בני ברק - אם אחפוץ במות הרשע...

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום

לעילוי נשמת שלמה בן ג'ורג'יה,

אהובה בת מסעודה,

תקווה בת אהובה,

גל בן תקווה,

וכל הנשמות שאין מי שיאמר עליהן קדיש, אמן.

אמן.

יחזקאל הנביא,

בא אתה בן אדם,

אמור אל בית ישראל,

כן אמרתם לאמור,

כי פשענו וחטאותינו עלינו,

ובם אנחנו נמקים.

ואיך נחיה?

אמור עליהם, חי אני נאום אדוני אלוהים,

אם אחפוץ במות הרשע,

כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה.

שובו, שובו מדרכיכם הרעים,

ולמה תמותו, בית ישראל.

הקדוש ברוך הוא מצווה את הנביא יחזקאל לומר לבית ישראל,

אתם אומרים

כי פשענו וחטאותינו עלינו.

זאת אומרת, כל

החטאים והפשעים והעוונות והמרדים, כל מה שעשינו,

זה חלק מאיתנו, מהמהות שלנו.

זה עלינו.

ובם אנחנו נמקים,

זאת אומרת, אנחנו לא יכולים לצאת מזה, לא יכול להיות, ואיך נחיה?

הם לא מאמינים שהתשובה תועיל.

כמו שאומר רשי,

כן אמרתם,

לפיכך אין אתם חפצים לשוב, כי סבורים אתם שלא תועיל לכם התשובה.

הם היו בעלי שכל גדול, כי על פי שכל באמת הם צודקים.

אי אפשר שתהיה תשובה

אם אדם חוטא נגד מי שברא אותו.

הרי מלך שמישהו מורד בו, הוא מוציא אותו מיד להורג.

אז איך הם עוברים עבירות במשך שנים והכול?

איך ייתכן שתהיה תשובה? מה זה?

נגיד אדם רצח ועשה מעשים שאין להם חזרה,

אי אפשר לחזור מהם,

אי אפשר להחזיר את מה שנעשה.

אז איך תועיל תשובה?

על פי שכל,

הם צודקים.

אז איך אנחנו מאמינים כל כך בתשובה? לא כמוהם.

איך אנחנו מאמינים? מה הבעיה? תעשה תשובה.

מה הבעיה? תעשה תשובה.

איך?

כי אנחנו אהבלים.

אנחנו אומרים, השם סלחן ומחלן, זה בסדר, אני אעשה ככה, ואז זה ככה, אני אגיד לו ככה, והכול יהיה בסדר.

ככה אנחנו מבינים

את התשובה.

אנחנו לא מבינים בכלל מה השם עושה למען זה.

אבל בכל אופן, למרות שהם חשבו ככה עם שכל גדול,

אומר הקדוש ברוך הוא ליחזקאל הנביא, אמור עליהם,

חי אני, השם נשבע.

חי אני נאום אדוני אלוהים, אם אחפוץ

למות הרשע.

אני לא חפץ שאף אחד ימות,

כי אם ושוב רשע מדרכו וחיה, זה מה שאני רוצה.

עשה מה שעשה, בוא.

תחזור בתשובה האמיתית בחיה.

שובו, שובו מדרכיכם הרעים.

ולמה תמותו בית ישראל? לא חבל?

אבל. אז אמרנו שרש״י אומר, כן אמרתם, לפיכך אין אתם חפצים לשוב,

כי סבורים אתם שלא תועיל לכם תשובה.

על זה מקשה הגאון רבי יצחק בלאזר,

זכר צדיק לברכה בספרו כוכבי אור,

במאמר ג',

וזה לשונו.

הנה אם אמנם כי אין לטמוח על רוח הדור ההוא,

אשר הרבו לפשוע בשם ולעשות את הרע בעיניו,

הם עבדו עבודה זרה, עשו דברים נוראים.

השם יתברך שלח להם את עבדיו הנביאים יום יום,

השכם והערב,

ולא אבו שמוה לשוב אל השם יתברך שמו.

לא שומעים.

יען, כי יצר לב האדם רע מנעוריו,

והיצר הרע על הפתח חטאת רובץ.

אז אין לטמוח על רוח הדור ההוא שהרבו לפשוע בשם ולעשות הרע, והוא שלח להם כך וכך.

אבל על מה כן?

על מה כן יש להשתומם כל לב?

אחרי אשר כפי המבואר,

הם כבר ניחמו על הרעה,

וכבר נטע לבבם לשוב אל השם יתברך, הם כבר רצו.

אבל מה הטענה שלהם?

כפי שוענו וחטאותינו עלינו, ובם אנחנו נמקים,

ואיך נחיה?

זאת אומרת, הם לא מאמינים

שתועיל להם תשובה, שתתקבל תשובה, שיש דבר כזה.

היה להם חסרון באמונה.

חסרון באמונה.

עמד בפניהם לשטן, החסרון באמונה עמד להם לשטן,

ולא רצו לשוב,

כי היו סבורים שלא תועיל להם התשובה.

והדבר ייפלא מאוד.

מה ראו על ככה?

ומה הגיע עליהם?

להיות מלעיבים,

מעליבים את מלאכי האלוקים

ומתעתעים בנביאיו,

אשר כל הנביאים מראש ניבאו בשם השם על התשובה.

מה החידוש שיצא להם פתאום שלא תתקבל תשובתם?

תמיד הנביאים אמרו שישראל יעשו תשובה וה' ימחן להם.

מה קרה פה?

כל הנביאים אמרו, אם ישובו בני ישראל מדרכם הרעה, יהיה נסלח לכל חטאותם ועוונותיהם לא תיזכרנה עוד.

אז הוא המשיך בספרו, כוכבי אור, רבי יצחק בלאזר,

להסביר ולתרץ ולנמק,

והבאנו על זה דרשה לפני שבוע.

מה החילוק בין הדור ההוא לדור שלנו,

כמו שרמזתי בתחילת הדרשה?

אבל מה תוכן דבריו?

תוכן דבריו,

כי אנשי אותו הדור התביישו לפני הקדוש ברוך הוא לבקש ממנו שיסלח להם.

אחרי שהם הבינו את גודל חטאתם

בהמרותם את פי השם יתברך.

הם הבינו.

נתתי דוגמה

בדרשה הקודמת. מי זוכר מה הייתה הדוגמה?

כמובן,

עול סיפרי והנמלה.

נמלה עומדת עם קבוצה של נמלים,

ופתאום מגיע עול סיפרי,

שתי מטר עשרים, שחקן כדורגל לשעבר שהתגייר.

ופתאום הוא שומע את הנמלה אומרת,

תראו, תראו, מי בא פה על השכונה?

תראה.

עצור!

אל תעבור!

הוא שומע איזה ציוץ קטן כזה.

מחפש מאיפה זה בא, לא רואה.

זה ממשיך.

נהיה יותר, נהיה מקהלה כבר.

פתאום הוא מבחין למטה באיזה ערימה של נמלים.

ויש אחת עומדת על הרגליים האחוריות, ככה עושה שרירה,

מחזה מנופח.

אתה לא תעבור.

צוחק, לא צוחק.

אתם יודעים, יש לו נעליים

חמישים ושמונה.

יש לו אצבע בומבילה,

הבוהן שלו זה כמו כף יד של בן אדם.

אז מה הוא עושה? הוא רק מרים אותה מהסנדל וטראח מועך את כל הקבוצה.

