מונסי - השפעת האדם במעשיו על מקום וסביבותיו

תוכן ענינים: הקדשות: / השפעת האדם במעשיו על מקום וסביבותיו; / ביאורו של בית הלוי; / מעשה מהבית חולים בתקופת הלב אליהו; / המבול נקרא על שם נח! למה? / קדושת השבת משפיעה על הגשמי; / למה הקובע מקום לתפילתו – א-לקי אברהם בעזרו? / איפה התפלל יצחק אבינו? / למה לוט ברח למצער? / איך אברהם ידע שהמצרים מסוכנים? / למה האדמו"ר התענין בקופסת הטבק? / ריח ג"ע! / יציאת צדיק מהמקום - עושה רושם! / האור החיים הקדוש על יעקב אבינו; / גילוי שכינה למשה בסנה; / קדושת נעליו של הבא"ח! / האחדות ההיסטורית של עם ישראל! / קדושת המטה של אלישע הנביא! / אליהו הנביא מגלה: שיש רח לעברה! / "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב";  / 'שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תּוֹרָה'; / סיפור מרגש! / הבגדים משפיעים על הלובש! / 'הכותל' של רבי אריה לוין; / "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר"; / מעבר לחלק השו"ת; / מתי המשיח יבוא? / בעיות בכשרות; / חיסונים; / לבושי הנשמה בגולה; / מה קורה לרשע שנתן צדקה; / מה אשם מי שגר במקום טומאה? / ברכה לרפואה והצלחה בישיבה; / ברכה לצניעות בקלות; / איך מקדשים המקומות? / בשר כשר במונסי?

 

ערב טוב! 

בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

הקדשות:

הערב יהיה לטובת יחיא בן טורקיה - יזכה להיות צדיק תלמיד חכם וירא שמים, יזכה הוא ומשפחתו לבריאות איתנה הצלחה בכל מעשה ידיו ירבה נחת מכל יוצאי חלציו ויזכה לעשירות מופלגת ולכל מילי דמיטב. רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל ובפרט לליאור בן נעמי, יהונתן בן עדי ואריאל דוד בן עדי. עדי בת ליאורה - תזכה ללידה קלה ותינוקת בריאה. מושית, יניב ושירן בני אהובה אורה - יזכו לזיווגים הגונים הצלחה ובריאות. עידן בן ליאת - בריאות הנפש והגוף וסכרת הנעורים תעלם. אהובה אורה בת לבנה ומורי יחיא - יזכו להצלחה ברכה הצלחה בהתחזקות ברוחניות, לעלות לארץ ישראל בשמחה וביטחון ולעילוי נשמת הוריה. הערב גם לעילוי נשמת מאיר ומשה בני לבנה ומורי יחיא, חיים נגר בן ברכה, הורי וחמי - מנוחתם עדן!

השפעת האדם במעשיו על מקום וסביבותיו;

היום אנחנו נלמד על השפעת האדם על המקום הזכויות והחובות של כל אדם. 

בפרשת נח אנחנו לומדים על העונש הנורא של בני דור המבול. עולם שלם נחרב וכל היקום החי אחרי המתנה של מאה ועשרים (120) שנה שזלזלו בנח ובמעשיו ולא שמעו לו. כל העולם נחרב.

"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱ-לֹקִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יא) כתוב: "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ... וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" מה השחיתות של ארץ? ארץ גוזלת? ארץ חומסת?

אבל רבותנו משיבים על כך במדרש: שהארץ עצמה השחיתה דרכיה הוציאה גידולים אסורים. גידולי כלאיים שהבורא אוסר לנוטעם. ואפילו שהארץ אינה מצווה על כך ולא נאסרה. אבל מציאות של כלאיים זה פגם וקלקול.

הקב''ה אומר לנח: "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי... וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ" (שם שם יג).

כשהקב''ה מחה את כל היקום, גם הארץ לקתה. אומר רש''י: 'בעומק שלושה (3) טפחים שחודרת מחרשה נמחתה הארץ ונטשטשה'. זה הכתוב ב: "וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ" לא רק הארץ השחיתה את דרכיה. גם חיות בהמות עופות השחיתו וקלקלו. "וַיַּרְא אֱ-לֹקִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ" (שם שם יא) אומר רש''י: 'אפילו בהמה חיה ועוף נזקקים לשאינם מינם'.

בחירה יש רק לאדם. לארץ אין בחירה, לחיות אין בחירה, לעופות אין בחירה. אין להם יצה"ע. אז למה הם נענשים שהשחיתו את דרכם?

ביאורו של בית הלוי;

בית הלוי מסביר יסוד גדול ועצום שמלמד: מה כוחו של אדם לפעול על הבריאה כולה! אדם במעשיו הטובים או לא - משפיע על כל הגלובוס!! משפיע על הדומם, משפיע על בעלי חיים, כשאדם עושה מצוות, מעשים טובים, צדקות וחסדים לומד תורה, מתפלל - הסביבה מתרוממת מתעלה מתקדשת ואפילו חפצים דוממים ובעלי חיים סופגים מרוח הקדושה ומתקדשים. וגם להיפך, אדם חוטא, מרשיע דרכיו, מרבה בעברות, בפשעים בעוונות וחטאים, ממרה את רצון הבורא, הולך בתאוות לבו - הסביבה קולטת מרוח הטומאה שיש בו וגם חי צומח ודומם הופכים להיות טמאים!!

עכשיו מובן, בדור המבול הם הרשיעו כל כך עד שאפילו הארץ, חיה, בהמה ועוף שינו את היעוד שנקבע להם ע"י הבורא. ולכן כתוב שהארץ, הארץ מלאה חמס וגזל ורוח טומאה מלאה את כל הבריאה. העברות והפשעים העכירו את חלל העולם בתעוב נוראי! הארץ קלטה רוח טומאה ושינתה את טבעה והצמיחה גידולים אסורים. זה לא היה כתוצאה מבחירה של הארץ. אלא זה היה בגלל המעשים של בני האדם.

וזה מדויק בלשון הכתוב: "וַיַּרְא אֱ-לֹקִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה" (שם) היא לא השחיתה את עצמה היא נשחתה ע''י מעשה אנשים. למה? "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ" בני האדם הם השחיתו ומזה שהם השחיתו את דרכם - היא נִשְׁחָתָה.

הרמח"ל הקדוש (מסילת ישרים פרק א) גם הוא מסביר את היסוד הזה ואומר: 'אם אדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל ומקלקל העולם עמו'. 

זאת אומרת אדם נמשך אחרי הבלי העוה''ז ובזה הוא מתרחק מהבורא אז זה יוצר אצלו קלקול והקלקול הזה מקלקל את העולם אתו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבורא ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת הבורא. כל מה שיש בעולם הוא לוקח את זה רק כדי לסייע לו בעבודת ה'. הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו.

דברי הרמח"ל ברורים שמעשיו של האדם משפיעים על הסביבה; מעשה טוב - מעלה את העולם לדרגה נעלה! מעשה רע - מוריד את העולם מטה!

מעשה מהבית חולים בתקופת הלב אליהו;

והצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל (לב אליהו) מביא מעשה מן החיים ומספר על עצמו: 'בהיותי ילד למדתי בישיבת לומז'ה. היה שם בית חולים ישן, מאד ישן. הקירות נבנו מעצים שהרקיבו במקומות מסוימים. בית החולים היה עם ריח ישן ועתיק. והיתה שם צרה: כל מי שנכנס לבית חולים חולה - יצא יותר חולה! ממש, אלפים. לא ידעו מה הסיבה.

חשבו: אולי יש רוחות רעות בבית החולים? הביאו מומחים שבדקו ואחרי שבועות הגיעו למסקנה: שכל הקירות של הבית חולים מלאים חיידקים ונגיפים מרוב המחלות שהיו לאנשים, עשרות שנים. נדבקו בתוך החלל וממילא כשבאו אנשים חדשים. כמו שהיום זה קורה ארבעים אחוז (40%) מהמתים בבתי חולים - זה מהחיידקים ווהירוסים שיש שם, לא ממחלות 

אז לומדים מזה: אם בעצים נבלעים מחלות כשיש חולי רוחני בבני האדם - הוא גם מבליע בעצים, בדומם, בבעלי חיים ובסביבה. בדיוק אותו דבר! מה היה סופו של בית החולים? פירקו אותו לחתיכות והעלו אותו באש כדי להתפטר מכל המחלות הדבוקות בו. אז זאת אומרת רואים: שחולי בין גשמי בין רוחני - משפיע אפילו על דומם!

לחזון איש זצוק"ל נכנס יהודי שאמר: 'שהוא רגיל לשמוע רדיו' אבל הוא הבין: שזה מזיק לבנים ולבנות. אז הוא קיבל על עצמו: 'לשמוע רדיו בשקט, בחשאי - שהם לא ישמעו'. אז הוא שאל את החזון איש: 'אם זה בסדר שהילדים לא שומעים כלום והוא ממשיך לשמוע, האם יש בזה בעיה?'

החזון איש ביטל את דבריו ואמר לו: 'בית ששומעים בו דיבורים אסורים הוא לא נהרס ונחרב מבחינה רוחנית, רק מפני שהילדים שומעים זאת והנשמה נפגמת. אלא בית שהאדם שומע בו דיבורים שלא מתאימים - נהרס משום שהשומע סופג טומאה שאותה הוא מקרין על הסביבה וקירות הבית קולטים את הטומאה והילדים גדלים בטומאה זו! אז העצה שלך לא תעזור כי הבית סופג את מה שמשדרים ברדיו'. וזה משפיע בחזרה גם על הילדים. 

יש היום פטנט שההורים אומרים: 'אני מחזיק את המחשב בחדר שלי שהילדים לא יראו, סוגר את הדלת ואני עם המחשב...' החזון איש אומר: אתה לא מועיל שום דבר, הבית שלך נספג בטומאה וזה ישפיע על הילדים שלך.

ממשיך בית הלוי ואומר: 'התנא עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן' (אבות) 

הוא שואל: מה ההבדל בין דין לחשבון? והוא אומר: דין - נותנים על המעשים הרעים. למה לא שמעת בקול ה'? חשבון עושים לאדם על העברות שאחרים עשו בגללו. לא צריך שהאדם יגרום לאנשים לעשות עברות בפועל, מה שהוא עושה - משפיע אוטומטית על הסביבה. 

ואז מחיבים אותו בחשבון שזה גם אתה אשם! לא רק במישרין, גם בעקיפין. זאת אומרת רוח הטומאה שאתה הפצת בסביבתך בגלל מעשיך, השפיעה על אחרים רעות. הם לא יודעים שזה ממך אפילו ואתה תשלם על זה, יעשו לך חשבון. 

אותו דבר להבדיל, כמובן 'מידה טובה מרובה!' אם עשית מעשים טובים ונפלאים. השפעת על אחרים וזה גם בחשבון שלך שתקבל שכר. אז זה תלוי מה עשית. 

וזה מה שאומר בית הלוי, נתמך ממקומות רבים בתורה בנביא ובדברי החכמים: שאדם משפיע על מקומו קדושה וטהרה בכוח המעשים הטובים והישרים.

הגמרא אומרת: 'ברא צדיקים ברא רשעים ברא ג"ע ברא גיהנם; זכה צדיק - נוטל חלקו וחלק חברו בג"ע. נתחיב רשע - נוטל חלקו וחלק חברו בגיהנם' (חגיגה טו).

וצריך להסביר: צדיק נוטל חלק חברו בג"ע. למה? גם אם הצדיק טרח ועמל בעשיית מצוות בעוה"ז, למה שהוא יזכה בחלק חברו בג"ע? חלק שהוא לא עמל. ולמה רשע שהתחיב בגלל שהוא הרשיע למה הוא לוקח גם את הגיהנם של חברו?

אומר בית הלוי: כשאדם צדיק עושה מצוות ומעשים טובים, במקום שהוא עשה - נותר רושם של קדושה וטהרה של צדקות וחסידות יראת השם ודעת ה'. כשיזדמן לשם אדם אחר, רוח הטהרה שהותיר הצדיק תסייע למי שבא אחריו לקיים מצוות. אז אם כן, צדיק שפעל טוב בעולם, הוא לא פעל רק לעצמו אלא כל אלה שיבואו אחריו ויסתמכו על רוחו.

ולכן מן הדין שיבוא על שכרו ויטול חלקו וגם חלק חברו בג"ע. איזה חלק? חלק ששייך במעשה החברו אליו. בזכות מה חברך זכה? בזכות הרוח הטובה והטהורה שהשארת במקום ולכן הוא זוכה בחלקו וחלק חבריו.

באותה מידה רשע; הוא השפיע ברשעתו על מקום. מי שהגיע לשמה הושפע עשה עברות כשהוא יקבל את הגיהנם יקבל גם את הגיהנם שהוא גרם לאחרים 

רואים: שכל מעשה שלנו משפיע על הסביבה לטוב או למוטב. אז מהיום כל אחד יקח בחשבון: 'אני עושה בסתר, אני עושה שמה, לא ראו, לא שמעו...' - אין דבר כזה! כל פעולה שיהודי עושה משפיעה על הסביבה. 

