יד בנימין - בכל מעשה ניתן לקיים מצוה

 - - עיקר הדרשה ע"פ הספר 'מצוות דיליה' מאת הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד - ישר כוחו! מאמר: 'חשיבות הכוונה במצוות שבין אדם לחבירו' (עמודים א-יט) לכתבה על ספריו 'לחץ כאן' - - - 

תוכן ענינים: פתח דבר: / לימוד עניני המצוות מביא לידי אהבת השם יתברך! / "ותורתך ודברך ישים על לבו" /" מצוות צריכות כוונה" / בחוסר כוונה מפסידים מצוות רבות! / די היה בכמה שקיות ניילון... /" רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" / מעשה נפלא עם הרב מבריסק זצ"ל / המתבונן בדרכיו - משיג קרבה ודבקות עם השי"ת / מעשים פשוטים שאינם אלא... מצוות! / בתשלום לעגלון ניתן לקיים ארבע מצוות! / תחבולה לקיום מצות "ביומו תתן שכרו" / העוסק בצרכי בני משפ חתו מקיים מצוה דאורייתא! / אופנים שונים של קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" / על אף קבלת השכר - עדיין נחשב למצוה! / להתקשר להורים - מצוה דאורייתא! / השומר עצמו מסכנה ונזק מקיים מצוה דאורייתא! / בעמידה ברמזור ניתן לקיים מצוות דאורייתא! /" גומל נפשו איש חסד"! /" לשם מצות השבת אבידה"! / מצוות שבין אדם לחבירו - עיקר עמלו של אדם! / מדוע נמשלו ישראל לכוכבים? /" שלא קנו האבות העולם הזה והעולם הבא אלא בשביל מעשיהם הטובים ותלמוד תורה" / לוחות הברית - שניהם שוות! / מדוע שבר משה רבינו ע"ה את שתי הלוחות? /" ואהבת לרעך כמוך - אני ה'" / מדוע הובלט הכתב בלוחות השניות? /" הקב"ה חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות" / מצוות שבין אדם לחבירו מעוררות השפעת חסד משמים 

ערב טוב! בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לרפואה שלמה מהרה לרחל שולמית בת שרה גולדה - ה' יעתיק את המחלה ממנה לקלאוס שוואב יימח שמו וזכרו אמן, אמן!! ושתזכה לראות נחת מהילדים. 

מרים בת אסתר - תזכה לבריאות איתנה אריכות ימים ונחת מהילדים והנכדים. 

משה צבי בן חיה לאה - יזכה לזיווג הגון בקרוב מהרה ולברכה במעשה ידיו. 

בלחש: ... אמן, אמן! 

הערב גם לע"נ הורי מנוחתם עדן. אמן!

היום אני הולך לעשות אתכם עשירים גדולים במצוות!

חשיבות הכוונה במצוות שבין אדם לחברו;

כשאנחנו עוסקים בענייני המצוות באופן כללי וגם במצוות שבין אדם לחברו, יש חשיבות גדולה מאוד לדעת את טעמי וענייני כל מצוה ומצוה, כך מקיימים מצוה בצורה מובחרת. וצריך להיות בעיניים פקוחות על המעשים לדעת באיזה מהם ניתן לקיים מצוה זו או אחרת.

בכל מעשה כמעט שאנחנו עושים, בכל מעשה אפשר שאדם יקיים מצוות ממש. מצוות דאורייתא ו/או דרבנן.

דבר ראשון שצרך להבין זה שלימוד ענייני המצוות מביא לידי אהבת השם יתברך וכמו שכותב הרמב"ם זצ"ל בספר המצוות (מצות עשה ג): 'והמצוה השלישית היא שציונו לאהוב את ה' יתעלה ולהתבונן ולהשכיל במצותיו במאמריו בפעולותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג וזאת היא האהבה המחויבת. ולשון הספרי (פרשת ואתחנן פיסקא לג): כשה' אמר: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים ו, ה) – מה הכוונה? 

אומר הרמב"ם: להתבונן ולהשכיל במצותיו במאמרים בפעולותיו עד שנשיג את ה' ונתענג בהשגתו תכלית התענוג. זו האהבה המחויבת. 

ולשון הספרי (פרשת ואתחנן פיסקא לג) לפי שנאמר: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ" –איני יודע! כיצד אוהבים את המקום? 

תלמוד לומר: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" (דברים ו, ו) - תן דברים האלה על לבך, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו!'

אז לפי הספרי צריך ללמוד את המצוות על ידם מביא האדם את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו' .

וכעין זה כותב גם רבינו בחיי זצ"ל (דברים ו, ה): 'ענין האהבה – שיתבונן האדם בתורתו ובמצוותיו וישיג בהם השם יתברך ויתענג באותה השגה בתכלית התענוג'.

הרי לנו מכל זה כי הדרך להשיג את אהבת השי"ת היא באמצעות התבוננות במצוותיו וזה רק אם לומדים באופן סדיר את גדרי וטעמי המצוות.

'וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ' (ברכת אמת ויציב)

 מלבד זאת יש צורך גדול לדעת את טעמי ועניני המצוות, כי בלא כך יתכן מצב שאדם עושה מעשה מצוה, לא ידע ולא מכיר שמדובר במצוה אז זה לא נחשב לו שהוא קיים מצוה. 

ובסידור שער הרחמים (עמוד רלד) כותב הגאון רבי פנחס מפאלאצק זצ"ל מתלמידי הגר"א זצ"ל על התפילה: 'אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְותֶיךָ וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּו' – מה הכוונה? 

יש אנשים עושים: "מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) ואינם מבינים מה עושים ועל וע"ז הוא אמר: 'וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּו' - עלינו לדעת ולהבין בכל מצוה ומצוה איה וכיצד היא כתובה ויחפש אחריה להבין ולהשכיל כל שורשיה וענפיה.

בדרך כלל אנשים לומדים מצוות שבינם ובין המקום, אבל מצוות שבן אדם לחברו אנשים לא יודעים את גדרי המצוות עד תכלית. 

'מצוות צריכות כוונה'

בספר 'דרך פיקודיך' שזה על תרי"ג מצוות (הקדמה רביעית) כותב את הדברים הבאים: כל המצוות צריכים לקיים אותם גם במחשבה. הענין הוא דצריכות כוונה – זה לכוון לצאת ידי חובת המצוה וגם לכוון טעמי המצוות, באם הטעם מבואר בתורה זה בודאי, אבל גם במצוות שאין טעם מבואר בתורה, לכולם יש טעמים עד אין סוף וחקר ומחויב האדם לחפש במושכלות את טעמיהם.

ידוע מה שפסק מרן השו"ע זצ"ל ש: 'מצוות צריכות כוונה' והלשון שלו באורח חיים (סימן ס' סעיף ד'): 'יש אומרים: 'שאין מצוות צריכות כוונה' ויש אומרים: 'שצריכות כוונה לצאת בעשיית אותה מצוה' וכן הלכה'.

אז לפי מרן אם אתה לא מכוון כשאתה אתה עושה מצווה - את הלא עושה מצווה וצריך לחזור עליה עוד פעם. אם היא מצריכה ברכה - אז כשאתה חוזר פעם שניה לא מברך, אבל צריך לחזור עליה עוד פעם.

ובמשנה ברורה (סעיף קטן ח') שם כותב החפץ חיים זצ"ל: 'אם לא כיון לצאת ידי חובתו בעשיית המצוה - לא יצא מן התורה וצריך לחזור ולעשותה.'

ועכשיו יתברר לכם כמה מצוות אנחנו בעצם לא עשינו, חשבנו שעשינו ולא עשינו. המשנ"ב שמה מלמד זכות על מי שאינו מכוון אבל עושה את מעשה ומהמעשה מוכח שהוא מתכוון לעשות מצווה, אבל מקום הוא סיים: 'וכל זה לעניין בדיעבד, אבל לכתחילה ודאי צריך ליזהר לכוון קודם כל מצוה לצאת ידי חובת המצוה'

'הריני מכוון לקיים מצוות כך וכך'... 

'הריני מכוון לקיים מצוות כך וכך'... 

'הריני מכוון לקיים מצוות דאורייתא של ברכת המזון'. 

'הריני מכוון...' 

כל מצווה ומצוה צריך להתכוון. 

במה הוא מתכוון? 

אחד שנטל לולב ולא אמר כלום לפני כן, לא אמר שהוא מתכוון, לא אמר 'לשם יחוד' לא אמר שום דבר, לקח לולב לקח הגביה - הוא אומר: בדיעבד יצא, כי מוכח שהוא לא לקח את זה להעיף יתושים, הוא לקח את זה בשביל המצווה, במצות כאלה שמוכח בעייתם שזה רק זה - כן. אבל אם בן אדם נגיד כותב מזוזה והגיע זמן קריאת שמע וכותב שמע ישראל - והוא לא אמר תוך אמירתו: 'לצאת ידי חובה מצוות קריאת שמע' - הוא לא יצא, אפילו שהוא קרא אבל הוא לא התכוון.