זהו.

איך היא העיזה בכלל להגיד כזה דבר? כאילו, מה כוחה מול אחת כזה ענק?

מה הכוח שלה להגיד, להגיד דבר כזה?

אתה לא תעבור.

מה הכוח שלה?

לא משנה, היה לה אומץ.

נגיד, היא הייתה עזה כאן נמר.

אבל

מה היחס שבין נמלה לאול סיפרי?

הוא שתי מטר עשרים,

היא מילימטר.

אז אתם מבינים מה היחס, כן?

זה בכלל לא יחס.

עכשיו, מה היחס בין בן אדם, מטר שבעים,

לקדוש ברוך הוא?

תודה רבה.

שהמרחק מפה עד שמי השמיים זה מיליארדים מיליארדים שנות אור.

לך חפש אותי, כמו שאומרים.

וגובה המלאכים 75 מיליון קילומטר.

זה מהקטנים.

והם שמה רועדים ורוטטים ככה מול הקדוש ברוך הוא.

ויושב פה אחד צפציף כזה וצועק

מי השם אשר אשמע בקולו.

זה פרעיה, ככה

גובה המה.

בקבוק כנלי וחצי.

הוא אומר, מי השם אשר אשמע בקולו? עומד בן אדם וממרא את פי השם.

נו, מה אתם אומרים? החוצפה הזאת, העזות הזאת, כאילו, איך, איך אתה,

איך, כאילו, מה הסיכוי בכלל שאתה

יכול לעשות משהו נגד מי שברא אותך? זה לא נגיד סתם ענק, זה מי שברא אותך.

הוא לא צריך לדרוך עליך אפילו.

הוא פשוט מנתק לך את פתיל החיים, וזה הכול.

אתה לא יודע אפילו ממה אתה מת.

והאנשים עומדים,

אז הם הבינו את זה.

הדור של יחזקאל הבינו את זה, אמרו, מה?

איך אנחנו נחזור בתשובה? איך הוא יקבל את התשובה שלנו?

איך הוא יקבל את התשובה שלנו? לא יכול להיות.

הם לא האמינו בתשובה, בקיצור.

לא האמינו בתשובה.

לא יכול להיות.

למה חטאותינו ופשעינו עלינו ואנחנו נמקים בהם וזה לא יעזור

ואיך נחיה?

הם לא האמינו בתשובה.

אומר ביצחק בלאזר

לעניות דעתי נראה לבאר

כי הנה בכל חטא שאדם חוטא לפני ה'

מלבד זה שהוא ממרה את פי ה'

החטא גורם לו לחולי הנפש ולחולי הגוף.

כל חטא מביא על החוטא מחלה בגוף

ובנפש גם יחד.

לפיכך, אפילו אם הוא יתעורר אחר כך

לשוב מהחטאים,

אין בו כוחות גופניים ונפשיים הדרושים לזאת כי כולו שקוע בתוך

הביצה של החטאים.

אנחנו מדברים על חטאים, חטאים זה דבר קל, כאילו זה שגגות.

יש פשעים, יש ורדים,

זדונות,

נשלח עיס.

אז בן אדם אפילו רוצה לחזור בתשובה, אבל הוא עוד שקוע בביצה.

פעם אחת שאלת חפץ חיים, אני כבר שלוש שנים בעל תשובה

ואני לא רואה שאיסורים שרים ממני.

אז הוא אמר לו את המשל הזה, אדם שנכנס לביצה ושוקע שוקע שוקע שוקע שוקע שוקע שוקע

ופתאום הוא עוצר ואומר די אני רוצה לצאת מהביצה.

אז כמה זמן לקח לך להיכנס?

ככה יקח לך הזמן לצאת.

כמה זמן אתה בביצה?

עשר שנים? עשרים? שלושים שנה?

אז לוקח גם זמן לצאת?

כי אתה עדיין מתבוסס בביצה.

אז זאת אומרת,

גם אם אדם יתעורר אחר כך לשום מהחטאים,

אין בו את הכוחות הגופניים והנפשיים הדרושים לזאת, כי כולו

שקוע כבר בביצה של החטאים.

למה הדבר דומה?

דוגמה אחרת,

אדם שקע בתוך זפת.

הרי בשעה שהוא שוקף בערמת הזפת,

זפת זה נעים כזה.

לפי הגוף שלך הוא הולך.

בשעה שהוא שוכב בערימה של זפת,

מצעו רך תחתיו ונוח לו לשכב עליו.

אבל ברגע שהוא חפץ לקום,

הוא רואה שהגוף דבוק, דבוק לזפת.

הזפת מדביקה, נדבקים.

וגם כולו מלוכלך,

מטונף מהזפת.

וגם הוא לבד לא יכול לצאת מהזפת.

אלא אם כן ימשכו אותו הבריות וירחצו אותו.

ואז הוא ישוב לתהלך כאחד האדם.

יש לי בת שהייתה בחפץ חיים.

היינו שמה.

היה שם מקום שיש פרות.

ואני יודע מה, הן עושות שם כל מיני דברים,

וזה ופה, וניאללה.

היה שם איזה בור

שהיא דרכה לבפנים והתחילה לשקוע,

לשקוע, לשקוע, לשקוע, רק הראש בחוץ.

עוד רגע, כאילו, זהו, אין, אין.

ויש מזל, אחותה שנמצאת כאן,

הושיטה לה את היד

והצליחה בסוף למשוך אותה משם, אם לא הייתה, חס ושלום.

נעלמת.

יש גם חול תובעני

שמגיעים לאיזשהו מקום, יש חול,

כשאתה נכנס וברגע

שוקע לבפנים, וזהו, תתרון.

אז גם בביצות האלה של העוונות ובזפת של העוונות,

גם כן אנשים מבסוטים בהתחלה, זה אבל לאט לאט הוא שוקע, ואחר כך הוא נדבק,

ועכשיו צריך מישהו שיבוא ויוכל להוציא אותו, ואחר כך צריך לטהר אותו,

לנקות אותו, מה לכלוך.

סיפור.

אתם יודעים כמה קשה להוציא אפילו מסטיק שנדבק,

אז כל שכן זוות שנדבק.

יודעים רשעים שדרכם חושך,

יודעים שהם שקועים בחומר של החטאים,

דהיינו בחומרת החטאים,

אבל אין להם כוח לצאת

מפני חולשת הגוף והנפש.

ממה נובעת חולשת הגוף והנפש?

מי יודע ממה נובעת החולשה של הגוף והנפש?

זה אמרנו,

אבל מה נובע כל החטאים?

מהקנאה, מהתאווה והכבוד,

שאלה השורשים לכל החטאים,

ואלה מוציאים את האדם מן העולם.

בכל חטא שאדם עושה,

מביא לו עצבות,

ואין לו סיפוק

בחיים שלו,

כי הנפש לא תמלא.

אין לו סיפוק. מהחומר אדם לא מקבל סיפוק.

אם אתה אוהב עוגה,

כמה פרוצות אתה רוצה? עשר?

בכבוד.

עשרים? אתה כבר לא יכול לאכול.

חוץ מאלה שעושים תחרויות, שאוכלים ביצים,

שבעים ביצים, שישים ביצים,

בשביל שיכתבו אותם בספר גיניס.

אם הם מתו מהביצים

או לא מתו מהביצים,

יש מג'נונים,

שזה התפקיד שלהם להצחיק אותנו.

