותר זה הדוב, הוא מסוכן ביום רגיל. ואם אתה הרגת את הבן שלו - הוא דֹּב שַׁכּוּל, ואז הוא מסוכן בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

שלמה המלך ממליץ לנו: "פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ" עדיף לך לפגוש דֹּב כזה ממורמר שַׁכּוּל מאשר "כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ" 

שמעתם?... 

אם אתה תפגוש "כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ" בשעה שהוא עושה מעשה איוולת – הוא יסית אותך לעבירות, הוא יפתה אותך, אתה תלך אחריו.

מדב שַׁכּוּל - אם אתה צדיק אתה תגיע לגן עדן. 

אבל אם אתה צדיק ופגשת כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ והוא פיתה אותך - אתה הולך לגיהנם! אז מה עדיף להפגש? עם דֹּב שַׁכּוּל. 

סכנה מחיבור לכסיל רבה ועצומה! מי מזהיר? - החכם מכל אדם.

אם יאמר אדם: 'אני יודע שמעשיו לא טובים... אין סיכוי שאני אלמד ממנו משהו!... כי כל מעשיו מגונים בעינַי אז אני יכול להתחבר עמו!' 

טעות נוראה איומה ומסוכנת! כי מי יודע יותר טוב מהתורה?!... 

גם דבר מאוס יכול להשפיע ולקלקל!

אומרת התורה: "וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם" (דברים כט, טז) 

מזהירה התורה: "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה’ אֱ-לֹקֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם" (דברים כט, יז) 

מה זה "שִׁקּוּצֵיהֶם" ומה זה "גִּלֻּלֵיהֶם"? רש"י מפרש: "שִׁקּוּצֵיהֶם" – 'זה עבודה זרה! למה קוראים לזה שיקוצים? כי מאוסים כמו שקצים! למה זה נקרא "גִּלּוּלִים"? – כי מאוסים כמו גללים'. 

ובא הבן ושואל: 'אם אלוהי העץ והאבן והזהב משוקצים ומתועבים, אפילו בעיני ישראל! מה החשש? למה התורה חוששת ואומרת: "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה’ אֱ-לֹקֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם" את השקצים ואת הגילולים שלא הועילו לגויים! לא הצילו אותם, הם האמינו בהם באלוהים האלה... הצילו אותם? - לא. אז מה יש לך להתחבר אליהם?! איך אתה יכול ללכת לעבוד דבר שאין בו ממש, שרואים: שהוא לא מועיל, ושהוא נקרא: 'שיקוץ וגילול!' איך אתה עושה זאת?... 

התשובה מזעזעת! זה הסכנה שהסברנו של חברה רעה... של סביבה רעה... 

אם מתחברים עם אנשים רעים, במקרה הזה עובדי עבודה זרה, אדם יכול לסטות מדרך הישר ללכת בדרכים מעוותות, גם כשברור לו כשמש: שהוא צועד בדרך מקולקלת ומשוקצת! 

זה הלקח שלומדים! 

ועל כן התורה מזהירה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם" (דברים יב, ל) מתי? – "אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ" (שם) 

זאת אומרת אתה רואה: שהם אפס אפסים! כל האלהים שלהם שהם עבדו אותם ואחרי שהם נשמדו כל הגויים, אתה עלול לומר: "אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי" גם אני אעבוד את הקב"ה ככה, כמו שהם עבדו תראה איזה יופי! איזה מנזרים... תראה איזה זהב... תראה איזה זה... אז אני אעשה ככה גם לקב"ה. 

ולמה התורה מזהירה אותנו: 'לא ללכת אחריהם?' 

אומר הרב דסלר זצ”ל: מדובר בגויים שנשמדו מפני ישראל, ורואים שאין: תועלת בהם, איזה סיכוי יש שיסטו אחריהם? - מכאן רואים: את העוצמה של חברה רעה וההשפעה על ... (???) 

כשאדם רואה נגד עיניו דבר - עלול להיות מושפע מכך! אפילו אם בשִׂכלו הוא מבין: שזה הבל ושווא. 

הנה! 

אני אתן לכם דוגמא: מי שיש לו טמבלוויזיה בבית מה הוא רואה שם? – רשעים! מהתחלת התכניות עד סוף התכניות - הוא רואה רק רשעים. חברה רעה! והם משפיעים...

אח"כ יש כל מיני 'תכניות' תכניות של ליצנות! כמו 'ארץ נהדרת' יש סרטים מה זה סרט? - חרטא ברטא! לא היה ולא נברא, ואתה יושב ומסתכל ומבזבז את החיים היקרים שנתנו לך על הבל ושווא!!

ה' נתן לך חיים - זה הדבר הכי יקר!

חלתה בסרטן והשליכה לרופאים את כל כספה!

יש אשה אחת עכשיו שאמרו: 'שיש לה סרטן!' 

היא באה עם מלא כסף אמרה לרופאים: 'אני נותנת לכם את כל הכסף, כמויות... בתנאי; שתצילו אותי!' 

אמרו: 'אי אפשר! את כבר בסוף...' 

זרקה את כל הכסף במסדרון אמרה: 'אם אי אפשר לקנות בריאות בכסף - אז מה אני צריכה אותו?!' זרקה את כל הכסף. 

רק עכשיו היא תפסה את זה. כל החיים עבדה בשביל כסף בשביל שתזרוק אותו בסוף במסדרון?! - כי אף אחד לא יכול להציל אותה. 

כשהקב"ה מחליט להנחית מחלה על מישהו ולגמור אותו - נגמר הסיפור. 

בשעה האחרונה לחייו! מה האדם רוצה?

כשאדם נמצא בשעה האחרונה לפני שהוא נפטר - יגידו לו: 'מה אתה רוצה?' 

יגיד: 'אני רוצה עוד לחיות'. 

ישאלו אותו: 'למה אתה רוצה עוד לחיות?' 

- 'יש עוד סרט אחד שלא ראיתי...' 

מפגר או לא מפגר?! ולפני שהיה בשעה האחרונה הוא לא מפגר? זה אותו מפגר, כי את אותה שעה אתה זרקת לפח. הרי רצית עוד שעה (1) עוד שעתים (2) עוד שלש (3) נכון בשביל מה? בשביל לחיות! הנה היה לך מלאן ת'אלפים לחיות חיית שישים-שבעים-שמונים (60-70-80) מה עשית? ראית סרט, זה אותו מפגר. 

על מה אנשים מבזבזים את החיים? - על שטויות והבלים! על אפס, על תוהו... ולכן אתם מושפעים מחברה רעה של רשעים ומאמינים! לכן חלק מכם לקחו "חיסונים"... - ודפקו לכם את החיים!... ואנשים ל"ע מתים מדום לב! (רח"ל הי"ד) צ'יק צ'אק... כי האמנתם להם! לרשעים, הייתם חברים של הרשעים... 

- 'מה, הם ישקרו?! כולם ישקרו? מה, 'חברי כנסת' ישקרו? ומה, וביבי (ראש ממשלת מדינת ישראל) ישקר? מה ו... ו...?'

 כן, כן-כן! רשעים משקרים! מה חשבת שיגידו את האמת?!

אז אתם מחוברים לסביבה רעה, לא רק זה הכנסתם אותה הביתה לסלון! יש כאלה גם בחדר שינה וחדר ילדים, ואתם "דואגים" שהחברה הרעה תשפיע עליכם, ואם זה לא בבית אז זה בפלאפון, ואז אתם כל הזמן שומעים את הרשעים מוכרים לכם שקרים רמאויות – שום דבר לא אמיתי! שום דבר לא אמיתי!! הכל שקר וכזב! הכל... הכל-הכל הכל... 

החפץ חיים פחד להתקרר מחילול שבת!

בשעת צהרים החפץ ותלמידיו צעדו מחוץ לראדין באוויר הצח והנקי, ואווירת שבת ריחפה באוויר, ופתאום ראו יהודים מחללים שבת. 

ואז שמעו את החפץ חיים ממלמל: 'שבת!... שבת... שבת... שבת... שבת...' 

התלמידים לא הבינו אותו! שאלו אותו: 'רבנו! מה מועיל שאתה אומר: 'שבת' בלחש? הם לא שומעים! בשביל מה אתה אומר?' 

הוא אומר: 'אני לא אומר להם אני אומר לעצמי: 'שבת!' שאני לא יתקרר מההשפעה של חילול שבת שראיתי... כי מחילול שבת שרואים — מתקררים! אז בשביל לחזק את עצמי אני אומר: 'שבת!... שבת... שבת...' – להחדיר'.

אדם צריך לדעת... 

תקשיבו! 

חכם כזה גדול! שיודע מה זה שבת!! בחיים שלו יתנו לו מאה מיליון (100,000,000), 

יגידו לו: 'מוציאים אותך להורג!' - הוא לא יחלל שבת, אז מה אם הוא ראה?! - לא... הוא יודע: שזה משפיע, זה משפיע על הנפש, משפיע! לכן, הוא חוזר ואומר: 'שבת!... שבת... שבת...' - שההשפעה לא תועיל. 

יסוד ההשפעה ההרסנית של החברה הרעה נאמר גם אצל עדת קורח! 

במדרש: 'דתן ואבירם היו בני שבט ראובן, הם גרו סמוך לקורח לכן: 'אוֹי לָרָשָׁע ואוי לִשְׁכֵנוֹ' והם לקו ונאבדו עמו, השבטים שחנו רחוק מקורח וקרוב למשה רבנו - הפכו להיות גדולים בתורה! כִּי: 'טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ'.

אז לכן כתוב אצל משה ואהרן... מי היו סמוכים להם? – יהודה! כתוב: "יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (תהלים ס, ט) וביששכר כתוב: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" (דברי הימים-א יב, לג) "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר (שופטים ה, יד) אבל דתן ואבירם הם היו שכנים לקורח - בלעה אותם האדמה! עכשיו ברור מה זה: 'אוֹי לָרָשָׁע ואוי לִשְׁכֵנוֹ!' או 'כִּי טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ!'

מי גרם לאחאב מלך ישראל להיות רשע גדול?

אחאב - היה רשע גדול! מלך ישראל, עבד ל: 'בעלים' (ע"ז), עשה מעשים איומים ונוראים, והוא היה בחברה רעה!! 

תכף נבין...

אומרת הגמרא (ירושלמי, סנהדרין, פרק י' הלכה ב')...

הגמרא בירושלמי מספרת (אמרנו את זה אתמול, חיפה, 27-08-2023 פה לא שמעו): 'רבי לוי דרש שישה (6) חודשים על רשעותו של אחאב!' 

יא בא בי... היום, אני נותן דרשה כמו שאני נותן - רק על אחאב כמה הוא היה רשע! מחר הוא נותן דרשה עליו עוד פעם דברים אחרים - כמה היה רשע, שישה חודשים מאה שמונים (180) יום! דרשות שונות! על רשעתו של אחאב, אתם מבינים את זה איזה רשע הוא היה? חצי שנה מהחיים רבי לוי דורש על רשעתו של אחאב.

והפסוק מעיד: "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה’" (מלכים-א כא, כה) - איזה פסוק וואי! וואי וואי... 

טוב, כעבור שישה חודשים בא אחאב בחלום לרבי לוי והתרעם באוזניו: 'מה חטאתי לך שאתה דורש עלי רעות? מדוע הנך דורש רק את תחילת הפסוק ואתה לא דורש את הסוף?!...' 

מי יודע מה הסוף של הפסוק? 

ההתחלה של הפסוק: "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה’" מה ההמשך? 

כבוד הרב שליט"א מציע מאה דולר (100$) למי שידע את המשך הפסוק...!

- "אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ"! 