זאת אומרת יש מצוות [כל המצוות צריכות כוונה] אבל יש מצוות שהוא מלמד זכות. שאם מוכח במפורש שאדם עשה רק בשביל זה כי אין שום סיבה אחרת - אז זה יֵחשב לו בדיעבד! אבל לכתחילה צריך את כל המצוות. 

בחוסר כוונה - מפסידים מצוות רבות!

החפץ חיים זצ"ל היה נוהג תמיד לעורר: 'כמה חבל שמפסידים קיומן מצוות רבות שבתורה מחמת חוסר כוונה!'.

ואם היינו שמים לב לפעולות שאנחנו עושים ביום אפשר להגיע למאות אולי לאלף (1,000) מצוות ביום. תכף נראה...

על דרך זה נהג לעורר הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל: אם היינו עורכים חשבון כמה ברכות נאמרות על ידי אדם במשך שנות חייו - מגיעים לכמה? - שני מיליון וחצי! (2,500,000) אבל שיבוא בן אדם לבית דין של מעלה אחרי מאה עשרים (120) שנה עלי אדמות, יתברר לו שמכל הסך העצום נשארו לו מאות בודדות.

והוא תאר את זה בשפה ציורית: אדם עומד בית דין מגיעים קרונות ענקיים מכילים מיליוני, מתחילים למיין ונותרו מאות! למה? לא היו בכוונה הראויה, לא בשמחה לא בדבקות ובשביל אותן ברכות לא היה צריך בקרונות מספיק היה כמה ניילונים.

על אף שהדברים נאמרים בענין 'כוונה בברכות' כמדומני שהם נכונים גם למצוות שאנו מקיימים ובפרט מצוות דאורייתא שהקיום שלהם בלי כוונה לא יוצאים ידי חובה כמו שאמרנו ע"פ השולחן ערוך.

די בזה לעורר אותנו שלא ניאלץ להתבייש בעולם האמת כשיעמידו אותם בכור המבחן והיו יכולים להסתפק בשקיות ניילון!...

'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת' (מכות ג, טז)

אם רק נתבונן בחסדיו המרובים של הבורא יתברך אפשרות לראות שלעשות מצוות רבות ניתן וזה רצונו יתברך 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת'

ניגש יהודי לרבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל בשאלה: 'אדרבה! אם ה' רוצה לזכות אותנו יתן כמה בודדות נעשה אותם ונזכה!' 

אמר לו הרב: 'תתבונן, חלק נכבד ממצוות ה' הן פעולות שאדם בלאו הכי עסוק בהן, למשל חוץ מכבודכם, לנעול נעלים מי לא נועל... אבל בהלכה כתוב: שינעל קודם ימין ואח"כ שמאל יקשור קודם שמאל ואח"כ ימין ויחלוץ שמאל ואח"כ ימין למה צריך את זה? להרבות מצוות! מה שאתה בלאו הכי עושה אם תתכוון שאני מקיים מצוות חכמים לנעול את הנעליים כפי שכתבו אם נועל ככה סתם אני לא קיימתי שום מצווה! כלום כי זה הדרך הרגילה. כל פעולה שאנחנו עושים בדרך כלל היא מצווה, בלי כוונה - היא כלום היא מעשים היא לא מצוות. עם כוונה זה הופך להיות מצווה, אז מה ה' רוצה רק שנוסיף כוונה לפני העשייה.

והיה מזרז רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל את התלמידים יש לנו המון פעולות שאם לשים לב להתכוון לשם מצוה - נזכה בהם.

דוגמא מהרב מבריסק זצ"ל, אם מקדישים וכוונה ואפילו קטן - יכולים לזכות למצוות רבות.

הרב מבריסק זצ"ל כידוע הרב מבריסק זצ"ל הגיע לוילנא בתחילת מלחמת העולם השניה. שם הוא שהה בקרבתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, הגיע אדם חשוב לפגוש את הגאון רבי חיים והגאון קם מפניו ונעמד לאות כבוד וכל מי שהיה נוכח גם כן קם, הרב מבריסק גם קם אבל באיחור ושישבו ישב באיחור.

מישהו שאל אותו, אחר הקימה והישיבה... 

אז אמר לו: 'אני אסביר לך: חכמים ז"ל אמרו: בדרך כלל... בדרך כלל 'שב ואל תעשה עדיף' אבל מצד שני מצוה עלי לעמוד כבוד חכמים וכו', אז הייתי צריך לחשוב: מה המקור? איפה המצווה פה? ואז אמר הבורא יתברך שכך צריך לעשות: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם" (ויקרא יט, לב) וכו'... ואז ה' מצווה אותי לעמוד ומתוך ההכרה הזאת אני עומד. אז הוא מקיים בזה מצווה. 

אח"כ ראיתי כולם יושבים 'שב ואל תעשה עדיףק אבל רגע! כולם יושבים!! למה? אז אני בודק: איפה בתורה? ואז אני עושה. אז אני מקיים מצווה. או! "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם" או: "אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים י, כ) אז בפעולה פשוטה שאדם קם הוא מקיים מצוות. 

כמה אנשים כשנכנסתי התכוונו למצווה? - תודה לכם! ה' ישלם שכרכם, אבל אם התכוונתם? - קיימתם מצווה, אם לא התכוונתם - אז עשיתם כבוד אבל זה לא מצווה, אלא אם כן הלימוד של המשנה הברורה - שלא עומדים סתם פתאום כולם, אז בדיעבד זה בסדר אבל לכתחילה היה צריך לכוון.

הנוהג בהנהגה של התבוננות בכל המעשים, מלבד המצוות זה גורם גם קרבה בה' ודבקות.

בספר 'כאשר צוה ה'' שגם הוא על מצוות (פרק א): עצם שימת הלב בקיום המצוות ומה המקור של כל מצוה ומצוה - יעשה מהפכה במחשבה שלנו ובמבטו הכללי. ותמיד נזכור את הקב"ה בכל מצב.

כבוד הרב שליט"א מספר:

אני עוד זוכר כשהייתי יושב בצעירותי בחברת יהודים תימנים שומרי תורה ומצוות, היו יושבים ומדברים במדרשים וכל מיני דברים... תמיד היה מישהו שאומר 'מניין לנו'? מניין לנו הדין הזה כל דבר שאלו: 'מניין?' 

הלוא ברי הוא, כי על כל צעד ושעל ניתן לקיים מצוות דאורייתא להדק את הקשר והדביקות בה' ומקבלים טעם חדש בחיים. ועכשיו אנחנו נכנס קצת לדוגמאות ונבין. 

מעשים פשוטים שאינם אלא... מצוות!

אז נראה דוגמאות בעניינים שונים בבין אדם לחברו בענייני ממונות בנימוס בדרך ארץ וכהנה וכהנה.

עתה נמנה כמה דוגמאות לכמה וכמה מעשים שאנו עושים בתדירות גבוהה ועם כוונה נכונה הם יהיו מעשי מצוה. כמובן שישנם דוגמאות לרוב ואנו נציין רק את חלקן ובגדר: "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד" (משלי ט, ט).

הדוגמאות הן בעניינים שונים; בין אדם לחבירו, ממונות, נימוס ודרך ארץ וכהנה וכהנה.

סיפר פעם הגאון רבי אברהם יעקב פאם זצ"ל בשם הגאון רבי מנדל זאקס זצ"ל שהיה החתן של החפץ חיים זצ"ל, הוא אומר: 'נסעתי פעם עם החפץ חיים הגענו למחוז חפצנו שילמתי לבעל העגלה.

ואז אמר לי החפץ חיים: 'נתת לעגלון את שכרו בלי שימת לב לפעולתך! כאילו דבר של מה בכך, 'כמה החשבון בקשה כך' ידוע תדע: כי קיימת ארבע (4) מצוות!

הגאון רבי מנדל זאקס אמר: 'באותה שעה לא נתפרש לי מה החשבון של הארבע המצוות, אבל הגמרא (מסכת בבא מציעא דף קיא.) שהכובש שכר שכיר עובר ב: "לֹא תַעֲשֹׁק" (ויקרא יט, יג) וב: "וְלֹא תִגְזֹל" (שם) וב: "לֹא תָלִין" (שם) ובמצות עשה של: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" (דברים כד, טו) - הרי כאן ארבע אזהרות ונמצא שהמשלם שכר שכיר בזמנו וכהלכתו קיים ארבע מצוות.

