בני ברק - מצוות עשה לקדש השבת ולשבות בשבת

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה והרוויח, הערב בעילום שם.

יזכה המארגן לשמח ולעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא,

וזיווגים הגונים בעתם ובזמנם,

לבת אל ואפרת בנות פנינה,

שכל משאלות לבים יתגשמו לטובה ולברכה,

ולעילוי נשמת הורי וחמים נוחתם עדן.

מצוות עשה לקדש את יום השבת בדברים.

הסחר

אמר הקדוש ברוך הוא, אם קיימתם אתם מצווה זו, נתקיים בכם, אז תתענג על אדוני.

ובמדרש חדש כתב, אם קיימתם זכור את יום השבת, אני מקיים מה שאמרתי,

ונזכרתם לפני אדוני אלוהיכם.

במסכת שבת איתא,

כל המתפלל בערב שבת ואומר, ויחולו מעלה עליו הכתוב, כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה וראשית.

ושני מלאכי השרת המלווינו לאדם מניחים ידיהם על ראשו,

ואומרים לו, ושר עווניך וחטאתך תכופר.

בזוהר הקדוש כתוב,

כל מי שיעיד זה,

היינו על קידוש היום,

וייתן ליבו ורצונו על זה, מכפר על כל חטאיו,

אשרי חלקו של בן אדם שיכוון רצונו למילים אלו לכבודו של אדונו.

ובפרקי דרבי אליעזר,

כל המברך על היין בלילה של הבתות,

מאריכין לו ימיו בעולם הזה,

ויוסיפו לו שנות חיים לעולם הבא.

ובמסכת שבת אמרו,

בקידוש חוזר

מאור עיניו של אדם,

שאיבד על ידי פסיעה גסה, על ידי הריצות.

ועוד אמרו, הזעיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין.

במצוות קיבוץ שבת הפליגו חכמים זיכרונם לברכה בשכרה ואמרו.

בני החוץ לארץ זוכים לעשירות

משום שמכבדים את השבת,

ובבראשית רבה אנשי חוץ לארץ חיים בזכות שמכבדים השבתות וימים טובים.

בתורה כתוב, למען ירבו ימי חיים ביניכם על האדמה פה בארץ ישראל.

אז איך מאריכים ימים בחוץ לארץ? בזכות שמכבדים שבתות וימים טובים.

בזוהר הקדוש כתוב,

כשבן אדם זוכה ומשלים שלמות כבוד השבת,

כמו שאמרנו, אז הקדוש ברוך הוא קורא עליו ואומר,

ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.

ובתנחום הכתוב, כבוד שבת עדיף מאלף תעניות.

כן הפליגו בשכר עונג שבת,

כשאמרו חכמים זיכרונם לברכה בגמרא בשבת,

כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלא מצרים וניצול משעבוד גלויות,

ונותנים לו משאלות ליבו.

ועוד אמרו שמה למקיים שלוש סעודות בשבת,

שניצל משלוש פורענויות מחבלו של משיח,

מדינה של גיהינום וממלחמת גוג ומגוג.

אמרו במדרש,

כל מי שמענג את השבת מתברך בשבע ברכות שנתברך

יעקב אבינו בימי חייו,

ועוד כל המענג את השבת זוכה ויושב בישיבה של מעלה,

ולא עוד אלא שזוכה לגאולה,

ולא עוד אלא שיורש העולם הזה והעולם הבא.

דבר אחר, כל המענג את השבת תפילתו נשמעת,

וכל המענג את השבת נותנים לו משאלות ליבו.

כמה שכר הקדוש ברוך הוא מעניק משמירת שבת.

וכל הברכות של השבוע מושפעים מזה,

כמו שאמרו בזוהר הקדוש.

ובגלל כך מישהו בדרגת האמונה צריך לסדר שולחן ולהתקין סעודה בליל שבת,

בשביל שיתברך שולחנו כל אותם שישה ימים,

שהרי באותו זמן מזדמנת הברכה להתברך כל ששת ימי השבוע.

ועוד אמרו שם,

בתוך אמצע ההיכל הזה, באותו מקום שנקרא עונג,

בגלל שבאותו מקום, כשנכנס שבת, מסדרים שם כל השולחנות של בני העולם שנקראים בני היכלי המלך.

באלף אלפים וריבי רבבות ממונים עומדים על אותם

השולחנות ומשגיחים על כל שולחן ושולחן.

ואיך מענגים לכל שולחן ושולחן?

ועומד ומברך לאותו שולחן,

וכל אותם אלף אלפים וריבי רבבות כולם פותחים ואומרים אמן.

ומה הברכה שמברך על השולחן שמסודר ומתענג עליו כראוי?

אז תתענג על אדוני,

והרכבתיך על במותי הארץ וכו', כי פיה אדוני דיבר.

