פתח תקוה - זריזות במצוות מחויבת

- - - לפניכם תמלול הדרשה בלבד! חלק השו"ת לא מוגה - - - 

אור ל-ה בניסן תשפ"ג 

ערב טוב! בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. 

הערב יהיה (בלחש...) שתזכה להריון תקין ושליו לידה קלה ועובר שלם ובריא - אמן. 

עופרי בת אלעד - ה' ירפא אותה מהאלרגיה ויעביר אותה לקלאוס שוואב, -אמן. 

סתיו בת אבינועם - בריאות הנפש והגוף מהרה. - אמן. 

בלחש (...) - אמן. 

ולעילוי נשמת הורי - מנוחתם עדן - אמן.

'בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: 'הֱוִי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה; וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה' זה משנה (אבות ד, ב). 

אדם המקיים מצווה - זוכה מן השמים שיזמנו לו עוד מצוות נוספות ובכך מתרבה שכרו בשמים לאין קץ! העובר עבירה - גורם לכך: שמן השמים פותחים בפניו פתח נוסף לעבירות ואחריתו מי ישורנה...

אבל למה הדגיש התנא: 'הֱוִי רָץ לְמִצְוָה'? האם 'מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה' רק כשמקיים את הראשונה בזריזות בריצה? ואם זה לא בזריזות היא לא גוררת עוד מצווה? והאם מצווה הנעשית בעצלות יש עליה שם של 'מצווה'? 

את התמיהה הזו הציב הגאון רבי חיים יעקב גולדווייכט זצ"ל בספרו 'אסופת מערכות' בפסח במאמר: 'החמצת המצה והחמצת המצווה'.

והוא ביאר: על פי היסוד הידוע בתורת חכמי המוסר; כי יהודי חייב להימצא כל ימיו תמיד בעליה רוחנית עקבית! וזהו ההבדל העיקרי לבין אדם לבין מלאך; המלאכים נתונים במעמד רוחני קבוע! שאינו משתנה. אדם יכול לשנות מעמדו כל העת – למעלה או למטה. וכך נאמר בזכריה (ב, ז): "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". המלאכים נקראים: 'עומדים' מכיוון שאין להם בחירה ומצבם אינו משתנה ואדם נקרא: 'מהלך' מכיוון שהוא בוחר כל הזמן ומהלך ממקום למקום "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (ויקרא כו, ג) אם הוא בוחר בטוב - הרי הוא עולה למעלה-למעלה! ואם הפוך – למטה-למטה. 

יהודי משול לציפור: אם תנופף בכנפיה - תדאה ותמריא למרומים. אם תחדל מתנועת הכנפיים - תחדל ותתרסק. לעמוד באוויר מבלי לעוף ובלי לנחות – אין אפשרות.

הגאון מוילנא באר באופן נפלא! שזו כוונת שלמה המלך שאמר: "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה" (משלי טו, כד) - יש לאדם שתי אפשרויות: לעלות להתעלות למעלה להיות משכיל או לצלול לשאול מָטָּה. אם אדם צועד באורח חַיִּים ועולה ומתעלה הוא לא במצב עמידה, אז הוא מציל את עצמו מירידה לשאול, כי יהודי אינו יכול לדרוך במקום. ואם אינו עולה - הרי הוא מדרדר!

פסוק נוסף של שלמה המלך: "גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית" (משלי יח, ט) כלומר, מי שמתרפה ומתעצל במלאכת שמים ולא חותר לעליה רוחנית, לא רק שמפסיד בזה שהוא לא עולה, אלא משחית ומלקלקל, הורס ומשבר, והוא חבר לאיש מַשְׁחִית. מכיוון שבמו ידיו, בעצם עצלנותו, הוא מוריד לטמיון את הקניינים הרוחניים שכבר קנה.

העולה מזה: שעליה רוחנית אמיתית - אפשר לקנות רק כשמצמידים מצווה למצווה 'מעלין בקודש ואין מורידין' קניין רוחני מתוֹסף לעוד קניין רוחני. עמל לעמל ויגיעה ליגיעה. ומכיוון שיהודי אינו יכול לעמוד במקום, הרי אם הוא יחדל לרגע מריצה לאחר המצוות, יפסיד את מה שקנה עד עתה. וכאשר ישוב ויזכה במצווה נוספת לא יתעלה למדרגה רמה יותר מזו שעמד בה קודם, אלא יצטרך לחתור להגיע למה שהיה כבר בידו.

למה הדבר דומה? לקומקום. שמים אותו על הכיריים ולפני הרתיחה מסירים מן האש. אחרי שהוא מתקרר מניחים אותו שוב, הוא לא ממשיך ממקום שהוא היה חם, אלא צריך להתחיל מחדש! כמו 'אצבע חשמלית' ששמים בכוס, אותו דבר. 

לכן, אדם שהוא נמצא במצב של עליה – אם הוא רץ למצווה 'הֱוִי רָץ לְמִצְוָה' אז 'מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה'. אבל אם הוא לא מזדרז, אם הוא לומד או עושה מעשים טובים, ולא עושה את זה בריצה במהירות ובזריזות – הוא מפסיד! 

למה? כי יש הפרש ורווח גדול בין מצווה למצווה וזה כמו שהרתחנו את המים לא עד הסוף והם התקררו שוב! ואז צריך להתחיל מחדש... אבל זה כבר לא נגרר אחד אחרי השני.

'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"' (מכות ג, טז). 

הקב"ה רוצה לְזַכּוֹת אֶת עמו, לזכך, לרומם אותם שיעפילו לפסגות רוחניות, לרומם אותם עד אין קץ! ולכן הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, והנחיל לנו חיים מלאים תורה ומצוות על כל צעד ושעל. יומם ולילה בלי הרף והעליה תהיה רצופה ובטוחה "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל".

ודברי התנא בן עזאי מכוונים ומדוקדקים בתכלית הדקדוק והכוונה: 'הֱוִי רָץ לְמִצְוָה... שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה... שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה' - אם תרוץ למצווה ותזדרז לקיים את דברי הבורא יגַּררו מצוות נוספות ואז תאכל מפירותיהן המשובחים בעליה מתמדת! 'שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה'. 

אין שכר יותר גדול ממה שאדם יכול לקבל עוד מצווה. מצווה - זה יותר מיהלומים! אין לשלם בעוה”ז לאדם על מצווה אחת אפילו אם יתנו לו את כל חלל העולם עם כל האנשים – לא שילמו לו. כמה הוא יכול להתפרנס מזה, שבעים (70), שמונים, מאה שנה? אחרי זה הוא ישאיר את הכל, יצא מפה ריק. לכן לא משלמים מצוות בעוה”ז רק לעוה”ב כי שם השכר הוא לנצח. אז איך אפשר להחליף שכר לנצח במאה (100) שנה?! זה לא שכר צודק.

אז לכן: מי שלא רץ למצווה ומקיים אותה בעצלות וברפיון ידיים, גם אם יקבל מצווה נוספת בשכרו – לא תגרום המצווה הנוספת עליה רוחנית נוספת! אלא אולי יוכל לתקן באמצעותה את מה שהפסיד בעצלותו. 

נמצא, שכדי להשיג עליה רוחנית אמיתית, עלינו לנקוט במידת הזריזות להשליך מעלינו את הכבדות והעצלות, שזה עצת היצר, ואם ככה נעשה ונרוץ ממצווה למצווה אז יהיה לנו רצף של חיי רוח בלי שיהוי, בלי הפסק, ונראה ברכה בעמלינו בעוה”ז ובעוה”ב.

'אוהב ה' יְמֵי תְמִימִם' (ע"פ ספר חסידים קסה') - אלה האבות הקדושים שהיו תמימים, עבדו את ה' בשלמות, וגם הימים שלהם היו שלמים! "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" (תהלים לד, יג) יום שלם - זה 'אוצר בלום!' שאין כדוגמתו.

סיפרנו בהרצאות קודמות; שאם היו נותנים לנו מבנק ישראל אפשרות לבוא כל יום לקבל שמונים ושש אלף ארבע מאות דולר (86,400$) כל בוקר מ-8 בבוקר עד-8 בבוקר למחרת, 

ואומרים לך: 'אם תבזבז את הכל – מצוין. אם בזבזת חצי – אתה מחזיר את החצי שלא בזבזת. ומחר תבוא ב-8 תקבל עוד פעם 86,400; אם תבזבז – הרווחת. מה שלא בזבזת – תחזיר'. 

וככה אומרים לך כל יום, כל יום: 'תבוא, תקח. לא בזבזת, לא ניצלת – תחזיר.'. 

עושר גדול ורב! להרוויח סכום כזה כל יום. 

אבל זה בחלומות, רק בחלומות, זה סיפור שאני מספר, לא תקבלו כזה דבר, לא יצלצלו אליכם, ולא יתנו לכם גם 86 שקל לא יתנו לכם...

אבל אתם יותר עשירים מ: 'בנק ישראל'! אתם יותר עשירים מבנק ישראל!! ומבנק שווייץ ומהבנק של ארצות הברית, ויותר מה: 'פדרל רזרב' שמדפיסים כסף בלי סוף!... אתם יותר עשירים! 

ה' נתן לכם 86,400 שניות כל יממה. והוא אומר: 'מה שניצלת – הרווחת! מה שלא ניצלת – הפסדת. תחזיר'.

אז זאת אומרת, אומר ה'ערבי נחל', ככה: כל רגע - חלקיק מנשמתו של האדם נפרד ממנו. הנשמה יש לה קומה מלאה לאורך הזמן שהאדם יחיה, וכל חלקיק של זמן נפרד החלקיק הזה. עכשיו, אם ניצלת את הזמן הזה – החלקיק הזה חי. אם לא ניצלת – החלקיק הזה מת. זאת אומרת, חלק הנשמה שעלה – או שהוא עלה עם מצוות או שהוא עלה עם עבירות. אין מצב 'פרווה' או שעולים או שיורדים. אין מצב 'פרווה'.

נגיד אדם יושב ככה [כבוד הרב שליט"א מדגים ישיבה בחיבוק ידיים] לא עושה מצווה לא עושה עבירה – זה עבירה. אדם שיושב בטל וסתם ככה סופר אוטובוסים, אדם כזה. כן, יש זקנים, 

אתה שומע אחד יושב ליד חבר שלו בספסל, אומר לו: '34', אומר לו: 'לא, 35', אומר לו: '34', '35'. מתווכחים. 

אז שואלים אותם: 'על מה אתם מתווכחים?', 

אומר: 'אני אומר לו: 34 אוטובוסים עברו', והוא אומר: 'לא, 35 עברו'. מתווכחים כמה עברו. זה מרוב שהם "למדו" תורה...

[מישהו אומר משהו בקהל [35:00]], 

כבוד הרב שליט"א עונה: לא זו לא עבירה. עבירה זה ש: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח) וכתוב: "וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו, ז) אדם צריך לנצל את הזמן: "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" (דבירם ל, כ) נתנו לך חיים לא לבזבוז; לניצול. תנצל! אז אתה, כל רגע שאתה עושה מצווה: אז אתה זוכה! זוכה. זוכה. זוכה. זוכה.

עכשיו, מה זה מצווה? לא חייב כל הזמן לעשות מצווה מסוימת פיזית. נגיד, אתה רוצה עכשיו לקיים מצווה. אתה יושב עכשיו כאילו בטל, נגיד. 

אתה אומר: הריני מכוון לקיים מצוות: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה) - ואתה מתבונן באהבת ה'! שהעניק לך ראיה, ושמיעה, וחוש ריח, וחוש טעם, ונתן לך, אתה מבין, ללכת, ואתה בריא, והכל, ויש לך ילדים, ויש אשה, ויש בית, ויש זה, ויש זה. אתה לא צריך לאהוב אותו?! - קיים את המצווה. איך אתה מקיים? בזה שאתה אומר 'אני מכוון לקיים את המצווה' וחושב על זה.

