תמלול
ירושלים - בן סורר ומורה מדוע חייב סקילה?
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח
הערב הזה יהיה לרפואה שלמה והצלחה בכל להודיה בת ריבא וריבא בת סוניה
חיים בן אלה יזכה להחזיר יהודים בתשובה בפרנסה בשפע
הערב לעילוי נשמת טויה בת ג'ורג'יה נעים בן טופחה נעימא בת שרה ושרה בת חנה ולעילוי הוריי וחמים מנוחתם חדם
כי יהיה לי איש
בן שורר ומורה
איננו שומע בקול אביו ובקול אמו
וייסרו אותו ולא ישמע עליהם
הגמרא בחגיגה ה' אומרת
רבי יוחנן שהיה מגיע לפסוק
הבא היה בוכה
וקרבתי עליכם למשפט
והייתי עד ממהר
עבד ששוקלים עליו קלות כחמורות
תקנה יש לו
לכן היה בוכה
למה היה בוכה?
הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל אני לא מתנהג איתכם
כמו שאני מתנהג עם אומות העולם
לאומות העולם הקדוש ברוך הוא לא ממהר להעניש אותם
הכל מוכן להם לאחרית
ולכן יש הרבה מהאומות שייבטלו בסוף
כי הוא צובר להם את הכל
אבל אצל עם ישראל וקרבתי עליכם למשפט והייתי עד ממהר לא משאיר אתכם שתקדש הסאה יותר מדי
ואז חלילה צריך לכלות אותם
זה הפסוק בכללי
אבל רואים שהקדוש ברוך הוא לא מוותר על שום דבר
וקרבתי עליכם למשפט והייתי עד ממהר
ועל זה אומרת הגמרא עבד ששוקלים עליו קלות כבחמורות
תקנה יש לו
זאת אומרת, המסילת ישרים אומר שהפירוש פה
כלות כבחמורות זה שהקדוש ברוך הוא לא מוותר אפילו על הכלות שבקלות אם אדם עושה עבירה
הקלה שבקלב
הקב' מסתכל על זה כאילו עשה עבירה חמורה אין דבר כזה
שאתה אומר לא, בקטנות הקדוש ברוך הוא לא שם לב אם עושים דברים קשים דברים איומים דברים חמורים
אז השם מעניש.
אבל אם זה דברים קלים, אתה מבין, אחד עשה ככה, עשה כזה, לא.
אז זה אומר שאין ויתור אצל הקדוש ברוך הוא, וכל האומר שהקדוש ברוך הוא ותרה, נתוותרו בני מעיו.
אבל פה לומדים עבד ששוקלים עליו כלות כחמורות.
זאת אומרת, מחשיבים לו את הכלות
כאילו הן חמורות.
אז איזה תקנה יש לו?
איך הוא יצא מזה?
על זה היה בוחר רבי יוחנן כשהיה מגיע לפסוק הזה.
מפה יוצא שיש תביעה על האדם
שהוא הופך את הכלות לחמורות.
אדם יכול להתגבר בקלות על מצבו,
וכל הקשיים הנוצרים זה פרי מעשה עצמו.
זאת אומרת, כל קושי שיש לאדם,
כל ניסיון שבא אליו,
בעצם כל אדם יכול להתגבר עליו בקלות.
ממה נוצרים קשיים?
זה פירות של המעשים שלו בעצמו.
כי הבריאה נבראה בשלמות.
כתוב שהקדוש ברוך הוא יסתכל בתורה וברא את העולם.
אז התורה מונחת
בטבע של הבריאה.
אם הקדוש ברוך הוא יסתכל בתורה וברא את העולם, אז הוא ברא את העולם על פי התורה.
נמצא שבעולם נמצאת התורה.
והיא מונחת כבר בטבע הבריאה.
והטבע והבריאה מתאימים לתורה בדיוק ולא מפריעים לתורה,
הפוך,
משמשים לתורה.
לכן אברהם אבינו מעצמו למד תורה,
כיוון שמצד טבע הבריאה
צריך לחיות באור של התורה.
בשביל להבין זאת
הביאו לקבלן תוכנית,
הוא הסתכל בתוכנית
וברא בניין.
אז עכשיו מה יש פה?
יש בבניין
את כל התוכנית שהייתה בנייר.
איך הקבלן בנה את הבניין? לפי התוכנית.
מסתכל בתוכנית
ובנה בדיוק לפי התוכנית.
עכשיו שהבניין עומד,
את מה הוא משקף?
את מה שהיה כתוב בתוכנית.
אז בבניין יש את התוכנית.
אם הקב' הסתכל בתורה שזה התוכנית
ובראת העולם לפי התוכנית,
עכשיו שהעולם בנוי, מה יש בתוכו? את כל התורה כולה.
אברהם מסתכל בבריאה
ומהבריאה הוא ראה את התורה.
ולכן קיים את התורה עוד לפני שנתקבלה.
כי הוא היה חכם מספיק גדול בשביל לראות מהבריאה
מה התורה דורשת.
ומצינו בגמרא שאמר רבי יוחנן אלמלא לא ניתנה תורה לישראל
למדנו צניעות מחתול,
גזל מנמלה,
עריות מיונה ודרך ארץ מתרנגול.
זאת אומרת,
אם לא הייתה ניתנת תורה,
ממי היינו לומדים מה התורה רוצה? מבעלי החיים.
כי ניתנו בהם טבעים
שהתורה רוצה שיהיו בנו.
ומהם היינו יכולים ללמוד.
מלפנו מבהמות ארץ ומעופש שמיים יחכמנו.
אז רבי יוחנן אומר, היינו לומדים צניעות מחתול.
ידוע שחתול תמיד מכסה אחרי מה שהוא עושה.
גזל מנמלה,
שאין נמלה גוזלת את חברתה, כל אחת מריחה, זה לא שלה, ממשיכה.
עריות מיונה,
שאינה בוגדת לעולם.
בדרך ארץ מטרנגול שהוא מפייס את התרנגולת.
מבטיח לה שיקנה לה חלוק.
בקיצור, דרישות התורה מונחות בטבע של הבריאה.
ידע שור קונה הוא,
וחמור אבוס בעליו.
יש הרגשה טבעית
להכיר מיהם הבעלים שמנהיגים ומכלכלים אותנו.
אז זה תלוי בדרגה.
שור יודע מי קנה אותו.
חמור לא מכיר.
באדון מכיר באבוס,
איפה הוא אוכל.
הכפירים
שואגים לטרף
ולבקש מאל אוכלם.
דווקא האריות והכפירים זה האריה הצעיר,
שיש להם כוחות,
מלכי היער,
מלכי החיות.
דווקא הם יודעים שהאוכל זה לא לפי כוחם,
אלא לבקש מאל אוכלם.
כשהם שואגים,
הם מבקשים מהקדוש ברוך הוא שימציא להם מזון.
אז אם זה בבעלי חיים כך,
כל שכן באדם עצמו,
שטבועות בו מידות טובות,
וכל הדרישות של התורה לאמונה בלהכיר את הקדוש ברוך הוא כבורא עולם ומנהיגו,
הכל נמצא בטבעו
של אדם.
ולכן מצד הטבע מסוגל אדם להגיע בקלות לשלמות.
אז הנה למדנו עכשיו שכמו שבעלי החיים
נבראו עם טבע שיתאים ל...
עולם
ולקיומם
ולהכיר
את מי שקנה אותם
או למזון איפה שהם צריכים לאכול
ככה האדם נברא שטבוע בו מידות מתאימות לתורה ולהכיר שבורא עולם מנהיג אותו
ואם כן הוא מסוגל להגיע בקלות
לשלמות
רק אם הוא לא יקלקל את עצמו
כי האלוהים עשה את האדם ישר
מתי מתחיל הבלגן?
והם ביקשו חשבונות רבים
אם אתה מתחיל לעשות חשבונות אנוכיים אינטרסנטיים
פה אתה מתחיל להתרחק
אז
הטבע הזה שאמרנו שנבראנו בו כבר טבוע בנו
הטבע הזה מוסתר
ומכוסה באדם
וככל שהוא מחובר יותר לחומר
זה מכסה על הרגשות האמיתיים האלה
האדם גדל ומתחנך בבית ובסביבה
שמורים לו כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה
ופה מתחילה טעות
זאת אומרת
אם נתבונן
כשהיינו בבטן של אימא
לא דאגנו כלל
וכל מזוננו הגיע אלינו בתמצית הטוב
רק הטוב הגיע
וככה התפתחנו תשעה חודשים
עד שיצאנו החוצה
אחר כך הקדוש ברוך הוא הכין לנו מזון מהאימא באופן טבעי
שנוכל להמשיך להתפתח
ודאג שהטעם יתאים לנו שהכל יהיה בסדר
וממשיכים לגדול והאימא נותנת לאכול ומטפלת
ולאט לאט גודלים
אחר כך הילד מבחין שהאימא לא נותנת את האוכל
זה בעצם האבא
הולך לעבוד, מביא כסף, קונה ואז האימא נותנת לאכול אבל מי שמפרנס בעצם זה האבא
אחר כך הוא גודל יותר
אז הוא כבר חושב שהוא כבר בעצמו יכול להביא כסף
ואז הוא אומר אני אביא כסף
ואז איך הוא יתרגל? לכוחי ועוצם ידי
לפני כן מה?
לפני כן אתה היית תלוי בהורים במאה אחוז, לא דאגת,
לא חיפשת כסף, לא כלום, רק דרשת וטענת
וזה הכל, וקיבלת
מה קרה עכשיו שהכל השתנה, שאתה לא סומך
על אף אחד? אתה רוצה להתפרנס לבד ואתה קונה ארנק מעור
שיהיה לך, שתוכל להכניס את השטרות,
כן?
מאיפה זה נהיה?
מזה שאתה גדלת בסביבה שעובדים
אז ראית איך מביאים כסף, עובדים
אם עובדים יש כסף, אם יש כסף אוכלים
אם אין, לא אוכלים
אז אתה מבין עכשיו שצריכים לעבוד בשביל להתפרנס
זאת אומרת, אתה לא מבין בעצם שמי שמפרנס וזן את הכול
זה לא אתה ולא העבודה,
אלא העבודה זה רק ניסיון והטעיה
כי המזונות קצובים
מראש השנה עד אחרית השנה
נמלים אוכלות,
מקקים אוכלים,
פילים, אריות, בעלי חיים, עופות דגים. מישהו עובד?
אף אחד לא עובד. למה הם לא עובדים ומקבלים?
כי מי שמנהל את העולם דואג, אזן את כל העולם כולו בטובו, בחן, בחסד,
ברווח וברחמים רבים,
נותן לחם לכל בשר כי לא עולם חסדו.
אז למה אתה צריך לעבוד?
בגלל שיש קללה, בזיעת אפיך תאכל להם.
לפני הקללה לא היה צריך לעבוד.
בגלל שהאדם הראשון חטא,
אכל מעץ הדעת, נתקלל.
ואחת הקללות
זה היה שהוא יאכל את הלחם בזיעה.
והוא יצטרך לעשות השתדלות.
אבל לא שההשתדלות תביא את האוכל.
כי עדיין כשאתה הולך לעבודה אתה צריך להיות בטוח שלא עבודה מפרנסת
אלא גזירת הבורא.
כי יש אנשים שפתחו עסק והרוויחו והכול ויום אחד נתרוששו.
ויש כאלה שעשו הרבה הרבה מאוד כסף.
אחד לדוגמה קראו לו רוטשילד.
והוא היה עשיר גדול מאוד, בנקים וכל העולם והכול,
ובסוף הוא מת מרעב
בתוך הכספת.
הוא נכנס לכספת, נסגרה הדלת,
הוא מת ברעב ליד הכסף.
זאת אומרת, זה לא אם יש לך אוכל ויש לך כסף
אז אתה כבר מסודר.
אנשים שמתים כל יום, היום מתו כמה, מחר ימותו,
אתמול מתו, כל יום מתים.
