ירושלים - מה אומר הצב על כחלון והמחיר למשתכן?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

עם השכם ינשו פתחי עולם, ויבוא מלך הכבוד, הכבוד צנע.

חירוק שרם עם השכם ינשו פתחי עולם,

ויבוא מלך הכבוד, הכבוד צנע.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח,

והשם עלינו ורחמיו ירוויח.

הערב יהיה לתשובה ורפואה שלמה,

תורה,

גמילות חסדים, צניעות וזיכוי רבים לאליהו, יצחק ומוריס, בני אהובה,

ושיר וטל, בני איריס.

זיווג הגון לאליהו בן אהובה,

ועילוי נשמת סלמן בן ג'ורג'יה, אהובה בן מסעודה,

תקווה בתאובה,

גלי גן בן תקווה,

מנוחתם עדן,

ועילוי נשמת הורי בחמים, מנוחתם עדן,

ומילוי כל משאלות הלב לטובה למארגנים.

ועשיתם את חוקותיי ואת משפטיי, תשמרו ועשיתם אותם.

הראשונים מפרשים שזה מדובר

על שמירת השמיטה והיובל.

שנת השמיטה

לא זורעים, לא חורשים, לא עושים מלאכות באדמה, לא קוצרים.

שבת להשם.

הארץ שובתת ממלאכה.

אז התורה מצווה, ועשיתם את חוקותיי ואת משפטיי, תשמרו ועשיתם אותם.

צריך לשמור את העניין של השמיטה והיובל.

זה, אחת לחמישים שנה, קרקעות חוזרות לבעלים וכו'.

ועל זה הובטחנו,

ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע.

התורה אומרת, אם אנחנו שומרים את השמיטה והיובל,

אז הארץ תיתן את פריה ואנחנו נאכל לשובע.

רש״י אומר,

שאף

בתוך המעיים

תהיה בו ברכה.

זאת אומרת,

אוכלים,

וכל מה שאוכלים מתברך בתוך המעיים.

אז אפשר לאכול מעט אפילו,

ותהיה ברכה במעיים.

אז פורנו כתב

שיהיו הפירות

רבי המזון

כעניין שהיה בעומר,

שהיה מספיק לגדול כמו לקטן,

אוכל קמעה ומתברך במעיו,

ויספיקו הפירות של השישית, שנה שישית,

גם לשביעית.

זאת אומרת, אתה לא תחרוש ולא תזרע.

ולא תקצור בשנה השביעית,

ומה שיצמח לך בשישית

יספיק לשישית ולשביעית

בלי שום בעיה.

אז כמו שהיה במן,

גדול וקטן, אכלו אותו דבר את העומר,

אז גם כאן

מובטח שיתברך כל האוכל במעין.

אוכלים מעט ומתברך בתוך המעין.

אומרת התורה, וכי תאמרו, מה נאכל

בשנה השביעית? מה נאכל?

כלומר,

אם יש ספק אצלכם

ואתם לא תבטחו שהמעט יספיק באיכות,

פירושו שהאיכות תהיה כזאת שאוכלים מעט,

וזה מתברך במעיים, אם יהיה לכם ספק,

אין בעיה, ועשת את התבואה לשלוש השנים,

באופן שתשבע עין מרעות

ותראו שיספיק הכמות.

אין בעיה, יש לכם ספק? אתם לא בוטחים בשם?

אתם לא מאמינים שאפשר שבשנה השישית

יצא יבול כזה שאם אוכלים ממנו מעט מספיק,

ואז ממילא לא צריך הרבה יבול.

כמו אצלנו, אנחנו מוכרים פפריקה,

אתה שם בפפריקה שליש

ממה שאתה קונה בחוץ,

וזה, חביבי,

מספיק ומדיף ריח ומשהו עולמי. כי זה אמיתי, זה לא מזויף.

זה לא עם תירס, ועם ג'דתי, ועם כל זה,

ועם שמן,

ועם התולעים, ועם העובש, ועם הגבעולים.

אז אם יהיה לכם ספק, אומר החשוב, אין בעיה, אני אביא לכם

תבואה לשלוש שנים.

בשישית יצא לך כמות

פי שלוש משנה רגילה,

שיספיק לך.

שישית,

שביעית,

ושמינית.

כי בשמינית אתה רק תתחיל

לחרוש

ולזרוע

ותצטרך להמתין.

אז אין בעיה, אם אתה בספק,

אני אתן לך כמות, תראה בעיניים.

וואו, תגיד, וואי, וואי, וואי, איזה ברכה, איזה ברכה, איזה ברכה.

עכשיו צריך לפרש

את הכוונה של לספורנו.

יש להתבונן, למה צריך בכלל הפסוק בתורה לומר

שיש שאלה

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית?

למה צריך להגיד?

הקדוש ברוך הוא יכול להכתיב בתורה

שיהיה כתוב מי ששומר את השמיטה

וציוויתי את ברכתי.

אני מבטיח לכם שתהיה ברכה.

וממילא לא צריך לשאול מה נאכל.

אז אם כן, פירוש הפסוקים יהיה ככה. בכל אופן, הקדוש ברוך הוא כתב בתורה שאנחנו נשאל, חלק ישאלו מה נאכל.

אז הוא אומר כך, אם תפתחו בשם יתברך

ולא תשאלו מה נאכל בשנה השביעית.

אז ונתנה הארץ פרייה כרגיל בכל שנה,

אבל אף על פי כן תאכלו לה שבע.

השנה תיתן פירות בדיוק אותו דבר כמו שנה שעברה.

אבל יש הבדל.

שהפעם היבול, התבואה, הפירות,

הן יהיו לה שבע. זאת אומרת, תאכלו מעט

ויתברך במעיים.

ולא תצטרכו לעמול יותר מכל השנים,

גם בשנה השישית.

כי הכמות שתצטרכו לקצור

או לבצור או לא משנה מה,

היא תהיה בדיוק כמו כל שנה.

לא תהיה עבודה יתרה.

ואז תוכלו לעסוק בתורה יותר,

כי תנוחו מעבודת הארץ.

ובשנה השביעית בכלל יהיה לכם פנאי שנה שלמה,

לא תצטרכו לעבוד בשום מלאכה של האדמה.

למה?

כי יש לכם מהשנה השישית יבול מבורך,

שאוכלים מעט

ממספיק לשובע.

אבל אם תסתפקו,

תהיו בספק.

ואתם תאמרו, מה נאכל בשנה השביעית?

אומר השם, אין בעיה.

ועשת

לשלוש השנים. אתה תקבל תבואה פי שלושה.

בגלל שאין לך ביטחון,

אז תהיה ברכה בכמות של התבואה,

אבל לא באיכות.

זאת אומרת, אם יש לך ברכה באיכות,

אתה יכול לאכול שלוש שנים

מייבול של שנה.

אבל אם תהיה ברכה בכמות,

אתה תאכל כל שנה כמו כל שנה,

אבל אתה תצטרך לעבוד פי שלושה.

לקצור את הכול, לאחסן את הכול.

וואו, כמה עבודה יהיה לך.

יהיה לך הרבה, בעיניים תראה הרבה.

למה הדבר דומה?

אחד שלא מבין בכסף, לא מבין בשטרות

אז בא מישהו ואומר לו

קח

שטר 200 שקל, אומר לו לא לא, מה אתה מביא לי נייר? מה אתה מביא לי נייר?

תביא לי שקלים, תביא לי בעשרות שקלים

בסדר, אני אביא לך בעשיריות

אז תיקח 20 מטבעות, יהיה לך משקל,

שים בכיס, יהיה לך עור בסוף מרוב המשקל,

במקום להחזיק שטר זה בדיוק אותו דבר.

אבל זה טמבלול, הוא לא מבין.

מה אכפת לך אם אתה תקצור יבול של שנה ויספיק לך לשלוש שנים?

למה אתה צריך לראות בעיניים של שלוש שנים?

ותעמוד כפול ומכופל.

וגם לא תוכל לשבת ללמוד תורה,

כי כל הזמן תהיה טרוד לארגן את כל היבול.

אז לכן כתוב בתורה, כשלא שואלים שאלות,

אז מובטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לה שבע.

בלי שאלות.

כל מה שתכניסו למעיים, מתברך.

ואתה תוכל לאכול פחות.

במקום לאכול שלוש שיזיפים,

שיזיף אחד.

במקום שלוש תפוזים,

תפוז אחד.

במקום כיכר לחם, לחמניה.

ואתה שבע, כי לא אכלת לחם שלם. מה אכפת לך?

מה אכפת לך?

העיקר שאתה שבע.

המלבים אומר,

אם תאמרו מה נאכל,

וציוויתי את ברכתי,

אבל לא בדרך נס,

אלא קרוב לטבע.

במקום שהיא תצמיח

לשנה אחת,

אז תרבה התבואה לשלוש שנים.

אבל אם יבטחו בשם יתברך ולא ישאלו שאלות,

יאכלו מעט,

ותתברך האכילה במעיים,

ויספיק להם תבואה משנה אחת

לשלוש שנים.

ויאכלו,

וישבעו,

ולא יצטרכו לחסוך, לשמור בצד

לעוד שנתיים. לא צריך.

וזה דרך נס.

עכשיו, זה למדנו, מה כתוב בתורה על השמיטה.

עכשיו, בואו נלמד.

ככה הנהגת שמיים בעולם לא רק בשביעית,

אלא כל יום ביום.

כל אדם פרטי.

כמה שאתה בוטח בשם יתברך,

ככה השם מתנהג עמך.

אדוני צילך על יד ימיניך.

הצל הזה, אתה מראה לו אצבע?

מראה לך הצל, גם כן אצבע.

אתה מראה לו שתי אצבעות?

מראה לך שתי אצבעות.

איך שאתה בוטח בשם וסומך עליו,

ככה בדיוק הוא עוזר לך.

פטחת עליו הרבה, תקבל בו אותה מידה.

פטחת מעט, תקבל אותה מידה.

אז על כל פנים, שתי ההנהגות האלה,

בין הברכה שהיא באיכות של התבואה

ובין הברכה בכמות של התבואה,

שניהם זה דרך נס ופלא למעלה מדרך הטבע.

כי בחוק הטבע

שהטביע הקדוש-ברוך-הוא בעולם, לא ייתכן ששדה

שמוציאה תבואה כל שנה רק לשנה אחת,

פתאום היא תחליט להצמיח בשנה השישית

פי שלושה.

זה לא טבעי.

אלא שלפעמים הנס הוא נסתר בטבע ולפעמים הוא באופן גלוי.

אבל כל זה תלוי בהנהגה שלך,

בביטחון שלך,

בשם יתברך,

אם אתה ראוי להנהגת טבע או להנהגה של נס.

תחליט איך אתה רוצה שהשם יתנהג איתך.

וצריך להבין שגם הטבע עצמו הוא נס.

וזה אחד מהיסודות של האמונה שהכל זה בהשגחת שמיים.

הרמב״ן

בסוף פרשת בו אומר

מן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה.

כשאדם רואה ניסים גדולים,

שאי אפשר לערער, זה נס, נס ברור, גדול,

אז ודאי שהוא יאמין גם בניסים

שהם נסתרים.

וזה היסוד של התורה כולה,

שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין בכל דברינו ומקרנו

שכולם ניסים ואין בהם טבע ומנהגו של עולם,

בין אם זה לרבים ובין אם זה ליחיד.

אלא כך זה עובד.

אם יעשית מצוות,

יצליחנו שכרו.

אתה עושה מצוות?

בשכר זה אתה תצליח ותקבל שכר מן השמיים.

אם תעבור על המצוות,

אז יחריט אותך העונש.

הכול בגזירת עליון.

אין טבע.

בכלל אין טבע.

הכול זה ניסים. כל דברינו ומקרנו ניסים.

אנחנו אומרים בתפילה על נסיך ונפלאותיך שבכל עת,

ערב, בבוקר וצהריים,

בכל עת,

גם זה שאתם יושבים על הכיסא זה נס.

גם זה שהקרקע לא נשמטת עכשיו למטה לתהום,

זה נס.

לרוקע הארץ על המים.

מתחתנו יש מים, תהום.

מה מחזיק?