זה בגלל אשתו שהיא זבל שהיא הסיתה אותו!! היא גרמה לו לרצוח את כל הנביאים שהיו! 

אתם יודעים מה זה לרצוח נביאים?!

כיוון שכך, צודק אחאב שהיא הסיתה אותו. עמד רבי לוי - ובמשך ששת החודשים אחר כן - דרש למעט את גנותו של אחאב כי הוא עשה את הָרַע בְּעֵינֵי ה' משום הסתה של אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ המרשעת! 

אז מי היה החברה שלו? - אשתו. וואי וואי וואי... אשה רעה! 

"וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו)

 וואי! וואי וואי... אומר שלמה המלך 'החכם מכל אדם!' וואי וואי וואי...: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" 

היה לו אלף (1,000) נשים, הוא יודע! יש לו ניסיון... 

'אשה' מה התרגום? – 'אתתא' אתתא בארמית, אתתא כותבים אתתא. אשה או שהיא מעלה את הבעל מאל'ף עד ת'ו או מורידה אותו מת'ו עד אל'ף. 

'הכל תלוי באשה!'. 

אחד רשע התחתן עם אשה חסידה - הפכה אותו חסיד! אחד חסיד התחתן עם מרשעת - הפכה אותו רשע! ככה מביא ספר 'חסידים'. 

אז רבי לוי קצת לימד עליו זכות שהכל היה בהסתה שלה... 

אבל רגע! מה, אחאב היה כזה טמבלולו?!... הרי כשהוא נשא אותה לאשה הוא ידע: שהיא מרשעת! אז מה אתה מתלונן?! 

כן, אבל הוא לא האמין שתצליח להסית אותו ולהפוך אותו לרשע הכי מפורסם בישראל... - זה הוא לא האמין! כי הוא לא ידע מה כוחה של חברה רעה! כשאדם נמצא בחברה רעה - זה משפיע! 

החפץ חיים מסביר לנו עוד הפסד ממי שמתחבר לרשעים; 

אומר הסבא קדישא: 'מי ששוהה רק בחברתם של רשעים - נכתב ונחתם תחת השם 'יושב בחבורת רשע!' בשמים כותבים: 'זה האיש הוא היה ביושבי חבורת רשע!'... 

הוא לא עשה כלום! הוא לא התחבר אליהם, לא השתתף אתם בשום דבר של עוון, אבל הוא היה... הוא אוהב ככה לשמוע אותם וזה... נחמד לו. 

ע"פ מה מסתמך החפץ חיים? 

הוא אומר: 'יש צוואה של רבי אליעזר הגדול! ושם כתוב: 'ועל כל פנים צריך להיזהר מאוד מחבורות כאלה שלא לשב עמהם, אלה שמדברים לשון הרע, כי למעלה כולם נכתבים בשם: 'חבורת רשע!'. 

מה כתב רבי אליעזר הגדול להורקנוס בנו?

- 'בני! אל תשב בחבורות האומרים גנאי מחבריהם כי כשהדברים עולים למעלה, בספר נכתבים וכל העומדים שם - נכתבים בשם: 'חבורת רשע!'. 

אתם רוצים שכשתגיעו לעולם האמת יקראו לכם: 'אתם מחבורת הרשע!'...?! 

פעם היה תכנית בטמבלוויזיה: 'חבורת הזבל' - זה בדיוק אותו דבר. 

חבר או חרב?

יש שהמליצו על חבורה טובה ורעה שהכל נרמז במילה: "חָבֵר"; חבר זה גם "חֶרֶב", וזה גם "בְּרַח", וזה גם "בְּחַר". אדם צריך לרכוש לו חברים טובים ולהפעיל את כח הבחירה לבחור ידידים הגונים להתחבר אתם, ע"ז נאמר: "חָבֵר" "בְּחַר". 

מצד שני: חברים רעים הם כמו "חֶרֶב!" ולכן מהם צריך לא ללמוד אלא "בְּרַח"! אז הכל נמצא ב: "חָבֵר"... 

אברהם יצחק ויעקב עשו כל שביכולתם להתרחק מחברה רעה ולהדבק בחברה טובה! 

הם ידעו: מה ההשפעה של חברה רעה! וכמה טובה חברת הצדיקים!! 

ביקש אברהם להשיא את יצחק בנו, שולח את עבדו אליעזר ומשביעו: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי" (בראשית כד, ג) רק מבנות ארץ מולדתו. 

"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה’ אֱ-לֹקֵי הַשָּׁמַיִם וֵא-לֹקֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם"? זאת אומרת אני אקח את יצחק מפה לשם? "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה" (בראשית כד, ב-ו).

דבר ראשון (1): למה נחרד אברהם אבינו שבנו לא ישא מבנות הכנעני?! האם הבית של בתואל לבן הארמי היתה יותר טוב ומעולה? גם הם עבדו עבודה זרה! בתואל היה אדם רשע מרושע! קראו לו: "בתואל" - כל בתולה הוא היה הראשון. האם הבית שבו גדל לבן הארמי, רמאי ורשע עובד אלילים, משובח היה בעיני אברהם אבינו שהוא שולח את אליעזר עד שם? מה עם התנאי של אברהם אבינו לא לקחת אשה מבנות הכנעני גם כרוך עם התנאי לא להשיב את בנו לארץ מולדתו? 

הכלי יקר מתרץ תירוץ נפלא! 

אברהם אבינו ידע שביתו של בתואל הארמי לא כשר, בלשון של המעטה! אבל הוא ידע: אם יצחק אשה מבנות הכנעני שהוא יושב הארץ - יהיה יצחק מצוי... איפה? - בבית של החותן... ואז הוא יהיה חשוף להשפעה רעה ומזיקה! את זה הוא ביקש למנוע. 

לכן הציב לאליעזר תנאים מגבילים; 

תנאי ראשון (1): לא לקחת מארץ כנען. כדי שהבן לא ישב בארץ כנען עובדי עבודה זרה. 

תנאי שני (2): בשום אופן כי אם האשה לא תרצה לבוא, אם רבקה לא תרצה לבוא - בשום אופן לא לקחת את יצחק לשם אל ארץ חרן! למה? הוא רוצה שהוא יביא אותה משם אליו הביתה, ואז ההשפעה שלה תהיה אפסית אפילו אם היא לא מאה אחוז (100%), והיא הושפעה מבית אביה, היא תבוא לתוך הבית של אברהם ויצחק - שמה כוחם גדול להשפיע עליה ולא הפוך. עד כדי כך חשש ל: 'יצחק העולה התמימה!' 

אתם שומעים? 

אדם שמסר את נפשו להשי”ת! חושש אברהם אבינו: שאם יהיה תחת סביבה שלילית - זה יכול להשפיע עליו גם. לכן הוא משביע אותו שבועת התורה!

(יהודיה רצתה לשאול – הרב: 'שאלות – בסוף...') 

עוד דבר; 

יעקב פחד מהשפעתו הרעה של עשו!

מצאנו אצל יעקב אבינו, ארבע עשרה (14) שנה נכנס לישיבה ללמוד רצוף בלי לישון! לא עלה על מיטה ארבע עשרה שנה. למה? למה וויתר יצחק אבינו עם אבא שלו אברהם? מה, יותר טוב אברהם אבינו או שם ועבר... בשביל מה הוא הלך לשם? והוא צדיק גדול! וגם לא תבעו אותו ע"ז שהוא התנתק מבית אביו ארבע עשרה שנה לא ראה את אבא ואת אמא לא קיבל עונש ע"ז. 

אמנם, עשרים ושתים (22) שנה שהוא התעכב עד שהוא חזר עם רחל ולאה ושנים עשר (12) הבנים - הוא קיבל עונש, למה? - הוא השתהה מכיבוד אב ואם... אז לכן הוא נענש! שיוסף נעדר ממנו עשרים ושתים שנה.

על אותם ימים שהופרד יוסף ממחיצת אביו: "וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים" (בראשית לז, לד) 

רש"י כתב: 'יעקב זה עשרים ושתים שנה, כנגד עשרים ושתים שנה, עשרים שהוא עבד את לבן בשתי (2) נשותיו ובצאן, ואח"כ ההשתהות בדרך עוד שנתים - עונש נורא על כיבוד אב ואם...! והשכינה לא שרתה עליו עשרים ושתים שנה. אבל מה עם הארבע עשרה שנה שהוא היה אצל שם ועבר, למה ע"ז הוא לא נענש? הוא גם כן התנתק מההורים! 

הגמרא (מגילה יז') אומרת: 'הוא לא נענש על הארבע עשרה שנה כי הוא למד תורה 'וְגָדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה מִכִּבּוּד אָב וָאֵם!' ומצווה זו מבטלת מצווה זו...

אבל עדין השאלה: למה היה צריך ללכת לשם היה יכול לשבת ללמוד עם אבא? 

הכתב סופר אומר: 'יעקב אבינו מאוד-מאוד רצה להִשאר עם אבא עם אברהם אבינו... אבל היה לו מכשול גדול - עשו אחיו היה בסביבה! ויעקב חשש מהשפעתו של עשו שלא יקלקל אותו ברוחניות... ולכן הוא נוטש את בית אבא! והולך לאן? - לשם ועבר.

וע"ז כתוב: "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז) מדוע "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים"? מדוע ישב באוהל של עבר ולא באוהל אביו של יצחק? - משום שהיה עשו "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד" משום החשש האדיר שההשפעה של עשו הציד - תשפיע עליו! גם אם הוא ישב וילמד עם אביו יצחק וסבו אברהם - לא יעזור שום דבר.

זאת אומרת המצב קשה! סביבה רעה - זה קשה! קשה-קשה קשה.

אברהם אבינו כבר לא היה חי באותו זמן, זה היה מדובר על יצחק לא על אברהם... הם למדו ביחד שלושת (3) האבות רק חמש עשרה (15) שנה, וכשיעקב קיבל את הברכה - הוא היה בן שישים ושלוש (63), ואח"כ הוא הלך לארבע עשרה... ואח"כ עוד העשרים ושתים - אז זה רק יצחק. רואים שכל גדולי ישראל חששו.

אתם יודעים מסבירים: כשרבקה אמנו היתה בהריון, אז היא הרגישה שיש לה: "תוֹמִם בְּבִטְנָהּ" (בראשית כה, כד) והיא הרגישה: כשהיא עוברת ליד בית ע"ז - אז היא רואה שהתינוק רוצה לצאת לבית ע"ז! וכשהיא עוברת ליד בית המדרש - היא מרגישה שהתינוק רוצה לצאת! אז היא נבהלה: 'מה זה? מה, זה רפורמי?! מה זה?' 

הלכה לשאול 

ואמרו לה: 'לא, לא! יש לך שני (2) תוֹמִם בבטנך'; אחד רשע ואחד צדיק!', 

- 'אה! ברוך ה' בסדר ב"ה... זה לא 'מיקס...' 

ונשאלת השאלה: יעקב אבינו נמצא בבטן, מלאך! שמלמד אותו את כל התורה כולה, מלאך שמלמד אותו את כל התורה. למה כשעוברת ליד בית המדרש הוא רוצה לצאת? וכי הוא ימצא שמה מלמד יותר טוב ממלאך?! איפה אפשר למצוא מלמד יותר טוב ממלאך? אז למה הוא רוצה לצאת? מילא עשו יש ע"ז הוא רוצה לצאת, כי מה יש לו לחפש בפנים אין כלום הוא רוצה לצאת לע"ז...! 

מסבירים חכמים ככה: אם יש לך תלמיד בישיבה מלאך, אבל יש לך תלמיד בישיבה עשו - תצא החוצה! ההשפעה היא שלילית: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" (בראשית כה, כב) – 'זה מרוצץ גולגולתו של זה וזה מרוצץ גולגולתו של זה...!'

