ירושלים - יצר לב האדם רק רע כל היום

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

לא היה דור של תשובה כזה, מיליון וחצי בעלי תשובה?

איפה היה דבר כזה בהיסטוריה?

אין.

אם יהיה לנו מספיק תורה ונעסוק בגמילות חסדים איש לרעהו, נעשה חסדים.

זאת תהיה הגנה יותר ממקלט, עדר אטום, כור אטומי. אין יותר הגנה מזה. יפול מצידך אלף ורבבה מימיניך, אליך לא ייגש.

כמו שאתם רואים, כל הטילים במשך שנים, נופלים טילים אלפים על נפגעים ספורים, זה לא הגיוני, זה לא טבעי. הרוצה להנצל ממלחמת גוג ומגוג, יעסוק בתורה ובגמילה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ימים על ימי מלך תוסיף שנות הכמו דור ודור.

ימים על ימי מלך תוסיף, שנות עד כמו דור ודור.

ימים על ימי מלך תוסיף, שנות עד כמו דור ודור.

ימים על ימי מלך תוסיף, שנות עד כמו דור ודור.

פלילה היא נה נה נה נה נה נה, פלילה היא נה נה נה נוך.

צאו שיער כמו שכם ינעשו פתחי עולם,

ויבוא מלך עכבו, עכבו צלע.

צאו את שיער כמו השכם, הנעשו פתחי עולם.

ויבו מלך הכבוד, הכבוד זה לא.

לילי נא נא נא נא נא נא,

לילי נא נא נא נא נא נא.

צאו כשאר מהשכם, אם נעשו בטחי עולם,

ויבוא מלך הכבוד, הכבוד צלע.

צאו כשאר מהשכם, אם נעשו בטחי עולם,

ויבוא מלך הכבוד, הכבוד צלע.

יאללה יאללה יאירלה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

בערב יהיה לעילוי נשמד נחמן בן חוה,

אביה בן עמנואל ושמואל בן חוה.

אמן.

הערב גם יהיה לעילוי נשמת הוריי וחמים, מנוחתם עדן.

אמן.

הערב נלמד אם אנחנו מכירים את עצמנו או לא.

הכתוב אומר כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

מי שננער ממעי אמו, רע הוא.

זאת אומרת, איך שיוצא העובר מהמעיים של האימא,

כבר הוא רע.

והכתוב מעיד בכל יצר מחשבות ליבו,

רק רע כל היום.

בצורת המחשבה, רק רע,

רק רע,

זה בטבע של האדם,

וכך זה כל היום.

בכל אשר הוא פונה יצר ליבו רק רע כל היום.

לפי זה,

היה ראוי שנרגיש

בקרבנו, במעשינו, את הרע,

במציאות

שלא מרגישים כלל ונדמה שרק טוב.

עשה פלא.

הפסוק אומר,

שייצר לב האדם רע מנעוריו,

וייצר מחשבות ליבו רק רע כל היום.

ואם יבוא אלינו בן אדם ויגיד, אני חושב רק טוב,

ואני עושה רק טוב,

למי נאמין?

נאמין לו או נאמין לפסוק?

חייבים להאמין לפסוק. מי זה הפסוק? זה הקדוש ברוך הוא.

הוא ברא אותנו, ברא את הרע, והוא אומר לנו במפורש, תדעו לכם,

אתם בנויים מרע.

יצר לב האדם רע מנעוריו.

החומר,

הגוף,

הוא רע.

אז איך לא מרגישים?

התשובה לכך, על פי מה שכתב במסילת ישרים,

תשת חושך ויהי לילה.

זה העולם הזה שהוא דומה ללילה.

למה העולם הזה דומה ללילה?

יש בעולם הזה בריאה של חושך ולילה,

ובמצב הזה האדם שרוי.

מישהו חושב עכשיו שהוא בחושך?

מישהו חשב בצהריים שהוא בחושך?

מישהו בבוקר חשב שהוא בחושך?

והפסוק אומר,

תשת חושך ויהי לילה, זה העולם הזה שהוא דומה ללילה.

ובזה המצב שרוי האדם?

כי החומריות והגשמיות של העולם הזה

זה כחושך הלילה לעין השכל,

וגורם לנו שתי טעויות.

טעות אחת,

החומר והגשמיות

גורמים שלא נראה את המכשולות בדרכי העולם.

בפתאים הולכים לבטח ונופלים ועובדים,

מבלי שהגיע להם פחד בכלל.

אז אחת הטעויות בעולם

כל יום, מהבוקר עד הערב,

זה שבכלל לא רואים מכשול בדרכי העולם.

אדם יוצא לעבודתו עד הערב,

הוא לא רואה שום מכשול מהבוקר עד הערב.

אדם נמצא בכולל,

הוא לא רואה שום מכשול מהבוקר עד הערב.

אישה נמצאת במטבח,

היא לא ראה מכשול מהבוקר עד הערב. ופה כתוב שהעולם הזה דומה ללילה,

ולא מניח לנו לראות את המכשולות בדרכי העולם,

והפתאים הולכים לבטא ונופלים ועובדים

מבלי שהגיע פחד עליהם תחילה.

הטעות השנייה,

קשה יותר מהראשונה,

שהעולם הזה מטעה את האדם

עד שרואים את הרע כאילו הוא ממש טוב,

ורואים את הטוב ממש רע,

ומתוך זה מתחזקים במעשים הרעים,

וזוהי הרעה הגדולה.

והיא מלפפת ומביאה לבאר שחת.

בקיצור, עד עכשיו למדנו חושך ואפלה,

ואנחנו חושבים שאנחנו נמצאים בצהרי היום, רואים הכול ברור, מבינים הכול,

לא מבינים על מה מדובר פה.

אבל עד עכשיו הבאתי רק פסוקים,

והפסוקים ודאי צודקים,

והרמח״ל ודאי צודק,

אז איך אנחנו לא מרגישים?

איך אדם לא מרגיש שזה מצבו?

כל זמן שהוא נתון תחת שליטת החומר של העולם הזה,

רואים את הרע כאילו הוא ממש טוב,

לכן רואים רק טוב,

ולא מבחינים ברע בכלל.

אבל חזרתי לפני שבוע מארצות-הברית,

זו ארץ מלאה חומריות,

ונתתי דרשה בבית הכנסת

ואמרתי להם שם,

אני אתן לכם דוגמה למה שאמרתי עד עכשיו.

בן אדם רואה הצלחה בעסק.

והוא מתפתח, מרוויח טוב,

ופותח עוד חנות.

והוא הולך לא טוב, והלקוחות רצים, והסחורה טובה, והמחירים מצוינים,

והוא פותח עוד חנות.

ובסוף פותח עוד רשת,

והוא מאושר. איך השם אוהב אותי?

איך השם עוזר לי? איך השם מסייע לי?

זה האומרים, לרע טוב ולטוב אומרים רע.

מה רע בזה?

זה רע או טוב?

למה זה רע?

אז אני מסביר לו.

אם השם נוזר לך בשביל שאתה תשכח יותר בחומר,

אתה פשוט מתרחק ממנו.

אז אם הוא נתן לך להתרחק ממנו, איפה הטוב?

ככל שאתה שקוע בחומר אתה נמצא ברע. למה אתה ברע? כי אתה רחוק מהקדוש ברוך הוא.

ואם לא נשאר לך לקדוש ברוך הוא רק דקות ספורות בקושי, ותפילה ככה בריצה,

אז הקשר מתנתק בינך לבין הבורא, איפה הטוב?

ומה הוא חושב?

סייעתא דשמיא.

זאת אומרת, אנשים לא מבינים בכלל את מצבם.

על זה כותב המסילת ישרים,

שזו רעה גדולה וקשה מהראשונה, שאדם חושב טוב רע ורע חושב טוב.

שהרעה,

מה שנכשלים ברע,

בלי להרגיש בו תחילה, להיזהר ממנו.

אבל גדולה הקושייה וקשה היא

איך זה שרואים את הרע כאילו ממש טוב,

ואת הטוב כאילו הוא רע.

אותו אחד שמצליח,

הוא מסתכל על האברכים, הוא אומר, למה אתם חיים ככה? למה אתם נזקקים לאנשים?

מה, אתה נכה?

תצא לעבוד, תרוויח בכבוד.

הוא ממש רואה את הטוב-רע ואת הרע טוב.

זוהי הרעה שמביאה אותם לבאר-שחת.

אז מה נכון היה לא לרמות את עצמנו בעבודת השם?

צריך להכיר את הדברים כהווייתם.

כל אדם צריך להכיר את עצמו ואת כוחותיו,

את האמונה שלו עד כמה היא, את היראה שלו, אם יש בכלל,

את המידות שלו,

ולדעת היכן הוא בעולם

ומה פשר מעשיו.

אבל

בטבע של האדם

הוא נמצא תחת ממשלת החושך

שמסתירה ממנו את האמת.

אז מי יוכל לייעץ לו על האמת

לדעת על הרע שהוא רע?

רק אלה שמושלים ביצרם.

אלה שזכו לצאת

מממשלת החומר,

כמו שממשיך שם הרמחל,

אלה יכולים לכוון אותו, להדריך אותו.

וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום.

זה הביטוי שצוין בו יצר האדם,

רק רע.

זאת אומרת מציאות של רע.

עכשיו נתבונן.

התורה עקמה שמונה אותיות

לא להוציא דבר מגונה.

התורה כתבה ריבוי דברים,

רק לא לכתוב את המילה טמא.

וכאן יש ביטויים כאלה חזקים.

רק רע.

כל היום.

יצר לב האדם רע בנעוריו.

למה לדבר ככה?

אפשר היה לכתוב שיצר לב האדם לא טוב.

מנעוריו.

גם זה אומר לא טוב,

זה שלילה מוחלטת של הטוב.

הרי כבר כתוב לא טוב.

לא טוב היות האדם לבדו.

זה לא כתוב רע.

כתוב לא טוב היות האדם לבדו.

והחסרון שם היה רב,

כי בלי האישה חסר כל השלמה של הבריאה.

וגם המילה לא טוב זה שלילה מוחלטת.

בכל זאת,

כשהזכירה התורה את יצר לב האדם,

מצאה לנחוץ להזכיר את השם

רע

במלואו,

ולא עוד,

אלא רע

מנעוריו.

זאת אומרת,

מרגע שהוא ננער ממעימו,

ולא עוד.

אלא להדגיש רק רע כל היום.

עצומה ורבה להן שיעור מציאות הרע שטבועה בלב האדם.

חזק מאוד הוא שורש הרע שמוסטרש בו,

וגדול המאמץ והגבורה שנדרשים כדי לעשות אפילו את המעשה הקל ביותר

על האדם לחוף את יצרו כל הזמן ולהטות את עצמו לצד הטוב.

אז בואו נראה דוגמה.

אתם רוצים שאני אגלה לכם למה

התורה אומרת שאנחנו חושבים

רק רע כל היום?

ברגע שתצאו מכאן,

ואפילו עוד מעט תוך כדי,

אבל נגיד כשתצאו מכאן,

תבדקו כל דבר שתיתקלו בו בהיתקלות ראשונה,

מה המחשבה הראשונה שיוצאת.

אתם תכסו אותה אחר כך, אבל מה היא יוצאת?

יצאתם החוצה,

ראיתם

זוג

הולכים כך וכך, מה חשבתם עליהם?

ראיתם אישה,

מה חשבתם עליה?

ראיתם לא צנועה, בואו! מה חשבתם עליה?

ראיתם רחם מפואר, מה חשבתם באותו רגע עליו ועל הנהג?

ראיתם

אחד מחזיק פלאפון, מה חשבתם עליו?

ראיתם?

כל דבר שראיתם ישר, מה קופץ לכם ישר?

אתם חושבים רק טוב?

כל מה שראיתם עד עכשיו שאמרתי, חשבתם ישר רק טוב?

או חשבתם רק רע?

אחר כך יהיו לכם הסברים, אחרי כמה שניות אתם תמתנו את המחשבה הראשונה,

אבל

עד אז, מה רואים?

רק רע אומרת התורה, רק רע כל היום,

רק רע כל היום.

והמציאות הזאת מתגלית לנו, לדוגמה,

אדם לומד תקופה בישיבה,

בכולל,

לא משנה איפה, לבד, לומד תורה, לומד.

ואז התורה מרימה אותו, והוא מרגיש שהוא בן תוירא וחשוב וזה.

זהו, הוא השלים עם המצב שהוא בן תורה.

זהו.

ו...

חושב שהוא השתנה כבר.

חושב שהוא השתנה.

אבל אחרי שהוא עזב את הישיבה או את הכול, אלה סיבות, לא משנה מה הסיבות.

ודאי שמשתנים, ודאי.

אבל השאלה, האם הנקודה הפנימית שלך, של הרק רע כל היום,

של יצר לב האדם מנעוריו, השתנה?

אם לא תעבוד לעקור את זה, איך זה ישתנה?

זו המציאות שלך.

זו המציאות של החומר.

זו המציאות של העולם.

איך זה ישתנה אם לא תשנה?

זה שאתה קונה ידיעות ויש לך הבנות,

זה לא משנה עדיין כלום במהות.

ועובדה שאחרי שאדם עוזב את ספסל הלימודים,

חוזר למה שהיה קודם.

אותו בן אדם.

מה הטעם?

הנקודה הפנימית שבלב, שהיא אהבת העולם הזה,

אהבת העולם הזה,

לא משתנית.

וכל העבודה והעלייה

שהאדם עולה זה על גבי הנקודה של רע מנעוריו.

היא לא נעקרה,

היא נשארה,

אתה טיפסת עליה,

אבל ברגע שאתה יוצא עוד פעם ונחשף לעולם,

אהבת העולם הזה חוזרת,

והנקודה הזאת מבצבצת ועולה, ואתה חוזר להיות מה שהיית.

כי להשתנות בנקודה הפנימית,

לשנות את המידות

ואת האמונה,

לזה זוכים רק יחידי סגולה.

רק אדם שמבין מה שאמרנו עד עכשיו,

וייקח את זה כפרויקט חייו,

ויעבוד כל יום לשנות את עצמו מהנקודות השליליות שהן בטבעו, בטבעו, כולם נבראו כך, כולם,

בלי יוצא מן הכלל.

אני אזעזע אתכם.

רבי ישראל סלנטר, גדול,

חכמי המוסר,

מקים תנועת המוסר, שכל הסבאות יצאו ממנו,

הסבא מסלובודקה, נוברדו, קלם וכו'.

