רחובות - מה החסד הגדול בקבורת שרה?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו מרחמם ירוויח.

הערב הזה יהיה

להונתן בן שרה, אמנו ומשפחתו,

לחוכמה, סייעתא דשמיא, והצלחה בכל העניינים,

ומיכאל שלום בן אסתר, רבקה ומשפחתו.

וזרע חיו קיים לשני בת, בת שבע.

ולעילוי נשמת יהודה עושרי בן שמעון, זיכרונו לחיי העולם הבא.

הערב גם לעילוי נשמת הורי וחמים, נוחתם עדן.

בפרשת השבוע,

ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת המכפלה.

זה שאומר הכתוב,

רודף צדקה וחסד,

ימצא חיים, צדקה וכבוד.

צדקה,

מי זה רודף צדקה?

זה אברהם,

שנאמר ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט.

זאת אומרת,

אברהם אבינו, הוא היה עושה דרך של צדקה.

אז לכן נאמר שרודף צדקה זה אברהם.

הוא רודף צדקה וחסד,

הוא ימצא החיים, צדקה וכבוד.

ומה החסד?

רודף צדקה וחסד. מה החסד?

המדרש אומר, החסד זה שגמל

חסד עם שרה.

מה החסד שהוא גמל עם שרה?

שהוא קבר אותה.

אמר רבי שמואל ברבי יצחק,

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

אני אומנותי גומל חסדים.

תפסת אומנותי,

בוא לבוש לבושי.

ואברהם זקן בא בימים.

זאת אומרת, אברהם תפס את האומנות של הקדוש ברוך הוא לעשות חסדים,

אז הוא אומר לו, בוא לבוש לבושי.

לכאורה תמוה שאברהם נקרא בשם רודף צדקה וחסד,

על שום שנתעסק בקבורתה של שרה אשתו.

כלום חסד

הוא זה כשהאדם מתעסק בקבורה של אשתו?

הרי אשתו כגופו.

ומי לא היה עושה מעשה כזה כמו אברהם?

אם לא היה עושה כך,

היה בזה משום רשעות שאין כדוגמתה.

אז איך אפשר בשביל זה לקרוא לו בעל חסד?

לא מובן.

המדרש משבח את אברהם אבינו וקורא לו את הפסוק, רודף צדקה וחסד.

מה החסד שהוא רודף?

לקבור את אשתו.

וה' מתפעל ממנו ואומר לו,

אני אומנותי

גומל חסדים.

ואתה תפסת אומנותי.

מה?

קברת את אשתך.

מי לא עושה את זה?

מי שלא יעשה נקרא רשע.

ומי שעושה את זה אז צריך לקרוא לו בעל חסד שהוא בעל אומנות זהה

לקדוש ברוך הוא?

מי הולך פה?

ואפילו אם נאמר

שגם במעשה כזה יש משום חסד,

אבל מה לכאורה הערך

של החסד הזה בין כל מעשה החסד

של אברהם אבינו,

שכל חייו

הם חסד

ומסר נפשו על החסד.

אז מה תפס המדרש

לומר עליו את הפסוק הזה?

דווקא בעניין זה.

הנה הם גלים לנו חכמים שדווקא בעבור מעשה החסד הזה של קבורת אשתו

זכה אברהם להיקרא בתור רודף

צדקה בחסד.

טוב, אחרי שהגשנו את התמיהה הקשה הזאת,

אז צריך לברר מה זה המהות של חסד

ומה העניין של חסד לאמיתו.

החסד הראשון מתגלה לנו בראשונה בעצם הבריאה.

כל הבריאה כולה עניינה חסד.

עולם חסד ייבנה

והכל מכוון חסד.

כל היצורים יונקים בלי הרף

מחסד השם יתברך.

בכל הבריאה כולה

אומרת שירה לפניו

על חסדיו שבכל רגע ורגע

עם כל יצור וייצור.

והתכלית של כל הברואים וכל היצורים בעולם,

כל התכלית שלהם

זה לצורך האדם.

וגם זה נחשב חסד להם,

שמשרתים ומשמשים לאדם.

ויש להם עילוי גדול לכל הבריאות כולן בהיותם משמשי האדם השלם.

כולם משמשים לאדם.

כולם נוצרו להיטיב עם האדם.

לשם כך נברא העולם כולו על כל מרכיביו לצורך האדם שהוא תכלית הבריאה.

הוא נזר הבריאה.

כל מלאך בעליונים נברא לצורך האדם.

כל עשב בתחתונים נברא לצורך האדם.

הכל

בשביל בחיר יצורים האדם,

שגדול הוא כל כך,

עד שצריכו לכל העולמות,

כל הגלקסיות,

הכל נברא לצורך האדם.

ואם יחסר איזה עשב

או מלאך,

ואפילו רגע אחד,

אז יהיה חסר לו לאדם.

הכל בדקדוק.

אפילו שאתה לא יודע מה יש בעולם לצורכך ומה יחסי הגומלין בין כל דבר לדבר,

אבל הכל נברא לצורך האדם.

אדם נברא בערב שבת

כדי שייכנס לסעודה מיד.

מאיפה שם אותו הקדוש ברוך הוא? ישר בגן עדן.

זאת אומרת,

את השיא

כבר נתן לו הקדוש ברוך הוא בהתחלה.

הטבה מלאה ושלמה.

ואף על פי כן,

לא די לאדם בהנאה שלו בלבד.

זה עדיין לא מספק אותו.

גם אם אתה נותן לו את כל הגן עדן ואתה נותן לו את כל הבריאה כולה עם כל מה שיש בה,

עדיין זה לא מספק אותו.

אם הוא רק לבדו נהנה מכל הבריאה,

על כל השפע והטובות שבה,

עדיין זה לא מספק.

כי זוהי גדולתה של מידת החסד,

היא גדולה כל כך ומקיפה,

שניתנה לו לאדם היכולת להנות ולשמוח,

לא רק מסמחות והנאות של גופו בלבד,

אלא שכל שמחה והנאה,

אם היא של רעהו או של כל נברא,

מכל המון הנבראים,

קטנה או גדולה,

כל אלה יהיו הנאותיו ושמחותיו שלו,

כי הוא ניחן בכוח ענקי זה להיות שותף לבריאה כולה,

ובייחוד בשמחת האדם,

בזה שיאהב לרעהו כמוהו.

שמעתם?

החסד לא מסתכם בזה שהקדוש ברוך הוא ברא לנו עולם

שיש בו את כל הטובות וכל ההנאות

שהוא רצה להשפיע עלינו.

לא רק שנשמח

וניהנה,

כל אחד באופן אינדיבידואלי,

הקדוש ברוך הוא אומר,

החסד זה גם שאתה תוכל ליהנות מהשני ששמח.

כשהשני שמח

וגם הוא נהנה,

וגם לו יש טובות,

אז אתה תשמח גם בשמחה שלו, אז תתרבה שמחתך משמחת אחרים גם.

נכון שלפעמים קורה שאנחנו מתרגשים כששומעים בשורה טובה שפלוני נולד לו בן אחרי כך וכך, ופלוני ככה וזה ככה,

וזה סוף סוף קנה זה, וזה עשה זה, וזה הצליח בזה.

אנחנו גם שמחים.

אז זאת אומרת, זה עוד חסד שלא נשמח רק בשמחתנו אנו,

אלא שנוכל לשמוח

בשמחת אחרים,

ולא רק בני אדם,

אפילו בעלי חיים.

עכשיו אנחנו לא עוצרים.

האם כלום די לו לאדם אף בזה?

הלא לאחר ככלות הכל,

ועם כל היקף ההנאה והשמחה הזו,

עדיין הוא רק בבחינת מקבל,

שזה נקרא נהמה דחיסופה,

לחם שיש איתו בושה.

אתה נהנה ממה שאחרים פועלים בשבילך, מה שאתה מקבל,

מה שנותנים לך.

אתה נהנה רק מזה בתור מקבל.

האם זו שלמות הנאה?

לפיכך הוטבע באדם רצון לפעול חסד.

לא לקבל רק חסד,

לא להיות רק נוטל,

אלא שיהיה לו גם את ההרגש הגדול להיות נותן,

כמו שהקדוש ברוך הוא.

הוא נותן ולא נוטל.

הוא נתן לנו בדיוק אותו דבר שנהיה בבחינת נותנים ולא נוטלים.

כי אם רק נוטלים, נוטלים,

זה נקרא שאתה אוכל לחם חינם.

לפיכך הוטבע באדם הרצון לפעול חסד,

וניתנה לו היכולת להיטיב עם הברואים,

להיות בבחינת נותן,

שאליבא דה אמת,

הנתינה הזו

היא בעצם שיא הקבלה וההנאה

שמקבל מזולתו.

עצם זה שאתה יכול לתת,

זה השיא.

לא שאתה נותן, שאתה מקבל מזה את ההרגש הטוב, את השמחה האמיתית בהנאה,

שאתה מקבל מזה שאוסכים לקבל.

כשאתה רוצה לתת למישהו מתנה והוא מסרב לקבל,

אז זה מעליב.

אתה נפגע, אתה רוצה לתת לו.

הלב שלך רוצה להעניק,

והוא לא רוצה לקבל.

אין לך שמחה מזה.

השמחה יותר גדולה זה שאתה יכול לתת.

איך אומרים אנשים? הלוואי ויהיה לי לתת ולא אצטרך לקבל.

וכבר אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני,

העני עושה עם בעל הבית.

זאת אומרת, בעל הבית זה העשיר,

שיש לו אמצעים.

אבל יותר ממה שעושה העשיר עם העני טובה,

העני עושה עם בעל הבית טובה.

זאת אומרת, בעצם זה שהוא מוכן לקבל העני,

אז הטובה שלו יותר גדולה על העשיר.

גם בלי,

גם בלי צדקת הציל ממוות.

אבל עם כל מה שאמרנו עד עכשיו במידת החסד,

בכל זאת עוד לא די.

ניתנו לנו מצוות

וניתנה לנו היכולת

להיות מצווה ועושה.

וזה החסד הכי גדול.

אין חסד יותר גדול מזה.

שכל מה שאנחנו עושים זה בגלל שהשם ציווה ואנחנו עושים מכוח הציווי.

יש לי האם באוזן.

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

ולמה ניתנו תורה ומצוות?

לצרף את הבריות.

זאת אומרת שהאדם יהיה צרוף כמו שלוקחים כסף וזהב וצורפים אותם,

מורידים את הסיגים

ונשאר זהב מזוקק.

ככה האדם

הוא כמו גולם,

חומר גלם,

ואז המצוות

הופכות אותו להיות צרוף.

עמרת השם צרופה.

אז לכן

כל המצוות ניתנו לצרף אותנו.

זה כמו פאזות ביהלום.

ובכל ההנאות שהוא נהנה בהיותו אוהב את הבריות וגומל חסד עמהם,

הרי הוא גם מקיים את מצוות האהבה והחסד.

והרי הוא עובד השם

וגם מקבל שכר על כך.

אני עדיין שומע עם גדול.

אתם לא שומעים? אתם לא שומעים פה ברקע?

שומעים?

מה זה?

מה?

מה זה?

הוא אומר לכל יוצא המזגן.

בכל ההנאות

שאדם נהנה בהיותו אוהב את הבריות

וגומל חסד עמהם,

זאת אומרת, אם אני עכשיו

החלטתי לתת מתנה או כסף

או כל דבר שהוא למאן דהו

כי אני אוהב את הבריות

ואני עושה איתם חסדים.

אז בכל ההנאות שנהנה בהיותו אוהב את הבריות

וגומל חסד עמהם,

מקיים גם את מצוות,

מקיים שתי מצוות.

אני מקיים באותה שעה מצוות אהבה,

ואהבת לרעך כמוך,

ואני מקיים מצוות חסד

ואת הדרך, כמו שכתוב בבראשית.

והריני עובד את השם

בזה שאני נותן למרות שאני נהנה מכל זה,

וגם מקבל שכר על כך.

גם נהנה,

גם מקיים מצוות,

גם עובד את השם בזה,

וגם מקבל שכר.

ולא עוד,

אלא שיש במעשה החסד

דבקות

בקדוש ברוך הוא

בהליכה בדרכיו.

כמו שהשם אומר, הביא דומה לו.

מה הוא גומל חסדים?

אף אתה גומל חסדים. אז אני הופך להיות

דומה לקדוש ברוך הוא במעשים,

דבק בו

והולך בדרכיו.

אז אם ככה, כל מעשה חסד

אפילו קטן שבקטנים,

ההנאה שלו היא ללא שיעור.

גם מעצם המעשה אני נהנה,

גם אני זוכה לקיים מצוות,

גם אני עובד את השם באותו רגע, דבק בו ומקבל שכר.

יש הנאה יותר גדולה מזה. מה יש להפסיד פה?

רק רווחים,

מכל צד.

עכשיו נתבונן עוד יותר בדבר הזה,

ונאמר,

שאפילו אם ייתן אדם לזולתו

את כל העולמות כולם,

עדיין זה לא חסד גמור.

וואו, וואו, וואו, מה הולך פה? לאן רוצים להוביל אותנו?

אם ניתן לבן אדם

את מדינת ניו יורק בחינם,

וניתן לו את אירופה על מגש, ואת הסינים שעזרו לו כל הזמן תמיד בחינם,

וניתן לו את כל העולמות כולם, כל העולמות כולם ניתן לו,

עדיין זה לא חסד גמור.

למה?

שהרי האדם סובל מזה שהוא נזקק לזולתו.

אמרנו, זה אוכל חינם.

כמו שאמר רבי יוחנן

ברבי אל-עזאר,

שניהם אומרים, כיוון שנצטרך אדם לבריות,

פניו משתנות כחרום,

שנאמר כרום זולות לבני אדם.

אדם שצריך לבריות,

אין לו,

והוא נזקק להם,

הפנים שלו הופכים להיות כמו כורכום.

ראיתם כורכום מחוצה?

ככה הפנים שלו.

למה?

זה גורם לו בושה גדולה.

או, זה ירד עכשיו. מה קרה?

יפה.

ברוך המציב.

רבי עמי ורבי עשה,

יש פעמים שקוראים להם רבי עמי ורבי עשי,

שניהם אומרים

שמי שנזקק לבריות כאילו נידון בשני דינים.

אש ומים.

שנאמר, הרכבת אנוש לראשנו בנו באש ובמים.