אבל,

בן אדם, תאוות גופניות,

יש להן גבול,

ומהר, מהר הגבול מגיע. מהר.

אבל רוחניות?

אתה לא יכול לסבוע.

אתה לומד, ולומד, ולומד, ולא שבע, ולא שבע. חוכמה, לא שבע, לא שבע. והנפש לא תמלא. רוצה עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד.

זה רוחניות, אין לה גבול.

רוחניות זה נצחי.

אין גבול.

גשמיות? יש גבול.

אז לכן אדם לא מוצא סיפוק בחייו.

גם אם תביא לו כל מה שזה, אז הוא מחפש עוד

גירויים חדשים,

שעוד לא נוסה בהם.

ולכן, מגיעים למחוזות

לא רצויים.

מנסים אחר כך, אני אומר בלשון מדעית, כימיקלים,

מכניסים לגוף וכל מיני דברים.

לרגעים חושב האדם

שהוא הולך לבלות הערב באיזה תיאטרון,

באיזה סינמה,

או בשאר מקומות בילוי,

שהיום הם מרובים מאוד ונמצאים בכל מקום,

וגם לא צריכים ללכת, יש לך את זה בסמארטפון.

אבל לאחר זמן רואים,

כי הם לא הועילו להם מאומה.

לא הועילו להם מאומה.

ולכך רשעים מלאים חרטות,

כי רואים הם בעצמם

איך הם הנאבדים מן העולם,

ואין ביכולתם לעזור לעצמם.

זאת אומרת, הרשעים האלה

הם מלאים חרטות, כי באמת אחרי שאדם מקבל את סיפוקו,

הוא רואה מה טרחתי,

מה השתגעתי, מה התאוויתי, מה קרה פה, מה קרה.

אז הם רואים שזה לא הועיל במאומה.

וזה כמו שאדם שותה מים מלוחים.

הוא רוצה לרבות את צמאונו,

והוא שותה ונצמא יותר.

וככה זה בתאוות.

הוא חושב שהוא ירגיע את עצמו,

וזה רק מתעורר עוד יותר.

והם נאבדים ככה מן העולם, ולא יכולים לעזור לעצמם לצאת מהמצב הזה.

ומהסיבה הזאת

לכאורה לא חסר להם כלום, יש להם כל מה שהם רוצים.

ואף על פי כן הם מאבדים את עצמם לדעת

למה הרבה מהשחקנים,

מהמפורסמים,

מהסלב,

מוצאים אותם בחדרים, בבתי מלון, שיתאבדו.

מה קרה? מה היחס? כולם מקנאים בהם.

כל אחד רוצה להיות שחקן, רוצה להיות מטומטם, כל אחד.

מה?

אז למה הם מתאבדים?

כי אין תכלית, אין תכלית. גמרנו, זהו.

אין.

הם השיגו לכאורה כאילו כל מה שבן אדם יכול לבקש, זהו. עכשיו מה?

מתאבדים.

אין להם סיפוק כלל בחיים, והם טובעים בלי הרף עמוק עמוק בבוץ.

עד שהם מתייאשים מן החיים

ושמים קץ לחיים שכאלה.

היו כמה שחקנים וזמרים עכשיו פה בישראל שהתאבדו.

מפורסמים של שנות ה-60.

לא אזכיר את שמם כי הם לא חשובים.

באף גם זאת,

מה שאנו רואים,

שכל החילונים,

השמאלנים בפרט,

רוצים לעקור את השבת

ואת התפילות בבתי הכנסת,

ומשווים הפגנות, לא הם רק,

דורעים משווה, הפגנות לתפילות.

הוא אומר, אם לא יחסמו את ההפגנות,

לא נבטל את התפילות.

אבל אם לא יהיו הפגנות,

אז אני מוכן לבטל את התפילות.

רשע מרושע.

כמה זה הפגנות?

5,000 איש, 10,000 איש.

כמה זה מתפללים?

מיליון, 2 מיליון.

ההפגנה חייבת להיות הערב?

לא, אבל כיפור חייב להיות מחר.

אי אפשר לדחות את הכיפור.

אז איך אתה מסכים לבטל את יום הכיפורים,

שזה כפרה לכל היהודים,

תמורת הפגנה של 10,000 שלא יצאו נגד ביבי?

איזה רשע מרושע.

איך אפשר, איך אפשר לעכל דבר כזה?

לא יאומן כי יסופר.

והוא נהיה בעל הבית, כאילו. מי שמך לשר ושופט עלינו שאתה תקבע אם נתפלל או לא נתפלל? מי אתה בכלל, יהיה אפס מאופס.

יהיה חתיכת מכלוף.

מכלוף, כל הזמן מתחלף.

פעם הוא אומר כן בעד סגר, פעם לא סגר, פעם ככה, פעם ככה.

ממש דור רעי.

אז רואים שהחופשיים, החילונים, השמאלנים,

השסניקים,

רוצים לעקור

כמה שאפשר יותר לעקור.

לסגור בתי כנסת.

יש איזה טיפש אחד רב בחיפה באיזשהו מקום, בקריית ים נדמה לי, שאמר

שהדת לא יותר חשובה מחיינו.

הגדרה, הדת לא יותר חשובה מחיינו.

שמעתם?

גם השלוש ייהרג ולא יעבור, גם זה לא חשוב מחיינו.

זה נקרא דתיים מטעם.

כל מי שמקבל כסף מהמדינה

הוא פקיד שלהם, פקיד להגיד מה שהם רוצים.

הוא לא יכול להגיד משהו אחר, יפטרו אותו.

מה פירוש שאתה אומר נגד מה שאנחנו עושים?

מינינו אותך בשביל זה, תגיד מה שאנחנו אומרים.

מה אז כל הטמבלים חושבים? הרב אמר, הרב אמר, איזה רב זה? זה ערב רב.

זה אנשים שמקבלים משכורת מהמדינה למטרות כאלה.

למה הם פעם קמו מהכיסא והחזירו יהודים בתשובה?

העירו לאנשים, הוכיחו אותם?

תקנו איזה פרצות או משהו?

מה הם עשו?

הכשרות בעירם בסדר?

מה הם עשו?

מי אלה בכלל?

ולמה, למה, למה יוצאים נגד הדת? למה יוצאים נגד הדת?

הם לא יכולים לראות שלאנשים אחרים יש סיפוק מהחיים.

העין שלהם לא יכולה לשאת כאשר רואה יהודי שומר שבת באמת.

ושהוא נהנה משבת קודש.

והוא נהנה מהחיים כשהוא לומד תורה,

כשהוא מעמיק במחשבה כשהוא לומד דף גמרא.

מפריע להם.

מפריע להם.

החילוני הוא חסר תוכן.

חסר תוכן.

אמר

עכשיו

אחד בשם לוי,

פרופסור

ומנכ״ל משרד הבריאות,

שהפגנות

זה קדושת הדמוקרטיה.

קדושת הדמוקרטיה.

אז חייבים

בשביל קדושת הדמוקרטיה אפילו לסכן את הציבור.

אומנם

ישמרו מרחק כי הווירוס יודע למדוד

את המרחק שתי מטר.

עד שתי מטר הוא אומר אתם בסדר, אבל אם תעברו את השתי מטר,

אני יותר גרוע מהמשטר, אני לא עושה קנס, אני נכנס לך דרך האף, תיזהר.

וגם הוא מודד זמן.