כולם יצאו ממנו, תלמידיו, גאוני עולם.

הוא היה איש מוסר אמיתי.

הוא פירק את כל המידות, עבד איתן,

אבל הוא העיד על עצמו ככה.

יודע אני

שאם אני עובר ליד קופה שהשטרות שבהן מנויים

בין אדם לידה,

נטיית ליבי לקחת את הכסף.

ואם

השטרות לא מנויים,

על אחת כמה וכמה.

הוא אומר, אני מכיר את עצמי.

נטיית הלב, לא שהוא יעשה כזה, לא שהוא חושב לעשות כזה דבר, לא שהוא,

אבל הנטייה,

הוא מרגיש עדיין שיש נטייה, אפילו להרף עין,

אפילו להרף עין,

שבן אדם רואה כסף ככה ואין אף אחד בכלום. מה עולה בדעתו כרגע, ברגע הראשון?

מה עולה?

מאיפה זה עולה?

מאיפה זה עולה?

זה עולה מזה שיש רע,

וככה האדם נברא.

אם הוא לא יעבוד על זה,

יום אחד זה יצוץ, ושומעים את המקרים הכי גרועים שאתם לא מאמינים בהם, האנשים הכי גדולים.

מאיפה זה בא?

תכף נראה.

על זה אמרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה.

אל תאמין בעצמך עד יום מותך,

שהרי יוחנן, כהן גדול,

שימש בכונה גדולה 80 שנה,

ולבסוף נעשה צדוקי.

80 שנה, העבודה התחילה בגיל 30,

אז לפחות הוא היה בן 110. בין 110, אדם קדוש עליון,

האדם הכי חשוב בישראל,

האדם שהמחשבות שלו הכי זכות בישראל,

כי אם הוא חושב מחשבה זרה, הוא מת במקום.

והוא הצליח לצאת 80 פעם מקודש הקודשים, אין לך אדם מורם מעם יותר מהאיש הזה.

איך יכול להיות שבגיל 110 הוא נהיה צדוק כי כופר?

איך יכול להיות?

אמרו חכמים, אל תאמין בעצמך.

אל לאדם לסמוך על עצמו ועל הטבע שלו, שהוא כבר טוב.

תמיד עליו לעמוד, להסתכל ולבדוק את עצמו לאור זה

שהוא לא מאמין בעצמו.

ואפילו אם עברו עליך

כל ימי חייך בטוב,

עדיין אין לסמוך על הטבע שהוא טוב,

כי יצר לב האדם

רע מנעוריו.

ואפילו של מראית עין,

אתה אדם טוב,

אתה כהן גדול.

אתה כהן הגדול. לא היה כזה גדול.

עדיין זה לא רע היה שתיקנת את הנקודה הזו

של יצר לב האדם רע.

וייתכן

שכל המעלות הן רק מלמעלה,

ומתחת לכול נשארה אותה נקודה של רע.

ואיך יבטח בעצמו שהוא לא ישפע יום אחד

מייצר מחשבות ליבו רק רע כל היום.

אין לאדם אלא לעמוד על המשמר,

לנהל עצמו על פי התורה בעקירת המידות הרעות,

ולהינצל מהנקודה הזו של הרע שהיא חבויה בליבו של כל אדם.

מה הרעייה?

יוחנן כהן גדול.

הוא רק היה כהן גדול.

ודאי שכל שנה ושנה הוא נתעלה במעלות גדולות יותר.

אדם שזוכה להיכנס לפניי ולפנים.

האדם הכי קרוב לבורא אפילו יותר ממלאכים.

מלאך לא יכול להיכנס לפניי ולפנים.

והוא נמצא שם,

ו-80 שנה הוא קרוב לבורא בקרבה הכי גדולה שיכולה להיות,

בסוף נעשה צדוקי.

איך זה?

מה נגיד שבגלל הכהונה הגדולה

אז הוא נהיה צדוקי?

אפשר להגיד שבגלל זה?

אז תקשיבו מה המסקנה.

אלא ודאי,

עוד מנעוריו נשארה בו נקודת המינות,

הייתה בו נקודת הכפירה בלב,

ועם המצב הזה הוא עשה את כל העליות שלו להיות כהן גדול.

והוא היה כל הזמן מעל הרע,

כאילו זה טוב,

עד שיצאה הנקודה הפנימית החוצה ונעשה צדוקי.

כמו שנאמר באחיתופל,

ודואג האדומי,

גדולי עולם,

מה נאמר?

טינה הייתה בלבם.

זאת אומרת,

שורש הרע היה חבוי בפנים, לא יצא.

כשנתקלו בדוד, זה יצא.

הרע קיים בכל אדם. אם הוא לא מנקה את זה בעבודה כל ימי חייו,

זה יכול לצוץ ביום מן הימים,

ואתה לא מכיר את הבן אדם, ואתה לא מאמין.

לא.

אז מה נשאר?

תגיד לי, אז מה נשאר?

אם זה ככה,

אם בגדולים ככה נפלה שלהבת בארזים,

מה יאמרו איזובי קייב?

לא, זה נאמר על כולם.

אין יוצא מן הכלל.

כולם, נאמר עליהם את אותם פסוקים.

אז איך אדם יכול לסמוך על טבעו?

תשמע, תשמע, אני מכיר את עצמי. אל תדאג, אל תדאג.

אני מכיר את עצמי. אתה באמת מכיר את עצמך?

מי מכיר את עצמו?

יצר הרע מכיר אותך.

הוא לא נותן לך להכיר את עצמך.

אתה קורא לזה מכיר את עצמך?

איך יסמוך אדם על טבעו אם הנקודה הפנימית הזאת טמונה בקרבו?

לכן ציוו אותנו חכמים, זיכרונם לברכה.

אל תאמין בעצמך עד יום מותך.

הירושלמי

מביא מעשה בצדיק גדול

שהוא שינה את מאמר חכמים ואמר אל תאמין בעצמך עד זקנותך.

למה הוא כבר היה זקן?

צדיק באמת גדול.

הוא אומר מה יכול לייצר הרע עליי? מה יכול? מה יפתה אותי?

עולם הזה, חומר, מה, מה, מה?

לכן הוא אמר,

לא צריך להגיד עד יום מותך, עד זקנותך.

בשמים כעסו עליו

והביאו אותו לידי ניסיון.

שלחו לו מלאך בדמות אישה יפהפייה,

ותוך כמה דקות הוא מצא את עצמו מדבר איתה דברים לא ראויים,

ותפס את עצמו והתחיל לבכות, אוי לי, מה זה?

איך אני מדבר דברים כאלה?

ואז המלאך התגלה לו ואמר לו

שבשמים כעסו על זה שהוא שינה את דברי החכמים,

ואמר, עד זקנותך.

ולכן הביאו לו את הניסיון,

ואמרו לו, תחזור להגיד עד יום מותך.

אין אפוטרופוס לעריות,

אין הבטחה לשום אדם.

עד יום מותך.

יותר מזה,

בחבורה הקדושה של חכמי צפת בתקופת הארי הקדוש,

עם רבי שלמה אלקבץ,

שהעיד שאחד מהחברים לפני מותו, כשהוא גוסס,

התחיל לצעוק,

לצעוק,

מה קרה?

מה קרה?

הוא עומד פה, מלאך המוות, עם סכין, ואומר לי שאני כפור,

שאני כפור.

אני רוצה להגיד, שמע, ישראל, הוא לא נותן לי.

מאז תקנו מודעה שאדם יגיד בחייו, עכשיו, לפני מותו,

הרי אני מוסר מודעה זו,

שאם

בהיותי במצב של כך וכך,

יקרה שאני אומר דברים שלא כהוגן או דברי כפירה כלפי שמעיה,

חס ושלום, אין זה אני,

אלא אצלי הרע שיאכוף אותי לעשות כך וכך,

וככה יינקה את עצמו, שאפילו אם יאנוס אותו יצר הרע ברגע האחרון,

להגיד דברי כפירה או הרהורים רעים או כל מיני דברים אחרים,

שהוא מודיע מראש כרגע שזה המצב

שבו הוא מבקש

שיהיה ברור שאין זה הוא

אלא יצרו הרע.

עד יום מותך אתה לא יכול לסמוך על עצמך.

זה מה שכתב הרמח״ל, אז מה העצה?

שואל עד רמח״ל, ולמה לא יעמוד בכל יום לפחות שעה אחת

פנוי מכל המחשבות,

לחשוב מחשבת ממש,

מה הוא

ולמה בא לעולם?

כך צריך אדם לחיות את חייו,

תמיד לחדש מחשבות אמת,

מהי האמת הנדרשת ממנו

ומהי האמת שלו במהותו ובמציאותו,

ולאור זה לכוון את חייו.

ועכשיו נראה עוד דוגמה מדהימה מהפרשיות האחרונות.

שאלו חכמים זיכרונם לברכה,

וכי כסילים היו המרגלים?

הלוא כבר נאמר, שלח לך אנשים,

ואנשים זה צדיקים,

אלא הוציאו דיבה,

הוא מוציא דיבה, הוא כסיל.

אבל אף על פי כן הם היו גדולים

ועשו את עצמם כסילים.

איך יכול להיות?

איך יכול להיות שהאנשים הכי נבחרים שהיו בישראל בדור דעה הפכו להיות כסילים? איך זה יכול להיות?

עליהם אמר משה רבנו כי דור תהפוכות המה

בנים לא אמון בם.

בנים

לא אמון בם.

דור תהפוכות, אדם יכול להתהפך בכל רגע. גם אנשים אומרים, אני אתהפך עליך,

אני אתהפך עליך.

אז יודעים להתהפך, אה?

יודעים. זאת אומרת, הרע נשאר רע לעת הצורך,

או בלי צורך,

אבל הוא קיים.

והם נבחרו מכל ישראל,

היו צדיקים בעיני ישראל,

בעיני משה,

וגם השם הסכים לשלוח אותם

אחד-אחד.

ואמר לו הקדוש ברוך הוא, ראויין הם.

ואחרי 40 יום הם נהפכו ועשו את כל אותה הצהרה שבגללם מתו כל דור המדבר 600,000 איש במדבר.

כולם מתו בגלליו.

יכול אדם לגדול, להתעלות, להיות צדיק,

אבל לא נעקר ממנו הלב שיש בו רע רק רע כל היום.

הנקודה הפנימית הזאת נשארת,

אבל כל זמן שהוא אוחז בטוב ועוסק בתורה ובמצוות,

אז הרע לא כל כך משפיע.

אולי יש לו קצת מלחמות והוא דוחה אותן,

אבל נראה לו שהוא בסדר, שהוא טוב.

הכתוב אומר, הנה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב

ואת המוות ואת הרע ובחרת בחיים.

איך בורחים מהרע

ובחרת בחיים?

צריך לעסוק בחיים ובטוב

ולהימלט מדרך הרע.

אדם נמצא בסכנה גדולה

כל זמן שהוא לא תיקן את הרע.

כי אם יעזוב רגע אחד את הטוב,

עלול לו להתעורר בקרבו כל הרע.

אני אומר לכם, אני כל פעם נזכר בזה, אני מזועזע.

פעם הזמינו אותי

למלון נירוונה לתת דרשה שם.

עשו שם

חופשה כזאת לאנשים חרדים מבני ברק, מכל מיני מקומות.

שכרו את המלון,

ואנשים באו לשם וביקשו ממני שאני אבוא לתת הרצאה.

הגעתי לשם, נתתי את הדרשה בערב.

בבוקר

קמנו

אני יורד במועלית, מה אני רואה?

אנשים ונשים

לבשו את החלוקים של המלון. יש חלוקים של המלון?

לובשים אותם ויורדים ככה למטה.

חרדים.

אתה רואה אנשים גברים עם זקן מבצבץ מכל צד,

שערות ברגליים בלי סוף.

החלוק פתוח.

בואי.

הולכים, הולכים לבריכה, הולכים למקווה, הולכים לכל מקום שהם רוצים, הם חלוקים

לא הבנתי, זה החרדים מאתמול?

רק שחררת אותו לרגע,

עזבת את הרצועה,

הוא שוחרר, עושה מה שהוא רוצה,

הרע חזר

לא יאומן כי יסופר, מה זה?

מה זה? רק רגע, יא חביבי, מה זה?

דרך ארץ, נימוס, צניעות, משהו, משהו. מה, אתה לא מזה מגעין?

אתה ראית איך אתה נראה?

לא יאומן כי יסופר.

מה זה אומר?

רק רע.

זאת אומרת,

הוא עוד לא יצא בכלל מכל השאיפות שיש לו מתחת לכיסוי.

יש לו כיסוי,

אבל מתחת לכיסוי,

הנה, עכשיו הוא לבד,

הוא במלון, רחוק, בים המלח,

לא בני ברק, לא ירושלים,

עכשיו כולם אותו דבר פה, כולם באו לנופש,

אז הכול מוטורים לו חם, הכול שרוים לו חם, הכול מוכרים.

מה זה?

מה זה?

אדם נמצא בסכנה גדולה כל זמן שלא תיקן את הרע.

אם לרגע יעזוב את הטוב, עלול להתעורר בו הרע.

ואפילו אם זכה להיות צדיק גדול,

אם הנקודה הפנימית שהיא בעומק הלב נשארה כמו שהוא נולד,

רע מנעוריו,

אם יתעורר יצר הרע, תהפיך כהרע על פיה.

לכן, מה אתם מתפלאים?

תתפלאו על אלה שלא התהפכו.

כשאתם שומעים שמישהו התהפך זה טבעי.

למה?

כי הרע נמצא.

אדם שמצליח להחזיק יותר מעמד עד שזה מתהפך,

זה נס.

אבל כשאדם חזר לסורו, מה שנקרא,

זה הוא.

ככה הוא נברא.

זה טבעו.

לכן, הכתוב מזהיר אותנו פעמיים ביום.

ישמרו לכם,

פן יפתה לבבכם.

אם לא תישמרו,

פיתוי קטן בלב,

מה עבדתם, אלוהים אחרים? לא פחות

ולא יותר.

לא תאכל אבקת חלב,

לא תאכל לא כשר, לא תאכל רבנות.

תוך אתה תעבוד עבודה זרה.

ישמרו.

פן יפתה לבבכם

ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם.

זה לא פיתוי רק מעבודה זרה.

כל פיתוי סכנה היא.

אם יימשך אדם בזה,

עלול להתעורר הרעש שבו

ויבוא לידי ועבדתם אלוהים אחרים.

למה חכמים, זיכרונם לברכה, הזהירו אותנו לא לומר שלום לאישה ברחוב?

