קרית גת - מי זה פרנס טוב לציבור?

 \n - - - לא מוגה! - - - \n

תודה רבה. תודה רבה לך. תודה רבה לך. תודה רבה לך. ימים על ימי מלך תוסיף שנות הכמודו ודור ימים על ימי מלך תוסיף שנות הכמודו ודור ימים על ימי מלך תוסיף שנות עד כמו דור ודור כהן הם מלך תוסיף שותפתם עוד דור ודור אינאי נא-נה-נה-נה-נה-נה, אין אינאי נא-נה-נה-נה-נה-נלוך צאו שעל נושכם ימנסו פתחי עולם בים דומה לך כבוד, הכבוד צאלע. צאו כשער עם השכם, הנסו פתחי עולם, בידו מלך הכבוד, הכבוד שלו. לילי נא נא נא נא נא, לילי נא נא נא נא נא. שיעורים שערנו שכם, כינסו בצחי עולם, ויבוא מלך עכבו, עכבו צלע. שיעור שערנו שכם, כינסו בצחי עולם, ויבוא מלך עכבו, עכבו צלע.

ערב טוב בעזרת השם. נעשה ונצליח, והשם עלינו מרחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואה שלמה מהרה, יראת שמיים, זיווג הגון מכפז, אריכות ימים, פרנסה טובה לרונית וייסמן, לרונית ויסמין בנות אביגיל, ואור בת יסמין עם כל המשפחה. אמן. הערב גם לעילוי נשמת עדנה בת אביגין, לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן. אמן.

אמר רבי יוחנן, שלושה דברים מכריז עליהם הקדוש ברוך הוא בעצמו, ואלו הן רעב, שבע ופרנס טוב. רעב, כי קרא אדוני לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים. אז רואים שיש הכרזה, השם קורא לרעב והוא בא. שבע, וקראתי אל הדגן והרביתי אותו ולא אתן עליכם רעב. אז גם הכרזה של הקדוש ברוך הוא, שיהיה שבע, וקראתי אל הדגן והרביתי אותו. ופרנס טוב, מאיפה לומדים? מהפסוק ויאמר אדוני אל משה ראה קראתי בשם בצלאל. זאת אומרת, גם פה צריך קריאה והכרזה. השם קורא לפרנס הטוב בצלאל בן אורי בן חור, שהקים את המשקל. מה זה המושג הזה, הכרזה? למה צריך הכרזה שהשם יכריז על שלושה דברים אלה? הכרזה זה דבר שמכריזים על דבר שהוא בלתי רגיל, וזה מצביע על חשיבות הדבר, וצריכים לזה הכנה מיוחדת. רעב. רעב זה מצב בלתי רגיל, ויש לעורר את תשומת הלב להתכונן אליו. אז לכן צריכה להיות הכרזה לפני שהולך להיות רעב. גם שבע. שבע זה גם מצב בלתי רגיל, וגם הוא צריך הכנה לרגל התוצאות שעלולות להגיע ממנו לכלכלה של המדינה. וגם פרנס טוב, גם זה צריך הכנה, כי רק לעיתים רחוקות מוצאים פרנס טוב. פרנס טוב זה מנהיג שינהיג את הציבור, וצריך שיהיה טוב. אתם רואים? כל המפלגות לא אומרים מי פרנס טוב, כל אחד מצביע על השני ואומר זה פרנס רע. אבל אף אחד לא אומר שהוא טוב. ביבי אומר על גנץ, גנץ אומר על ביבי. בנט אומר על ביבי, ביבי אומר עליו. כל אחד אומר על השני שהוא לא טוב. מי טוב? אין טוב. אבל יש לנו שאלה. הגמרא, הגמרא מביאה דוגמה שהשם קרא בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. וצריך להבין איך הוא נהיה פרנס טוב. האם מצינו שהוא היה נביא? האם מצינו שהוא היה מנהיג בישראל? לא. רק מציינו שהוא עשה את המשכן שלושה חודשים בחוכמה גדולה שהשם חנן אותו. זה היה לזמן מוגבל ואין לזה שום דמיון של הנהגה. אז איך לומדת הגמרא מפה שהקדוש ברוך הוא מכריז על