ויש כאלה שמשפיעים בהרבה יותר על העולם כולו! כמו שכתוב: 'כל שיכול להוכיח בתוך ביתו ואינו מוכיח - נתפס על עון ביתו, כל שיכול להוכיח בתוך עירו ולא מוכיח - נתפס על עוונות כל עירו, כל שיש בכוחו להוכיח את כל העולם כולו ולא מוכיח - יתפס על העולם כולו!'

המבול נקרא על שם נח! למה?

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה" (בראשית ו, ט) אבל נח לא התפלל על כל הדור. איך נקרא המבול? על השם שלו: "מֵי נֹחַ" (ישעיה נד, ט) אתה הבאת את המבול לעולם! אם היית מתפלל על כל העולם - היית מציל אותם!

איך יודעים שהוא היה מציל אותם?

כשהוא יצא מהתיבה הוא הקריב קרבנות וה' אמר: 'שהוא לא יוסיף לקלל!' נשבע הקב"ה: 'שלא יוסיף לקלל!' זאת אומרת הקורבנות הועילו.

היום התפלות זה במקום הקורבנות, אז אם היית מתפלל זה כמו הקורבן אז ה' לא היה מביא מבול. רואים: שמעשה של בן אדם יכול להשפיע על עולם ומלואו! אדם לא יודע את ערכו כמה הוא פועל בעולם 

הוא חושב: 'מי אני? מה אני מה חיי?...' - אין דבר כזה. אין דבר כזה!

 תכף נראה עד כמה זה - לא יאומן כי יסופר!

קדושת השבת משפיעה על הגשמי;

מעשי האדם משפיעים על סביבה דוממת. כתוב על קדושת השבת גם היא משפיעה ומקרינה על העולם הגשמי. כתוב: "וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (בראשית ב ג) – 'ברך אותו - באור פניו של אדם, קדש אותו - באור פניו של אדם. כי לא דומה אור פניו של אדם של ימות השבת לימות החול'. השבת הרוחנית מקרינה אור ממש על אדם גשמי! 

לגאון רבי חיים קנייבסקי הגיעו בחורי ישיבה מחוץ לארץ כולם בקשו ברכות ברך אותם אחד-אחד ובחור אחד הוא סרב לברך אותו. 

שאלו: 'למה כבודו לא מברך?'

אמר: 'מי שאוכל בשר וחלב אני לא מברך אותו' 

בחור ישיבה אוכל בשר וחלב?! איך הגיע הרב חיים להגיד דבר כזה על בחור 

הבחור התפרץ בבכי! ויצא החוצה 

הרב שלו נגש אליו אומר לו: 'מה קרה?' 

אז הוא התוודה לפניו ואמר לו: 'מורי ורבי! אני אוהב שוקולד חלב ואני לא יכול... אחרי כל ארוחה בשרית, חלבית אני אוכל שוקולד חלב' 

נכנסו לר' חיים אמרו לו: 'איך אתה ידעת שהוא אוכל בשר וחלב ולא רצית לברך אותו?' 

אז הוא אמר להם: 'אני ראיתי שיש לו ציור של עֵז על המצח!' 

אמרו לו: 'מה זה, רוח הקדש?'

 אמר: 'לא! הירושלמי אומר: 'שמי שאוכל בשר וחלב - יש לו ציור של עז!'

אבל אף אחד לא ראה עז על המצח אבל רבי חיים ראה ואמר לו: 'אתה אוכל בשר וחלב אני לא מברך אותך!'.

אז רואים: שמעשי האדם משפיעים עד כדי כך שיש רישום אפילו בגופו של אדם על מעשיו. ככה האר''י הקדוש היה יודע על כל בן אדם מה היו מעשיו.

"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל" (שמות יח כא) זה סוד המצח. לקרוא במצח של בן אדם את מעשיו. ככה בחר משה רבנו אנשים. אז זאת אומרת כל המעשים שלנו נרשמים בגופנו. ולא רק זה, כתוב ש: 'קירות ביתו של אדם יעידו עליו!' ממתי קירות מדברים? ממתי יכולים להעיד? הם סופגים את מה שאתה עשית טוב או רע והכל נרשם בהם. זה עדות הכי טובה. 

למה הקובע מקום לתפילתו – א-לקי אברהם בעזרו?

על פי היסוד הזה אנחנו נבין את מה שאומרת הגמרא: 'אמר רבי חלבו אמר רב הונא: 'כל הקובע מקום לתפלתו א-לקי אברהם בעזרו' אדם שיש לו מקום קבוע להתפלל, קבוע, אותו מקום - הא-לקים של אברהם אבינו עוזר לו, כמו שאברהם קבע מקום לתפילתו ככה גם אתה אם תקבע א-לקי אברהם יעזור לך! ולא רק זה, אחד שקובע מקום לתפילתו כשהוא מת. מה אומרים עליו בהספד? – 'הי ענו! הי חסיד! מתלמידיו של אברהם אבינו ע''ה!!' (ברכות ו) ככה מספידים אותו.

מה קשור אם אדם קובע מקום לתפילתו שכבר מעידים עליו בהספד: 'שהוא ענו ושהוא חסיד ושהקב''ה עזר לו והוא מהתלמידים של אברהם אבינו'?

אז קודם כל מאיפה לומדים? לומדים מהפסוק: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם" (בראשית יט, כז) עמידה זה תפלה שנאמר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל" (תהלים קו, ל).

אבל צריך לדעת: למה הוא זוכה לתארים האלה ענו וחסיד? הצל"ח הקדוש (נודע ביהודה) מסביר: אדם משפיע על מקומו במעשיו אמרנו לטוב או לרע, כשהאדם קובע מקום לתפלה כל תפלה מוסיפה קדושה במקום ועוד קדושה ועוד קדושה ועוד קדושה במקום וזה מסייע לו בתפלות הבאות, בצרוף לכל הקדושות הקודמות אז הוא מסתייע.

לכן אדם שמתפלל קבוע באותו מקום זה מראה: שהוא מבין שהוא צריך סיוע בשביל להתפלל. אבל אם פעם הוא מתפלל בשטיבל ופעם פה ופעם שם ופה בבית ופה... אז הוא לא צריך סיוע של מקום הוא עומד בזכות עצמו וכל מקום שהוא יתפלל, הקב"ה "חוטף" את התפלה שלו וממש שַׁם אותה כתר על הראש... ככה הוא חושב, זה אדם לא ענו. אדם ענו מבין: 'אני כלום! גורנישט מיט גורנישט ואני צריך סיוע, כל מה שיכול לסייע שהתפלה שלי תעלה - אני צריך לעשות!' ואם אומרים חכמים: כשאתה מתפלל במקום אחד תמיד אז קדושת המקום תסייע לך ואתה בא לשם ולא מוותר על המקום אז זה ברור: שזה רק מענווה שאתה לא מחזיק מעצמך כלום. אז אפשר להגיד עליו: שהוא ענו והוא חסיד! 

יש מפרשים בדרך אחרת: שהוא ענו וחסיד. למה? יש אנשים שלא מצליחים בימי חייהם להחזיק מקום בבית כנסת קבוע. פה הוא הסתכסך עם הגבאי ושמה הוא רב עם זה ופה הוא זה... אז כל פעם הוא עובר מבית כנסת לבית כנסת, זה וודאי לא ענו כי אם הוא היה ענו אז היה מבליג על הרבה דברים, שותק והכל ויכול להשאר במקום אחד עשרות שנים! עשרות שנים באותו מקום למה? כי הוא לא מתווכח עם אף אחד. זה באמת ענו.

אז מכל מקום רואים: שמקום משפיע עד כדי כך שככה מספידים אדם.

האדמו''ר הקדוש ר' חיים הלברשטאם מצאנז עבר פעם בכפר קטן בשם מְקַאלִי ועצר שיירה וכולם מביטים: 'מה קרה?' רואים פונדק קטן מוזנח - יש כאלה אלפים בפולין! הוא יורד מהעגלה צועד אל הפונדק ושואל את הבעלים: 'אם מכירים איזה זקן או זקנה שעדין יש להם זיכרון?'

הפונדק הפנה אותו לאשה זקנה בת תשעים (90) יושבת שמה בפינה, נגש אליה הרב'ה שואל אותה: 'תגידי, את זוכרת אולי אם התארח פה איזה צדיק וקדוש בפונדק?' 

הישישה חשבה רגע ושנים ואחרי זה אמרה לו: 'לפני עשרות שנים הגיע לפונדק רבינער קדוש ר' לוי יצחק ברדיצ'וב שמו! והוא שהה במלון הזה שבועיים!!'

אורו פניו של הצאנזר רב'ה פנה אל המקורבים ואמר: 'ידעתי שיש דברים בגו. כשחלפנו ליד הפונדק עלה באפי ריח ניחוח נפלא של צדיק מקוּדש!! ועלתה בי פליאה: כיצד הגיע צדיק למקום כזה נדח? עכשיו שנודע לי שהרב'ה מברדיצ'וב היה כאן - הכל התחוור לי'.

אתם שומעים? 

עשרות שנים! אחרי שהברדיצ'וב רב'ה עבר שמה בחלל חוץ הפונדק - עדין ריח הניחוח של קדושתו נשאר במקום!

יש סיפור כזה על אחד שהלך והתפלל בבית כנסת של הגר''א, הוא לא ידע שזה שלו והוא התפלל שמה תפלה שלא חש בימי חייו! ובסוף הוא שאל: 'מה קרה? מה יש שמה בבית כנסת?' אמרו לו: 'אתה עמדת במקום שהיה מתפלל הגאון!' - עשרות שנים אחרי זה.

אדם משפיע עליו, על הסביבה ועל העולם כולו במעשיו. 

איפה התפלל יצחק אבינו?

בואו תשמעו דבר מדהים! הנה כל מה שאמרנו כרגע יש מי שיגיד: 'סיפורי חסידים...' אבל בואו תשמעו מה אומר הרמב''ן! בפרשת לך לך נגלה מלאך להגר על הבאר ובישר אותה: 'שישמעאל יהיה גוי גדול עצום ורב!' ("כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ" בראשית כא, יח). הגר נפעמה מראית המלאך וקראה לבאר שם מיוחד: "וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי: עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד" (בראשית טז, יג-יד) למה היא קראה לבאר: "בְּאֵר לַחַי רֹאִי"? לא סתם. היא רצתה להטמיע זכרון לפגישה עם המלאך והמקום הזה נתקדש בקדושה יתירה והוא עולה במעלה עצומה על שאר מקומות ולכן היא צינה זאת לדורות שיוכלו להשתמש בזה לתפלותיהם. 

הרמב''ן כותב כך: "וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב" אומר הרמב''ן: 'יצחק הולך תמיד אל המקום ההוא כי הוא לו מקום תפלה עבור הראות שם המלאך' (בראשית כד, סב).

יצחק אבינו כל פעם שרוצה להתפלל הולך למקום הזה דווקא כי זה מקום מיוחד בשבילו להתפלל כי שמה נראה המלאך. המקום הזה נתקדש בקדושת המלאך ולכן היה הולך לשמה להתפלל. אז רואים: מהכתובים ממש! שככה יש השפעה. חוץ ממה שלמדנו בנח: "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ" וכו'.

החפץ חיים הקדוש באחד הבקורים בעיירות ברוסיה ביקש מהמלווים: 'קחו אותי למקום פלוני' ואמר כתובת מדויקת. לקחו אותו הגיע התבונן ראה בית כנסת יפה עומד על תילו. חייך ואמר: 'אפשר לחזור'. שאלו אותו: 'מה קרה? מה ראה? למה בא עד לשם?'

אמר להם: 'לפני כארבעים (40) שנה בהיותי צעיר נקלעתי לעירה הזאת בחודש אלול. השכמתי בבוקר צעדתי לבית הכנסת לומר סליחות. שמעתי קול בוכה, אשה יושבת בוכה. רחמתי עליה שאלתי אותה: 'למה?' 

אמרה: 'אני יהודיה מעולה לא למדתי קרוא וכתוב בלשון קדש לא יכולה להתפלל מסידור. כולם צועדים לסליחות אז אני בוכה לקב''ה בלי מילים והתפלה היא בתוך הלב ואני מבקשת: שהיא תתקבל עם הבכי שלי כאילו התפללתי מתוך סידור!'

החפץ חיים סיפר את הסיפור הזה ואמר: 'כבר אז ידעתי שבמקום הזה עתיד לקום בית תורה ותפלה! מקום כזה שהתקדש בבכי תמים וקדוש - לא ישאר סתם כך. לכן חשוב היה לי לראות אם צדקתי? - וצדקתי. שמחתי לראות: שבאמת זה הפך לבית כנסת!'

אתם שומעים? 

בכי של אשה פשוטה יהודיה שלא יודעת קרוא וכתוב קדשה את המקום עד שיבנה באותו מקום בית כנסת!!

עוד מעשה, יש בית הכנסת מפורסם בבני ברק קוראים לו בית הכנסת 'לדרמן' שמה התפללו החזון איש, הסטייפלער, הרב קנייבסקי, ר' יודל שפירא ועוד גאונים! הרב נדל - גאוני עולם! 

הרב קנייבסקי סיפר: 'פעם טילתי עם דודי החזון איש באזור הפרדסים בבני ברק. לפתע עצר החזון איש ואמר: 'חש אני כי מקום זה נתקדש בלימוד תורה נעלה! בטוחני: ביום מן הימים יקום כאן בית הכנסת או ישיבה!'. - על המקום הזה בדיוק עומד היום בית הכנסת 'לדרמן' שגדולי ישראל התפללו בו.

