תמלול
ראש העין - אריסטו השכלת יון
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.
הערב יהיה לזיווג הגון מהירה הצלחה מרובה בכל ושיעלה מעלה מעלה בקודש חן בן משה ומרים ברכה והצלחה מרובה למשפחת דהרי ולתורמים
המסייעים לארגון ההרצאה ולעילוי נשמת יקיריהם.
לעילוי נשמת ניבה, בת משה ומרים דהרי,
הרב עווד דהרי, שם ספר,
יחיא בן אהרון דהרי,
ונעמה בת סלימן עדווי.
וכן לעילוי נשמת הורי וחמים, מנוחתם עדן.
ויער אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד.
רבי לוי פתח,
כבוד אלוהים אסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר.
רבי לוי בשם רמי בר חנינא אמר,
מתחילת הספר עד כאן
כבוד אלוהים אסתר דבר,
מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר.
מה זה אומר?
ויער אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד זה סיום הבריאה.
הקדוש ברוך הוא ברא את כל הבריאה בשישה ימים בשביעי שבת.
ויער אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד.
אז רבי לוי אומר,
כבוד אלוהים אסתר דבר
וכבוד מלכים חקור דבר זה פסוק במשלי.
רבי לוי בשם רמי בר חנינא אומר,
מתחילת הספר הכוונה, מבראשית עד לפסוק הזה,
כבוד אלוהים אסתר דבר,
מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר.
זאת אומרת, מכאן ואילך שניתן לנו זה ספר תולדות אדם,
אז כבוד מלכים חקור דבר.
אין שום בעיה מכאן והלאה לחקור את התורה וכו'.
מהאדם הראשון, נוח, שם ואבות,
שבטייה,
התולדות שלהם,
הגדלות שלהם,
השגה שלהם הנוראה,
ואפילו הפגימות שלהם.
כל זה ניתן ללמוד ולחקור אחר כבודם
כדי להתלמד.
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,
חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי,
אברהם, יצחק ויעקב.
מזה יסובב כבוד אלוהים.
אפילו שבעצם הוא בהסתר מאיתנו,
אבל מכבוד מלכים
מגלים את כבוד האלוהים,
שהוא למעלה מחקירתנו ומהשגתנו.
מאז שנגלה הקדוש ברוך הוא לעם קודשו ודיבר עימהם מן השמיים ונגלה עליהם בערפלי טוהר
ועלו במדרגה להשגה של הנביאים,
להשגה של המלאכים,
בלי חציצה
של חושים חומריים,
זאת אומרת הם הפכו להיות ממש רוחניים בלי חציצה של הגוף,
כמו שכתוב בכל העם, רואים את הקולות.
במחילתא כתוב רואים את הנשמע.
מה הרצון בזה להורות?
שהשגה שלהם הייתה
בלי צמצום החושים החומריים.
זאת אומרת,
אנחנו שומעים באוזניים, רואים בעיניים.
ואם אומרים בכל העם, רואים את הקולות,
אז זאת אומרת שאין מגבלה של גוף.
רואים את הקולות?
איך אפשר לראות קולות?
היום קצת אפשר להאמין, קצת, בדרך משל,
זה לא דומה בכלל, אבל בדרך משל, בשביל שיהיה לנו ציור,
יש היום חתונות שעושים עשן ועל זה כותבים אותיות.
אפשר לעשות היום באוויר,
אותיות, תמונות, הכול.
אתם מכירים את זה, כבר היום עושים את זה בכל מקום.
אבל זה טריק.
שם,
בלי טריקים, בלי מכשירים, בלי כלום, כל העם רואים את הקולות בגלל שאין חציצת הגוף,
אין מניעה. לא צריך לראות דווקא דרך העיניים, לשמוע דרך האוזניים.
כמו המלאכים.
אבל בכל זאת,
עם ישראל ביקשו ממשה רבנו, דבר אתה עימנו ונשמע,
ואל ידבר עימנו אלוהים,
פן נמות.
למה הם אמרו זאת?
למה דבר אתה עימנו ונשמע, ואל ידבר עימנו אלוהים, פן נמות?
הם הרגישו שעליהם לפחד
שלא יהיו בגדר הציץ ונפגע,
הציץ ומת.
כתוב שארבעה עלו בפרדס,
ואחד הציץ ונפגע ואחד הציץ ומת.
זאת אומרת, רק רבי עקיבא חזר שלם.
אפשר לעלות למעלה, כמו שאומרים, ולהגיע למדרגות של הרוחניים לגמרי,
אבל לא כל בן אדם יכול לשהות שם,
ויכולים להיות בבחינה כזאת של הציץ ונפגע
או הציץ ומת.
והם פחדו מאוד.
עמדו להבין שתכלית הידיעה של לא נדע.
זאת אומרת, התכלית של הידיעה, כמה שאדם יגיע בלימודו עוד ועוד ועוד ועוד ועוד, התכלית בסוף
זה שלא נדע.
שהוא יודע שעדיין אי אפשר לדעת ולהקיף את כל מה שאפשר בידיעה האלוקית.
אז תכלית הידיעה שלא נדע זה מגיעו.
והם הבינו שהכבוד אלוהים מסתר דבר.
והם הרגישו שעדיין לא מילאו את הלחקור כבוד מלכים אפילו.
כאילו לעמוד אפילו על
כל הגדולים שהיו באנושות,
נוח,
שם,
אברהם, יצחק, יעקב, שבטים וכולי.
גם אליהם הם עוד לא הצליחו להגיע.
אז הם החליטו,
דבר אתה עמנו ונשמע, ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות.
איך הם הגיעו לזה?
הם הצליחו לעמוד היטב ולהבין שעקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו.
כמה קרוב עדיין הלב לחטא,
כי לפתח הטאת רובץ.
היצר הרע הוא נראה כמו חוט
של בוכיה.
בוכיה זה עכביש.
דקיק, בלתי נראה.
אז הם הבינו שהלב,
עקוב הלב מכל,
ואנוש הוא.
מי ידענו?
מי יכול לטעות על קנקן ליבו לדעת באמת את כל הנטיות ואת כל המידות
ואת כל מה שמתרחש שם בפנים?
כי הלב קרוב עדיין לחטא,
כיוון שלפתח חטאת רובץ,
והיצר הרע
הוא רק מוחות של עכביש.
לכן נסוגו לאחור
ולא העזו לגשת פנימה,
ובחרו בכבוד אלוקים אסתר דבר,
דבר אתה עמנו ונשמעה.
עכשיו אם נתבונן נמצא שכל אדם מישראל,
הנשמה שלו כלולה
מכבוד מלכים חקור דבר
וגם מכבוד אלוהים אסתר דבר.
אז מודיעים לנו שכל נשמה שלנו כלולה משניהם.
גם מכבוד מלכים חקור דבר
וגם מכבוד אלוהים אסתר דבר.
בחובת הלבבות כתב
שהבורא יתברך,
נטע בשכל האדם
שבח האמת
וגנות הכזב.
כל אדם,
הקדוש ברוך הוא ברא אותו עם נטיעה בשכל,
שהאדם תמיד ישבח את האמת
ויגנה את הכזב.
וכל זה מדובר אחרי כל הפחיתות והקטנות שיש בבני אדם
ואחרי שאנחנו מוגדרים כעיסה עלובה שנחתומה מעיד עליה.
אנחנו נקראים עיסה עלובה, כי ממה אנחנו נוצרנו?
אנחנו נוצרנו מהעפר הגס
לייצר לב האדם רע מנעוריו
מייצר מחשבות ליבו רק רע.
הכל היום,
ומי מעיד על זה? הנחתום,
האופה שעשה את העיסה הזאת.
אבל בכל זאת,
זה מצד העיסה, מצד הגוף.
אבל בכל זאת,
הלב שלנו מתגעגע לנטע השמימיות שבנפש.
כי מצד הנשמה שלנו אנחנו חלק אלוה הממעל,
יש לנו כל הזמן שאיפה ונטייה
לעניינים הרוחניים.
אצלנו מגונה בתוך-תוכיותנו ורצונותינו ונטיותינו
ההבל והכזב.
ומשובחת בעינינו האמת
להימשך אחריה.
תראו, אפילו אנשים שרחוקים מתורה ומצוות
יכולים להגיד לך, או, זה אמיתי.
זה, אני אומר לך, זה אמיתי.
ממתי אתה משבח את האמת אם אתה חי בשקט?
לא, הוא יודע להעריך את האמת.
הוא כרגע כאילו לא יכול או לא מעוניין,
אבל יש לו את הערכה לאמת.
ובתוך-תוכו,
ברצונות ובנטיות שלו, הוא מגנה הבל וכזב.
לא כשהוא עושה,
כשהאחרים עושים.
אבל כשיצרוע מטריף אותו והוא גם עושה,
אז זה בסדר, נראה לא בסדר.
אם אדם יראה בן אדם שיכור, שהוא מתננת ככה ונופל באמצע הכביש והכול,
הוא ידע את הגנאי שבזה.
אפילו שגם הוא מהסוג הזה.
גם הוא מהסוג הזה.
זאת אומרת, להכיר מה זה הבל,
מכירים גם אלה שחיים בהבל.
ולהכיר ולהעריך את האמת, מכירים גם אלה שנמצאים בשקר.
כי זו נטיעה שנטע הקדוש ברוך הוא
בלב כל אדם.
בתוך-תוכנו אנחנו יודעים שאנחנו חלק אלוהם ממעל.
עצם זה שאדם מסרב למות,
משתדל להישאר בחיים,
זה רק בגלל שהוא יודע שהוא חלק אלוהם ממעל,
שזה חלק שלא מת.
אז יש לו סירוב למות.
בהמה פושטת את סווארה בלית ברירה,
וזהו.
כאילו משלימה.
אבל בן אדם, הוא יכול להילחם עד הרגע האחרון
ברצון לחיות.
למה? כי נטוע לו בתוך הנפש
חלק אלוהם ממעל.
בשביל זה אי אפשר להתמלא נפשו בדברי הבל וכזב,
ועל זה אמרו גם הנפש לא תמלא.
כמה אתה יכול למלא שטויות ועמלים ועוד ועוד ועוד.
תראו, כל האנשים שנקראים סלב
בכל העולם,
הם מגיעים לייאוש בגיל צעיר מאוד.
אנשים, חלקם מתאבדים,
חלקם לא מרוצים מעצמם, חלקם מתוודים וידועים, אומרים
כל מיני דברים על החיים שלהם ומה שעבר עליהם.
זה רק נראה שהם כוכבים,
אבל כוכבים נופלים,
ובפרט כשמגיע גיל
שכבר אף אחד לא מתעניין בהם,
עיין ערך דודו טופז,
הראשון בבידור,
מתאבד.
אז זאת אומרת,
הנפש לא מתמלאת מהבלים. כמה אתה יכול להמציא הבלים? כמה אתה יכול להתעסק בזה?
בסוף הנפש מוקירה את עצמה ומכירה שבעצם יש פה פספוס של כל החיים.
משל, למה הדבר דומה? עירוני,
שנשא בת מלכים,
אם יביא לה כל מה שבעולם, לא תשבע רצון,
כי היא בת מלך.
מה אתה יכול להביא לה מהעיר?
יש את אותו משל על כפרי.
מה אתה יכול להביא לה?
היא בת מלך, חסר לה בית מלך.
כל המועדנים בעולם יש שם,
כל הדברים בעולם יש שם, בבית המלך.
מה אתה יכול להביא לה?
מה אתה יכול להביא לה נשמה היא בת מלך?
איזה תענוגים תיתן לה? איזה סוג אוכל? היא אוכלת בכלל? היא צריכה אוכל?
אתה לא יכול לענג אותה בשום דבר מתענוגי העולם הזה.
הדבר היחידי שהיא משתוקקת זה קרבת אלוקים, מאיפה שהיא לוקחה
והיא ממתינה לרגע שתוכל לחזור.
מה מצפה אותה הנשמה?
שיתגלו כבר נטעי הנעמנים שבנפש שזוהי האמת.
היא מחכה שהאמת תצמח ותעלה באדם
ותכניע את כל משרתי היצר שהם ההבל והכזב.
מזה נשרש בנשמה כבוד אלוהים אסתר דבר,
לא להלך בגדולות,
לחקור אחר כבוד אלוקים
כי מי זה שיבוא אחר המלך?
אלא אדם כבר מושרש באמונה ובהרגשה של מבשרי אחזה אלוה.
אדם לא צריך שום מחקר,
שום מדע,
שום השכלה,
שום דבר בשביל להכיר שיש אלוקים.
תסתכל רק על הגוף שלך,
איך הוא בנוי,
מי שכלל אותו באופן זה שיש בו את כל המרכיבים שיש בעולם הגדול?
הכל נמצא באדם הקטן,
שהאדם הקטן הזה נקרא עולם קטן.
הכל יש.
מי עשה את כל זה?
מבשרי אחזה אלוה.
לפני זמן,
כשהמציאו את האפשרות שאדם יהיה לו פאנצ'ר
בטייר
והוא יתקן את עצמו תוך כדי נסיעה.
אז עשו איזה פטנט שיש איזה מין דבק כזה, ותוך כדי נסיעה זה מתחמם וזה מתפשט וזה סוגר את הפאנצ'ר, ואתה יכול להמשיך לנסוע.
יתקן את עצמו,
כמו מטוסים, כמו כל מיני דברים.
כולם התפעלו.
אתם יודעים כמה פעולות כאלה נעשות בגוף שלנו כשאנחנו
יושבים כרגע?
אתם יודעים איזה מלחמה יש לנו בתוך הגוף, בין חיידקים
שליליים לחיוביים?
כל הזמן אנחנו מותקפים,
מבחוץ ומבפנים, כל הזמן מלחמה.
והגוף מתקן את עצמו.
איך בן אדם נהיה לו פצע ונפתח,
ואחר כך הוא מגליד,
יורד הגלד,
ואחר כך העור חוזר להיות כמו שהיה לבד.