פרנס טוב? ומי הוא לקח כפרנס טוב להגיד לנו? את בצלאל. אנחנו יודעים שפרנס טוב, כפי המקובל אצלנו, זה מי שהוא מוכיח את הדור, משפיע עליהם, מלמד אותם, מורה להם את הדרך לעבוד את השם, נושא ונותן עם העם, והוא גם נמצא הרבה שנים במשרתו. זה נקרא פרנס טוב. אז איך הגיעו לזה שבצלאל, שהיה שלושה חודשים בסך הכול, להגיד שעליו הכריז הקדוש ברוך הוא שהוא פרנס טוב? אמר רבי לוי בשם רבי חנינא אתה מוצא כשנעשה המשכן שני שותפים היו במלאכה הזאת. שני שבטים. שבטו של יהודה ממנו היה בצלאל בשבטו של דן ממנו היה ההוליאה בן אחי שמח. אלה היו השותפים במלאכת המשכן. גם במלאכת בית המקדש היו שניים. אחד שלמה בן דוד למטה יהודה, ועוד אחד בן האלמנה מבנות דן היה שותף בבניין בית המקדש. מה זה אומר לנו? המבחן המוסרי של האדם בכל מפעלותיו, איך בוחנים אותו? אם יהיה נכון להמשיך את עבודתו למען הכלל, אפילו כשיראה שמישהו נעשה שותף למעשהו ואינו מתקנא בו, ואינו מפחד שהכול יירשם גם לזכות חברו. שמעתם מה המבחן המוסרי? האם אדם, ככל שיהיה מוכשר, ככל שיהיה ראוי, יהיה מוכן לשתף בעבודתו עוד מישהו ולא יתקנא ולא יפחד שיירשם גם על זכותו? גם, בבחירות האלה, תראו את ההתחבטויות שהיו. גנץ ולפיד, עד הרגע האחרון אף אחד לא ויתר. רק ברגע האחרון, כשהם הבינו שאם שניהם לא יתחברו לפי הסקרים אז אין להם סיכוי להחליף את ביבי. אז הם החליטו בסוף, עשו פשרה, שכל אחד יהיה חצי ראש ממשלה באופוזיציה. בדמיון, כמו שאומרים. אז הם הסכימו לפחות שיהיה לו תואר של מועמד לחצי ראש ממשלה. לבני וגבאי, אתם יודעים איך זה הסתיים, כן? בבעיטה. חפשי לך מקום אחר, ביי. זה ממש מבחן מוסרי לגבאי שהוא עמד בו נפלא. וככה היה תמיד לא נזכיר את כל השמות, אתם בטח מכירים טוב ממני. וודאי אתם זוכרים את שני המפורסמים אלי ישי ודורעי שהם ממש אוהבים זה את זה ואפילו דורעי העמיד אולטימטום לביבי. תשמע, אם תשריין מקום לאלי ישי אז ש״ס לא תלך איתך אפילו שבפרסומים כתוב שביבי צריך אריה חזק לידו אפילו לא חתול אבל הוא כבר נתלה על ביבי כאילו קח אותי איתך קח אותי אולי ככה הוא יקושש קולות ויצליח לעבור את אחוז החסימה אולי נראה אבל בשום פנים שלא יהיה אלי ישי בשום פנים שלא יהיה אלי ישי וכשהוא רצה אחרי שהוא איים על הרב עובדיה ואמר לו אם אתם לא מחזירים אותי כי הרב עובדיה השתהה הרבה זמן הוא הבטיח לו כשהוא נכנס לכלא שאיכשהו יצא אז הוא יחזיר אותו לתפקידו כמו יוסף שהלך לבית האסורים איך שהוא יצא הוא יחזור למלכותו. אבל הוא לא אחזיר אותו. יש תקלטה מפורסמת שהוא אמר איך אני אחזיר אותו. הוא רשע, הוא גנב. איך אני אחזיר אותו? אנשים לא יבחרו. אז אני לא אעשה מפלגה לבד. אז מה הוא איים? הוא איים, עשה שלטים כבר. לא הרב קובע אלא הרוב קובע. ככה הוא כתב. הוא ודודי. וככה הם הודיעו. ובסוף הוא הצליח ככה לאנוס אותם ולהגיד להם שיש לו שבעה מנדטים ולא כדאי להם. אז החליטו לעשות רשות למפלגה עם שלושה ראשים. דורעי, אלי ישי ואטיאס. ממש דרקון. עם שלושה ראשים. הקדוש-ברוך-הוא אמר רק שניים