הבורא יתברא.

איפה שהוא לא רוצה להחזיק יש בולען.

טרח.

נפתח. נעלמים אנשים מהבניינים.

הכול נס.

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו,

והקב' ברוך הוא מצילנו מיודעם.

אתם רואים, האיראנים עכשיו

מנסים לחזק את עצמם בסוריה,

וכל פעם ישראל תוקפת בסיסים, טילים, כל מיני דברים

שלא התבססו כי הם מכינים את עצמם למערכה הגדולה עם ה'חזבאללה', חמאס' וכל החבר'ה.

אז כל הזמן חורשים מזימות מסביבנו,

מאז ומעולם, לחסל את האומה הישראלית היהודית.

לכן איראן אומרת במפורש, אנחנו נשמיד אתכם מעל פני האדמה,

וכל האויבים מסביב אומרים בגלוי,

וכל אלה שהם אנטישמים בעולם,

ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. אז איך זה יכול להיות שאנחנו כבשה?

זה.

70 זאבים

מסביב חורצים את השיניים שלהם,

ויכולים לקרוע את הכבשה הזאת.

מה כוחה נגד

זאב בודד? היא יכולה,

שני זאבים היא יכולה,

70 זאבים מקיפים אותם מכל צד.

תקשיבו, אנחנו נמצאים פה בארץ-ישראל, זו רצועה קטנה כמו פפיון במפה,

מהגב שלנו יש ים,

וכל סביבותינו זה ערבים,

שכולם לא רוצים בטובתנו.

זה בלשון עדינה.

אנחנו מוקפים

מאות מיליונים של אויבים.

איך שורדים?

איך טילים עפים ופוגעים בשטחים פתוחים?

זה נס שאין כדוגמתו.

בכל יום, אתם יודעים כמה פיגועים נמנעים

כל שנה?

מאות ואלפים שלא מגיעים לכלל ביצוע ונתפסים לפני.

מה אתם חושבים, שזה הכל שב״כ והכל?

הכל רצון הבורא שנותן את האפשרות

איך לתפוס, איך לדעת, איך להבין, איך

אם השם לא ישמור עיר שב שקד שומר.

אתם רואים שלפעמים הם פוגעים במחבלים, בשוטרים דווקא,

בחיילים דווקא,

ולפעמים לוקחים להם גם את הנשק ויורים בהם.

אז מה אמר השם?

אם השם לא ישמור עיר שב שקד שומר.

אפילו השומר עם נשק.

באים נותנים לו מכה, לוקחים לו את הנשק ויורים בו.

אז איפה הוא שמר?

איך הוא שמר?

אם השם לא ישמור עיר

שב

שקד שומר.

אז עכשיו, אם אנחנו רואים את הדברים

ורואים אותם נכוחה,

אז אנחנו מבינים שזה לא טבע.

לכן אנחנו אומרים, על ניסיך שבכל יום חימנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת.

על מה מדובר?

על הניסים הנסתרים,

בהם השגחה פרטית

בכל עת.

עכשיו, במה זה תלוי?

הניסים שהם למעלה מהטבע

ואלה שהם גם בטבע,

הכול תלוי בביטחון

של היחיד או של הרבים.

אם אדם שלם בביטחונו בשם יתברך

ומגביה את עצמו למעלה מטבעי בני אדם

הקדוש ברוך הוא מודד לו מידה כנגד מידה.

והרי הוא, כמו שאמרנו,

אוכל מעט ומתברך במעלה.

ולא רק זה, אלא גם יורד בגלל הביטחון שלו שפע ברכה ונדבה מן השמים לכולם,

אם אתה בעל ביטחון.

לפני כמה ימים היה מקרה

קשה מאוד בכנרת.

חמישה אנשים נעלמו.

במשך שמונה שעות

לא אותרו, ירדה החשיכה.

לילה,

לא רואים.

מודיעים שנעלמו, לא חזרו לחוף.

בסוף איתרו אותם.

ומה הם מספרים?

עוד רגע, אם הם לא היו באים,

כבר אחד ויתר

הם לא יודעים לסחוט אף אחד.

חלק אחזו

בסירה שהייתה הפוכה,

והם לא יודעים לסחוט,

והם קופאים.

קר!

הם לא יודעים לסחוט. והפחד,

אף אחד לא בכיוון.

לא רואים אור, אין טלפונים, אין עם מי לדבר.

באמצע הכנרת.

הוא כבר השלים עם זה, הוא אומר לה, חבר'ה, אני צולל. זהו, אין לי כוח יותר.

אין לי כוח יותר.

אז חבר שלו מספר, אמרתי לו, עוד קצת, הם יבואו עוד רגע, אל תוותר, אל תוותר.

פתאום ראו אור שזב, שואלים אותם,

איפה אתם? אתם פה? אתם זב?

ככה הם ניצלו.

אם לא היה להם ביטחון,

הם היו דתיים.

אם לא היה להם ביטחון,

אז בן אדם, כמה הוא יכול להחזיק?

אתם יכולים להחזיק שמונה שעות בתוך המים?

להחזיק סירה?

אתם יודעים מה זה להחזיק?

להחזיק, זה נס, נחזיק, שיהיה לך כבר להחזיק?

הכל תלוי בביטחון.

כל החיים שלנו זה שאלה של ביטחון.

בוטחים בשם או לא? מי שבוטח אשריו הוא חי בשלווה,

ברגעות, לא חרדות, לא פחדים, לא דאגות.

הוא יאריך ימים, לא התקפת לב, לא לחץ דם, לא שום דבר.

איזה אושר, כשאדם יודע שיש בורא לעולם,

מביט עליו, רואה אותו כל הזמן ודואג לא יותר ממנו,

ומבטיח לו בתורה, אל תדאג,

אל תדאג.

תעשה מה שאני אומר.

אל תעבוד בשמיטה, אני אתן לך ברכה.

תאכל מעט ותשבע.

אה, אתה לא מאמין לי? אין בעיה, אני גם אתן לך.

אני אתן לך פי שלושה. לך תעבוד, לך מותק.

לך, לך תעבוד.

מה יותר טוב, שאדם יהיה לו מכולת

וייכנסו 250 איש

וכל אחד יקנה לבנייה ושמנת וחלב?

או שייכנס אחד ויקנה ב-5,000 שקל?

תוריד לי מזה קרטון, מזה קרטון, מזה קרטון, מזה קרטון, מזה קרטון, והלך.

וכל היום הוא יעמוד ככה,

אף אחד לא בא.

מה יותר קל?

מה אכפת לך?

לא.

מה, לא נכנסו היום אנשים, לא נכנסים אנשים, מה אכפת לך?

השאלה, מה הרווחת? מה יש בקופה?

מה זה מעניין אותך כמה נכנסו?

לא. הוא רוצה לראות כל הזמן זרימה של אנשים נכנסים, יוצאים, נכנסים, יוצאים.

רק בשקיות שיקחו לך בחינם הפסדת את הכסף.

אדם שבוטח בשם גם מוריד שפע לכל העולם. מאיפה לומדים?

הגמרא בתוכנית כד אומרת, בכל יום ויום

בת קול יוצאת ואומרת

כל העולם כולו ניזון

בשביל חנינא בני,

וחנינא בני דיו בקו חרובין מערב שבת לערב שבת.

היה תנא קדוש, צדיק גדול,

צדיק יסוד עולם, בשם רבי חנינא בן דוסה.

הוא היה עושה אותות ומופתים, דברים מדהימים.

מה הייתה הצדקות שלו?

הוא היה מסתפק

בקו חרובין מערב שבת לערב שבת. חרובין זה בכלל לא מאכל של אנשים, זה של גמלים.

זה עושה רעש.

זה יבש.

ולא כולם אוהבים את הטעם.

והוא אוכל כמות

מינימלית

מערב שבת לערב שבת.

יוצאת בת קול ואומרת, כל העולם, סינים, יפנים, אירופאים, אמריקנים, ישראלים, יהודים,

כל העולם אוכל,

כל העולם אוכל,

בזכותו של רבי חנינא.

למה?

בגלל שדי לו, די לו,

בקו חרובין.

אז כל השפעה שבאה לעולם זה בזכותו.

ולמה זה?

בגלל שהוא אוכל מעט

ומתברך במעיו.

מה זה אומר? שהוא בעל ביטחון גדול.

וכל השאר הוא משאיר לעולם כולו.

כמה היה אוכל הרב שטיינמן, זיכרונו לברכה?

היה אוכל 50 גרם פירורי לחם.

טוחנים לו לחם?

אוכל פירורי לחם.

לא צריך אפילו ללעוס.

שמים בלשון, זה נמס, וטרק, נכנס לבפנים.

50 גרם.

ומים.

לא שותה תה, לא קפה, לא חלב, לא נס קפה,

לא עוגיה.

שום דבר.

חי 104 שנה.

מה?

למה הוא עושה מה שהוא עומד?

לחם, לחם. המוציא.

איי, איי, איי, איי.

אז מי שבוטח בשם,

כל העולם מתפרנס ממנו.

כתוב,

בקריאת שמע אנחנו אומרים,

למען ירבו ימיכם

וימי בניכם

על האדמה

אשר נשבע השם לאבותיכם,

לתת להם

כי ימי השמים

על הארץ.

מה הכוונה?

האם ירבו ימינו

כי ימי השמים

על הארץ.

כמה זמן השמים על הארץ? מאז הבריאה.

5,000 וכו'.

אז מה כתוב? למען ירבו ימיכם

וימי בניכם

כי ימי השמים על הארץ. מי יודע תשובה?

מה הכוונה?

מה?

על האדמה, אבל כי ימי השמים.

כמה ימי השמים?

על האדמה, כי ימי השמים על האדמה.

מה זה? כמה זמן זה?

איך אפשר...

להגיד שירבו ימינו

כימי השמיים על הארץ.

כמו כמו כמה הימים של השמיים על הארץ, כמה זמן?

כמה כמה זמן הימים של השמיים על הארץ, כמה?

מבריאת העולם, אז אתה תחיה

כמו מבריאת העולם?

אלא מבטיחה תורה

אתם תחיו ימים שמיימיים

אפילו כשאתם נמצאים על הארץ.

למען ירבו ימיכם,

ירבו בכמות וגם ירבו באיכות.

ימים ארציים זה לא כמו ימים שמיימיים.

שם לא צריך, בימים השמיימיים שנהיה שם למעלה,

לא צריך לא אכילה ולא שתייה ולא לינה ולא עבודה ולא כלום. זה שמיימי, שמיימי.

אז אם אנחנו נזכה,

אז למען ירבו ימיכם, איך ירבו? ירבו גם בכמות,

תאריך הוא ימי ממש,

וגם יהיו שמיימיים הימים שלכם, ירבו באיכות.

ואיך תזכו לזה?

בזכות שלומדים תורה.

וזה כתוב במפורש.

ולימדתם אותם את בניכם לדבר פעם,

למען ירבו ימיכם.

בזכות מה ירבו ימיכם?

שאתם תלמדו ותלמדו את הילדים שלכם תורה, כי כל הברכות בתורה.

נמצאנו למדים

גם כאן שהכול הולך מידה כנגד מידה.

אם אתם תתעסקו בתורה יומם ולילה,

תקבלו שכר שתחיו פה בעולם הזה ימים שמימיים על הארץ.

אתם תאכלו מעט,

ויתברך האכילה במעיים.

ואז לא תהיו טרודים

בעניינים גשמיים, עבודה,

ותוכלו להמשיך

ללמוד את התורה.

בגלל שאתם לומדים תורה,

אומר השם, אני לא אפריע לכם.

אני מאוד רוצה שתמשיכו ללמוד תורה.

ואיך יהיה עם פרנסה?

אומר עליי, מה אתה דואג?

אתה רוצה ללמוד תורה? אני אתן לך אפשרות ללמוד תורה. אני אתן לך ברכה כזאת

שבמעט

יספיק לך מה שאחרים צריכים המון.

סתם תראו אברכים כמה מרוויחים פרוטות.

ואיך הם חיים?

יותר טוב מאלה שכל הזמן בדאגות ורצים ממקום למקום,

וכל הזמן טרודים בבנקים, וצלצלו להם עם הבנק, ואמרו להם, הבנק?

