אשקלון - עקשנות חיובית

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הסוד שבך' באדיבות בן המחבר שליט"א להשגת ורכישת הספר 'הסוד שבך' חיגו 0586060505- - -

תוכן ענינים: פֶּרֶק י"ג: עַקְשָׁנוּת - תַּמְשִׁיךְ הָלְאָה / מַעֲלַת הָעַקְשָׁנוּת / עַקְשָׁנוּת - דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה / תַּמְשִׁיךְ הָלְאָה / קִיר הַיְשׁוּעוֹת / סוֹף הַיְשׁוּעָה לָבֹא / 'לָמָּה נִגָּרַע' / בִּלְעָם הָרָשָׁע / יַיִן לְעַקְשָׁן / בַּת הַמֶּלֶךְ בָּאַרְמוֹן / עַקְשָׁנוּת - אֵין שֵׂכֶל / עַקְשָׁנוּת - שׁוּב וָשׁוּב / עַקְשָׁנוּת - אֲפִלּוּ אַלְפֵי פְּעָמִים / עַקְשָׁנוּת - תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה / אָדָם הָרִאשׁוֹן / הַבַּעַל שֵׁם טוֹב / תְּמִימוּת / עַקְשָׁנוּת - נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה / דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה לְלֹא פַּחַד / אֲנִי קֹהֶלֶת / בִּזְכוּת הָעַקְשָׁנוּת / רַבִּי עֲקִיבָא וְרָחֵל – דֻּגְמָא לְעַקְשָׁנוּת / בְּלִי תְּנָאִים.

פֶּרֶק י"ג: עַקְשָׁנוּת - תַּמְשִׁיךְ הָלְאָה

וּבוֹ יְבֹאַר: מַה הִיא הָעַקְשָׁנוּת וְכַמָּה הִיא חֲשׁוּבָה וּנְחוּצָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

מַעֲלַת הָעַקְשָׁנוּת

עַקְשָׁנוּת זוֹ מִדָּה כְּכָל הַמִּדּוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טוֹב וְרַע. יֵשׁ בָּעַקְשָׁנוּת צַד טוֹב וְיָפֶה, וְגַם צַד גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר.

אִם הָעַקְשָׁנוּת הִיא בְּעִנְיְנֵי 'בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ' - זוֹ מִדָּה הַרְסָנִית בְּיוֹתֵר. וּמֻטָּל עָלֵינוּ לַעֲבֹד עַל עַצְמֵנוּ כְּדֵי לַעֲקֹר אֶת הָעַקְשָׁנוּת וְלִזְכּוֹת לְמִדַּת הַוַּתְרָנוּת.

לְעֻמַּת זֹאת, הָעַקְשָׁנוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הִיא דָּבָר טוֹב וּמוֹעִיל, עַד שֶׁכִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לִזְכּוֹת וּלְהַצְלִיחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְלֹא עַקְשָׁנוּת. אַדְּרַבָּה, עִקַּר הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע תְּלוּיָה בְּמִדַּת הָעַקְשָׁנוּת, עַד כַּמָּה שֶׁנִּהְיֶה נְחוּשִׁים וְעַקְשָׁנִים.

וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ: 'וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ מְעַט מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מַה. וּזְכֹר דָּבָר זֶה הֵיטֵב, כִּי תִּצְטָרֵךְ לָזֶה מְאֹד כְּשֶׁתַּתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי צָרִיךְ עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ, לֶאֱחֹז עַצְמוֹ, לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ, אַף אִם מַפִּילִין אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל פַּעַם'.  (ליקוטי מוהר"ן תנינא – מ"ח)

עַקְשָׁנוּת - דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה

כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים עַל מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא עַקְשָׁן, יֶשְׁנָם שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהָבִין זֹאת:

א. בַּמּוּבָן הַשְּׁלִילִי - מִתְכַּוְּנִים עַל אָדָם, שֶׁעַל אַף שֶׁטּוֹרְחִים לְהַסְבִּיר לוֹ מִסְפַּר פְּעָמִים, עִם כָּל מִינֵי הֶסְבֵּרִים וּסְבָרוֹת, מַה הֵם הַסִּבּוֹת לִנְחִיצוּת הַבַּקָּשָׁה אוֹתָהּ אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ, וְלַמְרוֹת הַכֹּל הוּא מַמְשִׁיךְ לְהִתְעַקֵּשׁ וּלְסָרֵב. הוּא קוֹבֵעַ עֻבְדָּה שְׁרִירוּתִית - לֹא!!! - לְלֹא כָּל הֶסְבֵּר אוֹ סִבָּה הֶגְיוֹנִית.

לְאַחַר שֶׁהָאִישׁ מוֹכִיחַ אֶת עַקְשָׁנוּתוֹ לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם, אֶלָּא מִסְפַּר פְּעָמִים, הוּא כְּבָר זַכַּאי לַתֹּאַר הַמְפֻקְפָּק וְלַכִּנּוּי עַקְשָׁן!

ב. בַּמּוּבָן הַחִיּוּבִי - מִתְכַּוְּנִים לְאָדָם שֶׁלַּמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים שֶׁנִּקְלָעִים בְּדַרְכּוֹ, הוּא לֹא נִרְתָּע וְלֹא מְוַתֵּר עַל הַמְּשִׂימָה שֶׁהִצִּיב לְעַצְמוֹ.

כְּלוֹמַר הָעַקְשָׁנוּת הִיא: דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה בְּכָל מַצָּב וְלַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים הַגְּדוֹלִים בַּדֶּרֶךְ!

הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁל הָעַקְשָׁן בִּשְׁנֵי הַמּוּבָנִים הַנִּזְכָּרִים: מְדֻבָּר בְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ נִבְהָל וְאֵינוֹ נִרְתָּע מֵהָעֻבְדּוֹת וּמֵהַהֶסְבֵּרִים הַשּׁוֹלְלִים אֶת רְצוֹנוֹ. לַמְרוֹת כָּל הַנְּתוּנִים שֶׁמַּרְאִים אַחֶרֶת, הוּא מַמְשִׁיךְ בְּעַקְשָׁנוּת וּבְהַתְמָדָה, לְהִצָּמֵד לְמִמּוּשׁ הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ.

תַּמְשִׁיךְ הָלְאָה

הַמַּהוּת שֶׁל הָעַקְשָׁנוּת הִיא: מַמְשִׁיכִים הָלְאָה!

כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהוּא נִתְקָל בְּאֵין סוֹף שֶׁל מְנִיעוֹת, הַסִּסְמָה שֶׁלּוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת:

לַמְרוֹת הַכֹּל, וְאַף עַל פִּי כֵן - מַמְשִׁיכִים הָלְאָה!

כְּמוֹ מְפַקֵּד הַמְעוֹדֵד וּמְדַרְבֵּן אֶת חֲיָילָיו לְהִסְתָּעֵר עַל הַקְּרָב בִּנְחִישׁוּת, וְהוּא מוֹרֶה לָהֶם: לֹא לְהִבָּהֵל מִכָּל מַה שֶּׁעוֹמֵד נֶגְדָּם, אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה.

כָּךְ גַּם הָעַקְשָׁנוּת מְדַרְבֶּנֶת אוֹתָנוּ: אֵין לָנוּ תְּנָאִים וְאֵין לָנוּ צִפִּיּוֹת! אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים הָלְאָה, לְלֹא כָּל הֶסְבֵּר וּלְלֹא שׁוּם הִגָּיוֹן!

קִיר הַיְשׁוּעוֹת

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה:

נַעַר אֶחָד יְרֵא שָׁמַיִם וּתְמִים דֶּרֶךְ, זָכָה וְהָיָה מְאֹד מְקֹרָב לְאַחַד מֵהַלּ"וּ צַדִּיקִים נִסְתָּרִים. 

יוֹם אֶחָד מַגִּיעַ הַנַּעַר אֶל רַבּוֹ הַצַּדִּיק וְהוּא רוֹאֶה שֶׁהַצַּדִּיק מֻטָּל בַּמִּטָּה לְלֹא כֹּחוֹת וְאֵינוֹ יָכוֹל לָזוּז. הוּא נִבְהָל מְאֹד וְנִגַּשׁ בַּחֲרָדָה אֶל רַבּוֹ. הַצַּדִּיק שֶׁהִבְחִין בַּנַּעַר בִּקֵּשׁ מֵהַנַּעַר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: תֵּדַע לְךָ בְּנִי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם, וְכָעֵת אֲנִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת לְךָ, כִּי בִּקְצֵה הָעִיר עוֹמֶדֶת חוֹמָה יְשָׁנָה וְעַתִּיקַת יוֹמִין, מִשָּׁם עֲתִידָה לָבֹא עֲבוּרְךָ, יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה וַעֲנָקִית. 

בַּקִּיר שֶׁל הַחוֹמָה - הִסְבִּיר הַצַּדִּיק - יֶשְׁנוֹ פֶּתַח סוֹדִי, וּבְהַגִּיעַ עֵת רָצוֹן, תִּפָּתַח בְּפָנֶיךָ הַדֶּלֶת מֵאֵלֶיהָ וּתְקַבֵּל שָׁם אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ לְטוֹבָה.

הוֹסִיף הַצַּדִּיק וְהִזְהִיר: אַךְ עָלֶיךָ לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת וּלְהִשָּׁאֵר עוֹמֵד עַל יָד הַקִּיר, וְלֹא לָזוּז מִשָּׁם עַד שֶׁהַיְשׁוּעָה תָּבוֹא. וְאִם לַמְרוֹת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת, תִּזְכֶּה לְהִשָּׁאֵר לַעֲמֹד שָׁם, אָז תִּזְכֶּה שֶׁיְּשׁוּעָתְךָ בֹּא תָּבֹא, בְּכָל הָעִנְיָנִים. 

רָצָה הַנַּעַר לִשְׁאֹל, כַּמָּה זְמַן הוּא עָתִיד לְהַמְתִּין שָׁם? וְאֵלּוּ נִסְיוֹנוֹת עֲתִידִים לָבֹא? אַךְ הַצַּדִּיק לֹא הִסְפִּיק לַעֲנוֹת לוֹ, כִּי בֵּנְתַּיִם יָצְאָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה, כְּשֶׁהוּא מוֹתִיר אֶת הַנַּעַר מְבֻלְבָּל וּמְזֻעֲזַע מִפְּטִירָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית. 

בְּתֹם יְמֵי הָאֵבֶל, כִּמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, מִהֵר הַנַּעַר אֶל 'קִיר הַיְשׁוּעוֹת' וְקָנָה שָׁם שְׁבִיתָה. יוֹמָם וָלַיְלָה נִשְׁאָר לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, אַךְ לְאַכְזָבָתוֹ לֹא רָאָה כְּלוּם, לֹא פֶּתַח וְלֹא יְשׁוּעָה, רַק קִיר יָשָׁן וּמְשַׁעֲמֵם.