אפילו לא לאשתו ואפילו לא לביתו,

ואפילו לא לעמוד איתה ברחוב שלא יהיה חשוד.

למה? כי מאמירת שלום אפשר להגיע

עד ועבדתם.

אסור להשוות את יצר הרע אפילו, רגע,

רגע,

ברגע שאתה נותן לו רגע, הוא מבקש עוד אחד, רק רגע, רק רגע.

אתם מכירים את הרק רגע?

זה שלא.

רק רגע.

ואז

הוא כבר בין לבין

מחה לך את החושים,

מרגיע אותך, הנה לא קרה כלום,

השיחה היא נורמלית, רגילה,

אין פה שום רמזים,

אין שום קריצות,

הכול כרגיל,

היא רק צריכה עזרה עם הסלים,

וההמשך ידוע.

איך זה התחיל?

שלום.

מה שלומכם? יואו, זה כבר הוגזם, כבר נמשך למה שלומכם.

חכמים ידעו בדיוק מאיפה יצר הרע חודר,

אז אמרו לנו, תעשה חסימות.

לא להתחיל.

אל תפתח לו פתח, כי לפתח הטאת רובץ.

אל תפתח לו פתח.

בכל מקום הוא מחפש רק פתח, זה הכול.

ברגע שתפתח הוא בפנים.

אם אדם יעזוב את עצמו למהלך טבעו,

אפילו אם הוא יתעלה,

שידע שהרע נשאר בקרבו.

כל הטוב שבו יהיה טוב,

וזה רק מפני שטבע האדם לראות את הרע כאילו הוא טוב ממש.

באמת, זה לא טוב.

כל הטוב שיש באדם

זה רק מפני שטבעו לראות את הרע כאילו הוא טוב,

וככה הוא עובר את חייו.

הדבר הזה מלמד אותנו מוסר לדעת להכיר את הרע,

לדעת שהרע נשאר רע,

וחייבים להימלט ממנו כדי לזכות בטוב אמיתי.

אבל, בלי עבודה יומית

לבטל את הרע,

אז אני לימדתי אתכם עכשיו משהו,

ותראו אם אני צודק.

תצאו החוצה,

ואחרי זה תראו את המחשבות שלכם היום, מחר, עד כמה שתזכרו את זה,

ואז תגלו שאני צודק.

אז מה עושים?

החכמים אמרו, כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמרא אסייעי.

סליחה. כמה אדם לא מרגיש.

שהקדוש ברוך הוא מסייע לו לפעמים.

וכשם שהקדוש ברוך הוא עוזר

ואדם לא מרגיש,

איך הוא מציל אותו מהפגעים

ואיך הוא פתאום צועד בהצלחה,

גם מי שנתון בשלטון היצר הרע,

גם הוא לא מרגיש

איך הוא נופל מדחי אל דחי.

איפה אנחנו לומדים את זה בפרשיות האלה?

בלעם.

תקשיבו מי זה בלעם.

לפי דעתו

של בלעם, זו הבעיה שלנו, לפי דעתו,

כתוב בפסוק, וליבכם שיתו לדעתי.

לדעתי נאמר, לא לדעתם.

שום דעה אחרת, רק דעתי, דעת ה'.

אבל הוא היה בטוח שהוא עושה הכול על פי דעת ה'.

וגם בהליכתו נשאר נאמן כי דעתו כפי דעתו לעקרון חייו.

מה היה העיקרון שלו?

אם ייתן לי בלק מלאביתו כסף וזב.

לא אוכל לעבור את פי ה' אלוהי.

אלוקים, אני בלי אלוקים לא זז.

אפילו אם ייתן לי מיליארדים

אני לא יכול לעבור.

לא אוכל לעבור את פי ה' אלוהי.

זה אלוקים שלי.

אני אוכל לעבור? מה פתאום?

חס ושלום.

וכשראה את המלאך

ניצב בדרך,

מה אמר?

התריס

ואמר

הקדוש ברוך הוא בעצמו ציווני ללכת.

ואתה מלאך מבטא לדבריו?

אתה אומר לי לא תלך איתו?

תשמעו מה אומר החצוף הזה.

למודו בכך.

הקדוש ברוך הוא למודו בכך

שאומר דבר ומלאך מחזירו.

אומר דבר וחוזר בו על ידי מלאך.

מה הוא אמר לאברהם?

קח נא את בנך.

ואחר כך בא המלאך וביטל את דברו.

שמעתם? חז פנים לגיהינום.

והוא בטוח בצדקת דרכו

ועד הסוף הוא חוזר ואומר

הלא דיברתי אליך.

כל אשר ידבר אלוהים

אותו אעשה.

מה אתה מבקש ממני? שנעשה מה שהשם לא רוצה?

וגם דברי המלאך נוספו לו כסיוע לדעתו,

שאמר לו לך עם האנשים.

והוא הטעט עצמו עד שנפל לבאר שחר.

איך זה עובד?

ככה, דרכי שמיים.

בדרך שאדם רוצה ללכת

במוליכין אותו.

אז אחרי שהוא שמע

שהשם לא רוצה שהוא ילך עם האנם,

ובכל זאת

נשאר ברצונו ללכת, הרע, הרע,

נשאר בפנים,

אז נגזר עליו,

במוליכין אותו. טוב, אתה לא רוצה?

אתה לא רוצה לשמוע? אז תלך איתם, בסדר? תלך עם האנשים.

תלך.

עכשיו הוא חושב שהוא הולך על פי ה' כי אמרו לו כן תלך

אבל זה כבר גזירה

של בדרך שאדם רוצה ללך

במוליכין אותו

וכיוון שכן הכל התחיל להתגלגל בצורה חלקה

עד שהוא לא מרגיש כלל שהוא הולך ונופל לבאר שחר

אז כמה לא מרגיש

אדם שמסייעים לו מן השמיים השם אמר לו לא

והוא החליט כן ללכת

גדולה הסכנה שנאמר עליו בסוף

על מי שנאמר עליו שלא קם כמותו בישראל,

לא קם כמשה בישראל אבל באומות העולם כן קם

ומיהו? בלעם.

מי היה שקול למשה באומות העולם?

בלעם.

אז מספיק מה שאמרו החכמים

עליו את הלשון הזה

שלא קם כמו משה רק בלעם

והוא העיד על עצמו שמחזה שדייח זה

והוא העיד שלא עשה דבר קטן או גדול בלי לשאול את פי ה'

כי כתוב השיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אליי

חזר ואמר לא אוכל לעבור את פי ה' אלוהיי

אתם מכירים בן אדם

שחי במדרגה כזאת גבוהה שהכול זה רק על פי ה'

על פי ה' אפילו אם יצליחו לו מיליארדים הכול על פי ה' כמו שהוא אומר?

ואם הדברים נכתבו בתורה סימן שדברי האמת היו ולא שקר בעלמא מן השפה ולחוץ

אז איך הוא נהיה בסוף בלעם הרשע?

תקשיבו טוב איך זה עובד

על ידי הליכה בדרך שכולה הייתה כרצון השם

אבל לפי דעתו

פה הבעיה

כל אחד מפרש את השם לפי דעתו

מה זה לפי דעתו? לפי רצונו

מה אתה רוצה מהרע הפנימי שלך?

אתה תמצא לזה צידוקים בגמרא בכל מקום

ואתה תגיד שמה שאתה עושה זה רצון השם

כי אם אדם לא עקר את הרע, הרע מנחה אותו

ומידות הרעות מנחות אותו

איפה גילו לנו חכמים את הסוד הזה?

תשמעו את הסוד,

תמצאו אותו גם אצלכם

כל מי שיש בו שלושה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו

ושלושה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע.

עין טובה ברוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו.

עין רעה ברוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע.

מבהרים,

שלכך העריך התנאי בדבריו,

ללמד אותנו שהכול הכול הכול הכול תלוי בשלושה דברים הללו.

בשלושה דברים אתה נהיה תלמיד של אברהם אבינו,

בשלושה דברים אחרים אתה הופך להיות התלמיד של בלעם הרשע.

הערב תדעו אם אתם שייכים לאברהם או לבלעם.

השלושה דברים שהיו בבלעם הביאו אותו לבאר שחת, למרות המדרגה העצומה שהוא הגיעה אליה,

ששקולה כמשה רבנו.

הוא בעצמו אמר תמות נפשי מות ישרים,

ותהיה חריטי כמוהו.

הוא ראה בבהירות את הטוב שיש לישראל והתפלל לזכות לכך.

מה עיכב אותו?

שלושה הדברים הללו.

כי כדי להיות מתלמידי אברהם אבינו חייבים לקנות

עין טובה,

רוח נמוכה ונפש שפלה.

אם לא רוכשים את הדברים הללו,

אז אתם, התלמידים של בלעם,

ותהיה במדרגה איזה שאתה רוצה.

אתה תלמיד של בלעם,

לא בגלל שחסרה לך מדרגה, אתה נהיה לבלעם,

אלא בגלל השלוש מידות הללו.

מחזה שדי הוא חזה.

אבל השלושה דברים האלה, שהיו בקרבו, מטבעו הרע,

הם הביאו אותו למה שהגיע.

ואם אנחנו רוצים להינצל מלהיות מתלמידי אברהם,

אז צריך לדעת מהם השלושה הדברים הטובים.

שלוש המידות שחייבים לקנות זה אחת, עין טובה,

מה זה?

שני פירושים.

אחד, לסבול טובת חברו,

שזה ההפך מהקנאה.

קשה לאדם לסבול שחברו טוב לו.

הוא עשיר, הוא חכם, הוא מוצלח,

יש לו ילדים,

תלמידי חכמים, הכל סביבו טוב. קשה לאדם

לסבול זאת.

הוא קנאי.

הקנאה מוציאה את האדם מן העולם.

אז הוא צריך למצוא מומים ולהגיד כן, אבל זה כן, אבל זה כן.

למה? כי הוא רק רע כל היום, רק רע כל היום. הוא לא יכול לסבול טובת חברו.

בשביל שאתה תינצל מתלמידי בלעם,

אתה צריך להרגיל את עצמך בעין טובה לראות ולסבול.

דהיינו, לקבל עליך בשמחה שמה שיש לחברך אתה צריך לשמוח, כמו ואהבת לרעך, כמוך.

פירוש שני שמפרשים,

מה זה עין טובה?

להיות שמח בחלקו.

העין שלך טובה, היא לא צרה.

אתה מסתפק במה שיש לך, אתה שמח בחלקך.

העין שלך טובה.

כי מי ששמח בחלקו לא חסר לו מאומה,

ואז הלב פנוי לחוכמת השם ולמצוות.

אבל אם כל הזמן העין שלו ראה חסר לו, חסר לו, חסר לו,

אז הוא רוצה עוד ועוד ועוד, הוא מחובר לעולם,

לא מפסיק.

זה מתלמידי בלעם.

אחד מהדברים הקשים לחזור בתשובה, אומר הרמב״ם,

יותר מגזל וגניבה ורציחה

זה המידות הרעות, ואחת מהן זה רדיפת הממון.

רדיפת הממון זה מתלמידי בלעם.

אז זאת אומרת שמח בחלקו, זה עין טובה.

סובל טובת חברו ושמח בחלקו.

מה זה רוח נמוכה?

זה תיקון למידת הגאווה.

רוחו נמוכה,

שפלה,

לא הולך בגדולות ובנפלאות ממני.

אדם שומר את המקום שלו המתאים.

אם משה היה עניו מכל האדם והיה לו את כל המעלות,

אז בוא תגיד לי באיזה מעלה שלך אתה רוצה לגבור על משה רבנו?

איזה מעלה יש לך שהיא מעל משה רבנו שכבר אתה לא יכול להחזיק במידת הענבה.

מילא אם יש לך רק את המעלות של משה קטן עליך להיות עניו. זה פשוט.

אבל בטח יש לך איזה מעלה שלא הייתה אפילו למשה רבנו לכן אתה צריך להתגאות.

מה יש לך חמש שקל?

מה יש לך פעם אמרת איזה וורט?

פעם כיוונת לך סם סיפר?

מה יש לך כאילו שאתה יכול כאילו להתגאות? במה אתה יכול להתגאות?

בבלורית? בקרעת?

במה אתה יכול להתגאות?

בזה שאתה תמוד מאוחר או מוקדם?

במה?

דבר שלישי, צריך נפש שפלה. מה זה נפש שפלה?

תיקון של התאווה.

נפש רחבה, רוצה עוד לאכול, עוד לענות, עוד לבלות,

עוד, עוד, עוד, עוד.

לא מספיק.

אבל אדם שיש לו נפש שפלה זה תיקון התאווה.

מסתפק במועט מה שיש, ברוך השם, בריאות.

אפשר להמשיך לחוות את הבורא.

אבל האם זה קל לקנות את המעלות האלה?

כולם יודעים שיצר לב האדם רע מנעוריו.

כולם כבר יודעים הערב שיצר מחשבות ליבו רק רע כל היום.

וזה מי שננער מאמו.

הקנאה, התאווה והכבוד,

בלי עבודה לתקן אותם,

הם פשוט חיים בקרב האדם.

ואם לא תעקור אותם, כמו שאמרנו, ותהפוך להיות מתלמידי אברהם,

שתלמידי אברהם עוקרים את הקנאה,

את התאווה ואת הכבוד, שזה הגאווה,

אם לא עוקרים את זה, אתה מתלמידי בלעם.

ואין גאווה מתבטאת רק במעשי גאות.

עיקר מקום הגאווה זה בתוך הלב של האדם.

זאת אומרת, השם שונא גבה לב.

לא רואים בחוץ.

הוא לא הולך עם ראש מורם, זקוף,

עושה פוזות.

הוא גם לא הולך ככה

משפיל את עצמו יותר מדי וזה משחק אותה עניו

בלב בלב השם רואה בלב גאווה בלב גבה לב בלב

השם מתעב אותו מתעב אתם יודעים מה זה מתעב?

ראיתם פחזבל מסריח?

אתה מתעב את זה?

ככה מתעב השם את מי שיש לו

טיפה גאווה בלב

על מה יש לאדם להתגאות?

