ראשון לציון - מהו חסדו של הקב"ה?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

תודה רבה.

חברי הכנסת, חברי הכנסת,

חברי הכנסת, חברי הכנסת,

ימים על ימי מלך תוסיף שנות הכמו דור ודור ימים על ימי מלך תוסיף שנות הכמו דור ודור

ימים על ימי מלך תוסיף שנות הכמו דור ודור ימים על ימי מלך תוסיף שנות הכמו דור ודור

ימים עד ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור בדור

ימים עד ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור בדור

ימים נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נ

ויב אומר לך כבוד, הכבוד שלו.

לילים נא נא נא נא נא נא נא.

לילים נא נא נא נא נא נא.

צירוף שערנו שכם ינעסו פתחי עולם ויבוא מלך עכבו עכבו צאנע

צירוף שערנו שכם ינעסו פתחי עולם ויבוא מלך עכבו עכבו צלול

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמו ירוויח

הערב יהיה לרפואת הנפש והגוף ותשובה שלמה מהירה לאביבה בת רחל ולאבת מזל

לעילוי נשמת שמעון בן שלמה לעילוי נשמת הורי וחמים נוחתם עדן

אנחנו נלמד היום כמה דברים שלא חלמתם

אמרו חכמים זיכרונם לברכה בגמרא חגיגה דף ה'

על שלושה הקדוש ברוך הוא בוכה בכל יום

על מי שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק

ועל מי שאי-אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק

וצריך להבין

איך הקדוש ברוך הוא בוכה על מי

שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק

זה ברור לכאורה.

יש לך אפשרות ללמוד.

ה' נתן לך את כל האפשרויות והאמצעים,

ואתה לא לומד,

אז הקדוש ברוך הוא בוכה עליו.

אבל הקדוש ברוך הוא גם בוכה על מי שאי אפשר לא לעסוק בתורה ועוסק בתורה.

לא הבנתי. אז אם הוא עוסק בתורה, למה הקדוש ברוך הוא בוכה?

ומה זה אי אפשר לא לעסוק בתורה והוא עוסק?

אם אי אפשר, אז איך הוא עוסק?

אלא מפה אנחנו נלמד עד כמה גדול חסדו של הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא בוכה על מי שאי אפשר

כמו על מי שאפשר.

אפילו שזוכים לנצח נצחים,

שרגע אחד שעוסק בתורה

זה שקול כנגד כל תענוגי חיי העולם הזה מכל החיים של האדם,

כי ידוע שיפה שעה אחת

של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.

אם ניקח את כל ההנאות

של כל הברואים

מהאדם הראשון עד היום,

כמויות אדירות של בני אדם, של בעלי חיים,

נאסוף את כל ההנאות של כולם יחדיו,

והיינו נותנים את זה לבן אדם אחד כהנאה מרוכזת,

זה כלום ליד

שעה אחת בעולם הבא של קורת רוח, לא של הנאה,

לא של תענוג,

של קורת רוח.

מה זה קורת רוח?

נגיד בן אדם

עובר ליד איזה מאפייה ויוצאים ריחות נעימים,

הוא לא אוכל,

הוא לא טועם,

הוא רק מריח את הריח,

יש לו קורת רוח מזה.

זה הכול.

שעה אחת

של קורת רוח

בעולם הבא,

שזה חיי נצח,

הרבה יותר מכל ההנאות

של כל החיים בעולם,

מהאדם הראשון

עד עתה.

וכשאדם לומד תורה,

כל מלה שהוא מוציא מפיו הוא זוכה לשכר של תרי״ג מצוות.

כל מלה.

אז כמה עונג מחכה לו על קיום זה?

ואם הוא לומד הרבה מלים,

ואם שעות, ואם ימים, ואם חודשים וכו',

אין גבול לשכר שהוא עתיד לקבל.

ועוד יותר, אם זה גם מתוך צער,

אז כתוב לפום צערא אגרא, השכר משתלם לפי הצער.

על כל צער קטן שמצטער יהודי מקבל שכר פי מאה.

זאת אומרת, אם יהודי, לדוגמה, מניח תפילין בבוקר והוא בריא,

אז הוא מקבל שכר על המצווה שהוא הניח תפילין,

שזה נחשב שמונה מצוות עשה.

אבל אם היה לו כאבים ביד,

הוא חש בראשו, לא מרגיש טוב,

בכל אופן הוא מתאמץ ומניח את התפילין,

הוא מקבל כאילו הוא הניח מאה פעמים.

מאה ימים הוא הניח באותו רגע.

אבל זה על כל טיפה של צער, לא על צער.

יש צער ויש צער.

מה זה נחשב צער?

אם בן אדם הכניס את היד להוציא

שלוש מטבעות,

יצאו לו שתיים.

עכשיו הוא צריך להכניס את היד עוד פעם בשביל להוציא עוד אחת.

זה נקרא צער, שאתה צריך להכניס את היד פעם שנייה.

אם בן אדם לבש

את הטי-שירט,

הפוך,

פתאום הוא מבחין, צריך לפשוט את זה וללבוש עוד פעם, זה צער.

על כל צער כזה, רמה, רמה של צער,

מקבלים פי מאה אם אתה עושה מצווה.

מצווה עם צער פי מאה.

וכל מה שהאדם מוכן לסבול בשביל התורה,

שכרו גדל לאין שיעור.

אין לנו ערך אפילו כמה אדם שעוסק בתורה במנוחה,

כמה מגיע לו שכר.

אבל תשמעו את ההבדל.

אומר שלמה המלך במשלי,

שקר החן והבל היופי,

אשה יראת השם היא תתהלל.

שקר החן

נאמר על דורו של משה רבנו.

הבל היופי נאמר על דורו של חזקיה המלך.

אשה יראת השם היא תתהלל,

זה דורו של רבי יהודה בר אלעאי.

שקר החן זה דורו של משה רבנו.

איזה דור זה? זה דור דעה, הדור הכי

חשוב שהיה בעולם,

ולא יהיה עוד דור כזה חשוב כמותו.

דור מקבלי התורה שזכו לגילוי השם פנים אל פנים,

והשם דיבר עליהם,

ושמעו אותו, ונתנבאו כולם.

אפילו שפחה

ראתה מה שיחזקאל הנביא לא ראה וכו'.

אבל זה נקרא שקר החן.

הם קיבלו את התורה

בדור,

שהם היו אוכלי המן,

שותים מבעירה של מרים, מוקפים ענני כבוד,

שכינה נמצאת אתם.

בקיצור, התנאים הכי אידיאליים שניתן,

כמו שנאמר, לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן.

זאת אומרת,

ללמוד תורה בתנאים כאלה מצוינים,

כשבמן יש לך את כל הטעמים,

במים יש לך את כל המשקאות,

ולא חסר לך שום דבר, לא חסרת דבר,

ללמוד תורה בתנאים האלה,

זה נקרא שקר החן.

והבל היופי

זה דורו של חזקיה המלך.

בדורו של חזקיה המלך,

סנחריב בא עם כל צבאות העולם לכבוש את ירושלים,

ולפני כן הכין אותם כבר שלוש שנים חזקיה המלך,

חייב את כולם ללמוד תורה,

נעץ חרב בפתח בית-המדרש ואמר,

מי שלא ייכנס ללמוד תורה יידקר בחרב.

אז כולם למדו,

ותוך שלוש שנים מצאו שכולם

אפילו נער ונערה, ידעו את כל התורה כולה.

לא נשאר אחד שלא ידע את כל התורה כולה.

וככה הוא ניצח את סנחריב.

בזכות הזאת,

שהוא דאג שכולם ילמדו תורה,

סנחריב עם כל צבאות עולם שכבש בדרכו לירושלים,

כולם הוטלו פגרים מתים.

בלילה ירד מלאך השם

והרג את כולם.

370 מיליון

מתו

בלילה אחד.

185,000 ראשי גייסות.

זה נקרא הבל היופי.

ללמוד בתנאים כאלה,

באיום עם חרב,

זה לא פירמה קוראים לזה איום.

איזה דור כן הוא המשובח?

אישה, יראת השם, היא תתהלל, זה דורו של רבי יהודה בר אל-עאי.

מה היה בדורו?

הייתה עניות גדולה מאוד,

והיו לומדים תורה כששישה מתכסים בתלית אחת.

לא היו להם סמיכות

בשביל להתכסות,

והיו מתכסים שישה ביחד בשמיכה אחת.

היום שני אחים לא יכולים לישון במיטה אחת.

כל אחד מושך את השמיכה אליו, אם צריך.

שישה תחת שמיכה, ומספיק להם.

ולומדים בתנאים כאלה של עניות תורה,

ללא תמורה.

זה לא דור

של משה רבנו,

זה לא דור של חזקיה המלך,

זה דור של תפרנים,

שאין להם כלום. עניים עוסקים בתורה.

שלמה המלך אומר, זה הדור המשובח לפני השם יותר מדורו של משה ושל חזקיה המלך. למה?

כי הם היו מוכנים ללמוד תורה בתנאים שאינם תנאים,

בתנאי צער.

עכשיו,

גם אם אדם לא מרגיש בכלל את הצער,

בואו נגיד שהדור הזה של רבי יהודה ורבי אלחיים

הם נהנו,

היו מאושרים,

לא הרגישו עניות, לא הרגישו קור, לא הרגישו שום דבר.

מאושרים.

אפילו אם לא מרגישים את הצער

ואפילו אם לא מרגישים סבל,

השכר הוא עצום.

כי באמת

כל משברה הקדוש-ברוך-הוא בעולם,

את כל צורת האדם,

זה שהאדם יהיה לו עונג ועידון כמו האדם הראשון קודם החטא,

שלא היה צריך שום עמל.