יעקב פחד גם מאחוותו של עֵשָׂו

תמיד חשש יעקב מחברה רעה, לכן כשהוא חוזר לארץ מֵאצל לבן הארמי, הוא מתפלל לה' ואומר: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" (בראשית לב, יב) 

וכי אנחנו לא יודעים שזה אחיו עֵשָׂו, למה צריך הפסוק להגיד: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו"? כמה אחים היו לו? אחד (1), אז למה הוא פונה לה'? - ה' לא יודע...?! אם תגיד: "אָחִי" - אז הוא יודע שזה עֵשָׂו, אם תגיד עֵשָׂו הוא יודע שזה אחיך, למה הוא אמר פעמַים? 

אלא, הוא מפחד ממנו גם כשהוא אחיו! לא רק שהוא עשו הרשע! גם אם הוא יחיה אתי באחווה ושלום בלי סכנה - עצם זה שאני אשב בסביבתו של הרשע, אפילו שהוא אָחִי - זה סכנה! "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי". 

אז רואים: שהוא משתדל להתרחק ממנו! 

וגם כשעֵשָׂו רצה ללוות את יעקב בדרך אמר לו: 'לא-לא לא... תתקדם "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי" (בראשית לג, יד) אל תדאג! אנחנו נפגש בסוף-בסוף ב: 'אחרית הימים' הוא רמז לו. 

תכף עכשיו שיהיה 'גוג ומגוג!'.

אז אם יעקב אבינו ככה פוחד, אם יצחק אבינו ככה פוחד, אם אברהם אבינו ככה פוחד אם משה רבנו פוחד על יהושע בן נון, איך אתם לא מפחדים מהטמבלויזיה?! איך?! 

ח"ו יקראו לכם: 'חבורת הרשע!' 

תגיעו לבית דין שלמעלה יגידו: 'הופה! אתה מחבורת הטמבלויזיה! אתה אֶה... בזבזת את החיים שנתתי לך על שווא והבל!'...

אז בשביל מה אנחנו מתפללים בבוקר: 'הַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע מֵחָבֵר רָע מִשָּׁכֵן רָע!' ומסיימים: 'הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל' הוא גומל לנו! אז למה אתה נדבק בהם?! למה אתה נדבק בהם? ותקנו לנו חכמים כל יום לחזור ע"ז! 

והבן אדם סתום לא מבין... הוא אומר - וישר הולך לשכן... 

חבר טוב - השפעתו טובה מאוד מאוד! והרבה יותר מחבר רע, אז למה לא להִדבק בחבר טוב?! ולקבל השפעות טובות מאוד...! 

איך לומדים חבר טוב מהנחש?

אתם לא תאמינו מה אני אגיד לכם עכשיו! 

אתם יודעים מאיפה אפשר ללמוד מה זה 'חבר טוב'? - מהנחש, 

מי שיודע עכשיו מה הפרוש שאני הולך להגיד - אלף דולר (1,000$!) 

איך לומדים מהנחש מה זה חבר טוב? - אין סיכוי! אֶה... אין סיכוי... מהנחש ללמוד מה זה חבר טוב?! 

הר"ן (דרשות דרוש א') הוא לא מבין: למה נמנה הענין "וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ" (בראשית ג, טו) למה זה קללה לנחש? "וְאֵיבָה אָשִׁית" אשים "בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה" 

מקלל ה' את הנחש: שהוא ישים איבה בינו לבן הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ לבין זַרְעָהּ, איזה מין קללה זו על הנחש? מה הקללה פה? הרי מי שסובל מכל האיבה שיש בין נחשים ובני אדם - זה בני אדם! כי בא הנחש מכיש אותם והולך! יש גם נחשים שגם אוכלים בני אדם! אז מה הקללה פה? 

אומר הר"ן: 'רואים מפה כח עצום ונפלא! של חבר טוב ומוצלח, היום האדם סובל מהאיבה של הנחש, ותמיד בורח ממנו בפחד ובאימה. אבל הנחש התקלל יותר מהאדם!! למה? בגלל הקללה הזאת נשאר הנחש בודד וגלמוד בעולם. אין לו חברים. אין לא חבר טוב ולא ידיד נאמן, אין לו! 

תראו: בני אדם ידידים של כלבים, של חתולים, יש כאלו אפילו של עכברים... בני אדם מתחברים עם בעלי חיים (יש כאלה שהם מאותו מין...) אבל רואים: שהם מתחברים. אבל הנחש נשאר גלמוד. היה יכול להיות...! 

הוא היה הכי קרוב לאדם! הוא היה הולך על שתַים (2) בהתחלה הוא היה הכי קרוב לאדם, הוא נתקלל: 'שתהיה איבה בינו לבין האדם! והאדם רק יברח ממנו כל הזמן ולא תהיה לו שום חברה'. 

זאת אומרת הפריד הקב"ה את הנחש מהחבר הכי טוב שהיה יכול להיות לו - האדם. אם האדם היה חבר של הנחש - הנחש היה מתעדן ומשתבח, עד שיהיה קרוב לאדם בטבעים ובמזג שלו! 

הנה, אתם רואים כלבים, יש כלבים פראיים - מאלפים לוקחים אותם והם משרתים את האדם! אדם מאלף אותם להריח פצצות - הם מריחים פצצות. סמים - הם מריחים סמים. הם מוכנים לקפוץ על אחרים בשביל להציל אותך! תראה מה הפכת אותו, בעל חי הפכת אותו לידיד נאמן של האדם. זאת אומרת האדם יכול לעדן את בעלי החיים. 

אתם רואים בקרקסים; פיל שומע לבן אדם - הוא עושה לו ככה... הוא עולה על כדור, הוא עולה ע"ז... עושים סתלבט מהבעלי חיים, אז זאת אומרת אדם יכול להשפיע על בעלי חיים הכי גרועים! ואת זה הפסיד הנחש, ולכן כל אחד רוצה לרוצץ את גולגולתו... אם אתה לא מרוצץ אם גולגולתו הוא עדין יכול להכיש. 

למה ציותה התורה להכין שלטים לערי מקלט?

עכשיו תראו עד כמה זה חמור - לא תאמינו! 

כשנכנסו ישראל לארץ – נצטוו: 'להכין ערי מקלט' "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ" (דברים יט, ג) צריך להכין שלטים: 'מקלט!' מקלט מקלט-מקלט... כמו שכתוב עכשיו: 'באר שבע' באר שבע, באר שבע... אתה בכיון עוד ככה... 

כל מי שרצח בשגגה, והבן אדם מת, יש 'גואל הדם' בן משפחה שרודף אותו! בגלל שהוא הרג את קרובו, וכדי להִמלט מגואל הדם - צריך להיות מקום שיהיה לו מוגן, מה המקום המוגן? - ערי מקלט! ברגע שהוא נכנס לעיר מקלט - לא יכול הגואל הדם לגעת בו. והוא נשאר שמה לא יוצא, אם הוא יצא - עוד פעם יכול להרוג אותו. 

עכשיו כשהוא בורח, אחרי שהוא בטעות-בטעות! בשגגה "נָשַׁל הַבַּרְזֶל" (דברים יט, ה) והכה בראש של מישהו והרג אותו - ברגע זה הוא צריך לברוח מהר! לפני שיוודע ו... 

אז התורה מצווה אותנו: 'לשים לו שלטים; 'מקלט! מקלט-מקלט מקלט...' - כדי שירוץ מהר ויגיע ככה. 

אנו מבינים? לא? בשביל מה? בשביל שלא יתבלבל בדרך ולא יתעכב ולא כלום ישר יגיע ויוכל להִנצל!

רבי יצחק מוולוז'ין (הבן של רב חיים מוולוז'ין) שואל: למה אנשים שעולים ל: 'רגל' לא כתוב: 'ירושלים!' ירושלים, ירושלים, ירושלים...? מה, רוצח בשגגה מגיע לו יחס כזה שיכתבו לו: 'מקלט!' מקלט-מקלט... ויהודים שרוצים לעלות לרגל... למה שיתבלבלו בדרך?! שים להם גם שלטים: 'ירושלים! ירושלים, ירושלים...' 

יש לכם תשובה? 

(בקהל: לא שומעים)

הרב: מה? נכון-נכון, אז מה הבעיה לשים עוד שלט?...נכון, אז מה? אז רצו לבלבל את האנשים לכן לא אמרו להם איפה ירושלים כדי שיתבלבלו - יהיה להם יותר צעדים! ואם יהיה להם יותר צעדים אז יהיה להם זה... אז שיסתובבו מסביב לבית עד שיעלו לירושלים עד יהיה להם יותר צעדים וכו' ולא ילכו ישר ילכו ככה ככה... ויאריכו את הדרך ויקבלו שכר...! זה השיטה שלך. 

(בקהל: לא שומעים)

הרב: מה? למה?...כל הכבוד לך! יא חביבי אמרת בול! בול בול... כל הכבוד! חבל שלא הצעתי כסף...

תשמעו! 

אם הרוצח, בשעה שהוא נס ולא יהיה שלטים - הוא ישאל: 'איפה עיר מקלט? איפה עיר מקלט?' - ההשפעה השלילית! 

כי הבן אדם שהוא שומע שהוא רוצח?! - עצם זה שהוא ישמע: 'שהוא הולך לעיר מקלט!' סימן: 'שלפניו עומד רוצח!!' השהות הזאת, השמיעה הזאת: 'עומד לפניו רוצח!' - היא שלילית!! התורה לא רוצה שידברו אִתו כלום! כלום!! שהוא לא ידבר עם אף אחד, שיהיה לו ברור בדרך איך להגיע... כדי שלא ידבר שלא ישפיע שלילית על שום בן אדם. 

איך 12,4450 נרצחו בשנה!!! בארצות הברית?

בעיתונים החרדים לא כתוב אף פעם על: 'רצח!' לא תמצאו כתבות על רצח, למה? - בגלל שזה שלילי! ח"ו אתה קורא על רצח ועוד רצח ועוד רצח - זה 'קטן' עליך "הרצח"! 

הנה, רואים בחברה הערבית זה כבר טטטטט... ברבעיות... טטט... טטט... טטט... למה? כי כששומעים יותר ויותר-ויותר - זה... 

איך בארצות הברית? - כבר שתֵים עשרה אלף (12,000) הרגו עם נשק חוקי! טרר...! טרר טרר... למה? עוד אחד (1) קורא: 'שהרגו!' 

אז הוא אומר: 'בשביל מה יש לי נשק? בחינם?! חבל על הכדורים! סתם הם זה...' – טרר! טרר... טרר טרר... 

שתים עשרה אלף ארבע מאות ארבעים וחמש (12,4450) מתו בשנה! נרצחו!! כן... "בכיף" ככה בכיף זה ככה אנשים יוצאים בכיף 'מסע ציד'... – רח"ל! 

זה תואם את השיטה של ה: 'דילול!' בשביל מה זה צריך 'זריקות' ("חיסונים") והכל? - שיהרגו אחד את השני! קחו נשק כמה שאתם רוצים יאללה... 

אבל אדם שעולה לירושלים - והוא לא יודע את הדרך... אז הוא שואל: 'סליחה! מה הכיוון לירושלים?' 

- אֶה... שומעים פה שיש בעל מצווה...! עולה לרגל לירושלים... - אֶה כמה זה מרחיב את לִבו של הבן אדם!

אתם שומעים מה זה חברה טובה ומה זה חברה רעה? אפילו לשמוע! לשמוע. עד כדי כך מרחיקה התורה - לא יאומן כי יסופר! 