מבחן. הם הצליחו עם שלוש. וכמובן שדורעי אמר, מה פתאום? אני, לא אכפת לי אפילו מקום 15. הוא רק נכנס, ז'בטום, שניהם הזיז אותם ונשאר לבד. ומני אז, אין אלי ישי. לא יכול להיכנס אפילו לעוצמה יהודית, הוא לא מסכים. שום מקום. אלי ישי לא ייכנס לכנסת, אפילו לא לבית כנסת. לא יאומן. ממש דוגמה למה שאנחנו לומדים. אז מה עשה הקדוש-ברוך-הוא? הפקיד את מלאכת המשכן בידי שני שבטים. למה? כדי לבחון אותם עד כמה הם נאמנים בלבבם ומכוונים מלאכתם לשם שמים, ללא כל פניות. והם אינם פוגמים בעבודתם בגלל השותפות שציווה הקדוש-ברוך-הוא עליהם. או, עם שני השבטים. זה לא סתם שני שבטים. זה השבט הכי חשוב, יהודה, והשבט הכי פחות, דן. דן היה הפחות שבשבטים. ושניהם יעבדו כאחד. מי היה יותר חשוב? בצלאל בן אורי בן חור. נאמר עליו, בצלאל היית? משה רבנו אומר לו, איך אתה יודע מה השם אמר לי בשמיים? הוא היה יודע לבנות את המשכן כמו שהיה למעלה. דוגמת למעלה. מדהים. אז איך זה מסתדר? מה, הוא לא מחשיב את עצמו יותר מההולייו? לא. ולכן, הפקיד הקדוש-ברוך-הוא את מלאכת המשכן בידי שני שבטים אלו, לבחון אם הם נאמנים בלבבם ועד כמה, והאם הם מכוונים מלאכתם לשם שמים ללא פניות ולא פוגמים בעבודה בגלל השותפות, כי השם ציווה אותם. יש, והאדם מסוגל להראות גבורות ונפלאות בעבודת השם, מתמסר במסירות נפש ממש, אבל זה בתנאי שהוא המנהיג את הכול. רק כאשר האישיות שלו בולטת ונישאת מעל כולם, הוא יישב בראש, הוא יחליט על כל הפעולות. ואולם, כאשר יהיה אנוס לפעול כשותף בצוותא עם חברים נוספים, ייאלץ להיכנע לדעת חברו, ואז ההנהגה תיקרא על שם שניהם, אז מייד תש כוחו, והוא כבר לא מסוגל להפיק מעצמו את המרהב. מה, אני אתחלק איתו? אני אעשה וזה, והוא יקבל גם כן חצי מהכבוד או חצי מהממון? לזה הוא לא מוכן. ביבי אמר לכחלון, בוא, תצטרף אלי, תצטרף לליכוד, תחזור לאיפה שהיית. אמר לו, לא, אני רוצה להיות עצמאי ובלתי תלוי. אני רוצה להיות בזכות עצמי. שר האוצר, עוד פעם, אני רוצה להיות. אולי הוא יהיה שר על הארנק שלו. לא בטוח שהוא יעבור את אחוז החסימה, כי הוא לא רצה להיות שותף של אף אחד, הוא רצה להיות עצמאי. יש עוד כמה מפלגות קטנטנות שלא עוברות, שגם כן לא הסכימו להתחבר לעשות חיבורים. החיבורים מטרתם גלגל הצלה. אתה לא שווה הרבה והוא לא שווה הרבה. ביחד אולי תהיו שווים משהו. לא. אני ואפסי עוד. אף אחד לא איתי. אני לבד. תישאר לבד בבית. טוב עכשיו רואים שקשה לאנשים כשיש להם שותפים, וכשאדם, כישרון השותפות נעדר ממנו, הוא עשוי להיות ייצור מחריא וסותר. ממש יכול לגרום לנזק רציני לשותפות. בצלאל נועד להיות האיש שיבנה את המשכן. אדם כזה מחויב להיות מצויד בתכונות נעלות של לב טהור וזך. הוא חייב לעבור את המבחן של כישרון השותפות. ולכן מחן אותו השם, צירף לו את ההולייה בן אחיסמח ממטה דן ובדק מה היכולת שלו לעבוד בשותפות, לעבוד את השם לשמה, וכאשר הוא עבר את המבחן הזה בשלמות. הכריז עליו הקדוש ברוך הוא שהוא פרנס טוב וקרא בשמו בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. ראו, קרא השם בשם בצלאל בן אורי. הכריז עליו הקדוש ברוך הוא, מזה תלמדו, זה פרנס טוב. לא בגלל שהוא הנהיג ארבעים שנה ולא בגלל שהוא היה מנהיג של הציבור, אבל להיות מוכן שותף עם עוד מישהו ולחלוק את הכול בלי שום בעיה, בלי כבוד, בלי התנשאות, הכול לשם שמים העיקר להצלחת המשימה, זה הדוגמה והמודל שהקדוש ברוך הוא מלמד אותנו שצריך להיות מנהיג. אחד כזה מסוגל להיות מנהיג בישראל והוא הורה את ההוראה מעצמו לדורות שעל מנהיגים לעמוד בניסיון של מידת ההשתתפות, בלי שתיפגע מידת החריצות והאהבה לבנות ולהקים מפעל רוחני, אפילו שבמלאכה זו יהיה לו שותף אשר הוא גורע משמו. אדם כזה שמסוגל לכך שאפילו שייגרע שמו כי ההצלחה תיקרא על שם שניהם, זה נקרא פרנס טוב. ובצלאל הורה לכל הפרנסים במנהיגים לעתיד מהי הדרך לשמה, איך עובדים את השם לשמה. המשנה אומרת שיש כמה משפחות שהזכר שלהן נשבח, זכר צדיק לברכה. יש כמה משפחות שהן לגנאי, והמשנה אומרת את השמות. ואלו לגנאי של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים. לעשות את לחם הפנים, שזה היה בצורה כזאת, ויש אומרים כזאת, לעשות לחם בצורה כזאת בגודל נכבד שוקל הרבה משיהיה חם במשך שבוע ימים בבית המקדש, זה סוד שהם לא הסכימו לגלות לאף אחד איך הם עושים את הלחם הזה, לחם הפנים שצריך לעשות אותו רק באופן הזה. הם לא רצו לגלות את זה. של בית אבטינס גם כן נגנאי. הם לא רצו ללמד על מעשה הקטורת. איך עושים את הקטורת שריחה היה נודף מירושלים עד יריחו, 40 קילומטר מקו אווירי, ונשים שהיו ביריחו לא היו צריכות להתבשם מריח הקטורת שהיה מגיע מירושלים. זה סוד גדול איך עושים ומכינים את הקטורת. והם לא רצו בית אבטינס לגלות זאת. אז על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה, ועל האחרונים האלה בית גרמו ובית אבטינס שם רשעים ירכב. שמעתם? לא רצו לשתף אחרים, רצו שיישאר רק על שמם, לא לחלוק את זה עם אחרים. זה כמו אישה מצלצלת לחברתה. את מוכנה להגיד לי את המתכון של העוגה שעשית? זה היה ממש משהו. אז היא אומרת לה, אני אכין לך. ואף על גב שבית גרמו ובית אבטינס נתנו טעם לדבריהם, הם הסבירו למה הם לא רוצים לגלות. הם פחדו, הם אומרים, שלא ילמד אדם שאינו הגון וילך ויעבוד עבודה זרה בכך. ויעשו את זה לעבודה זרה. אבל חכמים לא קיבלו את דבריהם. ואם חכמים לא קיבלו את דבריהם שזה הטעם האמיתי, בוודאי יש מקום לחשוד שזה לא לשם שמים וזה רק לפנים הם אומרים את הטעם הזה. אבל בתוך נפשם היה צפון רצון והנאה עצמית. הם רצו להישאר יחידים בסוד ובאמנות שלהם שהכול יהיה רק על שמם ולא ילמדו אחרים. כי אחרת שמם יעבור גם לאחרים. יפסידו את השם שלהם והבלעדיות. יפסידו כמובן כבוד וממון. כי היה איזה זמן שבית גרמו אמרו שהם לא מוכנים במשכורת שנותנים להם להכין את הלחם להמשיך. וחכמים סברו שהם תובעים יותר מדי כי הם קיבלו המון כסף. אז אמרו להם לא צריך. הם נתנו לאחרים לעשות והם לא הצליחו. לא הצליחו לעשות את הלחם, הפנים, כמו שצריך, ובלית ברירה החזירו אותם עוד פעם ושילמו להם את השכר שהם נקבו. אז זאת אומרת, הם הרוויחו מזה כסף וכבוד והם לא הסכימו לוותר. מה אמרו עליהם החכמים? שם רשעים ירכב. מה הרוויחו? אז היה להם כבוד באותו זמן, אבל כולם אמרו עליהם שהם רשעים. בחובת הלבבות כותב שיש שרוצה להרוויח כסף בשביל להשיג על ידו כבוד, ויש שרודף אחרי כבוד בשביל שממנו הוא ישיג כסף. אבל הם לא רצו ללמד לאחרים ולשתף את זולתם, וגינו אותם וקראו להם רשעים, וריקבו את שמם לעולם. וזה מבהיל כמה העוון הזה חמור של מי שרוצה להיות יחידי בעבודתו ובאומנותו. מי שאינו מוכן לשתף אחרים בעבודת השם, והוא מרמה, הוא מטעה את עצמו ואת אחרים, שהוא מתכוון לשם שמיים. ושאין אחרים ראויים לאצטלה זו, אין הם מוכשרים לעבודה זו, ורק הוא מסוגל ומוכשר לעבודת שמים זו. בזה הוא עוכר את נפשו, כי אינו מחשיב את זולתו במאומה, וכאילו רק הוא קיים, ואין עוד מלבדו. אז אני מספר לכם קצת היסטוריה בשביל שתראו קצת הבדלים. בתחילת התשובה פתחנו את ארגון שופר, ויום אחד אחת הפקידות הביאה לי ספר של הרב יעקב ישראל לוגסי, אמונת ישראל. אמרה לי, תשמע, אני התרשמתי מאוד מן הספר, ואני מצליחה לך לכתוב, והיות וארגון שופר היה מחלק כל חודש ספרים לתורמים, היינו מחלקים 4,000 ספרים כל חודש, והיות ומחלקים, אני חושבת שזה ספר מומלץ. אני קראתי את הספר, וממש התפעלתי, והרגשתי שזה מדבר אליי ומשפיע. אמרתי, אוקיי, אני מצלצל אליו. צלצלתי אליו. שלום, כבוד הרב. שלום. מדבר פה פלוני. רציתי לדעת, האם אפשר להזמין אצלך 500 ספרים, איזה מחיר תעשה לנו? כן, כן, כן. בסדר. אמר לי, איזה מחיר? אמרתי לו, בסדר. סגר את הטלפון, אחרי כמה זמן אני חושב, למה 500? צלצלתי עוד פעם, כמדומני, כבר לא זוכר בדיוק, אמרתי לו, 1,000 ספרים. וואו, חוג שש, סבח, שמחה גדולה, אין שום בעיה. אחרי כמה זמן צלצלתי, אמרתי לו, אני צריך 4,000 ספרים. וואו, הבן אדם יצא מן הכלים. הוא נפגש איתי, ואז הוא מספר לי שהוא היה הולך עם סל, עם ספרים, היה דופק בדלתות. ירושלים ומשכנע אנשים שיקנו את הספר במחיר עלות, העיקר שיקנו את הספרים שלו. היה אברך צעיר והולך ממקום למקום. אחר כך סיפר לי מישהו שהוא קפץ איך הוא רקד וזה, והילדים לא הבינו מה קורה איתו. קופץ, סוגר טלפון, מתחיל לרקוד באמצע ה... בסדר, חילקנו בסוף את הספרים, וקיבלתי פידבקים טובים שזה עשה עבודה נפלאה, אנשים התרשמו וכמה אפילו חזרו בתשובה. ואז שאלתי מישהו, שלא אזכיר את שמו משום שהוא פרק עול כבר, שאלתי אותו, תגיד לי, אם אני רוצה להדפיס ספרים, אז הוא רצה ממני 8.5 שקלים. אמרתי לו, תגיד לי, כמה ספרים אני אצטרך להדפיס בשביל שיחלה לי 5 שקלים ספר? רק להסבירכם, ספר בעובי כזה שהיה, היו מוכרים אותו בזמנו 25 שקלים, ספר אחד, במכירה, שמוכרים בחנויות. אני רוצה ספר ב-5 שקלים. כמה אני צריך להדפיס? שהעלויות יוזלו ככל שאני אעשה יותר הדפסה. המחיר של העלות תקטן. בקיצור, אמר לי, אתה צריך להזמין 100,000 ספרים. 