הַזְּמַן חוֹלֵף וְשׁוּם דָּבָר לֹא מִשְׁתַּנֶּה. אֲנָשִׁים עוֹבְרִים שָׁם וּמִתְעַנְיְנִים מַדּוּעַ הַנַּעַר נִמְצָא שָׁם תָּמִיד? הַנַּעַר מַסְבִּיר לָהֶם כִּי מְדֻבָּר בְּ'קִיר יְשׁוּעוֹת', אַךְ הָאֲנָשִׁים נָדוּ לוֹ בְּרֹאשָׁם לְרַחֲמִים, וְהָיוּ אַף כָּאֵלּוּ שֶׁלִּגְלְגוּ וְצָחֲקוּ עָלָיו. אַךְ הוּא לֹא שָׁת אֶת לִבּוֹ אֲלֵיהֶם וְלֹא נָטַשׁ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁעַל יָד הַקִּיר.

עוֹבֶרֶת תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, הַנַּעַר כְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְבַּגֵּר וְהוּא עֲדַיִן לְיָד קִיר הַיְשׁוּעוֹת. יוֹם אֶחָד שׁוֹמֵעַ הַנַּעַר קוֹל תְּזוּזָה מֵהַקִּיר, אֲבָל עַד שֶׁהוּא הִסְפִּיק לְהִסְתּוֹבֵב, הוּא כְּבָר לֹא הִבְחִין בִּכְלוּם.

חוֹלְפוֹת עוֹד כַּמָּה שָׁנִים וּכְבָר הֵחֵלּוּ סְפֵקוֹת לְכַרְסֵם בְּלִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר: הַאִם לֹא חֲבָל עַל הַזְּמַן? אוּלַי זֶה בִּכְלָל לֹא נָכוֹן מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַצַּדִּיק? אוֹ אוּלַי הוּא לֹא הֵבִין נָכוֹן אֶת דְּבָרָיו? אוֹ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהוּא לֹא רָאוּי וְאֵין לוֹ אֶת הַזְּכוּת לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק? וְאִם כֵּן עָלָיו לִנְטֹשׁ אֶת הַמַּעֲרָכָה.

אַךְ לְפֶתַע מוּל עֵינָיו, נִפְתַּחַת דֶּלֶת בְּמֶרְכַּז הַקִּיר, וּמִיָּד נִסְגֶּרֶת. 

זֶהוּ, עַכְשָׁו כְּבָר בָּרוּר לוֹ שֶׁיֵּשׁ כָּאן דֶּלֶת כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַצַּדִּיק. אַךְ עֲדַיִן מִי אוֹמֵר, שֶׁדֶּרֶךְ אוֹתָהּ דֶּלֶת, תָּבֹא אֵלָיו הַיְשׁוּעָה?

בֵּנְתַּיִם חוֹלְפוֹת עוֹד כַּמָּה שָׁנִים, עִם לֹא מְעַט סְפֵקוֹת וְקֻשְׁיוֹת, אַךְ עַד שֶׁהוּא כִּמְעַט וּכְבָר הִתְיַאֵשׁ, וּלְפֶתַע הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת שׁוּב, יוֹצֵא מִישֶׁהוּ וּמַתְחִיל לִגְעֹר בּוֹ וְלִצְעֹק עָלָיו: 'הִסְתַּלֵּק מִכָּאן' וּמִיָּד נִסְגֶּרֶת הַדֶּלֶת.

עַכְשָׁו הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ כִּי נִמְצָאִים שָׁם אֲנָשִׁים, אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא רָצוּי שָׁם. וְשׁוּב הוּא לֹא יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, מִצַּד אֶחָד הַצַּדִּיק הוֹרָה לוֹ לִהְיוֹת שָׁם, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי צוֹעֲקִים עָלָיו שֶׁיֵּלֵךְ מִשָּׁם, וְכַנִּרְאֶה שֶׁלֹּא רוֹצִים אוֹתוֹ שָׁם, וְאִם כֵּן בִּשְׁבִיל מַה עָלָיו לְהִשָּׁאֵר שָׁם?

אַךְ הוּא מַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת 'עַקְשָׁן' וּלְהִשָּׁאֵר עַל מִשְׁמַרְתּוֹ. שָׁנִים חוֹלְפוֹת, אֲנָשִׁים לוֹעֲגִים לוֹ וּלְרַעְיוֹנוֹתָיו, הוּא לֹא יָכוֹל לְסַפֵּר לָהֶם כִּי הוּא רָאָה שֶׁנִּפְתְּחָה שָׁם דֶּלֶת כִּי אַף אֶחָד לֹא יַאֲמִין לוֹ. 

קוֹל פְּנִימִי אוֹמֵר לוֹ: עֲזֹב! חֲבָל עַל הַזְּמַן! חֲבָל עַל הַכֹּחוֹת וְעַל הָאֶנֶרְגִיּוֹת! אַךְ לַמְרוֹת הַכֹּל, הוּא נִשְׁאָר בְּשֶׁלּוֹ - עַקְשָׁן! 

עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן הַמְיֻחָל, יוֹם אֶחָד נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְיָצָא מִמֶּנָּה, אִישׁ עִם הַדְרַת פָּנִים, וְעִם מְאוֹר פָּנִים וּבְחִיּוּךְ רָחָב הוּא מַזְמִין אוֹתוֹ לְהִכָּנֵס וּלְקַבֵּל אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו בָּרוּחָנִיּוּת וּבַגַּשְׁמִיּוּת. 

סוֹף הַיְשׁוּעָה לָבֹא 

מֵהַמָּשָׁל לַנִּמְשָׁל:

יֵשׁ לָנוּ צִוּוּי אֱלֹקִי עִם הַבְטָחָה בְּסוֹפָהּ: 'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם־לְיִרְאָה אֶת־ה' אֱלֹקֶיךָ וְגוֹ'. לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֹת ה' וְאֶת־חֻקֹּתָיו וְגוֹ', לְטוֹב לָךְ' (דברים י, יב - יג).

עָלֵינוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה, תְּפִלָּה, מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל לֹא לָזוּז מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה. לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה בְּעַקְשָׁנוּת, לְלֹא הֲבָנָה וּלְלֹא הִגָּיוֹן.

לַמְרוֹת שֶׁלְּעִתִּים אֲנַחְנוּ נִתְקָלִים בְּחוֹמוֹת בְּצוּרוֹת וּבַקִּירוֹת חֲלָקִים, לַמְרוֹת הַכֹּל – אָנוּ מַמְשִׁיכִים הָלְאָה, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִזְכֶּה וְיִפָּתְחוּ בְּפָנֵינוּ שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה.

'לָמָּה נִגָּרַע'

דֻּגְמָא לְעַקְשָׁנוּת חִיּוּבִית מָצִינוּ בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ: 'וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא־יָכְלוּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּסַח' (במדבר ט, ו).

וּבַגְּמָרָא (סוכה דף כה), יֵשׁ כַּמָּה שִׁיטוֹת מִי הֵם הָיוּ, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּנָדָב וַאֲבִיהוּא. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: עוֹסְקִין בְּמֵת מִצְוָה הָיוּ.

אֲנָשִׁים טְמֵאִים שֶׁעַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה, אֵין לָהֶם כָּל סִכּוּי לְהַקְרִיב 'קָרְבַּן פֶּסַח', וְעִם כָּל הַכָּבוֹד לָהֶם, זוֹ הַתּוֹרָה וְזוֹ הַמְּצִיאוּת, אַתֶּם לֹא שַׁיָּכִים לְ'קָרְבַּן פֶּסַח'. אַךְ הֵם לֹא מְוַתְּרִים, הֵם פּוֹנִים לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְאוֹמְרִים: 'אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת־קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' (במדבר ט, ז).

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, כֵּיצַד הֵם חָשְׁבוּ לְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ מַקְבִּיל לְ'קָרְבַּן פֶּסַח'? הֲרֵי הַנְּתוּנִים הַקְּשׁוּרִים לְקָרְבָּן פֶּסַח לֹא שַׁיָּכִים כָּאן, קָרְבַּן פֶּסַח בָּא דַּוְקָא בַּזְּמַן שֶׁהִקְרִיבוּ אֶת הַפֶּסַח בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַכְשָׁו הַתַּאֲרִיךְ כְּבָר חָלַף וְעָבַר, עָבַר זְמַנּוֹ - בָּטֵל קָרְבָּנוֹ.

וְהִנֵּה זֶה פֶּלֶא! הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַסְכִּים לְטַעֲנָתָם, הֵם גַּם יְכוֹלִים לְהַקְרִיב 'קָרְבַּן פֶּסַח'. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרַשִׁ"י מוֹסִיף וּמְפָרֵשׁ: 'וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשָׁה זוֹ לְהֵאָמֵר עַל יְדֵי מֹשֶׁה כִּשְׁאָר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ אֵלּוּ שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵיהֶן, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי'.

כְּלוֹמַר, הָעַקְשָׁנוּת שֶׁלָּהֶם לָבוֹא וּלְבַקֵּשׁ דָּבָר שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ כְּלָל וְלֹא רֶלֶוַנְטִי לַחֲלוּטִין, הֵבִיאָה לִידֵי כָךְ שֶׁהֵם זָכוּ לְקַבֵּל אֶת מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי. וּבְעַקְשָׁנוּתָם הֵם אַף זָכוּ שֶׁהַפָּרָשָׁה תֵּאָמֵר דַּוְקָא עַל יָדָם.

וְהַהֶסְבֵּר לְכָךְ, כִּי נָכוֹן שֶׁהַנְּתוּנִים הֵם לֹא לְטוֹבָתִי, הַמְּצִיאוּת לֹא מְאִירָה לִי פָּנִים, אַךְ סוֹף סוֹף אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶאֱמַר 'כִּי־כֹל תּוּכָל, וְלֹא־יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה' (איוב מב, ב), גַּם כַּאֲשֶׁר לְפִי כָּל הַנְּתוּנִים, זֶה נִרְאֶה לֹא שַׁיָּךְ וְלֹא אֶפְשָׁרִי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא כֹּל יָכוֹל! וְאִם אֲנִי אֶתְעַקֵּשׁ הוּא יְסַיֵּעַ בַּעֲדִי לִזְכּוֹת.  

בִּלְעָם הָרָשָׁע

הִנֵּה גַּם דֻּגְמָה הֲפוּכָה, כֹּחָהּ שֶׁל הָעַקְשָׁנוּת בְּצוּרָה שְׁלִילִית:

בִּלְעָם הָרָשָׁע רוֹצֶה לָלֶכֶת לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, אַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: 'לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, לֹא תָאֹר אֶת־הָעָם' (במדבר כב, יב), מְבַקֵּשׁ בִּלְעָם: 'אִם כֵּן אֲבָרְכֵם', אוֹמֵר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: 'לֹא מִדּוּבְשְׁךָ וְלֹא מֵעוּקְצְךָ' (רש"י).