כל מי שמת זה רק אחרי שהמקרר ריק.
יש אנשים מתים, יש עוגות, ויש זה, ואפלים, הכול, נשאר.
לא כשאין אוכל מתים, מתים עם אוכל,
עם ארנק מלא.
מתים בכל מצב.
זה הכל גזירת הבורא.
אבל מה לעשות שזה נסתר מהאדם בגלל שהוא גדל בסביבה כזאת,
שרואים שרק כשעובדים, מרוויחים.
אז כמה שאדם שקוע יותר בחיי החומר,
המחיצה
גודלת ומסתירה את רגשות האמת הטבועות בו,
ויוצא מזה
כי האדם בעצמו מכביד
על עבודת השם שהוא צריך היה לעבוד את השם.
הוא בעצמו מסבך את עצמו.
ככל שהוא נשקע יותר בחומר הוא מתרחק מהבורא ומהתכלית שבשבילה הוא בא לעולם.
לא באנו לעולם
בשביל לעבוד,
לקנות בית,
לשלם ארנונה שלושים שנה,
לקנות מכונית, אולי שתיים,
לעדר ולהיות גנן,
להביא פרחים ביום שישי,
ולמות בגיל 70-80
ולהשאיר את הכל לאחרים.
זהו, בשביל זה באת?
כאילו באת בשביל ההוא.
וההוא בשביל מה בא?
בשביל ההיא.
וההיא בשביל מה בא? בשביל האם.
והאם בשביל מה באו?
זה מצחיק, לא?
כאילו מה?
אז מה התכלית בשביל מה באתי?
מה אני בעל חי?
אני לא בעל חי.
יש לי נשמה,
יש לי שכל, תבונה, כוח דיבור.
הנשמה שלי נצחית.
אני לא מת.
אני רק נפטר
מן העולם הזה ועובר לעולם הבא.
אז עם מה אני יוצא מפה?
שום דבר מהחומר אני לא לוקח.
ראית מישהו שקברו אותו עם מברשת שיניים?
איך הוא יקום מחר בבוקר בלי לצעצח שיניים?
לא לוקח כלום.
אז בשביל מה הוא בא?
שיהיה מאכל לתולעים?
ברור שלא באנו בשביל למות.
אלא מאי?
מה אתה מכין ליציאה?
ליציאה מכל מה שאתה משקיע בחומר לא יישאר לך כלום.
רק מה שתעביר לשם יחכה לך שם.
מה אפשר להעביר לשם?
זכויות,
מצוות,
מעשים טובים.
זה מה שאפשר להעביר לשם.
אלה דברים רוחניים.
דברים רוחניים עולים למעלה,
דברים חומריים נשארים כאן.
אז אדם הופך את הקלות לחמורות.
קל מאוד להשיג רוחניות
יראת השם, אהבת השם.
קל מאוד.
למה? כי אם אתה רואה שהבורא ברא אותך שלם,
אתה רואה בעיניים, אתה שומע באוזניים, אתה מדבר,
אתה מהלך,
הכל בסדר.
יש אנשים שהמצב לא כזה.
יש אנשים שהיו בריאים,
ואחר כך
קרה מה שקרה.
נמצאים במוסדות,
נמצאים במקומות,
שלא צריך לפרט,
והם כבר לא שלמים.
כבר לא היו שלמים גם.
אז מה?
אתה לא צריך להודות לשם, לא לאהוב אותו על זה שהוא נותן לך. מה עשית בשביל זה?
מה שילמת?
מה עשית בשביל זה?
נגיד אחד נולד בלי עיניים, כמה הוא יהיה מוכן לשלם שישימו לו עיניים כמו של אדם נורמלי?
ואם הוא נולד בלי אוזניים בכלל,
כמה הוא מוכן ש...
לשלם
ואם אדם נולד עם פרפורים בלב וכל רגע אומרים שהוא מסוכן למות ויש מישהו שיכול לסדר לו, להשתיל לו לב חדש
שלא יהיה פרפורים והוא יוכל להחזיק מחמד מאה שנה כמה צריך לשלם
ואם הוא יכול להזיז את האצבעות
והוא לא תקוע ולא משותק כמה הוא מוכן לשלם
ועוד כאלה תתחילו לבדוק כמה שווה כל איבר בגוף
שילמתם?
לא. מה עשיתם בשביל זה?
אפילו ברכות השוחר לא אומרים
זוקף כפופים, פוקח עיוורים, אפילו זה לא מודים לקדוש ברוך הוא
אז איך אפשר לא לאהוב את הקדוש ברוך הוא שנותן את כל זה בחינם?
אז זה דבר קל
והופכים את זה אחר כך להיות חמור
זה מונח בטבע הבריאה שאדם יכיר טובה למי שעשה לו טובה
נתקעת בלי כסף
ואחדת לך כמה שקלים בשביל שתעלה באוטובוס, תגיע הביתה, לא מגיעה לו תודה
למור העולם נותן לך רגליים ללכת, לרוץ
לא מגיעה לו תודה
ואדם מתרחק מזה, מההתבוננות הזאת
עד שאין לו בכלל שייכות למושגים האלה שאני מדבר
עכשיו נבין למה יש תביעה על כל אחד ואחד מאיתנו
כי כל אחד מאיתנו חייב לשאוף
מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי?
אברהם, יצחק ויעקב
למרות שאין לנו מושגים ושייכות
לגדלות של האבות הקדושים
אבל מה היה אצל האבות הקדושים?
שהם נתנו את כל-כולם
לקדוש ברוך הוא.
כל המהות של האבות הקדושים
היה רק לעשות נחת רוח לבורא
אני מאמין שחלק מכם
יש להם כיבוד אב ואם
לא נגיד בדרגות גבוהות ביותר
אבל המינימום המחייב זה גם כן טוב שדואגים שאבא ואימא שואלים בשלומם, עוזרים, משלימים למה שחסר,
קונים להם, נותנים להם, מייחצים להם, מה שאפשר לעשות
וזה רק בגלל שהם ההורים שילדו אותנו
ובפרט שהיום אתם כבר הורים בעצמכם ויודעים מה אתם רוצים ומצפים מהילדים שלכם
אז יותר קל להאמין את ההורים שלכם
אז אני שואל, יש לכם אבא יותר טוב מהקדוש ברוך הוא?
ורגע
אנחנו עוד צריכים להגיע אליו בחזרה?
זה לא הוא היה רק בהתחלה, הביא לנו נשמה, הוא הסתלק
ההורים שלנו, אחרי שהם נפטרו, נגמר
הם בדיוק כמו במצב שלנו
הם לא יכולים לעזור לנו שם כשנגיע
אין דבר כזה שאבא ואמו יגידו בוא בוא בוא בוא בוא בוא, אין דבר כזה
כל אחד עומד לדינו,
יכול להיות שלא יהיה שום קשר שם בכלל
אבל אבא שבשמיים אנחנו נגיע אליו
ונצטרך להסביר לו מה עשינו פה ואם שמענו בקולו
ואם עשינו את רצונו, בואו תראו לי
מה נגיד לו, שכחנו אותך?
לא, היינו עסוקים, היה לי אל תשאל, אתה לא יודע מה היה, למה אתה אומר שאני לא יודע, אני יודע
אני שלחתי לך את הבעיות,
אני שלחתי לך את ההצלחות, זה אני
זה לא קרה ככה סתם
הכל זה ממני, אבל איך זה נהיה ממני?
לפי המעשים שלך, היית ילד טוב, נתתי לך הצלחות,
פחות טוב, פחות הצלחות,
ילד רע, קיבלת חלאות,
זאת אומרת
אתה לא מחדש לי כלום,
בוא אני אראה לך עכשיו את הסרטון של החיים שלך ותראה בדיוק מה היה ולמה היה
ואם היית עושה אחרת
בוא אני אראה לך איך היית עכשיו
זה לא פשוט
אבל כל זמן שאנחנו פה בחיים אנחנו כל רגע יכולים לשנות לטובה,
כל רגע,
להשתפר, כל הזמן
אז אנחנו צריכים לשאוף מתי הגיעו מעשיי למעשי אבותיי
אז לא ניכנס איזה דרגות היו להם
אבל בואו נבין מה הם עשו, הם עשו את רצון הבורא
כל הזמן
לא עניין אותם שום דבר
רק לעשות את רצון הבורא
והם קידשו שם שמיים בעולם, הם האנשים הכי מפורסמים בעולם
מהם יצאו כל האומות המאמינות
אברהם הוא אבי המאמינים בעולם
אבל צריך לדעת שהאמת הזאת
שמציאות האבות הקדושים
מונחת בבריאה
וקיימת שלמות כזאת בטבע הבריאה, ככה נבראינו גם אנחנו, בדיוק כמותם
אנחנו ברואים כמו האבות הקדושים
וכמו שהם הצליחו להשיג את כל התורה דרך הבריאה
גם אנחנו היינו יכולים
אבל אנחנו יותר קל כבר קיבלנו את התורה עצמה, את התוכנית
וכתוב מה מותר ומה אסור, מה רצוי ומה לא
וכתוב שאם תעשה כך תקבל שכר כך ואם תעשה אחרת תקבל עונש כך
אז מה יותר ברור מברור?
אין יותר ברור מברור, צריך רק לדעת מה כתוב ולעשות
ואז אתה עושה בשלמות את מה שהשם רוצה ומצפה ממך
ותקבל את כל ההבטחות שהתורה הבטיחה
בעולם הזה, לעולם הבא,
הכל רק טוב
אז למה להסתבך?
מה כל כך מסובך?
למה?
אברהם אבינו עם כל המעלות שהיו לו וכל הגדולה הרגיש את עצמו עפר באפר
למה?
כי כל הזמן הוא שאף להגיע לעוד ועוד ועוד
והוא הרגיש תמיד שהוא עוד כלום
איך אמר משה רבנו ואהרון? ואנחנו מה?
לא יכול אפילו להעריך את עצמו
מה אמר דוד המלך? ואנוכי תולעת ולא איש
מי מדברים?
הגדולים ביותר שהיו בעולם
שהשם אהב אותם לאין שיעור
שקרא לו אברהם עבדי, משה עבדי, אברהם עבדי
אלה העבדים האמיתיים שהיו לי הכי הכי קדושים
והם מרגישים שהם כלום
היום תשאלו אנשים
אתה יודע מה אני עושה זה ויש לי זה ואני פועל זה ויש לי זה והוא כבר חושב את עצמו
מי יודע מה הוא?
אפילו גנץ
כל פעם הוא מדבר שטויות
אומרים לו מה שלומך אומר שמי טוב
אומרים לו טוב השם שלך טוב אבל מה שלומך שאלנו
אומר אני לא נגד אף אחד אני נגד כל הציבור בישראל
מה זה הדיבורים האלה? זה רמטכ״ל? זה רוצה להיות ראש ממשלה?
אז מה הוא אמר היום להגנתו?
אני מגמגם כמו משה רבנו
אז קודם כל הוא מודה שהוא מגמגם
אבל הוא רק לא זוכר את ההבדל
הקדוש ברוך הוא בחר במשה רבנו מגמגם
בשביל שלא יגידו שמשה עם הפה שלו הצליח לסובב אותם ולעשות ככה וככה
אז כשזה אחד כזה והעם הולך אחריו
אז זה מראה שההנהגה היא אלוקית והקדוש ברוך הוא המוביל והמנהיג
אבל אתה לא בחר בך הקדוש ברוך להיות מגמגם
וגם מי יודע אם יבחרו בך אתה מבין?
אבל אתה כבר כמו משה רבנו, אה?
אתה קפצת מרמטכ״ל למשה רבנו
מגמגם
טוב שלא אמר שמספר הנעל שלו כמו של משה רבנו
הוא היה 48 נגיד וגם הוא
ואז הוא כבר משה רבנו
לא יאומן כי יסופר, מגמגם כן, משה רבנו לא
אז לפי זה נבין
את הפרשה של בן סורר ומורה
מדובר בנער
בן 13 שנים
כל הזמן שנקרא בן סורר ומורה זה מגיל 13 עד 13 ושלושה חודשים
יש אומרים עד חצי שנה
זה הזמן בלבד.