אז שנבין,

בורא עולם,

בשעה שהוא בורא את האדם בעולם,

הוא מכין לו לפני כן

את העולם הזה ומכניס אותו לגן-עדן ישר.

זאת אומרת,

אדם הראשון נברא ישר לגן-עדן.

מה יש בגן-עדן?

מה אין?

הכל יש.

כל העצים, כל הפירות, כל בעלי-חיים, הכל בשלום, הכל נפלא, הכל בהרמון.

מלאכים צולעים לו בשר, משקין אותו יין,

הוא לא צריך לעמוד, לא לעשות שום דבר,

רק

לשמוע בקול השם

מה הציווי? שניים.

אחד,

מכל עץ הגן אכול תאכל,

שתיים,

מעץ הדע הטוב הרע לא תאכל.

זה הכל.

תשמור על זה, אתה מסודר.

למה צריך שהשם יברא לו כל כך הרבה אילנות, כל כך הרבה פירות, כל כך הרבה פרחים, כל כך הרבה דגים, כל כך הרבה בעלי חיים?

בשביל מה כל התפאורה הזאת? בשביל מה כוכבים וירח?

למה צריך את כל זה?

כי השם רוצה שהברור שלו יקבל את העונג והעידון גן עדן

במקסימום של ההנאה, לא פחות.

זאת אומרת, גם אם יעלה בדעתך שחסר משהו,

לא תמצא שום חסרון בעולם

מעל ומעבר לכל ציפייה שאדם יכול לצפות.

ככה רצה הקדוש ברוך הוא, לא שהאדם הראשון יענה,

שאנחנו,

כל אחד, גם בדור הזה,

ראויים ורצויים לפני השם לקבל את מאה אחוז העונג והעידון המקסימלי שהשם ברא,

בכל רגע נתון,

לא חד-פעמי ולא בחלום,

אלא במציאות.

אז זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא רוצה שכל אחד מאתנו יקבל. עכשיו, שימו לב,

כל מה שתיארתי עכשיו זה העולם הזה,

שאמרנו כבר קודם,

שאם ניקח מהאדם הראשון עד עכשיו, והיו ביליונים של ביליונים

של בני אדם, לכל אחד היו מספר הנאות.

אם נרכז אותם ביחד,

כולל הבעלי חיים, כולל הכול,

את כל ההנאות ביחד וניתן לבן אדם אחד,

זה לא אפילו קורת רוח של שואה אחת לעולם הבא,

והעולם הבא הוא נצח.

אז תארו לכם

מה מחכה למי שעושה את רצון השם.

עוד נעמיק קצת במחשבה.

חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים לנו, לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן.

מה פירוש לאוכלי המן?

לאלה שיכולים ללמוד תורה בהרחבת הדעת.

זאת אומרת,

לא חסר להם מאומה.

כל יום יורד מן,

יש בו את כל הטעמים.

מה אתה רוצה לטעום היום? תטעם.

מה אתה רוצה להרגיש? תרגיש.

אין אדם רעב, כולם שבעים.

לא חסר כלום.

מן, באר, ענני כבוד.

אבל מה יקרה אם לדוגמה יהיה חסר לו קצת מהעומר הכמות

2 קילו ו-230 קילו,

אם יהיה חסר לו 2 גרם,

2 גרם חסר לו מהכמות של עומר,

אם יהיה חסר לו, מה זה נקרא?

זה נקרא

אי אפשר ועוסק בתורה.

על זה בוכה הקדוש ברוך הוא.

שמעתם מה זה האי אפשר?

הקדוש ברוך הוא בוכה

על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק. מה זה אי אפשר לו?

אז איך הוא עוסק?

הוא אומר לא,

הוא לא נמצא במאה אחוז של התנאים המקסימליים של החסד האלוקי.

ויש לו טרדות מסוימות, הפרעות,

חוסרים, קלים, קלים, קלים.

זה נקרא כבר אי אפשר לעסוק בתורה. כי היום

כל דבר קטן מטריד את הבן אדם.

יואו, עוד לא שילמתי חשמל.

יואו, צריך לשלם פלאפון.

יואו, עוד לא קשרתי לזה.

יואו, אני צריך ללכת לשם.

כל הטרדות הקטנטנות שזה כלום, זה חרטא, לא עכשיו, אחר כך, מחר, מה בוער?

זה מטריד שבן אדם לא יכול לשבת. לא יכול לשבת.

זה נקרא אי אפשר.

ולמרות זאת הוא עוסק בתורה.

השם בוכה.

וואי וואי וואי.

הייתי רוצה שלא יהיו לו שום טרדות ושום בעיות.

אבל מה לעשות שהוא לא עושה בדיוק כל מה שאני מבקש?

אם הוא יעשה בדיוק כל מה שאני מבקש הוא יהיה ממש בגן עדן עכשיו.

בעולם הזה לא יחסר לו מאומה ולא טרדה ולא מונעים ולא ייסורים.

שום דבר.

אבל אם אתה יושב ועוסק

למרות שאי אפשר,

איזה אי אפשר?

בקטנה שבקטנה.

זה נקרא אי אפשר.

הקדוש ברוך הוא בוכה. למה הוא בוכה?

כי הוא רוצה לתת 100%.

אבל אתה לא מאפשר לו לתת 100%. למה?

כי המעשים שאתה עושה גורמים שחייבים להחסיר לך וכל מיני דברים בשביל לעורר אותך.

כתוב כל המתבטל מדברי תורה יש לו בטלים הרבה כנגדו.

למה צריך בטלים הרבה כנגדו?

בשביל לעורר אותו. אתה מתבטל פה,

תצטרך להתבטל שם.

לא תתבטל פה,

לא תצטרך להתבטל שם.

כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות

ועול דרך ארץ.

כל המתבטל מתלמוד תורה מביאים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ.

ואז תצטרך להסתדר עם השלטונות, עבודה, בלאגן,

ריצות, סידורים וכולי.

אז תלוי.

אל תכריח את הקדוש ברוך הוא לבכות.

הוא רוצה לתת לך 100%. למה אתה לא נותן לו אפשרות כזאת?

אם כן,

חסד השם

מרגיש כל צער,

אפילו משהו קטן של יהודי.

ובהבדל שבין אלף אלפים של המן,

של גן,

עונג ועידון,

והוא מפריש אותו מהעוז והחדווה שמקומו בכלל ומהשמחה ששמח בתורתו,

קורא עליו,

יראת השם היא תתהלל.

זאת אומרת, הדור הזה של רבי יהודה בר אל-עי,

בגלל שהם היו בתנאים של עניות, למרות שהם לא הרגישו בזה, הראיה שהם נשארו בתנאים האלה והמשיכו ללמוד, וזה נקרא דור שלם.

דור שלם קראו לו דורו של רבי יהודה. כולם היו מוכנים לשאת בעול התורה והלימוד בתנאים המחפירים.

הם לא הרגישו את זה כמו שאנחנו מספרים עליהם.

והקדוש ברוך הוא, בכל אופן יש לו צער גדול אפילו שהם לא הרגישו,

ובוכה.

למה היו צריכים להיות במצב כזה?

ודאי

ששמחה יש לקדוש ברוך הוא מהתורה הזו,

והיא גדולה באיכות

מהתורה של הדור של משה רבנו.

כמו שאמר שלמה מלכנו,

שקר אכן

על התורה של דור המדבר,

והוא נגדו בגדר ובבחינת שקר.

מכל מקום הוא מרגיש מעט הצער

שהוא עצמו אינו מרגיש.

וזה פוגם בכל, הוא מוציא את השם כביכול לבחייה.

חכמים אומרים,

בקללות כתוב

והיו חייך תלויים לך מנגד.

מה אדם מבין כששומע פסוק כזה?

והיו חייך תלויים לך מנגד.

זה כאילו בן אדם עומד לפני כיתת יורים

מכל רגע החיים שלו תלויים מנגד.

עוד רגע יחיה או לא יחיה, יחיה או לא יחיה, יחיה או לא יחיה.

לא.

לא זה מה שאומר הפסוק.

מי שקונה לחם במכולת

נאמר עליו

חייך תלויים לך מנגד.

נגיד

עכשיו תפרוץ מלחמה אלפי טילים

אין בכול עוד, סגור. כולם ברעו?

אין לך עכשיו לחם.

מה אתה עושה?

אין קמח?

אין לך לחם? לא הצטיידת?

ילדים צריכים לאכול? צריך חלב? צריך פה? צריך שם?

הכול סגור, הפגזות.

לא, לא, לא, לא. לא יכולים לצאת. יומיים, שלושה, ארבעה, כולם במקלטים. אין לצאת.

מה עושים?

זה נקרא חייך

תלויים מנגד.

אם אתה תלוי במישהו,

מישהו אחר שיביא לך את הלחם

אתה לא רואה את זה ככה

אתה אומר איזה כיף כל שנייה מתי שאני רוצה יורד למכולת, לוקח

אני מרים טלפון, שולחים למשלוח

הוא לא יודע כמה הוא תלוי בחייו

מול האנשים האלה שמספקים לו כל רגע

כי זה לא באמתחתך

זה לא תחת ידך

זה לא שלך

זה שלו

נכון שבאופן עקרוני אתה יכול לקנות

אבל מה יקרה אם לא?

וגם בדור המדבר

אפילו שאכלו מן

כתוב שם ויענך

וירעיבך

ויאכילך את המן

זאת אומרת גם שם מרגיש הקדוש-ברוך-הוא

שיש פגם בחסד

אחת מהטענות של ישראל

זה שהם קראו ללחם הזה הלחם הכל-אוכל

מה מקולקל בזה?