שיהיה רבע שעה.

אם

אתה שוהה ליד מישהו

יותר מרבע שעה בפחות משתי מטר,

חבל לך על הזמן, אני גומר עליך, שם לך מכונת הנשמה.

זה וירוס מאוד חכם.

הוא הולך עם סטופר, הוא הולך עם מטרים,

והוא בודק בדיוק.

והלוי הזה,

המנכ״ל של משרד הבריאות,

הוא אומר שיש קדושת ההפגנה.

ומה עם קדושת היום, יום הכיפורים?

זה לא קדושה.

ומה זה משנה אם זה מקום סגור או מקום פתוח?

מרמים את כולם שמקום פתוח הוא פחות מסוכן ממקום סגור. ואני אומר בדיוק הפוך.

מקום סגור,

יותר בטוח ממקום פתוח.

למה?

אם אני נמצא במרחק שתי מטר מבן אדם,

ועשיתי אפג'י.

אם זה במקום סגור,

אז אין רוח שתדחוף את זה ישר לאף שלו.

אבל אם זה במקום פתוח,

הרוח מחיפה את זה לכמה כיוונים, וכמה אנשים מסביבי עלולים לקבל את הנגיף,

אם אני נסע.

אז אדרבה,

במקום סגור

עושים אפג'י, נהיה עננה,

והיא שוקעת לאט לאט,

אבל אין מה שידחף אותה.

אז יותר טוב מקום סגור אם שומרים על מרחק.

עדיף.

אבל הם המבינים הגדולים,

והם גם אומרים שחייבים לשים מסכה.

למה חייבים לשים מסכה?

לחנוק אותך, זו הסיבה, אין שום דבר אחר, ולסמן אותך כאהבל.

זו המטרה.

אבל הם בעצמם אומרים שהנגיף נכנס דרך העיניים.

אז איך לא מורים לכסות את העיניים?

אז מה מועילה המסכה?

מה מועילה המסכה?

וגם אומרים שהמסכה בכלל לא מועילה, אפילו אם אחד יתעטש.

אם אחד יתעטש,

המסכה היא חדירה.

משום שהווירוס הזה הוא יותר קטן מהחורים

של המסכה.

אז ממילא, זה עובר.

ודבר נוסף,

כל התקנות שקריות.

נגיד אני שמרתי שתי מטר

ושמתי מסכה.

פתאום מקבל הודעה, היית בקרבת אדם מאומת.

אתה צריך להיכנס לבידוד ארבע עשרה יום, מה פתאום?

מה פתאום?

אני הייתי במרחק.

והייתה לי מסכה, איך הוא יכול להדביק אותי?

זה התקנות שלכם.

שאם שמרתי שתי מטר

ושמתי מסכה,

אני לא יכול לדבק ואני גם לא יכול להדביק.

אז מה אם היה לידי

אדם מאומת?

וגם אם היה לידי אפילו,

לידי ממש, היה צריך להיות רבע שעה.

ואין לכם מה לדעת כמה הוא היה, אם היה,

וכמה היו דוחות שגויים מכל אלה שהם מהשב״כ,

וכמה בדיקות מזויפות.

בקיצור, הכל בלוף.

עכשיו יש הפגנה בבריטניה היום.

חצי מיליון איש נגד השקורונה.

גם הם יודעים שזה שקורונה.

זה כבר כל יום כמעט אתם עושים שם.

זה בכל העולם. וכל פעם צצים אנשים שמגלים מאחורי הקלעים מה קרה.

אבל זהו,

יש קדושה.

קדושה של הדמוקרטיה זה...

אי אפשר לפגוע בקדושה.

אז אם זה קדוש אצלכם, יש גם קדוש אצלנו.

אז אל תפגעו בקדושה של מיליונים לעומת אלפים.

כן, אבל הדתיים הם לא שייכים לעם היהודי.

העם היהודי זה החילונים.

החרדים זה פרזיטים שנטפלו לעם הזה.

הם לא היו אמורים להגיע, הם היו צריכים לגמור בשואה.

למה הם הגיעו לפה בכלל? לא רצינו להביא אותם.

הבאנו רק 4% שנתנו להם סרטיפיקטים.

איך הם התרבו ככה?

אנחנו לא רוצים.

אז מה שאפשר, להצל את צעדיהם עוד יותר טובים.

החילונים קנאים,

חסרי תוכן בחיים, הכל ליצנות.

מה יש להם בטמבלוויזיה?

ליצנות, שליינים כאלה, כל מיני שמות כאלה.

ליצנות.

פיטרו אותו עכשיו, הוא תובע אותם.

אמרו לו, מספיק,

הצחקת אותנו מספיק? עכשיו אנחנו נצחק עליך, יאללה, תעוף מפה, העפו אותו.

שליין, שליין.

הוא נשוי למרב מיכאלי, זאת שהיא נגד ילדים.

היא אומרת, צריכים לקחת את הילדים שלכם ולתת אותם למדינה, זה לא שלכם.

אז מה אם הבאתם אותם?

ביי,

תעזבו אותם.

אנחנו נגדל אותם. היא, היא תגדל אותם.

שהיא נגד ילדים, יש לה שכל גדל.

כן!

החילונים חסרי תוכן בחיים,

לא יכולים לראות בעונג הרב שומנת חלקו של היהודי ששומר תורה ומצוות.

מטריף אותם.

מטריף אותם.

ולכן,

החילוני אומר, תמות נפשי

עם פלישתים.

זה לא כל החילונים, כן? זה אלה שאני מדבר עליהם, כן? הידועים.

והחפץ שלו לבטל את כל התורה כולה כדי שאיש לא ייהנה ממנה.

לא לי ולא לך.

לא הפגנות ולא תורה. יאללה, עשינו עסקה?

יאללה.

מה אתה מביא לי?

אתה מביא לי 5,000 איש מול 2 מיליון ואתה רוצה להגיד לי עסקה?

הנה, נסגור לזה ונסגור לזה.

וראש הממשלה,

עבריין גדול, הוא עובר על התקנות.

הוא אומר לנו ללכת למסכה, והוא לא הולך למסכה.

והוא לוחץ יד

של אישה.

נוגע.

לא שנוגע רק בנשים. נוגע. אסור לגעת.

בגנץ אתה עושה לו עם המרפק.

שלא תידבק ממנו.

אבל עם אישה,

אשתו של טראמפ, טרמפולינה,

הוא חייב לגעת.

חייב לגעת.

מה עם זה? הפרת את התקנות.

צריך לתת לך קנס, לא 5,000, 5 מיליון. למה עשית את זה לעיני כל העולם?

בלי בושה.

והוא ביקש, אתם שומעים? הוא ביקש

שייתנו להם בידוד רק חמישה ימים.

הוא בהתחלה ביקש בכלל לפטור אותם.

למה? מאיזה סיבה?

הוא אנטי חיידקי, אנטי ויראלי.

הוא עושה ריסוס של אלכוה ג'ל על כל הגוף,

מתקלח באלכוה ג'ל,

והוא פטור.

עכשיו הוא ביקש בקשה חדשה, אתם שומעים את החוצפן הזה?

שהוא יוכל לעשות עם המשפחה הגרעינית שלו

את החגים.

אנחנו לא, הוא אומר לנו לא.

הוא כן.

שמעתם?

ראש ממשלה שמבקש שיאמינו לו ויצייתו למה שהוא אומר.

לא יאומן כי יסופה.

