אשדוד - כחה של תפילה

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'לכתחילה: השגחה פרטית וקרבת אלקים' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - - 

 ספר: 'לכתחילה - השגחה פרטית וקרבת אלקים'

פרק טז: תפילה

א. - גם לדעת הסוברים (הרמב"ן וסייעתו) שמן התורה אין חיוב להתפלל, מכל מקום כשמתפלל מקיים מצות עשה מן התורה. - חידושי רבי חיים הלוי (פ"ד מהלכות תפלה ה"א).

ב. - גם לסוברים שחיוב תפילה הוא מדרבנן, מכל מקום בעת צרה הוא מן התורה. - רמב"ן (ספר המצוות מצוה ה); חינוך (מצוה תלג).

יש סוברים, כי כיום שאנו שקועים בגלות ורבו הצרות מבית ומחוץ, לדברי הכל חיוב תפילה הוא מן התורה. - שו"ת דברי יואל (סקל"ט).

ג. - מי שנמצא בצרה ואינו קורא אל ה' שיושיעו ממנה - מבטל מצות עשה, 'ועונשו גדול מאוד, שהוא כמסיר השגחת ה' עליו'. - חינוך (מצוה תלג).

ד. - המתפלל על חולים שאינם ממשפחתו - מקיים מצות עשה מן התורה של 'ואהבת לרעך כמוך'. - יסוד ושורש העבודה (שער ה פ"ד).

ה. - אין תפילה בעולם שחוזרת ריקם. לפעמים היא מסייעת בהווה, לפעמים היא מסייעת בעתיד, לפעמים היא נצרכת לתיקון כל שהוא בעולמות העליונים, ולפעמים האדם מבקש על דבר אחד ונותנים לו דבר אחר. - תולדות יעקב יוסף (פ' שלח); דגל מחנה אפרים (הפטרת כי תצא ובפ' עקב) בשם הבעש"ט.

ו. - אישיותו של אדם וזכות נפשו נמדדת על פי תפילתו. - שנאמר (משלי כז, כא): 'מצרף לכסף וכור לזהב, ואיש לפי מהללו'. חיד"א (דבש לפי סכ"ה אות ת) בשם החרדים.

תפילה על כל דבר

ז. - ראוי ונכון להתרגל לפנות אל ה' על כל דבר. הנוהג כן - מקיים בכל פעם מצות עשה, 'וזה ממצוות תרי"ג'. - וכפי שנהג יוסף, כמבואר במדרש תנחומא (בראשית לט): 'כי ה' אתו – שלא היה שמו של הקב"ה זז מפיו. היה נכנס לשמשו, והוא היה מלחיש ואומר: ריבון העולמים, אתה הוא בטחוני, אתה הוא פטרוני, תתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ובעיני פוטיפר אדוני'. ובטהרת הקודש (הו"ד בפתחו שערים עפ"ד) מובא: 'ואפילו על דבר שאין אתה מוצא תיכף לפניך – תאמר: רבש"ע, הושיעני שאוכל למצוא דבר זה; וכל מאכל שאתה אוכל – תאמר: רבש"ע, הושיעני שיהא זה לבריאותי. וכן קודם הליכתך בדרך – תאמר: רבש"ע, שמרני והצילני מהרהור עבירה ומכל מכשול בדרך'.

ח. - אמרו חז"ל: 'הלואי שיתפלל אדם כל היום'. חז"ל מלמדים אותנו, כי כל דבר שאדם צריך, כולל הדבר הקטן והפחות ביותר, יפנה לבורא עולם ויבקש עליו. - דברי ישראל (חיי שרה, עה"פ הקרה נא לפני היום).

ט. - לפני כל עשיית דבר, גדול או קטן, יאמר: 'אעשה זאת אם ירצה ה''. - 'וכן בכל פעולה ומלאכה שעושה הוא בבחירתו, הן דבר מצוה והן דבר הרשות, יהיה שם שמים שגור בפיו'. של"ה (שער האותיות שער אמת ואמונה).

י. - לפני כל פעולה, קטנה או גדולה, יקדים בקשה ותפילה שה' יצליחנו בה, ולאחר מכן יודה בפה מלא. - חזו"א (אמונה ובטחון; מעשה איש עמ' קנו).