וכולם אומרים, אז תקרא באדוני יענה,

ברוח העליון שנקרא זכותי אל,

כשאותו שולחן מתענג בכל הסעודות,

בסעודה האחרונה השלישית מסיים ואומר על כל אותם הראשונים,

ואומר,

אז יבקע כשחר אורך,

כבוד אדוני יאספך.

בכל אותם שביחים אורות אחרים,

בכל הצדדים פותחים ואומרים,

הנה כי כן יבורך גבר, ירא אדוני.

על ידי קיום שלוש סעודות זוכים לאמונה בשם,

כמו שאמרו בזוהר הקדוש,

וצריך בן אדם לסדר שולחן ולאכול שלוש סעודות של אמונה,

ולשמוח בהם. אמר רבי שמעון,

מעידני עליי לכל אלו שבכאן,

שמימיי לא ביטלתי אלו השלוש סעודות,

ובגללם לא הצרכתי להתענות בשבת,

כי לא הראה לי שום חלום רע שצריך להתענות עליו,

ואפילו בימים אחרים,

בימות החול, לא הצרכתי,

כל שכן שבת, שמי שזוכה בהם,

זוכה לאמונה שלמה.

ועוד אמרו,

צריך בן אדם לשמוח מסעודתו ולהשלים אלו הסעודות

שהן סעודות של אמונה שלמה של הזרע הקדוש של ישראל,

שהאמונה העליונה הזאת שלהם היא,

ולא של העמים הגויים.

ועוד שם כתוב,

שלוש סעודות של אמונה,

סעודות שאברהם, יצחק ויעקב כלולים בהם,

וכולם שמחה על שמחה, אמונה שלמה מכל צדדיו.

ובראשית רבה מובא שהשם ברך את השבת,

שגם אנשים איסטיניסים,

מרגישים טעם טוב במאכלים.

עוד הפליגו בשכר סעודת מלווה מלכה,

כתב המשנה ברורה, אמרו הקדמונים,

אבר אחד יש באדם ונזכוי שמו,

וזה האבר נשאר קיים בקבר עד עת התחייה,

ואפילו אחר שנרקבו בו כל העצמות,

וזה האבר אינו נהנה משום אכילה,

כי אם מסעודת מלווה מלכה.

והקדוש ברוך הוא בירך את יום השבת,

שכל ההוצאות שמוציא עליה אינו נחסר כלום.

כמו שמובא במדרש ובגמרא,

כל הוצאותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה,

חוץ מהוצאות שבת וימים טובים.

מעשה,

שאלו תלמידיו את רבי זכאי, במה הארכת ימים?

אמר להם, ולא ביטלתי קידוש היום.

אימא זקנה הייתה לי, פעם אחת מכרה כיפה שבראשה והביאה לי קידוש היום,

וכשמתה הניחה לו 300 חוויות יין,

וכשמת הוא הניח לבניו 3,000 חוויות יין, בזכות קיבוץ שבת,

ולא לבטל את מצוות הקידוש.

רב הונא היה חגור עשב כמין גמי ועמד לפני רב.

אמר לו, מה זה?

אמר לו, לא היה לי יין לקידוש,

ומשכנתי את החגורה שלי, והבאתי בו יין לקידוש.

אמר לו, אי רצון שתהיה מכוסה במשי.

כשרבא, בנו של רב הונא, נכנס לחופה,

רב הונא ישן במיטה,

והוא היה איש גוץ,

באו בנותיו וכלותיו, פשטו בגדיהם מהם וניחום עליו, עד שנתכסה במשי.

שמע רב, הקפיד,

אמר לו, מדוע לא אמרת לי כשברכתיך, וכן למהר?

הברכה שלי הועילה לך. אם היית אומר וכן למר, גם לי היית מועילה.

רבי שמעון, כשהיה מגיע לסעודות שבת,

היה אומר כך, התקינו את הסעודה של האמונה העליונה,

התקינו את הסעודה של המלך,

והיה יושב ושמח.

כשהיה משלים סעודה שלישית,

היו מכריזים עליו, אז תתענג על אדוני והרכבתיך על במותי ארץ,

והאכלתיך נחלת יעקב אביך, בזוהר הקדוש.

העונש אמר הקדוש ברוך הוא, אם עברתם עליו, נתקיים בכם, אז תרצה הארץ את שבתותיה.

ובמדרש חדש,

אם עברתם עליו, נתקיים בכם על נהרות בבל, שם ישבנו,

גם בכינו בזוכרנו.

ובזוהר הקדוש העריכו בגנות מי שמבטל מסעודות שבת קודש,

וזה לשונם.

ומי שחיסר סעודה מהם,

הראה פגם למעלה בחונשו של אותו בן אדם רב.