100,000 ספרים. צלצלתי אליו, אמרתי לו, אכפת לך שאני אדפיס 100,000 ספרים, אבל אתה לא תרוויח גרוש. אני מחלק אותם, דהיינו מוכר אותם, במחיר cost. כמה שעלה לי 5 שקלים, אני מוכר. וכמה ספרים יש לך עד עתה? אמר לי, 5. אמרתי לו, אני מדפיס את החמישה. הוא הסכים, קפץ, אמר, אני תורם בעצמי 10,000 ספרים, וזה, לא משנה. בקיצור, בסוף הדפסתי 120,000 ספר. אתם יודעים איך זה הגיע אלי? במשאיות. זה היה 74 טון נייר. ועשיתי חמישה ספרים בשרינק ומכרתי ב-25 שקלים חמישה ספרים. זיכוי הרבים. ואיך מוכרים? ביום אחד. איך מכרנו ביום אחד? חילקנו את זה לפעילים בכל הארץ. כל אחד פתח דוכן קטן, שם עליו את הספרים ברחוב, וכל מי שעבר, ב-25 שקלים חמישה ספרים. ביום אחד העפנו את הכול. לא היה סופר בעולם שעשה כזה דבר. והוא התפרסם יום אחד. מאז הוא כתב למעלה מ-50 ספרים. יפה או לא יפה? יפה מאוד. יום אחד הגיעה לידי חוברת של הרב זמיר. שמעתם עליו? אז זמיר. והתפעלתי מארבעה מאמרים בחוברת. לא מהשאר. היו יותר מאמרים. בארבעה הראשונים התלהבתי. הוצאתי קלטת מספר 75 על זה. שיבחתי את הכותב והמלצתי והדפסתי עשרות אלפי חוברות כאלה לחלוקה בחינם בהרצאות. לזכות את הרבים. יפה או לא יפה? יפה מאוד. ושניהם יצאו נגדי. יפה מאוד. אין יותר יפה מזה. ההוא יצא נגדי בבחירות וחתם נגדי, הראשון, והשני יצא לא מזמן ואמר דברים קשים ונוראים. אבל זה הכרת הטוב כמובן. אז אני מהכסף של ארגון שופר הוצאתי 600,000 שקל בשביל להדפיס ספרים של מישהו אחר. כי אם זה יכול להציל יהודים שיחזרו בתשובה, מה זה משנה אם זה קלטות שלי או ספרים שלו? העיקר שזה ייעשה. מה הבעיה? אז אבל נפרסם מישהו אחר. השם שלו יתגדל. מה אכפת לי? כתוב בגמרא מני ומנח יתקלץ אלה. אמרתי את זה בבחירות. זה עזר לי? לא עזר. מה זה מני ומנח יתקלץ אלה? היה תנא שהיה מדבר לציבור, והציבור לא היה מבין את הלשון שהתנא מדבר, אז היה אמורה. אמורה זה מתורגמן שהיה מתרגם את דברי התנא. ויום אחד אשתו של האמורה אומרת לאשתו של התנא את יודעת בעלי לא אומר כל מה שבעלך אומר. בעלי מוסיף גם דברים משלו. אז אשתו של התנא כשבא הביתה אמרה לו אתה שומע? מה היא מספרת לי? אתה אומר דברים והוא מוסיף דברים משלו. אז הוא אמר לה אז מה יש? מני ומיני יתקלץ אלה. מה קרה? ממני וממנו הקדוש ברוך הוא ישתבח? מה יש? אם הוא אומר גם דברי תורה שלו, מה יש? אמרתי להם בבחירות בהתחלה, גם כן, מה אכפת לכם? אתם, יש לכם את הציבור שלכם, אני את שלי וביחד נעשה לכבוד השם. לא! רק אנחנו! אין עוד מלבדנו! זה דוראי, רק הוא! אין עוד! אתם יודעים מה זה? מה, מה, יש איש, איש, מה כתוב במגילה? איש צר ואויב. שמעתם על זה? איש צר ואויב? מה זה הראשי תיבות? מה זה הגימטריה? אריה, דרעי ייפול. תכף נגיע לזה. תכף. אבל, לא יאומן כי יסופר, המבחן של בן אדם זה אם אתה מוכן לחלוק את מה שיש לך ואת הידיעות. אני מעולם לימדתי את כולם מה לעשות, כולם עושים כמוני. אני הייתי הראשון. אני עשיתי קלטות, אחרי יעשו קלטות. אני עשיתי וידאו, אחרי יעשו וידאו. אני עשיתי דיסקים, אחרי יעשו וידאו. אני עשיתי אינטרנט, אחרי יעשו אינטרנט. אני