לְבַסּוֹף אוֹמֵר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: 'קוּם לֵךְ אִתָּם' (במדבר כב, כ), וְאוֹמְרִים חֲזַ"ל: 'בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, דִּכְתִיב: 'לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם', וּכְתִיב: 'קוּם לֵךְ אִתָּם'' (מכות י:).

וּמַסְבִּיר שָׁם הַמַּהַרְשָׁ"א בְּחִדּוּשֵׁי אַגָּדוֹת, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא: 'מוֹלִיךְ אוֹתוֹ', אֶלָּא 'מוֹלִיכִין אוֹתוֹ' בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי מִכָּל דִּבּוּר אוֹ מַחֲשָׁבָה אוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל אָדָם נִבְרָא מַלְאָךְ לַטּוֹב וְלָרַע, וְהַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרָאִים מִמַּחֲשָׁבוֹת וּרְצוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם הֵם הַמּוֹלִיכִים וּמוֹבִילִים אוֹתוֹ, וּבַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא בָּחַר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כָּךְ הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מֵהַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ, מוֹלִיכִים אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ.

בַּהֶמְשֵׁךְ מִתְעַקֵּשׁ בִּלְעָם לְקַלֵּל, הוּא מְנַסֶּה בְּכָל מִינֵי דְרָכִים לְקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל, הוּא מְנַסֶּה לְכַוֵּן אֶת אוֹתוֹ רֶגַע יוֹמִי, שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ כּוֹעֵס בְּכָל יוֹם, וְרַק בִּלְעָם יָדַע מָתַי זֶה, אַךְ אוֹמְרִים חֲזַ"ל (ברכות ז.) כִּי בְּכָל אוֹתָם יָמִים לֹא כָּעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

הוּא מַרְבֶּה בְּקָרְבָּנוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִקְרִיבוּ הָאָבוֹת (רש"י במדבר כג, ד), הוּא מַבִּיט לְעֵבֶר הַמִּדְבָּר וּמְנַסֶּה לְעוֹרֵר קִטְרוּג, עַל יְדֵי הַזְכָּרַת חֵטְא הָעֵגֶל (תרגום אונקלוס במדבר כד, א), אַךְ כָּל זֶה לְלֹא הוֹעִיל, כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁהוּא מְתַכְנֵן לוֹמַר, נֶהְפָּכוֹת בְּפִיו לִבְרָכוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲזַ"ל (סנהדרין קה:) שֶׁמֵּהַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם אֲנַחְנוּ מְבִינִים מֶה הָיָה בְּלִבּוֹ לְקַלֵּל. 

בִּלְעָם רוֹצֶה לוֹמַר 'כַּאֲרָזִים' - שֶׁאֵינָם גְּדֵלִים עַל מַיִם וַעֲלוּלִים לְהִתְיַבֵּשׁ, וְהַמַּלְאָךְ מַמְשִׁיךְ אֶת דְּבָרָיו 'עֲלֵי־מָיִם', הוּא רוֹצֶה לוֹמַר 'כִּנְחָלִים' - שֶׁלִּפְעָמִים מִתְיַבְּשִׁים, וְהַמַּלְאָךְ מַמְשִׁיךְ אֶת דְּבָרָיו 'נִטָּיוּ' - כְּלוֹמַר נְחָלִים קְבוּעִים (תענית כ. וברש"י שם), הוּא מְנַסֶּה לוֹמַר 'כַּלֵּם', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹפֵךְ לוֹ אֶת הַמִּלָּה לְ'מֶלֶךְ' (תוספות מסכת ע"ז ד: ד"ה רגע).

אַךְ בִּלְעָם עֲדַיִן לֹא אוֹמֵר נוֹאָשׁ וְלֹא מְוַתֵּר, וְהוּא מַמְשִׁיךְ לְהִתְעַקֵּשׁ לְהַזִּיק לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהוּא נוֹתֵן לְבָלָק אֶת הָעֵצָה שֶׁבַּסּוֹף הִזִּיקָה לְעַם יִשְׂרָאֵל: 'אֱלֹקֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא' - תַּכְשִׁיל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת עִם בְּנוֹת מוֹאָב! 

זוֹ עַקְשָׁנוּת שֶׁל 'הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ' (שבת קד.).

יַיִן לְעַקְשָׁן

דֻּגְמָה נוֹסֶפֶת לְרֹב כֹּחָהּ שֶׁל הָעַקְשָׁנוּת אֲפִלּוּ בַּמּוּבָן הַשְּׁלִילִי:

מְסֻפָּר בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה יב, א), עַל אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה יַיִן, וּמֵרֹב לְהִיטוּתוֹ לְמַשְׁקֶה הַיַּיִן, הָיָה מוֹכֵר אֶת כְּלֵי בֵיתוֹ כְּדֵי לִקְנוֹת יַיִן וְלִשְׁתּוֹת.

בָּנָיו שֶׁרָאוּ זֹאת דָּאֲגוּ מְאֹד וְאָמְרוּ: אָבִינוּ מְכַלֶּה אֶת כָּל מָמוֹנוֹ עַל יַיִן וְהוּא לֹא יַשְׁאִיר לָנוּ כְּלוּם לִירוּשָׁה. הֶחְלִיטוּ בֵּינֵיהֶם הַבָּנִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, הֵם הִשְׁקוּ אֶת אֲבִיהֶם יַיִן עַד שֶׁהִשְׁתַּכֵּר, וְאָז נָשְׂאוּ אוֹתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ מִחוּץ לָעִיר, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בְּתוֹךְ מְעָרַת קְבוּרָה בְּאַחַד הַכּוּכִים הַמְיֻעָדִים לִקְבוּרָה. בְּהַנָּחָה, אוֹ שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ לָצֵאת וְיָמוּת שָׁם, אוֹ שֶׁכַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הֵיכָן הוּא נִמְצָא, וְיָבִין אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ בָּנָיו, יִתְעוֹרֵר מִכָּךְ לְהַפְסִיק אֶת מִנְהָגוֹ הָרַע וְיֶחְדַּל מִשְּׁתִיַּת יַיִן.

בְּאוֹתוֹ זְמַן עָבְרָה שַׁיָּרָה שֶׁל סוֹחֲרֵי יַיִן עַל יָד בֵּית הַקְּבָרוֹת, וְהִנֵּה מִתּוֹךְ הָעִיר הֵם שׁוֹמְעִים קוֹלוֹת רַעַשׁ וּמְהוּמָה בְּעִקְבוֹת פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ הַמִּסְתּוֹבְבִים בָּעִיר, וּמַחְרִימִים רְכוּשׁ מִכָּל הַבָּא לַיָּד, עֲבוּר אוֹצַר הַמֶּלֶךְ. מֵרֹב בֶּהָלָה הִסְתִּירוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת כָּל הַסְּחוֹרָה בְּתוֹךְ אַחַת מִמַּעַרְוֹת הַקְּבוּרָה, וְנִכְנְסוּ בְּגַפָּם לָעִיר לִרְאוֹת מַה קּוֹרֶה.

כַּעֲבוֹר זְמַן הִתְעוֹרֵר הָאָב מִשְּׁנָתוֹ, וּלְשִׂמְחָתוֹ הוּא מוֹצֵא עַל יָדוֹ לֹא פָּחוֹת מִנֹּאד עָנָק שֶׁל יַיִן. כַּמּוּבָן שֶׁמִּיָּד הוּא נִגַּשׁ לַמְּלָאכָה הַמֻּכֶּרֶת לוֹ, הִצְמִיד אֶת פִּיו לְפֶתַח הַבַּקְבּוּק וְהֵחֵל לִלְגֹּם אֶת הַמַּשְׁקֶה הֶחָבִיב עָלָיו... 

לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים, שָׁבוּ הַבָּנִים לִרְאוֹת מֶה עָלָה בְּגוֹרַל אֲבִיהֶם. וּלְתַדְהֵמָתָם הֵם מוֹצְאִים אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר נֹאד יַיִן בְּפִיו, וְהוּא שׁוֹתֶה לִרְוָיָה. רָאוּ הַבָּנִים כִּי הַבּוֹרֵא חָס עַל אֲבִיהֶם, וּמֵהַשָּׁמַיִם שָׁלְחוּ לוֹ יַיִן כְּכָל צָרְכּוֹ, וְכִי אֵין כָּל דֶּרֶךְ לִמְנֹעַ אֶת עַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם לְהַשִּׂיג יַיִן. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם, עָשׂוּ בֵּינֵיהֶם הַבָּנִים תּוֹרָנוּת, מִי יְסַפֵּק כָּל יוֹם יַיִן לַאֲבִיהֶם. 

בַּת הַמֶּלֶךְ בָּאַרְמוֹן

בְּסֵפֶר 'סֵדֶר הַיּוֹם' מֵבִיא מָשָׁל נִפְלָא עַל כֹּחַ הָעַקְשָׁנוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם: 

מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁנִּמְצֵאת עִם הַמְשָׁרְתוֹת שֶׁלָּהּ בְּתוֹךְ אַרְמוֹן עָנָק סָגוּר וּמְסֻגָּר. אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס, וַאֲפִלּוּ לֹא נִרְאֶה לַעַיִן שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה שֶׁהוּא פֶּתַח לַמָּקוֹם. 

רַק מִי שֶׁיִּטְרַח הַרְבֵּה יִמְצָא הֵיכָן נִמְצָא הַפֶּתַח. וְגַם אָז הוּא יִצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ בְּהַשָּׂגַת הַמַּפְתְּחוֹת, וְגַם אַחַר כָּךְ יִהְיֶה עָלָיו לְהַשִּׂיג עוֹד וְעוֹד מַפְתְּחוֹת לְכָל הַפְּתָחִים שֶׁל הַחֲדָרִים הַפְּנִימִיִּים הַנְּעוּלִים הֵיטֵב.

הַמֶּלֶךְ הֶחְלִיט שֶׁהוּא לֹא יִתֵּן אֶת בִּתּוֹ לֹא בִּשְׁבִיל שׁוּם סִבָּה בָּעוֹלָם, לֹא בִּשְׁבִיל עֹשֶׁר וְלֹא בִּשְׁבִיל חָכְמָה אוֹ יִחוּס, אֶלָּא אַךְ וְרַק לְמִי שֶׁיַּצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אֶת בִּתּוֹ שֶׁתְּגַלֶּה לוֹ הֵיכָן נִמְצָא הַפֶּתַח וְהוּא יִהְיֶה חָכָם וּפִקֵּחַ לִמְצֹא הֵיכָן מֻנָּחִים הַמַּפְתְּחוֹת, לוֹ תִּהְיֶה בִּתּוֹ לְאִשָּׁה. 