יש מישהו שכתב כמה דברים יפים.

אם תרשו לי אז אני אקריא לכם מה הוא אמר.

הוא כתב קצר אבל יפה.

ביקורת קצת על ביבי דיקי.

הנה,

לא יאומן כי יסופה.

מה הוא אומר?

אז אתמול בערב, הוא מתכוון שלשום,

עמד לו ראש הממשלה של מדינת ישראל מול האומה בחרדה ובתקיפות,

ולימד אותנו של התרגום של המילה enough, is enough.

זאת אומרת, מספיק זה מספיק.

אתם לא שומעים לי?

אני עכשיו אומר לכם, מספיק זה מספיק.

אז הוא אומר, תפסיק לבלבל לנו, אני אומר בלשון עדינה, את המוח ולנסות להפחיד אנשים עם מגבת הפקה-פקה.

למה אתה לא מסוגל לספר לציבור את האמת?

מר בנימין ניתאי נתניהו,

זה השם שמופיע ב-CFR,

שזה משרד החוץ של ארצות הברית, יש לו שם מספר, נדמה לי,

2802,

הוא שייך לשם.

יש לו כמה שמות בארצות הברית.

אז מר בנימין ניתאי נתניהו, חוץ מלהפחיד אנשים,

בוא נתרכז בכמה נקודות שעד היום, משום מה,

לא עמדת בפריים-טיים ונתת להם תשובה.

אחד,

אם חייב סגר הדוק ועכשיו,

למה אתה לא שומר על הכללים?

למה הצטלמת בלי מסכות,

ללא שמירה על מרחק,

אם זה כל כך חשוב?

למה ביקשת לקצר את ימי הבידוד עם חזרתך לארץ?

ועד כמה שידוע לי, שוב הגשת בקשה לקיים את החג עם כל המשפחה,

כשהאזרחים ישבו כל אחד בנפרד לפי בקשתך.

אני מבין שאצלך אוהבים מקרוב.

בפסח הוא אמר לכולם,

אוהבים מרחוק.

בפסח צריכים להיות אוהבים מרחוק.

זאת אומרת, להשאיר את המשפחות הגרעיניות בחוץ

ולאהוב מרחוק.

אבל הוא אוהב מקרוב, לכן הוא מבקש

להיות אבן משפחה גרעינית, אפיסטוקית, איתו ביחד.

אבל נאה דורש,

נאה מקיים, לא?

אצלו זה לא הולך ככה.

נאה דורש, לא נאה מקיים.

ככה זה ראש ממשלה.

למה אתה מדבר כל הזמן על חיסון במהרה כשידוע שפיתוח חיסון אמור לקחת

עשר שנים,

ובפעמים שזירזו תהליכים ההשלכות

הבריאותיות היו קשות מאוד על ציבור המתחסנים.

תבדקו מה היה באפריקה, בהודו,

עם חיסונים כאלה מהירים, וגם עכשיו.

מתי יצאת בדאגה כל כך גדולה לציבור ממחלה כלשהי? תזכיר לי.

יש מחלות שהורגות הרבה יותר משקורונה.

סיגריות.

כל יום מתים 22 איש ביום.

שבעה מתוכם מעשנים פסיביים?

האם מנעת מהציבור לעשן ואסרת מכירת סיגריות?

מסרטן מתים 10,000 איש כל שנה.

עשית משהו בנדון?

חוץ מלדחוף לנו סרטן עם הוצאת הגז,

שהוא של כולנו, ונתת אותו לאיש פרטי, תשובה.

וגם נלחמת בשבילו שהוא ייהנה מרווחים בבית המשפט במקומנו.

שהוא ייהנה מרווחים, לא אנחנו.

לא הציבור יקבל הנחות בזכות הגז ששייך לכל האזרחים.

נתת לבן אדם פרטי.

ואפילו מהזיהומים בבתי חולים מתים יותר אנשים ממגפת הפקה-פקה.

מה עשית?

אתם יודעים מה הנתונים?

40% מתים מזיהומי חיידקים בבתי חולים. מי שנכנס

לבית חולים, שייקח מחשבון

שגם אם הוא לא כל כך חולה קשה,

מהווירוסים, מהחיידקים שיש שם,

40% מתים.

סכנת נפשות להיכנס לבית חולים רק במקרים שאין ברירה.

אבל אם לא, אפילו לא לבקר.

40% מתים

מווירוסים.

מה עשית בשביל לשפר את רמת הניקיון והחיטוי בבתי חולים?

ואפשר להמשיך עוד ועוד.

אבל אני לא אקשה על הציבור של הקוראים יותר מדי.

מי שמעוניין,

מעוניין ומעניין אותו, מוזמן לחקור איך דואגים לבריאות שלכם.

פעם אמרתי בזמן הבחירות

שאני אביא תרופות לאנשים בחינם.

בחינם.

נותנים כל פעם 400 מיליון כאילו לסל התרופות,

וכל פעם נלחמים האם זה יהיה לחולי סרטן או חולי לב או לסוכרת או לזה או לזה או לזה, מחלות שהן שכיחות וגורמות למוות בכמויות.

400 מיליון, פתאום הוא שופך 100 מיליארד,

200 מיליארד,

מאיפה?

מאיפה?

עכשיו יעלו לנו את המער ב-20 אחוז,

אנחנו נשלם את זה, הוא מחלק בשביל להישאר בשלטון,

נגיד אני נותן לכם,

ואחר כך הוא ייקח מאיתנו יותר ממה שהוא נתן.

למה אתה תקבל 750 שקל, ואחר כך תשלם על כל דבר 20 אחוז,

תשלם עוד 3 אחוז, תראה כמה יעלה לך, יעלה לך את הבלו בדלק,

יעלה לך פה, יעלה לך שם,

אל תדאג, ה-750 האלה יעלו לך 7,500 בחודש.

זה ביבי דיקי.

אם מסכה שומרת עליי, למה אני חייב להיכנס לבידוד אם היה בקרבתי חולה קורונה?

אני לא אמור להיות מוגן איתה, אז בשביל מה יש את המסכה ואת המרחק?

למה שינית הגדרות של מצב חולים?

בחולים שתמיד היו נקראים מצב קל, הפכת אותם למוגדרים קשה בשביל לנפח את המספרים.

אתה טוען, כמובן, משקר כרגיל, שיש עומס על המחלקות של בתי החולים,

אז למה רוב מנהלי בתי החולים טוענים אחרת?

ואם יש עומס,

למה בית חולים המלבן בראשון לציון,

ששיפצתם במיוחד לחולה קורונה, עומד ריק ללא חולה אחד?

למה כשאתה מצלם עם התקשורת מחלקות קורונה,

הרופאים, אם הם בכלל רופאים, מטפלים בבובות

ולא באנשים?

וכשאנשים, אזרחים, באים לציין את המחלקות עם טלפון עלוב ללא כל עריכה,

מגלים את המחלקות ריקות כמעט לגמרי.

ומי אלה כל המתים שאתה ואת תשקורת מציינים כל הזמן שמתים מקורונה? למה אתם לא מראיינים אותם?

באינתיפאדה,

כל אירוע אמיתי של מוות, דאגתם להראות את המשפחות ולראיין אותם, ומה קרה, ואת הכאב שלהם,

משפחה אחרי משפחה.

למה פה אין שום תיעוד של המשפחות השכולות

ושום ראיון איתן?

נאדה!