ויש לזה גם שאמר היהודי, מה שמך? – 'אהרן' אהרן 'אוהב שלום' לא אמרתי אוהב שלום... 

אלקנה ואשתו

המקור של רבי יצחק מוולוז'ין - זה המעשה עם אלקנה ואשתו, בניו ואחיותיו וכל קרוביו שהיה מעלה אותם לרגל;

באותו זמן עם ישראל לא עלו לרגל, והוא היה עולה, יושב באמצע הרחוב, 

והיו אומרים לו: 'כבודו! יִכנס יש לנו מקום מלא ללון...' 

- 'לא-לא' 

- 'לאן אתה הולך?' 

- 'אני עולה לירושלים! לרגל, אולי אתם רוצים לבוא אתנו גם?' 

והם מורידים דמעות! ומצטרפים. 

שנה ראשונה (1) - חמש (5) משפחות, שנה שניה (2) – עשר (10), עד שהעלה את כל ישראל לרגל! 

אמר הקב"ה: 'אתה זיכית את הרבים - אני אתן לך בן שיזכה את הרבים!' 

מי זה? - שמואל הנביא. שהיה הולך בכל ארץ ישראל כל שנה ללמד אותם מוסר.' 

אז זאת אומרת רואים: שהוא הכריע את עם ישראל לכף זכות, וחינך אותם במצוות, ורבים זכו על ידו והוציא ממנו בן שיכריע את ישראל לכף זכות ולחנך אותם במצוות. זכה אלקנה – שמואל!

למה ה' מקשה על הגיוס כספים לעולם הישיבות?

הרב כהנמן זצ"ל רצה להקים את ישיבת פונוביז'' בזמן שלא היה בחלום-בחלום שאפשר להקים ישיבה, והוא הלך בכל רחבי העולם לגייס תרומות - ולא הלך לו, לא הלך לו! אנשים קמצנים לא רוצים לתת לא מאמינים במה שהוא התכוון וכו' וכו'... 

יום אחד כאב לו הלב כל כך! 

נכנס לחזון איש זצ”ל אמר לו: 'כבודו! אני בצער גדול, אני רוצה להקים בית ה'! להקים תלמידי חכמים, אני הולך ומכתת את הרגלַים בשביל להשיג כסף להקים ישיבה! ופה ממול, מול בני ברק אוניברסיטת 'בר מינן' (בר אילן) כמה מיליונים-מיליונים! שופכים עליהם תראה-תראה תראה... מה זה? למה זה?! מה, הקב"ה לא רוצה מה שאני עושה? הוא רוצה במעשיהם?! מה הולך פה?...' 

אמר לו החזון איש: 'דע לך! מאת ה' היתה זאת, אתה יודע כמה השפעה יש כשאתה הולך לכל אחד ומסביר: שאתה הולך להקים ישיבה קדושה בארץ ישראל...! זה מה שה' רוצה שישמעו, שישמעו הרבה-הרבה יהודים, אם תקבל מבן אדם אחד (1) את כל הסכום - תחזור לפה, מה הבעיה? תבנה ישיבה, שלום... מי ידע שמה מה זה 'ישיבה!' מה זה ישיבות...' 

היום כל עולם הישיבות עומד על מי? - על התורמים בחוץ לארץ! מי החדיר להם את זה? עוד יהודי שהלך ועוד יהודי שהלך 

ואמר: 'אני מקים כולל! ואני מקים ישיבה! ואני מקים...' וככה נודע בגלות. 

בגלות נודע: שפה בארץ ישראל יש פריחה גדולה מאוד-מאוד של לומדי תורה! וכו'... 

זה הרצון של הקב"ה: שתהיה השפעה חיובית על האנשים שהם כל היום בחומר שמה וחושבים: 'שהעולם זה רק חומר!'. 

איך מחזירים בתשובה?

עכשיו תשמעו עד כמה זה חמור! 

יש אנשים שמתפתים ללכת ולהחזיר בתשובה אנשים רשעים, אבל לא כמו שאנחנו עושים בהרצאות, הולכים אפילו לדיסקוטקים! נכנסים לבפנים כאילו: 'לברור ניצוצות' הם קוראים לזה. והם באים עם נאורות נגד האורות הצבעוניים ונכנסים בפנים, אתם מכירים את החבר'ה האלה... בסוף הם נשארים שמה. 

אדם צריך לפחד! צריך להיות כמו אתרוג, מה זה אתרוג? - אתרוג זה כנגד הלב אתרוג זה כנגד הצדיק, ויש לולב ויש הדס ויש ערבה; הדס - זה ריח ולא טעם, לולב - זה תמרים טעם ולא ריח, ערבה - לא טעם ולא ריח. הערבה - זה רשעים. לולב - זה תלמידי חכמים. הדס - זה בעלי מעשים צדיקים שעושים מעשים טובים.

אוגדים שלושה (3): הדס לולב וערבה. אתרוג - לא, הצדיק רק ברגע שיש מצווה הוא מתחבר אליהם מנענעים, נגמרת המצווה - הופ! חוזר לנרתיק. שלא יהיה חיבור! לרמוז: לא להתחבר, אפילו לצורך מצווה!! רק כהרף עין כמו שאומרים את המינימום הנדרש וזהו. 

מה היה קורה אם ישמעאל היה ממשיך לגדול בבית אברהם?

כשגדלו יצחק וישמעאל בבית של אברהם, שרה מבחינה בישמעאל בדרכים המקולקלות פוחדת על יצחק שהוא יסית אותו,

מבקשת מאברהם: 'לגרש אותו!' 

אברהם לא ממהר, רע בעיניו הדבר! מה שהיא מבקשת, 

אבל ה' אומר לו: "אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כא, יב) 

ואז אברהם שומע שזה דעת ה' והוא מגרש! את הבן האהוב שלו!! את ישמעאל, ואת אמתו אשתו, וזאת כדי שיגדל ישמעאל "פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ" (בראשית טז, יב). 

החפץ חיים אומר: 'אם היה ישמעאל זוכה לגדול בבית אברהם - מעשיו היו משתפרים לאין ערוך! היה מתעדן ומשתנה'. 

בכל אופן, התורה מצווה: 'להשליך אותו החוצה, לשלוח אותו למדבר!' 

למה? למה?! - משום שהוא עלול לקלקל את יצחק, את יצחק הקדוש, את יצחק העולה תמימה... הוא עלול לקלקל אותו. 

אתם שומעים? זה לא יאומן כי יסופר! 

כמה ההשפעה יכולה להיות, וככה אנחנו רואים בבתים; יש ילד אחד ראשון שהוא הולך בדרך רשע - מקלקל את האחרים. יש ילד ראשון מתחצף - אח"כ כולם יתחצפו. וככה זה... זאת אומרת רואים שההשפעה של סביבה משפיעה עד כדי כך.

למה הצטער ר' יהודה כשנצח את הכופרים?

ותשמעו מה היה המעשה עם רבי יהודה בן לקוסא: היו מינים וכופרים שהיו באים אליו, הוא היה יודע לענות תשובות חבל על הזמן! וכל היו מתקוטטים אתו באים אליו מינים וכופרים ומקשים קושיות של כפירה והוא היה עונה להם. 

יום אחד נמאס לו!

אמר להם: 'תקשיבו! אם אתם רוצים להמשיך? בתנאי; מי שמנצח את השני - פוצע את ראשו בקונדס! מסכימים?' 

אמרו לו: 'כן'. 

ניצח אותם! לקח את הקורנס פיצץ להם את הראשים! 

התלמידים שלו היו מאושרים! איזה שמחים, עשו לו תהלוכה הרימו אותו וואי וואי... 

כבוד הרב שליט"א שר: 'אשרינו! מה טוב חלקנו איזה רבי יש לנו וואי וואי...' 

ומה הוא עונה להם? מה הוא עונה להם? 

- 'אוי אוי אוי... וכי לחינם ניצחתי? קיבלתי עונש! תתפללו עלי... אותה החמת שהיתה מלאה אבנים טובות ומרגליות - עכשיו נתמלאה פחמים...!' 

במקום שאני אכניס בראש שלי בגוף שלי דברי תורה - פנינים אבנים טובים מרגליות! מה הכנסתי? - דברי כפירה שלהם פחמים כל השטויות שלהם! צריך לענות להם על השטויות שלהם על הפיתות ועל הזה... מה זה יא יא יא ייייי... 

אז זאת אומרת לשהות במחיצתם של מינים וכופרים אפילו זמן קצר ואפילו לתת להם: "מָנָה אַחַת אַפָּיִם" (שמואל-א א, ה) ואפילו לפוצץ להם את הגולגולת - זה השפיע עליו שהוא מרגיש: שהוא התמלא פחמים!

למה החפץ חיים הזהיר מויכוח עם כופר?

החפץ חיים היה רגיל להזהיר מחברת אנשים מקולקלים אפילו מתוך כוונה טובה, ובפרט אלה שנכנסים עם כופרים ומינים, להוכיח להם את הטעות, 

והיה אומר: 'המשכילים והכופרים - לא יסורו מדרך הרע, אבל כשאתה מתווכח אתם - זה יקרר אותך ביראת שמים! לכן אל תתאמץ'. 

והוא סיפר מעשה שהיה אתו בבית מרחץ של ראדין, שמה היה רבי יהודה הבלן, הוא ביקש לרחוץ והיה סכנה לבריאותו אם המקווה קר, 

אז הוא שאל אותו: 'המים מחוממים'?

אמר לו: 'בטח! שפכתי למקווה חצי (1/2) דוד שלך מים רותחים...!' 

יורד החפץ חיים לבפנים - המים קרים! עלה מיד הלך לדוד והכניס את היד וראה שהמים שם פושרים, 

ואז הוא קרא ליהודה הבלן אמר לו: 'תדע! כששופכים מים פושרים למקווה עם מים צוננים - המים הצוננים גוברים על הפושרים ומקררים אותם, להפיג צינתם - צריך להטיל מים רותחים! מבעבעים ממש!!

אומר: 'בדיוק ככה ברוחניות; כשעומד מולך אדם קר לגמרי ואתה רוצה להפיג את צינתו לחמם אותו קצת ביראת שמים בשיחת קודש - זה רק בתנאי: שאתה רותח! מבעבע!! כי אם לא - אתה תצטנן. 

זה צריך לדעת: לא כל אחד יכול לדבר עם אנשים כאלה. 

הרב רוזובסקי היה אומר: 'דבר גדול לקרב רחוקים לתורה, אבל תִזהר: שלא תהיה מנקה ארובות שעושה עבודה חשובה - אבל יוצא שחור...'

האם להתחבר לרשע כדי להשיבו למוטב?

יש טוענים: 'שאדרבא! צריך להתחבר לרשעים כדי להשיב אותם למוטב אפילו אם יש סכנה של השפעה מצד הרשעים...' 

יש כאלה שטוענים, לא חכמים! כן, אבל טוענים....

והם מביאים ראיַה מיעקב אבינו: הוא שב מבית לבן והסתיר את דינה במזוודה - שלא יראה אותה עשו, למה? יחמוד אותה וירצה לשאת אותה לאשה! 

"וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק" (בראשית לב, כג). 

שואל רש"י: 'ודינה היכן היתה?' 

משיב: 'נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו, ולכן נענש יעקב שמנע אותה מאחיו - שמא תחזירנו למוטב!' 

ונפלה בסוף כעונש ביד שכם. לא רצה את עשו - בא שכם, עשה מעשה שלא יֵעשה! 

אז אלה שבאים וטוענים: 'הנה! אתה רואה? מהמעשה הזה אסור למנוע...!' 

כן, אבל אני אשאל אותם: 'האם אתה מוכן לחתן את הבת שלך עם הזה שאתה רוצה להחזיר אותו בתשובה?!' 