אתה רוצה לקיים מצווה נוספת, אחרת? – "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (דברים י, כ) - אם תהיה בדרגה כזאת. בכל אופן, צריך לירוא מה', כי אתה רואה: בתי חולים, יש חולים, מחלות, צרות, ויש נפטרים. כי מי שלא שומע בקולו של ה', בסופו של דבר באים איתו 'חשבון' אז צריך גם לירוא את ה'.

יש מצווה: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" (דברים ח, יח) הצלחת במשהו, עשית איזה עסק? 

הוא אומר: זה לא אתה, לא חוכמתך; "וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן" (משלי ג, ה) הוא יכול להכשיל אותך, אין לו בעיה. 

הנה, הוא נתן לגלנט להגיד שהוא 'לא, לא, לא', הנה, פיטר אותו עכשיו איך קוראים לו ביבי. זהו. 

הקב"ה נותן לך עצה. אז אתה יכול לזכור את זה. ועוד כהנה וכהנה. יש הרבה מצוות שהן במחשבה! במחשבה. זאת אומרת לא צריך להניח דווקא תפילין וזה אחרי הבוקר עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם - לא. עצם זה. 

אני הולך ברחוב, דוגמא, אני אומר: רבוש"ע! אני מכוון לקיים לזכור את חסדיך המרובים עליי כאשר ציוויתני בתורה'. ואז: "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו" (איכה ג, כב).

אם אני הולך בדרך ורואה עצים ופרחים ואני אומר: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד) אני מודה לך, אני מתבונן בגדולתך, איך בראת מליונים מליונים של סוגי פרחים, ועצים, וברושים, וצבעים, ומשהו-משהו, עם ריח, משהו-משהו עולמי! - אני מקיים מצווה. על כל עץ שאני רואה. אני יודע גם שה' עושה סינתזה בין הדו תחמוצת הפחמן לחמצן והם מייצרים לי חמצן ועוד כמה דברים ובעלים יש תרופות, וואי-וואי-וואי כמה חוכמה...!

וכשאני מסתכל לשמים אני אומר: "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר" (ישעיה מ, כו) אתה רואה את המערכת של הכוכבים, שמש, ירח, הכל עובד בזמן. אין סטיה 

אין פעם אחת שהלבנה אומרת 'אני עייפה, אתמול לא ישנתי טוב'... אין דבר כזה! השמש בזמן, הירח בזמן, הכל בזמן. בזמן. בזמן! אתה רואה איך ה' דאג לנו: עונות השנה, עושה לנו אביב, עושה לנו סתיו, עושה לנו חורף, עושה לנו קיץ. עושה לנו הרבה דברים טובים. נותן לנו גשמים. וואו! כמה דברים.

אתה יכול כל רגע להתבונן ב: 'חסדי ה'' בטובות שה' משפיע עליך, ואתה מקיים מצווה! אתה רק צריך להגיד, אבל, ש: 'אני מכוון לקיים מצוות כך וכך'. אם לא אמרת – אין מצווה. אם לא התכוונת בתפילין שאתה מקיים מצוות ה' – לא קיימת; אתה צריך לשים עוד פעם. לא התכוונת בטלית שאתה התכוונת לקיים מצוות ציצית כמו שכתוב בתורה: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם" (במדבר טו, לח)? לא קיימת את המצווה – צריך לעשות עוד פעם!

מצוות שהאדם לא התכוון – לא עשה את המצווה וגם לא יקבל שכר. רק מי שהתכוון. כי אם לא - זה נקרא: "מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) הרגל. הרגל: הולכים לבית כנסת, עושים זה, עושים זה. זה הרגל. – לא!... 

כשאתה עומד בתפילה אתה צריך לקיים: 'הריני מכוון לקיים מצוות: "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" (דברים יא, יג). ואני עומד לפני ה' כי יש מצווה לעמוד לפני ה', שנאמר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל" (תהלים קו, ל). אז צריך להתכוון. אם אתה לא מתכוון – לא יצאת ידי חובת המצווה כי 'מצוות צריכות כוונה!'. כך נפסק בשולחן ערוך (סימן ס' הלכה ד').

אם אדם לא מתכוון... 

אז הוא יכול כל רגע, אנחנו יכולים כל הזמן להיות בעליה. אני עכשיו לפני שנתתי את הדרשה התכוונתי לקיים 45 מצוות! וכל דרשה - 45 מצוות אני מקיים. 

כשאנחנו אומרים קדיש, לפני הקדיש אנחנו מתכוונים 24 מצוות לקיים בשמיעת הקדיש! 

אנשים לא יודעים, מסכנים! הם חיים פה בעולם, לא הסבירו להם, לא אמרו להם, הם לא ראו בעצמם את השולחן ערוך, והם עושים... - בסדר, כל הכבוד. זכות יש לכם – שכר אין. 

מצוות – לא עשיתם. כי מה זה 'מצווה'? יש מְצַוֶוה, יש מְצוּוֶה ויש מִצְוָוה. [41:00]

אם ה' לא היה אומר: 'להניח תפילין', ואחד היה ממציא דבר כזה והיה שׂם פה תפילין ופה שם תפילין והיה הולך כל היום עם זה. הוא קיים משהו? - כלום. מי ציווה אותך? אין מְצַוֶוה – אין מִצְוָוה. אז אותו דבר: אם אתה לא עושה בגלל הַמְּצַוֶוה – אין מִצְוָוה. לא עשית כלום.

מִצְוָוה זה אומר שיש מְצַוֶוה, ואתה הַמְּצוּוֶה, ואתה מקיים את המצווה.

בלי לדעת שאתה מקיים את המצווה של ה' ואתה מתכוון לצאת ידי חובת המצווה – לא קיימת מצווה.

אז לכן אומר לנו התנא: 'הֱוִי רָץ' צריך לרוץ אחרי המצוות, ואז: 'מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה' וגם 'שְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה' אבל אם לא - אין מצווה – אין שכר! אין שכר. אין שכר...

עוד דבר: המצוות דומות למצות. כתוב בפסוק (שמות יב, יז): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" - פסח. צריך שמירה. משעת קצירה משמורת החיטים ולטחון אותם וכולי.

'אמר רבי יאשיה: 'אל תקרא 'מַצות' אלא 'מִצְווֹת' - מצווה הבאה לידך – אל תחמיצנה!' ואם באה מצווה לידך עשה אותה בזריזות. 

מה פירוש? - כמו שצריך לשמור את המצות, את הקמח ואת החיטים משעת הקצירה, ככה צריך לשמור את המצוות. ומה זה אומר 'לשמור את המצוות'? – 'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה'. 

כמה פירושים: אל תחמיצנה – שלא תפספס אותה, תפסיד אותה. אם כבר באה לידך, אל תפסיד אותה, כי זה יהיה זלזול. אם אתה לא רוצה לקיים מצווה שמזדמנת לך – אתה מזלזל בַּמְּצַוֶוה ובַּמִצְוָוה. 

דבר שני: 'אל תחמיצנה' – אל תעשה פרצוף חמוץ; 'בסדר, בסר, אני אעשה. בסדר, בסדר'... כאילו אתה לא מבסוט, לא שמח לקראתה. 

ו: 'אל תחמיצנה': אל תשהה את הזמן יותר מדי עד שכמו מצה מחמיצה, אם אתה ממתין יותר משמונה עשרה (18) דקות היא מחמיצה – גם המצוות שאתה עושה אל תחמיץ, תתן להן להחמיץ, שיהיה שיהוי יותר מדי. הפוך! 'זריזין מקדימין למצוות'. כמו שאומר דוד מלכנו: "חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתֶיךָ" (תהלים קיט, ס) - הכל בריצה! 'ואחרי מצוותך תרדוף נפשי' ככה צריך כי זה 'אוצר בלום!' אוצר בלום. המצוות זה אוצרות בלומים. 

"שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תהלים קיט, קסב) - אם אדם יראה שָׁלָל רָב באמצע הרחוב, למישהו נפל כמות של יהלומים בעיר של גויים - מותר לקחת, והוא ראה את זה – איך הוא שמ שהוא רואה דבר כזה, אוצר כזה! מצווה - זה פי אלף אלפים לאין שיעור מאשר זה; כי זה זמני וזה נצחי!

אז תמוה: למה מדמים את המצוות למַצוֹת בעניין הזריזות? במַצוֹת הזריזות מכריעה בשביל שזה ישאר מצה ולא יחמיץ. למצה שהבצק החמיץ – אין ערך בכלל. אבל האם אפשר להגיד אותו דבר על מצוות, שאם השתהו יותר מדי, אין פה מצווה?!

לאור היסוד שאמרנו: אין תכלית המצוות אלא להוביל אותנו למעלה-למעלה בסולם אל ה'. כמו שכתוב במדרש (בראשית רבה, מד, ד): 'לא ניתנו המצוות - אלא לצרף בהן את הבריות'. 

מה זה 'לצרף'? כמו שלוקחים חומר גלם של יהלום, וכשאתה רואה אותו כמו עפר, ורק כאלה שיודעים לעבוד ולעבד אותו – הופכים אותו ליהלום! וזה נקרא 'לצרף' אותו. כל המצוות ניתנו בשביל שנהיה מצורפים.

אתה לוקח בן אדם, בשר ודם, עם הרבה תאוות! הרבה מידות רעות, הרבה-הרבה, הרבה, ואתה מצרף אותו על ידי המצוות והופך אותו להיות צדיק כמו יהלום! זה נקרא: 'לצרף את הבריות'.

אז אם זה נעשה ברציפות – זה בונה את האדם נדבך על נדבך! אבל אם לא – אז כמו שהבצק מחמיץ, גם אדם מחמיץ את היעוד שנתנו לו...

מצוות שנעשות בעצלות וברפיון ידיים, הם לא מאבדים את המעלה או תוספת של שבח; הם איבדו את העיקר! כמו בצק שהחמיץ – שכבר אי אפשר להכין ממנו מצות כשרות.

היסוד של 'התורה בעל פה' - זה היה מהתנא הקדוש רבי עקיבא. איך הוא עלה בתורה? הוא היה בור ועם הארץ עד גיל ארבעים (40). לא היה יודע קרוא וכתוב! 

ויום אחד הוא הלך וראה סלע שנופלות עליו טיפות: טיפה, ועוד טיפה, ועוד טיפה. עד שהוא ראה שבמקום שנופלות הטיפות נהיה שקע. 

אז הוא תמה ואמר: "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם" (איוב יד, יט)?!

איך יכול להיות שאבנים יכולים לשחוק את האבן, איך יכול להיות? מה הכוח של טיפה? - כלום! 

לא... אבל טיפה, ועוד טיפה, ועוד טיפה, נכון. זה משקל כלום, אבל ביחד הרבה-הרבה-הרבה-הרבה-הרבה, אז הוא אמר 'אם את האבנים שחקו המים' התורה שנמשלה למים לא תשחק את הלב של רבי עקיבא'?! שהוא היה אז 'עקיבא'!

בקיצור, הוא בא לאשתו, רחל, ואמר לה: 'אני רוצה ללכת ללמוד תורה'. 

היא עודדה אותו מאוד-מאוד, ואמרה לו: 'לך. תלמד. הכל עליי אני דואגת לכל!'. 

שתים עשרה (12) שנה למד ברציפות. אחרי שתים עשרה שנה הוא חזר עם 12,000 תלמידים! 

ובכניסה לבית הוא שמע בחצר שעומד אדם רשע! ואומר לאשתו דברי בלע על רבי עקיבא: 'תראי איזה בעל יש לך, הזניח אותך 12 שנה, לא אכפת לו, לא כלום, לא בא לראות את הילדים, לא מעניין אותו שום דבר. מה זה?! אבא שלך צדק שהדיר אותך מכל נכסיו בגלל שהתחתנת עם עם הארץ כזה'. 

והיא שמעה את זה, אמרה לו: 'אם היה שומע לי – היה לומד עוד 12 שנה'.