החוכמה היא מהשם העושר מהשם הכבוד מהשם

הגבורה מהשם הכל מהשם עכשיו יש לך מחר ייקח לך

מה שלך

גם שכל שיש לך ברגע הוא יכול לעשות לך הפסקה

מה שלך

השכל וידוע אותי בזאת אתה יכול

להרגיש שאתה עשית משהו

אל יתהלל גיבור בגבורתו החכם בחוכמתו השם עשו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי זה הכל

מה שעשית בשביל להשכיל ולדעת אותי

אתה מקיים את רצוני זה הדבר היחידי שאתה יכול לשמוח בו

ולהגיד ויגבה ליבו בדרכי השם זהו

ותלמיד חכם שיהיה לו שמינית מן השמינית 1 חלקי 64 טיפה בשביל הכבוד של המעמד של הסטטוס

של הבן תורה החכם של התורה לא שלו

אז על מה מתגאים אנשים?

ראית מה קניתי? ראית? ראית?

משעון הוא עושה כאילו זהו הוא עבר עקף את כולם תראה איזה שעון

שטויות אנשים מדברים שטויות

אין דרך אחרת להבחין במידות רק על ידי גישה ומחשבות וחשבון נפש עד שמגלים את מה שמתרחש בקרבנו

ולא שייך לקבוע מה כוח מידותינו על פי מהלך המעשים

כי המקום של המידות הוא בלב

והפעולות של המידות זה בשורש של המעשים

יש אדם נותן צדקה

וכשהוא נותן צדקה

כולם חושבים שזה אדם ממש רחב לב

טוב לב והכול

ולא יודעים שהוא עושה את זה רק מחמת הכבוד או מחמת הבושה

או מחמת היראה, הוא פוחד

גלגל בעולם

שאם אני עובר מעל עני כזה ולא נותן לו אולי בסוף יהיה גלגל ואני אהיה כמוהו

זה לא אומר שמה שאתה רואה זה מה שיש באמת

כי יש שורש של המידות טמון בכל מעשה וצריך לדעת מה השורש.

מאיזה שורש יצאו המעשים?

יכולים אנשים לעשות

אותם מעשים?

וכולם משורש אחר.

המעשים הנולדים משורשי המידות הם שונים ומשונים,

ואפילו מעשים שהם לכאורה הפך המידה,

הם נמצאים בהם.

וגם כשהם מתחבאים בלב לא ניצולים מההיזק שלהם.

איפה ראינו אצל בלעם?

כל זמן שהוא לא בא לידי ניסיון,

הוא חי במדרגות גבוהות,

מחזה שדי אחרי זה,

טמות נפשי מות ישרים,

כל מעשיו עשה על פי ה'.

אבל גם אז

היו קבורים בתוך ליבו שלושה דברים אחרים,

הקנאה, התאווה והכבוד.

כל זמן שהוא לא בא לידי ניסיון,

הם היו בקרבו,

והם לא מנעו ממנו לעמוד במדרגות האלה,

עד שחכמים אמרו שלא קם בעולם כמשה חוץ מבלעם.

אבל הוא לא החזיק מעמד רק עד הניסיון.

כשהגיע הניסיון קפצו המידות החוצה והוא נהפך

לבלעם על הרשע.

יש לי דרשה, כדאי שתשמעו אותה,

שהדם זה פח,

אסלה שסגורה,

וכל זמן שהיא סגורה לא מריחים.

אבל ברגע שנפתח,

וואו, אדם ניכר בכוסו בכיסו בכעסו,

פתאום יוצא הריח החוצה.

זה הבן אדם,

זה בדיוק מה שכתוב פה.

הרע הוא רע.

אסלה זה עם ריח רע, אין שם ריחות טובים.

גם אם אתה שם טיסטיסטיס זה לא עוזר, זה רק

מעמעם את הריח הרע.

אבל הריח הוא רע.

אז לכן אדם צריך להאמין,

הרע נמצא. אם לא תעקור אותו,

הוא נשאר.

יכול להיות שהוא עוד לא יצא לפועל,

אבל הוא התפרץ יום אחד.

מתי אדם נבחן?

נבחן בניסיון.

זה מה שאמרו לנו חכמים. כל שיש בו שלושה דברים הללו, מתלמידי בלעם הרשע.

אפילו אם יחיה במדרגות גבוהות,

סופו יהיה כבלעם.

אבל אם אתה חפץ להיות מתלמידי אברהם אבינו,

חייב להתחזק בטוב,

לחזק את כוח הנפש

ולא לחיות על פי מהלך הטבע.

ככה יכול להינצל.

אבל מי מנצל את העצות של התורה?

אמר הקדוש ברוך הוא, בראתי יצר הרע, אני יודע מי הוא.

צעקתי לך מבראשית

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

הזהרתי אותך שרק רע כל היום.

אני אומר לך שהוא אה רע.

אין יותר רע.

אבל בראתי תורת בנים.

אתה משתמש בעצה שלי?

יש לי תרופה בשבילו.

אתה משתמש או לא?

הכוזרי כתב

כשם שהאוכל מזון לגופות

כך התפילה מזון לנפשות.

אבל מי מתפלל על דרך זו שהוא מחפש מהתפילה תועלת לנפש?

הרי למה אנחנו מתפללים?

הקדוש ברוך הוא יודע את צרכינו וחסרוננו בלעדינו.

אפילו אנחנו לא יודעים מה חסר לנו כי אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד שעה, עוד שעתיים,

עוד יום עוד יומיים.

אנחנו גם לא יודעים על מה להתפלל,

מתפללים על שטויות, על דברים בטלים.

אז למה צריך להתפלל אם השם יודע את כל צרכינו? הנמלה לא מתפללת והיא מקבלת אוכל. הג'וק לא מתפלל והוא מקבל אוכל. למה אני צריך להתפלל?

הרי הוא יודע בדיוק שאני בלי לאכול לא אוכל לחיות.

אז למה אני צריך להתפלל?

אני צריך להתפלל בשביל לזכור שאין בכוחי כלום,

אין כוחי ועוצם ידי, איני מסוגל להועיל לעצמי כלום. אני תלוי רק בקדוש ברוך הוא,

ורק ממנו אני יכול לקבל כל דבר בעולם,

רק ממנו, לא בהשגת ידי כלל.

ואז אני יכול לבקש על רפואת נפשי בתפילה.

אבל מי מתפלל כך?

מוסר.

ללמוד מוסר, כמו שאמר הרמחה, לפחות שעה כל יום.

זה לתועלת הנפש.

התורה נותנת לנו גם אפשרות לחזק את הנפש.

מי חי בדרך זו שהתפילות זה לתיקון נפשו והמוסר תיקון נפשו והוא רוצה רק לעבוד את השם ולעלות במעלות?

מי?

אנשים זורמים, תזרום, יא חביבי, תזרום.

מה זה תזרום?

תתחבר לטבע, לרע.

מה שאתה רגיל, מה שהטבע שלך מבקש.

מה, אתה יוצא ראש נגד כל הטבעים שלך?

מה, אתה הולך ברוורס?

תזרום.

תראו כמה יצר רע מומחה, מומחה, מומחה.

מה, אי אפשר לשלב גם זה וגם זה?

כבר הוא מגיע לפשרה.

מה, אי אפשר לשלב גם זה וגם זה?

מה יש אם יהיה לך גם כסף וגם תלמד מה יש?

מי אמר שזה לא טוב? טוב מאוד.

אבל מי מבטיח לך שהרע בחצי הזה שאתה בחוץ

לא תהיה בלעם?

וכשתיכנס לבית המדרש תישאר בלעם שחושב שהוא אברהם.

כי הרע הוא רע, הרע הוא רע, לא יעזור, הרע הוא רע. מציאות, מציאות של רע.

אז ככה התורה

כשהיא נלמדת לשמה,

או אפילו לא לשמה, היא תועלת לנפש.

אבל מי שיש בו שלושה דברים אחרים,

כל מה שהוא עושה,

גם אם דברים שיכולים להועיל לנפשו, לא יעזור לו כלום.

אלה המזיקים הגדולים ביותר, הקנאה,

התאווה והכבוד. לא יעזור.

אם לא תעמול לחזק את הנפש,

אדם נשאר במהלך טבעו והסכנה טמונה בזה מלמדת אותנו פרשת בלעם,

ולכן נתן לנו הבורא תורת ולין.

מפרשת בלעם אנחנו לומדים את הסכנה שיש בחיים.

אפילו אתה לא יוחנן כהן גדול.

אתה כמו משה רבנו.

אתה בלעם.

לפני שהיה רשע.

אתה, בגלל שלושה דברים האלה, תהיה בלעם.

העם הרשע

יש לכם כוח לעוד קטע או שאני אפסיק בו?

יש.

אז עכשיו כתב רבנו יונה

הוזהרנו הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא

זה מה שאני עושה עכשיו

כתב רבנו יונה

הוזהרנו שלא נישא חטא בחטא חברינו בהימנענו מלהוכיח אותם.

אם אני לא מוכיח

את מי שאני יכול להוכיח,

החטא שלהם עלי,

וגם אתם.

מי שאתם יכולים להוכיח, מבני הבית, חברים ואחרים,

ולא הוכחתם,

ראיתם שהם עושים מעשים שלא כדין,

ולא הוכחתם, החטא עליכם.

זהו, זה התורה אומרת.

זה לא אני.

ואם איש אחד יחטא,

כל העדה ייענשו עליו.

ואם לא יוכיחו בשבט מוסרם,

זאת אומרת, אם הם לא יוכיחו אותו בשבט מוסרם, כל העדה תיכשל.

היו עשרם רגלים, עברו לשון הרע על הארץ,

לא הוכיחו אותם.

כל העם, שמעו, קיבלו, מתו.

נשאו את החטא או לא נשאו?

והנה עובדה, לא בקטנה,

בגדולה.

שניים מחו בהם,

יהושע בן אנון וכלב בן יפונה,

והם ניצלו.

והם חיו מן האנשים ההם.

אז מי שמוכיח ניצל מדין ערבות, כי יש ערבות, כולנו ערבים.

אם הוא לא שילם, אתה ערב.

תשלם.

אנחנו ערבים. אם הוא עשה עבירה, אתה לא הוכחת, אתה נתפס בעוון.

לא בחילונים מדובר בחללי שבת, מדובר בהוכיח תוכיח את עמיתיך עם שאיתך בתורה.

נמצא

שהעשה הזה של הוכיח תוכיח הוא חמור מכל שאר מצוות עשה שבתורה.

למה כל מצוות עשה שבתורה, אם אתה לא מקיים,

יעניש אותך על ביטול העשה?

אבל במצווה הזאת של הוכיח תוכיח.

אם אתה נמנע להוכיח את החבר,

חוץ מהעונש שביטלת מצוות עשה,

אתה גם נענש על החטא של החבר כאילו אתה גרמת לו.

למה?

כי אם היית מוכיח אותו אפשר שהיה נמנע.

אז מי גרם לו להיכשל?

אתה.

וזה הגדר של המצווה,

עד כמה שיוכל לתקן בתוכך.

ועל זה אמרו, כל היכול להוכיח בתוך ביתו נתפס

על בני ביתו, כל היכול להוכיח בתוך העיר כולה נתפס על העיר כולה.

כל העיר חוטאים על הראש שלו.

רב שיש לו בית כנסת,

והוא לא מוכיח את הציבור בדברים שהוא רואה,

והוא יודע, והוא שומע,

הוא ייתפס בעוון של כל הבית כנסת.

רב עיר.

הוא רצה להיות רב עיר.

הוא הקופה של כולם.

כל העיר, מה שהם עושים, עבירות זה עליו.

מי אמר?

חפץ חיים.

היה מעשה שאחד,

לקחו אותו לסיביר ל-15 שנה.

נותנים בקשה אחרונה.

אמר, רוצה לדבר עם הרב שלי.

נתנו לו.

אמר לה, רב, בגללך אני הולך לסיביר. סיביר זה אולי לא חוזרים משם.

אמר לו, בגללך אני הולך לסיביר.

אמר לו, למה בגללי?

הוא אומר, ידעת מה העבירות שאני עושה?

ולא הוכחת אותי אף פעם. אמרתי, אם הרב יודע שאני עושה את זה, אז זה בסדר.

ועכשיו תפסו אותי.

זה בגלל שלוחת. אם היית אומר לי, אסור, אל תעשה ככה,

לא הייתי עושה.

אמר החפץ חיים, כשיגיעו כל הרבנים למעלה,

כל אלה שבגיהינום,

שהם ידעו שהם עושים מעשים שלו וזה, יגידו להם, אם הם נכנסו לגיהינום בגללכם,

תלכו אצלם.

זאת אומרת, אין פטור לאף אחד

וכל מה שבכוחך לעשות אתה צריך לעשות.

גם בדבר שאינו נשמע,

שאמרו חכמים מצווה לא לומר,

זה רק בדרבנן ובדברים לא מפורסמים.

אבל במצווה דאורייתא חייב להוכיח כל אדם.

חיוב האחריות

היא על המוכיח משתי פנים.

למה אדם שלא מוכיח הוא חייב ויש לו אחריות?

אחד, בגלל שהוא ערב, ערבות,

ונכרתו על זה 60,000,

600,000 בריתות.

כולם נכנסו בברית הזאת, בהר עיבל ובהר גריזים,

הנסתרות לשם אלוקינו והנגלות לנו לבנינו עד עולם

לעשות את כל דברי התורה הזאת.

כולם קיבלו את זה במעמד 600,000 איש.

ערבים.

ובזה הוא מתחייב ממש בחטא של חברו,

וכמו שהערב משלם, עבור הלוואה.

מצד שני, האחריות שלנו

מצד התוכחה,

אחרי שהתורה חייבה להוכיח,

ואפשר להיות פועל בתוכחת, למנוע אותו מהחטא נחשב,

במניעת התוכחות,

כגורם.

אתה הגורם. שתקת.

הייתי בארצות הברית, אתמול סיפרתי את זה, אני חוזר עוד פעם.

בארצות הברית נתתי שיחה שם כזאת,

כמובן שונה,

אבל בתום הדרשה, אחרי יומיים, מגיע אליי לדירה בן אדם,

אומר לי, אתה דיברת על הרע, על הרע, על הרע.

חשבתי יומיים, אני רוצה להגיד לך תודה רבה,

הצלת אותי מרצח של שני אנשים.

התכוונתי לרצוח שני אנשים,

ובגלל השיחה שנתת ביטלתי את הרעיון.

השם ישפוט אותם, וזהו.

אז אדם לא יודע מה הוא יכול לגרום במילה לכאן ובמילה לכאן.

בגודל חשיבות התוכחה, כי עולם חסד ייבנה.

אם אתה רואה קרח בחליפה של מישהו, אתה מעיר לו, נכון?

ואם אתה רואה קרח בנשמה, לא תעיר לו.