אם אתה אומר שאתה לומד מפה, אז תעשה מה שכתוב פה? - לא...! תשיא אותה לרשע?! - 'כָּל הַנּוֹתֵן בִּתּוֹ לְרֶשַׁע כְּאִלּוּ כֻּפְתָּה וְנוֹתְנָהּ לִפְנֵי אֲרִי!'

רבי אלחנן ואסרמן, ה' ינקום דמו – אמן! החליף מכתבים עם החזון איש והוא שואל על דברי המדרש, הוא מביא את דברי הברטנורא: 'יעקב אבינו נתבע על כך שראה בעשו רשע גמור שראוי לנעול דלת בפניו וראוי למנוע ממנו את התשובה'. 

הרמב"ם אומר (הלכות תשובה): 'שיש רשעים גמורים - שראוי למנוע מהם את התשובה!' 

הם עברו כל גבול, ומכיוון שיעקב ראה שעשו עומד בדרגה זו, היה חשש: אולי תצליח דינה להחזיר אותו בתשובה! ומכיוון שהוא לא ראוי לתשובה - הוא לא רצה לאפשר זאת ועל כך הוא נענש. 

לא בגלל שהוא לא רצה לתת את דינה לעשו הרשע, אלא על כך שהוא ראה שעשו אדם שלא ראוי לתשובה, ובאמת על החשש שלא למסור את הבת ביד הרשע - הוא לא נענש! זה לפי הברטנורא. 

אז יעקב לא חשש שהבת שלו תסבול מהשהִיַה במחיצתו של עשו, הוא חשש: שהיא תצליח להחזיר אותו בתשובה! רק הוא סבר: שהוא לא ראוי להזדמנות הזו - וע"ז הוא נענש. 

על הפרוש של הברטנורא, מצא הגאון רבי חיים כהן רפפורט זצ”ל אב"ד באוסטרִיַה סמך בדיוק ללשון הקדושה של רש"י (מביא את זה בשו"ת 'אוצרות חיים'): אם היה רש"י כותב: 'שמנעה ממנו ושמא תחזירנו למוטב' - היה פרוש: למה יעקב מנע אותה ממנו? אם לא היה מונע - אולי היתה מחזירה אותו למוטב היינו מרוויחים מזה. 

הרי כל מה שאנחנו סובלים מאז ועד היום - כולל מהאמריקאים זה בגלל עשו! אבל אם הוא היה חוזר בתשובה - לא היה לנו את כל המלחמות, לא היה לנו את כל הצרות, לא היה לנו את כל האסונות, לא היה לנו את חורבן הבית! (בית המקדש) לא היו רומאים לא היו יוונים לא היה שום דבר! הכל היה בסדר... 

אבל רש"י לא כתב ככה, הוא לא כתב: 'שמא' אלא הוא ידע שהיא תחזיר! רש"י משמיט את האות וא'ו וכותב: 'מנעה ממנו שמא תחזירנו למוטב!' כלומר; הוא פחד: שהיא תחזיר אותו למוטב! 'שמא תחזירנו למוטב' וע"ז הוא נתבע: על שראה בעשו שאינו ראוי בתשובה - וזה דיוק נפלא!

מר פיתה; 

אני יכול להגיד משהו: זה לא פוטר מהעונש כמו שאומרים, אבל אם מחזירים רשע בתשובה, ויש לו מידות רעות - אוי ואבוי! אם בן אדם חזר בתשובה ולמד תורה ויכול להשתמש בכל התורה שהוא למד עם המידות ברעות המושחתות המגלומניות שלו (כמו מר פיתה...) - אז יכול להיות דבר איום ונורא! איום ונורא!! כי הוא לוקח משהו מהתורה, משתמש אתה לצרכים של המידות שלו להצדיק את דרכו המקולקלת. 

אז יש סכנה! 

לכן כתוב: 'אֵין מְלַמְּדִים תּוֹרָה אֶלָּא לְתַלְמִיד שֶׁהוּא הָגוּן! אֲבָל אִם הַתַּלְמִיד אֵינוֹ הָגוּן - אֵין מְלַמְּדִים אוֹתוֹ תּוֹרָה מַמָּשׁ!' למה? הלא הגון עם תורה - הופך להיות מסוכן!! שֶׂכל של תורה עם מידות רעות? - ה' ירחם!

פעם מישהו אמר על הגרמנים: 'שהם חיות רעות!' 

אז מישהו מחה בו ואמר: 'למה אתה אומר דבר כזה? החיות - הם לא רעות, חיה, ה' ברא אותה שהיא אוכלת בעל חי אחר מזה היא נִזונה! זה לא חיה רעה, היא לא אוכלת על מנת סתם לאכול כאילו... 

אבל אלה - אדם עם שֶׂכל אדם! ומתנהגים כמו חיה!! והם עשו ניסויים בבני אדם, עשו מהם סבונים, עשו מהם כל מיני ניתוחים! והכל, או כמו הסינים היום שקוצרים איברים לאנשים חיים!! חוטפים בן אדם לטנדר לוקחים לו את הכליה, מורידים לו את הזה... וזורקים אותו בשקית שחורה - מיליונים עושים ככה! מיליונים ומיליארדים דולרים סינים (???) זה לא 'חיות אדם!' זה 'אדם חיה' זה אי אפשר להבין כמה אדם יכול להיות רע - שמחייכים לכם והולכים לגמור עליכם (רח"ל!).

האם לעשות חיסון בעקב לתינוק?

עכשיו סיפר לי אחד, לא רצה שום חיסונים, הבן נולד לו. הבן נולד לו - הוא לא רצה שום חיסונים, הוא עמד לשמור, והם תמיד לוקחים בעקב לתינוקות, לוקחים להם לדם לדי אן אי (DNA) לסינים, אז טוב, הוא שמר על הילד על התינוקות והכל 

וניסו לשכנע אותו: 'ולמה לא? ולמה לא ולמה לא' 

והוא מד"א (מגן דוד אדום) והוא יודע בדיוק! למה לא, והוא הסביר להם למה לא.

ואז פתאום איזה אחות צרפתיה באה אליו ואומרת לו: 'יש פה איזה טופס למלא כמה נקודות פה ושם ואני נותנת רק טז... אחד קטן ככה בעקב של הילד...' 

אמרה לה: 'אל תגעי בו! זה הילד שלי לא מרשה לך, לא לגעת!' 

- 'לא! זה כלום...' 

- 'שמעת?! לא לגעת'. 

- 'טוב בסדר אל תצעק וזה...' 

הוא בא ללכת פתאום נגשת אליו אחת אחרת: 'איך היה הביקור? אתה זה...' 

הוא הבין שזאת מה: 'רווחה'... - כבר רוצים לקחת לו את הילד! אם הוא לא עושה חיסונים ולא עושה זה... כבר יקחו את הילד כבר יגידו: 'שהוא לא שפוי!' כי מה זה? חיסונים זה חובה... איך ירוויחו חברות ה: 'פארמה'?? מה פרוש עסקה דין בכל העולם איייייי. 

אבל הצליח לענות לה... 

והוא פתאום קיבל קריאה ממד"א והוא עונה מה הוא צריך לעשות... 

והיא אומרת לו: 'מה, אתה ממד"א?' 

אמר לה: 'כן, ואת לא יודעת כלום!' - זהו סתמה את הפה! לקח את הילד והלך. 

שום חיסונים שום בטיח שום כלום, יפן לא עושים חיסונים משולשת – אין ילדים אוטיסטים! עושים משולשת - אז יש סיכוי שהילדים יהיו אוטיסטים (רח"ל), כן! 

אנשים רעים, רעים... יש כאלה מסכנים, הם לא יודעים מלמדים אותם מההתחלה זה ככה וככה והם מאמינים בעצמם שזה ככה, אבל כאלה שלא עושים חיסונים, הם רופאים שלא עושים חיסונים, לעצמם ולמשפחה הם לא עושים ולאחרים אומרים להם כן כי הם מקבלים כסף, מה זה שונה מהגרמנים? אתה יודע שאתה עושה לו מה שאתה לא מוכן לעשות לעצמך מה זה? למה אתה לא עושה לעצמך? אתה פוחד שאתה תיזוק או תמות נכון? למה לו כן? כי אתה מקבל משכורת כי אם אתה לא עושה חיסונים יפטרו אותך, לא יאומן כי יסופר.

יש חברת כנסת גוטליב, היא צועקת טוב! חזק ומהר: 'גם אני לא התחסנתי!' היא אומרת כאילו אמרה חידוש - אף אחד מהכנסת לא התחסן!! 

הרי ביבי בעצמו אמר: 'אני מקווה שלא החלפתם לי...' - מה יש להחליף?! כן... 

והוא בא ומראה לכולם כאילו 'תלמדו ממני! תעשו', - אין בעיה! תביא מים גם אנחנו נעשה...

אז זאת אומרת אנחנו צריכים להִזהר מאוד-מאוד מאוד...! 

"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"

ויש אנשים שרוצים להתקרב לרשעים כי הם אומרים: 'אהוב את השלום' הכי טוב להיות בשלום 'אין כלי מחזיק ברכה יותר מהשלום!' 

אבל רבנו יואל אומר: 'שזכריה הנביא אומר: "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה ח, יט) 

מה פרוש? אם אתה ניגש לאהוב את השלום - כתוב בפסוק קודם: אֱמֶת - "וְהָאֱמֶת"! ואח"כ: "וְהַשָּׁלוֹם אֵהַבוּ" אם אין אמת על מה השקר אתה אוהב?! "אֹהֲבֵי ה’ שִׂנְאוּ רָע" (תהלים צז, י) מי שאוהב את ה' - שונא רע! כי ה' שונא רע, מה, אני הבאתי לעולם שיעשו רע...?! - הבאתי שיעשו טוב! אבל אם יש רע - אתה לא יכול לאהוב אותו, אם אתה אוהב אותו - אתה שונא את ה'! אז אם נִגשים זה רק עם אמת. 

אתה רוצה להתקרב לרשע בשביל להחזיר אותו? - שום דברי פיוס! שום 'שלום' בטיח, ישר האמת בראש! ירצה לקבל? - בבקשה! לא ירצה - ביי ביי... לא הכרתי אותך קודם לא מכיר אותך אח"כ, לא היית חסר לי קודם אתה לא חסר לי אח"כ, ביי. כמו האתרוג! תזכרו.

ועכשיו אנו מגיעים לחלק העיקרי החשוב ביותר: 'חינוך הבנים!'

עלינו לעורר את כל החושים בתשומת לב מיוחדת לפקח על הבנים והבנות הקרים: 'לא להתחבר לחברים לא הגונים, רק עם ישרים והגונים!' 

ההורים היום - האויבים של הילדים! בשביל להשתיק אותם ויהיה להם שקט ויכלו לעבוד - נותנים להם פלאפון, נותנים משחקים, נותנים להם זה... - והורגים את הילדים!! 

לא יהיה לכם ילדים חכמים, לא חכמים ולא ישרים ולא נבונים ולא שום דבר! הרסתם אותם במו ידיכם! רק חברה טובה!! - תשקיעו בהם אתם, תתנו להם חמימות, תלמדו אתם ספר, את והוא וכל מי שרק... לא שום דבר אחר, אז יש סיכוי. אם בשנים הראשונות הוא יהיה ככה - אז יהיה כבר על המסלול הוא לא יכיר דבר אחר. 

אבל היום ילדים בני שנתַיִם-שלוש (2-3) הוא כבר אומר לך: 'באטמן... סופרמן... זה וזה...' 

יש לי נכד שנתנו לו... לא ידעתי, 

יום אחד לקחתי אותו לקנות צעצועים, אמרתי לו: 'תבחר מה שאתה רוצה...!' 