אה, אין לו בנק בכלל. לא מכיר את הבנק, אין לו כלום. מה זה בנק?

ויש ברכה.

אבל אם אתם מבקשים דאגות של פרנסה,

אתם רוצים לסמוך על עצמכם,

אתם רוצים להיכנס בעול של החומר הטבעי,

אין בעיה.

הוא אומר, השם מידה כנגד מידה. אתה רוצה לעבוד? תשתה לך הרבה עבודה.

הרבה. שתי משמרות. אתה רוצה שתיים?

שתי משמרות?

אין בעיה.

מהנצח המה עד צאת הנשמה.

אין בעיה.

ואז אתה, לא יהיה לך פנאי ללמוד תורה, כי אתה לא מחפש ללמוד תורה, אתה מחפש לעבוד.

אין בעיה, אומר השם. מה שתבחר, אני איתך.

אני אצל שלך. מה הבעיה?

אתה רוצה ללמוד? אני אאפשר לך.

אתה רוצה לעבוד? אני גם אאפשר לך. מה שאתה רוצה.

עכשיו תחליט מה אתה רוצה.

מה רואים מפה?

כדאי וטוב לאדם

להיות בוטח בקדוש ברוך הוא,

גם מבחינה גשמית,

ולא להימסר למהלכים הטבעיים

כדי שיוכל לעסוק בתורה תמיד.

ולא לומר אדם,

איך אני יכול לבטוח בשם יתברך מעל הטבע?

מה, אני צדיק?

מה, אני חנינא בן דוסה?

אני יודע איזה מעשים עשיתי.

השם לא ייתן לי. אני נקרא רשע.

מה פתאום שהשם ייתן לי רשע כמוני,

ייתן לו ויעזור לו?

וייתן לו ברכה שבמעט הוא יוכל לכלכל את חייו? מה פתאום?

אני לא מאמין.

אבל חכמים זיכרונם לברכה אמרו על הפסוק בתהילים

רבים מכאובים לרשע,

והבוטח בה' חסד יסובבנו.

רבי אלעזר

ורבי תנחום

בשם רבי ירמיה אמרו,

אפילו רשע ובוטח בה'

חסד יסובבנו.

יבוא לו חסדים, השם יתברך מכל צד.

360 מעלות.

ואחיקה אמר, גם רשע זה שרבים מכאובים

לו

אם יפתח בה'

חסד יסובבנו.

אז אין מישהו שיכול להגיד, אני אין טעם שאני אפתח בשם,

היות ואני רשע,

אז זה לא יעזור.

מה יועיל שאני אפתח בשם אם אני כזה רשע?

בא הפסוק ואומר לו מפורש, תקשיב, תקשיב.

נכון, נכון, מגיע לך מכאובים רבים.

אתה רשע, נכון?

אבל הבוטח בשם, אם תפטח בשם,

חסד יסובב אותך.

וכך אומר הרמב״ן בספרו אמונה וביטחון

על הפסוק

בטח בה'

ועשה טוב.

אומר הרמב״ן,

אף על פי שאין בידך מעשים

ואתה יודע בעצמך שאתה רשע,

אם כל זה תפתח בשם.

למה?

כי הוא בעל הרחמים

וירחם עליך,

ככתוב ברחמיו על כל מעשיו.

בין שתהיה צדיק,

בין שתהיה רשע,

תפתח בשם.

אבל, אבל,

ממשיך,

ועשה טוב.

אף על פי שהקדוש ברוך הוא רחום וחנון,

אבל לא יבטיח לך יצר הרע שלא תראה רע.

כי הקדוש ברוך הוא מעריך רוחו אבל גובה בסוף.

יש לו רחמנות. הוא מרחם.

בסדר, ממתין, ממתין, ממתין. אולי יחזור בתשובה, ריחמתי עליו, לא?

נו, אז תחזור.

אם לא יחזור, חביט-חביט.

אם יחזור, הרוויח. אז הרחמים של הקדוש ברוך הוא

עזרו לו שהיה לו זמן

להרהר בתשובה ולחזור.

לכן כתוב, פתח בשם, אפילו שאתה רשע,

אבל עשה טוב.

כי אם לא תעשה טוב ותמשיך להיות רשע,

הקדוש ברוך הוא יגבה ממך על כל דבר ודבר

שלא עשית כהוגן.

עכשיו למסקנה.

כל אלה שחושבים שהם יניחו את לימוד התורה,

והם יחפשו עתיד גשמי,

כי הם אומרים,

אם אני אעבוד ויהיה לי מספיק כסף,

אני אוכל לשבת ללמוד.

אבל אם יש לי דאגה של פרנסה, איך אני יכול לשבת ללמוד?

איך אני אתחתן, אביא ילדים, ומה?

איך אני אפרנס אותם?

והם לא יודעים ולא מבינים

כי במקום להשתדל ולהתייגע, לרדוף אחרי פרנסה יום ולילה,

היו יכולים לעשות ההפך.

לעסוק בתורה יום ולילה,

לבטוח בקדוש ברוך הוא,

ואז השם היה מרוויח אותם, את שני הדברים גם יחד.

והיה מתקיים בהם.

למען ירבו ימיכם

כי ימי השמיים על הארץ, בשביל מה אתם אומרים את זה כל יום פעמיים?

השם מבטיח אומר, תשמע, אני ארבה לך גם את החיים, אתה תאריך ימים ממש

במקום 70-90,

ואני גם אתן לך איכות בחיים,

כמו חיים שמימיים, כמו שהמלאכים אוכלים מן,

לחם אבירים אכל איש, גם אתה, אני אתן לך בבחינת המן.

מה אכפת לך?

למה אתה צריך לעבוד קשה?

אני דואג לך, האחריות שלי,

מה,

הבוס שלך יכול להבטיח יותר מהקדוש ברוך הוא?

מי מבטיח לו שיהיה לא הוא בעצמו?

מי מבטיח לו שהוא יחיה מחר בשביל שייתן לך בכלל?

מי הבטיח לו שהוא לא יפשוט רגל מחר?

מי הבטיח שהוא לא יפטר אותך מחר?

לא פיטרו אנשים?

לא ביתו בעלי בית?

לא היו כאלה שלא שילמו?

לא היו כאלה שהלכו לבית דין לעבודה?

אז מה אתה פוטח? במי אתה פוטח?

פעם השם שיקר אותך?

פעם לא עמד בהבטחה?

חסר לו?

יש לו בעיה לתת?

שילמת בשביל לראות בעיניים?

שילמת לשמוע באוזניים?

שילמת שהלב שלך עובד?

לא שילמת פרוטה, הוא נותן לך בחינם.

אז למה שלא אתן לך סנדוויצ'ים?

לך לרופא.

תגיד לו, הכליות לא עובדות, אני רוצה שתשתיל לי.

מה אתה חושב שאני גנן? זה שתילים? אני אשתיל לך? מה אתה שתיל לי?

צריך תורם? צריך לשלם 50 אלף דולר?

וצריך זה? ולעמוד בתור? ומי יודע אם תחי עד אז.

מה השם נותן לך? כליות עובדות, ריאות עובדות, הכל עובד.

בחינם, זה אתה סומך עליו.

אבל סנדוויצ'ים?

מה פתאום אני אסמוך עליו?

זה גדול עליו, הוא לא יכול, מה פתאום?

הוא נותן לקינים לאכול מהראש שלך.

אז לך הוא לא יכול לתת לאכול, בחייאת, נו תהיה רציני.

אבל זה אנשים.

ככה אנשים.

אנשים מסכנים.

לא פותחים בשם.

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית.

ומי אכיל אותך עד עכשיו?

ומי נתן לך פה לבלוע?

הכנסתם בצק לפה.

איך הוא ירד למטה?

איך הוא ירד למטה?

מה זה, יש באקו״ם?

זה שואב אותו?

לא, לא נתקעה. ברוך השם, לא נתקע.

אתה אוכל בצק? אוכל עוגה,

שמרים, בצק,

והכול יורד למטה.

איך יורד?

יש כוח המושך.

השם ברא בך כוח המושך.

אוי ואבוי, אם זה נתקע.

אם זה נתקע אתה אבוד.

זהו, דקה להתראות, נהיה אדום,

ואין מה לעשות.

במקרה הטוב, אם אתה ילד קטן, צריך להפוך אותך ולתת לך מכות בגב, שאולי אתה תפלוט את זה. אם לא, להתראות.

ואתה אוכל בשכיבה, בישיבה, תוך כדי הליכה.

פלאי פלאות.

איך הקיבה שלך יודעת

להפריד

את הדברים הטובים והוויטמינים

ולהזרים את זה לדם, ואת הפסולת להוציא החוצה?

אם זה היה הפוך.

את הפסולת היה הולך לדם

וכל הטוב היה יוצא החוצה.

אז היית ככה מתנפא ומתפוצץ.

אפילו העובר במעי אמו,

הוא לא מוציא החוצה מה שהוא אוכל מאמא שלו. אם הוא היה מוציא

היה בפנים חירייה.

אבל הקדוש ברוך הוא דאג שלא יהיה.

לא יוצא.

לא יוצא. הוא נשאר בפנים, שוחק,

הכול עושה סלטות וזה, עם חבל הטבור, תופס וזה, מטייל לו,

בועט הכול.

מי דאג לכל זה?

מי עשה?

הבורא.

אז תחשבו עוד פעם.

מה, רק תפוחי אדמה חסר לו לתת לכם בטטות?

לזה אתם דואגים? עגבנייה, עגבנייה, אם יהיה לו, לתת לכם?

כל הדגים ניזונים על ידו.

כל החיות ניזונים.

כל העופות בשמים ניזונים.

כולם ניזונים. חיידקים ניזונים. כולם ניזונים. רק אתה לא? רק אתה?

אדון דנינו?

רק אתה לא?

דנינו. כן, אני קוראים לו דנינו. אני באתי מדין. זה לא פשוט.

אני דנינו.

פעמיים דנינו, לא דנעד,

דנינו.

חבר'ה, תהיו רציניים.

התורה מלמד אותנו, תבטחו בשם, תרוויחו.

לא תבטחו בשם, תפסידו.

אז הבחירה היא בידכם.

מי שרוצה ישמע, מי שלא רוצה ימשיך.

עוד קטע קטן מגיע לכם.

באותו עניין,

רשי אומר שבעוון שמיטה ישראל גולים.

אם ישראל לא שומרים את השמיטה בשנה השביעית,

אז זה לא רק שמי שיש לו קרקע אסור לו לעבוד,

גם אסור לנו בשנת השמיטה לקנות

מחקלאים שעובדים

בשנת השמיטה, אסור לקנות יבול

של שביעית.

אז לכן צריך להיזהר מאוד, יש דינים שלמים,

צריך ללמוד את כל הדינים וההלכות. שנה הבאה זה שביעית, תתכוננו.

אומר רשי, בעוון שמיטה ישראל גולים. לגלות, הולכים לגלות.

וכשעם ישראל בחורבן בית ראשון,

הם גלו לשבעים שנה לבבל.

למה? כי נגד השמיטות שהם ביטלו.

ובעניין השמיטה והיובל

אומר הכתוב, כי לי הארץ,

כי גרים ותושבים אתם עימדי.

אומר הקדוש ברוך הוא, תשימו לב מה אני אומר לכם.

כי לי הארץ,

הארץ היא שלי.

אתה לא בעלים על הקרקע.

אתה לא יכול לעשות בקרקע מה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, כל זמן שאתה רוצה.

אני מצווה אותך, כיוון שהקרקע היא שלי,

בשנה השביעית אתה לא נוגע בקרקע.

אני הבעלים, ואני אומר לך, עכשיו אתה לא עובד בקרקע.

ואתם רק גרים ותושבים עימדי.

אז התורה אומרת לאדם, תקשיב טוב,

אני נותנת לך פעולות ומעשים

כדי שתקבע בלב שלך ציור חזק

של השם הארץ, ואתה רק פה גר ותושב, זה הכול.

אבל בזוהר כתוב שאדם הולך מהעולם הזה

והוא סובר שהעולם הזה שלו תמיד

והוא יישאר פה לדורי דורות.