והוא מתחייב מיתה
על גניבה ואכילת תרטמר בשר ושתיית חצי לוג יין.
יש הרבה תנאים, זה מסובך מאוד,
בן סורר ומורה.
בשביל שיהיה בן סורר ומורה
יש המון המון תנאים שכמעט וזה בלתי אפשרי שיהיה.
יש מי שאומר שמעולם לא היה כזה,
אלא דרוש וקבל שכר.
אבל בואו נדבר רגע מה זה תרטמר בשר מחצי לוג יין איטלקי.
תרטמר בשר זה בערך, לפי חיים נועה,
זה 359 מיליליטר.
לפי החזון אי זה 570 מיליליטר
של יין.
למה? שהוא שותה
ואוכל בערך 180 גרם בשר.
אבל צריך שהבשר לא יהיה מבושל לגמרי.
זה צריך להיות בשר כזה נע.
והיין גם כן לא מזוג לגמרי עם זה וגם לא חי לגמרי. בקיצור, תנאים מסוימים
שהוא אוכל את זה ושותה את זה בגניבה. הוא הולך, גונב כסף מאבא,
והולך, קונה את זה ואוכל במקום אחר
וככה הוא נמשך לזה.
ואז נהיה לו הרגל,
וההרגל הזה יכול להביא אותו למצב
שאם הוא לא ימצא כבר לאבא שלו אין כסף, גמר, גנב לו את הכול,
הוא יצא ללסטם ולשדוד את הבריות,
ואם לא יצליח לקחת מהם בכוח אז הוא גם ירצח אותם.
אומרת התורה מוטב שימות זכאי ולא ימות חייו.
ההורים שלו מתרים בו
ולוקחים אותו לבית דין ואומרים בינינו זה סורר ומורה איננו שומע בקול אביו וקול אמו
ויסרו אותו מלקים אותו מלקות.
ואם אחרי זה עוד פעם הוא חוזר על המקרה,
גונב עוד פעם
ועוד פעם אוכל ככה וכולי,
אז ותפסו בו אביו ואמו ומביאים אותו אל בית הדין ואומרים זהו.
ואז הבית דין מוציאים אותו להורג.
אם ההורים לא מסכימים או אחד מהם לא מסכים הכל בטל וכולי, יש הרבה דינים בזה
אבל הפרינציפ
זה הפרינציפ.
עכשיו רשי מבאר
למה צריך להוציא אותו להריגה בסכלה.
אומר רשי הוא נידון על שם סופו.
זאת אומרת רואים שהוא בסוף לא ישיג, כמו נרקומן.
נרקומן גונב מההורים,
נגמר להורים, גונב מהשכנים,
מהשכנים פורץ למקומות
בשביל להשיג את הסמים.
ואם הוא יודע שיתפסו אותו וזה, אז הוא גם הורג בשביל שלא יתפסו אותו.
בקיצור,
אז בסוף הוא יבוא להרוג אנשים. בגלל התאוות שלו
הוא יהיה רוצח.
אז התורה אומרת
מוטב שימות זכאי, עכשיו שהוא עוד קטן, כמו שאומרים,
ולא ימות חייו אחר כך וגם יהרוג אנשים וכולי וכולי.
אז זה נקרא נידון,
דנים אותו על שם סופו.
זה רש״י.
האבן עזרא כותב שהתביעה כלפיו היא שהוא כמו אפיקורוס.
כי לא יבקש חיה העולם הזה,
כי אם להתענג בכל מיני מאכל ומשתה.
זאת אומרת, אין אלוהים לנגד עיניו,
כל העולם הזה זה פנן,
באתי לאכול, אכול ושתה,
כי מחר נמות, תן לי להספיק ליהנות מהעולם.
לא מעניין אותי שום דבר, לא תורה, לא מצוות, מעניין אותי רק דבר אחד,
איך אני נהנה כל הזמן.
זה נקרא אפיקורוס.
כופר.
מה שמעניין אותו מכל העולם הזה זה רק כנאות העולם הזה. לא לאכול בשביל להתקיים, להיות בריא,
רק הנאות.
ואם צריך לגנוב ולשדוד והכל בשביל ההנאות,
עושים. זה נקרא אפיקורוס,
ולכן דינו סקלה.
הרמב״ן כותב
דבר מדהים,
שתובעים ממנו שעובר על שתי מצוות.
נצטווינו קדושים תהיו.
מה זה קדושים תהיו?
פרושים תהיו.
שאדם צריך להיות פורש מתאוות העולם הזה.
אדם צריך להשתמש מהעולם הזה.
כל מה שיועיל לו לבריאותו, לחיותו,
תאכל, תשתה, הכל, אין בעיה.
אבל מה המטרה?
להתקיים ולהיות בריא.
אבל לא להיות בלוע, גרגרן, רק
זלילות ושתייה ושובא וזולל כל הזמן.
לא,
זה לא המטרה. אתה לא בעל חי.
אפילו בעל חי, ברגע שהוא שבע,
מפסיק.
אז נצטווינו קדושים תהיו,
ונצטווינו ואותו תעבודו ובו תדבקון.
אנחנו באנו לעולם בשביל לעבוד את הבורא,
כי לי בני ישראל עבדים עבדייהם.
הוצאתי אתכם מארץ מצרים כשהייתם עבדים לפרעה,
ואמרתי לכם בואו תעבדו אצלי,
אני אשלם שכר בעולם הזה ולעולם הבא,
ולא עבדים לננס הזה פרעה,
שהיה גובה שלו אמה.
נצטווינו. אז נצטווינו לדעת השם בכל דרכינו,
ומי שזולל וסובל לא יודע דרך השם. לא מעניין אותו כלום, הוא רק רואה את הצלחת לפניו וזהו.
מה רואים לפי הרמב״ן?
שטובעים מנער קטן
דברים שאפילו זקנים בדור הזה נכשלים.
אתם רואים אנשים נכנסים לחתונה,
ואיך הם
כל היום בצום,
כי בערב יש חתונה, לא חבל לאכול בצהריים זה, שיהיה מקום, צריך להכין מקום.
ואז
כבר מהמזנון בולעים וחוטפים,
אחר כך את השלוש מנות,
ואם אפשר, גם זה, גם זה, כן, תוריד פה גם, כן.
יש כאלה כבר למדו לתת טיפ, שיבוא כל פעם ויביא עוד עוד.
בקיצור, ערב של זלילה, לא באו לא לחתן ולא לכלה,
מרבעים על השולחן,
ואוכלים ושותים וזוללים.
אז מבקשים
מנער
שלא יהיה זולל ושובא,
מה שבימינו אפילו הזקנים לא עומדים בזה.
אז מי בימינו לא מבקש להתענג בחיי העולם הזה?
מי מקיים את המצווה קדושים תהיו שהוא פורש מתאוות העולם הזה,
ומשתדל רק לאכול מה שמבריא את גופו,
ומה שצריך רק לקיומו כדי שיהיה חזק ובריא לעבודת הבורא.
אנחנו אפילו לא יודעים מה מחייבת אותנו המצווה הזו.
ובן שורר ומורה,
דנים אותו למיתה בגלל זה.
למה?
כיוון שבטבע שלנו יש את הכוח
להיות פרוש וקדוש.
כל אחד מאיתנו
יכול להיות פרוש וקדוש.
אתם רוצים ראיה?
כל אלה שמשמינים
יכולים להיות פרושים וקדושים.
עושים דיאטות,
עושים קיצור קיבה,
עושים ניתוחים,
אפילו עושים דיאטת סומסום.
מה זה דיאטת סומסום?
קונים חמש קילו סומסום,
זורקים על הרצפה ואוספים אחד-אחד,
וככה יורדים במשקל.
זאת אומרת, אנשים,
אתה רואה, כשיש לו אינטרס,
אז הוא יכול להיות פרוש, הוא יכול להיות קדוש.
כי אם אמרו לו שהוא חולה
וכבר הוא חס ושלום מסתכן
והמצב של הדם שלו לא טוב
והקולוסטרול עלה
ויש לו סוכרת ויש לו ויש לו ויש לו,
פתאום הוא נהיה קדוש ופרוש, זה אני לא...
זה לא תודה, לא זה, אל תראה לי אפילו, זה, מה קרה? מה קרה?
קדוש נהיה,
לא נוגע.
אז לאדם יש כוח בטבע שלו להיות קדוש ופרוש.
בתביעה כזאת
מבקשים אפילו מילד.
אבל בעוונותינו הרבים,
אנחנו מעלימים ומרחיקים את הכוח הטבעי הזה מאיתנו, ואדרבה,
כל זמן שאין לנו סכנות,
תביא עוד, תביא עוד, תביא עוד, תביא עוד, תביא עוד.
כמו מטחנה,
מיקסרים,
רק אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, כל הזמן,
כמה שאפשר.
הבורא יתברך,
טבע משרה אימנו,
אמר לה, למה זה צחקה שרה?
היפלא מהשם דבר?
בא מלאך, היא לא ידעה שזה מלאך,
בא מלאך ואומר לה שהיא תלד לשנה הבאה.
לעת הזאת היא תלד.
בן,
בת תשעים,
לא ילדה מעולם.
הוא אומר לה,
היא חושבת שזה עובר אורח, היא לא יודעת שזה מלאך.
אז היא צחקה.
אחרי ולוטי הייתה לי עדנה ואדוני זקן,
אברהם בן מאה.
אז הבורא טבע משרה אימנו, למה זה צחקה שרה?
היפלא מאדוני דבר?
מה החטא שהיא צחקה?
התביעה הייתה
שהרי בטבע הבריאה
מונחת ההכרה שהקדוש ברוך הוא הכל יכול.
אין דבר שהוא לא יכול.
אז כששומעת שרה שיוולד לה בן לתשעים שנה לא צריך לצחוק על זה כי הטבע ביד הבורא.
היפלא מאשר דבר?
לפני שבוע פרסמו בעיתון שאישה בת שבעים ושמונה ילדה תאומים.
בגיל שבעים ושמונה בעלה שמע שנולדו לו תאומים קיבל שבץ לב.
אז זאת אומרת,
רואים שיש מציאות. אומנם זה לא לידה טבעית, אבל בכל אופן.
אז רואים שאין בעיה לקדוש ברוך הוא לעשות נפלאות וניסים. מה הבעיה? את העולם הוא ברא במאמר.
יהי באי.
מה יש לו בעיה?
אז לא צריך לצחוק כיוון שבטבע שלנו אנחנו יכולים להשיג ולהבין זאת.
עכשיו נבין גם את המאמר שאפילו חרב חדה מונחת
על צווארו של אדם,
אל יתייאש מן הרחמים. למה?
כי הכל בידי שמיים.
היפלא מאשר דבר? יש דבר שהקדוש ברוך הוא מנוע מלעשותו?
אז אפילו שכבר החרב נמצאת על הצוואר,
בן רגע הקדוש ברוך הוא יכול לחלץ את האדם מצרה.
המחזיק בחרב יכול לקבל שבץ על המקום.
החרב תיפול מידו.
מישהו ירה לו בראש.
הכל יכול להיות.
אין שום בעיה.
לכן צריך לדעת שהכל בידי שמיים,
וכל הדברים האלה השם טבע בנו.
טבע בנו.
זאת אומרת, לא צריך לחפש,
להתבונן בשכל כדי להשיג זאת. זה טבוע בנו.
מתי אתם רואים שזה נכון?
כשאתם יודעים שהקדוש ברוך הוא הכל יכול. מתי?
כשהרופאים אומרים
אין מה לעשות.
למי אתם פונים?
לרופא יותר גדול? אין יותר גדול.
כל הרופאים עשו ישיבה ואומרים,
נותרו לך שבועיים ימים.
מה עושים עכשיו?
הופה, עכשיו מחפשים רבנים, מחפשים ניסים,
מחפשים מופתים, מחפשים קביעות,
מה לא?