מי זה היה שהתפלל שמה בתוך הפרדס וריח תורתו נשאר נודף שמה עד שהריח אותו החזון איש? - לא ידוע... אבל הוא הריח את זה וככה אכן התקיים.

לא כל בן אדם מרגיש בריחות האלה. אתם יודעים מה יהיה כוחו של המשיח? "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' " (ישעיהו יא, ג) הוא יהיה: 'מורח ודאין' (סנהדרין צג:). הוא ידון עפ''י ריח. לא עדים, עפ''י ריח. הוא רואה בן אדם הריח שסביבו הוא יודע להגיד: 'כשר, לא כשר' מה מעשיו והכל עפ''י ריח. אבל צריך להיות זך נקי וטהור בשביל להרגיש בדברים כאלה.

למה לוט ברח למצער?

לוט במהפכת סדום בקש ללכת למצער. למה? – 'שישיבתה קרובה' מה זה אומר? 'עוונותיה מועטין'. זה עיר יחסית חדשה אז גם אם אנשי סדום ברחו לשם וגם אם היו שמה תושבים אחרים היא עדין לא ספגה הרבה עוונות. אז כיון שהיא עדין ישיבתה קרוב רק לא מזמן התישבו בה היא לא תחרב מהר. כי עד שסדום ועמורה נחרבו, ה' המתין חמשים ושתים (52) שנה! וזאת עיר צעירה אז עדין אין בה הרבה עוונות. לכן אדם שהולך לדור בעיר חדשה יחסית, הסכנות של העיר פחותות מאשר עיר ישנה, כמו תל אביב...

איך אברהם ידע שהמצרים מסוכנים?

איך אברהם אבינו ידע שהמצרים הם חשודים על עריות ודברים כאלה? כשהוא הגיע למצרים הוא פחד שיהרגו אותו בגלל שרה אמנו. 

"וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ: וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ" (בראשית יב יא-יב) מנין הוא ידע את זה שהמצרים רשעים כאלה? 

הגאון ר' יעקב מליסא בספר אמת ליעקב אומר: 'מדוע לא החזיק את המצרים כאנשים הגונים?' 

האר''י הקדוש אומר: 'אברהם אבנו לא הביט מימיו בשרה אשתו וקודם בואו למצרים הוא היה כאדם הראשון קודם החטא! ולפתע פתאם כשהגיע למצרים חש צורך להביט בה. 

אמר אברהם לעצמו: 'אוי ואבוי! אם אני ירדתי כ''כ שהגעתי רק למצרים עד שאני נזקק להביט באשתי - זה כתוצאה ממקום טמא זה! אז מי יודע כמה טמאים המצרים האלה שהשפיעו על המקום שרק הגעתי - כבר זה השפיע עלי...!' 

אדם קדוש בדרגת אדם הראשון ומרגיש ירידה כזאת. במה הוא תלה? המקום השפיע עלי עוד בלי לראות את המצרים אז מי זה המצרים שהשפיעו על המקום... עד כדי כך, מכאן הוא ידע: שהם מסוגלים גם לרצוח אותו!

בפרשת 'חיי שרה' כתוב על המכירה של השדה של עפרון לאברהם: "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה" (בראשית כג, יז) רש''י אומר: 'תקומה היתה לו. שיצא מיד הדיוט ליד מלך'. 

הנה עוד מקור שאומר לנו: שאפילו דומם, שדה יכול להיות לו תקומה מבחינה רוחנית אם הוא עובד מיד של אדם פשוט לאדם גדול וצדיק! כך אומר רש''י: 'תקומה היתה לשדה עפרון!' ממש. איך זה יתכן? שדה מושפעת ממעשה הבעלים; אם הבעלים רשע, בעל עברה - היא נמצאת בנפילה! אם היא נרכשת ביד אדם רם מעלה, צדיק וירא שמים - היא מתרוממת ומתעלה כתוצאה מכך וזה נקרא: 'תקומה!' יש לה.

למה האדמו"ר התענין בקופסת הטבק?

עכשיו תשמעו מעשה, האדמו''ר מצאנז בעל הספר דברי יציב עומד על דברי רש''י בענין של תקומת שדה עפרון ואומר: עד כמה מעשי האדם משפיעים על הסביבה! אז הוא אומר: 'מכאן מקור נאמן שחיבה יתירה נודעת לחפץ של צדיק, שלפי הקדושה שורה על החפצים של הצדיק. אז כשיצאה השדה מרשותו של עפרון נכנסה לרשות אברהם - האירה בקדושה עד שהשתנת צורתה!' 

והוא סיפר: כי ברשותו של האדמו''ר הקודם דצאנז היתה קופסת טבק השיכת לרב הקדוש מרופשיץ זכרונו לחיי העוה''ב. 

פעם אחת כשהסבא של האדמו''ר ישב סביב השולחן של אביב הקדוש אמר לאחד היושבים: 'תראה עוד מעט יתענין אבא שלי אצלי על קופסת הטבק שברשותי'.

זה שהיה לידו צחק! אומר: 'הרב'ה לא נוהג להריח טבק בכלל...' 

אבל הוא התעקש: 'אתה תראה!' 

רק הוציא האדמו''ר את הקופסא מהכיס, אבא שלו חש בכך הביט בעיניו ואמר: 'מאיפה לך קופסא יפה זו? תראה לי!' פתח והריח את הטבק שבתוכה.

- הוא לא הריח את הטבק. את ריח הקדושה שנדף ממנה של הרב הקדוש הרב מרופשיץ בעל הקופסא! הוא הריח את זה ממקום רחוק, ברגע שהוא הוציא את הקופסא - הוא הריח.

והוא אמר: 'תראה, ברגע שאני אוציא את הקופסא, הוא לא מריח טבק, נכון. אבל איך שאני אוציא את הקופסא הוא ירגיש ותראה איך הוא יתענין...'

ארץ גושן, כשנלקחה שרה לבית פרעה כתב לה פרעה: 'שטר כתובה; כסף זהב עבדים וקרקעות בארץ גושן'. הפרקי דרבי אליעזר מוסיף: 'זאת הסיבה שיעקב ובניו קבעו מושבם בארץ גושן. למה? כי היא היתה שיכת לשרה'. והאלשיך הקדוש אומר: 'לא רק משום הבעלות של הצאצאים של שרה התישבו שם, אלא בגלל הקדושה של המקום - מכח הבעלות של השרה!' כך אומר האלשיך הקדוש, לא רק בגלל שזה שייך לצאצאים של שרה.

לכן שלח יוסף לקרוא לאביו יעקב ואמר: "וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן" (בראשית מה, י) כי אין הטמאה מרחפת שם כמו במצרים, כי היא נתנה במתנה גמורה לשרה. אז רואים: שקרקע מצרית שלכאורה טמאה, ברגע שהיא יצאה מיד המצרים והפכה להיות בבעלות של הצדקת שרה - היתה לה תקומה.

ריח ג"ע!

עוד דבר מדהים! 

יעקב אבינו כשבא לקבל ברכות, הוא לקח על זרועותיו עורות עיזים - כדי שאם אביו ימשש אותו, יחשוב: שהוא עשו. 

כתוב: "וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' " (בראשית כז, כז). 

רש''י תמה: 'שטף עיזים - זה ריח רע! אז איך הוא מברך אותו אומר: רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' "? – 'מלמד: שנכנס עמו ריח ג"ע!'. 

מה זה, מופת שמימי? יצחק מריח עורות עיזים - ובעצם מריח ג"ע! איך זה יתכן?

הצדיק ר' ירוחם ממיר זצ''ל מאיר את הענין: אין פה מופת, טֶבע טַבע הקב''ה בעולם: מי שעושה מעשים טובים ומצוות - מדיפים ריח נפלא משובב נפש! ומעשים רעים ועברות - מדיפים ריח נורא ואיום!! ריח טוב של מצוות - ריח ג"ע. בג"ע נטועים עצי בשמים ודשאים ריחנים והריח הטוב שבג"ע זה לא ריח טוב רגיל שאנחנו מכירים מהעוה''ז. אלא זה ריח שנודף ממעשים טובים, מחסד, תורה ומצוות של אלה שבאים בשערי ג"ע. כדי לזכות לחוש בריח הנפלא - על האדם להיות שלם ומושלם, עבד ה', עושה טוב וסר מרע. כמו שאמרנו שמלך המשיח יהיה דן בריחו: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' ".

כך נכנס יעקב אבינו: "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז) באוהל יצחק אביו ונכנס עמו ריח ג"ע ועל זה העיד יצחק אבינו: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' " הריח הזה התגבר על ריח של שטף של עיזים - שזה מסריח! והוא לא הרגיש בכלל.

עוד מעשה, 'נגיד' חסיד היתה לו ידידות בינו ובין ר' יוסף יצחק מלובביץ' בצעירותו עוד בחיי אביו ר' שלום דובער. פעם הציע סוחר עתיקות לנגיד לקנות פריטים של צדיקים מקוּדשים. הוא בחן אותם אבל לא ידע מה להחליט. הלך לר' יוסף יצחק להתיעץ נטל את החפצים קרב אותם אל החוטם הניח והתבונן אחרי רגעים שב והניח עוד פעם והריח ואז אמר לו: 'אלה – טובים! אלה – גורנישט!..' 

לקח את הפריטים עלה לאבא שלו ר' שולם דובער לשמוע מה הוא אמר. גם הוא עשה אותם פעולות הריח ומיין לו אותם בדיוק אותו דבר; אלה – לא, ואלה - כן.

חזר בחזרה שאל את הרב יוסף יצחק: 'דע לך! בכלים של צדיקים יש ריח קדושה בהתחלה הרחתי את החפצים וחלק לא הרחתי, חשבתי: 'אולי החסרון בי'? עשיתי תשובה והרחתי עוד פעם ואז ראיתי שבאמת החסרון בכלים ולא בריח. וככה הוא מיין לו בדיוק מה כן שייך לצדיקים ומה לא שייך לצדיקים. 

אתם שומעים?

אז יש דרגות באנשים שיכולים להריח. אבל מה שאני רוצה ללמד: זה שכל פעולה שאדם עשה בימי חייו, נדבקים המעשים בחפצים בסביבה ובעולם. בדיוק לפי היסודות שהתחלנו.

ר' משה יהושע הגר מויז'ניץ זכרונו לחיי העוה''ב הבא ספר: כשלמד החוזה מלובלין בצעירותו בישיבה של ר' שמעלקה מניקלשבורג הוא היה מוסר שיעור בשו''ע אורח חיים והחוזה מלובלין היה מריח ריח ג"ע! כל הבית מדרש היה ריח ג"ע. מה היה עושה ר' שמעלקה כדי להצניע את גדולתו? היה מפזר בשמים על כל השולחן שאם מישהו יריח משהו שיקשר את זה לבשמים ולא אליו. רק מי שהוא באמת זך מאד יוכל להרגיש את ההבדל.

המהרי''ל דיסקין - היה בעל דרגה גבוהה ביותר! פעם אחת נכנסו לתפלה והוא התבונן על בן אדם ואמר לו: 'תבדוק את התפילין שלך - הם פסולות!'

הבן אדם הלך לבודק תפילין והתברר: שהן פסולות.

חזר אליו ואמר לו 'כבודו יש לו רוח הקדש! איך ידע שהתפילין פסולות'?

אז הוא אמר לו: 'לא. כתוב בתורה "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י) הגמרא אומרת: 'אלו תפילין של הראש'. נכנסת הבבוקר והתבוננתי בך ולא קיבלתי שום תוספת יראת שמים. הבנתי: שהתפילין לא כשרות, אם היו כשרות - בראייתן הייתי צריך לקבל עוד תוספת: "וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" - לא הרגשתי אז הבנתי: שהן פסולות

אז רואים: שאדם שבאמת במעלה כזאת. יכול להרגיש בין תפילין לתפילין. 

מספרים על המהרי''ל מדיסקין: שהיו מעבירים לפני כלים. הוא היה ואמר איזה כלי טבלו אותו ואיזה כלי לא טבול. 

אתם שומעים מה מדברים אתכם? 

אני על מה מדבר? לא עליהם, אני מדבר עליכם: כל מצוות שאתם עושים - משפיעות על הכלים על הסביבה על הבית על הקירות על השכונה על העולם! ותקבלו שכר בהתאם או עונש בהתאם. אם תעשו מצוות ותשפיעו על המצווה - תטלו שכר של ג"ע המגיע לכם וגם של אלה שהשפעתם עליהם לטובה!! ואם תעשו מעשים לא טובים - אז תקבלו את הגיהנם פלוס הגיהנם שגרמתם להם במעשים הלא טובים בהשפעה... אז כל בן אדם יבין: שיש לו אחריות על עצמו ועל סביבתו! כל שכן על בניו ובנותיו ומשפחתו וכו'.

וזה מעשה מבהיל! עכשיו תקשיבו – מבהיל! 