אף אחד

באמת לא חושב

שהוא הולך למות מחר.

גם לא בן 70, גם לא בן 80,

גם לא בן 90. ויש בגילאים האלה שעושים עסקים, פותחים מפעלים,

איי-איי-איי.

במקום להכין מצבה,

לקנות מקום

לדירת קבע,

אז הוא עוד מתכנן לחיות, בונה עוד קומה,

עוד מפלס.

הוא לא מתכוון לעזוב פה.

כדי לעקור

את השטות הזאת שחושב בן אדם

באה החובה להזכיר לו

למנות שש שנים

ולשבות בשנה שביעית. למה?

להזכיר לך, אתה לא בעל הבית פה,

אתה גר, גר.

אני יכול להעיף אותך מפה תוך שנייה.

אתה גר.

ואם הוא עושה כך,

אז תמיד הוא יזכור

שהוא זמני פה,

והוא זמן קצר ומוגבל,

וגם יבין את שפלותו שהוא לא בעל הבית.

שתבינו, זה לא מדובר עליכם. אתם קונים במכולת.

בסדר, אז קונים, האוצר בית דין, קונים מפה, קונים פירות של גויים, כל מיני עצות.

אבל תארו לכם בן אדם שיש לו אלף דונם.

והוא בעל הבית, קומביינים ופועלים,

ואחרים והוא מרגיש בעל הבית עכשיו אומרים לו תפקיר את כל האלף דונם זה לא שלך יא בבית אתם יודעים מה זה הפסד? מיליונים מיליונים אין אתה רואה את כל האמון לא יכול לעשות כלום וכל מי שרוצה יכול להיכנס לשטח שלך ולקחת משמה לאכול שקית

ללכת הביתה לא אומר לך תודה אפילו ביי ביי זה לא שלך

מה לא שלי השם הפקיר לך את הכל בשנה הזאת

זה לא שלך זה חזר לקדוש ברוך הוא שלום

זה ניסיון גדול אה?

אבל מזכירים לו אדוני אתה לא בעל הבית תשכח מזה זה שיש לך אלף דונם זה רק לשש שנים

שאני נתתי לך בינתיים בשנה השביעית

זה לא שלך לך אין כלום כלום אין לך כלום

עכשיו בואו נתבונן איך התחלנו

השם יצר אותנו

בנה אותנו

הכין אותנו

והוא גם הטביע בנו

שנגיע לתכלית הזאת להבין

שאנחנו ברואים

פחותים ונחותים

מצד גופנו ובריאתנו

ותשמעו את לשון חובת הלבבות

בפתיחה לשער עבודת האלוהים

בספר חובת הלבבות, הוא כותב

אני אסביר אותו, לשונו קשה

וכן נמצא האדם

בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכולם

וכאשר נעמוד במחשבותינו

על גדלות הבורא יתברך

ועוצם יכולתו וחוכמתו ועושרו

ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו

ושאינו מגיע לשלמות

ורוב צורכו

וראשו

לדבר שימלך מחסורו

ונבחן

רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו

ושברעהו כמו שברעהו מן החסרון בעצמו

והוא ראש

וצריך למה שיש בו תקנתו

ולא יגיע אליו כי אם ביגיעת נפשו

כל זה מחמלת הבורא עליו

כדי שיכיר את עצמו ויבחן

וייבחן בכל ענייניו

ויידבק בעבודת השם על כל פנים.

מה הוא אמר?

כשאתה הולך לעבוד את הבורא קודם כול תלמד דבר אחד תבין מי אתה בכלל.

בוא תזהה מי אתה.

אז הוא אומר

כשאנחנו מתבוננים על האדם בעל בלי חיים בעלי חיים

אנחנו מוצאים

שאם אנחנו מקישים

את האדם

לשאר מיני החיים

בעלי החיים שהם לא מדברים, אנחנו מדברים, יש לנו מעלה, אנחנו מדברים

הם לא מדברים

נמצא שהאדם חסר וחלש מכולם

שור בן יומו קרוי שור

הפרה ממליטה עגל

העגל יוצא מהבטן שלה ישר, הוא מתנער, מתחיל ללכת. הלו, לאן אתה הולך?

זהו!

נהיה כבר שור.

אמא תוציא את הילד, התינוק, תשאיר אותו, הוא ימות.

הוא לא יודע לנוע, הוא לא יודע לזוע,

הוא לא יודע לדבר

הוא יודע רק וואה,

וואה

מה אתה רוצה?

וואה

מה אמרת?

וואה

מה את צריכה להבין? מה הוא אמר?

אם לא היה נותן לך שם זכל להבין היית נותנת לו חלעה?

כמו אלה שעושים

הילד מפריע להם, זורקים אותו.

מכל מקום

שור

אתם ראיתם פעם עגל שנולד עשו לו,

שמו לו טיטול?

חיתול.

נתנו לו מוצץ.

ראיתם משהו כזה?

הכינו לו איזה ערסל,

איזה מיטה, ככה, משהו, לול, לול. עשו לו לול.

עד שיגדל, עד ש... לא.

ישר הוא מוכן לחיים.

הוא לא צריך בגדים,

לא צריך לקחת אותו לגן, לא צריך ללמד אותו

מה מותר,

מה אסור.

לא עושים לו עדה, עדה.

לא.

לא.

לא מסבירים לו כלום.

הוא יודע מה אוכלים,

מה לא אוכלים.

הוא נזהר מאש.

אף אחד לא הסביר לו.

זה לא רק שור, זה חתול.

זה כל אחד שנברא.

ואנחנו הכי חסרים, סתומים.

גם מסבירים, עוד פעם נופלים.

גם זה עושים עוד פעם טעות.

לא טעות בגיל שנה.

בגיל 70-80 עוד עושים טעויות.

כמו ילד קטן.

אומרים בעצם, מה אתה, ילד קטן?

כן, ילד קטן.

קטן שהתפתח, התפתח.

הוא אכל, אכל הרבה, נהיה מפותח.

אז

אם נעמוד

במחשבות שלנו

על הגדלות של הבורא יתברך

וכמה עצומה יכולתו וכמה חוכמתו. הרי רואים בברואים, בבריאה.

וכמה עושרות. תראו, תראו כמה הוא עשה צמחים, כמה פרחים,

כמה עשה מיני חיים, כמה סוגי דגל.

איזה עושר. לא יאומן. מה זה?

ועכשיו נסתכל בחלישות של האדם וחסרונו.

כל רגע הוא צריך משהו.

כמה זמן תוכלו לשבת ככה?

הנה, זאת עושה מפהקת.

כבר היא לא יכולה להחזיק מעמד.

זאת צריכה להישען על הכיסא. היא לא יכולה לשבת כל הזמן ככה.

כל הזמן מלא חסרונות. כל הזמן.

עוד מעט תבקשו לשתות. תגידו, אני צמא. אני צמאה.

עוד רגע תלכו להתפנות,

כי בן אדם צריך להשתחרר.

למה הוא צריך להשתחרר? השם מזכיר לו. לך לשם, תריח מאיפה באת ולאן אתה הולך.

לך, לך, מותק.

לך.

אל תחשוב שאתה פה לעולמים. הלו,

תשים לב מי אתה. אתה כולך חסר.

וכל הזמן הוא צריך להשלים את המחסור.

כל הזמן צריך להשלים את המחסור.

ואם נבחן

כמה חסדים הקדוש ברוך הוא נותן לנו, כמה טובות,

ולמה הוא ברא אותנו חסרים?

מה, לא יכול הקדוש ברוך הוא לברוא אותנו

ישר מוכנים?

אז אני אגלה לכם סוד.

שעת זמן מסוים

כל מי שנולד מבני אדם

היה יוצא מרחם אמו עם הטבור,

אמא שלו הייתה אומרת לו תביאי את הסכין,

והוא היה הולך עם הטבור, מביא לה סכין,

והיא חותכת לו את הטבור והוא הולך.

כבר יכול היה ללכת.

אתם יודעים?

ככה אברהם אבינו נולד, ככה הם נולדו.

יצחק אבינו היה הראשון ששמו אותו בעריסה.

עד אברהם אבינו ככה, כל מי שנולד.

ואחר כך נצפחתו.

לכן עוג לגלג

על יצחק אבינו בעריסה,

הוא אומר, אני שם עליו את האצבע שלי, אני מועך אותו.

מכל מקום, למה השם ברא אותנו ככה חסרים?

ולמה אנחנו צריכים כל הזמן לדאוג שיהיה לנו בית ויהיה לנו בגדים ונחליף בגדים ופעם בקיץ ופעם בחורף ופעם ככה ופעם ככה? כל הזמן אנחנו ממלאים חסרונות.

כל רגע פותחים את המקרר. מה יש עוד לאכול? מה עוד לא אכלתי?

מה עוד לא זה?

מה עוד לא שתיתי?

מה עוד... כל רגע, כל הזמן הבן-אדם ממלא חסרונות.

כל הזמן.

למה זה?

כדי שהאדם יבחן ויכיר את עצמו כמה הוא נחות.

ופחות

כדי שיעבוד את הבורא.

מצד הגוף אתה פחות ונחות מהבהמות.

אבל מצד הנשמה אתה עליון, למעלה מהמלאכים.

אז בשביל מה באת?

בשביל זה?

עכשיו הוא מתעדר, כחלון

אומר זה שיכון, בינוי, בינוי, שיכון למשתכן, כל מיני שמות.

וכמה זוכים,

וחלק לא לוקחים בסוף את הכול, כי בסוף עובדים עליהם במחיר וזה וכו'.

ראיתם צו?

שילמד ממנו כחלון.

צו נולד עם דיור.

מההתחלה

בא עם דירה ישר

ולא רק זה, הוא גודל והדירה גודלת

לא צריך להחליף דירה,

אותה דירה

נו, מי יותר חכם? מצב או כחלון?

אז זאת אומרת כל הברואים נבראו מוכנים

לתכלית שלהם הם לא צריכים לטרוח שום דבר,

רק אנחנו,

רק אנחנו.

למה?

להראות לנו את החסרון. אם אתה חושב שבאת בשביל הגוף,

תסתכל על כל הסובבים אותך עם פי אלף אלפים יותר טובים ממך מסודרים,

וצב גם חי מאה שנה, מאתיים שנה.

למה הוא הולך לאט? לא בוער לו.

אבל תראו אנשים, ספידי, ספידי.

אני רוצה להספיק. אתה מעכב אותי, נו, תשחרר אותי, תן לי ללכת.

מה אתה מהר?

עוד מעט מתים, הלו?

תן להספיק.

אז בשביל מה באנו? בשביל הגוף? ודאי שלא.

בשביל הנשמה.

אז הנשמה צריך לדעת מה עושים איתה, למה היא באה?

למה הכניסו אותה לפה?

בשביל שנזכור שיוצאים מפה. יוצאים!

יוצאים.

שמעתם על זה שמישהו נפטר?

שמעתם על מישהו שמת?

מה ההבדל בין מת לנפטר?

מת זה טוטאלית.

הוא נשאר באותו מקום.

זהו.

אבל נפטר?

זה אדם שהוא צדיק.

הוא לא מת.

הוא רק נפטר. אחד היה עובד בבנק לאומי, פיטרו אותו, עבר לבנק דיסקונט.

הוא מת?

הוא לא מת.

הוא נפטר, עזב, עזב,

רק עזב. פיטורים.

העזיבו אותו, עזב.

אחד נפטר, פירושו הנשמה רק עזבה את הגוף. עזבה. הגוף נשאר פה, אבל היא נפטרה, עזבה אותו, והלכה למעלה, למקום שממנו היא באה.

אבל מי שמסכן, הוא היה רשע.

לא חזר בתשובה, הוא מת.

מת.

מת.

צריך אדם

לכסות את פניו כלימה ובושה

כשהוא מתעסק בכל המעשים, כמו הבהמות.

ראיתם פרה איך היא אוכלת?

יחסית בנימוס.

מזיזה את הלוע שלה ככה קצת כמה. עדינות.

לא, לא אכלת עם שתי ידיים, ככה זה. ככה, מורידה את הראש ומלחכת.

ראיתם את אלה שאוכלים פלאפל פה בירושלים?

