לוס אנג'לס - כל ירידה לצורך עליה

- - - אין זה תמלול ההרצאה, אלא רוב הדרשה בלי השו"ת (הדרשה ע"פ הספר 'הסוד שבך' באדיבות בן המחבר שליט"א להשגת ורכישת הספר 'הסוד שבך' חיגו 0586060505)- - -

תוכן ענינים:

פֶּרֶק ח': יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה / לְמַה נוֹעֲדוּ יְמֵי הַיְרִידָה? / חֹק שֶׁל הַבְּרִיאָה – 'וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר' / הַחֹשֶׁךְ הוּא הַדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר / אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת / 'וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת' / הַצִּמְצוּם מֵכִין אֶת הַכֵּלִים לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁפַע / הֶעְדֵּר קוֹדֵם לַהֲוָיָה / בְּנִיַּת וְהִתְחַזְּקוּת הַנֶּפֶשׁ הִיא בְּעִקָּר בְּעֵת הַהֶסְתֵּר וְהַחֹשֶׁךְ / הַקְּשָׁיִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת בָּאִים כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְדַרְגּוֹת גְּבוֹהוֹת / 'שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם' (משלי כד, טז) / הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת - בָּהֶם בּוֹדְקִים אֶת הָאָדָם / הַנִּסְיוֹנוֹת הֵם הַכְּנִיסָה לְדַרְגָּה חֲדָשָׁה / לָדַעַת כִּי הַיְרִידוֹת הֵם מֵאֵת ה' / כָּל הַיְרִידוֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת - מַסְלוּל מְדֻיָּק מִשָּׁמַיִם / 'כִּי נָפַלְתִּי – קָמְתִּי' (מיכה ז, ח) / אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה - אָנֹכִי אַעַלְךָ גַם־עָלֹה / בְּתוֹךְ הַיְרִידָה כְּבָר מַתְחִילָה הָעֲלִיָּה  / 'צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק, - ה' לֹא־יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ' / עֲבוֹדַת ה' בִּזְמַנֵּי הַסְתָּרָה - חֲשׁוּבָה מְאֹד בַּשָּׁמַיִם / הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבַּיְרִידוֹת מְזַכְּכִים אֶת הָאָדָם / עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִין בְּיִסּוּרִין / גַּם הַצַּדִּיקִים עוֹבְרִים אֶת הַחֹשֶׁךְ / נִסְיוֹנוֹת שֶׁל צַדִּיקִים.

פֶּרֶק ח': יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה לרפואה שלמה לעדן אילנה בת יוסי וטליה הערב גם יהיה לעילוי נשמת שמחה בת יחיה, הערב להצלחת אילן חריר שמחה ושלמה שארגן את הערב, אמן!! רפואה שלמה לאסנת בת סעדיה, גילי זכריה בן שלום, להצלחת רחלי חלי בת תקוה וגבריאל. זיווג הגון למירב דור בת דינה, ולע"נ חיים בן ברכה והורי מנוחתם עדן - אמן!!

ירידה לצורך עליה

אנחנו בעזרת השי"ת נדבר על נושא שהוא נוגע לכל אחד מאתנו במשך חיינו, וזה הימים שיש בהם ירידה רוחנית לצורך עליה.

בהרצאות האחרונות שדיברתי הבאנו עצות ודרכים איך מתמודדים בְּכָל מִינֵי מַצָּבִים. אבל יש שאלה אחת שצריכה פתרון: למה צריך להגיע למצבים שאדם נמצא בדכאונות? בחששות, בקנאה, בחוסר הצלחה, בכל מיני מצבים שעוברים בחיים. לָמָּה צָרִיךְ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת? מַדּוּעַ אדם נִגְזַר עָלַיו לִהְיוֹת גִּבּוֹר בכל העֲלִילוֹת? לָמָּה הַחַיִּים לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת פָּחוֹת מֻרְכָּבִים? וּבְעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה הִיא: הַאִם אֶפְשָׁרִי שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ חַיִּים שִׁגְרָתִיִּים לְלֹא נִסְיוֹנוֹת? לְלֹא חֻלְשׁוֹת? לְלֹא ירִידוֹת?

כשרוֹאִים צַּדִּיקִים אז הם עוֹשִׂים אֶת עֲבוֹדָתָם בִּקְבִיעוּת ואין להם התמורות האלה כמו שלנו. האִם יֵש עֵצוֹת לָצֵאת מִזֶּה? אֶפְשָׁר לַחֲסֹךְ אֶת זֶה? חַיִּים קַלִּים? הֲרֵי השי"ת רוֹאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּכָל לֵב ובְּכָל נֶפֶשׁ: 'והבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִים אוֹתוֹ' (שבת קד.) וְאִם כֵּן שֶׁהשי"ת יַעֲזֹר לָנוּ כִּרְצוֹנֵנוּ הַטּוֹב. ואז החיים יזרמו על מי מנוחות.

הַתְּשׁוּבָה לֶכָּךְ היא: שזֶהו סֵדֶר הַבְּרִיאָה. בְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיְתָה: "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" (בראשית א ה) חֲכמים אומרים: 'בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדָר נְהוֹרָא'- בהתחלה חושך ואח"כ אור.

וּמַסְבִּירִים הַצַּדִּיקִים: הטבע שהטביע הקב"ה אֶת הַבְּרִיאָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְעַד עוֹלָם - היא באופן הזה; לִפְנֵי שֶׁיַגִּיעַ הָאוֹר, לִפְנֵי שֶׁיַגִּיעַ הַמַּצָּב הַטּוֹב וְהַמֻּצְלָח, מֻכְרָחִים לַעֲבֹר חֹשֶׁךְ וְבִּלְבּוּל. 

וְכָך כָתוּב בַּמִּדְרָשׁ: בְּעֵת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בָּרָא הקב"ה עוֹלָמוֹת וְהֶחֱרִיבָן עַד שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ. תתקע"ד דורות קדמו לבריאת העולם, 974 דורות קדמו לבריאת העולם. עוֹלָמוֹת שהקב"ה בָרָא וְהֶחֱרִיב.

אַז כְּמוֹ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, כָּךְ גַּם הַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ, קֹדֶם צרִיכים לַעֲבֹר בְּעוֹלָמוֹת חֲרוּבִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְעוֹלָם הַתִּיקּוּן.

כָּל אֶחָד צָרִיךְ לָדַעַת: שֶׁאַף אֶחָד לֹא פּוֹעֵל נֶגְדּוֹ, וְאֵין שׁוּם עִנְיָן שֶׁנִסְבֹּל, אֶלָּא זֶה מֻכְרָח שיהיה זְמַנִּים שֶׁל ירידה, זְמַנִּים שֶׁל חַשׁכה וְהַסְתָּרַת פָּנִים, וְיֵשׁ זְמַנִּים שֶׁל אוֹר. יֵשׁ זְמַנִּים שֶׁאֲנַחְנוּ מַבְחִינִים וּמַרְגִּישִׁים שהשי"ת מֵיטִיב עִמָּנוּ גַּם בָּרוּחָנִיּוּת וְגַם בַּגַּשְׁמִיּוּת, יֵשׁ לָנוּ חֵשֶׁק לַקְּדֻשָּׁה, לְתּוֹרָה לִתְפִלָּה, וְגַם בַּגַּשְׁמִיּוּת יֵשׁ שֶׁפַע הַצְלָחָה בַּעֲסָקִים וְכַדּוֹמֶה.

הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ יְרִידוֹת וַעֲלִיּוֹת, זֶה לֹא דָּבָר מוּזָר. וְזֶּה גַּם לֹא מַצְבִּיעַ עַל סְטִיגְמָה אוֹ בְּעָיַה, זֶה פשוט חֹק רוּחָנִי בַבְּרִיאָה. כְמוֹ שֶׁיֵּשׁ חֻקֵּי טֶבַע בְּפִיזִיקָה שֶׁל אִינֶרְצְיָה וגְרווִיטַצְיָה כָּךְ יֵשׁ גַּם חֹק רוּחָנִי בַּבְּרִיאָה: שֶׁלִּפְנֵי אוֹר צָרִיךְ לַעֲבֹר אֶת הַחֹשֶׁךְ.

הַנְהָגָה זאת נִמְצֵאת גַּם בַּטֶּבַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, קֹדֶם יֵשׁ לַיְלָה חָשׁוּךְ וְאָפֵל, וְרַק אַחַר כָּךְ מַפְצִיעָה הַשֶּׁמֶשׁ וּמְאִירָה לָעוֹלָם. וּבְצוּרָה הזוֹ נוֹצָר גַּם הַמָּזוֹן שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, קֹדֶם לפְּרִי יש קְּלִפָּה שֶׁשּׁוֹמֶרֶת וּמֵגֵנָּה עָלָיו שֶׁלֹּא יִנָּזֵק עד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנּוֹ, וכשיגיע הַגִּיעַ הַפְּרִי לְעוֹנַת הבִּשּׁוּל, שיהיה כבר מבושל דיו אז בָּאים בני הָאָדָם וּמֵשִׁילים אֶת הַקְּלִפָּה וְהַפְּרִי יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. כך ההנהגה של הקב"ה ברוחניות לפני שאנחנו זוכים להֶאָרָה בַּעֲבוֹדַת ה', מֻכְרָחִים לַעֲבֹר בְּמַצָּבִים וּזְמַנִּים קָשִׁים וַחֲשׁוּכִים, בָּהֶם הָאָדָם נִתְקָע וְלֹא מַצְלִיחַ לְהוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת כל הָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, ולא את כל כִּיוּוּני הַהַצְלָחָה.