- 'באטמן!' 

אמרתי לו: 'זה גוי! זה רשע! אסור!' - פתחתי לו עינַיִם... עשיתי לו... 

היום הוא כבר אומר: 'רשעים...! רשעים'. זה עבד! לקח זמן אבל זה עבד. תן לו בראש בום! 'רשעים!' 

היום שלחו לי תמונה שהוא לומד בספר...! 

אם אתם נותנים להם את כל האשליות האלה, יש בגס - באני, יש משפחת סימפסון, כל אלה... כל אלה רשעים ארורים! 'הסדר העולמי החדש' עומד מאחורי כל זה ומשתיל לילדים את כל המסרים האלה, והם שמה רומזים על כל האסונות שיהיו בעולם שהם יוזמים ומתכננים ורואים שהכל מתקיֵּם. ושמנו את זה ב: 'וירוס טיוי' .

אל תתנו להם חברה רעה! לא רק חברים בגן או בכיתה - בבית! בבית אל תתנו להם לא תחליפו הכל בדברים, קניתי לו כמות של קלפים חינוכיים, איזה ברכה מברכים על פרי? איזה זה - זה זה... השלמות של דברי תורה, פסוקים ענינים - הופה! זה יכול להיות חכם. יש משחקים חינוכיים! לא של חילונים של חרדים... ואז תראו איזה תקבלו - גאון, גאון! 

תשמעו מסירות נפש היסטורית! 

הגאון רבי יונתן אייבישיץ (ספרו 'אהבת יונתן' פרשת 'וירא') הוא אומר: במלכים-ב (ד, א): מסופר על אשת עובדיה הנביא, שהיא נזעקה באוזני אלישע הנביא: 'שהנושה בא לקחת את הילדים שלה לעבדים בגלל חוב של בעלה עובדיה הנביא, והיא ביקשה מאלישע: 'שיבטל את הגזרה!' 

וכך כתוב: "וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת ה’; וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים".

המדרש משבח את אשת עובדיה: 'אלמלא זכותה של אותה אשה אחת (1) מבני הנביאים - היו ישראל אבודים באותה שעה!' 

היא הצילה את כל עם ישראל! 

איך? 

אם אנחנו חושבים: 'שהיה לה רגש אימהי במסירות רבה שרוצים לגזול לה את הילדים!' - עדין זה לא מספיק בשביל להציל את כל ישראל... 

מה היתה הגדוּלה בצעקה של אשת עובדיה שאם לא היא היו אובדים כל ישראל? האם לא כל אשה אחרת היתה נוהגת כמוה כשרוצים לעקור לה את הילדים?!

מספר לנו רבי יהונתן אייבישיץ את השתלשלות הדברים: בתקופה של אחאב הרשע, אשתו המרשעת איזבל, רדפה אחרי נביאי ה' והרגה בהם באכזריות נוראה! עובדיה הנביא היה מנהל את הממלכה של אחאב והיה אהוב עליו מאוד, והוא היה צדיק מופלג. 

מה הוא עשה? הוא ראה את הגזרה של איזבל, החביא מאה (100) נביאים במערות; חמישים (50) במערה אחת ועוד חמישים במערה אחרת והיה דואג לכלכל אותם בלחם ומים על חשבונו! 

באותם שנים היתה בצורת! והוא כילה את כל כספו כדי לזון את הנביאים!! כשנגמר לו הכסף - הוא לווה מיהורם הבן של אחאב סכומי כסף גדולים כדי שלא ימותו הנביאים במערות - פיקוח נפש ממש!! והיה לו מותר לקחת הלוואה בריבית להציל את חייהם. 

עברו ימים ושנים, אחאב נהרג במלחמה, עובדיה הסתלק לבית עולמו, בא יהורם ביקש לתבוע את החוב שתפח במרוצת השנים בגלל הריבית הנכבדה. ומצא את האשה בבית דל וקטן וכסף אין לה. 

אמר לה: 'הלו, תביאי את שני (2) הילדים לארמון תמורת החוב האדיר!' 

והיא נזעקה מרה - מאתַיִם שישים וחמישה (256) פעמים זעקה בלילה: 'עובדיה! עובדיה!!' - וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה. 

בבוקר היא הולכת לבית הקברות, מחפשת את הקבר של בעלה - אי אפשר למצוא! הוא נפטר עני מרוד ולא הקימו לו מצבה, 

אז היא צעקה: 'ירא ה'! ירא ה'!!' 

פתאום היא שומעת מבין הקברות: 'איזה ירא ה'?' 

היו שלושה (2) שנקראו: "ירא ה'"; אברהם יוסף ואיוב. 

באברהם כתוב: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱ-לֹקִים אַתָּה" (בראשית כב, יב).

ביוסף כתוב: "אֶת הָאֱ-לֹקִים אֲנִי יָרֵא" (בראשית מב, יח).

באיוב כתוב: "אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱ-לֹקִים" (איוב א, ח). 

אז היא אמרה להם: 'לא, אני מבקשת את אותו שנאמר בו: "יָרֵא אֶת ה' מְאֹד" (מלכים-א יח, ג). 

נגלה מלאך לאשת עובדיה, הראה לה את הקבר של בעלה. 

אשת עובדיה מתפלשת בעפר ואומרת: 'אדוני, אדוני! הרי בשעה שנטית למות, 

שאלתי אותך: 'על מי אתה משאיר אותי את שני בנַי?!' 

מה השבת לי? – 'הקב"ה, אדון העולם - אני בוטח בו!'. 

והיא אומרת לו: 'עתה אני עזובה! ואין מי שיושיעני! ירא ה'!! ירא ה'! תראה מה הם רוצים לעשות עם יתומך!!' 

באותה שעה, הזדעזעו אומות העולם וכיסא הכבוד!

והקב"ה אמר לעובדיה: 'ראה גם ראה כיצד היא מזעזעת את כיסא הכבוד! לך רד אליה' 

וקולו בקע מן הקבר: 'לכי ואמרי לאלישע הנביא: 'שיברך את מעט השמן אשר בבית שיתברך וירבה' כי כאשר החבאתי את המאה הנביאים במערות, לא כלכלתים רק בלחם ומים אלא גם סיפקתי להם שמן רב להאיר להם את חשכת המערות שיֶהגו בתורה הקדושה!'. 

'אמרי לאלישע: 'שיזכיר לפני הקב"ה את הזכות הזו - וממנה תשלמי את ההלוואה!' שהרי אמרו חכמים: 'מי שמלווה לעני - כאילו מלווה לקב"ה!' ומובטח אני: שהקב"ה ישלם את חובי ע"י הברכה בשמן!'. 

למה ביקש יורם לקחת את שני הבנים שלה לארמון? להיות עבדים?! – לא! לא, לקחת יתומים מחיק אמם? - לא, הוא רצה: שיהיו ממשיכים דרך אביהם יועצים טובים! כמו שהיה אבא שלהם, יִעד אותם לגדולה וכבוד! להלביש אותם במיטב בגדי המשי! יאכלו מעדני מלכים! ילמדו גינוני מלוכה וארמונות פאר! בטח שכל אמא היתה רוצה באותו דור שהבנים שלה יגדלו במקום כזה. 

אבל, אשת עובדיה עניה לדלה לא ענין אותה כקליפת השום, היא חרדה עם עמקי נשמתה: שבניה הצדיקים יתקלקלו באווירה הסוררת של מלך רשע עובד ע"ז! והיא לא נִחמה את עצמה: שהיא סומכת על הילדים הצדיקים שיקדשו שם שמים וינחילו לה כבוד... - לא! זה כאילו הוא רוצה להרוג אותם!! ליטול נשמתם ולנעלות עליהם את הכורת! 

לכן, היא בכתה! זעקה!! התחננה!!! התפללה, התפלשה בעפר, הזילה דמעות כמים, זעזעה את כיסא הכבוד - ועוררה רחמי שמים. ולא נחה דעתה עד שנענתה והובטח לה: 'שלא יארע דבר לבניה!'. 

מסירות הנפש הזאת עבור חינוך בניה, והרחקתם מחברה רעה - בבית המלכות - היא שעמדה לישראל באותה שעה, לולא מסירות זו - היו אבודים ישראל!

אתם שומעים מה זה? מסירות של אמא שהילדים לא יתקלקלו!

עובדיה הנביא נשמר מהשפעה רעה!

המסירות נפש הזאת מתעצמת דווקא לאור הנהגת של הבעל הגדול עובדיה הנביא. כשהוא היה בארמון של אחאב ואיזבל - הוא נשמר! ולא הושפע מהם. 

אומרת הגמרא (סנהדרין לט) על הנבואה של עובדיה, מה שעתיד להיות במפלת עשו - הוא אמר את זה: 

"חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה אָמַר ה' א-לקים לֶאֱדוֹם" (עובדיה א, א) 

למה בחרו דוקא בעובדיהו שהוא אדומי להתנבא בהפלת אדום? 

אמר רבי יצחק: 'אמר הקב"ה: 'יבוא עובדיהו שדר בין שני (2) רשעים; אחאב ואיזבל, ולא למד ממעשיהם! וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים; יצחק ורבקה, ולא למד ממעשיהם!'. 

לכן, הוא יגיד את הנבואה של 'אחרית הימים' על עשו. עשו היה בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם. הוא היה בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם, יבוא זה וידון את זה. 

העמידה האיתנה של עובדיה מול הרשעים, לא שכנעה את האמא: 'שהילדים גם יהיו כך' - כי מי יודע אם הם יעמדו בניסיון?!... אמנם לבעלה - לא היתה ברירה! אבל כל זמן שהוא מסוגלת למלט את הילדים - חובה מוטלת עליה! וכך עשתה והצילה את ישראל!! 

אנחנו כבר בסיום... 

ואני אומר לכם עכשיו דוגמאות יפות, שמהם יְחקק לכם בעזרת ה' בראש ציורים בנושאים האלה. 

מה יעשה אדם שנאלץ להיות בחברתם של אנשי רשע ופשע? 

אדם עובד בעבודה, יש שמה כופרים! מדברים סרה נגד חרדים נגד ה' נגד התורה... כל מיני מקרים שאתם נתקל מה, מה עושים? 

נסגל את ההנהגה של יוסף הצדיק! שהיה בגיל שבע עשרה (17), נקרע מבית אביו, נמכר לעבד בודד במצרים, בתוך ארץ טמאה מאוד, מה הוא עושה? איך הוא מצליח לשמור על עצמו ולא לִפול מהמדרגות העצומות שהיה הבן החכים של אביו? איך הוא עומד בניסיונות עם אשת פוטיפר? 

- הוא רואה לנגד עיניו את הדיוקן של אבא שלו! יש לו את הציור של אבא שלו הצדיק ומול העינַיִם הוא רואה הדיוקן של אבא שלו - הדיוקן הזה מציל אותו. 

ואתם רוצים להִנצל? - אתם צריכים לחקוק לכם דמות שמשפיעה עליכם שמשפיעה עליכם חיובי, ואם ח"ו יש ניסיון או משהו - להסתכל ע"ז. 

או להגיד פסוקים, נגיד אדם לא רוצה להִכשל בעבירה של ראִיָּה - אז ברגע שהוא רואה הוא יגיד "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר טו, לט) זאת אומרת יזכיר פסוקים מן התורה מול העינַיִם.

אז זאת אומרת אם אדם מציֵּר בעיניו דברים חיוביים צדיקים, מאורעות שמחים של מצוות של דברים גדולים - יכול להִנצל.

אותו דבר, אם אדם רואה לנגד עיניו דברים שהם שליליים - זה משפיע על הנפש שלו! מיד, מיד... 