תשלום לנהג מונית, תשלום באוטובוס בכל מקום - אתה מקיים ארבע מצווה דאורייתא אם אתה מתכוון אם לא - אין לך שום מצווה. 

תחבולה לקיום מצות: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ";

מעשה נפלא מבעל ה: 'תורת זרעים' הגאון רבי אריה פומרנצ'יק זצ"ל: הוא היה מוסר עצמו לתורת ברמ"ח (248) אבריו ושס"ה (365) גידיו ולומד בהתמדה גדולה.

פעם נדרש לטיפול שיניים, הלך לרופא הסכום לטיפול אלף (1,000) לירות. לאחר גמר הטיפול, רצה לקיים מצוה דאורייתא "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" בדק בכיס ולא מצא, 

הרופא אמר לו: 'זה לא דחוף! אתה יכול להביא בהמשך'. 

אבל הוא לא רצה להפסיד קיום מצוה דאורייתא, אמר לרופא: 'נקלעתי למצוקה כספית, אולי תוכל להלוות לי אלף לירות?' 

הרופא הסכים נתן לו, לקח את האלף שם בידו של הרופא ואמר: 'טול את שכרך הנקוב עבור טיפול השיניים 'והנני מקיים מצות: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ". 

אתם שומעים? בשביל לקיים מצווה דאורייתא... היה יכול לשלם יותר מאוחר! מה הבעיה? - לא, הוא רוצה לקיים מצווה למה שהוא יפסיד מצווה דאורייתא... 

אדם עוזר לאשתו בעבודות הבית, אדם מטפל בצרכי ילדיו, אדם משחק עם הילדים, שומר עליהם, מלביש אותם - אפילו שזה פעולות שכל יום עושים אותם וכמעט כל אדם נורמלי נורמטיבי זאת צורת החיים הרגילה דרך ארץ נימוס, אבל אם הוא מתכוון 'אני עושה גמילות חסד על פעולה הוא מקבל מצווה דאורייתא! להוריד את הזבל, מקיים מצווה דאורייתא, מצוות: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), 'נושא בעול עם חברו'. אתם יודעים כמה מצוות אם אתה יודע מה לכוון כמה אתה מקבל על פעולות רגילות שאתה עושה זה יגיע למאות ויש כאלה יותר. 

הגאון רבי זיידל אפשטיין זצ"ל נהג לומר: 'כאבא יושב ומשחק עם הילדים - שלא יחשוב: 'שהוא מכלה את הזמן', ישמח בקיום מצוות חסד, מצות חסד אפילו שמדובר בבניו!

הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל אומר: 'הלכתי פעם עם אחד מילדי לרופא ובדרך פגשתי את הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל, אחרי שאלת שלום התבונן וראה את הילדים והבין לאן פני מועדות 

ואמר לי: 'מדוע אתה הולך לרופא, לצורך הבן החולה?' 

ולא חיכה לתשובה והמשיך ואמר: 'מה ההבדל בינך לבין בהמה?! גם היא עושה מה שביכולת...!'

הרב שבדרון, אדם גדול בישראל! משלים אותו לבהמה?! הוא לא יודע מה להשיב... עד שהוא חשב מה להשיב

 - אז אמר לו הרב אייזיק שר: 'באמת גם אתה וגם הבהמה דואגים לצאצאים, אבל יש הבדל גדול בינך לבין בהמה! היא דואגת בגלל אינסטינקט אימהי, אבל אדם בישראל שהולך לרופא צריך לדעת: שהוא מקיים מצוות עשה של גמילות חסדים! אז אם אתה מתכוון - אתה אדם! אם לא - אתה בדיוק כמו בהמה גם היא לא מתכוונת.

מסופר על הגאון רבי דוד בהר"ן זצ"ל שהבחין באשתו דולה מים מן הבאר וניכר שקשה עליה המשא, פנה לסייע לה ובהילוכו אמר: 'הנני מוכן ומזומן לקיים מצות גמילות חסדים'.

אמרנו: אפשר להוסיף: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" אפשר להוסיף: 'נושא בעול עם חברו' ועוד... 

על זה הדרך בפעולות רבות ומגוונות - אדם מברך את רעהו: 'בוקר טוב!' יכוון ל: 'גמילות חסד'. 'ערב טוב' – ל: 'גמילות חסד', מקשיב לידידו השופך לפניו את לבו, לגמילות חסד, מעודד חברו השרוי בקושי לגמילות חסד, משיא לו עצה לגמילות חסד, שואל בשלום אשתו בטלפון לגמילות חסד: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" תראו כמה מצוות אפשר לעשות...

נתתי שיעור לילדים ואמרתי להם: אני שואל אתכם משהוא בווטסאפ ואתם עונים לי תתכוונו שאתם מקיימים 'מצוות כיבוד אב ואם' אז הן עשו ציור שלי וכתוב: 'הריני מכוון לקיים מצוות כיבוד אב' טרם ענותם שולחים את זה ואח"כ עונים לי. אז בזה הם מקיימים את המצווה ולא יכולים לשכוח, אי אפשר לשכוח, נפלא! אתם יכולים לעשות את זה גם ביניכם: 'הריני מתכוון למצוות 'גמילות חסדים', או 'נושא בעול' תכינו לכם כמה כאלה וכל פעם לפני שאתם עונים למישהו - תשלחו את זה ואחרי זה תענו לו תקיימו מצוות בכל רגע. אז אם כן כל דבר שאנחנו עושים אפילו באופן רגיל זה יכול להפוך להיות מצווה דאורייתא. 

אדם שלוקח טרמפ לא מקיים מצוות גמילות חסדים. אבל שיתכוון. אדם שמחזיר את הספרים למקום אחרי הלימוד? זה לא מקיים מצוות גמילות חסדים. אדם שלא לקח ספר מהספריה אבל ראה שהניחו והשאירו והחזיר - הוא מקיים מצוות גמילות חסדים. אדם משאיל כלים באופן טבעי 'כן בבקשה! מה אתה צריך? – קח!'. תתכוון שאתה עושה את זה לגמילות חסדים. 

אתה עונה על השאלה: 'מה השעה'? - אתה מקיים גמילות חסדים. אתה מוריד ממקום גבוה למקום נמוך מוצר שאדם נמוך ביקש - אתה מקיים גמילות חסדים. אתה פותח חלון באוטובוס למבקש - אתה מקיים גמילות חסדים. כל המעשים שהזכרנו: גם אם ישלמו לך כסף ואתה מתכוון למצווה - זה מצוה דאורייתא.

לדוגמא: אדם שהוא חנווני במכולת כמה פעמים הוא מוסר מוצרים? כל מוצר זה גמילות חסדים! – 'מה, אבל הוא מקבל כסף...!' אז מה אם הוא מקבל כסף?! גם אדם שעושה מצווה ומקבל עליה כסף הוא עושה גמילות חסדים. הזמנת אצל מישהו תפילין - הוא הכין לך - מה הוא לא עשה לך חסד שהוא הביא לך תפילין... לא היה לך! ביקשת!! נכון? אחד כתב לך מזוזה - זה לא חסד... כל דבר כזה חסד.

רופא מרפא חולים, בעל מוסך מתקן רכבים, קבלן שיפוצים - למרות שמקבלים שכר כתצורה לעבודה - אם התכוונו לקיום מצוה – המצווה תחשב להם דאורייתא.

הגאון רבי יעקב פאם זצ"ל השתתף בחתונה, בצאתו מן האולם ניגש למנגן: 'תודה לך על המוזיקה הנפלאה!'. 

ענה לו: 'אבל זה העבודה שלי...' 

השיב לו: 'בא ואומר לך מה עליך לעשות, מעכשיו והלאה כל פעם שאתה מנגן, תחשוב: שאתה רוצה לקיים מצות: 'שמחת חתן וכלה' וגם לשמח את בני המשפחה והידידים.'

המנגן לא הבין על מה הוא מדבר ואיך הוא החשיב לו את העבודה: 'אבל אני מקבל תשלום?!'

אמר לו רבי יעקב פאם זצ"ל [הוא היה החפץ חיים בארצות הברית] – הוא אמר: 'זה לא משנה - זו עדיין מצוה!'

דוגמא נוספת: 

הגאון רבי יהודה זאב סגל זצ"ל דרש מתלמידיו בישיבה כשהם כותבים מכתב להורים או מתקשרים אליהם - לכוון: 'הנני מוכן ומזומן לקיים מצות כיבוד הורים'! ולא עוד, מאחר שהוא העריך כל כך את המצוות ביקש אם יש לכם מכתבים לשלוח להורים, תתנו לי אני אשלשל אותם בתיבת הדואר למה? שיהיה לי שותפות במצוות כיבוד הורים שלכם.

הרי כתוב: 'כל הנטפל למצווה כעושה מצווה'! 