מִכָּל קַצְוֹת הָאָרֶץ הִגִּיעוּ רַבִּים וְטוֹבִים, שֶׁנִּסּוּ אֶת מַזָּלָם. מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב יָשְׁבוּ שָׁם וְשָׁרוּ וְנִגְּנוּ לְבַת הַמֶּלֶךְ, אוּלַי תִּתְרַצֶּה וְתִתְגַּלֶּה אֲלֵיהֶם. אַךְ כָּל זֹאת לַשָּׁוְא. בַּת הַמֶּלֶךְ לֹא מִתְגַּלָּה כָּל כָּךְ מַהֵר. עוֹבֶרֶת תְּקוּפָה קַלָּה, וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ הִתְיַאֲשׁוּ וְחָזְרוּ לְבֵיתָם בְּמַפַּח נֶפֶשׁ עַל שֶׁיָּגְעוּ לָרִיק.

בֵּנְתַּיִם בָּאוּ עוֹד אֲנָשִׁים מִחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁשָּׁמְעוּ עַל בַּת הַמֶּלֶךְ הַמְיֻחֶדֶת, וְחָפְצוּ לִזְכּוֹת בָּהּ. הֵם הֵבִיאוּ עִמָּם כָּל מִינֵי כְּלֵי נְגִינָה מְיֻחָדִים, וְהֵכִינוּ עֲבוּרָהּ מַנְגִּינוֹת נִפְלָאוֹת, וְנִסּוּ לְרַגֵּשׁ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ בְּמַנְגִּינוֹתֵיהֶם וּבְשִׁירֵיהֶם הַיָּפִים. בַּסּוֹף גַּם הֵם הֶעֱלוּ חֶרֶס בְּיָדָם וְהֵם שָׁבוּ רֵיקָם לְמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם. יוֹם יוֹם בָּאִים עוֹד וְעוֹד אֲנָשִׁים מִכָּל הָעוֹלָם, אַךְ כָּל זֹאת לַהֶבֶל וְלָרִיק, בַּת הַמֶּלֶךְ לֹא מִתְגַּלָּה לְאַף אֶחָד. 

בְּאַחַד הַיָּמִים הִגִּיעַ פִּקֵּחַ אֶחָד לְשָׁם וְאָמַר, לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֵין לַמִּבְנֶה הַזֶּה פֶּתַח לִכְנִיסָה וִיצִיאָה. אֶתְעַכֵּב כָּאן יָמִים וְשָׁבוּעוֹת, עַד אֲשֶׁר אֶמְצָא אֵיזֶה פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן.

נִשְׁאָר הָאִישׁ שָׁם בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים וְסָרַק הֵיטֵב אֶת כָּל הַמִּבְנֶה. בֵּנְתַּיִם הוּא גִּלָּה קֶטַע בַּקִּיר שֶׁיִּתָּכֵן וְיֵשׁ שָׁם חַלּוֹן. הִתְחִיל הָאִישׁ לַחְפֹּר שָׁם עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ לְחוֹר קָטָן. הִתְחִיל הָאִישׁ לִצְעֹק דֶּרֶךְ הַחוֹר, אֶל בַּת הַמֶּלֶךְ בְּבַקָּשָׁה שֶׁתָּבוֹא וְתִתְגַּלֶּה אֵלָיו.

לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁצָּעַק הָאִישׁ דֶּרֶךְ הַחוֹר, רִחֲמָה עָלָיו בַּת הַמֶּלֶךְ, וּבָאָה וְעָנְתָה לוֹ, שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר מִכָּל הַטִּרְחָה שֶׁיָּגַע וְטָרַח עַד עַתָּה, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם, הוּא יִמְצָא אֶת הַפֶּתַח וְיַצְלִיחַ לְהִכָּנֵס לָאַרְמוֹן.

הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ לִסְרֹק אֶת הַמִּבְנֶה עַד אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדוֹ לְאַתֵּר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכַּנִּרְאֶה שָׁם נִמְצָא הַפֶּתַח. הִתְחִיל הָאִישׁ לַחְפֹּר בַּקִּיר עַד אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת הַפֶּתַח, וְנִכְנַס דַּרְכּוֹ לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן. לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס הִמְשִׁיךְ לִקְרֹא לְבַת הַמֶּלֶךְ שֶׁתַּעֲזֹר לוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַחֲדָרִים הַפְּנִימִים, רִחֲמָה עָלָיו בַּת הַמֶּלֶךְ וּבָאָה לְגַלּוֹת לוֹ אֶת מְקוֹם הַמַּפְתְּחוֹת.

מָצָא הָאִישׁ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וּבְעֶזְרָתָם הִצְלִיחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַדְּלָתוֹת, וּלְאַט לְאַט הִצְלִיחַ הָאִישׁ בְּפִקְּחוּתוֹ לִמְצֹא אֶת כָּל הַמַּפְתְּחוֹת וּלְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הָאֶתְגָּרִים עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל חַדְרָהּ שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ.

בַּת הַמֶּלֶךְ בִּרְאוֹתָהּ כִּי הָאִישׁ הִצְלִיחַ בַּמְּשִׂימָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, מִהֲרָה לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ שֶׁיִּקְרָא לְאָבִיהָ - הַמֶּלֶךְ. 

הַמֶּלֶךְ מִהֵר לָבֹא לִקְרַאת הָאִישׁ הֶחָכָם וְהָעַקְשָׁן, הִשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתּוֹ, מִנָּה אוֹתוֹ לְאַחְרַאי עַל הָאַרְמוֹן וְאַף הִכְתִּיר אוֹתוֹ לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ.

וּמַסְבִּיר בַּעַל 'סֵדֶר הַיּוֹם' כִּי הַנִּמְשָׁל הוּא הָעַקְשָׁנוּת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה:

'כָּךְ הוּא דִּמְיוֹן הַתּוֹרָה עִם הָאִישׁ הֶחָפֵץ לַעֲסֹק בָּהּ. כִּי אֵין עִקְּרֵי הַדָּת וְסוֹדוֹתֶיהָ מִתְגַּלִּים בְּדָבָר נָקֵל לְכָל לוֹמֵד, כִּי אִם אַחַר עָמָל וָטֹרַח הַרְבֵּה מְאֹד, לַעֲסֹק בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה'.

'כִּי כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר הַתּוֹרָה וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתָהּ, כָּךְ תִּרְדֹּף הִיא אַחֲרָיו לְהִגָּלוֹת אֵלָיו וְלִמְסֹר בְּיָדוֹ גִּנְזֵי סְתָרֶיהָ וְרָזֵי עֳמָקֶיהָ'.

וּבְעֶצֶם זֶה לֹא רַק בְּעִנְיַן לִמּוּד הַתּוֹרָה, אֶלָּא כָּךְ זֶה בְּכָל עִנְיְנֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הָעַקְשָׁנִים הֵם אֵלּוּ שֶׁבַּסּוֹף מַצְלִיחִים. אֵלּוּ שֶׁלֹּא מְוַתְּרִים וְרַק מַמְשִׁיכִים הָלְאָה, הֵם אֵלּוּ שֶׁבַּסּוֹף זוֹכִים לַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים.

עַקְשָׁנוּת - אֵין שֵׂכֶל

הַמְאַפְיֵן שֶׁל מִדַּת הָעַקְשָׁנוּת, זֶה שֶׁהָאָדָם מִתְעַקֵּשׁ וְרוֹצֶה אֶת הַדָּבָר, בֶּאֱמוּנָה עִוֶּרֶת וּלְלֹא שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל. 

כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁרוֹצֶה מַמְתָּק, וּמְנַסִּים לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁזֶּה לֹא קַיָּם, אַךְ הוּא מַמְשִׁיךְ לְנַדְנֵד שֶׁהוּא רוֹצֶה אֶת הַמַּמְתָּק. אוֹמְרִים לוֹ שֶׁאֵין לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּמְתָּק הַזֶּה בְּכָל הָעִיר, אֲבָל הוּא בּוֹכֶה: 'אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַמַּמְתָּק'. כְּכָל שֶׁנְּנַסֶּה לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁאֵין שׁוּם סִכּוּי וְאֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הַמַּמְתָּק, כָּךְ הוּא יִרְצֶה יוֹתֵר. 

דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה בְּלִי שׁוּם הֲבָנָה וּבְלִי שׁוּם הֶסְבֵּר - זוֹ עַקְשָׁנוּת.

יֵשׁ הַרְבֵּה מַצָּבִים בַּחַיִּים, שֶׁבָּהֶם הָאָדָם לֹא רוֹאֶה כְּלוּם וְלֹא מַרְגִּישׁ שׁוּם הַרְגָּשָׁה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְקִרְבַת אֱלֹקִים. וְלִכְאוֹרָה זֶה נִרְאֶה שֶׁהָעֵסֶק כְּבָר אָבוּד. 

בְּמַצָּבִים כָּאֵלּוּ, עַל הָאָדָם לִהְיוֹת עַקְשָׁן וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה בִּנְחִישׁוּת, לְלֹא שֵׂכֶל כְּלָל וּבְלִי שׁוּם טַעַם. וַאֲפִלּוּ שֶׁכָּל הַנְּתוּנִים מַרְאִים שֶׁאֵין שׁוּם סִכּוּי לְהַצְלִיחַ וְהוּא לֹא הוֹלֵךְ לִזְכּוֹת, לַמְרוֹת זֹאת הוּא לֹא מַרְפֶּה וְהוּא מַמְשִׁיךְ הָלְאָה, כְּמוֹ אֶחָד שֶׁחָסֵר הֲבָנָה בְּסִיסִית וְלֹא יוֹדֵעַ לִקְרֹא 'מַפָּה'.

וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן לְכָךְ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יֵצֵא מִזֶּה כְּלוּם וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר אוֹתוֹ דָּבָר בְּדִיּוּק, לַמְרוֹת זֹאת, אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלִּי, שׁוּב וָשׁוּב בְּעַקְשָׁנוּת.

עַקְשָׁנוּת - שׁוּב וָשׁוּב

לִפְעָמִים הָאָדָם מַתְחִיל לְהִתְחַזֵּק בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, לְדֻגְמָא 'בִּרְכַּת הַמָּזוֹן' בְּכַוָּנָה, זֶה תּוֹפֵס שָׁבוּעַ שְׁבוּעַיִם וְאַחַר כָּךְ הוּא נוֹפֵל. הוּא מִתְחַזֵּק וּמְנַסֶּה עוֹד פַּעַם וְהוּא מַצְלִיחַ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וְשׁוּב נוֹפֵל.