למה מינו את עפרון החיתי?

כתוב: 'כשעפרון באותו יום שבא לגמור אתו אברהם אבינו על מכירת המערת המכפלה - באותו יום עשו אותו שר! למה? 

לא תאמינו! 

כי אם אברהם יתעסק עם אדם פשוט זה יכול להוריד קצת את ההרגשות של אברהם אבינו, אז הרימו את ההוא בשביל שהוא ידבר עם שר! אז לפחות יהיה פחות השפעה שלילית. 

אתם שומעים מה זה? 

סיפור מרתק! 

סיפר יוסל אחד מניצולי השואה: 'הוא היה נער הוא התגלגל ממחנה אחד למשנהו, שרד את התופת הנוראה ונשאר איתן באמונתו בהשי”ת. 

שאלו אותו: 'איך הצלחת לשרוד? לא רק פיזית גם רוחנית! '

והוא סיפר: 'טרום מלחמת עולם השניה, ישיבת 'ברודני' בראשותו של הגאון האדיר רבי שמעון שקופ זצ”ל היתה המובחרת שבישיבות ליטא! רבים בקשו להימנות על אריותיה, אני הייתי בחור שחשקתי אבל הייתי חסר אמצעים, אבא דל ואביון, ולא היה לי מעות לנסיעה כדי שאוכל ללכת להיבחן, אבל הנפש שלי רצתה: לשכון בישיבת ברודני. לא היה לי כסף לקחת מההורים, לא סיפרתי להם שאין לי 

ואמרתי להם: 'שיש לי' ויצאתי לדרך, הם חשבו: 'שהשגתי כסף לנסיעה' והוא הלך בדרכים, עד שהוא הגיע ל: 'ברודני' ערים שלמות הוא עבר ברגל!

היו לי כמה כריכים שהעניקה לי אמא כשיצאתי, לוּוֵתי בתפילות של אבא ותפילות של אמא ואני מהרהר: 'אם אמא יודעת לאן אני הולך? באיזה תנאים, אוי ואבוי מה שהיה קורה...!' 

שבועַיִם (14 יום!) עשיתי בדרכים! הבטן מקרקרת, העינַיִם כמעט נעצמות, בצרור הבלוי היתה גמרא גדולה, בזמן המנוחה הייתי מתעמק בגמרא, ומתכונן לבחינה שתהיה לי אצל הרב שמעון שקופ. 

הגעתי סוף סוף ביקשתי: 'להתקבל למבחן', והעמידו אותי מול הגאון האדיר רבי שמעון שקופ... 

- 'מה שמך?' שאל 

- 'יוסל' 

- 'מהיכן אתה'

עניתי: 'אני רוצה להיבחן אצל ראש הישיבה' העינַיִם מושפלות והקול רועד...! 

- 'באת מדרך ארוכה...! האם אתה לא מבקש לנוח מעט קודם הבחינה?' 

- 'לא-לא! כבוד הרב... אני מבקש להיבחן כבר עתה'. 

- 'אתה לא רוצה לנוח אולי שעה קלה?' 

- 'לא, בבקשה'. 

מתח אדיר! הדבר היחידי שענין אותי: זה המבחן האם אני אקבל? או לא, 

שאל אותי שאלה ראשונה: 'אתה מוכן לשאלה הראשונה?' 

אמרתי: 'כן...' 

- 'אתה בטוח שתוכל לענות בצורה ברורה?' 

- 'כן...' 

קימט את מצחו, יוסל חושב: 'שהוא מעביר עכשיו את הסוגיה ומחפש איזה שאלה לשאול...' 

אז הוא אומר לו: 'שאלה ראשונה (1): מתי הכנסת לפה ארוחה חמה?' 

תדהמה אחזה אותי! כמעט צנחתי: 'לפני שבועַיִם...!' 

ראש הישיבה לא היה שותף לתדהמה, אחז בזרועי, הוביל אותי למטבח בבית שלו, ונתן לי ארוחה חמה ומשביעה! שלא הכנסתי למעלה משבועַיִם, וראש הישיבה מסביר לי: כמה גודל השכר של מי שגולה למקום תורה!! 

- 'תאכל בנחת עד שתשבע ותנוח דעתך'. 

אח"כ יצא מן המטבח ונתן לי לסעוד בשלווה. חשתי לא נעים, לשבת?! ראש הישיבה מכין לי ארוחה! אבל הרעב הציק לי ברכתי ואכלתי לשובע - מדהים. 

כשחשתי כבר שבע, מוכן לבחינה, עליתי לבית המדרש והמתנתי לראש הישיבה, כעבור רגעים הוא ניגש 

- 'מה רצונך עכשיו?' שאל אותי ראש הישיבה... 

עניתי: 'להיבחן'. 

- 'אתה מוכן לבחינה?' 

- 'כמדומני שכן...' 

- 'האם לא תרצה לנוח מעט מעמל הדרך?' 

- 'לא-לא לא... אני מוכן להשיב באופן הברור ביותר על השאלה הראשונה...' 

- 'אתה מוכן?' 

אני מנסה להעביר ככה במהירות את הדפים של הסוגיה... 

ואז ראש הישיבה חופן את זקנו בידו ונועץ בי עינַיִם טובות ושואל שאלה: 'מתי ישנת לאחרונה שינה ממש במיטה מוצעת?' 

איבדתי את העשתונות... שבועַיִם לא ראיתי צורה של מיטה! 

לקח אותי בזרועו לאחד מחדרי הבית, הציע לי את המיטה נוחה, סגר את התריסים: 'שינה נעימה ומבורכת!'. 

בבוקר למחרת לא אשכח, אחרי שישנתי היטב כל הלילה במיטה רכה ונוחה, חשתי יד מלטפת אותי ברכות, פקחתי עינַיִם לא ידעתי איפה אני נמצא? 

ראש הישיבה עומד לידי ואומר: 'יקירי חביבי! לבטח אתה עדין עייף מעמל הדרך הארוכה, תנוח עוד כמה שעות. אבל החזות שלך מעידה עליך כי בן תורה מובהק אתה בן עליה של ממש, שיערתי שתשמח אם אעיר אותך כי זמן 'קריאת שמע' עומד לחלוף, אבל אחרי התפילה - תשוב ותנוח בשלווה עד שכוחותיך יחזרו אליך!'. 

לא ידעתי את נפשי בתדהמה! ראש השיבה יצא והותיר אותי לבד להתארגן, להתפלל. 

וכשנכנסתי סוף סוף לישיבה להיבחן, הייתי בטוח: שתבוא עוד פעם הפתעה! ניגשתי אליו הודיתי לו על העמל והטרחה וביקשתי סוף סוף: 'שאם אפשר להיבחן...?' 

ראש הישיבה מביט עלי ולא אומר מילה! לא הבנתי את השתיקה, 

ופתאום העינַיִם של ראש הישיבה נתמלאו דמעות, הלחיים שלו סמקו בהתרגשות והזקן הלבן רטט, 

ואז הוא קם ממקומו אחז בידי ולחש לי בקול עמוק: 'אתה חושב שאתה מוכן לבחינה? אתה חושב שאני אבחן אותך?! וכי עלה בדעתך אחרי שראיתי את עמלך ויגיעתך בדרכים כדי לזכות בכתר תורה!! וכי עלה בדעתך: שלא אקבל אותך לישיבה הקדושה?! - התקבלת בני! התקבלת...' 

עם דמעות של ראש הישיבה אימץ אותי אל ליבו בחום. 

לא הספקתי להתבשם מהאווירה של הישיבה, ולחבוש ספסליה במשך זמן רב - ופרצה מלחמת העולם השניה בחורי הישיבה נפוצו לכל עבר, למרות כל האימה של השואה הנוראה והזוועות שחלפו על ראשי! נשארתי צלול בדעתי, זך וטהור באמונתי, מיושב בתורתי! 

מה היה הכח שהעמיד אותי על רגלַי כל התקופות הנוראות האלה? - דיוקנו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי שמעון שקופ! כל פעם שהייתי נוטה להישבר באמונה, מכוח יִסורי שאול שהיו מנת חלקי

 - היתה צפה לנגד עינַי דמותו המאירה של רבי שמעון עומד מולי ושואל: 'מתי אכלת לאחרונה ארוחה חמה?... מתי ישנת לאחרונה במיטה נוחה?...' 

באותם רגעים יוסל, אוד מוצל מאש! מתלעלע בדמעותיו: 'והייתי נשבע ביני לבין עצמי: אם העם היהודי ותורתו הקדושה מצמיחים הוד והדר כאלה - גם היטלר יִמח שמו וזכרו וכל הקלגסים הארורים - לא יוכלו לנו!' וזה החזיק אותו. 

רואים: שנגד השפעה שלילית אם יש לנו דמות שאנחנו יכולים לצייר נגד עיננו נוכל להִנצל אפילו מהשואה הנוראה אם האנשים שהיו חיות אדם, אדם חיות, איך שתרצו - רוצחים הכי שפלים!

זה הדבר! 

ויש עוד סיפור אם אתם רוצים, קצר! עוד אחד? - עוד אחד.

המעשה המרגש! עם יעקב החתן שמסר נפשו שלא להתחתן עם בת ראש הכפר (02:01:06) 

באולם קטן בעיר פריז היו כמה עשרות אנשים, במרכז החופה עמדו נרגשים חתן וכלה, לו קראו: 'יענקל'ה' אוד מוצל מאש! שנמלט מאימת התופת באירופה, אלגוסביגיסטן שהיתה פתוחה והיא 'ינטל' גם שריד למוראות אושוויץ! חתן וכלה ניצולי שואה עומדים מתחת החופה, הורים - לא היו שם, לא מצד החתן לא מצד הכלה, אחים ואחיות - לא היו שם, אחרי השואה זה היה מצרך נדיר! רק חברים אחים לצבא, הובילו את החתן והכלה מתחת לחופה.

אחרי מעגל ריקודים ראשון, הושלך הס בקהל, העינַיִם היו נעוצות באברך חסידי בעל עינַיִם בוערות שעמד במרכז קראו לו: 'יום טוב הערליך' מלחין חסידי כל שירתו... (???) ימים מאלפי בתים. 

והוא מספר: 'הכרתי את החתן את יענקל בסמרקנד שבבוכרה, וכתבתי שיר לכבודו והשיר מספר את סיפור חייו המופלא!' 

כולם השתררו בשקט! 

והוא התחיל לשיר את השיר: 'יעקב' יעקב שיר שא"כ שרים אותו בכל מקום. ככל שהתקדם רבי יום טוב במילות השיר בעינַיִם עצומות - כל הנוכחים התחילו לבכות! יבבות עד שהגיע השיר לסיומו - האולם היה רטוב. 

הסיפור הוא סיפורו של יעקב פוטש, נולד בבית חסידי שושלת 'וורקה' גדל בעיירה רג'ימין, עשרים (20) קילומטר מוורשה הבירה, תשעה (9) אחים ואחיות היו לו ליעקב ועוד ארבעה (4) יתומים שגדלו הוריו, שאיפתם של ההורים: לראות את יעקב בנם עולה במעלות התורה הקדושה, בגיל אחת עשרה (11) שלחו לברנוביץ' לרבי אלחנן וסרמן הי"ד - אמן, שמה הוא למד פרק זמן מסוים, אח"כ עבר לישיבת האדמו"ר רבי משה מסטולין הי"ד - אמן, ושמה גדלו מבחורים לעילויים! 

בשנת תרצ"ט פרצה מלחמת העולם השניה, ובקשו התלמידים של רבי משה למלט את הנפש מגיא ההריגה. רבי משה מסטולין סרב! 