הנה הפטנט של הטייר, לא?
יותר טוב.
איך זה?
מי עשה את זה?
ומי שילמד קצת רפואה יוכל לראות
כמה חוכמה אלוקית בגוף האדם.
מבשרי,
איך זה לא. אני לא צריך לו שום הוכחות,
שום הסברים, כלום. להסתכל על הגוף שלי, איך הוא פועל,
יודע שיש אלוקים בעולם
שברא ותכנן והכין מזון לכולם ואוויר לכולם,
ומים ושתייה ופירות.
הכל הכין בעולם לצורך האדם.
בחכמים, כשאמרו לנו, עיקר שכינה בתחתונים,
אז באמת אנחנו רואים שכינה בכל מקום.
לא צריך לשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי. אני לא צריך לראות, שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה.
אני מסתכל פה לידי אפילו על העשב, אני מסתכל על העשב.
איך נהיה עשב? איך נהיה עץ? אתה שם גרעין? נהיה עץ? אתה שם גרעין? נהיה בטיח.
אתה שם גרעין?
מנגו? אתה שם עוד גרעין? אבוקדו?
מה זה?
אדמה ומים?
עושים לך את כל סוגי הפירות, כל מיני פטרוזיליה וכוסברה ואהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ואתה יכול לעשות זעוק.
כל זה מי עשה לך?
מי עשה לך גת?
אתם עונים לא המציאו את זה.
זה הקדוש ברוך הוא.
אז זאת אומרת, כל זה הקדוש ברוך הוא דאג שיהיה, לא יחסר שום דבר לשום אדם בעולם.
להודים יש את המאכלים שלהם, ליפנים, לכל אחד.
סידר מה שהם רוצים, מה שהם צריכים, הכל בסדר.
אבל,
פה מתחיל הבלאגן.
מה הבלאגן?
כתוב בחושך על פני תהום.
מה זה חושך על פני תהום?
זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל.
מלכות יוון
היא החשיכה את עיניהם של ישראל.
הביאה אנדרלמוסיה בפילוסופיה שלה.
לחקור את התהום,
לחקור מה למעלה ומה למטה,
לעלות למאדים,
לחפש בכוכבים,
גבע לב.
ברמות רוח של המלכות
ולחקור אחרי כבוד אלוקים.
זאת אומרת, הם החליטו שהם עם השכל יפצעו את החידה של העולם,
מציאות הבורא,
והם הולכים לחקור עם השכל. קיבלו
מיליגרם שכל,
ואיתו הם רוצים להתמודד
מול כל הבריאה כולה.
אבל כל החכמים של הפילוסופיה הענימו עין ממצפוני ליבם
בנטותם אחרי תענוגי בשר
עד שעשו בטנם אלוהיהם
ותורתם מלבושיהם,
והסתפקו רק בשיחה נאה של פילוסופיה.
יופי של מקצוע.
אף אחד לא יכול לריב איתך, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.
קוראים לך פילוסוף.
אז יש לך כאילו שכל להגיד מה שאתה רוצה.
מי יכול להתמודד?
אבל אם אתה משוטט כבר כאילו בכוכבים, בגלגלים,
בכל העולם כולו, בכל היקום, משורשו עד סופו, כאילו, הכל בשכל אתה משוטט.
איך השכל לא הבחין פה בלב, במרחק שיבר?
איך לא הבחין במצפוני הלב שאתה בהמו?
שאתה נמשך
לתאוות בשרים?
שאתה לא יכול לשלוט על עצמך?
איך אתה לא מבחין בזה?
עד שעשו בטנם אלוהיהם.
זאת אומרת, מה שהם רוצים לבטן,
זה כאילו האלוהים שלהם אמר שהם יכולים לאכול הכל, לעשות הכל.
אין להם שום בעיה.
ומה זה התורה שלהם? המלבוש שלהם. הוא הפילוסוף, הוא צריך ללבוש איזה
בגד כזה מתנפנף ונמשך, ואיזה כובע מרובע, ואני יודע מה,
והוא ייקרא פילוסוף.
אבל מה הסתפקו?
רק בשיחה נאה של פילוסופיה.
אז אני רוצה להפתיע אתכם היום במה שלא יודעים הרבה,
שבזה הם החשיכו את הלב של עם ישראל,
הרבה נהו אחרי הפילוסופיה,
ונכנסו לאקדמיה ולאוניברסיטה
ולגימנסיות,
והלכו אחרי התרבות של היוונים.
ואחד מגדולי הפילוסופים שלהם זה הערל היווני,
שהוא בעצמו נתפס בעבירה
שאפילו בני נוח מוזרים עליה,
ושאלו אותו, ייתכן פילוסוף כמוך יעשה נבלה כזאת?
מה הוא יכול להגיד?
שאני אריסטו בשעה שאני פילוסוף,
אבל יש זמנים שאני לא אריסטו.
באמו.
בעולם המחשבה הוא ענק.
הוא לא הגיע לאמת,
אבל הוא שוטט גבוה מאוד.
במחשבה הוא ענק,
אבל בעולם המעשה הוא ננס.
ננס.
תכף תתעלפו מצחוק,
איזה ננס.
כולם יודעים שהוא עשה מעשה מתועב,
אבל אני לא יודע אם יש מישהו שיודע מה הוא עשה.
מישהו יודע מה הוא עשה?
כן?
אני לא אמרתי את זה.
כן.
אכל אבר מן החי. לא.
מה הוא עשה?
ארנבת?
זה לא הוא. זה נבוכדנצר.
אכל ארנבת חיה.
כן?
לא יודעים, נכון?
אז בואו תשמעו עכשיו
משהו לא יאמר.
בספר מאירת עיניים
מובא כך
מעיד אני עליי שמיים בארץ
ואת הבורא עצמו.
כי בעכו,
תיבנה ותיכונן, היינו יום אחד.
אנחנו התלמידים יושבים ושונים לפני מורי הרב רבי שלמה הצרפתי הקטן,
זיכרונו לחיי העולם הבא.
ואגב גררה, הגענו לדבר לפניו על אריסטו החכם.
שהיה ריבו של אלכסנדרוס.
הוא חשק באשת אלכסנדר המלך,
שהיה התלמיד שלו,
של אריסטו.
עד שטבע אותה,
את אשתו,
שתישמע לו,
אמרה לו,
חכם כמוך תובע דבר כזה?
והיה חוכמתך ויראתך מאלוהים
ולא האזין לדבריה.
והיה רודף אחריה יום-יום.
עד שאמרה לו,
אם תרצה שישמע לך לעשות רצונך ולמלות בקשתך,
תעשה אתה תחילה את רצוני ובקשתי.
אמר לה, ומה בקשתך?
אמרה לו, שנקבע זה המעשה ליום נועד,
ובאותו היום שנדע בבירור שהמלך אלכסנדר יצא לצוד,
ניכנס אני ואתה בחדר.
ואתה
תלך על ארבע כמו סוס,
ואני ארכב עליך כאילו אני רוכבת על הפרדה.
ותלך על הארבעה,
ואני רוכבת פעם או שתיים על פני כל החדר,
ואחר כך יעשה רצונך.
והודה ושמח.
ויהי בלילה ותאמר אלישע אלכסנדר דע באמת כי כזה וכזה דיבר עם מי הרב שלך שהוא איש האלוהים בעיניך והוא רודף אחרי יום-יום
עד שהודיתי לו ועשינו הסכמה זאת.
ויהי כאשר שמע דבריה
ויקצוף המלך מאוד
בחמתו בערבו.
ויהי כאשר הגיע יום הנועד לעשות הסכמתם,
רכב המלך עם פרשיו ללך את השדה לצוד כמנהגו,
ואחר כך
שב הוא לבדו בעניין שלא ירגיש בו שום אדם,
ונכנס בחדר ונחבא שם.
והנה אריסטו והמלכה נכנסו בחדר,
וקרא אריסטו והיה הולך על ארבע והמלכה רוכבת עליו.
והיה הולך בזה החדר מפה ומפה פעמים רבות.
והנה אלכסנדר יצא וכאשר ראו אריסטו נפלו פניו ורצה המלך להתיז את ראשו.
ומפני שהיה ריבו ולימד אותו חוכמה רבה ובעצתו
הנכונה הצליח לכבוש מלכויות רבות,
וראה שאם יהרגוהו
יעשה כורחה גדולה בלימוד החוכמה לתלמידים,
נמנע להורגו,
אמנם כבל אותו ועשה לו צרות רבות וייסורים קשים.
הרי אתה שמעת על היווני,
כמה יהיה ירא שמיים,
אבל נבל בליבו
אין אלוהים.
ואל תתפתח על חוכמתו,
ואל תעבור על פתח ביתו,
פן תלחת במלכותו,
להסיר מעליך עול אלוהינו יתברך,
שהוא הקדמון
וברא יש מאין,
ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית
ועול תורתו.
זה מה שהיה המעשה.
ברבי יצחק דמין עכו,
אחד מגדולי המקובלים,
שמעיד שככה היה בשיעור שהם למדו ביחד.
עכשיו מופע בסדר הדורות,
בדף ס'-ח',
מביא בשם הקדמונים,
שאריסטו חיבר בסוף ימיו ספר שחזר בו מכל מה שכתב בתחילה,
והיה אומר בכל דבר
החזירני השמעוני במופת וטענות כך וכך.
וכתב לאלכסנדר, שזה המלך, תלמידו,
ברוך אלוקים, פוקח עברים, מורה חטאים בדרך,
השתבח שבח הראוי לו, אשר גמלני ברחמיו וברוב חסדיו,
והוציאני מן הסכלות הגמורה שראיתי בה כל ימי חיי,
בהתעסקי בחוכמת הפילוסופיה.
והייתי דן בכל הדברים על דרך השכל וחיברתי בזה ספרים
ככל הים התנודדו כל רועב העם
עד שבסוף
בסוף ימיי נתווכחתי עם חכם מחכמי ישראל והרעני את ידו החזקה בתורה מורשה להם מסיני והמשיך ליבי בדברי תורה בהראותו לי אותות ומופתים
בשמות הקדושים אמיתיים ונגלים לחוש
ואני בער
בלתי יודע כי רוב הדברים הם למעלה מהשכל וכאשר ראיתי זה נתתי לבי להתבונן בכל כוחי בדת היהודים
והנה כולה מיוסדת
על אבנים שלמות
לא בחוכמת הפילוסופיה החשכה.
לכן, תלמידי הנעים, אלכסנדר המלך הגדול
אל יטעוך ספריי גם לך, גם לחבריך הפילוסופיים
כאילו הייתי יכול עתה לקבץ כל ספריי אשר נתפשטו באפסי הארץ
הייתי שורפם בל יישאר אחד
שרוב היודעים על פי שכל הם בדאים
כי ההיגיון עוון
והפילוסופיה בדאית
והייתי בוחר מחנק לנפשי משיתפשטו ספריי
כי תופסי תורה ילכו לאור באור החיים ותופסי פילוסופיה ילכו לבאר שחת
וגם אני עתיד להיענש
כנגד כולם.
זה סיפורו של אריסטו
אבל באותה
שעה
אין אריסטו
אפילו המלכה אומרת לו אתה לא מתבייש?
אתה ירא אלוהים?
אתה רב?
איך אתה עושה כזה דבר?
לא עונה אין תשובה
בהמו זה בהמו
אתה יכול לשוטט עם השכל ולדבר גבוהה גבוהה וכולי
רוב נשיאי ארצות הברית האחרונים ובצרפת
כולם זנאים
מדברים
העולם ביד שלהם הם יושבים בכיפת העולם
והם מחליטים מלחמות כן לא מפקירים את אלה לא
במה הם מתעסקים?
בשטויות
אפילו בוש הזקן שמת לפני כמה זמן
היה מעסס
כל הזמן
רק נוגע בנשים בלי לשאול אותן
בלי בושה
מה זה?
זה הכי מובחרים של האנושות היום
זה בוחרים בהם
מאות מיליונים אומרים הוא, הוא ינהיג אותנו
מי?
השם ירחם
ומי זה המדענים שלהם ומי זה הפילוסופים שלהם ומי זה זה?
המרחק בין השגל שלהם ללב שלהם כמו ממזרח למערב
אין להם שליטה על הלב פה איך אתה רוצה לשלוט על ממלכות?
טראמפ נתן אור ירוק לארדואן
ועכשיו הוא מחסל חופשי את הכורדים
נו
אז הוא הבין שהוא עשה טעות כי כולם יוצאים עליו
כולל החבר'ה שלו הרפובליקנים
אז מה אומר אם הוא יעשה טבח
אז אני אשבור לו את הכלכלה
בסדר נשבור לו את הכלכלה נו אבל בינתיים רוצחים אנשים
עם קצת חיילים שלך שלא עשו שום דבר רק ישבו שם בנוכחות
מנעת שפיכות דמים למה הוצאת אותם? מה בוחר?
אלף חיילים זה כל הסיפור?
זה נקרא כאילו אתה מפסיק את המלחמות?
איזה מלחמה עשו שם?
הכורדים עשו בשבילך את המלחמה אתה סיפקת נשק והם הרגו את הדאעש
עכשיו הטורקי מפציץ את הכלא איפה שהם שומרים על אלפים דאעש
ועכשיו כולם ברחו
יצאו החוצה
עכשיו חרובודר מחדש הכל מחדש בסוף הוא יצטרך לעשות פעולות כאלה ואחרות צבאיות
אין קשר בין השכל לבין הלב
אין קשר
כל העבודה שלנו היהודים
זה וידעת היום והשבות אל לבביך
השכל יכול להבחין בין שקר לאמת
הלב
יכול לכסות על שקרנים
יכול להרשיע צדיקים
הלב אין לו בעיה הוא מושחת
כל המידות המושחתות בלב
השכל יודע להבחין
אבל הלב אומר לו תשתוק לא ביקשתי ממך עצות
אל תגיד לי מה לעשות
הרצונות זה בלב
פה מתנהל הכול
רבות מחשבות בלב איש
לא בראש
הראש הוא נקי הוא מבין הוא הכל
אבל מפה עד לפה
זה העבודה הכי קשה
מה שאתה יודע פה
אתה צריך שיתיישב בלב ויתקבל
ושזה יהפוך אותך להיות מה שאתה הבנת שצריך להיות
כולם הבינו שצריך לחזור בתשובה ראש השנה וכיפור
ונגיד שאמרו שהם חוזרים בתשובה ומתחרטים
זה היה טוב
עד אתמול
והיום מה?