יא. - אין לחסוך בבקשות, אלא - 'הרחב פיך ואמלאהו', יש לבקש את כל צרכינו ללא הגבלה. - של"ה (שם).

יב. - ככל שאדם פונה אל ה' יותר ויותר, כך ה' פונה להשגיח עליו יותר ויותר, וכך הוא יזכה לעזרה גדולה יותר. - הגרי"ס (אור ישראל סימן כד).

יג. - מסקנה: השאיפה צריכה להיות שלא יהיה דבר שברצונו לעשות שלא יתפלל עליו לה' - 'לא יבצר דבר מה שלא יתפלל בו לה''. - פתחו שערים (עצ"ז) בשם יערות דבש.

הכנת מאגרי תפילות

יד. - יש מאורעות בחיים שקורים בפתאומיות, באופן שאין שהות להתפלל על ישועה, כגון תאונה, אירוע מוחי, שבץ לב, נפילה מסולם וכיוצא בזה. לשם כך יש להשקיע מראש תפילות רבות על בריאותנו ובריאות ילדינו, או על כל דבר אחר, כדי שבעת הצורך יהיה מהיכן למשוך ישועה דחופה. - כעין מה שאמרו חז"ל (שבת לב, א): 'לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר'.

תפילה לזכות לבטחון

טו. - יש להתפלל ולחזור ולהתפלל לזכות לאמונה ובטחון, 'ובעת רצון תדחוק עצמה תפילה זו ותתעלה'. - פתחו שערים (עצ"ו) בשם שולחן הטהור.

טז. - אין אפשרות לזכות לאמונה מבלי להתפלל ולהתחנן על כך לה', יום אחר יום, פעם אחר פעם. - ראה אמרי פנחס (שער סדר היום אות צו).

יז. - בעת התפילה - ימשוך ויטעים את התיבות שבהם מוזכר 'בטחון', 'מחסה', 'קיווי', 'יחול' וכדומה, וינסה לחוות את האושר העצום של הבוטח בה'. - ראה פניני רבנו הקהילות יעקב (ח"א עי"ז).

לפני לימוד תורה

יח. - לפני שהנך ניגש לעסוק בתורה - בקש מה' שלא תהיינה טרדות שונות, חוסר ריכוז או כל הפרעה אחרת. - כוחה של תפילה.

לפני תפילה

יט. - גם לפני שניגשים להתפלל - יש לבקש שהתפילה תהיה ללא מחשבות טורדות, וללא נסיונות ומניעות, ושהתפילה תתקבל. - ראה רבנו יונה (ברכות ג, ב).

תפילה על פרנסה

כ. - בעת שאדם מתפלל על פרנסתו - יכוין לקיים את ציווי חז"ל (זוה"ק ח"ב סב) להתפלל על המזונות, כדי להאמין שכל מזונותיו של אדם קצובים משמים. - אזהרות (מהרצ"א ל).

כא. - שערי פרנסה נפתחים רק למי שמתפלל על פרנסה, ומאמין שהפרנסה והשפעותיה נתונים אך ורק ביד הבורא יתברך. - הרה"ק מקאברין (תורת אבות).

כב. - 'עצה לכל בר ישראל שלא יחסר לו מחסורו, שירגיל עצמו תמיד להתפלל ולבקש ממנו יתברך על כל דבר, מקטון ועד גדול; ואל יחשוב אדם שצריך לזה התבודדות, רק בכל מקום שעומד, אפילו בשוק, יבקש מה' יתברך, ובודאי ימלא שאלתו שומע תפילת כל פה, ועל ידי זה יהיה תמיד דבוק בה''. - הרב הקדוש מפשיסחא (תורת השמחה עמ' עד).

לפני עשיית עסק

כג. - לפני עשיית עסק ראוי לומר: 'אני הולך לעשות עסק זה ברשות ה' יתברך'. המרגיל את עצמו בתפילה זו - זוכה להשגחה מיוחדת משמים. - שפתי חיים (מידות עתקפ"ט).

לפני ספירת מלאי

כד. - בעל עסק שעושה ספירת מלאי לסחורות שברשותו, יברך: 'יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשלח ברכה בעסק הזה'. - חיי"א (כלל סה ס"ב).