אמר: 'אם נגזרה גזרה על העיר - אני לא נוטש! אשאר עם הקהילה בחיים ובמוות' 

בערב ראש השנה נרצחו כל הקהילה ובראשם האדמו"ר רבי משה וראש הישיבה גם רבי שלמה סלבין הי"ד - אמן, 

תלמידם המריץ רבי משה שיברחו! הוא לא! אבל הם כן... בכל דרך אפשרית, ומהתלמידים שהצליחו לברוח היה יענקל, יעקב פוטש. הוא היה בן שלוש עשרה (13), ברחו לווילנה לישיבה של רבי אהרן קוטלר זצ”ל. 

גם שם לא היתה מנוחה! כשהגיעו הצוררים במגפיהם לשערי ווילנה, עוד פעם היו צריכים לנוס, במעטה לילה חצה יעקב את הגבול לרוסיה, כדי לא להִתפש שמרו החברים מרחקים וקבעו להִפגש מעבר לגבול בנקודת ציון מסוימת, לנקודה הגיע רק יענקל! 

עד יומו האחרון לא נודע לו מה קרה עם חבריו... 

וכך התחילו נדודים ברוסיה, צעד ברגל מרחקים ניכרים, בסוף הגיע אל קולחוז נידח בערבות בקיסטן, זה כפר חקלאי שעובדים בשביל הממשלה, מצב קשה! בלתי אפשרי לבחור יהודי, בחור ישיבה, איפה שיש גויים איכרים בורים, מצא עצמו בודד לגמרי אין צל של יהודי באופק, אבל הוא חייב לשרוד, לכן הצטרף לכח העבודה לעבד את אדמות הכפר, קיבל טרקטור הסבירו לו מה עושים והתחיל בעבודה. 

יום-יום הבחור ישיבה העדין הזה , עולה על הטרקטור מעבד את האדמה עבודה פיזית קשה ומפרכת! בלילה הוא סרב לישון עם הפועלים המוסלמים המסוכנים והיה פורש אל היער ושוכב לישון, היה מחזיק נפט וגפרורים כדי להרחיק חיות רעות, מימיו לא התרגל לקוצים הדוקרים, כל לילה הכאיבו לו הקוצים מחדש, והוא היה מקבל תמורת העבודה תלושים שיכול לרכוש מזון אבל בשר - אי אפשר לרכוש הכל טרף! לכן הוא לא קנה בזה בשר ושמר את התלושים. 

את היהדות הוא הסתיר בחכמה! לראשו חבש כובע פועל במקום כיפה והיה מסמן כל יום את התאריך לעקוב אחרי שבתות ומועדים. 

שמועות נוראות! כל פעם בדבר הזוועות על יהודי אירופה, לבו היה נשבר לרסיסים בלילה בוכה כתינוק, לידו פועלים גסים, אבל אסור לו להראות להם מכל זה, כלפי חוץ שומר על קור רוח ואף אחד לא יודע מה דתו ומה לאומו.

התחבב על כולם! אבל הקפיד לא להיכנס לוויכוח או מריבה ותמיד האיר פנים לסובבים, הגעגועים - הכבידו על ליבו לבלי נשוא, מידי פעם שלף מפוחית והיה מתיַשב מול מדורה קטנה ומנגן ניגונים נוגים ורוויֵ זיכרונות, כל הפועלים היו יושבים מסביב בגורן עגולה מעריצים אותו ומנסים לתהות על קנקנו. 

חלפו חודשים גופו רזה מאוד הקפיד לאכול רק פירות וירקות שלא היו בשפע, והיה מעבד על הטרקטור את השדות והיה נוהג ובשפתַיִם ממלמל סוגיות ושברי סוגיות שזכר מהישיבה. 

והנה יום אחד בערב הוא מתכוון לפרוש לשנת הלילה, מגיעים שליחים ראש הקולחוז אדם אלים ומסוכן ששלט ברכוש רב ללא מיצרים ממש ראש ממשלה של העיר – 'מבקש לדבר אתך!' 

נפלה עליו אימה! 'מי יודע מה רוצה הגוי הזה? אולי ידעו עכשיו שאני יהודי...' 

כשהגיע אליו צפתה לו הפתעה! 

- 'שב נא! אני רוצה אותך כחתן לבתי, בתמורה: אתן לך את כל הכבשים שברשותי לול תרנגולות שלם ועוד כהנה וכהנה...!'

הבשר של יעקב נעשה חידודין חידודין! 'אוי לי ואבוי לי! אוי לי אם אני אשיב: 'כן' ואוי לי אם אני אסרב, מכיוון של קולחוז לא המתין לתשובה היה בטוח ששותק ממבוכה 

והודיע בקול חגיגי: 'מחר נחתום את העסקה - סעודת אירוסין גדולה כיד המלך!' 

חזר לדרכו לשנת הלילה, השמועה עשתה כנפַיִם כולם דיברו על הזוג המיוחד! ועל הסעודה שעלולה להיות בערב ונפשו היתה סוערת מאוד. 

בין הערבַיִם אחוז שרעפים יושב על הטרקטור בעומק השדה שומע מנגינה והוא יודע: שזה הכנות לקראת הנשף, עוד מעט יבואו השליחים לקחת אותו בעל כורחו. 

נטש את הטרקטור והחל דוהר למקום בו הניח את החפצים ביקש באותה שעה ליטול את מיטלטליו לברוח לאן שתִשא אותו הרוח, ארז במהירות. 

ריח משכר של 'יין נסך' עלה באפו דמעות מסמאות עיניו נפשו מטלטלת טלטלה נוראה כפר שלם רוצה בכבודו והוא עומד ובורח כמו מפני אש! - לכבודו של המקום!!

האצבעות נתקלות בתלושי הנִיַּר והוא מתבונן ורואה: הנה תלושי הבשר! ולא עשה בהם שימוש 

אמר: 'יופי! זה הפתח שהשאירו לי להִמלט' והוא כבר מתכנן תכנית, זינק מהמקום לתוך היער העבות, היער חשוך! והוא מעמיק בתוך היער מתרחק מקולחוז המאיים. את הלילה הוא עשה בקרחת יער ועם שחר כאשר כולם נמים את שנתם פתאום הגיע מטוס קטן מעל שמי היער, המטוס הזה היה מספק צרכים לתושבים מסמרקנד לעיר, אחת (1) לחודש (30 יום) ביום ידוע מראש היה נוחת בקרחת היער פורק את המשלוח ונעלם.

כשנחת המטוס, נדהם הטייס לראות בחור צעיר רץ למולו ומנופף, ידו האחת אחזה בצרור בלוי וידו השניה אחזה באוצר תלושי הבשר, בתחילת הלילה הוא לא ידע אם יעשה בהם שימוש אבל הוא זכר כל היום מתי יגיע המטוס, ניגש לטייס לפני שיפתח את הפה הראה לו את התלושים 

ואמר לו: 'תלושים תמורת נסיעה!' 

הטייס נדהם! ראה כמות נכבדה של תלושים שווים הרבה כסף והוא בעצמו היה סובל 'צנע' הסכים! החליפו ידיים יעקב הצטופף במטוס הקטן וכך הגיע לסמרקנד. 

חיפש בית שמתגוררים יהודים והתיַשב בבית הכנסת. הבגדים בלויים וקרועים, עורו שחום כולו, השיער פרוע ומוזנח, כל יושבי בית הכנסת חששו: 'אולי זה מרגל של הבולשת הרוסית?' - אף אחד לא התקרב לאיש המוזר! אף אחד גם לא ידע אם הוא יהודי מן המניַן, וכך מצא יעקב את עצמו בטבורה של קהילה יהודית בודד לנפשו. 

עברו ימים פתאום הוא שמע קול לימוד של שני (2) אברכים תוספות מוקשה! כמה שעמלו לפצח - לא עלה בידם, את הדממה קטע קולו של יעקב, הבחור המוזר שישב ליד בתנור 

אמר להם כך: 'אם תרשו לי ארצה בפניכם פשט מופלא! שזכיתי ושמעתי מפי הקדוש הגאון רבי אהרן קוטלר...' 

הם נדהמו! והחל להרצות להם את הפשט כאילו יושב בווילנה - זו היתה הוכחה: שהוא יהודי! מאותו היום השתנה אליו היחס מקצה לקצה, קרבו אותו ואמצו אותו אל ליבם ונקשרה נפשו של יעקב בנפשו של רבי יום טוב הרליך! האברך שנמנה על חסידי סטולין, ומאימת המלחמה מצא עצמו גם הוא בסמרקנד וחיבר לו את השיר.

יחד הם עברו לצרפת, ושמה הוא הכיר את ינטל בת זוגו, הוא נשא אותה נִצולת המלחמה, הם הקימו בית לתפארת! והם עלו לארץ ישראל אך הימים בארץ ישראל לא ארכו. 

ראש הישיבה רבי אהרן קוטלר הקים ישיבה בארצות הברית כדי ליַסד אותה בגרעין של אברכים בשיעור קומה וביקש מהתלמיד החביב יעקב ינקל: 'לבוא לארה"ב להיות ממקימי הישיבה!' עד כדי כך חיבב אותו ראש הישיבה. 

'פעם, ופעם שאלתי את יעקב' סיפר רבי יום טוב ארליך: 'איך שמרת על היהדות בכל אותה תקופה קשה? הלוא היית רק נער צעיר! איך לא נשברת בכל התקופה הנוראה בין גויים ערלים?' 

רבי יעקב השיב לי... 

{מי שיודע מה שהשיב לו – חמש מאות דולר (500$)! 

'ילד קטן הייתי, אמא שלי הי"ד - אמן, נאלצה לעבוד כטוחנת כדי לפרנס את בני המשפחה, בבית היה עוני מחפיר, אמא עבדה עבודת פרך! כשאמא היתה באה מן הטחנה היו ידיה נפוחות ממש מהעבודה המפרכת! רק עם כח של האש - הנפיחות היתה יורדת, אמא היתה מניחה את הידיים על הלהבה כמעט כדי צריבה כדי להוריד את הנפיחות, ליבי היה נשבר כשהייתי רואה את אמא כמה היא סובלת, 

שאלתי אותה בדמעות: 'אמא! למה את עושה את כל זה? למה לא תשלחי אותנו לעבוד? לסייע בפרנסה!...' 

אמא השיבה לי בדמעות: 'יענקל'ה! יענקל'ה אני רוצה: שהילדים שלי יהיו גדולים בתורה! אני רוצה: שהילדים שלי יהיו יראים ושלמים, ולכן אני מוסרת נפש!! וכך אני אעמוד כל חיי'

הדמות של אמא עומדת לצד האש והידיים נפוחות, היא עמדה לנגד עינַי במשך כל אותה תקופה נוראה! ובכל פעם שהייתי נשבר ומתייאש – הדמות שלה היתה צפה לנגד עינַי והכוחות היו חדשים ננסכים בי, 

- 'יענקל'ה! יענקל'ה!! אני רוצה: שתהיו לומדי תורה!' 

- 'אמא!' הייתי מבטיח לה כשהייתי שוכב אי שם, בין החיות הטורפות בשדות של קולחוז: 'אמא! לנצח אשאר ילד יהודי טהור...!' ככה בכה יענקל'ה: 'אמא! חי או מת - לא אסור מדרך התורה... אמות כיהודי ולא אחיה כגוי, אהיה לטרף לשיניהם של החיות הרעות ולא אאכזב אותך... ולא אאכזב אותך שם בעולם האמת...!'

בגיל חמישים ושתים (52) נפטר בארצות הברית ינקל'ה, דום לב פתאומי, אבל מסירות הנפש למען היהדות שנבעה מכח הדמות של אמא מסורה נחקקה גם היום בבאר שבע. 

תודה! 

 שאלות למי שיש? – בבקשה!