זה מחזיק?
ומחרתיים מה יהיה?
ובעוד חודש ניפגש מה יהיה?
אתה תהיה ההוא שהתכוונת או חזרת להיות מה שהיית ואולי יותר גרוע
המרחק מפה לפה
לפעמים ארוך
ארוך מאוד
ממזרח למערב
טוב
נמשיך
אז אריסטו מתרץ את השרץ בטעם לפגם ואומר שבעת ניסיון
הוא לא אריסטו
הוא אריסטו בעולם של ההשכלה, של המחשבה,
אבל לא בעולם המעשה.
בעולם המעשה הוא מוכן להיות חמור,
סוס,
פרדה,
שירכבו עליו, יבזו אותו,
יסתובבו אותו בחדר,
יעשו לו דיו והויסא.
אין לו שום בעיה, העיקר שהוא ימלא את אהבתו.
זה בהמו מהסוג הכי שפל שיכול להיות.
אפילו כבוד עצמי אין לו.
והוא לא שולט בשכלו ונמשך אחרי הזוהמה,
והוא לא יכול להפסיק אותה.
למה?
אם אדם לא יקדים לעצמו מה שעשו ישראל,
להקדים נעשה לנשמה כמו בעת קבלת התורה,
זאת אומרת, אדם מפקיר את כל הרצונות.
הוא אומר לבורא, אני עושה,
ולא מעניין אותי מה אתה מבקש. מה שאתה מבקש אני עושה.
א',
אין לי ברירה, אני חייב.
ב', לא כדאי להתעסק איתך ולעשות ההפך ממה שאתה רוצה,
כי החיים שלי מסורים ביד שלך.
לכן,
נעשה.
למה?
אחר כך נשמע. אתה רוצה לשמוע למה?
נשמיע הלכה. לא נשמיע הלכה.
זה לא ישנה את המציאות.
אם כתוב
שצריך לעשות א' ולא לעשות ב',
זה מה שצריך.
אז אם אתה רוצה להתמודד ולהצליח,
זה בזמן שאתה מנטרל את הרצונות שלך.
כי אם אתה משאיר את הרצונות שלך נגד רצונו יתברך,
אתה ביד שליצרך הרעש.
שיוביל אותך ישר לגיהינום.
לכן אמרו חכמים, כל שיראתו קודמת לחוכמתו, חוכמתו מתקיימת.
לפני שאתה קונה חוכמה,
צריך שתהיה לך יראה.
אם תהיה לך יראת שמיים,
אז החוכמה תתלבש על היראה.
לא החוכמה תלך לדרך אחרת,
אלא היא תלך בדיוק בהתאם ליראה.
אם אתה ירא אלוקי,
כל חוכמה שתקנה רק תסייע לך להגביר את היראה.
אבל אם אין יראה, החוכמה תיקח אותך למחוזות
שהרצונות יובילו אותה.
ואז תשתמש בחוכמה לדברים שליליים.
לכן כל שיראת חטאו קודמת לחוכמתו,
אז חוכמתו תתקיים.
אותו יווני,
אריסטו,
זךה דעתו עליו,
בעל גאוויה,
והוא החליט לחקור כבוד אלוהים.
אבל לא אמר לחקור אחר יצר הרע שלו,
ולא תיקן את הנטיות המושחתות.
וממילא החוכמה שלו נתבלעה בעת הניסיון.
אבל אצל חכמים זיכרונם לברכה,
שהיו קדושים,
הם בעת ניסיון הרגים.
עיזו את היצר הטוב נגד היצר הרע.
מדברים כבר בשעת ניסיון.
והרימו את השכל למעלה,
מעל הרצונות,
וגברו על יצר הרע.
כמו המעשה שהיה
עם עמרם חסידה.
למה קראו לו עמרם חסידה?
בגלל שהוא היה חסיד מאוד בעניין
נשים
לא מסתכל על נשים, לא מעניין אותו נשים. חסיד פרוש לגמרי.
איך קוראים ליוסף? הצדיק.
למה הצדיק?
וכל האחים לא קוראים להם הצדיק. יהודה הצדיק, בנימין הצדיק,
רק יוסף הצדיק.
כי הוא עמד בניסיון של עריות במשך שנה והצליח.
פה מדובר לא צדיק,
חסיד.
היו אצלו שתי נערות שבויות
והיו למעלה אצלו בעלייה.
הוא היה למטה.
הסירו את הסולם שאפשר לעלות איתו למעלה,
סולם שצריכים עשרה צעירים
להרים אותו.
מקורות עץ.
הוא זקן,
והאור שלו נורא התנדנן ופתאום הוא ראה את אחת
הנערות ראה את הרגל שלו.
ותקף אותו יצרו.
אתם יודעים שככל שהאדם הוא צדיק יותר אז היצר שלו עוד יותר גדול משל אחרים.
והוא מחפש להפיל את הגדולים בעיקר.
והכניס בו את התאווה
והרים לבד
את הסולם והניח אותו על העלייה מתחיל לטפס.
באמצע
התחיל לצעוק
נורה בעמרם נורה.
מה זה נורה? אש.
איפה? בבית עמרם.
הוא צועק.
אש בבית עמרם.
אש! אש! צועק! כל התלמידים שנמצאים בסביבה,
כולם נכנסים, מה רואים אותו? הוא בדרך למעלה
לבנות האלה.
אמרו אוי לנו, אוי לנו שראינו אותך ככה, יא חביבי,
לראות את הרב הגדול החסיד מטפס למעלה לבנות למעלה, יא באביי איזה פדיחו.
אבל הוא מייד צעק לפרסם, תכף ומייד, בשעה שקפץ עליו יצר הרע,
לא התעכב לתפוס גם עצות כאלה,
אפילו שיש בהם בושה בעולם הזה. בושה.
אף אחד לא ישכח את הסיפור הזה. ולא רק זה, זה נכתב בגמרא לעולם.
אבל הוא אמר, מוטב
שאני אתבייש ואתם גם תתביישו בעולם הזה ממה שאני אתבייש בעולם הבא. כי זה בושה גם לתלמידים, אומרים, הרב שלנו נתפס כך וכך.
אמר, מוטב רק לא ליפול בעבירה.
וככה הוא הציל את עצמו.
כתוב שהיצר הרע יצא מגופו כמו אש ונפל.
אמר לו, אתה רואה, אתה מלאך מאש,
אני בשר ודם וניצחתי אותך.
מי יש לו כוח בשעה שהוא כבר אדוק בעבירה לעצור?
זה צריך להיות מי שרק הכין את עצמו כל החיים לניסיון.
אם לא הכנת את עצמך,
שאם חלילה יקרה משהו ויקרה ככה בכל מיני סיטואציות של כל מיני מצבים,
אם לא הכנת את עצמך,
אומר, איך אני אפעל במקרה כזה, ואיך אני אפעל במקרה כזה,
ומה יקרה אם יהיה ככה וככה וככה,
כשיבוא פתאום הניסיון ואתה לא חשבת ולא הכנת צעדים כדי להימלט ממנו, אתה תיתפס. אין מה לעשות.
כמו חייל,
מרגילים אותו.
אם יורים מכאן, מה עושים? אם משם, ככה, אם מלמעלה, מה עושים?
איך אתה בורח מטילים, איך אתה בורח מרימונים, איך אתה בורח מיריות?
חייב להיות מוכן מראש לכל הסיטואציות,
אחרת אתה תמות, זה פשוט.
יצר הרע זה לא חייל בודד נגדך, זה לא שניים. זה מחנות, מחנות של מלאכים
שמקיפים את האדם. מהבוקר, כשהוא יוצא לרחוב,
כבר מזדמנים לו כל מיני מראות אסורים, כל מיני איזה חברים פוגשים טלפונים,
לשון הרע,
סיפורים,
חריד.
כל רגע, כל רגע הוא מותקף, מותקף מכל הכיוונים.
לחטיא אותו, לחטיא אותו, לחטיא אותו, גומר את היום,
שב תספור עכשיו מה אתה נפלת כל היום.
אז אם בן אדם לא מכין את עצמו מראש לכל מצב ומצב,
ודאי שהוא ייפול.
אבל כל הקדושים הצליחו לעמוד בניסיונות
בגלל שהם הכשירו את עצמם קודם הניסיון
להיות מוכנים ומזומנים לכבוש את היצר,
וגם הצטערו כל ימיהם
מתי יבוא לידי ואקיימנו.
מתי אני אוכיח לקדוש ברוך הוא שאני יכול לעמוד בניסיון.
כמו רבי עקיבא.
רבי עקיבא היה מצטער כל ימיו,
מתי יבוא לידי ואקיימנו.
מה, איזה פסוק?
ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך,
אפילו נוטל את נפשך באותה שעה לאהוב את הקדוש ברוך הוא במאה אחוז.
רבי עקיבא סורקים את הבשר שלו במסרקות של ברזל.
זה לא המזלג שלנו.
קחו מזלג ותנסו לעשות בבטן רק ככה שריטה אחת רצינית,
נראה אם אתם יכולים להחזיק מעמד.
ואם לוקחים שיפודים גדולים וקורעים לך את הבשר,
חתכו אותו לחתיכות כמו שחותכים באטליז.
ככה, חתיכות קטנות,
כמו שאתם מבקשים שיהיה לכם גולש.
ככה עשו ממנו.
חתיכות, חתיכות, חתכו אותו חתיכות.
ועוד לפני שיצאה נשמתו הוא הספיק להגיד
שמע ישראל,
השם אלוקינו, השם אחד.
תוך כדי שואלים אותו התלמידים, רבנו,
מה?
עד כדי כך?
אמר להם כל ימיי.
כל ימיי.
אמרתי, מתי יגיע לידי ואקיימנו?
כל ימיי.
זאת אומרת, הוא חיכה לרגע שהוא יכול להוכיח את אהבתו לבורא,
יתברך,
במסירות נפש,
במיטה הכי משונה שיכולה להיות.
הוא רוצה להוכיח את אהבתו לבורא.
קידוש השם, הרוג ומלכות.
והוא זכה.
איך יכול להיות שהאדם יהיה אדיש?
הרי הם דוחפים לך אצבע,
בחזה אתה נסוג.
הם דוחפים לך שיפוד,
ואם כמה, ואם קורעים אותך,
מי יכול להחזיק בזה?
אז איך הוא זה?
כל ימיי,
כל קריאת שמע,
הוא חש
את כל ארבע המיטות.
והוא מדמה לעצמו שבאותה שעה
הוא נשרף,
הוא נהרג.
כל המיטות.
והוא מרגיש את הכאבים, צייר לעצמו את הכאבים, כאילו הוא עובר וחווה את זה.
כל ימיי, זה לא היה בפעם האחרונה,
זה כל ימיי.
רק הוא חיכה למתי שזה יהיה באמת,
שיוכיח את האהבה.
הרי כתוב גם בקריאת שמע,
שהריני מקבל עלי ארבע מיטות בית דין.
וגם ב-18.
אבל הוא הרגיש.
אז אצלו זה כבר היה רגיל.
הוא כל יום עבר ארבע מיטות.
וכשהייתה המיטה הזאת זה הייתה אחת, סוג אחד.
אז יכול היה לעמוד בזה.
מה רואים?
שאם בן אדם מכין את עצמו לניסיון,
הוא יכול לעמוד בניסיון הכי קשה בעולם.
אבל צריך הכנה.
הפילוסוף היווני אריסטו
תש כוחו בשעת ניסיון,
וזה מראה שקודם הניסיון הוא בכלל לא הכין את עצמו לאסון הנורא שהתפרסם עליו בראש העין.
עכשיו, אתם יודעים, נותנים לו לשמוע מה שאני אומר.
אתם יודעים איפה הוא נמצא? בצואה רותחת.
הגמרא אומרת,
הוא נמצא בצואה רותחת. מאז.
ועכשיו נותנים לו לשמוע מה אני אמרתי.
את הסיפור שלו.
כתוב בפסוק,
ורוח אלוהים מרחפת
על פני המים.
מה זה רוח אלוהים?
זו רוחו של מלך המשיח.
התורה בהתחלה מודיעה ומזהירה,
אי אפשר להינצל מהחושך של יוון
בחושך על פני תהום.
אי אפשר להינצל מהחושך של יוון שמכסה תהום.
שזה התפתחות הרצון
עם שם השכלה.
המילה השכלה זה כיסוי לרצונות המתועבים שיש למשכילים.
כל המשכילים רוצים להכשיר את השרץ.
תראו היום את העולם.
אומרים לך שמשפחה זה זוג גברים.
משפחה זה שלוש נשים, אמהות.
שלוש,
אמא לילד אחד.
זה השכלה.
אומרים לך היום,
אתה יכול לשנות את המגדר שלך.
מה אתה היום? זכר.
אתה יכול להחליט שמחרת נקבה.
לא צריך לשנות את המין, לא ניתוחים, לא שום דבר.
אתה נשאר עם זקן
ועם גת.
ואתה אומר אני אישו.
ואתה אישו.
ואי-אפשר להגיד לך שאתה לא אישו.
ומחר אתה יכול לחזור להיות גבר.
ומחרתיים אם אתה רוצה אנדר וג'ינוס.
ואם אתה רוצה גם טומטום.
הכול אתה יכול להיות.
תנו לחיות לחיות.
כולם בעלי חיים.
זהו.
אתה רואה בשם השכלה,
קוראים לזה היום נאורות.