לפני התייעצות

כה. - לפני שהנך ניגש להתייעץ עם אדם מסויים - תבקש מבורא עולם שיתקן אותך בעצה טובה ויכניס במוחו את המחשבות הנכונות שבאמצעותן יוכל לסייע לך. - תפילת יהודה.

לפני עשיית מצוה

כו. - יש להקדים בקשה לא רק לפני דברים גשמיים, אלא גם לפני עשיית מצוה - 'שה' יהיה בעזרו, שיוכל להוציא את מחשבתו אל הפועל ולקיים את המצוה כראוי'. - שפע חיים.

לפני האכילה

כז. - לפני שהנך ניגש לאכול - בקש מה' שהאכילה תביא לך רק תועלת ולא שום נזק, ושלא יהיה באכילה שום מכשול עוון מכל סוג שהוא. - ראה לכתחילה (ברכות, סעודה). 

לפני היציאה לדרך

כח. - כאשר הנך מתעתד ללכת בדרך מסויימת - בקש מה' מראש לסייע לך בדרכך. במידה ואירעו לך תקלות שונות, אל תפרש אותם בהסבר טבעי.

לעולם תהיה מוכן לעיכובים או שינויים שיהיו במהלך הדרך. אל תרגז ואל תתמרמר, אלא תהיה רגוע ושלו, ביודעיך כי זה רצון ה'. - וכפי שנאמר (תהלים לז, כג): 'מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ'.

תפילה על חולה

כט. - לעולם יש להתפלל על חולה, גם אם לדעת רופאיו אבדה כל תקוה, כיון שגופו של יהודי שומר תורה ומצוות שונה מגופים אחרים גם על פי חוקי הטבע. - חת"ס (ע"ז לא, ב).

לפני עשיית דבר חשוב

ל. - לפני עשיית דבר חשוב - יפנה לבורא עולם ויבקש ממנו שיתקן אותו בעצה הטובה ביותר עבורו. - ליקוטי הלכות (הלכות מקו"מ ד, טז).

פרק יז: מטרת התפילה

א. - לתפילה יש מטרה עיקרית [פרט לעצם הבקשה והתחינה שה' יתן לנו את מחסורנו וצרכנו]: להחדיר לעצמנו שלוש פעמים ביום שרק ה' חונן לאדם דעת ורק הוא המרפא ורק הוא המפרנס. חידוד הדברים פעם אחר פעם יביא אותנו לידי בטחון, והבטחון יביא את הדעת והפרנסה או כל ישועה אחרת. - ראה שפ"א (ואתחנן תרלג): 'עיקר מעלת התפילה היא שיכוין לתפילה עצמה ולא לעשיית בקשתו'. ומקור הדברים במבי"ט (בית אלוקים שער התפילה פי"ב): 'כוונתו בתפילה לא להשגת תועלת המושג, כי אם שמודיע ומכיר כי אין מי שיוכל להפיק רצון איש ואיש כי אם הוא יתברך'. וכ"מ בספר העיקרים (ד, יח) ובמהר"ל (נתיב העבודה ב) ובחובה"ל (שער חשבון הנפש פ"ג חשבון ט).

ב. - עיקר התפילה - להכיר את טובות ה' ולהודות לו עליהם שלוש פעמים ביום. - ולכן מקדימים ואומרים: 'ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך'. מדוע 'תהלתך', היינו צריכים לומר 'ופי יגיד תפילתי'? אלא – כאמור – מהות התפילה היא ההכרה בכל מה שנאמר בנוסח התפילה וההודאה עליהם. פרי צדיק (ר"ח ניסן אות יב).

ג. - לפעמים ה' מביא על האדם צרות ומחלות, כשמטרה אחת לפניו - כדי שהאדם יתפלל אליו מקירות לבו. - כי זה רצונו יתברך לשמוע בקול תפילתו. תנחומא (שופטים יד).

ד. - זכור, אל תשכח: התפילה אינה לצורך המחלה, אלא, אדרבה, המחלה היא לצורך התפילה. - תפילת יהודה.