כלום!

למה יש יותר מדי תיעודים של משפחות שכולות שיקיריהן הוגדרו כנפטרים מקורונה, והמשפחות עצמן טוענות אחרת?

עד כמה שאני מבין ויודע,

רפואה אמורה להתבסס על דברים מדויקים.

ואם בן אדם נפטר, אמורים לדעת בצורה מדויקת ממה הוא נפטר,

וזה רק אחרי ניתוח הגופה.

אז למה יש הוראה של משרד הבריאות להתעלם מכל העובדות על מנת לנפח את המספרים?

למה קובעים שכל אדם שנפטר, נפטר מקורונה?

לסיום נסתפק

בנימין,

הוא אומר לו, יא בנימין,

למה, יא נוכל,

דאגת שיהיה חיסיון 30 שנה על דיוני הקורונה?

אנחנו רוצים לדעת איך אתה דואג לנו וכמה אתה דואג לנו.

אז למה יש חיסיון?

מה אנחנו לא אמורים לדעת, ניתאי?

יכול להיות שאתה מוכר אותנו כמו שאתה מוכר את המדינה לסינים ולבחריינים?

כמובן, שכל הנקודות האלה לא יעירו את עדר מעריצי האלוהים החדש.

אל לכם להתעסק בעובדות,

כי מה שבניומין אומר זה קדוש.

גם אם זה באנגלית,

כל מה שהוא אומר זה קדוש.

ואם בקרוב יחלקו לכם סבונים,

אל תהססו לקחת,

כי מה לא נעשה בשביל המלך בניומין?

שמעתם?

זה מקצת על קצה המזלג, בן אדם שכבר

הוא יצא לו מהנוכרה.

מי שלא יודע, מה זה הנוכרה? זה איפה שהמסכה מכסה.

טוב,

רחמנות גדולה על אותם היהודים שהם רחוקים מתורתנו קדושה.

ומי שיש לו לב יהודי צריך פשוט לבכות עליהם

מתוך רגשי רחמנות.

רואים אותם חלילים שבת, עוברים עבירות.

אבל הלא יהודים הם הבנים למקום.

וכשם שאנחנו זועקים בבכי,

כשעומד לפנינו אדם שרוצה לשחוט את עצמו בסכין,

אנחנו צריכים לבכות על אדם שרואים שהוא מתרחק מהתורה.

יש אנשים שרואים אותם נוסעים במרצדס ועושים, וואו, איזה אוטו.

ולאן הוא נוסע?

לגיהינום.

אז למה אתה מתפעל? מה אתה מתפעל? צריך לחלם עליו.

כי הוא מרגיש שהוא נוסע.

אוי, כמה אנשים מסכנים.

אני רואה פה ילדים של חרדים בשבת הולכים עם מסכות.

שואל אחד, בן כמה אתה אומר לי? שש. אמרתי לו, אתה בכלל לא חייב במסכה.

עד גיל שבע לא חייבים במסכות.

חונקים את הילדים של החרדים.

החרדים בעצמם חונקים את הילדים שלהם.

לא יודעים בכלל אפילו מה הכללים.

ראיתי אבא הולך עם שלושה ילדים.

אמרתי לו, זה הקטן בן כמה. אמר לי, שש.

תוריד לו את המסכה, הוא לא חייב.

הוא לא יודע.

חנק עד הסוף.

מחמירים.

עושים פלפול. ומה?

אההה... אז את כל זה הבינו אנשי דורו של יחזקאל הנביא.

ואמרו, כי פשענו וחטותנו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה.

הם הרגישו שבחטאים שלהם הם הביאו על עצמם מחלות נוראות,

רחמנא לצלן.

גם בפנדמיק הזה, המגפה הזאת, תש״פ,

תהיה שנת פנדמיק.

זה הקדוש ברוך הוא גזר על שמונה מיליארד אנשים.

לא משנה שיש דיפ סטייט והם עושים תוכנית והכול, כן, הוא משתמש עם הרשעים, כן, מגלגלים חובה על ידי חייו.

אבל

דורו של יחזקאל הבינו שהם הביאו על עצמם את הכול,

והם בזפת,

והם הרגישו שהם הביאו על עצמם מחלות נוראות.

ואם כן, מה תועיל להם התשובה? איך יחיו במצב כזה?

הם לא האמינו שהשם יסלח להם לחטאתם.

ואפילו אם יסלח להם לחטאתם,

אבל הגוף והנפש שלהם כבר חולים במחלות אנושות.

כי חטאתנו פשענו עלינו,

ובהם אנחנו נמקים.

אין לנו כוח לצאת ולהשתחרר מהמחלות העופפות.

ואיך נחיה?

אמרתי לכם בזמנו מה שכתב הבן אור החיים הקדוש.

אמר אור החיים הקדוש שבדורו

היו רשעים שרצו לחזור בתשובה,

אבל אמרו בתנאי,

בתנאי שהם ימותו מיד.

תשמעו איזה רשעים.

רצו לעשות תשובה באמת,

אבל למות מיד.

למה?

הם אמרו כי אם נעשה תשובה ולא נמות מיד, נחזור עוד פעם לעוונות.

אין לנו כוח לצאת מזה.

אז הם רצו

תשובה ולמות, כמו רבי אלעזר בן דורדיא.

זאת אומרת, היו מאמינים גדולים, א', בתשובה,

ב', שיש עולם הבא,

ושעדיף למות מאשר לחיות בעולם הזה ולהפסיד את הכול.

אז עדיף למות ולעבור ישר לגן עדן כבעל תשובה.

זה הרשעים שבדורו של אור החיים הקדוש.

איזה מדרגות של רשעים.

וגם הרשעים האלה שהיו בדורו של יחזקאל,

הם רוצים לעשות תשובה, אבל הם לא מאמינים שהם יצאו מזה.

גם, גם, גם, נגיד שהשם יסלח, נגיד, נו, ומה?

אבל זה כבר עלינו,

זה כבר המהות שלנו,

איך נצא מזה, מהבוץ הזה?

ובאמת, כך מצינו שחכמים, זיכרונם לברכה, אמרו,

שעלו לחוכמה,

מה יעשו לנפש החוטאת?

מה, מה, מה אפשר לעשות עם נפש חוטאת?

מה השיבה?

הנפש החוטאת, היא תמות, אין מה לעשות.

חטאת צריך למות.

למה?

למה?

טעם הדבר, כי על פי דרכי הטבע אין עצה להירפא מן המחלות שהחטא יוצר

ומהזוהמה והלכלוך שנדבקים בנפש החוטאת.

ולכן לא רצו דורו של יחזקאל לעשות תשובה,

עד שהקדוש ברוך הוא,

בכבודו ובעצמו, נשבע להם

שאם יחזרו בתשובה,

שלמה יקבל אותם וירפא למשובתם

למעלה מדרך הטבע.

באמת אתם צודקים,

אבל אני אעשה אתכם

למעלה מדרך הטבע.

זה כמו שיש דין,

לשרוף את עיר הנידחת,

עיר שעבדה

עבודה זרה,

זה נקרא עיר נידחת,

ושורפים אותה על כל מה שיש בה.

אבל זה גורם לאנשים

טבע אכזרי,

כי אם בן אדם עושה כזה דבר ורואה אנשים מתים וזה,

הוא הופך להיות אכזרי.

מה מבטיח השם?

ונתן לך השם רחמים ברחמיך.