והוא שמע! הסתובב והלך. עוד 12 שנה ואחר כך חזר עם 24,000 תלמידים קדושים תנאים כולם! ביניהם רבי מאיר, רשב"ע, רבי יוסי, כל גדולי עולם שאתם מכירים – תלמידיו. 

זה מ: 'עם הארץ!' בגיל 40 שהתחיל ללמוד, ותוך 24 שנה למה הגיע!

כשהוא חזר אחר כך אז כולם יצאו לקראתו כי שמעו את שמעו בכל העולם, ובין האנשים היתה גם אשתו, רחל, והיא ניסתה להידחק כדי להגיע אליו, ולא אפשרו לה, 

אמרו לה: 'לא-לא, לא, נשים לא פה. לא פה. לא פה. לא פה.' 

בקיצור, הוא הבחין, ואמר להם: 'לפנות מקום' והתקרב אליה ואמר לכולם שמתפלאים: 'מה זה היחס העודף הזה שמקבלת האשה הזאת?', 

ואז הוא אמר לכם: 'תדעו לכם: שכל התורה שלי ושלכם – שלה היא! היא הגורם שדחף אותי ללמוד תורה וכל זכות התורה שלי ושל כל התנאים הקדושים והכל זה שלה' - עד היום.

כמה למדו את הגמרא, כמה למדו משניות, כמה למדו את הזה? הכל שייך לאותה אשה שקראו לה: 'רחל'.

שואל הרב שמואלביץ זצ"ל: 'איך הוא לא נכנס אחרי 12 שנה שהאשה הסכימה? תיכנס, תגיד לה: 'שלום עליכם!', תגיד לה: 'ישר כוחך שאת נתת לו בשינים, הקהת את שיניו, וענית לו כמו שצריך. תודה רבה שאת מאפשרת לי עוד 12 שנה!'. 

למה הוא לא נכנס? כבר הגעת ממרחקים, ובאת, ואתה שומע אותה אשה צדקת כזאת – תיכנס! 

הוא הסתובב והלך. אתם יודעים למה? 

הוא אומר: 'כי 12 שנה ועוד 12 שנה עם הפסקה של 'שלום עליכם' זה כבר לא אותו דבר. זה לא 24 שנה רצוף; זה 12 ועוד 12 - וזה הבדל עצום!' אז בשביל לא לאבד את הרצף, את הרציפות, אז הוא לא נכנס. כי הוא שמע שהיא מסכימה עוד 12 שנה – אז הוא הלך עוד 12 שנה.

רואים מפה: כמה זה רצף, וכמה חשיבות של זמן, וכמה מילים שאדם מדבר יש בהן הפסד ונתק. על זה נאמר: "וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה" (משלי כג, כא) אדם נגיד לומד ומתנמנם, התורה שלו נעשית 'קרעים-קרעים!' או אדם שמדבר באמצע הלימוד, יוצא מהלימוד ומדבר, או יותר גרוע קם לעשן סיגריה... – אז זה עוד יותר גרוע. אז הוא קורע את התורה שלו 'קרעים-קרעים!' רצף זה דבר חשוב מאוד-מאוד בלימוד התורה.

בברכה של יעקב אבינו לבנו יששכר הוא אומר לו: "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מט, יד). 

למה הוא דימה אותו לחמור? הרי כתוב: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" (דברי הימים-א יב, לג) הם היו חכמים גדולים בתורה! ויודעים תקופות, ומזלות, והכל. 

משום שבחמור יש מעלה: זה אופן המנוחה שלו! וזה תואם בדיוק איך בן תורה צריך להיות; חמור נושא עליו משא, כשהוא עייף, הוא עם המשא נח וממשיך... הוא לא פורק משא, הוא לא אומר: 'תפרקו את המשא' הוא לא הולך לשכב, הוא לא שם כרית; כמות שהוא – ככה. וככה זה תלמידי חכמים אמיתיים: שהם לומדים-לומדים, לומדים ועל הספר הם נרדמים...

היה צדיק גדול בשם המהרש"א שמבאר סוגיות בגמרא, ובדור הקודם, שני דורות אחורה, היה יהודי בשם הרוגוצ'ובר, אחד מגדולי ישראל הגאונים. שניהם גידלו קוקו. למה הם גידלו קוקו? - הם קשרו אותו לתקרה עם חוט, שאם הוא ירדם – הופ! הקוקו יחזיר לו את הראש בחזרה. שמעתם פעם דבר כזה? שבן אדם לא רוצה לבזבז רגע ו...הופ!

[מישהו אומר משהו בקהל], 

כבוד הרב שליט"א עונה: היום אפשר אצל 'גרוס' להשתיל... חוץ מזה, אפשר לקדוח עם מברג בורג – ולקשור. הקרקפת תסבול את הבורג. אתה יודע, הרופאים שם חותכים עם מסור כשהם עושים ניתוח.

מכל מקום, רואים: כמה חשוב הזמן, ולמה המשילו אותו לחמור.

עכשיו, מאחלים לבן אדם, לדוגמא: 'תזכה לאריכות ימים!' ברכה נפלאה. מי לא רוצה כזאת? האם חיים ארוכים עלי אדמות זה 80, 90, 100? 

ה'חפץ חיים' הגדיר: מה זה 'אריכות ימים'? - יש 'חיים ארוכים' ויש 'חיים רבים'; אריכות ימים זה מצב שהחיים מלאים בתוכן, ברצף ארוך אחד; שכל החיים זה כמו שרשרת ארוכה-ארוכה-ארוכה בלתי פוסקת. זה 'חיים ארוכים!' בלי קיטוע. כשהאדם, חייו רצופים תורה מצוות ומעשים טובים, בינו למקום בינו לחברו, הוא הולך מחיל לחיל, אין הפסק ואין שיהוי – זה זכה לחיים ארוכים!

לעומת זאת, יכול אדם להיות פה בעולם, ולנהל חיים קצרים בהחלט. אבל החיים שלו מלאי תוכן והם מפוזרים ומקוטעים. זה לא חיים ארוכים אלא קצרים! והם מתמשכים רק זמן רב.

ה'שפת אמת', בפטירה שלו, הותיר שני בנים; אחד מהם הבעל 'אמרי אמת' רבי אברהם מרדכי, ורבי משה בצלאל. חסידות גור נשארה מיותמת! כי הוא נפטר בגיל לא מבוגר – 58. 

כשהם חזרו מהלוויה, ה'אמרי אמת' אמר לאחיו: 'אתה יודע שאבינו זכה לאריכות ימים?', 

אז הוא אמר: 'הוא לא הגיע אפילו לגיל 60', 

אמר לו עם עיניים דומעות: 'אבא לא זכה לשנים רבות אבל הוא זכה לחיים ארוכים! מסכת אחת ארוכה של עבודת ה' ביראה ובאהבה, לימוד תורה בקדושה ובטהרה, גמילות חסדים, מעשים טובים. חיים שמנוצלים עד הסוף!'.

שמואל הנביא חי 52 שנה, שלמה המלך חי 52 שנה, האר"י הקדוש – 38 שנה. ואיזה חותם הם השאירו בעולם? מה הם הספיקו? - כל חכמת שלמה! יש ספרים: משלי, קהלת, שיר השירים - עם סודות עצומים! 

האר"י הקדוש: כל תורת הסוד שיש בידינו – ממנו. 38. מה אפשר להספיק! מה אפשר להספיק!! זה נקרא: 'חיים ארוכים' שהכל ברצף.

יש גם: "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים" (משלי ט, יא) אם יש לי הרבה שנים, יש לי הרבה ימים, לא? מה זה יִרְבּוּ יָמֶיךָ, מה זה שְׁנוֹת חַיִּים, זה אותו דבר, זה כולל את זה? 

לא! אתה יכול לחיות 90 שנה וניצלת רק כמה שנים בלבד, כי הימים הלכו על ריק. לא ניצלת; קראת עיתון, ראית טמבלוויזיה, בזבזת זה, דיברת שיחות, וואטסאפים, זה, פהפם. מה עשית, כאילו, מה נשאר? – כלום! אז אתה יכול לחיות הרבה-הרבה-הרבה-הרבה שנים ובתכל'ס, הימים – ריקים.

שלמה המלך מדבר על שבעה עצלים; אחד מהם הוא ממשיל אותו לדלת: "הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ" (משלי כו, יד).

למה הוא מדמה את העצלן לדלת על ציר? 

ה'מצודות דוד' אומר: 'כמו דלת שסובבת על ציר, היא לא יוצאת ממקומה, פעם ימינה, פעם שמאלה, פעם ימינה, פעם שמאלה, ככה העצל במיטה. קוראים לזה ב"יידיש" 'יתגלב'. פעם הוא מסתובב לפה, פעם הוא מסתובב לפה, מסתכל: 'מה השעה?' חוזר עוד פעם: מסתובב לפה, מסתובב לפה, מסתובב לפה, מסתובב לפה. הדלת יכולה לעשות מטר ימינה, מטר שמאלה, מטר ימינה, מטר שמאלה, מטר ימינה, מטר שמאלה – קילומטרים! היא יכולה לעשות במשך קיומה. קילומטרים. אבל היא לא זזה ממקומה. אותו דבר העצלן: הלך, חזר, חזר, הלך, ישן 'התגלב' חזר, חזר, הלך, הלך, הוא לא התקדם שום דבר בחיים שלו – כלום. כמו דלת שהיא סובבת על הציר שלה; רק ימינה שמאלה, שמאלה ימינה בלי שום תכלית, שום הישגים, שום דבר. גורנישט מיט גורנישט.

כשהאדם מזדרז במעשים ובפעולות ומנצל את הזמן – היום מתארך! אין לנו דבר יותר יקר מזמן!! 

נגיד אדם הגיע לגיל 70, 80, 

ובית חולים אומרים לו: 'נותר לך שבוע'. שבוע... 

אם הוא יחפש עכשיו מישהו ויגיד לו: 'תשמע, תמכור לי 10 שנים מהחיים שלך', 

דרך אגב, יש אפשרות כזאת להעביר חיים: אם אדם מוותר על החיים שלו בשביל מישהו אחר – מעבירים את זה. 

אבל הוא יגיד לו: 'תעביר לי.', 

אומר לו: 'אתה יודע מה? אני מוכן לתת לך עשר שנים מהחיים שלי, תן לי את כל הכסף שלך, את הדירות, את המכוניות, הכל. הכל. תן לי את הכל – אני אתן לך עשר שנים.'. 

הוא יתן או לא יתן? יתן, נכון?

אז עשר שנים שוות – את כל החיים שהוא חי! אז כל החיים שהוא חי היה "פארש!" למה? מתי אתה מבין שיש ערך לחיים? כשאתה הולך לגמור. כשיש לך אותם בשפע, כאילו – אתה חושב שתחיה לדורי דורות... אתה בכלל לא מתכוון לצאת. אז ממילא אתה לא מעריך אותם. מתי מעריכים? כש'הם' אומרים לך: 'שיש חשש שהמצב כבר לא ישתפר ו'צווה לביתך'...' אז אדם מבין מה זה חיים.

ואז הוא מבין שהוא איבד את הכל, כי הנה – לא נשאר לו כלום. עכשיו ישתלטו לו על כל הרכוש, כל מה שהוא עבד, והוא היה קמצן, ושמר, והכל – והכל, עכשיו יבואו ויבזבזו לו בבת אחת. למה הם לא עבדו על זה.

אז זאת אומרת אדם צריך להוקיר את הזמן כי 'אין אבידה כאבידת הזמן!' אין.

תשמעו עכשיו מה זה ניצול של זמן אצל גדולי ישראל! 

התוספות מספרים לנו במסכת ברכות (לז, בדיבור המתחיל אמר רבא): 'אם שורים פירורי לחם במים, והמים נעשים עכורים, ומשתנה צבעם ללבן מחמת הפירורים – לא מברכים על הבלילה הזאת: 'המוציא לחם מן הארץ' אלא 'בורא מיני מזונות' כי הפירורים איבדו את צורת הלחם. ולכן הם יורדים ברכה. 