רַק אַחֲרֵי שֶׁעּוֹבְרִים בֶמַעֲבָרֵי הַחֹשֶׁךְ וְהַמְּנִיעוֹת, נֶפֶשׁ הָאָדָם הִטַּלְטְלָה וְהִתְיַסְּרָה בְּיְרִידוֹת - בְּחֻלְשׁוֹת - בְּמַשְׁבְּרִים - בְּנסיונוֹת - בְּמוּעָקוֹת - קְשָׁיִים - יִסּוּרִים, רַק אַחַר כָּךְ מַגִּיעים ל:"וַיְהִי אוֹר" זוֹכִים לְמַצָּב טוֹב וְיַצִּיב, ממש: "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ" (במדבר ו כה) ורק אז הקב"ה מֵאִיר אֶת פָּנים אֶל הָאָדָם.

רַק בדֶּרֶךְ זו של יְרִידוֹת וּקְשָׁיִם אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְמַעֲלוֹת וּלְדַרְגּוֹת של צַּדִּיקִים. כֻּלָּם לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל חַיָּבִים לַעֲבֹר בֶדֶרֶךְ זוֹ, זוֹ הדֶּרֶךְ הַיְחִידָה וְאֵין אַחֶרֶת, אֵין בָּעוֹלָם אֶפְשָׁרוּת שֶׁל קִצּוּר דֶרֶךְ אוֹ תַּחְבּוּלות לַעֲקֹף אֶת הַיְרִידוֹת, כִּי רַק בַיְרִידוֹת זוכים, וְכָּךְ זֶה עוֹבֵד.

רַבִּי צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְלִין זתע"א אומר: "לְעוֹלָם לֹא הִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, וְשום אָדָם פְּרָטִי בִּפְרָט, לְאֵיזוֹ שְׁלֵמוּת וּמַעֲלָה בְּלִי יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת מִקֹּדֶם. וּכְמוֹ שאומרת הגמרא (ברכות ה): 'שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נתנו לישראל וְכֻלָּן ע"י יִסּוּרִין; תורה, ארץ ישראל, והעוה"ב'. אי אפשר להשיג אותם בלי יסורים. וזה שלוש מתנות טובות - מה יותר טוב מהתורה?! מה יותר טוב מארץ ישראל, ומה יותר טוב מהעוה"ב?! כל זה נתן להשיג וכל אחד יכול להשיג, אבל רק בדרך של יסורים.

רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זתע"א אומר: 'הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּתָן יִסּוּרִין וְסוֹפָן שַׁלְוָה. כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בבְּחִינַת צַדִּיק: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיה ס כא) וְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, מוכרח שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מְרִירוּת מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְשׁוּם קְדֻשָּׁה אֲמִתִּית רק ע"י מְרִירוּת גָּדוֹלה".

וצָרִיךְ לִהְיות בָּרוּר: אֵין מַצָּב אוֹ מַדְרֵגָה שֶׁכַּאֲשֶׁר זוֹכִים לָהּ, נִפְסָקִים מִן הָאָדָם כָּל הַקְּשָׁיִם וְהַנִּסְיוֹנוֹת, הַכֹּל מַתְחִיל לִזְרֹם חָלָק לְלֹא כָּל הַפְרָעָה. אין דבר כזה. אֶלָּא פָּסוּק אומר: "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" (איוב ה ז) זה לְעוֹלָם וָעֶד, כָּל זמן נִשְׁמָתוֹ בְּאַפּו, יוֹמם וָלַיְלָה, קֹר וָחֹם קַיִץ וָחֹרֶף, תָּמִיד יִהְיוּ לָנו קְשָׁיִם וְנִסְיוֹנוֹת.

לָכֵן אָדָם שחוֹוֶה יְרִידוֹת וּקְשָׁיִם, לא יְפַקְפֵּק בעַצְמוֹ שהוא יש לו בעיה, וזאת הָסְטִיגְמָה שלו, והוא אדם שנועד לבְּעָיות... – לא! מִמַּחֲשָׁבוֹת כאֵלּוּ הוא מַגִּיעַ לְשִׁבְרוֹן לֵב. אלא צריך לדעת: שהַיְרִידוֹת הֵם חֵלֶק מֵהַחַיִּים אֵצֶל כָּל אֶחָד, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁכּאלּוּ הוּא בְּעָיַתִי - הֵם הִרְהוּרִים הַבָּאִים מֵיצה"ע, שרוֹצֶה לִשְׁבֹּר אֶת הָאָדָם וְלְנַשֵּׁל אוֹתוֹ מִכָּל הנְכָסים הָרוּחָנִיִּים. 

כֻּלָּם עוֹבְרִים אֶת זֶה, כֻּלָּם סוֹבְלִים! אֵין לְאָן לִבְרֹחַ, אבל מִי שֶׁמֵּבִין וְיוֹדֵעַ זאת, יוֹרֵד מִמֶּנּוּ הַלַּחַץ, וְאִם הוּא יַעֲבֹד נָכוֹן וִיצַיֵּת לְעֵצוֹת של הַצַּדִּיקִים, בְּעֶזְרַת ה' הוּא יִזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים, כי יִּלְמַד לְזַהוֹת וּלְהַגְדִּיר כל מַּצָּב וְאֵיךְ לַעֲמֹד בו. 

כָּל דַּרְגָּא, כָל עֲלִיָּה רוּחָנִית נִבְנֵית רַק ע"י חֹשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לָהּ. הפסוק אומר: "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" (תהלים צב ג) הבֵיאור שֶל הַפָּסוּק הזה: כשאדם יש לו אֱמוּנָה בַּלֵּילוֹת בִּזְמַנִּים שֶׁל חֹשֶׁךְ שֶׁל לַיְלָה והוא מתחזק באמונה, הוא יזכה '"לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ" – הוא יזכה לִרְאוֹת אֶת החַסדים של ה', הוא יצֵא מֵאֲפֵלָה וְיסַפֵּר אֶת גְּדֻלַּת ה' וְרֹב חֲסָדָיו.

הַצִּמְצוּם מֵכִין אֶת הַכֵּלִים לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁפַע 

חז"ל אוֹמְרִים בְּעִנְיַן שִׁדּוּכִים: 'דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר עַל אִשָּׁה' כְּלוֹמַר; אם הָאִישׁ מחזר אחר אִשָּׁה אז ודאי שהָאִשָּׁה נִמְצֵאת והוא רק מחזר מחפש אותה, אז היא קודמת ונמצאת. אבל יָּדוּעַ לנו שאִישׁ זֶה בְּחִינַת של חֲסָדִים. אִשָּׁה - זֶה בְּחִינַת של דִּינִים, אִם כֵּן יוֹצֵא שֶׁהַדִּינִים תָּמִיד קוֹדְמִים לַחֲסָדִים. כי הגבר מחפש את האשה, האשה דינים והוא חסדים, אז היא קודמת לו, הדינים קודמים ואח"כ באים החסדים.

מה הַהֶסְבֵּר לְכָךְ? 'חֲסָדִים' פרושו "ירִידַת הַשֶּׁפַע" כשיש חסד משמים יורד שפע. "דִּינִים" מה זה? "צִמְצוּם הַשֶּׁפַע" זה כמו כלי שמקבל את השפע.

הָעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִּים הֵם עוֹבְדִים בְּאֹפֶן שֶׁכָּל עוֹלָם רוּחָנִי גָבוֹהַּ וּמַּשְׁפִּיעַ לָעוֹלָם שֶׁמִּתַּחְתָּיו. וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִקְרָא "מַשְׁפִּיעַ" וְהָעוֹלָם שֶׁמִּתַּחְתָּיו נִקְרָא "מְקַבֵּל". זאת אומרת: המְקַבֵּל מְקַבֵּל אֶת הַחֲסָדִים וְהַהַשְׁפָּעוֹת מֵהָעוֹלָם שֶׁמֵּעָלָיו.

אִם אנחנו רוצים לְקַבֵּל משהו מלמעלה- אנחנו צריכים שיהיה לנו כְּלִי קִבֹּלֶת, אבל הכְּלִי צריך להיות אטום ולא פָּרוּץ. כְּדֵי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעוֹת וְחֲסָדִים –צריך כְלִי בַּעַל תּוֹךְ וְמִדּוֹת, לָכֵן הָעוֹלָמוֹת שמְקַבְּלִים תמיד הֵם נִקְרָאים: 'דִּינִים', כִּי דִּינִים זֵה צִמְצוּם, וְאז נוֹצָר כְּלִי שֶׁיִּהְיֶה מֻכְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁפַע וְהַחֲסָדִים. 

זאת אומרת: אי אפשר שאנחנו נקבל שפע לפני שיהיה דינים, דינים פרושו שיהיה לנו כלי קיבול, ואז באים עלינו דינים ואם אנחנו צולחים אותם-אז אנחנו זוכים לקבל את השפע.