כתב הגאון רבי חיים מוולוז'ין,

עיקר הבריאה של האדם זה להועיל לאחרים.

כמו שהבורא ברא את כל הבריאה מרצון טוב

להיטיב לאחרים,

גם אנחנו נבראנו להיטיב לאחרים,

כי אנחנו חייבים ללכת בדרכיו.

כמו שהוא עושה לאחרים,

גם אנחנו צריכים לעשות לאחרים, להיטיב לאחרים.

יש לי כבר עשרים ושלוש

הרצאות רק על ואהבת לרעך כמוך.

מחר תהיה כנראה אחרונה.

יש את זה באתר.

כדאי לכם לשמוע.

מי שזוכה לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך באמת,

הוא לא יצטרך לבוא בגלגול.

והוא יקיים את כל המצוות. הארי הקדוש אומר שאדם

צריך לקיים את כל המצוות,

גם של כהן, גם לוי,

גם ישראל,

ויש מצוות שהוא לא יכול לקיים,

אז הוא צריך לבוא כמה פעמים.

אבל אם אתה מקיים ואהבת לרעך כמוך בשם כל ישראל ואתה יודע בהתקללות אחת באהבה אחת,

אז גם מה שעושים האחרים נחשב גם אצלך. אפילו שלא תקבל שכר על עשייתם אבל תקבל שכר על שלמות עשייתם

ולא תצטרך לבוא עוד פעם.

ומסבירים, זה מה שאמר הגר

להילל הזקן, למדני את כל התורה על רגל אחת. מה זה רגל אחת? בפעם אחת, שאני לא אצטרך לבוא עוד פעם.

ואז הוא אמר לו את הכלל הזה, ואהבת לרעך כמוך.

אם תאהב כל ישראל ככה,

ומה ששנוא לך לא תעשה לחברך,

ממילא תהיה כלול עם כולם,

מאז כל מה שהם עושים, נחשב שגם אתה עשית ולא תצטרך לבוא עוד פעם.

זה בקטנה אני מביא לכם.

אבל יש עשרים וארבע דרשות רק על זה,

על ואהבת רעך כמוך.

עיקר הטובה לאחרים, מהי? מהי הטובה הכי גדולה שאתה יכול לעזור לאחרים?

לזכות אותם

בתורה ומצוות

ולהרחיק אותם מיצר הרע.

זה החסד הגדול ביותר שאפשר לעשות לזולת.

אומר הקדוש ברוך הוא, מוכיח אדם אחריי,

חן ימצא.

מי שמוכיח אדם

ללכת אחריי,

אומר הקדוש ברוך הוא, חן ימצא. מה זה חן ימצא?

כמו שכתוב, ונוח מצא חן בעיני השם.

כתוב שלא היה ראוי נוח להינצל מהמבול,

רק שהוא מצא חן בעיני השם.

זה הציל אותו.

למה? כי הוא לא הוכיח את הציבור.

אז הוא היה,

את האלוהים היתה לך נוח, היה לו טוב עם אלוקים, וזהו, לא דאג לאחרים.

אז השם נתן לו 120 שנה בשביל שיוכיח אותם.

הוא לא הצליח להחזיר אחת בתשובה, 120 שנה.

בכל אופן הוא מצא חן בעיני השם.

כשמוצאים חן,

ניצלים מהמבול.

הוא לא היה ראוי וניצל.

למה? כי הוא מצא חן.

מה אומר השם?

אם אתה מוכיח אדם אחריי, שילך אחריי,

אתה מוצא חן בעיניים.

יש לך הגנה

של מצא חן.

מה אמר משה לקדוש ברוך הוא אחרי כל המעלות?

ביקש מהקדוש ברוך הוא, אמנם מצאתי חן בעיניך. אני מבקש

דבר אחד, שאני אמצא חן בעיניך, שתגיד לי שאני מוצא חן בעיניך.

שמעים? משה מבקש.

השם אומר, כל מי שמוכיח

אדם ללכת אחריי,

חן נמצא.

שווה או לא שווה נשקיע?

לכן הצטווינו על זה לא רק בתורת מצוות עשה בלבד,

אלא גם אחריות ממש

על המעשים של חברנו.

זאת אומרת, היסוד של התוכחה למנוע נזק רוחני מחבר.

בתוכחה אבל יש עוד חיוב, תקשיבו טוב.

גם על זה שמוכיחים אותו,

חייב לקבל תוכחה.

אם בא מישהו ומוכיח אותך, אל תגיד לו, מי אתה?

טול קורה מבין עיניך, תעוף לי מפה.

אתה חייב לקבל תוכחה ממנו. ולא רק זה, אתה חייב לאהוב אותו גם.

חייב לאהוב אותו.

ומלבד שמפורש כך בדברי הקבלה,

נראה שזה חיוב בעיקר מצוות עשה,

כמו שבברכת כהנים מפורש בספר חרדים

שמצוות עשה גם על ישראל להתברך מהכהן.

ידעתם?

לא רק שהכהן מצווה במצוות עשה לברך את ישראל,

יש גם מצוות עשה על הישראלים

להתברך מהכהן.

אז כך גם במצוות תוכחה.

לא רק מצווה להוכיח,

אלא לקבל תוכחה.

ויותר גדול החיוב לקבל תוכחה אחרי כל מה שלמדנו הערב,

שיצר לב האדם רע מנעוריו ומושרש בכוחות נטועים בפנימיות, שהם חזקים ביותר.

וכל ענייני העולם הזה הם ניסיונות לאדם,

כמו שכתב המסילת ישרים.

אז מלבד ההשפעה העצומה

מהאנשים שסביב כל אחד,

שרודפים כל ימיהם אחרי החומר,

מהמלחמה החזקה

מפנים ומאחור.

ויש לך בעלי ברית הרבה,

לאין שיעור, להציל אותך מיצר הרע שנלחם בך. למה לא תיעזר בהם?

למה לא תודה להם?

במצב כזה צריך כל אדם לחפש מי יסייע לו,

לדרך השכל ולדרך התורה.

והמסייע הגדול ביותר זה לקבל תוכחת על מה שנעלם ממנו,

וזה יעמיד אותו על האמת.

עיקר ההשפעה של התוכחה

בזה שהלא אדם אינו רוצה להיות מבוקר,

ונמצא שהסביבה פועלת

ומסייעת לצד הטוב שיתגבר.

כאשר מצד טבעו וכוחותיו יהיה מוכן לקבל תוכחה,

הוא מתבונן בעצמו ומגלה שבאמת הוא עשה מעשה שלא כהוגן

והוא ראוי לתוכחה,

ואז הוא מתקן את ההשקפות ואת הנטיות,

אבל אם הוא דוחה מעצמו את התוכחה הרי שהוא משורש ומשתרש ברע.

לסיכום,

אומר הראש באורחות חיים,

סמך

בשומעך תוכחות

כמוצא שלל רב.

איך אדם הולך ברחוב, מצא אלף דולר, איך הוא קופץ?

מצא שלל רב.

ואם מצא ארגז מלא מטמוניות, איך הוא שמח?

מוצא שלל רב.

תשמח בתוכחות

שאתה שומע אותן כמו מוצאי שלל רב. מי זה הראש?

רבנו אשר מגדולי הקדמונים עמודי ההוראה.

כל מה שהוא כותב זה פסק הלכה.

והוא אומר שחיוב גמור לשמוח כששומעים תוכחת.

מה זה מוצאי שלל רב?

הצלחה פתאומית שאדם לא פילל

והיא מרובה מאוד.

עכשיו הגדר הוא, אדם עומד במלחמת היצר החזקה.

מי שעומד במלחמה ופתאום באים עוזרים, שעוזרים לו נגד האויבים,

לא ישמח.

אתה במלחמה מול היצר, בא אחד ועוזר לך.

אתם מכירים את המעשה עם רב עמרם חסידא בגמרא,

שהיה חסיד ושמו אצלו שבויות?

הוא העלה אותם למעלה לעלייה.

ואחר כך בא יצרו ותקף אותו, אמר ייתכן שחסיד כזה לא יחטא.

והוא הרים סולם שמשקלו עשרה גברים צריכים להרים אותו, והוא יזקן,

והוא הרים אותו לבד.

זה כוחו של היצר, לתת לאדם

בשביל לעבור חבירה.

והתחיל לעלות, והבין שהוא הולך להיכשל.

מה הוא צעק?

נורה בעמרם! אש, אש בית עמרם.

וכל התלמידים שגרו בסביבה פרצו את הדרך, נכנסו, ראו אותו בדרך למעלה.

אוי לנו שראינו אותך בכך, איזה פדיחס.

ומה הוא אמר להם?

אוי לי אם לא ראיתוני בכך.

הוא ביקש עזרה!

תצילו אותי!

והוא ניצל, באו העוזרים, עזרו לו, לא ישמח.

אז אם עשית מכשול, חטא, משהו,

בא מישהו ומחין לך, תשמח, תנשק אותו, תודה רבה לך.

הציל אותך מהיצר רע. מי זה יצר רע? מלאך המוות.

הציל אותך מלאך המוות. זה כמו להציל אותך מדריסה.

למה לא תודה לו?

תעוף מפה!

תן להמות בכיף.

איזה טמבלולו.

פוסק הראש.

שצריך לשמוח בתוכחה.

אבל רוב האנשים מקלים בתוכחה,

וכבר בדור התנאים הקדושים אמר רבי טרפון,

תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה.

כי אם אומר לו טול קסם

מבין שיניך,

יאמר לי טול קורה מבין עיניך. מה זה אומר?

שאם מצאו אצל בן אדם עבירה קטנה כמו קסם בתוך השן,

הוא יגיד אתה מדבר איתי? יש לך קורה בעיניים. תסתכל איזה עבירות יש לך. מה אתה בא אליי?

אז כל שכן בדורות הללו שאנשים לא רוצים לשמוע תוכחות.

אבל מכל מקום מצוות תוכחה נוהגת גם כיום,

וכך מבואר בכל הפוסקים.

ומה העיקר בתוכחה?

תועלת רוחנית לזה שמוכיחים אותו,

כי גדולה האפשרות להשפיע על ידי מעשה,

וזה נקרא מעשה רב. אם אתה דוגמה,

אז אתה ודאי וודאי שקל לך להוכיח את האנשים.

ביצירת האדם נאמר

ויצר אדוני אלוהים את האדם

שתי יצירות

יצר טוב ויצר הרע,

הטוב מנשמת חיים,

שזה כוח השכל הזך המצוחצח,

יצר הרע זה מכוח העפר מן האדמה חומר גס ועכור,

בצירוף שניהם נהיה האדם לנפש חיה.

עכשיו נאמין,

כשם שבכוח הנשמה,

שהיא שכל מהמרומים,

שנחצבה מתחת כיסא הכבוד,

יכול אדם להתחכם

ולעלות עד רום שמיים במידות טובות,

בדעות נכונות,

בכל מעשה טוב להפליא,

כמו מלאך ושרף, יכול לקדש שם שמיים.

ככה להפך,

יכול אדם בכוח העפר מן האדמה

לרדת מטה מטה עד עמקי התהום,

להרע לעצמו, להרע לאחרים,

להתגלגל ברפש של תאוות שפלות ומאוסות,

כל מיני דעות ומידות רעות,

ההפך מהשכל והטוב,

וזה נקרא יצר הרע.

חכמים אמרו קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קרא או רע,

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

מה הרעה שלו?

הוא שונא את הטוב

ולא נכנע לשכל.

יצר הרע שונא את הטוב, נלחם בטוב, כל מה שתרצה טוב הוא יילחם,

והוא לא נכנע לשכל. השכל אומר שככה ואסור ולא כדאי,

והוא מפגיז תאוות, חמדות, הכול. לא נותן,

לא נכנע.

אפילו אלף דברי שכל ינופצו לרסוסים

והיו כלא היו מול תאווה קלה קלה אחת.

כי השכל הוא החוכמה והטוב.

רצון זה השטות והרע.

כל מי שיתגבר אצלו הרצון

על השכל, אין לך שוטה יותר ממנו.

זה כמו סוס שרוכב על האדם.

אם תראה כזה דבר ברחוב, מה תגיד?

סוס רוכב על בן אדם?

חומר רוכב על הנשמה?

זה מה שקורה עם האנשים שנשמעים בדיוק ליצרם.

והרי בפרט אם מתעוררת התאווה אז הוא ממש כבהמה

שיש לה רק רצון ואין לה שכל בכלל.

והוא עוד גרוע מבהמה שהוא קופץ שכלו להיות עבד לרצונו.

נמצא שהוא משתמש בשכל נגד השכל.

סחלאווי.

וזה המאמר של חכמים.

אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות,

כי אחרת אי אפשר. לא ייתכן שאדם בר-דעת ייכנס מרצונו לרפת של בעלי חיים,

כבקר יאכל תבן באבוס אחד עמהם.

זה יכול להיות רק אם יצא מדעתו ונשתתה בכן הדבר הזה.

עכשיו, נביא נתן איך ייתכן שאדם

יודע את ריבונו

ואף על פי כן מתכוון למרוד בו,

כי האמת שאין לך שטות גדולה מזו,

אבל זה יצר הרע.

כוח עפר מן האדמה, רצון בהמי שמתאווה רק לרעש.

דהיינו, לעבור את פי ה', לעשות נגד רצונו,

וכל מה שמתגבר כוח הגוף

בעפר על השכל הולך ושוקע בתאוות בלי סוף,

עד לתאווה השפלה הזו

שהוא יודע את הריבון ומתכוון למרוד בו.

ואין ידיעה זו חוצצת

בפני הכוונה למרוד, הוא יודע את ריבונו

ומורד בו,

כי אין מעצור לתאוותיו.

אדרבה, ידיעת שכלו עוד מסייעת לו למרוד עוד יותר.

ואם תאמר הרי זה הפך השכל,

התשובה היא, נכון,

נגד השכל, כי אין אדם עובר עבירה,

אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.

בכל מה שעבירה חמורה יותר,

השטות גדולה יותר.

וזה מעשים של כל יום,

שבעלי תאווה הולכים אחר תאוותם כסוס, כפרד, אין אבין,

נאבדים מן העולם הזה ומן העולם הבא,

ואין שכלם פוצה פה ומצפצף.

מי לנו בעל שכל יותר גדול מבלעם הרשע יודע דעת עליון?

והקנאה, התאווה והכבוד הוציאו אותו מן העולם.

גם הרצון נמרוד בשם יתברך,

גם כן תאווה זו תאווה.

במקום שהתאווה שולטת,

השטות גוברת והחוכמה בורחת.