נגיד: יעקב הגיע לפה ללוותיני - יש לו שותפות המצוה שאני עושה כעת, 'נטפל למצווה כעושה מצווה'

השומר עצמו מסכנה ונזק מקיים מצוה דאורייתא!

עכשיו נעמוד על סוג אחר של מעשים ולא יאומן כי יסופר! יש לנו מקורות אבל אף אחד לא עושה את זה. 

פעולות שאנחנו לשמור על הגוף מפני סכנות מפני היזק – גם בהם מקיימים מצות עשה: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד" (דברים ד, ט), "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו).

לדוגמא: אדם עומד לחצות כביש פונה שמאלה ימינה שמאל - הוא מקיים מצווה: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם".

אדם שחוגר את עצמו וילדיו לקראת הנסיעה.

אדם ששומע לעצת הרופא ונוטל תרופה. [לא מאלה שאומרים: 'לחסן'...] 

אדם שלובש מעיל ביום קר, אדם שהולך בזהירות-בזהירות במקום שיש סכנת החלקה מקיים מצוות אלה.

אדם שנזהר לא לסכן אחרים - לא להשאיר סכין במקום שעלולים להינזק. אם נשבר כלי זכוכית - הוא מכבד את הרצפה מהשברים,. אדם הוא מכסה חוט חשמל חשוף - כל אלה זה גם מצוות: "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ" (דברים כב, ח) וגם מצוות: "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (שם).

בעמידה ברמזור ניתן לקיים מצוות דאורייתא!

הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א אמר פעם לאחד מתלמידיו: 'כשאתה עומד ברמזור אדום ממתין לירוק - אל תעמוד בטל, תחשוב: 'שאתה מקיים בזה מצות עשה "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"! אפילו שאין לך ברירה ואתה עומד באדום - אבל אפשר לנסוע ואתה לא נוסע למה? - "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"

"גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד"! (משלי יא, יז)

אדם העושה מעשים יום-יומיים בכל עת ובכל זמן בשביל לקיים את גופו – מקיים מצוות דאורייתא.

כותב בספר חרדים (פרק סו אות קכב): 'בן אדם, עשה חסד וצדקה תמיד, אפילו כשתאכל תשתה תישן תלך למרחץ - תכוון שאתה גומל חסד עם נפשך. כמו שהיה הלל הזקן עושה, ככתוב (משלי יא, יז): "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד" כלומר מי שהוא איש חסד, אפילו כשהוא מיטיב לעצמו הוא מכוון לגמילות חסדים'.

ראש ישיבת מנצ'סטר הגאון רבי יהודה זאב סגל זצ"ל, כשהיה יוצא לטייל לצורכי בריאות, או בכל לילה טרם שהלך לישון אמר: 'הנני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה של: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"'.

'לשם מצות השבת אבידה!'

עוד דוגמא מאורחות חייו: הוא הקפיד לכבות מידי לילה בישיבה את האורות וגם אם היה מבחין באורות דלוקים בבתים בטעות היה מצלצל בפעמון להזכיר להם לכבות את האור. מה הוא התכוון לאיזה מצווה? – 'השבת אבדה!' מצוות עשה של השבת אבדה.

אז עד עכשיו אמרנו מה החשיבות של הכוונה בעת עשיית מעשים שונים ואיך נהפוך אותם למצוות דאורייתא. אבל צריך עוד הקדמה, 

צריך להכיר את המצוות השונות על פרטיהן ודקדוקיהן וכך נוכל לדמות מילתא למילתא, דבר לדבר. ולהבין אם המעשה נחשב לענף ממצוה זו או אחרת.

מצוות שבין אדם לחברו - עיקר עמלו של אדם!

עכשיו נייחד את הדברים לחשיבותה המיוחדת של כל מערכת המצוות בין אדם לחברו וכך ניתן את לבנו להכיר לדעת כל מצוה באופן פרטי על ענפיה ודקדוקיה.

בספר ליקוטי עץ החיים (הנדפס בסוף ספר נפש החיים אות עה') כתב משפט... נוקב ונורא...!

הגאון מווילנה זצ"ל אמר: 'שעיקר העמל של האדם - צריך להיות בין עבירות שבין אדם לחברו בכל הדקדוקים!'.

ומרן החזון איש זצ"ל, שאלו אותו: 'מה הדרגה העליונה אליה אדם מסוגל להגיע בעולם הזה?' 

אמר: 'לעבור את השבעים (70) שנה מבלי לפגוע בבן אדם!'

הרב זלמן שלמה אויערבאך בפטירת הרבנית, אז הוא עמד לפני המיטה ואמר: 'שהוא לא מבקש ממנה מחילה – כי מעולם הוא לא חטא לה!'.

מפורסמת אימרתו של הגאון רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל (עיין בהקדמה של ספר נפש החיים) לבנו הגאון רבי איצל'ה, וכה היה דברו: 'כל האדם לא לעצמו נברא, רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכוחו לעשות!'.

אף אחד פה לא נברא בשביל עצמו, אגואיסט אנוכי, אלא לצורך אחרים. תראו כל מצוות התורה אין שום מצווה שהיא לצורך 'אני' כל מצוות לצורך אחרים: "נָתוֹן תִּתֵּן" (דברים טו, י) "פָּתֹחַ תִּפְתַּח" (דברים טו, יא) "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק" (דברים טו, יד) מצוות פאה, שכחה, לקט, צדקה, גמילות חסדים' כל המצוות זה לצורך אחרים. 

ככה היה אומר רבי חיים מוולוז'ין לבן שלו כל הזמן תזכור: 'כל האדם לא לעצמו נברא רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכוחו לעשות'. 

חכמים ז"ל המחישו את גודל חשיבות בין אדם לחברו. וכך מובא בתנא דבי אליהו (סוף פרק כח): 'וכך אמר להם הקב"ה לישראל: 'בני אהובי! כלום חסרתי דבר שאבקש מכם? ומה אני מבקש מכם - אלא שתהיו אוהבין זה את זה"! מה הקב"ה מבקש מאתנו? שתשרה אהבה, אחוה, שלום וריעות.

מדוע נמשלו ישראל לכוכבים?

ועכשיו ביאור נפלא! מדהים [איציק יאהב אותו...] למה נמשלו ישראל לכוכבים? - רעיון נפלא מהגאון רבי לייב באקשט זצ"ל: לכוכבים אין להם אור עצמי כל האור מן השמש, לכאורה מתאים יותר לדמות את ישראל לשמש שמאירה לעולם?

אבל הביאור הוא אומר: 'כל מה שברא הקב"ה בעולמו נברא מראש לתכלית. השמש - להאיר ביום לחמם את העולם להבשיל את הפירות להלבין את הכבסים - זו מטרתה ועוד. הלבנה - מאירה את הלילה ומועילה לגידול הירקות וכו'. אבל הכוכבים הם לא נבראו בתחילת הבריאה לתכלית מסוימת, כל הבריאה שלהם והתפקיד שלהם בצבא השמים - זה מחמת שהקב"ה מיעט את הלבנה וכדי להפיס את דעתה נתן לה את הכוכבים.

זאת אומרת היא טענה: 'אין שני (2) מלכים משתמשים בכתר אחד (1)!' 

ה' אמר לה: 'את צודקת! מעטי עצמך...' 

אבל אדם שהיה גדול וימעטו אותו הוא יצטער? - אז הלבנה בשביל למנוע ממנה את הצער ה' כדי להפיס את דעתה נתן לה כוכבים, תמיד יוצאת הלבנה עם הכוכבים. מה מטרתם? - להפיס את דעתם.

זה מה שהתכוונו חכמים שאמרו: שהמשילנו הקב"ה לכוכבים, למה? שכל המציאות שלנו זה לפייס את האחרים! דהיינו; לדאוג לזולת את זולתם ולהפיס את דעתו ולהיות לו לעזר. וזה ביאור נפלא! 

בלב הרבים מושרשת טעות גדולה, שחושבים: 'שקיום המצוות בין אדם למקום חשוב ונכבד יותר ממצוות בין אדם לחברו ונותנים עדיפות למצוות בין אדם למקום'.

 אבל צריך לדעת: לא כך! חשיבות המצוות בין אדם לחברו לא נופלת במאומה מהמצוות בין אדם למקום.

בתנא דבי אליהו (רבא פרק כה) כתוב: 'כל אחד ואחד מישראל חייב לומר: 'מתי? יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב', שלא קנו האבות העולם את העולם הזה והעולם הבא - אלא בשביל מעשיהם הטובים ותלמוד תורה.

אז בתנא דבי אליהו אומר: למה זכו האבות הקדושים - בגלל מעשיהם הטובים ותלמוד תורה.

הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל דייק מדברי חכמים: שהתביעה עלינו 'מתי יגיעו מעשינו למעשי אבותינו' זה על המעשים בכל המישורים. שהרי אמרו על האבות: 'מעשיהם הטובים ותלמוד תורה!' אז עלינו לדאוג שתהיה אחדות בין התחומים, גם בין אדם למקום וגם בבין אדם לחברו.

וזה מה שאדם צריך לשאוף! כי גם לא יצויר שאדם יצליח להגיע לדרגת האבות רק באחד משני העניינים לא קיים חובתו כלל והוא רחוק מהם מאוד כי הם מהלכים נפרדים אלא שניהם שלימות אחת.

וזה אנחנו מוצאים בדברי חכמים ז"ל (בספר ראשית חכמה שער היראה פרק יב) כתוב: 'שואלים לאדם בשעת הדין: 'המלכת את קונך'? ה' היה מלך עליך בכל מעשיך הייתה עבד לפניו ועשית רצונו כרצונו? נגיד שהוא עבר את המבחן בודקים מצוין. 

שאלה שניה (2): 'המלכת את חבריך'? וואי הקב"ה וחברי שקולים ששואלים אם המלכתי, אותו לשום המלכתי את חברי... התייחסת לחבר שלך כמו מלך? הרי לנו שאין הפרדה בין מצוות שבין אדם למקום לבין אדם לחברו. המקור הזה חכמים ז"ל. 

לוחות הברית - שניהם שוות!

החפץ חיים זצ"ל היה אומר: משל למה הדבר דומה? אדם הנתמך בשתי רגליו, איזו מהן שתחסר לו הוא יחשב בעל מום.

אדם מהלך היום על שתי (2) רגלים אבל אם חסרה לו אחת ודאי שהוא בעל מום. אומר רש"י זצ"ל (דברים ט, י) הלוחות ניתנו לנו וכתוב בתורה 'לחת' לא כתוב לא כתוב לוחות עם וו למה? - כאילו לוח אחד ששתיהן שוות. מה זה בא ללמד אותנו?

בצד הימיני חמשת (5) הדברות בין אדם למקום, בצד השמאלי בין אדם לחברו.

באו חכמים להדגיש: אל תחשוב שיש הבדל ביניהם. ענייני בין אדם למקום - גדולים מענייני בין אדם לחברו. לא כך! לכן נעשו שתיהן שוות בדיוק, כשם שאדם נחשב איש בין אנשים כשהוא שלם באבריו ואם יחסר לו בגופו חלק - הוא חסר, כך גם בענייני הנפש; אדם נחשב שלם רק כאשר כל מצוות ה' בין אדם למקום ובין אדם לחברו אז הוא שלם ואם לא הוא לא בגדר איש שלם.

ו: 'נאה דורש נאה מקיים' החפץ חיים זצ"ל החשיב את המצוות שבין אדם לחברו כמצוות שבין אדם למקום וקיים את כולן ברצינות ובשמחה, עם אותו רצון ואותו הכח. אי אפשר להפריד ולהבדיל בין מצוות, 

מדוע שבר משה רבינו את הלוחות? למה הוא לא שבר לוח אחד?

בלוח הימיני כתוב המצוות בין אדם למקום, על מה עברו בני ישראל על הלוח הראשון לא בין אדם לחברו, אז למה הוא זרק לוח אחד ולא זרק שניים? 

כתוב: (שמות לב, יט): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מידו [מִיָּדָיו]" כתוב "מידו" אבל אין קוראים אלא, "מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר" למה כתוב ככה? למה אומרים ככה?

הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל אומר: הלוח הראשון - בין אדם למקום ובלוח השני - אדם לחברו.

בהתחלה חשב משה להשליך רק את הלוח הראשון, כי חטא העגל זה היתה פגיעה בין אדם למקום, לכן כתוב: "וַיַּשְׁלֵךְ מידו" - את הלוח שהחזיק ביד ימין "מידו". אולם הקריאה אנחנו קוראים "וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו" – משתי ידים, שבסוף משה רבינו הכריע שאין מקום לחלוק בין שני המצוות ואין אפשרות להפריד ביניהן ומכיוון שכך שבר את שתי הלוחות! ולכן קוראים "ידיו". 

עוד יסוד לדבר וראייה נוספת:

חכמים ז"ל בירושלמי (מסכת נדרים פרק ט' הלכה ד'): "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – 'זה כלל גדול בתורה'. 

ומפורסם המעשה המופיע במסכת שבת (דף לא.) על הגר שבא להלל הזקן ואמר לו: 'למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחת' 

והוא לימד אותו את הפסוק: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" - והפרוש: 'דעלך סאני - לחברך לא תעביד! ואידך פירושה הוא זיל גמור'. 

אמר לו: מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך והשאר זה הפרוש לך תלמד.

אומר על כך הכלי יקר זצ"ל (ויקרא יט, יח) השאר זה הפרוש לך תלמד. 

כפי הנראה היה זה גר צדק הזה לא היתל בהלל, לא שחק, הוא רצה שילמדו אותו כשהוא עומד על רגל אחת. מה הכוונה? - הוא רוצה תעמיד לי כל מצוות התורה על רגל אחת דהיינו על יסוד, אלא ודאי הוא ביקש ממנו שיעמיד לו כל מצוות התורה על רגל אחד - היינו יסוד אחד שממנו אני ילמד את הכל. 

מה הטעם? - מכיון שהוא היה גר לא למד מנעוריו כלום, איך הוא יגיד שיזכור את כל המצוות עכשיו שיגיד לו שכחה המצויה, אז אמר לו תן כלל אחד שכולל הכל ואמר בדרך מליצה 'כשאני עומד על רגל אחת' דהיינו; תגיד לי בלשון קצר ואני אזכור את הכלל וממנו אני יפיק את הכל ולכן הוא שלח אותו והשאר לך תלמד.

מה אמר לו? איזה פסוק? - "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" - אומר הכלי יקר זצ"ל: בא לרמוז לו דרגת החשיבות של המצוות הנלמדות מ: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" היא בדיוק כמו "אֲנִי ה'" המצוות בין אדם למקום ואי אפשר להפריד ולכן כתוב בפסוק: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" זה מצוות בין אדם לחברו, "אֲנִי ה'" - זה מצוות בין אדם לחברו וזה בדיוק אותו דבר! "וְאָהַבְתָּ" למה? - כי: "אֲנִי ה'" מצווה אותך. אתה צריך לאהוב את חברך ולעשות את המצוות בינך ללבין חברך כמו ש: "אֲנִי ה'" !!

מדוע הובלט הכתב בלוחות השניות?

וחידוש נפלא! של הגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל: בחמשת הדברות הראשונות התורה מאריכה רבות, לעומת זאת בדברות האחרונות מסתפקת במילים ספורות: "לֹא תִּֿרְצָח לֹא תִּֿנְאָף לֹא תִּֿגְנֹב" (שמות כ, יב). 

עכשיו תזכרו: הלוחות שוות: שישה (6) טפחים על שישה טפחים הם לא עגולות למעלה הם מרובעות ובעובי שלושה (3) טפחים, צד ימין שווה לצד שמאל, עכשיו אם כותבים: "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ, ב) ואח"כ: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שם) "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱ-לֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שם פסוק ו) וכו' זה תופס הרבה מקום הרבה מילים. 

לעומת זאת בצד השני כתוב שתי מילים "לֹא תִּֿרְצָח" הם לא היו כתובות אותו גודל של האותיות בצד ימין, הם היו סימטריות באמצע ואז רואים את ה: "לֹא תִּֿרְצָח"! את ה: "לֹא תִּֿנְאָף"! את ה: "לֹא תִּֿגְנֹב"! בום! זה בולט. למה? - זה נעשה בגודל כזה כדי שנבין: שאנחנו צריכים להיזהר בבין אדם לחברו כי היצר הרע מקטרג תמיד שאנחנו נסכסך נסתבך וכו'. לכן כדי למשוך את עיני האדם ולהבליט את העניינים אז הקב"ה אמר רק שתי (2) מילים. 

היה יכול להסביר כמו שהסביר בשבת: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן..." (שמות כ, יא) למה מה הטעם... לא. רק בום! שתי מילים כדי שיבינו עד כמה זה חמור וצריך להיזהר.

'הקב"ה חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות'

הרא"ש זצ"ל שכתב משפט נפלא! בפירושו על מסכת פאה, בעניין הייחודיות של המצוות בין אדם לחברו: 'הקב"ה חפץ יותר במצוות שייעשה בהם גם רצון הבריות ממצוות שבין אדם לקונו!'.