מלשון
אורור.
אומרים הציבור הנאור מבין
שזה מותר,
ויכולים להיות גברים עם גברים ונשים עם נשים,
זה העולם הנאור היום הגיע למסקנה שזו המשפחה הכי טובה.
זה בשם ההשכלה. ההשכלה נוצרה בשביל לשחרר את הרצונות
המתועבים
ולהפוך אותם ללגיטימיים
בשם האקדמיה.
איך מתפטרים מזה, אתם יודעים?
מה כתוב בפסוק? בחושך על פני תהום.
ומה הפתרון?
ורוח אלוהים, רוחו של המשיח, מרחפת על פני המים.
רק הוא יביא את התיקון לכל ההשכלה הזאת
שהתפשטה בכל העולם כולו. נצרות פרוטסטנטית וכל החריד של כל העולם.
ואז יקוים הפסוק ביואל הנביא בעת הצפוני,
נרחיק מעליכם.
אז יבורר לכל אחד מה זה רצון
ומה זה דעת.
היום,
מה שרוצים קוראים לזה דעת.
כאילו הם הדעתנים והם אומרים שזה היה נכון, ויושבים אנשים ודנים ובית דין עליון, בגץ וכולם,
ואומרים כן, יכולים להיות כן, זוג הורים זכרים לילד,
שלוש אמהות,
לבין,
אין שום בעיה,
כן,
והם קוראים לזה דעת.
אבל כשיפגיע מלך המשיח ידעו מה זה רצון
ומה זה דעת, מה זה אמת
ומה זה שקר.
ורק אז יסולק
תשת חושך
ויהי לילה,
זה העולם הזה שדומה ללילה.
הלילה הזה הוגדר,
העולם הזה הוגדר לילה.
למה הפסוק אומר שהעולם הזה הוא דומה ללילה?
בעל המסילת ישרים, הרמחל הקדוש,
הביא לנו מאמר אמיתי,
מי שיעמיק בו יבין בדיוק.
הוא אומר בחושך,
למה העולם הזה נקרא לילה?
לילה זה חושך.
בחושך
יש שני מיני טעויות.
שנגרמות לאדם.
אחד,
או שהחושך מכסה עיניו של האדם שהוא לא רואה כלום.
חושך.
כמו שאומרים ביידיש,
דולמי.
או,
שהוא רואה עמוד כמו אדם
והאדם
כמו עמוד.
מה שלומך?
לא עונה. למה אתה לא עונה?
כי אני עמוד.
אתה מדבר עם עמוד.
בחושך הוא לא רואה.
אז החושך עושה שני מיני טעויות. אחת שלא רואים כלום,
ואחת שאתה רואה אבל לא רואה נכון,
ואתה מחליף בין אדם לעמוד.
הטעות השנייה היא יותר קשה.
ועל החושך הזה רמזה התורה שזה החושך של יוון,
שמחליפים אדם לעמוד,
ועמוד מחליפים לאדם.
החושך הזה פרס את כנפיו עד היום,
ומכסה את כל העולם, וקוראים לו השכלה.
והוא מטעה את האנשים כמו החושך השני.
מחליף את האדם מערום בדעת,
ומשים עצמו כבהמה.
מחליף את האדם הערום.
בדעת הוא משים עצמו כבהמה.
במי שהוא בהמה ומשים עצמו כאדם.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק.
ואין תקווה להינצל מהחושך בתהום הזה,
עד שיתקיים ורוח אלוהים מרחפת.
זה רוחו של מלך המשיח.
אז יתקיים,
ומלאה הארץ דעה את השם.
קיים מכסים.
על כל פנים,
בינתיים
עלינו לטהר
ולקדש את עצמנו,
כדי שאיך שתבוא הגאולה,
נהיה מוכנים.
מה עושים?
צריך להסיר את החושך החומרי ולזרוק
את החושך של ההשכלה הזרה,
שהמוצא שלה
וממעיין נרפס
ומקור מושחת,
והיא כשפחה
כי תירש גבירתה.
ההשכלה באה במקום התורה, כאילו,
חלופה לתורה.
אפשר להסתדר כאילו בלי תורת אלוקים.
אפשר שאנחנו, בני האדם, נהיה כמו מגדל בבל.
נהיה מדענים, נעשה מגדל וראשו בשמיים,
ואנחנו ננהיג את העולם ולא נצטרך לבורא,
נסתדר בכוחותינו,
כוחים ועוצים ידים וחרית חרית ברית.
אגב, ראיתי חידוש יפה
בשם המלבים.
כתוב שעתידים אומות העולם, כשתבוא הגאולה,
להתלונן. אצל הקדוש ברוך הוא להגיד לו, למה אתה לא?
כפית עלינו גם כן את התורה,
כמו שכפית על ישראל את ההר, בהר סיני.
והתייצבו בתחתית ההר,
מלמד שכפה עליהם ארכי גיגית.
והקדוש ברוך הוא הכריח אותנו לקבל תורש בעל פה.
למה לא הכרחת אותנו?
הקדוש ברוך הוא אומר, בואו, בלי דיבורים, חבל על הזמן.
אני אתן לכם עכשיו מצווה קלה, נראה אם תעשו.
נותן להם מצוות סוכה,
ומקדיח עליהם חמה
כחודש תמוז,
והם יוצאים מהסוכה ובועטים בה,
וזהו.
ולא עומדים אפילו במצווה אחת.
אומר המהרשע על זה דבר נפלא.
אומר, בדרך משל,
עם ישראל,
כשנכנסים לסוכה, מה הם עושים בעצם?
הם מראים שהם חוסים בצל האמונה. איך נקרא אז כך?
צל האמונה.
צילה דמהימנותא.
הלכנו 40 שנה במדבר.
מקום נחש עקרב ושרף.
אין מים,
אין גפן, אין תאנים, אין פירות, אין כלום.
חול וחול ציה ושממה.
וסמכנו על מי?
על בורא עולם שהוא שוחח עלינו.
והוא שוחח עלינו בענני כבוד והכול.
אז ממי פתחנו?
לא עשינו פיתוח הגוף, לא הלכנו למכון,
לא הצטיידנו טנקים בשכנים,
ולא לקחנו רובים ולא שום דבר.
סמכנו על הקדוש ברוך הוא.
זה הסוכה שלנו.
פורש סוכת שלמה עלינו.
זהו, אנחנו בוטחים בשם.
אומות העולם במה בוטחים?
כוחי ועוצם ידי. כל הזמן מתעצבים. עוד מיליארדים, עוד מיליארדים לנ...
עוד מיליארדים לפצצות, עוד מיליארדים עוד, עוד, עוד, עוד בשביל להפיל את פחדם על האומות האחרות
שידעו שלא כדאי להתעסק איתם וכולי וכולי. תראו את המרוץ של החימוש בין רוסיה,
סין ואמריקה.
כל העולם מתחמש.
למה? הם פוטחים בכוח עצמי שלהם.
אומר להם הקדוש ברוך הוא, כך אומר המהרשה,
אתם באים בסוף ורוצים להגיד
שאתם
מסוגלים לעשות מה שעם ישראל מסוגלים היו לעשות?
בבקשה.
ליהודים יש ביטחון בי.
אלפי שנים הם פטחו בי.
לא היה להם צבא ולא היה להם בטיח ולא כלום.
הכול זה דמיונות, מה שיש עכשיו.
במשך אלפי שנה אני שמרתי עליהם.
כשהם לא הלכו בסדר, הענשתי אותם. אמרתי להם מראש, יש כללים.
כשהם חזרו אליי,
שמרתי עליהם.
אבל הנה הם קיימים כמו שהבטחתי. לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי איתם.
קיימים נגד ההיגיון, נגד הטבע, אלפי שנים.
עכשיו הם בטחו בי.
אתם רוצים? אני אביא לכם מצווה קלה.
תבטחו בי.
תבטלו. וכתתו חרבותם לעתים בחניתותיהם למזמרות.
נו, לא יישא גוי אל גוי חרב. מספיק.
תבטלו את הכול. תטיחו את כל הברזל.
נראה אתכם.
לא.
ישר הם בועטים. מה?
בלי נשק?
בלי גרעין? בלי אטום?
בלי פיצוחים?
איך?
אז מה אנחנו שווים?
אמריקה בלי כלום?
רוסיה בלי כלום?
מה זה?
ואז באים כל אומות העולם, 70 אומות העולם, גוג ומגוג,
להילחם נגד ה' ונגד משיחו. נגד זה רוח אלוהים מרחפת.
לבטל את כל ההשכלה העולמית.
והם בועטים.
לא רוצים להיות תחת סוכתו של הקדוש ברוך הוא, לסמוך עליו ולבטוח על עצמם,
אלא לבטוח בכוחם.
ואז הקדוש ברוך הוא מפיל אותם חללים-חללים על אדמת ישראל.
עוד מעט זה יהיה.
70 אומות העולם יהיו נגדנו. אני אומר לכם את זה כבר עשרות שנים.
הכול הולך להתרחש.
הכול הולך להסתיים.
זה בדיוק כמו שכתוב.
שיבוא מלך פרס,
ינחם עם מלך ערב,
וסעוד יבזם, ועדו ינחם בו,
ותהיה מלחמה כוללת,
והיא תהיה בים, ביבשה, באוויר,
בלאגן.
כל מה שכתוב יהיה אחד לאחד, ואנחנו קרובים.
קרובים מאוד.
אז זאת אומרת,
עם ישראל אסור לו לבטוח.
עכשיו טראמפ בגד
בגד
בכורדים.
הם עזרו לו למחוץ דאעש,
עכשיו הוא בגד בהם.
הוא לא בוגד רק בהם. גם בסעודיה, גם בישראל.
הוא החליט, הוא לא רוצה יותר מלחמות אינסופיות.
זהו. למה?
כי אדם אחד רוצה להיבחר עוד פעם, בעוד שנה.
אז שימותו כורדים, יהודים, סעודים.
מה זה מעניין אותו?
אין לו שום בעיה. המטרה היא רק אחת,
שאני אהיה עוד קדנציה.
אותו דבר אצלנו.
ממש הם תאומים סיאמים.
ביבי,
העיקר עוד קדנציה.
היום החליטו בליכוד
שהוא היחידי שיכול להנהיג את היהודים מכאן ועד עולם.
זהו.
נו,
ואיפה האינטרס של העם?
איפה זה? שיהיו בחירות פעם שלישית, פעם רביעית.
מה הבעיה?
אם לא אני, אף אחד.
ואנשים בוחרים. בוחרים באנשים כאלה.
בשביל מה?
כי הם מאמינים שביבי יכול להכריע את כולם ולנצח את המדינות עם דרימה, בגלל שהוא יודע לדבר באנגלית יפה.
הוא מדבר רהוט.
הוא משפיע, ויש לו תמונות גם באו״ם.
הוא בא מצויד עם תמונות ויש לו זה,
יופי. הוא יודע לשחק, ומוריד את העיניים, ומרים,
ומפלפל בשפתיים, ועושה ככה.
הוא מומחה.
למד.
למד.
אבל עם זה אתה יכול לעשות את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה.
אתה אמרת ברוך שהוא אמר והוא יהווה אלום. הבוקר אמרת?
לא.
הראו סרטון עכשיו שאיזה רב אחד
מתאמץ להסביר לגנץ,
להסביר לו מה זה ארבעת המינים.
אז הטריח את עצמו והביא לו לולב ואתרוג.
הסביר לו על כל אחד.
זה כנגד התלמיד חכם, זה כנגד עם הארץ,
זה כנגד המצוות וזה כנגד החסדים.
מסביר לו, וזה כולם עוקדים אותם ביחד, שיהיה אחדות.
אז תעשה עכשיו עם הלולב,
ושיהיה אחדות. שיהיה אחדות בישראל. אחדות. ממשלת אחדות.
הוא משכנע אותו, תעשה אחדות
עם האתרוג.
הוא לא רוצה לעשות. הוא אומר, ניסיתי לעשות, זה לא הולך.
זה יהודי גבוה,
לא יהודי נמוך, גבוה, גנצה, גנצה.
נו.
אתם, לא מבין אתכם, אתם מקווים
לישועה מאנשים שהם כמו אריסטו.
מה אומרים שמצאו הרוסים כאילו בפלאפון של גנץ?
הגנצה מייסה מצאו שם, גם כן מהמקרים האלה.
ומה היה עם ביבי, הרי סיפרו עליו גם כן, שהיה לו הגנצה מייסה גם כן,
והוא הודה עליו.
כל אלה הם גנצה.
וכשאתם רוצים לבחור במי אתם בוחרים, בכמה אנשים שיהיה להם משכורת.
זה הכל.
אלה הושיעו אותנו.
הושיעו אותנו.
נתנו לכם משהו.
רק לוקחים.
אז מה אתם רצים, כאילו, במקום לרוץ לבית כנסת,
הזדמנות ללמוד יום חופש,
רצים שיהיה לו משכורת,
ומאמינים, תבחר בזה, תבחר בזה.
אוי ואבוי, אם לא, אם הם יעלו,
ואם הם ירדו,
ואם הם יטלחו,
ואם הם ינזלו.
אהה, איזה פחדים.
והנה, אין ממשלה כבר פעמיים, ומה קרה?
מה קרה?
שום דבר.
אוכלים בורקס במזנון, והכול בסדר.
אז זאת אומרת, רבותיי, אנחנו צריכים לחכות, ורק לאחד, מלך המשיח,
שהוא ברוחו רוח אלוהים,
יבחר את כל ההשכלה ואת כל השטויות והתרבויות המטעות,
שהן בבחינת שפחה
שרוצה לרשת את הגבירה.
אבל לא נשכח
שהיסוד להשיג את כל זה, שנגיע להכרה של כל מה שלמדנו היום,
זה ללמוד מוסר כל יום בהתבוננות,
ולהפנים,
להפנים
קחו עמכם דברים ושובו, ושובו אל השם.