והם כותבים: 'וכן היה רגיל רבינו דוד ממיץ ללבן פירורים במים בלילה כדי לאכול בשחר בלי ברכת 'המוציא' ובלי 'ברכת המזון'. למה? כדי לא לאחר! והתחזק ראשו ויוכל להגיד שיעור בהלכה'. 

זאת אומרת, מה ההפרש בין ברכה 'מעין שלוש, על המחיה', לעומת ברכת המזון? 3-4 דקות? - הלוואי. לא כולם עושים ככה. אבל נגיד. 3-4 דקות כל יום, כל החיים – זה מלאנתאלפים זמן...! וזה גם על חשבון זמן שהוא יכול ללמוד.

הגאון מוילנא גם היה עושה ככה והיה עושה מים שלוקים כאלה, לא רק בגלל הברכות, אלא גם בשביל לא להנות! שלא יהיה לו תאווה, שלא יהיה לו הנאה. אז גם הרוויח זמן וגם לא נהנה מזה.

הרב שטיינמן – בחיינו! היה אוכל 50 גרם פירורי לחם כל יום, זה הכל. ולא שתה תה ולא קפה – רק מים. שום תאווה הוא לא רצה! ולא היה נשען. גיל מאה (100) היה יושב רק ישר שלא להנות. היה סגפן גדול! וחי מאה וארבע (104) שנה! זה לא יאומן; הרופאים לא האמינו שיש גוף כזה.

אז רואים: כמה היו מוקירים את הזמן! 

ה'חפץ חיים' היה הולך חוץ מכבודכם עם נעליים ללא שרוכים, כי הוא עשה חשבון: כל החיים לשרוך שרוכים – מפסידים חודש בחיים. אז כדאי חודש לבזבז על שרוכים?! 

אתם שומעים איזה חשבונות??? אז זאת אומרת בן אדם צריך לדעת כמה לייקר את הזמן.

עכשיו אתם לא תאמינו למה שאני אומר, אבל מה אני אעשה? זה כתוב בגמרא בברכות (נג): 

'תנו רבן: 'היו יושבים בבית המדרש והביאו אור לפניהם; בית שמאי אומרים: 'כל אחד ואחד מברך לעצמו'. בית הלל אומרים: 'אחד מברך לכולם', משום שנאמר: "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" (משלי יד, כח). 

אז לפי בית הלל יש לזה טעם, מה הטעם? "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ": אחד מברך וכולם שומעים ועונים: 'אמן!' - יש כבוד לקב"ה! 

בית שמאי מה אומרים, למה כל אחד יברך לבד? הם אומרים: 'מפני ביטול בית המדרש'. מה זה 'ביטול בית המדרש'?

בקהל עונים. 

כבוד הרב שליט"א: באותו זמן שמה? 

ממשיכים לענות בקהל. 

כבוד הרב שליט"א: נכון, הנה, הוא יודע. יפה, אבל... 

החלו למחוא כפיים בקהל. 

כבוד הרב שליט"א: רגע-רגע. הוא יודע אבל לא יודע בדיוק. זה הבעיה. כן.

אז רבינו יונה מסביר לנו: 'איך כל אחד ואחד אם יברך בעצמו – הוא ניצל מביטול בית המדרש?' 

הוא אומר: 'כשאחד מברך בשביל כולם אז צריכים כולם לענות: 'אמן!' אחרי המברך, ונמצא שהם מתבטלים בזמן זה כשהם עונים אמן. כן! הם מתבטלים בעניית האמן, אם הם יברכו לבד, הם לא עונים את האמן, ואז הם יכולים ללמוד ולהרוויח את הזמן של ה: 'אמן'. 

שמעתם עד כמה זה, עכשיו תקשיבו! זה יושבים בית שמאי ובית הלל! גאוני עולם, שכל התורה שלנו מהם, ומה הם דנים? מה כדאי יותר לעשות – איך לברך! האם "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" זה יותר חשוב, או שלא להתבטל בבית המדרש בפרק זמן של אמירת: 'אמן'.

מישהו אומר משהו בקהל. 

כבוד הרב שליט"א: נכון. ולמרות זאת אם אני אומר תורה – אז התורה היא יותר, כי אם אני אומר מילה בתורה – זה תרי"ג מצוות. כל מילה שאני לומד אתכם עכשיו זה תרי"ג (613) מצוות! גם אתם מקבלים תרי"ג מצוות. על כל מילה שאני אומר ואתם מקשיבים – אתם מקבלים תרי"ג, שכר של תרי"ג מצוות.

אני רוצה שתבינו מה זה אומר!! 

הסבא מקלם היה אומר: 'שהיה כדאי לקב"ה לברוא את כל העולם 6,000 שנה בשביל שיהיה יהודי אחד שיגיד פעם אחת: 'אמן'. 

וככה נפסק בגמרא שתינוק, ממתי הוא בן העוה”ב? - משעה שיענה: 'אמן'. אם היה תינוק בעולם ואבא שלו לימד אותו: 'תגיד 'אמן''. והוא אמר פעם אחת – ונפטר – הוא בן העוה”ב! ב'אמן' אחד. 

אומר הסבא מקלם: 'אם אדם אומר: 'ברוך הוא וברוך שמו' - אלף פעם! 'ברוך הוא וברוך שמו' - זה שווה ל'אמן' אחד. אם אדם אומר אלף פעם 'אמן' זה שווה ל'אמן יהא שמיה רבא' אחד. אם אדם אומר אלף פעם 'אמן יהא שמיה רבא' זה לא שווה לאות אחת מן התורה! אות! לא מילה, אות! 

אז אם מתבטלים בשביל אמן – וואי וואי וואי זה שלוש אותיות שהיית יכול להגיד בתורה עכשיו. נכון שזו מצווה לענות 'אמן' אם שומעים והכל, אבל אם מראש אני יכול לא לשמוע ולהרוויח את הזמן – אז הזמן הזה חשוב! ככה פוסקים בית שמאי.

[אומרים משהו בקהל] 

כבוד הרב שליט"א עונה: הלכה כבית הלל. אבל לא משנה, עכשיו אנחנו רואים לפחות מה זה זמן. לייקר את הזמן!

תשמעו עוד דבר; 

פעם אחת הגיע שליח לבית של רבי שלמה זלמן אוירבך והגאון רבי יוסף שלום אלישיב זלה"ה. שליח מהרב אב בית דין של ירושלים, קראו לו הגאון רבי ראובן בנגיס זצ"ל והזמנה מיוחדת להזמין אותם לסיום ש"ס שיערך אצלו בבית! 

והם ידעו: שרק לפני חמישה חודשים הוא עשה 'סיום ש"ס!' איך יכול להיות שתוך חמישה חודשים הוא גמר עוד פעם את הש"ס? שישים כרכים שצריך להבין וללמוד, אנשים כל החיים בקושי גמרו כמה מסכתות, הוא גומר תוך חמישה חודשים?! 

אז הוא סיפר להם כשהם הגיעו: שזה לא ש"ס רגיל, זה לא ש"ס רגיל... הוא היה גומר כל, כל, כל שנה ש"ס. והוא גמר את הש"ס מאה ואחד (101) פעם. אבל זה היה סיום ש"ס מיוחד! 

הוא אמר: את סיום הש"ס הזה אני סיימתי אותו בחמש דקות!! 

שאלו אותו: 'איך מסיימים ש"ס בחמש דקות?', 

הוא אומר: 'כשאני רציתי בהתחלה רציתי להיות תלמיד חכם, אברך, ירא שמים, לא רציתי 'רבנות' לא רציתי שררה, לא רציתי כבוד, לא רציתי. בסוף 'הפילו עלי את התיק' כמו שאומרים, ונהיתי האב בית דין של כל ירושלים והכל. ואז יש לי בריתות, ויש לי חופות, וחוץ ממכם לוויות, ויש לי ככה. והזמן הולך. ולא הזמן הולך, לא הזמן הולך – כמו המתנה: עד שיכינו את הכתובה, ועד שיכינו את התינוק, ועד ש... והזמן הזה הולך!', 

הוא אומר: 'ואז אני ראיתי: שאפשר בפרק הזמן הזה שאני ממתין – ללמוד!'. ואז מה הוא עושה? החליט: שהוא מסיים ש"ס. בחמש דקות, ועוד חמש, ועוד עשר, ועוד שבע, ועוד שש, ועוד שלוש, ועוד זה – סיים את הש"ס.

אתם רואים מה אפשר?

הקהל מוחא כפים...!

האדמו"ר רבי שר שלום מבעלז זצ"ל היה מעשן מקטרת וזה לא הסיח את דעתו. והיה שקוע בלימוד. יום אחד הוא החליט: להפסיק לעשן מקטרת. מה גרם? 

הוא ישב בבית המדרש ולמד, בצד ישב יהודי שהכין מקטרת לעישון, והיה מנקה את המקטרת ביסודיות, והיה מפטם אותה בעלי טבק, והעלה את האש, והיטיב את השלהבת, עד שהעלה עשן כלשהו. באותו זמן הוא הספיק ללמוד דף גמרא! ואז הוא ראה: 'מה, כל כך הרבה זמן לוקח את המקטרת והכל?!' החליט: שהוא לא מעשן יותר לעולם!

תראו את אלה שמגלגלים היום. 'חוסכים', עלאק, 'חוסכים'... במקום לקנות – אז הוא לוקח טבק, ומתחיל, ומלפלפף... אז הוא, מה? הוא חוסך כסף. אבל הוא מבזבז חיים! כמה זמן אתה מבזבז??? ושניהם – גם זה ש'חוסך' וזה לא 'חוסך' – שורפים את הכסף ביד! - אין שכל.

ועכשיו עוד סיפור שאתם לא תאמינו, אבל הוא כתוב, בירושלמי, בתלמוד הירושלמי: סיפר הגאון רבי שרגא גרוסבד זצ"ל: 'בית המדרש בקלם לא היה רחב מימדים, היה קטן מאוד, ובקלם היו דייקנים, היו קפדנים, כל דבר היה עם סדר. כל דבר עם סדר! אז לא היה מקום, בשביל שיהיה להם מקום לעשות ספריה אז 'ארון הקודש' תפס מקום. אז מה עשו? הרימו את הארון קודש באוויר וחיברו אותו לקיר. ואז נתפנה מקום למטה ולמטה עשו ספריה. אבל הארון קודש היה כזה גבוה שבשביל להוציא ספר תורה היה צריך להביא סולם, לעלות, להביא את הספר ואצלהם היה מנהג – לא משאירים סולם בבית הכנסת. אז היו עולים, מורידים את הספר, הגבאי לוקח את הסולם, מניח אותו בחוץ, מחזירים את הספר, מחזירים את הסולם, ואחר כך מוציא אותו החוצה. 

יום אחד הזמינו את רבי אלחנן וסרמן לדבר, לתת דרשה, אז הוא אמר להם: 'אני אספר לכם מה כתוב בירושלמי (יב, הלכה ג). 

'מעשה ברבי ירמיה שציווה: 'להכניס לקבר שלו שתי מקלות וישימו אותם בשני הצדדים שלו'. למה? - שבתחית המתים יהיו לו קל יותר להזדקף ולקום מהקבר בעזרת המקלות!'. 

כל מי שנפטר זקן - בתחיה הוא יקום זקן. כל מי שנפטר ילד - הוא יקום בתחיה ילד. כל מי שראוי לקום – קם כמו שהוא מת. והוא כנראה היה זקן מאוד, ובקושי יכול ללכת, צריך שתי מקלות, אז הוא ביקש: שישימו את שתי המקלות שמה, שכשיגיע הזמן הוא יוכל להיעזר בהם ולעמוד בתחיה. 

ולמה זה? 

אומר רבי אלחנן וסרמן: 'כמה זמן ההפרש בין מה שהוא יעשה עם המקלות, בלי המקלות? דקה, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, נגיד. 

ואז מה? 

הוא אומר: 'אם אני יכול להספיק לראות את הצדיקים ואת הנביאים הקדושים ואת האבות הקדושים, שתיים-שלוש דקות לפני אני אשכב בקבר? עוד אתאמץ לעלות, וזה!? כדאי להרוויח את זה!'. 