כוחה של תפילה

ה. - בכוחה של תפילה לשנות את הטבע ולהציל מכל סכנה ומכל גזירה רעה. - רבנו בחיי (עקב יא, יג). את כוחה של תפילה למדנו מדברי התרגום יונתן עה"פ (בראשית כה, כא) 'ויעתר יצחק לה'' – 'והפך יצחק בצלותיה דעתיה דקב"ה ממה דגזר על אנתתיה ארום עקרא הות'. תרגום: ויהפוך יצחק בתפילתו את דעתו של הקב"ה ממה שגזר על אשתו שתהיה עקרה. מסופר, שפעם הגיע לחזו"א עסקן ציבור שבא להתייעץ עמו בעניני המדינה. החזו"א אמר לו: 'אף כי אשיב ממין השאלה, מפני שדרכי ליעץ לכל איש על פי דרכו, מכל מקום לדידי קיים אמצעי אחד בלבד נגד כל המצוקות – להתפלל'.

ו. - בעת בריאת העולם ה' חקק ביסודות הבריאה שאם אדם לא יבקש - לא יתנו לו. - רמח"ל (דרוש הקיווי): 'ומכאן יסוד, שכל עניני עולם מתמלאים רק על ידי תפילה'. ואף אם יהיה האדם בעל אמונה ובעל בטחון, אם לא יתפלל – לא יתנו לו. הגר"י בלאזר (לב אליהו ח"ג ער"ד). מרגלא בפומיה דהמבי"ט: שמענו כבר על סומא שהתחיל לראות ועל אילם שהתחיל לדבר, אולם לא ראינו ששוטה הפך לפיקח. זאת משום שהשוטה משוכנע שהוא נורמלי, ועל כן אינו מתפלל ושואף להיות נורמלי, ואם כן כיצד יהיה נורמלי ללא תפילה ורצון.

ז. - גם כשפוסקים לאדם משמים ישועה, רפואה, ברכה והצלחה, הוא לא יקבל זאת אלא על ידי תפילה, 'שכך הוא ענין התפילה שהיא השער שהכל עובר דרכו, ובלי שיעבור דרך שער זה - לא יגיע הדבר אליו'. - ראה רמב"ן (שמות ד, י) שהטעם שמשה רבנו נשאר כבד פה, כיון שלא ביקש מה' שירפאהו. ומי יודע – אומר הגר"ש פינקוס (שערים לתפילה) – כמה מתנות טובות מה' יתברך צבורות ועומדות לנו, ומחכות לפתיחת השער ע"י תפילותינו.

ח. - מי שאינו מקווה ומצפה לישועת ה', אלא מתייאש מלבקש רחמים, הרי הוא גורם לעצמו שמשמיא לא יזכה לישועה. - הגר"י לוינשטיין (דרכי העבודה ענ"ד).

ט. - בעת שמשגרים יסורים על האדם - משביעים אותם שהם חייבים להפסק ביום פלוני ובשעה פלונית (עבודה זרה נה, א). אולם, תפילה ובקשת רחמים יכולה להקדים את זמן הרפואה. - יעב"ץ (שם); חת"ס (כי תבוא).

י. - לעולם אין להרהר ולשאול מדוע התפילות הרבות לא נענו, כי לעולם תפילה אינה חוזרת ריקם, ומי יודע כמה אסונות וצרות נחסכו מעם ישראל בשל כל אותן תפילות 'אבודות' כביכול. - 'כאשר ילדינו יעברו את הכביש וכפסע יהיה בינם לבין מכונית הדוהרת בכביש, ובאותה שעה אין אנו רואים ויודעים להתפלל עליהם שינצלו, אבל אצל הקב"ה גנוזות באותה שעה תפילות אחרות שהתפללנו, תפילות שכבר ספדנו להן על שלא נתקבלו, והנה עתה אותן התפילות באות לידי מימוש, והילדים ניצלו. ועוד כהנה וכהנה דוגמאות רבות'. כי אתה עמדי (ח"א עע"ג).

הליכות והנהגות

יא. - בעת צרה, קושי או בעיה - יש להפנות את כל הכוחות לתפילה, לפני עשיית כל דבר אחר. - בספר גאון ישראל ותפארתו מסופר, שאחד מתלמידיו הקרובים של הגרש"ז אויערבאך תינה בפניו את מכאוביו ואת סבלו. אמר לו הגרש"ז בקול רך ובחיבה: 'אני מעולם לא פרטתי את צרותי ואת תחלואי בפני בני אדם. כאשר כאב לי משהו, או כשהפריע לי דבר כל שהוא, הייתי עומד ומתפלל לה' שייטיב עמי'.