ראיתם את הטחינה, איך יורדת להם פה, ואיך הזה פה, ואיך נתפס להם בזקן?

ראיתם?

תסתכל בברה.

צריך שיהיה לך בושה וכלימה.

אומר המחבר,

פעם הייתי במילנה,

ראיתי שני אנשים

שהם קשורים

לעגלה ונושאים מסעות

כמו בהמות.

עגלה קשורה,

והיא קשורה אליהם, הם סוחבים את העגלה וישנה מסעות במקום חמור.

שני חמורים

על שניים.

יש כאלה בהודו, ביפן, בסין.

יש כאלה, עד היום.

זה לא שפלות שבן אדם

עושה מנהג בהמה?

עכשיו אני אגיד לכם משהו.

זה מעלף. כל פעם אני צוחק מחדש.

יש כל מיני ענפי ספורט.

ספורט.

ויש אולימפיאדות ומדליות, זהב,

כסף.

יש תחרות שחייה.

יש מישהו שמקבל מדליות אחרי מדליות. אני כבר לא מכיר את אלה של היום. אני זוכר את ההוא שקראו לו מרק ספיץ.

היה יהודי.

הוא היה בשפיץ.

קיבל שבע מדליות זהב באולימפיאדה.

שים לידו קרפיון, משיג אותו.

אז לא הבנתי מה התחרות.

מה התחרות?

מה, אתה רוצה להיות דג?

אתה רוצה להגיד שאתה יותר טוב מסרדינים?

הוא עוקף סרדינים, אבל קרפיון לא.

ועל זה הוא קיבל שבע מדליות זהב.

אפשר היה לקרוא לו קרפיונר.

יש תחרות קפיצה.

קוראים לזה קפיצה משולשת.

זה בן אדם רוצה להיות קנגרו.

טינג, טינג, טינג.

קנגרו.

תגיד אתה נורמלי?

באת לעולם בשביל לקפוץ שלוש פעמים, להיות דומה לקנגרו?

כל ענפי הספורט

זה של בעלי החיים.

כדורגל. כדורגל.

אתם יודעים, אלה שהולכים, אגרוף,

אתם חושבים שהמציאו את זה כאילו?

יש סרטונים מיוטיוב, תסתכלו,

איך קנגרו רב עם קנגרו. בדיוק אותו דבר.

באגרוף. אגרוף ממש. הם עומדים על שתיים ונותנים אגרופים אחד לשני.

בדיוק.

ונראה אותך,

תנצח קנגרו, נראה אותך.

אנשים מתדמים לחיות, לא יודעים בכלל מה המטרה שלהם.

יש אחד עכשיו, קוראים לו יוסין בולט.

זה אלוף העולם בריצה.

כל הכבוד לו.

נראה אותך ליד צבי.

אפילו הצבי של הדואר ששולח את הדואר אחרי 30 יום.

אבל נראה אותך תשיג את הצבי.

את האיילה.

והכי מצחיקים

זה אלה שמקיפים את העולם כמה פעמים כל שנה.

אלה, אלה שהם רצים מרתון.

42 קילומטר.

42 קילומטר.

והם כל יום מתאמנים.

אז הם מקיפים את כדור הארץ כל הזמן.

בשביל מה?

שתהיה התחרות.

הם יהיו מתוך האלפים בתחרות,

שמגיעים רק שלושה לסיום,

וכל השאר אף אחד לא יודע בכלל שהם היו,

ושהם הקיפו את העולם כמה פעמים

בשביל להגיע לשם ולהקיף עוד פעם,

ואף אחד לא יודע מזה.

ובטח אנשים כאלה אוכלים יותר ממה שאני אוכל,

כי הם שורפים קלוריות.

וכל זה בשביל מה?

שאולי, אולי, אולי הוא יגיע ויקבל מדליה.

כמה שווה

חמשת אלפים דולר?

נגיד,

אתה מפגר, אתה יודע כמה אוכל אכלת בשביל להרוויח עולה את החמשת אלפים דולר?

בוודאי שאכלת בהרבה יותר.

הגמרא אומרת

בקידוש יפ״ב,

מימי לא ראיתי אריה סבל ושועל חנווני.

ראיתם שועל פתח מכולת?

כן, בשביל להיות חנווני צריך להיות שועל,

זה לא,

לכן אמרו.

אפילו שהוא פיקח,

כמה שהוא פיקח, יש לו שכל לא לפתוח מכולת.

ואריה שהוא הכי חזק היה צריך להיות סבל.

ותראו רק איך הוא הולך עם הרעמה שלו, מלך, מלך בחיות.

בום,

בום,

בום, בום.

שוכב לו, רובץ לו,

פתאום הוא רואה איזה איילה ככה עוברת,

מתרומם, ריצה קלה,

טראח נוחת לה על הגב, ארוחה לכמה ימים.

זהו, שלום, חוזר לרבצו, מלך היער.

נראה אותך ככה.

תודה רבה.

אז אדם מוטל עליו כל העול של המסע,

סבלות,

תגרות, סוחר הוא צריך להיות, מלאכות, שפלות, בזויות,

יש לו כל מיני מחלות, כל מיני פגעים, דווקא באדם.

דהמה לא יודעת מזה כלום.

ראיתם פרה עם שפעת?

רק

לא ראיתם.

גם שינה.

כל בעל חי.

אתה רק עובר ומתעורר, בשנייה.

לבן אדם,

דוחפים אותו,

כריות, צועקים לו שעונים צלצלים.

שום דבר, הוא לא זז.

למה?

להשפיל אותו, להכניע אותו. תראה, אתה כמו פגר מת.

תראה, אפילו חיות אין לך.

הלכת לישון,

שזה אחד מ-60 במיטה,

ואתה לא יכול לקום.

ואנשים רבים

על רכוש ועל ממון ועל ירושות.

פעם

הגיעו לרם מבולוז'ין,

רבי חיים זכר צדיק ברכה,

שני בעלי ריב

שהם רבים על קרקע,

וזה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי,

והם רוצים שהוא יפסוק. של מי?

אז הוא אמר להם, תמתינו, אני אגיד לכם.

התכופף לרצפה,

שם את האוזן על הרצפה והתרומם.

שאלו אותו, מה קרה? מה עשית?

אמר להם, שאלתי את הקרקע, של מי?

אז אמרו לו, ומה ענת?

הוא אמר, היא אמרה ששניכם שלה.

היום אתם הולכים על הקרקע, מחר היא עליכם.

על מה אתם רבים?

מי שלא, על מה אתה מדבר?

שלי, שלי, על מה אתה מדבר?

תן לו משלו, שאתה ושלך שלו.

לא תתן לו משלו, הוא ישיל לו.

ועכשיו, כמה מעשים קטנים, קצרים, שהסבירו לנו עד כמה זה מצחיק.

הגמרא מספרת בכיתים ס'

מעשה בהשמדי, מלך השדים,

בעת שהוליך אותו בניהו בן יהוידע.

בדרך הוא שמע אדם אחד שהוא אומר למוכר נעליים

תעשה לי בבקשה נעליים לשבע שנים.

זאת אומרת, אני רוצה

מעור חזק שיחזיק שבע שנים.

והתחיל צחוק השמדי.

שאל אותו בניהו בן יהוידע, למה אתה צוחק?

אמר לו, זה לא יאריך ימים, שבעה ימים, הוא מבקש נעליים לשבע שנים?

מעשה אחר מובא במדרש בדברים רבות טא.

רבי שמעון בן חלפתא הלך לברית מילה.

סועד שם אבא של התינוק

והשקע אותו יין ישן.

ואחרי שהשקע אותם היין התפאר ואמר,

אני הולך לשמור את היין הזה וליישן אותו עד שהילד שלי יגיע לבר-מצווה.

בדרך שהלך רבי שמעון בן חלפתא מצא את מלאך המוות בדרך.

ראה אותו משונה.

אמר לו, מי אתה?

אמר לו, אני שלוחו של המקום.

אז למה אתה משונה?

אמר לו, מהשיחות של הבריות,

שהם אומרים כך וכך, אנחנו נעשה, ואינם יודעים מתי הם ייקראו למוות.

אותו האיש שהיית סועד אצלו בברית ואמר לכם

שהוא מיישן את היין הזה לשמחת בנו,

בעוד 30 יום הוא צריך למות.

מפה רואים עד היכן מגיעות שטויות של בני אדם,

שגם מלאך המוות נהיה משונה ומצטער מהשטויות שמדברים.

לא לוקחים בחשבון שהוא בדרך אליהם.

האדם ניתן תחת הטבע

והוא צריך לשמור את דרכי הטבע,

אבל אין לאדם רשות לעשות תוכניות לזמנים רחוקים,

ואין לו רשות להכין דברים לאחר זמן מרובה,

ולא יחשוב שהוא תושב קבוע.

אתה לא אזרח פה לעולם, כי גר ותושב,

זמני אתה פה.

לכן השם מביא לנו את השמיטה.

להזכיר לנו, אתה לא בעל הבית אפילו על האלף דונם.

שום דבר לא שלך.

אתה גר ותושב עם מדין.

ולכן אלה שזוכים לשמור את השמיטה ולא שואלים שאלות,

מה נאכל בשנה השביעית?

סומכים על הקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא מנהל אותם,

וירבו ימיהם

כי ימי השמים על הארץ.

יהיו בארץ,

יאריכו ימים,

ויהיו גם שמימיים.

הכל יגיע אליהם מן השמיים בנקל ללא תורה.

עכשיו תחליטו באיזו דרך

אתם רוצים לחיות,

עם שאלות או בלי שאלות?

בלי שאלות, ברכה ושובע,

כפי שהשם הבטיח,

עם שאלות,

כמו שלמדנו, בטרחה מרובה.

אני מודה לכם על ההקשבה.

שאלות, בבקשה.

תן לו שאלה.

ערב טוב. כולי נרגש

מהדרשה החיזוק של הרב.

באתי לחזור בתשובה.

ברוך השם.

דרשה קטנה, אבל קצת תהיו באיפוק.

סבלנות.

אבל דבר ברור במרחק סביר. לכבוד הרב הגאון החכם,

גדול מחזירי בתשובה,

הרב אמנון יצחק שליטא.

כפיים.

יפה.

קח אותך לארצות הברית.

הייתי שם, אני רוצה.

הנני עבדך הנאמן,

רציתי לקדש שם שמים ברבים.

ברצוני לחזור בתשובה שלמה,

מבקש סליחה מכבוד הרב,

על ששמעתי לפני כמה שנים

לשון הרע על כבודו.

הנה ידוע מה שהגמרא בערכין, דף טו עמוד ב',

אומרת אמר רבי יוחנן,

ושום רבי יוסי בן זמרה. קול המספר לשון הרע כאילו הוא כפר בעיקר.

וכן תנא דבר רבי ישמעאל. קול המספר לשון הרע

מגדיל עוונות

כנגד שלוש עבירות, עבודת כוכבים, גילוי עריות ושפיכות דמים.

זה שקול כנגד שלושה דברים שהכי חמורים בתורה.

וכן פסק הרמב״ם,

פרק ז' בהלכות דעות, הלכה ג'

והלכה ה' גם.

אני הקטן לפניך, עד היום הייתי בוחר בתנועה,

אני לא רוצה להגיד, שלא יהיה חס וחלילה.

הייתי כמו עיוור באפלה, כמו צאן לטבח.

שמעתי לשון הרע על כבוד הרב.

מה שעשו לך, הנה התורה הקדושה אומרת

שמוע בין אחיכם

ושפטתם צדק.

באו קומץ של אנשי דלא מעל יר חרצו דינם, דיברו סרה על רב שמחזיר בתשובה יותר ממיליון איש.

הזכויות שלך בעולם הזה ובעולם הבא גדול יותר מכל אב בדורנו.

כי אם יש רב שיגיד שיעור,

יתפלאו מחוכמתו, הלכה אחת,

שעה וחצי, יפה,

ישבו שם, בוא נגיד,

חרדים, מסורתיים, חילונים,

יש כאלה שהבינו מה מותר, מה אסור, שלום על ישראל,

כל אחד הולך לבית.

יש כאלה שמעו מפה,

ישאלו אותם מה אמר הרידב״א, מה אמר הרשב״א,

מה אמר, מה אמר, מה אגידו?