מה זה קשור לרפואה?
אה, עכשיו אתם מבקשים את הכוח האלוקי,
את החלק הרוחני,
את מה שהתעלמתם עד עכשיו ושכחתם שהוא קיים.
הכל תליתם בכוח האדם, בדוקטור, בפרופסור, במומחה,
במומחים, בתרופות,
בחרטות, בדיאטות.
אבל הכל הכל הכל בסוף זה רק בידו של הקדוש ברוך הוא.
אז עכשיו כשאנחנו בחודש אלול,
שבועיים לפני ראש השנה,
צריך כל אחד עכשיו להשתדל
לפתח את הרגשות הטובים, החיוביים, שיש בכל אדם
כלפי אדם לחברו וכלפי אדם למקום,
ולפתח את הרגשת הפחד מיום הדין.
זה קיים בטבעו של אדם.
פחד יש לאדם.
זה טוב מאוד שיש לו פחד. אוי ואבויים לא יהיו לו.
אבל הפחד מוסתר על ידי מידת האדישות.
הנה עד עכשיו עוד לא עשיתם תשובה ממש ועוד לא בכיתם כמו שאולי תבכו בראש השנה, אולי.
אולי ביום הכיפורים.
אולי.
אבל בינתיים האדישות היא שולטת והיא לא נותנת לנו בינתיים לעשות משהו,
תשובה בלפחד מאימת הדין.
אתם שמעתם על כמה שנפטרו, נכון? בשנה האחרונה.
אתם יודעים מתי זה קרה.
מראש השנה שעבר.
בראש השנה כתוב
מי יחיה ומי ימות.
מי יהיה חולה, מי יהיה בריא,
מי יהיה עשיר, מי יהיה עני.
זה בראש השנה. בראש השנה הקרוב, עוד פעם,
מתחיל רשימה חדשה.
כל שנה נעדרים אנשים,
מסתבכים וכולי.
אז איך אנחנו לא פוחדים?
מי אמר שאנחנו לא בתור?
אבל אם נקדים
תפילה לצרה,
תשובה לצרה,
נבטל אותה.
כי אם היה צריך לבוא, לא יבוא.
למה באה הצרה? בגלל שלא עושים תשובה.
אז הצרה באה לעורר.
אבל אם אני מתעורר לבד,
אם אני משלם חשמל בזמן,
ישלחו לי התראה?
לא צריך התראה.
אבל אם שולחים התראה זה לפני ניתוק.
ואם לא תשלם גם בהתראה, יינתקו.
אז אם כבר קיבלת איתות מהשמיים, בעיות, צרות, חוליים, מחלות, איסורים,
הסתבכויות,
אז מאותתים לך, זו התראה.
אם תהיה חכם,
תשלם את מה שצריך, תעזור בתשובה.
הכל בטל ומבוטל. כתוב שאם שילמת בינתיים,
עמך סליחה.
אז זאת אומרת, אנחנו צריכים לעורר בעצמנו עכשיו את כל הכוחות הטובים שיש לנו
לבן אדם לחברו, בן אדם למקום, ולעורר את הפחד מיום הדין.
ולא להישאר אדישים.
וצריך תשוקה לחיים, כמו שאנחנו אומרים, זוכרנו לחיים.
מלך חפץ בחיים.
נכון,
הוא מלך שחפץ שכולנו נחיה.
אבל אנחנו מבקשים זוכרנו לחיים. למה אנחנו מבקשים?
למה אנחנו מבקשים חיים?
בן אדם אחד היה בבית חולים, ביקש רחמנות,
שהוא יחיה.
מה תעשה עם החיים? אני שואל.
אם אתה מתכוון עוד להמשיך לאכול ולשתות, לאכול ולשתות, ללכת לעבודה ולישון,
ועוד פעם לאכול ולשתות,
תגמור עכשיו, לא, אין צורך. חבל, אתה עובד בחינם לאחרים.
מה לך יישאר מזה?
גמרנו, עבדת מספיק, זהו, זהו. נמשיך עוד פעם לאכול, לשתות, עוד פעם לאכול ולשתות.
חבל על הזמן.
אין טעם.
אם אתה מתכוון לחיות על מנת שיהיה לך חיי נצח, כדאי.
אבל אם זה רק בשביל לעשות מעשה בהמה כל היום,
חבל.
קיימת בטבע הערכת החיים
עד כדי כך
שנמלה שחיה רק חצי שנה,
מצאו בחורה שהיא אגרה כמות פי מיליונים ממאכלה.
כמה נמלה אוכלת בימי חייה? חיטה וחצי.
כל שישה חודשים שהיא חיה היא לא חיה יותר.
היא אוכלת חיטה וחצי.
וכמה היא אוספת? כמויות לבני אדם.
למה?
היא אומרת,
שמא יוסיף השם ויאריך את חיי.
אז אם אני אקח בדיוק בצמצום מה שאני צריכה, ואם הוא יאריך את חיי, אז מה יהיה לי?
לא יהיה לי מה לאכול.
אתם שומעים מה היא עושה?
עכשיו היא,
לא מצינו נמלה שם.
אתה חיה עשרים שנה
לא מצינו
בן אדם, לא מצינו שחיה
מאתיים ארבעים שנה
שלוש מאות... בדורות ראשונים כן, אבל היום אין
אבל אתה חי לנצח
נכון אתה תחיה פה בגוף
עד מאה עשרים
אבל אתה חי לנצח כשאתה נפטר מן הגופה אתה עולה ואתה חי לנצח
ומה צידה לדרך הכנת?
לנצח, לא הולכים עם שקית אוכל
לא עם מזוודה
גם רכבת לא תספיק
אתה הולך לנצח
כמה זה נצח?
מיליארד שנה
זה אפילו לא שנייה בנצח
לנצח
מה הכנת?
אתה צריך לבוא עכשיו עם השכר שלך
מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת
מה שהכנתם לכבוד שבת זה מה שיש על השולחן
בעולם העליון לא פתוח עסקים בשבת
זה לא תל אביב שם
זהו הגעת עם מה שהגעת זה מה שיש
מה שהכנת זה מה שתאכל
נו אז בן אדם בא לעולם בשביל לצאת מפה עם הרבה הרבה הרבה שכר
שיהיה לו ממה להתפרנס שם
אז מה עושה בן אדם?
אוסף לעולם הזה
משאיר לאחרים ולעולם הבא הוא לא לוקח כלום
אז אם נמלה אוגרת כל כך הרבה אז בן אדם
שהוא יחיה לנצח כמה צריך להכין?
רבי ישראל סלנטר אומר משל יש עני מחזר על הפתחים
בבית אחד נותנים לו בשר
בבית שני נותנים לו דגים
זאת אומרת בבית הראשון נותנים לו בשר שהוא דפק
בבית השני נותנים לו דגים מה צריך לאכול קודם?
קודם דגים תמיד אוכלים קודם את הקל לעיכול
ואחר כך את היותר דגים עופות בשר
וכן הלאה
אז זאת אומרת אבל נתנו לו בשר
העני יכול להגיד
לא, בשר, עוד לא אכלתי דגים, איך אני יכול לאכול בשר?
אני אגיד כזה דבר? מה שנותנים הוא חוטף,
אוכל הוא רעב, אין לו מה לאכול.
הוא לא יכול כמו עשיר לאכול לפי סדר.
לעשיר יש דגים, יש בשר, יש עופות, יש הכול.
אז הוא יכול לאכול כסדר, אבל מי שאין לו,
אומר רבי ישראל סלנטר, אנחנו כאלה עניים במצוות,
שאנחנו צריכים לחטוף כל דבר שבא לפנינו,
כל מצווה שיש, תחטוף!
אל תחפש, לא, קודם אני אעשה זה, ואחר כך זה.
יש אנשים שאומרים, אה, אתה מבקש ממני זה, אני עוד לא יודע בכלל קריאת שמע, אני עוד לא יודע בכלל ברכות,
אתה כבר רוצה שאני אשב ואני אלמד תורה?
אתה כבר רוצה שאני זה? איפה אתה?
לאט לאט, נתקדם.
טמבל, אתה עני.
עני אוכל מה שנותנים.
אז צריכים לחטוף כמה שיותר, ובפרט עכשיו בחודש אלול,
מה שאפשר להספיק
לפני שנגיע ליום הדין.
לכן מרבים בצדקות,
בחסדים וכו'.
המצווה הכי גדולה שיכולה לזכות אדם בדין זה זיכוי הרבים.
בימים האלה,
אם אדם זוכה לעשות הרצאה כמו שעשו פה,
אם יכול לחלק דיסקים,
אם יכול לגרום לשיעורים,
להביא לי שיעורים שאנשים יקנו זכויות רבות
לאין שיעור,
או בפרט אם זכה שמישהו יחזור על ידו בתשובה,
הוא מסודר ביום הדין.
כי זה זכויות גדולות מאוד לאין שיעור.
עכשיו אנחנו אומרים עוד מאמר אחד קצר,
ואחרי זה נסכם.
כותב הרמב״ן
יש על הבן סורר ומורה שני עונשים.
אחד,
כשהוא מקלה אביו ואימו, הוא ממרה בהם.
זאת אומרת, הוא מקל בהם, מזלזל,
וממרה בהם, ממרה את פיהם.
דבר שני,
הוא זולל ושובע,
כמו שלמדנו, הוא עובר על קדושים תהיו,
והוא עובר על ואותו תעבודון ובו תדבקון.
כי אנחנו הצטווינו לדעת את השם בכל דרכינו.
בזולל ושובע, לא יודע את דרך השם.
ואמרנו שהאיבן עזרא אומר שהוא אפיקורוס.
כי הוא לא מבקש מחיי העולם הזה רק להתענג בכל מיני מאכל ומשתה.
אז למדנו מהרמב״ם שבן סורר ומורה תובעים אותו
ומחייבים אותו, על מה?
שהוא נעדר מהמעלות והמדרגות היותר עליונות בתורה,
שזה מצוות עשה קדושים תהיו,
ומצוות עשה ובו תדבקון.
שהפירוש שצריכים לדעת השם בכל דרכינו,
גם כשאוכלים ושותים
צריך לעבוד את השם, גם כשישנים.
אני אוכל שיהיה לי כוח לעבודת השם, אני שותה שיהיה לי כוח לעבודת השם, אני ישן שיהיה לי כוח לקום לעבודת השם.
הכל צריך להיות בכל דרכיך דעהו.
כל הדרכים שלך אפילו.
בחומריות הכל צריך להיות בשביל לדעת את השם
ולעבוד אותו כדי שנוכל לעבוד את השם בהרחבת הלב והדעת להבין תורה.
הלל הזקן היה אומר לתלמידים שלו שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה הזאת.
שאלו אותו מי זאת העלובה הזאת שאתה הולך לגמול את החסד?
אמר זה הגוף שלי.
הגוף
והנפש החיונית הם עלובים.
צריך לעשות להם צרכים
בתור חסד,
אבל לא מתוך תאווה ורצון.
מה הפירוש?
אני צריך לאכול.
הגוף הזה הוא מסכן. אם אני לא אתן לו לאכול הוא יתפגר.
אז הוא עלוב, הוא עני.
אני צריך להאכיל אותו.
אבל זה צריך להיות כחסד
ולא כתאווה.
אתן לכם דוגמה.
יש בן אדם
נכנס לתחנת דלק,
האוטו בשביל שייסע צריך דלק.
אז למה מכניסים דלק?
רק בשביל שהאוטו ייסע.
אף אחד לא מכניס דלק.
שואל את האוטו איזה דלק, איזה אוקטן אתה רוצה?
98? 94?
איזה ריח מתאים לך?
אף אחד לא יסלסל שם ויעשה ככה וככה וייתן זיתונים בפנים גם וקצת פפריקה.