יב. - אין לבקש ישועה בדרך מסויימת דווקא, כי לעיתים טוב לו שישועתו תבוא דווקא בדרך שונה לחלוטין; אלא ראוי לבקש באופן כללי על הישועה (כדלהלן).

יג. - יש להתפלל על התכלית ולא על האמצעי. כגון: להתפלל ולקוות שה' ימציא לו דירה ולא כסף לקניית דירה, שה' ימציא לו רפואה ולא רופא ותרופות. - אמונת יהודה.

יד. - ראוי ונכון מעת לעת לשנות את הסיבה והטעם לבקשת הישועה. - דומיא דחנה, כמבואר במסכת ברכות (לא, ב): 'אמרה חנה לפני הקב"ה: רבונו של עולם, מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד? אמרה חנה לפני הקב"ה: רבונו של עולם, שלוש בדקי מיתה בראת באשה... כלום עברתי על אחד מהם'. הגר"י טשזנר.

טו. - לפני כל בקשה ראוי ונכון להקדים דברי שבח לבורא עולם, וזוהי עצה נפלאה שהבקשה תתקבל. - וכפי שאמרו חז"ל: 'לעולם יקדים אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל'. ולכן קבעו את ברכת כהנים לאחר ברכת ההודאה, משום שההודאה גורמת שברכת כהנים תתקיים.

טז. - יש להתפלל מתוך שמחה. המתפלל מתוך עצב - נגרם לו נזק גדול: תפילתו נמאסת ואין נפשו מסוגלת לקבל את האור העליון הנמשך עליו בעת התפילה. - שער הכוונות (ענין ברכות השחר).

יז. - גם בתפילות פרטיות יש לכוין שהתפילה תעבור דרך ירושלים, בית המקדש וקודש הקדשים, כמו בתפילת שמונה עשרה - 'וכשיעשה כן בודאי לא תשוב תפילתו ריקם'. - חפץ חיים (מחנה ישראל סופ"י). ראה חיד"א (מחזיק ברכה סוס"י קא), שכל ההלכות שנלמדות מפסוקים לענין שמונה עשרה – נוהגות גם כשאדם עומד להתפלל על צרתו שלא בשעת תפילה.

יח. - אסור להתפלל שיקרה נס שלא כדרך הטבע. - ברכות (ס, א); שע"ת (סתרפ"ב ס"א). על דברי הרמ"א שכתב (סתרפ"ב ס"א) שמי ששכח לומר על הנסים בברכת המזון, כשמגיע ל'הרחמן' – יאמר: 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם' וכו', כתב השערי תשובה (שם) שבמלחמת חשמונאי הנסים היו כדרך הטבע. ועוד, שלהתפלל על רבים שיעשה להם נס – אפשר, ורק על יחיד אין להתפלל. 

כמו כן, קיים איסור להתפלל תפילת שוא. - 'תפילת שוא' היא תפילה על דבר שכבר נעשה ואין להשיבו, כגון: 'היה בא בדרך, ושמע קול צווחה בעיר, ואמר: יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי, הרי זו תפילת שוא'. הגרח"פ שיינברג (חדושי בתרא) כתב, שלא רק שאין כל ענין בתפילת שוא, אלא שקיים איסור להתפלל תפילה כזו.

יט. - יש להרבות בתפילה בעתות רצון, כגון: לאחר קיום מצוה, בחצות לילה, בעת הוצאת ספר תורה, בעת נתינת צדקה. בזמנים אלו התפילה מקובלת ביותר. - ראה לכתחילה (תפילה) עוד זמנים רבים המסוגלים לקבלת תפילות.

כ. - יש לאדם להתפלל לה' שיצילו מצרותיו, מבלי לחשוש מחטאיו. - ליקוטי מאמרים אבי הרמב"ם. כה כתב הרמב"ן (עה"פ "ושמעתי כי חנון אני'): 'ושמעתי כי חנון אני – חונן ומקבל תחינת כל אדם אע"פ שאינו הגון, פירוש: מגזירת חינם, שאע"פ שלא מגיע לו כלום, ואינו ראוי לכלום, אם יתחנן, ה' יקבל את התחינה שלו, כי גזירה היא מלפניו לרחם על כל מי שמתחנן לפניו'.