טוב. מותר, אסור, הלאה.

אבל כאשר יש גדול המחזירים בתשובה

שמוסר שיעור,

אחרי השיעור אנשים מקבלים עליהם עול תורה,

מצוות, גוזרים קוקיות,

מורידים עגילים, שמים ציצית,

אין דבר יותר גדול מלהחזיר בתשובה את עם ישראל. כפיים.

יותר מפסק הלכה.

אין זמן לפלפולים, צריך לקרב, לעשות תכלס.

אין זמן לפלפולים, צריך תכלס, להחזיר בתשובה.

כבוד הרב, ביקשתי מחברי

שיוריד לי חומר מהיוטיוב אחרי... אין לי, אין לי אינטרנט.

אחרי שראיתי, שמעתי את כל דברי...

על כל אלה שדיברו עליך, שרה,

ראיתי שדבריך צודקים.

אתה איש אמת,

ואיש אמת לא יוצא נגד גדולדו.

איש אמת לא יוצא.

הם אנשי דלו מאל יחיממו את מרן כאילו אתה בא

לעקוף אותם, אני ידעתי את כל החומר, ידעתי מה היה כל התהליך.

הרי כבודו שום דבר לא עושה על דעת עצמו.

התייעצת עם אורך ורבך, הרב שטיינמן,

זכותו תגן עלינו,

עשית כפי דעת רבך כדי להרבות תורה,

לאחד את המפלגות החרדיות, אבל הקנאה, המחלוקת,

עיוור אותם.

הנה, ברוך השם, חזרתי בתשובה

בבחירות הקודמות, כבר לא בחרתי בהן.

היום אני מתקרב לאיש הענק,

האמת לרב אמנון יצחק.

עוד בימי צעירותי לפני 23 שנה,

כשלמדתי בבני-ברק בשערי תשובה וחיים, של הרב יפרח,

הרב יודע מזה.

אני וחברי היינו שומעים

את הרצאותיך בקסטות מתחזקים

עד לפני כמה שנים בגלל כמה עבריינים

שדיברו לשון הרע.

נטשתי את הרב האמיתי.

רבותי,

בשבוע שעבר, יום שלישי,

פעמיים כי טוב, חלמתי בלילה על הרב אמנון יצחק.

זה היה שבוע שעבר.

היום יום שלישי, כי היום מתחיל מהלילה.

ויהיה ערב, ויהיה בוקר, יום אחד.

היום מתחיל מהלילה, אנחנו ביום שלישי.

אני ניגש אליו אחרי השיעור עם דמעות בעיניים,

מבקש סליחה מהרב.

הרב הסתכל עלי,

ראה את אמיתיות שלי,

חיבק אותי,

הניח ידוע לחיי,

אמר לי,

מחו לך.

התעוררתי, ידעתי שזה חלום,

אבל ברוך השם אני עומד פה בראש מורם.

יום שלישי,

היום מתחיל מהלילה. אבקש מכבוד הרב סליחה.

מעול לך.

תודה רבה.

שם שמים, שם שמים,

תעשה שמים.

נתוני לבקש מכל מי שפגע ברב לעשות כמוני,

לבקש סליחה,

כי בלי זה אי אפשר לקבל את מתן תורה הבאים עלינו לקראתנו.

לא שווה לדת, שעס, פוסקים,

לפגוע ביהודי האמיתי שה'

אתו. כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, באמריקה, בעולם.

אני עבדך הנאמן.

מקדש שם שמים,

למען ילמדו,

ישמעו ויראון וישובו מדרכם הרעה.

לבקש סליחה ממך.

ורק אז השם יסלח להם.

אני מבטיח לך, כבוד הרב, כשיבוא משיח,

בקרוב הראשון שהוא יקבל את פניו זה אתה,

שהחזרת בתשובה יותר ממיליון.

ומי שלא יבקש את סליחתך,

אני אומר לכם את זה אישי,

לצערי, לא יזכה לקבל את פני המשיח. מי שלא יבקש סליחה מהרב,

הוא לא יזכה לקבל.

הנה לסיום, כבוד הרב.

תודה רבה על האיפוק ועל הסבלנות.

הרב ירשה לי לחדש חידוש ולחזק את ידך,

כי אני אתך באש ובמים.

הנה שלמה המלך.

אם זה לא היה שלמה,

אתה יודע, כבוד הרב, תגיד לי אם זה אמר שלמה או לא,

יכול להיות שאני טועה.

החכם מכל אדם.

ידעו הגמרא אומרת, חכם עדיף מנביא.

חכם מבין דבר מתוך דבר,

חכם רואה את הנולד.

אילו הנביא, מה שקיבל בנבואה מהבורא,

זה מה שעליו לומר.

אם הוא חס וחלילה יגיד מה שהבורא לא אמר, הוא יכול להיות גם נביא שקר.

הנה שלמה המלך היה החכם מכל אדם,

אמר, והחוכמה מאין תימצא. זה אמר שלמה הרב?

מי אמר את זה, כבודו?

דוד המלך.

אז דוד המלך. טעיתי כשורדת.

היום בדורנו זכינו לענק שבענקים,

לחכם הדור,

מכל החכמים בדורנו,

לגדול מחזירי בתשובה, כפיים,

למעלה ממיליון איש.

טף ונשים אשר היו רחוקים מתורה מצוות, קרבם לאביהם שבשמים.

הוא הרב החכם

אמנון, יצחק, שינהיג אותנו עד ביד גואל צדק,

שכל דבריך שאמרת עוד לפני שלושים שנה,

הכל יתגשמו.

כי חוכמתך ראה את הנולד.

הנה חידשתי ראשי תיבות,

והחוכמה מאין תימצא.

לא משנה לעדות,

כבוד הרב יצחק קצת.

החכמה,

שהרב חכם מכל אדם, היום בדורנו,

שלמה היה החכם,

ואנחנו לומדים את הקהל, את המשלי, היום יש לנו, הקדוש ברוך הוא זיכה אותנו לחכם,

מחזיר בתשובה את כל עם ישראל,

אמריקה, בעולם, בעזרת השם, כשאתה הולך לניו יורק, שיהיה לך בהצלחה, הרב.

אני ארצה לבוא.

יש לי ויזה לארצות הברית.

והחוכמה מאין ראשי תיבות, מורנו,

אמנון, יצחק,

נו נביאנו,

תימצא,

תימני,

מן, מורה,

צדיק.

צדק אמיתי.

בן אדם אמיתי, רב אמיתי, מורה צדק אמיתי. לכו אחריו,

לכו אחריו,

שיחזיר אותנו בתשובה שלמה וינהג אותנו עד בי אל גו וצדק. תודה רבה.

וכי לך דאורייתא,

נא לברך אותי, הרב, לדירה נאה משלנו,

אני ואשתי והילדים שלי,

בפרנסה טובה, דניאל בן אסתר.

אמן.

תודה רבה. הפסוק באיוב,

לא דוד המלך.

כן,

תן לגברת פה.

חודש טוב.

חודש טוב.

לפני ארבע וחצי שנים הייתי בהרצאה של הרב בפסגת זאב מרכז,

והרב נתן לי כיסוי ראש.

שמתי את זה יומיים והורדתי.

לא יכולתי לעבור ברחוב.

כולם אמרו לי,

יפתחת לרב שאת שמה כיסוי ראש.

שנתיים אחרי זה באתי לעוד הרצאה בקטמון הישנה,

הרב נתן בירושלים.

והרב נתן לי עוד פעם כיסוי ראש. הוא התעקש

רק על הכיסוי ראש.

אמרתי לו שאני כבר לא הצלחתי לשים, ואני לא אשים.

והרב ממש התחנן אליי, אמר לי, כדאי לך, כדאי לך, אני אברך אותך, תשימי, אני אברך אותך.

ולא שמתי.

חצי שנה הדמות של הרב רדפה אחריי לכל מקום,

ביום ובלילה, כדאי לך,

כדאי לך, אני אברך אותך.

ולפני שנתיים, בחול המועד פסח,

ערב שבת קודש,

קיבלתי על עצמי כיסוי ראש,

והחלטתי שאני אשים אותו מלא ולא תהיה שערה אחת בחוץ,

כי אין לי כוח להילחם ביצר הרע עוד פעם.

ומאז ועד היום הכיסוי ראש לא עוזב אותי,

ולרב יש...

הרבה זכויות מזה.

אנחנו מודים לבורא עולם ששלח אותך אלינו.

אנחנו כבר שומעים את ההרצאות שלך יותר מ-14 שנה, יום ולילה.

הדבר האחרון שעושים בכניסת שבת זה לכבות את השיעורים שלך,

והדבר הראשון שעושים אחרי יציאת שבת זה להדליק את השיעורים שלך.

והם עובדים כל הלילה,

וגם עכשיו, כשעזבתי את הבית,

את ההרצאה שלך ברקע בבית,

הבית שומע את ההרצאה.

יפה.

וכהכרת הטוב לבורא עולם וכהכרת הטוב לרב שליטא,

אני רוצה לעשות הוראת קבע לארגון שופר,

52 שקלים כל חודש.

מגיע לרב הכרת הטוב על כל מה שהוא עושה בשבילנו.

זה מעט מאוד, אבל באמת זה...

העיקר הלב.

אי אפשר להחזיר לך על מה שאתה עושה למעננו.

אני לא יודעת אם הרב יודע באמת

מה הוא בשבילנו.

אתה איתנו בכל הניסיונות, בכל הקשיים.

בשבילנו זה... אפילו בחלומות.

אה? אפילו בחלומות. כן, כן, כל הזמן, כל הזמן, ממש.

אני לא אומרת סתם, השיעורים גם בלילה עובדים. זאת אומרת, זה לא...

כל הזמן שומעים את ההרצאות שלך. טוב, בואי אני אברך אותו.

כן.

אני רוצה את הברכה שהבטחת לי לפני כן. הנה, עכשיו.

לזיווג.

כי אני שמה כיסוי ראש כגרושה.

בסדר, בשמחה. עכשיו תראי, יחטפו אותה.

אני מקווה שרק אחד, רק אחד.

מה השם שלך ושם האמא?

תרצה בת מלכה.

תרצה בת מלכה, השם יזכה אותך השנה לזיווג הראוי לך מהרה. אמן.

ואם אפשר שהבנים שלי יחזרו בתשובה.

שכל ילדייך ישובו בתשובה שלמה מהרה.

אמן.

תן למחור עם הפאות פה באמצע.

יהודה בן תמה אומר, איזה עז כאן אמר. ערב טוב.

ערב טוב. התחלתי לשמוע לפני חודשיים ככה שיעורים של הרב.

מה? לא שמעתי מה אתה אומר.

התחלתי לשמוע לפני חודשיים

את השיעורים של הרב ונתקלתי בבעיות של הבשר והעוף.

אז החלטתי שאני אדחה את זה עד שנדע את החומר וזה.

עד שהרב דיבר על ייצור תפילין, אנשים שמייצרים תפילין זה מהווה בעיה.

אז כיוון שאני מייצר תפילין, קודם כל הפסקתי.

אני ואשתי הפסקנו לאכול בשר ועוף כבר חודש,

וגם תבלינים.

אני בבית, ברוך השם.

ברשותך, רציתי לשאול כמה שאלות, כדי שיתעורר לי מהעניין.

בבקשה.

שאלה ראשונה, רציתי לדעת למה לא אומרים

כל דה פריש, שמרו בפריש, בבשר ועוף.

אין שם שום דבר מהדין הזה,

שם הכול מעורב ביחד,

מה שנשחט לא טוב נכנס ביחד בתוך הצ'ילרים,

ואין בזה פריש ולא שום דבר.

הכול מעורב ביחד, ומה שנתערב,

הוא לא מתבטל אפילו באלף.

ולגבי התולעים

והתבלינים,

למה פה אני לא אומר שיש ספק ספקא וזה דה רבנן?

כל האיסור הוא דה רבנן,

וספק יש תולעת, וספק זה כבר מלפני שנה,

שזה כבר בטל. בספקות אפשר להגיד גם שאתה לא נמצא פה.