זאת אומרת, אם אתה מרכיב עלינו מישהו, שיהיה ממונה עלינו.

במפרשים זה מדובר על דברים אחרים, שהשם משליט את האומות עלינו וכו', אבל למשל,

הרכבת אנוש לראשנו, אם אני צריך מישהו שיהיה עליי ויהיה ראש עליי,

ואני נזקק לו,

זה כמו בנו באש ובמים.

שני ההפכים.

מצד אחד חסד, מצד אחד זה כמו דין.

כי אם אני מקבל חסד ומתבייש,

אז זה באש ובמים.

אז מה זה החסד הגמור?

החסד הגמור הוא דווקא אותו חסד

שגומלים לאדם

באופן שלא יהיה צריך לבריות,

שלא יצטרך לבוא באש ובמים.

בחסד הזה הוא החסד האמיתי.

זאת אומרת,

אם אתה עושה חסד

למישהו באופן

שלא צריך לבריות.

אבל כשהאדם עצמו נותן לחברו,

עם כל החסד שיש בזה,

אין כאן עוד חסד גמור.

חסד גמור זה שהצד השני לא ירגיש בכלל

שהוא נזקק, שהוא קיבל,

שהוא חייב.

וכו'.

למה זה לא חסד גמור? שהרי בשעה שהוא מקבל חסד זה, הוא נידון באש ובמים.

והיה ראוי מצד מקבל החסד

שלא יהיה נצרך למתנת בשר ודם. כמו שאומרים בברכת המזון, ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, כי אם נהייתך המלאה והרחבה.

ואת זה שאל תורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא.

אמר לו, אם אלוהיכם אוהב עניים,

מפני מה אינו מפרנסן?

אמר לו,

כדי שניצול אנו בהם מדינה של גיהנום.

אין בעיה לקדוש ברוך הוא לפרנס עניים.

כמו שהוא פרנס את העשירים,

ועשה אותם עשירים,

מה הבעיה שהוא ייתן גם לעניים, ויפרנס אותם, ולא יזדקקו לעשירים?

אז שואל אותו, תורנוסרופוס הרשע.

אומר לו, תגיד,

אלוהים אוהב את העניים?

אם הוא אוהב אותם, למה לא מפרנס אותם?

מה עונה לו רבי עקיבא?

לא בשביל שאנחנו ניתן להם כסף,

אלא כדי שאנחנו ניצול, ננצל,

על ידי זה שאנחנו ניתן להם מדינה של גיהנום.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא,

בשביל להציל אותנו,

נותן את המציאות והאפשרות הזאת.

ומה עם העניים? אז למה הם צריכים להיות הם העניים בתפקיד?

יש חשבון שמיים,

וגם יש גלגל בעולם,

שמי שהיה עני יכול להתעשר,

ומי שהיה עשיר

יכול לעני.

אבל עצם המציאות של עניים

היא כדי שניצול בהם מדינה של גיהנום.

ואם כן,

רק מצד עשות החסד

כדאי הדבר שתהיה מציאות כזאת. זאת אומרת, בשביל

שתהיה מציאות של הצלה מגיהנום,

שזה חסד שאין כדוגמתו,

אז הקדוש ברוך הוא בורא מציאות,

שיהיה עניים

כדי שיינצלו על ידם

מגיהנום.

והאדם יהיה זקוק לחסד של השני,

וזה חסד של הבורא על הבריות,

שיצר מציאות כזו,

שיש בה מקום לכך שעל ידי העניים יינצלו מדין גיהנום.

אבל בנוגע למקבל את החסד, לעני,

אין זה עוד חסד אמיתי.

מה עיקר קיום רצונו יתברך?

שמצוות החסד תהיה כולה חסד,

שגם מצד המקבל

לא יהיה איזה חסרון וליקוי בחסד.

וככל שפחותה במעשה החסד המידה של באש ובמים,

מתקיים באותה מידה יותר גדולה רצונו של המקום.

זאת אומרת, אם נוכל להקטין את הבושה

ואת הצריכות והנזקקות של המקבל, ככל שנקטין את זה,

אנחנו מתקרבים לשלמות החסד.

ואם נגיע למצב

שהוא לא ירגיש שהוא נזקק ולא כלום,

זה המצב הכי טוב.

לדוגמה, אם יודעים שפלוני

לא רוצה לקבל כסף והוא דחוק מאוד

והוא מתבייש לקבל והוא לא מעוניין לקבל

והוא לא רוצה מתנות,

איך הוא אומר?

אני מוכן למות ולא לקחת.

מה עושים עם אחד כזה?

באים ואומרים לו,

אני נותן לך הלוואה.

ומתכוונים מתנה.

אם הוא יחזיר, יחזיר, אם לא יחזיר, לא יחזיר.

אבל ההלוואה הוא מוכן לקבל.

מתנה הוא לא מוכן לקבל.

אז פה אתה עושה חסד גדול.

למה? הוא לא מתבייש, הלוואה הוא על מנת להחזיר.

זה לא מתבייש, הוא לא מרגיש עכשיו

נזקק שאין לו כלום ואין לו מה להחזיר.

היום אין לי, מחר יהיה לי, אין בעיה. זה כמו בעסקים, גם בעסקים זה ככה. גם אנשים ניגשים לבנק,

לוקחים הלוואה, אין בעיה, גם עשירים לוקחים הלוואות.

זאת אומרת, צריך לחפש איך אני עושה חסד, שהחסד יהיה יותר מושלם, שהצד השני לא יהיה נפגע,

ולא מתבזה, ולא מוקטן, ולא,

ולא, ולא.

אז עכשיו אנחנו מגיעים לשאלה הראשונה.

נכון ששאלנו איזה חסד משבח המדרש את אברהם אבינו רודף צדקה בחסד? מה החסד שקבר את אשתו?

מי לא קבר את אשתו?

יש כאלה ממהרים לקבור אותם,

ויש כאלה בלית ברירה.

אבל בסוף כולם קוברים את כולם.

מה פה ההתפעלות?

עכשיו,

מתוך כך,

מתוך כל מה שלמדנו עד עכשיו, שכמה שפחות יש בושה,

כמה שיש פחות נזקקות,

ככה חסד יותר שלם.

אז מתוך כך חובה מיוחדת

לגמול חסד עם הקרובים,

ומבשרך אל תתעלם.

זה עוד יותר חסד.

למה?

יש להקדים צדקה לקרובים,

שהרי ככל שקרוב המקבל

יותר לנותן,

פחות

הזילות שלו כשהוא מקבל ממנו. כאילו זה טבעי, אנחנו משפחה.

אם אחמד נותן כסף לאחיו בשעה שהוא נצרך,

מה, הוא מרגיש כאילו בא אדם זר ונתן לו והוא מתבייש?

זה לא אותו דבר.

זאת אומרת, כמה שהקרבה יותר קרובה,

אז החסד הוא יותר טוב, הוא יותר מעולה,

הוא יותר גמור.

ומתוך כך, דווקא משום גמילות חסד עם אשתו,

שהיא כגופו,

לכן זכה אברהם לתואר רודף צדקה וחסד.

כי הוא עשה עם הקרבה הכי קרובה,

עם אשתו שהיא כגופו.

אז אם כן, אין לך חסד יותר פשוט ברור שאין בו שום זילותא.

לכן, איפה תשבח אותו שהוא נתן אוכל לשלושה ערבים שהם היו מלאכים?

אבל איך הם הרגישו?

הם היו נזקקים.

זה לא כמו שאתה עושה חסד עם מישהו שהוא הכי קרוב, וזה טבעי,

ואין לזה שום בושה.

לכן משבח הכתוב

במדרש

את אברהם דווקא בחסד של קבורת אשתו.

על זה אמר לו הקדוש ברוך הוא, תפסת אומנותי.

בוא לבוש לבושי.

כי בחסד הזה שאתה עושה עם הקרוב ביותר,

פחותה זילותא ביותר,

ואתה הכי הכי מתדמה

לבורא יתברך.

כי הקדוש ברוך הוא עושה חסדים גמורים.

ולכן הבורא גם,

כשנתן לנו את כל הטובות בעולם,

לא רוצה שאנחנו נהיה אוכלי חינם.

כי אם נהיה אוכלי חינם,

אנחנו נבוא עם בושה למעלה. הכול קיבלנו בחינם, לא עשינו כלום.

לכן נתן לנו את הבחירה שאנחנו נבחר בין טוב לרע, ואז יהיה מגיע לנו בזכות מעשינו.

וממילא,

כבר אין בזה לחם בושה.

אז הוא אומר לאברהם, אתה התקרבת הכי קרוב אליי.

למה? כי החסד הזה הכי קרוב להיות הגמור ביותר.

אז עכשיו, אם זה ככה, יש חסד יותר גדול מזה?

אם הגענו עד פה, האם יש חסד יותר גדול מזה?

מתן בסתר זה דבר טוב מאוד, כן.

אף אחד לא יודע מי הנותן, מי המקבל. מצוין.

מה אתם אומרים? אבל יש חסד יותר גדול מזה? יש קרבה יותר מאשתו?

אדם לעצמו, איך זה יתבטא?

במקלחת. במקלחת.

ולא עוד, אלא שאם אדם גו...

גומל חסד עם עצמו מתקיים בו ביתר שאת

הרצון של הקדוש ברוך הוא

כי שמה אין פגם ואין זילות בכלל

לכן הפסוק אומר גומל נפשו איש חסד

מי נקרא איש חסד? מי שגומל את נפשו

כשמתעלה אדם לאותה מדרגה

שמעשיו עם נפשו ועם גופו

הם נעשים בתור חסד,

יש בזה משום מצוות גמילות חסדים

העליונות ביותר

גם עם גופו, גם עם נפשו.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה, גומל נפשו איש חסד

זה הילל הזקן.

בשעה שהיה נפטר מתלמידיו

אמרו לו תלמידיו, רבנו, להיכן אתה הולך?

אמר להם, לגמול חסד

עם האכסניה שנמצאת אצלי בבית.

אמרו לו, מה זה? כל יום אתה הולך לגמול חסד עם האכסניה? כל הזמן יש לך אכסניה בבית?

אמר להם, והנפש העלובה הזאת

היא לא אכסניה בתוך הגוף הזה?

זאת אומרת, הוא הולך להתרחץ.

הוא גומל חסד עם הגוף ועם הנפש, הולך להתרענן.

שמעתם?

אפשר במקלחת

לקיים מצוות הבורא.

וממשיך שמה ואומר,

מלמד אותם מאיפה הוא למד את זה.

הוא אומר להם, יש איכונין של מלך

ברחובה של העיר, כן? הגויים שמים פסלים,

דיוקנאות של מלכים שלהם,

שרים על סוסים, בלי סוסים.

ויש ממונה שהוא שוטף את הפסלים האלה כל פעם,

שוטף את האיכונין של המלך

ומקבל על זה שכר.

מזה הוא מתפרנס, מזה הוא חי.

הוא אומר, ואני שנבראתי בצלם אלוקים,

אז אני לא צריך לרחוץ את האיכונין שלי?

אז ודאי שמגיע לי שכר על זה, ואני עושה חסד,

חסד גדול גם עם הגוף וגם עם הנשמה.

אז זה דבר,

כמו שאומרים, הכי נמוך שאפשר להגיד, כן?

אבל אם אתה גומל חסד עם הנפש והגוף,

כשאתה מקיים תורה ומצוות,

כשאתה עושה את רצון הבורא,

כשאתה מעורר את עצמך לתשובה,

כשאתה מעורר אחרים לתשובה,

וואי, וואי, וואי, איזה חסדים אלה, לאין שיעור,

לאין שיעור.

רצונו של הקדוש ברוך הוא, כשברא את עולמו,

זה להנאות

את הבריות, שיהיו נהנים

בבחינת ערכי ופיך ועמלאהו,

ושתהיה הנאה שלמה וגמורה,

ללא שום פגם.

נמצא איפה שדווקא האדם שהוא גומל חסד עם נפשו,

ועם הקרובים לו ביותר,

ומתכוון לשם מעשה חסד,

הרי הוא מגיע בזה בתור נותן

לשיא ההנאה,

ללא פגם וללא זילות.

ומעמיד את עצמו במקום הקדוש ברוך הוא,

ותופס אומנותו בתור בעל מידות

של טוב וחסד.

וכבר אמרתי בכמה הרצאות,

שאנשים לא יודעים מה הערך של הזבל.

אין בית שאין בו זבל.

יכול להיות שיש לכם פה זבל.

אין בית שלא מייצרים זבל.

אבל מישהו צריך להוריד את הזבל.

ולא כולם אוהבים את התפקיד הזה.

בדרך כלל משאירים את זה לילדים.

אבל אם אדם לוקח את הזבל,

הוא אומר, הרי אני מכוון לקיים מצוות חסד

עם אשתי ובני ביתי,

מיורד לפחים

ומקיים מצוות דאורייתא

מהזבל.

מזבל אפשר לעשות עולם הבא.

אדם

גמר לאכול ולסעוד על השולחן,

הוא מרים את הצלחות,

את הכוסות,

הוא מסייע בניקוי השולחן,

ומתכוון

לקיים מצוות עשי דאורייתא של חסד,

עושה חסד.

כל פעולה שאתה עושה

תכוון חסד.

מישהו בא לשבת בכבוד,

לא באופן טבעי בלי שימת לב.

תחשוב

כמה

שכר על מצווה של חסד.

עולם חסד ייבנה.

אתה עושה חסד, אתה מקדים אותו לך,

תשמעו את שיעורי הבוקר של נותן, כבר ארבעים שיעורים על חיזוקים בעבודת השם.

מביא כמה מעשים נפלאים

שממש מרוממים את האדם למדרגות, שהאדם לא חולם. מה אפשר להשיג

בעולם הזה?

חסדים.

עולם חסד ייבנה.

על שלושה עמודים העולם עומד, אחד מהם גמילות חסדים.

על התורה,

עבודה, עבודת הקורבנות,

ועל גמילות חסדים.

אתם שומעים?

גמילות חסדים שקולה

כנגד התורה.

תחילתה של התורה גמילות חסדים, וסופה גמילות חסדים.

הקדוש ברוך הוא תפר להם קטנות עור בהתחלה,

ובסוף קבר את משה רבנו, גמילות חסדים בתחילה ובסוף.

כל התורה זה חסד.

תורת חסד על לשונה.

אז לכן,

צריך להבין

מה שרוב האנשים לא מבינים, אוהבים לעשות חסד עם זרים,

ולא עם הקרובים.