כא. - מי שחייו אינם מאירים לו פנים, והוא מוקף בבעיות, שירבה להתפלל על כבוד שמים בכל זמן, ובעיקר בתפילת 'עלינו לשבח', 'ואז יוושע במה שזקוק לו'. - מרגלא בפומיה דהגאון רבי בעריש ווידנפלד – הרב מטשעבין.

פרק יח: תפילות שמתקבלות

א. - אדם שמשוכנע שרק ה' יכול להושיעו ולא שום גורם אחר - תפילותיו נענות. - כפי שנאמר: 'קרוב ה' לכל קוראיו – לכל אשר יקראוהו באמת'. והקשה הגראי"ל שטיינמן: וכי המבקש בקשה מהשי"ת אינו מבקש באמת? וביאר, שרבים מתפללים, אך בלבם אינם סומכים על ה' בלבד, אלא גם על גורמים אחרים, אך אדם שקורא אל ה' באמת – ה' קרוב אליו ומקבל את תפילתו. מזקנים אתבונן (אמונה ובטחון ח"ב עמ' 220). וכפי שמצינו שמשה רבנו פונה אל ה' בבקשה שלא יפנה למקטירי הקטורת: 'אל תפן אל מנחתם'. וצ"ב: מה מקום יש לבקש על כך עתה, הלא הם קמו לחלוק על דבר ה', וכעת נערך מבחן לראות מי צודק, האם יש צד שבקשת עדת קורח תתקבל והם יצדקו במבחן? אלא – אומר רבי ירוחם ממיר בשם הסבא: משה ידע ש'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' גם אם הוא אדם מושחת, ואפילו אם יהיה בכך אישור לשיטתו האפיקורסית, משום כך חשש משה שבקשתם תתקבל בעת צרתם, ולכן ביקש: 'אל תפן אל מנחתם'.

ב. - אדם שיודע בבירור שהכל מאת ה' יתברך - ה' עונה לו גם מבלי שירבה בתפילה. - שהרי ידוע לבורא עולם מה נצרך לו, ועיקר מטרת התפילה שהמתפלל יחדיר ללבו שהכל מאת ה', וכאשר הדבר כבר חרוט בלבו – הוא נענה גם מבלי להרבות בבקשות.

ג. - אדם שבוטח בה' ומתפלל אליו שיושיעו מצרתו - ה' ימלא את רצונו, לא כחסד ולא כרחמים, אלא זוהי מציאות שנחקקה בטבע הבריאה. - שיעורי דעת (ח"ב עמ' ע): 'שמעתי בשם הגר"א זצ"ל ממקור נאמן שיש לסמוך עליו, כי הגנב החותר במחתרת, אם יוכל באותה שעה להיות חדור במידת הבטחון בה' – יצליח גם כן בגניבתו... כי הלא מידת הבטחון סגולה רוחנית היא שהוטבעה בטבע הבריאה'.

ד. - רק תפילה מכל הלב מתקבלת - 'ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך'. אימתי 'ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת', אך ורק 'כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך'. - בעש"ט (דברים ד, כט).

ה. - בני אדם נוטים להתפלל, ותוך כדי תפילה לחשוב על דרך ראויה לישועה - רופא פלוני, עסקן אלמוני, תרופה כזו או אחרת - ואז אין הישועה מובטחת לבוא. העצה היא: לחזור ולהתפלל בלתי לה' לבדו, לקוות רק אליו, לדעת שהישועה רק ממנו, ואז תבוא הישועה. - ברכות (לב, ב): 'אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל, שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה''. בספר המספיק לעובדי ה' (ערך בטחון) מבואר, כי מי שנמצא בצרה – צריך להתפלל ולהתחנן ולבקש רחמים שינצל ממנה, ומתוך אלה יתחזק בטחונו בה' שיושיעו מהצרה, ובזכות הבטחון ישועתו קרובה לבוא. ואף אם האדם נמצא במצב של 'סתם תפילתי', שהתפילה אינה מתקבלת, מכל מקום 'על ידי הבטחון, המגיע להנהגה גבוהה יותר, תעלה תפילתו'. שם.