אנחנו לא הולכים על ספקות. יש דין מפורש שחובה לבדוק

וצריכים לבדוק,

ולא במדגם,

ואין ספק, ולא סומכים על ספק,

אלא צריך לבדוק.

ואסור לבטל איסור לכתחילה,

וצריך לבדוק. והקראנו מזה פוסקים,

שו״תים,

והבאנו גם את הרב אלישיב,

שפוסק שאפילו בתי-חרושת

והם מלונות

חייבים לבדוק את הכול,

ואין לסמוך על מדגם,

במדגם אפילו.

אז לכן הדברים הם ברורים.

יש חמש קלטות שלמות רק על הנושאים האלה.

ומי שרואה כמה נמצאים

תולעים

בכל מיני מרחשים בכל הדברים האלה,

יבין.

אני מדבר כבר שש שנים בערך על זה.

לפני כמה ימים התחילו אצל הרב מזוז

פעם ראשונה להתייחס בכלל לנושא של ירקות ותולעים וכל הדברים האלה.

בגלל שאני אמרתי, לא מתייחסים.

אבל עכשיו הם כנראה הגיעו למסקנה. הזהרתי אותם גם שמאכינים בישיבות נבלות וטרפות.

לא רוצים לשמוע.

זה עולה הרבה כסף.

זה הוצאות מרובות.

אז למה לא לסמוך? ספק, ספק, אתה עשה על הכול,

ויאללה, תאכל נבלות וטרפות.

יש מישהו שלפני שבוע הוציא שיעור,

הוא אומר שבדצים עושים שמונה עשרה עופות לדקה או משהו.

שמי עושה שמונה עשרה?

בדצים.

מה זה משנה כמה עושים?

השאלה איך בודקים

ומה הסכינים. לא, לעניין העוף, בשר ועוף, כן.

נו.

הוא אומר שמונה עשרה לדקה. נגיד אפילו שמונה עשרה לדקה. נו, זה הרבה קודם כל, אבל נגיד. נו, אז מה?

הבעיה היא בסכינים קודם כל. סכינים זה דאורייתא.

וזו הבעיה החמורה ביותר.

אני אשמיע לך עכשיו, היום שלח לי מישהו

שהוא דיבר עם הרב מרדכי גלאי.

זה אחד מהמומחים הגדולים שיש היום בארץ בנושא שחיטה.

והוא שאל אותו שאלה.

תכף נראה.

הוא שואל אותו עכשיו לגבי השחיטה שלנו.

שלום.

שלום, הרב גלאי.

כן, שלום.

שלום.

מה כבודו אומר על השחיטה של הרב אמנון יצחק?

של מי? כן.

השחיטה של הרב אמנון יצחק.

תראה, בוא... אני, בואו נשאל אותי אחרת.

אני, בואו אני אגיד לך משהו.

לא, הרב אמנון יצחק.

בואו אני אגיד לך את הדרגות.

יש דרגה בדיקה.

יש בדיקה ברטוף,

ויש בדיקה בירש.

יש שאתה מוריד כל הרגש ושאתה לא מוריד כל הרגש.

עכשיו,

כל השחיטות לא מורידים כל הרגש?

זה ברור.

ואצל רמנון כן מורידים,

והוא גם בודק ביבש,

כי ברטור לא מרגישים כל הרגש קטן.

כן, זה יותר מהעלותא.

כן.

הבנתי.

השחיטה שלו היא שחיטה מפוארת,

והשחיטה שלו היא השחיטה הכי טובה שאני מכיר.

אין כזאת שחיטה, לדעתי ככה.

שמעת?

כן.

יש בסכינים

בדיקה ביבש ויש ברטוב. ברטוב לא מרגישים כל דבר, ביבש זה הכי מהודר.

ויש הרגשים קלים או כאלה ואחרים שהשוחטים קוראים להם בכל מיני שמות בשביל להתחמק.

אצלנו אין שום הרגש, לא משאירים שום הרגש, כל מה שיש בו ולו ההרגש הקל ביותר,

אצלנו זה טרפה.

ובכל המקומות האחרים, הוא אומר לך במפורש, אין דבר כזה שכל הרגש או תממין קל

הם זורקים,

מעבירים.

וזו שאלה של טרפות.

זאת אומרת, הדברים הם ברורים. הבעיה הראשונה והעיקרית זה סכינים. וזה לא רק סכינים,

זה השוחט,

זה איך הוא בודק, כמה יש לו הרגש בכלל,

כמה הוא בדק,

איפה הוא עומד בשעה שהוא בודק,

במקום של קור, של חום, ברעש,

לא ברעש,

כמה מאיצים בו.

זה דברים שהוא צריך לעמוד בהם בניסיון.

עכשיו, אם הוא מתפרנס מזה,

אם הוא ימצא יותר מדי בעיות, יזרקו אותו,

כי הוא לא נותן להתפרנס.

אז הוא לא יכול להגיד על כל דבר, זה לא, זה לא, זה לא, זה לא,

מי יחזיק אותו?

אז לכן זה פרוץ,

והיות וצריכים כל יום לספק את אותה כמות מינימום,

כל יום,

איך זה יכול להיות?

תמיד הכול מצוין?

אז אדם עם טיפה שכל,

בלי להכיר את הנושא, מבין שהכול זה בלוף.

והבאנו סרטונים, אם תראה את כל הדיסקים שהבאתי,

רואים את הרב עובדיה צועק על זה,

הרב עמאר צועק על זה,

הרבה רבנים צועקים על זה,

הרב בן-ציון צועק על זה.

כולם צועקים על זה ואומרים שמבלפים את הציבור במפורש, מבלפים את הציבור.

וזה מגלגלים מיליארדים.

מיליארדים, לא מיליונים,

מיליארדים. זו תעשייה שמרוויחה הכי הרבה כסף.

וצריכים לספק כל יום מיליון וחצי עופות,

וצריך בקר.

וכל יום, כל יום, כל יום אנחנו שוחטים 100 בקר, יוצא שלוש.

אנחנו שוחטים 6,000 עופות, יוצא 3,000 בממוצע.

איפה נעלמו כולם?

גם אני הייתי יכול לעשות ספק ספקה וכל מה שאתה רוצה, והכול היה מוטורים לוחם, הכול בסדר.

מה הבעיה?

יש לרב הסרטה של משחטות?

כן.

לא רציתי לשבור את זה.

בחמש דיסקים, תסתכל.

רציתי לשבור את ה...

בכבוד, בואו, הנה הוא רוצה לשמור.

סילבו, סילבו, לא שומע.

תן לו שיגידו בערבי.

מה זה? זה בסך הכול 4,000 שקל.

וגררת ארם מקרבך ועשית ככל אשר ירוך.

מזק וברוך.

רואים שאתה לא אוכל עופות טרפות עכשיו.

אם אפשר ברכה לרפואה שלמה לאשתו של אחי, מה אשם?

לסוכרת נעורים.

אפרת בת ירדנה.

אפרת בת ירדנה, רפואה שלמה בכל האיברים והגידים, ובפרט

מן הסוכרת.

אמן.

ולאימא שלי גם כן רפואה שלמה. שמה?

אמרת שרה בת בתיה.

שרה בת בתיה, רפואה שלמה.

מה בכל האיברים בגידים? אמן. ולאחותי זיווג הגון, אמינה בת שרה. איך? אמינה בת שרה. אמינה בת שרה. זיווג הגון מהרה.

אמן. בהצלחה.

רגע, תן לבחורצ'יק עם האוזנייה באוזן.

עמוד, עמוד, עמוד.

שלום, כבוד הרב. שלום.

רציתי להתייעץ איתך. אשתי פה, יושבת כאן בקהל.

היא חזרה בתשובה ממך כבר במשך שלוש שנים.

ואני גם שומע את הרב,

וככה יש לי קצת בעיות בשלום בית וכל העניין של הכשרויות של הבשר.

כן.

ורציתי לישון, אני כאילו, אני שומע אותך והכול, ויש לי רב שאומר לי, כאילו,

ואמר לי שהכשרויות שהבית יוסף וכל האלה זה כשרויות טובות.

שמה?

שהבית יוסף והרב רובין זה כשרויות טובות.

כן, הן טובות לעיזים, לבעלי חיים, זה טוב.

אבל אני, ועוד משהו.

אני שבתות עושה עם דגים, אני לא אוכל בשר.

טוב מאוד. כי אין לי איך לקנות בשר, כי היא רוצה רק את הבשר שלך. טוב מאוד, צדיקה.

שומרת עליך.

אבל אני לא אוכל בשר, אתה מבין. למה אתה חייב ל... זה לא כמו עונג שבת פה.

שבת זה רק בשר?

גם בשר, מה? גם בשר. אז תקנו אצלנו. בערבים מטומנים תחמי. אז תקנו אצלנו.

אבל לקנות אצלך זה... יש ירושלמים פה שבאים עד אלינו.

אבל זה יקר, הבשר.

יקר, נכון. קונים חצי. זהו, אין לי כסף. קונים חצי.

מה זה חצי?

אם אתה קונה חצי זה זול.

זה לא מספיק אבל.

תאכל קצת, תתברך במעיך, למדנו עכשיו.

אם אתה בוטח בשם, אתה תאכל מחד.

אבל אני פוטח גם ברב שלי, שאני איתו מגיל קטן. איך? לא הבנתי. אני פוטח גם ברב שלי.

אתה מבין?

אם אתה רוצה לאכול את הרב שלך, אין בעיה.

לא, אבל אם הוא אומר לי, אם משהו כשר,

אז אין לך רב רשום.

לא. תקשיב, בשביל שהרב שלך יגיד שזה בסדר,

הוא צריך להיות נוכח שם תמיד,

בשביל שהוא יעיד שכל שחיטה שיצאה הייתה בסדר. הוא לא היה שם, נכון?

לא יודע אם הוא היה.

והיות ואני הסברתי כבר יותר מדי,

למה אין שום אפשרות שזה יהיה בסדר,

כמו שהסברתי עכשיו בקצרה,

אז בחור שמבין, עכשיו לא מוכרים את הבשר של הרב בסופרים,

שיהיה נגיש לאנשים. כי אי אפשר שתהיה בריא לייצר כמות, אתה לא מבין? אז זה בעיה, מה? בטח שזה בעיה. אז איך אפשר להאכיל את כולם? אי אפשר להאכיל את כולם.

אז מה עושים?

מה עושים? מי שיכול לאכול, אוכל, מי שלא אוכל דגים.

זהו, זה מה שאני אוכל. בדיוק,

גם אני אכלתי שבעה חודשים עד שהצלחתי לשחות. הרזיתי אבל, תראה איזה מזל. הרזיתי קצת, מה? רזית? התחתנתי שם, הרזית. אנשים הולכים לעשות דיאטה, משלמים הרבה כסף.

אתה גם אוכל בריא, גם לא אוכל נבלות, וגם מרזה זה טוב מאוד.

זה, אם הרב אומר... כן?

אבל אם תפתח בשם, יהיה לך גם כסף לקנות בשר ועופות.

זה קשה, כי אין כסף. אם זה היה עולה... אתה יודע שכתוב שיש 24 דקות,

דברים שהם שקולים לבשר.

נגיד, אם אתה אוכל סויה טופו,

אתה אוכל שעועית,

אתה אוכל דברים שנותנים לך בדיוק את מה שחסר לך בבשר.

24 דברים.

תכתוב בגוגל. האמת, הרב, אני אגיד לך? לא, אני נותן לך דברים יותר זולים מבשר ושקולים לבשר,

ולא מחסירים לך B12,

ויהיה לך את כל הוויטמינים ומה שאתה צריך בגוף. לא, אני לא רוצה ויטמין, רוצה את זה בבשר.

אתה רוצה סטייק! סטייק! אתה רוצה סטייק!

אז בסדר, תבוא, תקנה מדי פעם סטייק. אבל סטייק עולה 400 שקל. לא, הגזמת? איפה הגעת? בסופר עולה חצי מחיר. זה כבר שור שלם אתה יכול לקחת בארבעה. אבל בסופר עולה חצי מחיר, אגב. בטח שבחצי מחיר, לכן אמרתי שתקנה אצלנו חצי.

כן, חצי לא יספיק כבר.