אז הוא הוכיח אותם ואמר להם: 'אוי אוי אוי. כמה אתם מבזבזים רגעים. כל הציבור ממתין עד שיכניסו את הסולם, עד שיעלו בסולם, ועד שיוציאו את הספר, ויוציאו את הסולם. ואחר כך יכניסו את הסולם, ויחזירו את הספר, ויוציאו את הסולם. תראו כמה דקות ועוד דקות וכפול השני וחמישי ושבת ויום טוב! כמה חיים אתם מבזבזים בהמתנה לסולם! אז "חסכתם מקום" אבל איבדתם זמן.'.

מי בכלל יודע להעריך זמן עם חישובים כאלה?! מי יודע?

אבל תשמעו פלא פלאות! 

יש אחד מגדולי ישראל 'בעל הנתיבות' וקראו לו יעקב. ואיך קראו לאבא שלו? גם יעקב. למה קראו לו יעקב בן יעקב? 

אבא של 'בעל הנתיבות' הוא היה אחד מגדולי הלמדנים והמתמידים בליטא. ביום הברית של הבן 'בעל הנתיבות' - הוא לא פסק מתלמודו! 'ברית' ברית, אבל הוא ממשיך ללמוד. כל המוזמנים מסביב לתינוק – והוא שקוע בלימוד. 

ופתאום אומר המוהל: 'ויקרא שמו בישראל?', 

כולם מסתכלים אל האבא יעקב שיתן שם. הוא לא שמע. 

- 'נו, ויקרא שמו בישראל' ונוגע לו בזרוע, 

אז הוא התנער, ככה, ועדיין הוא מטושטש מהסוגיה, לא מבין מה קורה, אז הוא חושב שואלים אותו: 'מה השם שלו בישראל'? 

אז הוא אמר: 'יעקב' 

ואז המוהל אמר: 'ויקרא שמו בישראל יעקב בן יעקב'. 

וזה למזכרת נצח! בשביל לראות מי זה האבא של 'בעל הנתיבות' שלא יכול להפסיק מהתלמוד תורה אפילו בשעה של הברית; בכלל לא מבין מה רוצים ממנו.

הגאון ראש הישיבה רבי נפתלי טרופ חלה את החולי האחרון. נשאו תפילות להציל אותו אבל שערי שמים ננעלו. המצב החמיר והחלטה נפלה: 'לתרום לו חיים'. כל בני הישיבה, כל אלה שהוקירו אותו בחייו, התחילו לתרום: זה תרם יום, זה תרם שבוע, היה אחד אפילו חודש. כל אחד תרם, תרם חיים, תרם, תרם, תרם, תרם. 

בסוף אמרו 'בואו נלך ל'חפץ חיים' גדול הדור שגם הוא יתרום'. 

חשבו שהוא יתרום יותר מכולם כי הוא יודע להעריך מה זה גדולי תורה, מה זה חכמים והכל. ואמרו לו מה הם עשו ומה הם מבקשים, וראו שהוא הולך-הולך-הולך וחושב, חושב, 

בסוף הוא אמר: 'אני תורם מחיי דקה תמימה אחת!'. 

כל התלמידים היו בזעזוע. הכהן הגדול תורם דקה אחת תמימה.

אז הוא אומר להם: 'זה אוצר בלום ממש! יהלום לא יסולא בפז. דקה של חיים תמימה אחת!'.

הרב מפונוביז' זצ"ל סיפר והעיד נאמנה: 'שהתרומה הזאת שהוא תרם הסבא קדישא הכתה גלים בישיבה ועוררה את הבחורים יותר מכל שיחת מוסר – מה זה לשמור על זמן. באותה שנה התעוררו כולם ללמוד בשקידה עצומה יותר מכל שנה אחרת, בזכות הדקה הזאת!'. 

בוודאי שהדקה הזאת גם נוספת לכל הדקות שהם הוסיפו לאותו גדול בישראל, הרב טרופ.

אבל תראו: מה זה לייקר את הזמן.

פעם פגש אותי אחד מגדולי ישראל בשוויץ, הרב של אנטוורפן (הרב חיים קרייזווירט זצ"ל). והוא היה גאון עצום! ודיבר איתי 

וביקש: 'ברכה!'. 

אמרתי לו: 'כבודו צוחק ממני?', 

אמר לי: 'לא, ח"ו', 

ואמר לי את הגמרא ברבי שהלך להחזיר בתשובה את הנכד של רשב"י ואת הנכד של רבי טרפון, 

ושאלו אותו: 'למה אתה עושה את זה?', 

אז הוא אמר: ש'כל המלמד את בן חברו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, וכל המלמד בן עם הארץ תורה – אז אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטל אותה בשבילו שנאמר: "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה" (ירמיה טו, יט). ורבי, רבנו הקדוש, שכל המשנה שלנו ותושב"ע שלנו שזה ממנו – הוא רצה גם את המעלה של מחזיר בתשובה. למה? כי יכול לבטל גזרות שהקב"ה גזר. מי שמוציא יָקָר מִזּוֹלֵל – הופך אדם שהיה זול להיות יקר – אומר ה': 'הוא כמו הפה שלי. מה שהוא אומר – אני מקיים'.

אז אחרי שהוא אמר לי תירוץ, כמו שאומרים, אז בירכתי אותו. 

ואז הוא אמר 'אני רוצה לתרום לארגון שלך!' והוציא מאה דולר (100$), והוא אמר ש: 'אל תחשוב שזה לא כסף גדול. זה כסף גדול. אתה יודע כמה ספרים אני יכול לקנות בזה? וללמוד בהם? אני נותן לך את המאה דולר!'. 

אתם שומעים? אנשים במאה דולר קונים קשקושים. הוא אומר 'אני יכול לקנות את המשנה ברורה, יכול לקנות זה, יכול לקנות זה, אתה יודע כמה ספרים אני יכול לקנות? ואם אני לומד אותם – על כל מילה תרי"ג מצוות. אתה יודע איזו עשירות? אני נותן לך את המאה דולר!'. מושגים של אנשים גדולים. 

אנשים לא יודעים להעריך שום דבר, לא את החיים שהם קיבלו, לא את הכסף, לא את הממון, לא את החוכמה. לא כלום. כלום הם לא יודעים. לוקחים את הכל לשטויות ולהבלים. מבזבזים את החיים שלהם, ככה, בקלי קלות. בקלי קלות.

יש ספרים שגרמו צער ל'חפץ חיים'! 

פעם בישיבה התחבטו באיזה סוגיה והם זכרו שה'חפץ חיים' במשנה ברורה הזכיר את הספרים האלה שהם מחפשים ולא מצאו. 

הלכו אליו ואמרו לו אם זה נמצא אצלו? 

אומר: 'לא. אף פעם לא היה לי אותם. אני קראתי אותם וכתבתי את מה שכתבתי וזהו', אבל הוא אמר: 'תראו, אני מצטער על הספרים האלה, לא שאין לי – על הספרים האלה שיש לי. על אלה אני מצטער...' 

לא הבינו מה הוא מדבר, אדרבא, מי שיש לו ספריה גדולה, אדרבא! צריך לשמוח שיש לו הרבה ספרים. 

הוא אמר: 'במקום שהם יהיו אצלי בראש הם נמצאים פה בארון'. 

לא הבינו אותו. 

אז הוא אמר להם: 'תשמעו, בשביל לקנות ספרים צריך לשלם כסף. בשביל להשיג את הכסף צריך להשקיע זמן בעבודה. והזמן הוא יקר מפז ובאותו זמן היה אפשר להקדיש ללמוד תורה קדושה. אז בגלל הספרים שבארון חסר לי תורה בראש'. 

הוא היה מוכר את הספרים שלו, והיה להם מכולת בהתחלה, אז היה צריך להתעסק בענינים כאלה גשמיים בשביל שיהיה לו כסף להתפרנס, לחיות - הזמן הזה הלך לאיבוד! ובזמן הזה היה יכול לשבת ללמוד תורה.

ומאיפה הוא לומד? 'אם אתם חושבים שאני מגזים?' הוא אמר להם: 'אז תראו על מה הצטער ריש לקיש. כתוב שריש לקיש לפני שנפטר הוריש, הוריש, לילדים שלו 'קבא דמוריקא'' כמו נגיד – חבילה כוסברה. זה מה שנשאר לו מכל... והוא הצטער על זה! 

מה הוא אמר על זה? 

פסוק: "וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם" (תהלים מט, יא) חֵילָם זה כסף, ממון. הוא אמר: 'אוי וויי, אני יוצא מן העולם והשארתי כל כך הרבה, כל כך הרבה השארתי...'. מה? חבילה כוסברה. 

מה, מה הכוונה? הוא היה קמצן? לא. לא. 

הוא פשוט מאוד אמר: 'כל מה שאני עמלתי וניצלתי – אז בסדר'. 

נגיד עכשיו הוא עבד, וקנה עגבניות, אז בסדר: הוא אכל את העגבניות, בסדר, אז זה נתן לו כוח להמשיך ללמוד. אז כל דבר שהוא עשה, והשתמש בו, וזה נתן לו כוח להמשיך ללמוד – מצוין! אין, זה לא הפסד. 

'אבל זה – עכשיו כבר לא יכול לאכול; הוא כבר גוסס, הולך למות, לא יכול לאכול. אז אני לא מצטער על החבילה של הכוסברה; על הזמן שהשקעתי בשביל להשיג אותה ולא ניצלתי!'. 

אז זאת אומרת, תראו מה זה חשיבות של זמן. לא יאומן כי יסופר.

ה'חפץ חיים' אומר: שאנחנו חיים בעולם של שוטים! למה? כתוב: 'איזהו שוטה? המאבד כל מה שנותנים לו' - אם נותנים לאדם מתנה או כסף או משהו, והוא מאבד אותו – זה אדם שוטה. 

ואומר ה'חפץ חיים' את הגמרא בחגיגה (ד, א): האם יש דבר יקר יותר מהזמן? זמן, האם אפשר לקנות במחיר כלשהו? - אי אפשר! אבל בזמן אפשר לקנות עולמות, ועוד עולמות, ועוד עולמות, תראה: בדקה אפשר להגיד מאתים (200) מילים. בשבת זה טריליונים טריליונים של מצוות כי בשבת זה פי אלף מקבלים שכר! 

אז הוא אומר: 'יש מוצר יותר יקר מפז כזה?! ובני אדם מאבדים אותו בהיסח הדעת. האם יש לך שוטים יותר גמורים מזה?'. זה לא איבד חמשת אלפים שקל, עשר אלף, מאתיים אלף, איבד דירה, איבד מכונית. איבד את החיים! הוא יכול להחזיר אותם?! לא יכול להחזיר. מה שהלך – הלך. מה שעבר – עבר.

המשגיח הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל: 'איך אנחנו לא מרגישים: שאיבוד הזמן זה איוולת נוראה?! איך אנחנו מבסוטים מזה שנמצאים בשלווה, ברגיעה, בלי לעשות כלום?'... 

אז הוא מסביר את כוחות הנפש של האדם: 'אחרי שפתר יוסף הצדיק את החלומות של פרעה ופרעה והיועצים התפעלו מהפתרון וקבלו אותו פה אחד, 

אמר יוסף: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (בראשית מא, לג) אחרי שאני אומר לך שיהיה שבע שנים רעב ואחר כך שבע שנים שבע, אז עכשיו אני מציע לך: 'תחפש בן אדם שהוא נָבוֹן וְחָכָם ותשים אותו על כל אֶרֶץ מִצְרָיִם'. 

מה עונה לו פרעה? "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ" (בראשית מא, לט). ומיהר למנות אותו אחראי על כל איסוף תבואה, פירות, בשבע שנות השובע עבור שבע שנות הרעב.'. 

(קודם אמרתי הפוך – בטעות!).