האדמו''ר הזקן מייסד חסידות חב''ד היה לו שני (2) שיעורים; לחסידות הצעירה ולמבוגרת ולא נתן להכנס מאחד לשני. פעם אחד מהחבורה הזקנה רצה לשמוע מה הוא מלמד את הצעירה ובקש שיעירו אותו מתי שיהיה דבר כזה. הוא רץ בחצות יום בלי נטילת ידים לא שחיבים אבל מקפידים, אלה שמקפידים ליטול ידים גם משינת יום והוא רץ שמה לעזרה התחבא לשמוע. ופתאם קם האדמו''ר הזקן ונגש לשמה ואומר: 'אני מריח ריח טומאה פה!' למה? - הוא לא נטל ידים. 

לא יאומן כי יסופר!

הערה מהקהל: אין הרבה צדיקים כאלה היום

מי אמר?

ת: אני

הרב: טוב אם את יודעת אז סימן שאת מריחה את כולם 

(הקהל צוחק...!)

תשמעו עכשיו מעשה מדהים! 

יציאת צדיק מהמקום - עושה רושם!

כתוב על יעקב אבינו : "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" (בראשית כח, י) – 'מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם'. 

למה צריך להגיד את זה? "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" אם הוא הלך לחרן ודאי שהוא יצא מבאר שבע למה צריך להיות כתוב: וַיֵּצֵא, כתוב: וַיֵּלֶךְ? למה כתבה התורה כך? 

אלא, תרוץ נפלא! כל צדיק עושה רושם במקומו ויציאת צדיק ממקומו - עושה רושם!! 

אז נשאלת השאלה: אם יציאת צדיק עושה רושם, הרי גם אברהם אבינו יצא ממקומו. למה שמה לא כתוב שהוא יצא כדי ללמד שזה עשה רושם? – 'פנה זיוה פנה הדרה'. למה אצל אברהם לא? למה אצל יצחק לא? הרי גם יצחק יצא. למה רק אצל יעקב? אתם יודעים למה? 

מי שיודע למה - אני נותן לו מאה דולר (100$)! למה אצל אברהם ויצחק לא כתוב: וַיֵּצֵא - כדי ללמד אותנו: שיציאת צדיק עושה רושם. למה דווקא אצל יעקב? הנה הוא רוצה להגיד כן, נו, תגיד-תגיד באנגליש תן לו מיקרופון באינגליש 

תשובה מהקהל: Because avraham and Isaac never left the kedusha but Yaakov had leave the kedusha because yosef….kevod harabbi said 

הרב: אה... זה נחמד אבל זה לא זה... 

(הקהל צוחק...!)

הרב: יש מישהו שרוצה להרוויח מאה דולר? הנה יש שמה מישהו שקופץ תן לו, תן לו 

תשובה מהקהל: יצחק ורבקה עדין היו שמה ואף על פי כן פנה זיוה פנה הדרה

הרב: זה גם נחמד. אבל זה לא זה 

(הקהל צוחק...!)

הרב: בשביל מאה דולר צריך לעבוד 

(הקהל צוחק....)

הרב: אז אני אגיד לכם מה קרה, יש עוד אחד? עוד אחד עוד אחד בסדר תן לו

תשובה מהקהל: לא היה מי שירגיש

הרב: מה פרוש?

תשובה: עכשיו אברהם יצחק ורבקה הרגישו

הרב: מה הרגישו?

תשובה: שפנה זיוה פנה הדרה

תשובה: יצחק ורבקה שיעקב יצא

הרב: לא-לא גם זה נחמד אבל לא 

(הקהל צוחק...!)

הרב: כן כן 

תשובה מהקהל: החת''ם סופר מתרץ

הרב: אם זה החתם סופר - אני אתן לו מאה דולר... 

(הקהל צוחק...!)

תשובה: שאצל אברהם לא היה... מה זה רושם? אם יש מישהו שראוי לזה שמכירים עליו. על אברהם אבינו לא היה אף אחד מישהו שישאיר הרושם משהו. כשיעקב יצא מיצחק - אז יצחק הרגיש את זה. צריכים מישהו שירגיש את זה!

הרב: זה משהו שאמרו בדומה...

אבל תקשיבו-תקשיבו! 

כשאברהם ויצחק יצאו ממקומם, פשיטא שזה עשה רושם! כי הם היו בתוך האנשים, זה מקבל אורחים וזה מלך גרר בא אליו ואמר לו: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ" (בראשית כו, כח) זאת אומרת הם עשו רושם בעולם ובכל תנועה שהם זזו - הם עשו רושם. אז מפה אי אפשר ללמוד. שמכירים בן אדם גודל ועצום והוא זז והולך זה ודאי שעושה רושם לא צריך לכתוב את זה, זה דבר פשוט. 

יעקב אבינו היה: "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" - לא זז ממקומו! אף אחד לא יודע בכלל שיש צדיק שם שיושב ולומד. אז מה חושבים? 'אם אחד כזה ילך - מי ירגיש?' 

- לא! 

באה התורה לומר: שאפילו אחד שלא מכירים אותו ולא יודעים מה הוא עושה. אם הוא צדיק והוא יוצא מן העיר - זה עושה רושם על כל העיר! 

(הקהל מוחא כפים...!)

אז זאת אומרת שלעשות רושם, עושה כל צדיק בעבודתו את ה'. גם כל צדיק!! גם אלה שלא מכירים שהיא חושבת: 'שהם לא נמצאים בדור הזה...' כל צדיק עושה רושם, אין דבר כזה שלא עושה רושם והראיה: שגם מי שלא נודע ברבים ונמצא בתוך החדר בפנים-בפנים עושה רושם אם הוא יוצא בכל העיר! וכל הארץ תרגיש את הרושם הזה החסר: 'פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה!' של העיר כולה. לא רק של יצחק ורבקה. כל העיר תרגיש! כל המדינה!! זה כוחו של צדיק שהוא עושה רושם.

עכשיו תשמעו סתירה לדבר, ואם תתרצו - עוד מאה דולר... 

(הקהל צוחק...!)

האור החיים הקדוש על יעקב אבינו;

יעקב אבינו פונה לחרן ובדרך הוא נזכר: 'וואו! עברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי?' נתן דעתו לשוב - קפצה לו הדרך והגיע להר המוריה!'. 

טוב, כשהוא שב לשם כדי להתפלל כתוב: שהוא שכב לישון תכף אחרי שהתפלל ובחלום הוא ראה דברים והבטחות עליונות לו ולזרעו עד סוף כל הדורות.

כשהוא קם, מה כתוב? "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" (בראשית כח, טז) – 'שאם ידעתי - לא ישנתי'. 

איך ישנתי במקום קדוש כזה?! 

מקשה אור החיים הקדוש... 

החסידים לומדים הרבה אור החיים הקדוש - אז יכול להיות שתרוויחו את המאה דולר, אני יודע שהפסדתי! אבל לא משנה, אני נותן לכם. 

מקשה האור החיים הקדוש: 'מדוע תמה יעקב על עצמו: 'איך הוא לא ידע שיש ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה?' 

אומר אור החיים הקדוש: 'מה, הוא יודע נסתרות?! למה הוא תמה על עצמו?' 

מישהו זוכר משהו? - דלגתם על הפרשה... 

הקושיה של האור החיים הקדוש מתורצת לאור היסוד שהצבנו: צדיק מותיר רושם במקום שהוא נמצא במעשיו הטובים ובעבודת הבורא. לכן התמיהה של יעקב: הרי זה הר המוריה פה עמדו אברהם ויצחק, האבות שלו התפללו לפני ה'! במקום הזה עקד אברהם את יצחק אביו בנסיון הקשה ביותר!! אבותי השאירו פה קדושה נפלאה במעשים הנשגבים. איך? איך לא חשתי בקדושה העצומה במקום הזה?! 

- מאה דולר!

השאלה: איך הוא לא חש? אמרנו: שאפילו הקופסא של הרבי מרופשיץ - מריחים אותה מרחוק! אז איך יעקב לא ירגיש כשהוא נמצא במקום הזה? הרי הוא יודע: שהמקום קדוש! הוא יודע, שהרי אבותיו התפללו שם ולכן הוא חזר. אבל איך היא לא הרגיש? איך הוא לא הרגיש את הקדושה? ה' נמצא "בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי"? איך לא הרגשתי??

תשובה מהקהל: הקב''ה הבטיח....

הרב: הוא אומר שהקב''ה הסתיר את זה ממנו. למה שיסתיר את זה ממנו?

תשובה: כדי שיחזור

הרב: כדי שיחזור לאן?

תשובה:...

הרב: לא! מדובר שהוא כבר חזר היה שמה התפלל וישן ואחרי שישן הוא קם לאור החלומות שהוא חלם ואז הוא אמר: 'וואו! איך לֹא יָדָעְתִּי?'

תשובה מהקהל: מי עשה את המקום קדוש? - יעקב אבינו עשה את המקום קדוש!

הרב: לא! - הוריו. על תרוץ כזה אתה צריך לשלם לי חמשים דולר (50$)... 

(הקהל צוחק...!)

אתם יודעים למה? תשמעו למה. 

הקב''ה רצה: שהוא ישן בַּמָּקוֹם הַזֶּה. במקום הקדוש הזה בשביל שיחלום את החלום במקום הקדוש הזה ויזכה להתגלות רוחנית! לכן העלים ממנו את הקדושה כי אם היה מרגיש - לא היה ישן. הוא לא היה ישן. לכן ה' כבה את השמש הפתיע אותו! הוא הקדים את השקיעה בשביל שהוא ישן. הרי הוא לא ישן כמה שנים! - ארבע עשרה (14) שנה הוא לא ישן: "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (בראשית כח, יא) עד אז הוא לא שכב. רק שם וַיִּשְׁכַּב. 

ה' רחם עליו! הוא חוזר את כל הדרך מאות או אלפי קילומטרים מחרן להר המוריה וכל זה בגלל שהוא לא התפלל במקום שהתפללו אבותיו והוא חוזר. הקב''ה רוצה שהוא ישן קודם כל הוא מרחם עליו; הוא לא ישן – אז שישן. ואז הוא יחלים אותו את החלום הגדול!! אבל אם הוא היה יודע שהמקום כזה קדוש, הוא אומר: "וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" - שאם ידעתי לא ישנתי!' אז לכן ה' העלים ממנו את הקדושה עד שהוא יקום, זו היתה הסיבה. אבל מכאן ראיה: שהקדושה היתה שמה עצומה! ורק ה' העלים ממנו זאת לטובתו.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם שתי (2) דוגמאות שיהיה לכם...; הראשונה - יותר קלה, השניה לא יודע איך אתם. אבל נראה.

גילוי שכינה למשה בסנה;

משה עומד לפני הסנה והקב''ה מתגלה אליו ואומר לו: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג, ה) 

הפשט: מה זה? המקום קדוש אז לא תעמוד עם נעלים כמו בבית המקדש! חולצים נעלים לפני בית המקדש נכנסים יחפים, תחלוץ את הנעלים. זה הפשט. 

יש גאון בשם ר' יוסף צרפתי בספר יד יוסף אומר: 'למה ה' בקש: שיוריד את הנעלים? 

אתם יודעים למה? 

בשביל שהוא יקדש ברגליו את המקום! משה רבנו ברגלים שלו הוא יקדש את המקום: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" - כדי ש: "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו" יהפך ל: "אַדְמַת קֹדֶשׁ!".

 ועכשיו המעשה השני. 

קדושת נעליו של הבא"ח!

בבית מדרש של הבן איש חי הקדוש רבי יוסף חיים מבגדד למדו חבורה של אריות תורה בשלב מסוים נצרך לצאת מהחדר. הגאון רבי אפרים זליכה הכהן אחד מהבחירים של התלמידים נטל את הנעלים של הבן איש חי - נשק בפה! ושם על הראש!! והחזיר אותם. 

שאלו את התלמידים: 'מה זה? מה אתה עושה?' 

אמר להם: 'אתם לא יודעים שקדושת הנעלים של הבן איש חי - זה כמו קדושת תפילין!' 

שמעתם פעם דבר כזה? – הנה! עכשיו.

ועכשיו תירוץ-תירוץ - מאתים דולר! (200) יא בא באי... תהיו מחודדים! 

האחדות ההיסטורית של עם ישראל!

עם ישראל מגיע לקבל את התורה כל הדרך: 'ויסעו' - 'ויחנו' כל הזמן במחלוקת, אך כשהגיעו להר: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב) - כולם בלב אחד!

באותו רגע היתה אהבה ואחווה ושלום בין כל ישראל! כולם היו בדיוק אותו דבר עם אותו רצון, שום-שום סטיה בינהם. אף אחד... 

יושבים פה יהודים טובים! שבאו למטרה אחת: לשמוע דברי תורה וכו'. וכי יש פה מישהו שחושב בדיוק כמו השני ומסכים עם השני בכל ענין? כולם אוהבים פה את כולם ממש אותו דבר? - לא! 

איך מיליונים!! עומדים מול ההר עד שהתורה קובעת: "וַיִּחַן" בלשון יחיד כאילו זה בן אדם אחד עם דעה אחת - כולם אוהבים את כולם. בלי זה - לא היתה נתנת התורה, בלי זה לא נתנת התורה!! עד היום לא נבנה במקדש - בגלל שנאת חינם. הרב שטיינמן היה מתפעל מהדבר הזה: איך יכול להיות שכולם היו בלב אחד?! בלב אחד! 