אָז הוּא אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: בָּזֶה אֲנִי לֹא מֻצְלָח, נֵלֵךְ עַל 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה', יוֹמַיִם הוּא שׁוֹאֵג בְּכָל הַכֹּחַ וְאַחַר כָּךְ נוֹפֵל. 

הָאֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ לֹא מְבִינִים מַה קּוֹרֶה אִתּוֹ, הֵם מְנִידִים בְּרֹאשָׁם וּמְרַחֲמִים עָלָיו, אֶחָד אוֹמֵר לַשֵּׁנִי: לֵךְ תֵּדַע מָה עוֹבֵר עָלָיו.

לְאַחַר הַכִּשָּׁלוֹן הַמְהַדְהֵד שֶׁל הָ'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה', הוּא מַחְלִיט: טוֹב, נֵלֵךְ עַל 'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה' מִלָּה בְּמִלָּה וּבְכַוָּנָה. זֶה מַחֲזִיק שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּדִיּוּק.

מִשָּׁם הוּא עוֹבֵר לִ'שְׁמִירַת עֵינַיִם', הוּא מַתְחִיל לָלֶכֶת בָּרְחוֹב וּמִסְתַּכֵּל רַק עַל הַקַּרְקַע וְנִזְהָר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל לְשׁוּם כִּוּוּן, הוּא לֹא רוֹאֶה אַף אֶחָד. הוּא מַסְפִּיק לָלֶכֶת רַק כַּמָּה רְחוֹבוֹת וְשׁוּב נְפִילָה.

הָעֵצָה לְכָךְ, הִיא לִהְיוֹת עַקְשָׁן! לְהַתְחִיל עוֹד פַּעַם! וְגַם אִם יִקְחוּ לִי אֶת הַכֹּל, אָז נַתְחִיל עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, שׁוּב וָשׁוּב בְּעַקְשָׁנוּת שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת...

עַקְשָׁנוּת - אֲפִלּוּ אַלְפֵי פְּעָמִים

בַּזֶּמֶר שֶׁל 'אֵשֶׁת חַיִל' (משלי לא, כא) נֶאֱמַר: 'לֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, כִּי כָל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים', וְדוֹרְשִׁים חֲזַ"ל כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ 'שְׁנַיִם' - 'הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק' (דברים טו, יד), 'נָתוֹן תִּתֵּן' (שם שם, י), 'פָתֹחַ תִּפְתַּח' (שם שם, ח), 'עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר' (שם יד, כב) (מדרש תנחומא ראה יג).

וּמַסְבִּיר הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ שֶׁכְּפִילוּת הַלָּשׁוֹן מְרַמֶּזֶת עַל הָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל הָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ, לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּעַקְשָׁנוּת, אֲפִלּוּ אַלְפֵי פְּעָמִים. 

וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל עַקְשָׁנוּת, הוּא הִתְחַזְּקוּת נִפְלָא לִבְלִי לִפּוֹל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִכַּמָּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, שֶׁעִקַּר הִתְחַזְּקוּתָם הָיָה עַל יְדֵי זֶה. וְזֶה 'כִּי כָל־בֵּיתָה לָבֻשׁ שָׁנִים', דְּהַיְנוּ 'שְׁנַיִם', בְּחִינַת כֶּפֶל 'פָתֹחַ תִּפְתַּח' וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁכָּל קִיּוּם הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בָּזֶה, שֶׁיִּתְחַזֵּק לִשְׁנוֹת וְלִכְפֹּל, כָּל עוֹבָדָא טוֹבָה אוֹ לִמּוּד הַתּוֹרָה וְכוּ' שֶׁהִתְחִיל לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ, שֶׁיִּתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם, לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים, אֲפִלּוּ אִם עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר. כִּי זֶה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה', לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, דֶּרֶךְ עַקְשָׁנוּת אֲפִלּוּ אֲלָפִים פְּעָמִים'. (ליקוטי הלכות - יורה דעה הלכות בשר בחלב, הלכה ה')

עַקְשָׁנוּת - תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה

תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, הִיא לִזְכּוֹת לִ'תְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה'. כְּלוֹמַר לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה מֵחֲמַת אַהֲבַת ה' וְלֹא בִּגְלַל צָרוֹת וְיִסּוּרִים.

וְכַיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי חֲזַ"ל (יומא פו:) כִּי הָעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה 'זְדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּשְׁגָגוֹת', וְאִלּוּ הָעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה 'זְדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת'.

וּמוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ' (מאמר - תשובה עילאה) כִּי 'מְסִירוּת נֶפֶשׁ' זוֹ בְּחִינָה שֶׁל 'תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה'. לְפִיכָךְ יוֹצֵא, שֶׁעַל יְדֵי הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ הָאָדָם זוֹכֶה שֶׁזְּדוֹנוֹת יֵהָפְכוּ לִזְכֻיּוֹת.

אִם כֵּן מִתְבָּרֵר כִּי עַקְשָׁנוּת זוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ! כֵּיוָן שֶׁעַקְשָׁנוּת זֶה לָלֶכֶת נֶגֶד הַשֵּׂכֶל, וְזֶה מְסִירוּת נֶפֶשׁ. כִּי הָאָדָם הוֹלֵךְ נֶגֶד עַצְמוֹ, לָכֵן זוֹ בְּחִינָה שֶׁבָּהּ הָאָדָם מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ.

הֲכֵיצַד?

אָדָם שֶׁמֵּבִין מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, נֹחַ לוֹ עִם מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה. וַאֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר נִכְפִּים עָלָיו מַצָּבִים נֶגֶד רְצוֹנוֹ, וְהוּא מִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹתָיו, עֲדַיִן זֶה לֹא מְסִירוּת נֶפֶשׁ.

אֲבָל כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יִזּוֹם בְּעַצְמוֹ, לָלֶכֶת נֶגֶד הַשֵּׂכֶל, לָזֶה צָרִיךְ מַמָּשׁ כֹּחוֹת נֶפֶשׁ מְיֻחָדִים עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ!

כִּי אָדָם רַצְיוֹנָאלִי כַּאֲשֶׁר רֹב הַסִּכּוּיִים הֵם לְתוֹצָאוֹת חַלָּשׁוֹת וּמְאַכְזְבוֹת, וְהַהִסְתַּבְּרוּת שֶׁהוּא יַצְלִיחַ הִיא נְמוּכָה, הוּא יַעֲצֹר וְיֹאמַר: עַד כָּאן! בִּשְׁבִיל מַה לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה?! בֹּא נַעֲזֹב וְנִחְיֶה בְּשֶׁקֶט וְנִהְיֶה אָדָם פָּשׁוּט...!

לְעֻמַּת זֹאת, עַקְשָׁנוּת פֵּרוּשָׁהּ: לַמְרוֹת הַכֹּל, לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה!

וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ נֶגֶד הָרָצוֹן הַטִּבְעִי שֶׁלּוֹ, זוֹ 'מְסִירוּת נֶפֶשׁ'! הוּא מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה וּמֻרְגָּל. 

וְאִם כֵּן יוֹצֵא כִּי עַקְשָׁנוּת זוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁזּוֹ בְּחִינַת 'תְּשׁוּבָה עִלָּאָה' - 'תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה', שֶׁהִיא הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה וְהָעֶלְיוֹנָה, שֶׁעַל יָדָהּ נֶהְפָּכִים כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת.

אָדָם הָרִאשׁוֹן

הַדֻּגְמָא הָרִאשׁוֹנָה לְעַקְשָׁנוּת נִמְצֵאת אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁמֵּעֵת שֶׁחָטָא בְּעֵץ הַדַּעַת בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה רָצָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְדַוְקָא בְּאוֹתָם הַשָּׁנִים הָיָה לוֹ יֵצֶר הָרַע גָּדוֹל שֶׁנִּסָּה רַק לְהַפִּילוֹ, וְאַף רוּחוֹת רָעוֹת בָּאוּ וְהִתְגָּרוּ בּוֹ, וְהָיְתָה לוֹ חֲלִישׁוּת דַּעַת גְּדוֹלָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת הַלָּלוּ, אֲבָל הוּא הִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ בְּעַקְשָׁנוּת, וְלֹא הֵנִיחַ אֶת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁבָּחַר בָּהּ, עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, וְנוֹלַד מִמֶּנּוּ שֵׁת, שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת כָּל הָעוֹלָם, וְכַמְבֹאָר כָּל זֹאת בְּ'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' (אורח חיים הלכות פסח הלכה ט' כא).

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

מְסֻפָּר (שיח שרפי קודש) עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁבְּעֵת נִסְיוֹנוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִגִּיעַ בְּעֶרֶב פֶּסַח לָעִיר אִיסְטַנְבּוּל בְּטוּרְקִיָּה. בִּתּוֹ אָדֵל נִסְּתָה לְבָרֵר אֶצְלוֹ, הֱיוֹת וְלֹא הָיָה לָהֶם פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ, כֵּיצַד יַעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח, אַךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לֹא עָנָה לָהּ, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָמַר לָהּ: 'הַשֵּׁם יַעֲזֹר'.

פָּנָה הַבַּעֲשַׁ"ט לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְכּוֹנֵן לְקַבֵּל אֶת הַחַג, וּבִתּוֹ אָדֵל בְּרֹב בִּטְחוֹנָהּ בְּדִבְרֵי אָבִיהָ, הָלְכָה לְחוֹף הַיָּם כְּדֵי לִרְחֹץ אֶת הַבְּגָדִים, הַזְּקוּקִים לְכִבּוּס לִכְבוֹד הַחַג.

בֵּנְתַּיִם הִגִּיעַ לָעִיר אִיסְטַנְבּוּל יְהוּדִי גְּבִיר עִם אִשְׁתּוֹ, שֶׁעַל פִּי הַטֶּבַע לֹא הָיְתָה שׁוּם אֶפְשָׁרוּת שֶׁיִּוָּלְדוּ לָהֶם יְלָדִים. לְאָזְנָם הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה כִּי בְּכֹחוֹ שֶׁל  הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְחוֹלֵל פְּלָאוֹת, וְעַל כֵּן פָּנוּ לִנְסֹעַ אֵלָיו לְמֶזְ'בּוּז'. אַךְ בְּהַגִּיעָם לְשָׁם, שָׁמְעוּ לְאַכְזָבָתָם כִּי הוּא יָצָא מִשָּׁם בְּדַרְכּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בֵּרְרוּ הַזּוּג אֶת מַסְלוּל נְסִיעָתוֹ וְנִסּוּ לְהַשִּׂיגוֹ בְּדַרְכּוֹ. אַךְ לְכָל מָקוֹם אֵלָיו הִגִּיעוּ, אָמְרוּ לָהֶם כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב כְּבָר יָצָא וְנָסַע מִשָּׁם, וְכָךְ הִגִּיעוּ לְאִיסְטַנְבּוּל, בְּתִקְוָה לִמְצֹא אֶת מְבֻקָּשָׁם. 