'לכאורה קשה!' תמה הרב לופיאן. 'מה הרעיון למנות איש חכם, אפילו אם יהיה פילוסוף גדול משכמו ומעלה?' מה זה קשור לחכמה ושכל? 'צריך איש ביצועיסט שיודע לשמור את התבואה והכל. למה הוא לא מטיל את המשימה על מישהו מהארמון?', 

הוא אומר: 'יש פה דבר חשוב שצריך לדעת: אצל יוסף הוא ראה שהוא רואה את פני הנולד. 'איזהו חכם הרואה את הנולד'. זה... לא כל אחד יש לו חכמה.

גלנט לא ראה את זה, אפילו שהוא אמר שהוא מסתכן בזה שהוא אומר את דעתו. 

אבל, צריך להיות חכם, צריך לראות את הנולד, ויש אנשים שלא רואים את הנולד. ולכן הוא רצה את יוסף. 

ומפה לומד הרב לופיאן ש: 'אדם מסתובב שבעים שמונים שנה, הכל שופע טובה וברכה, אבל 'הקב"ה רוצה לזכות את ישראל ומרבה להם תורה ומצוות!' ואתה יכול להתכופף כמו שאומרים לאסוף בלי סוף: תורה, ברכות, שיעורי תורה, גמילות חסדים, מחשבות של אמונה, ביטחון, אושר נצחי - מזון לחיי העוה”ב. 

ואדם בתוך-תוכו יודע באיזשהו מקום: שיום אחד הוא יצא מפה! 

ולמרות כל זאת – הוא שאנן. והוא מבזבז את הזמן ולא רואה את הנולד. שהנולד יכול להיות כל רגע... 

אבל יש נחמה גדולה גם: הפתרון אינו מצוי אלא בידינו. אם נשכיל להחכים ולהתבונן, לשים לב ולהתעורר כראוי – אז נהיה עירנים ודרוכים. הרגעים והשנים והשעות שלנו יהיו מנוצלים עד תום, 

ואז יתקיים בנו מה שנאמר אצל אברהם אבינו ע"ה: "זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (בראשית כד, א) אם זָקֵן – בָּא בַּיָּמִים. אם בָּא בַּיָּמִים – זָקֵן. למה צריך להגיד כפל לשון? 

לא! הוא היה זָקֵן, יכול להיות זָקֵן ולא בָּא בַּיָּמִים; הוא בָּא בְּיָּמִים מלאים לפני הקב"ה. לא היה רגע אחד בחייו לא מנוצל לעבודת ה'!.

אתם יודעים מאיפה יודעים את זה? 

כשהוא הלך לעקידה לעקוד את יצחק אבינו, מה אתם הייתם עושים אם הייתם יודעים שמחר אתם צריכים לעקוד את הילד? - לא קמים בבוקר או לא ישנים. ומנצלים את הזמן, את השעות האחרונות שצריך, לפחות. לא הולכים לישון. 

אבל מה כתוב אצל אברהם? "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית יט, כז) מכאן שהוא ישן. איך אפשר לישון?! בן 37, רגל במרכה 'עולה תמימה' "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) הבן היחידי אחרי מאה שנה קיבלת! ככה אתה הולך לישון?! איך אתה נרדם?! 

"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" - כי יש זמן לישון, ויש זמן לעמול, לכל דבר יש זמן: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג, א) הכל הולך עם זמן! אז הוא יכול לישון, כן, כי כל זמן היה רק להשי"ת. 

ה' אמר: שצריך להחליף כוח? - צריך לישון להחליף כוח. 'הנותן לַיָּעֵף כֹּחַ' (ברכות השחר, וע"פ ישעיה מ, כט) אתה תלך לישון ואני אמלא לך את הבטריות שאתה תקום בבוקר לעבודת ה' לא תשוש ולא עייף – חזק ובריא לעבודת ה'! זה מה שהוא עושה. לכן זקן ובא בימים. בימים מלאים לפני ה'.

נו, אני מאחל לכם בעזרת ה', שאתם תצליחו לבער את היצר הרע שלכם, שהוא גדול מאוד. ועל זה בא החמץ לעורר אותנו ואנחנו צריכים לחפש בנרות בחורים ובסדקים אם נכנס חמץ שזה יצר הרע. אז צריך גם: "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) צריך לבדוק גם אצלנו בפנים איפה הוא מסתתר החמץ הגדול, היצר הרע, עמלק, שרוצה להחטיא אותנו – וצריך לבער אותו.

ואומר האר"י הקדוש: 'מי שבבדיקת חמץ לא ימַּצֵא אצלו שום חמץ וישמר כל שבעת הימים של פסח מחמץ כלשהו – מובטח לו: שלא יחטא כל השנה!'. כי אם הוא ביער את החמץ הזה והתכוון: גם לבער את החמץ בתוך הלב, שזה יצר הרע – והצליח – הוא יצליח כל השנה!! 

ואז נוכל לנצל את החיים לטובה, לברכה, ללכת ברחובות להגיד את המצוות שאמרתי לכם, חלק! תשמעו, יש לי סדרה שלמה: 'מצוות צריכות כוונה!' כבר כמעט שלושים (30) שיעורים, וזה עוד ממשיך, זה לא נגמר. רק להסביר מה זה 'מצוות צריכות כוונה' וכמה אפשר להרוויח.

דוגמה אני אתן לכם: אם תוכלו לכוון באמת 'הריני מכוון לקיים מצוות: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) שאני אוהב את כל ישראל בנפשי ומאודי ממש. את כולם' - אתם תקבלו מצוות "וְאָהַבְתָּ" כפול מספר היהודים שיש בעולם! 

הקהל מוחא כפים...

אבל זה באמת אם אתה יכול להתכוון ככה, אמיתי. זה המצווה שאתה זוכה.

כשאדם הולך עם ציצית, כשאדם הולך עם ציצית - כל רגע זה מצווה!

כבוד הרב שליט"א עונה למישהו בקהל: זה כולל את היהודים. תקשיב! לאהוב – אתה יכול לאהוב כל יהודי בעולם. תקשיב! אבל אם הוא רשע – יש לו דין של רשע. אתה יכול לאהוב אותו, מה הכוונה? 

אני אוהב אותו בשביל להחזיר אותו בתשובה, לקרב אותו, להכיר לו את הבורא וכולי וכולי. אז אני אוהב אותו כי הוא הבן של הקב"ה! 'בן רשע' אתה תגיד בהגדה: 'ארבעה בנים דיברה תורה' אתה תגיד. אבל אתה אומר גם, אתה אומר: 'רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם', נכון? - 'הקהה את שיניו'. אבל אנחנו צריכים לדעת: בכל זאת הוא נקרא: 'בן'. 'ארבעה בנים', 'כנגד ארבעה בנים דיברה תורה'. בן רשע. בינתיים. יכול לחזור בתשובה. עובדה שחזרו למעלה ממליון (1,000,000!+) אנשים בתשובה. הם היו רשעים, נכון? והם חזרו ונהיו צדיקים!

בקהל: לרב יש חלק גדול בזה.

הקהל מוחא כפים..!

כבוד הרב שליט"א: ברוך ה'. אז בכל אופן, אדם יכול לאהוב יהודים. אני, קשה לי להאמין מישהו יראה אחד מההפגנות שקרה לו משהו, והוא לא יעזור לו לקום, או משהו, או התעלף. הנה לדוגמא יש ארגון שקוראים לו: 'הצלה' בבני ברק, שהוא כמו מטעם מגן דוד אדום, שאם יש קריאה, הם הראשונים שמגיעים עם הווספות. צ'יק צ'ק צ'יק צ'ק. רק הם לא בודקים. יש להם קריאות ברמת גן, חילונים! לא מאמינים בה', לא כולם – והם מחיים אותם. בלי שום הבדל. 

הוא לא אומר: 'אה, סליחה, ראיתי אותך – אתה לא מהעם שלי, אתם לא אחים שלי...' 

כמו שאומרים אלה בהפגנות. - לא! מצילים אותם! אז זאת אומרת, מותר, ומצווה, 

ככה אומר האר"י הקדוש, שלפני שאתה מתחיל את התפילה, כתוב להגיד: 'הריני מכוון לקיים מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" לאהוב כל יהודי בנפשי ומאודי' וכולי וכולי.

וגם כשאתה הולך לישון אתה בטח אומר שאתה מוחל וסולח! וכולי וכולי. 

[אמרו משהו בקהל, 

כבוד הרב שליט"א עונה:] לא יודע, אבל, נגיד. כן, לפעמים כן לפעמים לא. 

מכל מקום, הנה, נתתי לכם מתנות גדולות: זמן זה יקר, תנצלו אותו, אתם לא יודעים מה לעשות, איזה מצוות לחשוב? תגידו 'אני מקיים מצוות תלמוד תורה'. תגידו ככה: 'אני מקיים מצוות תלמוד תורה' ואפילו תגידו פסוק או מזמור, אם אתם לא יודעים כלום, תגידו: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) תחזרו עליו כל הזמן – אתה מקיים מצוות תלמוד תורה.

[מישהו בקהל אומר משהו, 

כבוד הרב שליט"א עונה:] בדיוק! אתה, אם אתה לא יכול משהו אחר כרגע כי אתה נסיעה, אתה בנסיעה. אתם יכולים לשים 'דיסק און קי' אתה יכול לשים באוטו, אתה יכול לצלצל ל'שופר קול' (02-3724787) יש מספר טלפון שלנו.

הקהל מוחא כפים...

 ברוך ה'. ברוך ה'. בבקשה. תצלם אותו שהוא יהיה ביוטיוב גם כן.

[01:25:30 שאלות ותשובות]