וזה דבר שטעון ברור.

מישהו יכול להגיד לי: איך זה יכול להיות שכולם היו 'בלב אחד' שמה נגד ההר? מה? מה?

תשובה מהקהל:...

הרב: הוא אומר מהקדושה של משה רבנו מהרגלים שדיברנו השפיעה עליהם אה... זה כבר יפה אתה מתקדם אתה מבין את השיעור! - אבל עדין זה לא 200 דולר... 

(הקהל צוחק...!) 

הרב: איך הם הגיעו לאהבה כזאת? איך הם הגיעו לאהבה ושיתוף בדעת? דעת אחת. איך הם הגיעו? הנה-הנה הוא רוצה להגיד, מה?

תשובה מהקהל:. ..

הרב: טוב, זה בגלל שהם התחברו. עכשיו, כן-כן 

תשובה מהקהל: משה רבנו...

הרב: משה רבנו שורש נשמות כל ישראל... - כל הכבוד! כל הכבוד!! לא מגיע לו, לא מגיע לו. לא! כל הכבוד - על הנסיון הוא נסה... 

(הקהל צוחק...!)

הרב: אבל רגע-רגע הוא אמר דבר יפה! משה רבנו עם כל הקדושה שלו והכל הוא גרם, אבל משה רבנו היה אתם מההתחלה כבר גם ב: 'ויחנו' וגם ב: 'ויסעו' למה שמה קדושת משה רבנו לא חברה אותם להיות באהבה? 

תשובה מהקהל: זה המקום שמשה ואהרן נפגשו ביחד... 

הרב: או! או!! - מאתים דולר ($200) 

(הקהל מוחא כפים...!) 

הרב: יפה! יפה מאד!!

תקשיבו-תקשיבו!

הקב''ה שבוע ימים מפציר במשה רבנו: 'לך תגאל את עם ישראל!' - הוא לא רוצה. למה? הוא פוחד: שאהרן אחיו הגדול יקפיד עליו שהוא לוקח ממנו את התפקיד. הוא היה אז המנהיג של העם במצרים והוא פוחד. 

ה' אומר לו: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד, יד) מה אתה דואג?! ואז מה כתוב?

תקשיבו! 

במקום הזה נפגשו משה ואהרן: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱ-לֹקִים וַיִּשַּׁק לוֹ" (שמות ד, כז) שמה הם התחברו שני (2) האחים הקדושים משה ואהרן ברוח הקדושה שלהם! והאחדות והאהבה במקום בו הם נפגשו נספגה באדמה באותו מקום - והיא עמדה לעם ישראל אחרי שנים וגרמה להם לחנות ביחד 'כאיש אחד' דווקא במקום הזה שהיתה אהבה של שני (2) הקדושים האלה! 

(הקהל מוחא כפים...!)

הרב: צריך גם לשלם... 

(הקהל צוחק...!) 

הרב: זה בשמחה ובאהבה! קח!! (כבוד הרב נותן לבחור 200 דולר). הלאה, ממשיכים... שב! מה? מה? גם ברכה אתה רוצה? את הכסף? תכף אני אתן לך שב-שב רגע תשמעו...

קדושת המטה של אלישע הנביא!

אמרנו: שאדם קדוש, אדם צדיק, אדם שעושה מצוות - משפיע על הסביבה ועל כל האביזרים שנמצאים מסביבו. כשאלישע הנביא התארח בבית השונמית והיא הרבתה לכבד אותו.

הוא בירך אותה: שהיא תוושע ותפקד בבן! הילד נפטר. היא האמינה בו מאד בקשה: שהוא יחיה את הבן. קרא למשרת גחזי נתן לו את המטה שלו 

אמר לו: 'לך לבית השונמית תניח את המטה על הפנים של הבן' במטרה להחיות אותו. אבל צוה אותו: 'לא לשוחח עם איש כל הדרך!'. 

"וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר" (מלכים-ב ד, כט). 

רואים: שבמטה היה נעוץ כח הקדושה של הנביא. והיה מסוגל להחיות מתים!! בסוף המטה לא עשה זאת משום שגיחזי זלזל, גיחזי זלזל ולא האמין שהמטה יחיה את הילד (ילקוט שמעוני מלכים) הדבר היה לשחוק בעיניו וכל אדם שפגש בדרך שאל אותו: 'התאמין שהמטה הזה מחיה את המת?!' - לכן לא עלתה בידו.

אז רואים: שכח הקדושה של הנביא היה טמון במטה. 

הבן יהוידע מסביר: איך זה? הוא אומר: שכל הצדיקים גם בזמן התנאים היו הולכים עם מטה. אולי בשביל זה הרעב'ס הולכים עם מטה... אבל היו הולכים עם מטה ועל המטה הזה היו נשענים, וגם מביטים  בו בשעה שרוצים להתרכז במחשבה ואז הוא היה סופג את המחשבות הקדושות שלהם! ומקדושת המחשבות שלהם המטה נספג - והיה יכול לפעול ישועות!! אז מפה רואים: שגם חפצים הופכים להיות כאלה.

יש מעשה נוסף; 

אליהו הנביא מגלה: שיש רח לעברה!

אליהו הנביא למד: מה הכח של עברות והשפעה שמותירים אחריהם ולעומת זאת מצוות; מסופר בחובות הלבבות (שער הכניעה פרק ו) פעם הלך חסיד עם תלמידיו ועברו ליד נבלה (חוץ מכבודכם) והתלמידים אמרו: 'כמה מסריחה הנבלה הזאת!' מה הוא אמר? – 'כמה לבנים השינים שלה!' 

בספר ישמח משה מבוא: שאותו חסיד היה אליהו הנביא. ומסופר: כשהמשיך החסיד ועברו ליד אדם רשע - אליהו הנביא סתם את הנחירים שלו! 

ושאלו אותו: 'למה אתה סותם את האף?' 

הוא אמר: 'שהריח הרע הנודף מהרשע - יותר גרוע מהנבלה!'.

אז עברה - מדיפה ריח נורא!! אבל לא כולם מרגישים רק מי שהחושים שלו הרוחניים מחודדים. אז כל בן אדם צריך לדעת: שסביביו יש ריחות או טובים או לא טובים... ואם יש אנשים צדיקים מאד-מאד יכולים להרגיש בו. הוא לא יוכל להסתיר את זה. אפילו יתחזה ויתלבש ויעשה כל מה שיעשה - לא יעזור לו. 

כמו שכתוב לעתיד לבוא: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קהלת ח, א) מה זה אומר? אם למדת הרבה תורה - אתה תהיה מאיר כמו שמש! לא למדת הרבה - תהיה כמו הלבנה, יש כאלה שיהיה להם אוּאַה איזה שטריימל גדול ואיזה חליפה ופרוות והכל ומטה עם כסף והכל... אבל יהיה לו חכמה כמו פנס באף... איזה בושה תהיה! אתה לא יכול להגיד שאתה מבין ואתה חכם - רואים על האף. זה מה שיש לך אור, פנס... זה מה שלמדת "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" - לא יוכל אדם להסתר.

הבן של הגאון מוילנה, פעם היה צריך לנסוע והיו שני (2) דרכים לפני והוא אמר לעגלון: 'מה הדרך הארוכה והקצרה?'

אומר לו: 'הקצרה - דרך גרמניה והשניה - יותר ארוכה מאריכה בכמה שעות!' 

אמר לו: 'סע בארוכה'. 

ההוא ראה שהוא ישן, מה עשה?  קצר דרך גרמניה איך שהגיעו לגבול - הוא התעורר: 'מה אתה עושה? איפה אתה נוסע?' 

ואז הוא אמר לו: 'ישנת חשבתי: שאם אתה ישן - אני אוכל לעבור'

אמר לו: 'הצחנה שהרחתי ברגע שעברת - העירה אותי!'

אתם שומעים? - לא יאומן כי יסופר!

ר' ברוך בער ליבוביץ' מקמניץ היה מספר בשם הגאון רבי חיים מבריסק: שאבא שלו רבי יוסף דוב בעל 'בית הלוי' נקלע פעם למקום ואמר: 'אני מרגיש טומאה!' - אף אחד לא הבין מה קרה. בררו בסוף: עמדה שמה לפני שנים כנסיה!!

רבי ברוך בער מספר על הגאון המקובל רבי אליהו רגולר זצ''ל: שהוא עקר מסלבודקה לקאליש, אמר: 'שהוא לא מצליח ללמוד בקאליש כמו בסלבודקה!' למה? כי היו בקאליש כמה כנסיות. 

זאת אומרת הם היו מרגישים בכל מקום שהם הולכים: אם יש ח"ו טומאה או דברים כאלה.

עוד, ר' אלחנן וסרמן היה פעם בניו יורק... אתם אפסטייט ניו יורק נכון? - וואי וואי וואי... רבי אלחנן וסרמן היה פעם בניו יורק הוא חפש תרומות לישיבת ברנוביץ'. והגיע למשפחת גולדינג להתארח משמה יצא ברכב. באחד הימים נכנס הנהג ואמר: 'גילוי שכינה ראיתי היום!' 

שאלו אותו: 'מה ראית'? 

אמר: 'כשהסעתי את ר' אלחנן באחד הרחובות, רחוב מקולקל של בידור... בניו יורק. ר' אלחנן שלא היה מביט חוץ לארבע (4) אמות! פתאם זעק: 'ר' שרגא! ריח צחנה עולה באפי!! לאן אתה מוליך אותי?! ר' שרגא - אוי ואבוי! הטומאה בוקעת!' כך היה זועק עד ששרגא ברח מהמקום.

מה היה? - מקום מטונף!

הערה מהקהל...

הרב: איפה?... הוא אומר שהוא יודע איפה זה היה... 

(הקהל צוחק...!)

הרב: בכל אופן, כשהשיב לו הנהג: שבאותו אזור בוערת אש הגיהנם האמריקאי...

תקשיבו טוב!

 שקע ר' אלחנן בהרהורים ואמר: 'נשגב מבינתי! איך בעיר זו עצמה יש עוד מציאות ללמוד תורה וללמד?!' 

אני לא קולט! זה נשגב מבינתי: איך במקומות כאלה עוד אפשר ללמוד וללמד?! עד כדי כך.

"וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב";

ועכשיו תשמעו עוד דבר מדהים!

דוד המלך אומר: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד" (תהלים א, א) הופ-הופ-הופ-הופ "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (שם).

אדם שיושב במקום שישבו לֵצִים - זה משפיע עליו! אתה יכול לשבת על כסא פתאם בשדרה ופתאם צוחק... (כבוד הרב צוחק) - מה אתה צוחק?! מה, אתה השתגעת? - לא. ישבו שמה לֵצִים לפני זה - וזה מדביק. מושב שישבו בו לֵצִים - משפיע על האנשים שישבו באותו מקום!

רבי ברוך ממזיבוז' הנכד של הבעל שם טוב היה בשבת אצל אחד מהחסידים. ניסה להגיד דברי תורה - לא מצליח. 

אמר לבעל הבית: 'דע לך! בבית הזה גר בעבר אדם רשע. הוא השפיע על חלל הבית שאני לא יכול להגיד דבר תורה!!' 

ואז נזכר בעל הבית: שבאמת בעבר היה פה אדם רשע. וכולם עמדו משתאים עד כמה צדקו חכמים שאמרו: 'אבני ביתו וקורות ביתו של אדם מעידין עליו'.

בפיוט שאתם אומרים בשבת: 'דְּרוֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי' (דרור יקרא) ר' ברוך בער אמר: 'דְּרוֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי' כשאתה הולך לאיזה שהוא מקום תדרוש תבדוק ותחקור את הנווה שאתה נמצא שמה, האולם שאתה נמצא שמה כי תהיה השפעה לפי המקום. 'דְּרוֹשׁ נָוִי' (לא נביא כמו אלישע ואליהו) נוה מקום משכן 'דְּרוֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי'.

'שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תּוֹרָה';

'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: 'שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תּוֹרָה  - הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים! שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהלים א, א) (אבות ג, ב).

אבל יש מבארים. רבי מנחם מנדל מויטבסק, התלמיד של המגיד ממזריטש. הוא אומר ככה: שְׁנַיִם (2) שֶׁיּוֹשְׁבִין ובאמת לומדים תורה, לומדים, אבל לא מצליחים ללמוד רצוף. מדי פעם עוברים מענין לענין, מענין לענין. לא מצליחים ללמוד למה? 'שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תּוֹרָה' לא מצליחים. זה בגלל: שהם ב: מוֹשַׁב לֵצִים! המושב לצים לא נותן להם ללמוד. 

למה "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית לז, א) מְגוּרֵי מלשון מגורה. כל אסיפת המעשים הטובים של אביו, הוא הלך לשכון באותו מקום כי המקום מקוּדש והוא יוכל להתעלות עוד יותר!

סיפור מרגש!

עכשיו אני הולך לספר לכם סיפור מה זה מרגש! מה זה מרגש. תהיו מוכנים...

בית עלמין בעיר פולונאה, המוכיח הגדול ר' לייב חלף בסמוך למצבות אבן ישנות, לפתע עלה באפו ריח ניחוח! ריח ג"ע.

רבי לייב הלך בעקבות הריח הגיע לחלקה רקה בלי מצבה מהר לחברה קדישא שאל אותם: 'למי זה שייך?'