רבות הנשים המתלוננות, אתה מוכן לעשות חסד עם כולם, ובבית אתה לא משקיע שום דבר.

אתה לא עושה כלום.

איך יכול להיות דבר כזה?

הנה, למדנו שבדיוק הפוך.

כמה שיותר קרוב,

שמה מצוות החסד יותר גדולה ונחשבת, עד שהקדוש ברוך הוא אומר, אתה לובש את מלבושי.

כי אתה עושה את החסד בדרגה הגבוהה ביותר.

ולכן,

נאמר לנו מבשרך אל תתעלם.

כן,

אז עכשיו אנחנו ממשיכים בכיוון נוסף.

אברהם זקן בא בימים,

ואדוני ברך את אברהם בכל.

רבי לוי אומר, בכל.

מה זה ברך אותו בכל?

שהשליט אותו על יצרו.

אין לך ברכה יותר גדולה

מאם אתה שולט על יצר הרע שלך.

המעלה הזאת שאדם יכול לשלוט על יצרו,

כל הברכות כלולות בזה.

ולכן זה נקרא בכל.

כי כל הצרות שבאות על האדם זה מיצרו הרע.

קנאה, אהבה, כבוד.

מוציאים אותו מן העולם.

מי ששולט ביצרו הוא מבורך בכל,

ופטור מכל צרות העולם.

גם אליעזר, עבד אברהם, נאמר עליו,

זקן ביתו המושל בכל אשר לו.

והמדרש אומר שהיה שליט ביצרו

כמותו.

דמשק אליעזר היה בדיוק כמו אברהם אבינו, שולט ביצר הרע שלו.

וגם,

זו מדרגת הצדיקים,

שאמרו צדיקים, ליבם ברשותם.

מה זה ליבם ברשותם?

הטבע שלהם בלב,

יש את הטבעים של האדם, את המידות שלו.

ליבם פירושו הטבע שלהם, ברשותם.

זאת אומרת, הם יכולים לשנות בכוחם את הטבע שלהם.

הם שולטים בלב שלהם, לא הלב שולט עליהם, כמו הרשעים.

הרשעים לא יכולים לסרב לרצונות שלהם.

וזה לא כמו האנשים שחושבים שהיות והטבע שלהם נוטה לרע, אז אין להם ברירה,

והם מחפים על מעשיהם הלא טובים,

ואומרים, מה אני אעשה? אני נולדתי ככה.

מאז שאני מכיר אותי אני ככה. גם אבא שלי כזה.

ובאמת זה לא כך,

כי האדם מחויב לשבור את הטבע ולשנות הרגלים רעים.

המסילת ישרים אומר, ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפלה.

אז זאת אומרת, לא ילך, פירושו זה ברשותך.

ואיך אתה הולך?

בדרך הרגילות.

מה הרגילות שלך? כמו עיוור ועוד באפלה.

לא מספיק עיוור, גם באפלה.

חושך על חושך.

אז הוא אומר, לא ילך.

משמע שזה בידך.

והנה גדולתו של אליעזר,

רואים אותה בעליל בשידוך של יצחק.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים על הפסוק,

אולי לא תלך האישה אחריי.

ומה כתוב?

כתוב אליי.

לא כתוב אולי

עם ו, כתוב אליי.

אבל כתוב פעם עם ו ופעם כתוב

בלי ו.

פעם עם ו,

פעם בלי ו.

פעם כתוב אולי לא תובע אישה ללכת אחריי.

זה בהתחלה כשהוא שואל את אברהם אבינו מה יקרה.

אולי לא תובע.

אחר כך, כשהוא מספר ללבן,

כתוב שמה שהוא חוזר על הדברים, אבל שמה כתוב אליי.

לא כתוב עם ו.

מישהו יודע להסביר לי למה בהתחלה שהייתה הכוונה שלו

שאולי

הבת שלו, של ישמעאל,

תתאים ליצחק,

לי יצחק,

ולא יצטרך לקחת

מהמשפחה של אברהם.

זאת אומרת, היה לו נגיעה

אליי.

אז איפה זה צריך להופיע?

היה צריך להופיע בהתחלה.

כשהוא אומר, אולי הכוונה אליי.

וכשהוא מספר ללבן,

הוא יכול להגיד אולי עם ו.

למה זה הפוך?

מישהו יודע?

ניתן לכם לחשוב עוד קצת, אני אמשיך.

אתה יודע?

יודע אבל.

כן?

אולי אפשר ללכת לגילה,

כלומר,

את הגיעות של גילת במקום ככה, הוא גילה את ההזדהות שלו. איפה שמה?

הוא ראה שגילה שכמה, קשורה לבוא איפה לקבל את ספרי,

אז כשהוא מתחפש ספרי,

אז הוא הביא את הגיעות הייתה לו.

ולמה בהתחלה לא כתוב את זה?

הוא לא ידע כפר גיעות זה אדם.

יפה מאוד.

בהתחלה כתוב אולי

בהתחלה כתוב אולי

הוא בעצמו לא הרגיש את הנגיעה שהייתה לו. הוא לא הרגיש אותה.

הוא לא הרגיש. יש נגיעות שאדם לא, לא, לא, לא מרגיש.

פשוט לא מרגיש.

אבל ברגע שכבר היא הסכימה לבוא

להיות לזה,

אז שר הנגיעה, כבר אין לו נגיעה,

ואז הוא הרגיש שכל מה שהוא אמר, אולי זה רק היה בגלל האלה.

כל זמן שיש נגיעה, אדם לא מרגיש.

כשמסתלקת הנגיעה, אתה יודע שהפסדת כבר את הדבר,

אז יתברר לך אם הייתה לך נגיעה או לא הייתה לך נגיעה.

זאת אומרת,

הנגיעה גם מסותרת מן האדם הכי גדול.

הכי גדול שכובש את יצרו כמו אברהם אבינו.

יכול להיות בדרגה כזאת ולא להרגיש.

לא להרגיש. מה מנחה אותו בכלל?

טוב,

אז עכשיו בואו נראה. חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים לנו,

אליי, אולי לא תלך האישה,

וכתוב, כמו שדיברנו, אליי ואולי.

באת איתה לו על אליעזר, והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם להשיא את ביתו.

אמר לו אברהם, בני ברוך,

ואתה ארור,

ואין ארור מתדבק בברוך.

אתה מקולל.

כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.

אתה מזרע כנען.

אתה ארור. ארור לא יכול להתדבק בברוך.

והמדרש אומר על אליעזר, עבד אברהם הנאמן,

כנען

בידו מאזני מרמה.

מי זה?

כנען זה אליעזר.

למה בידו מאזני מרמה?

שהיה יושב ומשקיל עם ביתו ראויה או אינה ראויה.

לעשוק ההם.

לעשוק את אהובו של עולם זה יצחק,

שאמר אולי לא טובה,

ואז אני אתן לו את ביתי.

כל זה מבלי להרגיש.

אמר לו אברהם,

אתה ארור

ובני ברוך,

ואין ארור מתדבק בברוך.

אז אף על פי שהייתה לאליעזר בת,

בת תלמיד חכם,

וודאי שהיא הייתה ראויה כמו רבקה,

בוודאי שהיא הייתה בעלת חסד בדיוק כמו שהוא ביקש אות מן השמיים

לגבי רבקה,

אחרת יצר הרע היה שולט בו,

וכתוב שהוא שלט ביצרו.

אז לא היה לו איזה תכסיסים לא יפים או לא הגונים.

ברור לו שהיא הייתה ראויה.

רק היה לו בעיה שהיא

מזרע ערור.

וחכמים אומרים לנו דמשק,

אליעזר שהיה דולה ומשקה מתורתו של ריבו.

מה שאברהם מדבר, גם הוא יודע לדבר,

מדבר אותו דבר, לא כמו המרצים החדשים.

וכן אליעזר,

עבד אברהם,

זקן ויושב בישיבה היה,

שנאמר, ויאמר אברהם אל עבדו, זקן ביתו המושל בכל אשר לו.

אמר בלעזר, מושל בתורת ריבו.

אליעזר היה גם ירא שמיים, כמו שאמרו חכמים.

מי בכם ירא אדוני? זה אליעזר.

שומע בקול עבדו,

בקול אברהם אבינו, שהיה עבדו של הקדוש ברוך הוא.

אדם כזה מתאים להשתדך עם אברהם אבינו.

והייתה לו תשוקה גדולה להתחתן

עם אברהם ויצחק,

כי מי כמוהו יודע את גדולתם ותפארתם,

בוודאי שזה רצון שמיים.

מישהו אחר במקומו ששולחים אותו לעשות בדיוק ההפך,

היה צריך לקבל את השליחות כמי שכפאו שד.

אבל אליעזר בצדקתו,

כדי לעקור את הנגיעה והרצון להתחתן עם אברהם,

ולקיים דברי אברהם ריבו,

שאמר, אין ארור מידבק בברוך,

עשה התאמצות יתרה בתפילה ותחנונים,

בייחוד,

בישתחווה לשם, שיזמין לו אישה ליצחק,

עד שבשכר זאת

ובגודל צדקתו זכה שיצא מכלל ארור ונכנס בכלל ברוך,

שנאמר, ויאמר בו ברוך אדוני,

ולא עוד, אלא שנכנס חי לגן עדן עם גופו.

הוא אחד מהעשרה שנכנסו חיים לגן עדן.

אמר רבי יוסף ברבידוסה,

כנען

הוא אליעזר,

ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה,

יצא מכלל ארור לכלל ברוך,

וזוהי המדרגה הכי נפלאה שיכולה להיות בבירור המידות.

זה אליעזר, עבד אברהם.

אבל רואים שבשביל פעם אחת

שהיה משקיל האם ביתו ראויה או לא ראויה ליצחק, פעם אחת

כבר קראו לו חכמים, כנען בידו מוזני מרמה.

שמעתם? פעם אחת שאדם שוקל שיקול לא הגון,

ולא מרגיש את הנגיעה,

ולא מרגיש

כבר קוראים לו מוזני מרמה.

אבל כל זה בבחינת הקדוש ברוך הוא, שהוא מדקדק

עם הצדיקים כחוט הסערה,

לכן כתבו עליו כנען

וידו מוזני מרמה.

בא ההסבר בזה?

אפשר לומר איך עלה בדעתו

שלא תובע האישה ללכת

אחריו.

מי פתי לא ירצה ללכת לבית אברהם המפורסם

כגדול הדור

ועשיר גדול,

שיכול להעלות על דעתו אולי לא טובה.

למה יש הצעות יותר טובות?

איזה הצעות אפשר לקבל יותר טובה מזה?

ובזה נתפס

שהחשש שלו כאילו אולי לא טובה,

זה היה מין גאה שהוא חושב על ביתו

והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו כדי להשיא את ביתו שלו.

ועל זה אמרו אלי כתוב.

מפה לומדים כמה עבודה צריך אדם לעבוד

עד שיגיע לברר את המידות

ולהגיע למים עמוקים שבלב לנקות ולטהר אותם.

לא פשוט.

אבל זו עבודה שחייבים בה.

כל מה שבא אדם בעולם זה לתקן את המידות ואם לאו,

אומר הגאון מווילנה,

למה לא חיים?

אין מטרה אחרת לבוא.

כל בן אדם נברא עם פקעת של מידות שונות.

יש כאלה ירושה מאבותיהם,

יש כאלה שהם מתרגלים למידות מהסביבה.

ויש אנשים שנוטים בטבעם לדברים מסוימים כל זמן שהם לא הגיעו לניסיון.

הם לא ידעו שיש להם את זה בפוטנציאל.

בכוח

וזה יכול לצאת.

אבל כל בן אדם צריך לייצב ולמצב

את המידות שלו

על פי מה שכתוב בספרים הקדושים.

כל מידה צריך לדעת להשתמש איתה

בכל זמן נכון.

יש אנשים שמשתמשים במידות

גרוע ביותר,

והם לא יודעים מה נגיעה.

אני אשאל אתכם שאלה לדוגמה.

אם ברב

בוא ואומר

שכולם טובים,

כל היהודים טובים,

הקדוש ברוך הוא רחמן, אפילו אם עושים עבירות,

הוא מרחם, הוא חנון.

כולם טובים.

והוא גם משתמש להביא מדברי הרב מברסלב

כמובן שהוא מסלף את דבריו,

כי מה שכתוב זה לא זה.

אבל הוא אומר את הדברים.

עכשיו,

אני שומע את זה, אני מבין למה הוא אומר.

אתם מבינים למה הוא אומר דבר כזה?

למה הוא אומר?

לאן לקרב?

לקרב אל מי?

אליו, לא לשם.

הוא אומר, תשארו ככה.

אתם טובים.

תמו בתאים מרארץ, לא הייתם מראטים. נכון.

אבל מה כתוב?

אבל מה כתוב?

מה כתוב? עם דגש או בלי דגש?

כשדוד המלך כתב, כתב עם דגש או לא?

אתה לא יודע מה זה דגש?

חטאים כתוב.

כך כתוב בפסוק.

תלמד פסוק.

כתוב חטאים.

לא חוטאים, כתוב חטאים.

חטאים זה האנשים החוטאים.

אז זאת אומרת,

תודה רבה.

היא אמרה, תתפלל. היא לא אמרה שהם צדיקים.

במקום שתתפלל שהם ימותו,

תתפלל שהם יחיו ויעשו תשובה.

והם עשו תשובה, אבל היא לא אמרה, הם טובים.

זה מה שהרבבים עושים, הם מבינים אותם עם ישראל איתו. ככה לא מחזירים, ככה אומרים להם שלא צריך לפחד.

אין עבירות,

אין עבירות, אין עבירות השם.

אין לו בעיה עם עבירות.

רק אם אתה לא מבקש סליחה אז זו בעיה. ככה הם אומרים.

אתה אמר את זה, זה עם עבירות.

כן.

אתה רוצה לראות אותו?

אתה רוצה לראות אותו?

תראה לו את יגעל.

אז עכשיו,

מה קורה אם אתה מדבר

ואתה בא בשם ה'

ואתה אומר תורת ה'

מה איך שכחת שאמרו חכמים?

לא אשתו של רבי מאיר.

חכמים אמרו שכל האומר שהקדוש ברוך הוא ותרן.

מה ההמשך?

הוא חייב. איך אתה יודע?

אבל הוא לא,

הוא חייב, לא חוטין. אדוני מתוק,

אנחנו יודעים את הגמרא. תקשיב מה שאני מדבר, לא מה שאתה יודע.

תקשיב, אני לא שומע את התשובות.

לא?

אז הנה אני משיב לך.

כתוב, יוותרו בני מעב.

כל מי שאומר שהקדוש ברוך הוא ותרן,

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לא מוותר על שום דבר.

אז מי שחטא לו חטא אחד, הוא לא מוותר.

פה ראית שדמשק אליעזר

לא עשה שום עבירה.

הוא רק שקל במוחו, במוחו,

שקל שיקול לא נכון, קוראים לו מוזני מרמה.

אדם שעלה חי בסוף, התאמין לגן עדן.

אומרים

מאזני מרמה.

תודה רבה.

ושמעת שהקדוש ברוך הוא ויתר לרשועים?

אז הם אומרים שאין לו בעיה עם עבירות.

אז הנה, תשמע.

אז זאת אומרת,

אם זה ככה שיש מי שאומרים דברים כאלה,

זה חמור מאוד. למה? מקרבים אותם אצלם

ולא אצל הקדוש ברוך הוא. תשער במקומך.

לא צריך שינויים.

הכל בסדר.

זאת אומרת, במקום לתקן את העם כבר, והגיעו, הגיעו הציבור, הגיעו.

יש לך הזדמנות להגיד להם, להסביר להם, לתקן אותם, להדריך אותם,

לכוון אותם, לסייע להם.

אתם צדיקים בעמך, כולם צדיקים, הכל בסדר, אל תדאגו.

מי שאומר שהקדוש ברוך הוא מעניש זה שקר.

והקדוש ברוך הוא לא מעניש.

הלוואי שנאהב

את הצדיקים כמו שהקדוש ברוך הוא אוהב, את הרשעים הכי גדולים.

זה אותו רב אומר גם כן.

למה?

צריך שיהיה קהל,

ואחרי זה תרומות,

ואחר כך

ההמשך ידוע.

אז זאת אומרת, זו בעיה חמורה.

ופה רואים שכל בן אדם צריך לדעת מצווה איך עושים.

במצווה לא עושים סתם.

וצריך לדעת ערך מצווה,

ועד היכן צריך לעשות אותה בשלמות.

ואנחנו רואים שבדיוק הפוך.

אם אתה עושה מצווה שיש בה פרסום,

אתה באת ותרמת לאדם זר,

ודאי שאדם זר

ישבח אותך פי כמה וכמה מאם אתה תיתן מתנה לאחיך.

נגיד באת לאחיך, נתת לו מתנה, מתנה מכובדת.

מה הוא יגיד לך?

תהיה בריא אחי, נשיקה, וזהו.

אבל אם יהיה אדם זר,

הוא יישבח ויגיד ויפרסם, יגיד לאנשים, אתם יודעים, היה פיץ לי פלוני ונתן לי ובזכותו.

אח שלו לא יגיד. כל מי שיגיע אליו הביתה, אתה יודע מי היה פה קודם? אחי, אתה יודע מה הביא לי? הביא לי כאן, מה פתאום, הוא לא יצא... זה דבר ברור.

אז איפה מקבלים יותר פרסום?

אצל הרחוק.

ככל שזה יותר רחוק,

ככה מקבלים יותר פרסום.

הנה, יש אחד עכשיו מוסלמי שקנה את כל הנכסים שנמצאו בביתו של יימח שמו וזכרו היטלר.

קנה את כל הדברים שלא ייפלו בידי הניאו-נאצים ובא להביא אותם ליהודים.

שיי, איזה מתנות קיבל, איזה פרסום בכל הטלוויזיות בעולם,

כולם מפרסמים והכול וכולי וכולי וכולי.

אבל אם זה היה דבר שהיה קונה לצורך עצמו, או לצורך משפחתו, או לצורך עמו,

מי היה מפרסם את זה? זה דבר במובן, הגיוני,

שבן אדם רוצה למנוע שישתמשו בסממנים האלה למטרות לא טובות.

אז רואים, ככל שאדם עושה דבר שהוא יותר רחוק ממנו,

יותר בלתי צפוי,

ככה הוא מקבל יותר כבוד.

אז אותו דבר.

אם רב בא ואומר לכולם את מה שלא צפוי,

כולכם צדיקים, הכל בסדר, השם לא מעניש,

הוא אוהב את כולם, הכל זה, וואו, איזה יופי,

מאיפה בא זה? תבוא עוד פעם, תבוא עוד פעם.

דוקטור לא אמור להגיד לך אם אתה תמות או לא תמות.

דוקטור,

אומנם לפעמים הם אומרים עם אכזרים ואומרים,

תשמע אני אשאל לך חודשיים.

לפעמים הם אומרים, יש אנשים ששרדו יותר.

אבל רב, אם הוא רב,

צריך להגיד מה מותר ומה אסור בשביל להציל אותך.

מה פירוש?

אתה מכסה מעיני האדם

את הידיעה החסרה לו,

ואתה מבין שבזה אתה גורם שהאדם הזה ילך כל ימי חייו, יכול להיות שלא ישמע יותר,

והוא יאמין שמה שאמרת זה בסדר.

ואז האדם הזה יאשים אותך בעולם האמת, יגיד,

הייתי, הרב אמר,

שאין בעיה, הם עושים עבירות, העיקר לבקש סליחה. התכוונתי בגיל 70 לבקש סליחה על הכל.

על הכל.

כבר תכננתי הכל.

כי הוא אמר שעל עבירה הקדוש ברוך הוא לא כועס.

על מה הוא כועס?

שלא מבקשים סליחה.

יש או אין?

בבקשה.

לב האדם רע מנעוריו.

יצר לב האדם רע מנעוריו.

ולכן הקדוש ברוך הוא לא כועס על בן אדם שהוא עבר עבירה. הוא כועס על הבן אדם שעבר עבירה ולא ביקש סליחה.

כי הוא יודע שיש בתוכנו יש לררע,

הוא לא רוצה שנעבור עבירה, אבל אם עברת חלילה נפלת.

ככה אמר הקדוש ברוך הוא לקין שהרג את אבל.

קין הורג את אבל, אחי, לא מגיע לו הולש מוות?

כל אחד שהיה יושב עכשיו בבית דין של קין שהרג את אבל,

את האח היחיד בעולם, איזה פשע, איזה רשע.

הקדוש ברוך הוא לא הרג אותך.

ואם תתים שאת, אמר לו הקדוש ברוך הוא, אני אוהב אותך. תודה.

הוא לא מבין שאם הקדוש ברוך הוא היה הורג את קין,

לא היה ממי להביא את העולם.

נשאר רק אחד.

את הבל הוא הרג.

הוא יודע שברג... אם לא תשאיר את קין,

תהיה לך בעיה.

הוא אמר שאם אדם קדש ימסור בתשובה.

לא, הוא אמר שהקדוש ברוך הוא לא כועס על עבירה. זה בדיוק מה שאמרתי.

אבל הוא לא כועס על עבירה. אז אני מבין, אם הוא לא כועס,

אז אני מבין

שאם הוא לא כועס על עבירה, אין בעיה, אני אעשה...

עבירות עבירות עבירות עבירות אין בעיה כי הוא לא כועס

אני אעשה בגיל 70 תכננתי שאני אבקש סליחה ואני אעשה תשובה והכל

שמעת לא הוא לא אמר ככה קדוש ברוך הוא בגלל שהוא יודע שיש לנו יצר רע אז מה הוא חידש?

אז למה קדוש ברוך הוא? אז למה קדוש ברוך הוא עשה ארבע מיתות בדין?

למה עשה עונשים?

למה עשה תוכחון?

אתה לא עונה לשאלות אבל

למה הוא עשה את כל התוכחון?

שיאכלו בשר בניהם ובנותיהם למה עשה את כל זה שיהיה להם

למה שיהיה להם קדה אחת ושידפון והכול? למה?

בינתיים הוא אומר, איפה כתוב? תראה לי את הכתוב, איפה כתוב?

שבינתיים עד שאתה תחזור בתשובה, השם לא כועס. אתה יכול להראות לי כתוב?

איפה הוא אמר שבגיל 76 חצוף? אתה יכול להראות לי? כתוב.

אבל אני שואל אותך, אתה בתור אחד ידען, אני שואל, איפה כתוב?

איפה כתוב שהשם לא כועס?

כתוב, ואתה בשמע ישראל אומר,

וחרה אף השם בכם ועצר את השמיים וכו', למה הוא חרב?

לא כתוב בישיבה, לא כתוב בישיבה, זו רק תשובה של מגז השלטה שלך. תגיד, אתה שומע מה מדברים?

אתה שומע מה מדברים?

1.70 שנה. עכשיו אני שואל אותך שאלה,

לדבריו.

הקדוש ברוך הוא כועס על לפיד על כל מה שהוא עושה עד עכשיו?

אני שואל, כרגע הוא כועס או לא?

כרגע הוא כועס?

מה ברור? הוא אומר לא.

השם לא כועס על עבירה,

רק אם הוא לא יעבקש סליחה, זה הכול.

אז כל זמן שהוא עובר עבירות כמו לפיד,

כמו גנץ,

כמו כולם,

הוא לא כועס על החילונים.

כל אלה בתל אביב שהם גאים, הוא לא כועס.

רק אם בסוף הם לא יעשו תשובה וסליחה,

אז הוא יכעס.

עד אז אין לו שום בעיה, הם כמו הצדיקים,

כי עמך כולם צדיקים.

מתי שלא עושים,

אז הוא כועס.

מתי זה שהם לא עושים?

רגע, רגע. מייד.

לא, הוא לא אומר, מה פתאום.

הרי קין הוא מביא דוגמה, הוא השאיר אותו.

הוא השאיר אותו לאריכות ימים.

אתה יודע כמה קין חי?

אתה למדן, לא?

כמה הוא חי?

בכבוד. בכבוד. עד המבול.

אז זאת אומרת,

חי 1,646 שנה,

קין.

מה?

למה?

למה?

כי השם לא כועס.

כי הוא יודע שיש לו יצר רע.

שמעתם דבר כזה?

זה נקרא שטותניק.

בקיצור, יהודים יקרים,

צריך להבין, אדם צריך לדעת

מה התורה דורשת מאיתו.

לא לאכול תותים, אלה רבני תותים,

שאומרים שכל העולם תותים, הכל דבש, הכל טוב,

וככה מייפים את הכול.

השם מוחל על הכול. יש עוד אחד כזה, קוראים לו עמרמי.

בבקשה, גם הוא,

מאותו סגנון של המרצים החדשים.

תראו אותו דבר.

רבנים בר מלינן, אסור לדבר, אסור לדבר, שונאים אחד את השני, שונאים, שונאים.

השם ישמור, מי רוצה לדבר, אסור לדבר, שעת הימים אנחנו.

שנאות, שנאות,

על מה?

הם אפיקורסים, מינות, מינות, מסכנים. אומר רבי נחמן, טובים.

רבנים נופלים במינות, במינות.

יום חמישי הלכתי להידברות, לתל אביב שם הדרשה. אני אומר לכם את האמת, בכי איתי, התרגשתי.

עצור, עצור. אתה תמשיך תכף.

תראו איך הוא סותר מההתחלה מה שהוא אומר עכשיו.

רבנים, רבנים, מינים וזה,

אפיקורסים והכול,

ובסוף הוא אומר שבעצם כולם טובים,

כולם טובים. רק הרבנים מינים, מינים ואפיקורסים,

וכל החילונים הם טובים, טובים, טובים, טובים. תשמעו.

קדימה.

פחית, ראיתי יהודים כמה פעמים בתל אביב,

מביאים אותם לבית מדרש,

יושבים, שומעים תורה, ככה הם יושבים.

לא שמעו בחיים שלהם תורה,

יושבים ככה.

שומעים תורה,

רק תסביר לנו מי זה השם, מה רוצה?

אמצע תל אביב, אמצע תל אביב.

אמן גבירול, אמצע תל אביב.

כולם בא בי מסביב.

הוא אומר לי, הרב, תסגור את העניים, אנחנו אומרים דרך הים סוף עכשיו.

התרגשתי, אמרתי, תראה מה זה, תראה מה זה.

איזה זכות זה מי שהקים את זה, מי שעושה את זה, איזה זכות זה.

אלה, בחיים לא הייתה מגיעה עליהם התורה לתל אביב. מי, איך יגיעה עליהם התורה לתל אביב שם?

בחיים לא הייתה מגיעה עליהם דבר תורה.

אצלנו, כולם יושבים מרותקים, כמהים.

עשר בלילה היה, עוד תורה רוצים, נו?

אתם יודעים מה עשו לו, מסכן הרב הזה? מה עשו לו? איזה מילים קדמו?

עסקנים, הסיתו רבנים, הסיתו עסקנים, הסיתו כל מיני זה.

אנחנו בשער המינות, מינות, מינות, שונאים אחד את השני,

שונאים אלו את אלו.

כמה צריך להתחזק באמונה,

כמה צריך להתחזק, תתעו לכם.

החלש יאמר גיבור אני,

תחזק כמה שאפשר באמונה שהכל זה השם, ויהודים לא עושים דבר רע, והכל זה השם.

תאמין בקדוש ברוך הוא,

השם ירחם עלינו.

רק משיח צדקנו יבוא וייתן לנו אמונה אמיתית בלב, אבל עד שהוא יבוא צריכים להראות להשיב שאנחנו מתחזקים באמונה.

מתחזקים.

לא לחפש רע על אף אחד.

כולם טובים, חפש רק את הטוב בעם ישראל.

אבל דברי. זה לא בריא. כולם טובים, אין רעים, כולם טובים.

תחפש רק את הטוב.

ואיך תתקן לבן אדם את הרע?

זאת אומרת, אתה רואה אחד שהולך עם חליפה,

יש עליו עכשיו קצפת נפלה לו פה.

אל תסתכל על הקצפת,

על הרע, תסתכל על החליפה שער, שיש לו טוב.

אל תעיר לו.

תראה שהוא הלך במדרכה יפה,

ירד לכביש,

אל תעיר לו שבא המכונית.

תסתכל על הטוב.

כל זמן שהוא הלך במדרכה טוב, תסתכל על זה,

אז אם הוא הולך עכשיו באמצע הכביש והוא עומד להידרס, אל תסתכל על הרע,

תסתכל על הטוב.

זאת אומרת, אף פעם לא תראה, מחלל שבת, אל תסתכל.

תסתובב,

שום דבר, אל תגיד לו כלום.

תגיד לו איזה יופי, יש לך זקן, כל הכבוד,

יש לך זקן.

מחלל שבת עם זקן קיבוצניק,

הכל בסדר.

אתה יודע מה? תסתכל על הטוב, יש לו זקן.

מה אתה מסתכל על השבת?

כולם טובים, הכל טוב, הכל תותים.

כאלה יש בכמויות, בחבילות.

אבל הרבנים, הוא אומר, הם מינים ואפיקורסים.

הם שונאים אחד את השני.

הם.

אבל מי טובים? תל אביב.

תל אביב. וואו, אתה רואה אותם.

אמר לי, עכשיו אנחנו עוברים, תיזהר, כי הכל פריצות,

אבל אין דבר, אנחנו עוברים, תסגור את העיניים, עוברים. איזה צדיקים.

יושבים ככה, מקשיבים, שעה עשר בלילה,

וזה, מה אני אגיד לך?

מי היה מגיע לתל אביב?

מי היה מגיע לתל אביב?

צדיקים, טובים, כולם טובים. אל תחפש רעה, רק טוב. אז למה אמרת על הרבנים?

מינים ואפיקורסים משונאים את כולם? לא הבנתי, אז איזה מין רב זה?

מה הולך פה?

אנשים לא שומעים את ההתחלה של המשפט לסוף משפט.

לא יודעים מה הם רוצים לדבר, משהו נפלט, אומרים.

וככה מוכרים תותים לאנשים,

וככה נשארים כולם.

במקום לבוא ולהגיד את דבר השם,

מה שלח הקדוש ברוך הוא את הנביאים?

לחלק תותים?

אמר להם, קרא בגרון אל תחסוך בהגד לעמי פשעם!

למה פשעם?

תגיד להם את הטובות שלהם.

תגיד להם דברים טובים. למה אתה הולך להגיד להם פשעים?

למה להזהיר אותם? ממה להזהיר?

השם לא כועס על עבירות.

רק שיבקשו סליחה בסוף, זה הכול.

עוקרים את כל התורה, זו תורה שלהם.

כי הם רוצים לקרב את האנשים אליהם,

ולא אל השם.

וזה חמור ביותר.

אפילו אליעזר עבד אברהם,

שהיה דולה ומשקה מתורתו של ריבו אברהם,

וכמו שאברהם היה מאכיל אנשים.

אבל מי שלא בירך לשם אמר לו, תשלם.

אתה לא הולך בלי לשלם.

אם אתה מברך, בחינם.

אם אתה לא מברך, תשלם.

ככה מכניסים אורחים?

זה הכנסת אורחים? זה כפייה דתית.

אם אתה אומר לו, הלו, בתנאי.

כן? הוא לא עשה את זה סתם.

בגלל שהוא רצה לתת לאנשים לאכול.

הוא רצה שאנשים יתקרבו בדרך זאת,

כי זה החסד האמיתי, לא ארוחה.

מה שהוא ישיג מהארוחה,

שעל ידי הארוחה הוא יוכל לקרב אותו גדולה לגימה שמקרבת,

ואז הוא יכול לקרב אותו להביא שבשמיים,

להכיר מי יכול להשפיע עליו יותר מלשון בחרדל.

אני יכול לתת לך לשון בחרדל,

אבל בורא עולם יכול לתת לך את כל העולם הזה וכל העולם הבא.

אז בוא, אני עושה לך היכרות איתו,

אני עושה לך טובה,

מכיר לך אותו.

אתה לא רוצה?

תשלם עודק.

זהו.

והוא היה עושה בדיוק אותו דבר.

לא בא אברהם ואמר לכולם מסכנים, טועים, תינוק שנשבע,

עובדי עבודה זרה, ככה הם גדלו,

אין תינוק ונשבע יותר,

אין תינוק שנשבע יותר מהדור של אברהם אבינו.

גם הוא היה תינוק שנשבע.

גם הוא נולד בבית של תרח, עובד עבודה זרה.

אז למה הוא שבר את כל הצלמים?

למה הוא הולך ושובר צלמים?

זה דרך? ככה מתנהגים?

שאתה שובר צלמים?

כי את השקר צריך לפרק,

את האמת צריך לנשא,

וזה מה שכתוב רבנו יונה.

להגביה ולרומם ולנשא את כיתות האמת,

ולהשפיל את כיתות השקר.

זה תפקידו של יהודי בעולם.

אין דבר כזה חד-צדדי, רק להגיד טוב.

וגם אברדיצ' אברבה, שהיה סנגורן של ישראל,

כל מה שהוא לימד סנגוריה זה כלפי מעלה.

כשהוא פנה לשם, תראה את העם שלך,

תראה את היהודי הזה, תראה את זה, תראה את זה, תראה את זה.

אבל מה, הוא ביטל מצווה תוכיח, תוכיח את עמיתך?

הוא יכול לעבור על דברי תורה?

הוא יכול לראות מישהו שעובר עבירה?

ולא להוכיח אותו? הוא ייתפס בעוון, זה מה שכתוב בפסוק.

חייב, ולא רק זה,

רואה אדם שעובר עבירה במזיד, חייב לשנותו.

אז מאיפה הוא באו לו הליצנים האלה?

כל אחד ממציא לו תורה של, לפי הלב שלו.

אז אלה היסודות שהתורה מלמדת אותנו.

גם אם אתה תהיה גדול, שתעלה עם הגוף שלך חי לגן עדן,

אם היה לך פעם אחת

שיקול שהוא לא היה כראוי,

יקראו למוח שלך מוזני מרמה.

רגע אחרי זה הוא כבר חזר בו, הוא כבר הבין שזו טעות,

היה והיה לו שיקול לא נכון.

הוא יצא מכלל ארור והפך להיות ברוך.

אבל על אותו רגע גם דנים את הבן אדם.

אז תארו לכם כמה שטויות מדברים אנשים,

כמה הם ישלמו.

והדבר היותר גרוע,

הם ישלמו על כל אלה שהם טעו אותם.

השלו אותם.

ככה אומר החפץ חיים.

כשיגיע הרב לעולם האמת,

פתאום יקראו לו ויגידו לו, אתה בגללך היה כך, והיה כך, והיה כך, והיה כך. הוא יגיד, אני, מה לי ולזה, איפה אני, על מה אתם מדברים?

יגידו לו, הנה פלוני, בוא.

כמו שהיה מעשה שסיפר

החפץ חיים,

אחד, שלחו אותו 15 שנה לסיביב,

ביקש לדבר עם הרב שלו

פעם אחרונה.

הביאו לו את הרב, אמר לו, בגללך אני הולך לסיביב.

אתה ידעת שאני עושה עבירות ואתה לא הערת לי.

אם היית מעיר לי,

לא הייתי עושה, בגללך אני הולך לסיביב.

הוא אומר, החפץ חיים, ככה יהיה בשמיים.

הגיע הרב,

יגידו לו, הוא היה לפניך?

למה לא אמרת לו שהוא עשה את המעשה הזה וזה?

אני ציוויתי הוכח תוכיח, נכון?

אני אמרתי בהלכות שאם מישהו מדבר בבית כנסת זה עוון גדול,

גוערים בו ועוונו גדול מנשוא.

למה לא אמרת?

למה לא הערת? למה לא חסת על כבודי?

למה חסת על כבודך?

ואז ידונו את הרב על כל העבירות של כל אלה שאחראי.

אז אם אתה רב בית כנסת, על כל הבית כנסת.

אם אתה רב עיר, על כל העיר.

אם אתה הרב הראשי, על כל העם.

זה העוון.

כל שיכול להוכיח בתוך ביתו ואינו מוכיח נתפס בעוון ביתו.

כל שיכול להוכיח בתוך עירו ואינו מוכיח נתפס על כל עירו.

כל שיכול להוכיח בכל העולם כולו ולא מוכיח נתפס על כל העולם כולו.

זאת אומרת, יש חובת תוכחה.

חייב להוכיח. כמה זה הוכיח תוכיח?

אומרים חכמים אפילו מאה פעם.

ועד היכן צריך?

יש שלוש דעות.

עד גערה.

או עד קללה,

או עד הכאה.

נפסק להלכה עד הכאה,

יקללו אותך, יגערו בך,

אתה לא מפסיק,

עד שירצו להכות אותך,

אז אתה פטור.

אבל אם לא, ישראל ערבים זה לזה,

וכשלו איש באחיו,

וכשלו איש בעוון אחיו.

על מה חרב הבית

שלא הוכיחו זה את זה?

כתוב היו שריה כאיילים,

כמו שאיילים,

זה נותן ראשו תחת זנבו של זה,

ככה הם הולכים. אתה רואה רק גבים.

כולם מרכינים את הראש מתחת לזנב של השני.

ככה לא היו מסתכלים אחד בפנים של השני להוכיח אותו.

ככה אומר השלה הקדוש בהקדמה לספרו.

זאת אומרת, כל חורבן הבית

שלא הוכיחו זה את זה,

כולם מבליגים, אף אחד לא מדבר.

הוא יחיה את החיים שלו, אני אחיה את החיים שלי,

וכן הלאה. אין דבר כזה.

עם ישראל ערבים.

ערב

שלא משלם מי שהוא בעל חוב,

יטבעו את הערב.

לכן,

אדם צריך לדעת שזו המצווה וזאת החובה.

אין פה ללמד זכות, זה לא לימוד זכות.

זה ללמד את הציבור חובה, להשאיר אותם חייבים,

בלתי יודעים.

זה כמו שאני אגיד,

ועמך כולם בריאים.

אם רופא ישמע רופא אחר

שיגיד שכל מי שמגיע לקופת חולים הוא בריא,

לאשפוז, ישר לאשפוז.

רופא שאומר שכולם בריאים,

אז מה אתה עושה פה?

רב שאומר שכולם צדיקים, כולם טובים, מי צריך אותך?

רשע וצדיק זה אותו דבר.

השם לא כועס והכול בסדר, אז מה צריך אותך?

כל כך נהיה שיבוש, זה לא יאומן כי יסופר.

אז אמרתי מה שאפונובי ז'רוב אמר,

בעמוס כתוב באחרית הימים, והשלחתי רעב בארץ,

לא רעב ללחם ולא צמא למים,

כי אם לשמוע את דבר השם.

רואים שהנבואה מתקיימת.

צמאון אדיר.

כולם צמאים לשמוע דבר תורה, הנה הוא בעצמו אומר. יושבים בתל אביב עד עשר,

וככה, ושומעים, והכול, צמאון.

אבל אומר אפונובי ז'רוב,

מה הצמאון עושה?

הצמאון הזה זה בגלל הרעב.

יש רעב.

כשיש רעב

ואין מים,

שותים גם מים דלוחים.

כשרעבים

אוכלים גם לחם מעופש.

כי רעב,

בן אדם רעב,

רעב.

יש כל כך רעב שגם שטויות כאלה אוכלים ושותים,

וגם דברים כאלה, ולא בוררים.

אדם שהוא במצב של שובע, הוא הנין טעם,

הוא בוחר כל דבר.

אבל כל כך יש רעב,

שכל מי שבא,

צומח לו בן רגע, הופך להיות הרב,

ומתחיל לבלבל את המוח, קשקושים.

שמעתם על דבר כזה שרב יגיד

שאם אתה מעשן 40 סיגריות ביום בשבת,

אז קודם כול זה לא בריא לריאות.

זה לא בריא לריאות.

לא זה אסור, זה סקלה על כל עישון. לא.

זה לא בריא לריאות. אתה ראית פעם ריאות של אדם שמעשן הרבה?

אז מה אתה עושה? איך אתה מדליק את הסיגריה?

אז הוא אומר לו, עם מצית.

אז הוא אומר לו, אז אני אגיד לך מה אתה עושה.

תיקח נר נשמה,

מערב שבת תדליק אותו,

וכל פעם שאתה מדליק סיגריה בשבת תדליק מהנר נשמה.

במקום להדליק כל פעם.

במקום להציל אותו,

להגיד לו, זה אסור.

אתה ביום כיפור מעשן? לא.

אז למה בשבת שהיא יותר חמורה מיום כיפור?

אתם יודעים כמה אנשים הצלתי ככה?

אמרתי להם ישר בפנים,

הבינו.

אבל מה הוא אומר לו?

לא, הוא לא דיבר איתו על חומרת העישון.

ריאות?

יש בעיה עם הריאות. אתה רוצה שיהיו שחורות?

לא חבל?

דבר שני,

מצית במקום נר נשמה.

יש לך את זה?

בוא נראה, לא יאומן כי יסופר.

זה אותו אחת, הוא שיבח אותו קודם.

ראים סיגריות האלה.

אתה יכול בשבת להוריד כמה מהן, קצת לתת לריאות שלך גם אוויר נקי בשבת, במקום להעמיס עליהן. ככה תראה,

מי שראה פעם צילום של אדם שמעשן הרבה, איך נראה הריאות שלו.

כמו בשר מעושן, ראיתם את זה?

במקום ריאות ורודות, אתה רואה...

מפויח,

תן לריאות שלך יום בשבוע, קצת פחות.

אמר, טוב, להוריד כמה אין בעיה.

שאלתי אותו, ואיך אתה מדליק את הסיגריה?

הוא אומר, מה זה? איך יש מצת?

אמרתי לו, במקום מצת,

כל מצת זה את המדליק, זה 37 הבערות,

זה המון.

מאיפה הביא 37 הבערות? יום שישי,

תדליק נר נשמה.

ראיתי שהוא נבהל, אמרתי לו, לא, אלו היא נשמתך.

תדליק נר נשמה, שלא תצטרך בשבת כל פעם להדליק את המצב, זו התקדמות.

תודה.

הנה התקדמות,

אתה מתקדם לגן עדן

בצעדים יותר בטוחים.

אני לא מעניין מה שאני לא מבין.

כן. אתה לא תבין שום דבר, אין.

לא תבין.

אין טעם גם שתבין.

כן, אז אם כן,

אנחנו רואים ניתן אפשרות לבן אדם

ניתנה אפשרות לבן אדם להציל את הבן אדם

במקום להגיד לו את החומרה עם חיוך,

עם הסברה,

הוא אומר לו, לא חבל על הריאות,

תפחית קצת. הוא לא אומר לו, תפסיק.

כמו שאמרת תפחית, תגיד תפסיק.