זה בסך הכל ממלאים דלק לנסוע. גם אתה,
מה שאתה אוכל זה רק דלק לנסוע. זה הכול. זה לא עניין של תאווה להתפנק
ושהחומוס יהיה מסודר ועם הכף
ותסדר ככה ותשים גמבה ותשים גם זיתון שחור ותצפה אותו בשמן זית זך.
זה כבר שייך לא לדלק, זה כבר תאוות.
זאת אומרת,
אדם צריך לזון את הגוף רק להתקיים, זה הכול.
אז הוא אמר שהוא הולך לעשות חסד
עם העלובה הזאת, עם הגוף הזה.
חסד,
לא תאווה.
חסד.
צריכה לאכול, הבהמה.
הגוף הזה זה כמו בהמה.
צריכה לאכול,
נותנים לה לאכול, זהו.
הבן סורר ומורה הוא רחוק מזה בתכלית, הוא לא יודע בכלל את השם.
כי הוא עושה הכול רק לתאווה.
רק לתאווה. אוכל בשר, שותה יין,
בגניבה והכול, בתאווה.
זה לא יודע את השם.
עכשיו, הוא רק נער,
ורק עתה הוא מתגדל,
ותובעים אותו על מה?
שהוא רחוק מהקדושה.
הוא לא פורש מהתאוות. הוא לא אוכל בשביל להתקיים.
הוא רק אוכל בשביל תאוות. הוא נרקומן לאוכל.
וזה גורם לו להתחייב עונש קשה.
ואיזה מוות? הכי חמור בתורה, סקאלה.
למה?
כי הוא רחוק מהתכלית שהוא נברא,
ואיך שהוא חי זה ההפך מהמטרה שהוא בא לעולם.
אז הוא מפסיד את הייעוד שלו. אתה בכלל
לא מתקיים באופן הרצוי.
מזה נתבונן כמה גודל החיוב שיש על כל אדם
להגיע למעלות עליונות אמיתיות,
ומכל שכן אם זה בן תורה התביעה שייכת בו עוד יותר.
בן סורר ומורה גנב פעמיים,
לקה בראשונה בבית דין, גנב בפעם השנייה,
ועבר על לא תעשה של רשע דחמס, חמאס.
הרמב״ן לא מזכיר את זה בחטא ובעונש,
אלא אומר שעל מה הוא נתבע? על המעלות העליונות
שהוא עבר על קדושים תהיו ובו תדבקון,
לא בגלל שהוא גנב.
למה?
כי בגניבה אדם עובר רק בשעה שגונב
ובשעה שהוא אוכל גניבה.
אבל מצוות עשה של קדושים תהיו ובו תדבקון הוא עובר כל הזמן.
כי זה חסר בעצמיותו
ולזה אין שיעור.
וכמה שיחסר לו מהמדרגה השפלה,
מהתכלית של הפחיתות עד תכלית הקדושה והדבקות,
זה לאין ערך ושיעור ממש.
ככה עבירה והחסרון שלו,
וזה הרבה יותר חמור מהגזלה,
מהגניבה וכל אלה.
וכאן טובעים אותו על משהו חסר כנגד המעלה של גדולי עולם,
ומונח בתביעה הזאת תהום מלאה בחטאים.
מי יכול להבין את זה?
אלא עכשיו תבינו,
העניין שמסופר פה שהוא גנב וגונב ומלסתם,
זה רק להגדיל את העניין שהוא זולל ושובע,
והוא כל כך להוט לזה,
עד שהוא גונב כדי למלא את רצונו.
מה העיקר אצלו?
למלא את רצונו.
הוא לא יודע גבול.
והוא לא מבקש חיי העולם הזה רק להתענג במאכל ומשתה.
אז על מה הוא נענש?
על עצם המהות שלו.
על עצם המהות. המהות שלו זה גדר זולל ושובע. זה המהות. הוא לעולם לא יגיע לתיקונו.
זה המהות שלו. זאת אומרת, כבר דנים אותו עכשיו על שם סופו. מה הפירוש?
בכל חלק מחייו עד יום מותו הוא יישאר כזה.
אין טעם להשאיר אחת כזה בעולם.
לטובתו לא משאירים אותו, וכמובן גם לטובת הציבור.
עכשיו רואים שאם אתה זוכה כל אדם לתקן משהו
בתכונות שלך
בנוגע לענייני העולם הזה, שאתה מתרחק מהעולם הזה,
זה חשוב ושקול הרבה יותר מכמה מעשים.
וכמה שאדם מתקשר לתורה כל משהו שהוא מתקשר יותר זה עולם ומלואו.
למה?
כי הוא זוכה למעמד של בוא תדבקון עוד יותר, עוד יותר, עוד יותר, עוד יותר.
כל משהו שאתה מתקדם אל השם
זה מעלה לאין שיעור.
ואם לא,
אתה מתרחק מהשם,
אתה בגדר בין
סורר ומורה.
במה שכתוב, שסופו להיות מלסתם את הבריות והורגן?
התביעה היא משום שעובר על קדושים תהיו ובו תדבקון,
כי מבקש חיי עולם הזה רק להתענג במאכון ומשתה.
בית דין ממיתים אותו
על שם סופו.
ויש קושייה
מאחר שהוא נדון
שלא יבוא לידי רציחה.
למה דנים אותו במיתה חמורה יותר מרוצח
שהדין שלו בסייף?
אם עכשיו אחד רצח את חברו,
מה דינו שהורגים אותו באחת מארבעה מיתות בדין?
באחת מהקלות בסייף?
סקאלה זה החמורש בחמורות מתוך הארבעה מיתות.
למה בן סורר אומר לו, הוא עוד לא רצח,
הוא עתיד לרצוח.
הורגים אותו בסקאלה, והרוצח בפועל
הורגים אותו במיתה קלה בסייף.
מה קורה פה?
אלא הוא נדון על שם סופו.
לא הכוונה שהוא נדון על המעשים שהוא עתיד לעשות,
אלא
שבאמת הוא נדון על מה שהוא עכשיו,
שזה עצמו עצם החטא,
שהוא מעמיד את עצמו מעכשיו במצב כזה,
הוא מרגיל את עצמו בהרגל שיצטרך ללסתם את הבריות ולהגיע לרציחות.
אבל לא על עצם הרציחה שהוא עתיד מקדימים לו את הדין, לא.
אלא על זה שהוא העמיד את עצמו כבר במצב כזה שהוא יגיע לזה.
מאחר שכל עיקרו ומהותו זה למלות את אהבתו,
אפילו לעבור על דברי תורה,
ממילא הוא עומד כבר כרגע בהיותו בן שלוש עשרה,
שיהיו מעשיו רעים עד שיגיע לרציחה.
כבר הרגע הוא נמצא במצב הזה.
וזה עצמו שמרגיל את עצמו לכך, ללכת מדחי אל דחי.
זה חטא גדול מאוד,
וכבר מונח בו כל המצב הרוחני שיהיה בו לבסוף,
כיוון שזוהי הכנתו וחינוכו,
ועל זה הוא מתחייב בחמורה שבמיתות.
ואפילו שאם יעבור איסור רציחה כמה פעמים,
העונש יהיה רק בסייף,
אבל זה הבן סורר ומורה, כיוון שהוא עומד עכשיו מצד מהותו להיות לסטים קבוע,
הוא גרוע יותר מרוצח.
כי במעשה לא שייך שיצטרפו שני מעשים.
כל מעשה בפני עצמו.
אבל כאן
כל המעשים העתידיים כבר מונחים במצב העכשמי והוא נידון על מצבו הנוכחי.
זאת אומרת, כבר מקופל בו הקול הרע שעתיד לצאת.
עכשיו מתיישבת סתירה מהגמרה בראש השנה טז.
שם מבואר לגבי ישמעאל.
כתוב שהקדוש ברוך הוא דן אותו באשר הוא שם.
אמר הקדוש ברוך הוא, מה הוא עכשיו?
רשע או צדיק?
באו מלאכי השרת, אמרו לקדוש ברוך הוא,
תהרוג אותו את ישמעאל.
מצאצאיו עתידים
להרוג את היהודים.
הם ינפחו נודות של מים ריקים, יתנו להם לשתות ויהרגו אותם.
תהרוג אותו.
אמר, מה הוא עכשיו?
עכשיו מה הוא? צדיק או רשע?
אני דן אותו באשר הוא שם.
כרגע הוא צדיק
או בחזקת צדיק.
הוא לא רשע אז אני לא הורג אותו.
אז למה בבן סורר הוא מורה?
הרי הוא עוד לא רצח.
למה דנים אותו?
אלא כלפי הטענה שלא יצילו אותו בשביל שעתידים עליו להעמיד ישראל בצמא.
אמר השם על ישמעאל מאשר הוא שם.
אבל בבן סורר הוא מורה?
הוא חייב באמת גם כן על מה שהוא כבר עכשיו.
משום שעכשיו עצמו הוא מעמיד
בעתיד טבעי כזה וחמור כל כך שמתחייב בסקאלה.
הוא הפך את המהות שלו שעכשיו זה הגדר שלו
בין סורר ומורה.
מזה יבין כל אחד כמה גדולה החובה להתחזק,
ובייחוד
מי שתורתו אומנותו,
שהרי בבן סורר ומורה כתוב ויסרו אותו ולא ישמע אליהם.
וכותב אספורנו מה זה המרי שלו? מה זה מריו?
הוא מסיר את התקווה שישוב מסוררותו.
אין לו תקנה.
מאחר שהוא שקוע בזוללות ואינו מקבל מוסר ותוכחה,
סורר הוא סר מדברי אביו ומורה,
הוא מורה לאימו ולאביו,
אתם טועים, אתם לא מבינים,
ככה צריך לחיות, ככה צריך להיענות, ככה צריך זה.
אתם לא מבינים שום דבר, אתם הדור ההוא, אתם הדור הישן.
היום זה ככה.
מכירים את זה, כן?
בין סורר ומורה שקוע בזוללות,
אינו מקבל מוסר.
כשמצטרפים שני אלה יוצא שהוא יישאר במהותו ויבוא לידי מעשים גרועים ביותר
חייב כל אחד לחשוב
אם בימים הקדושים
כשיושב באוהל של תורה
הוא לא מתבונן ומתעורר
להיטיב את דרכיו
לחוש מה זה ביטול תורה
אם הוא לא נזהר במעשים לעשות אותם כראוי בדקדוק
אם הוא לא מתפלל בכוונה וכיוצא בזה
אז מה יקרה כשהמצב שלו יהיה כשהוא ייכנס לשעבודים
שמפריעים ומעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו
זה כשהוא יושב בישיבה מה יקרה אחר כך כשהוא יצא משם
וגם אם יהיו לו ניסיונות קשים מהאנשים שייפגש בדרכו
מאחר שהטבע שלו בשעה שהיה עוד בישיבה
לא יתעורר להיטיב את דרכיו
איזה תקווה תהיה לו כשיהיו לו ניסיונות
אם הוא לא מורגל
לעשות חושבים
הלא חלילה ירד מטה מטה
ואם הוא עומד כרגע במצב הזה הוא כבר נידון על שם סופו
התורה אמרה וכל ישראל נשבעו וייראו
ולכאורה זה תמוה מה שייך לכל ישראל
הרי זה נוגע רק ליחיד
אחרי שלושה חודשים מגיל שלוש עשרה
כבר הוא לא נעשה בן סורר ומורה
זה רק בשלושה חודשים
וגם צריך כמה וכמה תנאים על פי דין
וקשה מאוד למצוא היה בן סורר ומורה כזה
עד שיש מי שאומר שלא אירע כזה דבר מעולם
אבל בגוף הפרשה אמרו דרוש וקבל שכר
זאת אומרת ההלכה עצמה היא תורה
וזה רצון השם
וזה חוכמה של מעלה ללמד אותנו
מדין סורר ומורה דיננו
זאת אומרת אם אדם תקוע ושקוע במצב מסוים ואין תקווה שהוא ישתנה דינו כדין סורר ומורה
שיכולים לדון אותו מעכשיו עכשיו
למה?
על שם סופו כי הוא יישאר אותו דבר
הוא לא ישתנה
אז אדם צריך להיבהל לא להישאר במצב קבוע
אני טוב לי איך שאני הלוואי וכולם יהיו כמוני אם יהיו כמוני המשיח יבוא
אנשים חושבים שבמצב שהם נמצאים זה מצוין
זה דין סורר ומורה
שהוא לא משתנה
שאין תקווה שישתנה
אז מה שייך בכל ישראל ישמעו וייראו
הכוונה שיתבוננו כמה חמורה תביעה
שאדם לא עולה במעלות עליונות
ומה נורא עוון כשרחוקים מזה
וגם שאדם נידון על שם סופו
וזה נחשב לו לחטא
אם אינו עומד להיטיב את דרכיו
אז נחשב כבר עכשיו שכל העומד להיות בסוף
כאילו רובץ עליו מעתה
וזה מפחיד
שאדם אסור לו להיות במצב קבוע אלא תמיד עולה
אם לא זה מראה שיש לו דין סורר ומורה שדנים אותו על שם סופו
זאת אומרת אתה לא תשתנה עד הסוף
אז אנחנו כבר יכולים לחשבן בדיוק
מה יהיה בסופך אז אין טעם להשאיר אותך
כי למה הרשעים שמתים בחצי ימיהם
טוב להם וטוב לעולם
טוב להם שיקבלו פחות עונש אם יישארו יותר יקבלו יותר עונש
ואם אין להם תקווה והם לא מתכוונים לתקן את עצמם
ולא מתכוונים לעלות במעלות עליונות ככה ידונו אותם
וככה מסתכלים בדין על כל אדם ואדם אז כדאי לנו
כל הזמן להשתפר
להוסיף במעשים טובים, בצדקות, בחסדים, בזיכוי הרבים
ובעזרת השם נוכל לעמוד בדין אמן ואמן
למי
יש שאלות?
בבקשה
שאלה לא ברכה?
שאלה אחת
קודם כל תודה רבה שבאת לפסגה. בעזרת השם שיהיו הרבה שיעורים בפסגת זאב.
דבר שני, רציתי לדבר על תופעה שקורית גם בפסגת זאב,
התופעה הזו של רמיסת השבת.
זה הפך להיות כבר מין הרגל כזה,
כל מי שרוצה להיבחר לעירייה, לממשלה,
הוא מתלבש על השבת.
לצערי, ארגונים הכניסו אוטובוסים לפסגת זאב בשבת,
וכבר כמה שבתות מסתובבים בפסגה ומנסים לדוג דגים.
בערב שבת לקחת את הילדים שלנו, השם מרחם,
לדיסקוטקים בתל אביב, למרכזי תועבה,
להחזיר אותם בשתיים בלילה, שלוש בלילה,
ובבוקר לקחת אותם לים מהבוקר עד הערב,
שלא יהיה להם שבת.
הם כבר הצליחו להחטיא את כל מעלה-אדומים, שם יש המון אוטובוסים,
ואפילו יש להם נגלה שנייה בערב,
לא מחזירים אותם בשתיים וחצי,
נגלה שנייה מחזירה אותם בארבע וחצי לפנות בוקר.
אז אנחנו מנסים להילחם בזה בכל הכוח,
גם בזה שאנחנו מגנים, גם בזה שאנחנו מעוררים את הציבור הדתי שישמור על הילדים,
גם לעשות תפילות ולהתחזק בשבת,
ורציתי לשאול את הרב, מה אפשר לעשות פשוט לעקור את התופעה הזו מהשורש?
חסימות.
על הפסגה יש המון כניסות,
וזה לא כמו נווה יעקב. בנווה יעקב... לא, לא, לא חסימות באבנים, או... אה, אוקיי. לעמוד באמצע הכביש, להתפלל.
לקרות הילים, קבוצות של אנשים. עשינו את זה בתחנות?
לא בתחנות.
כן, זה קצת בעיה. באמצע הכביש.
זה קצת בעיה. באמצע הכביש יורדים,
ומתפללים. השוטר המקומי, דרך אגב, פה בשיעור.
נו, אז מה אם הוא בשיעור?
אם להם מותר לנסוע בשבת ולחטוף ילדים, לפתות אותם
כמו מיסיון,
זה ממש ככה. אז מותר להתפלל בכביש
ולבקש מהילדים לא להצטרף ל... אנחנו עושים את זה.
מפרסמים את זה המון.
מגנים את ה... לצערי עיתון מקומי בפסגה נותן להם גמר. לא יעזור לך שום דבר, זו מגמה ארצית,
ורוצים להכניס תחבורה ציבורית בכל הארץ. כן.
אבל הם היו נחושים. את יודעת, בראש העין היה יהודי אחד,
עד גבול מסוים הוא הצליח. הוא שכב פשוט ברצפה. שכב. כן, שמענו את זה. כן.
אז זהו, זה עזר לכמה הזמן, אבל אף אחד לא הצטרף אליו, אז כמה הוא יכול. אז עקפו אותו, הוא בסך הכל מטר שבעים.
אז עקפו אותו, וזהו.
אבל אם יושבים כמה אנשים
ומתפללים,
ובכל מקום יש קבוצות אנשים שיוצאים להתפלל,
אז זה יכול לאט לאט. זה יעשה רעש,
ויכול להיות שיצטרפו יותר,
ולפחות אתם מחיתם על כבוד השבת, קבלו שכר בשמיים.
אז עשינו את זה שבת אחת. אומנם לא חסמנו את הכביש,
אלא באנו באמת רבנים עם מתפללים בערב,
והיו ממש בתחנה, בשלוש תחנות,
במרכז, במזרח ובמערב,
ובבוקר באמת התפללו מוסף בתחנה,
ובאמת לא הייתה הענות.
היה באמת רעש מאוד גדול בשמיים זה עשה, שבאמת היה נס ולא הייתה הענות.
אבל לצערי,
השבת האחרונה, בבוקר, אומנם הייתה שם רק רוסיה זקנה, סליחה, אני לא מדברת שום דבר על הרוסים,
אבל הייתה שם רק אחת זקנה שרדפה אחרי האוטובוס ועשתה חצי שעה טלפונים שיבואו.
מה שהכי כואב לי זה ש... טלפונים?
כן, טלפונים לארגון, שהם איחרו בחצי שעה.
כי בשבת הקודמת אף אחד לא חיכה להם, אז פשוט השבת לא רצו לבוא.
לצערי, היא לחצה, ומה שהכי כואב לי זה שאם אתה תראה את
האוטובוסים שבאים הכי יקרים הכי משוכללים לזה יש כסף
לעבירות יש כסף. בואי נחסוך זמן.
כן. זו העצה הטובה וזה הם יחפשו מקום שיש להם בקלות ולא מקום שיש להם התנגשות התנגשות הכוונה לא פיזית אלא התנגשות עם ציבור שלא מסכים אין להם, הם מחפשים לאסוף לא מחפשים להתווכח הם מחפשים לנצח
אם אתם תעמדו כל אחד שעושה את זה זוכה במצווה גדולה כל מי שמשתמט מזה
ומעלים עיניו השבת תתבע ממנו זה הכל
אתה יכול לברך את פסגת זאב בכלל את כל הארץ מה זה לברך את הפסגה? הפסגה לא אכפת לה בכלל לא נכון לא נכון אני אומרת שהייתה התערורות מאוד גדולה בכל בתי הכנסת הפסגה אכפת לה?
לא אני מדברת על התושבים האנשים איפה האנשים?
שתברך את עם ישראל למה צריך להעב אותך? יש להם רגליים שיצאו החוצה אבל שהגזרה הזאת תוסר אותם ממנו איזה גזרה אדרבה נתנו לכם הזדמנות
להוכיח את הנאמנות שלכם לשם מה את רוצה יותר טוב מזה?
נתנו לך הזדמנות
הזדמנות עד היום לא ידעו אם את חרדה על כבוד השבת עכשיו יש לך הזדמנות להוכיח אני חרד על כבוד השבת ואני יוצא את יודעת בזמנו היה רב אחד סולומון קראו לו בפתח תקווה
הרב סולומון
והוא הזמין אותי בשבת הוא עשה הפגנה אם את זוכרת פעם היה בית קולנוע בפתח תקווה שנים הוא נלחם נגד ההקרנות שהיו שם היה עושה הפגנות וכולי
שבת אחת הוא הזמין אותי לבוא לשם לתת דרשה בבית כנסת הגדול בפתח תקווה על כבוד השבת והכול
והוא ארגן הפגנה שתלך בכבישים עד שנגיע מהבית שלו זה היה מרחק אולי שני קילומטר
להגיע עד לבית כנסת הגדול לתת דרשה
והוא ביקש נלך באמצע הכביש
ואז אני קראתי בספרים יש פוסקים שאומרים שלא לעשות ככה לא לחטיא את אלה שנוסעים כי אז הם יעשו ברקסים ידליקו יכבו
וזה פה ושם
ואז הוא אומר לי לא אל תפחד עליי
על עיתהו לרשע וימות
תלך
טוב
תלמיד חכם גדול
אמרתי אני הולך הלכתי איתו אבל היה לי נקיפות מצפון
אחרי זה כשהגעתי בחזרה לרב שלי הרב שפירא זכר צדק בלכה שאלתי אותו אם עשיתי כראוי או לא
אמר לי כן על עיתהו לרשע וימות זאת אומרת אין בזה שום בעיה
אם אתה גורם כאילו שהחילוני יעשה עוד עבירות של חילול שבת בעצירה בלימה ונסיעה וכו׳
זהו
עשינו את זה באמת אחרי זה השתתק שם כל העניין
והנושא ירד מהפרק היה רעש גדול
וכו׳ וכו׳ הועיל אבל הוא עשה את זה בתוקף
והלך
וזה עזר
יכול להיות שפעם ראשונה לא פעם שנייה
הנה קובי, רון קובי, רוקנבי
אין יותר אוטובוסים
היה
אוטובוס אחד
לא הייתה ענות, פעם שנייה יצא עם שני אנשים
נגמר הסיפור
אבל
זה מה שאני יועץ לכם לא צריך בשביל זה רבנים ולא צריך כלום ולא צריך כלום יוצאים כמה אנשים עומדים באמצע הכביש מתפללים
טוב, תבשרו אותנו בשורות טובות
כן תן לבחור שם על הקיר
ערב טוב לך כבוד הרב וכל האורחים לעם ישראל
בראש ובראשונה אני רוצה לברך את הקדוש ברוך הוא שירווה נחת מעמו ישראל
ויביא עלינו את הגאולה בעזרת השם ממהרה בימינו אמן
אני מאזין כל הזמן להרצאות של כבוד הרב ולומד
ואני מבין כפי שהקדוש ברוך הוא מגלה לנו
שנגעלנו בניסן ואנחנו עתידים להיגאל בניסן
כי כל תכלית הבריאה הזאת זה גילוי האלוקות בחומר
בחומר שהקדוש ברוך הוא ברא כמובן, לא בחומר שאנחנו מכירים,
שהאדם יצר.
אז אני מבין שהקדוש ברוך הוא הולך לעשות הגעלה על כל הבריות בעזרת השם
ולהוציא את החמה מן עתיקה ולטהר את כל הבריות ולהביא עלינו גאולה
ולגילוי משיח צדקנו, משיח בן דוד.
אמן.
ובעזרת השם, שנזכה להתפלל לקדוש ברוך הוא תפילה ללא מחשבה זרה.
אפילו אם זו תהיה מחשבה,
אפילו אם תהיה תפילה אחת לקדוש ברוך הוא,
תפילה נקייה ללא מחשבה זרה בשעת התפילה,
האדם היהודי זכה לעולם הבא. אמן ואמן.
תודה לך, כבוד הרב.
עזר כברוך, כן.
תן לגברת שמה.
ערב טוב רב.
קודם אני לא מדברת כל כך טוב עברית.
אני מקווה שאתה מבין.