הָרַהַ"ק בַּעַל "קְּדֻשַּׁת לֵוִי" אומר: 'השי"ת מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה' הַכַּוָּנָה כָּל מַּכָּה, כָל צָּרָה שֶׁעֲתִידָה לָבוֹא היא לֹא נוֹעֲדָה אֶלָּא שְתַגִּיעַ רְפוּאָה וְיְשׁוּעָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ. ע"י הַצָּרָה אָדָם נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע. וְזֶה בְּמִקְרֶה שֶׁרוֹצִים לַהֲפֹךְ כְּלִי קָטָן לִכְלִי גָּדוֹל, צָרִיךְ קֹדֶם לִשְׁבֹּר אֶת הַכְּלִי הַקָּטָן. וכָּךְ גַּם השי"ת, כּשֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ לְאָדָם וּלְהַגְדִּיל אוֹתו, הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ קֹדֶם צָרָה אוֹ חֹלִי שֶׁזֶּה נקרא שְׁבִירַה של מצבו שהוא כְּלִי קָטָן, כְּדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ הַכְּלִי שֶׁלּוֹ יִהְיֶה יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוּכַל לְהָכִיל שֶּׁפַע גָּדוֹל.

כְּלָל גָּדוֹל בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים: "הֶעְדֵּר קוֹדֵם לַהֲוָיָה" שום דבר לא נִּבְרָא חָדָשׁ, אלא רק אם דָּבָר קּוֹדֵם יֵעָדֵר יִתְכַּלּה לְגַמְרֵי. לדוגמא: גַּרְעִין שֶׁאַנּחְנו זורעים בַּאֲדָמָה, הגַרְעִין לְהַרְקִיב חיב להרקב לְגַמְרֵי, וְרַק לאַחֲר הריקבון צומחַ מִמֶּנּוּ עֵץ אוֹ צֶמַח חָדָשׁ וָטוֹב. 

אבל אם נצייר את הגרעין ששואל שאלות וזועק: 'מַה הוֹלֵךְ פֹּה, עַל מַה אַתֶּם מְדַבְּרִים? שֶׁיצֵא מִמֶּנִּי אִילָן גָּדוֹל מָלֵא בִּרְכַּת ה' בְּפֵרוֹת מְתוּקִים, הֲרֵי אֲנִי נִרְקָב אֲנִי הוֹלֵךְ לַאֲבַדּוֹן!'

אַבל הָאֱמֶת הִיא שֶׁהָרִקָּבוֹן הַזֶּה הוּא חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מהַתַּהֲלִיךְ שֶׁל הַצְּמִיחָה וְהַגְּדִילָה שֶׁלּוֹ, בְלִי רִקָּבוֹן בְלִי אֲבַדּוֹן- לא יִצְמַח אִילָן חָדָשׁ וְנָאֶה. 

ככה, בלי שנעבור יסורים, בלי שיהיו לנו צרות, לא נוכל לגדול ולהתפתח רוחנית, אי אפשר אין דבר כזה! זה חוק בטבע, חיב.

זֶה לֹא גְּזֵרָה, זֶה לֹא עֹנֶשׁ אֶלָּא אַדְּרַבָּה! זֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה עֲבוּרנו. מַטְּרַת הַנִּסָּיוֹן הִיא לְרוֹמֵם וּלְגַדֵּל אֶת הָאָדָם. כְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הָרִימוּ נֵס" (ישעיה סב י) הֱיוֹת וְעִקַּר הַעֲצָמַת כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ, זֶה דַּוְקָא כַּשֶׁהאָדָם נִמְצָא בְּחֹשֶׁךְ וּבְהֶסְתֵּר, וְע"י שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי - הוּא מְקַבֵּל כֹּחוֹת חֲדָשִׁים, וְהַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ יִשׁאָרו לְלַוּוֹת אותוֹ כָּל הַחַיִּים. 

בצבא מבינים מה אני מדבר, כי בלי לעבור 'טירונות' ששם עושים לך נסיונות גדולים וקשים גדולים, אתה לא יכול להפוך להיות חייל. אתה לא תהיה מוכן למלחמה, אתה חיב שיענו אותך ממש! שתעמוד בתנאים לא תנאים וככל שהמשימה היא יותר גדולה - אז משך הזמן הוא יותר גדול והעינויים קשים ביותר. עד כדי כך שמלמדים אותך הישרדות, בתנאים הבלתי אפשרים להתקים. שאם תתקע במצב שאין מים ואין אוכל ואתה בשטח אויב - אתה תוכל לשרוד ולחזור בחזרה בריא ושלם!! וגם לבצע את המשימה שנשלחת עבורה.

הָאֶתְגָּר שֶׁל הַנִּסָּיוֹן מוֹצִיא מֵהָאָדָם וּמְגַלֶּה אֶת כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ בו עַד עַתָּה נִסְתָּרִים וְנֶחְבָּאִים בְּקִרְבּוֹ. ע"י הַנִּסָּיוֹן מִתְגַּלִּים וְיוֹצְאִים לַאֲוִיר הָעוֹלָם הכֹּחוֹת הנפלאים שיש בכל אדם ואדם. ומעתה כשהם יצאו לפועל, והִתְגַּלּוּ בִּשְׁעַת הַצָּרָה שהוא מחזיק מעמד, עכשיו הם ילוו אותו למשך חייו, וְהוּא לֹא יָדַע בכלל עַל קִיּוּמָם.

עִקַּר הַבְּנִיָּה וְהַהִתְקַדְּמוּת שֶׁל כָּל אֶחָד זה בשעה של הֶסְתֵּר וְנִּסָּיוֹן, זֶה הָעֹז וזֶה הַגְּבוּרָה שֶׁהוּא רוֹכֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ, אסור לְהִיבָּהֵל מֵהַחֹשֶׁךְ מְהַהֶסְתֵּר וְלֹא לְאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת בְמַצָּבִים של ירִידה וּבְמַצָּבִים קָשִׁים, אֶלָּא להֵיפֵך! לָדַעַת ולהבין היטב, מַה ה' רוֹצֶה מִמֶּנּו בָּעֵת הַזאת? אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וּמַה צָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בָּאֹפֶן הַנָּכוֹן? כמו שֶׁנְבַאר תיכף.

אז זאת אומרת: אם נתבונן רגע ונחשוב: אין פה אדם שלא עבר צרות, יסורים, נסיונות, מצבי דוחק לחץ פחד וכו', ועברו עשרות שנים, והנה אנחנו יושבים פה הערב אחרי כל זה ואנחנו קיימים! ולא קרה שום דבר ממש-ממש טראגי, אנחנו פה, עברנו, ונעבור עוד...! אבל צריך להיות מוכנים ולדעת בכל מצב: איך להתנהג? ולעבור כל גל וגל, גלים יבואו, אבל אנחנו צריכים להתמודד ולדעת: מה ה' רוצה מאתנו. 

בְּפָרָשַׁת "וַיִּגַּשׁ" מסופר על יוֹסֵף הַצַּדִּיק בֵשַעַה שֶׁהוא מִתְוַדֵּעַ לֶאֶחָיו, מה הוּא אוֹמֵר לָהֶם: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" (בראשית מה ד).

פעם ראשונה שהוא מתגלה לפניהם והוא אומר את הלשון הזה, מה היה קורה אם הוא היה אומר: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם" ודי. למה הוא צריך להגיד גם: "אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה"? הם לא יודעים שהם מכרו אותו? מה, הוא רוצה להציק להם? לצער אותם? לביש אותם? מה הוא רוצה? למה הוא אמר: "אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה"?

מַסְבִּיר "הַשְּׂפַת אֱמֶת": כּשֶׁהָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים רָאוּ אֶת קְדֻשַּׁתו של יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, הם הִצְטַעֲרוּ מְאֹד-מְאֹד, וְחָשְׁבוּ לְעַצְמָם: 'אִם בְּמָקוֹם טָמֵא וְשָׁפֵל כְּמוֹ מִצְרַיִם שהיא ערוות הארץ, יוֹסֵף זָכָה וְהִגִּיעַ לְמָדַּרְגוֹת כָאֵלּה עצומות, גם לשמור על עצמו צדיק אמתי, גם לשלוט באומה ששולטת בכל העולם כולו, אם הוא זכה לזה כשהוא נמצא פה - לְאֵיזֶה דַּרְגּוֹת הוּא הָיָה מַגִּיעַ אִם הָיָה נִשְׁאָר אצל אבא אצל יַעֲקֹב אָבִינוּ! אם בנסיונות כאלה הוא עמד - אז אצל אבא שלו מי יודע לאיזה דרגות רוחניות הוא היה משיג?!'

ולכן היה להם צער גדול מאוד ע"ז שהם מכרו אותו ובזה מיעטו את האפשרות שלו לזכות למדרגות גבוהות.

מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף.

אז מָה אָמַר לָהֶם יוֹסֵף? אמר להם: אל תִצְטַעֲרוּ בכלל אַדְּרַבָּה! רַק בִּגְלַל שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי לְמִצְרַיִם, וְרַק ע"י כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַסֵּבֶל וְהַקְּשָׁיִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי, זָכִיתִי לְכָל אוֹתָם מַדרְגּוֹת גְּבוֹהות, לוּלֵי הָקְשָׁיִים לֹא הָיִיתִי מַגִּיעַ לְמַעֲלָה הַגְּבוֹהָה שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק.

אתם שומעים? מי הפך את יוסף ליוסף? - הנסיונות שהוא עבר, מוכרים אותו לעבד - זה בזיון שאין כדוגמתו! מבית של מלכות, מאצל יעקב אבינו, יורד בן שבע עשרה (17) למצרים, נסיונות עם אשת פוטיפר, איומים מהבוקר עד הערב: שהיא תהרוג אותו - אם הוא לא יאות לה! אח"כ זורקים אותו לכלא עשר (10) שנים, על מה ולמה? מה הוא עשה? "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם!" (משלי י כה) לא עשה שום עוול! לא שום דבר רע, הכל טוב. אבל הוא מתגבר על כל הנסיונות, הוא רואה את הכל בעין טובה, הוא מבין: שזה מה', והם רק שליחים לעשות זאת! ולכן, כשהוא פוגש אותם בסוף-בסוף-בסוף - הוא אומר להם: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם" אבל הוא גם מציין: שאתם הורדתם אֹתִי מִצְרָיְמָה, למה? זה גרם שאני יוסף הצדיק.