אסטרונאוטים שיוצאים לחלל נותנים להם קפסולות של מזון

ויש שם את כל המרכיבים שצריכים בשביל לקיים אותם

לוקח כדור,

ארוחת בוקר

עוד כדור,

ארוחת צהריים

לא חסר לו כלום

מה לא טוב בזה?

אם אתה יכול

כן אבל בלתי אלא מן עינינו אנחנו רוצים לראות חומוס

פטרוזיליה זיתון שמן

מה כל פעם אנחנו רואים גרגירים של כוסברה

הקדוש-ברוך-הוא רואה

שגם בתוך החסד הגדול הזה שיש את המן

כל הרגש קטן של האדם, חסר משהו, לא מרגיש טוב עם זה וזה,

יש לקדוש ברוך הוא צער מזה.

אז נקצר עכשיו את הסיכום של מה שלמדנו כרגע.

עיקר הבריאה

זה לספק לכל הברואים את החסד הכי נעלה שאפשר,

ושאין לנו אפילו מושג מזה כמה טוב וחסד הבורא רוצה להעניק לנו פה,

לא בעולם הבא,

פה.

אמר הסבא בסלובודקה

חסד הוא יותר מתורה.

אתם יודעים שהעולם עומד על שלושה

על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים.

אומר הסבא בסלובודקה שחסד הוא יותר מתורה.

לכן לא ניתנה תורה קודם.

באיזה שנה היא ניתנה?

2,448 לבריאה.

אחרי שעברו אלפיים שנה,

ועוד ארבע מאות, ועוד ארבעים,

ועוד שמונה שנים,

אז ניתנה תורה.

ולפני כן, מה היה בעולם?

רק חסד.

אז צורת החסד גדול מתורת החסד.

עכשיו שנבין.

על מה היה המבול?

בסוף בסוף, חוץ מכל העבירות שהם עשו,

זה היה גזל.

גזל.

היו גוזלים אחד את השני.

אבל הם לא היו גוזלים, באים וחוטפים ככה.

מלאה הארץ חמאס. איך הם עשו את זה?

היו הולכים, כמו בשוק הכרמל,

יש שם שקים.

שק של אורס, שק של גרעינים, בוטנים, קשיו.

כל אחד עובר, לוקח

רק בוטן אחד,

קשיו אחד.

ככה עוברים, מרוקנים את כל השוק.

כל אחד אוכל

פחות משווה פרוטה.

פרוטה היום זה בערך

ארבע אגורות.

היו לוקחים פחות משווה פרוטה.

בן נוח נהרג על פחות משווה פרוטה.

בן נוח לא מוכל על פחות משווה פרוטה.

ישראל כן.

בכל אופן, ככה היו עושים על הארץ חמאס.

אז במקום לעשות חסד אחד עם השני,

מה הם עשו?

כל אחד לקח על חשבון השני.

הקדוש-ברוך-הוא אמר,

אני לא בראתי את העולם מסיבה זו.

אני בראתי את העולם, עולם חסד ייבנה.

אני הייתי חייב למישהו משהו?

לא.

היה מישהו בכלל? לא.

מי היה? אני לבדי.

ואני החלטתי לברוח עולם,

להיטיב,

להתחסד. עולם חסד ייבנה.

אלה מפרים את כל התוכנית והתכלית.

אז לכן הם לא ראויים להישאר.

הביא מבול ומחה אותם.

מה עשה?

השאיר את נוח.

נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוהים, את הלך נוח.

אמר לו, תבנה תיבה

ותכניס את הבעלי-חיים לתוכה.

אתה ואשתך, שלושת בניך וכלותיך, שמונה אנשים,

תיכנסו לתיבה.

סגור בתיבה שנה עם כל בעלי-החיים,

ואתה נכנס לחיות אותם.

מה עשה שמה?

שנה שלמה עשה חסד.

חסד.

למה?

עולם חסד ייבנה.

כביכול היה נוח בתפקיד הקדוש ברוך הוא,

זן ומפרנס את כל הברואים בעולם שנותרו,

והוא זן ומפרנס אותם

בתוך הטבע.

פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

למה?

לחנך אותו

ואת צאצאיו.

חסד, חסד, חסד, חסד, כל היום.

שיצאו מן התיבה שהעולם ידע שחיים על חסד.

אז הבורא יתברך, השאיר את נוח, והוא יצא, וכו' וכו'.

העולם לא המשיך כמו התוכנית,

כי סדום ועמורה עשו בדיוק הפוך.

כל מי שעשה חסד, הרגו אותו, חיסלו אותו.

אין חסד, אסור חסד בסדום.

לעומתם מי היה?

אברהם.

עמוד החסד

שהיה פותח אשל, אכילה, שתייה, לינה ולוויה לכל הברואים

ועושה בכל מקום

להאכיל בני אדם שמתהלכים בדרכים

וללמד אותם את תורת השם.

אז היה אברהם מול סדום,

הוא עמוד החסד, והם הפוך.

וכשהשם החליט לשלוח את המלאכים להפוך את סדום,

מי מתפלל בעבורם? אברהם.

אברהם מתחנן לבורא שישאיר אותם.

מה אברהם עושה?

חסד.

שאפילו הרשעים האלה

יישארו בחיים.

אולי יש עשרה, אולי יש חמישים בהתחלה עד עשרה.

לא היו,

אין סיבה להשאיר,

והקדוש ברוך הוא שרף את הערים ההם.

מי שלא יודע מה נשאר משם,

נשאר את ים המלח

שנקרא ים המוות. סדום.

מכירים את סדום?

זהו.

זה המקום, סדום ועמורה.

היום, אנשים הולכים להתרפא בים המלח, בסדום,

מהבוץ

והמליחות

בזכות הרשעים האלה שמתו ונשרפו שם

אותם רשעים של סדום.

טוב,

עכשיו העיקר העיקרי, אם ככה,

זה חסד, אבל חסד בצורה נעלה ביותר,

עכשיו, תשמעו דבר מדהים.

הסבא מלסלובודקה מגלה לנו על מה שכתוב בפסוק, ויבוא אברהם לספוד לסרה.

אומר לו הקדוש ברוך הוא, אתה תפסת אמנותי,

אני מלביש אותך אמנותי.

מה זה האמנות של הקדוש ברוך הוא? חסד.

תחילת התורה, חסד.

מה החסד הראשון שעשה הבורא?

שהלביש את אדם בחמה,

ראה אותם ערומים, עשה להם כותנות עור.

מלביש ערומים.

הלביש אותם, זה חסד.

מה מסתיימת התורה?

ויקבור אותו בגיא.

מי קובר את משה רבנו?

הקדוש ברוך הוא.

הוא בכבודו ובעצמו, ויקבור אותו בגיא.

מה זה?

קובר מתים?

חסד.

כל התורה מתחילה

עד סוף

הכל חסד

אז ויבוא אברהם לספוד לשרה

הקדוש ברוך הוא מתפעל

אומר לו אתה תופס אומנותי אתה גומל חסד?

אני מלביש אותך חסד

אף שרה אשתו הייתה חלק ממנו מה פירוש?

מה זה אתה עושה טובה שאתה מספיד את אשתך?

שאתה קובר את אשתך?

ברוחניות היא הייתה למעלה ממנו

שהרי השם אמר לו שמע בקולה

אז מה הפלא שהוא תעסק בקבורתה?

בכל זאת

אברהם אבינו עשה את כל הדברים שעשה בבחינת חסד.

זאת אומרת כאילו עושה לאדם רחוק, לא לאשתו,

לא לצדק את שרה,

לא לשרה עמנו,

כמו לאדם רחוק.

אצלו לא היו רגשות אנוכיים.

לא היה לו אגואיזם.

כי אצלו חסד זה היה מציאות כלפי קול ברור.

וכל המעשים שהוא עשה

עם שרה היו אצלו כמו מקרים,

כמו אם היה נודע לו שמישהו נפטר, היה מתעסק בקבורתו,

ככה אותו דבר. צריך להספידו, היה מספידו. זה הכול.

ואדרבה, ומעט לבכותה.

זאת אומרת, לא בשביל להראות כאילו זה אשתי ואני זה.

הוא מתחיל

ממש

כמו מכונה של חסד,

בלי להרחיל,

בלי רגשות אנוכיים.

טוב, עכשיו אנחנו נשמע עוד פלא גדול בנושא החסד.

הקדוש-ברוך-הוא, על-ידי רמיין הנביא,

אומר לעם ישראל,

זכרתי לך

חסד נעורייך

לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

כיצד?

מה זה זכרתי לך חסד נעורייך?

יוצאי מצרים היו לימודים בניסים גדולים.

הם ראו את כל עשרת המכות,

איך הקדוש-ברוך-הוא הפלה בין היהודים לבין המצרים.

הם קיבלו חסדים, הם קיבלו ניסים.

הם זכו דור שלא היה עוד דור שזכה לראות ניסים כאלה,

חוץ מהדור שעכשיו,

כשיהיה עכשיו בעזרת השם גוג ומגוג,

אז כתוב שהשם יראינו נפלאות

כימי מצרים.

והניסים שיהיו לנו יהיו יותר גדולים

מעשרת המכות

שהיו אצל פרעה.

הרמב״ן אומר שניסים גלויים השם לא מראה אלא פעם אחת.

בשביל מה הוא מראה נס גדול על-טבעי פעם אחת?

בשביל שיראו שיש השגחה,

שיש בורא ומשגיח,

רואה,

מחלץ מצרה וצוקה באופן לא טבעי,

בלתי צפוי,

לא ייתכן.

ואז יודעים שיש בורא שמשגיח על הברואים.

ואומר הרמב״ן שמהניסים הגדולים והמפורסמים,

אחרי שראו את כל עשרת המכות וקריעת ים סוף והכול,

אז אדם מודה גם בניסים נסתרים.