הַיְּהוּדִי הַגְּבִיר שָׂכָר לוֹ חֶדֶר נָאֶה וּמְרֻוָּח בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַּמָּלוֹן וְדָאַג לְכָל צָרְכֵי הַחַג בְּיַד רְחָבָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲרֹךְ אֶת הַסֵּדֶר כָּרָאוּי, וְהָלַךְ לָתוּר אַחַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. לְשֵׁם כָּךְ יָצָא לְחוֹף הַיָּם, לַנָּמָל אֵלָיו מַגִּיעִים נוֹסְעֵי הָאֳנִיּוֹת, עַל מְנָת לְבָרֵר שֶׁמָּא רָאוּ הֵם אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אוֹ שֶׁמָּא יוֹדְעִים הֵם הֵיכָן הוּא מִתְאַכְסֵן.

בֵּין כָּל הָאֲנָשִׁים שָׁאַל הַגְּבִיר גַּם אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁעָסְקָה בְּכִבּוּס בְּגָדִים, הַאִם הִיא מַכִּירָה אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְאִם הִיא יוֹדַעַת הֵיכָן הוּא מִתְאַכְסֵן. עָנְתָה לוֹ אָדֵל: 'כֵּן, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הוּא אָבִי, וְהוּא מִתְאַכְסֵן בְּבֵית מָלוֹן פְּלוֹנִי בַּקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה'. שָׂמַח הַגְּבִיר לִשְׁמֹעַ זֹאת וְאָמַר לָהּ שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִתְאַכְסְנוּ אֶצְלוֹ בַּחַג, כִּי כְּבָר הֵכִין מִכָּל טוּב לַעֲרִיכַת הַסֵּדֶר גַּם עֲבוּרָם. כַּאֲשֶׁר חָזְרָה אָדֵל, וְסִפְּרָה לְאָבִיהָ בְּשִׂמְחָה רַבָּה עַל הַנֵּס שֶׁהִקְרָה לָהֶם ה', שֶׁהִזְמִין לָהֶם מָקוֹם נָאֶה לַעֲרִיכַת הַסֵּדֶר, לֹא רָאֲתָה שׁוּם שִׁנּוּי בִּפְנֵי אָבִיהָ.

לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית נִכְנַס הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לַחֲדַר הַגְּבִיר, וּלְלֹא שׁוּם דִּבּוּרִים וַהֲכָנוֹת נִגַּשׁ מִיָּד לַעֲרֹךְ אֶת הַסֵּדֶר. בְּאֶמְצַע הַסֵּדֶר, פָּנָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶל הַגְּבִיר וְרַעְיָתוֹ וְאָמַר לָהֶם: 'יוֹדֵעַ אֲנִי עֲבוּר מַה בָּאתֶם הֵנָּה, וּכְבָר נוֹשַׁעְתֶּם!'.

מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן, הִטָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶת רֹאשׁוֹ לְאָחוֹר, וְעָלָה בַּעֲלִיַּת נְשָׁמָה בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה, פָּנָיו הֶאֱדִימוּ וְהוּא נִרְאָה כְּמִתְאַמֵּץ מְאֹד, עַד כִּי בִּתּוֹ אָמְרָה שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁרָאֲתָה פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת אָבִיהָ בַּ'עֲלִיַּת נְשָׁמָה', כָּךְ, לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ מֵעוֹלָם... בְּתוֹךְ כָּךְ, שְׁמָעוּהוּ אוֹמֵר לְפֶתַע: 'אִם כֵּן, אֶעֱבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּלִי עוֹלָם הַבָּא!', וּמִיָּד אַחַר כָּךְ רָאוּ שִׂמְחָה וְאוֹר גָּדוֹל עַל פָּנָיו וְנִתְעוֹרֵר מִדְּבֵקוּתוֹ.

סִפֵּר לָהֶם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב כִּי בְּעֵת שֶׁבֵּרְכָם שֶׁיִּזְכּוּ בְּבָנִים, הִתְעוֹרֵר עָלָיו קִטְרוּג גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם. הֱיוֹת שֶׁבְּנֵי הַזּוּג הָאֵלֶּה, עֲקָרִים הָיוּ מִטִּבְעָם וְלֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם כְּלָל לָלֶדֶת, אוּלָם כָּעֵת, בִּגְלַל בִּרְכַּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁאֵין בִּרְכָתוֹ שָׁבָה רֵיקָם, צְרִיכִים לְשַׁנּוֹת עֲבוּרָם אֶת הַטֶּבַע לְגַמְרֵי. וּמִשּׁוּם קִטְרוּג זֶה גָּזְרוּ לְמַעְלָה, שֶׁיְּאַבֵּד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶת שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי. 

כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, נַעֲנָה וְאָמַר בְּשִׂמְחָה: 'אִם כֵּן אֶעֱבֹד אֶת ה' מֵעַתָּה לְלֹא שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא! וְכָךְ אוּכַל לְעָבְדוֹ לְלֹא שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וּכְלָל'. לְשֶׁמַע הַכְרָזָה זוֹ, אָמְרוּ בַּשָּׁמַיִם עַל אֲתָר: 'אִם כֵּן, מִיָּד תְּקַבֵּל בַּחֲזָרָה אֶת כָּל הָעוֹלָם הַבָּא'.

הַסִּפּוּר הַזֶּה הוּא דֻּגְמָא לְעַקְשָׁנוּת נֶגֶד הַשֵּׂכֶל, כֵּן! גַּם כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי עוֹלָם הַבָּא, לֹא אִכְפַּת לִי. אַדְּרַבָּה! אַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז!

וּכְשֶׁאָדָם מַחְלִיט כָּךְ נִפְתָּחִים לְפָנָיו מִיָּד כָּל הַשְּׁעָרִים בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא זוֹכֶה לְכָל הַמַּעֲלוֹת הָרוּחָנִיּוֹת.

תְּמִימוּת

תְּמִימוּת וְעַקְשָׁנוּת הֵם שְׁתֵּי מִדּוֹת הַתְּלוּיוֹת אַחַת בַּשְּׁנִיָּה.

בִּשְׁבִיל עַקְשָׁנוּת צָרִיךְ תְּמִימוּת מְיֻחֶדֶת, וּלְהֵפֶךְ בִּשְׁבִיל תְּמִימוּת צָרִיךְ אֶת מִדַּת הָעַקְשָׁנוּת.

אִם נִתְבּוֹנֵן בְּפָרָשַׁת רוּת, נִלְמַד מַה הִיא עַקְשָׁנוּת וּתְמִימוּת.

בַּתְּחִלָּה הָיְתָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה בַּת מְלָכִים, בִּתּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב. וְהִיא נִשְּׂאָה לְמַחְלוֹן, יְהוּדִי בֶּן לְמִשְׁפַּחַת עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים.

אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ עָלֶיהָ יָמִים קָשִׁים מְאֹד כַּאֲשֶׁר בַּעֲלָהּ מַחְלוֹן נִפְטַר, וְהַיָּבָם סֵרֵב לְהִנָּשֵׂא לָהּ, וּלְפִי שִׁטָּה אַחַת כִּלְיוֹן יִבֵּם אוֹתָהּ וּמִיָּד נִפְטַר. עֲנִיּוּת גְּדוֹלָה שָׂרְרָה בְּמִשְׁפַּחַת בַּעֲלָהּ וְהֵם נִשְׁאֲרוּ לְבַדָּם בְּעֵרוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל.

חֲמוֹתָהּ נָעֳמִי, פּוֹנָה לְכַלּוֹתֶיהָ, לְרוּת וּלְעָרְפָּה וְאוֹמֶרֶת לָהֶם: 'לֵכְנָה שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ', וְאַחֲרֵי כַּמָּה הַפְצָרוֹת, עָרְפָּה אָכֵן נוֹשֶׁקֶת לַחֲמוֹתָהּ וְשָׁבָה לְהוֹרֶיהָ.

וְאִלּוּ רוּת מִתְעַקֶּשֶׁת וְאוֹמֶרֶת: 'אֶל־אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין... כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ'.

רוּת בַּת הַמְּלָכִים הַמֻּרְגֶּלֶת בְּתַפְנוּקִים, בִּמְקוֹם לָשׁוּב לְמִשְׁפַּחַת הוֹרֶיהָ, צוֹעֶדֶת יַחַד עִם חֲמוֹתָהּ בְּעֵרוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל לְכִוּוּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵין לָהּ שׁוּם מֻשָּׂג לְאָן כָּל זֶה מוֹבִיל, הִיא לֹא שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלוֹת וְלֹא עוֹזֶבֶת אֶת הַמַּטָּרָה - לְהִדָּבֵק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, 'עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקַיִךְ אֱלֹקָי'!

רוּת לֹא מַנִּיחָה לַחֲמוֹתָהּ לְהִתְבַּזּוֹת, שֶׁהֲרֵי כָּאן הַכֹּל מַכִּירִים אוֹתָהּ, וְלֹא יָאֶה לָהּ שֶׁהִיא תֵּלֵךְ עִם הָעֲנִיִּים לֶאֱסֹף שִׁבּוֹלִים בַּשָּׂדֶה, בִּמְקוֹם זֹאת, הִיא - בַּת הַמְּלָכִים - מִסְתּוֹבֶבֶת בַּשָּׂדוֹת עִם הָעֲנִיִּים לִלְקֹט שִׁבּוֹלִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל.

הִיא זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְבֹעַז, אֲבָל הוּא נִפְטַר מִיָּד לְמָחֳרָת, אֲפִלּוּ שֶׁבַע בְּרָכוֹת אֶחָד הִיא לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲרֹךְ עִם חֲתָנָהּ הַטָּרִי.

הִיא לֹא מִתְלוֹנֶנֶת וְלֹא מְבַכָּה אֶת מַר גּוֹרָלָהּ וְהִיא אַף אֵינֶנָּה חוֹשֶׁבֶת לְרֶגַע: 'בִּשְׁבִיל מַה עָשִׂיתִי אֶת הַצַּעַד הַזֶּה לְהִצְטָרֵף לְעַם יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁכָּל חַיַּי מְלֵאִים סֵבֶל וּמַכְאוֹב וְאֵינֶנִּי רוֹאָה אֲפִלּוּ קְצָת אוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה'.