אמרו לו: 'ליהודי פשוט!'

הלך לברר, הגיע אליו נקש בדלת אמר לו: 'עברתי בבית העלמין ליד החלקה שרכשת - ועולה ממנה ריח ג"ע! אני רוצה לדעת: מה המקור של הניחוח?' 

ניסה היהודי הפשוט להגיד לו - בה בה בה – לא-לא לא-לא! זה לא יגרום לא-לא לא. בסוף כמסיח לפי תומו אמר: 'תשמע! יש לי הנהגה מיוחדת;

אני הולך לחלקת הקבר כל ערב ראש חודש, לוקח צרור מטבעות מגיע לקבר שרכשתי עושה מלבן בצורת המטבעות. מאה (100) מטבעות שם אותם אחת ליד השניה במלבן. כדי להמחיש לי: שזה הסוף של כל בן אדם! ואני אומר לעצמי את דברי התנא: "דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן" (אבות ג, א) אח''כ אני אוסף את כל המטבעות וחוזר הביתה מחלק לענים'.

ר' לייב אמר: 'עכשיו ברור לי הכל! היהודי הזה קדש את חלקת הקבר בהרהורי תשובה ובהקדש מעות לענים. מפה נבע הריח הניחוח של ג"ע!' שאפילו היהודי הזה הפשוט לא הריח. 

אמר לו: 'תשמע! חשקה נפשי במקום הקבורה המקוּדש הלזה. תמכור לי אותו - אשלם לך במיטב כספי!' 

- סרב.

לא ויתר לו ר' לייב אמר לו: 'אתה יודע מה? הצעה אחרת: חלקת הקבר מיועדת לנפטר אחד (1) אבל בדוחק אפשר לקבור שני (2) אנשים. תמכור לי מחצית ואני אטמן פה במלאת ימי ושנותי'.

לזה כן הסכים היהודי הפשוט, מכר לו מחצית אבל אמר לו: 'תחתום לי בשטר התחיבות שאני לא אנושל מחלקתי'. חתם לו.

עברו מספר שנים ביום כא בטבת תקל הסתלק ר' לייב המוכיח המגיד לבית עולמו. ולפני כן בקש מהחברה קדישא: 'שיקברו אותו בחלקת הקבר הזאת!' 

ועכשיו מה קרה?

עוד צדיק חשקה נפשו באותה חלקה. מי? - הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה בעל ה'תולדות יעקב יוסף'! שהוא היה ידידו של רבי לייב המוכיח. אבל כשהוא התענין אצל החברה קדישא: 'האם החלקה פנויה?' התברר: שהיא לא פנויה כלל! היא שיכת כבר שנים רבות ליהודי פשוט. הוא נעתר לבקשה של לייב ומכר לו מחצית והשניה הוא שומר לעצמו.

רבי יעקב יוסף לא אמר נואש נגש ליהודי בקש: 'שימכור!' 

- לא הסכים. 

והציג לו את השטר התחיבות של ר' לייב: 'איך אני אוותר על החלקה שבאוהל? הרי ר' לייב התחיב לי: שאני לא אפגע ואני אזכה להקבר לצידו!'

היה פתרון לר' יעקב יוסף: 'אני מבטיח לך: שחלקך לא יפגע! תמכור לי את החלקה וגם אני אתחיב לך בכתב: שגם אתה תטמן באוהל בבוא העת לצידי ולצד ר' לייב המוכיח'. 

שמע היהודי נתן הסכמה חתם לו גם ונפרדנו לשלום. אחרי תקופה הסתלק ה'תולדות' לבית עולמו טמנו אותו שם ליד ר' לייב המוכיח. חלפו שנים ויום פקודתו של היהודי הפשוט הגיע, החברה קדישא הוזעקו למטתו בהיותו גוסס והוא שלף להם את ההבטחה כתובה של שני (2) הצדיקים ואמר להם: 'אל תפרו את ההבטחה של הצדיקים - שאני אקבר לידם!'. עצם עיניו ונסתלק לגנזי מרומים. 

עכשיו היתה בעיה, בעיה של ממש! האוהל לא מכיל יותר משתי (2) חלקות אין מקום לקבורה שלישית (3) באוהל! עמדו אובדי עצות: לא ידעו איך להכריע. העיר המתה סערה! כולם מדברים בעיר על מה שקרה. החברה קדישא עלו לבית של רב העיר פולונאה הרב אברהם דוב אוירבעך החתן של התולדות יעקב יוסף להתיעץ אתו. 

האזין להם ברוב קשב, בקש את שני (2) כתבי ההתחיבות שחתמו שני (2) הצדיקים ואחרי שהם נענו, לבש את המעיל חבש את הכובע ויצא משם. הלך לאוהל הניח על המצבה של ר' לייב את שטר ההתחיבות שחתם עליו ועל המצב של בעל התולדות שטר התחיבות שחתם עליו. ואמר להם: 'צדיקים! קימו ואשרו את שטרותיכם!!'. 

בקש מהציבור: 'לעזוב את האוהל!' עשו כבקשתו. ולתדהמתם! כעבור שעה חוזרים החברה קדישא לאוהל, כל הכתלים זזו ממקומם והרחיבו את גבול האוהל ונוצר מקום קבורה נוסף! וקימו את הצוואה של הצדיקים וקברו את היהודי הפשוט לצידם.

אתם שומעים דבר כזה? - הרי זה לא יאומן כי יסופר! 

יהודי פשוט עושה מעשה לפי שִׂכלו עושה ציור עם מטבעות בשביל לזכור את יום המיתה אומר את המשנה מחלק את המעות ומקדש את המקום בקדושה של ג"ע! בית קברות! בבית קברות - קדושה של ג"ע

מי חולף? רבי לייב מריח את זה ועושה את כל המאמצים ולא מוותר להקבר שם. עובר אחריו בעל התולדות גם הוא לא מוותר וקונה עוד חלק - ועכשיו אין מקום. הם עומדים בהתחיבותם ומן השמים דואגים לפתוח את המקום שלא ישנו בדבורם ונקבר השלישי ביניהם.

אתם מבינים מה זה? יהודי פשוט! שהצדיקים הגדולים של הדור מתאווים: להיות במחיצתו בבית קברות!! מה יהודי עם כוונות טהורות - יכול להשפיע על מקום. אל תזלזלו בשום מעשה שלכם ובפרט אם הוא אמיתי! אם הוא אמיתי!!

אני מתקרב לסיום... ואני נותן לכם עוד כמה 'פושים' אחרונים...

הבגדים משפיעים על הלובש!

אחרי שנטל יעקב את הברכות מיצחק אביו זעק עשו והתחנן לאבא: "הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה" (בראשית כז לו) החתם סופר כותב: 'מלבושיו של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש. מי שילבש אותם אחריו, יאצל עליו מאותה הרוח לטוב ולמוטב 'אשר ילבש הכהן תחתיו מבניו' (ע"פ הפסוק: "יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר" שמות כט, ל) ומפנה החתם סופר לירושלמי (ראש פרק ואלו מגלחים) מה נאמר שם?

אומר: מספרת הגמרא: 'חכמים נלאו למצוא פתח לאיזה נדר! עד שבא תלמיד ומצא פתח. התפלאו: 'מנין כחך למצוא מה שכל החכמים לא הצליחו?' 

אמר להם: 'המטה של ר' מאיר נמצא אצלי! כשאני אוחז בידי אני חש בקרבי התעוררות רוח חכמה ובינה' (מועד קטן פרק ג הלכה א).

אתם שומעים? 

הוא מחזיק את המקל של ר' מאיר ובזה הוא יכול לענות על דברים - לא יאומן כי יסופר!

 פעם שאל מישהו את הרב קניבסקי: 'איפה לגור?' הוא היה בישיבת מיר היה לו הצעה לגור בדירה של רבי יעקב חיים סופר בעל 'כף החיים' או דירה אחרת קרובה יותר לישיבה. 

הוא אמר לו: 'בדירה הרחוקה של 'כף החיים' הקדוש! למה? - השפעת הדירה תשפיע עליך'.

ר' זושא מאניפולי התפלל בבית כנסת בעיר זלקבה וחש תחושה מופלאה! ממש הוא הרגיש תפלה כמו של הבעל שם. הוא סיפר: 'שהתברר לו ששמה קבע הבעל 'תבואות שור' את מושבו בעיר ושמה היה מתפלל, איפה שהתפלל ר' זושא. וזה השפיע עליו קדושת הגאון תבואות שור השפיעה עליו אחרי שנים רבות שעמד במקומו והתפלל!

'הכותל' של רבי אריה לוין; 

יום אחד רבי יוסף בוקסבוים הלך בעקבות קול ונדהם לראות הגאון הצדיק רבי אריה לוין עומד ליד בית שהתגורר שמה הרב מטשעבין והיה בוכה שמה בכי מר!

אמר לו: 'מה קרה?' 

אמר לו: 'אחת מבנות המשפחה מקשה ללדת ואני נושא תפלה לקב"ה'

אומר לו: 'אבל למה באמצע הרחוב'? 

אמר לו: 'אתה צודק. אם זה יהיה בימים שהייתי יכול ללכת לכותל המערבי - הייתי הולך. אבל הערבים נמצאים שם אז אני הולך איפה שגר הרב מטשעבין שהרי זה מקום קדוש! ואני מתפלל כנגד הבית שלו ושמה הוא היה מתפלל'. 

ספרו את זה לרב שלמה זלמן אויערבאך על הדבר והוא אמר: 'ודאי כך הדבר. גם אני שעובר ליד הבית הזה - נושא עיני למרום בתפלה!'

עוד מעשה;

בשיר השירים במדרש כתוב: 'בבית מדרשו של ר' אליעזר בן הורקנוס היתה אבן אחת שעליה ישב ודרש. פעם נכנס ר' יהושע לבית המדרש ונשק את האבן! ואמר: 'דומה האבן זו להר סיני!!' הוא דימה את האבן להר סיני ואת הרב'ה שלו ר' אליעזר למשה רבנו.

אשתו של החפץ חיים פעם לפני שהם היו צריכים לעלות לארץ הקדש כמתוכנן. נתנה לשכן איוון הגוי את השלחן הישן שהיה להם וכששמע החפץ חיים – בכה! 

- 'איך את נותנת לו את השלחן שלמדתי עליו כל כך הרבה תורה?! לגוי הזה השכן?' 

הוא לא ביטל את מה שהיא עשתה, אבל כאב לו מאד-מאד איך זה נופל בחלקו של גוי. תארו לכם מה זה שלחן שלמדו עליו.

כשנתנו לו סידור של אמא שלו - היה בוכה-בוכה-בוכה! אומר: 'בזכות הסידור הזה - אני החפץ חיים' מהבכיות, 'הבכיות של אמא שלי בתוך הסידור הזה!' תארו לכם מה סופג כל דבר.

ונסיים בשני (2) דברים נוספים; 

"קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר";

מאמר דוד המלך בתהלים: "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ" (תהלים כט, ח) המילה יָחִיל בדרך כלל היא פחד, חיל ורעדה אבל היא גם לשון יִחול, ליחל, לצפות, לקוות יָחִיל. אז הבאור יהיה ככה: "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר" המדבר מיחל: שקול ה' ישמע במדבר ויקדש את המדבר. המדבר חפץ להתקדש בקדושתו של הקב''ה! לכן "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר" מצפה המדבר שיהיה קול ה' בו.

מנגד, ההמשך: "יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ" הקב''ה גם בעצמו מיחל: שהמדבר עצמו יתקדש שישמע גם במדבר דברי תורה. 

הפרוש המופלא הזה אמר אותו הרב מטשעבין זכרונו לחיי העוה''ב במעשה שהיה ככה: ר' יעקב גלינסקי כשהיה נער צעיר עלה לרכבת תקלה ארעה והנוסעים הורדו והוא הצטרף לאברך נוסף שלא הכיר ותכננו לשבות בשלג. תקועים באמצע הדרך! האברך היה לא אחר מאשר הרב מטשעבין, הרב דב בעריש וידנפלד זצ''ל. 

מעט מטלטלים, נערכו לשביתה בלתי אפשרית, אי אפשר להרדם בשלג - כי קופאים למוות! מה עושים? התחילו להתפלל תפילת שבת לאט-לאט במתינות ובכוונה ואז התחילו לשורר פסוקי מזמור לדוד. כשהגיעו לפסוק: "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ" אמר הרב מטשעבין לר' יעקב גלינסקי את הפרוש שאמרנו. 

אמר לו: 'תראה איזה זכות נפלה בחלקנו! יתכן שחמשת אלפים (5,000) שנה המקום הזה בו אנחנו עומדים מיחל לשמוע את קול ה' בלימוד תורה ובתפלה ואני ואתה זוכים עכשיו לקדש את המקום בתפלה זכה וברה!'

אומר ר' יעקב: 'נער צעיר הייתי, ככל שהלילה העמיק הכוחות שלי הלכו ואזלו. הקור הזדחל לגופי כמעט כבר לא הבחנתי בין הלבן של השלג לשחור של הלילה. אבל שמעתי את הטשיבנער ממשיך ונוסך חום בכל גופי: 'אנחנו מקדשים את המדבר!' עודד אותי שוב ושוב ובפנים שלו חיוך לא מהעוה''ז ואני הקטן שאבתי כוחות שאני לא יודע מהיכן ועשיתי גם את חלקי בקידוש העולם של הבורא! כשאני משורר בנעימה: "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ".