אם לא היה עומד בנסיונות האלה איך פה היתה מתגלה המעלה הגדולה שלו? במה התגלתה המעלה? רק בנסיונות שהוא עמד! זה המצופה מכל אחד ואחת מאתנו. 

הָרַהַ"ק הַ'שָּׂרָף מִמּוּגְלְנִיצָא' אָמַר לְבֶן דּוֹדוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר מִקּוֹזְ'נִיץ זתע"א: 'הַאִם אֲבָרֶך אותך שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ נִסְיוֹנוֹת? הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלּוֹת בלי נִסָּיוֹן, אני אֲבָרֶך אותך שֶׁבְּעֵת הַנִּסָּיוֹן תֵּדַע שֶׁהוּא נִסָּיוֹן!'

אז צריכים לדעת: אם אדם יודע שזה נסיון - ומצפים ממני שאני אצלח אותו אעבור אותו - אז זה מצוין! אבל אם לא יודע וחושב: 'שאף אחד לא מתייחס אליו, ורק מפילים עליו תיקים... ורק כאילו הוא לא יוצלח' - אז הוא נכנס לדכאון, הוא מתיאש, הוא יורד למטה-למטה-למטה. 

כל ירידה - מטרתה עליה! אין ירידה לצורך ירידה - אין דבר כזה. כל ירידה היא זמנית ולעליה. זה חייב כל אדם לדעת.

הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֶר זלה"ה כּוֹתֵב לְאַחַד מִתַּלְמִידָיו: 'רָעָה חוֹלָה הִיא אֶצְלֵנוּ כַּאֲשֶׁר מִתְעַסְּקִים אָנוּ בִּצְדָדֵי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל גְּדוֹלֵינוּ, הִנְנוּ מְטַפְּלִים בַּסִּכּוּם הָאַחֲרוֹן שֶׁל מַעֲלָתָם. מְסַפְּרִים עַל דַּרְכֵי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלָּהֶם, ומְדַלְּגִּים עַל הַמַּאֲבָק הַפְּנִימִי שֶׁהִתְחוֹלֵל בְּנַפְשָׁם'.

זאת אומרת: כשאנחנו שומעים על ה'חפץ חיים' אז אנחנו יכולים להגדיר: 'כמה הוא היה צדיק!' מה היו הנסיונות שלו במשך חייו - מישהו יודע? בזה לא מסתכלים, מסתכלים רק על הסיכום: לאן הוא הגיע, אבל לא רואים מה היתה הדרך שהובילה אותו להיות 'החפץ חיים'. 

הרב שך זצ"ל: החזיק את הדור, אבל זה היה ילד שהיה עני מרוד בזמן המלחמה במלחמת העולם הראשונה, שהיה עם חולצה אחת (1) - שנים! נעלים קרועות שהוא מילא אותם בעיתונים, הוא היה באירופה בשנות הקור, וככה הוא ישב ולמד בלי להפסיק!! מישהו זוכר את זה? מישהו מבין? מזה צומח גדול דור. לא מזה שיש לו נעלים ויש לו חליפות, יש לו כובעים הוא עשיר, והוא חי בלוס אנג'לס... - לא! צריך לדעת גם כל הדרך איך מגיעים, איך הגיעו כולם!

'הָרֹשֶׁם שֶׁל שִׂיחָתֵנוּ עַל הַגְּדוֹלִים מִתְקַבֵּל כְּאִלּוּ הם יָצְאוּ מִתַּחַת יַד הַיּוֹצֵר ישר בְּקוֹמָתָם וּבְצִבְיוֹנָם. כולם מִתְפַּעֲלִים מִטָהֳרַת הַלָּשׁוֹן שֶׁל הֶ'חָפֵץ חַיִּים'...!

פעם באו בחורים לנסות אותו, להכשיל אותו בלשון הרע. דיברו אתו שעות-שעות! - ולא הצליחו להכשיל אותו בלשון הרע!!

הוא כתב על 'שמירת הלשון' שולחן ערוך ממש, מה מותר לדבר בלשון מה אסור. מה מותר לשמוע מה אסור. הוא כתב ע"ז שולחן ערוך זכה לזה. אבל הוא לא נכשל. 

פעם אחת הוא אמר שהוא נכשל, הוא הודה שפעם אחת הוא נכשל, הוא ישב בהיותו עוד אברך צעיר, כשהוא כבר חיבר את הספר, והספר הופץ.

הוא ישב ברכבת והיה שמה מישהו שדיבר אתו: 'אם הוא שמע מהקונטרס שיצא חדש על 'שמירת הלשון' של הגאון החפץ חיים!' - ? 

אז הוא אמר לו: 'כן, לא זה לא כמו שמדברים עליו...' 

{החפץ חיים על עצמו, כשההוא לא יודע שזה הוא, הוא אומר: 'זה לא כמו שמדברים עליו'...} 

זה שהיה לפניו נתן לו סטירה! אמר לו: 'איך אתה מדבר ככה על גאון כזה וצדיק?!' 

ואז הוא אמר: 'שפעם ראשונה הוא הבין: שגם לשון הרע על עצמו אסור להגיד'. 

אז זאת אומרת להישמר כל כך כל החיים! הרי אנחנו כל הזמן מפטפטים וכל פעם גולשים לכל מיני ענינים שאסור לנו בכלל לדבר ואין טעם לדבר. ונכשלים וזה עוון פלילי גדול. אבל הוא לא הגיע לזה בדרך קלה, הוא ולא הגיע בדרך קלה, זה דרך ארוכה ומיגעת עד שזוכים. 

הֶחָכָם מִכָּל אָדָם שלמה המלך אוֹמֵר: "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד טז) הלא מבינים חוֹשְׁבִים: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוא שֶּׁבַע פעמים יִפֹּל - הוּא קָם. אֲבָל הַחֲכָמִים יוֹדְעִים: שֶׁהַכַּוָּנָה; שֶׁמַּה שגורם לקום לַקִּימָה שֶׁל הַצַּדִּיק זה הַשֶּׁבַע הַנְּפִילוֹת שֶׁהיו לּוֹ. הַ'שֶּׁבַע הַנְּפִילוֹת' עושות אותו צדיק. לא שאם הוא יפול – אז הוא יקום בסוף... - לא. 

כְּלוֹמַר; הַפָּסוּק לֹא בָּא לְשַׁבֵּחַ אֶת הַצַּדִּיק: שֶׁהוּא יָכוֹל לָקוּם אַחַרי שֶׁבַע נְפִילוֹת, אֶלָּא הָאֱמֶת, הַפָּסוּק אוֹמֵר: שֶׁרַק ע"י נְּפִילוֹת וְיְרִידוֹת נִהְיים צַדִּיקים. כִּי הַנְּפִילוֹת בּוֹנוֹת אֶת הָאָדָם וּמַכְשִׁירוֹת אוֹתוֹ לְהַגִיע לְמַדְרֵגַת צַדִּיק. 

דרך הַבְּנִיָּה שֶׁלנו הִיא דֶּרֶךְ הַנְּפִילוֹת, הַצִּדְקוּת שֶׁל הָאָדָם נִבְנֵית דַּוְקָא בִּזְמַן וְדֶרֶךְ הַיְרִידוֹת, וְכָךְ שֶׁהוּא מִתְחַזֵּק לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וְלֹא לְהִשָּׁבֵר ולְהִתְרַסֵּק. 

 הַרַב דָּן סֶגַל אמר ע"פ זה: למה לא כתוב: 'שֶׁבַע יִפּוֹל וְקָם צַדִּיק', למה כתוב: "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם"? - כִּי לֹא רַק אַחֲרֵי הַקִּימָה הוּא צַדִּיק, אֶלָּא קֹדֶם לַקִּימָה בְּעֵת הַנְּפִילָה הוּא צַדִּיק. לכן כתוב: "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק"! בַּנְּפִילוֹת הוא צַדִּיק, "וָקָם" זה אח"כ. לא אחרי שהוא קם הוא נהיה צדיק אלא עוד לפני בזמן הַנְּפִילוֹת, וזה-וזה מה שנדרש מאתנו. 

אין יום שאין לאדם משהו נְּפִילוֹת; במתח, בעבודת ה', הרגשות לא טובות, חושש, כל מיני דברים, יש אנשים שזה מלווה אותם תקופות, הם קוראים לזה פה "בדאון". 

אבל הדברים האלה קוראים כל הזמן, וילוו אותנו כל הזמן! אבל מזה אנחנו צומחים. אם אדם מבין: שזה רק נסיונות; בדיקה: איפה האמונה שלך? איפה הבטחון שלך? איפה ההבנה שלך? בודקים אותנו כל רגע – 'טסטים' טסטים כל הזמן.