ו. - אדם שמתחזק באמונה ובטחון - כל המחשבות הטורדות שעולות בתפילה ידחו ויתבטלו כהרף עין, 'והוא בדוק ומנוסה'. - שו"א (מאמר אמונה ובטחון).

ז. - חובה להאמין כי אם 'בצר לי אקרא ה' ואל אלקי אשווע' (תהלים יח, ז) אזי מיד 'ישמע מהיכלו קולי ושוועתי לפניו תבוא באוזניו'. - הרה"ק מקאברין (תורת אבות).

ח. - כח התפילה גדול יותר לפני בוא הצרה, ולכן: 'לעולם יקדים אדם תפילה לצרה - שלא יחלה'. - סנהדרין (מד, ב).

ט. - עיקר התפילות הם התפילות הפרטיות הנאמרות בעת צורך מסויים, בלב נשבר ורוח נמוכה. תפילה כזו בוודאי לא תשוב ריקם. - ח"ח (ליקוטי אמרים פ"י).

י. - כאשר אדם מודה לבורא יתברך על העבר ומבקש על העתיד - תפילתו מתקבלת במרומים ובקשותיו מתמלאות. - מסיבה זו נקבעו פסוקי הבקשות 'אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא' באמצע פסוקי ההודאה שבהלל, כי כשמודים לה' על העבר, זה הזמן גם לבקש על העתיד. הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה).

יא. - קיימת הבטחה, שכל בקשה מעומק הלב שהיא לכבוד הבורא יתברך - כגון לימוד תורה, או שאר חפצי שמים. - סופה להתקיים, והבקשה תתקבל, למרות שאין בידו מעשים טובים. - ספר חסידים (אות קלא).

יב. - כאשר אדם מבקש דבר גשמי, הוא לעולם אינו יכול לדעת אם היא טובה עבורו או לא. אולם כאשר הוא מבקש בקשה רוחנית, הואיל והיא ודאי טובה עבורו - הוא יכול לבטוח שהיא תתקיים (שם).

יג. - מי שמרגיש שמחה בלב בשעת התפילה או לאחריה - בידוע שתפילתו מקובלת בשמים. - פרי צדיק (פרשת עקב) בשם רבי אלימלך מליז'ענסק ובעל תולדות יעקב יוסף (פרשת עקב).

תפילות שאינן מתקבלות

יד. - יש מתפלל ונענה ויש מתפלל ולא נענה. מי לא נענה בתפילתו? אדם שחבירו שרוי בצער והוא אינו מתפלל עליו. - ספר חסידים (תקנז).

טו. - כל בקשותיו של אדם מבורא עולם תהיינה גם עבור כלל ישראל. - 'על דרך משל: לרפואה, יכלול כל חולי ישראל, וכיוצא בזה כל בקשה שיצטרך יתפלל על כל ישראל'. דרכי צדק (סימן א אות ז).

 מי שמתפלל על עצמו בלבד - 'דנים אותו ומשגיחים עליו אם יש לו זכות'.

טז. - הסיבה שרבים מתפללים ואינם נענים - היא: משום שאינם סומכים על ה' בלבד, אלא גם על סיבות נוספות. אילו היו שמים מבטחם רק בה' - היו נענים בוודאות. - הגראי"ל שטיינמן (ימלא פי תהלתך, עיונים בתפילה) בביאור הפסוק (תהלים קמה, יח) 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת', שרק כאשר מתפללים לה' באמת, מבלי לסמוך על רופאים ורפואות, אלא בוטחים רק על ה', רק אז נענים בוודאות. וכך ששנינו בגמ' (ברכות לב, ב): 'אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל, שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'', וביאר הגר"ע ברזל זצ"ל, שאם אדם התפלל ולא נענה, סימן שחסר לו ב'קוה אל ה'', בתקוה וביחול המוחלט לבורא עולם, ולא בטח בו לחלוטין, ולכן יחזור ויתפלל מתוך בטחון מוחלט.

