ראשון לציון - אפשר שיהיה שלום בתנאי...

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם. נעשה ונצליח, והשם עלינו וברחמו ירוויח.

הערב הזה יהיה לעילוי נשמת נעמי בת סעידה,

מנוחתך עדן,

ולעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

פרשת בחוקותיי,

אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אותם,

הכוונה שאנחנו נהיה עמלים בתורה.

אז אם נהיה עמלים בתורה,

מבטיח השם, ונתתי גשמכם בעתם,

ונתנה הארץ יבולה,

ועץ השדה ייתן פריו.

מתי זה בעתם?

בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, כמו בליל שבת

ובליל רביעיות.

ועץ השדה ייתן פריו, זה אפילו אילני סרק,

עתידין לעשות פירות.

יש עם.

וישיג לכם דאעש את בציר,

ובציר ישיג את זרע.

ואכלתם לחמכם לשבע,

וישבתם לבטח בארצכם.

הדאעש יהיה כל כך מרובה שאתם תהיו עסוקים בו עד הבציר, בציר הענבים.

בבציר אתם כל כך תהיו עסוקים מרוב השפע עד שעת הזרע.

ואכלתם לחמכם לשבע,

זה אוכל כמעה ומתברך במעב.

כל זה, אם אתם תהיו עמלים בתורה.

ונתתי שלום בארץ,

ושכבתם בעין מחריד,

והשבטתי חיה רעה מן הארץ,

וחרב לא תעבור בארצכם.

אז כתוב, ונתתי שלום, אחרי כל ההבטחות הגשמיות, שיהיה גשם,

ויהיה שפע, ויהיה שובע.

אז אולי אתם תאמרו, יש מאכל ויש משתה, אבל אין שלום,

אז זה לא שווה כלום.

כמו שביבי מתהדר שהכלכלה היא בסדר,

והמעמד שלנו בעולם מבחינה כלכלית הוא טוב,

מה זה שווה אבל?

כל כמה זמן טילים

והפסדים של מיליארדים.

כל ההפצצות,

חיל האוויר,

טילים,

כיפת ברזל.

אז מה שווה?

אדם אפילו לאכול בשקט לא יכול.

כל הזמן צריך לרוץ למקלטים.

אז השם אומר,

אבל אם אתם תהיו עמלים בתורה זה לא יקרה.

בגלל שאתם לא עמלים יש לכם מלחמות.

ואז אני אתן לכם שלום?

אם תאמרו הרי מאכל והרי משתה ואין שלום, לא שווה כלום.

תלמוד לומר, אחרי כל זאת נתתי שלום בארץ.

מכאן שהשלום שקול כנגד הכול.

וגם חרב לא תעבור בארצכם,

ואין צריך לומר שלא יבואו עליכם למלחמה,

אלא אפילו ארצות הברית לא תעבור דרככם ממדינה למדינה ולא תשתמש בבסיסים פה באזור.

ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב.

זאת אומרת, אם יהרגו איש בחרב את רעהו וירדפו מכם חמישה מאה,

ומאה מכם רבבה ירדפו,

ונפלו אויביכם לפניכם לחרב.

חמישה מכם, החלשים, ירדפו מאה מהגיבורים שלהם.

ומאה

רבבה ירדפו.

אבל זה לא בדיוק החשבון, צריך להיות לפי החשבון 2000. אז למה אומר רבבה זה עשרת אלפים?

אלא זה לא דומה מועטין שעושים תורה למרובין שעושים תורה.

אם אנחנו יושבים בקהילות שלמות ולומדים תורה,

אז כוחם של המרובים עדיף על המועטין פי כמה.

ופניתי אליכם

והפריתי אתכם והרביתי אתכם

והקימותי את בריתי אתכם.

אומר השם, אני אתפנה כביכול מכל עסקי כדי לשלם לכם שכרכם,

ואני אפרה אתכם בפרייה ורבייה,

ואני ארבה אתכם בקומה זקופה,

ואני אקים את בריתי אתכם.

לא כמו הברית שהפרתם עד עכשיו.

ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו.

הפירות יהיו משתמרים וטובים להתיישן,

שישן נושן של שלוש שנים

יפה לאכול יותר משל אשתקד.

וישן

מפני חדש תוציאו.

הגרנות יהיו מלאות חדש,

והאוצרות, המחסנים, יהיו מלאים ישן,

ותצטרכו לפנות

את המחסנים כדי לתת את החדש לתוכן.

ונתתי משכני בתוככם

ולא תגעל נפשי אתכם.

אני אתן את משכני, את בית המקדש,

ורוחי לא תקוץ בכם.

והתהלכתי בתוככם,

והייתי לכם לאלוהים,

ואתם תהיו לי לעם.

אטייל עמכם בגן עדן

כאחד מכם,

ולא תהיו מזדעזעים ממני.

עד כאן ההבטחות.

יש עוד פסוק,

אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, מהיות להם עבדים,

ואשבור מוטות עוליכם

והולכתכם קוממיות.

זאת אומרת, מי מדבר אתכם?

כדאי שתאמינו למה שאני אומר, שאני יכול לעשות את כל מה שאני אומר,

כי אני זה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים, עשיתי לכם את כל הניסים הגדולים,

והולכתי אתכם קוממיות מהעבדים

בקומה זקופה אל המדבר, ופרנסתי אתכם שם ארבעים שנה, והכנסתי אתכם לארץ ישראל וכולי.

אז זה פרשת בחוקותיי, הפרשה.

ואנחנו רואים שבסוף הברכות האלה וההבטחות האלה

כתוב והתהלכתי בתוככם,

אטייל עמכם בגן עדן

כאחד מכם,

ולא תהיו מזדעזעים מפניי.

והתורה לא חוסכת במילים.

כל כך הרבה הבטחות לעם ישראל,

אבל רק

אם ילכו בחוקות השם,

פירושו להיות עמלים בתורה.

יותר מעשרה פסוקים,

הבטחות נפלאות,

רובם

הבטחות לעם על קיום גשמי ברווח,

בלי שום דאגות,

בלי חששות.

והשיג לכם דיש את בציר,

ואכלתם לחמכם לשובע,

ונתתי שלום בארץ.

אומר רשי,

שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה.

אם אין שלום אין כלום.

תלמוד לומר,

אחר כל זאת, ונתתי שלום בארץ.

כל כך הבטחות וניצחונות במלחמות,

הבטחה של הקיום בלי שום דאגה,

אז מה צריך עוד הבטחה? והתהלכתי בתוככם,

אטייל עמכם בגן עדן.

הרי זה מדובר

לעולם הבא.

אין לזה שום קשר להבטחות בעולם הזה.

אז למה אנחנו צריכים לדעת

כבר עכשיו את ההבטחה הזאת

שאם אנחנו נעמול בתורה, הקדוש ברוך הוא יטייל איתנו בגן עדן?

מה זה תקוע פה כשמדברים על הבטחות גשמיות בעולם הזה?

אלא רואים מכאן

שהתורה הקדושה מדגישה

שלעם ישראל הייעוד והתכלית

זה לא ההבטחות הגשמיות,

זה עולם זמני וחולף, 70-80 שנה,

אלא התכלית

זה לא הנעות חולפות.

הדאגה האמיתית

זה דאגת הנצחיות.

הדאגה של בן ישראל זה האם הוא יזכה לחיים נצחיים.

האם הוא יזכה להשראת שכינה?

האם הוא יזכה להתדבק בשם?

האם הוא יזכה להרגשים נעלים?

מזה יש לו סיפוק.

לא מהמבורגר וסביח.

כזאת השגה צריכה להיות.

ונתתי משכני בתוככם

והתהלכתי בתוככם.

כל אלה הם קניינים בתיקון הנפש.

זאת ההבטחה שמייחדת את עם ישראל מכל העולם.

ובגלל זה זה נכתב בסוף ההבטחות,

כיוון שהיא העיקר והתהלכתי בתוככם.

במדרש תנחומא מובא אמר רבי יהושע בן לוי,

אילו היו אומות העולם יודעות שהם לוקים כשחוטאים ישראל,

היו מעמידים שני שומרים

שיהיו משמרים כל אחד ואחד מישראל,

שלא יהיה חטא.

אומות העולם לא ירדו לסוד הזה שהוא שמור רק לעם ישראל,

שהעיקר זה הרוחניות.

אילו היו יודעים

מה זה אלוהים בשביל ישראל,

היו מעמידים שוטרים בכל בתי-כנסת ובתי-מדרש

להכריח את ישראל ללמוד תורה.

כך עשה חזקיה המלך,

נעץ חרב בפתח בית-המדרש.

אמר,

מי שלא ייכנס ללמוד תורה יידקר בחרב.

וכולם נכנסו,

ותוך שלוש שנים לא היו נער ונערה בכל ישראל

שלא היו בקיאים בכל התורה כולה.

ובזכות זה,

כשבא סנחריב

לכבוש את ירושלים עם 370 מיליון חיילים,

כל צבאות העולם

שהוא כבש בדרכו עד לירושלים,

בא בשביל למוטט

את השלטון בירושלים.

אבל בזכות לימוד התורה שהם למדו

לא היו צריכים אפילו חרב להרים.

בחצות הלילה הקדוש ברוך הוא הוציא מלאך

ויקעת מחנה סנחריב.

185,000

ראשי גייסות,

שכל אחד יש לו אלפיים חיילים.

370 מיליון,

שטיח פרסי עשה מהם.

כולם מתים.

ברחו בקושי בודדים, פחות מעשרה,

ביניהם סנחריב ושני בניו, ואחר כך הם רצחו אותו.

אבל בלי שום מלחמה,

שום מלחמה,

אם היה קורה פה היום דבר כזה, היו אומרים שהיתה מגפה, דבר,

חיידקים, וירוס.

היו אומרים אולי זה כימי,

אולי ביולוגי משהו.

אבל בלי כל הפטנטים האלה,

הקדוש ברוך הוא סידר את הכול.

היה ליל פסח,

כולם הספו על צד שמאל,

שתו ארבע כוסות של חירות,

בבוקר קמו,

כל צבאות העולם שוכבים בחוץ, מתים פגרים.

זו ההבטחה האלוקית.

וכשהשם מבטיח, הוא מקיים.

אבל הוא אומר, אם בחוקותיי תלכו, הכול מותנה,

אם.

מה זה בחוקותיי תלכו?

שתהיו עמלים בתורה.

אז אם תהיו עמלים בתורה, זה השכר שתקבלו,

ולא יהיו מלחמות.

ולא עוד,

אלא שאני מבטיח לכם שאני אתהלך אתכם בגן-עדן.

אז אם היו אומות העולם יודעות שכשישראל חוטאים הם לוקים,

אם הם היו יודעים את זה,

היו מעמידים שני שוטרים על כל יהודי שישמור את המצוות וילמד תורה.

הם לא יודעים.

עכשיו תשמעו יותר גרוע.

היום רואים שאפילו יהודים בשלטון, כמו ליברמן וחבריו,

לא מעוניינים שבני ישיבות יתמסרו ללימוד התורה,

ואם היתה בידם אפשרות, כמו שהם גוזרים בחוק הגיוס,

היו מעמידים שוטרים בבתי כנסת ובבתי מדרש להפריע ללומדי תורה

או להטיל עליהם קנסות כבדים או מאסרים אפילו.

וזו ירידה בהידרדרות

שלא מקיימים

אם בחוקותיי תלכו.

מה הבעיה?

אדם עם טיפה שכל,

אפילו חילוני כופר,

היה אומר, נמאס לי מהדתיים האלה.

כמה הם מבלבלים את המוח, אומרים ככה, אומרים ככה. אתה יודע מה? בואו נבדוק אותם.

מה אתם אומרים?

אם נשב, נלמד שנה, כולנו עכשיו,

בבתי מדרש והכל ככה, יהיה או לא?

יגידו לו, כן, ככה יהיה.

ואם לא יהיה, אז אני יכול לעשות מה שאני רוצה? כן.

נו,

לא כדאי שנה אחת ככה להתפנן, להיכנס

לבית מדרש, להיות חכם, לדעת מה זה יהדות. אתה יהודי.

אתה יודע בכלל מה זה יהודי.

אתה יודע על בריטניה ויוגוסלביה למדינות אחרות יותר ממה שאתה יודע על עצמך. את הזהות שלך אתה לא מכיר.

זאת אומרת, אנשים כאלה סתומים,

שבעיתון הארץ כתבו היום

שלג בעומר זה מנהג פגאני,

ושל עובדי עבודה זרה משהו מטורף, צריך לבטל את זה.

מה זה להדליק מדורות?

אבל הם,

שעושים מצעדי הגאווה,

הם,

ששני אבות

לבן אחד,

או שלוש אמהות

לבן אחד,

או כל מיני דברים של סדום ועמורה,

זה לא פגאני, זה מודרני.

נו,

העולם התהפך.

אז אם לא ידעתם מה היה בסדום ועמורה, הנה אתם רואים עכשיו.

זה סדום ועמורה.

מי היום מרגיש שלימוד תורה בישיבה זה נוגע לא רק להם

ולא רק ליהודים אלא לכל העולם כולו? מי יודע את זה?

אם לא בריתי יומם בלילה,

חוקות שמיים בארץ לא שמתי.

אומר הקדוש ברוך הוא, אם אין עם ישראל שלומדים תורה,

אני לא מקיים את העולם.

חוקות שמיים בארץ לא שמתי. אין לי סיבה

לקיים את העולם

אלא רק בזכות ישראל שקיבלו את התורה במעמד הר סיני וציוויתי אותם את החוקים והמשפטים והמצוות,

ואם הם עושים את מה שאני אומר, יש לי סיבה לקיים. אם לא, לא.

ואנחנו אומרים את זה כל יום שישי.

יום השישי

ויחולו השמיים והארץ וכל צבאם.

כל הימים לא נאמר ה' הידיעה.

ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, ויהי ערב ויהי בוקר יום שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, לא כתוב.

השישי.

מה זה השישי?

יום שישי בסיוון,

יום מתן תורה, חג השבועות.

אם ישראל מקבלים את התורה ביום השישי בסיוון,

אז אני מקיים את העולם. ואם לא,

ויחולו השמיים והארץ וכל צבאם. אני מכלה אותם, מחזיר אותם לתוהו ובוהו.

כל העולם מתקיים בזכות ישראל.

לא פלא שכל העולם מדבר כל יום על ישראל.

אין מדינה בעולם שלא מזכירה את ישראל בחדשות כל יום.

לא בגלל האירוויזיון,

אלא בגלל עצם זה שזה ישראל.

אז זאת אומרת,

מי יודע את הסוד הזה שמי שלומדים תורה מחזיקים את כל העולם כולו?

לכל כלל ישראל,

וגם לאומות העולם,

ואנחנו בשפלות נוראה, במקום להתגאות.

במה שזכינו אז אנחנו נתונים תחת השפעת אומות העולם והרשעים ומתביישים במעמדנו

כאילו אנחנו הפרזיטים כאילו אנחנו מנצלים כאילו אנחנו לא עושים שום דבר, בטלנים יושבים ולומדים

לא הבנתי, אלה שיושבים באוניברסיטה ובודקים חיידק שלושים שנה

ולא תמיד הם מצליחים לגלות מה הוא רוצה, מה הוא עושה פה

וקיבלו תקציבים והכול ותרומות מכל העולם, נו,

מה איתם?

זה לא בטלנים.

בסוף הם אומרים לך, כן, החיידק הזה הוא כזה, ואימא שלו קוראים לה ככה וסבתא שלו הייתה ככה, נו,

מה זה נוגע אלינו?

כן, נכון, גם אנחנו אחוז קטן באוכלוסייה, לצערנו הרב,

אבל הקטן אצלנו מחזיק את כל העולם כולו.

כל העולם תולים את מצבי המלחמה והייסורים בכל מיני סיבות,

בכל מיני פוליטיקות,

אבל מי יגלה להם את העיניים?

כמה הם רחוקים מהסיבה האמיתית

שכל הבעיות, המקור שלהם

בהתרשלות בלימוד תורה,

בזלזול בעבודת הבורא,

ברפיון, בלימוד המוסר.

מתי מגלים את מה שאמרתי?

כשאדם חולה במחלה מסוכנת

והרופא אומר אין מה לעשות,

אז מחפשים את הרבנים.

מי יכול להושיע ולתת איזה עצה, מה לעשות, להינצל מהמחלה?

לא הבנתי, מה,

הרב הוא רופא?

הוא דוקטור?

הוא סופר פרופסור?

מה הוא?

מה הוא קשור לרפואה? מה אתה בא אליו?

יותר מזה,

הולכים לקברי צדיקים,

לרבי שמעון בר יוחאי.

הלו,

הוא נפטר לפני אלפיים שנה, מה אתה עושה שם?

אז אתה מאמין, פתאום אתה מאמין שיש קשר בין הצדיקים, אפילו אלה שנפטרו לפני אלפי שנים,

לבין התוצאות של המחלות שקיבלת.

אתם ראיתם פעם מישהו חולה במחלת סרטן, הולך לאיזה פרופסור לבית קברות

לבקש ממנו שיבוא לו בחלום,

או שייתן לו עצה,

או שיתפלל בעבורו.

ראיתם שהולכים לאחד כזה?

לא הולכים. למה לא הולכים?

מה הוא קשור לרפואה?

הולכים למי? לצדיק.

ומה הוא קשור לרפואה?

אה, פתאום מבינים שזה שכר ועונש על עבירות ועל מצוות.

וצדיקים יכולים לבטל גזירות.

למה הם יכולים לבטל גזירות?

כי הם קרובים לקדוש ברוך הוא.

ומי שקרוב לקדוש ברוך הוא יכול לבקש בשביל מי שרחוק מהקדוש ברוך הוא.

אז לכן הולכים מחפשים עצה אצל הרבנים.

אז הכל זה תלוי בשכר ועונש אם עושים מצוות או עבירות.

בסוף כולם מבינים זאת.

אז למה לא מההתחלה?

אם נבין מההתחלה לא נהיה חולים גם, יש הבטחה.

רק בריאות ושפע ופרנסה

וניצחון

ושלום

וגן עדן.

אז למה לא ללכת בטוב מההתחלה?

למה ללכת עכום לקבל מכה ולחפש אחר כך פתרון איך לצאת?

יש עוד דוגמה לגישה של הגויים

להנהגת העולם.

הגויים תולים הכל במקרה כמו שישראלים תולים הכל במקרה.

בספר שמואל א', פרק ה',

יש את הסיפור עם הפלישתים

שהם ניצחו את עם ישראל והמכה הייתה גדולה מאוד ונפלו מישראל שלושים אלף רגלי.

אז כמובן שהפלישתים תלו את הניצחון בכוחם

ולקחו בשבי את ארון האלוהים.

אחר כך

התחילו לראות אותות ומופתים שנעשו אצלם.

הקדוש-ברוך-הוא היקח חמש ערים שלהם, כל מקום שהם השאירו את הארון, ארון הברית,

הם הוכו בטחורים.

רבים מתו, ואלה שנשארו כולם הוכו בטחורים.

ואז הם העבירו לעיר אחרת

והעבירו את הצרה לאחרים,

וקרה להם אותו דבר ואותו דבר.

חמש ערים, שבעה חודשים.

ולא רק זה,

אלא הם שמו בהתחלה את הארון הברית

אצל האלוהים שלהם, עבודה זרה, דגון קראו לו, באשדוד.

שמו אותו שם,

בבוקר מצאו אותו נופל על פניו,

משתחווה.

הרימו אותו,

השאירו את הארון.

למחרת מצאו אותו בלי ראש ובלי ידיים.

העמידו אותו, ויותר לא נכנסים לשם.

לקחו את הארון

והעבירו אותו מקום-מקום. בסוף ראו, הוא מכה אותם בכל מקום. ידעו שזה יד האלוהים,

אז חיפשו עצה, שאלו את החכמים שלהם מה עושים.

אמרו להם, תשמעו,

צריך להחזיר את הארון,

וצריך לתת, לא לשלוח אותו חינם,

לתת זהב, וזה פיצוי אשם על מה שעשינו,

ולהחזיר אותו.

אבל,

בכל אופן, כשהם החליטו להחזיר אותו,

זה עדיין לא אומר שאפילו שהם הבינו שם מכות מהשם,

עדיין הם רצו לתלות את זה במקרה.

להשאיר אותו אצלם עם התחורים, הם לא הסכימו.

לא אמרו מקרה, הבינו שזה בגללו.

אבל להחזיר אותו,

אמרו, זה לא בטוח שזה הוא.

אנחנו נשלח אותו.

ניקח פרות,

ויש להם עגלים,

נקשור את הפרות

לעגלה חדשה שלא נוח,

נשים אותן הפוך,

עם הפנים הפוך לדרך,

נשים את הארון, נשים את הזהב,

ונשלח אותם.

אם הם ידעו ללכת בחזרה למחנה ישראל,

ושמו אותם מול העגלים, שהעגלים בוכים, שלא ירצו ללכת,

אם הם ילכו בחזרה,

אז זה סימן שזה מיד השם.

אבל אם הם לא ידעו ללכת בחזרה,

אז מקרה קרה לנו, זה לא מהשם.

אתם שומעים? טמבלים.

הם עושים הכל בשביל שהפרות לא יזוזו.

קושרים אותך הפוך ואומרים לך אחורה, ברוורס.

ושמים לך את העגל ממול בוכה.

מעגלה חדשה שזה לא נוח,

והן לא רגילות לסחוב כלום.

ועכשיו שילכו, בלי Waze,

בלי GPS. שילכו, לאן?

זה פרה, הלו.

בן אדם, אם תגיד לו, לך, הוא לא יודע לאן ללכת. שואל לאן?

והם רוצים שהם ילכו. אם לא ילכו,

זה ראיה, זה מקרה.

מה כתוב? וישרנה הפרות.

לא רק שהלכו, הלכו ישר, ולא רק ישר, גם שרו,

שהתפטרו מהטמבלים האלה.

והביאו את הארוד לבית שמש.

וזכו, שהקריבו אותם עולה.

אבל רואים את הטמבלים האלה?

שהם עדיין, אחרי כל המכות שהבינו, שהבינו שזה יד ה'

עדיין רצו לתלות הכל במקרה.

עכשיו אני הולך להפתיע אתכם במשהו מדהים.

יש הרבה שטוענים

דברי הבל.

אומרים,

אם כולם ילמדו תורה, אז מה יהיה?

יש אויבים מסביב מלא?

אז איך נצליח?

מה,

נבטל את הצבא?

מה יהיה?

מה אתם אומרים? טענה, לא?

כי אנחנו התרגלנו שבלי צבא אי אפשר.

רגע, אבל שלושת אלפים שנה היה לנו צבא?

לא.

ואיך החזקנו...

עד עכשיו, לא היה צבא,

לא היה F-35,

לא היה כיפת ברזל,

לא היה כלום,

כלום לא היה.

אז איך שרדנו?

מי היה רמטכ״ל?

משה רבנו.

מי אחריו? יהושע בן נון.

מי הם היו?

ראשי ישיבות.

מי היה כל הזמן?

מי היה מתתיהו בבניו? כהנים גדולים.

מי היו כל אלה?

רק החכמים והצדיקים שהיו בעם ישראל.

רגע,

אז אתה רוצה להגיד לי שאם כולם ייכנסו עכשיו ללמוד,

אז לא נצטרך צבא?

אני אומר, מה פתאום?

אני קראתי לכם עכשיו תורה. אם אתם מאמינים בתורה, בבקשה.

אם אתם לא מאמינים, אתם כופרים.

בסדר, אם אתם כופרים, אתם כמו הגויים.

אבל בתורה כתוב, עכשיו הקראתי לכם,

שאני אתן שלום בארץ. אם תלמדו תורה,

אני אתן שלום ופרנסה ועושר והכל, אני מבטיח הכל, הכל. אתם תראו.

וזה כבר היה.

הבאתי לכם דוגמה עם חזקי המלך.

370 מיליון.

בלי ירייה אחת. בלי חץ אחד.

בלי לקום במיטה אפילו.

על הבוקר כולם מתים.

מה זה?

זה פעם אחת היה?

כל המלחמות כמעט לא נפל אחד מישראל במלחמות.

אחד.

חוץ ממלחמת העי נפל אחד ששקול כנגד 36. וזה בגלל שחכן

מעל בחרם.

מה השם אמר? לא לקחת מהחרם, והוא לקח.

אז בעוון זה, זה מה שקרה.

אבל אם שומעים בקול השם,

לא צריך שום דבר.

מלחמות אני עשיתי.

אני איש מלחמה, לא אתם.

אני קובע.

אז אומרים, אבל תראה,

איך היית מתמודד עם האירנים עכשיו בכל מה שהם עושים, והם רוצים, ויש להם כוחות פרוקסי,

והם רוצים פה להשתלט ולתקוף ולכבוש, מה אתה עושה?

מה אתם אומרים?

זאת אומרת, אפילו אם נוציא את כל החרדים עם כל המגבעות

והפרוות והכול,

ושיצאו מולם, מול הסורים, אז מה, זה יעשור?

הסורים יברחו?

לא, לא צריך אפילו להוציא אותם.

אז אני אסביר לכם את זה במשל.

היה פעם,

בחוץ לארץ,

גזירה על היהודים. גזירה.

ניסו, השתדלו, הכול, לא הצליחו.

היה שם אחד מומר, משכיל, יהודי, שהמיר את דתו.

הוא היה מקורב למלכות.

ואמרו לו שהוא יעשה השתדלות וכו' וכו',

אולי הוא יצליח לבטל את הגזירה.

אז הוא ביטל את הגזירה.

אז הוא אמר, אתם רואים?

אני, שאני כופר,

הצלחתי לבטל את הגזירה,

שאתם החכמים והצדיקים.

לא הצלחתם לבטל את הגזירה.

אז מי צודק?

מה הייתם עונים לו?

לכאורה הוא צודק.

לא, אתמול הייתה תקיפה של חיל האוויר בסוריה,

ובשבת הייתה תקיפה,

ומה אתה היית עושה בטור חרדי?

אז ענה לו פיקח שם ואמר לו,

אתה יודע, היה פעם עגלון שהוא נסע בשלג והייתה מפולת

ונסגרה הדרך

והוא נתקע והוא הרגיש שהוא הולך לכפול המוות

והאוזניים שלו כבר הוא מרגיש עומדות להישבר.

אתם יודעים, אם היא כופאת האוזן אתה עושה ככה, רק היא נשברת.

אז מה הוא עשה?

הוא נזכר

לקח שלג,

שם באוזן

והתחיל לשפשף, לשפשף, לשפשף, לשפשף, וככה חימם את האוזן

כל הזמן ושמר ככה, ככה, ככה, עד שהצליח בסוף,

הפשיר קצת את השלג והוא הצליח לעבור והגיע לעיר

ועשה מסיבה גדולה,

ושאלו אותו על מה ולמה, וסיפר להם ופה ושם.

ואמר להם, תארו לכם,

איזה נס היה לי.

אם לא היה שלג,

איך אני הייתי ניצל?

איך היו נשארות לי האוזניים אם לא היה שלג?

אמרו לי, הטמבל,

אם לא היה שלג,

גם לא היו קופאות לך אוזניים, יא טמבל.

בגלל שהיה שלג, הצטרכת לשלג בשביל לשפשף.

אבל אם לא היה שלג,

גם לא היית נתקע והיית מגיע ולא צריך לבזבז על המסיבה.

למה יש לנו מלחמה? למה יש סורים? למה יש איראנים?

למה יש פתא״ח? למה יש חמאס? למה יש כל זה?

בגלל שאתם עשיתם את השלג,

ובגלל שעשיתם את השלג, את הקיפאון,

את הקרירות מעבודת השם,

אז עכשיו אתם צריכים לשפשף את הנשק ואת הטילים ואת הכול ואת הטנקים,

והכל בשביל להתגבר על השלג שאתם עשיתם.

אבל אם לא הייתם עושים את השלג והיינו קרובים לשם,

לא היה שום דבר.

כל אומות העולם היו סביבנו.

אתם רוצים לשמוע איך זה היה?

מה היה אצל שלמה המלך?

דוד המלך נלחם מלחמות וניצח.

שלמה בנו מלך שהשלום שלו לא נלחם מלחמה אחת.

וכל העולם באו אליו

ונתנו לו דורונות ומתנות לשמוע את חוכמתו בתורה.

בגלל שהוא היה חכם בתורה

ושמר על התורה,

כל העולם הכיר במעלתו וכולם באו אליו.

והיה בית המקדש בנוי וכולם באו והקריבו עולות,

וכל העולם שיבח את שלמה.

אין כמו שלמה, אין כמו דת היהודים, אין כמו, אין כמו, אין כמו.

נו,

היה לו צבא?

לא היה לו צבא, היה לו חוכמה.

ומה הייתה חוכמה? חוכמת התורה.

ואם יש חוכמת התורה, לא צריך שום צבא. איזה צבא צריך?

לא צריך.

אתם יצרתם את המלחמות, תצטרכו להתמודד איתן.

אבל אם

הייתם שומעים בקול השם.

כל שנה אנחנו חוזרים על הפרשה הזאת.

אם בחוקותיי תלכו,

אני מבטיח לכם,

ושכבתם

ואין מחריד,

וחרב לא תעבור בארצכם.

כל ההבטחות שקראתי בהתחלה,

הכל היה מתקיים מיד.

מיד.

תראו,

לפני כמה שנים היה אחת, קראו לו אובאמבר.

שונא ישראל,

אוהב את האסלאם, מוסלמי בעצמו,

עושה את כל הקומבינות שאנחנו לא נוכל לעמוד מול האסלאם.

מה עשה השם?

מי ששמע אותי בהרצאות שאמרתי פעם שיהיה נשיא דם, הוא יהיה דם,

מספר 44. אחריו אמרתי יבוא אדם.

בת טראמפ

פתאום אוהב ישראל.

ירושלים, הגולן.

עכשיו הוא נותן תוכנית שבכלל הוא לא מתייחס אליהם לפלסטינים.

ירושלים יש ארץ שלמה.

התנחלויות לא מחזירים.

הולך לעשות פה תוכנית שלא יאומן כי יסופר, כאילו ביבי הכתיב לו הכל. אמר לו, תכתוב, תכתוב, תכתוב, תקריא.

מה זה?

מה זה?

רואים שברגע אחד יכול הקדוש ברוך הוא להביא רשע,

ברגע השני מביא אוהב ישראל.

זה לא מבטיח כלום, כי גם הוא יכול להתהפך.

הכל ביד השם.

לפי מה זה הולך?

איך אנחנו פועלים?

כמה שנים לא היה גשם,

ופתאום השנה

שפע.

הכנרת עלתה למעלה משלוש וחצי מטר.

היייה.

היינו רגילים כל הזמן,

מה היינו רגילים? היינו רגילים

שאין כלום.

אין כלום.

ופתאום

יש שפע.

אז את אומרת, הכל זה ביד השם.

זה לא הנהגה של בני אדם.

לכן צריך לדעת, אם אנחנו רוצים

סוף סוף,

די,

מספיק.

רוצים באמת שלום.

שלום. באמת עם ישראל שוחרר שלום.

עלי זית יש אצלנו במנורה.

עלי זית.

אנחנו שוחררנו.

שואפי שלום.

אבל האויבים לא.

במה זה תלוי?

זה תלוי.

אם אנחנו עושים את רצון השם הוא יהפוך את ליבם?

ואם לא, לא.

חשבו כל החכמים כמו ברק.

אתם זוכרים אחד? ברק.

היה פעם רמטכ״ל, היה פעם גם ראש הממשלה, כמה רגעים.

ברק שברח, כן.

אז הברק הזה,

בהסכם אוסלו, קמפ דיוויד וכולי, כל הדברים האלה,

הלכו על פי זה.

ומה בסוף?

הבטיחו לערפאת כל מה שרצה.

וערפאת יושב,

העט בידו,

כל מה שהוא ביקש קיבל,

תחתום.

לא חותם.

אז בשביל מה ישבנו עד עכשיו?

לא חותם.

זהו.

וחזר בחזרה,

ולא קרה כלום.

רואים שהקדוש ברוך הוא יכול להביא את הבן אדם

עד לרגע אפילו שכבר זהו. אתה רואה שכאילו הצלחת במה שרצית,

ברגע האחרון לא הצלחת.

יהודים יקרים,

הכל תלוי ברצון הבורא.

הוא כתב לנו את זה מפורש.

בסוף יבואו אומות העולם

ויגידו לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אה, אה, הבנו.

אתם יודעים, הייתי בשוויץ לפני כמה ימים,

חזרתי.

ברוך השם,

נו, שאלו אותי,

נו, מה אתה אומר וזה פה ושם? אמרתי, תשמעו,

מדינה שלמה

מנקה את הרחובות,

מצחצחת אותן,

שומרת על יופי,

על נופים, על הכול,

כדי שאני אבוא לנפוס שמה ולחזור הביתה.

ולפני שעזבתי,

אמרתי לשוויצרים, אני מבקש שאני אבוא לפעם הבאה,

נשמור שוב פעם על הסדר.

כל השוויצרים מנקים לי את הרחובות,

הכול מצחצחים, פותחים את החנויות בזמן, סוגרים בזמן.

מדהים.

אין לכם מושג איזה עם מסור.

ויגיע הרגע שהם יבינו את זה.

כתוב בגמרא,

בעבודה זרה ב',

יבואו אומות העולם לפני הבורא ויאמרו לו, ריבונו של עולם,

הרבה שווקים תיקנו,

הרבה מרחצאות עשינו,

הרבה כסף וזהב הרבינו,

הכול עשינו בשביל ישראל,

כדי שיבואו לנפוס בשוויץ ולהתעסק בתורה.

עכשיו תפסנו את זה, כן? שאנחנו ניקינו לו את הרחובות,

בשביל שהוא יוכל ללכת ולא ינשום אבק ויישב ללמוד תורה במרפסת.

אז מגיע לנו שכר.

והם יגלו שבאמת כל מה שהם עשו זה בשביל שנוכל לעסוק בתורה.

ואילו היו עושים כמו הדברים שאמר רבי יהושע בן לוי, להעמיד שוטרים בבתי כנסת ובתי מדרש,

שנתמסר לתורה,

אז הם היו זוכים בגדול. בגדול הם היו זוכים.

אבל הם לא הבינו את זה בעולם הזה,

ותלו את הכול במקרה.

ואז אומר להם הקדוש ברוך הוא תשובה,

שוטים שבעולם.

כל מה שעשיתם,

לצורך עצמכם עשיתם.

תיקנתם שווקים בשביל ליטול בהם מכס.

עשיתם מרחצאות לעדן בהם את עצמכם.

כסף וזהב שלי הוא, לא שלכם.

אחרי זה ייכנסו מלכות רומי,

ואחרי זה מלכות פרס,

וכל אומות העולם.

כי אם לא ידעו את הסוד שניתן לעם ישראל,

שכל המטרה של בריאת העולם

וכל הסוד של קיום העולם

זה שנזכה אנחנו למצב,

והתהלכתי בתוככם,

בגן-עדן אני אלך אתכם ביחד.

זה התכלית שבאתם לעולם.

וכל הגויים משמשים אותנו,

בלי לדעת.

בלי לדעת.

אתם רואים?

עשו מיקרופונים שאני אדבר אתכם בקלות,

לא צריך להרים את הקול.

עשו מצלמות שאני אשדר עכשיו לכל העולם רואה.

אתם רואים?

זה הביאו מסין בשביל שיהיה עליי אור ולא יהיה צל על הפנים.

אתם רואים?

זה עשו שאני אראה את עצמי ואותכם. אתם רואים? פה אני רואה אתכם מקרוב.

הכל עשו בשביל שנוכל ללמוד תורה ולהעביר תורה,

ובזה אנחנו מקיימים את העולם.

ופתאום הם יתפסו את זה,

והם יגידו, בזכות מה הוא החזיר בתשובה?

אם לא הייתי עושה לו את זה ואת זה, מה? היה צריך ללכת ממקום למקום.

עכשיו הוא עושה שידור אחד?

כל העולם יודע.

אז מגיע לנו שכר.

שוטים שבעולם עשיתם את זה בשביל למכור, לעשות דולרים.

לא עשיתם את זה בשביל התורה. אם הייתם עושים את זה בשביל התורה,

הייתם זוכים בתורה בדיוק אותו דבר.

אתם יודעים עד כמה זה?

מי שמסייע לצדיק מסחרו.

רבי חנינא בן טורדיון,

כשהצמידו לו ספוגים

והדליקו אותם

כדי שהוא ימות לאט,

וראה אותו שומר, תליין, שהיה לידו,

ורחם עליו,

אמר לו,

אם אני מגביר את האש

כדי שהוא ימות מהר,

אתה מבטיח לי שאני אהיה בעולם הבא איתך?

אמר לו, כן.

הגביר לו את האש,

והתגייר וקפץ לתוך האש איתו ביחד.

וזכה לחיי העולם הבא.

ברגע אחד

שהוא הקל על הצדיק בייסורים שלו.

אז אם אתה מקל על צדיק בעבודת השם שלו,

על אחת כמה וכמה.

אם היו הגויים מבינים

ושומרים עלינו שנלמד תורה,

הם היו זוכים בדיוק כמונו.

אבל אין להם שכל.

אם ביבי היה מבין את זה,

או-אה, כמה זכויות היו לו.

אבל אין לו שכל.

אם היה יודע, אל תיגעו בבבת עיני.

לומדי התורה, אל תיגעו, אלה שומרי העולם.

קוראים להם נטורי קרתא, שומרי העיר.

עיר שאין בה תלמוד תורה, סופה לחרב.

אם אין תלמוד תורה אפילו.

לילדים קטנים,

סופה לחרב.

זאת אומרת,

הכל עומד על התורה.

אם לא בריתי שהוגים ביומם בלילה,

חוקות שמים בארץ לא שמתי.

ואת זה לא יודעים יהודים שלנו אפילו שהולכים להתפלל בבית כנסת.

אז הנה יש לנו את ההזדמנות.

למדנו היום את הסוד הגדול שאומות העולם לא יודעים,

והרבה ישראלים לצערנו גם לא.

אבל אולי אנחנו נבין

ונעריך את עצמנו ואת זכותנו שאנחנו יכולים ללמוד.

עכשיו אני רוצה רק להגיד לכם עד כמה החוב גדול.

מי שהיה בתימן,

יודע כמה הייתה עניות וכמה לא היה מצוי ספרים.

בדורות יותר מוקדמים היו צריכים לכתוב הכל ביד, לא היה דפוס.

אז כל אחד, אם היה לו סידור,

הוא היה צריך לשבת לכתוב את כל הסידור, לכתוב ביד.

אם הוא רוצה שיהיה לו טאג',

שיהיה לו חומש,

צריך לכתוב. תראו את כתבי היד העתיקים, תראו איך הכל כתוב ביד, כמו ספר תורה.

לכן היו יושבים התימנים,

ספר אחד באמצע וכל הילדים מסביב.

זה קורה מהצד, זה קורה הפוך, זה קורה מכאן.

והיו יושבים עשרה ילדים על ספר אחד.

אין, לא מצוי.

והיום ספריות, מה זה ספריות?

על כל ספר יש כמה ספרים,

על כל פסוק יש ספר,

על כל פסוק יש ספר.

היום יש גמרא,

שוטנשטיין, מטיב טעם, מפרקים את הכל, מנ...

מקדים לך את הכל, מביאים לך את הפסוקים,

מסדרים לך את הכל,

עושים לך ניקוד, עושים לך פיסוק.

אתה לא מבין, יש עוד ספרים שפותחים עוד יום.

אין דבר שאתה לא יכול להבין, הסתום ביותר

יכול להיות גאון צ'יק צ'אק.

אין היום טענה,

אני לא מבין, לא למדתי, לא לימדו אותי.

אני למדתי לבד.

בתל אביב?

בבין יהודה?

בבית ספר תל נורדוי?

לא יודע מה זה המילה גמרא.

לא יודע מה זה המילה משנה.

לא יודע כלום.

כלום לא יודע.

כלום.

ואיך למדתי?

היה לי אנציקלופדיה אבן שושן,

מילון אבן שושן ואנציקלופדיה תרבות,

והתחלתי ככה מתוך זה ללמוד מושגים.

ואחר כך התחלתי לקנות ספרים,

והדריכו אותי מה צריך לקנות בשביל לדעת את זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה, ולבד, לבד, לבד, לבד, לבד, ככה קראתי, למדתי, וזהו.

לא למדתי, לא מרב, לא בבית ספר, לא בישיבה, לא בשום מקום.

לבד!

ולא היו את הספרים שיש היום.

מאיר העיניים, אותיות מרובעות, עם ניקוד,

עם פיסוק, מה פתאום.

כתב רשי שבור,

דפוס של דפוס מועתק, מועתק, מועתק,

שאתה צריך לנחש גם מה כתוב.

כמו בלוטו.

ועם כל זה,

מהיותי חילוני,

בגלל שרציתי להבין מי זה יהודי, מה זה יהודי,

אז אני יושב פה לפניכם היום ומדבר,

כשלמדתי הכול לבד.

אז אין בן אדם שיכול להגיד אני לא יכול ללמוד.

כל אחד יכול ללמוד, וחובה לדעת מי אתה,

מי אתה.

זכית, השם קורא לך בני בכורי ישראל.

אתה יודע מה זה שהשם אומר עליך

אתה הבן שלי הבכור?

היום אומרים זה הבן של.

ואומרים שם של מישהו.

ואתה הבן של הקדוש ברוך הוא, ואתה לא מתפעל, וגם לא יודע בכלל.

אפילו אם אתה אומר, בנים אתם לשם אלוקיכם, אתה לא מבין שזה קשור אליך.

כמו שאומרים, הזן את העולם כולו.

אומרים, ברכת המזון.

מבינים את זה? לא מבינים.

אם היו מבינים, למה הלכו לעבודה?

אם הוא הזן את העולם כולו, נמלים הוא נותן להם, הן צריכות לעבוד?

ראית שועל חנווני?

ראית פיל נגר?

הם לא עובדים, אז איך יש להם מזון?

השם מזמן, הזן, את העולם כולו.

בטובו, בחן, בחסד, ברבע וברחמי בבים,

נותן לחם לכל בשר, כי לעולם חסדו.

אז למה אתה עובד?

כי אתה לא מאמין במה שאתה קורא.

אתה כמו תוכי,

קורא ולא יודע, ואחרי זה הולך לעבודה.

למה אתה מהר היום בתפילה?

יש לי תור בקופת חולים.

לא הבנתי, אבל אמרת רבו, איני השם הוא רופא.

נכון?

ואתה אומר שהוא רופא נאמן.

אז לשביל מה אתה הולך לקופת חולים?

היית יכול לגמור את הכול עכשיו בתפילה.

אם היית מאמין במאה אחוז שהשם הוא רופא,

והוא רחמן,

והוא נאמן,

אז לא היית צריך קופת חולים.

אבל לא מאמין.

קורא טקסטים.

אז זאת אומרת, אנחנו לא הפנמנו את מי אנחנו.

לא מכירים את עצמנו.

אם היינו מכירים את עצמנו,

אז היינו מאושרים.

בימים האחרונים אני נותן שיעורים בבוקר על ביטחון בשם.

היום זה היה שיעור שלישי, מחר יהיה שיעור רביעי בבוקר.

יש את זה ביוטיוב, יש את זה באתר.

תשמעו,

תבדקו את עצמכם עד כמה אתם מאמינים ופוטחים בשם.

תבדקו, תשמעו ותראו.

האם יש לכם ביטחון?

נכון בשם?

או אין לכם?

אם היה לכם, לא הייתם מודאגים משום דבר. הייתה לכם מנוחת הנפש,

הייתם שלווים,

לא הייתם עמלים,

לא הייתם טורחים, לא הייתם דואגים,

לא הייתם חרדים משום דבר.

הכול היה רגוע כאילו אתה בשוויץ.

וכל הגויים מטאטאים. אתה מסתכל מהמרפסת,

יופי, יופי.

גם שמה,

גם, כן?

איך זה מצחיק כשאתה יושב על המרפסת בתמין שכל הגויים עובדים בשבילך.

איזה יופי.

זה ממש מדהים.

מדינה שלמה.

מרגע שאתה נכנס עד שאתה יוצא, דואגים לניקיון, לסדר מופתי.

אין שמה לא תמצא בדל סיגריה.

אם מצאת, אחפש את הישראל.

אין דבר כזה.

איזה כיף לחיות כשאתה יודע שאתה הבן של הקדוש ברוך הוא, ואתה כל רגע יכול להתקרב אליו. איך מתקרבים אליו?

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.

אתה לומד תורה, אתה נדבק בשם.

מי שהבין את זה, שיתחיל מהיום.

מי שלא, ממחר.

ומי שיש שאלות, בבקשה.

תודה רבה.

ערב טוב.

יש לי כמה דברים, אני אשתדל לקצר שלא לגזול את הזמן.

אני חוזר בתשובה בערך שלוש שנים.

אני רוצה להתוודות פה מול הקהל ומול הרב.

הייתה תקופה, פעם ככה היו קצת מחלוקות, מה שנקרא,

ואני הרהרתי דברים שנראו מהצד השני על הרב.

הרהרתי דברים מאוד טובים.

יצא שגם יצא לי כמה פעמים

להתבטא

כמה פעמים,

כן, וגם לקבל.

שמעתי מהאנשים.

אמנם, לא המון, כן, זה אולי נשמע תרמש את זה, אבל אפילו פעם אחת זה כבר מעשה לא טוב, ואני רוצה להתנצל בפני הרב.

אני מבקש שהרב ימחל לי.

אתה מתחרט חרטה אמיתית?

כן.

אתה יודע שזה כמו רצח.

לשון הרע זה כמו רצח.

אני יודע, כן.

אז אם אתה מבין את הסטטוס,

זה

אני חושב שאם אתה היית הולך למשפחה שהרגת עליהם מישהו בטעות,

היית מבקש בחרטה קצת יותר עם חרטה יותר קצת, לא?

זה גם מהסוג שלא מפנימים בדיוק את מה שעושים.

אבל אני חוסך ממך את זה ומוחה לך.

תודה רבה. תודה.

ועוד דבר, אני קטונתי מלברך את הרב, אבל בכל מקרה הייתי רוצה באמת להגיד יישר כוח לרב על כל העשייה

של הצלת נפשות בעם ישראל,

ובמיוחד בעניין של הבשר, שאני זכיתי,

חוץ מהישיבה שבה אני לומד שזו שחיטה פרטית, זכיתי גם להפסיק לאכול בשר.

אשריך.

ויש לי שתי שאלות, אם אפשר,

בבקשה לברכה.

כן.

אז כמו שאמרתי, אני בערך שלוש שנים חוזר בתשובה.

ובהתחלה שומעים שתשובה זה רק עניין של החלטה והכול בסדר,

אבל כשמתחילים טיפה יותר ללמוד,

אני לפחות ראיתי עשרים עיקרי תשובה ברבנו יונה ועוד עשרים תנאים בחובות הלבבות.

כשאני מסתכל על זה ומתבונן,

זה נראה לי מאוד מאוד קשה להגיע לחלק מהדברים שם. למשל,

ברבנו יונה יש שם,

אחת מהעיקרות זה להגיע למצב של יגון על החטאים.

בדאגה.

כן.

כן.

זה נשמע לי...

זאת אומרת... זה מה שהסברתי לך עכשיו על הלשון הרע.

שאין לך יגון,

אתה לא באמת מצטער.

אין לך את זה בפנים.

זה אתה מבין, שכלית, שנכון לעשות את זה, כי אם עשית משהו לא הגון צריך להתנצל ולהתחרט.

אבל אין לך יגול, נכון? זה מה שאמרתי לך.

אז אתה צריך ציור.

לכן נתתי לך דוגמה.

אם היית הורג בשגגה מישהו והיית צריך לעמוד מול המשפחה,

איך היית מסביר להם את מה שעשית?

איך היית מתחרט על זה לפניהם, על אובדן הנפש?

איך היית מדבר מול הילדים שלו שאין להם אבא בגללך?

אם אתה תפנים, תתבונן, תצייר את זה בציורים כאלה,

אז יהיה לך יגון.

אבל אם לא, רק דרך השכל, אז זה לא תגיע לזה. זה שטחי חיצוני.

נכון.

זאת אומרת,

באמת במצב כזה של רצח ולשון הרע, שזה באמת

דבר שלא היה צריך לעשות מלכתחילה,

אז אולי זה יותר קל להגיע באמת למצב... לא, גם בחילול שבת. אם אתה חיללת שבת,

זה סקלה, זה חמור ביותר, יותר מרצח.

זה כבר נוגע לכלל ישראל.

אתה יכול להטות את כלל ישראל לחובה.

זה כמו אדם שהיה באונייה ובחדר הפרטי עשה חור

וגרם שהאונייה תטבע.

אבל הוא אומר, טוב, אני חיללתי שבת, אני בעצמי לעצמי, מה אכפת לכם מה אני עושה בבית?

לא.

יש דברים שהם קשורים לכלל האומה.

אז אם בן אדם מתבונן, מה הוא עשה?

ואיזה אסון היה קורה אם השם היה מפעיל את זה?

הכול היה על הצוואר שלך.

זה רק עבירה אחת.

תאר לך שיש לך שתיים וחמש ואלף ואלפיים ועשרים שנה ושלושים שנה

של עבירות, עבירות, עבירות.

אז אם בן אדם אין לו יגון ואין לו דאגה ואין לו כלום,

שהוא כיפר את הכול ונתקפר לו הכול,

אז זה בעיה.

התשובה היא לא שלמה.

אז זהו.

כשאני חושב על זה, לא שאני חס ושלום מצטדק,

אבל יש אנשים שנולדו במקומות שלהגיע למצב של הכרת הבורא לבד,

זה על גבול הבלתי-אפשרי מאיפה שהם נמצאים.

אז זה מגיע באיזשהו שלב,

ברוך השם.

אבל זאת אומרת,

זה לא משהו שנעשה מידיעה ומאחד שלום של הכרה במה זה חטא ומה זה חטא בשבת.

זאת אומרת,

בן אדם נולד למציאות כזאת.

כן, אבל אם אתה לומד שבט מוסר,

אז אתה נכנס לאט לאט לזה. אם אתה לומד שערי תשובה, אתה לאט לאט נכנס לזה.

אם אתה לומד ספרי מוסר, ראשית חוכמה,

אתה לאט לאט מבין מה גודל העוונות.

אם אתה קורא ספרים המתאימים,

אז ודאי שאתה לאט לאט מכיר את הדברים.

ואם תקרא מסכת גן עדן ומסכת גיהינום,

אז בכלל אתה תבין טוב מאוד מה אתה עשית ולאן אתה עתיד היית ללכת.

אז כשאדם לומד את מה שצריך בהתאם למה שהוא זקוק,

אז ודאי שהוא יוכל להפנים.

אבל אי אפשר שאדם ישב ויתחיל ללמוד גמרא והלכות,

אז זה נפלא וטוב,

כי מכאן ולהבא לפחות צריך לדעת מה צריך לעשות.

אבל מה עם העבר?

רוב האנשים לא מטפלים בעבר,

וצריך לטפל בעבר. למחוק את כל העבר השחור,

לוודא שאין שום חוב.

על זה צריך לעבוד.

תודה.

עוד שאלה אחרונה?

כן.

גם בקשר לעבר.

ידוע שמי שגזל או לא יודע אם מי שגזל יעשה צורכי רבים וככה יחזיר את הגזלות.

עכשיו, מה קורה למי שפגע

באנשים?

מגיל 13 אנשים חיים ביחד, בתי ספר, צבא,

יצא שנפגעו אנשים.

עכשיו, אין סיכוי לזכור מי אנשים וכמה פעמים,

גם מי שכן זוכר לפעמים אפשר למצוא אותו.

אז איך מחפרים על פגיעה באנשים שכבר אי אפשר

פיזית להשיג אותם? גם לא זוכרים.

איך על זה מחפרים?

אז קודם כל, להשתדל לזכור מי שאפשר לזכור,

ולהתפלל שתזכור את כל מי ששכחת.

ואם הכוונות שלך אמיתיות, אז השם ייתן לך לזכור את מי שצריך.

ומי שהוא יחליט שאתה לא תזכור, או שהוא כבר לא בעולם,

או שאתה לא יודע בכלל ולא נודע לך אפילו שהוא נפגע,

אז השם ידאג שהוא ימחל לך.

אבל זה בתנאי שאתה עושה את הכל בשביל לזכור.

אדם עושה עד מקום שידו משגת.

משם ואילך, אם הכוונות טהורות, השם משלים.

אשר ברכה.

כן.

שתזכה שכל מה ששאלת, ביקשת וניסית, תצליח.

אשר ברכה גם לזכות לזכות הרבים ולזיווג הגון.

השם יזכה אותך לזכות את הרבים, שזו מעלה שמכפרת על הרבה דברים. רבנו יונה אומר שאם אתה תעמיד את האמת ותשפיל את השקר,

תנסה את אנשי האמת ותשפיל את כיתות השקר,

זה צריך את שני הצדדים.

אם תעשה כן את האיש אמת,

ואז הקדוש ברוך הוא לא יצריך אותך לארבעה חילוקי כפרה של רבי ישמעאל.

אז אם אתה מזכה את הרבים באופן הזה,

בעזרת השם יתברך תזכה

וכל מילי דמיטה.

שגם האלה זיווג?

זיווג אתה רוצה?

תלמד שעתיים בתוכנית דיבור כל יום,

תשעים יום,

ובעזרת השם תזכה.

תודה רבה.

תן לגברת מלמעלה.

שלום, כבוד הרב. שלום. אני מתרגשת מאוד. אני פעם ראשונה רואה אותך.

אני קצת מתרגשת.

רציתי קודם כול להגיד את הכרת הטוב לרב.

תודה רבה.

בזכותך אני ובעלי חזרנו בתשובה שלמה ומתחזקים,

וכל יום יותר ויותר,

ורואה גם את ההרצאות שלך הרבה, משתדלת.

לקחתי על עצמי הרבה דברים, צניעות, מידה, טהרה, הפרשת חלה, נרות, כל מה שצריך, באמת, שמירת שבת,

משתדלת, מקווה שגם הילדים ילכו בעקבותינו,

למרות שזה קצת קשה, כי חזרנו בתשובה רק לפני שנה, והילדים הם חילונים.

אבל אנחנו משרישים את הערכים בבית, ומשתדלים לדבר על הכול, ויש ככה רצון מהצד של הילדים.

רציתי לספר ככה את הסיפור שלי. הסיפור שלי מתחיל לפני בערך שמונה שנים.

כשהכרתי את בעלי הייתי גרושה פלוס ילד.

בעלי היה גרוש פלוס שני ילדים.

לבעלי יש שני ילדים עם צרכים מיוחדים,

ולי יש ילד עם צרכים מיוחדים.

איכשהו הכרנו,

והגענו אחד לשני עם כל החבילה הכבדה הזאת,

והצלחנו ככה לסחוב שש וחצי שנים עם באמת המון המון המון קשיים, עליות וירידות, והילדים, ובאמת, לא יודעת איך הצלחנו, אבל הצלחנו איכשהו לשרוד. כנראה אנחנו זיווג משמיים.

ואחרי שש וחצי שנים החלטנו להתחתן.

התחתנו. כמובן שזו לא הייתה חתונה בהפרדה, לצערי, כי עדיין לא חזרנו בתשובה.

הייתה חתונה רגילה, צנועה, ולאחר מכן, אחרי שנה בערך,

עברתי משבר, קיבלתי שיתוק בחצי פנים.

אחרי השיתוק בחצי פנים, זאת אומרת,

לפני השיתוק בחצי פנים,

בעלי אמר לי בליל שישי שהוא רוצה להתחזק.

ואז אמרתי לו, כאילו, לפחות תכין אותי, כאילו, איך אתה בא אלי ככה בצורה כזאת, כל כך מהירה, בלי להכין אותי, בלי להגיד לי לפני,

פתאום אני רוצה לשמור,

אני רוצה להתחזק. ואחרי שאמרתי לו את זה, באמת, בבוקר הוא קם, הלך לבית הכנסת בשבת,

ואני קמתי והכול היה בסדר,

ופשוט המשכתי לישון. וכשהוא חזר מבית הכנסת,

קמתי עם חצי פנים משותקות.

זה היה בשבילי סימן מלמעלה.

כאילו קיבלתי כזה זעזוע, משהו כמו כמה חודשים פרצוף כזה משותק, ואי אפשר לאכול, ואי אפשר לשתות, ואי אפשר להזיז את הפנים.

בתודה לאל, אלוהים כיוון אותי למקום טוב,

שקיבלתי בו טיפול כמו שצריך, עשיתי טיפולים, ותודה לאל,

משתבח שמו, יצאתי מזה, ולא נשאר שום דבר בפנים.

אחרי זה בעלי התחזק עוד יותר, ואני אחריו, זאת אומרת, התחזקתי לאט-לאט. כמובן שהיו לנו עליות וירידות ומחלוקות,

והיה קושי,

היה באמת קושי די רב, בהתחלה עם כיסוי,

עד ששמתי כיסוי ועד שלקחתי צניעות מלאה על עצמי, זה לקח המון זמן ולאט לאט עם הזמן גם הורדנו טלוויזיה, אני כבר חודש ומשהו לא רואה טלוויזיה.

המון דברים שלקחתי על עצמי, צניעות, הפרשת חלב וכל מיני דברים מסביב,

שאני יודעת שבת ישראל צנועה צריכה לעשות.

גם בהתנהגות שלי, בצניעות,

שיניתי את עצמי, שיניתי מידות.

עשיתי עבודה על עצמי, עברתי תהליך

והשאלה שלי היא,

אחרי כל מה שעברנו, אנחנו, את כל התהליך הגדול הזה עם הקשיים, עם הילדים,

יש לנו ילד אחד בהוסטל, יש לנו שני ילדים בבית שאנחנו מגדלים עם צרכים מיוחדים,

שיש המון המון קשיים,

מאוד רצינו להביא ילד משותף.

וכל הזמן קינן בי הפחד,

כל הזמן קינן בי הפחד, שנים על גבי שנים,

להביא עוד ילד.

כמובן שלא היינו נשואים, אז זה טוב שזה לא קרה.

אבל אני מפחדת.

אני מאמינה בבורא עולם, אמונה שלמה,

אבל הפחד מקנן בי כל הזמן שלא יצא לי עוד ילד לא בסדר, כי אני לא אעמוד בזה ולא יוכל נפשית להכיל את זה.

ואני היום באתי לשמוע מה דעתו של הרב המכובד.

מה דעתו? מה הוא אומר על זה? אני לא יודעת, בדיקות גנטיות,

לא יודעת, הלכתי לייעוץ גנטי, אמרו לי שלא תאי איזי, כל הסביבה אומרים לי שלא תאי איזי.

לא יודעת, ואני פשוט פוחדת, אני רוצה ופוחדת. ואני בת 43, אני לא צעירה,

זאת אומרת השנים האלה הן שנים שהן קריטיות,

אם לא עכשיו אז לעולם לא.

וזהו, וצריך לעשות את ההחלטה, ובאתי לשמוע את דעתו של הרב.

מה יש לכם? בן? בת? מה?

לבעלי יש שני בנים עם צרכים מיוחדים מגרושתו,

ולי יש ילד עם צרכים מיוחדים מאגורו שלי.

אין לנו ילדים משותפים.

אז הוא צריך לקיים מצוות פרייה ורבייה,

אז חסר לו בת.

נכון, זה מה שאני רוצה.

טוב.

אז תלמדו שניכם שערי תשובה כל יום.

חצי שעה ביחד שלושה חודשים.

בעזרת השם. ובעזרת השם, בזכות זה תהרי ותלדי בת בריאה.

אמן.

כן, שאלה הבאה.

רגע, יש לי עוד דבר להגיד.

אני רוצה ברכה לילדים שלי, אם אפשר,

לשלושת הילדים עם הצרכים המיוחדים. השם יזכה את שלושת הילדים.

הלוואי שילכו. שהשם יקל מעליהם מכאובם. ושילכו בדרך השם. ויזכו לשוב בתשובה שלמה. אמן.

אמן.

כן, הנה פה בשורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

זהו,

אני שנים שומע את ההרצאות של הרב מהתקופה של הקלטות של הרדיו.

מאז שאני ילד.

וזהו, תמיד הייתי שומע שהרב אומר, צריך לקחת על עצמך שלושה חודשים.

והייתי אומר, איפה? זה קשה.

וברוך השם, זכיתי, לאחרונה סיימתי,

קיימתי שערי תשובה של רבנו יונה, וישבתי שלושה חודשים, שעתיים, תעני דיבור כל יום.

אני רוצה להמליץ לציבור, זה שינה גם אותי מבפנים.

ואני רוצה לבקש מהרב. אני יודע שאני, מהזכויות שלי, לא יכול לשנות הרבה. זה רק צדיק עוזר והשם מקיים. אז זיווג בשבילי, בעזרת השם.

ברכה מכבוד הרב. מה השם בשם האמה?

שמעון בן אילנה.

שמעון בן? אילנה. אילנה, תזכה לזיווג הגון מהרה, ותמשיך ללמוד.

בעזרת השם, אמן.

ומשהו אחד הרב, בשביל אח שלי, שליח שהוא אוטיסט, הוא גם מרצחים מיוחדים. שמו?

יאיר אליהו בן אילנה. מאיר אליהו בן אילנה. יאיר, יאיר. יאיר אליהו. יאיר אליהו בן אילנה. הוא צריך להיות בריא. הוא עבר תהליך. השם ירפא אותו ברפואת הנפש והגוף.

אמן. תודה רבה, כבוד הרב.

שאלה?

כן, תן לשלומי.

שלום, כבוד הרב. שלום.

יש לי שאלה לגבי רבנים שלוקחים כסף על תיקונים.

סכומים של אלפים, תיקון הברית.

מה אפשר להגיד על כזה דבר?

לא צריך לשלם שום דבר.

אפשר לעשות תיקון אם רוצים לבד,

ולא צריך לשלם.

הם פשוט עושים לך תיקון בזה שהם לוקחים לך את הכסף.

אוקיי, תודה.

תודה.

כן.

כן, תן לו לבחור פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שלוש שאלות לרב.

אומרים

כשמדברים לשון הרע שלושה נפגעים, המדבר,

השומע וזה שדיברו עליו.

ומצד שני אומרים כשמדברים על מישהו לשון הרע אז לוקחים ממנו את כל העבירות

ומעבירים לו את כל הזכויות.

זאת אומרת, הוא ניזוק או שזה מיטיב לו?

אם הוא היה גורם שידברו עליו אז הוא גם כן נפגע.

זאת אומרת, הוא נפגע מעצם זה שמדברים עליו וזה גורם לו נזק. מה הנזק? שנגיד, אמרו עליו שהוא גנב, סתם דוגמה.

אז אנשים ניזהרים ממנו לא עושים אתו עסקים, זו הפגיעה.

מצד שני, אבל אם אמרו עליו לשון הרע,

זה שאמר עליו לשון הרע מפסיד אצלו את הזכויות שלו, ולא קאמנו את העוונות שלו.

אז זה תלוי כאילו אם הוא אשם.

בשביל שהוא יענש.

הבנתי.

שאלה שנייה, בברכת מודיעין אנחנו אומרים, הטוב כי לא קלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך.

וזה צריך להיות הפוך, כאילו החסדים קשורים לטוב והרחמים למרחם.

או שאני טועה.

מה אצלך הבעיה כרגע?

לא שיש לי בעיה. כאילו זה מסודר בצורה שאנחנו אומרים, הטוב.

אם אתה רוצה להבין את הפירוש, תיקח את אבו דרהם על סדר התפילות,

והוא מסביר לך כל דבר למה נתקן ומה הכוונה.

אוקיי. כן.

שאלה שלישית.

אנחנו אומרים עולם מלשון העלם.

ועולם האמת, שם הכל ברור, כאילו.

ועולם הבא, שזה הגילוי השלם של הקדוש ברוך הוא,

אז למה בעצם זה נקרא עולם?

עולם זה עולם,

וגם מלשון העלם.

וגם בעולם האמת,

כשתהיה,

עדיין לא תשיג את כל האמת כולה במאה אחוז.

הבנתי. תודה. כי יש דרגות גם שמה,

מה אדם זוכה להכיר ולהבין ולדע וכולי.

תודה רבה. כן. שאלה נוספת, תן לבחור פה באמצע.

ערב טוב, כבוד הו. ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה.

למה לאדם מגיע סוג של בעיות, צרות בחיים?

לא מגיע לו,

אבל אם הוא עושה דברים שגורמים שהוא יצטרך להיענש, אז הוא נענש.

וזה תלוי במה זה נוגע? בעבירות שהוא עובר או במצוות שהוא לא מקיים.

ויש דברים ספציפיים שמדובר עליהם?

כשאדם מחלל שבת, הוא יודע מה צפוי לו אולי?

איזה עונשים? השם ירחם, תאונת דרכים.

הבנתי.

עוד שאלה, רב?

בעניין כיבוד הורים הרב, יש לי קצת בעיה,

וזה רב יעזור לי.

כן.

זה היה קשה לי בבית לגבי ההורים.

לא הבנתי.

אם היה בן אדם שהיה מרפא אותך, אם חלילה היית עיוור,

והיה רופא שהיה מחזיר לך את מאור עיניך,

היית מכבד אותו?

כן. ואם היית חרש, חס ושלום, והיה רופא אחר

שהיה מרפא אותך, היית מכיר לו טובה? בטח, כן. אז מי שברא אותך בכלל,

הביא אותך לעולם,

סחב אותך תשעה חודשים,

מאכיל אותך, משקה אותך, מגדל אותך, מחנך אותך, מפנק אותך,

איך אתה יכול לא לכבד?

איזה בעיה יש לך?

זה גורם מצבים של כעס.

כעס, כי אתה בעל גאווה. אתה רוצה שיעשו בדיוק מה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה, ואם לא עושים בדיוק, אז אתה... מחוסר סבלנות.

חוסר סבלנות זה גם גאווה. מה, אני, יש לי סבלנות בשבילה? אז הרב יעזור לי, מה, צריך לעשות?

אתה צריך לעבוד על מידת הענווה.

יש ספר אורחות צדיקים,

יש שער ענווה ויש שער...

הגאווה, תלמד את שניהם. אם תלמד אז תקיים, ואם תקיים אז לא תכעס, יש גם שער הכעס.

אתה נראה לי בחור טוב, אתה תעבוד על זה, אתה תצא מזה.

אמן, בעזרת השם.

תהיה בריא.

שאלה אחרונה,

אם יש,

רגע, את הדבר הספציפי, למה צדיק רע לו ורשע טוב לו? אני רציתי רק להבין את זה.

אתה באמת בטוח שזה ככה?

כן,

אבל למה? לא הבנתי, אבל אתה אומר למה על מה שלא בטוח.

הרב קנייבסקי הוא צדיק, אתה חושב שרע לו?

לא.

לא?

ויש רשעים, אתה חושב שכל הרשעים טוב להם?

טוב להם, לא לכולם אבל.

כן, לכן אתה רואה ששמים להם חומר נפץ מתחת למכונית, ושמים להם מתחת לאופנוע.

ממש טוב להם, הם זוכים לחוף באוויר.

מה טוב בזה?

לא, אני אגיד לרב, אני מכיר אנשים שהם לא מאמינים בכלל, לא שומרים,

וטוב להם. אז אלה שהם רשעים גמורים, השם נותן להם שכר

על מעט מאוד מצוות שהם עושים, כמו חסד, כמו צדקה,

כמו כיבוד אביהם, או כל מיני דברים שהם עושים.

נותן להם שכר בעולם הזה, מלא.

הכול.

אבל לא יהיה להם לעולם הבא כלום.

באדם ששומר את המצוות וקשה לו מבחינה כלכלית, מבחינת החיים.

אז יש הרבה סיבות.

או שהשם מנסה אותו,

האם הוא באמת

יחזיק בתורה למרות הקשיים,

או בגלל שהוא רוצה לנקות אותו מעבירות שהוא לא שם לב עליהן,

או שזה חשבונות נוספים. תלוי. כל אחד יש לו מורכבות שונה,

ולפי זה הקדוש ברוך הוא מתחשב עם כל אחד.

אבל כל מצב הוא לא דבר קבוע.

ניתן לשנות גם.

גלגל חוזר בעולם.

יכולים להיות למעלה, ואחר כך למטה, למטה, ואחר כך למעלה.

בערב ילין בכי,

ולבוקר נע.

בלילה אתה הולך לישון דואג ומפחד,

בבוקר אתה קם שמח.

איך זה?

זאת אומרת,

הכל ניתן לשינוי,

ובעיקר על ידי קיום המצוות

וההתרחקות מהעבירות.

ככל שתתקרב לבורא, כך ייטב לך.

ככל שמתקרבים לשמש, מתחממים יותר.

כשמתקרבים לקדוש ברוך הוא צריך מאמץ, צריך להסתדר. לא צריך שום מאמץ.

אתה יכול להיות אדם הכי פשוט

והכי קרוב לבורא. זה לא תלוי בשום מעמד,

לא בייחוס, לא בכלום.

הסבתות שלנו היו קרובות לבורא יותר מאתנו.

היו מדברות איתו מהמטבח כל יום,

בלי לפתוח את החלון.

הרב, שאלה אחרונה, מחילה.

כן.

התשובה מכפרת על הכול?

תשובה אמיתית מכפרת על הכול, אפילו על עבירות של עבודה זרה,

גילוי עריות, שפיכות דמים וכפירה בעיקר.

ואיך אדם יודע שבאמת הקדוש ברוך הוא, הוא עשה את הכול, אדם עשה הכול כדי,

עשה את כל המאמצים לחזור בתשובה על מה שהוא עשה בעבר.

אם הוא עשה את הכול, אמרתי,

אז נמחל לו הכול.

איך הוא ידע?

איך הוא ידע? והקדוש ברוך הוא יראה לו פנים מסבירות,

יסייע לו, פתאום הוא יראה סיוע מן השמיים בכל מיני דברים.

כשאתה רואה סיוע,

שהשם מסייע לך בדבר שאתה לא יכולת להשיג

באופן טבעי,

זה כאילו שהקדוש ברוך הוא מחייך אליך ומראה לך, הנה אני פה לידך, אתה רואה? מתי שקשה לאדם?

קשה, גם לי קשה. סיוע מן השמיים.

אתה נוסע לשוויץ, אתה רואה איך כולם מטאטאים,

הכול.

כן.

יישר כוח, הרב. רציתי לדעת, יש מצב שאני אוכל לדבר עם הרב בפרטי?

כן.

איך? תבוא לבית הכנסת.

והרב, אני אתן ברכה וזהו.

תזכה להיות שלם בתורה ובמידות.

אמן, אמן. תודה רבה.

תן לגברת לידך.

כן, בבקשה.

כבוד הרב, אני אף פעם לא הייתי בהרצאה,

אני קצת מתרגשת.

פשוט השאלה שאני שואלת קשה לי.

אני איבדתי שני ילדים,

לא עליך ולא על בני ישראל,

ויש לי גם עכשיו נכד שהוא לא מדבר והוא לא הולך, הוא פה בן 14,

ורציתי לדעת... לא מדבר בכלל?

לא.

מאז שהוא נולד?

לא, אני לא מדבר.

מה, הוא נולד אילם.

אני לא יודעת אם הוא אילם, יש לו כל מיני תופעות.

לא הוציא הגה מימיו?

צייץ, כן.

הוציא הגה.

זה לא ממש מילים.

ממלמל לפעמים. כן.

אז מה הוא מוגדר?

מה הוגדר?

כן, מה הוא הוגדר?

זה מחלה שקוראים לה אקס.

יש לו אוספסטי והוא אפילפסי ויש לו גם פיגור.

תראי, אם הוא נולד ככה מלידה זה בדרך כלל גלגול.

זאת אומרת, הוא בא לתקן דבר שהיה בעברו ועל זה הוא בא, בשביל להשלים את התיקון ולצאת מן העולם המתוקן.

כי תינוק הוא עוד לא חטא ולא מגיע לו שום עונש

וגם אם הוא יעשה עבירות בתור קטן לא ניתן להאשים אותו, כי הוא עדיין לא בשכלו המלא. בגיל 13 אדם הופך להיות איש. עד אז הוא פטור מן המצוות.

אומנם אנחנו מצווים לחנך אותו על פי המצוות ולקיים את המצוות, והוא גם יקבל שכר אם הוא עושה מצוות,

אבל הוא פטור מן המצוות.

אבל אם הוא בא ככה

אז פירושו של דבר שהוא בא לתקן משהו.

אם זה ייפסק יום אחד או לא,

אי אפשר לדעת, תלוי.

יש מקרים שכן,

מעטים מאוד,

ויש מקרים שברוב הזמן לא.

אבל לא צריך להצטער כל כך, כי אם זה תיקון,

אז זה יותר טוב מאדם בריא שלא יודע שהוא צריך לתקן בכלל משהו בעולם.

כי מי שנמצא פה וחושב שהוא בריא והכול בסדר והוא לא חייב לאף אחד כלום,

הוא יצטרך גם לבוא בגלגול אולי, אם לא בגיהינום.

אז זאת אומרת, אבל מי שכבר הגיע כדי לתקן,

פירושו של דבר שהוא כבר בהשלמה, בסיום,

כדי לצאת מפה נקי.

כי במצב שאת מגדירה אותו כרגע הוא פטור מהמצוות.

ואם הוא פטור מן המצוות הוא לא עובר עבירות בכלל.

אז זאת אומרת, כשהוא יצא מפה הוא לא בעל עבירות,

ממילא, אז למה הוא היה פה?

לא סתם.

בשביל לתקן.

ואם הוא מתקן אז הוא משלים.

ואם הוא משלים הוא יוצא שלם.

רציתי לשאול עוד משהו.

אני מאוד רציתי שהאימא,

זה אומנם לא כל כך חייב, זאת אומרת,

אני הולכת לבית כנסת כל שבת.

שמע, אני לא שומעת. תורידי קצת את המיקרופון. אני אומרת שאני הולכת לבית כנסת כל שבת.

כן. אבל הבת שלי לא הולכת,

אבל אני נורא רציתי שהיא תעשה לו בר-מצווה אף על פי שהוא במצב כזה.

כבר ראיתי אמהות שהיה להן ילד כזה שעשו להן בר-מצווה.

אבל עבר הגיל כבר, ואני לא יודעת אם מותר עוד לעשות.

אם הוא פטור אז לא צריך לעשות.

אם רוצים לעשות לו מסיבה בבית

אפשר לעשות עם מסיבה, עם עשרה חכמים שילמדו דברי תורה על שולחן וכו' וכו'.

אבל אם הוא פטור אין צורך, וזה גם יכול אולי לבזות אותו קצת.

כי רוב בני האדם מתמלאים חמלה ולא רואים את זה כל כך...

אבל טוב, אפשר להתייעץ. יש תלמיד חכם גדול בשם הרב יצחק זילברשטיין

ולשאול אותו.

הוא יכריע בדבר.

ואפשר לברך את הילד?

בשמחה, מה שמו? לירון בן תהילה.

לירון בן תהילה.

השם ירפאהו ברפואה שלמה וישלים תיכונו אמן. אמן.

כן, שאלה אחרונה.

תן ליהודי פה, וגם עוד אחד פה אחרי זה.

כן.

כן, תן לו כבר, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול אם לגויים יש עולם הבא, גן עדן, גיהנום.

חסידי אומות העולם, יש להם גן עדן,

ואלה ששומרים שבע מצוות, בני נוח.

האחרים לא.

עוד שאלה אפשר?

כן.

אני אחרי עשרות שעות של צפייה בשיעורים שלך ובהרצאות שלך ביוטיוב,

לאחרונה אני מתחזק ולקחתי על עצמי,

קיבלתי על עצמי לשמור שבת.

אני בן 43.

צריך זיווג.

אני גדלתי בבית מסורתי אבל עם השנים התרחקתי מהמסורת ומהשם.

ועכשיו אני חוזר.

איך יכול אדם להתמודד עם הרגלים של 43 שנים כשחי כחילוני

ורוצה להתקרב לשם ולחזור בתשובה וההרגלים

הם קשים?

נכון, אבל הרגל יש לנו מזל שאפשר לדחות אותו על ידי הרגל חדש.

כמו שהתרגלת והרגל הופך להיות טבע וטבע הופך להיות שלטון,

כך אם תתרגל הפוך ממה שהתרגלת זה יהפוך להיות טבע.

לדוגמה, יש אנשים שנהגו לאכול בשר והחליטו להיות טבעונים מסיבות כאלה ואחרות, קשה.

אבל מתרגלים ואחר כך לא יכולים אפילו להריח בשר. יש אנשים שהיו מחשנים והבינו שזו סכנה לבריאות והחליטו להפסיק, קשה.

אבל אחרי זה הם לא יכולים להריח אפילו עשן סיגריה בסביבתם.

אז ההרגל החדש מפקיע את ההרגל הישן,

אבל צריך להתמיד בהרגל החדש

ולעשות גדרים.

לדוגמה, תגדור עליך ותקנוס את עצמך, ואם לא תעמוד בהרגל החדש,

אז אתה קונס את עצמך בכך וכך או בכך וכך,

וזה יעזור לך להתרגל מחדש.

אם אני מבין נכון, זה תהליך שצריך לקרות בהדרגה ולא בבת אחת. כל אחד לפי משהו, אצלי זה הלך צ'יק צ'אק, אצלך אולי יותר לאט,

אבל העיקר שמתקדמים.

תודה רבה, כבוד השר. תודה לך.

שאלה אחרונה.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

אני פשוט באתי פה לסגור איתך מעגל.

אוה.

מעגל חיובי כמובן.

כן, נו.

שאחרי 30 שנה, פעם ראשונה שהייתי אצלך פה בשיכון המזרח, באת, זה נקרא, חוגי בית בזמנו.

כן. אצל ינון, ינון ג'רופי, פה בשיכון. כן, זוכר. ואני הקשיתי עליך שאלות, והייתי חילוני והכול,

ופשוט

רציתי להודות לך על הכול.

לפני 30 שנה זה היה בדיוק מלחמת המפרץ,

קצת לפני.

חיזקת אותנו, לא רק אותי, את כל המשפחה, והיינו בערכים,

סמינר.

התחזקנו,

ברוך השם, ויש לי בן שהוא רב היום, למד בכיסא רחמים,

והנכדים שלי, בן פורץ, עושה 17 במניין.

כולם לומדי תורה,

מאושרים,

ומה שנשאר לי להגיד לך, ש... שיתקיימו עליך ברכות של בעיר...

אני פשוט גאה בך.

תהיה בריא.

תודה.

אז אני מאחל לכולם, בעזרת השם יתברך, שכל הברכות של פרשת בחוקותיי יחולו על ראשכם,

ונזכה כולנו לביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.

אני מחלק לכם כאן כמה דברים טובים, ספרים,

ציציות, כיסויי ראש, למי שמעוניין, בבקשה.

מי שירצה למלא הוראת קבע ולהיות שותף איתנו בהרצאות,

יכול למלא אצל הפעילים כאן הוראת קבע

50 שקלים לחודש בלבד מכספי מעשר.

מי ששכח ספירת העומר, שיזכור.

מי שירצה למלא?

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.