אז בואו תשמעו איך זה עובד:

מי שמַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה', הקב"ה אוֹמֵר: 'אֲנִי יוֹדֵעַ שאתה רוצה לַעֲבֹד אוֹתִי, אֲבָל איפה הַבְּטחוֹן שאתה יותר מאוחר לא תַּעֲזֹב אוֹתִי? אִם אני אֲקָרֵב אוֹתְךָ עכשיו בגלל הָרָצוֹן הזה שיש לך כרגע, אֵיךְ אני יכול לגלות לְךָ כרגע כבר דְּבָרִים נִסְתָּרִים?! מה הבטחון שאתה תתמיד? אֶלָּא מַּה, אני ממתין: קודם אני אראה כמה אתה אוהב אותי. כמה אתה עושה את מִצְוֹתַי. אפילו שאתה לא יודע בדיוק כל מצווה ומצווה מה העומק, מה התוכן - אבל אתה עושה הכל. ואתה עובד אותי בלי חכמות. כשאני אראה: שאתה עובד אותי תקופות ארוכות - אַאֲמִין לְךָ וַאֲגַלֶּה מה הטַעַם, מה השֵׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר! וַאֲקָרֵב אוֹתְךָ אלי בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, כִּי הַזְּמַן הָרַב שֶׁעָבַדְתָּ אוֹתִי מִקֶּדֶם - זה הבְּטוּחוֹת שיש לי שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב אוֹתִי!'

ככה אומרת המשנה: "כָּל הַמְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר" (אבות ד ט) מה כתוב? אם אתה במצב של עוני שאתה מחפש את הפרוטה כל יום בשביל לחיות, להתקיים, ואתה טרוד כל היום אחרי כסף, לחפש מחיה לחיות, ואתה מקיים אֶת הַתּוֹרָה, אתה לא מוותר על שום דבר מהמצוות! 

אתה לא ממציא תירוצים: 'אני תפרן, אני צריך לחפש אוכל, אין זמן לתפילות, אני חייב להסתובב בבית כנסת, אני...' - אין תירוצים. 

 אם אתה מקיים אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי – סופך... הבטחה! הבטחה של המשנה: לקיים אותה מֵעֹשֶׁר!! למה? כי אם קיימת אותה מעוני ולא עזבת את ה' - גם כשהוא יתן לך עושר - ודאי שלא תעזוב אותו. אם בעוני שהייתה דחוק, והיית צריך לחפש את האוכל, כשיהיה לך את האוכל, ודאי אני סומך עליך: שאתה לא תעזוב אותי.

אז מובטח לכל מי שיַראה נאמנות לקב"ה במצבים הקשים - שה' יפתח לו בסוף הכל! יעשיר אותו ברוחניות ובגשמיות!! זה ההבטחה של המשנה, ואני מעיד עליה: שהיא צודקת במאה אחוז (100%). אני הייתי שבע (7) שנים עני מרוד! לחם מרגרינה וריבה, לפעמים עם דבש - זה האוכל שבע שנים.

גידלתי ילדים שרצו לקחת לי אותם מ'הרווחה', בגלל שהיה להם בהרות-בהרות לבנות בפנים - מרעב...! אבל אני לא וויתרתי על קוץ, מרגע שחזרתי בתשובה כל מה שידעתי - קיימתי, שבע שנים.

ואז הקב"ה פתח ופתח-ופתח-ופתח! כי כשהקב"ה מבטיח - הוא מקיים במאה אחוז. "אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכון וְקַיָּם" הכל-הכל-הכל. 

אבל צריך לעמוד בנסיונות, ה' אומר: 'בא תראה לי "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו ה) אני רוצה לראות שבלב שלך, אתה אוהב אותי ממש! גם עם יצה"ע!! אתה לא נכנע לו, אתה מכניע אותו, בשבילי שאתה אוהב אותי, לא תאוות ולא שגעונות ולא דמיונות. 

"וּבְכָל נַפְשְׁךָ" – גם אם אני יבוא לקחת את הנפש שלך אתה אוהב אותי כמו רבי עקיבא! שבשעה שהוציאו את נפשו 

אמר: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו ד)

"וּבְכָל מְאֹדֶךָ" – בכל ממונך, אני רואה לראות שאתה מוציא כסף על המצוות שלי, קונה תפילין מהודר! מזוזות מהודרות, הכל מהודר אתה מכבד אותי בממון שלך שהוא שלי לא שלך: 'תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ' (אבות ג ז) לא תתן משלו - הוא ישילו... (בתימנית: יקח אותו...) 

אז אדם צריך לדעת: ה' בוחן אותנו, אן אנחנו עומדים במבחן - מובטח כל ההבטחות שהוא הבטיח בתורה! אחת הוא לא החסיר, אחת הוא לא החסיר, כל הטובות.

אז זה מה שמבקש ה': תוכיח לי תקופה ארוכה, ואז אני אתן לך כמו שאני מבטיח.

אַז כל הַיְרִידוֹת - הֵם בְּעֶצֶם בְּדִיקָה וּמִבְחָן מֵהשי"ת, הוא בּוֹדֵק אֶת הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁלָּנוּ. וְאִם אנחנו עוֹמֵדים בַּנסיונות ומִּבְחָנים בלי טרוניות, בלי טרוניות, לא להתלונן.

יש אנשים שיש להם פה, פותחים על ה': "למה למה עושה לי ככה? למה ההוא לא עושה? למה זה ככה ככה?... בלי. - "לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם" (תהלים קטו ב) גויים שואלים שאלות: 'למה? למה למה....' יהודי לא שואל שאלות על ה', מה שה' עושה אתך - זה הכי טוב בשבילך! אין יותר טוב בשבילך; גם אם זה מחלה, גם אם זה אסון, גם... אין יותר טוב. 

אתה יודע את הגלגולים הקודמים שלך? - אתה לא יודע. אתה יודע כמה התחננת לחזור לפה לתקן את מה שאתה עוותת בפעם הקודמת? אתה לא יודע. אתה פתאום שואל שאלות... 

"אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ" (איוב לח ד) אמר הקב"ה לאיוב: 'אתה שואל למה אתה סובל יסורים? אתה יודע איפה... איפה היית בכלל באדם הראשון, בנשמה של האדם הראשון, איפה היית אתה יודע? אתה לא יודע אז מה אתה שואל שאלות?'

ומי היה איוב? גלגול של תרח אבי אברהם, עובד ע"ז שהחטיא דורות שלמים! וה' נתן לו אפשרות לבוא ולתקן את עצמו ובאמת הוא תיקן! ואיוב היה צדיק גמור! אז ה' עשה אתו חסד...!!!

אז כל היסורים - היו בשביל לתקן את עברן במקולקל. אז אדם יכול לשאול שאלות, אבל אתה לא תקבל תשובות, אתה רוצה באמת תשובות? דוחק לך? יעלו אותך למעלה להראות לך את הפתרונות לשאלות, אין בעיה! מי ששואל הרבה - מזמינים אותו לבוא ראות. - לא כדאי, כדאי בלי שאלות לקבל הכל בשקט ולהסכים ולדעת: שזה מקפצה! מקפצה, ראיתם אלה שקופצים לברכה? בהתחלה הם קופצים למעלה, המקפצה יורדת למטה, ואז הופ! היא מעלה אותם למעלה ואז הם קופצים, נכון זה ככה עובד? ככה זה עובד. - בחיים זה עובד בדיוק אותו דבר, כל יְרִידָה זה רק לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה. 

ה'חָפֵץ חַיִּים' מביא את הרַעְיוֹן זֶה גַם בַפָּסוּק: "לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ" (דברים ח טז) כתוב במפורש! שהקב"ה מעביר את עם ישראל במדבר, נותן להם מַן, מן לחם מן השמים רוחני, לא מהרצפה, לא מהקרקע לא מהאדמה, מהשמים. אבל הוא נותן להם כל יום! למה כל יום? תן להם לחודש, אתה יכול לתת לשנה, ישימו אצלהם במקררים כמו שאומרים. למה כל יום לצאת להביא מחדש? - "לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ" הקב"ה רוצה לנסות: אתה מאמין בה' או לא מאמין? אני נותן לכם מזון בלי עמל, בלי יגיעה. אבל אני נותן לכם ליום אחד (1).

יש אנשים יש להם חמשה (5) ילדים ששה (6) ילדים שבעה (7) ילדים, - אין! נגמר בערב נגמר, ואם תשמור למחר: "וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ" (שמות טז כ) לא נשאר, מחר בבוקר תקום, אחרי התפילה, יהיה לך עוד פעם מן, אתה צריך לבטוח ולהאמין. 

זה נסיון: ארבעים (40) שנה כל יום! כל יום!! כל יום!!!

אז רואים: שָׁהנִסָּיוֹן זה מִלְּשׁוֹן: הִתְרוֹמְמוּת, "הָרִימוּ נֵס" – נס זה דגל, הָרִימוּ נֵס אתה מנסים אותך, הנִּסָּיוֹן מְרוֹמְם אותך, אם אתה עומד בו - אתה מתעלה.

אז זאת אומרת: אדם צריך להבין: שכל פעם שמביאים עליו נסיון - זה רק בשביל להעלות אותו מדרגה נוספת. אז הוא צריך לשמוח! שה' סומך עליו ומביא לו עוד נסיון: להעלות אותו עוד דרגה! אז ה' חפץ בו.

ככה ה' מרבה בטובתו של אדם, וכשהוא עומד בנסיונות - דוקא הזמנים האלה נֶחְקָקִים לְמַעְלָה יותר מן הכל. 

כתוב: "כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתְּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב ב) מה זוכר הקב"ה לישראל? הוא אומר להם: 'לצאת למדבר!' - מיליונים עם ילדים לצאת למדבר. מזה לצאת למדבר? זה גזרת: 'מוות!' אין אוכל - הם לא הצטיידו באוכל לארבעים (40) שנה זה ברור. 