זאת אומרת שאם יש מצווה שאני צריך לעשות ביני לבין קוני ויש מצווה שזה ביני לבין המקום וגם ביני לבין חברי - ה' אוהב חפץ יותר במצוות האלה. למה? יש יותר נחת רוח כשאנחנו מהנים את הזולת, יותר ממצות שבין אדם למקום. ולכן מצוות שבין אדם לחברו יש בהם כח לעורר השפעה חסד ורחמים. 

כתוב: 'כל המרחם על הבריות מרחמים עליו, כל המקפיד מקפידים עליו, כל המוותר מוותרים לו, כל מי שנושא עוון נושאים לו' וכן הלאה, במה זה מדובר? בבין אדם לחברו, כח המצוות בין אדם לחברו מעוררים חסד ורחמים עלינו.

מסופר במדרש רבה (בראשית פרק לג, ג): בני אותו דור נזקקו לירידת גשמים בשנת בצורת! ובאו לרבי תנחומא לבקש עצה: מה לעשות?

אמר להם: 'תגמלו חסד אחד עם השני - והקב"ה יגמול עמכם חסד!' 

יצאו וראו אדם אחד שנכנס לבית גרושתו, סיפרו זאת לרבי תנחומא קרא לו כדי להוכיח אותו על שעבר איסור בכניסתו לביתה של הגרושה. 

הסביר לו הלה: 'מאחר וגרושתי במצב דחוק מאוד, נכנסתי לתת לה כסף ומזון'. 

ואז פנה רבי תנחומא לקב"ה: 'ריבון כל העולמים! ומה זה שריחם על גרושתו אף שאינו חייב, אתה שכתוב בך: "חַנּוּן וְרַחוּם" (תהלים קמה, ח) ואנו בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב על אחת כמה וכמה שתרחם עלינו!!' 

- ומיד ירדו גשמים!

'לומדים מכאן' אומר המשגיח רבי שלמה וולבה זצ"ל: 'כמה גדול כוחו של חסד שעושה האדם עם רעהו הוא מעורר השפעה של חסד משמים!'.

לכן כאשר כלל ישראל שרויים במצב קשה כמו עכשיו, מוטלת עלינו חובה מיוחדת להיות זהירים במצוות אלו ולזכות בעזרת השי"ת לשפע של חסד, 

ונתבאר עד כה מהי חשיבות ידיעת והכרת ענייני המצוות בכלל ומצוות שבין אדם לחברו בפרט ועל ידי לימוד הדברים בפרטים ובדקדוקים נוכל לקיים מאות מצוות כל יום מהמעשים הפשוטים שאנחנו בלאו הכי עושים ולא נחשב בהמות אלא אדם,.

ודגש יש לשים על מצוות אלו כלשון הגר"א זצ"ל: 'עיקר העמל של האדם צריך להיות על עבירות שבין אדם לחברו!'

הקב"ה יעזור לנו שנוכל להתבונן ולהתעורר בזה, נתחזק ונעשה נחת רוח לפניו, נזכה לקיים מצוות שבין אדם לחברו כמצוות שבין אדם למקום אמן ואמן, אמן!!

אז כמו שאמרתי מההתחלה אם תרצו מהיום תהיו עשירים גדולים במצוות. אבל צריך לשים על הדברים האלה זה נפלא מאוד. 

יש אנשים, פעם עמדתי בהרצאה בנתניה ואמרתי להם: 'רבותי! אתם גרים בארץ ישראל, יש לכם זכות. אבל עד היום לא קיימתם את המצווה, אולי נוח לכם פה יותר מחוץ לארץ אבל לא קיימתם את המצווה, צריך לקיים את המצווה: 'הריני מכוון מצוות יישוב ארץ ישראל והתנחלתם אותה'

אז בבקשה! לקום כל הקהל, [לא אתם, לא אתם, להם אמרתי...] תקומו ותגידו: 'הריני מכוון לקיים את המצווה...' או! מעכשיו ישיבת ארץ ישראל זה מצוות דאורייתא אצלכם. מי שלא עשה את זה יכול לקום ולעשות. [עכשיו תתביישו אני יודע] 'הריני מכוון מצוות יישוב ארץ ישראל "וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם" (ויקרא כה, מו).

יפה! הנה עכשיו נוספו עוד כמה עשרות מצוות למאזן הזכויות של עם ישראל, כל יום שאתם מתכוונים במצוות אתם מקדמים הגאולה, כי עם ישראל נשקלים בכל רגע מתי הם ראויים...