בו הוא ראה שבסעודות האלו ניכרים ישראל שהם בני המלך,

שהם מהיכל המלך, שהם בני אמונה.

ומי שפוגם סעודה אחת מהם,

הראה פגם למעלה והראה עצמו שאינו מבני המלך העליון,

שאינו מבני היכל המלך,

שאינו מזרע ישראל הקדוש,

ונותנים עליו חומר של שלוש דברים,

דין גיהנום וכו'.

בתיקוני הזוהר אמרו,

וכן מי שחיסר מעונג שבת,

כאילו גזל את השכינה שהיא שבת בת יחידה.

וזה גרם שנגזלה ממנו בגלות,

והמלאכים מקללים את מי שאינו מענג את השבת.

כמו שאמרו בזוהר הקדוש,

כששולחנו של בן אדם אינו עומד באותו מקום של עונג כמו שצריך,

אז אותה חיה ואותם ארבע שתחתיה וכל אותם אלף אלפים וריבי רבבות,

כולם דוחים אותו לחוץ, לאותו סטרה אחריו,

וכמה בעלי דינים כולם נוטלים אותו, מכניסים אותו לאותו מקום שהוא בהיפוך של עונג ונקרא נגע.

וכשמכניסים אותו נשם אומרים

ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו,

ינקש נושה לכל אשר לו,

אל יהי לו מושך חסד,

השם יצילנו זה קללות,

ובתיקוני הזוהר מובא שעונג שבת בהיפוך זה נגע,

ועונג שבת היפוך אותיות נגע.

מי שיש לו אפשרות לענג ואינו מקיים,

נהפך לו לנגע צרעת.

מצוות עשה לשבות בשבת ממלאכה.

השכר,

כמה הפליגו הקדמונים במעלת שמירת השבת ושכרה,

ובביצה אמרו שמתן שכרה אינו עשוי להתגלות.

אמרו בירושלמי שכולה שבת כנגד כל מצוותיה של התורה.

ובמדרש רבה אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם תזכו לשמור שבת,

מעליני עליכם כאילו שמרתם כל המצוות שבתורה.

ובעת שאדם שומר שבת,

גוזר גזירה והקדוש ברוך הוא מקיימה.

ולא עוד, אלא כל מה שאוכל בעולם הזה אינו אלא מן הפירות,

אבל הקרן קיימת לו לעולם הבא.

במחילתא תניא רבי אלעזר בן פרתא אומר, כל המשמר את השבת,

כאילו עשה את השבת.

רבי אומר, כל המשמר שבת אחת כתוקנה,

מעלה עליו הכתוב כאילו שומר שבתות מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו עד שיחיו המתים.

אבל מי ששומר שבת אחת כתוקנה,

ושומר שבת כדין,

מוחלים לו על כל עוונותיו,

והוא מרוחק מן החטא,

כמו שאמרו בשבת,

כל המשמר שבת כלקתו, אפילו חובד על עבודה זרה כדור אנוש,

מוחלין לו.

ובמדרש תהילים,

כל מי ששומר שבת, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו.

ובמחילתא, כל המשמר את השבת מרוחק מן העבירה.

שמירת שבת היא מפתח לגאולה,

כמו שנאמר בכל עת רבה, אין ישראל לגלין, אלא בזכות שבת.

ובגמרא,

אלמלא משמרים ישראל שתי שבתות כאל קטן, מיד נגלין.

ובמדרש אמרו שאפילו בשמירת שבת אחת יגאלו.

ועוד אמרו בגמרא,

אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה,

לא שלטה בהן אומה ולשון.

ובמדרש אמרו שזכות השבת

היא שהגנה על ישראל בימי אחאב,

בימי אליהו,

בימי יהורם.

ובמדרש הגדול כתוב,

גדולה שבת,

כשנדלדלו ישראל במעשים טובים,

לא עמדה להם אלא זכות השבת.

ובימי יאשיהו היא שעמדה להם.

וכמה מתנות טובות גדולות ניתנו לישראל עבור שמירת השבת.

קטניה במחילתא.

רבי אלעזר המודעי אומר, אם תזכו לשמור את השבת, עתיד הקדוש ברוך הוא ייתן לכם שש מידות טובות.

ארץ ישראל,

עולם הבא,

עולם חדש, היינו אחרי האלף שביעי,

מלכות בית דוד, וכהונה ולבייה.

ובמדרש בראשית רבתי,

בזכות השבת עתידין ישראל לנחול את הארץ.

ועוד מובא במדרש גדולה שבת שאין כהן גדול נכנס לעבודה אחר משיכתו עד שתעבור עליו השבת.

ושמירת השבת מגן מפני מידת הדין

ומעוררת רחמים על ישראל ומצילה מן הגהינום.