אם אתה יכול להכניס מפה לפה,
אתה מסודר,
ולא להתפעל מהדברים החיצוניים.
נכון, יש לנו 35,
אוף, 35,
יש לנו מרקובו,
יש לנו כל מיני דברים יפים, נכון, מפותחים מאוד.
אבל אם השם לא ישמור עיר,
שב שקד שומר,
בסעודיה האמריקאים נתנו להם כיסוי והגנה מפני טילים,
והאיראנים הצליחו להרים עליהם.
עברו
למעלה מ-1,000 קילומטרים,
שום רדאר,
לא מלמעלה, לא מהעליונים ולא מהתחתונים,
לא הלוויינים
ולא 8200 ולא מלמטה ולא רדאר בהרים ולא בגבעות ולא כלום.
וחדרו להם ככה, הגיעו עד לבפנוחו והחליטו רק חצי מכל מה שהם יכולים לייצר
נפט לעולם,
פרקו להם את הכול.
ועם מה?
עם כל מיני
כמו הברברים,
זולים.
הגיעו לשם,
הטילו את המטענים וזהו.
פגיעה במיליארדים,
בחצי מהתפוקה של הסעודים לעולם.
איפה אמריקה?
אין לה כלים להתמודד עם השכלול שהגיעו האיראנים.
והם מייצרים, מייצרים נשק, נשק, נשק,
ממלאים את התימנים, ממלאים את הסורים, ממלאים את חיזבאללה בלבנון, ממלאים את החמאס בעזה, ממלאים את העיראקים,
ממלאים את הכול מסביב חגורה של טילים מדויקים והכול.
שהכל יהיה ליום פקודה על ישראל.
נחילים נחילים.
הם הראו לאמריקאים כמה הם שפנים.
יש להם, יא חביבי, אוניות מלחמה ענקיות,
עם עשרות מטוסים והכול.
אתם יודעים ממה הם באו וגירשו אותם?
עם ספינות של מתאבדים.
עשרות,
מכל כיוון.
והם לא יודעים מה לעשות, עכשיו מתרחקים בגלל שיש טילי קורנט
שהם יכולים לפגוע מרחק 300 קילומטר בגובה הים,
ואתה לא יכול לבלום אותם.
פופום!
אז הם בורחים 200 קילומטר אחורה, 300 קילומטר אחורה.
אז בשביל מה יש לך את האונייה והכול? אתה לא יודע איך להתגונן מפני טילים.
בקיצור, הולך להיות
חוויה לא נעימה.
לנו,
לאמריקאים,
לאיראנים,
לסעודים.
חביט חביט הולך להיות.
חביט חביט.
ולא מוריח.
אז עכשיו,
אתם רוצים לפתוח בגנץ
או בביבי ולתלות ביטחונכם בהם?
אתם בדיוק כמו אומות העולם שאמרו לקדוש ברוך הוא,
אנחנו מוכנים לקיים את המצווה. אומר נראה, אתה מוכן לסמוך על הסוכה שלי?
לא.
לא.
לא.
לפתוח רק בשם? לא, לא, לא, לא.
אני צריך את צה״ל. אם לא, אז אני לא. לא, לא, לא.
אני לא יכול לפתוח רק בך.
ומה היה עד עכשיו, מי שמר עליכם במשך כל הדורות?
לא יודע. עכשיו? לא.
אז אתה יהודי או שאתה גוי?
תחליט.
במי אתה בוטח?
ביהודי.
אני מודה לכם על ההקשבה.
קחו את הדברים לתשומת לבכם.
בתקווה שיניבו פירות.
כן, תן לבחור פה שורה שנייה.
כבוד הרב, יש לי שאלה אליך.
נכון.
כן.
מקודם דיברת על כמה רחוק השכל ללב.
אז רציתי לשאול אותך איך אני מקרב בין השכל ללב שלי.
על ידי לימוד המוסר.
אם אתה לומד את המוסר
ואתה מפנים,
אתה עובד כל הזמן להפנים, לקבל את הדברים ולעשותם,
ככה אתה מקרב את השכל. אבל אם אחרי ששמעת וקראת והבנת,
אתה אומר, זה בסדר, זה אצלי בקופסה, אני זוכר.
טוב,
לעת מצוא, אני אשתמש בזה.
אחרי שתשכח יום-יומיים, נגמר, זה עף לך.
אפילו אם זה בתת-מודע זה לא יחזור.
חייבים מיד, קחו עמכם דברים ושובו.
מיד.
אם, תגיד, הבנת פה שהביטחון בשם הוא הדבר הכי טוב שיש לעם ישראל,
כי בלי השם
אנחנו לא שווים שום דבר.
אנחנו הקטנים שבכל העמים.
יש להם מסות של אנשים.
מסות.
אנחנו מוקפים
בין חצי למיליארד שונאים אויבים. מוקפים.
בגב שלנו יש את הים.
אנחנו רצועה קטנה מאוד, כמו פפיון.
איך אנחנו שורדים בתוך זה?
אז זאת אומרת, אם בן אדם מסתכל מפוקח,
אם לא השם עושה, לא ייתכן.
איך יכול להיות שיורים טילים, טילים, טילים,
שטחים פתוחים, שטחים פתוחים, אתה שומע כל הזמן.
למה עכשיו ישראל מפחדת?
כי עכשיו יש טילים מדויקים,
מונחים, מונחים.
מקבלים כתובת,
כמו בווייז, מגיעים.
זה בעיה עכשיו? מפחדים?
מפחדים, כן?
כבוד הרב, אני לא שאלתי איזה טילים יש לנו.
שאלתי איך אתה יכול לתת לי עצה. כבר עניתי, לא שמת לב, רק הבאתי דוגמאות. הבאת לי מהשם.
אבל אני רוצה שתסתכל עליי, תעזור לי.
איך אני מגשר בין המחשבות שרצות לי אליי. אמרתי, מתוק.
מהשם? מלחשוב? מללמוד? ממה? עכשיו למדת מוסר נגיד?
כן. נגיד עכשיו למדנו שהביטחון בשם
זה הדבר היותר בטוח מכל המעצמות כולן.
אז תודה רבה לך. אז רגע, אז אם אתה מבין את זה,
אתה צריך ללכת ברחוב בטוח במאה אחוז שאתה מושגח
מהקדוש ברוך הוא.
אף אחד לא יכול לפגוע בך אם הוא לא ירשה.
אף אחד גם לא יעזור לך אם הוא לא ירשה.
הכל זה ברצונו.
השם שלי איתי, איתי השם.
יופי.
אז אם תהיה מחובר אליו תמיד במחשבה ובמעשים,
אתה תהיה מושגח.
זה הביטחון הכי גדול שיש לאדם. אין יותר טוב מזה.
תודה רבה.
תהיה בריא.
אני אתן לך עוד מעט.
כן,
תן לו.
אתה אמרת, מכל אלה שבוחרים בביבי, בגנץ,
אבל יש לנו גם את ש״ס, תגידו על ישראל,
הם קרובים לבורא עולם,
הם גופים כמוך,
כמו ש״ס, כמולם בשביל להיות אותו דבר.
למה לא לדבר עליהם? למה לדבר גם על ביבי או רק על גנץ?
קודם כול,
בשביל להיות ראש ממשלה, זה רק שני המועמדים האלה.
באלה קובעים מי תהיה ממשלה. זה אחד. שתיים,
המפלגות הדתיות הן לא דתיות באמת, הן רק בכיסוי דתי.
כי הן כבר ויתרו על החוק גיוס,
כבר ויתרו לליברמן, גם עכשיו אמרו זה לא תנאי,
אין בעיה, אם זה הבעיה, בוא ליבר, בוא ליבר, בוא אנחנו נסתדר, בוא אל תפיל את הממשלה עוד פעם.
הם לא מעניין אותם דת. יש חילולי שבת, יש רכבת,
יש בניית גשרים,
יש כל מיני דברים שהם לא עומדים בזה. הם התירו נסיעה
בתחנה המרכזית בירושלים, ש״ס,
דברים חמורים. הם הכניסו ליבה למוסדות שלהם שהם לא רצו בהתחלה, התכופפו בשביל הכסף.
בקיצור, הם כמו כולם רק דתיים.
קיבלתי, תודה.
תן לי.
תן להם בחור ליד העמוד.
שלום. שלום.
אני אדם מאמין שמשפחתי עברה אסון והאמונה שלי טיפה קטנה.
עכשיו, איך אתה מסביר את זה שאנשים מאמינים,
עוברים אסונות,
ובזמן שאנשים חילונים, שכביכול לא כל כך מחוברים לדת, לא עוברים.
טוב, הדברים הם פשוטים.
קודם כל, דיברתי קודם על רבי עקיבא. הוא היה ודאי יותר צדיק מכל מי שאתה מכיר.
ואם זה המוות שהיה מעוטד לו,
אז זה קשה מאוד להבין. מה פתאום שהוא ימות במיתה כזאת?
למה שהוא לא ימות כמו כל הגדולים והצדיקים,
כמו משה, כמו אהרון?
למה שהוא ימות התמיד במיתה משונה כזאת?
אז יש חשבונות שאתה לא מכיר ולא יודע, כי אתה לא יודע את נפש האדם ואת מעשיו.
אבל לדוגמה אמרו שכל עשרת הרוגי מלכות
הם גלגול של עשרת השבטים.
וגם אותו קיסר
שקרא להם להוציא אותם להורג שאל אותם את השאלה,
שאם אדם מכר את אחיו, מה דינו?
מה פתאום אתה שואל את השאלה הזאת? מה, אתה פתאום למדת תורה? פרשת השבוע? פרשת יוסף והאחים?
שואל אותם את השאלה.
ואחר כך הוא מוציא אותם להורג אחד-אחד.
אחרי השני.
לא בעת אחת זה לא היה בשנה אחת, זה היה בכמה שנים.
אבל בכל אופן זה היה העניין.
ויש בזה עוד דברים.
מכל מקום,
אין לך לדעת
על מה הולך.
קודם כל כולם צריכים למות, זה ברור?
ברור.
ברור שגם דתיים חוטאים?
ברור.
ברור שאם דתיים חוטאים זה יותר חמור מחילוני חוטא.
כי מי שמודע למה שהוא עושה, ועושה למרות זאת,
זה נקרא מכיר ומורד.
הוא יותר גרוע ממי שהייתי אומר שהוא לא מכיר, לא יודע.
מסכן.
לא יודע, לא לימדו אותו, לא חינכו אותו.
אז הוא חוטא, אבל הוא חוטא, החטא שלו פחות.
עבד ובן
שחוטאים למלך, זה לא אותו דבר. אם הבן עושה בושות למלך, לאבא שלו,
זה יותר חמור ממה שהעבד עושה. מה אתה יכול לצפות מהעבד?
אז זאת אומרת, הדוגמאות הן לאין מספר, אבל מכל מקום צריך להבין.
שאלות על הקדוש ברוך הוא, איך הוא עושה את החשבון,
אף פעם לא נוכל לעשות, כי אנחנו לא מכירים את נבכי נשמתו של כל אדם. גם מי שנראה לנו בחיצוניות,
שהוא אדם שלם, ונראה טוב, ומתנהג טוב, זה לא אומר.
הבאנו דוגמה
לא הכי טובה, אבל אריסטו,
כל העולם מהללים.
הוא היה בדרגה מאוד גבוהה, הרמב״ם.
הוא אומר עליו דברים גדולים,
שבשכלו הוא הגיע קרוב לנביאים, בשכלו.
הוא טעה,
אבל בשכלו, בלי להתייחס לגופו.
אבל מי הוא היה? בהמה.
הוא בחר להיות חמור, שירכבו עליו.
אז זאת אומרת,
אתה לא יכול לדעת בדיוק על כל בן אדם מה הוא ומה גלגולו הקודם.
ממילא אין שאלה.
עכשיו יש דבר עקרוני,
שכתוב שהקדוש ברוך הוא לצדיקים.
משלם עונש בעולם הזה ושכר מלא לעולם הבא.
למה?
כי הצדיקים מאמינים בהישארות הנפש,
הם מכינים את כל המצוות לעולם ההוא, לא בשביל פה.
אני קונה עכשיו אתרוג וארבעה מינים והכול, מה זה מועיל לי פה?
ואם אני אעשה ככה אז מה קרה?
מה זה עוזר לי פה, פה? מה זה עוזר לי? נענעתי, נו נו, אז מה?
אני אהיה ראש המועצה מחר, מה זה עוזר?
זה רק לעולם הבא.
זאת אומרת, אני מקיים מצווה לעולם הבא. אני מניח, תלי תפילין לעולם הבא, אני שומר שבת לעולם הבא.
הכל אני עושה בגלל שאני יודע שיש עולם הבא.
אז אני רוצה שכר שם, לא פה.
אבל אם עשיתי כמה פספוסים,
מנקים אותי כמו תינוק. התלכלך, מנקים אותו. עוד פעם התלכלך, עוד פעם נקים אותו. עוד פעם לאמבטיה, עוד פעם זה.
אין ברירה, צריך לנקות אותו.
רשעים,
הם לא מאמינים.
הם רוצים עולם הזה. עזוב אותי עולם הבא, מה אתה מבלבל לי את המוח?
מה יצא לי אם אני אנענה על עולם ואני אעשה את זה? תן לי לנסוע, אני הולך לים, וזה, חבר'ה, עם הכול.
אז הוא, על קצת מצוות שהוא עושה,
מגיע לו שכר.
היות שהוא לא מאמין בעולם הבא ולא מייחל לעולם הבא,
משלמים לו את השכר בעולם הזה.
אז הוא יקבל יאכטה,
בוכטה,
שחטה והכל חרטה.
את הכול הוא יקבל, אין בעיה, תקבל פה הכול, אבל כל העונש שמור שם.
לכן אומר דוד המלך, איש בער לא ידע,
וכסי לא יבין את זאת, איך זה בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי האבן?
אומר להישמדם עדי עד,
כיוון שהם ישמדו לעולם ועד,
כי הם ויתרו על חיי הנצח,
הם רצו חיי עולם הזה ולא עולם הבא.
לכן יקבלו את כל העולם הזה מלא,
עם כל השכר המגיע להם,
ושם יישאר להם רק העונש.
הבנת איך זה עובד?
הבנתי. תודה רבה. תהיה בריא.
תן לבחור בסוף.
שלום הרב. שלום.
אני רק רוצה להבין,
בעצם גם עניין של הכסף וגם עניין של מה שהרב אמר על צה״ל,
זה אומר בעצם,
הכוונה חשובה או המעשה חשוב? זאת אומרת, אם אני רוצה שיהיה לי כסף, או אם אני רוצה להילחם,
אם אני מאמין זה בסדר?
אם יש לי אמונה שהכול מאת השם זה משנה אם אני נלחם או שאני מרוויח כסף?
אני אסביר.
זה שיש היום צבא,
אסור לנו לרגע לבטוח בצבא.
מי שבוטח בצבא עובר על איסור, אפיקורסות,
כוחי ועוצם ידי.
אנחנו מאמינים בשם
שהוא לוחם את המלחמות,
הוא מחליט איך יהיה התוצאה,
ואנחנו עושים את ההשתדלות בדרך הטבע,
אבל לא מאמינים בכוחי ועוצם ידי. לא כמו שאמר שרון,
אשרי העם שצה״ל לא.
אנחנו אומרים אשרי העם שהשם אלוהיו.
זה מי ששמר עלינו,
מי ישמור עלינו.
אתה ראית את הפיגוע שהיה עכשיו בגרמניה?
ראית את זה בווידאו.
עומד בן אדם מטורף,
לוקח נשק ציד ויורה.
עכשיו, הוא יורה על מי?
על בן אדם שעומד עם רכב, אם שמת לב.
מעצור.
ההוא לא נכנס לאוטו.
דבר איתו.
עוד יריעה לעברו, מעצור.
ההוא נכנס לאוטו,
בורע.
יורה, יוצא כדור.
מי קבע את זה?
ראית כמה מעצורים היו לו?
הוא עומד מול הדלת של היהודים בבית כנסת.
פף, פף, פף, שלוש.
לא קורעת הדלת.
אם הוא נכנס,
ראית, היה לו גם
נשק אוטומטי.
היה קוצר שם אנשים.
והוא מקלל בדרך.
לא הולך.
בסוף הוא הרג נוצרים.
חיפש יהודים,
הרג נוצרים.
הכל מכתוב. ראית את האישה הראשונה שהלכה לפניו?
רואה אותו עם נשק.
במקום לפחד, במקום זה,
היא לא מעלה בדעתה שהוא עירה בה.
מדברת איתו, אני לא מבין אם גרמנית,
אבל אמרה לו ברברבר, והוא אמר לה, ברבר?
היא הפנתה את הגב, ירה בה, וקצר אותה.
מה אתה רואה ממקרה כזה?
שיש השגחה.
מי שהשם רוצה ימות,
לכל כדור יש כתובת.
ראית כמה הוא רוצה לפגוע באותו אחד
בתוך הבר?
עד שבסוף בסוף הלך, פגע בו שלוש פעמים אחרי שהוא כבר מת.
והזוגן שהיה שם עשה ור, ור, ור, ור, ור, ועלה במדרגות ולא קרה לו כלום.
איך זה?
מה שמכתוב זה מה שיהיה.
ועוד הרבה דוגמאות לאין ספור.
הכל תלוי
במה שהקדוש ברוך הוא גוזר.
היום מדברים 46 שנה למלחמת יום הכיפורים. אני הייתי במלחמה אז חייל,
ביום הכיפורים הייתי ברפידים,
ב-02 בלילה הפציצו אותנו מטוסים מצריים,
ואז אמרו לנו נוע, נוע לכיוון סואץ,
והתחלנו לנוע.
ומה הייתה המלחמה הזאת המחדל?
אף אחד לא עלה בדעתו שיעיזו שיורידו את הרמפות של החול,
שיעברו עם המפיבי.
אף אחד לא חלם.
ביזיונות שאין כדוגמתם.
למה?
כוחי ועוצם ידי.
אז היום כבר ביבי אומר, אני כבר מפחד מהשאננות וזה,
ולפעמים המכה מונעת צריכה להיות,
רומז לאיראן.
הכל תלוי רק בשם יתברך.
תוציאו מהפה את המילים, השם תעזור,
תקבלו עזרה.
לא תגידו את זה, תקבלו, לא רוצה להגיד מה.
חבל,
כי המלחמות הקרובות הן הסופיות.
כתוב שיהיה עת צרה ליעקב.
אמנם כתוב, וממנה ייבשע,
וכתוב תיאור מפחיד, שהם יתחילו לירות עלינו טילים וכל מיני דברים,
וישראל יגידו, לאן נברח? לאן נברח?
לאן נברח?
ואז הקדוש ברוך הוא ירגיע ויגיד, אל תפחדו, הכל עשיתי בשבילכם, הכל לכבודכם, אני מטפל,
ויעמדו רגליו על הר הזיתים,
והוא ילחם את המלחמות וייתן להם להילחם אחד בשני,
ואחד יהרוג את השני, ואומות העולם יסתבכו שלוש פעמים.
שלוש פעמים יבואו על ירושלים,
עד לתיאור האחרון בזכריה הנביא,
ורק שליש מהעולם ישרדו מהמלחמה הזאת האחרונה,
שני שליש ימותו ארבעה וחצי מיליארד.
אתה מבין מה הולך להיות?
אז במי נפתח?
הנה ליברמן כבר אומר, אם איראן תתקוף,
צריך להשתמש בנשק לא קונבנציונלי.
מה זה אומר?
להוריד עליהם אטום אחד
ולהרגיע.
זאת אומרת, אתה מבין
שאין לנו נשק קונבנציונלי שיוכל להתמודד עם הטילים שלהם, כי לתקוף
אנחנו יכולים כאילו.
יש לנו נשק לתקוף. להגן,
יש לנו כמה כיפות ברזל,
וזה לא עוזר.
כמה יש?
שמונה, עשר, שתיים עשרה מול הנחתה של אלפיים טילים.
אי אפשר. ואם זה מדויקים,
ברגע שיהיה כמה הרוגים בכמה מקומות,
כוחות ההצלה לא יוכלו למלא את ייעודם,
פקקים בכל ההיי-ווי,
וחביבי המדינה קורסת מפחד.
זהו.
תודה. יש לי עוד שאלה.
כל ההשכלה היא השכלה פסולה, או שיכול,
אם מישהו רוצה ללמוד למשל פסיכולוגיה
והוא רוצה לעזור... פסיכולוגיה זה החארטה הכי גדולה.
מתמטיקה אתה יכול ללמוד.
יש דברים שאפשר ללמוד, שזה מדעים מדויקים.
דברים שהם לא מדויקים,
שזה תלוי בנפש האדם, זה קשקושים. עשו את כל האנושות,
צריכים ריטלין,
עשו את כולם איפראקטיביים,
החליטו הכול. זה מפרנס הרבה אנשים,
ותאמין לי שאני מטפל באנשים בלי טיפול ומאבחן אותם
ואומר להם כמה עצות על פי התורה, ויוצאים מכל הברוכים.
אבל יש אנשים לומדים אתה מבין תורות,
שבשביל ללמוד את התורות האלה הם צריכים ללמוד גם נצרות פרוטסטנטית,
כי אתה לא יכול ללמוד רק את המקצוע.
מלמדים אותך במקיף עוד הרבה נושאים,
כאילו
להעשיר את ההשכלה שלך. בשביל לקבל תואר אתה צריך לדעת הרבה דברים בכמה תחומים בשביל שתקבל תואר ראשון, שני וכולי.
בינתיים מחדירים לך את כל תרבות יוון.
תודה רבה. תהיה בריא.
לא שכחתי.
כן,
שאלה נוספת.
הנה הבחור פה.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב. פגשתי איזה בחור צעיר.
הוא בישיבה במשך שנה,
הוא שואל, הוא רוצה לגדל פאות,
וההורים שלו לא מסכימים לו.
הם אומרים לו, אם אתה מגדל פאות, אתה יוצא מהבית.
מה אתה מציע לעשות?
קודם כל הוא לא חייב במצוות לשמוע על ההורים שמונעים אותו.
איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו,
אומר רשי על המקום, וכן כל שאר המצוות.
זאת אומרת,
אם יאמר לך אביך ואמך, אל תעשה מצווה זו,
אין אתה שומע.
ואתה לא עובר על כיבוד אביהם, אתה מקיים כיבוד אביהם.
כי מי שמכבד את הבורא,
ודאי שהוא מכבד את ההורים בזה.
שלושה שותפים באדם,
הקדוש ברוך הוא אבא ואמא.
הוא נתן את הנשמה,
והוא אומר לך, תעשה את המצוות שלי.
אז לכן צריכים לשמוע לקדוש ברוך הוא. אבל מכל מקום,
קשה להאמין
שההורים יגרשו אותו באמת,
ואם כן,
הוא לא יפסיד, כי הוא רק יתעלה.
ואם יישאר במקום,
אז הם ידאגו רק שהוא ירד,
ואז הוא יתרחק מהשם, וההפסד יהיה של כולם.
תודה. אפשר ברכה, רב?
כן.
חרמון בן סיני.
להצלחה. הצלחה בכול. תודה.
כן.
עוד שאלה?
הנה פה, כן. תן לו.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. קוראים לי פטריק.
אני פה עם אשתי דבורה.
עלינו מצרפת לפני שלוש שנים,
ואנחנו גרים ביישוב בשומרון.
יש לנו חמישה ילדים,
בן חמש-עשרה, בת עשר,
בן שמונה,
בן שש, ובת שנה, ויש לנו קשיים רבים עם החינוך, עם הילדים.
לא מקבלים חוקים של ההורים, וזה מאוד קשה.
לא הבנתי. לא מקבלים את הילדים?
לא מקבלים את ה...
איך אומרים?
חוקי ההורים, חוקים ההורים.
מה הוא אומר?
מקבלים את הכללים של ההורים. הכללים של ההורים. את מה? אנחנו מנסים להסמך אותם.
לא היו לנו את הקשיים האלה בצרפת, ופה... לא הבנתי. אתם דתיים?
כן. וביהודה ושומרון לא רוצים לקבל דתיים?
לא מקבלים, איך אומרים?
כשהם בחינוך עם הילדים... מה הקושי? אני רוצה להבין.
מקבלים למוסדות או לא מקבלים?
כן. כן, אז מה לא?
בבית, בבית לא מקבלים. לא מקבלים את החינוך של ההורים. אה, בגלל שהילדים התקלקלו במקום שהם נמצאים, חוזרים הביתה עם דעות חדשות?
כן.
אנחנו לא יודעים אם הם באים מבחוץ.
בטח מבחוץ. אז מאיפה? מבפנים?
לא, אבל מתי שהם באים, הם חוזרים הביתה בגלל ש...
בבית.
מה קשה? הם מורדים במה שאתם אומרים?
הם לא רוצים לקיים מצוות?
הם לא...
מקבלים את החוקים של ההורים.
לא מקבלים.
מה אתה אומר להם למשל והם לא מקבלים?
מקללים,
מקים.
וואי וואי וואי וואי. וזה לא היה לפני. כלום. אז הם קיבלו את זה שמה. שמה הולכים בתלמוד תורה או באיזשהו מקום. מכות?
יש קללות?
שאלתם את המלמד? אולי עם הבן
הערבי שיש לנו את הבעיה יותר גדולה. שאלתם את המלמד האם יש... כן, שאלנו, והם אומרים לנו שאין לו הרבה חברים.
אבל אמרנו, למה? הם אומרים לנו, צריך לעשות טיפולים.
הכי טוב טיפולים, כן. אוקיי, אז עשינו את האבחון, עשינו כל דברים שצריך הרבה זמן.
צריך הרבה זמן.
והרופא, הוא אמר, כן, צריך ריטלין, אבל ראינו שהוא לא צריך ריטלין. הוא בן עשר?
הוא בן שמונה.
שמונה.
כן. תביא אותו אליי, אני אדבר איתו.
והוא אוהב את הרבנים.
זה ילד שהוא אוהב לדבר עם רבנים. תביא לי לדבר איתו.
אוקיי. בסדר, סבבה.
טוב, תודה. תודה. תודה. שאלה אחרונה יש?
הנה, תן לו, תן לו.
תרים את היד.
ערב טוב, הרב.
הרב בזמנו נתן אפשרות
שהציבור יחזור בתשובה לכולם,
שזה יצטט מהמקור,
ואם אפשר שהרב יעשה את זה. לא עכשיו. שלום.
כן.
תן לה את המיקרופון, אני אדבר.
לא את. שבי. שבי.
תן לה. תן לה. תן לה.
היהודייה הזאת שניצבת פה לפנינו הייתה בהרצאה בפתח תקווה,
ודיברה איתי, ואמרה שהיא הייתה אצל רופא,
עשו לה בדיקות,
לא ידוע כרגע מה התוצאות,
היא חוששת מהתוצאות,
והיא מבקשת ממני מה לעשות.
יש תוצאות.
אני אמרתי כשהיית בפתח תקווה.
נכון.
אמרת שעדיין אין תוצאות. עכשיו יש? אני לא אמרתי שלא. לא של הבדיקות של אחרי הברכה.
אבל אני ממשיך, עוד לא הגעתי לקטע. הבמה שלך?
אז עכשיו,
היא ביקשה ממני מה אפשר לעשות,
אז אמרתי לה, בעזרת השם יתברך,
תשמעי,
יש מה את עושה, מה את לא עושה. אמרה לי ככה, עושה ככה, לא עושה ככה.
קיצורו של דבר אמרתי לה,
תקבלי על עצמך לכסות את הראש.
הייתה בהתחלה פליאה, התנגדות קצת. בסוף היא הסכימה לשים כיסוי ראש. אתה מבטיח לי שיהיה בשורות טובות?
אמרתי לה, בעזרת השם, אם תכסי את הראש,
אז בעזרת השם יהיה בשורות טובות.
עכשיו היא מחכה לי בחוץ,
והיא אומרת שהיא קיבלה בשורות לא טובות,
ויש
משהו שאף אחד לא רוצה שיהיה לו,
וכולי וכולי וכולי. שאלתי אותה בחוץ.
תגידי לי,
כיסית ראש מאז שיצאת מההרצאה וזה?
כן,
חוץ מהבית,
שבבית לא כיסיתי את הראש.
גם כרגע זה עדיין לא כיסוי ראש מלא,
כי כיסוי ראש זה מכסה את כל הס.. הרב אמר כיסוי ראש קבוע, לא מלא.
כן, אבל כיסוי ראש זה שמכסה את הראש, לא מכסה חצי ראש, או רבע ראש, או שלוש דקות. הרב יודע על החוט? לא, אבל עזבי עכשיו את זה,
ואני לא עכשיו מתווכח איתך
על דקדוקי עניות בעינייך.
אז בואי אני אגיד לך ככה.
היות והמצב הוא כזה,
אז עכשיו אני מבקש ממך יותר,
ואני מבטיח לך שאני, בעזרת השם, אם תעשי כל מה שאני אומר,
אני אלווה אותך
עד שתהיי בריאה.
אבל תעשי מה שאני אומר.
קודם כול, תודה רבה, ואני מעריכה את זה. זה לא מובן מאליו.
אני אוסיף עוד משהו.
התוצאות של הבדיקות שקיבלתי היום זה לפני שער רב ברך.
טיפה האמונה שנשארה בי.
ביקשתי מהרופא שיפנו אותי שוב,
לעשות שוב את אותן בדיקות, והפעם קצת יותר נרחבות.
בעזרת השם, ביום ראשון אני אעשה אותן. מקווה שלקראת סוף שבוע הבא יהיה את התוצאות, ואני גם אעדכן.
בוא, בואי. שנייה, שנייה, שנייה. כבוד הרב, הקשבתי לך עד הסוף?
ברשותך.
עכשיו, מה שאני מנסה להבין זה, אם עכשיו הרב אומר לי, או שתגיד לי לכסות את הראש עד הסוף, תלכי בחצאית, תשמרי שבת, ולא משנה מה,
כשבן-אדם רואה את המוות מול העיניים הוא מוכן לעשות הכול. ווואללה, אני מוכנה לעשות הכול.
אבל מה הפואנטה?
תעשי זה, תעשי זה, תעשי זה.
הרב אמר, תחשי את הראש, תהיי בריאה.
אז כאילו, מה?
אבל את בלי... קודם תגיד לי עוד ועוד ועוד ועוד ועוד, אז זה אוקן או לא.
את בלי לשים לב. גם אם תגיד לי לא, זה בסדר. גם לא זה תשובה.
אבל תגיד לי לא, זה בסדר. אבל את בלי לשים לב
אומרת שבעצם בפתח תקווה הטעת אותי.
הטעתי אותך?
עכשיו אמרת. ומה?
אמרת שכבר ידעת שיש לך משהו.
לא קיבלתי את התשובות ודאיות מהרופא,
ועכשיו קיבלתי את התשובות אני באתי דוך מהרופא תקשיבי עוד פעם כן שם אמרת לי
שעדיין את לא יודעת מה ואת חוששת מהתוצאות אמרתי
אם זה ככה אז אני אומר לך תעשי זה ואני מברך שהתוצאות יהיו טובות אבל זה תוצאות שעשית זה בדיקות שעשיתי עוד לפני שהרב בירך
אבל היה לך כבר תוצאות שיש משהו
נכון לא אמרת לי את זה
אם היית אומרת את זה לא הייתי אומר לך לא ידעתי שיש משהו הרופא לא אמר את זה הוא לא רצה להגיד לי בטלפון הוא רצה שאני אפגוש אותו טוב לא משנה נו בקיצור
אם את רוצה שאני אלווה אותך בעזרת השם להבראה
אני מוכן
מה שלא עשיתי עם אף אחד עד היום בסדר בגלל שהבטחתי לך
למרות שזה לא היה מדויק מה שאמרת לי
אבל מכל מקום את כל הידע שיש לי את כל אלה שיכולים לעזור בתחום הרפואי
וכל מה שאני יכול לעשות בתחום הרוחני בתנאי שאת שומעת דבר לדבר מה שאני אומרת בלי כחל, בלי סרק, בלי פטנטים תשדר אליי
תשובה שלמה
היו עלק מה? כי ככה גומרים את כל הקטרוגים
כמובן שצניעות מלאה,
כמובן שזה תפילות. מה זה צניעות מלאה? אני אסביר.
חולצה סגורה פה למעלה,
שרוולים אחרי המרפקים,
שמלות או חצאיות אחרי הברך עשר סנטים כשאת יושבת,
גרביים,
כיסוי ראש מלא שלא רואים סערה בכלל.
אולי תגידי לעשות קרחת וזהו. לא,
לא. השיעוט פחות חשוב? לא. להרגיש לפחות?
את יכולה להשאיר את הסערות וגם לגדל,
אבל צריך לכסות את הראש לגמרי,
שלא יהיה שום קטרוג על ראש. הרב, ומה לגבי פאה?
רגע, אני אסביר. את ספרדיה?
אשכנזיה. דיברנו על זה. את אשכנזיה באמת? מה לעשות? אז תקבלי היתר מאחד הרבנים של בדץ, נגיד הרב אוזנר, אם הוא יתיר לך, אין בעיה.
אני מעדיף
שאת לא תלכי עם פאה,
יהיה לך יותר. הרב, הרב, פאה, כן או לא?
הרב ווזנר יגיד לו. אני עכשיו יושבת מול הרב ווזנר? הייתי הולכת אולי אליו מראש.
באתי אליך, פאה, כן או לא? אני לא יכול להתיר פאות לאף אחד.
אתה אומר שאם רב מתיר לי פאה, אני יכולה ללכת עם פאה.
בשבילך שאת אשכנזיה.
אוקיי. זהו.
עכשיו.
אוקיי, צניעות ופאה, תקבלי היתר מירב, את יכולה ללכת עם פאה.
בעירה קצרה.
בעירה קצרה? צנועה, כן, לא מאחורי הכתפיים.
דבר נוסף,
שלוש תפילות ביום.
יש לך פנאי, את מנכ״לית.
את קובעת הזמן. מה?
שלוש תפילות ביום. להניח תפילין?
לא.
זה רק הרפורמים.
אוקיי, אוקיי. עכשיו, שבת,
את שומרת
כמו שצריך, בלי קונצים.
הכל פיקס פוקס.
זה מה שצריך. עכשיו, בית,
שיהיה מטבח כשר.
מטבח כשר זה מסובך,
אבל זה לא יסביר לך עכשיו את הכול.
אני אתן לך מישהי שתסביר לך מה את צריכה לעשות. הלכות כשרות?
לא את כל, יסבירו לך. רגע, בנוגע לזה אתה מתכוון? בנוגע. בוא, אני אוריד לך את העול. אני מגיעה ממשפחה חרדית, ותודה לאלה. אני יודעת, זה החוק שבת והכל. זה פשוט לחזור 15 שנה אחורה.
בנוגע לבשר, לעופות, לדגים,
לירק, לבדיקות, לכל הדברים שצריכים לדעת בשביל לעשות כמו שצריך.
אוקיי.
זהו.
עכשיו את לא נשואה, אמרת. שבת, כשרות, צניעות.
צניעות ותפילות.
ותפילות. במובן שברכות, שאת אוכלת, שאותה, מברכת כל דבר. זה אני עושה בשוטף.
עכשיו.
זה הדברים שאת מקבלת על עצמך פיקס.
אז אני מקבלת על עצמי בלי נדר צניעות מלאה. הכל שאמרתי. ושבת, וכשרות, ותפילות.
הרב, רגע.
הרב, הרב, בתוצאות, בבדיקות הבאות שאני עושה, הכל נקי?
מה?
בבדיקות הבאות שאני עושה, הכל נקי? אותי לא מעניין הבדיקות. אותי מעניין הבדיקות. הכל נקי? אותי מעניין שלא יהיה לך כלום.
הרב, אני רוצה לחיות בבריאה, אבל מאושרת.
את יודעת כמו שאני בריאה. שמעת? שמעתי. הכל נקי? שמעתי. תקשיבי. שמעתי. הכל נקי? לא. לא. זה החיים שלי. אני מאוים.
אני מאוים שביעי, אני לא יודעת. הרב הכל נקי בבדיקות הנאות כן או לא? שביעי. תגיד לי כן אני הולכת לשבת, אתה הבטחת לי. שביעי, שביעי. יש לך יותר זכויות משיש לי. חנדיורי, שביעי. לא! יש לך יותר זכויות משיש לי, תפעל עליהן בשמיים. עכשיו תשביעי ואני אענה. לא! אתה הבטחת לי, תפעל בשבילי. מה אמרתי?
אבל מה אמרתי? מה אמרתי? אני שמתי איזה כיסוי ראש. אבל מה אמרתי? תגיד לי כן. אמרתי לא? מה אמרתי קודם? לא אמרת כן. חכי שביעי. לא אמרת כן.
הרב, לא אמרת לי כן. אבל שבי, שבי, שבי,
שבי.
אם תעשי כל מה שאני אמרתי, שבי, שבי.
אני אמרתי שאני מתחייב ללוות אותך עד ההבראה. הרב, אני לא רוצה ללוות, אתה רוצה בריאות.
שמעתי, אבל שתהיי בריאה.
אנחנו צריכים לשנות
את המציאות שלא יהיה קטרוג עלייך.
בשביל זה את צריכה לעשות, ואני אעשה את שלי.
מה אתה חייבת? מברך אותך עכשיו.
הרב, ברק, טוב. אז לא לברך.
תברך. אני רוצה הבטחה שתוצאות הבאותיים הוא לביוק את התוצאות של החייה בריאה. החזרת אלפים בתשובה. יש לך חיות פחויות בשמיים. תפעל עליהן בשבילי. מה אני עושה עכשיו? תעשה את זה. אני רוצה לשמוע. שמעתי. תגידי שהתוצאות הבאותיים. כבר אמרתי.
לא ביקשתי עשר, לא ביקשתי מעל, ולא ילדים. בסדר. בסדר.
בבקשה, תקשיבי.
מה השם ושם ה...
תקשיבי. בגלל שאני מדברת מול הרב, אני רוצה את זה. כי אני מוצאת כבוד. תקשיבי. כולי מלאה בכבוד. מלאה בכבוד. תקשיבי.
את צודקת ואני מתנצלת. שם, שם. אני מתנצלת. אני מתנצלת. אה, בסדר. את צריכה להגיד אותה. שם ושם האימא. פייגה בת רחל זיסל.
פייגה בת רחל זיסל.
הקדוש ברוך הוא, בזכות שאת שומעת למה שאני אומר לך, לעשות את רצון הבורא, כפי שאמרתי, ותעשי את זה,
כמו שאמרתי, ללא כחל, ללא סרק,
באמונה ובביטחון שלם.
הקדוש ברוך הוא יסיר ממך כל חולי וכל מחלה ויעתיק אותם
לאשתו של אסד, נשיא סוריה, מהרה.
אמן.
אמן. והרב, התוצאות הבאות יהיו נקיות, יצאו תקינות. די, אני כבר לא אומר לך כלום. לא די, כבר לא. לא די, כבר לא. קיבלתי על עצמי בתנאי. תקשיבי. תעמוד במילה שלך. אמרתי. אני עומדת במילה שלי. אני קיימתי את ההבטחה שלי.
תגידי, את לא שומעת, אני מסביר לך.
את מבינה בכלל מה אמרתי, שאני לא עוזב אותך עד שתבריא?
לא עניין של תעזובו, לא, אני רוצה את הבדיקות הבאות תקינות. אני לא ישנתי, לא אכלתי שלושה ימים. שמעתי.
עכשיו אנחנו צריכים להתחיל לעשות מה שאמרתי. קדימה. עושה את זה מהיום, מעכשיו, מהרגע. קדימה. יוצאים לדרך, תעדכנים. הרב, אני לא רוצה כימותרפיה ולא רוצה הקרנות ולא ניתוחים.
אבל אני רוצה את התוצאות הבאות תקינות, כן או לא. שמעתי.
אתה הבטחת לי. שמעתי, אמרתי לך אין. לא אמרת לי כן. אתה נמנע מלענות לי כן. לא הבנת, אני מסביר עוד פעם. לא, אל תסביר לי. פשוט תגיד לי כן. תקשיבי. אתה יכול לפתור את כל זה בכן אחד, למה אתה לא אומר את זה? זה לא הולך ככה, תקשיבי. זה לא תלוי בי, תביני.
אם את עושה את הדברים, את הגורם, לא אני.
אני אעשה את זה. יש לך את המילה שלי. למה אין לי את המילה שלך? עוד פעם, את לא שומעת.
לא אני הגורם, התשובה שלך היא הגורם.
אני יכול לברך שבשמיים יתחשבו שהתשובה הזאת תספיק
בשביל שהמחלה תצא ממך. הרב, אני עשיתי תשובה. את לא רוצה לשמוע? היית אומר לי תשמרי שבת, היית אומר לי תעשי הכול, את לא רוצה לשמוע? אני באתי לקחתי את הדבר שהכי קשה לי, הקרבתי קורבן, שמתי כיסוי ראש. שמעתי, שמעתי. ואני עונה לך.
אם תעשי מה שאני אומר, אני מלווה אותך להבראה.
מה את רוצה יותר מזה?
אין לי אפשרות להבראה. לא רוצה ליבוי להבראה, אני רוצה תוצאות תקינות. לא רוצה לעשות כימותרפיה, לא טיפולים, לא הקרנות, אני רוצה תוצאות תקינות. אם תהיי בריאה, זה מה שיהיה, לא?
כן? אחרי ההקרנות אני אהיה בריאה? אחרי הניתוח אני אהיה בריאה? שמעת. אני אמרתי מה אני מסוגל.
את תעשי מה שאת מסוגל. אהב, אתה תבוא איתי להקרנות?
יא בן טעמי, אני מסביר לך עוד פעם.
תעשי מה שאני אומר ובעזרת השם יתברך.
אם אני אומר לך שאני מלווה אותך, זה הרבה יותר ממה שאת מבינה.
אני רוצה הבטחה שהתוצאות האלה לא יוצאו נקיות. גם מה יועיל? מה יועיל? לא רוצה להיכנס. מה יועיל? מה יועיל? מה יועיל? לא יועיל. מה יועיל? שאני אמשיך להתלבש. אבל לא יועיל.
למה זה לא יועיל? אני אסביר, כי זה תלוי בך, לא בי.
אם התוצאות יהיו תקינות, אני אשמר את זה. עד מאה ועשרים, אני אהיה צנועה. גמרנו. אני אשים כיסוי ראש, אני אברך, אני אתפלל, אני אשמור כשרות,
את הכל אני אעשה. עוד פעם, כל מה שאמרת עכשיו את לא צריכה אותי. עם זה תשכנעי את הקדוש ברוך הוא מסודרת בידיי. אין לי את הזכויות אבל שיש לך את הקדוש ברוך הוא. לא צריך! תשובה פותרת הכל. אז אם כבוד הרב כל כך משוכנע שתשובה פותרת את הכל, למה אתה לא יכול להגיד לי כן? כי אני לא בטוח שהתשובה שלך תהיה 100%. שאלתי אותך אם את שמרת את הכיסוי ראש מאז שהלכת, אמרת חוץ מהבית.
וגם הכיסוי... מישהי פה שמה כיסוי ראש חוץ מבבית?
מה פירוש? כולם שמים.
מישהי פה שמה כיסוי ראש בבית? מישהו שאין לה ילדים?
מה זה קשור? את גרושה.
עכשיו תקשיבי, אשתי ישנה עם שני כיסוי ראש. היא ישנה. זקנה אחת. כל הזמן. אין בעיה.
תקשיבי מה צריך לעשות. לא משנה.
לא ידעת, כן ידעת, עברנו את זה. אנחנו פה עכשיו.
בנקודה הזאת תעשי מה שאני אומר.
ואני אמרתי, לא עוזב אותך. יש לך את הדבר היותר טוב שיכול לקבל את הכסף. הרב, אני עדיין מחכה להבטחה שהתוצאות הבאות יהיו תקינות.
אם את תעמדי בכל מה שאת אמרת... הוא לא הבטיח לי, הוא לא אמר לי כן, והוא נמנע מלהגיד לי כן. עוד פעם. אם, ואם, ואם.
לא רוצה ללכת לטיפולים, לא להקרנות,
לא לכימו, לא לניתוחים, לא רוצה לראות שום רופא. הרופא האחרון שראיתי,
אני רוצה לבוא לתת לו את התוצאות של הבדיקות,
ושהוא יגיד לי שזה נס רפואי. הרופא שהייתי אצלו היום, באתי אליו עם כיסוי ראש.
הוא אומר לי, פייגי, מה זה? מה יש לך על הראש?
אמרתי לו, אני הייתי אצל הרב אמנון יצחק. אמר לי, תעשי ככה וככה, יהיה ככה וככה. אמר לי, מה? וזה וזה, מזבל את המוח וכל מיני לכלוכים.
אני אמנע מכולם לשמוע את זה, שורה תחתונה הוא אמר לי, הוא אמר לי שהוא מגיל 13 לא הניח תפילין, פעם אחת בחיים שהוא לא הניח תפילין, הוא אומר לי שאם זה יוצא וזה מעל לדרך הטבע הוא מגיע לפה ומולך הוא מניח תפילין, אוקיי? יש לך עוד אחד על הדרך לאסוף עוד זכות, בוא תעשה את זה, תבטיח לי, תעזור לי, תרתום אותי, תלוי בך אמרתי,
הכל תלוי בך, את עושה את מה שאמרתי זה שכנע את הקדוש ברוך הוא שאת רצינית, זהו,
זה מה שהוא רוצה.
אוקיי, בסדר, אני משאירה את זה ככה. עכשיו, סתם שאלה.
למה אתה נמנע מלהגיד לי כן?
מה פירוש למה?
אני לא אלוקים שתהיי בריאה שאני יכול להחליט.
אז איך בהרצאה הקודמת הבטחת לי? שאלתי אותך ואמרת לי כן. אמרתי לך עוד פעם, בגלל שאתה... שאלתי אותך הרב, אמרת לי ושאלתי אותך באמא שלך,
ואמרת לי באבא שלך, זה מה שאמרת לי. אבל את לא מבינה דבר אחד. אמרת לי שכן, וזה לא קרה.
כל זה היה כשאמרת שעדיין את לא יודעת מה יש. כי עדיין לא ידעתי. ידעת, היום אמרת.
אבל היום אני יודעת, ביום שני ידעתי. אבל לא אמרת שידעת גם אז. יום שני אני לא ידעתי. יש הקלטה. יום שני אני לא ידעתי, ביום שני הייתה הבחנה, אבל לא ידעתי. אמרת,
אמרת, אמרת ורצית בדיקות נוספות שיוודאו,
ובבדיקות האחרונות שקיבלת עכשיו וידאו שמה שאמרו לך קודם אכן. נכון, נכון.
אז זה אומר שאת לא אמרת לי את האמת. זה אומר שלא אמרתי את האמת? אם היית אומרת לי שהמצב הוא כזה הייתי מבקש ממך מה שביקשתי עכשיו.
לא הייתי אומר לך כיסוי ראש.
כשאמרת שזה רק בשורות אז אמרתי תיקחי עלייך את הכיסוי ראש מלא ואז בעזרת השם.
אבל מה לעשות שאתה... סורי אבל אני לא שמעתי כן. טוב
תשמעי את שתי השידורים עכשיו ותראי אם אני צודק.
תקבלי, תקבלי, תקבלי. יכול.
את יכולה, את מה שצריך לעשות.
לא הבנתי.
לא הבנתי.
אז מה שאת אומרת בעצם שאת לא עושה.
לא, אני אומרת שאני מתנה את זה בזה.
אבל את, אבל, אבל, בשבילך.
הרב, אני מעדיפה למות ולא לחיות בצורה שאני לא מאמינה בה.
אם כדי שאני אאמין במשהו, אני צריכה לדבר על זה. אני מרים ידיים. אם את לא רוצה, לא צריך. לא קרובי.
אם מה שהן רוצות, כשאני אמשיך לעבוד אותו, הוא ישלח לי את הדרידות. נכון.
בהצלחה. בהצלחה.
כן.
מי זה?
כן. תן לבחור לדבר.
נו.
ערב טוב, כבוד הרב.
קודם כל, אני רוצה לאחל לכבוד הרב שנה טובה, גמר חתימה טובה.
אמן. תודה רבה שהטרחת את עצמך לבוא עד לפה ולחלק לנו קצת מהיד הערב שיש לך.
זה קודם כל.
שתיים, בקשר לגברת.
בקשר לגברת.
חס וחלילה, אני לא עושה איתך תחרות.
אני שבע חודשים עובר כימותרפיה. לא באתי לפה אפילו לבקש ברכה.
זה המבחן שלי מול בורא העולם. הוא רוצה לראות שאני חייל שלו גם כשרע.
גם כשרק קצת רע, לא רק שטוב.
המבחן שלך הוא מול הקדוש ברוך הוא, לא מול הרב.
כמו שאני עומד.
הוא נתן לי את זה, הוא ייקח את זה ממני.
הוא ייקח את זה ממני.
זה הכול.
לא צריך לעשות עניין. ברוך השם.
וגם המחלה הזאת יצאה לי הרבה טוב.
הרבה חסד.
השקפת עולם השתנתה.
אני רואה דברים באור אחר לגמרי.
ברוך השם, אוהב אותו היום פי עשר יותר.
עכשיו יש לי שאלה.
אני שומע את הרב הרבה.
אני לא בא מביי דתי, אשתי לא באה מביי דתי.
התחלנו קצת להתחזק בעקבות ההרצאות.
הייתי גר ביהוד, עברתי לראש העין. יש לי שתי בנות. בגלל שפה יש אולפנה, אז שם אין לי.
רוצה להתחזק יותר.
שאלה שלי, אתה דיברת בין הראש ללב.
שמעתי הרצאות שלך,
ותוך כדי שאתה דיברת עלה לי איזושהי שאלה בראש. היה את האדם הראשון
שהיה עשוי כולו מציפורן והיה קודש קודשים והיה מסוף העולם עד סוף העולם
והוא נפל בחטא שאם היה מחזיק עוד שלוש שעות עד כניסת שבת
לא היינו פה היום.
היה רק האדם הראשון בגן עדן.
לא היה חוטא.
והוא היה גאון. הוא היה קודש קודשים.
ידע את שפת החיות. ידע הרבה דברים. ידע מה מותר, מה אסור. אין כזה דבר שהוא לא ידע. ידע מה מותר, מה אסור. הוא ידע את כל הדברים האלו. הוא היה חכם.
הוא היה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא. לא אנחנו בשר ודם.
ובארצה אחרת שמעתי שיש בעיה לישראל. זאת אומרת שיש בעיה לישראל אז צריך שאליהו הנביא ילך יאיר את משה רבנו. שמשה רבנו ילך יאיר את אברהם, יצחק ויעקב שהם משני חברון שהם לא יודעים בכלל מה קורה פה. שיתפללו עלינו.
האדם הראשון אחרי החטא, אחרי החטא היה בדרגה יותר גבוהה מאברהם, יצחק ויעקב.
ואם הוא אחרי החטא היה בדרגה יותר גבוהה מהם
והוא נפל בחטא שמה היה רע לו.
המלאכים צולעים לו בשר, משקים אותו יין,
מותר לו הכול, אין לו מצוות, אין לו כלום, רק לו לקחת בעץ מסוים. רק תגיד לי מאיפה אתה אומר שהוא היה בדרגה יותר גבוהה מאבות הקדושים,
אחרי החטא.
ככה אני שמעתי את זה באיזשהו... לא, לא, הוא לא היה בדרגה יותר גבוהה מאמנו.
לא?
הפוך, הם תיקנו אותו.
אה, הם תיקנו אותו?
כן. אוקיי, אז זה יכול להיות שלא הבנתי אולי מההרצאה.
אבל לא חשוב, עדיין, הוא היה קודש קודשים.
ואם בדבר קטן,
כמו לא לגעת בעץ מסוים, והכול מותר לו,
ולא החזיק מעמד שלוש שעות, זה לא כל כך פשוט. אז איפה הוא בין הראש ללב? אז כאילו, מה הקדוש ברוך הוא מצפה ממני? אני אגיד לך מה הוא מצפה.
אפילו שיש לי כאילו את זכות הבחירה,
איך בדור של היום, של כל הניסיונות של היום. אני אגיד לך, אני אגיד לך מה הוא מצפה, שב.
הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו, נעשה ונשמע.
אל תפעיל את השכל במקום שאני אמרתי דברים ברורים, זה הכול.
ברגע שתתחכם ותרצה לעשות יותר ולעשות לקידוש השם
וכל מיני דברים,
אתה עלול ליפול שם, יצר הרע ימשוך אותך לאן שהוא רוצה.
אתה תצמד להוראות, מה כתוב זה מה שתעשה.
תעשה בדקדוק, זהו, זה מה שהוא רוצה.
מה הוא אמר לו?
הכל אתה יכול לאכול, זה אל תאכל. מה יותר פשוט אתה אומר, נכון?
מה יותר פשוט? אבל הוא עשה לום דסט.
אתה יודע מה זה לום דסט.
הוא עשה ככה. אבל מה הבעיה לעבוד את הבורא ולא לאכול דבר מסוים?
מה יכול לקרות?
שאני איפול, נכון?
ואם אני איפול ואני אעלה אחר כך מכוח עצמי,
אז אני אוכיח לבורא שאני מסוגל לעלות בכוח עצמי ולקדש שם שמים על ידי הפעולה שאני עושה.
אז הוא הכניס את עצמו, כמו שאומרים, לבוץ, ואמר אני אצא מהבוץ ואז יהיה קידוש השם.
מי ביקש ממך?
כתוב לא תוסיף
ולא תגרע.
בדיוק מה שאומר השם צריך לעשות. כל מי שנפל זה מי שעשה תוספת או גירעון.
ברגע שאתה עושה את זה, זה כאילו אתה בעלים.
אתה כבר מחליט מה לעשות.
אני, אני אומר.
אז אם אתה מוסיף,
אחר כך אתה יכול להגיד גם אני אגרע.
כמו שהוספתי, עשיתי יותר over,
אז אני יכול גם לגרוע.
לא תוסיף ולא תגרע.
התורה אומרת, תעשה בדיוק
מה שהשם אומר. אין יותר טוב מאשר
הולך בתום ילך בטח.
אם אתה הולך בשלמות, תמים תהיה עם השם אלוהיך.
תמים זה שלם.
אם אתה עושה הכול בשלמות, מה שהוא אמר, בלי חוכמות,
בלי התחכמויות, בלי תוספות,
בלי כלום, בדיוק.
אתה מסודר, אתה בטוח.
כי אתה לא גולש.
אי אפשר למשוך אותך.
אתה ממוקד לנקודה שהשם ביקש.
זו ההצלחה הכי גדולה.
אבל ברגע שמתפשטים, מפסידים.
ביקשו מאיתנו לסיים, כי צריכים לסגור.
אני מודה לכולם, שיהיה לכם חג שמח בעזרת השם.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
תודה רבה.
תודה רבה, תודה רבה.
תודה רבה.
תודה רבה.