לא, תפחית.

זאת אומרת, אתה נהיית בעל הבית על הקדוש ברוך הוא.

הוא אומר שעל כל הבערה אחת,

כן,

יש עונש חמור ביותר.

סקאלה.

סקאלה.

לא 37 דמיונות.

סקאלה.

אז אם אתה יכול להיפטר,

מה אתה מחפש להקל לו במה?

שיהיה לו פחות, אולי קצת, גיהנום, אבל הרבה מאוד גיהנום.

כי אם הוא מעשן 40,

הוא יפחית שתיים, הוא ידליק כל פעם מזה.

תגיד לי, הטמבל,

עצם זה שהוא מדליק מהנר נשמה.

לא הבנתי, זה לא הדלקה?

זה לא הבערה?

הוא לא מבחיר את הסיגריה?

לא מבין, הבן אדם, זה לא יאומן.

אז זאת אומרת שבן אדם צריך להבין, יש לך הזדמנות להציל,

ואתה קובר את האנשים.

זה גם תמיד אתה חמיקה, אולי הם לא שמעו את הכול. תשמע, תלך, תשמע.

אני שמעתי.

אני שמעתי את זה עשרות פעמים, והארץ הזה לא אומר את זה.

אומר, אומר, שלחו אותך להגיד, אני יודע, אני יודע.

אני יודע ששלחו אותך, אבל תרצה לדעת מה אמר עליו.

אז בוא אני אראה לך מה אמרו, בוא תראה לו את הרב אליעזר בן דוד.

מה אמר על האיש הזה?

בוא תשמע מה אמרו על האיש הזה

אחרי ששמעו,

הוא כמו הרמטנים שיש לו אתר איתמרית. מה אכפת?

מיליוני בני אדם, טראמפ, טראמפ, יש טראמפ,

מכירים אותו בכל העולם, אבל הוא גוי.

אבל הוא גוי.

איזה שטויות, ככה מחזירים בתשובה.

כן, כן. בבקשה, בבקשה.

כל החיים שלנו זה תאוות.

מכניסים לנו עם כל החוברות

שמיני ואפיקוסי.

בן ציון מוצף איתך. אם אני קורא להם.

אני אמרתי בפירוש לרבנילי שמדפיסים את החוברות האלה,

אני שורף אותן עם דברי התורה שלהן.

עצור.

כל החוברות של הידברות, הוא אומר, הוא שורף אותן עם הספרי תורה של הזמיר.

זה מה שאומר הרב הזה, שהיה גדול בישראל.

הרב הזה העמיד את אור החיים של סמינר בנות.

עשרות אלפי בתים הוא בנה

ובחוץ לארץ.

אדם גדול כזה שכל גדולי ישראל העריכו אותו והיה לו כניסה אצל כולם, עוד מהחזון איש.

הוא למד עם החזון איש, עברו אותה.

הוא אומר, לא מכירים אותו, מכירים את הגמד,

את הזמיר,

שפתח אתר זיממה, פתח אתר זיממה,

שבו נשים חושפות את עצמן,

ואני אראה לכם תכף את הדברים.

לא תאמינו איך הדברים נראים ומה הרב קנייבסקי אמר על זה. תכף.

בבקשה, תמשיך.

קדימה.

כך כתוב, שברצועה שכתבו מין.

מה זה מין?

הוא קורא לו מין. מין באפיקורוס, הצדיק שבעיניו,

קורא לו הרב.

מין באפיקורוס, ולשרוף את כל הספרים שלו.

בבקשה.

דיבר אבו אומר לי, לך בית מלון בפסח בחוץ לארץ, זה נקרא מין באפיקורוס, ואני צריך לשלוף אותו זר. קולשי החשד מאזין מן המחזין. לא מעניין אותי בכלל.

לא ככה זה.

מותר?

כל החורך מלא תחפש את זה, יותר יפה, זה בגיד יותר יפה.

איך מותר להגיד?

פעם היה פיס, עשו לי צדיקים,

פיס של פנטהאוס.

זוכרים את זה? לפני שנה 2003. פנטהאוס, פנטהאוס, פנטהאוס.

פגשתי את השערים, הראשים שלהם בסן פאולו,

התערוכו אצל הבת שלי,

וזמיר וכל הכול.

עצוב,

הנה הוא אומר שהזמיר הזה היה אצל הבת שלו בסן פאולו,

ותשמעו מה הוא אמר לו.

מה הוא אמר לו?

אמרתי להם, אתם רשעים, אני לא מתבייש מהם.

אתם מכניסים לאנשים לאהוב פנטהאוס?

עצוב.

איך הוא קרא לו בפנים?

פרשה!

זה הצדיק שלו, כן?

זה נקרא תורה?

אנשים שבחיים שלהם אין להם מדינה בקושי, שלושה חזרה לטבעה, אומר להם, תעשה, תעשה פיס, אולי פנטהאוס זה יפה, ועוברות, מדפיסים כמה יפה להיות פנטהאוס, כמה יפה.

הרי מפורש כתוב,

בית יפה, בית נאה.

מה עושה את האדם?

אתה מרחיב את דעתו של אדם. מה אומר המרשע?

כמו בלעם הרשע.

מה אתה מכניס?

לא, אנחנו לא עשינו את זה, עשה את זה מישהו אחר,

בכל מיני תירוצים.

אמר פירוט. זאת אומרת, גם שיקרו אותו. זה כאילו לא הוא עושה את החוברות של הידברות. זה לא.

כמו שהוא אמר לדייזי,

שרצה לתת לו תרומה כאילו חצי מיליון, אמר לו, אני לא סומך על הידברות,

תעביר את זה לעמותה שלי, כמו ששמענו בהקלטה.

זה הנוכל הזה,

כן?

בבקשה.

אני צריך להכניס לי, בבית שלי להכניס כל היום להתגעגע, זה לא מספיק לך? מה שטוב לך זה לא טוב? צריך יותר? צריך יותר? איפה? איפה גמרנו?

כל התורה כולה להסתפק במועט.

לא לחפש תאוות, לא לחפש עוד.

מה אנחנו? מה אנחנו? כל הזמן עוד. כל הזמן עוד.

זה זמינות.

זמינות.

די.

זמינות.

היום. זאת אומרת, אלה מינים.

אחד.

שתיים.

הרב הצדיק הזה נפטר לא מזמן.

כתבו עליו עכשיו,

לא משנה גיל,

כתבו עליו עכשיו קצת מהדברים שנתגלו.

הוא גלגל ביד שלו

מאות מיליונים דולרים,

שבנה מוסדות,

חיתן

זוגות,

פתח ישיבה, כולל, מה לא?

זה לא מדובר יום אחד.

זה מדובר על לפחות 70 שנה.

70 שנה של פעילות חובקת עולם.

עכשיו,

מה מתברר?

ליהודי אין דירה. הוא נפטר, אין לו דירה.

הוא מכר את הדירה שלו בגלל שהיו חובות,

ואחד התלמידים נתן לו דירה שלו שיגור אצלו בחינם,

וככה הוא נפטר בלי רכוש.

אין לו טיפת רכוש, לא השאיר שום רכוש.

הכל היה לטובת הציבור.

לכן, כשהוא אומר, מה זה פנטהאוז,

מרגילים אנשים פנטהאוז, הגרלות.

לקחו מאברכים בבני ברק 5,000 עד 7,000 שקל הגרלה,

ובסוף לא היה גם פנטהאוז.

וגם השמענו את ההקלטה של האדם שעבדו עליו,

שהוא בא והרוויח פנטהאוז,

והוא חושב שיש לו חמישה חדרים, כמו שכתוב,

והוא מגיע שיש שם חדרון,

שאישה זקנה, כשהיא תמות,

תהיה אפשרות לבנות שם דירה.

מי יבנה הוא?

זו הזכייה בפנטהאוז.

זה הזמיר שאבא שלו עומד

בכניסה לבית-כנסת בירושלים ומקשקש

בתוך

קופסה לבקש שקל ועוד שקל,

והוא מגלגל 55 מיליון בשנה

בהידברות חוץ משש עמותות שיש לו.

ואבא שלו ככה במצב הזה.

וזה הצדיק שלהם.

אז זה מה שאומרים. אתם יודעים איך קוראים לו?

איך קורא לו הרב בן-ציון מוצפי?

רפורמי, השטן,

כת השטן, ארגון השטן,

דברים איומים ונוראים.

יצאו נגדו

כל גדולי הספרדים,

הרב יהודה צדקה ואחרים,

כולם יצאו נגדו,

ועכשיו יוצאים נגדו הליטאים.

והיום היינו אצל הרב

קניאבסקי

והרב קניאבסקי אמר שהאתר שלו לא טוב.

יש לו אתר זימה שיש שם למעלה מ-20,000 גברים ונשים שכל אחד יכול לצפות בשני.

לא יאומן כי יסופר.

זאת אומרת, המצב הוא חמור ביותר.

אבל מה?

הוא התפשט,

ויש לו טמבלוויזיה נגד כל גדולי ישראל.

הרב קניאבסקי אמר, מעולם הוא לא התיר טלוויזיה. הוא השתמש בשם שלו כאילו כן.

הוא שיקר גם שהרב אלישיב

וגם הרב שטיינמן, וכולם הכחישו.

ויש מכתב מהרב מאיר קסלר,

שכותב שהוא שאל את הגדולים,

והם מכחישים את כל מה שהוא אומר.

פרסמנו את המכתב.

אז זאת אומרת,

מטעים את הציבור,

ויש לו את הטלוויזיה שקוראים לה צופייה.

אתה צופה בשם.

מה אתה רואה? סטנדאפיסטים,

בחורות מדברות,

בישולים, ילדים, שטויות.

ומה כתוב על הטלוויזיה?

אפילו לא כתוב אצלך בספרים.

שיוויתי השם לנגדי תמיד.

שמעתם?

גם העגל היה אומר אנוכי אדוני אלוהיך,

גם העגל היה אומר.

כן,

זה העגל של היום.

שמים ומכניסים את זה לחרדים. אומרים לא לחרדים, מכניסים לחרדים.

עכשיו בבית של הרב שלום כהן אומרים

שזה רק למי שיש לו אינטרנט פרוץ.

כל אתר רזימה זה למי שיש לו אינטרנט פרוץ.

ואם יש אינטרנט פרוץ, אז מה הבעיה שיראה נשים?

שמעתם? זה על דעת הרב שלום כהן.

אז הנה יושב פה בן אדם

שיש לו טלפון

שקוראים לטלפון מושגח פלוס.

ויש שם את אתר רזימה.

אז זה לא פרוץ.

זה סגור.

זה טלפון סגור.

וכל מי שיש לו טלפון סגור גם יכול להיכנס לאתר רזימה.

אתה כותב את השם שלך פרטים,

אתה מתחייב שאתה לא תיגע בבחורה שאתה מדבר,

והוא מבטיח, הזמיר,

שהוא אחראי, שאף אחד לא נוגע באף אחת.

הוא מבטיח.

כן.

ואתה יכול להיכנס ולראות, הנה,

שבע ברכות, שבע קללות,

זה האתר,

ושם

אתה יכול להיכנס.

אז מה?

כל בחור ישיבה שרוצה

יכול להיכנס.

לא מפרוץ,

משמור.

לא, הם סומכים עליהם שמשגיחים אחד על השני.

כן.

זה הכול בהשגחת המושגחים.

כן.

אז אתה צריך לדעת שהרב בן ציון מעיד

שבאו אצלו נשים שנפלו שם והפילו אותם גברים נשואים.

והקים גם עשרות בכים בישראל, הדבר הזה. כן, ברור.

למה הרב לא שייך? הרס, הרס, לא הקים.

הרב ישקף לשם, יגיד להם את זה. הרס.

למה לפרסם סתם מיליון לפני? מי אמר לך שלא אמרתי? אתה היית איתי?

אם לא יצא מזה, זה עוד... אתה יודע מה אני עושה?

אתה יודע מה אני עושה?

אתה יודע שאני בניתי את הטמבל הזה?

אתה יודע שאני פרסמתי את החוברות שלו?

אני יודע שהוא תמיד של טחה של ערב כהן. נכון,

אבל אתה יודע שאני בניתי אותו בפרסום.

אתה לא יודע.

הוא למד שמה והחצן שלום קטנה לבית הדור, אמר בו בית הזה של כולנו. מאה אחוז. אז הרב שלום,

אז הרב שלום,

אז הרב שלום,

אז הרב שלום,

אז הרב שלום אחראי על כל האתר הזה.

והרב בן-ציון וכל גדולי ישראל יצאו נגד. יש לך את הפרוספקט?

תשים.

כן.

לא את הפרוספקט, יש את המודעה

שפרסמנו כבר.

טוב, למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, תן לבחור פה, ראשון.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני מחזק את ידך, אבגון, מה שאתה אומר כרגע.

אני רוצה לספר את הנס.

כן. אני יודע שיש מצוות פרסמת הנס.

אני שכבתי, הייתי תלמיד שנה ב' במשפטים,

בעוונותיי.

היה איזה בלאגן בשכונה שירד איזה בן אדם, הוא עובד בחברת אבטחה, הכל טוב.

והיום לפני אבא שלי סידר למשפחה שלו קשיים יום.

עכשיו, הוא סידר להם רהיטים מהקבלן.

הוא ירד וירה בי.

חברים הפקירו אותי,

לא יודע אם לקרוא להם חברים,

אבל ילדים שהייתי איתי, שכבתי ארבעים דקות,

ירוי בראש,

וניידת שעברה ושם בטעות, על רעש של נפצים,

מצאו אותי ככה.

ירו בך בראש?

כן?

כן.

וברוך השם, אני ביקשתי שהרב יתפלל עליי,

ואמר לי אבא שלי, תחזיר עשרה אנשים בתשובה, וכל מה שהיה.

וזהו, ואני יודע שהרב התפלל עליי, כי מישהו אמר לי,

מיכאל, אמר לי שהתפללת עליי גם.

וזהו, ורציתי לפרסם את זה. אז לכל אלה שחושבים,

ש... מה היה הסיכוי שלך שתחיה?

אפס.

ערב טוב, כבוד הרב, ערב טוב לכולם.

הילד הזה קיבל כדור בראש בטווח אפס,

והגיע לבית חולים כאשר פעמיים הוכעסו לו החייאה בדרך,

ושכבנו ב...

שכב בתל-השומר, כמובן שהייתי עדו קרוב לשנה וחצי.

כמובן שהרופאים אמרו שאין לו סיכוי.

גם אם הוא יהיה סיכוי והוא יקום ויפתח עיניים, הוא יהיה פשוט צמח.

אין מלחקות שיהיה יותר מזה.

וזה מה שהרופאים אמרו. אנחנו לא האמנו בזה.

האמנו בכוח למעלה.

גם שלחנו אליך, כבוד הרב,

נציגים, שתבוא, תעשה לנו שיעור שם.

וזה לא יצא לפועל, כי הטעו אותך במידע.

כי אני כן לקחתי על עצמי משהו, כן חזרתי בתשובה, לקחתי את הכול עלי,

ובזכות הילד הזה לקחו הרבה אנשים דברים,

שבזכות הדברים האלה רק,

הילד היום יושב ומדבר ואוכל וקם,

והוא שומע אותך 24 שעות, כבוד הרב.

וכמובן, כי אני מטפל בו, אני גם שומע אותך יחד אתו כל היום. הוא לקח עליו תענית.

מה שאני מבקש ממך, כבוד הרב,

להענית לרוב, כן, גם כשהוא הורשע הבנתי לו שעתיים תענית, הוא עומד בזה.

מה שאני מבקש מכבוד הרב זה דבר אחד, מה שביקשתי גם מזמנו, היום הביא את ההזדמנות,

לקבל ברכה לילד הזה,

שיקום על הרגליים, יש לו רגל אחת שפגועה יחד עם יד,

שיקום על הרגליים ויחזור לעצמו, זה מה שאני מבקש, כבוד הרב. מה השם?

אלי רז נועם בן מזל.

אלי רז נועם בן מזל.

השם יזכה אותך לעמוד על רגליך בריא ושלם.

אמן.

תודה.

תודה, כבוד הרב.

כן, הגברת שמה באמצע.

שלום, כבוד הרב. שלום.

כמובן, אנחנו רואים את ההרצאה שלך בבית כל יום,

את ההרצאות.

ואם אפשר לבקש ברכה לאימא שלי,

שכרגע היא

לא במצב טוב,

גילו אצלה את המחלה לפני

שבע שנים היה לה, אמרו לה שעבר לה,

ועכשיו לאחרונה אמרו שזה חזר. דתייה או חילונית? דתייה.

היא הולכת בצניעות גמורה? כן.

כמובן אישה אלמנה, אבא שלי גם נפטר כשהייתי בגיל מאוד צעיר.

היא יודעת ללמוד, לקרוא?

כן.

כרגע במצב טוב, היא לא אוכלת.

היא אוכלת דרך הוריד. היא תוכל לקרוא ספר שערי תשובה חצי שעה כל יום?

נראה לי שכן.

שלושה חודשים רצוף שהיא תלמד.

יש פה גם עוד כמה בנות שבאו איתי, שהן גם מוכנות לקבל על עצמן דברים בשביל... אותו דבר, אותו דבר.

שיקבלו עליהן חצי שעה שערי תשובה של רבנו יונה, יום פטירתו היה אתמול.

ובעזרת השם יתברך, בזכות זה השם ירפא אותה ויחתיק את המחלה ממנה

לאשתו של אסד נשיא סוריה. אמן.

מה השם שלה? יפה בת ורדה.

יפה בת? בת ורדה. ורדה, השם ירפא אותה ברפואה שלמה, בזכות זה אמן.

אמן.

כן. תודה רבה. תן לבחור פה.

אני גר באונסטרנט,

צריכים לאזונים,

אני שומר שבת, כל הדברים. שמעתי, אני מכיר אותך, בסדר. אני אביא לך.

כן. אני צריך לקנות בשר.

לא לקנות בשר. לא לקנות בשר. קונה מוכן.

לא לקנות בשר, תסביר לו מאיפה קונים. איפה קונים.

לא לקנות בשר, זה נבלות וטרפות.

בני ברק? בבני ברק אצל העם.

אל תאכל אבל, אל תשתמש בכסף לקנות בשר.

דברים אחרים, לא בשר.

בסדר. בסדר? שלא תעמוד עליי.

דגים. דגים, יאללה, דגים.

טוב טוב, כבוד הרב,

שמי תומר שיינפלד.

היית אצלי פעם בבית, בבחירות,

במזכרת בתיה.

כן. קודם כל, אני אגיד לך מזל טוב, שמעתי.

אז מזל טוב עד מאה ועשרים. מחר, מחר.

הערב מתחיל כבר היום.

מזל טוב עד מאה ועשרים.

בבריאות איתנה, לך,

לאשתך, לכל יוצאי חלציך.

אמן. תמשיכו לדבוק באמת.

תמשיכו להכניס, להחזיר אנשים בתשובה, בעזרת השם. אמן. אנשים מפחדים מהאמת, אבל האמת היא אחת.

הפעם אמרת שש ועוד שש זה שתים עשרה, לא אחת נקודה אפס אפס אפס אפס תשע.

שתים עשרה זה שתים עשרה הגול.

אני מאחל לך, בעזרת השם,

שתמשיך להאיר את הדרך ולהחזיר בתשובה אנשים,

ורק טוב לכל עם ישראל בזכותך, בעזרת השם.

אמן.

תודה רבה שהגעת.

ערב טוב.

רציתי לשאול איזה שאלה שממך קיבלתי את התשובה כבר, והיא כתובה אצלי במסרים שהעברנו. רציתי להפנות אותו לקהל, דרכך.

סוגיה? בבקשה, תשאל.

אני אשאל את הקהל,

ברשותך,

והם יענו כל אחד את תשובתו, ואתה תגיד אחר כך את תשובתך, אוקיי?

אללה עיני.

אללה ראסי.

טוב, אני רוצה לשאול את הקהל.

סוגיה,

יש שתי משפחות גרות בבית משותף,

משפחה אחת חרדית, משפחה אחת חילונית.

בקשרים טובים.

החרדי בבוקר קם מוקדם, יוצא להתפלל,

רואה את האיש החילוני שרוע על יד האוטו, המפתחות ביד, קיבל התקף לב. שש בבוקר,

אין אף אחד ברחוב,

שבת,

זה ברור שהחילוני לא שומר שבת.

האם להציל אותו או לא להציל אותו?

תפנה את התשובות, שיפנו אליך.

הנה, שאלת אותה.

אוקיי.

רגע, רגע.

תנהל אתה את ה... לא, אתה לקחת את המקום. אוקיי, נו, מה אתה אומר?

גם אני אומר להציל אותו.

גם אני אומר, אבל אני שמעתי,

שמעתי את ה... לפני איזה חודשיים, שלושה, הייתי שם בבני ברק,

ושמעתי את התלמידים של הרב מדברים על זה,

והם חשבתי שלא הבינו נכון. אחד אומר, מה פתאום, אני אכנס לבית, אני אסגור את הדלת, וזהו,

כי הוא לא, הוא בעצם לא מקיים את ה...

של יהודי,

לא חל עליו.

אני חשבתי שיש פה איזה משהו שהוא לא ברור,

שהם לא הבינו.

הלכתי לכבוד הרב, שאלתי, והתחלנו להתדיין על העניין הזה, והתשובות שלו היו,

שכן,

אם אתה מציל אותו, אתה בעצם גורם לעצמך גם כן מוות,

כי בעצם הוא לא מקיים מצוות,

והוא מפריע לאלוהים להחזיר אותו אליו, כי הוא לא שומע בכל אלוהים, שהרצון של אלוהים שהוא ישמע לו.

זה אצלי כתוב.

אז אני התחלתי לחשוב, איך זה יכול? הרי 90 אחוז מעם ישראל הם לא שומרים שבת,

אז מה זה אומר שמחר אני מזמין את הבן שלי,

דוגמה קיצונית, או הבן מחזיק שני אחים, אחד חילוני, אחד לא.

עשו את השבת,

הבן החילוני רץ לדרכו, קרה מה שקרה,

והבן החרדי רואה אותו, את אח שלו,

אז מה, הוא לא יציל אותו?

אז נכון, גם אני חושב שזה הכי הגיוני שבעולם.

כך כך בדקתי גם את הנושא,

וגם לו לשם שלום בית, וגם גוי אתה חייב להציל אותו, מכיוון שתאר לך מקרה

שאתה הולך לאורך הנהר,

ואתה רואה מישהו טובע, ואתה יודע שהוא גוי, אתה מכיר אותו מהשכונה,

לא בארץ,

זה שבת.

אז אם לא תציל אותו, מה יכול לקרות?

ואללה, יגידו, תראה מה זה, היהודי לא הציל אותו.

וזה מקרה שיכול להיות לא נעים לכולם.

אז על אחת כמה חמיו היהודי שצריך להציל אותו. זה בכלל, אין שאלה פה.

אבל אני שמעתי תשובות אחרות,

ואני רוצה שנתנהל פה דיון על הנושא הזה, כי זה מאוד מהותי. עכשיו בוא ננהל דיון דומה בנושא אחר.

למה זאת אומרת? אני עכשיו שאלתי אותך על נושא ספציפי.

כן. מחר זה יכול לקרות לכל אחד. שמענו, נו, אני שמענו. מה לא שמעתי? עכשיו אני רוצה לעשות לך משהו דומה.

נו. אתה שאלת, גם אני שואל.

קודם כול צריך לענות, אחר כך לשאול. מה אתם אומרים?

ביבי,

אשם או לא אשם?

אשם, אשם.

מה קשור חוץ למחט? מה קשור חוץ למחט? רגע, רגע. למה אתה כועס? אני לא כעסתי כששאלת.

מה אתה כועס?

עכשיו,

מי שאמר, מי שאמר

לא אשם, ומי שאמר אשם, מאיפה אתם יודעים?

מאיפה אתם יודעים?

יש חוק שאומר, כל עוד לא רוחמה הוכחה אשמתך אתה זכאי. תודה. אז למה הם אומרים אשם ולא אשם? כי הם לא יודעים, מדברים עם רגש.

גם לך ענו עם רגש, הם לא יודעים את הדין.

אם היו יודעים את הדין, אומרים לך מקור.

אבל הם לא יודעים את הדין.

אז שאלת אנשים שלא יודעים דין,

שאלת אותם מה אתם אומרים,

כמו שאני שואל,

אם הוא אשם או לא אשם.

מה זה אומר?

שאם יענו ככה זה ככה?

אם יהיו יותר צבאות אז גמרנו בית משפט פטור,

לא צריך, הנה ברעובות אמרו שהוא לא אשם,

טוב בוא נשמע את התשובה שלך החכמה, לפי מה שאני הבנתי, התשובה שלך היא לא כל כך החכמה, בוא נגיד ככה, אין בעיה,

עכשיו

אנחנו לפני כן נשאל שאלה יותר קשה ששאלתי אותך ולא ידעת לענות לי ולא אמרת אותה,

שאלה?

אל תענה, כי אני לא עניתי לך.

אבא ובן הולכים במדבר.

דרך אגב עניתי לך על זה. לא ענית.

אבא ובן. כתוב? זה כתוב מה?

אבא ובן. ענית מה שאתה רוצה, לא מה שנכון.

אתה עונה כמו שהם ענו, ביבי לא אשם.

אז עכשיו אבא ובן הולכים במדבר.

יש להם רק ממייה אחת.

ממייה אחת.

אם הם ישתמשו בממייה וישתו שניהם הם לא יוכלו לצאת מהמדבר ושניהם ימותו.

אם אחד ישתה רק את הממייה

הוא יצא מהמדבר, השני ימות.

מה עושים?

אחד שותה, מה על הממייה?

תקשיב אני לא שואל אותך. תשתוק, רגע. כמו שאני שתקתי, תשתוק.

כן, מה עושים? תענו.

עניתם לו מהר, תענו לי גם מהר.

אבא שותה והילד יחיה, כמו שאתה אמרת.

כן, מי עוד?

לא, אבל תקשיב.

תן לו לדבר, אני נתתי להם לדבר.

כן?

אצל מי שממייה שלא ביד שותה, מאיפה אתה יודע את זה?

מה?

רבי עקיבא אומר,

הפסוק אומר, וחייה אחיך עמך

חייך קודמין.

זאת אומרת,

חיי הילד אפילו קודמים לחייו.

אפילו שהבן חייב בכיבוד אב ואם,

חייב במורא אב ואם,

אבל חייך קודמים לחיי כל אדם בעולם.

מי זה חייך?

חייו של האדם שמחזיק את הממייה.

אבל הממייה, זה יכול לעבור מיד ליד, מה? לא, כרגע היא נמצאת אצל מישהו,

הוא לא חייב לתת אותה לשני, כי הוא יודע ששניהם ימותו.

אם הוא מעביר אותה לשני מיד ליד,

שניהם ימותו. התורה אומרת לא.

מי שמחזיק את הממייה חייב קודמין, והוא לא צריך לתת לשני.

זה ככה הדין.

עכשיו,

יש יותר דין קשה, עוד יותר קשה.

אבא מחזיק שני ילדים בים,

אחד בן ואחד בת.

והוא לא יכול לסחות עם שניהם.

אם הוא מחזיק את שניהם, שלושתם תובעים,

אם הוא מניח אחד,

השניים יכולים להנצל, להישאר להם כוחות להגיע לחוף.

מה הוא עושה? את מי הוא משאיר במים?

קשה.

הרגש לא מסכים, אבל הדין הוא, משאירים את הבן.

זה הדין.

עכשיו, מה הדין שלך ששאלת?

אדם שמחלל שבת בפרהסיה,

לא, לא, לא, לא. תקשיב, תקשיב. תן לי לדבר. אדם שמחלל שבת בפרהסיה,

90% מהמדינה מחלל, עזוב, עזוב. אתה רוצה שאני אדבר או שלא? רגע, אבל אני אעביר את הדברים. אמרת שאני אענה. אני עונה כבר.

אני עונה את הדין.

אדם שמחלל שבת בפרהסיה,

והאדם הזה,

יש לו דין של גוי,

יש לו דין של גוי. דין של גוי. הוא לא גוי, הוא יהודי,

אבל יש לו דין של גוי לכל דבריהם.

זאת אומרת, אסור להצילו בשבת,

כי מי שמצילו מחלל שבת וחייב מיתה גם כן.

זה לא נכון, זה לא נכון. טוב, אתה תגיד. זה לא נכון, זה לא נכון. בסדר, בסדר. אתה נותן פה עצות לאנשים,

מחר זה יקרה, אפילו לראות שהבן אדם ימות.

שבת בפרהסיה, כל השכנים יקומו עליהם. על מה אתה מדבר? אתה יכול לצעוק, אתה יכול לצעוק, רק שתי מים. תן לו מים.

הזוי, הזוי לגמרי, הזוי, הזוי, הזוי. אמרתם שאתה רוצה לברר!

זהו.

אז עכשיו זה הדין.

אבל, אבל, אבל, אבל, אבל, אבל, אבל, אבל,

אם יש אנשים שמסתכלים ויכולים לראות

ולרגוז ולהרוג אותו בגלל זה,

אז לכן הוא צריך בגלל סכנת נפשות שלו.

עכשיו, אותו דבר אצל גוי כשהוא אמר אצל גוי שאם יראו אנשים משום איבה אם הם יראו שאתה לא הצלת את הגוי אתה תסתכן בחייך כי יגידו יהודי מפקיר את הגוי אז נהרוג אותו אז מותר לך כי אתה אנוס בעל אונס בשבת מותר לחלל את השבת לא נאמר על שבת יהרג ולא יעבור מותר לעבור

מתי שתהיה סכנת נפשות לכן במקרה כזה יהיה מותר אבל אם אין רועה אסור לך למה אסור כי אתה תחלל שבת ודינך יהיה כמוהו עזוב עזוב עזוב עזוב אז לכן זה לך עכשיו תגיד מה שאתה רוצה מה שכואב לך אני אגיד לך

זה לא תורת ישראל בוא זה לא תורת ישראל להשאיר לאנשים למות למה בן אדם לפני שהוא קיבל את ההתקף לב אולי בשנייה הזאת הוא אמר אני חוזר בתשובה

והדין של ספק חיים לגביו וזה דבר לא נכון וזה מעוות וזה לא יהדות וזה סתם אף אחד לא עונה ככה אני מבטיח לך אם לפני הוא חזר בתשובה הקדוש ברוך הוא יכול להציל אותו אין בעיה

עכשיו דבר נוסף אני שאלתי אותו שאלה שהוא לא ענה לי הוא לא יוכל להראות לכם בסמ״ס שהוא ענה אמרתי לו יש דין

קשה מאוד בצה״ל

אם בן אדם חייל חייל טוב מצטיין אפילו קצין

באמצע המלחמה בורח עורק

הדין בצה״ל שמותר לראות לו בגב

מותר לראות לו בגב מה זה קשור איך אפשר קצין קצין בצה״ל סליחה זה לא קשור לא קשור לא קשור לא קשור לא קיבל פחד רוצה לחזור לאמא לאבא ואשתו לילדים הוא פוחת מה אתה עושה פנצה״ל?

פתח יריות בגב! הנה תראה כל הקהל צוחקים אבל אבל אבל אבל אבל אבל תורת ישראל תורת ישראל מה אומרת

פן יש בכם איש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו התורה אומרת לא כמו צה״ל אומרת מראש מבררים מי שפחדן הביתה

שחרור בלי גנאי בלי גנאי בלי גנאי לך

שחרור מה פירוש לא יורים לו בגב! אבל תקשיב מה זה קשור תקשיב למה אז מי יותר איזה תורה יותר דואגת? אתה יודע מה, אתה יודע מה צה״ל יורה בחיילים בקצינים שלו מי אמר שיורים?

צה״ל מפקיר את החיילים צה״ל מפקיר את החיילים צה״ל לא מחזיר את השבויים אנחנו דואגים אפילו אם הרס אישה

אתה סוטה מהנושא, סוטה מהנושא, סוטה מהנושא, סוטה מהנושא, אומרים לו לך הביתה, סוטה מהנושא, בכל קהל המקרדים,

על מה אתם מוחאים כפיים? על מה? למה אתה כועס? למה אתה כועס? לדברים האלה אתם מוחאים כפיים? למה אתה כועס? אז אתם כסילים.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה, יאללה.

יאללה, שאלה מה?

אנחנו יודעים שאתה הגאון, כן.

תן לבחורה שם, תן לבחורה שם, לבחורה.

כן.

תן לה, כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

קודם כל, רבנו תומר, בעלה של הרבנית שלי הצדיקה, רונית שיינפלד. מי שעמד קודם, כן. כן, אז הוא הקדים אותי.

אני רציתי לאחל לך מזל טוב, מחר מגיע לך מזל טוב. תודה, תודה.

ומרוב שאני חולה עליך, הילדה שלי, היה אסור להגיד ככה.

מטורפת עליך. הילדה שלי נולדה ביום שלך, באלף בכסלו,

כן. ואני משמיים,

אמרו לי שהיום אתה נמצא פה ברחובות, אם לא הייתי מגיעה מחר לבני ברק והייתי רוצה שתברך אותה,

אבל זו הזדמנות שאתה כאן. מה השם שלה?

אסתר בת יונה.

למה היא צריכה?

היא בת 11, אז בעזרת השם... אסתר בת יונה, תגדל צדיקה ויראת שמים.

אמן.

ועוד דבר, אם אפשר ברכה ליחיאל בן נעמי, הוא מונשם מורדם כבר חודש בקפלן. דתי או לא?

כן, הוא קיים מצוות, אני לא יודעת אם הוא היה חרדי,

אבל הוא קיים מצוות.

הוא שמר שבת? כן.

שמו?

יחיאל בן נעמי, נעמה. יחיאל בן נעמי, נעמה.

השם יעמידהו

מחוליון לחיים טובים מול שלום. אמן. ועוד דבר אחד, אני רוצה לחזק את מה שאמרת.

אני הייתי באתר של שבע ברכות לפני שנתיים-שלוש,

וזה פשוט זוועה מה שהולך שם. ראיתי שם גם אנשים שהם לא דתיים בכלל,

ולא הבנתי. אנשים שאני מכירה אותם. יש גויים שם, אגב. גם גויים, וגם אנשים נשואים,

וגם אנשים שהם כופרים בדת.

ראיתי שם אנשים שלא מאמינים בכלל בדת,

ושאלתי אותו מה הוא עושה פה, כי יש קריטריונים.

אם אתה שומר נגיעה, לא שומר.

לא הבנתי למה השאלות האלה, אם זה לא אמיתי.

פשוט אמר שיותר מעניין אותו הבחורות הדתיות,

אלה שהולכות צנוע.

זכיתי במירכאות להיות בשבת של זיווגים,

וזה פשוט היה זוועה. אני לא יצאתי מהחדר,

לא יכולתי לראות את מה שהולך שם,

ואני פשוט מחזקת אותך בכל מה שם. רק תגידי לי, מה זה שבת של זיווגים, שאני אביא? בבית-מלון בטבריה.

אה, הם מזמינים את כל אלה שרוצים.

וזה פשוט זוועה מה שהלך שם. ואז באים גברים וגברות, גברים נשואים ורווקות ורווקים והכול? כן, כן, כן, כן. ובלילה גברים נכנסים לחדרים של אנשים,

ואין צניעות, ההפך הגמור מהטוב. והכל בהכשר הזמיר. בהכשר הבדץ. הבדץ, כן. טוב, תודה רבה.

אז אני מחזקת אותך בזה. תודה רבה.

כן, תן לגברת פה באמצע, באמצע, כאן באמצע. תקומי, תקומי, תקומי.

נו, תקומי.

אז איך ידעו לתת לה?

כן.

שלום, כבוד הרב. שלום. ערב טוב. אפשר לקבל בבקשה ברכה לשלום בית?

כן.

תזכי לשלום בית נאמן ואיתן. אמן.

תהיי בריאה.

כן, תן לבחור פה.

למה אתה מעביר לו? אני לא מוכן.

תסגור את המיקרופון, כן.

שאלה אחרת?

כן, תן לבחור שם, כן.

ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב.

באתי לפה לבקש ברכה, בעזרת השם, לחמותי.

כן.

לאחרונה,

בערך לפני חודש וחצי, ככה,

גילו אצלה את המחלה הידועה,

ורצינו שהרב יברך.

לפה של הצדיק יש כוח, לבטל הרבה גזירות.

אם הרב יוכל לברך בעזרת השם, שזה

כלא היה רפואה שלמה שתהיה לה. היא דתייה מאה אחוז?

היא דתייה מאה אחוז, אני לא יכול להעיד.

היא שומרת שבת? שומרת שבת, כן.

הבנתי. טוב, מה השם שלה?

שושנה חיה, בת עווישה.

שושנה חיה, בת עווישה?

כן. השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל. אתה מוכן ללמוד בשבילה שעתיים בתוכנית דיבור שלושה חודשים רצוף?

משהו מסוים?

לא, מה שאתה רוצה, חוץ מתהילים, ושניים מקרב אחד הרגו.

אתה נראה כמו אהבל שאתה עושה שם שס,

מה אחורה וזה, מה אתה קוקו?

מה, לא צילמו אותך אף פעם?

כן.

כן, בסדר. נו, דרכתי. תקבל עליך, ובעזרת השם שיועיל.

אני מוכן.

תודה. בהצלחה.

כן.

שאלה ליהודי פה,

שורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני באתי במיוחד, יש לי משפחה שהוא

שוכב במזל קשה,

מזה שלושה חודשים. דתי או לא? דתי, כן.

ומה יש לו?

אירוע מוחי הוא קיבל.

מה מצבו כרגע?

רק מסתכל, לא מגיב כלום.

לא מגיב. ויש לו ילדים? כן.

דתיים או לא? דתיים.

והם יהיו מוכנים לטענות 40 יום תענית?

אני אעביר את זה. אז תשאל אותם עכשיו אם הם מוכנים,

אני אברך, כי זה לא יועיל אם לא יעשו תענית הילדים.

בסדר?

תגיד לי תשובה. תן לבחור פה.

כבוד הרב, אני רוצה ברכה לאפריה שלמה. אני נכה.

מה יש לך, אם אפשר?

קיבלתי שתי אירועים יותר גרוע מרער מוחי והמצב לא טוב. מה אתה עושה ביום?

אני לומד קצת מקצועי. קצת כמה זה? שעה? חצי שעה?

יש לי שעה בבוקר ושעה וחצי בערב.

וביום מה אתה עושה?

שלוש תפילות וזהו. מה אתה עושה? לא עובד? לא.

אז למה אתה לא לומד יותר? יתבעו אותך על זה שאתה לא לומד. יש לך פנאי.

תלמד שעתיים בתענית דיבור רצוף לבד ותשמע הרצאות שלי.

במשך היום כמה שיותר שלא יתבזבז היום בסוף ישאלו אותך מה עשית עם הזמן

אתה עכשיו כרגע מקורקע

תנצל את זה יש אנשים שלא יכולים הם צריכים לעבוד כל הזמן אין להם זמן אתה יש לך זמן

התביעה לך גדולה

ואם אתה רוצה לצאת מזה

אז הסיכוי זה רק אם אתה מתקרב לבורא יותר ויותר

מסכים? כן כבוד ה... מה השם?

יוסף בן רחל יוסף בן רחל השם יזכה אותך בעזרת

השם לרפואה שלמה מהרה אמן אמן

רציתי לשאול, נכון שכל פעם שמבקש ברכה?

כל פעם שמה? מה את מצחיקה את עצמך?

כן?

כל פעם שאת מה?

כל פעם שמבקש ברכה אז אתה שואל אם הוא... דתי או לא? כן.

למה?

כדי לדעת כמה להעמיס עליו.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת אדם חילוני צריך הרבה יותר זכויות מאדם דתי

אז אי אפשר לתת להם אותו דבר

אדם שלא מקיים בכלל תורה ומצוות

אז הוא צריך לעשות תשובה זה לא אדם ששומר שבת מקיים מצוות

צריך לראות מה לתת לו לפי הסוג של הבעיה

אבל אי אפשר לתת אותו דבר זה לא אותו דין

אוקיי הבנת? אבל אתה בכל זאת מברך אנשים כאילו... אני מברך בטח שאני רוצה לברך למה שאני לא מברך?

אה לא סבבה

ויש לי עוד שאלה.

חברה שלי פה רוצה...

כן, רוצה, נתביישת כן היא רוצה לדעת כאילו איך היא תוכל להתחזק בצניעות ו... מה הבעיה? קונים בגדים ומתלבשים לא, כן, אבל זה לא כזה פשוט מה לא פשוט?

מה לא פשוט? זה לא פשוט הנה אני רואה שהיא הולכת צנוע עכשיו לא, אני...

נו מה?

מה? אני כאילו לא... מה לא?

אני נכנס אה, אין לך כסף לקנות חצאית?

מה הבעיה? יש, אבל זה כאילו... כאילו מה? זה כאילו נשי? זה כאילו נשי?

מה? מה? כאילו שמלה או חצאית זה נשי?

את רוצה להיות גברית? לא, אני רגילה ללכת עם נכנסיהם, אז כאילו עכשיו לא יודעת. אז מה אם התרגלת?

אז מה? היה לך פעם חוסר בשיניים והם צמחו, אז מה?

יש דברים שמשתנים בחיים.

כאילו אני רוצה ולא רוצה... כאילו אני רוצה. כי את רוצה, אבל מה?

נכון. אבל ישאלו אותך... אני לא רוצה כי זה משנה תדמית כזה. נכון, ואת צדיקה, לא טוב?

זה מעולה, אבל זה קשה למה קשה? לא הבנתי חצאית זה מאוורר גם מה הבעיה?

מה הבעיה?

זה שלוש סגנון, כאילו סגנון עצמי כזה הנה, תראי אני שיניתי סגנון אני הולכת עם שמלות

מה הבעיה?

זה מעולה אני יודעת גם כשאני הולכת עם חצאיות ואיזה זה יהיה לי מעולה זה צנוע מה הבעיה?

שינוי תדמית אז שני כי בשביל להיות צדיקים צריך להשתנות מה לעשות?

בלי להשתנות, לא נמצא דיקים. צודק. ובעזרת השם, אני מאחל לך

שתמצאי זיווג הגון יראי שמיים. אני בת תשע עשרה, איזה זיווג הגון?

גברת, צריך להכין אותו מראש, מה את חושבת? הרב, הרב, אפשר זיווג הגון.

כן?

שתיכן תזכו, יש, תודה. בזכות הצניעות לזיווג הגון עם יראי שמיים, אמן.

אמן.

מדד טוב, הרב. כן, מי שרוצה, בעזרת השם, ספרים וציציות.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.