הוא אומר, אני יודע.

אני יודע שפעולות כאלה מולידות אכזריות,

אבל אני מתחייב לך, מבטיח לך,

שאם תעשה את המצווה הזאת,

אני נותן לך רחמים, אני נותן לך רחמים.

לא תהיה אכזרי.

זאת אומרת, הקב'ה אומר, אני משנה את הטבע בשבילכם.

אפילו שעל פי טבע אתם באמת נמקים

מכל העוונות,

אבל

אני עושה לך מעל לטבע ומנקה אתכם.

וזה מה שאומר רבנו יונה בשערי תשובה א' א'.

ויתבאר בתורה כי יעזור אדוני לשווים

כאשר אין יד טבעם משגת,

על פי טבע אי אפשר,

ויחדש בקרבם רוח טהרה להשיג מעלת אהבתו.

הבטחה של הקדוש ברוך הוא.

הבטיח בתורה.

וזה כמו שנתבאר לעיל.

בלי עזר שמיים,

שזה למעלה מדרך הטבע,

אין ביד טבעו של חוטא כוח לשוב בתשובה.

ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו,

אין יכול לשוב ולרפא ממשובתו.

על פי זה אפשר לומר,

כוונת חכמים זיכרונם לברכה שאמרו במדרש,

כי בריאת התשובה

קדמה לבריאת העולם.

שבעה דברים קדמו לבריאת העולם לפני שנברא עולם.

שבעה דברים נבראו קודם.

אחד מהם זה התשובה.

ולכאורה,

קודם בריאת העולם לא היה מושג של חטא.

עוד לא נברא העולם, אין מושג של חטא.

אז מה הצורך לברוא תשובה

לפני שנברא מציאות של חטא?

מילא,

יהיה חטא,

עכשיו נברא תשובה בשביל זה.

אלא כוונת חכמים זיכרונם לברכה להורות לנו כי כשנבראו שמיים בארץ וכל צבאם,

נבראו איתם כבר כל המעלות והמידות הנעלות,

כמו אהבה ויראה,

והם הוטבעו בנשמה של אדם.

אבל כוח התשובה לא נבראה בששת ימי בריאת הטבע,

התשובה נבראה קודם לבריאת העולם,

עוד לפני שהיה טבע.

כיוון שהתשובה היא למעלה מהטבע.

למעלה מהטבע התשובה.

וכיוון שכוחה של תשובה זה למעלה מהטבע,

נצרך החוטא לקבל סיוע מלמעלה לצאת מהביצה של החטאים.

כמו שאנחנו אומרים, אתה נותן יד לפושעים.

בלי ימינך פשוטה לקבל שווים,

אין יד טבעו של אדם משגת דרכי התשובה.

בלי עזר אלוקי אי אפשר לעשות תשובה.

לכן הבא להיטהר, מסייעים לו.

צריך סיוע.

בדרך הזו ביאר מורנו ורבנו הגאון הצדיק רבי משה רוזנשטיין, זכר צדיק לברכה, שהיה משגיח בישיבת לומז'ה,

את הנוסח של חתימת ברכת היום בתפילת יום הכיפורים.

אין לנו מלך מוכל וסולח אלא אתה.

והוא הקשה, מה בא להשמיע אותנו?

אין לנו מלך מוכן וסולח אלא אתה.

יכול להיות שמישהו אחר יסלח לנו על מה שאנחנו עושים לשם.

איזה מין דבר זה ברור?

שאין מי שיכול לסלוח ולמחול רק אתה.

מי שחטאו כלפיו הוא יכול לסלוח, מי שחטאו כלפיו

אחר יכול לסלוח.

אלא פשיטא,

שאין מי שימחל לו, אלא רק מי

שחטאו כנגדו.

אז מה, למה אנחנו אומרים את זה?

פירוש הדבר,

ודאי שבמה שחטאנו והמרינו את פי ה' אין מי שיסלח לנו אלא הקדוש ברוך הוא.

אבל נוסח הברכה מכוון

על עניין המחלות

שהן באות על גופו ונפשו של האדם ונגרמות

כתוצאה מן החטאים במידות הרעות.

גם זה אין מי שירפא לאדם.

לא הוא, ולא רופא,

ולא מנכ״ל משרד הבריאות,

ולא גרוטו,

ולא סימן רע,

ולא גמזו לרעה.

אף אחד לא יכול לעזור לו.

רק הקדוש ברוך הוא ואין זולתו ואין בלתו.

זה לא רק לסלוח על העבירות שעשית, ויאללה,

אנחנו שולם עכשיו.

לא.

מה עם כל המחלות?

בנפש ובגוף, מה איתם?

אז זה רק הקדוש ברוך הוא יכול למחול ולסלוח עליהם

ולהוציא אותם.

רק הוא.

וזה העניין של כפרת יום הכיפורים וטהרתו,

שיש בכוח היום הזה לרפא את השווא,

לכבס את העוון,

לרחוץ אותו מלכלוך החטא,

כדי שיוכל האדם להפך לאדם אחר,

כתינוק שנברא ולשנות דרכיו לצד הטוב.

אבל תקשיבו עכשיו, אני מצטער לאכזב קצת, קצת.

גם אחרי שיתבאר לנו כוח התשובה ומעלתה,

ונתחדש לנו כי היא מועילה התשובה הגמורה,

לא משחקים פה, מדברים על תשובה גמורה.

גם אחרי שנתחדש לנו שהיא מועילה התשובה הגמורה, לכבס את העוון

ולחלץ את החוטא מהזפת, מהביצה,

מזוהמת החטא, מהמחלות.

אבל אנחנו רואים שהחזרה בתשובה כרוכה בקושי רב,

וקשה לו לאדם לשוב בתשובה.

עם כל ההבטחות האלה,

לא מדברים אז היום.

קשה לאנשים להחליט, זהו, אני הולך עד הסוף, עכשיו עם הקדוש ברוך הוא.

דבק!

דבק!

לא עוזב אותו.

רק הוא.

שום דבר אחר בראש.

קשה לאנשים.

למה?

כי בהיות התשובה למעלה מדרכי הטבע,

הרי כל עוד שאדם שרוי בעולם הזה,

מסובב

בעולם הטבעי ובתבעיו,

אין בכוחו הדל להעפיל אל על מדרכי הטבע.

הוא לא יכול לעלות מדרכי הטבע על חיק התשובה ומעלתה.

קשה לו לוותר על כל משהו רגיל, משהו תעב, הוא קשה לו.

מה, אז לא יהיה לי זה? מה, אז אין?

אז מעכשיו אני כבר לא...

ישר הוא מתחיל עם השאלות.

אז הוא לא מבין.

כן!

אין יותר כלום, רק השם.

ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך, בכל נפשך, בכל מודכו, זה מה שיש.

אבל רק אחרי פטירתו, שעה שהוא מסתלק מכל טבעי העולם,

העולם כבר לא משפיע עליו ברגע שהוא מת,

ואז הוא שרוי בעולם הרוחני למעלה מן הטבע,

או אז מתעוררים כוחות התשובה שהוא הכין בחייו

לפעול במלוא כוחם,

למרק את הנפש החוטאת

ולטהר אותה מכל שיג זוהמה של החטא.

אז מי גורם לו שהוא יוכל לטהר?

זה כוחות התשובה שהכין בחייו,

אז הם יפעלו במלוא כוחם למרק אותו, אבל יצטרך לעבור מרוק,

ולטהר אותו מכל שיג זוהמת החטא.