אין מים - אין חברת 'מקורות' אין מים במדבר. אין עננים, יום לוהט! חם, איך אתה מכסה ומצל על כולם?! ללכת במדבר - זה קשה מאוד "אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" גם אם אתה מביא זרעים, תשים אותם באדמה - המדבר לא מצמיח. אז ללכת עם בטחון של מאה אחוז (100%) על סמך מילה של הקב"ה. והוא החסיר מהם משהו? - לא, הם היו בגן עדן! בארה של מרים, מן מן השמים, שליו, ענני כבוד מלווים אותם, מיזוג אוויר, מישר להם את ההרים, מפנה להם את הנחשים, השרפים הכל. ארבעים (40) שנה גן עדן.

ה' זוכר לנו את החסד שעשינו אתו! שהסכמנו ללכת אחריו! אתם שומעים? אם לא נלך אחרי ה' - אחרי מי נלך?! וה' אומר: לא, זה נקרא חֶסֶד שעשיתם אתי. לא הוא עשה אתנו חֶסֶד שהוא הביא לנו לאכול ולשתות וסידר את הכל - לא! אתם עשיתם אתי חֶסֶד! שהלכתם בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה! וסמכתם עלי! אני זוכר את זה. 

אתם שומעים? כשאתם עומדים בנסיונות, ולא יורדים בעבודת ה' אלא אדרבא! מוסיפים עוד - הקב"ה את הימים האלה זוכר לכם. לא אם תהיו כבר בשלוה ברווחה ותעבדו את ה' בכיף, לא! את מה הוא זוכר לכם? איפה שהייתם בדוחק בלחץ בצרות ביסורים ועבדתם אותי - שמה ה' זוכר אתכם! על זה הוא משלם, זה השכר הגדול.

וכמו שלפני שאתה רוצה להגיע לפרי, אתה חיב לקלף את הקליפה, ככה בדרך למצוות, יש את הקליפות 'סיטרא אחרא' שהיא מנסה לא לתת לך להגיע למצווה, לעכב אותך. וגם אם הגעת למצווה - שלא תעשה אותה כמו שצריך. וגם אם כבר עשית את המצווה והכי טוב - שיהיה לך גאווה שתתגאה בשביל שתפסיד אותה. הקליפות מסובבות את הפרי. בעבודת ה' תמיד יהיו עיכובים, תמיד יהיה עיכובים. ככה זה העולם - יש פרי ויש קליפה; תמיד, קליפה דקה, קליפת אגוז, תמיד יש קליפה. אז לכן צריך לדעת: זה המציאות שבה אנחנו חיים, לא להתיאש מכלום, הפוך! לשמוח עם ה'.

'אני לא רוצה נסיונות' אנחנו אומרים: 'וְאַל תְּבִיאֵני לִידֵי נִסָּיוֹן' כי אנחנו לא בטוחים שנעמוד, אבל אם ה' כבר נתן לנו נסיון- אז סומך עלינו שנעמוד, כי ה' לא מביא נסיונות שאי אפשר לעמוד בהם.

אבא לא יגיד לבן: 'תרים חמש מאות (500) קילו - אם לא אני ילקה אותך!' - זה לא נורמאלי, אבל אם אומרים לך להרים משא מסוים - אז את מסוגל. אם מביאים עליך נסיון -אתה מסוגל. 

לכן מי שנדמה לו שבגלל נסיון - הוא נופל בעבודת ה', הוא צריך לדעת: שזה לא נפילה, אלא הפוך! רוצים להעלות אותו ממַדְרֵגָה למַדְרֵגָה, וְאז באים כל הקליפות והַבִּלְבּוּלִים והַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת ומנסים למנוע אותו. ולכן הוא צריך לְהִתְגַּבֵּר! וכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לשבור את הַקְּלִפּוֹת וְהַמְּנִיעוֹת, וְככָה הוא זוכה מֵהַנְפִילָה - לעלות למעלה מַדְרֵגָה.

אֲנַחְנוּ לא מְחַפֵּשׂ אֶת הַמַּצָּבִים בעצמנו, אנחנו לא מכניסים את עצמנו לנסיונות. 

ידוע לכם שדוד המלך אמר לקב"ה: "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי" (תהלים כו ב) - והוא נכשל בנסיון! 

כי ה' אמר לו: 'אני לא מנסה את מי שאני יודע שלא יעמוד בנסיון; נסיתי את אברהם יצחק ויעקב - כי ידעתי: שהם יעמדו בנסיונות. אותך לא ניסיתי כי ידעתי שלא תעמוד בנסיון!' 

הוא ביקש והפציר, וה' נתן לו נסיון והוא נכשל. 

אז אם אם אנחנו מקבלים נסיונות, פרושו: שאנחנו מסוגלים לעמוד בהם! אנחנו צריכים להבין: שמהם אנחנו מתרוממים למעלה.

אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים הַיּוֹם בְּדִּינָאמִיקַה של חַיִּים סוֹעֶרֶת. כָל יוֹם עוֹבְרִים עָלֵינוּ הַרְפַּתְקָאוֹת חֲדָשׁוֹת, כָל יוֹם חֲדָשׁוֹת רעות, כל פעם נסיונות קשים.

עכשיו נסענו, הנהג אומר: 'לפני כמה זמן היה ארבע וחצי דולר (4.5$) גלון (דלק), עכשיו - שש שלושים ותשע (6.39$) הכי זול!' 

וזה עוד עולה ויעלה, וזה הכל מתוכנן בגלל אג'נדה 2030, של ה'פורום הכלכלי' בדאבוס...!

הכל מתוכנן: להרע לכל האנושות, יותר קשה ויותר קשה. מה שאתם רואים שמחסלים בקר בכל העולם, ולולים, ואת הדבורים עכשיו, וכל מיני דברים כאילו יש טפיל וכאילו יש חיידק, וכאילו יש וירוס - וזה הכל תרמית אחת גדולה! זה: 'סוף העולם!' אנחנו נמצאים בסוף העולם. וזה ברור: שזה יהיה קשה וקשה ויותר. לכן אני מכין אותכם. ואתם צריכים לדעת: כל גזרה, כל ירידה - היא לצורך עליה, כי היהודי נבחן במצבים האלה: האם הוא דבק בה' או לא? כתוב: כשיהיה חבלי משיח... 

תקשיבו טוב! 

'חבלי משיח' יהיו קשים. אז נאמר לנו: שמה זה חבלי משיח? משל לחבל שמשוך על כל העולם, ואנשים אוחזים בו, והקב"ה ינער את החבל, 

ואז יהיו אנשים שיגידו: 'אם הוא מנער את החבל - זה סימן: שהוא רוצה שנעזוב', 

ואז הם יעזבו! והם אבודים...

והחכמים יבינו: שכל הטלטלה של החבל לבדוק; מי יחזיק עד הסוף!

אז הולך להיות חבלי משיח, והחבלים האלה יהיו קשים! טלטלה גדולה, יהיו כאלה שיפלו ויתיאשו אבל הן יאבדו חלילה. ואלה שיהיו חכמים - יחזיקו בכל הכח עד לרגע האחרון ויגאלו. תדעו: זה המבחן.

הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת שֶׁיַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְגַּשׁ עִם עֵשָׂו. אתם יודעים שאתם נמצאים בארץ של עשו, אדום, אמריקה זה אדום, זה עשו, אנחנו יעקב, מה קרה? היה מפגש בין יעקב ועשו, ויַעֲקֹב הִשְׁתַּחֲוָה שֶׁבַע (7) פְּעָמִים: "וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים" (בראשית לג ג) 

כוֹתֵב 'בַּעַל הַטּוּרִים': 'עַל שֵׁם "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" כדי לְהַעֲבִיר "שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ" (משלי כו כה) של עֵשָׂו".

עֵשָׂו זה הַמֶּרְכָּבָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא – כל הטומאה שבעולם באה מפה, מאמריקה, כל הטומאה של העולם, עשו, אדום - זה הַמֶּרְכָּבָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא. ויש להם שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִיבּם. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ בָּא לְבַטֵּל אֶת הַכֹּחַ הַזֶה ע"י שֶׁבַע הִשְׁתַּחֲוָיוֹת וְהַכְנָעוֹת כְּנֶגֶד שֶׁבַע (7) הסְּפִירוֹת שלהם שבטומאה! בְּכָל הִשְׁתַּחֲוָיָה וְהַכְנָעָה יַעֲקֹב ביטֵּל חֵלֶק רַע מִכֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו, עַד שֶׁהכְנִיעַ אותו לְגַמְרֵי וְהַפֵּךְ אוֹתוֹ לְאוהֵב, עשו בא להרוג אותו! עם ארבע מאות (400) ראשי גייסות! וְבסוף הוּא מְחַבֵּק וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ. איך הוא נצח אותו? ע"י ההשתחוויות האלה שעשה לפניו.

 יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה שָׁלֵם זַךְ, נָקִי מִכָּל רְבָב שֶׁקָּשׁוּר לְכֹחַ הַטֻּמְאָה שֶׁל עֵשָׂו, כָל כֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו לֹא הָיָה כְּלַפָּיו אֶלָּא מַשֶּׁהוּ חִיצוֹנִי, לָכֵן הָיָה יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לִיזוֹם נְפִילוֹת, כִּי הוּא ידַּע שהוּא יָקוּם: "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" 

אֲבָל אֶצְלֵנוּ קְלִפַּת עֵשָׂו הִיא לא חיצונית הִיא פְּנִימִית! אתם היום: 'יהודים אמריקאים' אתם מעורבים עם העשו ביחד! אתם נוהגים במנהגותיהם לבושיהם בגדיהם, טירותם, אתם חיים כאמריקאים. זאת אומרת: אתם הקליפה של אדום נמצאת בפנים. וְלָכֵן לנו אֲסוּר להביא את עצמנו לנסיונות, ולא להתערב בהם, כי: "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם" (תהלים קו לה) אנחנו צריכים לדעת: איך לקלף את הקליפות האלה מתוכנו החוצה!