אָמְנָם לְהִצְטָרֵף לְעַם יִשְׂרָאֵל זוֹ הָאֱמֶת, אֲבָל בְּמִּקְרֶה שֶׁל רוּת זוֹ אֱמֶת קָשָׁה, וְלַמְרוֹת הַכֹּל מַמְשִׁיכָה רוּת בְּעַקְשָׁנוּת אֵינְסוֹפִית בֶּאֱמוּנָתָהּ הַצְּרוּפָה לְהִדָּבֵק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל.

וּבִזְכוּת הָעַקְשָׁנוּת וְהַתְּמִימוּת הָאֵינְסוֹפִית, דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה בְּלִי תְּנָאִים וּבְלִי קֻשְׁיוֹת, זָכְתָה רוּת לִהְיוֹת אִמָּא שֶׁל מַלְכוּת מָשִׁיחַ! נוֹלַד לָהּ בְּנָהּ עוֹבֵד, נֶכְדָּהּ יִשַׁי, וּמִמֶּנּוּ הַנִּין - דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!

עַקְשָׁנוּת - נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה

בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקוני זוהר כט.) מֵבִיא מָשָׁל, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ דִּין וּמִלְחָמָה עִם הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִי נִצֵּחַ. שָׁאֲלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ: מִי נִצֵּחַ? אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'תִּסְתַּכְּלוּן בְּאִלֵּין דִּרְשִׁימִין בְּמָאנֵי קְרָבָא בִּידַיְיהוּ, וְתִנְדְּעוּן מָאן נָצַח דִּינָא' - תִּסְתַּכְּלוּ לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָיו אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה וְתֵדְעוּ מִי נִצֵּחַ!

וְשׁוֹאֵל הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ (ליקו"ה – הל' שבת ז, נד), הֲרֵי בְּכָל מִלְחָמָה כַּאֲשֶׁר רוֹאִים מִי שֶׁכָּבַשׁ אֶת הַמְּדִינָה וּמִי שֶׁהָרַג אֶת אוֹיְבָיו יוֹדְעִים שֶׁהוּא זֶה שֶׁנִּצֵּחַ, וְאִם כֵּן מַה הַשְּׁאֵלָה מִי נִצֵּחַ?

וְעוֹד קָשֶׁה, מַה הַתֵּרוּץ שֶׁמִּי שֶׁאוֹחֵז אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה הוּא זֶה שֶׁנִּצֵּחַ, אַדְּרַבָּה מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ לְגַמְרֵי אֶת הַמִּלְחָמָה, כְּבָר לֹא צָרִיךְ לֶאֱחֹז עוֹד אֶת כְּלֵי מִלְחָמָה בְּיָדָיו, וּמִי שֶׁעֲדַיִן צָרִיךְ לֶאֱחֹז אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה בְּיָדָיו, זֶה סִימָן בָּרוּר שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים אֶת הַנִּצָּחוֹן?

וּמַסְבִּיר הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ, כִּי הַדְּבָרִים מִכִּוּוּנִים לְמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר שֶׁהִיא מִלְחָמָה אֲרֻכָּה. וּבַמִּלְחָמָה הַזֹּאת עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה הוּא, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם לֹא נוֹפֵל בְּכַבְלֵי הַיֵּאוּשׁ, אֶלָּא מַמְשִׁיךְ הָלְאָה לְהִלָּחֵם. 

וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם עֲדַיִן לוֹחֵם זֶהוּ הַנִּצָּחוֹן. וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא רוֹאִים שֶׁהוּא כָּבַשׁ אֶת הַמִּלְחָמָה וַעֲדַיִן עוֹבְרִים עָלָיו עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא עָסוּק בַּמִּלְחָמָה וּמַמְשִׁיךְ הָלְאָה לַמְרוֹת כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת, בָּזֶה הוּא כְּבָר נִצֵּחַ אֶת הַמִּלְחָמָה!

דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה לְלֹא פַּחַד

לִפְעָמִים יֵשׁ לָנוּ פַּחַד לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, כִּי אוּלַי חָלִילָה נִתְבַּדֶּה וְנִמְצָא טִפְּשִׁים. 

אֲבָל יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁכָּל יָמָיו פִּרְסֵם אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיוּ מַגִּיעִים אֵלָיו כָּל מִינֵי סוּגֵי אֲנָשִׁים וּלְכֻלָּם הוּא אָמַר כִּי אִם יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם יִזְכּוּ לְכָל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁהֵם צְרִיכִים. וְהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר לוֹעֲגִים וְאוֹמְרִים לוֹ: לְמִי אַתָּה מִתְפַּלֵּל בִּכְלָל? תִּרְאֶה אַתָּה מִתְפַּלֵּל קָרוֹב לְמֵאָה שָׁנָה וְאֵין לְךָ יְלָדִים וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ בְּלִי לְהִתְפַּלֵּל, יֵשׁ לָנוּ יְלָדִים... אָז עַל אֵיזֶה יְשׁוּעוֹת אַתָּה מְדַבֵּר בִּכְלָל, וְכֵיצַד אַתָּה מַבְטִיחַ לְכֻלָּם יְשׁוּעוֹת כְּשֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ בִּמְצוּקָה נוֹרָאִית.

אַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְעַקֵּשׁ עַל אֱמוּנָתוֹ מִבְּלִי לְהָבִין כְּלָל, וְהִמְשִׁיךְ עִם בִּטָּחוֹן עָצוּם לְפַרְסֵם אֶת אֱמוּנַת אֱלֹקֵי עוֹלָם, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בְּגִיל מֵאָה נוֹלַד מִמֶּנּוּ יִצְחָק, וּמִיִּצְחָק יַעֲקֹב, כַּאֲשֶׁר מֵהֶם יָצָא עַם יִשְׂרָאֵל עַם הַנֶּצַח, לְעֻמַּת נִמְרוֹד וַחֲבֵרָיו שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶם רַק פִּרְאֵי אָדָם וְחַיּוֹת דּוֹרְסוֹת .

בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ, נֶאֱמַר אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ כַּאֲשֶׁר חָזַר מִמִּצְרַיִם 'וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו' (בראשית יג, ג). וּמְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בַּחֲזָרָתוֹ פָּרַע הֲקָפוֹתָיו'. וּמַסְבִּיר הַ'חֲתַם סוֹפֵר' כִּי בִּירִידָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לְמִצְרַיִם הָיוּ מְלַגְלְגִים עָלָיו לֵיצָנֵי הַדּוֹר וְשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד אוֹתְךָ לְמִצְרַיִם, מַה יֵּשׁ לְךָ לְחַפֵּשׂ שָׁם? וְאַבְרָהָם כַּמּוּבָן עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְלֹא עָנָה לָהֶם מְאוּמָה. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁחָזַר מִשָּׁם בָּעֹשֶׁר גָּדוֹל שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וּבָקָר וְצֹאן לָרֹב, הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹתָיו לְמִתְנַגְּדָיו וְלַלֵּיצָנִים! וְאוֹמֵר לָהֶם הִנֵּה עַתָּה כְּבָר כֻּלְּכֶם מְבִינִים, מַדּוּעַ הוֹרִיד אוֹתִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמִצְרַיִם...

אֲנִי קֹהֶלֶת

דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת לְכֹחָהּ שֶׁל הָעַקְשָׁנוּת אָנוּ לְמֵדִים מִסִּפּוּר חַיָּיו שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לְאַחַר שֶׁאִבֵּד אֶת הַמְּלוּכָה כְּשֶׁעַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ יָשַׁב אַשְׁמְדַאי, וְכֻלָּם הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ וְרוֹעֲדִים לְמוֹצָא פִיו. וְאִלּוּ אֵיזֶה עָנִי אֶחָד, שֶׁכָּל רְכוּשׁוֹ מִסְתַּכֵּם בְּמַקֵּל עָלוּב, מִסְתּוֹבֵב בְּכָל הַכְּפָרִים וְהֶעָרִים וּמַכְרִיז: אֲנִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁכֻּלָּם צוֹחֲקִים וְלוֹעֲגִים לְמִשְׁמַע זֹאת. 

יָמִים קָשִׁים עָבְרוּ עָלָיו, יָמִים שֶׁל חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, אַךְ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמוּנָתוֹ הַגְּדוֹלָה מִתְעַקֵּשׁ וְלֹא מְוַתֵּר. הוּא לֹא מִתְבַּלְבֵּל מִכָּךְ שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּאֶחָד הַמְדַבֵּר לְלֹא הִגָּיוֹן, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים הוּא מַמְשִׁיךְ לְהַכְרִיז וְאוֹמֵר: 'אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָיִם' (קהלת א, יב). עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוֹעִילָה עַקְשָׁנוּתוֹ, וְהוּא מַצְלִיחַ לַחֲזֹר לְכִסֵּא מַלְכוּתוֹ.

בִּזְכוּת הָעַקְשָׁנוּת

מְסֻפָּר כִּי כְּדֵי לְהִתְקַבֵּל לִלְמֹד בִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל הַ'חֲתַם סוֹפֵר', הָיוּ צְרִיכִים לְהִבָּחֵן וּלְהַפְגִּין יֵדַע רַב בְּמַסֶכְתּוֹת הַשַּׁ"ס.

יוֹם אֶחָד הוֹפִיעַ בְּשַׁעֲרֵי הַיְשִׁיבָה, בָּחוּר שֶׁהָיָה חָפֵץ מְאֹד לְהִתְקַבֵּל לַיְשִׁיבָה הָרָמָה, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ עַל מַה לְהִבָּחֵן, כִּי אֲפִלּוּ קְרֹא וּכְתֹב הוּא לֹא יָדַע. אַךְ עִם זֹאת, עַז הָיָה רְצוֹנוֹ לְהִכָּנֵס לַיְשִׁיבָה וְלִלְמֹד תּוֹרָה. אָמְרוּ לַבָּחוּר כִּי הוּא אֵינֶנּוּ מַתְאִים לַיְשִׁיבָה מִפְּנֵי יְדִיעוֹתָיו הַדַּלּוֹת. אַךְ הוּא לֹא וִתֵּר וְהִתְעַקֵּשׁ מְאֹד לְהִתְקַבֵּל לַיְשִׁיבָה. עַד שֶׁהַ'חֲתַם סוֹפֵר' בִּרְאוֹתוֹ אֶת גֹּדֶל עַקְשָׁנוּתוֹ, הִכְנִיסוֹ לַיְשִׁיבָה וּמִנָּה לוֹ תַּלְמִידִים מְיֻחָדִים שֶׁיִּלְמְדוּ עִמּוֹ בְּכָל יוֹם וִיקַדְּמוּ אוֹתוֹ. הֵם לָמְדוּ אִתּוֹ בַּתְּחִלָּה קְרִיאָה וְאַחַר כָּךְ חֻמָּשׁ וּמִשְׁנָיוֹת, וְהַבָּחוּר הִתְעַקֵּשׁ לְהִתְקַדֵּם עַד שֶׁצָּמַח לְאַחַד מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַ'חֲתַם סוֹפֵר' וְכִהֵן כְּרַב בְּאַחַת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת.