מאיפה נלמד?

צא ונלמד מהאדם הראשון,

שאף על פי שהוא שב בתשובה שלמה לפני קונו, הוא 130 שנה עשה תשובה.

130 שנה.

התנתק מאשתו.

130 שנה.

אף על פי שעשה תשובה שלמה לפני קונו, לא הועילה תשובתו

לרפא את הנשמה לגמרי,

ואותו פגם בנשמה שגרם קנס מיתה לו ולכל באי עולם, לא נמחק לו בחייו.

ועד היום אנחנו מתים בגלל זה.

נמצאת למת, כי אין תשובה פועלת בעולם הזה באופן מושלם

לרפא לגמרי את הנשמה,

אלא תשובה מועילה

שאחרי מיתתו של האדם

התחבסת נשמתו לגמרי.

אתם יודעים איפה מחפשים, כן?

אומנם

יש עבירה

שהיא פוגמת באופן עמוק יותר בנשמת האדם,

עד שאין בכוח התשובה גם לתאר את הנשמה כלל וכלל כל זמן

שהיא שוכנת בגוף האדם העכור.

איזו עבירה זו?

חילול השם.

כך שנינו ביום הפ״ו.

מי שיש בידו עוון חילול השם,

אין כוח התשובה לתלות,

ולא ביום הכיפורים לכפר,

ולא בייסורים למרק,

אלא כולם תולים ומיתה ממרקת.

זאת אומרת, הוא עשה תשובה,

עברו עליו 20, 30, 40, 50 ימי כיפורים,

וכל הזמן מירקו אותו בייסורים, מחלות, צרות, בעיות כאן בעולם הזה, עדיין לא כיפרו לו על הכל,

עוד לא.

עד שהמיתה תמרק.

למה? כיוון שעוון חילול השם

הוא פגם כל כך עמוק בנשמתו של אדם,

ואין כוח בתשובה לחדור למעמקי נשמתו של החוטא,

כל זמן שנשמתו באפו,

ולכך אין תשובה מועילה בעולם הזה,

כי אם אחר המיתה.

ומעתה אפשר לומר,

מה שאמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה, כי מיתה מכפרת על עוון חילול השם.

אין רוצה לומר ייסורי המיתה,

לא הייסורים שבמיתה,

שאם אתה אומר הייסורים שבמיתה הם המכפרים,

אז למה אין הייסורים של החי מכפרים?

הלא הייסורים הם יותר קשים ממיתה.

אלא כוונת חכמים, זיכרונם לברכה, היא כי אמנם התשובה

היא הממרקת

והיא המכפרת,

אבל אין לה כוח לפעול עד שלא תיפרד הנשמה מהכבלים של טבעי העולם.

ואז הרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה,

ואז התעורר כוח התשובה למרקת נשמתו של החוטר.

לסיכום,

עתה אחרי שלמדנו

כי על כל עבירות אם עשה תשובה

אינה מועילה לו לרפותו לגמרי, אלא רק לאחר מיתה.

בעוון חילול השם לא מועילה לו כלל.

כי אם אחר מיתה,

אז כמה רבה חובה עלינו לא להיות מטומטמים ולשמור את עצמנו מן החטא.

ואפילו אם היטיב לנו הבורא והכין לנו דרך לשוב אליו,

אבל הדרך ארוכה עד שתתרפה הנשמה כליל מזוהמת החטא.

וגם לא בעולם הזה תתרפה לגמרי, כי אם בעולם הבא,

אז חובה כפולה ומכופלת עלינו שהוא נתן אותה עד עכשיו נשארה מתוכננת

לכל החיים, לכל הזמנים.

וההבטחות של הקדוש ברוך הוא מתקיימות, לא כמו ביבי, הם מחריט.

הוא אומר ולא מקיים, ואחר כך הוא אומר שהוא קיים.

הוא אף פעם לא אשם.

למה הוא שם פרויקטור? כי הוא לא הצליח לעצור את המגפה, אז הוא שם פרויקטור להאשים אותו.

ואחרי שהוא נותן לו הוצאות, הוא אומר טמבל, אתה לא מבין כלום, אני מחליט.

אז בשביל מה שמת אותו? בשביל להאשים אותו.

ואיך הוא עושה את כל התקנות?

שולח את השרים האלה המיוחדים,

הפודלים שלו, שאומרים בשמו כל מיני דברים.

מדהים.

אבל זהו.

וישאלו אותך, למה לביבי שמעת? למה לי לא שמעת?

משרד הבריאות אמר לך, הלכת כמו כלב, אה?

עשה רק רצועה.

ולקשור אותך לעמוד.

זה מעלף.

האנשים האלה, אני אומר לך, הסתלבטו על כולם, עשו לכולם קפסולות.

אתה רואה בתי מדרש

עם מחיצות, ניילונים והכול.

כל אחד נמצא בתוך בועה לבד.

אתם יודעים כמה נגרים הרוויחו כסף עכשיו?

רק מהמחיצות?

לא יאומן. מה זה? זה לא להאמין.

גני ילדים?

שולחן פה, שולחן שם, שולחן שם. הורים לא להיכנס, לא להסתכל.

שימו את הילדים, זה לא שלכם, תלכו מפה.

מה הולך פה?

זה לא יאומן כבר מה עברו הציבור.

הם לא מרגישים, כבר התרגלו, כאילו זו המציאות.

שללו מכולם את החירות.

וכל יום יכולים לבוא ולהגיד תקנות חדשות.

לא יאומן כי סופר. ושומעים.

ושומעים.

אז איך לא שומעים לקדוש ברוך הוא? זו השאלה.

איך לא שומעים לקדוש ברוך הוא שהוא באמת רחום וחנון ורוצה בטובתנו,

וטוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו, ואפילו על הרשעים הוא מרחם. הוא אומר להם, שובו בנים שובבים, שובו, שובו.

וגם את המחלות אני אוציא לכם.

הכל אני אעשה מעל הטבע, רק שובו.

ולא מנצלים את זה.

לא יהיה לאף אחד שום טיעון ביום הכיפורים הזה. מי ששמע על הוראות משרד הבריאות ולא שמע על הקדוש ברוך הוא בכל מה שהוא אומר,

לא יצא טוב בדין.

לא יצא טוב.

לא יאומן כי סופר.

זה מבחן נראה לי ככה אחד מהרציניים לפני הסוף,

בשביל לעשות עוד בירור,

לראות מי עם השם, מי עם משרד הבריאות.

מתחרים עכשיו עם הקדוש ברוך הוא,

למי חייבים לשמוע.

הדת לא חשובה כמו

חיי האדם,

אמר הרב,

הערב רב.

לא יאומן כי סופר.

אני מודה לכם על ההקשבה. אני מקווה שתפנימו משהו. עשרה אחוז זה גם יועיל.

תצפה לי יותר.

אבל אם לא, אני את שלי עשיתי.

אם אתם

תיקחו את הגן עדן שמגיע לכם,

הרווחתם וגם אני הרווחתי.

אם לא תיקחו, אני לוקח את הגן עדן שלכם,

ואתם תיקחו את הגיהנום שלי.

רבי חנניה ברגשי אומר,

עושה הקדוש ברוך הוא של קוד ישראל לפי כוח רבו לנו תורה ומשואות שנעמור ה' אסלמה עד צד גו, יחדיל תורה.