כמו שמובא בזוהר חדש,

אמר להם הקדוש ברוך הוא אם אתם שומרים לאותו שביעי העליון,

שזוהי השבת,

אין רשות למידת הדין לקטרק עליכם.

ועל זה שנינו יכולה היא שבת שתרחם עלינו ויקבצנו הקדוש ברוך הוא מגלותנו.

במדרש משנת רבי אליעזר,

רבן שמעון בן גמליאל אומר מה ביני וביניכם האמור בקשת הצלה מן המבול,

אף ביני וביניכם האמור בשבת ובמילה הצלה מן הגהינום.

אשריו לשומר שתי מצוות הללו.

בשבת מוסיפה קדושה על ישראל כדתניא במחילתא ובמדרש תהילים.

שבת כולה קדושה ואורה ומנוחה.

ועוד אמרו במחילתא,

כל מי שמשמר את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה עולם שברא עולמו לשישה ימים ונח בשביעי.

ובעבוד רבי נתן כל המשמר שבת אחת מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא שנברא בעשרה מאמרות.

על ידי שמירת השבת כדין זוכה שאין צריך לטרוח בחול.

כמו שאמרו במדרש, כל מי שמקבל עולה של השבת,

מעבירים ממנו טרחות ששת ימי בראשית.

אשריהן הנשים שמכינות צורכי שבת בדבקות,

בשמחה, בשירה,

אה,

שירה שלהם, לא של הרדיו.

ועל שכרו לעולם הבא אמרו בתיקוני הזוהר,

וכל מאן דנתיר שבת בו הוקיר לה ומענג לה בגין יקרע דקודשא בריחו.

אחי קודשא בריחו ימי להתר לעילה בן יחד דלא טרח בה.

אז התרגום בכל מי ששומר שבת ומכבד אותו ומענג אותו בגלל כבוד הקדוש ברוך הוא,

כך הקדוש ברוך הוא נותן לו מקום למעלה במנוחה שלא טרח בו.

ונח שם מכל הטרחה של העולם הזה שטרח בכמה גלגולים ומעשים.

במדרש אותיות רבי עקיבא נשא שבת,

אלו ישראל שנשאו תורה ומצוות שבת בעולם הזה מפי הקדוש ברוך הוא,

שבה זוכין ישראל ונוחלים חיי העולם הבא אשכולו שבת.

ועל ידי מצווה זו שומר הקדוש ברוך הוא את אשתו של האדם,

כמו שאמרו בתיקוני זוהר חדש,

והוא שומר השכינה עמו בשבת שלא תתחלל,

כך הקדוש ברוך הוא שומר הבן אדם עם בת זוגו שלא תתחלל.

מעשה,

מצינו שבני ישראל שמרו את השבת אפילו כשהוצרכו להפסיד עבור כך את כל ממונם,

כמסופר בגמרא, תנור רבנן,

מעשה ונפלה דלקה בחצרו של יוסף בן סימאי בשיחין,

ובאו אנשי גיסתרה לכבות, זה אנשי השלטון,

מפני שאפוטרופוס של מלך היה,

ולא הניחן מפני כבוד השבת,

ונעשה לו נס, וירדו גשמים וחיבור.

לערב שיגר לכל אחד מהם שתי סלעים,

ולאפרקוס השר שבהם חמישים.

כששמעו חכמים בדבר,

אמרו שלא היה צריך לעשות כך, שהרי שנינו נוכרי שבא לכבות, אין אומרים לו כבה ואל תכבה.

שבת, ככא'.

מצינו עוד שיש אומרים שבת,

גם במחיר סכנת חיים, כמסופר במגילת אנטיוחס.

בזמן ההוא אמרו בני ישראל אלה לאלה,

בואו ונלך לשבות במערה פן נחלל את יום השבת.

וילשינו אותם לפני בגרי, שרשע,

והוא שלח אנשים חלוצים, ויבואו וישבו על פי המערה,

ויאמרו ליהודים לפתותם, צאו אלינו,

אכלו מלחמנו ושתו מיינינו,

ומעשינו תהיו עושים.

ויענו בני ישראל ויאמרו אל אל אלה,

זוכרים אנחנו אשר ציווננו השם על הר סיני ששת ימים,

תעבוד,

ועשית כל מלאכתך,

וביום השביעי תשבות.

עתה טוב לנו אשר נמות במערה,

מאשר נחלל את יום השבת.

בהיות זה, כאשר לא יצאו עליהם היהודים,

ויביאו עצים, וישרפו על פי המערה, וימותו כאלף איש ואישה.

אשריהם שמזומנים לחיי העולם הבא,

לא צריך להגיע למצבים כאלה,

אלא צריך לשמור את השבת, וזכות השבת תגן עלינו ועל עמו ישראל, אמן ואמן.