אנחנו צריכים לקדש את העולם במעשים הטובים שלנו, אנחנו צריכים להשפיע על הסביבה וזה תלוי בנו. ואפילו את המדבר - להפוך למקום של תורה!

אני מקוה שהבנתם מה שאני אומר ומהיום ההשפעה שלכם תורגש בכל מקום ומקום לטובה - אמן ואמן! 

(הקהל מוחא כפים...!)

אמן ואמן.

מעבר לחלק השו"ת;

הרב: תן לאשה שמה שרצתה לומר

שואלת: כבוד הרב! הליצנים - הם מטמאים את המקום וקדושים - מקדשים את המקום הקב''ה פזר אותנו באומות העולם והיו פה בתי תיפלה והיו פה מקומות טמאים ויושבים פה ישיבות ות"ח. אז הטומאה הזו - ב''ה לא קיימת כי ב''ה יש ת"ח יש... כי לפי מה שאמרת... סליחה!'

הרב: 'אני אמרתי שמונסי זה לא טוב? שמעת אותי?'

שואלת: 'לא-לא, מונסי לא טוב אמרת שאם היה מקום של ליצנים...'

הרב: 'כן'

שואלת: 'טמאו את המקום אז אם באים קדושים שמה, הקדושה מרגישה לא טוב במקום. נכון?'

הרב: 'נכון'

שואלת: 'נו, אז איך זה שבכל העולם אחנו מפוזרים יש בתי כנסת! יש תלמודי תורה והיו פה המון בתי תיפלה...' 

הרב: 'שמעתי'

שואלת: 'כל היהודים יושבים בבתים של גוים'

הרב: 'את רוצה תשובה?'

שואלת: 'אל תגיד לי: 'שהקדושה מקדשת את המקום...!'

הרב: 'אַה לא להגיד. את אומרת גם מה להגיד - זה יפה...'

שואלת: 'לא, רגע אבל אמרת שהטומאה היא טמאה את המקום ושבאים אנשים ללמוד שמה הם מרגישים את זה ולא רוצים להיות שמה. אז איך זה בכל זאת אנחנו נמצאים?'

הרב: 'שאלת את זה שלוש פעמים ואת אומרת לי: 'לא לענות'

שואלת: 'לא, שלא תגיד לי דבר...'

הרב: 'איך את אומרת לי מה להגיד? אני לא מבין אני אמרתי לך מה לשאול?...'

שואלת: 'תגיד מה שאתה רוצה'

הרב: 'או! 'תגיד מה שאתה רוצה' - תודה רבה, תודה רבה!'

שואלת: 'סליחה!'

הרב: 'אז ככה, קודם כל כשיש טומאה - היא מורגשת וקדושים שאין להם ענין להפוך את המקום למקום של קדושה מסתלקים משם. אבל אם רוצים להפוך מקום טמא למקום קדוש זה אפשרי ע''י שישבו ויקדשו את המקום בדרך שמוסיפים קדושה. ולכן במקומות שהיו בהם בתי תיפלה והכל וגרמו שהם יתפרקו, יש מקומות אפילו שקנו בתי תיפלה בשביל להפוך אותם לבתי מקדש מעט, יש דבר כזה ודאי שזה אפשרי. אבל קודם כל צריך לדעת: אם מרגישים שיש טומאה או אין טומאה. כי יש פעמים שלא יודעים את המקור של הטומאה ואז לא מבינים: 'למה זה משפיע?'. אם יבואו קדושים אמיתים וצדיקים גדולים - ודאי שהם יכולים לשנות את המקום. יש כח ביד הצדיקים לשנות, כן. אבל גם יש כח ביד הרשעים לטמא, תלוי מי גובר. כתוב: 'אוי לרשע ואוי לשכנו, טוב לצדיק וטוב לשכנו' נו, תעני לי עכשיו את, אם יש שכן רשע ושכן צדיק - מי יגבר על מי? כתוב: 'אוי לרשע ואוי לשכנו' מי השכן שלו? – צדיק'.

שואלת: 'הוא יסבול מהרשע, הצדיק יסבול מהרשע!'

הרב: 'הוא יסבול מהרשע, אבל כתוב: 'טוב לצדיק וטוב לשכנו' והשכן שלו רשע. אז מה יהיה עכשיו?' 

שואלת: 'אם יש השפעה של הצדיק על הרשע - זה טוב לשניהם!'

הרב: 'אבל אמרת לי לא לענות ככה!' 

(הקהל צוחק...!)

שואלת: 'אוקיי, עכשיו אני מבקשת ממך...'

הרב: 'אז זאת אומרת מי שיותר חזק - הוא גובר! מי שיותר חזק, קדושתו חזקה גוברת על טומאת השני. אם טומאת השני גדולה - גוברת על קדושתו של השני'.

שואלת: 'Thank you עכשיו אני מבקשת ברכה בשבילי ובשביל כולם. אנחנו רוצים לשמוע קצת על המשיח! גם כן...'

הרב: 'בסדר. אז את רוצה ברכה, למי?'

שואלת: 'בשבילי'

הרב: 'בשבילי, מי זה?'

שואלת: 'אני רחל'

הרב: 'ואמא שלך?'

שואלת: 'סוליקה'

הרב: 'רחל בת סוליקה תזכי לכל טובה וברכה בריאות והצלחה וכל הקהל' 

(הקהל עונה: 'אמן')

מתי המשיח יבוא?

הרב: 'ועכשיו את רוצה לדעת על המשיח. מה את רוצה, תעודת זהות? מה?' 

(הקהל צוחק...!)

הרב: 'כן?'

שואלת: 'רוצים לדעת מה הולך מבחינה רוחנית מהצדיקים? מה הם רואים בהסתכלות שאנחנו מאד קרובים'. 

הרב: 'אני לא פגשתי צדיקים שרואים'

שואלת: 'כן נכון. אומרים שהצדיקים זה הזמן מקורב מאד-מאד'

הרב: 'לא הבנתי, אבל אני לא ראיתי ולא פגשתי צדיקים שרואים מתי הוא בא. את מכירה כאלה? תפני אותי'

שואלת: 'לא, מתי הוא בא, הם מדברים על זה שאנחנו בתקופה מאד קרובה!'

הרב: 'ברור שאנחנו בתקופה קרובה, החפץ חיים אמר - לפני מאה (100) שנה: 'שכל הסימנים המובאים במסכת סוטה - כבר התקיימו!' זה הכל תלוי רק ברצון הבורא, לשחרר אותו כמו שאומרים. למה? כי עם ישראל כרגע לא במצב שקרוב ל: 'דור שכולו זכאי!' אנחנו קרובים ל: 'דור שכולו חיב...' והקב''ה רוצה לזכות כמה שיותר רשעים שיחזרו בתשובה, לכן יש גל של תשובה גדול בעולם בעשרות שנים האחרונות וכל זה בשביל שיזכו שלא יקבלו פניו אנשים שלא יודעים בכלל כלום. אז לכן זה עדין מתעכב. 

אם הייתם עוזרים להבאת המשיח כמו שכתוב בהגדה של פסח: 'לְהָבִיא לִימוֹת הַמָשִׁיחַ' והייתם פועלים בשביל שעוד יהודים יכירו את הבורא והייתם נותנים את המעשרות שלכם לדברים כאלה שה' רוצה מאד: שבניו, בניו האבודים יתקרבו אליו! - היינו צ'יק צ'ק עושים את זה! 

כשהייתי ב: 'נסאו קולוסאום' לפני כמה שנים. אמרתי: 'יש מליון (1,000,000) בעלי תשובה, כל אחד יקח פרוייקט: להחזיר יהודי אחד בתשובה במשך שנה. בעוד שנה - נהיה שני מיליון (2,000,000) בעלי תשובה! ואז יבוא המשיח וודאי!!' 

אבל לא הרימו את הכפפה, מה הבעיה להחזיר יהודי במשך שנה? יש היום דיסקים, יש דיסק און קי, יש ב'רשת' דברים, יש ספרים יש את הכל להגיש לבן אדם עובדות, ראיות, הוכחות - הכל בשביל שהוא יכיר את הבורא ויחזור בתשובה. הכל יש! זה עולה פרוטות, פרוטות ממש. ממש פרוטות ואפשר לתת לאנשים מתנות ואנשים האלה לבד יעשו את זה. 

אם לא עשית את זה והצלחת - גם הצלחת. למה? 'חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה - כמי שעשאה' אז את תהי מוגנת. 

תבואי לשמים: 'אני רציתי להחזיר בתשובה את השכן, השכנה והילדים שלהם היו רחוקים, השתדלתי נתתי חלקתי הסברתי זהו!' 

מה עוד צריך? זה מה שה' רוצה. 

כתוב: שאם נראה את השור או השֶׂה של החבר שלנו אחינו "נִדָּחִים" - חיבים לשמור אותו עד שהוא יבוא לאסוף אותו וכו' (דברים כב, א).

 נו, אם אני צריך לדאוג לשֶׂה שלו ולחמור שלו ולשור שלו אז אני לא צריך לדאוג לבן שלו?! אני לא צריך לדאוג לו?! - ודאי! אבל לא עושים את זה, כל אחד אכפת לו מעצמו דואג לעצמו וזהו. בגלל זה לא באה הגאולה. אם היינו אוהבים כמו משה ואהרן ולא מקנאים אחד בשני - אז היה מעמד הר סיני Number two (מספר 2!) והיינו נגאלים!'

שואלת: 'אתה לא חושב שיש עליה בנושא של התשובה?'

הרב: 'יש כרגע עליה אבל כרגע היא זוחלת... לאט-לאט יותר. רוב האנשים מכונסים בעצמם, דואגים לעצמם. זאת הבעיה. 

ר' חיים מוולוז'ין אמר לבן שלו צוואה: 'תזכור תמיד שאנחנו נבראנו לזולת!' 

כל מה שנברא האדם לזולת לעזור לשני. אין שום מצווה בתורה לי. כל המצוות לו, לה; "נָתוֹן תִּתֵּןֹ" (דברים טו, י) "פָּתֹחַ תִּפְתַּח" (שם, שם יב) "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק" (שם, שם יד) לקט, שכחה, פאה, תרומה, צדקה - הכל לתת לשני! כל התורה מחנכת: לתת-לתת-לתת-לתת כמו שה' נותן: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג) גם אתה לתת-לתת-לתת כל מה שנותן לנו ה' חכמה - תחכים אחרים, גבורה - תגן על חלשים, כסף - תן לענים. אתה כל מה שאני נותן לך, תשתמש בלתת תמשיך הלאה בעבודה שלי. זה היתה המעלה של אברהם, כל מה שהיה לו - הוא נתן לאחרים והוא נהיה אבא של האומה היהודית'.

שואלת: 'ישר כח!'

הרב: 'תודה, שאלה נוספת. רגע, גברים יש גם כן. הנה יש גבר שמצביע. מה נשמע דניאל? כן...' 

שואל: 'ככה?'

הרב: 'ככה, כן'

בעיות בכשרות;

שואל: 'ערב טוב! בנושא של הכשרות שהרב מדבר. האם זה גם כולל את ה'עדה החרדית' בירושלים?'

הרב: 'כולם-כולם-כולם-כולם. גם הרב שטרנבוך ב: 'הנהגות' שלו כותב: 'שאין לסמוך על שחיטה תעשייתית!'

שואל: 'אז פשוט אין בשר כשר?'

הרב: 'אין לסמוך! אין-אין-אין-אין!'

שואל: 'אוקיי'

הרב: I am very sorry (אני מצטער!).

שואל: 'אוקיי-אוקיי אני מבין'.

הרב: 'כן'

שואל: 'בנושא של הרב הבטיח לפני כמה שנים: 'שדורעי (אריה דרעי) - יחזור הביתה!' בנתים אני לא רואה את זה בנתים הוא רק הולך וגדל...'

הרב: 'אתה צודק! אתה צודק, הבן אדם הזה הצליח מה שאי אפשר להבין. בהתחלה הוא גנב והחזירו אותו בחזרה...'

הערה מהקהל:...

הרב: 'הוא מדבר על דורעי, יש אחד ממפלגת ש''ס שמה שהוא אחראי על הכל. אתה מכיר אותו? לא משנה נו, זה... בקיצור, ועכשיו אחרי שהוא שם עוד פעם אז הוא חזר להיות שר האוצר, זה מומחה גדול! הוא מצליח לעבוד על כולם!! עכשיו מתנגדים קצת שהוא יהיה שר בוא נראה מה יהיה. אבל תשמע, מי שהטבע שלו כזה והרב עובדיה אמר עליו: 'הוא גנב! הוא שקרן! הוא רשע!' מן הסתם הוא יחזור למקומו...'

חיסונים;

שואל: 'ומה הרב יכול לדבר בנושא של החיסול' (חיסונים)?

הרב: 'אני מקוה שכולם כבר מבינים: שהחיסון הוא חיסול והוא מחסל אנשים! אתם רואים: כמה אנשים מקבלים 'דום לב' בגיל שלושים-ארבעים (30-40) ומתים ונופלים. אלף ושש מאות ששים (1,660) כבר ספורטאים בגיל זה מתו על המגרש! בתוך שנה-שנתים!! וזה רק מהחיסולים, זה דברים שהיום ברורים. 