אז עכשיו ברור לכם שכולם,

הרע מקנן בהם תמיד.

אם לא נעקור את הרע מקרבנו,

הוא עלול לבצבץ יום אחד ונתהפך,

כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם.

נו, יש לכם עבודה?

מרגע שתצאו מפה תראו אם אני צדקתי, מה המחשבות שעלו לכם בכל רגע שתסתכלו ותתבוננו ימין ושמאל,

תזהו את הרע,

ואז תחליטו איך להתמודד איתו. נתתי כלים,

אם תשתמשו בהם,

אשריכם

תהיו נפלטים ממלאך המוות, תאריכו ימים בעולם הזה, תזכו לחיי העולם הבא.

אמן ואמן!

שאלות, בבקשה. הנה הבחור שמה.

שלום וערב טוב.

היה בחדשות על ישראלית חרדית שנסעה לאוסטרליה להיות מנהלת בית ספר ופגעה בתלמידות והיא חזרה לארץ, ואז המדינה רצתה להסגיר אותה לאוסטרליה ושר הבריאות, הוא הגן עליה.

אז מה אתה אומר על זה?

אם היה מקרה כזה,

ונעשו הדברים האלה שהיא עשתה,

אז זה חמור ביותר, והיא ראויה לחנש במלוא חומרת הדין.

אז צריך להסגיר אותה לאוסטרליה?

מה? צריך להסגיר אותה לאוסטרליה?

מה לי ולסגרות?

מה לי ול... מה אני, משטרת ישראל? מה אני?

טוב, תודה. תהיה בריטל הבחור בסוף.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

פוקוס.

רציתי לדעת

מה אני צריך לעשות בשביל שהרגל שלי תהיה בריאה.

מה יש לך?

עברתי ניתוח,

קיבוע, קרסול.

אתה שומר תורה ומצוות?

פחות או לא יותר.

בשביל זה יש לך פחות או יותר רגליים.

אם היית הולך עם שתי הרגליים מבתי מדרשות, בתי כנסיות, היה לך יותר.

תתחיל ללכת לבתי כנסת ולבית המדרש לקבוע עיתים לתורה,

ובעזרת השם תחלים במהרה.

לא, אני הולך.

אני הולך ככה לשיעורי תורה.

ככה. מה זה ככה?

פעמיים בשבוע. ככה, ככה.

לא ככה, ככה. קבוע.

קבוע. פעמיים בשבוע.

זה קבוע?

אז תרצה פעמיים בשבוע. תלך עם שתי רגליים, ושאר הימים ברגל אחת.

תעביר לו את המיקרופון. תודה.

כן.

תן לו. זה עומד שם.

אתה איתו. בסדר.

תן, תן הלאה. הלאה. הלאה. הלאה. בוא. בוא.

הנה. כבוד הרב. כבוד הרב. סליחה.

מחילה.

הם נשואים כבר קרוב.

מה? הוא נשוי כבר קרוב ל-12 שנים. מי נשוי? הוא הבחור כאן. כן.

ואין להם ילדים.

כן.

אז רצינו אולי הרב יברך את אשתו.

למה זה לא בחר לו?

פחות או יותר. אני דחפתי אותו שיגיע לפה היום.

הבנתי. אבל

הקדוש ברוך הוא מסתכל.

הוא יביא ילד. ומה? יהיה ככה ככה.

אז אם הרב יכול לחזק אותו? הבחור רוצה להתחזק. אם הוא יחזור בתשובה,

ואשתו תחזור בתשובה ותלך בצניעות,

ויראה השם שבאמת הם הולכים להכין אורח חיים חרדי, חרדי, לא דתי,

חרדי,

שזה שינוי מקצה לקצה,

אז זה יכול להפך גזרה, אם יש,

שאכן הם ילדו.

אבל אם לא,

הם חיים איך שנוח להם. הקדוש ברוך הוא שיישאר במרום, שלא יתערב.

אנחנו פה מנהלים את החיים כמו שבא לנו, כמו שמתאים לנו.

אם הם יעשו את רצונו, הוא יעשה את רצונם.

בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיעשה רצונך כרצונו.

אבל אם אתה לא מבטל, לא רוצה, אז הוא לא יעשה.

צריך שינוי, שינוי.

שינוי אמיתי.

אבל אנשים רוצים לחיות בסבבה.

אתה מבין?

בסדר, תן לי, תן לי איפה פמפרי, פמפור, קונטרי, מקנטי, סיכן.

ערב טוב, כבוד הרב.

היה לי ויכוח עם אחד הרבנים אצלנו לגבי

מאכיליו

מכלים שבישלו בהם בשר,

שהוא בשר תעשייתי, שיש איתו בעיה.

אחד הרבנים הביא לי הלכה של הבן נשחי,

אם יש פירות לרב, לפתוח אצלו, שאני אקריא.

נו, נו, לא משנה, כן.

ששנה שנייה, פרשת כוח, רושם הרב,

וסתם כלי גויים אינם בני אומם.

לפיכך אם עבר ובישל בכלי של גויים,

התפשיל מותר בדיעבד.

אני לא אמשיך שמה.

אז הוא אומר לי שאם פה זה מצב שזה כלי של גויים, שזה ודאי,

שזה חזיר ודברים מאוד חמורים,

ובדיעבד זה מותר, אז קל וחומר,

ש... מה בדיעבד מותר?

לאכול מהגלי.

כן.

אז קל וחומר, שאצלנו,

אם זה רק ספק,

ספק נבלות וטרפות,

אז זה הרבה הרבה הרבה יותר קל לבוא ולאכול בכלי הזה, אם לא במיומן. אז קודם כל זה לא ספק, זה אחד. שתיים, זה... בעיניו, אני יודע שזה לא ספק. רגע.

דבר שני,

הרב יעקב יוסף אמר במפורש,

בהרצאות שלו, בדרשות, יש את זה,

שכלי שבלע איסור, אפילו אם עברו 24 שעות וזה איסור,

לא היתר בהיתר.

אלא איסור.

אז צריך הגלת הכלים וכו'.

אותו דבר הוא אמר

בדין חלב שהרבנות הודיעה שיש חלב 15% בכל הבשר שהם מנפיקים בשנה ממילא אסור לאכול באולמות או בכל המקומות עד שיגעילו את הכלים

אז אותו דבר הוא אומר והוא אומר שצריך להגעיל את הכלים

ואין לסמוך על מה שאתה אומר וכו'

מי שרוצה יעשה מה שהוא רוצה אנחנו הודענו את מה שיש לו איזושהי התאפשרות להלכה הזאת של הבן ישחי?

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה לא, לא,

אני אשמח מאוד אם יש, אני לא אוכל, אמרתי את מה שאמרתי ואמרתי גם, אני רוצה רק לענות לו, אני לא יודע מה לענות לו, אז עניתי לך, לא עניתי,

לא, אבל עניתי או לא עניתי? ענית. אז זהו הרב יעקב יוסף יודע קצת את הבן ישחי נכון?

לאו.

והוא אמר את מה שאמר למרות כל הידיעות שלו בכל המקומות בשס ובפוסקים

ואת זה הוא אמר להלכה לבית הכנסת שהוא דיבר נמצא את זה בהקלטה

מצוי כן?

ואז תוכל להשמיע לו שיתמודד איתו

תודה רבה כבוד הרב

איפה הגברת? את דיברת אתמול. עכשיו, לא, רגע, עכשיו, כן, תן לה בחורה שמה.

הצביעה בחורה. לא רוצית? לא צריך.

לא צריך. תן לה אישה פה.

כן, כן.

אני רוצה בבקשה שהרב יברך אותי ברפואה שלמה. למה לא? משמעך. רחל אפרת בת חנום.

רפואה שלמה מהרב, בגוף ובנפש.

כן, שאלה.

תן לה בחור פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

לפני כחודשיים עברתי ניתוח בירך שמאל,

עברתי תאונה באופניים חשמליות,

ומאז הניתוח התחלתי להתפלל ולחזור בתשובה.

אז אפשר ברכה בבקשה?

שהקדוש ברוך הוא יחזק אותך בבריאות הגוף והנפש, ותעלה במעלות התורה,

ולא תיכשל, אמן.

תגיד אמן.

אמן.

אם אפשר בבקשה גם לברך את אחותי הגדולה,

היא עוד לא זכתה להתחתן,

שיהיה לה זיווג הגון, הודיה בת מירב רוחמה. היא שומרת מצוות?

שומרת פחות ויותר, אבל אני אומר לה. פחות ויותר זה בעיה.

אז אם אתה תוכל לברך את... מה השם שלה? הודיה

בת מירב רוחמה.

הודיה בת מירב רוחמה.

רוחמה, תזכה לשוב בתשובה שלמה ותמצא עזבו גגון. תודה רבה. אם אפשר גם לברך את אמי.

רשימה, רשימה.

כן.

אם אפשר לברך את אמי, מורתי.

שומרת תורה ומצוות? כן. מירב רוחמה בת ויקטוריה.

מירב רוחמה בת ויקטוריה תזכה לגדל בניה ובנותיה ביראת שמיים ובתשובה שלמה. תודה רבה.

תן לבחור פה.

שב, שב, בסדר.

תן לו, תן לו.

ערב טוב. ערב טוב.

כולם אמרו, כבוד הרב, כבוד הרב.

לא יודע שם, לא כבוד ראשוני.

לא שומע מילה, אתה, אתה, הוא מחכום הרב, הרב, הרב.

בשביל זה לא הרב.

או מה אנחנו נביא?

כל מה שאתה אומר, מתקיים.

כבר אמרת את זה פעם, לא? אמרתי.

אבל אנשי אחריה לא שומעו את זה, הם לא שומעו את זה. הם לא מאמינים לזה. מה זה מועיל שאתה אומר את זה?

זה משיח גם, בא מתימן.

משיח יבוא מתימן? יכול להיות כתוב, ולא מתימן יבוא. כבר כתוב.

במשרות תימן.

כן.

שאלה, אני אבין שאלה, זה רק קצת שאלה שנשמע שצריך אותי. מה השאלה?

כל הזמרים היום,

שישים אחוז מהזמרים,

לא פסידים זמנים.

מה הם?

תימנים.

תימנים? כן.

עשית סטטיסטיקה?

לא, אבל אני יודע את זה, אני יודע את זה. נגיד שהם תימנים, נו. אז איך זה?

איך זה מה? שהם ככה, רוב הזמרים תימנים.

בשביל זה צריך לבוא משיח תימני, לגאול אותם.

כן.

הראשון,

עוד משהו קטן, משהו קטן.

בשעה שעברה

יש לי שכן, גם מהלילה,

זכן וחרדי, מאוד חרדי.

איך קבעת שהוא מאוד חרדי לפי הזקן?

לפי הלבוש, הוא היה לפי הלבוש, לפי הלבוש.

כן, הם פעלו מבסס כמאנה.

מה הוא? אני מפעל איתו בסט וכמאנה. אוקיי.

אני מחבר אותו מהאירוקו,

כמו השישית, אני מפעל אותו אדרנית,

כמו השישית, יורד.

מחבר אותו.

אין אחד לא אומר לי,

בן כמה אתה?

אמרתי לו, מה, אתה עוד חי?

אתה רושם?

רציתי לענות לו, לענות לו, בתשובות קשות,

על הראשון נתקע בפיתוח הפה. מה ענית לו? לא עניתי לו, הראשון נתקע בפיתוח הפה על השביל.

אה, נשארה לך לשון בפנים? לא, נתקע בפיתוח הפה.

למה זה ככה?

למה הוא שאל ככה?

כן. מרוב זקן.

זקן עלה לו לראש.

שאני אחזור בתשובה כבוד הרב. תהיה בריא, תזכה לתשובה שלמה, בריאות והצלחה.

מה את רוצה, נו?

מה, אבל דיברנו כבר אתמול?

לא, די. מה זה?

לא, לא עכשיו, לא עכשיו.

מה את רוצה?

ברכה ללילה הבאה של זיווג נתון.

דתייה או לא?

צדיקה. טוב.

נו?

נאזי נעמי בת נטלה סארח. לזיווג הגון. יאבה ביי.

כן?

השם יזכה אותה לזיווג הגון מהרה.

טוב.

הרב, יש לי שאלה.

כן.

עם מי את מדברת?

אני מדברת עליי. אבל את צריכה להזיק את המיקרופון לכיוון הפה.

סליחה.

פשוט אנחנו הגענו מצפון, עברנו, עזבתי, הייתה שם סביבה לא טובה.

בנות המשיכו ללמוד במסגרת חרדית, חינוך בית יעקב,

והייתה לנו שם דירה של משרד השיקום.

היינו צריכים לעזוב.

אמרו לנו שאפשר להחליף במשך הזמן.

20 שנה נשארנו בלי דירה,

ואנחנו, עם השכירות, קשה לנו מאוד. מה רב אומר על זה?

לא הבנתי.

20 שנה את פה בלי דירה?

כן, אני בשכירות.

שם הייתה לי דירה של, אני הייתי יותר מזה בשכירות, אז מה הבעיה?

מה הבעיה? מה חייב דירה משלך?

הדירה

הקבועה זה למעלה.

פה זה הכול זמני.

מה שתשקיעי פה קבוע יישאר לאחרים.

את לא תיקחי את זה.

הרב, תברך אותנו שיהיה לנו הקלה.

הקלה? כן.

תזכו להקלה.

אמן.

עברי.

רגע, רגע.

תן לו שם, יש שם בחור.

תן לו בסוף שם.

בן אדם עומד שם גבוה, תרים את היד, תרים, כן.

טוב, ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

הגעתי לספר איזה סיפור שקרה לי לפני חודשיים בערך.

סיפור מאוד חשוב, שכדאי שהרבה ישמעו את זה, הרבה ישמעו את הסיפור.

לפני חודשיים היה לי שידוך,

שידוך,

שהתקדם בכמה שלבים,

כמה שלבים.

זה הגיע כבר לשלב שאני הייתי אצל ההורים שלה, של המשודכת.

והם ידעו כבר על הסיפור של הבשר והכול. הם יודעים שאני לא אוכל כבר ארבע שנים בערך.

בזכות הרב, כן. אני התחלתי, זרקתי לפני ארבע שנים, אז שמעתי את הרב, אבל בפעם הראשונה פשוט ישר הפסקתי עם זה, בלי לחשוב הרבה.

זה הגיע למצב כזה שהם בסוף החליטו לבטל את השידוך.