יז. - אדם שניגש לתפילה בטרם עשה תשובה על חטאיו - 'אין תפילתו נשמעת ואין עתירתו מתקבלת'. - רב סעדיה גאון (ספר התשובה); ספר חסידים.

הפצרה והתעקשות

יח. - על המאמין לקבל בהכנעה דין שמים, עד שיהיה נכון בפנימיות לבו לסיים את תפילתו הפרטית במילים: 'הטוב בעיניך עשה'. - לכתחילה (ברכות עקצ"ח). בחובות הלבבות (שער חשבון הנפש פ"ג, אופן יח) מובאים דבריו של החסיד שאמר לאחר תפילתו: 'רבונו של עולם, זה עתה שטחתי בקשותי בפניך והתפללתי בעד צרכי, ברם עשיתי כל זאת רק מחמת שצוית על התפילה ולא בכדי להודיעך את אשר אחפוץ, בהיות ואתה הוא היודע את מה שטוב עבורי, על כן פונה אני אליך בבקשה, אם רצונך הוא אחרת ממה שביקשתי, אל נא תשעה אל דברי כי אם עשה רצונך'. ה' העניק למשה את התואר 'בכל ביתי נאמן הוא', וצ"ב מה הכוונה בתואר זה, וכי שייך לגנוב משהו מביתו של הקב"ה? אלא – נאמנותו של משה מתבטאת בכך שהוא לא השתמש בכח של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים', אלא 'בכל ביתי נאמן הוא', ביודעו נאמנה שמה שה' עושה זה הדבר הטוב ביותר. כי אתה עמדי (שידוכים ח"ב ערפ"ג).

יט. - המאמין יודע כי לעולם צריך להתרצות לרצונו של מקום, ולעולם אין ללחוץ את השעה. - זאת הסיבה שמיתת אהרן נזכרה פעמים רבות בתורה ואף משה השתוקק אליה, משום 'שכאשר נגזרה הגזירה עליו לעלות להר ההר – לא ביקש שום דבר התנצלות, ולא רצה להתפלל לבטל הגזירה, רק קיבל עליו דין שמים באהבה... והנה זהו הענין שחמד משה לאותה מיתה, כי מאוד הוטב בעיניו המעלה הזאת של אהרן לקבל עליו דין שמים באהבה'. תפארת שלמה (פרשת חוקת).

כ. - אין להפציר יותר מידי בבורא עולם שימלא בקשה מסויימת. - וכפי ששנינו בירושלמי (ברכות לא, א): 'חנה – על ידי שריבתה בתפילה, קיצרה בימיו של שמואל'. וכן יצחק – 'ויעתר יצחק לה'', ופרש"י: 'הרבה והפציר', ומה נגרם מהפצרתו, שהתקצרו חייו של אברהם אבינו בחמש שנים, כדי שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה. אם יצחק לא היה מפציר – עשו היה נולד חמש שנים מאוחר יותר, ואברהם היה חי עוד חמש שנים.

כא. - אין להתעקש בתפילה יתר על המידה 'ולהכריח' את ה' לעשות את רצונו - 'איני זז מכאן עד שתתמלא בקשתי'. - כפי שהגמ' מספרת על חוני המעגל שעג עוגה ולא הסכים לצאת ממנה עד שיירדו גשמים, וכפי שעשה חבקוק הנביא שאמר 'על משמרתי אעמודה'. בדברי יוסף, לרבי יוסף סמברי, מובא: "פעם אחת היתה עצירת גשמים, ויציקו לרבי יצחק אבוהב להתפלל על הגשם, ופרשת תולדות היה, וצעק בשעת הדרוש ברבים ועורר כל העם לתשובה, ואמר: 'איני זז מכאן עד שתרחם על בניך'. מיד נענו. אמנם לא ירד מן התיבה רק בעין אחת".

כב. - הדוחק בהפצרה מרובה כדי להשיג דבר מסוים - אמרו חז"ל (ברכות סד, א): 'כל הדוחק את השעה, שעה דוחקתו', וכפי שאירע עם אבשלום שדחק את השעה וזירז את מלכותו, ונאבד מן העולם. - 'היא לא תצלח, אלא ירף ממנו עד יבוא העת מן השמים'.

שאלות ותשובות...