 - - - שאלות ותשובות! לא מוגה - - - 

שאלות למי שיש בבקשה כן הנה פה יש יהודי שמצביע טוב הרב לפני יומיים הרב דיבר באשדוד בקשר לשכר של מצווה כן והיום בעצם אם אני מקיים מצווה ומקבל עליה בעולם הזה ומה מקבל מקבל שכר בעולם הזה בעולם הזה לא מקבלים שכר על מצוות רק פירות רגע לא שומעים מקבל כסף על העבודה בעצם אמרנו כבר גם אם תקבל כסף 100 מיליון דולר ועשית המצווה בעצם הפעולה שקיבלת עליה שכר התכוונת למצווה אתה מקבל גם את המיליון דולר וגם מצווה מה מסובך כן לא לא לא לא לא שומעים תחליפו לו את המיקרופון כנגד החישוב שהיה אתמו ב איזה [מוזיקה] חישובים שמה שאתה מקבל לא זה שאתה מקבל לעולם הבא מה שהסברתי באשדוד אתה לא מפסיד שום דבר כל מה שמגיע לך על כל מצווה ולו הקטנה ביותר לא רק מצווה כל מעשה שאתה עושה שנחשב בשמיים כמעשה טוב מגיע לך שכר אמרנו דוגמאות נבוכדנצר פסע שלוש פשיעות הוא הה רשע גמור והוא קיבל שליטה על כל העולם אמרנו עוד דוגמאות שכר לרשעים משלמים פה גדול אפילו הנה כמו שליטה על כל העולם שכר על מצווה לא שעושה רשע שעושה אדם שהוא ירא שמיים הוא מקבל רק בעולם הבא ואם מגיע לו פירות הוא יקבל פירות דהיינו דיבידנדים זה לא על חשבון הקרן הקרן קיימת לעולם הבא מלא והיא פי כמה יותר מהשכר שניתן שלם לרשעים בעולם הזה וזה מה שאמרנו שיפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה י כן שאלה פה שורה [מוזיקה] ראשונה קודם כל תודה לרב על הזיכוי הרבים שאלה שנראה לי שמטרידה הרבה אנשים שרואים שתי לי ישראל שם מתנצחים אחד עם השני איך אנחנו אנשים פשוטים יכולים להכריע בעניין כאילו צריך לנקות צד רוצים לעשות מ קודם כל בסתם לא מתערבים מי שאתה קורא להם קטנים לדוגמה היתה מחלוקות היו מחלוקות של הגאון מבינה עם בעל התניה רבי יונתן אייבשיץ עם היעץ היו כל מיני מחלוקות של גדולי עולם והם התכוונו לשם שמיים שניהם בג עדן והם לומדים חברותה אבל האחרים שנגררו ועשו מחלוקת ויצאו נגד אחד הצדדים הם בבעיה זה בשני גדולים שבאמת מתכוונים לשם שמיים אבל לפי מה שאתה שואל אני מבין למה אתה מתכוון אם אחד שנחשב בעיניך גדול הוא יוצא נגד הצד השני ועוקר תורה ועושה פעולות שהם אסורות על פי התורה והצד השני המותקף בעצם לא עשה שום דבר שאסור על פי תורה ואין שום סיבה בעולם חוץ מפוליטיקה אז אין פה את הבעיה הזאת שלא להיכנס למחלוקת בוודאי שצריך להיות בצד שהוא הנכון והאמיתי ולא הצד שהוא הצד שבעצם עושה עקירת תורה איך אדם יכול להחליט מה הבעייה יש דברים שכתובים בתורה לדוגמה אם אומרים על אדם שצריך למחוק אותו הוא כורח עדתו צריך לבטל את ההרצאות שלו צריך לקרוא את המודעות שלו בשבת אפילו קוראים אומרים כל מיני דברים איומים ונוראים שאין לזה אחיזה במציאות שאפילו לפיד לא אמר אותם שאפילו הרשעים הכי גדולים לא עשו אותם הרבה רשעים נלחמו נגדי אתה יודע מאז שאני יצאתי עם החזרה בתשובה כתבו עליי ספרים עיתונים מלאים תוכניות טלוויזיה נגד נגד נגד להיזהר להיזהר להיזהר להיזהר אבל אף אחד מהם לא אעיז לעשות מה שעשו לי בעניין שאני החלטתי ללכת לבחירות עכשיו תבדוק מה הם עשו אם זה מותר או אסור ומה הטענה בעצם מה הטענה שפתחתי מפלגה נגיד פתחתי כמו שאתם פתחתם אם לכם מותר גם לי מותר אם לכם אמר הרב ש לי אמר הרב שטיינמן מה הבעיה ואם אני אביא קולות נהיה ביחד מה לא טוב לא רק אנחנו ולא אתה ומרגע זה כולם נגדי מתגייסים לא יאומן כי סופר עקירת התורה הורידו את כל עולם התשובה אז אם אתה רואה דבר כזה אתה יכול לתמוך בו אתה יכול לצדד אתה יכול להיות בצד הזה אז גם אתה עוקר תורה שומעים התבטל הרבנים שכל אחד מכפיש את השני אז מה שתם לא לא זה לא הולך ככה לא נגיד אתה חותר להגיד שאני לדוגמה אומר רובי או אומר או אומר אברימי או אומר ככה אז אני אסביר לך כשהתחילו הבחירות גייסו את כל הרבנים הגדולים של הספרדים ועשו כנגדי כל מוצאי שבת עלו אחד מהם היה רב שלם ל כהן אתה זוכר שיחה כזאת ראית אותה פעם לא אתה רואה בלי לדעת אז יש הרבה דמיות הוא אמר שמה יוחד א א א אי אתה יודע מי זה אי איי א' י זה אמנון יצחק סטרה אחרה שילך לישון ולא יקום שישרפו בתורה שלו זה בסדר להגיד דבר כזה אני לא יודע מה מה מה מה מה אם הוא שמע שהרב התבטא בצורה לא יפה על אחרים אז למה לרב מותר ולא אסור אני אשאל אותך הוא לא שמע כלום כי הוא לא אמר כלום שהוא שמע רק בגלל למה עשה מפלגה למה עשה מפלגה הוא מוקלט למה עשה מפלגה על זה הוא יצא אז מה צריך לעשות מה אז מה צריך לעשות לפי הרב רגע עכשיו היות אנשים האלה אמר עליהם הרב יעקב יוסף אתה עשיו מכיר אותו הבן של הרב עבדיה אמר שאלה כל אלה כולל הרב שלום כהן הם סנהדרין של אסד שמעת פעם התבטאות כזאת אתה יודע איך אצל אסד אין דין ואין דברים מי שלא מוצא חן טולים אותו בכיכר העיר ככה לא צריך הסברים בדיקטטור לא מסבירים כלום אז הוא קרא להם סנהדרין של אסד ולא רק זה הוא אמר בצדק תשפוט עמיתך אם יש לכם טענה עליי יש בית דין תזמינו צריכם טענות עליו משהו תטענו ישבו דיינים ידונו ואז תפסיקו מה שתפסיקו הוא אומר אם הרב שלום כהן לא שומע אותך ולא מזמין אותך לדין הוא לא גדול בישראל ככה אמר הרב רב יעקב יוסף שהוא מהם הוא לא היה מהם אבל הוא היה בצד ההוא ווא אומר אני מכיר אותם ועוד לפני שהוציאו נגדי מכתבים הוא אמר הם יוציאו מכתבים נגדך ולא רק יוציאו הם יוציאו בשקר והחתימות מזוייפות ואתה תבדוק ותראה וככה עשיתי והקלטתי את הרבנים שחתמו ואמרתי להם על מה חתמתם לא ראיתי שחתמו לפני אחר כך מה הקלטנו את הרב שלום כהן למה כבודו חתם נגד אמנון יצחק הוא אמר אני לא ראש הפעור מי כן בעדני מה אומר בעדני לא אני ראשה פעור הוא חתם הרשון אז שני גדולים משקרים ושניהם מפחדים אפילו ממה שהם עשו אם אתה יודע שעשית דבר נכון תגיד כן זה אני ואני אגיד עוד יותר אז רב אומר שכל רב שטועה צריך להכפיש אותו לא צריך להקטין אותו שלא תטעה בו כי אם הוא עוקר תורה אין לו חלק לעולם הבא אתה יודע מי פסק הרב עובדיה יוסף הרב עובדיה יוסף כותב ביבי העומר שמי שיוצא נגד רב בבחירות אין לו חלק לעולם הבא מגלה פנים בתורה שלו קלחה זה מה שאומר הרב עובדיה על כל מי שיצא נגדי בפסק הלכה אתה יודע ת הוא פסק את זה כשיצאו נגדו וכשיצאו נגדו הוא פסק את הפסק הזה והפסק הזה חל עליהם שתי הצדדים אומרים אותו דבר אז איך אותו דבר אני יצאתי אני יצאתי נגדם אמרתי לו לבחור בהם אני אמרתי לקרוא את הרב אמר דברים מגנים נגדם א לא אמרתי שום דבר מגנה עכשיו הרב הזכיר אותם בלי להגיד הרב בלי להגיד הם לא רבנים כתוב בהלכה אז הרב יוצא נגדם זה לא יוצא נגדם זה זה מגדיר אותם אז הם מגדירים את הרב הרב מגדיר אותם הם לא יכולים להדיר בלי שהם שמעו אותי והם אומרים פור זה רק בגלל מפלגה זה רודף דין רודף אתה יודע מה זה דין רודף אין לו חלק לעולם הבא רוצח רודף זה לא רק רוצח אפשר לרדוף אחריך שלא תהיה לך תורה בלי לפגוע בך פיזית וזה רודף יותר גרוע גדול המחטיאו מן הורגו אז מה כשאתה אומר לו רובי שוא שמו זכרו בישיבה כמה פעמים זה בסדר אני לא קיללתי אותם אני רק עברתי את הגודל הטבעי כמ שאמ ט רב וך בחה לא יך להח וכת כ שא ו תלמיד חכם טוב תודה על השאלה אני מודה לך חיכיתי לה כבר הרבה שנים לא שאלו אותה כן שאלה נוספת תן תן שמה לבחור כן עם הכיפה לבנה כן ערב טוב כבוד הרב ערב טוב א אני באתי לפה היום סיבה קצת שונה אני אגיד לך את האמת א אני ב גדלתי בבית דתי דתי מסורתי א הכל היה טוב ויפה עד שפתאום באיזשהו קט בחיים בוא נגיד אכלתי סתירה הפסקתי הפסקתי ל לשים כיפה להניח תפילין ללכת לבית כנסת ל להפסיק להאמין בוא נגיד ככה עכשיו אני בזמן האחרון אני לא אשקר אני כאילו אני מרגיש את עצמי חוזר לזה ואני רואה הרבה שיעורים שלך ואני אוהב את זה ואני זה מעביר בי אש עכשיו אני רוצה לדעת מה החסימה הזאת שגורמת לי ללא להאמין אני מניח עדיין תפילין אני חזרתי ויש לי חסימה אני לא אין לך שום חסימה אתה מאמין יצר הרע לא רוצה שאתה תחשוב שאתה מאמין אם חלילה יקרה לך משהו קשה ולא יהיה עזרה ותהייה לבד מוטל באיזשהו מקום פתאום תיזכר