אני אמרתי להם שזה הגיע למצב שהם מדברים על חתונה, ואמרתי שבחתונה הייתי מעדיף שלא יהיה.

אז התחילו ככה להיכנס, ורבנים, וכן ולא.

הם החליטו לבטל, ואמרתי שעדיף שלא לבטל. ויהיה בשר, כי אני התכוונתי להביא את השחיטה של הרב. אמרתי, אתם לא תשלמו כלום, אתם לא תוסיפו כלום, הכול עלינו, הכול אנחנו.

לא צריכים להוסיף שקל.

בכל מקרה הם לא רצו, אבל התבטל השידוך.

סיפרתי את זה לרב שלי,

רב מרמלה, שגם חמש שנים, אפילו יותר, גם לא אוכל בשר.

והוא אמר לי ללכת לרב קניבסקי.

זה היה לי בערך לפני חודשיים.

ביום שהייתי אצל הרב קניבסקי זה היה יום העצמאות, יום חמישי זה היה, בגלל זה אני זוכר את היום.

אז הייתי אצל הרב קניבסקי וכתבתי לו שאלה,

שבשאלה אני לקחתי בחשבון את כל הצדדים, שיש כאלה שאמרו,

לא, כיוון שההורים שלה משלמים, ההורים שלך משלמים, זה לא עליך, הכול בסדר, תירגע, זה לא על הראש שלך.

לקחתי את זה גם בחשבון, וכתבתי לרב קניבסקי שאלה,

ואני אשתדל לדקדל ככה להגיד את המילים המדויקות.

שלום, הרב,

ידוע על הבעיות הקיימות בשחיטה התעשייתית.

אני מקפיד לא לאכול בשר, ואם כן, רק בשחיטה פרטית.

אני נמצא בשיטוחים וברצוני שלא יוגש בשיטוחים במאסר בחתונה.

ברצון המשודכת הוא משפחתה שכן יוגש שחיטה תעשייתית.

האם להמשיך במצב הנתון הזה, אם לסגור את השיטוח במצב הנתון הזה, או לא?

הרב קניבסקי, בדרכו בקודש, בדרך כלל הוא מסתכל במכתב, הנכד שלו שם לו את המכתב מול הפנים.

בדרך כלל הרב קניבסקי,

כל שאלה שמגיעה אליו הוא פשוט כן, לא,

עונה בקצרה ממש.

אז פה לקח לו כמעט דקה שלמה ממש,

מסתכל על המכתב ומישהו חשב על כל הצדדים ופשוט אמר לי לא להתארס.

ממש ככה.

אז כל מי שעדיין מפקפק, אם להביא בשר, לא להביא בשר, כן להביא בשר, אז זה מה שאמר הרב קניבסקי

עד כדי כך, לבטל את זה. יש לנו שש תשובות כאלה כבר לפני כן בנסיבות אחרות, והוא אמר אפילו להתגרש.

בסדר, יפה. כן, תודה רבה. זה מה שרציתי להגיד. תודה.

אה, ועוד משהו קטן, רק אם אפשר ברכה לרפואה שלמה ולזיווג הגון, זאת השם. שם.

בנימין בן חנה.

בנימין בן חנה,

תזכה לחופה בקרוב,

תשובה שלמה, בריאות והצלחה.

אמן. תודה רבה רב.

תקום פה, תקום, כן, תן לו, תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב.

קודם כל קרא לי אותו סיפור פה עם הבחור. אני לא שומע, תקרב את המיקרופון.

ערב טוב, כבוד הרב.

כן.

קרא לי אותו סיפור כמו שהבחור עכשיו.

קרא לי אותו סיפור כמו שהבחור עכשיו. אל תתפוס את המיקרופון, כן, ככה.

קרא לך אותו סיפור כמו הבחור. אותו סיפור, הייתי אצל הרב, אם הרב זוכר אותי. כן.

וגם שלחתי שאלה, אותו סיפור ממש,

שהם ידעו שאני לא אוכל בשר כבר זמן,

והסכימו לכל זה, ובסוף ביטלו את השידוך.

רצו לבטל, והלכתי לשאול את רב חיים את אותה שאלה, וגם את הרב

יצחק זילברשטיין.

הלכתי קודם כל לרב יצחק זילברשטיין, והוא קרא את המכתב.

הוא אמר לי,

הוא אמר לי, אתה מדבר על אדם גדול, צריך לשאול אדם עם רוח הקודש.

והוא שלח אותי לרב חיים,

ואני לא הכנסתי את השאלה, מישהו הכניס אותה, והרב חיים ענה לי, תתפלל ומה שנגזר יהיה.

אז זה דבר אחד. דבר שני, רציתי לשאול לגבי,

הרב דיבר על תוכחת.

זאת אומרת, הוא לא הכריע הרב קניבסקי שכן תתחתן בכל מצב, אלא תתפלל שהמצב שרצית שיתקיים, יתקיים כמו שאתה רוצה.

כי אני שאלתי מפורש האם אני צריך להקשיב להם,

ולא לעשות חתונה רק כמו שהרב אומר. כן.

ורבנים אחרים, קטנים מהם, אני יודע, אמרו לך שכן, ולא מבטלים בשביל זה שידור,

כמו שכולם אומרים.

עכשיו לגבי התוכחת שהרב דיבר.

יש,

מה עם זה שבגמרא כתוב

שאין כאילו אנשים גם שיודעים להוכיח?

לא. זה צריך לדעת איך להוכיח. פירושו של דבר,

אם אדם יאמר לחברו באופן קשה,

יגיד לו רשע,

אז הוא לא יקבל.

אבל אם הוא יגיד לו, אתה חכם, למה אתה עושה כך וכך, הוא כן יקבל. השאלה, מי יודע באמת להוכיח? להוכיח, פירושו של דבר,

המטרה שהתקבלו הדברים.

לא המטרה להוכיח, זרוק לו את הרפש בפנים ותלך.

כתוב ואהבת לרעך כמוך,

ואחרי זה כתוב, הוכיח, תוכיח את עמיתיך.

התוכחה צריכה להיות מתוך אהבה,

שהוא ירגיש שאתה אוהב אותו ורוצה לתת לו את הגן עדן שלו, שמגיע לו.

אם אתה יודע להוכיח ככה,

אז באמת מילותיך יעשו פירות.

אבל אם אתה לא תעשה ככה, זה נקרא שאתה לא יודע להוכיח.

אתה לא פטור,

אבל אתה לא יודע להוכיח, כי אתה גורם נזק.

אז מה אדם צריך לעשות במצב כזה אם הוא לא בטוח שהוא באמת נובע מתוך אהבה?

אז לכן אמרו, שהאדם יהיה אהב את כל ישראל,

ואז יוכיח.

אם הוא מוכיח רק בשביל להשמיץ,

בשביל למצוא מומים באנשים, הוא גם לא מקיים מצוות תוכחת.

המטרה, קראנו פה, שמצוות התוכחת היא להועיל,

לזכות את האנשים, למנוע אותם מעבירות, להביא אותם לשכר הראוי להם.

זו המטרה של התוכחה, כמו שהקדוש ברוך הוא רוצה בטובתן של ישראל.

אבל אם הוא רוצה רק בשביל לנעץ אותו,

בשביל להשפיל אותו, בשביל להגיד לו כך,

לכן כתוב

שלא יכלימנו אלא יאמר לו בסתר כך וכך, כך וכך

בדברים שבינו לבין חברו,

בדברים שבינו לבין המקום.

בהתחלה יגיד לו בינו לבין עצמו,

ואם לא שומע לו אחרי שלוש פעמים אז אומר הרמב״ם

יפרסם את קלונו ברבים, יבזה אותו, יקלל אותו וכו'.

לגבי הבשר, אנשים שיודעים כבר מכל העניין ואף על פי כן אוכלים, אני צריך כל פעם להגיד להם?

אז הם נקראים מומר,

מומר לא לתיאבון אלא מומר להכעיס.

בכף החיים כף ח' כתוב שם שהבית הלל, שהוא היה ריבו של אשך,

שאומר שבזמנו,

בזמנו,

כבר לפני מאות שנים,

כל מי שהיה בנבלות וטרפות היה מומר לתיאבון,

הוא נקרא מומר להכעיס.

באדם כזה הוא לא נאמן לא לעדות ולא לכלום, לא לכתוב תפילין ולא מזוזות

ולא ספר תורה ולא להיות חזן ולא כלום, ואין, נותנים לו צדקה.

זאת אומרת, כל אלה שהם יודעים ויש אפשרות להשיג

בהכשר או לא לאכול והם עדיפים לאכול את הזול אף על פי שהם יודעים או שמעו

או נודע להם,

אז הם בבעיה של מומר,

ממש להכעיס.

תודה רבה רבה. תהיה בריא. אפשר ברכה לאבי מורי?

כן.

שיזכה לראות בעיניו?

שמו? יעקב בן חיים.

יעקב בן חיים, השם יזכה אותו, שישוב לו מאור עיניו.

אמן.

טוב, עוד שאלה פה לגברת? פה גברת?

אחר כך אתה תכין לו שם מיקרופון עם כיפה לבנה.

כן?

תן לה.

רציתי לשאול את כבוד הרב על כל העניין הזה שאני קצת מעורה בו בזמן האחרון,

כל העניין של צער בעלי חיים בתעשייה, מעבר לבעיה של הכשרות והשחיטות וכו',

יש פה דברים שכאילו מעבירים אותם הלאה. ידוע. מה השאלה? ידוע. מה השאלה? אני מבקשת מכבוד הרב שידבר על זה. אין מה לדבר. צער בעלי חיים אסור. אנשים לא יודעים. אפשר לא להרוג את הנשים.

כן. צער בעלי חיים אסור.

צער בעלי חיים אסור,

והעובר על זה עובר על איסור דאורייתא.

ומה עם להיות צרכנים?

מה? מה עם להיות צרכנים, שזה לסייע בעוברי עבירה? שזה דבר מאוד קשה, מאוד בעייתי.

תקשיבי, אם ילדה, נגיד, היכו את ההורים שלה,

זה צער בעלי חיים.

האם מותר להתחתן אתה או אסור?

זה משהו אחר. זה בדיוק אותו דבר. זה לא אותו דבר. אותו דבר.

יש אפשרות להפסיק את זה. הרי ככל שאנשים יקנו, ככל שאנשים יקנו, אז אפשר גם להפסיק את ההכאות של הילדים, כי אם ידעו שהיכו אותם, לא יתחתנו אותם, נעשה ככה.

כל מי שהיכו אותו, לא מתחתנים איתו. ההורים יפסיקו להכות, כי יישארו להם הילדים כל החיים בבית. אבל פה יש אפשרות להכות. אז לכן הם יפסיקו.

אין עצות כאלה.

אסור לעבור על איסור,

וזה לא פוסל את השחיטה.

השחיטה, אם היא קשרה,

ואין טריפה בבהמה,

מעצם הצער בעלי-החיים מותר לאכול את הבהמה,

אבל אם זה גורם, הצער בעלי-החיים, גם לטרפות,

אז זה ודאי שאסור.

אבל זה מה שגורם.

לא הצער. צער זה עוד איסור שיכול להיות,

אבל זה לא פוסל.

את רוצה לעשות הפגנה? אין בעיה.

את רוצה להגיד שזה אסור? את רוצה להוציא ספר?

את רוצה? אין בעיה. תעשי. למה לא?

לפרסם שזה איסור צער בעלי-החיים.

מצוין.

זה איסור?

ברור.

זה שיש רשעים שעושים,

יש אנשים שלא אכפת להם בשביל כסף ועושים הכול,

זה נכון, מה נעשה?

אז מה, הם רק רשעים בצער בעלי-חיים ובצער בעלי-אדם?

אין.

ולא מרביצים אחד לשני כל יום,

ואין קטטות ואין רציחות ואין זה, אז מה?

אז נעשה הפגנה.

לא נדבר עם אנשים יותר.

למה?

בגלל שהם עושים צער.

אפשר לקבל ברכה?

בטח.

למי?

למי?

מרים בדור. למי?

חברה שלי, אבל למי. שמה?

דתייה או לא? כן, דתייה. או.

טוב, היא לא ככה חוצה. אז בשביל הבת שלי לאה שר הבת מרים?

היא לאה שר הבת מרים. תזכה עליה. לאה שר הבת מרים. לאה שר הבת מרים תזכה עליה. להיות צדיקה וקדושה

להיות צדיקה וקדושה

ותבנה בית נאמן בישראל. תודה רבה. כן, אתה שם.

דבר.

ערב טוב. ערב טוב.

רציתי לאורר, באתי מבאר שבע, מאוד כאילו רחוק.

מה, מה? אני לא שומע. באתי מבאר שבע.

כן.

עם דודה שלי.

עם מה?

עם דודה, עם דודה. דודה נמצאת גם בו. כן, צריך להחליף לי את האוזניה, היא כבר לא עובדת, אה, לא.

אישנה, זקנה, בת 70. הגעתי עם דודה.

כן, מה?

עכשיו, בעיה, רציתי לברר דבר אחד ואם יש אפשרות לעזור לי או שכאילו להסביר לי מה, מה אפשר לעשות. מה, מה הבעיה?

בן של המושפז שמונה, תשע שנים לבית קולים בו בערב שלו. לא הבנתי, מי בבית אלפים?

בבית חולים.

בן של דודה, בן דוד שלי. אני לא שומע, אני לא שומע מילה מה הוא אומר.

הבן של דודה בבית חולים.

לא דודה.

דבר.

מקולקל, לא שומעים. זה הכל מקולקל פה.

יצר הרע נמצא פה בחלל.

טוב.

בן שלה מאושפז לבית חולים שמונה-תשע שנים. אז מה השאלה?

השאלה,

השאלה, כאילו, מה אפשר לעשות שכאילו... שהוא יצא משם? על מה הוא שוכב שם?

מה הוא שוכב?

לפני שמונה-תשע שנים הוא נפל לרצפה וקיבל מכה בראש.

כן?

ועכשיו הוא בקומה? הוא לא מתעורר, הוא לא מדבר. הוא בקומה?

כן.

בקומה ומחזיקים אותו שמונה-תשע שנים בקומה? מחזיקים אותו בטחונים?

כן.

פלא פלאות זה נס ומופת.

בדרך כלל מחסלים ואומרים, יאללה,

ליישתי לברים.

אתה בטוח שהוא בקומה הוא לא מתעורר?

כן, הוא לא מתעורר.

מה, אבל קצת עשית עם הראש הוא כן, מדי פעם?

כאילו הוא שומע, כאילו מרגיש, אבל הוא לא מתעורר.