חייבים להתנתק לגמרי מכל מה ששייך להם!! חייבים כח לקום מהנפילות שקיבלנו מאבינו יעקב, הוּא עשה בעבורנו שבע (7) נפילות. הוּא הִכְנִיעַ אֶת קְלִפַּת עֵשָׂו. הוּא נָתַן לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לְּכָל הַדּוֹרוֹת. אבל צריך להיות בבחינת: "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". לדעת שאם: יהיה ירידות יהיה נסיונות - חייבים לעמוד בהם. וּבְכָל קִימָה אֲנַחְנוּ מַקלְפִים עוֹד קְלִפַּה מִעֵשָׂו.

כשֶׁיַעֲקֹב אָבִינוּ וּבָנָיו יָרְדוּ לְמִצְרַיִם – היה הַמָּקוֹם מְסֻכָּן מאוד!

"אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" אבל ה' הִבְטִיחַ לוֹ: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (בראשית מו ג-ד). 

ה' מבְטִיחַ לְיַעֲקֹב, אתם תרדו מצרים, זה מקום קשה מאוד! אבל אני מבטיח לכם: שאני אעלה אתכם משמה גם כן.

אז תדעו לכם: גם אתם שנמצאים פה בתוך המצרים של אדום - יש הבטחה: שה' יעלה אתכם גם כן. ה' לא עוזב ולא נוטש שום יהודי בשום מקום שהוא נמצא. בשום מצב, אפילו שיהיה במצב הקשה ביותר - הקב"ה מבטיח: 'אָנִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה' אחרי ירידה ליונייטד סטייטס אוף אמריקה - יהיה עליה לארץ: "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" יש כאלה שיעלו בחיים, ויש כאלה שיעלו להם רק את ה'ארון' למטוס... כדאי לעלות בחיים – מומלץ!

אז צריך תמיד לזכור: שתמיד יש ירידות, תמיד יהיו ירידות, אבל המטרה היא: להעלות אותנו מעלה-מעלה.

וכשאני אומר: 'שאני בלי חשק ובלי מצב רוח...!' אני צריך לזכור: שזה רק נסיון, אדרבא! אני צריך להודות להשי"ת. מה עושה אדם שפתאום מרגיש שיש לו מצב של עגמת נפש? מה, מה העצה שלכם? יש עצה פשוטה: לשיר. 

למשל: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה''

איך אני שר? אני רוצה לראות איך אתם שרים: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה''

יש עוד שיר שאני ממליץ לכם לשיר כל יום, כשאתם פוקחים את העינים, אתם מבינים בכלל איזה מתנה קיבלתם? - את החיים! 'הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים'. הקב"ה מחיי מתים כל בוקר, הפקדתם את הנשמה אצלו והוא היה נאמן להחזיר אותה. לא היה כל כך מגיע לכם, כי אם עשיתם עבירה אחת (1) או שתים (2) - זה מספיק שתשארו למעלה...! אבל הוא מחזיר עוד פעם ועוד פעם, אז צריך לשמוח שקיבלנו עוד יום נכון? לכן יש שיר שאומר זאת...

בקהל+ הרב: 'ושמחת בימיך והיית אך שמח...!' 

ברוך ה'! אתם רואים? גם אם תהיה לכם חלילה ירידה או משהו- לשיר, לפנות לה' וכך אתם יוצאים מכל הבְּרוֹךְ. 

עכשיו אני אסביר לכם, לפעמים אתם לא מבינים: למה הקב"ה מביא לכם את הנסיונות האלה? אבל מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: סוּס הָיָה רָגִיל שֶׁהאֲדוֹן רוכב עָלָיו, והוּא היה שוֹעְט עִמּוֹ לַמֶּרְחָבִים. יוֹם אֶחָד הַבַּעַל הַבַּיִת וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְאַבְנֵי הָרֵחַיִם וטוחן גַּרְעִינֵי חִטִּים. בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה הַסּוּס מִסְתּוֹבֵב מִסָּבִיב לָרֵחַיִם ונִכְנַס ליאוש ולְדִכָּאוֹן, הוא מִתְגַּעְגֵּעַ לַיָּמִים הַטּוֹבִים שהיה לוקח אותו בעל הבית לשדות 

והוא שואל: 'איפה הימים של הטיולים עם בעל הבית?! וְעַכְשָׁו הוּא מַעֲנִישׁ אותִי, נוֹתֵן לִי לְהִסְתּוֹבֵב מִסָּבִיב לְאֶבֶן עֲגֻלָּה, אין תּוֹעֶלֶת ואין מַטָּרָה!'.

זה מַחֲשָׁבָה שֶׁל סוּס, הוא לא מבין: שהבעל הבית מפיק ממנו עכשיו תּוֹעֶלֶת עי"ז שהוא טוחן לו את החיטים. אבל הוא מבין מה שהוא רוצה להבין, והוא מתאים לו לשעוט במרחבים... 

אותו דבר גם אנחנו: יש זמנים שהקב"ה שועט אתנו ונותן לנו הארות, הצלחות וכו' ואנחנו דוהרים. ולפעמים הוא תוקע אותנו במצב שאנחנו לא יוצאים ממנו, כל הזמן הולך וחוזר הולך וחוזר, 'צירכל'... (1:05:35) כל הזמן, לא משתנה המצב! תקופה, חודש-חודשים, שנה! והוא לא מבין הבן אדם: מה ה' מרויח מזה שאני תקוע פה?! הוא לא מבין, אבל לקב"ה יש לו את החשבונות שלו, למה אתה עכשיו מסתובב ולא דוהר... אתה צריך לסמוך על הקב"ה: שהוא יודע...

אספר לכם סיפור: אתם מכירים את התמונות של הסינים שהם מחזיקים מקל ושני דליים פה? ושני כדים כשהם לוקחים מהמים, יש תמונות מפורסמות, מוכרים את זה לתיירים.

היתה סינית אחת שהיתה לוקחת שני (2) כדים כאלה כל יום לבאר ממלאה מים חוזרת, אבל כד אחד (1) היה שלם וכד אחד היה בו סדק, וכל פעם שהגיעה היה רק כד אחד מלא וחצי כד, כי היה דולף כל הזמן מים עד שהיתה מגיעה - חצי. 

אחרי שנה-שנתים (1-2) הכד הסדוק התלונן: 'אמר לה בשביל מה את צריכה אותי?! תקחי מים שלמים תמלאי שנים ותחזרי עם שנים למה את כל הזמן לוקח שנים וחוזרת עם אחד וחצי? מה התועלת בי?'

אמרה לו: 'אתה לו שמת לב! בדרך שאנחנו הולכים כל פעם הדרך שאני מגיעה הביתה שמת לב מה יש בצד שלך? כל הדרך זרועה פרחים! ובדרך מצד ימין של הכד השלם ראית מה יש? - כלום, אבנים. אתה יודע למה? כל פעם שאתה זולף ודולף אני שמתי זרעים כל הדרך וכשאני עוברת אתה משקה אותם. ואיך יש לי פרחים לבית כל הזמן? מזה שאתה דולף! 

אז רואים: שגם מדבר כאילו פגום - יש בו תועלת! אתה לא יודע מה התועלת! אבל בעל הבית יודע מה התועלת שהוא מפיק ממך בסריקל' שהוא עושה אתך שאתה כל הזמן חוזר על אותו מצב ולא יוצא ממנו, רוצה לצאת - ולא יוצא. הוא יודע למה הוא עושה את זה לך ועד מתי, ומה הרווח שלו מזה, והרווח שלך - זה שאתה לא מתאונן! לא מתאונן. 

– 'ה' רוצה שאני אסתובב? - אני אסתובב. רוצה שאני אדהר - אני אדהר, מה שהוא רוצה. אני עושה את רצונו בכל מצב! אני אוהב את ה' בכל לבבי בכל נפשי ובכל מאודי'.

אני אסיים ואומר לכם רק, שאם אתם חושבים: 'שגדולי ישראל הגדולים ביותר זכו להיות מה שהיו - בגלל שהלך להם חלק, וה' בחר בהם ורצה שילך להם חלק! והם שונים מאתנו?' - בדיוק הפוך! הם עברו את היסורים היותר גדולים מה שאנחנו לא יכולים לעמוד אפילו באלפית (1,000) - בשביל זה הם זכו להיות הגדולים.

רשב"י! אתם מכירים? הוא היה צדיק גדול ואמר: 'אני יכול לפטור את העולם כולו מן הדין!' זה הכח שלו בשמים.

ולמה הוא היה צריך להתיסר שתים עשרה שנה (12) ועוד שנה (1) במערה, והוא אכל רק חרובים ומים! שלוש עשרה שנה (13), ולא היה לו בגדים להחלפות, אז הוא היה תולה אותם על העץ, והיה קבור באדמה עד הראש! הוא והבן שלו רבי אליעזר והיו עוסקים בתורה...! למה הוא צריך לעבור את זה? אם צדיק כזה גדול היה צריך להיות לו בית מלכות, למה הוא צריך להיות במערה? אבל, מהמערה הזאת הוא הוציא את ה'זוהר' הקדוש! ואת כל הסודות של התורה. אז אתם חושבים שהיסורים היו בחינם? – לא! אם הוא היה בתוך ישוב וצריך ללמוד - ודאי היה לו הפרעות וכו' שמה הוא היה 'תקוע' עד שיצא הזוהר הקדוש. 