רַבִּי עֲקִיבָא וְרָחֵל – דֻּגְמָא לְעַקְשָׁנוּת

רַבִּי עֲקִיבָא רוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ שֶׁהָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג, רָחֵל בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ הִתְרַשְּׁמָה מְאֹד מֵהַמִּדּוֹת הַנַּעֲלוֹת וְהַצְּנִיעוּת הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא וְנִשְּׂאָה לוֹ, אָבִיהָ שֶׁלֹּא הִסְכִּים שֶׁתִּנָּשֵׂא לְעַם הָאָרֶץ הֵדִיר אוֹתָהּ מִכָּל נְכָסָיו, לָכֵן הֵם הָלְכוּ לָגוּר בְּמַתְבֵּן וְחָיוּ בַּעֲנִיּוּת גְּדוֹלָה מְאֹד. 

ר' עֲקִיבָא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְרָחֵל שֶׁגָּדְלָה בְּבַיִת עָשִׁיר וְהִתְרַגְּלָה לִחְיוֹת חַיֵּי רְוָחָה וְתַפְנוּקִים, נֵאוֹתָה לִמְסֹר נַפְשָׁהּ וְלָגוּר בְּמַתְבֵּן בַּעֲנִיּוּת גְּדוֹלָה, וּבִלְבַד שֶׁבַּעֲלָהּ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה.

חָלְפוּ שָׁנִים, וְשׁוּם שִׁנּוּי לֹא אֵרַע בְּמַצָּבָם הַכַּסְפִּי כַּאֲשֶׁר הֵם עֲדַיִן חַיִּים בַּעֲנִיּוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְלִכְאוֹרָה ר' עֲקִיבָא וְרָחֵל הַצַּדֶּקֶת יְכוֹלִים הָיוּ לִפּוֹל בְּרוּחָם שֶׁהֲרֵי הֵם מַקְרִיבִים אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ, וְגַם אֵין שִׁנּוּי לְטוֹבָה בְּמַצָּבָם, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁבַּשָּׁמַיִם לֹא רוֹאִים אֶת כָּל הַהַקְרָבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּהֶם! וְהַתּוֹצָאָה הָיְתָה כְּבָר נִכֶּרֶת בְּרִפְיוֹן בַּמּוֹטִיבַצְיָה שֶׁלָּהֶם וּבַנְּכוֹנוּת לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַקְרִיב.

אֶלָּא שֶׁלֹּא כָּךְ הִתְנַהֲגוּ ר' עֲקִיבָא וְרָחֵל הַצַּדֶּקֶת, שֶׁלְּגֹדֶל אֱמוּנָתָם הַזַּכָּה הִמְשִׁיכוּ לִמְסֹר נַפְשָׁם לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ מִבְּלִי לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת!

בַּשָּׁמַיִם הֶחְלִיטוּ לְחַזֵּק אוֹתָם וְשָׁלְחוּ לָהֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁבָּא לְבֵיתָם לְבַקֵּשׁ תֶּבֶן עֲבוּר יוֹלֶדֶת עֲנִיָּה שֶׁאֵין לָהּ בְּמַה לְּהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, וְזוֹהִי כַּמּוּבָן מִצְוָה שֶׁכְּרוּכָה בְּהַצָּלַת נְפָשׁוֹת, וְלָכֵן הֵם שָׂמְחוּ מְאֹד עַל כָּךְ שֶׁנָּפְלָה בְּחֶלְקָם זְכוּת כֹּה גְּדוֹלָה לְהוֹשִׁיעַ יוֹלֶדֶת עֲנִיָּה בִּמְצוּקָתָהּ.

הַמִּצְוָה הַזּוֹ שִׁמְחָה אוֹתָם מְאֹד, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁבְּעֶצֶם הַשָּׁלִיחַ הִנּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כִּי הוּא לֹא הִזְדַּהָה לִפְנֵיהֶם.

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, לָמָּה הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת מִי הוּא הַשָּׁלִיחַ, וּמַדּוּעַ אָנוּ צְרִיכִים לָדַעַת אֶת זְהוּתוֹ שֶׁל הַשָּׁלִיחַ בְּעוֹד שֶׁהֵם לֹא יָדְעוּ מִי הָיָה הַשָּׁלִיחַ לְזַכּוֹתָם בַּמִּצְוָה הַזּוֹ.

וְהַתֵּרוּץ לְכָךְ הוּא, שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָדַעַת זֹאת כְּדֵי שֶׁנֵּדַע לְדוֹרוֹת כַּמָּה חֲשׁוּבָה בַּשָּׁמַיִם כָּל הַקְרָבָה וּמְסִירוּת לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּלַפֵּי חוּץ לֹא נִרְאֶה כָּל שִׁנּוּי בַּמַּצָּב הַקַּיָּם, כְּלוֹמַר לִפְעָמִים יֵשׁ לָאָדָם זְכֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת מִמַּעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים עַד כְּדֵי הַזְּכוּת לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְכַדּוֹמֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִסְתַּמֵּן כָּל שִׁנּוּי בְּמַצָּבוֹ, כְּמוֹ בַּמִּקְרֶה הַזֶּה שֶׁהָעֲנִיּוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל ר' עֲקִיבָא וְרָחֵל הַצַּדֶּקֶת בְּעֵינָהּ עוֹמֶדֶת, לַמְרוֹת הַזְּכֻיּוֹת הָאַדִּירוֹת שֶׁנִּצְבְּרוּ.

ר' עֲקִיבָא וְרָחֵל הַצַּדֶּקֶת שָׂמְחוּ מְאֹד בַּמִּצְוָה שֶׁהִזְדַּמְּנָה לָהֶם, כַּאֲשֶׁר בְּתֹקֶף עֲנִיּוּתָם יֵשׁ לָהֶם אֶת הַזְּכוּת לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים אֲחֵרִים, וְהַשִּׂמְחָה הַזּוֹ חִזְּקָה אוֹתָם מְאֹד, וּמִמֵּילָא הֵם לֹא הָיוּ צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁזֶּהוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּשְׁבִיל לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְחַזֵּק!

וּבְנוֹסָף לְכָךְ יֵשׁ מִכָּאן לִמּוּד עָצוּם לְכָל אֶחָד, כַּאֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֹת הָאָדָם נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה שֶׁאֵין כָּל שִׁנּוּי לְטוֹבָה בְּמַצָּבוֹ, בִּפְרָט לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁבָּהּ הִשְׁקִיעַ רַבּוֹת וּמָסַר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, בְּתִקְוָה שֶׁיָּחוּל שִׁנּוּי בְּמַצָּבוֹ הָרוּחָנִי אוֹ בַּמִּישׁוֹר הַפִיסִי, וְכַאֲשֶׁר צִפִּיָּתוֹ נִכְזֶבֶת הוּא נוֹפֵל לְיֵאוּשׁ עָמוֹק!

וְהַסִּבָּה לַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת זוֹהִי הַטָּעוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה מַעֲרִיכִים וּמִתְפַּעֲלִים מִמֶּנּוּ לַמְרוֹת שֶׁאֵין שׁוּם שִׁנּוּי בְּמַצָּבוֹ, וְהָעֻבְדָּה שֶׁאֵין כָּל שִׁנּוּי לְטוֹבָה אֵינָהּ מְלַמֶּדֶת מְאוּמָה עַל כָּךְ שֶׁלֹּא מִתְפַּעֲלִים מִמֶּנּוּ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲפִלּוּ זְכֻיּוֹת אַדִּירוֹת כְּמוֹ גִּלּוּי אֵלִיָּהוּ, אֲבָל אֵין זֶה מְחַיֵּב שִׁנּוּי, מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לַיְשׁוּעָה, וְאִם יַמְשִׁיךְ הָלְאָה לַמְרוֹת הַכֹּל, בְּוַדַּאי גַּם יִזְכֶּה לַיְשׁוּעוֹת אֲלֵיהֶם הוּא מְצַפֶּה בְּכָל הַמִּישׁוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁאָכֵן הָיָה עִם ר' עֲקִיבָא שֶׁבַּסּוֹף חָמִיו נָתַן לוֹ אֶת כָּל נְכָסָיו, וְזָכָה לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד.

בְּלִי תְּנָאִים

אָדָם שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב מִתְאַמֵּץ וּמַקְרִיב מֵעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ רוֹאֶה שׁוּם תּוֹצָאוֹת, עָלוּל לְהַגִּיעַ לַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, וּבְוַדַּאי הַיֵּצֶר הָרַע מְנַסֶּה אָז לְהִתְגַּנֵּב עִם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל רִפְיוֹן:

בִּשְׁבִיל מַה לְהַקְרִיב כָּל כָּךְ, בְּלִי שׁוּם תּוֹצָאוֹת? 

הֵיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַתְּמוּנָה הַזּוֹ?

הֲכֵיצַד לֹא רוֹאִים בַּשָּׁמַיִם וְלֹא מִתְחַשְּׁבִים בְּכָל הַהַקְרָבָה הַזּוֹ? 

אֲבָל הַתֵּרוּץ הוּא:

עַקְשָׁנוּת! - לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה בְּלִי תְּנָאִים! - אֵין שֵׂכֶל! - אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם לֹא תַּפְסִיד! 

נָכוֹן שֶׁאַתָּה לֹא רוֹאֶה בָּעֵינַיִם שֶׁלְּךָ אֶת הַיְשׁוּעָה, אֲבָל בָּרוּר שֶׁבַּשָּׁמַיִם רוֹאִים מָה עוֹבֵר עָלֶיךָ, וְהַיְשׁוּעָה נִבְנֵית מִלְמַעְלָה. אֲבָל בֵּנְתַּיִם תַּמְשִׁיךְ בְּעַקְשָׁנוּת וְאַל תַּצִּיב שׁוּם תְּנָאִים מִיָּדִיִּים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אִם הָאָדָם מַצִּיב תְּנָאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּכָךְ הוּא מַפְסִיד הַכֹּל.

וּמֵאִידָךְ, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַמְשִׁיךְ הָלְאָה בְּעַקְשָׁנוּת גַּם כַּאֲשֶׁר הַתּוֹצָאוֹת הֲפוּכוֹת לְגַמְרֵי מֵהַצִּפִּיּוֹת - זוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ - זוֹ תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה הַמְּהַפֶּכֶת זְדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת.

וּבְעִקָּר עָלֵינוּ לְשַׁנֵּן כָּל הַזְּמַן:

אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - לְעוֹלָם לֹא מַפְסִידִים!

 שאלות ותשובות...