 שומעים א קוראים לי בני ואני לפני שנתיים חזרתי בתשובה בעקבות שני בנים שלי שחזרו בתשובה א אחד בבני ברק אחד בצפת הרב אלקורט אם אתה מכיר בבני ברק א אחד הילדים שלי נשאבתי לזה ואני כל הזמן שואל אותם שאלות ואני מחפש תשובות ואני מקווה שהרב לא הכס אליי כי יש לי שאלות לפעמים שהם קצת מתריסות לא מתריסות אני רוצה תשובות פשוט בקשה עכשיו השאלה שלי שאני הבן שלי אמר לי אגב לפני זה בטלפון אמר לי אל תשאל את השאלה הזאת אבל אני חייב לשאול תשאל אני לא אני מאמין באמונה שלמה בתורה הקדושה ו הכל יש לי רק שאלה שלא מסתדרת לי איזה עולם יותר חשוב העולם הזה או העולם הבא לאיזה לאיזה סיבה אתה שואל אנחנו נגיע לסיבה אני שואל איזה עולם אנחנו פה בשביל להגיע לעולם הבא אז אני אגיד לך כן משה רבנו לא רצה לעזוב את העולם הזה בגלל שלקבל שכר למעלה הוא יהיה ליד הכיסא של הקדוש ברוך הוא כביכול אבל הוא לא יוכל לעבוד אותו יותר ולעבוד את הבורא פה זה הזכות הכי גדולה ש יכולה להיות לאדם אז לכן הוא לא רצה לא רצה לצאת מן העולם ואמר לו תשים אותי אפילו ציפור אפילו שור העיקר שאני אהיה פה ואני אעשה את מה ששור צריך לעשות בתור שור ומה שציפור צריך לעשות בתור ציפור רק תן לי עדיין להמשיך לעבוד אותך זה יותר חשוב מהשכר בעולם העליון אוקיי רגע חכמים אמרו שיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים יותר מכל חיי העולם הבא ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא יותר מכל חיי עולם הזה מה זה אומר אם תיקח את כל חיי העולם הזה מהאדם הראשון עד עכשיו תאסוף את כל ההנאות והשכר שהיה לכל האנשים ביחד ביחד ביחד ביחד ביחד ביחד ותיתן לבן אדם אדם אחד זה לא מגיע אפילו לשעה אחת של קורת רוח בעולם הבא לא הנא קורת רוח מה ההבדל אדם עובר ליד מעדניה ומריח מאפה א יש לו קורת רוח אבל לטעום הוא לא טועם קורת רוח רק בעולם הבא יותר מכל 6000 שנה שהיה פה ב עולם הזה כל ההנאות של כולם כולם כולם ביחד ובסוף מה כתוב שיפה שעה אחת של תשובה שאתה עשית לפני שנתיים במעשים טובים מכל חיי העולם הבא אז זה כבר עונה לחצי חצי תשובה חצי תשובה השאלה שלי היא כזאת למה בכל התורה הקדושה אם אם העולם אם כל המטרה שלנו זה בעצם להגיע לעולם הנצי למה לא כתוב למה לא כתוב בשורה אחת בכל התורה או אפילו כנגיד מדברים על שבת רגע רגע נגיד כתוב בשבת המחלל שבת מות יומת אוקיי למה לא כתוב בשורה אחרי זה לא רק ו מות יומת אלא ישרף בגיהנום בעולם הבא לא כתוב את זה בשורה אחת בכל התורה טוב אפשר לכתוב הרבה דברים שחסר לכמה אנשים בידיעה זה ברור בפשט אני מדבר הרמבם אומר בפשט כן למען יתו לך והערכתה ימים הפסוק הזה אומר על חיי העולם הבא אם אדם יקיים מצווה אז איך יתו לך וערכת הימים כמה אני יכול להעריך ימים אם המצווה מבטיחה לי שאני אעריך ימים אז אני אעריך עוד מצווה אני אעריך עוד מצווה אם אני לא אפסיק ממצוות אז אני לא אמות אף פעם למה כתוב במפורש למה ניתב לך ערכת ימים רכת הימים עוד 120 עד לא איפה כתוב אמרת צריך להיות כתוב בהמשך לא כתוב בהמשך עד 120 כתוב למען תלך וערכת ימים בלי הגבלה בלי הגבלה אומר הרמבם לעולם שכולו טוב לעולם שכולו ארוב וזה איפה כתוב זה מהרמבם מאיפה הוא הבי פסוק בתורה אז עכשיו אז מפה לחיי עולם הבא עכשיו דבר נוסף הוא אומר הרמבם בפרק תשיעי בהלכות תשובה הוא אומר שמה שכל מה שהבטיחה תורה בעולם הזה אם בחוקותיי תלכו ונתתי גשמיכם בעיתם וארצית נבולה וכולי בכל הבטחות הוא אומר זה לא השכר שהקדוש ברוך הוא נותן על המצוות זה פירות בשביל שאתה תוכל להמשיך ולקיים את רצון הבורא אז הוא ישפיע עליך שפע שיקל עליך לעשות את רצונו אבל הקרן קיימת עולם הבא אותו דבר רשעים הם יכולים לקבל עונש בעולם הזה אבל זה לא סוף העונש זה רק ככה מאותתים להם שתדעו שאתם לא בדרך הנכונה בשביל לעורר אותם אז כל מה שאנחנו עוברים פה בעולם הזה זה סימנים עכשיו תקשיב הקדוש ברוך הוא מוכיח שיש שכר לעולם הבא בפשטות הוא אומר כמו אתה אומר בשמע ישראל וחרה אף השם בכם ועצרת שמיים ולא יהיה מטר כי ארץ ישראל למטר השמיים תשתה מים אנחנו לא כמו מצרים יש להם את הנילוס ואנחנו לא שוויץ שיורד שמה כל הזמן שלגים והכל אנחנו פה אתה רואה יש לפעמים מצב שיש גשמים יש כמה שנים רצופות שאין כלום לפי מה זה הולך לפי המעשים שלנו אז זאת אומרת התורה אומרת שכל מה שתקבלו בעולם הזה ותראו בעיניים שאני אומר מה שאני אומר ככה תקיים זה לפי המצוות שלכם עשיתם מצוות יהיה לכם שקט ממלחמות מצרות מזה יהיה לכם ובע יהיה לכם הכל הכל הכל לא תעשו את המצוות אני אגרש אתכם מהארץ אני אתן לכם מלחמות מחלות דבר הכל כל מה שכתוב בתורה בתוכחות בכל אם אני רואה אם אני רואה שעל מצוות שאני עושה פה בעולם הזה עיני עינק אני רואה את התוצאות אז זה מעיד שהתורה אמת למה מה קשור אם אני מניח תפילין לגשם מה קשור אם אני נותן צדקה יהיה פרנסה מה קשור שצדקה תציל ממוות מה זה קשור איך מצווה קשורה לעולם ומפעילה אותו מישהו אדון העולם והעולם שלו הוא אומר תלחץ על הכפתור הזה זה פועל ככה תלחץ על המצווה הזאת זה עושה ככה תלחץ על העבירה הזאת זה עושה ככה וכשאתה רואה את זה אתה יכול לדעת שהרי אחרי 120 שנה בסוף באים לחשבון כמה עשית מצוות כמה עשית עבירות אז ודאי שאתה תקבל בהתאם כמו שיראו לך כבר בעולם הזה תודה רבה תהיה ברי כן שאלה לגברת שמה עם הכיסוי ראש הרופף רגע רגע שייתנו לך את המיקרופון קחי ערב טוב הרב קודם כל דיברנו בענייני תשובה אז קודם כל אני רוצה לשאול לפני שעשיתי תשובה זלזלתי בחכמים בכבוד הרב במרן בשפחות של של מרן כמובן שחזרתי בתשובה הבנתי את הכל ועשיתי תשובה האם זה כאני עושה תשובה ומבקשת סליחה ומחילה מכבוד הרב האם זה אם התשובה שלך אמיתית ואת לא חוזרת על הדברים האלה לעולם ואת תלמדי זכות על התלמידי חכמים תמיד אז קודם כל אני מוחל לך תודה רבה אבל אני לא יכול למחול לך בשביל אחרים עכשיו אם את זלזלת בהרב עובדיה יוסף זה לא זלזלתי רק בצפ שהוא נתן לא הבנתי את גודל השפחות אבל הוא בא לי בחלום עמד ממולי אחרי שהפכתי בציון שלו ואני מקווה שהוא קיבל את זה כי אם הוא בא לי בחלום אני מקווה שהוא בסדר אם את סומכת על זה אי ב אני מקווה אני לא יודעת אבל בכל אופן אם ביקשת מחילה על הציון שלו אז מן הסתם שהוא מחל תודה רבה עכשיו אני רוצה שתי שאלות אחד כתוב כשאנחנו מברכים בברכת המזון כתוב וחמת בפרנו אז אני מבינה בפרנו זה הברית של הגברים אבל מה אני אישה איפה הוא חתם לי בבסר שלי נכון אבל זה ברכה כללית ולך יש ילדים בטח גם וגם חתמו בבשרם ואת הסכמת נכון שיחתמו בבשרם אז זה כלול כולנו כלולים ביחד במצוות האלה וזה הברית הזאת שנכנסנו בה ואבא שלך גם עשו לו ברית ובזכות זה גם כן הוא מכלל ישראל כי אם הוא לא עושה ברית אז הוא חייב כרת וכל מיני דברים אז לכן גם בתורתך וגם בברית הכל זה שייך לכולנו זה לא קשור ל dna שזה שמה יקוק שלא לא לא לא לא קשור לא בלי לא צריך את זה אוקיי עכשיו ב dna היום ראיתי הרצאה של יפני בארצות הברית כנראה שהרב דניאל אסור שלח שהוא אומר שה שהמ rna אכן משנים את ה dna כן אבל אי אפשר לדעת וזה יישאר ואנחנו נאבד מיליארד ילדים תינוקות כמובן עכשיו נשאלת השאלה אנחנו היהודים ש לא ש אני לא התחסנתי חלילה וחס אבל שהתחסנו מה יהיה איתם מה ישתנה להם ה dna אם אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא חתם את לצערנו הרב לא הרבה ישארו בחיים כי תוך שלוש שש שנים זה מתוכנן שהם ימותו והרבה מהם יהיו עקרים הרבה לידות שקטות את כבר רואה ושומעת הרבה התקפות לב לצעירים ודום לב וכרישים ב מוח וכולי וכולי זה הייתה התוכנית והיא עובדת זה לא הבירורים עכשיו של ערב רב יהודים בטח שזה בירורים הבירורים מבררים בין שקר לאמת לפני גילוי האמת המוחלטת הקדוש ברוך הוא דואג שיהיה בירור לדוגמה את רואה את השמאל שמשמיע כמה הוא שונא את ישראל השנייה את הליכודניקים את המזרחיים אתם לא אנחנו הטובים אנחנו הטייסים אנחנו התק אנחנו ה ה אנחנו ה זהו אז היום רואים כמה הם שונאים ממש שונאים שונאים עצם זה שקוראים לנו ישראל השנייה ישראל השניה אני ישראל טרום ראשונה אני למה אבות אבותי באו יבשו את החולה שאשכנזים יבואו ויגידו שהם ישראל הראשונה תל אביב צמחה על מה שקנה שבזי רחוב שבזי זה קנו ספרדים את השטח והם עשו את זה שלהם כאילו הסתירו בכל ההיסטוריה את כל הספרדים יש ספר היסטורי על כל הציונות מתוך 450 דפים תשע דפים על ספרדים שכדאי היה גם למחוק אותם הבאנו את זה בכמה הרצאות ב מכל מקום זה המצב מתגלה הכל מי שייך מי לא שייך אנשים יכולים להגיד השקיעו בהם מיליונים מיליונים דולרים שיהיו טייסים השקיעו בהם פתאום הוא נהיה סרבן לא ש איראנים יפציצו פה עם גרעין אין בעיה אני לא אם ביבי ממשיך אני לא בשום אופן לא זהו מרד הפיכה צבאית לא יאומן וראשי ממשלות לשעבר מתגלים כולם כמה הם חרטא ברטא לא לא בטחון ישראל ולא בתך כל הביטחוניסטים האלה יצאו פרש אומרים למרד ואני מבין אותם ולפיד הטמבל אמר היום אמר שאיך קוראים לו שאני נגד סרבנות אבל אני מבין אותם כי סרון אומר אני מוכן להגן על העם שלי אבל אלה לא מהעם שלי אתם שומעים יש חלק מהעם וחלק לא מהעם כי הוא אלמנק בגלל זה הוא לא מעמ לא הם הם בונים חופשיים בבונים חופשיים אלה כולל טוב זה טוב שמתבררת האמת ואני אמרתי שאני מעודד מהמצב כי כתוב בספרים הקדושים שלפני גילוי משיח חייבת להתפרק המדינה למה כל זמן שסומכים על מישהו בשר דם כתוב ארור האיש אשר יבטח באדם זה ארור ואם בוטחים באנשים ולא בוטחים בשם ולא מצפים למשיח שזה חובה אז סובלים הנה זה מה שסובלים ברגע שזה התפורר ולא יהיה יהיה פה בלאגן אז תצפו למשיח צ'יק צ'ק ובפרט