יספיק לך, יספיק לך. עד עכשיו לא אכלת, אז חצי ודאי יספיק לך.

וגם תלעש לאט.

תודה רבה רב. בהצלחה יא חביבי.

הרב חיה.

כן.

כבוד הרב, בבקשה רגע?

רגע.

תן פה לבחור בחולצה שחורה.

תן פה בחור בחולצה שחורה פה.

כבוד הרב, רציתי... אם תעמוד אני אשמח.

תודה.

כבוד הרב, רציתי קודם כול להודות לך שזיכית אותי להיות הסנדק של הילד הזה, של אהרן הכהן,

לפני 13 שנה,

כמעט 14 שנה, נכון?

ועוד דבר, שזיכית אותי את אשתי שיושבת כאן,

שהיא הייתה באחד השיעורים שלך לפני איזה עשר שנים, משהו כזה,

והיא לקחה על עצמה כיסוי ראש, ותודה לאל עד היום. תודה לאל.

ברוך השם. עכשיו, הבעיה היא

אני, כבודו,

אני פנחס הכהן,

שלא שומר שבת, לא... זה מציק לי, זה באמת מציק לי. לא שומר שבת, נוסע, מעשן.

ויש לי את הילד השני, גם, שהוא יושב פה לידינו, רושה,

שהוא גורם לי פשוט, עם עצמי, לייסורים.

הילד הזה בעצמו קם כל יום לתפילת הנץ, שומר שבת,

ואני עצמי, לא יודע, כאילו, לא יודע. הוא מזכה אותי כמו שמזכה אותו.

לא יודע מה לעשות.

לא הבנתי, אני רוצה להבין מה מפריע לך לשמור שבת.

לא מסוגל, אני לא יודע.

יצר, לא יודע איך להסביר את זה. מה?

לא יודע איך להסביר את זה. יצר הרע, לא יודע משהו, לא יודע.

יצר הרע?

לא יודע. לא הבנתי, אתה מוכן להיכנס לגיהינום חס ושלום? בשביל מה?

במקום לנוח,

לשבות עם האישה והילדים הטובים,

לשיר, לקרוא איזה ספר,

לא הבנתי. מה הבעיה? מה חסר? כאילו, מה זה עינוי?

מתענים?

זה עונג שבת, אתה רואה איך הם נהנים.

אז מה הבעיה?

מה, סיגריות?

בין היתר, כן.

בכיפור אתה מעשן?

לא.

לא. למה לא?

כיפור?

שבת.

שבת יותר חמורה מכיפור.

אז למה לא?

סלק את הסיגריות ביום שישי,

עד מוצא שבת,

בלי עשן, בלי ריח מסריח,

תאכל. אתה עושה לו סלטים?

כל הזמן. כל הזמן.

מה חסר לך עכשיו?

אפילו תישן.

קשה לך לראות? תישן.

תישן עד מוצא שבת, תקום, שמרת שבת.

לא הכי מהודר, אבל לא חיללת.

לא עוון של סקלה.

העונש סקלה, רחמנא נצלן.

יש לך ילדים כאלה חמודים.

יש לך אישה שומרת.

ומכינים לך את הכול, מגישים לך את הכול.

מה הבעיה לשמור שבת?

אני אעשה השתדלות, כבוד הרב. בעזרת השם. אני בטוח שתצליח.

בעזרת השם. בעזרת השם.

בהצלחה.

תן לבחור פה אחריו. כן, הנה פה. כן, כן.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

יש לי שאלה שמטרידה אותי.

ראיתי שהרב,

הברכות שלו פועלות מעל דרך הטבע בכל מקום בעולם.

אני הגעתי לרב לפני כמה שנים

לבקש ברכה לזיווג, והרב אמר לי ללמוד שלושה חודשים רצוף

בתענית דיבור, שעתיים כל יום,

שלושה פעמים.

ונאמר על הרב,

שאם תוציא הכר מזולל, כיפיתי למה עלי הברכות של הרב לא מתקיימות ומתקבלות.

לא יודע, אתה עשית את השלושה חודשים בשעתיים רצוף,

בלי לפספס אפילו פעם אחת? כן, שלוש פעמים.

כל שנה באתי הרב אמר תעצור עוד פעם, ועשיתי.

פלא פלאות?

זה מה שגם לא מובן לי. לא הוצאת מילה, אתה בטוח?

לא.

איפה למדת?

יש בית הכנסת חב״ד ליד הבית שלנו, וקבוע כל יום.

הייתי מנתק את הטלפון. מה למדת?

שע״ס,

בעיקר, בעיקר גמרא,

ו... שניים יקרא אחת תרגום? לא, לא. הרב אמר שלא לעשות תרגום. תהילים?

לא.

הייתי קורא על התורה, מאור ושמש,

אבל בעיקר שע״ס.

כאילו, הייתי מסיים מסכת טוב. טוב, אני לא מבין מה קורה אצלך.

אני יכול לברך עוד פעם,

אבל אני מבקש מהציבור שיעזור לנו.

יענה אמן חזק. מה שמך ושם האמא? יוסף חיים בן צבייה.

רפאל בן... יוסף חיים. יוסף חיים. בן צבייה.

בן צבייה.

השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה!

אמן. תודה רבה, תגורך. נו, אז אני מקווה שכבר...

תן בחור לפניו. אתה הצבעת, אז למה עברת את ה... לעשות חוקי...

תודה רבה.

תורידו את המיקרופון קצת, כן? שנראה את הפה. לא שומעים מה אומרים.

שומע?

כן, תוריד עוד טיפה.

ותסובב אותו אליך.

שומע? כן.

משהו מטריד אותי מאוד, שמצד אחד אנחנו צריכים לשמוע את דברי חכמים,

אבל יש לי הרגשה שלפעמים הפוליטיקאים, הרב יודע,

הם מתנהגים,

אני לא רוצה להגיד, אבל זה נראה שהם מסובבים את הרבנים,

ואז זה קשה לשמוע, ומה עושים?

מה הטענה שלך עכשיו?

האם לשמוע לרבנים שמסובבים על-ידי הפעילים והעסקנים, או לא?

הם אומרים שהם יודעים הכול והם לא עובדים עליהם, אבל

זה לא ייתכן שלא עובדים עליהם, כי

זה נראה שהם עובדים, כאילו יש את החצרות,

יש את הגבאים שעושים את כל ה... אז בוא נשתמש בלשון נקייה, לא עובדים עליהם,

מגישים להם את המידע באופן שיכולים לקבל את מה שמצפים.

זה אפשרי, היות ואלישע הנביא

היה לו גחזי,

שהוא היה השמש שלו והעוזר והמשרת,

והוא עשה ככה בדיוק מה שאתה אומר.

אז אם אצל נביא

זה יכול להיות,

כל שכן

אצל תלמידי החכמים, ובפרט בדורות האלה.

אבל הם אומרים, ועשית ככל אשר ירוך.

ועשית ככל אשר ירוך.

הרמב״ם אומר שזה דין בסנהדרין,

שאם יש דבר שנסתפקו בדין קטן

ועלו לסנהדרין,

ושם הם צריכים לפסוק,

כי זה לא דבר שכתוב במפורש בתורה,

והם החליטו שכך וכך הדין,

אתה מחויב על-פי התורה אשר ירוך לא תסור ימין ושמאל.

זה, מדובר בסנהדרין.

יש כאלה שרוצים לקחת את זה גם היום ולהגיד

שגם כן על-פי מה שיורוך.

אבל מה יורוך?

בדיני פוליטיקה?

בדיני מה?

במה מדובר?

יש לך אנשים שהם לא ראויים, שמשרתים שם בקודש, מה שנקרא,

ואתה רואה שהם עושים ההפך מהתורה. אתן לך סתם דוגמה.

שאלו אותי איך יכול להיות שש״ס קיבלו עכשיו שמונה.

הרי בקושי היו עוברים את

המנדט.

אז אמרתי, זה העונש.

איך עונש?

שעכשיו, כשיש להם כוח,

נראה שהם יעבירו את החוקים שהם עמדו עליהם,

כמו חוק הגיוס.

מה קרה?

שכולם התקפלו, וליברמן ניצח.

ליברמן עם חמש, עם עשרים,

ולא יכלו עליו.

והתכופפו עד הסוף. אמרו, הוא קיבל את החוק כלשונו וכרצונו,

והוא לא הסכים בסוף.

אז מה עשיתם?

אמרתם שאתם תילחמו.

בשביל מה בחרו בכם את המפלגה הדתית?

אתם אמורים לשרת את האינטרס.

שמה?

שבני תורה ואחרים

לא יגויסו במקום שהם לומדים תורה.

ומה עשיתם בסוף?

העיקר להיכנס.

אז מה נשאר אחר כך שתשמרו?

על מה תשמרו?

חוק המרכולים, דרך אם קיים?

פותחים בכל מקום, תחבורה בכל מקום מתחילה.

מה אתם כן שומרים? מה אתם כן, על איזה, על מה?

מה ביהדות אתם נלחמים?

שום דבר.

עכשיו היה להם שמונה, בשמיים נרשם.

נתתי לכם להיות מפלגה מספר שתיים,

ולא הצלחתם אפילו בחוק הראשון,

חוק הגיוס, אפילו לשנות קצת.

והסכמתם בסוף על הכול,

כמו שליברמן ביקש,

זה אות קלון.

מה עכשיו תצביע להם?

למה?

למה? איזה חוק הם כן יעבירו?

עם זה שזה הטף שבטף של הדרישה המינימלית שציבור חרדי דורש?

עם זה אתם לא מסוגלים. אז מה נשאר? על מה תילחמו כן?

על מה?

הם אמרו, אם יהיה האירוויזיון

לא ניתן שיהיה כזה דבר. 30,000 יעבדו בשבת בשביל האירוויזיון?

בסוף כל דממה דקה

עבדו והכול.

אמרו, אם הגשר ייבנה אין... והגשר נבנה.

אמרו, והכול נעשה,

הכול חריט.

אין שליחים נאמנים.

אין.

אבל מה הם באים ואומרים לרבנים?

אין מה לעשות, זה רע במיעוטו.

זה רע במיעוטו. זה רע במיעוטו. מה אפשר לעשות?

והרבנים לא יודעים?

מה?

אז הם עובדים.

הם מגישים לרבנים שקר.

אדוני, ודאי שיש כאלה שמשקרים אותם. ומה חשבת?

מה אמר הרב עובדיה אלדרעי?

הוא לא שמע לי.

הוא רשע.

הוא לא שמע לי. הוא עצמאי.

הוא אמר במפורש, הוא לא שומע לו.

ובאוסלו?

מה דרעי אמר? שהרב עובדיה אמר אוסלו.

ומה אמר הרב עובדיה בעצמו בהקלטה?

אני אוסלו?

הוא, מה אני מבין בזה?

הוא החליט.

מה זה, יש לך עדות יותר טובה מזה? מה המקור?

תהיה בריא.

שאלה אחרונה לבחור פה.

אפשר רק לבקש ברכה לאימא שלי בריינדלבת רייזל נוחה.

תזכה לרפואה שלמה. בריאות בהצלחה.

תן לבחור פה.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב, וראש חודש טוב.

תודה רבה על כל השיעורים.

אני רציתי, בעקבות מה שאמר הבחור הראשון כאן,

לבקש מחילה מכבוד הרב, כי שמעתי המון המון לשון הרע על הרב.

לא הספיק לך קצת?

המון המון המון צריך. שמעתי לשון הרע ולא מחיתי.

ועל זה אני מבקש מחילה. וגם קיבלת קצת.

מה אל תגיד לו. אני כבר כמה שיעורים. אל תגיד לו, אבל קיבלתי. יש לי כאן שתי בחורים, חברים שלי. לא, מאז אתה השתפרת, אבל אז כששמעת...

יש מצב. יש מצב. אני מבקש מחילה.

אני מוחל לך.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא. אם אפשר בריא לך, כבוד הרב,

לאמור אבי.

רפואה שלמה לאמור אביך.

מנחם בן ציונה. אמן.

אני רוצה לתת לכם ספרים וכמה דברים טובים. אני מודה לכם על ההקשבה. תודה.

אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

‫‫‫‫‫