אני אמא של שלוש,
והבן הבכור שלי, כשהגענו לארץ, הלך אצל מטפלת,
ואחרי שלושה ימים הם התקשרו מהפפאנץ,
חוסר הכרה ולא נושם.
ואחר כך גילינו, כאילו, בבית החולים הם אמרו לנו שיש לו דימומים במוח ובעיניים,
זה שייקינג בייבי סידרום.
אני לא יודעת אם אתה מכיר.
וזה גורם לו היום נכות, הוא עיוור ונכה.
אני קודם
מתפלל עליו.
רק רגע, המטפלת זרקה אותו או שהוא נפל?
היא טילטלה.
היא טילטלה אותו.
כן. ולמוח של התינוקים זה עושה... שמעתי, ומה עשו לו? מה עשו לה?
לה, הבית המשפט עדיין לא נגמר.
זה היה לפני שנתיים וחצי כבר.
הבנתי.
וזה דבר אחד. שמעתי, ומה הרופאים אומרים היום על המצב שלו? הם מההתחלה אמרו שלא יהיה בחיים, כאילו כבר 48 שעות הוא מת,
והוא לא מת ברוך השם,
ולאט לאט יש שיפורים, הרבה שיפורים, אבל הוא נכה. הוא לא בסדר. נולד לי בן
כמו שצריך, וזהו.
והיום הוא בגן שיקומי, הוא בגן של עיוורים.
שמעתי. את הולכת עם כיסוי ראש תמיד, או רק היום?
כל יום.
כל יום.
בעלך לומד מה עושה?
עובד.
הוא לא לומד?
לומד כשהוא יכול.
אבל הוא לא עומד קבוע.
לא.
תלמדי עד חצי יום, חצי שעה כל יום.
ספר שערי תשובה של רבנו יונה.
אני לא מכירה, אוקיי. תכירי, הנה יש פה.
שלושה חודשים תלמדי,
חצי שעה כל יום בספר.
תביאי לה.
אני לא כל כך
קוראה עברית.
אז יש את זה גם בצרפתית.
אוקיי.
ודבר שני,
בעלך ילמד שעתיים כל יום תורה בתוכנית דיבור,
במשך שלושה חודשים רצוף.
אם תעשו. אמן.
אוקיי. אוקיי. הוא לא יסכים?
אני מקווה שיהיה לו זמן.
כמה שעות הוא עובד? 16?
הרבה. 16?
הוא היחיד שעובד. אני בבית עם הילדים. אבל כמה עובד? 16? עובד, כן. הרבה. מה כן? הרבה. מאיזה שעה עד איזה שעה?
מהבוקר עד סוף הלילה.
מה זה סוף הלילה? כמה זה סוף?
12-1. למה? במה הוא עובד?
יש לו שתי עבודות.
מה הוא עובד?
לא יודעת איך אומרים בעברית.
אחד עם צרפת ועוד אחד זה ארגון של עולים חדשים מצרפת,
המרכזיתית ישראל.
והוא,
לא יודעת, השבת היו 100 אנשים בשבתות שלנו.
הוא כל הזמן עושה משהו אחר. בקיצור הוא צריך למצוא שעתיים מתוך ה-24 שעות,
שעתיים הוא צריך למצוא בשביל הילד ללמוד תורה בתענית דיבור.
הוא לא מדבר עם אף אחד שום דבר.
רק לומד תורה שעתיים רצוף כל יום שלושה חודשים.
זה 90 יום רצוף.
את לומדת חצי שעה כל יום
מהספר שהוא נתן לך?
כן?
או בצרפתית?
90 יום.
אם תעשו ככה, בעזרת השם.
מה שם הילד?
חיים אהרון לב בן רבקה.
חיים אהרון לב בן רבקה,
השם ירפא אותו ברפואה שלמה ויראה בעינם. אמן.
רגע, עוד
עשוי משהו אחר? אפשר?
יש לי אחות בת חמש עם סחטן והם אמרו כבר לפני שנה שאין מה לעשות, הוא עשה הרבה טיפולים ואף טיפול לא עבד. ההורים שלך דתיים? כן.
שאומרים תורה ומצוות? כן.
שיעשו בדיוק מה שאמרתי לך ולבעלך
ובעזרת השם מה שם הילדה?
אפרת יהודית יעל בת רות. אפרת יהודית יהודית יעל בת רות.
בת רות.
השם יעתיק את המחלה ממנה לאשתו של אסד נשיא סוריה. אמן.
תן לבחור פה שורה שנייה.
טוב, שיהיה ערב טוב.
רציתי לשאול שאלות. פרסמת על הרצל שהוא רצה לנצר יהודים
והיה אנטישמי והיה שוטה אז תן פרטים על כל הדברים האלה.
מאיפה הבאת אותם?
מהיומנים שלו הוא כתב בעצמו את הדברים. אז אתה יכול לפרט כאילו איך זה, כאילו במה זה מתבטא? בסרט הרצל והציונות יש בדיוק את הדף ששם זה כתוב.
טוב, ודבר שני, אתה חושב שלביבי יש זכויות שהוא תומך בחרדים?
כאילו הוא תומך בלומדי תורה? ביבי תומך רק בעצמו ובשר עליהם.
טוב,
אתה בסדר, תודה. תהיה בריא.
כן,
תן לבחור באמצע עם הזקן.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב.
רציתי להודות לבורא העולם ולכבוד הרב על פרסום הנס שהרב בירך אותי לזיווג,
שאני אקבע על עצמי שלוש שנים.
חודשים ללמוד תורה ותעני דיבור וברוך השם התארסתי ואני עוד חודשיים מתחתן, מזל טוב, תודה רבה כבוד הרב
שם בסוף יש בן אדם עם ירוק
מחילה כבוד הרב זה לאימא שלי, דבר דבר
דבר אתה נו
ערב טוב כבוד הרב
כבר ארבע עשרה שנה שאני משותקת מצד ימין
שהיא תשמע, אתה שומע? שהיא תשמע שעתיים כל יום שיעורי תורה שלי מה השם שלה?
ציפור הבת יתי יתי השם ישלח לה ישועה ורפואה מאוצר מתנות חינם
שתהיה בריאה ושלמה בכל האיברים
תן לבחורה פה תקומי
שלום כבוד הרב
רציתי לבקש ברכה וגם שאלה
קודם כל יש לי היום יום הולדת
אז אני מברכת את כל הקהל הקדוש הזה וגם את הרב לשנה מאוד טובה ותודה רבה לך על הכל
השאלה שלי אמרת שבעצם שורה תחתונה של כל הדת לדעתי מה שהבנתי שהכל לטובה
ואנחנו רואים שאנשים יש להם מלא בעיות אז איפה הכל לטובה ואם הכל לטובה
ואם אני אגיד את זה כל היום הכל לטובה אז בעצם זה רק שכנוע עצמי
שמעתי
הכל לטובה זה נכון אמרתי אבל אם אדם מקלקל
אז הטובה הופכת לו לרעה
השם בראת האדם ישר
והם מה ביקשו חשבונות רבים
אם הוא היה הולך לפי הציווי האלוקי מההתחלה עד הסוף
אז הכל היה מתנהל כראוי
כשאת מקבלת מכשיר חשמלי
כתוב איך להשתמש בו
ואז אומרים אם תשתמשי כמו שאמרו לך יש אחריות
אבל אם תשתמשי לא בדרך שאמרו לך
אין אחריות
אותו דבר אם תשתמשי
בחיים שלך רק במה שמותר ולא במה שאסור אז יבוא לך רק טובות
אבל אם תסתי בהתאם תקבלי
אז מי שמצמיח לנו את הבעיות זה אנחנו
אז אם לא תסתי תראי גם עכשיו את יכולה לעשות תשובה גמורה
תתחילי ללכת בדרך השם ישר
ותראי שהכל ישתנה לטובה
תסתי תראי שתקבלי
איזה התעוררות
רציתי לבקש ממך ברכה בבקשה
שתברך אותי לשנה הבאה לחיים למה רק שנה הבאה? לכל החיים לכל החיים מה השם שלך?
שנייה וגם יש לי מבחן בסוף אוקטובר אז אני צריכה גם ששם תברך אותי להצלחה במה?
מבחן אחרון מבחן רישוי ברפואת שיניים טוב מה שמך אמרנו? אלכסנדרה בת ריטה אלכסנדרה בת ריטה תחזור בתשובה שלמה ותזכה לחיים טובים
ותצליח במבחן תודה רבה
כן רק רגע תן לבחורצ'יק פה קום קום כן קום תן לו
כבוד הרב כן תעמוד מותיק תעמוד
יש לי שאלה יש לי שתי שאלות
שאלה אחת זה שאמרו לי
לכפר על הרבה עוונות ומצווה גדולה זה לעסוק בתורה
עכשיו אני לא יודע מה זה כאילו מה לשבת לפתוח ספר
מה לעשות מה איך? אם אתה יושב ולומד תורה ואתה
לומד מצוות חדשות שלא ידעת ומקיים אותן
מתקדם כמו שאומרים בלימוד התורה וקיומה
אז בוודאי שיש לך שכר גדול אבל לפני כן אתה צריך לעשות תשובה על העבירות
להתחרט על העבירות שעשית לקבל עליך לעתיד לא לעשות יותר כאלה
ולהתוודות ולומר אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי ועשיתי א' ב' ג' ד' ואני לא חוזר על זה
אם עשית ככה ותעסוק בתורה אז יימחן לך כל
אבל כל הקטע זה שאנחנו בני הנוער אנחנו חיים בלופ אנחנו מתחרטים על דברים שאנחנו עושים ואנחנו עושים אותם שום דבר שוב מי אמר לך לעשות עוד פעם? אף אחד לא אמר זה התאוות זה קשה אם אדם נוהג ברכב יש לו סיבה לעשות תאונה
ואם הוא עשה את כבר תאונה אז הוא אומר אני בלופ אז אני אעשה עוד תאונה
למה לעשות תאונות?
אין שום הנאה בתאונה
גם מזה אין הנאה כי אתה תקבל עונש אז למה אתה צריך תאונה מהשם?
אבל הרגל תופס אותך זה הרגל שאי אפשר להתפתח. אז גם זה הבן אדם המהירות תופסת אותו והתאונה גם עוצרת אותו
מי שנוסע מהר עושה תאונות
לא צריך להיות בלופ
ועוד שאלה אחת זה עכשיו הגענו לגיל שאפשר להצביע אז לאיזה מפלגה להצביע?
לא מצביעים בכלל אם אתה מצביע אתה זוכה בעוונות של כל השלוחים ששלחת
תודה רבה כבוד השר. תהיה בריא
כן תן לגברת שמה עם כיסוי ראש כן
זה בסדר אם אני מבקש לא לצלם אותי?
דברי נו. אפשר לא לצלם?
אותי
מה את רוצה?
לא אני רוצה שלא יתעלמו אותי אין דבר כזה
אין דבר כזה? אין דבר כזה טוב אז אני רוצה ברכה לזרע של קיימה זהו
בעזרת השם אין לך בכלל?
לא היה לי הריונות אבל לא מלאים כמה שנים?
בנישואים שניים עכשיו זה שנה ולפני זה גם
יש בעיה?
לא
הייתה בעיה בנישואים הקודמים עם הבעל הקודם עזבי אותו מה עכשיו אני שואל
בעלך עובד?
לומד? הוא כרגע לומד
לומד
ואת עקרת בית
לא אני עובדת
הבנתי מה את עובדת?
אני עובדת עם קשישים ועם ילדים
הבנתי
את מוכנה לתרום 1,800 שקלים לתלמוד תורה
של ילדים
שלומדים תורה?
מה מראש?
מה זה מראש?
מהסוף?
מה זה בסוף?
זה יהיה קצת קשה אני אצטרך לחלק את זה להרבה תשלומים אבל אני מוכנה תחלקי בתשלומים העיקר שיהיה לך
שותפות בלימוד תורה של ילדים שתזכי שגם לך יהיו ילדים
אמן
אמן מה השם שלך?