עכשיו חודש ניסן אם נצליח עכשיו בחודש ניסן נעורר רחמים עלינו אז בניסן נגלו בעתידים להגל אז באותה נימה אני לא הצבעתי כמובן שמעתי בכל הרע וגם לא הייתי מצביעה אני גם אומרת כזה דבר שאני קיבלתי את ארץ ישראל מהקדוש ברוך הוא ומדינת ישראל נתנו לי ה-33 נכון זה אז אני לא ארץ ישראל שלנו יש לנו נחלה פה לכל היהודים שהם מזרע ישראל לא ברור שכולם מזרע ישראל יש פה ערב רב רב וזה השים יצאנו ממצרים תקראו את זה כחמישית אז עכשיו נשאל את השאלה באוקטובר כ מדומני קיבלתי א השבוע מסגן ראש העיר שיש בחירות באוקטובר אז גם גם גם לזה לא בוחרים טו עכשיו כבוד הרב ישלי בקש אישי יש תינוק שמו אילי רפאל בן דוריים השם ירפא אותו ברפואה שלמה וחלץ מכל צרה אמן אמן אמן אמן בורות טובות אמו שאלה אחרונה מה הוא רוצה פה הוא רגע מה הוא אומר ל הרב אני רוצה אני האמת שביקשתי מיקרופון בשביל אחותי שהייתה חולה עכשיו ה בא לפה לבקש מהרב ברכה וגם לשאול שאלה בבקשה שזה גם החוי הנה י כןפ [מוזיקה] אחותי כן בקשה א שלום הרב שלום רציתי לשאול שאלה אה איך מקפידים על שבירת שבת בבית חילוני אם יודעים את ההלכות יכולים להקפיד אם לא יודעים את ההלכות קשה להקפיד אם את מדברת על בישול ואוכל את צריכה להכין לך לבד ואם לא נותנים לך לבד את אוכלת רק דברים קרים אם מדליקים טמבלויזיה אז את יכולה להיות בחדר אחר שאין בו טלוויזיה מה עוד מה עוד מפריע לך כן אבל לא כל שבת יכול להיות שהיא תוכל אבל או הנה כן כן משפעל הפ נכון המשפחה על הפנים אם הם מחללים שבת הם על הפנים הם ההורים אבל אתה לא אכפת לך שהם ייכנסו לגיהנום הקדוש ברוך הוא מצות שהם עושים לא אין דבר כזה מי שמחלל שבת הוא כופר בכל התורה כולה אפילו יעשה 100 מיליון מצוות מה לא מתאזן אין איזונים אין שום ם יש הוא יקבל שכר פה אבל לא שם אז יש עוד שא לא שם הוא יקבל פה אבל לא שם למה השבת שקולה כנגד הלב ולב בלי לב אי אפשר לחיות יש עוד שא תכף אני מדברת כן רציתי גם לשאול אם אתה יכול לברך את דודה שלי כן ציפורה בתחנה ל לרפואת הנפש ציפורה בתחנה רפואת הנפש והגוף ותשובה שלמה אמן אמן וגם בזיווג הגון בזיווג הגון אמן כן וגם אם אתה יכול לברך את השיר אהובה בצרה השיר אהובה בצרה בפרי בטן תזכה לפרי בטן תביאו לחייל הזה מהר מהר חיייבים באנגליה מחכים לשמוע אותך שאלה האמת לא תכננתי לדבר כאילו זה יצא לך יצא שאלה קטנה ן ב דיברנו על חילול שבת ואתה נמצא בבית כזה וההורים חשובים ואהובים ומה עושים נכון הם הגיעו ממשפחות מסורתיות והכל ומה לעשות לא שמרו שבת זה זה מה שהם קיבלו להם הרבה יותר קשה מלי למה כי אני באתי מכל החברים שומרי שבת ושיעורי תורה ועונג שבת ועולם ואז אתה מגלה את זה ולך יותר קל הרבה יותר מהם וא אם להגיד את האמת אני מבין אותם מהמשפחות כמובן משפחות שמאמינים והכל עדיין לא שמרו שבת עכשיו אם אין בעיה אומרים לא שומרי שבת גיהנום עזוב שלא מקבל את זה וזכותי המלאה לא לקבל את זה ואני מאמין באמונה שלמה בהשם יתברך לא אני מאמין אני בא לשאול שאלה אחרת לראות מה מה הרב עונה על זה כן ההורים שלי וד אך שהו בעזרת השם יחזרו בתשובה אני מ מאוד ישמרו שבת אמן כי לכתה וגם לי יהיה יותר קל בבית שאלה אחרת דיברנו עליהם אין בעיה בן אדם עכשיו נולד במשפחה יהודי לכל דבר עשה ברית והכל נולד למשפחה של אתאיסטים גמורים כן לא יודעים מה זה בורא עולם איך הוא אומרים שיהיה לו גיהנום אם הוא לא ישמור שבת כל החיים שלו אם ההורים שלו לא לא אמרו לו מה הוא לא בסביבה שלו שמעתי אתה לא צריך להמשיך הבנתי קיבוצניק בקיצור תודה לעמוד נגד החרדים הוא יודע להתווכח עליהם להגיד שהם פרזיטים הוא יודע להגיד כל מיני דברים הוא לא עושה את כל הדברים האלה לא משה אבל הוא יודע אז עכשיו נשאל את השאלה אתה לא שואל את עצמך בתור אדם נבון מה ההבדל ביני לבינם הוא קורא לעצמו יהודי ואני קורא לעצמי יהודי מה ההבדל ביני לבינו למה הוא הולך עם זקן וסוחב את כל הכובעים האלה וזה למה הוא לא כמוני למה הוא לא עם טישרט וזה ועם ג'ינס ופה מה מה ההבדל הוא צריך לברר מה זה יהודי קודם מה המקור של יהודי מאיפה יצא יהודי אין לו אינטליגנציה לבדוק לבדוק על יוון הוא יודע תרבות זה הוא יודע ללמוד זה כן מדעים הוא יודע זה הוא יודע הכל הוא יודע רק זה הוא לא רוצה לדעת אבל זה העיקר מי אתה עדי מלמדים אותו אבל מחר רודפים אחריו אנטישמיות הוא בא לארצות הברית יש אנטישמיות הוא בא לאירופה יש אנטישמיות למה רודפים אותי אומרים אתה יהודי ג'ייד ג'ייד אתה ג'ייד אז מה זה מה זה ג'ייד למה רודפים אותי מה עשיתי גדלתי בקיבוץ לא עשיתי כלום מה אתם רוצים ממני אני הולך עם תרבות המערב אני כמוכם אומרים ללא אתה יהודי למה רצחו יהודים בשואה שלושה דורות שכבר הם התנצרו כבר שינו זהות החליפו שמות למה רצחו אותם בגלל שהוא יהודי מה זה יהודי שכולם רודפים אחריו מה אתה לא רוצה לדעת אתה לא אכפת לך אתה לא לא מובן אה יש לך סלידה הרגיל אותך לסלידה למה תבדוק אדם עם טיפה שכל הרי כל השמאל הם כאילו אנשים מיוחדים הם דואגים למיעוטים הם דואגים לשוויון הם דואגים זה שמול ומה בסוף אתה רואה שונאי ישראל שאין כדוגמתם את מי הם שונאים לא את הפלסטינים פלסטינים הם מכבדים ואת זה לא שלחו את כל הצבא לשמור על חוורה מהיהודים ולא שומרים שחוה לא יהרגו אתה מבין בחודש שלושה אנשים אז מה זה אומר זה שמאל אוהב את האוייבים ושונא את היהודים זה עם שכל זה נקרא אדם שאני יכול לרחם עליו להגיד מסכן הוא לא יודע מה הוא יותר טוב האויב ממני שאתה שונא אותי ואותו אתה אוהב מה זה זה מראה שהבן אדם הזה זה לא בגלל שהוא לא מבין ומסכן הוא טיפש ח את הארס ולא מעניין אותו בכלל אתה מבין מה מדברים איתו אני ארצה לדבר איתו הוא לא רוצה לשמוע מי אתה בכלל שתגיד לי זהו אז זה המצב אין לרחם עליהם הם לא תינוקות שנשבעו זה אנשים ששונאים וגידלו אותם על שנאה והם לא רוצים הרי הם אומרים צער בעלי חיים הם הם תנו לחיות לחיות להרוג אנשים כן אבל חיות תן לחיות לחיות זה ירוק תשמור על ירוק בארץ אקלים בטיר הכל כאילו הם דואגים חוץ מיהודים ששומרי תורה ומצוות זה הם לא יכולים לסבול איך זה אז זה אומר שאיין להם שום שום הצדקה למעשה עכשיו אתה אומר שיש לך בית נגיד שעוד לא חזרו בעזרת השם יחזרו מה אתה תעשה אני אגיד לך מה אני הייתי עושה הייתי אומר אם אני אוהב אותך אבא אני אוהב אותכם מאוד מאוד אני לא יכול לבוא אליכם יותר בגלל שהבית לא קשר לא זה נדבר בטלפון אוקיי ביי אם הם אוהבים אותך הם לא ייוותרו עליך נכון אז מה הם ישנו את המטבח הם ישנו את הזה עכשיו הם עושים את זה הרב טוב מאוד הנה אתה רואה שאתה מתקדם אז עכשיו זה מתחיל ככה שבהתחלה עושים בשבילך ואחר כך כבר עושים בשביל כולם ואחר כך זה זה זה בסדר אז אתה חכם יודע איך לעשות את זה אבל אין מה לעשות הורים שלא יחזרו בתשובה הולכים לגיהנום הם הבנים של הקדוש ברוך הוא לפני שהם ההורים שלך והם הבנים שלו כמו שאתה הבן שלו והוא אמר בתורה מה לעשות הוא אמר איש אמו ואביו תיראו ת שבתותי תשמורו אני השם אני אומר לך שאתה צריך לרום מאבא ואמא אני אומר לך את זה חובה עליך לרום מהם וגם לכבד אותם בעשרת הדיברות אני אומר לך אבל אני אומר לך בת שבתותי שורו שאם יאמר לך אביך חלל שבת אין אתה שומע לו כי אני השם שלך ושל אבוק ואבו אבוק הבנת שאלה אחרונה שאלה אחרונה שאלה אחרונה כן כן הם עושים בשבילי הכל בשבת ממש כאילו ממש הכל הכל הכל שיהיה לי הכי קל בעולם הם הכי איטי בעולם כן אם שמרו שבת איתי שבת אחת והיה להם קשה מאוד מאוד מאוד שמרו שבת איתי ביחד כמובן כאילו בית כנסת קידוש יום הבדלה הכל עושים אייתי פשוט לא שומרי שבת פעם אחת שומרו שבת כמה השכר שלהם גדול אם אומרים שהרי עכשיו אני אגיד לך מה השכר שלהם כתוב שבגינו יש שביטה בשבת מוציאים את הרשעים מהגיהנום בשבת איזה רשעים אלה ששמרו שבת זאת אומרת אם הם שמרו שבת מוציאים אותם מהגיהנום אם אף פעם לא שמרו שבת לא יוצאים מהגיהנום גם בשבת אז הצלחת להוציא אותם השם ישמור אותך תודה רבה תודה רבה לכם רגע יש פה עוד הודעה שנייה אני רוצה להגיד [מוזיקה] לכם רק רגע תקשיבו זה חשוב אני אחלק לכם כמה דברים טובים יש עכשיו מבצע שנקרא חברותה על ידי מוסדות לדעת חוכמה ומוסר לימוד והדרכה לבעלי תשובה מי שרוצה לקבוע עתים לתורה בחברותה מי שרוצה להתקדם בעבודת השם מי שרוצה להיות בחברת יראי השם יש פרויקט חדש חברותה כל יום אברכים של הכולל ובחורי ישי של קהילות פז יפנו זמן לנוחותכם לתת מענה עזרה וליווי בענייני אור החיים על פי התורה הקדושה וללמוד איכם בחברותה לעשות נחת רוח לבורא יתברך גם נשים המעוניינות בקשר עם נשים יראות שילוו ויקדמו אותם בעבודת השם וילמדו אותם נושאים הקשורים לאישה כשרה לו למלא תפסים ואז יסמנו חילוני מסורתי דתי אוגר צדק כמובן גם נשים ואייך רוצים ללמוד אם זה בטלפון או בבית מדרש מה רוצים ללמוד פרשת שבוע משנה גמרא הלכ מוסר צניעות וכולי אם רוצים חוג בית גם ניתן לצלצל אז הטלפון לצלצל זה 0 ש כן זה שמופיע 5222 3 7 ש ובעזרת השם זה יכול לרומם אתכם להעלות אתכם לא תפסו תוסיפו חכמה דעת אמן הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל יש שם חוכה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה והכל ימ הכל יומרו ן קדוש קשה הכל יודוך והכל יש שם חוכה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יות בוך והכל ישם בחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה ה ך כ ו וקל וקלם ישמחו במלכותך שמר שומרי שומרי שבת קוראה עונק שבת חו במלכותך שמר שמר שומר שבת קורא עונק שבתם מקדש מקדש מקדש שמיי שבת ם מקדש מקדש מקדשי שבת [מוזיקה] מקדש מקדש מקדש שש