לא מתעורר עצום עיניים כל הזמן?

כן. כן.

הוא היה חילוני.

עכשיו ה... הוא היה חילוני.

אתה לא רוצה להגיד.

היה חילוני.

היה.

המשפחה הם חילונים?

כן.

תגיד להם, אם הם רוצים סיכוי שהוא יקום,

אם הם יחזרו בתשובה שלמה באמת,

באמת,

להיות שומרי תורה ומצוות באמת,

והם יתפללו לקדוש ברוך הוא באמת, הנה,

הבנו, הבנו מה רצית מאיתנו,

אנחנו חוזרים בתשובה, מתקרבים אליך,

לא מרחוקים,

יש סיכוי.

יפה. אם חזרו את זה בתשובה מזמן,

אמא שלו כבר בתשובה.

אם כמו חרדים, אם שומרים שבת,

הולכים בית כנסת כמו שצריך, מתפללים, הכול.

אבל אם אפשר בבקשה למסור לו מיקרופון באמינה של הבן אדם, שידבר, יסביר לכם הכול בדיוק.

טוב.

לא הבנתי. אז בשביל מה אתה דיברת עם מי שנמצא נמצא פה?

טוב, אני רציתי כאילו להסביר כאילו... מי זה הוא? מי זה הוא? לא הוא, היא.

אמא, אמא. תן את האמא. איפה האמא?

בבקשה. איפה האמא?

את האמא של הבן?

כן. כן. לא.

אני שומעת. ערב טוב. ערב טוב.

אז אני אמא של הבן.

הוא בן אדם מאוד מאוד.

האמת,

הוא היה בבית כנסת. אין פוקוס. שום התאונה תלום בפוקוס.

הוא היה אוהד בבית כנסת, היה מנהל, היה גבאי.

מי היה?

בן שלי.

היה גבאי? בן כמה הוא היה? כן. בן ארבעים ושמונה עכשיו.

ובן ארבעים הוא נפל וקיבל. אה, חשבתי ילד. אתה אמרת ילד. לא. הוא בן ארבעים נפל, ושמונה שנים הוא

בקומה. הוא היה חילוני?

לא. הוא היה דתי. הוא היה בבית כנסת. כל הזמן היה עובד. היה גבאי.

והוא היה מטפל באמצעי פרספרי תורה.

טוב, טוב, טוב, טוב, שמעתי. תקשיבי.

את מוכנה, את ובעלך, לצום ארבעים יום לרפואתו?

ארבעים יום.

אני כן מוכנה. בעלי, אני צריכה לשאול. אז תשאלי אותו.

אם אתם תוכלו לא לאכול ולא לשתות

מעמוד השחר עד צאת הכוכבים

כל יום, חוץ משבת, ראש חודש וחג,

אם תעשו את זה ברציפות,

ותתפללו כל יום על זה,

אפשר שתצליחו להקים אותו, ואני אברך אותו עם הציבור.

אם תעשו את זה, זה יראה שאתם רציניים באמת,

וחשוב לכם שאתם רוצים שהוא יינצל.

והתענית הזאת היא שקולה כמו התענית של מרדכי ואסתר,

שהצילה את עם ישראל מהגזרה של המן.

אז תשאלי את בעלך, בבקשה.

את רוצה לשאול אותו עכשיו?

למי? לבעלי. כן? הוא לא פה עכשיו. יש טלפון, לא?

יש טלפון או אין?

יש טלפון, אבל הוא בחתונה עכשיו.

בחתונה.

טוב, אז אני אברך, ואת תשתדלי שהוא יעשה, כי זה מה שיכול להועיל.

מאיר חיים מראבי, בן חנן נטלה,

השם ישלח לו רפואה שלמה, בזכות התעניות של ההורים.

טוב, שאלה אחרונה. אתה כבר היית אתמול בראש העין, לא?

כן?

מה לא?

אז הכפיל שלך היה שם.

תן לו לזעם הפאות.

כן.

תודה רבה על השיעור.

רציתי לשאול מה הרב אומר על רבי נחמן מברסקי. מה? מה?

כולם נוחשים, אני לא שומע.

רציתי לשאול מה הרב אומר על רבי נחמן מברסקי.

מותק.

ומה הרב אומר על אומן בראש השנה?

אמרתי כבר כמה פעמים, דחילק, בשביל מה אתה שואל עוד פעם? תן לו את המיקרופון.

עכשיו אפשר לקבל ברכה? זה זיווג הגון.

למה?

והצלחה בתורה.

למה?

זיווג הגון והצלחה בתורה.

תלמד שעתיים בתחנית דיבור כל יום שלושה חודשים ותזכה לזיווג הגון מהירה.

תן לו.

שב אתה גם. ערב טוב, כבוד הרב. הרב, מה אתה חושב על מי שמחזיק אייפון?

בחור נמרץ.

הרב יכול לברס את רז יונתן בן רבקה. רז יונתן בן רבקה. לפרי בטן. פרי בטן מהירה. אמן.

שאלה אחרונה בסוף שמה.

יצחק ברדה. מקווה שלא ידבר שטויות.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

הרב דיבר על תוכחה בשיעור.

ועכשיו יש לנו בעיה שרק הרב מכיח בדור. כי נגיד יש את ארגון ההידרדרות

שהוא מכניס טלוויזיות לאנשים לבית ומכניס להם טומאה וזמרים פסולים.

לדוגמה,

הרב דיבר לפני עשר שנים על זמרים פסולים.

אז בעל הגלימה, הלוא הוא הרשלץ,

הוא אמר הוא פוסל את כולם והוא פוסל את כולם.

ולאחר מכן הוא גם בירך את הפאפה, את האה ועבודה זרה.

בחודש אלול האחרון, לדוגמה,

הוא הופיע עם אייל גולן לקונצרט סליחות.

אז איך הרב אומר תוכיח תוכיח? אף אחד לא מוכיח, רק הרב מוכיח.

מה אנחנו יכולים לעשות?

למה הרב בן-ציון מוצפי מוכיח את הזמיר כל יום

ומדבר נגדו וקורא לו רפורמי,

קורא לו בריון,

אומר עליו דברים קשים כל יום?

אבל הציבור החרדי לא מקבל. הוא אומר, לא, אני לא רוצה לשמוע. לא אכפת לך מי מקבל. העיקר שבן-אדם מוכיח,

יקבלו או לא יקבלו, זה עוד עניין.

אבל יש מצווה להוכיח.

מי שלא מוכיח, נתפס בעוון.

עכשיו אני אראה לכם סרטון שהתפרסם אתמול,

רגע, סרטון שהתפרסם אתמול.

יש רב אחד

שהוא מוכיח את הציבור, כאילו מוכיח, מלמד אותם תורה,

מלמד אותם כיבוד הורים,

מלמד אותם כל מיני מצוות,

ונראה אם הוא מקיים אותם או לא מקיים אותם.

בואו נראה.

אתמול התפרסם הסרטון.

שקט, אבל עכשיו שקט.

שבו שלום, שבו שלום.

קבל את ההורים.

כיבוד הורים,

כל אדם שרואה איסחה שעדיין הוריו לחיים, או אחד מהוריו,

ירצה מאוד את ההזדמנות הזאת.

אומרת הגמרא במסכת קידושים,

יש כאן מסר יסודי לכל אחד ואחת מאיתנו,

מישהו עדיין זכה שברות השם הערב נמצאים בעולם.

איך לא צריך לדעת הורים?

אם מתנה לזמן פציפות.

כמה אתה צריך לנצל את הסימן שיש לנו עדיין את ההורים?

אם הייתי יכול לעמוד באחריות,

אני לא הייתי בקוש לך לדעת.

וככה רואה לי ומה קרה,

אני לא יכול לעזוב,

אני לא יכול לעזור לנו.

זה המשך ככה.

אתה אומר, אם היית יכול לקרוא בתורה, לא היית מגיש מיני, הוא גדרה.

עבודו, עבודו, אבא של הרב זמיר כהן, נכון?

כן.

מה שלומך, הרב כהן?

עבודו כהן?

אתה הרב כהן?

כן.

תודה רבה

הרב כהן ייתן לי ברכה

אתם צריכים עזרה בבית?

אני צריך עזרה בבית.

האישה חולה.

האישה חולה?

עובדת סוציאלית.

עובדת סוציאלית?

כן.

עובדת סוציאלית.

אני לא שומע.

עוזרת בבית.

כן?

יש אוכל בבית?

כבר אוכל.

אתה צריך עזרה?

לא, אני לא יודע, לא צריך עזרה. צריך עזרה או לא צריך עזרה?

כבודו אבא של הרב זמיר כהן, נכון?

כן?

בא לבקר אותך?

נכון מאוד.

לפעמים הוא לא יכול לבוא?

הוא לא בא?

בזמן הוא לא בא?

בזמן הוא לא בא?

תגיד לשר האון מבוקר,

תגיד בשמי שאני מבקש לבוא לבקר.

נגיד בשמך?

כן. שיבוא לבקר אותך, הרב זמיר כהן? כן.

איך יכול להיות שהוא עושה מיליונים והוא לא דואג לך?

אומרים שהוא מילטי-מיליונר.

לא יודע.

לא אפשר לדבר.

מה?

לא דרשתי ולא חקרתי אותו.

לא דרשתי ולא חקרתי אותו.

מיליון ומיליון.

מה שהוא עושה?

אני לא יודע.

חברנו זאב, אתה באמת צדיק.

מה אתה רוצה שאני אגיד לדנאיר כהן?

מה אתה רוצה שאני אגיד לו?

אתה רוצה להגיד לו שאתה צריך גם עזרה?

שלא אשכח אותכם? כן. אני שכח ממכם.

הוא שכח מי גידל אותו.

אומרים אבא אחד יכול לגדל עשרה ילדים.

עשרה ילדים לא יכולים לגדל אבא אחד.

ככה זה העולם.

ככה זה העולם נברא.

אני לא יכול לעבור.

לא יכול לעבור.

אולי אפשר לתת שם שיעורי תורה, אין לו זמן. אה, הוא נותן שיעורי תורה, אין לו זמן.

תאמין לי, אתה צדיק, אתה דן לו תורכב זכות.

אבל לפחות היה שולח לך כסף.

כרצונו.

כרצונו?

טוב. לפחות לא כסף, היה שולח לך אוכל לבית.

כרצונו, אני לא יכול להגיד עוד בשבילי.

ותגיד לך, ביטלת אותי מכך העולמי, ככה אמר. מה להגיד?

תבושה אמר, מה שהוא יכול לעזור,

זהו יעזור לנו. מה שהוא יכול לעזור, שאבו לא יעזור לכם.

תבורך מקרה עליון.

תבורך, תן לך כדואך וכל עצתך ימלא,

כל עצתך ימלא.

תן לך כדואך וכל עצתך ימלא.

היית פה בעל קורא, נכון? כן.

היית קורא טוב?

הייתי קורא טוב.

היה עיקר מיוחד,

אחד אפילו סיפר לבא מגאולה,

אז הוא היה גר בגאולה,

היה בא ברגל עצור רק לשמוע עוד שישי.

גם אשתו של אחד שהוא כבר נפטר.

אמר גם אבו ציפר לבביש בשם מישהו אחי,

שהיה קורא לטוב, קורא לבקצוי מצוין.

אמר לי, אמר לי, טוב.

גם עכשיו השם תעלה, תעלה, תעלה, נו תעלה לקרוא לתורה.

אני אמר לזה אם הייתי יכול לעמוד בתורה,

לא הייתי מנסה לקרוא לתורה.

הייתי בא לבקר לתורה, וזה מה שקורה לי.

אתה אומר, אם היית יכול לקרוא בתורה, לא היית מבקיש ממני נדבה.

טוב, תודה רבה לך.

אז אני אגיד להרב זמיר,

שאבא מתגעגע אליו,

שיבוא לבקר וישלח אוכל וכסף.

תודה רבה לך. תודה רבה. ברכה אחרונה.

אתה רוצה שאני אגיד לרב זמיר עוד משהו?

זהו. זהו?

זהו, לא מעניין.

בצורה אבא לא נעים לי.

אני קובע אותו.

בצורה אבא לא נעים לי. הוא חייב לעזור לך. אני קובע אותו, לא קובע עליו.

כן, מרצונו טוב, זה הכול. אבל צריך להעביר לו את ההודעה, שאבא תעזור לאבא.

ילד שמתבקש על ידי אמו או אביו לבצע פעולה מסוימת, מה הוא צריך להרגיש באותה שעה?

אלוקי נתגלה כעת בפניי ואמר לי,

רד למכולת, תביא מרגרינט.

אני יכול להגיד לו בשביל,

אני יכול להגיד לו בשביל,

מה להגיד?

מה הם יכולים לעזור?

שיבואו לעזור לכם. מה שיכול לעזור, שיבואו לעזור לכם. אם האבא זקוק או האמא זקוקים לעת זקנה,

שיקנו להם אוכל, והם לא יכולים לצאת לחנות ולקנות.

אז הילדים מחויבים לקנות להם.

אז נגיד זה הרב זמיר, שאבא מתגעגע אליו,

שיבוא לבקר וישלח אוכל וכסף.

ואם אין לאב ויש לבן,

כופין אותו וזן את אביו כפי מה שהוא יכול.

אם האבא אין לו כסף, אבל יש לילד,

אז בית הדין כופין את הבן וזן את אביו כפי שהוא יכול.

בטור אבא לא נעים לי,

נראה עליו חילוקים, אני קובע אותו,

שהוא לא יעזור. אדוני הוא חייב לעזור לך. אני קובע אותו, לא קובע עליו,

אבל צריך להביא לו את ההודעה, שאבא אתה דור לאבא.

כיבוד הורים.

כל אדם שזכה שעדיין הוריו בחיים, או אחד מהוריו,

ינצל מאוד את ההזדמנות הזו.

כן, עכשיו הוא ינצל את ההזדמנות לעזור לאבא.

יהודה בן תמה אומר, ואז קנמר וקל קנשר, ורץ קצווית וגיבור קרעי, לעשות רצון אביך שבשמיים.

הוא היה אומר, אז פנים לגהנום ובושת פנים לגן עדן.

יהי רצון מלפניך,

השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

שתבנה בית המקדש במירב בימינו.

יהי רצון מלפניך, השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

שתבנה בית המקדש במירב בימינו.

ותנחקנו בתורתיך לעשות חוקי רצונך.

ותנחקנו בתורתיך לעשות חוקי רצונך ולעובדך בלבב שלם.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת,