קרית עקרון - מדרגת התמים
- - - אין זה תמלול ההרצאה, אלא עיקרי הדברים (וגם לא השו"ת) מהספר 'הסוד שבך' באדיבות בן המחבר שליט"א להשגת ורכישת הספר 'הסוד שבך' חיגו 0586060505- - -
תוכן ענינים: פֶּרֶק י"א: תָּמִים תִּהְיֶה / הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח / פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי / אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּגִלְגּוּל אֶחָד אֶת כָּל הַמַּהֲלָךְ / סִפּוּר מֵהָאֲרִיזַ"ל שֶׁגִּלָּה כִּי הַסֵּבֶל בָּא לְכַפֵּר עַל הַגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם / מָשָׁל לַגַּבַּאי שֶׁמְּחַלֵּק עֲלִיּוֹת / סִפּוּר נוֹרָא מֵהָרַמְבָּ"ן / הַתְּמִימוּת הִיא סְגֻלָּה לַאֲרִיכוּת יָמִים / מֹחַ גַּשְׁמִי לֹא יָכוֹל לְהָבִין עִנְיָן רוּחָנִי / תְּמִימוּת - אֵינָהּ טִפְּשׁוּת! / תַּכְלִית הַיְדִיעָה - שֶׁלֹּא נֵדַע / 'וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע' / סִפּוּר מֵהַחוֹזֶה מִלּוּבְלִין וְתַלְמִידוֹ הָרַהַ"ק מֵרוֹפְשִׁיץ / לָמָּה מִתְעַלְּמִים מִמֶּנִּי? / חֵטְא הַמְרַגְּלִים - חֹסֶר תְּמִימוּת / אֵיךְ אֲנִי אַגִּיעַ? תַּרְאֶה לִי אֵיךְ אֲנִי אֶזְכֶּה? מָתַי זֶה יִקְרֶה? / אַבְרָהָם אָבִינוּ – 'הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים' / אֵיפֹה אֲנִי אוֹחֵז? / לְעוֹלָם לֹא תֵּדַע / סִפּוּר נִפְלָא מֵרַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי / אַבָּא אוּמְנָא / אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת דַּרְגָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם / 'וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן' / 'וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי' / כֵּיצַד נֵדַע הַאִם אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה / לֹא לְהִתְבַּלְבֵּל מֵהָרֶגַע הַקּוֹדֵם / תְּמִימוּת מְבִיאָה יְשׁוּעוֹת.
פֶּרֶק י"א: תָּמִים תִּהְיֶה
וּבוֹ יְבֹאַר דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת - בְּקַבָּלַת יִסּוּרִים - וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח
יֵשׁ מַצָּבִים שֶׁבָּהֶם נִרְאֶה לָאָדָם בְּמַבָּט רִאשׁוֹן, כִּי לְפִי הַנְּתוּנִים הַקַּיָּמִים, אֵין שׁוּם תִּקְוָה לְשִׁנּוּי בָּאֹפֶק וְלֹא נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה מוֹצָא לַבְּעָיָה הַמְעִיקָה.
כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ, הָאָדָם בָּא לִידֵי דִּכְדּוּךְ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת. הוּא מְאַבֵּד אֶת הַכֹּחוֹת וְאֶת הָאֶנֶרְגִיּוֹת הַדְּרוּשׁוֹת בִּשְׁבִיל לְהִתְחַזֵּק, וּבִשְׁבִיל לְהַאֲמִין שֶׁהוּא כֵּן בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, וְשֶׁהוּא עוֹד יִזְכֶּה לְכָל טוּב. וְאָז חָלִילָה הוּא נוֹפֵל לְיֵאוּשׁ וּלְקֻשְׁיוֹת עַל הַנְהָגַת ה'.
וּמַה שֶּׁנִּדְרָשׁ בְּאוֹתָם זְמַנִּים קָשִׁים שֶׁל נִסָּיוֹן, זֶה שֶׁהָאָדָם יַשְׁלִיךְ וְיִזְרֹק אֶת הַשֵּׂכֶל, וְיֵלֵךְ רַק עִם תְּמִימוּת. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח' (משלי י, ט), - הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר, הִיא לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת.
פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי
הַפֵּרוּשׁ שֶׁל עֲבוֹדַת ה' בִּתְמִימוּת הִיא לַעֲבֹד אֶת השי"ת בְּלִי קֻשְׁיוֹת. וְזֹאת לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים מְסֻיָּמִים, שֶׁאוֹתָם אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין.
בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הַטָּעוּת אֵצֶל הָאֲנָשִׁים נִגְרֶמֶת מִכָּךְ, שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁאֶת חֵלֶק מֵהַדְּבָרִים שֶׁנַּעֲשָׂה אִתָּם, הֵם כֵּן מְבִינִים, וְיֵשׁ לָהֶם הֶסְבֵּרִים 'לָמָּה זֶה כָּךְ, וְלָמָּה זֶה כָּךְ'.
לָכֵן כְּשֶׁמִּתְרַחֲשִׁים לָהֶם דְּבָרִים שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים, הֵם מְלֵאִים בְּקֻשְׁיוֹת וּבִטְרוּנְיוֹת אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ: מַדּוּעַ קָשֶׁה לִי בַּפַּרְנָסָה, מַדּוּעַ רַק לַחֲבֵרַי יֵשׁ יְלָדִים כָּל כָּךְ טוֹבִים וְאִלּוּ הַיְלָדִים שֶׁלִּי פָּחוֹת, וְעוֹד קֻשְׁיוֹת בַּסִּגְנוֹן הַזֶּה.
אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁעָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁגַּם בְּמַה שֶּׁנִּרְאֶה לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כֵּן מְבִינִים, בְּעֶצֶם אֵין לָנוּ כָּל הֲבָנָה. אֵין לָנוּ כָּל צֵל אוֹ קָצֶה שֶׁל הֲבָנָה בִּדְרָכָיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם.
אֲנָשִׁים בָּשָׂר וָדָם קְרוּצֵי חֹמֶר, לֹא יְכוֹלִים וְלֹא מְסֻגָּלִים לְהָבִין אֶת מַה שֶּׁמֻּפְלָא מֵהֶם. הֵם רְחוֹקִים יוֹתֵר מִמֶּרְחָק שֶׁל שְׁנוֹת אוֹר מֵהֲבָנַת מַהֲלָכָיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, בְּהַנְהָגָתוֹ אֶת בְּרוּאֵי הָעוֹלָם. וּכְמַאֲמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו הָיִיתִיו' - אִם הָיִינוּ מְבִינִים אֶת דַּרְכֵי הקב"ה, הָיִינוּ כְּבָר כָּמוֹהוּ.
הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ מַסְבִּיר, (ליקוטי הלכות – יורה דעה - הלכות שבועות ב, יד) שֶׁהָאֱמוּנָה מַתְחִילָה הֵיכָן שֶׁהַשֵּׂכֶל נִגְמָר.
שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ מְבִינִים בַּשֵּׂכֶל, בָּזֶה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים לְהַאֲמִין. וְכָל הַמֻּשָּׂג שֶׁל אֱמוּנָה שַׁיָּךְ, רַק בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָנוּ אֶת הַהֲבָנָה בְּהַנְהָגַת ה'.
וִיתֵרָה מִכָּךְ, הָרַהַ"ק מִקּוֹצְק זִי"עַ הָיָה אוֹמֵר: 'אֱלֹקִים שֶׁהָיִיתִי מֵבִין אוֹתוֹ, לֹא הָיִיתִי מוּכָן לַעֲבֹד אוֹתוֹ'. כְּלוֹמַר, כָּל הַדְּבֵקוּת וְכָל הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּהשי"ת, הִיא דַּוְקָא בִּגְלַל גַּדְלוּתוֹ הָאֵינְסוֹפִית שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אוֹתוֹ.
אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּגִלְגּוּל אֶחָד אֶת כָּל הַמַּהֲלָךְ
עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ שֶׁאֲנַחְנוּ נְחַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְנָבִין, מַדּוּעַ השי"ת עוֹשֶׂה כָּךְ אוֹ כָּךְ? מַדּוּעַ נוֹלַדְנוּ בִּזְמַן כָּזֶה וּבְבַיִת כָּזֶה? וְעִם חֲבֵרִים וּסְבִיבָה כָּזֹאת? וְלָמָּה אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים תְּקוּפוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר וְטוֹבוֹת פָּחוֹת?
כֵּיוָן שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן בַּגִּלְגּוּל הַזֶּה רַק סִבּוּב אֶחָד, מִתּוֹךְ כַּמָּה וְכַמָּה גִּלְגּוּלִים שֶׁכָּל אֶחָד כְּבָר עָבַר, וְאֵין לָאָדָם שׁוּם מֻשָּׂג מַה נַּעֲשָׂה אִתּוֹ בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם, וּמַה הוּא בָּא לְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן מִגִּלְגּוּלִים הַקּוֹדְמִים.
אִם כֵּן אֵיךְ יִתָּכֵן, שֶׁנִּתְיַמֵּר לְהַרְכִּיב אֶת הַפָּאזֶל, כַּאֲשֶׁר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲלָקִים חֲסֵרִים לָנוּ. וְלָכֵן עָלֵינוּ לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת, וּלְהַאֲמִין כִּי הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן מְחֻשָּׁב וּמְדֻיָּק מִלְמַעְלָה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
סִפּוּר מֵהָאֲרִיזַ"ל שֶׁגִּלָּה כִּי הַסֵּבֶל בָּא לְכַפֵּר עַל הַגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם
פַּעַם בָּא לִפְנֵי הָאֲרִיזַ"ל, אָדָם שֶׁהִתְלוֹנֵן כִּי אִשְׁתּוֹ מַקְנִיטָה וּמְצַעֶרֶת אוֹתוֹ, וְשֶׁיּוֹרֶה לוֹ הָאֲרִיזַ"ל כְּדָת מַה־לַּעֲשׂוֹת.
אָמַר לוֹ הָאֲרִיזַ"ל: דַּע לְךָ כִּי גַּם בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם הֱיִיתֶם נְשׂוּאִים יַחַד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה הָיִיתָ הָאִשָּׁה וְהִיא הָיְתָה הַבַּעַל. וּבַגִּלְגּוּל הַהוּא, אַתָּה הָיִיתָ גּוֹרֵם לָהּ צַעַר וְסֵבֶל רַב. וְלָכֵן נִגְזַר עֲלֵיכֶם שֶׁתֵּרְדוּ שׁוּב בַּגִּלְגּוּל הַזֶּה, וְתִנָּשְׂאוּ שׁוּב. אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם אַתָּה תִּהְיֶה הַבַּעַל וְהִיא הָאִשָּׁה, וְהִיא תָּסֵב לְךָ אֶת הַסֵּבֶל וְהַצַּעַר, וּבְכָךְ יִהְיֶה לְךָ תִּקּוּן וְכַפָּרָה, עַל מַה שֶּׁצִּעַרְתָּ אוֹתָהּ בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
הָאִישׁ שָׁמַע זֹאת וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁאִם הַצַּעַר הַזֶּה הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ, אָז הוּא יְקַבֵּל אֶת הַיִּסּוּרִים וְהַבִּזְיוֹנוֹת הָאֵלּוּ בְּאַהֲבָה, וְיִסְבֹּל זֹאת בְּדוּמִיָּה.
חוֹלְפִים מִסְפַּר יָמִים, וְהָאִשָּׁה מַבְחִינָה כִּי חָל שִׁנּוּי בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַבַּעַל. כָּל מַה שֶּׁהִיא רַק עוֹשָׂה לוֹ, הוּא מְקַבֵּל בְּשֶׁקֶט וּבְהַכְנָעָה. הִיא מְנַסָּה שׁוּב וָשׁוּב לְהַעֲלוֹת אֶת הָרַף וּלְהַרְגִּיז אוֹתוֹ יוֹתֵר, אַךְ הוּא בְּשֶׁלּוֹ, לֹא עוֹנֶה וְלֹא מַחֲזִיר.
הָאִשָּׁה הֵבִינָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַשֶּׁהוּ, וְהִיא לֹא הִנִּיחָהּ לְבַעֲלָהּ, עַד שֶׁהוּא הוֹדָה וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵהָאֲרִיזַ"ל. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לָהּ הַדָּבָר הַזֶּה, הִתְרַגְּזָה הָאִשָּׁה מְאֹד, וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: בַּל תִּטְעֶה לַחֲשֹׁב כִּי אַתָּה תְּתַקֵּן אֶת נַפְשְׁךָ עַל הַגַּב שֶׁלִּי. מֵעַכְשָׁו אֲנִי מַפְסִיקָה לַעֲשׂוֹת לְךָ צָרוֹת, וְשׁוּב לֹא יִהְיֶה לְךָ תִּקּוּן. הָאִשָּׁה אָכֵן נֶהֶפְכָה לְאִשָּׁה טוֹבָה וּמְסוּרָה, וְהִפְסִיקָה לַחֲלוּטִין לְהַקְנִיט וּלְצַעֵר אֶת בַּעֲלָהּ.
הָאִישׁ רָאָה כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה, הַשֶּׁקֶט וְהַשָּׁלוֹם חָזְרוּ לִשְׁכֹּן בְּבֵיתוֹ, וְהוּא נִשְׁאָר לְלֹא תִּקּוּן לְנַפְשׁוֹ. וְהוּא מִהֵר אֶל הָאֲרִיזַ"ל, לִשְׁאֹל מַה יַעֲשֶׂה מֵעַתָּה שֶׁהִפְסִיד אֶת הַתִּקּוּן. עָנָה לוֹ הָאֲרִיזַ"ל: כִּי מֵרֶגַע שֶׁהוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מוּכָן לִסְבֹּל וְלִשְׁתֹּק, זֶה כְּבָר הָיָה הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ, וּמֵעַתָּה הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ יוֹתֵר לִסְבֹּל בְּפֹעַל.
מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה אָנוּ לְמֵדִים, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהָבִין אֶת הַנְהָגַת ה' אִתָּנוּ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, וּמַדּוּעַ נַעֲשָׂה אִתָּנוּ דַּוְקָא בְּצוּרָה כָּזֹאת, וְלֹא בְּצוּרָה כָּזֹאת.
זֹאת רַק עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת וּמְחֻשֶּׁבֶת לִפְרָטֵי פְרָטִים עַד הַפְּרָט הָאַחֲרוֹן לְטוֹבָתֵנוּ, כְּדֵי לְהָבִיאֵנוּ לְתִקּוּן נַפְשֵׁנוּ בִּשְׁלֵמוּת.
מָשָׁל לַגַּבַּאי שֶׁמְּחַלֵּק עֲלִיּוֹת
מָרָן בַּעַל הֶ'חָפֵץ חַיִּים' זְצוּקַ"ל, הֵבִיא עַל כָּךְ מָשָׁל נִפְלָא (הח"ח על התורה פרשת כי תשא): 'מָשָׁל לְאוֹרֵחַ אֶחָד שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְרָאָה שֶׁהַגַּבַּאי מְחַלֵּק עֲלִיּוֹת לַכֹּהֵן וְלַלֵּוִי מִן הַדָּרוֹם, לַשְּׁלִישִׁי מִן הַמִּזְרָח, לָרְבִיעִי מִן הַמַּעֲרָב, לַחֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי מִן הַצָּפוֹן'.
'וַיִּתְמָהּ עָלָיו וַיֹּאמַר, לָמָּה קָרָאתָ אֵלֶּה מִן הַדָּרוֹם, הֲלֹא יֶשְׁנָם נִכְבָּדִים מֵהֶם בְּצַד מִזְרָח, וְלָמָּה בָּרַר לוֹ אֶת הַשְּׁלִישִׁי דַּוְקָא מִן הַמִּזְרָח, וַהֲלֹא יָכוֹל הָיָה לִקְרֹא גַּם הַשְּׁלִישִׁי מִן הַדָּרוֹם, וְכֵן תָּמַהּ עַל כָּל הָעֲלִיּוֹת, לָמָּה הָיָה לוֹ לְחַפֵּשׂ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת וְלָמָּה לֹא קְרָאָם כְּסֵדֶר מֵרוּחַ אַחַת'.
'הֵשִׁיב פִּקֵּחַ אֶחָד לָאוֹרֵחַ הַזֶּה: אֲדוֹנִי בָּא לְשַׁבָּת אַחַת, וְרוֹצֶה לָדַעַת סֵדֶר הָעֲלִיּוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? אִלּוּ הָיִיתָ פֹּה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת זֶה אַחַר זֶה, הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת הַחֲלוּקָה שֶׁל הַגַּבַּאי שֶׁהִיא בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן, בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹדֶשׁ כִּבֵּד אֶת הַכֹּהֵן וְהַלֵּוִי שֶׁל צַד מִזְרָח וְעַכְשָׁו הוּא מַזְמִין אֵלּוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהוּא קוֹרֵא עַכְשָׁו מִן הַמִּזְרָח הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁבְּשַׁבָּת הֶעָבְרָה כִּבֵּד בְּזֶה הָעֲלִיָּה אַחַד הַנִּכְבָּדִים שֶׁבַּצָּפוֹן, וְכֵן הַדִּין בְּכָל הָעֲלִיּוֹת מְדַלֵּג עַל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר נִקְרְאוּ וּמַזְמִין אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם'.
'כֵּן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיָנֵנוּ, הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם הַזֶּה לִרְגָעִים אֲחָדִים, כִּי כַּמָּה הֵם יְמֵי שְׁנוֹתָיו? וְהוּא רוֹצֶה לָדַעַת תֵּרוּץ עַל כָּל הַקֻּשְׁיוֹת, מִפְּנֵי מַה זֶה עָנִי וְזֶה עָשִׁיר, אִלּוּ הָיָה חַי פֹּה כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים בְּיַחַד, הָיָה רוֹאֶה שֶׁלִּפְנֵי מֵאָה שָׁנָה הָיָה זֶה הֶעָנִי עָשִׁיר, וְהֶעָשִׁיר עָנִי, וְנִבְחֲנוּ אָז בַּנִּסָּיוֹן, זֶה בְּנִסְיוֹן הָעֹשֶׁר וְזֶה בְּנִסְיוֹן הָעֹנִי, וְנֶהְפַּךְ גּוֹרָלָם, אֲבָל עַתָּה שֶׁיְּמֵי הָאָדָם קְצָרִים מְאֹד וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הָעוֹלָם וְעִנְיָנָיו בְּכָל הֶקֵפָם, כְּאַכְסְנַאי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֵין לָנוּ לַחְקוֹר אַחַר הַנְהָגָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הקב"ה, וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בִּתְמִימוּת וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל הוּא לְטוֹבָה'. (חפץ חיים על התורה - פרשת כי תשא)
סִפּוּר נוֹרָא מֵהָרַמְבָּ"ן
הַסִּפּוּר הַבָּא, מַמְחִישׁ לָנוּ בְּיוֹתֵר אֶת דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת.
מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידוֹ שֶׁל הָרַמְבָּ"ן שֶׁחָלָה, וּבָא הָרַמְבָּ"ן לְבַקְּרוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאָה הָרַמְבָּ"ן שֶׁשְּׁעָתוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד קְרֵבָה וְהוּא הוֹלֵךְ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, אָמַר לוֹ: שְׁמַע בְּנִי אֶת אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ, דַּע שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יֵשׁ הֵיכָל עֶלְיוֹן וְשָׁמָּה יֶשְׁנָם כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, וְהַשְּׁכִינָה נִצֶּבֶת שָׁם.
הִנֵּה לְךָ קָמִיעַ, וְדַע שֶׁעַל יְדֵי הַקָּמִיעַ הַזֶּה יִפָּתְחוּ בְּפָנֶיךָ כָּל שַׁעֲרֵי הַהֵיכָלוֹת שֶׁבָּרָקִיעַ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לַהֵיכָל הָעֶלְיוֹן הַזֶּה. וְשָׁם תִּשְׁאַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת עֲצוּמוֹת, שֶׁיֵּשׁ לִי בְּנוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל.
הָרַמְבָּ"ן מָסַר לַתַּלְמִיד אֶת הַשְּׁאֵלוֹת בִּכְתָב, וּבִקְּשׁוֹ כִּי לְאַחַר פְּטִירָתוֹ יָבֹא אֵלָיו בַּחֲלוֹם, וְיֹאמַר לוֹ אֶת הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁיִּשְׁמַע שָׁם.
הַתַּלְמִיד נִפְטַר, וַיְהִי הַיּוֹם הָרַמְבָּ"ן יוֹשֵׁב לְיַד הַחַלּוֹן וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה, וְהִנֵּה הַתַּלְמִיד מִתְגַּלֶּה אֵלָיו. וַיֹּאמֶר לוֹ הַתַּלְמִיד: יֵדַע רַבֵּנוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאתִי וְהֶרְאֵתִי אֶת הַקָּמִיעַ הַזֶּה נִפְתְּחוּ בְּפָנַי כָּל הַשְּׁעָרִים, וְנָתְנוּ לִי רְשׁוּת לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה עַד הַהֵיכָל הַזֶּה שֶׁאָמַר לִי רַבֵּנוּ.
וּכְשֶׁרָצִיתִי לִשְׁאֹל אֶת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהֵכִין לִי רַבִּי וּמוֹרִי, רָאִיתִי כֵּיצַד כָּל הַקֻּשְׁיוֹת אֵינָן קַיָּמוֹת כְּלָל בְּעוֹלַם הָאֱמֶת, שֶׁשָּׁם זֶה עוֹלַם הָאֱמֶת, וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה זֶה בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. (ילקוט מעם לועז - שופטים עמוד פא)
הִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן וְנָשִׂים לֵב, הָרַמְבָּ"ן הָיָה מִגְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְהוּא אַף הָיָה נוֹדָע כִּמְקֻבָּל גָּדוֹל וּבַעַל הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁכָּל רָז לֹא נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ, וּלְפִי הַנִּרְאֶה הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ שְׁאֵלוֹת כְּבֵדוֹת מִשְׁקָל. אַךְ גַּם הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלּוּ נֶעֶלְמוּ כָּלִיל בְּעוֹלַם הָאֱמֶת, כִּי לְמַעְלָה הַכֹּל בָּרוּר וְנָהִיר וְאֵין שׁוּם שְׁאֵלוֹת וְקֻשְׁיוֹת.
הַתְּמִימוּת הִיא סְגֻלָּה לַאֲרִיכוּת יָמִים
מְסֻפָּר עַל יְהוּדִי אֶחָד שֶׁזָּכָה לַאֲרִיכוּת יָמִים מֻפְלֶגֶת, וְהוּא חַי לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנָה. כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, בַּמֶּה זָכִיתָ לַאֲרִיכוּת יָמִים כֹּה מֻפְלֶגֶת? עָנָה לָהֶם הַיְּהוּדִי, הַדָּבָר הוּא פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר, בְּמַהֲלַךְ הַחַיִּים הָיוּ לִי כְּמוֹ לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, קֻשְׁיוֹת רַבּוֹת עַל הַנְהָגַת השי"ת. אֲבָל יָדַעְתִּי, שֶׁאִם אֶתְהַלֵּךְ עִם הַקֻּשְׁיוֹת, וַאֲבַקֵּשׁ תְּשׁוּבוֹת עֲלֵיהֶם. יַעֲנוּ לִי מֵהַשָּׁמַיִם וְיֹאמְרוּ לִי, אֵין שׁוּם בְּעָיָה, בֹּא אֵלֵינוּ לְמַעְלָה לַשָּׁמַיִם, וּתְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת לְכָל שְׁאֵלוֹתֶיךָ! עַל כֵּן הֶעֱדַפְתִּי לְהִשָּׁאֵר כָּאן בַּחַיִּים, עִם שְׁאֵלוֹת לְלֹא תֵּרוּצִים...
אִם אָדָם מִתְעַקֵּשׁ לְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת, לָמָּה נוֹלַדְתִּי דַּוְקָא כָּאן? בַּשְּׁכוּנָה הַזֹּאת? עִם הַשְּׁכֵנִים הַלָּלוּ? וְכַדּוֹמֶה. אוֹמְרִים לוֹ, אֵין בְּעָיָה! תַּעֲלֶה לְמַעְלָה וְתִרְאֶה אֵיךְ הַכֹּל מְדֻיָּק לְהַפְלִיא, שָׁם כְּבָר תָּבִין בְּדִיּוּק אֶת כָּל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁלְּךָ וְאֶת כָּל סִפּוּר חַיֶּיךָ!
אֲבָל זֶה לֹא מֻמְלָץ, לֹא כְּדַאי וְלֹא מִשְׁתַּלֵּם!
מֹחַ גַּשְׁמִי לֹא יָכוֹל לְהָבִין עִנְיָן רוּחָנִי
הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ מַסְבִּיר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (יורה דעה - הלכות בשר בחלב ד, יב) שֶׁפְּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן נָבַע מִכָּךְ, שֶׁהוּא הִסְתַּכֵּל בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ רְשׁוּת לְהִסְתַּכֵּל. כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן רָצָה לְהָבִין הַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁפִּתָּה אוֹתָם הַנָּחָשׁ 'וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע' (בראשית ג, ה), וּמִשָּׁם הִשְׁתַּלְשֵׁל וְנִמְשַׁךְ הַפְּגָם לְכֻלָּנוּ, שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לָדַעַת וּלְהָבִין הַכֹּל.
אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכְּדֵי לְהָבִין עִנְיָנִים רוּחָנִיִּים דַּקִּים וַעֲדִינִים, צָרִיךְ לִהְיוֹת מְזֻכָּךְ לְגַמְרֵי, כִּי אוֹתָם יָכוֹל לְהָבִין רַק מִי שֶׁהוּא מְזֻכָּךְ מִגַּשְׁמִיּוּת הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל מִי שֶׁהוּא עֲדַיִן מְשֻׁקָּע בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְשִׂכְלוֹ עָבֶה וּמְגֻשָּׁם, אֵין לוֹ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת וְהַכֵּלִים הַדְּרוּשִׁים לְהָבִין עִנְיָנִים רוּחָנִיִּים דַּקִּים וַעֲדִינִים. וְכָל אֶחָד הֲרֵי יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ, אֶת מַצָּבוֹ הָאֲמִתִּי. לָכֵן אַל יְנַסֶּה בִּכְלָל לְהָבִין אֶת הַנְהָגַת ה' עִמּוֹ, אֶלָּא יַאֲמִין וְיֵלֵךְ בֶּטַח בִּתְמִימוּת.
תְּמִימוּת - אֵינָהּ טִפְּשׁוּת!
הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת, וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו אֵינוֹ מְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל השי"ת. אֵין זֶה נוֹבֵעַ חָלִילָה מִטִּפְּשׁוּת אוֹ נָאִיבִיּוּת. אֶלָּא זֹאת הֲבָנָה עֲמֻקָּה, שֶׁהשי"ת אוֹהֵב אוֹתִי וּמְרַחֵם עָלַי, וּבְכָל מַצָּב וּבְכָל סִיטוּאַצְיָה שֶׁרַק תִּהְיֶה, אֲנִי מַאֲמִין וְיוֹדֵעַ שֶׁזֶּה רַק בִּגְלַל שֶׁהשי"ת רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי הָכִי טוֹב שֶׁרַק יָכוֹל לִהְיוֹת.
בִּגְלַל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי נִמְצָא בְּיָדַיִם טוֹבוֹת, לָכֵן אֲנִי לֹא מֻדְאָג, וְכַמּוּבָן שֶׁאֵין לִי קֻשְׁיוֹת, אֶלָּא אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמִי, עַל הַנְהָגַת השי"ת.
וְגַם אִם לִפְעָמִים הַמְּצִיאוּת הִיא לֹא כָּל כָּךְ נְעִימָה, אֲבָל בְּוַדַּאי שֶׁהִיא אֵינֶנָּה רָעָה כִּי הֲרֵי מֵה' לֹא תֵּצֶאנָה הָרָעוֹת. וּבְוַדַּאי אַבָּא אֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רַע לִילָדָיו, וְהַשֵּׁם הַטּוֹב הוּא אָבִינוּ, וְהוּא בְּוַדַּאי רוֹצֶה רַק לְהֵיטִיב לָנוּ.
וְכָל הַקְּשָׁיִים שֶׁנִּגְזְרוּ עָלַי, הֵם בְּוַדַּאי אַךְ וְרַק לְמַעַן טוֹבָתִי הַשְּׁלֵמָה. כִּי לְעִתִּים מֻכְרָחִים לַעֲבֹר דְּבָרִים לֹא נְעִימִים, אִם בִּשְׁבִיל רְפוּאַת וְתִקּוּן הַנְּשָׁמָה אוֹ לִפְעָמִים בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מִדְּבָרִים יוֹתֵר חֲמוּרִים, וְאִם כֵּן הַצָּרָה, בְּעֶצֶם הִיא הַיְשׁוּעָה שֶׁלָּנוּ.
וְכַמּוּבָא בַּסִּפּוּר הַבָּא:
'מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד, שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה כֶּסֶף, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד בְּנוֹ חָכְמַת הָאִצְטַגְנִינוּת (יְדִיעַת חָכְמַת הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת). וַיְהִי הַיּוֹם אֲשֶׁר לָמַד הַחָכְמָה, וַיֵּצֵא אֶל אָבִיו לִהְיוֹת חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים. וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו, הַגִּידָה לִי מָה אַתָּה רוֹאֶה עָלַי, אָמַר לוֹ, רָאִיתִי שֶׁהַסּוּס שֶׁלְּךָ יָמוּת, מֶה עָשָׂה, הָלַךְ תֵּכֶף וּמְכָרוֹ. שׁוּב הָיָה חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, וְאָמַר לוֹ שֶׁנִּגְזַר עַל הַבָּתִּים שֶׁיִּשָּׂרְפוּ, הָלַךְ תֵּכֶף וּמְכָרָם. וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף אָמַר לוֹ, שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁיָּמוּת, הִתְחִיל לִזְעֹק מָרָה כִּי אָבַד מָנוֹס מִמֶּנּוּ, וְאָז יָדַע שֶׁאִלְמָלֵי חָלָה הַגְּזֵרָה עַל הַסּוּס אוֹ עַל הַבָּתִּים וְכַדּוֹמֶה, הָיָה נִצַּל הוּא'. (פלא יועץ - ערך פדות)
תַּכְלִית הַיְדִיעָה - שֶׁלֹּא נֵדַע
'כִּי עִקַּר אֲמִתִּיִּית הַחָכְמָה הוּא לָדַעַת שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה, בִּבְחִינַת 'אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי' וְכוּ' (קהלת ז, כג), כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה''. (ליקוטי הלכות אורח חיים - הלכות תפילה ד, ט).
בְּעֵת שֶׁהָאָדָם סָבוּר שֶׁהִנֵּה הוּא מַתְחִיל לָדַעַת וּלְהָבִין אֶת מַהֲלָכֵי השי"ת, הוּא כְּבָר מֵבִין לָמָּה דָּבָר זֶה קָרָה, וּמַה הוֹלֵךְ לִקְרוֹת. זֹאת הַהוֹכָחָה שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה, עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לְהָבִין מְאוּמָה. כִּי הֲרֵי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּאן כְּלוּם.
אַךְ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מֵבִין וּמַפְנִים בְּקִרְבּוֹ, כִּי נִסְתָּרִים דַּרְכֵי ה', וְאֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לָדַעַת וּלְהָבִין, וְהַכֹּל נִשְׂגָּב מִבִּינָתֵנוּ, וּמַה שֶּׁמְּבַקְּשִׁים מֵאִתָּנוּ, זֶה רַק שֶׁנֵּלֵךְ בִּתְמִימוּת. עַל אָדָם כָּזֶה, נִתָּן לוֹמַר שֶׁהוּא כְּבָר מַתְחִיל לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין. וְעַל זֶה אָמַר הֶחָכָם: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא אֵדַעֲךָ' – כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר מַגִּיעִים לְהַכָּרָה, שֶׁאֵין לָנוּ כָּל יְדִיעָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, זֶה שִׂיא הַיְדִיעָה וְהַהֲבָנָה שֶׁנִּתָּן לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ.
'וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע'
אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, אָמַר: 'אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי' (קהלת ז, כג), כְּלוֹמַר נִסִּיתִי לְהָבִין, אַךְ נוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת שֶׁזֶּה רָחוֹק מִמֶּנִּי. וְכֵן אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: 'וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ' (תהלים עג, כב), כְּלוֹמַר הִתְנַהֲגוּתִי כְּלַפֵּי השי"ת, הִיא בִּתְמִימוּת וּכְמוֹ בְּהֵמָה לְלֹא דַּעַת.
בְּסֵפֶר מַעֲשִׂיּוֹת לְרַבֵּנוּ נִסִּים גָּאוֹן , מְסֻפָּר כִּי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי צָם יָמִים רַבִּים וְהִתְפַּלֵּל לַה', שֶׁיַּרְאֶה לוֹ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְהִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לִקְרָאתוֹ וְאָמַר לוֹ, אִם יֵשׁ לְךָ אֵיזוֹ בַּקָּשָׁה, אֶשְׁתַּדֵּל לְמַלְּאוֹתָהּ.
בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָלֶכֶת עִמּוֹ, וְלִרְאוֹת אֶת מַעֲשָׂיו וְלִלְמֹד מִכָּךְ חָכְמָה. הֱשִׁיבוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, כִּי הוּא לֹא יוּכַל לְהָבִין וְלִסְבֹּל אֶת מַה שֶּׁיִּרְאֶה וְיִהְיֶה לוֹ רַק צַעַר מִמַּה שֶּׁיִּרְאֶה. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כִּי לֹא יִשְׁאַל אוֹתוֹ מְאוּמָה וְלֹא יַטְרִיחַ אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת. וְעָשָׂה אִתּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא תְּנַאי, כִּי אִם פַּעַם אַחַת הוּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הֶסְבֵּרִים עַל מַעֲשָׂיו, הוּא לֹא יַמְשִׁיךְ אִתּוֹ בְּדַרְכּוֹ.
וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית אִישׁ מִסְכֵּן עָנִי וְאֶבְיוֹן, וְלָרָשׁ אֵין כֹּל, מִלְּבַד פָּרָה אַחַת. הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה יָצְאוּ לִקְרָאתָם וְאֵרְחוּ אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, נָתְנוּ לָהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְגַם מָקוֹם לָלוּן. בַּבֹּקֶר הִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהַפָּרָה תָּמוּת, וְאָכֵן הַפָּרָה מִיָּד מֵתָה, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְהוּא הִקְשָׁה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, הַאִם זֶה הַשָּׂכָר שֶׁמַּגִּיעַ לֶעָנִי, עַל שֶׁאִרֵחַ אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ יָפֶה? אַךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הִזְכִּיר לוֹ אֶת הַתְּנַאי, שֶׁאִם רְצוֹנוֹ לְהַמְשִׁיךְ אִתּוֹ, עָלָיו לִשְׁתֹּק וְלֹא לְבַקֵּשׁ הֶסְבֵּרִים.
בְּסוֹף הַיּוֹם הִגִּיעוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְבֵיתוֹ שֶׁל עָשִׁיר אֶחָד. אַךְ הוּא לֹא פָּנָה אֲלֵיהֶם וְלֹא כִּבְּדָם כְּלָל, וְהִשְׁאִיר אוֹתָם לְלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. בְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר הָיָה קִיר שֶׁקָּרַס וְהָיוּ צְרִיכִים לְתַקְּנוֹ מֵחָדָשׁ. בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהִמְשִׁיכוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּדַרְכָּם, הִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהַקִּיר יְתֻקַּן מֵעַצְמוֹ. וְכַמּוּבָן שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא הֵבִין מַדּוּעַ מַגִּיעַ הַשָּׂכָר הַזֶּה לֶעָשִׁיר שֶׁלֹּא כִּבְּדָם, אַךְ הוּא הִתְאַפֵּק וְלֹא שָׁאַל שְׁאֵלוֹת.
לְמָחֳרָת בָּעֶרֶב, הִגִּיעוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת גָּדוֹל וּמְפֹאָר עִם סַפְסַלִּים עֲשׂוּיִם מִכֶּסֶף וְזָהָב. בִּרְאוֹת הַמִּתְפַּלְּלִים אֶת שְׁנֵי הָאוֹרְחִים, שָׁאַל אַחַד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים, מִי יִתֵּן אֹכֶל עֲבוּר הָעֲנִיִּים הָאֵלֶּה? עָנָה הָאַחֵר, מַסְפִּיק לָהֶם הַלֶּחֶם וְהַמַּיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּתִיקָם, וְאֵין צֹרֶךְ לָהֶם בְּיוֹתֵר. וְאַף אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים לֹא הִתְיַחֵס לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּלְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי.
כְּשֶׁפָּנוּ לָלֶכֶת מִשָּׁם, פָּנָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְמִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵרְכָם שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם לִהְיוֹת רָאשִׁים וַחֲשׁוּבִים. כַּמּוּבָן שֶׁלְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נוֹסַף עוֹד צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ מִבְּרָכָה זוֹ, אַךְ הוּא לֹא שָׁאַל שְׁאֵלוֹת.
לִפְנוֹת עֶרֶב, הִגִּיעוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְעִיר אַחַת, וּמִיָּד כְּשֶׁהִבְחִינוּ בָּהֶם אַנְשֵׁי הָעִיר, קִבְּלוּ אוֹתָם בְּשִׂמְחָה וְכָבוֹד רַב, וְאִרְגְּנוּ לָהֶם אַכְסַנְיָה בַּבַּיִת הָכִי מְפֹאָר שֶׁבָּעִיר, וְדָאֲגוּ לָהֶם לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְלִינָה בְּכָבוֹד גָּדוֹל. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר בֵּרַךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר, שֶׁרַק אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה רֹאשׁ וְחָשׁוּב.
לֹא יָכוֹל הָיָה יוֹתֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִלְּהִתְאַפֵּק, וּבִקֵּשׁ מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁיַּסְבִּיר לוֹ אֶת פֶּשֶׁר בִּרְכוֹתָיו. אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הִנְנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה מוּכָן לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי, לָכֵן אַסְבִּיר לְךָ עַתָּה, אֶת כָּל מַה שֶּׁרָאִיתָ.
דַּע שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁהָרַגְתִּי אֶת פָּרָתוֹ, נִגְזַר עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁתָּמוּת, וַאֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁהַפָּרָה תִּהְיֶה פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ, עֲבוּר הָאִשָּׁה.
הָאִישׁ הֶעָשִׁיר שֶׁלֹּא כִּבֵּד אוֹתָנוּ, אִם הוּא הָיָה בּוֹנֶה מֵחָדָשׁ אֶת הַקִּיר, הוּא הָיָה מוֹצֵא בֵּין הַיְסוֹדוֹת מַטְמוֹן גָּדוֹל שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב. לָכֵן בָּנִיתִי לוֹ אֶת הַקִּיר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא אֶת הַמַּטְמוֹן.
הָאֲנָשִׁים הָהֵם שֶׁבִּרְכָתִי אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם רָאשִׁים, כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ כֻּלָּם אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים, מִמֵּילָא לֹא יַסְכִּימוּ אִישׁ לְדַעְתּוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ, וְעַל יְדֵי כֵן הַמָּקוֹם יֵחָרֵב מֵרֹב מְרִיבוֹת וּמַחְלוֹקוֹת.
וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבֵּרַכְתִּי אוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם רַק רֹאשׁ אֶחָד, זוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה עֲבוּרָם, כִּי כַּאֲשֶׁר כֻּלָּם יַסְכִּימוּ לְאָדָם אֶחָד, הַשָּׁלוֹם תָּמִיד יִשְׂרֹר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
הֲרֵי לָנוּ כִּי אַף הַתַּנָּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עִם כָּל גְּדֻלָּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, נִסְתְּרוּ מִמֶּנּוּ דַּרְכֵי הַהַשְׁגָּחָה וְלֹא הֵבִין אֶת פִּשְׁרָם. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֲנַחְנוּ הַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם הֲבָנָה, וְלָכֵן אַף אִם לִפְעָמִים נִרְאֶה בְּעֵינֵינוּ שֶׁעוֹשִׂים לָנוּ רַע, אַךְ בֶּאֱמֶת שֶׁעוֹשִׂים לָנוּ אֵין סוֹף טוֹבוֹת, אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַתְחִילִים לְהָבִין זֹאת.
סִפּוּר מֵהַחוֹזֶה מִלּוּבְלִין וְתַלְמִידוֹ הָרַהַ"ק מֵרוֹפְשִׁיץ
הָרַהַ"ק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְשִׁיץ זִי"עַ, בָּא פַּעַם לְבַקֵּר אֵצֶל רַבּוֹ הָרַהַ"ק הַחוֹזֶה מִלּוּבְלִין זִי"עַ. כַּאֲשֶׁר רָצוּ לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל, נָשְׁבוּ רוּחוֹת סְעָרָה בַּחוּץ עַד שֶׁלֹּא הָיָה שַׁיָּךְ לָצֵאת מֵהַבַּיִת. בִּקֵּשׁ הָרַהַ"ק מֵרוֹפְשִׁיץ מֵרַבּוֹ, שֶׁיִּפְעַל לְהַשְׁקִיט אֶת הָרוּחוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל. אַךְ רַבּוֹ הָרַהַ"ק מִלּוּבְלִין לֹא הֱשִׁיבוֹ. בִּקֵּשׁ שׁוּב הָרַהַ"ק מֵרוֹפְשִׁיץ מֵרַבּוֹ פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, אַךְ לַשָּׁוְא. אָמַר הָרַהַ"ק מֵרוֹפְשִׁיץ כִּי אִם הָרַבִּי לֹא יַשְׁקִיט אֶת הָרוּחוֹת, אָז הוּא בְּעַצְמוֹ יַשְׁקִיט אוֹתָם, כִּי הַמַּצָּב כְּבָר גּוֹבֵל בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְאָכֵן פָּעַל הָרַהַ"ק מֵרוֹפְשִׁיץ בִּקְדֻשָּׁתוֹ, וְשָׁקְטוּ הָרוּחוֹת.
וַיְהִי לְמָחֳרָת, בָּאוּ תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים לָעִיר לוּבְלִין, בִּבְכִיּוֹת וּבִצְעָקוֹת אֶל הָרַהַ"ק הַחוֹזֶה מִלּוּבְלִין, כִּי בְּאֵזוֹר הַכְּפָרִים פָּרְצָה מַגֵּפָה נוֹרָאָה וַאֲנָשִׁים נָפְלוּ לְמִשְׁכָּב בְּכָל מִינֵי מַחֲלוֹת.
קָרָא הָרַהַ"ק הַחוֹזֶה מִלּוּבְלִין לְתַלְמִידוֹ הָרַהַ"ק מֵרוֹפְשִׁיץ, וְאָמַר לוֹ: הִנֵּה תִּרְאֶה מַה גָּרַמְתָּ בְּהַשְׁקָטַת הָרוּחוֹת. השי"ת שָׁלַח אֶת הָרוּחוֹת הָאֵלּוּ כְּדֵי לְהוֹלִיךְ אֶת כָּל הָרוּחוֹת הָרָעוֹת אֶל מְקוֹם מִדְבָּר מִחוּץ לִמְקוֹמוֹת יִשּׁוּב. וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר הֶעֱמַדְתָּ אֶת הָרוּחוֹת, גָּרַמְתָּ שֶׁהֵם יִשָּׁאֲרוּ בְּאֵזוֹר הַכְּפָרִים, וּמִזֶּה נִגְרְמוּ כָּל הַמַּחֲלוֹת הָרָעוֹת. וּמֵעַתָּה עָלֶיךָ לְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר. מִיָּד הִתְחַזְּקוּ שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים וּפָעֲלוּ מַה שֶּׁפָּעֲלוּ, וְנִתְרַפְּאוּ כָּל הַחוֹלִים. (דברים ערבים - סיפורים מהרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע)
הֲרֵי לָנוּ כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים מִתְנַסִּים בְּעִנְיָן שֶׁל תְּמִימוּת, וְלֹא תָּמִיד כְּדַאי לְהִתְעָרֵב בְּמַעֲשֵׂי שָׁמַיִם.
לָמָּה מִתְעַלְּמִים מִמֶּנִּי?
אֲנִי מְנַסֶּה וּמִשְׁתַּדֵּל שׁוּב וָשׁוּב לְהִתְרוֹמֵם וּלְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, אֲבָל זֶה לֹא עוֹבֵד. כַּאֲשֶׁר כָּל הַזְּמַן, הַדְּבָרִים לֹא מִסְתַּדְּרִים וַאֲנִי נוֹפֵל בַּחֲזָרָה.
הַאִם בַּשָּׁמַיִם לֹא רוֹאִים אֶת כָּל הַמַּאֲמָצִים שֶׁלִּי, אֵיךְ שֶׁאֲנִי קוֹרֵעַ אֶת עַצְמִי בִּשְׁבִיל לָצֵאת מִכָּל הַבִּלְבּוּל שֶׁאֲנִי נִמְצָא, מַדּוּעַ מוֹלִיכִים אוֹתִי בְּכָאֵלּוּ דְּבָרִים מְסֻבָּכִים?! אֵיפֹה הקב"ה?! אֵיפֹה הַתְּפִלּוֹת שֶׁלִּי?! אֵיפֹה הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי?!
לָמָּה לֹא מְרַחֲמִים עָלַי בַּשָּׁמַיִם?! לָמָּה מִתְעַלְּמִים מִכָּל מַה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה?! בִּשְׁבִיל מַה אֲנִי צָרִיךְ לִסְבֹּל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה?! נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ סִטְרָא אַחֲרָא וְיֵשׁ דִּינִים, אֲבָל הַאִם השי"ת לֹא יָכוֹל לְהָעִיף אוֹתָם לְגַמְרֵי וַחֲסַל?! רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם - תַּעֲשֶׂה שְׁרִירִים וּתְכוֹפֵף אוֹתָם!
אַתָּה אָשֵׁם בַּכֹּל! אַתָּה נָתַתָּ צְעָקָה אַחַת אֲמִתִּית, 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם - אֵין לִי חֵשֶׁק לַחֲזֹר בְּגִלְגּוּל', בַּשָּׁמַיִם קִבְּלוּ אֶת בַּקָּשָׁתְךָ, וְזֶה הֵבִיא עָלֶיךָ אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת. עַכְשָׁו מַתְחִיל הַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי שֶׁלְּךָ. בִּזְכוּת הַצְּעָקָה שֶׁנָּתַתָּ מֵעֹמֶק הַלֵּב, הִתְחִילוּ בַּשָּׁמַיִם לַעֲבֹד וּלְזָרֵז אֶת הַתַּהֲלִיךְ בִּשְׁבִיל שֶׁתַּגִּיעַ לְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת.
אָדָם יָכוֹל לִחְיוֹת רָגוּעַ, בְּלִי שׁוּם עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת וּבְלִי נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים. אֲבָל כְּשֶׁהוּא יַגִּיעַ לְמַעְלָה, יֹאמְרוּ לוֹ, הִנֵּה הִשְׁלַמְתָּ רַק עֶשְׂרִים אָחוּז מִתִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּךָ, עַכְשָׁו תַּחֲזֹר שׁוּב פַּעַם בְּגִלְגּוּל, לְהֶמְשֵׁךְ הַתִּקּוּן. אֲבָל כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, מֻכְרָחִים לַעֲבֹר אֶת הַתַּהֲלִיךְ בִּמְהִירוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, וְעִם הַרְבֵּה מְאֹד מַצָּבִים וְנִסְיוֹנוֹת, וְרַק כָּךְ הָאָדָם זוֹכֶה בַּסּוֹף, לְכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִזְכּוֹת.
חֵטְא הַמְרַגְּלִים - חֹסֶר תְּמִימוּת
סִפּוּר הַמְרַגְּלִים שֶׁהָלְכוּ לִבְדֹּק אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְחָזְרוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה, הוּא דָּבָר שֶׁלִּכְאוֹרָה לֹא מוּבָן. כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים מֻפְלָגִים, יַגִּיעוּ לְכָזֹאת נְפִילָה, וְאַחַר כָּךְ גַּם יַפִּילוּ אִתָּם אֶת כָּל הָעָם?
וְעוֹד יוֹתֵר קָשֶׁה, כֵּיצַד הֵם הָפְכוּ כָּל דָּבָר טוֹב וְרָאוּ אוֹתוֹ בְּצוּרָה הֲפוּכָה. כַּאֲשֶׁר הקב"ה סִבֵּב שֶׁיָּמוּתוּ אֲנָשִׁים שָׁם בִּשְׁבִיל שֶׁיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ יִהְיוּ טְרוּדִים בָּאֵבֶל וְלֹא יָשִׂימוּ לֵב לַמְּרַגְּלִים, וְהֵם בָּאוּ וּפֵרְשׁוּ זֹאת לְרָעָה, וְאָמְרוּ: 'אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ' (במדבר יג, לב). הקב"ה בֵּרַךְ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּפֵרוֹת גְּדוֹלִים, וְהֵם בִּמְקוֹם לְשַׁבֵּחַ אֶת הַפֵּרוֹת, בָּאוּ וְסִפְּרוּ כִּי זוֹ אֶרֶץ מוּזָרָה, יֵשׁ שָׁם פֵּרוֹת עֲנָקִיִּים וְהַכֹּל מַפְחִיד שָׁם?
וּמְתָרֵץ הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ (ליקוטי הלכות יורה דעה - הלכות שבועות הלכה ב, יד - טז) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא הַמְרַגְּלִים שֶׁנָּתַן לָהֶם השי"ת מָקוֹם לִטְעוֹת עַל שֶׁרָצוּ לַחֲקֹר יוֹתֵר מִדַּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ"ל (רש"י - במדבר יג, ב), אֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁהִיא טוֹבָה וְהֵם לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין וְכוּ', חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם מָקוֹם לִטְעוֹת וְכוּ', כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא עִקַּר בְּחִינַת אֱמוּנָה'.
'וְהֵם רָצוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם מִיָּד אֵיךְ בָּאִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא רָצוּ לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר רָאוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, אַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ: 'נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ' וְכוּ' (דברים א, כב), כִּי רָצוּ לִרְאוֹת וּלְהָבִין הָאֱמֶת מִיָּד, עַל כֵּן נָתַן לָהֶם השי"ת מָקוֹם לִטְעוֹת, וְגָרְמוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת עַד הַיּוֹם שֶׁמִּתְאָרֵךְ הַגָּלוּת עַל יְדֵי זֶה'.
הַיּוֹצֵא לָנוּ מִדִּבְרֵי קָדְשׁוֹ, כִּי אֱמוּנָה שַׁיֶּכֶת בַּדְּבָרִים שֶׁהָאָדָם לֹא מֵבִין. כִּי כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ וּלְאָן צָרִיךְ לִפְנוֹת, הוּא לֹא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ הַסְתָּרוֹת, וְלֹא יוֹדְעִים מַה יִּהְיֶה הָלְאָה, וְאֵין עַל יָדֵינוּ אֵיזֶה צַדִּיק שֶׁיְּכַוֵּן אוֹתָנוּ וְיוֹרֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, בְּמִקְרִים כָּאֵלּוּ צָרִיךְ לִזְרֹק אֶת הַשֵּׂכֶל וּלְהִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה.
כָּךְ גַּם בְּנוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁמֻּבְטָח לָנוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁאִם נֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' וְנִתְחַזֵּק כָּרָאוּי, אָז בְּוַדַּאי נִזְכֶּה לְהַבְטָחוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת. וְיֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁרוֹאִים וְשׁוֹמְעִים זֹאת, וְלַמְרוֹת זֹאת הֵם מַקְשִׁים קֻשְׁיוֹת:
אֵיךְ אֲנִי אַגִּיעַ? תַּרְאֶה לִי אֵיךְ אֲנִי אֶזְכֶּה? מָתַי זֶה יִקְרֶה?
וְעַל יְדֵי הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלּוּ, הָאָדָם בֶּאֱמֶת נוֹפֵל.
אֲבָל אִם נִזְרֹק אֶת הַשֵּׂכֶל, וְנִזָּהֵר מִקֻּשְׁיוֹת וּתְלוּנוֹת עַל ה', וְרַק נַאֲמִין שֶׁאֲנַחְנוּ בְּיָדַיִם טוֹבוֹת, וּבְעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ עוֹד נִזְכֶּה, בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה וְהַתְּמִימוּת הַזּוֹ, הָאָדָם זוֹכֶה בַּסּוֹף לְכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִזְכּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה.
אַבְרָהָם אָבִינוּ – 'הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים'
אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת הַחֲזָקוֹת בְּיוֹתֵר בְּנוֹשֵׂא הַתְּמִימוּת הוּא אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה.
אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּנִסְיוֹן הָ'עֲקֵדָה', מָצִינוּ מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְנִשְׂגָּבָה בְּעִנְיַן הַתְּמִימוּת. כִּי מִלְּבַד עֶצֶם הַקֹּשִׁי שֶׁל הַקְרָבַת הַבֵּן יָחִיד, עוֹד הָיוּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ קֻשְׁיוֹת חֲזָקוֹת וּתְמִיהוֹת עֲצוּמוֹת.
דָּבָר רִאשׁוֹן אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת הִטִּיף מוּסָר וְלִמֵּד אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כִּי אָסוּר לְהַקְרִיב יְלָדִים לַמֹּלֶךְ, כִּי לֹא בָּזֶה בָּחַר הַשֵּׁם, וְהִנֵּה עַכְשָׁו השי"ת מְצַוֶּה אוֹתוֹ לְהַקְרִיב אֶת בְּנוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וּמַה יַּעֲנֶה מֵעַתָּה לְכָל הָעוֹלָם?
בְּנוֹסָף לְכָךְ, הֲרֵי הקב"ה הִבְטִיחַ לוֹ: 'כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע' (בראשית כא, יב), וְהִנֵּה עַכְשָׁו אוֹמֵר לוֹ הקב"ה לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ, וְהַהַבְטָחָה הַזּוֹ כְּבָר לֹא תּוּכַל לְהִתְקַיֵּם.
וּכְמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא וירא כב), כִּי בַּדֶּרֶךְ אֶל הָ'עֲקֵדָה' בָּא הַשָּׂטָן בִּדְמוּת אָדָם זָקֵן, וְנִסָּה לְשַׁדֵּל אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ כִּי לֹא יִתָּכֵן לָלֶכֶת לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְאַחַר מֵאָה שָׁנָה. אַחַר כָּךְ חָזַר הַשָּׂטָן בִּדְמוּת בָּחוּר וְנִסָּה לְפַתּוֹת אֶת יִצְחָק וְאָמַר לוֹ, כַּמָּה תַּעֲנִיּוֹת צָמָה אִמְּךָ עַד שֶׁלֹּא נוֹלַדְתָּ, וְהַזָּקֵן הַזֶּה הִשְׁתַּטָּה, וְהוּא הוֹלֵךְ לִשְׁחָטְךָ. וּכְשֶׁרָאָה הַשָּׂטָן שֶׁהֵם אֵינָם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו, הָלַךְ וְנַעֲשָׂה לִפְנֵיהֶם נָהָר גָּדוֹל שֶׁעִכֵּב אוֹתָם שְׁלֹשָׁה יָמִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַנָּהָר עַד צַוְּארֵיהֶם.
לְאַחַר שֶׁנִּצְּלוּ מֵהַמַּיִם, אָמַר הַשָּׂטָן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד, הַשֶּׂה לְעוֹלָה וְאֵין יִצְחָק לְעוֹלָה, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, זֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּדַּאי, שֶׁאֲפִלּוּ אוֹמֵר אֱמֶת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
וְעִם כָּל זֹאת אַבְרָהָם אָבִינוּ הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן השי"ת בִּתְמִימוּת וּלְלֹא שְׁאֵלוֹת וְקֻשְׁיוֹת. הַשָּׂטָן מְלַגְלֵג עָלָיו וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא רוֹצֵחַ, וְלֹא לָזֶה הִתְכַּוֵּן השי"ת, אַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא מִתְיַחֵס לְלַעֲגוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן וּלְכָל פִּטְפּוּטָיו, וְהוּא אוֹמֵר לְיִצְחָק: 'אַל תַּשְׁגִּיחַ עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְהַחֲלִישׁ אוֹתָנוּ'. וְגַם כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם תֵּרוּץ מְצֻיָּן לְהִמָּנַע מִמַּעֲשֵׂה הָעֲקֵדָה, כִּי הַנָּהָר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם עַד לַצַּוָּאר וְלֹא שַׁיָּךְ טֶכְנִית לַעֲבֹר אוֹתוֹ, וְאֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּכָךְ רֶמֶז שֶׁכַּנִּרְאֶה מִשָּׁמַיִם רוֹצִים לִמְנֹעַ אוֹתָם מִלַּעֲשׂוֹת אֶת זֶה. אַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ דָּבַק בַּתְּמִימוּת, וּמִתְפַּלֵּל לְהשי"ת וְאוֹמֵר: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִגְלֵיתָ אֵלַי וְאָמַרְתָּ לִי הַעֲלֵה יִצְחָק בִּנְךָ לְפָנַי לְעוֹלָה, וְעַכְשָׁו בָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ, אִם אֲנִי אוֹ יִצְחָק בְּנִי טוֹבֵעַ, מִי יְקַיֵּם מַאֲמָרְךָ, עַל מִי יִתְיַחֵד שִׁמְךָ'. וּמִיָּד גָּעַר הקב"ה בַּמַּעֲיָן וְנֶהְפַּךְ לְיַבָּשָׁה.
אָמְנָם לֹא דּוֹרְשִׁים מִכָּל אֶחָד אֶת הַמְּסִירוּת הַנּוֹרָאִית הַזֹּאת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אֲבָל הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי שֶׁנִּלְמָד מֵהָעֲקֵדָה – הוּא לִזְרֹק אֶת הַשֵּׂכֶל וְלָלֶכֶת עִם הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת!
לְכָל אֶחָד קוֹרֶה מִדֵּי פַּעַם, שֶׁהוּא שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ:
רֶגַע, מֶה עָשׂוּ לִי? מַה קָּרָה פֹּה? לָמָּה ה' עָשָׂה לִי כָּכָה? לָמָּה מִתְנַהֲגִים אִתִּי בְּצוּרָה כָּזֹאת? וְכִי אֵין אֶפְשָׁרוּת שֶׁהָעִנְיָנִים יִסְתַּדְּרוּ בְּצוּרָה יוֹתֵר טוֹבָה?!
וּבִזְמַנִּים הָאֵלּוּ, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמַּה שֶּׁרוֹצִים בַּשָּׁמַיִם מֵאִתָּנוּ, זֶה רַק לִזְרֹק אֶת הַשֵּׂכֶל, וְלֹא לְנַסּוֹת לְהָבִין כְּלוּם, רַק לָלֶכֶת עִם תְּמִימוּת, וְעַל יְדֵי זֶה הָאָדָם יִרְאֶה יְשׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת וְנוֹרָאוֹת.
אֵיפֹה אֲנִי אוֹחֵז?
אַחַד הַקְּשָׁיִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם, זֶה שֶׁלְּאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְחַזֵּק כְּכָל יְכָלְתּוֹ וְלַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן ה', וּבְכָל זֹאת אֵין לוֹ מֻשָּׂג אֵיפֹה הוּא אוֹחֵז, הַאִם הוּא בִּכְלָל הִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אוֹ שֶׁחָלִילָה הוּא רַק הִתְרַחֵק? הַאִם הוּא בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה אוֹ שֶׁהוּא חָלִילָה בַּכִּוּוּן הַלֹּא נָכוֹן? הָאָדָם הָיָה רוֹצֶה אֵיזוֹ אִינְדִּיקַצְיָה, לָדַעַת מַה קּוֹרֶה אִתּוֹ. אוּלַי אֵיזוֹ בַּת קוֹל שֶׁתָּבוֹא וְתַגִּיד לוֹ, אַתָּה מִתְקַדֵּם יָפֶה, אַתָּה עַל הַמַּסְלוּל, אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁתַּגִּיד לוֹ זָכִיתָ רַק לְעֶשְׂרִים אָחוּז מִמַּה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לִזְכּוֹת, אֲבָל שֶׁלְּפָחוֹת יֵדַע מַה קּוֹרֶה אִתּוֹ, וְכֵיצַד הוּא מִתְקַדֵּם, וְלֹא לִחְיוֹת בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁכָּל חַיָּיו הוּא יַעֲבֹד אֶת ה' וְהוּא לֹא יִרְאֶה וְיֵדַע הֵיכָן הוּא אוֹחֵז וְכַמָּה הוּא הִתְקַדֵּם וְזָכָה.
לְעוֹלָם לֹא תֵּדַע
וְהַתְּשׁוּבָה לְכָךְ, שֶׁעָלֵינוּ לָדַעַת – שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ כָּל הַנִּסָּיוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁמַּסְבִּיר הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ (מובא בעלים לתרופה - מכתב רכ"ד) כִּי עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם, הוּא דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ דַּרְגָּא הוּא אוֹחֵז, כַּמָּה הוּא הִתְקַדֵּם, וּמָתַי הוּא יִזְכֶּה, וְכִי לְעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת הֵיכָן הָאָדָם אוֹחֵז.
כִּי לִפְעָמִים נִרְאֶה לָאָדָם שֶׁהוּא נִמְצָא בִּתְקוּפָה שֶׁל עֲלִיָּה וְהִתְעַלּוּת, הַכֹּל זוֹרֵחַ, הוּא מָלֵא בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן טוֹב. נִדְמֶה לוֹ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְלֵאִים הִתְפַּעֲלוּת מִמֶּנּוּ, אֵיךְ שֶׁבְּתוֹךְ תְּקוּפָה קְצָרָה, הוּא הִתְקַדֵּם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, וּמִי יוֹדֵעַ לְאֵיזוֹ דַּרְגָּא הוּא כְּבָר זָכָה וְהִגִּיעַ.
וְהָאֱמֶת הִיא, שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל הוּא זָכָה לְהֶאָרָה מִשָּׁמַיִם לִתְקוּפָה קְצָרָה וּמֻגְבֶּלֶת, וְעוֹד מְעַט כְּשֶׁהוּא יִשָּׁאֵר לְלֹא זֶה, יִתְבָּרֵר לוֹ כִּי בְּסַךְ הַכֹּל הוּא רַק בָּנָה מִגְדָּלִים בַּאֲוִיר.
וְלִפְעָמִים הָאָדָם נִמְצָא בִּתְקוּפָה שֶׁל הַסְתָּרַת פָּנִים, הוּא שָׁרוּי בְּחֹשֶׁךְ וּבְיִסּוּרִים, אֵין לוֹ חֵשֶׁק לִכְלוּם וּבְקֹשִׁי הוּא סוֹחֵב אֶת עַצְמוֹ לַתְּפִלָּה, וְהוּא מְשֻׁכְנָע כִּי בַּשָּׁמַיִם אֵין כָּל עֵרֶךְ לְמַעֲשָׂיו.
וּלְמַעֲשֶׂה זֶה הָפוּךְ לְגַמְרֵי, כִּי זֶה שֶׁהוּא מַחֲזִיק מַעֲמָד וּמַמְשִׁיךְ הָלְאָה, וְכֵן כָּל הִתְגַּבְּרוּת קְטַנָּה שֶׁלּוֹ, לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁהוּא כֵּן יָכוֹל, עוֹשִׂים רַעַשׁ גָּדוֹל מְאֹד בַּשָּׁמַיִם, וְלֹא נִתָּן לְתָאֵר כְּלָל אֶת הַנַּחַת רוּחַ שֶׁיֵּשׁ לְהשי"ת מִמַּעֲשָׂיו.
וְלָכֵן עַל הָאָדָם לַעֲבֹד תָּמִיד אֶת השי"ת בִּתְמִימוּת, וּלְלֹא שׁוּם חִשּׁוּבִים הַאִם אֲנִי כֵּן מִתְקַדֵּם אוֹ לֹא מִתְקַדֵּם, תַּמְשִׁיךְ הָלְאָה וְתַאֲמִין כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אַתָּה מִתְקַדֵּם בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה.
סִפּוּר נִפְלָא מֵרַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי
מְסֻפָּר עַל הָרַהַ"ק רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי זִי"עַ הַיַ"ד, כִּי פָּגַשׁ אֶת הַשָּׂטָן כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהִנֵּה הַשָּׂטָן מִתְהַלֵּךְ כְּשֶׁהוּא שָׁבוּר וְעָצוּב מְאֹד.
הִתְעַנְיֵן רַבִּי שִׁמְשׁוֹן: מַדּוּעַ אַתָּה כָּל כָּךְ שָׁבוּר וְעָצוּב?
בִּכָּה הַשָּׂטָן אֶת צַעֲרוֹ: הִנֵּה מַגִּיעִים יְמֵי הַדִּין, אֲנִי אֶעֱבֹד קָשֶׁה וִיקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְאַצְלִיחַ לְהָבִיא עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי גְּזֵרוֹת רָעוֹת. וּלְבַסּוֹף יַגִּיעַ חַג הַסֻּכּוֹת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקְחוּ אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים וִינַעְנְעוּ אוֹתָם לְכָל עֵבֶר וְיַמְשִׁיכוּ עֲלֵיהֶם שֶׁפַע רַב, וְעִם הַהֶנֶף שֶׁל אַרְבַּעַת הַמִּינִים הֵם יְבַטְּלוּ מֵעֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת, שֶׁאֲנִי פָּעַלְתִּי בֶּעָמָל רַב בְּכָל הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וְכָל הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי תֵּלֵךְ לָרִיק.
יוֹם הַכִּפּוּרִים חָלַף, וְרַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי פּוֹגֵשׁ שׁוּב אֶת הַשָּׂטָן, אַךְ הַפַּעַם הוּא הָיָה הוֹלֵךְ צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ.
הִתְעַנְיֵן רַבִּי שִׁמְשׁוֹן: לְשִׂמְחָה זוֹ מַה עוֹשָׂה?
סִפֵּר הַשָּׂטָן בְּגַאֲוָה: מָצָאתִי פִּתָּרוֹן. נָקַבְתִּי חוֹר בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה שֶׁהֵבִיאָה אֶת הָאֶתְרוֹגִים, מַיִם רַבִּים חָדְרוּ לָאֳנִיָּה וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ הִתְקַלְקְלוּ כָּל הָאֶתְרוֹגִים, וְעַכְשָׁו לֹא יִהְיֶה לְעַם יִשְׂרָאֵל אַרְבַּעַת הַמִּינִים.
וּבֶאֱמֶת כָּךְ הָיָה, בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה שֶׁהֵבִיאָה אֶת הָאֶתְרוֹגִים הָיָה חוֹר, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ מַרְבִּית הָאֶתְרוֹגִים הִתְקַלְקְלוּ, לְמַעֵט מִסְפַּר אֶתְרוֹגִים בּוֹדְדִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת הַסּוֹחֲרִים, הֶעֱלוּ אֶת מְחִירֵי הָאֶתְרוֹגִים לִמְחִיר אַסְטְרוֹנוֹמִי, עַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ שֶׁל אַף אֶחָד לִרְכֹּשׁ לְעַצְמוֹ אֶתְרוֹג.
הִתְאַסְּפוּ יַחַד כָּל פַּרְנְסֵי עִיר וָעִיר וְטִכְּסוּ עֵצָה כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת. וְהֶחְלִיטוּ שֶׁכָּל תּוֹשְׁבֵי עִיר וָעִיר יִרְכְּשׁוּ יַחַד אֶתְרוֹג אֶחָד עֲבוּר כָּל הָעִיר, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה שֶׁל אַרְבַּעַת הַמִּינִים.
וְאָכֵן כָּךְ הָיָה, כָּל יְהוּדִי הֵבִיא אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁהוּא חָסַךְ לִרְכִישַׁת אֶתְרוֹג, וְעוֹד הוֹסִיפוּ כָּל אֶחָד אֶת כַּסְפֵּי הַחֶסְכוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, וְהַנָּשִׁים תָּרְמוּ אֶת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁלָּהֶם וְכָךְ הִצְטַבֵּר סְכוּם עָצוּם שֶׁמַּסְפִּיק לִקְנִיַּת אֶתְרוֹג אֶחָד לְכָל הָעִיר.
הִגִּיעַ חַג הַסֻּכּוֹת, מִיָּד לְאַחַר הַתְּפִלָּה, נֶעֶמְדוּ כָּל תּוֹשְׁבֵי עִיר וָעִיר בְּתוֹר, כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה שֶׁל נְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים. וְכָךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הָיָה תּוֹר אָרוֹךְ מְאֹד, כְּשֶׁכָּל יְהוּדִי בְּתוֹרוֹ נָטַל אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן השי"ת.
לְאַחַר סֻכּוֹת פָּגַשׁ שׁוּב רַבִּי שִׁמְשׁוֹן אֶת הַשָּׂטָן, וְהִנֵּה הוּא שֶׁבֶר כְּלִי, עָצוּב וּמְדֻכְדָּךְ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.
סִפֵּר הַשָּׂטָן בְּקוֹל בּוֹכִים: כָּל הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלִּי לֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם. הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל כָּל הַיְּהוּדִים לְהוֹזִיל מִכַּסְפָּם, אַךְ וְרַק כְּדֵי לִקְנוֹת אֶתְרוֹג בּוֹדֵד. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁכָּל אֶחָד נָטַל בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְחִבָּה אֶת הַלּוּלָב וְהָאֶתְרוֹג וּבֵרַךְ בְּכָזֹאת דְּבֵקוּת. כָּל זֶה הִכְנִיעַ וְהָרַס אוֹתִי לְגַמְרֵי, וְכָל עַצְמוֹתַי הִתְרַסְּקוּ וְנִשְׁבְּרוּ. וּבָזֶה הַיְּהוּדִים הִמְשִׁיכוּ לְעַצְמָם יְשׁוּעוֹת וְהַשְׁפָּעוֹת גְּדוֹלוֹת וְרַבּוֹת לְאֵין עָרֹךְ.
עַכְשָׁו נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ: יְהוּדִי שֶׁכְּבָר בְּט"וּ בִּשְׁבָט הִקְדִּים לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לִבּוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְאֶתְרוֹג מְהֻדָּר. וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הוּא חָסַךְ הַרְבֵּה כֶּסֶף כְּדֵי שֶׁבְּחַג הַסֻּכּוֹת יִהְיֶה לוֹ לִרְכֹּשׁ אֶתְרוֹג מְהֻדָּר. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ וּבָאוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הוּא הִרְבָּה וּבִקֵּשׁ בִּבְכִיּוֹת שֶׁיִּזְכֶּה לִפְרִי עֵץ הָדָר. וּבְהַגִּיעַ יְמֵי הַסֻּכּוֹת, הוּא הָיָה צָרִיךְ בְּנוֹסָף לַכֶּסֶף שֶׁהוּא חָסַךְ לְאֶתְרוֹג, לָקַחַת גַּם אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהוּא חָסַךְ לְיוֹם סַגְרִיר, וְלָתֵת אוֹתוֹ עֲבוּר אֶתְרוֹג מְשֻׁתָּף.
וְהַשָּׁנָה בְּנִגּוּד לְשָׁנִים עָבָרוּ, בָּהֶם הוּא הָיָה נוֹטֵל אֶת הַד' מִינִים בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבִדְבֵקוּת מְיֻחֶדֶת, וְאוֹמֵר אִתָּם אֶת הַהַלֵּל וְעוֹשֶׂה אִתָּם אֶת הַהַקָּפוֹת, הַפַּעַם הוּא צָרִיךְ לְהִתְבַּזּוֹת בְּכָל יוֹם וְלַעֲמֹד זְמַן רַב בַּתּוֹר כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הָאֶתְרוֹג לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת, וְלֹא אֶתְרוֹג מְהֻדָּר אֶלָּא אֶתְרוֹג מָלֵא כְּתָמִים מֵרֹב מִשְׁמוּשֵׁי הַיָּד שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר. הַיְּהוּדִי הַזֶּה בְּוַדַּאי שָׁבוּר וְרָצוּץ בְּקִרְבּוֹ, אֵיפֹה הַ'זֶּה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ' שֶׁל כָּל שָׁנָה, אֵיפֹה הַנִּעְנוּעִים הַמְרַגְּשִׁים שֶׁל כָּל שָׁנָה, בִּמְקוֹם זֶה עָשִׂינוּ נִעְנוּעַ קָצָר עִם אֶתְרוֹג מָלֵא כְּתָמִים, מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ שָׁנָה תָּבוֹא עָלַי, אֵיזֶה גְּזֵרוֹת וְיִסּוּרִים.
וְהָאֱמֶת הִיא, כִּי בַּשָּׁמַיִם הַכֹּל הָפוּךְ לְגַמְרֵי מִמַּה שֶּׁהוּא חָשַׁב. הַשָּׂטָן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מֵעִיד וּמְסַפֵּר לְהָרַהַ"ק רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי זִי"עַ הַיַ"ד, כִּי דַּוְקָא מֵהַלֵּב נִשְׁבָּר וְדַוְקָא מֵהַמְּסִירוּת הַזֹּאת, הִתְפַּעֲלוּ מְאֹד בַּשָּׁמַיִם, וְרַק בִּזְכוּת זֹאת, הֵם פָּעֲלוּ לְעַצְמָם שָׁנָה טוֹבָה יוֹתֵר מֵהָרָגִיל.
אִם כֵּן אַף פַּעַם אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָדַעַת, מַה מֵּבִיא אֶת מַה. לִפְעָמִים עֲבוֹדָה שֶׁנִּרְאֵית בְּעֵינֵינוּ כִּפְשׁוּטָה וּרְגִילָה לַחֲלוּטִין, דַּוְקָא הִיא הָעֲבוֹדָה הַחֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת בַּשָּׁמַיִם.
אַבָּא אוּמְנָא
הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כא:), עַל אַבָּא אוּמְנָא מַקִּיז הַדָּם, שֶׁהָיְתָה בָּאָה אֵלָיו בִּרְכַּת שָׁלוֹם מֵהַ'יְשִׁיבָה שֶׁבַּשָּׁמַיִם' בְּכָל יוֹם, כְּלוֹמַר בַּת קוֹל מִשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ'. וְאִלּוּ לְאַבַּיֵּי הָיְתָה מַגִּיעָה בְּרָכָה זוֹ רַק בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, וּלְרָבָא הָיְתָה מַגִּיעָה בְּרָכָה זוֹ רַק בְּכָל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר. וְחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי בִּגְלַל אַבָּא אוּמְנָא, אָמְרוּ לְאַבַּיֵּי מֵהַשָּׁמַיִם, 'לָא מָצִית לְמֶיעֱבַד כְּעוֹבְדֵיהּ' - אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא.
וּמֶה הָיוּ מַעֲשָׂיו וְהַנְהָגָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא? כַּאֲשֶׁר הָיָה מַקִּיז דָּם לִבְנֵי אָדָם, מִשּׁוּם צְנִיעוּת הָיָה מוֹשִׁיב אֶת הָאֲנָשִׁים בְּנִפְרָד וְאֶת הַנָּשִׁים בְּנִפְרָד. וְהָיָה לוֹ בֶּגֶד שֶׁמְּחֻבָּר אֵלָיו הַקָּנֶה שֶׁבּוֹ הָיָה שׁוֹאֵב אֶת הַדָּם, וְהָיָה בַּבֶּגֶד חֲתָךְ כְּדֵי לְהַכְנִיס בּוֹ אֶת הָאִזְמֵל שֶׁבּוֹ עוֹשִׂים אֶת הַחֲתָךְ בַּוְּרִיד, וְכַאֲשֶׁר בָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה הָיָה מַלְבִּישׁ לָהּ אֶת הַבֶּגֶד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּפָהּ, וְהוּא הָיָה מַכְנִיס אֶת הָאִזְמֵל דֶּרֶךְ הַחֲתָךְ, וּמַצְמִיד לַחֲתָךְ אֶת הַקָּנֶה הַמְחֻבָּר לַבֶּגֶד וּמְקַבֵּל לְתוֹכוֹ אֶת הַדָּם.
וְהָיָה לוֹ מָקוֹם צָנוּעַ בַּחוּץ, שֶׁלְּשָׁם הָיוּ מַשְׁלִיכִים אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לְתַשְׁלוּם, כַּאֲשֶׁר רַק לְמִי שֶׁהָיָה כֶּסֶף לְשַׁלֵּם הָיָה מַשְׁלִיךְ לְשָׁם, וּלְמִי שֶׁלֹּא הָיָה לְשַׁלֵּם, לֹא הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁאַבָּא אוּמְנָא לֹא רָאָה מִי מְשַׁלֵּם וּמִי לֹא. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה, לֹא הָיָה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שָׂכָר, וּלְאַחַר שֶׁהָיָה קָם לָלֶכֶת, הָיָה אַבָּא אוּמְנָא נוֹתֵן לוֹ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת, וְאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ תִּקְנֶה לְעַצְמְךָ אֹכֶל, כְּדֵי לְהִתְאוֹשֵׁשׁ לְאַחַר הַקָּזַת הַדָּם.
אַחַד הַדְּבָרִים הַנִּלְמָדִים מֵהַסִּפּוּר הַנִּפְלָא הַזֶּה , זֶה שֶׁכָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה, אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת כְּלוּם מִמַּצָּבוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, הֵיכָן הוּא אוֹחֵז וּלְמַה הוּא זוֹכֶה. שֶׁהֲרֵי לְאַבָּא אוּמְנָא לֹא הָיְתָה אֶת גַּדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה שֶׁל אַבַּיֵּי, וְלַמְרוֹת זֹאת הוּא הָיָה קָרוֹב אֶל שְׁלֵמוּת וְתִקּוּן נַפְשׁוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאַבַּיֵּי הָיָה קָרוֹב לִשְׁלֵמוּת וְתִקּוּן נַפְשׁוֹ. וְהָרְאָיָה לָזֶה מִכָּךְ שֶׁאַבָּא אוּמְנָא קִבֵּל כָּל יוֹם בַּת קוֹל מֵהַשָּׁמַיִם, וְאַבַּיֵּי עִם כָּל גַּדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה וְגַדְלוּתוֹ כְּאַחַד הָאֲמוֹרָאִים הַגְּדוֹלִים, לֹא קִבֵּל בַּת קוֹל, רַק פַּעַם בְּשָׁבוּעַ.
וְכָל זֹאת מִפְּנֵי שֶׁשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי הָיְתָה מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד (כָּנָף הַשְּׂמָאלִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן – הָאֲרִיזַ"ל בְּשַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים, הַקְדָּמָה ל"ה), וְלָכֵן הַדֶּרֶךְ שֶׁל אַבַּיֵּי לְהַגִּיעַ לַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ הִיא דֶּרֶךְ יוֹתֵר רְחוֹקָה וְקָשָׁה. אָמְנָם כְּשֶׁהוּא יַגִּיעַ לַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ, הוּא יֹאחַז בְּדַרְגּוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר גְּבוֹהוֹת. אַךְ בֵּנְתַּיִים אַבָּא אוּמְנָא, מִכֵּיוָן שֶׁלְּהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת כָּל כָּךְ רָחוֹק כְּמוֹ אַבַּיֵּי, לָכֵן הוּא הָיָה יוֹתֵר קָרוֹב לִשְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא קִבֵּל בַּת קוֹל בְּכָל יוֹם וָיוֹם.
אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת דַּרְגָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם
בַּהֶמְשֵׁךְ מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא שָׁם (תענית כב.), שֶׁלְּרָבָא הָיְתָה חֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִכָּךְ שֶׁהוּא לֹא בַּמַּדְרֵגָה שֶׁל אַבַּיֵּי שֶׁזּוֹכֶה לִפְרִיסַת שָׁלוֹם בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, וְאִלּוּ הוּא מְקַבֵּל פְּרִיסַת שָׁלוֹם רַק בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר. עָנוּ לוֹ עַל כָּךְ מִשָּׁמַיִם: דַּיֶּיךָ שֶׁאַתָּה מָגֵן בִּזְכוּתְךָ עַל כָּל הָעִיר.
כְּלוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד הַדִּין, הָיָה רָאוּי שֶׁגַּם לְרָבָא תִּהְיֶה פְּרִיסַת שָׁלוֹם בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהוּא קִבֵּל תְּמוּרַת זֶה, אֶת הַזְּכוּת לְהָגֵן עַל כָּל הָעִיר.
אִם כֵּן יוֹצֵא, שֶׁאָמְנָם כְּלַפֵּי חוּץ הָיָה נִרְאֶה שֶׁלְּרָבָא יֵשׁ דַּרְגָּא יוֹתֵר נְמוּכָה מֵאַבַּיֵּי, אֲבָל לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה לֹא הָיָה נָכוֹן, וְהָיְתָה סִבָּה מַדּוּעַ רָבָא לֹא זוֹכֶה לַמַּדְרֵגָה שֶׁל אַבַּיֵּי. וּמִכָּאן אֶפְשָׁר לִלְמֹד, שֶׁאַף פַּעַם אִי אֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת לָדַעַת אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל הָאָדָם.
'וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן'
וְיֶשְׁנָם פְּעָמִים שֶׁאַךְ בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאָדָם הוּא יִרְאֶה אֶת תּוֹצְאוֹת עֲבוֹדָתוֹ וּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ: 'וְגַם דַּעַת לְנָבוֹן נָקֵל שֶׁזֶּה הַפָּסוּק: 'וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, וְאַחַר יֹאכַל מִן־הַקֳּדָשִׁים' (ויקרא כב, ז), מְרַמֵּז עַל בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, בְּעֵת פְּטִירָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיֵּשׁ שֶׁעִקַּר גְּמַר טָהֳרָתוֹ יִזְכֶּה רַק אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ לְגַמְרֵי, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (יומא פו.) שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהָיָה לָהֶם יִסּוּרִים, עֲדַיִן תְּשׁוּבָה וְיוֹם כִּפּוּר וְיִסּוּרִין תּוֹלִין, עַד יוֹם הַמִּיתָה שֶׁמְּכַפֵּר'.
וְאַף זֹאת בִּתְנַאי שֶׁכָּל חַיָּיו עָשָׂה כָּל מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ רַבִּי נָתָן: 'וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינָה זֹאת, אִם יִפּוֹל ח"ו בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת זֶה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו, לֹא יִזְכֶּה גַּם אַחַר יוֹם הַמִּיתָה שֶׁהוּא אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים, כִּי בְּוַדַּאי הַטָּמֵא לְגַמְרֵי וְלֹא טָבַל עֲדַיִן, אֵין מוֹעִיל לוֹ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, רַק זֶה שֶׁהִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו בְּכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו וְהִתְחַזֵּק בָּרָצוֹן, וְטָבַל בַּמִּקְוֶה, וְהִתְחִיל בְּכָל יוֹם לְהִטָּהֵר עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהִטָּהֵר בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִיתְאָבִיד (אֵין רָצוֹן טוֹב אָבֵד), מִכָּל שֶׁכֵּן דִּבּוּר טוֹב וּמַעֲשֶׂה טוֹב, עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁתֻּשְׁלָם טָהֳרָתוֹ אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, בִּבְחִינַת 'וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, וְאַחַר יֹאכַל מִן־הַקֳּדָשִׁים', שֶׁהוּא חֶלְקוֹ הַטּוֹב לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּזְכֶּה אֵלָיו תֵּכֶף אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל וְלִסְבֹּל, מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל מִי שֶׁלֹּא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בִּימֵי חַיָּיו'.
'כִּי אָז בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן מִתְקַבְּצִים כָּל מַה שֶּׁחָטַף טוֹב בְּזֶה הָעוֹלָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכָל רָצוֹן וְרָצוֹן טוֹב שֶׁהָיָה לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְרַק זֶה הוּא תִּקְוָתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ לָנֶצַח. וְאָז יֵדַע וְיָבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַחִלּוּק שֶׁבֵּין מִי שֶׁהִשְׁתַּדֵּל וְרָדַף אַחַר הַתַּכְלִית בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים בְּכָל יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכָה אֵלָיו בִּשְׁלֵמוּת וּבֵין מִי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל כְּלָל'. (ליקוטי הלכות אורח חיים - ברכת השחר ה, מב)
הַיּוֹצֵא לָנוּ מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים, כִּי לְעִתִּים רַק לְאַחַר הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים נוֹדַע לָאָדָם מַה הוּא בִּכְלָל פָּעַל וְעָשָׂה, וּלְאָן הוּא הִתְקַדֵּם וְהִגִּיעַ כָּל יְמֵי חַיָּיו.
'וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי'
אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים עוֹבְרִים נִסְיוֹנוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁנִּרְאֶה לָהֶם לְפִי דַּרְגָּתָם שֶׁהֵם לֹא הִתְקַדְּמוּ בִּכְלָל.
וְדֻגְמָא חֲזָקָה לְכָךְ, הֵם דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה סב, ב, תנחומא בראשית א) הַמְסַפֵּר כִּי בַּשָּׁעָה שֶׁנִּפְטַר רַבִּי אַבָּהוּ, הֶרְאוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן, הַמְרַמְּזִים עַל עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאֹד. הִתְפַּלֵּא וְשָׁאַל רַבִּי אַבָּהוּ לְמִי הֵם מְיֹעָדִים? עָנוּ לוֹ שֶׁזֶּה שְׂכָרוֹ. הֵגִיב רַבִּי אַבָּהוּ: 'וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי, לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי, אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת־ה', וּפְעֻלָּתִי אֶת־אֱלֹקָי' (ישעיה מט, ד).
כְּלוֹמַר, בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיָּיו הָיָה נִרְאֶה לְרַבִּי אַבָּהוּ כִּי הוּא לֹא פּוֹעֵל מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד בְּמִינוֹ, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ שָׂכָר גָּדוֹל, עַד שֶׁהוּא מַמָּשׁ לֹא הֶאֱמִין, שֶׁכָּל הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל הַזֶּה מְיֹעָד עֲבוּרוֹ.
כֵּיצַד נֵדַע הַאִם אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה
לַמְרוֹת שֶׁכָּאָמוּר לֹא תָּמִיד רוֹאִים הִתְקַדְּמוּת מַמָּשִׁית, עִם כָּל זֹאת יֵשׁ שְׁנֵי סִימָנִים שֶׁמְּעִידִים שֶׁבְּכָל אֹפֶן, הָאָדָם מִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה', וְהוּא בַּדֶּרֶךְ וּבַכִּוּוּן הַנָּכוֹן.
הַסִּימָן הָרִאשׁוֹן – כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַבְחִין אֵצֶל עַצְמוֹ לְאַחַר תְּקוּפָה, בְּסִימָנִים קְטַנִּים שֶׁל הִתְקַדְּמוּת. יֵשׁ אֶצְלוֹ פֹּה וָשָׁם, שִׁנּוּיִים קְטַנִּים לְטוֹבָה, בְּכָל מִינֵי עִנְיָנִים.
וְצָרִיךְ לָדַעַת, כִּי כָּל הִתְקַדְּמוּת קְטַנָּה לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, בַּשָּׁמַיִם זֹאת הִתְקַדְּמוּת עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה. וּכְמוֹ שֶׁסִּפֵּר הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ (שיחות שנדפסו אחר סיפורי מעשיות), עַל אַחַד הַצַּדִּיקִים שֶׁהִתְאַמֵּץ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְעָלָה לַמָּרוֹם וְרָאָה כִּי הוּא הִתְקַדֵּם אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים, אַךְ כְּשֶׁחָזַר לְמַטָּה לָעוֹלָם הַזֶּה, רָאָה שֶׁהוּא בְּקֹשִׁי זָז קְצָת מִמְּקוֹמוֹ. הִתְפַּלֵּא מְאֹד הַצַּדִּיק עַל כָּךְ, שֶׁהִנֵּה הוּא פָּרַח כָּל כָּךְ בָּעוֹלָמוֹת, וְכָאן לְמַטָּה לֹא זָז כִּמְעַט. הִסְבִּירוּ לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּל הִתְקַדְּמוּת קְטַנָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הִיא כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵי השי"ת, וּבָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים זֶה נֶחְשָׁב לְהִתְקַדְּמוּת שֶׁל אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים.
מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחִשּׁוּק גָּדוֹל וּבְאֶמְצַע הַחִשּׁוּק יֵשׁ אֶת הַמֶּרְכָּז שֶׁל הַחִשּׁוּק, וְכַמּוּבָן שֶׁכָּל סִבּוּב קָטָן שֶׁל מֶרְכַּז הַחִשּׁוּק, יִגְרֹם לְסִבּוּב גָּדוֹל שֶׁל הַחִשּׁוּק הַגָּדוֹל.
וְכֵן בְּסֵפֶר 'חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת' (שער חשבון הנפש - פרק ה'), מַמְשִׁיל זֹאת לַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁכַּאֲשֶׁר מִסְתַּכְּלִים לְפִי הַצֵּל עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ, נִרְאֶה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִתְקַדְּמָה רַק כַּמָּה מֶטְרִים, וְאִלּוּ בֶּאֱמֶת לְפִי הַמֶּרְחָק הֶעָצוּם שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ מִכַּדּוּר הָאָרֶץ (כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִלְיוֹן ק"מ), כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ אֵיזֶה שִׁנּוּי קַל, צְרִיכָה הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲבֹר מֶרְחַקִּים עֲצוּמִים שֶׁל מִילְיוֹנֵי ק"מ.
הַסִּימָן הַשֵּׁנִי - בְּעֵת שֶׁהָאָדָם מַבְחִין שֶׁהָרְגִישׁוּת שֶׁלּוֹ לְאוֹתוֹ עִנְיָן עָלָיו הוּא עוֹבֵד הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה, זֶה סִימָן שֶׁהוּא הִתְקַדֵּם וְהִזְדַּכֵּךְ. וְגַם אִם עֲדַיִן קָשֶׁה לוֹ לְהִתְגַּבֵּר בְּפֹעַל, אֲבָל זֶה כְּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר מְצַעֵר אוֹתוֹ וּמַפְרִיעַ לוֹ.
לְדֻגְמָא, אָדָם שֶׁעוֹבֵד עַל עַצְמוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל מִדַּת הַכַּעַס וּלְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לְהִתְפָּרֵץ עַל אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵד עַל עַצְמוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל מִדַּת הַקַּמְצָנוּת וּלְפַזֵּר צְדָקָה בְּשֶׁפַע, אוֹ שֶׁרוֹצֶה לִקְבֹּעַ בְּכָל יוֹם עִתִּים לַתּוֹרָה, הִנֵּה הוּא מַתְחִיל לִהְיוֹת רָגִישׁ לַנּוֹשְׂאִים הָאֵלּוּ. לְמָשָׁל, בְּעָבָר הוּא בִּכְלָל לֹא הָיָה שָׂם לֵב שֶׁהוּא נִכְשָׁל בְּכַעַס, וְאִלּוּ הַיּוֹם הוּא כְּבָר מַתְחִיל לָשִׂים לֵב לְכָל כַּעַס קָטָן שֶׁהוּא נִכְשָׁל בּוֹ, וְזֶה מְאֹד מַפְרִיעַ לוֹ וְיֵשׁ לוֹ צַעַר רַב מִכָּךְ שֶׁהוּא כָּעַס, אוֹ שֶׁהוּא לֹא חִלֵּק צְדָקָה, אוֹ שֶׁעָבַר עָלָיו יוֹם לְלֹא לִמּוּד תּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהָרְגִישׁוּת שֶׁלּוֹ לַנּוֹשֵׂא הַזֶּה כְּבָר גָּדְלָה.
מָשָׁל לְאֶחָד הָעוֹבֵד כְּפוֹעֵל בִּנְיָן, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נֶהְפָּכוֹת כַּפּוֹת יָדָיו לְעָבוֹת וּמְגֻשָּׁמוֹת, וְהוּא כִּמְעַט וְלֹא מַרְגִּישׁ שׁוּם מַכָּה אוֹ דְּקִירָה. לְעֻמַּת זֹאת מִי שֶׁיָּדָיו עֲדִינוֹת וְרַכּוֹת, כָּל דְּקִירָה קַלָּה וַעֲדִינָה, מַכְאִיבָה וּמְצִיקָה לוֹ.
וּמְסֻפָּר עַל הָרַהַ"ק רַבִּי יוֹאֵל מִסַּאטְמֵר זִי"עַ, כִּי יָצָא פַּעַם לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר בְּלִוְיַת יְהוּדִי נִכְבָּד, וְאִשָּׁה זְקֵנָה חָלְפָה עַל פְּנֵיהֶם. הָרַהַ"ק מִסַּאטְמֵר הֵסִיט מִיָּד אֶת רֹאשׁוֹ בְּבֶהָלָה. הִתְפַּלֵּא אוֹתוֹ יְהוּדִי וְשָׁאַל: הַאִם זֶה עוֹד מַפְרִיעַ לָכֶם? אָמַר לוֹ הָרַהַ"ק מִסַּאטְמֵר בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת: כַּמָּה הָעֵינַיִם צְרִיכוֹת לְהִתְלַכְלֵך בִּרְאָיוֹת אֲסוּרוֹת, עַד שֶׁאָדָם יוּכַל לְהַגִּיד שֶׁזֶּה לֹא מַפְרִיעַ לוֹ.
מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמוּסָכְנִיק הַשּׁוֹכֵב מִתַּחַת לְרֶכֶב, וּכְלָל לֹא מַפְרִיעַ לוֹ שֶׁבְּגָדָיו מִתְלַכְלְכִים, הֱיוֹת וּבְגָדָיו כְּבָר כָּל כָּךְ מְלֻכְלָכִים וּמְטֻנָּפִים. לְעֻמַּת זֹאת אָדָם שֶׁבְּגָדָיו נְקִיִּים, לֹא מְסֻגָּל לִשְׁכַּב מִתַּחַת לְרֶכֶב וּלְתַקֵּן תַּקָּלוֹת, כִּי הַלִּכְלוּךְ הָכִי קָטָן, יְקַלְקֵל לוֹ אֶת כָּל הַבֶּגֶד.
לָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְגִישׁוּת לְנוֹשֵׂא מְסֻיָּם, וְכוֹאֵב לוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְשָׁל ח"ו, אוֹת וְסִימָן הוּא כִּי הוּא כְּבָר הֵחֵל מִתְקַדֵּם, וְנַפְשׁוֹ כְּבָר יוֹתֵר מְזֻכֶּכֶת וּנְקִיָּה מִקֹּדֶם, וְלָכֵן דָּבָר זֶה מַפְרִיעַ לוֹ כְּבָר יוֹתֵר מֵהֶעָבָר.
מָשָׁל נֶחְמָד עַל זֶה מוֹפִיעַ בְּדִבְרֵי הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ:
'כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּלִי מַיִם, שֶׁמִּתְּחִלָּה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הַמַּיִם צְלוּלִים, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁשּׁוֹפְתִין וּמַעֲמִידִין הַמַּיִם אֵצֶל הָאֵשׁ וּמַתְחִיל לְהִתְבַּשֵּׁל, אֲזַי מִתְבַּלְבֵּל הַמַּיִם, וּמַעֲלָה הָרְתִיחָה כָּל הַפְּסֹלֶת שֶׁהָיָה בַּמַּיִם, וְעוֹלָה כָּל הַפְּסֹלֶת לְמַעְלָה, וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲמֹד אֶחָד לְהָסִיר חֶלְאַת וּפְסֹלֶת הַמַּיִם בְּכָל פַּעַם, וּמִתְּחִלָּה נִדְמֶה כְּאִלּוּ הַמַּיִם צְלוּלִים לְגַמְרֵי, וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה הַפְּסֹלֶת שֶׁבַּמַּיִם הָעוֹלָה בְּכָל פַּעַם לְמַעְלָה, וַאֲזַי כְּשֶׁמְּסִירִין בְּכָל פַּעַם חֶלְאַת וּפְסֹלֶת הַמַּיִם, אֲזַי אַחַר כָּךְ נִשְׁאָרִין הַמַּיִם צְלוּלִים וְזַכִּים בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי'.
'כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה', אֲזַי הַטּוֹב וְהָרַע מְעֹרָבִים בּוֹ, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם מְעֹרָבִים מְאֹד אֵין נִרְאֶה הַפְּסֹלֶת וְהָרַע שֶׁבּוֹ כְּלָל, כִּי הֵם מְעֹרָבִים יַחַד לְגַמְרֵי, הָרַע עִם הַטּוֹב, אַךְ אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי מַתְחִיל לְהִזְדַּכֵּךְ וּלְהִתְבָּרֵר, וַאֲזַי עוֹלָה הַפְּסֹלֶת וְהָרַע בְּכָל פַּעַם לְמַעְלָה כַּמָּשָׁל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲמֹד אֶחָד שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ חֶלְאָתוֹ וּפְסָלְתּוֹ בְּכָל פַּעַם, וַאֲזַי יִשָּׁאֵר אַחַר כָּךְ זָךְ וְצָלוּל לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי'. (שיחות הר"ן - עט)
לֹא לְהִתְבַּלְבֵּל מֵהָרֶגַע הַקּוֹדֵם
אַחַת מֵהַנְּקֻדּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת, זֶה לְהִתְרַגֵּל שֶׁלֹּא לְהַקִּישׁ מִנּוֹשֵׂא לְנוֹשֵׂא וּמֵרֶגַע לַחֲבֵרוֹ. כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁבְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם אֲנִי לֹא הַצַּדִּיק הָכִי גָּדוֹל, אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁבְּנוֹשֵׂא אַחֵר אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהִתְנַהֵג בְּרָמָה גְּבוֹהָה.
וּכְמוֹ כֵן אַף עַל פִּי שֶׁעַד הָרֶגַע הַזֶּה, לֹא הִתְנַהַגְתִּי בְּצוּרָה הָאִידִיאָלִית וְהַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אֵין זֶה אוֹמֵר כִּי אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַתְחִיל עַכְשָׁו מֵחָדָשׁ.
אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, הַיֵּצֶר הָרַע לֹא מוּכָן לְפַרְגֵּן לָאָדָם!
לְדֻגְמָא, כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס לְבֵית מִדְרָשׁ וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, מִיָּד בָּא אֵלָיו הַיֵּצֶר הָרַע וְטוֹעֵן:
מִקֹּדֶם הָיִיתָ בָּרְחוֹב וְלֹא שָׁמַרְתָּ עַל הָעֵינַיִם, וְהִסְתַּכַּלְתָּ לְכָל הַכִּוּוּנִים, וְעַכְשָׁו פִּתְאוֹם אַתָּה מַתְחִיל לִהְיוֹת צַדִּיק!
מִקֹּדֶם כָּעַסְתָּ וְצָעַקְתָּ, וְעַכְשָׁו אַתָּה מַרְאֶה אֶת עַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה אָדָם טוֹב וְנָעִים!
כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלּוּ, הֵם הֵפֶךְ דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת. וּכְדִבְרֵי חֲזַ"ל: 'מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, יַחֲזֹר וְיֹאכַל שׁוּם אַחֵר וִיהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף' (ברכות נא.), נָכוֹן שֶׁלֹּא הִתְנַהַגְתִּי מִקֹּדֶם כַּשּׁוּרָה, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַשֵּׁם.
וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתֵב עַל כָּךְ בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (יורה דעה - בשר וחלב ד, יב): 'וַאֲפִלּוּ אִם קָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמוֹ גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי גַּם זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל דָּבָר שֶׁמַּחְלִישׁ דַּעְתּוֹ עַל יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ, אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת וַהֲלֹא בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּלְבּוּלִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר'.
אִם הָאָדָם הוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וְלֹא מְחַשֵּׁב בְּכָל פַּעַם חֶשְׁבּוֹנוֹת עַל מַה שֶּׁהָיָה אִתּוֹ, אֶלָּא מִשְׁתַּדֵּל כָּל הַזְּמַן לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל. בֵּין אִם זֶה לוֹמַר אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה אוֹ לַעֲשׂוֹת עוֹד מִצְוָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר 'וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּה' (משלי יג, יא), כָּל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים הָאֵלּוּ יִצְטַבְּרוּ, וְיִהְיֶה לוֹ רְכוּשׁ רַב שֶׁל מִצְוֹת.
וּבְדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁמֵּבִיא מָרָן בַּעַל הֶ'חָפֵץ חַיִּים' בַּהַקְדָּמָה שֶׁל הַ'שְּׁמִירַת הַלָּשׁוֹן' בְּשֵׁם גָּאוֹן אֶחָד שֶׁנִּשְׁאַל עַל יְדֵי אָדָם אֶחָד, אִם לֹא כִּוֵּן בְּרֹב הַתְּפִלָּה, וְהוּא עוֹמֵד בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, בְּאֵיזֶה אֹפֶן יְעוֹרֵר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַתְחִיל לְכַוֵּן.
וֶהֱשִׁיבוֹ, מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְיַלְדָּה אַחַת, שֶׁעָמְדָה בַּשּׁוּק עִם סַל גָּדוֹל שֶׁל יְרָקוֹת כְּדֵי לִמְכֹּר אוֹתָם, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִתְחִיל לַחֲטֹף יְרָקוֹת מֵהַסַּל, וְנִבְהֲלָה הַיַּלְדָּה וְלֹא יָדְעָה מַה לַּעֲשׂוֹת. עָמַד שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד וְאָמַר לָהּ, לְמַה אַתְּ מְחַכָּה? עַד שֶׁהוּא יַחְטֹף לָךְ אֶת הַכֹּל?! הִנֵּה בַּזְּמַן שֶׁהוּא חוֹטֵף, תַּחְטְפִי גַּם אַתְּ, וְכָל מַה שֶּׁתַּצְלִיחִי לָקַחַת, יִשָּׁאֵר שֶׁלָּךְ.
כָּךְ הוּא הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, הִנֵּה הַיֵּצֶר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וּמַפִּיל עָלָיו עַצְלוּת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה לֹא כִּוֵּן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּרָכוֹת מֵהַתְּפִלָּה, גַּם אַתָּה חֲטֹף וְזָרֵז אֶת עַצְמְךָ בְּכָל כֹּחֲךָ לְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת, אֲשֶׁר הֵם עֲדַיִן לְפָנֶיךָ.
וּמוֹסִיף הֶ'חָפֵץ חַיִּים', כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיָנֵנוּ, הַיֵּצֶר נִצֵּחַ אוֹתְךָ בְּיוֹם זֶה בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, אַתָּה עֲמֹד וְהִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ לְמָחָר לְנַצְּחוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם, יִקְרֶה שֶׁיְּנַצְּחֲךָ עוֹד הַפַּעַם, אַף עַל פִּי כֵן חֲזֹר וְהִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ לְהִלָּחֵם אִתּוֹ, וּבְוַדַּאי יַעֲזָרְךָ הקב"ה, שֶׁתִּהְיֶה גַּם כֵּן מֵהַמְנַצְּחִים, כִּי הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ.
וְאוֹתוֹ הַדָּבָר גַּם לְעִנְיָנֵנוּ, כָּךְ הִיא הַדֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת ה', גַּם אִם הָאָדָם הִפְסִיד כָּל מִינֵי הֶפְסֵדִים וְעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר, אֲבָל אֶת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַחֲטֹף גַּם אֲנִי יַחְטֹף, וְזֶה נִקְרָא תְּמִימוּת, שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים, אֶלָּא מַה שֶּׁבְּכֹחֲךָ לַעֲשׂוֹת עֲשֵׂה.
תְּמִימוּת מְבִיאָה יְשׁוּעוֹת
זֹאת וְעוֹד עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת בְּכָל דְּרָכָיו, הוּא זוֹכֶה לְחֵן מְיֻחָד אֲשֶׁר בִּזְכוּתוֹ הוּא זוֹכֶה לִישׁוּעוֹת רַבּוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים.
וּמְסֻפָּר כִּי בִּזְמַן מָרָן בַּעַל הַ'חֲתַם סוֹפֵר' זִי"עַ, נִגְזְרָה גְּזֵרָה קָשָׁה עַל הַיְּהוּדִים, לְבִטּוּל שְׁמִירַת הַמִּצְוֹת. הַשְּׁתַּדְּלָנִים הַוָּתִיקִים נִסּוּ בְּכָל כֹּחָם לִפְעֹל לְבִטּוּל הַגְּזֵרָה. אַךְ הַפַּעַם לֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם, וְנֶאֱמַר לָהֶם כִּי הַקֵּיסָר מוּכָן לְקַבֵּל לִפְגִישָׁה רַק נָצִיג אֶחָד שֶׁל הַיְּהוּדִים וְגַם זֹאת, רַק לְמִסְפַּר שְׁנִיּוֹת. הַשְּׁתַּדְּלָנִים בְּשׁוֹמְעָם זֹאת, מָשְׁכוּ אֶת יְדֵיהֶם וְלֹא רָצוּ לָלֶכֶת אֶל הַקֵּיסָר, כִּי מַה יּוֹעִילוּ בְּכַמָּה שְׁנִיּוֹת בּוֹדְדוֹת.
כָּל יְהוּדֵי הָאֵזוֹר הִתְאַסְּפוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לַעֲצֶרֶת תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּבַקָּשָׁה לְבוֹרֵא עוֹלָם לְבִטּוּל הַגְּזֵרָה.
בְּאוֹתוֹ זְמַן אָסַף הַ'חֲתַם סוֹפֵר' אֶת כָּל הָרַבָּנִים לָדוּן בִּגְזֵרַת הַמֶּלֶךְ. וְנָפְלָה הַהַחְלָטָה מִכֵּיוָן וְאַף אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה לָלֶכֶת לַקֵּיסָר, לָכֵן הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּסִיּוּם עֲצֶרֶת הַתְּפִלָּה, הוּא זֶה שֶׁיֵּלֵךְ אֶל הַקֵּיסָר.
הַצִּבּוּר לֹא יָדַע מַה הֻחְלַט, וְהַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה הָיָה ר' אַבְרָהָם שֻׁלְחָן עָרוּךְ. הוּא הָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט וּתְמִים דֶּרֶךְ, וּשְׁמוֹ נִקְרָא כָּךְ עַל שֵׁם שֶׁהוּא הָיָה נוֹטֵל עִמּוֹ תָּמִיד אֶת הַסֵּפֶר 'שֻׁלְחָן עָרוּךְ' וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה לוֹ סָפֵק בַּהֲלָכָה, הָיָה מִיָּד פּוֹתֵחַ אֶת הַסֵּפֶר וּבוֹדֵק מַה צָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת.
הָרַבָּנִים שֶׁרָאוּ שֶׁהַפּוּר נָפַל עַל אוֹתוֹ יְהוּדִי פָּשׁוּט וְתָמִים, לֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, וְכִי כֵּיצַד יוּכַל אוֹתוֹ יְהוּדִי תָּמִים לְרַצּוֹת אֶת פְּנֵי הַקֵּיסָר. אַךְ הַ'חֲתַם סוֹפֵר' אָמַר, שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת הַהַחְלָטָה, כִּי כָּךְ יָצָא הַדָּבָר מֵאֵת הַשֵּׁם.
בֵּנְתַּיִם הַקֵּיסָר הִתְרַצָּה קְצָת וְהִסְכִּים לְקַבֵּל לִפְגִישָׁה, מִשְׁלַחַת שֶׁל יְהוּדִים לְמֶשֶׁךְ זְמַן סָבִיר. וְהֻחְלַט כִּי תֵּלֵךְ אֶל הַקֵּיסָר, מִשְׁלַחַת שֶׁל פַּרְנְסֵי הַצִּבּוּר, בְּרָאשׁוּת ר' אַבְרָהָם שֻׁלְחָן עָרוּךְ.
הַמִּשְׁלַחַת הִגִּיעָה אֶל אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, וְהִמְתִּינָה לִכְנִיסַת הַקֵּיסָר. בֵּנְתַּיִם הִגִּישׁוּ לְחַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת סִפְלֵי קָפֶה, אַךְ הֵם לֹא שָׁתוּ וְלֹא רָצוּ לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר שְׁתִיַּת חֲלַב עַכּוּ"ם. הַקֵּיסָר נִכְנַס וְהִבְחִין בְּסִפְלֵי הַקָּפֶה שֶׁל חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת, שֶׁנּוֹתָרִים מְלֵאִים.
הִתְעַנְיֵן הַקֵּיסָר לְסִבַּת אִי שְׁתִיַּת הַקָּפֶה, וְנֶאֱמַר לוֹ כִּי בִּגְלַל שֶׁרֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת לֹא שָׁתָה, לָכֵן גַּם כָּל חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת לֹא שָׁתוּ מֵהַקָּפֶה.
פָּנָה הַקֵּיסָר לְר' אַבְרָהָם רֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת, וְשָׁאַל אוֹתוֹ, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה אֶת הַקָּפֶה? עָנָה ר' אַבְרָהָם בִּתְמִימוּת אֶת הָאֱמֶת, כִּי כָּתוּב בְּ'קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ' שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת חָלָב שֶׁל גּוֹיִם, אִם לֹא עָמַד שָׁם יְהוּדִי וְרָאָה אֶת הַחֲלִיבָה, כִּי אוּלַי זֶה חָלָב שֶׁל חַיָּה טְמֵאָה. בִּשְׁמֹעַ זֹאת הַקֵּיסָר, הִתְרַגֵּז מְאֹד וְאָמַר: זֶה מִכְּבָר שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתֶּם מִתְנַזְּרִים מִיַּיִן שֶׁלָּנוּ, וְעַכְשָׁו אַתֶּם מוֹסִיפִים לִי, שֶׁגַּם אֶת הֶחָלָב שֶׁלָּנוּ אָסוּר לָכֶם לִשְׁתּוֹת. עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה שֶׁכָּל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי עֲלֵיכֶם זוֹ אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, אַתֶּם שׂוֹנְאִים אֶת הַגּוֹיִים...
פְּנֵי חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת חָפוּ. הַקֵּיסָר בְּרֹב רֻגְזוֹ נָטַל אֶת סֵפֶל הַקָּפֶה שֶׁלּוֹ כְּדֵי לִשְׁתּוֹת וּלְהֵרָגַע מְעַט. אַךְ מִיָּד עִם סִיּוּם הַשְּׁתִיָּה, הִתְמוֹטֵט וְהִתְעַלֵּף. מְשָׁרְתָיו מִהֲרוּ לְעוֹרְרוֹ וְלַהֲקִיצוֹ. וּמְשָׁרְתִים אֲחֵרִים אָצוּ לַמִּטְבָּח לְבָרֵר אוֹדוֹת הַקָּפֶה. וְהִתְבָּרֵר לָהֶם, כִּי הַפָּרָה שֶׁהָיְתָה לִרְשׁוּת הַמִּטְבָּח מֵתָה, וְעוֹבְדֵי הַמִּטְבָּח מָזְגוּ לַקָּפֶה, מֵחָלָב שֶׁל כַּלְבָּה נְגוּעָה.
אוֹ אָז רָאָה הַקֵּיסָר אֶת חָכְמַת הַתּוֹרָה, כִּי הִיא תּוֹרַת אֱמֶת. וּמִיָּד בִּטֵּל הַקֵּיסָר אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים.
כְּשֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לַ'חֲתַם סוֹפֵר', עָנָה וְאָמַר כִּי אִם הָיָה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת יְהוּדִי חָכָם וּמְלֻמָּד, הוּא כְּבָר הָיָה מוֹצֵא כָּל מִינֵי הֶתֵּרִים לִשְׁתִיַּת חֲלַב עַכּוּ"ם מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ וְכַדּוֹמֶה. אֲבָל ר' אַבְרָהָם שֻׁלְחָן עָרוּךְ, בְּרֹב תְּמִימוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם חָכְמוֹת, עַל יְדֵי כָךְ הוּא הִמְשִׁיךְ אֶת הַיְשׁוּעָה לְבִטּוּל הַגְּזֵרָה.
שאלות ותשובות...