והניסים הנסתרים הם היסוד של התורה כולה.

אתם יודעים שכולכם יושבים פה בנס.

אתם לא יודעים.

מי שלא יודע את מה שאמרתי עכשיו,

אדם זה לא מאמין בתורה של משה רבנו,

עד שיאמין שכל הדברים וכל המקרים כולם נסים,

אין טבע ואין מנהגו של עולם.

כל מי שיושב פה,

יושב פה בנס.

תכף תבינו למה.

ממצרים לומדים את היסוד של השגחה פרטית על כל יחיד ויחיד.

לכל יחיד יש שמש שמאירה לו.

למה? כי במצרים היה ליהודים

אור ולמצרים היה חושך.

היה מכת חושך

רק למצרים.

נכנס יהודי בבית של מצרי,

אור.

איפה שהוא הולך, אור.

איפה שהמצרי נכנס, חושך.

והיו שלושה ימים שהם לא יכלו לזוז ממקומם בכלל.

ליהודי יש מים, הנה מים,

המצרי בא לשתות, זה דם.

שמים קש פה וקש פה.

שניהם שותים ביחד.

לזה יוצא דם, לזה יוצא מים.

אם המצרי משלם על המים, זה נשאר מים.

אם הוא לא משלם, דם.

השגחה פרטית?

ועמד על זה הרמב״ן,

שמה שראו אבותינו במצרים די לדורות שלהם

ולכל הדורות עד ימות משיח.

לכן פתח הקדוש ברוך הוא ואמר

בעשרת הדיברות

אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

אני לא מספר לכם סיפורים שפעם עשיתי.

אתם, אתם אלה שיצאתם ממצרים עכשיו, מי הוציא אתכם?

אנוכי.

והוא מדבר בלשון יחיד לכל אחד ואחד.

לא אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתיכם.

אותך, כל אחד באחד, כל יחיד.

ולכן אנחנו מצווים

פעמיים ביום להזכיר יציאת מצרים בקריאת שמע.

נזכור שהקדוש ברוך הוא הוא אחד

והוא שולט בכל העולמות כולם.

אם כן, מובן,

עד כמה הדברים הושרשו

באלה שיצאו ממצרים,

עד שהם כבר לא הרגישו שום שינוי בטבע.

זאת אומרת, נס וטבע זה בדיוק אותו דבר.

הבורא מנהל את עולמו איך שהוא רוצה.

הוא רוצה לעשות כך, הוא עושה כך, רוצה כך,

אין טבע, אין דבר כזה. לא, לא יכול להיות. לא, מה פתאום?

איך יקרה? מה יקרה? לא יכול להיות.

אין דבר כזה.

כל רגע נתון,

הכול יכול להשתנות בלי שום מושג של טבע.

לכן הקדוש ברוך הוא אומר למשה,

מה תצעק אלי?

דבר אל בני ישראל ויסעו.

מה פירוש?

כמו שהלכתם עד עכשיו, תמשיך ללכת.

אז מה אם יש ים?

מה זה מפריע ים?

תמשיך.

מה אתה צועק אלי?

דבר אל בני ישראל ויסעו, ייכנסו למים.

מה בין ים ליבשה?

עכשיו, למה אני אומר שכולכם יושבים פה בנס?

מה, אתם לא יודעים שאתם יושבים פה בנס.

אתם יודעים את זה או לא יודעים?

לא יודעים.

איזה ברכה ברכתם בבוקר?

גם לא יודעים.

מודה אני שמה.

זה שקמת בבוקר, אבל לא על זה שאתה יושב פה.

איזה ברכה אתם ברכתם בבוקר על זה שאתם יכולים לשבת פה?

מה?

פוקח עברי?

מה זה קשור לישיבה?

אתה נותן לה אף כוח.

אתה נותן לה אף כוח?

יש אנשים פה, נרדמו.

שלא עשני אישה.

אבל יש נשים יושבות פה.

מי אמר?

מי אמרה פה, בחורה?

מה אמרת?

לא, מישהי אמרה.

מי אמרה?

אתה אמרת?

אתה אמרת? מה אמרת?

לא!

מי אמרה את זה אבל?

אתה אמרת?

מה אמרת?

מה זה?

מה זה?

שמה?

שמה? לא הבנתי.

תן לו. תן לו מיקרופון, בבקשה.

נו, תגיד, תגיד.

מה הברכה?

את הארץ על המים.

מה זה אומר?

נו

תקשיבו, תקשיבו.

אתם באתם לפה.

אתם הולכים בנס.

מה זה לרוקע הארץ על המים?

מתחת

לארץ מה יש?

תהום!

כל הארץ הזאת יושבת על תהום.

ואתם הולכים.

זה לא נס.

מה אתם רואים לפעמים? בולען, נכון? מה זה בולען?

פתאום הקרקע נפתחת,

נופלת לתהום. בניין שלם

יורד לבפנים.

יש לך את הסרטונים האלה מפעם, נכון?

בולענים הראית פעם.

אז בולען!

מה זה בולען? פתאום

אין קשר בין הארץ למעלה

לתהום למטה.

טראח, הכל נופל.

וכשאתה יושב פה, על מה אתה יושב? על נס!

ברגע אחד הקדוש ברוך הוא יכול לעשות טרינק.

אז אתה הולך על נס, אתה הולך בטוח כאילו על המדרכה וזה.

ראיתם אנשים נוסעים בכביש, פתאום נפתח הכביש, טרררר, כולם נכנסים לפנים.

בדרך לים המלח, כמה בולענים יש?

אז מה, מה, מה, מה, מה כל כך טבעי פה? אין פה טבעי, מה טבעי?

אז כמו שהלכת ביבשה, שזה נס,

כי אתה הולך על פי תהום.

אז תיכנס גם בים, אומר הקדוש ברוך הוא. מה ההבדל בין טבע לנס?

אותו דבר.

רק התרגלת,

נראה לך שהכול זה טבע.

זה לא טבע,

זה שאני מחזיק ככה את התבל,

שהיא תהיה באופן כזה שהתהום לא ימשוך אותך למטה.

זה אני עושה, לא אתה.

כשאני אומר לחול לעצור את האוקיינוס,

זה אני אומר לו.

אבל הוא רוצה לשטוף את כל העולם, אוקיינוס.

גלים, גלים, גלים,

מי עוצר אותם? סכר?

מי עוצר אותם? חול.

עד פה תבוא, לא תוסיף.

זה אני אמרתי לו.

אבל ברגע שאני מחליט לא, אני עושה לו צונאמי, שלושה גלים,

יאללה, ותראה מה קורה.

בקול הייתי, הייתי.

הנה תראו באמצע הכביש, תראו, תראו איזה בולען.

זה לא קדחו את זה, זה לבד. טררט.

ברגע אחד.

תסתכלו.

בן אדם נוסע, בטוח שהכל בסדר.

תראו מה מחכה לו למטה.

ככה זה עובד בכל העולם.

הנה, שובו.

משאית, איזה מזל יש לו.

תראו מה זה.

הנה, וילה שלמה לבפנוכו.

מה זה?

מה זה?

זה לא טיל ישראלי.

אז הקדוש ברוך הוא עושה ניסים שמחזיק אותנו בכלל יושבים, הולכים.

אבל בן-אדם לא רגיל להסתכל על העולם ככה,

ולכן הוא מופתע.

לא, לא צריך להיות מופתע.

נמשיך.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, זכרתי לך חסד נעוריך,

נחתך אחרי במדבר.

עם ישראל ההוא ניסים שאין כדוגמתם, מספיקים עד

הגאולה האחרונה.

ולמדנו ממצרים את ההשגחה הפרטית,

איך השם עשה אור ליהודים,

חושך למצרים, מים ליהודים,

דם למצרים,

וככה אנחנו מחויבים לזכור כל יום בקריאת שמע את הנושא הזה כל פעם מחדש.

עכשיו,

אומר הקדוש ברוך הוא למשה, מה תצעק אליי?

דבר אל בני ישראל ויסעו.

כמו שהלכתם עד הנה,

תמשיכו ללכת.

מה בין הים לבין היבשה?

הלום ברכים רוקה הארץ על המים.

אם כן, כל אחד יש לו גשר מיוחד על כל צעד ושעל.

וזה נס

יותר גדול מלהעמיד את השמש שעה אחת למשה ויהושע.

למה?

כי כל צעד זה נס שאתה הולך על קרקע מוצקה.

כל רגע נס.

להעמיד את השמש, יפה מאוד.

כמה זמן זה?

36 שעות עמדה השמש.

טוב.

ואתה כמה הולך?

כל יום.

זה לא נס.

מה חסר בשביל שתבקע האדמה ככה?

השגחה אלוקית.

והוא מחליט מי כן ומי לא.

איזה חסד עשו ישראל עם השם

כשהלכו במדבר, כשהשם אומר, זכרתי לך חסד נעורייך.

אחר כך הולכים ישראל, נכנסים לתוך הים,

וילכו בתוך הים ביבשה.

נהיה יבשה. מה זה נהיה יבשה?

ים זה הולך ככה.

ככה זה ים.

מה זה ביבשה?

הקדוש ברוך הוא ייבש את הים.

קפאו תהומות

בלב ים. נהיה הכול קרח,

וכולם הולכים

כמו ביבשה.

לא יורדים ולא צוללים מיליונים ולא עולים בצד השני.

הכול נהיה יבשה.

והם מצדדים

נודות של מים,

12 גזרים.

כל שבט יש לו מסלול שלו

לכבודם של ישראל.

והם משיגים באותו מעמד נבואה גדולה שראתה שפחה על הים יותר ממה שראה יחזקאל בן בוזי.

מאז אמרו את השירה הגדולה.

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה.

אשיר על אדוני כי גאו גאה.

עוזי וזמרתיה. ויהי לי לישועה.

זה,

זה הצביעו ביד.

זה אלי ואנווהו.

אלוהי אבי וארוממינו.

כמה רחוקים היו מן הטבע.

ואיזה מדבר היה להם.

מוקפים ענני כבוד.

אין לבאר את גודל העונג והחידון שהם הרגישו.

החיים שלהם היו חיים שמיימיים.

לא חסר להם דבר.

אז מה זה שהשם אומר זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר?

שאני זוכר לכם את הזכות הזאת שהלכתם אחרי במדבר.

אני זוכר לכם את זה לעולם.

מה, מה החסד?

אלא רואים מפה שהקדוש ברוך הוא יורד לעומק הכוחות של נפש האדם,

וכמה רבים חסדיו

שהוא לא שוכח,

גם אם יש צער

דק ביותר בעולם.

כי בכל אופן,

היה להם רושם שהם הולכים במדבר.

אפילו שזה מלא ניסים והעונג והחידון אין-סופי.

אבל אתם הלכתם אחרי במדבר.

במדבר.

בארץ לא זרועה.

מתוך אמונה שאני אספק לכם צורככם במדבר. מי יוצא מיליונים עם תינוקות?

איפה תקנה טיטולים, אוכל? מאיפה?

מאיפה?

עצם זה שהולכים במדבר אחריי?

זה חסד שאני לא אשכח לכם, ואתם קודש ישראל,

ולכם אני קורא,

הבן יכיר לי אפרים עם ילד שעשועים.

כי מדדא בריבו זכור, אזכרנו עוד.

לא שוכח הקדוש ברוך הוא. אתם שומעים?

נותנים לך וילה,

עם מאה דונם, ובריכות, וכל מה שאתם יכולים לצייר הכי טוב,

אבל במרפסת

שמו לך כורסה מקש.

לא מרופד.

כורסה מקש.

זה פגם, זה פגם. בכל העשירות ובכל הנוחות,

אבל היה שם כיסא מקש.

זהו.

זה כבר נקרא שאתה כאילו כל הכבוד שלך, הסכמת להיות בווילה הזאת. כל הכבוד לך. כל הכבוד.

וכן מציינו בבכורות של ישראל.

למה הבכורים פתאום נהיו קדושים?

אני בכור.

התורה קוראה לי קדוש.

יש פה בכורים?

איזה יופי, אז אתם גם קדושים.

קדש לי כל בכור בבני ישראל.

למה מישהו בכור נהיה קדוש?

מפני שהם הרגישו את הצער והפחד במכת בכורות

כשהם שמעו שהולכת להיות מכת בכורות

אפילו שזה מכוון על המצרים בלבד

אבל יש חשש

מה החשש?

אני יודע אני גם בכור עזוב בכורות אני בכור מפחיד

אפילו שכל מכה שהייתה במצרים היו יכולים לפחד ישראל כי אם אומרים שכל מצרים תתמלא קינים

אז גם אני בטח אתגרד אז פוחדים קצת אחר כך רואים שלא הכינים לא נוגעים ביהודים

רק במצרים

אבל בכל אופן יש איזה חשש אבל כשהיה מכת בכורות רק הבכורות

היה להם איזה חשש

אפילו שכבר היה להם ניסיון

שכל מכה בסוף לא פוגעת בהם

אבל בכל מקרה מכת בכורות

אולי הייתי מוסיף מדעתי שאחרי מכת בכורות זה היה אחרי מכת חושך

ובמכת חושך מתו 80% מישראל, אלה שלא רצו לצאת

אז פתאום ראו שיש מכה אחת

שמקבלים חלע גם היהודים כי הם לא רצו לצאת ממצרים וה' עשה את זה במכת חושך בכוונה

בשביל שהמצרים לא יראו שגם היהודים נפגעו ויספיקו לקבור אותם באותם ימים שהיה חושך

ולא יגידו הנה הנה גם הם גם הם

אז היה חשש בכל אופן לבכורות

ומזה שהיה להם את החשש

הקדוש ברוך הוא אמר בצער הזה שהיה לכם חשש

אז קדש לי כל בכור תוספת קדושה על מה שישראל הם קודש

כל ישראל קדושים תהיו

אבל בכור עוד קדושה נוספת לו למה?

בגלל שהוא פחד

היה פחד לבכורות

אז עכשיו נבין

לפי זה

מה גודל השכר שלנו

על כל סבל,

על כל ניסיון,

על כל צער

שאנחנו מצטערים בשביל לכבד את השם, את התורה,

את המצוות

וגם אם אנחנו לא מרגישים בצער

אבל השם יודע מה היינו ראויים לקבל,

לחוות,

להרגיש

במירב שהוא רוצה לתת לנו

הוא ישלם לנו ויפצה אותנו

לאין שיעור

אפילו שאתה לא מרגיש את הצער

אבל הקדוש ברוך הוא מצטער

שהוא לא יכול לתת לנו את המאה אחוז שהוא רוצה לתת

לא יאומן כי יסופר

עכשיו בואו נראה

מה גודל השכר

כשאנחנו שומעים

בקול השם, אפילו אפילו במילה אחת

אמרו חכמים זיכרונם רכה

בשכר זה שאמר משה רבנו במראה הסצנה הנני

זכו כל ישראל למן

שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים

גודל עניין המן במדבר

עם ישראל רעבים יוצאים למדבר

והם אמרו למה הוצאתנו ממצרים

זכרנו את הדגה, את האבטיחים, את הקישואים

היית משאיר אותנו פה במצרים, היינו מסתפקים

והקדוש ברוך הוא נותן להם לחם מן השמים

לחם אבירים אכל איש, לחם שמלאכי השארת ניזונים ממנו

שיש בו את כל הטעמים

המן שירד בכל יום היה בו די לאלפיים שנה לכל ישראל להאכיל אותם

תראו כמה עשירות הקדוש ברוך הוא נתן להם

וכל זה בזכות מה?

שמשה רבנו אמר הנני

ואין לנו ספק

שזה מעשה טוב

שאמר משה הנני, הנני זה אני מוכן ומזומן

וזה היה אחרי שמשה ראה את המראה הגדול בסצנה

והוא רצה מאוד להתקרב ולראות

והקדוש ברוך הוא קורא לו משה משה

בלשון חיבה

אז איך הוא לא יאמר הנני?

בכל זאת כיוון שמכל מקום

שמע לדברי השם וענה את הביטוי הזה הנני

בעד דיבור זה זכה לשכר גדול ונעלה כל כך

שהשפיע וגרם ירידת המן לכל ישראל ארבעים שנה במדבר בארץ לא זרועה

לכן אמרו חכמים שמה שניזונו ישראל ארבעים שנה במדבר מן זה היה בזכות משה

מה הייתה הזכות?

שהוא אמר הנני

מפה רואים כמה עשירות

אדם עוצר ברוחניות

על כל תנועה

ולו הקלה ביותר באחד מאיבריו

אין

ערך ואין לשער

רוב עושר הפירות והתוצאות

הממתינות לו בעתיד ולנצח.

עכשיו תקשיבו טוב

אם זה ככה על הנני

מה השכר שמגיע לכם שהגעתם לפה?

הרי אתם פסעתם פסיעות

יש כאלה שנסעו באוטו

עלה להם דלק

הם השקיעו כסף

הם הפסידו את החדשות

הם לא ראו את גנץ ולא את ביבי

והם באו לפה

לשמוע דברי תורה

תגידו אתם מבינים מה מחכה לכם שכר רק על האירוע הזה?

עכשיו על כל מילה שהוצאתי

והקשבתם

כל מילה זה תרי״ג מצוות

ואמרתי הרבה

אני עוד אגיד

אז זאת אומרת

צא וחשוב

מה השכר שמגיע לכם

ואם מישהו גם יחליט שבעקבות זה הוא עכשיו יעשה עוד יותר בחשק ובשמחה

את מצוות הבורא יתברך

אז מהיום מה למה יהיה גודל שכרו?

כי יש לו כבר הבנה

איך הקדוש ברוך הוא מחשיב

כל דבר ודבר

וזה רק

שעתיים בלבד

כמה עוד יש לכם חיים לעין הרע?

כמה אתם יכולים עוד להספיק?

וזה רק על מילה אמרנו הנני ארבעים שנה מן

שלוש מאות שישים וחמש יום בשנה כפול ארבעים אכלו מיליונים מיליונים אכלו לשובע

בגלל מילה אחת הנני

אתם שומעים?

אבל לא רק אנשים שהם בכירי השם כמו משה רבנו או אברהם אבינו אפילו רשעים

רשעי עולם אפילו

היה אחד קראו לו עגלון מלך מואב

הוא חבר לעמלק בעמון ונלחם נגד ישראל ושלט בישראל שמונה עשרה שנה

זה היה עגלון מלך מואב, אבא

של רות המואבייה.

בהתחלה היא היתה רות המואבייה,

ואחר כך נהייתה

אם המלכות.

מה קרה?

בא אליו אהוד בן גרא,

זה היה השופט השני,

השופט הראשון,

בימי שפט השופטים,

אחרי שיהושע בן הנון נפטר היה עתניאל בן כנז

ואחריו היה אהוד בן גרא משבט בנימין.

הוא החליט למרוד בו

והוא בא אליו לארמון

וזה היה עגלון מלך מואב רשע,

הוא הרג מישראל רביו

ואהוד היה שופט והיה נביא

והיה עליו חיוב להרוג אותו בחרב,

ואז הוא בא אליו עם מנחה,

לתת לו מנחה,

ואז הוא ביקש מהשרים לצאת כי יש לו דבר לומר לו,

ואז הוא ניגש אליו והסתודד אתו ואמר לו כך

דבר השם לי אליך המלך

הוא שמע עגלון

שאומר לו דבר השם לי אליך המלך

עמד מכיסאו המלך

הוא היה שמן גדול,

עגלון היה שמן גדול.

יש אנשים שבגלל זה קראו לו עגלון.

הוא היה כמו עגל כזה, עגלון.

כתוב ביקום מעל הכיסא.

ואז תוך כדי דיבור הרג אותו אהוד בן גירה.

הוא היה שמאלי

והוא שם

את החרב הקטנה שלא ירגישו

בצד ימין.

הבודקים שהיו בודקים עם מגלר

בדקו את הצד השני, כי בדרך כלל אדם הוא ימני והוא שולף משמאל, אז בדקו אותו בצד הזה, בצד הזה לא היה בצד הזה.

לקח את החרב הקטנה הזאת, נעץ לו בתוך הבטן פנימה,

סובב אותה,

השאיר אותה תקועה.

יש אומרים שהוא הגיע עד סוף המעי הגס,

ואני לא רוצה להגיד לכם איזה ריח יצא משם, כי הוא הגיע למקום איפה שעצור שם כל הבלגן,

ואחרי זה הוא יצא מהחדר, סגר את הדלת,

והעבדים התחילו להריח ריח לא טוב, אז הם חשבו שהוא הלך לשירותים.

אז הם המתינו עד שהוא יגמור. בינתיים הוא הצליח לברוח.

אהוד בן גרא, וכשהם פתחו כבר מצאו אותו מת

שם ואז התחיל המרד,

וניצחו את האויבים, את מואב,

והיה שקט 80 שנה בזכות אהוד בן גרא.

אבל המלך הזה, עגלון הרשע,

קם מעל הכיסא לכבוד השם. הוא שמע שיש לו דבר מאת השם אליו.

הוא קם לכבוד השם ועמד.

ואז הוא הרג אותו.

הוא לא חזר בתשובה מזה שהוא קם.

הוא רק כיבד את השם.

ובכל זאת, הקימה הזאת שהוא קם לכבוד השם לא התבטלה.

ולמה הוא זכה?

שיצאה ממנו רות,

דוד המלך, ומלך המשיח

בכל הגאולה של העולם

בזכות שהוא קם

לכבוד

שם השם.

הוא עוד לא יודע מה יגידו לו,

אבל הוא קם.

תראו, מי שמכבד את השם, אפילו רשע גמור,

איך השם משלם לו שכר.

ועל זה נאמר חסד ומשפט אשירא.

כל המשפט

יכול להיות בעצמו החסד הכי גדול שמכריע אלף אלפים פעמים את המשפט.

היה פה משפט,

הרגו אותו

כי הוא הצר לישראל והרג בישראל. הוא היה מלך רשע.

אבל מצד שני השם זכר לו את החסד שהוא קם לכבודו.

אותו דבר היה עם נבוכדנצר.

נבוכדנצר הרשע ראה ששלחו מכתב לחזקיה המלך שנעשה לו נס

והקדימו במכתב לכבוד חזקיה המלך, לכבוד העיר ירושלים, לכבוד אלוקי חזקיה.

הוא אמר איך שולחים כזה דבר? צריך להקדים את האלוהים שלו. אם הוא עשה לו נס

ועצר את השמש עשר מעלות,

אז

צריך להקדים את השם.

הלך והקדים את השם לכבוד אלוקי חזקיה

ואחר כך חזקיה ואחר כך עיר ירושלים.

אז בזכות זה שהוא פסע

שלוש פסיעות

נמסור את המכתב,

זכה לשלוט בכיפת העולם, ועוד שלושה מבניו שלטו בכיפת העולם. על כל צעד,

שלטון על כל העולם הזה.

אתם שומעים?

מה השם משלם?

אז למה אנחנו לא רואים את כל השכר פה?

בהאיה עלמא לי כאגרא אין בעולם הזה כדי לשלם שכר על מצווה אחת.

לגוי כן,

אבל שכר לשלם, איך אפשר לשלם?

איך אפשר לשלם שכר כזה?

אם יתנו לך את כל חלל העולם עם כל מה שיש בו,

זה יכול להיות לשבעים, שמונים, תשעים, כמה שתחיה, אחר כך לא יישאר לך כלום.

אבל שכר מצווה זה לנצח.

וראינו כמה מקבלים שכר.

אז מה השם ייתן לך את זה בכסף קטן? פה את העולם הזה, הרי אלוהי שאין לך כלום. ומה תעשה בנצח? תהיה תפרה נולדה לך כלום?

תשאל לנצח ריק.

אז הקדוש ברוך הוא לא משלם בעולם הזה שכר, רק לרשעים.

הרשעים מקבלים שכר.

איזה שכר הם מקבלים?

לפי הערכה שלהם,

את המצווה.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא משלם לשונאיו אל פניו

פה בעולם הזה, להביא דומה חיי העולם הבא.

כי הם לא מאמינים בעולם הבא.

הם רוצים שכר פה, אכול ושתו, כי מחר נמות. עזוב אותי מה יהיה אחר כך. עכשיו אני חי, תן לי ליהנות.

זה השם נותן להם.

נגיד יש בן אדם, אומרים לו בוא תלמד גמרא.

אז הוא לומד, מתחיל ללמוד. אחרי כמה דקות הוא אומר, רגע, אני חייב לצאת לעשן סיגריה.

אז מה פירוש?

הסיגריה בשבילו

היא יותר טובה,

מהנה יותר מלימוד התורה.

אז כמה הוא הלך לעשן? עשר דקות וחזר.

אז הוא מבין שסיגריה עדיפה על עשר דקות תורה.

מה השם ישלם לו? פקטים!

יבריחו לו פקטים במטוס מחוץ לארץ, הוא יהיה מבסוט, הביאו לי פקטים!

בלי מיסים, בלי כלום.

בזול.

למה הוא קיבל פקטים?

משכר התורה שהוא למד פעם ויצא להשם.

אתה ערכת את זה ככה, בפקטים, ככה.

כמה שאתה רוצה פקטים.

אדם אין לו שכל, הוא לא יודע מה הוא מפסיד.

כל רגע שאתה יכול לעשות מצוות רוחניות זה לנצח נצחים. מה אתה ממיר אותם בגשמי?

עוד דוגמא אחת,

ונסיים.

הייתה אישה מפורסמת מאוד בעולם, קראו לה רחב.

אני לא ממשיך את הכינוי שלה, כולם יודעים באיזה מקצוע היא התעסקה.

40 שנה היא הייתה במקצוע הזה,

ובסוף התחתנה עם יהושע בן נון,

ויצאו ממנה שמונה נביאים ומלכים,

ביניהם ירמיה הנביא.

למה?

כי היא אמרה, שמענו את אשר הוביש השם את דמי מצרים.

שמענו מה השם עשה לכם, איך הציל אתכם ממצרים.

שמענו, אנחנו פוחדים מהאלוהים הגדול הזה.

זהו.

ומה היא עוד עשתה?

היא החביאה את המרגלים,

ושלשלה אותם מהחלון עם חבל והבריחה אותם כשבאו לרגל את הארץ.

זהו.

והבטיחו לה שלא יהרגו אותם ואת בני משפחתה, וככה עמדו בדיבור, וממנה יצא מה שיצא.

עכשיו, מה קרה?

בזכות החבל שהיא שלשלה אותם מהחלון, היא היתה גרה בגב החומה.

של יריחו.

היא זכתה שיצאו ממנה חבל נביאים.

אז גם הנביאים שמונה יצאו ממנה.

ביניהם ברוך בן נריה,

שהיה ריבו של עזרא הסופר,

וחולדה ועוד.

בכל זאת,

בכל זאת,

באותו מעשה עצמו,

שזה היה מבחינתה פיקוח נפש ומסירות נפש. אם תופסים אותה שהחביאה המרגלים,

הורגים אותה.

והיא היתה בסכנה, והם היו בסכנה.

מכל מקום יש עליה תביעה.

מה התביעה?

היות שהיא נתנה להם לרדת בחבלים קשים,

לא חבלים רכים ולא סולם,

ולא השגיחה על זה שיהיה להם נוח בירידה מהחומה.

אז כשעלו את ירמיה הנביא, שהיה בתוך הבור שצדקיה המלך, שהיה מלך הפכפך, והסכים

לשמוע על השרים שאמרו לו לזרוק את ירמיה לבור כדי שימות בגלל שהוא ניבא רעות מה שעומד לקרות,

בסוף באו,

בא כושי,

עבד מלך הכושי, מלך כושי,

בא ואמר להציל אותו. זה היה ברוך בן נריה, שהוא היה הסופר שלו,

כמו שרשי אומר.

אז הוא ביקש מצדקיה לחלץ אותו, אז הוא אמר, תיקח 30 אנשים,

כי ירמיה כבר היה תשוש לגמרי,

ושלשלו לו חבלים,

תודה רבה.

ואמרו לו, תשים אותם תחת אצילי ידיך, תקשור את עצמך ואנחנו נרים אותך. אז הוא ביקש, תשלחו לי סולם, אני לא יכול.

אמרו לו, יא חביבי, הסבתא שלך טחה שלשלה אותם בחבל,

אז מה שמגיע לך זה רק חבל.

מידה כנגד מידה.

שמעתם דבר כזה?

אם כל מה שמגיע לה וזכתה להתחתן עם יהושע בן נון,

להעמיד מלכים ולהעמיד נביאים והכול,

אבל היה משהו אחד שיכולת להשתפר בו,

לחשוב עוד טיפה איך להקל עליהם את הבריחה, את הירידה,

את ההשתלשלות.

תראו כמה דורות עוברים מרחב

עד ירמיה הנביא וזוכרים את הכול,

הכול בחשבון אצל הקדוש ברוך הוא.

כל פעולה שאדם עושה לטוב או למוטב,

כל דיבור,

כל מחשבה,

הכול מחושבן.

הם מסתכלים בזכוכית מגדלת

על כל מעשה ומעשה,

על הזכויות ועל החובות,

והכול מתחשב לעתיד,

לך,

לצאצאיך ולעולם הבא שלך.

אז מעכשיו כדאי לכם, ניתן דעתכם,

כמה אפשר להרוויח בעולם הגדול הזה שה' ברא אותנו,

תוכו

ורוצה להנות אותנו

ב-100 אחוז.

עוד פה.

שלא לדבר על שם.

עוד פה.

אז כל מה שאתה מוכן לקבל ייסורים,

בשמחה, בהבנה, בהשלמה,

ולהמשיך לעבוד את הבורא כמו שהוא רוצה,

פי מאה, פי מאה, פי אלף,

לאין שיעור תקבל שכר

על מסירות הנפש,

לעבודת הבורא.

כמו שאמרנו, שקר אכן, בהבל היופי,

דורו של רבי יהודה בר אלעי,

נאמר עליו, אישה יראה את השם,

היא תתהלל.

מוכן לעבוד את השם בכל התנאים?

אשריך,

מה גדול זכרך בעולם הזה ולעולם הבא,

ולכל צאצאיך הבאים אחריך, אמן.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אני רק אמליץ לכם, בעזרת השם, אחרי זה,

אם תרצו לזכות במצווה גדולה, שעוד יהודים יתקרבו לבורא,

לעשות הוראת קבע,

50 שקלים לחודש, שקל וחצי ליום,

בשביל לארגן עוד הרצאות ברחבי הארץ.

זה נקרא קרן ההרצאות, להיות שותפים בזה מכספי מעשר.

מי שירצה,

אשרה ואשרה חלקו מה גודל שכרו בפרוטות קטנות.

כן, מה אתה מצביע? רוצה לחתום

או לשאול?

לשאול. לשאול. תן לו לשאול שם.

בסדר, בסדר.

בואי נדבריך, אונדרה.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

ברוך הבא להראנו. כבוד גדול, ראשון לציון. ראשון לציון, הנה נם. תודה רבה.

יש לי שאלה, ולפני כן קודם כל הכרת הטוב,

שבזכותך אני חזרתי בתשובה לפני שנה וחודשיים.

ברוך השם.

בזכותך ובאמצעות תלמיד קרוב אליך שהיה קדושים.

או-הו, איזה זכויות.

לפני כן אני, כן, לפני השנה וחודשיים האלה הייתי שומע כל מיני אחרים,

שזה לא קירב אותי לשום דבר,

חוץ מאולי קצת הוויה משפחתית, לא יותר מזה.

מה שנקרא לאכול עוגות דותים ולקבל כאב בטן.

אשריך,

אני הייתי שומע את הדיסקים שלך ומאוד נהנה ומתקרב לדת ולבורא עולם.

רציתי לשאול בקשר לפרעה,

כמה שהוא היה חזק,

איך זה יכול להיות שמזמן שאחרון השבטים,

לוי,

שמת בגיל 137,

ואז בעצם פרעה כבר נחלש. הוא תמיד היה חזק ומלך חזק.

ודווקא בנקודה הזאת כבר הורידו אותו מהשלטון בעצם.

איך זה יכול להיות?

תראה, הם רצו להרע על העם ישראל והוא לא הסכים.

היה לו הכרת הטוב ליוסף.

אבל זה היה רק לשלושה חודשים.

ואחרי זה שהוא ראה שזהו, רוצים להעביר אותו מן המלכות והוא יפסיד את המלכות והתוקף והכבוד והכול.

אז ויעקב מלך חדש,

נתחדשו גזרותיו,

והוא החליט שהוא לא מפסיד את המלכות,

וכפר בכל הטובה כי האינטרס האישי שלו גבר על החשבון הנכון שהיה קודם,

שאין נחזיר רעה תחת טובה למי שפרנס את כל מצרים והעשיר אותה

בשנות הרעב.

זה מה שקורה היום בפוליטיקה,

שבשביל האינטרס האישי אתה רואה איך אחד שופך את דמו של השני ומוצאים רק עלילות וסיפורים וכל מיני דברים,

והכל העיקר שרק אני ורק אני ולא הוא ולא הוא ולא הם.

זהו, זה.

פרעה ממשיך מאז.

תודה. ועוד שאלה קטנה.

מה הסיבה בעצם שמשה רבנו הסכים להעלות את הערב רב?

שבעצם הם אלה שהחטיאו אותנו, את עם השם. משה רבנו לא ידע שהערב רב יעשו בסופו של דבר את העגל.

הוא התכוון לקרב אותם.

יש עניין שכל העולם יכירו וידעו

את השם יתברך, כמו שאתה אומר בראש השנה, וידע כל פעול,

כי אתה פעלתו ויבין כל יצור,

כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר על נשמה ואפו.

אדוני אלוהי ישראל מלך

ומלכותו בכל משלה. הוא רצה להביא את העולם לתיקונו,

שהעולם יכירו במלכות השם יתברך.

זה התכלית של העולם.

אמנם השם לא חפץ בזה, מסיבות הידועות לא,

אבל הוא עשה חן,

וזה מה שנגרם לאחר מכן.

תודה, ברשותך. אני הייתי רוצה לקבל ברכה לרפואה שלמה למרים בת חנניה.

מי זאת? דתייה?

כן.

אישה דתייה היא דודה של אשתי,

והיא לצערנו חולה במחלה.

יש לה ילדים דתיים?

כן, יש לה ילדים דתיים. איזה גיל?

אני לא יודע בדיוק.

מבוגרים?

הם גם בעבר נפגשו איתך.

אז אם הם יקבלו על עצמם תענית ארבעים יום וילקטו עשרה אנשים שיצומו ארבעים יום בעבורה,

אפשר שיתרחש נס.

כמובן, שהיא תעשה תשובה שלמה ווידוי.

אתה יודע מה זה תענית ארבעים?

כן. אז תגיד להם,

אני הייתי בניחום אבלים, סיפרתי את זה השבוע בניחום אבלים ביד בנימין,

ששם קיבל דום לב אברך צעיר בן 21 שהיה בהרצאה שלי לפני זמן.

יש לך את הקטע?

אני שלחתי את זה בקבוצות, מוכן.

אז יש שם את הסיפור שהוא בא אלי להרצאה

ואמר שאימא שלו חולת סרטן,

והמצב הוא ממש עניין של רגעים, כמו שאומרים, הרופאים אומרים.

ומה עושים?

שאלתי אם יש לה אוהבים?

אז הוא אמר שכן,

אישה בת 38. אמרתי לו שיקבלו עליהם תענית עשרה אנשים וכו'.

אני מקצר.

כשהייתי עכשיו בניחום הבינים, האמא הייתה שם.

אז היא סיפרה

שהם עשרה שהתפללו עליה וצמו אותה ארבעים יום,

והיא נתרפאה מהמחלה לגמרי והולידה אחרי זה עוד בן בשם שמעון,

והבן הזה נפל בדום לב.

הסברתי גם מה אני חושב, מה קרה,

אבל זה לא העניין.

אז זה הועיל.

לרופאים לא הייתה שום תקווה, המצב היה חמור ביותר, קריטי,

וזה עזר.

הרבה מקרים

היו שאנשים נעזרו על ידי הדבר הזה,

וזה דבר גדול משום שארבעים יום תחנית זה כנגד שבעים ושתיים שעות

של צום רצוף,

שאסתר ומרדכי גזרו על כל היהודים נגד גזירת המן,

להשמיד, להרוג ולאבד את...

כל היהודים

ואם זה הועיל להם

אז זה בוודאי יכול להועיל

לבן אדם אחד

ואכן זה הועיל.

אז אם יעשו כן,

אפשר שבעזרת השם, אם זה לא גזירה בדם אלא בטיט,

שאכן תהיה ישועה.

תגיד להם.

תודה. והאם אפשר לקבל ברכה

עבור מרים בת חנניה?

מרים בת חנניה, רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל, מהרה.

יש לך?

אתה שולח לי. טוב.

ולאשתי היקרה,

מירב בת רחל, רפואה שלמה שהיא...

מירב בת רחל, רפואה שלמה, מהרה.

תן בבקשה לגברת פה באמצע.

תודה.

ככה, אבא שלי הוא מגזע של צדיקים מאוד מאוד גדולים.

אחת הסבות שלו זה היום יום הזיכרון שלו, רבי אלימלך מליז'נסק,

וגם החוזה מלובלין ועוד הרבה הרבה צדיקים.

ויש לי בן שנולד ביום הזה וקוראים לו אלימלך, היום הוא בן 24. בארץ הוא לא מצא את מקומו,

ובגיל 13 שלחנו אותו לישיבת נוברדוק בצרפת,

ישיבת בוסייר של הרבי עברה.

הוא למד שם שבע שנים, והוא פרח, והוא היה ממש

ילד מקסים.

בעלי נהיה חולה באותה תקופה, ואנחנו נסענו אליו כל כמה זמן.

אחר תקופת מה בעלי נהיה חולה, ועד היום הוא מאוד מאוד חולה.

וידעתי שאני לא אראה את הבן שלי,

ומאוד מאוד התגעגענו אליו.

יש לי בן יותר גדול ממנו, שהבן התאריז. אז מה קרה איתו? נו הלאה, מה איתו? ומה קרה איתו? הוא הבאנו אותו לארץ, ותקווה שהוא יהיה רק בחתונה, ויחזור.

בחתונה של מי? בחתונה של הבן היותר גדול שלי.

כן.

הוא היה בארץ, הצבא לא נתן לו לחזור, והוא נשאר בארץ,

הוא כבר לא חזר לצרפת.

והיום המצב, שאז הוא היה בחור דתי,

והיום הוא בחור חילוני לממש-ממש,

והוא גם בתלבושת, גם בהתנהגות,

גם בדברים, הוא מדבר דברים מאוד מאוד לא יפים. ולמה?

ולמה?

מה הוא אומר? למה זה השתנה?

זהו, ככה.

מה? אין לו מה להגיד. מה, חברה? מה? הוא הולך לחברה לא דתית,

הוא לא גר בבית.

כמה שאני מקבלת אותו מאוד יפה בבית, כמה שהוא מדבר ככה.

אני לא מעירה לו כלום. שמעתי, הוא יסכים לבוא אלי?

לא.

למה? כי הוא טוען שהכול בסדר אתו,

וכל הדתיים אין להם שכל. בטח שאין להם. שיבוא אלי.

הלוואי. הוא לא מסכים ללכת לאף מקום. מה אכפת לו שינצח עד שאין לו שכל?

הוא לא מסכים. שיוכיח שאין לו שכל. הוא לא מסכים ללכת לאף מקום.

אז אין לו שכל.

נכון, זה מה שאני אומרת. מה אני אעשה?

אני פשוט רוצה ברכה, שהוא יחזור בתשובה, שהוא... איפה הוא נמצא? ישן בבית?

לפעמים בבית, לפעמים אצל חברים, ושיהיה לו שידוך של בחורה טובה ודתייה.

היי, איפה הלכת? קודם כל נחזיר אותו.

אני רוצה, אני רוצה שקודם נחזיר אותו, נכון? אני רוצה להחזיר אותו בתשובה.

איפה אתם גרים?

אנחנו גרים בבני ברק. הוא היום נהיה בן 24.

אתם גרים בבני ברק? כן.

הבנתי.

אפשר לשלוח אליו מישהו הביתה בשעה שהוא נמצא?

הוא לא תמיד בבית, אבל... אמרתי, מתי שהוא נמצא. אני לא יודעת מתי הוא נמצא. מתי שהוא נמצא? אפשר. אפשר.

אוה, אז תקני את הטלפון ונותן לך טלפון, הנה, של איתן,

וברגע שהוא יהיה בבית,

תודיעי לא בטלפון, ואנחנו נשלח מישהו, ננסה ללכוד אותו.

אוקיי?

בסדר, הלוואי.

אני מוכנה, עם כל הלב. טוב, יופי.

עכשיו, יש לי גם בת

יותר גדולה ממנו, שהייתה בחורה דתית, וכשבעלי... בלי הסיפור, בסוף, מה הייתה? אוקיי. עכשיו, כשבעלי נהיה חולה,

אז לאט-לאט היא יורדת בדת, היא אומרת שהיא קצת הפסיקה להאמין בקדוש ברוך הוא. עוד פעם.

טוב.

מה אני אעשה?

אני אגיד לך מה הבעיה.

כן?

אתם, תפסיקו לאכול בשר ועופות

ותגעילו את כל הכלים,

ובעזרת השם ישתנו הדברים.

ככה, תקבלי את הגזירה שאני אומר, בלי הסברים.

בסדר גמור.

בסדר?

אוקיי. הנה, הוא גם יכול לעזור בהכשרת המטבח.

בסדר. בסדר? אוקיי. מתי עושים את זה?

tomorrow?

כן, אפשר. בסדר. עכשיו, זה גם יפתור את הבעיה של...

רק שנייה, רק שנייה. וכמה זמן אני צריכה להפסיק לאכול בשר?

לעולם.

עכשיו בא חגים, ו... הוא יסביר לך את הכול.

אוקיי. עכשיו תקשיבי למשהו.

גם לבת אנחנו נשתדל לסדר משהו שמישהי תדבר אתה, בסדר? אוקיי. יופי.

ובעלים מאוד חולה.

נברך אותו. מה שמו?

גרשון חנוך, בן חיה רוזה.

גרשון חנוך, בן?

חיה רוזה.

בן חיה רוזה,

שמרפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

מהרה.

תהיי בריאה. תודה.

כן, שאלה.

מה?

הנה, הוא לוקח ממנה איתן.

נו, הסרט.

הסרט מוכן?

אתם רוצים לראות את הסרטון של הבחור?

הם לא רוצים, עזוב, לא צריך.

רוצים.

טוב, תראה להם.

בסדר טוב, הרב, רק רציתי ברכה לאימא שלי, גלית בת רחל, מי שהרב אמר בהתחלה רפואה.

חולה וסרטן, המצב לא פשוט.

זהו, רק רציתי...

בת כמה היא?

38. והרופאים מה אומרים?

אמרו שהיום הגועל תחליקה בה, כאילו בימים האלה.

כמה אוהבים אותה?

לא יודע, אבל אוהבים, אוהבים. כמה?

הרבה, הרבה.

כמה היו מוכנים לתענות תענית 40?

נדבר עליה, אני כמה שצריך.

40 יום תענית, כמה יאכל? עשרה אנשים יהיו?

אני משער שקר.

אז מקבלים את זה ככה, יש כמה אפשרויות.

תענית 40, אתה יודע, זה הפר את עצתו של המן.

נכון. כך גזרה אסתר ומרדכי.

72 שעות לתענות רצוף זה 40 יום תענית.

מי שיכול 72 שעות רצוף, הוא גמר את ה-40 יום.

אם הוא לא יכול שלושה ימים רצוף, אז הוא מתענה יומיים רצופים, שזה 48 שעות, וזה שקול כמו 27 ימים,

ועוד 13 יום,

או עוד פעם אחת, יומיים,

עם הפסקה כמובן.

אם הוא לא יכול,

אז זה 40 יום רצוף, למעט שבת, ראש חודש וחגים.

מהזריכה אל השגיאה.

לא, מעמוד השחר לצאת הכוכבים.

כן.

זה שתי קצוות.

מעמוד השחר לצאת הכוכבים.

עכשיו, זה דבר מדהים ביכולת שלו לעשות שינויים דרמטיים כגון אלה.

מי שראה את הסרט, חיו יחיה.

מי ראה את הסרט, חיו יחיה?

יופי.

מי לא ראה את הסרט, חיו יחיה?

וואי, אתם לא בקשר, לא בקשר.

אז אני אראה לכם מה תענית 40 יכולה לעשות.

אתה, בעזרת השם, תמצא את העשרה הקרובים ביותר,

שבאמת אוהבים אותה ורוצה שתחיה.

היא צעירה מדי בשביל ללכת, רחמנא נצלן.

לכן צריכים להשתדל מאוד,

והשם רוצה שיתעוררו מסביב.

אז מה שמה?

גלית בת רחל.

גלית בת רחל.

השם ירפא אותה מאוצר מתנות חינם מהרה, ובזכות התעניות הקדוש ברוך הוא ירחם ויחמול ויחוס עליה,

שתחיה לאורך ימים ושנים ויתקדש שמו יתברך מעולם.

אמן.

תודה. אז אתה קיבלת על עצמך.

תודה. וכך היה. ברוך השם, היא חיה ובריאה, ללא המחלה כלל.

כן,

שאלה אחרונה, כי רוצים לסגור ב-11.

תן לו לבחור פה.

אני אחלק לכם תכף ספרים, ציציות, כיסויי ראש,

חינם

והוראות קבע למי שירצה שלא יתעצל.

כן. שלום, כבוד הרב.

שלום.

הרב אומר,

שבבחירות לא לבחור אף אחד.

נכון.

שאלו אותי...

למה הוא צוחק?

שאלו אותי שזה נותן כוח לשמאל.

זה לא נותן כוח לאף אחד. מה הרב אומר על זה.

זה נותן כוח לרמאים וזה הכול.

לא צריך לבחור כי אין מצווה לבחור,

ומאות רבנים אמרו לא לבחור.

וכך פסק הרב

יעקב יוסף, ויש את ההקלטה שלו באתר, תוכל לשמוע אותה.

גם הרב אלפנדרי בזמנו אמר,

ועוד רבנים, הרב בן-ציון

אבא שאול

והרב צדקה לא בחרו אף פעם בבחירות,

והם לא פחדו שהשמאל יעלה וקשקושים.

הם עשו מה שנכון על-פי התורה וזה הכול.

עוד שאלה אחת, הרב?

כן, כן.

ערב עוד שאלה. המשנה אומרת שמי שמזכה את הרבים, כן? אין חנבה על-ידו.

נו.

רואים הרבה אנשים, רבנים, שמזכים את הרבים, אבל הם עושים גם חטאים.

נכון, כי הם לא מזכים את הרבים, הם עושים לביתם, לפרנסתם ולכבודם.

רק מי שעושה לשם שמים באמת,

אז לא תמצא חטא על-ידו.

תודה רבה. תודה רבה. תהיה בריא, אני מודה לכם.

תתקרבו בבקשה ותקבלו.

עמדה בן תמה אומר ואז כנמר וקלקה נשר ורץ כצווית וגיבור קרעי לעשות רצון אביך שבשמיים

הוא היה אומר אז פנים לגיהנום ובושת פנים לגן עדן

יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית המקדש בנהרה בימינו

יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית המקדש בנהרה בימינו

ותנחה כנות בתורתך לעשות חוקי רצונך

ותנחה כנות בתורתך לעשות חוקי רצונך ולעובדך בלבב שלם.

ויהי רצון מלפני.