כל הצדיקים עברו דברים קשים ביותר! ואם נעיין בדבריהם נראה: 

אַבְרָהָם אָבִינוּ צדיק מכל העולם, כתוב: שהקב"ה לקח את כל החול שבעולם, וסינן סינן-סינן עד שמצא מרגלית! מי זאת המרגלית? מכל המיליארדים שהיו בעולם, הוא מצא רק מרגלית אחת (1), קוראים לו: אברהם אבינו. אז למה הוא צריך לעבור עשר נִסְיוֹנוֹת? למה: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב א)? למה שיקחו לו את שרה אמנו? למה שיזרקו אותו אל כִבְשַׁן הָאֵשׁ? למה הוא יצטרך לעבור את העקדה? למה הוא צריך לעבור כאלה דברים? נסיונות! מגיל שבעים וחמש (75) עד גיל מאה שלושים ושבע (137) ה' מנסה אותו? למה מאה (100) שנה אין לו את יצחק רק בגיל מאה (100)? למה כל העולם ביזו אותו היכו אותו והוא נלחם נגד כל העולם ואמר: 'יש בורא לעולם!' - !? 

אחד כזה היו צריכים לשאת אותו על כתפים! – לא! העולם מתנגד לו, כל העולם! בסוף קראו לו: 'נשיא א-לקים!' וכו'... בסוף!! 

אז אתם רואים: כל הניסיונות האלה הם שהפכו להיות: 'אברהם אבינו!' אם הוא לא היה עומד בהם - אז מה הוא היה שונה מאדם רגיל?! מה הפך אותו להיות אברהם? 

יצחק אבינו היה צריך להעקד בגיל שלושים ושבע (37) מה הוא עשה? מה הוא עשה?! "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י כה) מה הוא עשה שצריך לעקוד אותו להפחיד אותו שישחטו אותו!! והוא מסכים! והוא מסכים, על מה אבל? כלום, הוא לא עשה כלום למה? ואח"כ יִצְחָק אָבִינוּ - צריך להביא בן שקוראים לוֹ: עֵשָׂו, עֵשָׂו הָרָשָׁע! עשו לקח נשים שלא מצאו חן בעיני יצחק אבינו, ומעשן של עבודה זרה שלהם הוא נהיה עיור. - צדיק! 'רגל במרכבה'!! ויש לו סבל מר גדול מעֵשָׂו, והנה הוא קונה את המדרגה בזכות כל הנסיונות האלה. 

יַעֲקֹב אָבִינוּ - כַמָה צָרוֹת הוא עָבַר, 

הוא מֵעִיד לִפְנֵי פַרְעֹה: "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי" (בראשית מז ט) רדף אחריו עֵשָׂו להרוג אותו - הוא ברח, עזב את אביו ואת אמו עשרות שנים בגלל אחיו עשו הרשע. אֱלִיפַז - תפס אותו בדרך רצה לרצוח אותו, השאיר אותו ערום מכל! לבן הרמאי רימה אותו; החליף לו את הבנות, החליף לו את המשכורת מאה (100) פעם, ניסה להרוג אותו! חטפו לו את דינה, עינו לו את דינה. וגם מכרו לו את יוסף - והוא לא ידע בכלל 'הבן זקונים' שלו וכבר היה בטוח: 'שאין לו עוה"ב!' זה יעקב אבינו!! רגל במרכבה. מה הוא עבר! אבל זה מה שהפך אותו להיות יעקב אבינו.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – אַרְבָּעִים (40) שָׁנָה בַרָח מִפַּרְעֹה, הגיע למדין, יתרו הכניס אותו לכלא עשר (10) שנים בגלל שהוא ידע: שהוא ברח מפרעה, וחשב: להרוג אותו. מי שהציל אותו זה ציפורה שהיתה נותנת לו מזון. ואח"כ הוא מגיע לעם ישראל והוא מטיב להם, והוא אומר "עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי" (שמות יז ד) ומתלוננים כל הזמן, והוא מחזיק מעמד אַרְבָּעִים (40) שָׁנָה - מאה עשרים (120) שנה. - זה הופך אותו להיות: "איש הא-לקים" אבל רק מהנסיונות.

רַבִּי יוֹחָנָן - נִפְטְרוּ לוֹ עֲשָׂרָה (10) יְלָדִים בחייו! ומהבן האחרון הוא הוציא שן והיה הולך לנחם אבלים, 

ואומר להם: "אני מעשרה ילדים נשאר לי השן הזאת בלבד! וקיבלתי תנחומים!! - תקבלו גם תנחומים". 

אתם שומעים על מה חושב אדם גדול כזה?

רַבִּי עֲקִיבָא - הוּא וְאִשְׁתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע (24) שָׁנִים עֲנִיּים ישנים בְּמַתְבֵּן בהתחלה אין להם כלום, ורחל מוותרת על כל העושר של אבא שלה 'כלבא שבוע' ורק בשביל להיות נשואה ל(רבי) עקיבא. ובסוף: הם התעשרו בחומר והמדרגה של רבי עקיבא - כל התורה שבע"פ שלנו - שלו. בגיל ארבעים (40) הוא התחיל ללמוד תורה, אל'ף בי'ת, א' ב' בגיל ארבעים... זאת אומרת כל הגדולים עברו נסיונות-נסיונות וזה בנה אותם.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת - הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת: הָיְתָה לוֹ עֲנִיּוּת כָּזֹאת עֲנִיּוּת שֶׁלֹא הָיָה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל! 

הָאִבְּן עֶזְרָא - הָיָה עָנִי מָרוּד, הוא כָתַב עַל שּׁיר: "לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי - לֹא יֵאָסֵף שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי" המזל שלו היה כל כך רע שאם הוא היה מוכר נרות, אז בשביל שהוא ישאר עני ולא ירוויח - הקב"ה היה משאיר את השמש דלוקה כל הזמן והיא לא שוקעת... ככה הוא אמר: "לוּ אֶהְיֶה סוֹחֵר בְּתַכְרִיכִין - לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בימי חַיָיָ". אתם שומעים? עד כדי כך המזל שלו היה רע! והוא היה מגדולי גדולי-גדולי הפרשנים שלנו בתורה! שהרמב"ם אמר לבן שלו: 'שלא יעזוב את הפרושים של האבן עזרא!'

בַּעַל הַ'חָכָם צְבִי' – כל מַסֶּכֶת חַיָּיו רְצוּפָה נְדִידוֹת-נְדִידוֹת וְגָלֻיּוֹת רְדִיפוֹת וְיִסּוּרִים וְנִפְטְרוּ לוֹ היְלָדִים - והוא נהיה גדול בישראל!

"קְּצוֹת הַחֹשֶׁן" – שלומדים אותו בכל הישיבות, הָיָה עָנִי, שלא היה לו כֶּסֶף לִקְנוֹת נְיָר לחידושי התורה שלו, ואת החידושי תורה שלו הוא כתב על הקירות! לֹא הָיָה לוֹ נְיָר. ולא היה לו תנור לחמם, והיה כותב חידושים מתחת לשמחה (מחמם את הקולמוס בפיו) כדי שיתחמם הדיו שהוא יוכל לכתוב. 

בַּעַל הַ'קְּהִלּוֹת יַעֲקֹב' - לֹּא הָיָה לו אלא לֶחֶם יָבֵשׁ לֶאֱכֹל! זה האבא של הרב קנייבסקי – 'הסטייפלר' יָשַׁב וְלָמַד בְּהַתְמָדָה עֲצוּמָה. אמר: 'אם הָייתי מחכה עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ הַבְּעָיוֹת - לא הייתי לוֹמֵד יוֹם אֶחָד (1)!'

וככה כל הגדולים נבנו, מהנסיונות ומהירידות! אז אדרבא - אם אתם מרגישים: ירידות - אתם צפויים לעליות גדולות!!

אז לכן אני רוצה שתדעו דבר אחד: נסיונות יהיו לכם, אבל אם אתם תהיו חכמים להחזיק מעמד - אתם תצְלֵחו אותם ותגיעו לעליות גדולות!!

אני רק אומר לכם דבר אחד: היה בן אדם אחד (1) שהיה מצבו קשה ביותר, הבית מוזנח, אין מי שישטוף את הבית, אין מי שיעשה שום דבר, הוא רק גונח-גונח-גונח-גונח: 'אבא! רחם עלי, אבא! רחם עלי, אבא! רחם עלי!!' זהו. זה מה שהוא עשה. 

אחרי שנתים (2) חזרו לבקר אותו, ראו: שברוך ה'! התחתן, זכה לילדים כבר, בית מפואר, הכל מצוין!! 

שאלו אותו: 'מה קרה מהמצב הירוד שהיית למצב הזה?' 

הוא אמר: 'שלוש (3) מילים: 'אבא! רחם עלי!!' לא וויתרתי ע"ז. לא היה לי כוחות לכלום, לא מסוגל לעשות כלום, לא יכול לקום מהמיטה, לא יכול לעשות שום דבר, רק יכולתי להגיד שלוש מילים: 'אבא! רחם עלי!!' והוא ריחם עליו.

ה' ירחם על כולנו: שנזכה לעלות-לעלות-לעלות מכל הירידות, והירידות - יהיו המקפצות לעליות אמן! 

- אמן!!

תודה לכם.

מי שרוצה לשאול שאלה? בבקשה!

אח"כ שו"ת...