בתוך החיסון הזה יש גראפין אוקסיד שזה גורם לקרישי דם וזה הורג את האנשים! 

לא רק זה, זה עושה את הגברים והנשים עקרים, גורם לנשים להמית את הילדים בבטן שקרואים לזה: 'לידות שקטות' וזה רח"ל! 

בסין עכשיו שרפו את כל המפעלים שמצירים את הבדיקות! כי הם הבינו: שהבדיקות גורמים להם למות, מכניסים להם את החומר. שרפו עכשיו אתמול את המפעלים שמיצרים את זה. 

הכל בלוף! השקורונה זה בלוף עבדו עליכם וואי וואי וואי... זה תרגיל שגילה: מי יש טיפשים בעולם, מי יש חכמים. זה ההבדל!'

הערה מהקהל:...

הרב: 'אתה הכל לא מבין מה מדובר? - חיסונים! אתה לא יודע שעשו חיסונים? שקורונה - זה בלוף! אין, זה שפעת רגילה עם הרבה פחד. כשמכניסים פחד לבן אדם - רמת החיסון שלו יורדת, כשאדם מבוהל בפחד - הגוף שלו לא מגיב טבעי ואז הוא פגיע, החיסון עוזר לו למות. לכן היה פחד!! כולם דברו אותו דבר בכל העולם. 

אדם שיש לו טיפה שכל שואל: 'מה קרה ב-2020 פתאם כל העולם דואג שלא תהיה לך שפעת?!' 

סרטן - לא דואגים לך, סוכרת - לא דואגים, מחלות לב - לא דואגים, שום דבר לא דואגים. פתאם המדינות קונות מיליונים! מיליונים חיסונים לחסן את כולם ודואגים... 

מה אמרו בהתחלה? – 'תקחו חיסון אחד (1) וזהו תהיו מוגנים!' 

לקחו אחד – אמרו: 'נחלש, שתים (2)'... טרררר - נחלש, 'בוסטר!' בוסטר – נחלש... ומקבלים גם קורונה ומתים גם כן. אז מה זה שוה?! מי הרוויח? - מי שמכר. מי מכר? - בילי הדבילי. מי המציא את הקורונה? - בילי הדבילי! ביל גֵיְטס הוא המציא את הכל! הוא כתב פטנט הוא עשה את הכל וזהו הוא מרוויח וצוחק עליכם. זהו ואתם עמדתם בתור-בתור...'

הערה מהקהל: 'מה קורה ב-China' (בסין)?

הרב: 'ב-China? זה מה שהם אומרים שהורגים אותם עם הבדיקות. כל רגע בדיקות בדיקות-בדיקות מכניסים להם חומר בבדיקה עצמה. בתוך הצמר גפן מכניסים להם לכן הם שרפו עכשיו שמה את המפעלים. 

ב-China משוגעים! לקחו את העיר שנחאי סגרו עשרים ושבע מליון (27,000,000) איש! סגרו אותם!! סגרו להם את הדלתות. אי אפשר לצאת קפצו מהחלונות מתו האנשים - העדיפו למות ולא לגסוס. זה רשעים זה שאין כדוגמתם. אבל יש להם 'עודף' מליארד שלוש מאות (1,300,000,000) אז הם יכולים 'לבזבז' קצת...'

(כן, שאלה פה לגברת שורה ראשונה...)

לבושי הנשמה בגולה;

שואלת: 'ערב טוב כבוד הרב! האם הנשמה משנה מלבישה כשהיא בגולה?'

הרב: 'בגולה?'

שואלת: 'כן, כשהיא עוזבת את ישראל'

הרב: 'אם אדם מרגיש בטומאה של חו''ל אז הוא מרגיש את זה בנשמתו, אם הוא לא מרגיש הוא גס הוא מחוספס ולכן הוא לא ירגיש'

שואלת: 'ומה קורה שמתים בחו''ל?'

הרב: 'גרוע ביותר!'

שואלת: 'מה קורה לנשמה?'

הרב: 'הנשמה עולה. הגוף נשאר למטה וכשתהיה תחיית המתים. אם זכאי האדם או האשה לקום, יצטרכו לעבור גלגול מחילות במשך חודש מתחת לאדמה! ניסית פעם לחפור מתחת לאדמה ולהתקדם?...'

שואלת: 'לא, תודה'

הרב: 'כן'

שואלת: 'זה בגלל שהיא נקברה בחו''ל?'

הרב: 'נכון' 

מה קורה לרשע שנתן צדקה;

שואלת: 'הבנתי. מה קורה לתרומה של רשע?'

הרב: 'מה קורה?'

שואלת: 'שהוא מאד נדיב'

הרב: 'נו?'

שואלת: 'תרומה'

הרב: 'נו?'

שואלת: 'מה קורה לו? זה מכפר על העוונות שלו על הרשעות שלו?'

הרב: 'לא-לא-לא. יש לו זכות של תרומה'

שואלת: 'זה הכל?'

הרב: 'זה הכל'

הרב: 'זה יכול להגן עליו גם מפני גזרות כל שהן. אבל רשע הוא נשאר רשע, המהות שלו לא משתנה'.

שואלת: 'הבנתי בסדר'.

הרב: 'כן שאלה נוספת, תן לגברת פה-פה שורה שניה תן לה'

מה אשם מי שגר במקום טומאה?

שואלת: 'אז אם בן אדם גר במקום מאד טמא והוא חוטא. אז זה לא אשמה שלו?'

הרב: 'אם האדם בעצמו גם חוטא אז הוא מוסיף טומאה למקום שהוא טמא וכמובן שהטומאה קימת עוזרת לו גם כן להטמא. אבל ידונו אותו על מה? - קודם כל: למה באת למקום טמא?!'

שואלת: 'הוא לא ידע'.

הרב: 'שיקאגו, הוא לא ידע?! לאס וגאס - הוא לא ידע?! מה, הוא לא יודע מה יש שמה? אם הוא החליט לגור שמה אז הוא יודע שזה מקום טמא. ואחרי זה אם הוא עשה עוד עברות אז הוא טמא ומטמא את המקום פלוס הטומאה של המקום... ו'שישו ושמחו...'

שואלת: 'אבל איך הוא יכול להתגבר על הטומאה הזו?'

הרב: 'יצא משם, מה פרוש? יבוא למונסי'...

שואלת: 'אז במונסי אין מקום טמא כזה?'

הרב: 'כמו בשיקאגו? אני לא חושב. אולי יש בסתר, אני לא יודע... כן, תני לאשה לידך'.

ברכה לרפואה והצלחה בישיבה;

שואלת:. '... My name is Sheina Rochel (שמי שיינה רחל) בת שרה אמנו'

הרב: 'נו'

שואלת: 'please i want ask you for tefila for me and my family. I have a ….Medical Tomorrow I have to go to the doctor….also My son…. for question not speak good Yiddish not speak good English and My son needs yeshiva please' (האשה מבקשת ברכה לניתוח שצריכה לעבור ולבנה שיזכה להיכנס לישיבה).

הרב: 'מה השם שלך? What is your name'.

שואלת: 'My name is Sheina Rochel בת שרה אמנו'.

הרב: 'שיינה רחל בת שרה אמנו תזכי להצליח בניתוח' 

(הקהל עונה: 'אמן')

הרב: 'והבן שלך מה השם? your son What's the name?'

שואלת: 'לוי יצחק בן אברהם אבינו'

הרב: 'לוי יצחק בן אברהם אבינו יזכה לישיבה לגדול בתורה ויראת שמים' 

(הקהל עונה: 'אמן')

שואלת: 'Thank you Rabbi'

הרב: 'כן שאלה תן לגברת שמה שעומדת'

שואלת: (האשה מדברת באנגלית...)

הרב: 'לא מבין אף מילה אף מילה אני לא מבין... מי מהגברים רוצה לשאול שאלה? הנה פה, תן לו כן תרים את היד נו, תגידי, תן לה לדבר תסתכל' 

ברכה לצניעות בקלות;

שואלת: 'היא מבקשת ברכה לה ולאחיות שלה: שיוכלו לשמור צניעות בקלות!'

הרב: 'תגידי את השמות'

שואלת: 'נעמי בת מרים'

הרב: 'הלאה-הלאה'

שואלת: 'נויה בת מרים'

הרב: 'נו, נו, נו'

שואלת: 'תמר בת מרים'

הרב: 'נו, נו, נו'

שואלת: 'ושרה בת מרים'

הרב: 'יזכו לצניעות ולהיות בנות צדיקות' 

(הקהל עונה: 'אמן')

הרב: 'כן, דבר'

איך מקדשים המקומות?

שואל: 'איך עושים שיהיה בקדושה המקומות כאן?'

הרב: 'איך? מרבים בתורה במצוות ובגמילות חסדים - אם עושים זאת זה מספיק אפילו להציל ממלחמת גוג ומגוג! תורה הרבה, גמילות חסדים הרבה - ר' אליעזר אומר: 'מציל מגוג ומגוג!'

שואל: 'תודה'

הרב: 'כן שאלה אחרונה תן לו לבחור שמה'

שואל: 'האברך הזה שאל על השחיטה'

הרב: 'כן'

שואל: 'איך יכול להיות שכל כלל ישראל אוכלים בשר וכבוד הרב אומר שזה לא כשר?!'

הרב: 'איך יכול להיות שבמונסי היה בן אדם מכר לכם בשר במשך עשרות שנים! ואכלתם נבלות וטרפות!!! ואוכל של גוים ואכלו אדמו"רים ורבנים וראשי ישיבות ובחורי ישיבות והכל. ואיך אכלו בלוס אנג'לס אותו דבר וגילו אחרי עשרות שנים! ואיך בגרמניה גילו ששמה גם כן אחרי עשרות שנים מכרו להם בשר של גוים והכל?! - ככה זה עובד!'

שואל: 'אז מה אנחנו נעשה?'

הרב: 'לא אוכלים'

שואל: 'כבוד הרב לא אוכל?'

הרב: 'אני אוכל משחיטה מיוחדת פרטית שמתוך מאה (100) בקר יוצא לי אחד או שנים (1, 2)'

שואל: 'לנו אין הכסף על זה'

הרב: 'אל תאכל כמו שאני לא אכלתי שבע (7) חודש. שבע חודש לא אכלתי כי לא היה. אכלתי דגים. יש הרבה דגים באוקיינוס והם שוחים עד לשלחן של כל יהודי...!'

שואל: 'יש הרבה רבנים...'

הרב: 'אז מה אם יש הרבה רבנים? אבל הבאתי לך עובדה!'

שואל: 'אבל הם אומרים שזה כשר'

הרב: 'אבל הם אומרים גם על זה שהאכיל אתכם נבלות הם גם אמרו: 'שאפשר לסמוך עליו!'

שואל: 'מעשה כזה היה...'

הרב: 'אני יודע'

שואל: 'היה לפני כמה דורות'

הרב: 'מה זה משנה? אבל החתם סופר בעצמו אמר: 'שיצה"ע לא צריך להחטיא כל יהודי. הוא לוקח את השוחטים וגומר על כולם...!' 

שואל: 'לפני מאות שנים היה כזה'

הרב: 'אני אומר לך ממונסי, לא מזמן!'

שואל: 'אבל לפני כמה מאות שנים היה כזה וכל הרבנים לא אמרו...' 

הרב: 'לא! אני מדבר לפני חמש עשרה (15) שנה, אז תקשיב! איך רבנים אמרו לאנשים: 'לעשות חיסון' ושולחים אותם למות?! איך רבנים אומרים? נו, תגיד לי תגיד לי...'

שואל: 'מי אומר שזה אמת?'

הרב: 'אַה לא אמת? תקח עוד גם את שלי קח-קח...' 

(הקהל צוחק...!)

שואל: 'אני לא לקחתי'

הרב: 'למה אתה לא לוקח? אתה לא שומע לרבנים?! אמרת: 'רבנים', שכחת?'

שואל: 'שום רב לא אמר לי לקחת...'

הרב: 'לא אמר לך בסדר... (כבור הרב צוחק) בכל מקרה תדע לך: אם אתה רוצה לאכול נבלות וטרפות - תאכל באיזה "הכשר" שאתה רוצה. תדע שזה מה שאתה אוכל. למה? – כי בשחיטה תעשייתית אי אפשר לעולם-לעולם להוציא כשר! 'כשר' אפילו. למה? - יש מהירות של הליין, יש את הבעל המקום המשחטה, יש את היבואן, יש את בעל הסחורה צריך לספק אוכל! חיב כל יום להיות מיליונים עופות!! אם לא יהיה - הסופר לא יקנה ממך. אתה חיב להביא כל יום. איך אתה יכול להתחיב שכל יום?! איך אתה יכול להתחיב?!'

שואל: 'הרב, זה גזירה שאין כל הציבור יכול...'

הרב: 'אדוני, תגיד מה שאתה רוצה. אתה אוכל נבלות וטרפות!'

שואל: 'לא עלי, זה על הרב...'

הרב: 'על כולם! על כולם!!'

- תודה רבה לכם שהייתם! תודה! תודה-תודה'.