שאתה מאמין ותקרא לו אתה מאמין אתה מאמין אבל הוא כיבה לך קיבל לך את האמונה כביכול בשביל להתיר לך לעשות את כל מה שהוא רוצה שתעשה את כל העבירות כי אם תישאר מאמין ותצטרך אז הוא יסתפק רק זה לא קשור להצטרך זה לא לא לא הבנת הוא יצטרך הוא יצטרך יצר הרע להסתפק במעט עבירות שלך אבל הוא מעדיף את כל הקופה איך מרוויחים את כל הקופה אומרים לך שאתה לא מאמין ואז אתה מוחק כאילו את הקדוש ברוך הוא לא עושה חשבון כלפי שמיה ממילא אתה יכול לעשות הכל בכל מכל כל ועכשיו הוא הרוויח בגדול אבל אם היה משאיר אותך עם האמונה אז היית חושש משבת אולי היית חושש מיום כיפור אולי היית חושש אולי מחזיר היית חושש מכמה דברים והוא היה מפסיד הכי טוב להגיד לך שאתה לא מאמין אתה תפנים את זה והוא ירוויח ממך את הכל אבל אתה רואה שאתה מאמין כי אתה אומר שבוערת בך עכשיו האמונה והאש משמיעה עד דברי תורה אז היא לא כותה היא רק תממה ועכשיו ברוך השם אתה מתחיל להדלק מחדש כי היא גחלת אפילו שהיא נראית עמומה אפשר להלהיב אותה עם הדיבורים וככה אתה זוכה לחזור בתשובה אתה רוצה ללכת על זה אני מאוד רוצה אז בוא יש לי ציצית בוא מתו [מחיאות כפיים] ב רגע רגע רגע סליחה כיפה אני אביא לך כי ציציות לא הביאו משומה כיפה יש לי שלי אבל [מחיאות כפיים] בוא כן שאלה נוספת כן הנה בחור פה הכל ון יש שחו זכל ם ד כן בבקשה ששר כוח לרב זוכים באמת לראות אחד מגדולי מחזירי מחזירי בתשובה בדור הזה זכות שעמדנו כיוונו נחנו עומדים לאחד מגדולי ישראל כפשוטו א רוצה לשאול כל יום שומעים פיגועים צרות אסונות ו הלב לא יכול להכיל את זה מה יהיה טוב מסכנים מסכנים וכאילו מרגישים שהכל עובר וזה מאוד קשה לראות את אך עם ישראל ככה סובל ו מה יהיה כאילו מתי יבוא הגאולה משיח מתי מה מה עושים מתי שאנחנו נזעק ונרצה באמת שהוא יבוא ונשפר את מעשינו היום אם בקולות תשמעו אם היינו עושים תשובה מבינים שהצרות רק גברות וזה כתוב שיהיה כנחל המתגבר אז אם אנחנו נעשה ונהייה רציניים אז זה לא יבוא אל ביתנו כמו שאומרים וזה יתרחק מאיתנו אבל אם לא אז לא יעזור ודבר נוסף אם מתגרים באומות העולם ללא צורך אז גם כן זה מביא עלינו צרות אפשר לעשות את הדברים בלי להתריס בלי להגיד ב ב תעשה בשקט וזה יעבור אבל תעשה ם הטרסה אין להם מה לאבד האוייבים שלנו הבטיחו להם אתת מין הרבה הבטחות למעלה והם מוכנים להיות שהידים אפילו בגיל 13 אז את אומרת אין להם בעיה בכלל למות אתה מתמודד עם פצצות אתה לא מתמודד עם אנשים אז אם אתה מגרה אותם אתה נותן להם עוד סיבה ובתיק טוק הם מפיצים ומשגעים את הנוער והנה אתה רואה מוציאים אותם ל חובות איך תשתלט סטופ את הפה תעשה את הפעולות בלי להתרברב וככה יהיה יותר טוב זה בחלק המעשי בחלק הרוחני צריך להיות חוזרים בתשובה אין ישראל נגעלים אלא בתשובה פוסק הרמבם ובסוף גלותם הם עושים תורה הם עושים תשובה כבר הפתיח התורה אז רק באופן הזה יה אז לכן צריך להבין עד כמה חמור היה עקירת התורה של שס שיצאו נגד מי שמחזיר בתשובה מה שלא יצאו נגד לפיד נלחמו כל התקופה ירדו מ-1 לשבע העיקר שהוא לא יהיה זה לא יאומן כי סופר כשהרב מזוז הלך להכים מפלגה לא עשו לו מה שעשו לי פחדו ממנו אתה מבין אבל אני אין לי את הקהל כמו כמו שהיה להם לא היה סביבי קהל כמו שהם אספו סביבם אז לכן הם עשו את מה שעשו בביטחון שככה הם יצליחו והם הצליחו אבל הכל על ראשם כל העוונות על ראשם וידוע שאם אדם מדבר רק לשון הרע על חברו מאבד את כל זכויותיו הם מגדלים את הילדים שלהם לשנאה נגדי כמו שפלסטינים מגדלים את הילדים שלהם לשנאת יהודים אתה מבין עד איפה זה ואנשים פוחדים להתראות בהרצאות שלא יסמנו אותם ויוציאו את הילדים שלהם בתלמוד תורה כי הם הלכו להרצאה שלי זה המצב אז הגאולה צריכה לבוא אבל היצר הרע תפס לו כמה חברה שיודעים להיות שדין יהודאין הרב אומר לחזור בתשובה מה הרב מתכוון מה מה אנחנו צריכים לעשות בתור אנחנו מה שלא עושים לעשות ומה שצריך לעשות לעשות מה זה תשובה לקיים את המצוות שכתוב בשולחן ערוך לא עושים להתחרט על העבר ולקבל מעכשיו כמו הבחור הנחמד הזה אתה מבין זה מעורר בשמיים דברים גדולים מאוד והמשקל אנחנו לא יודעים איפה הוא כרגע איפה המאזן כתוב שהקדוש ברוך הוא בספרים הקדושים ממתין שעוד ועוד יכנסו כמו שאומרים שלא יתפסו ברגע שיבוא המשיח הרי אין כלום תשובה ואז הם עבודים לעולם אז הקדוש ברוך הוא לא רוצה שבניו יעובדו ולא יהיה נידח ולכן הוא ממתין עוד ועוד ועוד ואנחנו צריכים להגביר חיילים לתורה תודה רבה תהיה בריא שאלה אחרונה תני נשמה עם כובע גרב נדמה לי לא אחריו אישה אישה שמה כן היי קודם כל תודה רב על הברכות אני רחל כן א השאלה שלי זה איך אנחנו מקבלים א בשמחה בשלווה פנימית עם המציאות שלנו זה ממש ההפך ממה שאנחנו מתפללים איך לקבל הכל בשמחה נתתי שיעורים שלמים רק שגם אם יש אסונות רחמנא ליצלן וגם אם יש צרות וגם אם יש ייסורים ומחלות והכל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה בש זה הלכה שחייבים לקיים תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה טוב לבב מרוב כל ועבדת את אוייבך זה מגביר את הדינים אם לא מקבלים את הכל בשמחה הקדוש ברוך הוא כשנותן לנו משהו אפילו אובדן זה הכל לטובה תראי עכשיו משפחת פלאי שני ילדים 10 ו8 איך האמא קיבלה את הדברים לא יאומן כי סופר אבל זה יהודי מאמין יהודים מאמינים יודעים שהכל מאת השם לטובה רק אנחנו לא רואים סוף דבר ולא רואים איך קיבלו אותם למעלה אבל אם היינו נותנים לנו הצצה לא היינו בוכים למה אמרו חכמים שצריך לבכות רק שלושה ימים שלושה ימים לבכי מה זה שלושה ימים אני רוצה לבכות על ההורים שלי שנה שנתיים שלוש אסור שלושה ימים לבכי זה כשאבא הלכו כן אני פשוט חושבת על ההפך הילדים האלו היו קורבנות הם היו תמימים לא משנה מה הם היו אני אומר איך האמא קיבלה כן אני יודעת אני בסדר אז מה זה משנה מה ואם יהיה קורבן מי יבוא לדים שלא הולכ אני שואל אותך יבואו עכשיו לאיזה אמא ויגידו לה בואי מחפשים קורבן את מוכנה להביא אף אחד לא יתן מה זה קורבן למולך אם אין ברירה וקרה בסדר את יכולה להגיד מה מה שאת רוצה קורבן לא קורבן קורבן ציבור איך שתרצי אבל עצם איך מקבל ההורה איך מקבלים את זה זה העניין אז לכן מי שרוצה יכול לחיות בשלווה איזה שלווה לא שלווה שהוא רואה שכולם חוגגים ועושים עבירות הפוך הוא צריך לצאת החוצה לרוץ לדבר לשכנע להוכיח וכולי אבל הוא צריך להיות בשמחה ושלב שהקדוש ברוך הוא עושה הכל לטובה גם שיש דור כזה ככה זה לדוגמה נח כן היה לו דור אכי על הפנים נכון חוץ ממנו לא נשאר אף אחד הוא ואשתו מילדיו נו אבל בזה הוא הציל את חייו בשביל זה נכתבה פרשת נוח בתורה ובזכותו אנחנו חיים היום אם לא היה אדם כזה לא היינו פה והוא עוד לא היה מושלם הוא רק מצא חן בעיני השם אם לא מצא חן הוא גם היה נאבד למה כי הוא לא הוכיח את דור הוא לא התפלל אליהם רק השם אמר לו אבל הוא לא התפלל לכן זה נקרא מנוח ולמרות זאת את רואה הוא הציל את עצמו אז אדם שצריך לרוץ ולהציל יהודים ולהגיד להם ולהוכיח אותם והכל אפילו שזה ע עבודה יגעת לא תמיד הכי טובה בכל אופן שכר מושלם יקבל והוא צריך להיות שמח שמן השמיים זיכו אותו להיות בצד הנכון ולא בצד הלא נכון ולתקן את הצד הלא נכון תודה אני מודה לכם על ההקשבה ברוכים תהיו ויש לי כמה ספרים לחלק לכם הכל יודוך והכל ישמ חוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יידום והכל יש שם חוכם והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשה הכל יודוך והכל ישם בחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישם בחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש [מוזיקה] קשה כל יומרו אן קדוש קשה הכל דום והכל יש שם חופה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יוד בוח והכל ישם בחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחו ק והק ק [מוזיקה] םר סמח במלכותך שמר שומר שומר שבת קוראה עונק שבת ח במלכותך שר שר שמר שבת קורא וק שבת ם מקדש מקדש מקדש שביעי שב ם מקדש מקדש