מיטל איילה מיטל איילה בת? אילנה אילנה ובעלך?
אלון אלון ישראל ישראל בן יעל בן יעל תזכו לזרח חי וקיים בזכות
התרומה לתלמוד תורה של קפז אמן
תיקח מנה את ה...
שאלה נוספת
תן לבחור פה, תעמוד תעמוד תעמוד תעמוד, תעמוד, תעמוד, כן אתה לא בחור אתה, שב
בסדר סבלנות ערב טוב כבוד הרב סבלנות
כן ערב טוב ערב טוב אני שומע מהרב
הפלאכה לזיווג בשביל אחותי
היא דתייה או לא?
היא דתייה
שתלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף, מה שמה?
ציפורה פיגה
ציפורה פיגה בת קהילה בת קהילה תזכה בעזרת השם לזיווג הגון מהרה אמן תודה רבה תן לבחור פה הנה עכשיו הנה בחור קום
עכשיו עשיתי אותך בחור אתה רואה?
תעמוד
כבוד הרב
אני כבר עשרים שנה אולי יותר שאני עוקב אחריך בכל דבר ואפילו שחילקנו קסטות בבקעה בירושלים הכל הלך בסדר
עכשיו אני רוצה רפואה שלמה לאליהו חי בן ציונה מי זה?
הבן שלי אליהו חי בן ציונה השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
בזכות שחילקת קלטות שלי
ויזכה אותו לחופה ולמעשים טובים יזכה לחופה ולמעשים טובים אמן עכשיו אני בקסטות שלך בדיסקים יש אנשים באים אליי בחורים צעירים יושבים ורואים בדיווידי את מה שאתה אומר והם ממש השתנו וחזרו בתשובה
ואפילו הערבי שהולך איתי באוטובוס יום אחד הוא יאללה
עשב איתי כששמע את הקסטה בבית, שכן שלי ממושררה
גר איתי, שמע את הקסטה,
עכשיו כל פעם שעולה איתי לאוטובוס ב-17 ללכת לעבודה בעירייה אומר תשלטם לא נצחק,
וחזר בתשובה.
יפה, כל הכבוד.
עכשיו אני רוצה להגיד לך דבר אחד,
אני כל היום בלי הפסקה, סעה-סעתיים, כל יום שומע את שלך,
אני כותב את הדברים שלך,
ואנשים מתפעלים בבית כנסיות,
גם אני שולח דפים של שבת,
דף אלון, היום קוראים לו אלון, אז קוראים לו פעם דף.
עכשיו אלון, שולחים אותו, ואני רוצה לדעת מה זה המילה אלון.
אלון זה עלה, עלים זה נקרא דפים. דפים זה נקרא עלים,
ועלון זה דפון, יעני ארוך יותר.
פעם היו אומרים דף, כמו שהיו שמים על דף על מכולת,
אז זה דף.
ככה אני הייתי כותב.
עכשיו רציתי לשאול שאלה קשה,
וכשעליתי על דבר הזה כל כך יפה לכל הארץ, ידעו מאיפה בא הגילוי הזה.
אורייתא,
המילה אורייתא אני לא מבין.
ישבתי בבית ועבדתי שלושה ימים לגנות סוד, גילאתי סוד גדול למילה מה זה אורייתא.
אני ישבתי,
לקחתי ספר,
וזו המעטפה הראשונה.
עכשיו,
כשפותחים זה שם מה כתוב.
פה זה כאילו אין כלום, זה על המעטפה.
ישבתי, אמרתי בעצמי, בוא נגלה סוד לאנשים שיודעו מה זה אורייתא.
אני מסתכל על הספר,
והרמתי את הראש, אמרתי, אורייתא.
לקחתי איתה את הבצט, לקחתי את האור.
הסתכלתי על האור ואמרתי, יש לי סוד.
אם אני עכשיו מסתכל על האור,
אז מה,
פה אין כלום, חוסך.
כשאני מרים את הדף כדי לקרוא,
אור ראיתא.
אוהו. אור ראיתא. אוהו, סוד גדול.
כל הכבוד.
תודה רבה. כל טוב, תודה רבה, תהיה גרית ודרה. שבת שלום.
כן, תן לגברת פה.
שלום, הרב. שלום.
עכשיו לאחרונה
כמה ילדים, שניים מהילדים שלי
ועוד שלושה ילדים במשפחה, נכדים,
הם חולים במחלה בעיניים. התברר שזו תורשה מהסבתא שעליה השלום נפטרה.
ואני מאוד דואגת.
זה צריך חס ושלום להשתיל קרנית במשך הזמן.
הם שומרי תורה ומצוות? בני כמה הם? בני תורה.
בני שלושים, בית עם ילדים קטנים, נשואים כולם.
לא הבנתי, היום הם בני שלושים?
כן.
שילמדו ארבע שעות רצוף בלי להזיז את העיניים מהספר.
והבנות מה? כל יום.
כמה בנות יש?
לי יש בת אחת ובן אחד, אז אני אגיד להם. אבל יש במשפחה עוד בנות.
אז את לא יודעת כמה כרגע. אני עוד לא יודעת כמה חולים. מאה אחוז. שהבנות ילמדו שעה
בספר מסילת ישרים ואחר כך חובת הלבבות
ואחר כך שערי תשובה.
כמה זמן? שעה כל יום.
מכל הספרים האלה שעה? כן.
הלוך חזור, הלוך חזור עד שיהיה בטוח שהגן הזה יחלוף מהם.
אוקיי, אמן. ולבנים מה אמרת? ארבע שעות רצוף.
ארבע שעות?
כל יום?
כן.
רוצים לראות, לא?
כן, כן. אז יתחילו לראות עכשיו, מהר. הבן שלי הוא ערך כולל, כן. מצוין.
אז ארבע שעות אתה אומר... רצוף, לא להפסיק להסתכל בספר. אה, רק להסתכל, אוקיי. לא להסתכל, רק ללמוד. ללמוד, כן.
הבנתי.
בהצלחה. אמן, תודה רבה.
שאלה אחרונה לחייל.
שלום כבוד הרב.
האמת, אני מתרגש. היה לי קצת blackout כשראיתי אותך, אז שכחתי את השאלות,
אז הייתי צריך להיזכר שוב פעם.
יש לי כמה שאלות,
ואז שתי בקשות.
בבקשה.
אני אתחיל מהראשונה, משהו שיום קרה לי.
אני משרת ביחידה, הרוב חילוני, אני דתי, אבל כאילו מכבדים זה את זה.
והם קצת ויכוח,
יש או אין אלוהים,
עם אחד החברים שלי.
אני מביא הוכחות נגיד מההרצאות שלך, א', ב', ג', תראה תיבת נוח, מידות, בדיוק אותו דבר,
כמו שכתוב.
זה לא, וזה איך, לא, זה לבן אדם רגיל כתב, אין מצב שזה הכתבה, וזה.
והיה שלב ש...
לא זה כנראה, קצת שכחתי את זה, ש...
בדיוק הוא הסתכל על ההרצאה שפעם נתת ביוטיוב לגבי השואה
והצופן שכתוב בה.
והוא עדיין לא משתכנע, כאילו.
אז רציתי לדעת. קפיצה קטנה לקנדה.
הבן אדם מהשואה השתכנע.
למה הוא לא השתכנע?
זהו, ש... אתה יודע, אני מנסה לברר, כאילו, מה... הוא לא רוצה לקבל עול מצוות, מה, הוא יהיה דתי?
לא ש... אבל שלא יתכחש לאמת.
זה מה שאני רוצה. אם הוא לא יתכחש, אז למה אתה לא עושה? תשאל אותו, אז מה הוא יגיד?
מה... כי אני שקרן, מה הוא יגיד?
הוא ירצה להגיד שהוא שקרן?
הרי אם יתברר לו זה האמת, הוא צריך לעשות אותה אם יש לו שכל.
אם אתה יודע שמפסידים בדרך מסוימת
ומרוויחים בדרך מסוימת לא תבחר במקום שמרוויחים,
אז מי יבחר במקום שמפסידים?
הוא בא בטענות שחלק מהדברים שאתה אומר, נגיד לא נכון.
סתם, נגיד משהו שהוא אמר... להגיד לא נכון זה לא בעיה. להוכיח שזה לא נכון.
זה נדף לא נכון. שיבוא, בקיצור, תגיד לו, אני... יש לי הרצאות השבוע.
סבבה. שיבוא איתך,
ניתן לו לדבר,
שיגיד מה שהוא רוצה, ואנחנו נענה לו.
סבבה. ועוד שאלה?
ראיתי באחד ההרצאות שלך גם, שאמרת שאסרו לאכול טונה?
יש בעיות עם הטונה, כיוון שיש טונה כשרה ולא כשרה,
והן בדיוק אותו דבר.
וזה יכול להתחלף, להתערבב,
ובדרך שמגיע משם לפה יש בעיות,
וגם
שמים את הטונה באוניות שיש שם מי מלח, גם הטמאים וגם הזה, זה בעיה בעניין של הכשרות,
אז לכן
לא נוגעים בטונה.
אוקיי.
למרות זאת.
טוב, אני כאילו ראשית כבר... להתרחק הכי בטוח.
אני כבר ראשית כאילו משתדל לא רגעתי. אתם יכולים לעשות לבד.
תקנו דג ותעשו את אותן פעולות כמו שעושים עם הטונה. אנחנו עושים את זה לבד אצלנו בחנות,
בקפז,
ואנחנו מוכרים את זה.
אנשים אוהבים את זה מאוד, דקטרי ובורי, בורי. לוקחים בורי ועושים אותו יותר טוב מטונה.
כן.
טוב, עכשיו אם אפשר כמה ברכות לרפואה.
למי?
דתיים או לא?
ראשון זה לסבתא שלי.
היא לא ידעתי אה, אני חוזר בתשובה במשפחה. הולך להגיד את הזרם קצת, אפשר להגיד. נו, והיא תהיה מוכנה לקבל עליה משהו, מצוות?
מה יש לה? שהיא כזה, היא במצב כזה קצת לא פיקח, אני אגיד את זה ככה. היא לא...
איתך, לא איתך כזה, אז אני לא יודע כמה היא מסוגלת. אז בקטע שהיא איתך, תפוס אותו.
אני מקווה. מה, אתה חייב לנסות. אם תצליח,
אז הרווחת אותה לחיי העולם הבא? בעזרת השם.
טוב, משמע?
נטלה בת חנה.
נטלה בת חנה.
השם יזכה אותה לרפואה שלמה בזכות התשובה.
אמן.
ולעוד חבר שלי, דתי או לא? שגם הוא מתחזק.
כן.
משפחה מסורתית כזאת, אני רוצה שגם הם יתחזקו. שם?
ואבא שלו מאוד חולה. שם?
שם זה...
של החולה או של הבחור?
לא, החבר שלי קוראים לו עודד, אבל אבא שלו חולה.
אבל האבא הוא חילוני.
אבא מסורתי חילוני כזה.
אז שישמור שבת,
ישים תפילין,
ויברך על כל דבר שאוכל ושותה.
סבבה. אתה תזכור? אני אגיד לו.
טוב. אני אקריא לו את זה, ועוד... מה שמו?
ישי בן שרה.
ישי בן שרה, השם ירפא אותו בזכות זה.
אמן.
ודבר אחרון, אפשר ציצית וספרים?
בכבוד, בוא.
יש.
ציצית וספרים.
וקדמתם מה אומר, ועז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבית וגיבור קרעי, לעשות רצון אביך שבשמיים.
הוא היה אומר, אז פנים לגיהנום, ובושת פנים.
לגן עדן יהי רצון מלפניך שם אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית המקדש בנירה בימינו ותנחקנו בקורתך
לעשות חוקי רצונך ותנחקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך ולעובדך בלבב שלם
יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית המקדש במהרה בימינו
יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו
שתבנה בית המקדש במהרה בימינו ותנחקנו בתורתך
לעשות חוקי רצונך ותנחקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך ולעובדך