עשיתי זה, אתם רואים שיש מסך ירוק מאחורי, כולם עם מסך ירוק מאחוריהם. מה שאני עושה, כולם עושים. זה מפריע לי? לא מפריע לי. יגדיל תורה ויאדיל. אבל כל אלה שמעתיקים אותי יוצאים נגדי. איך זה יכול להיות? כי כל אחד רוצה להיות לבדו. אף אחד לא יהיה איתו. לא יאומן כי יסופר. זה המבחן. מה זה פרנס טוב? שהוא מוכן להיות שותף עם אחרים? אז אם ככה, רואים שאלה שלא רצו לחלוק נקראו רשעים והרכיבו את שמם. שם רשעים ירכב יש מידה מיוחדת שהיא רק לקדוש ברוך הוא, שכתוב אין דן יחידי, רק הקדוש ברוך הוא. וייתכן מאוד כי אלו האחרונים שלא רצו ללמד את האחרים היו מושלמים, היו מצוינים בכמה ענייני תורה. יכול להיות שגם היו צדיקים בדברים מסוימים. אבל כיוון שנכשלו לומר שרק הם הגונים ולא רצו לשתף אחרים איתם, נקראו רשעים. טוב, עכשיו אנחנו נגיע למגילה, מגילת אסתר. איש צר ואויב המן הרע הזה. ידועים דברי רשי בשילוח המרגלים שהכתוב מעיד בהם כולם אנשים ראשי בני ישראל המה. כל אנשים שבמקרא, אומר רשי, לשון חשיבות. באותה שעה כשרים היו. בשעה ששלחו אותם לשליחות לרגל את הארץ, באותה שעה הם היו כשרים. השם הסכים להם, משה הסכים, ישראל הסכימו, הכל היה בסדר. ויש פסוק בהשתייח הדת אין אונס כי כן ייסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש. דרשו בגמרא מי זה איש ואיש? לעשות כרצון מרדכי והמן. מרדכי כתוב בו איש יהודי היה והמן כתוב איש צר ואויב. מה שייך להכתיר את המן בלשון איש? מה החשיבות של המן הרע הזה? למה קוראים לו איש? הרי אמרנו עכשיו שכל איש זה לשון חשיבות. אז מרדכי הוא חשוב. אבל איך המן חשוב קוראים לו גם כן איש? מישהו יודע? מה? בסדר. זה החשיבות נקרא? זה נקרא חשיבות? יש גם שר הפנים שהיה אצל ביבי וגנב כסף ונכנס לכלא. זה נקרא חשוב? זה לא חשוב דווקא. והלוא כשדרש נבוכדנצר מחנניה, מישאל ועזריה להשתחוות לצלם, ענו לו אתה והכלב שווים בעינינו. וואו. נבוכדנצר שלט בכיפת העולם. כל העולם רעד ממנו. הוא ביקש שלושה יהודים, חנניה, מישאל ועזריה, שהיו סריסים אצלו, ביקש מהם להשתחוות כנציגי היהדות לצלם שהוא עשה. מה הם ענו לו? אתה והכלב שווים בעינינו. וגם המן היה חשוב ככלב. כמו שאמרה אסתר בתהילים כב, הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי. יחידתי זה הנשמה. כתב המהרשע במגילת טו, הצילה מחרב נפשי ראשי תיבות המן. הצילה מחרב נפשי. זה המן שהוא דומה לכלב. ולמה כינתה אותו במגילה איש? הרי במגילה היא קוראת לו איש. אלא בהודאה על הניסים בחנוכה אנחנו אומרים מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך. ויש פה טמאה. ביש למה גיבורים ביד חלשים זה נס. שחלשים ינצחו גיבורים זה נס. ורבים ינוצחו על ידי מעטים זה נס. אבל מה פה הרבותא למסור טמאים ורשעים וזדים ביד טהורים צדיקים עוסקי תורה. מה הבעיה? אם הכוחות הם שווים למה שלא ינצחו הטובים? מה תמיד צריכים לנצח הרעים? אם הכוחות שווים למה שלא ינצחו אז למה למה בעל הניסים אנחנו מודים לשם על ההצלה הגדולה ושהוא מסר ליד הטהורים את הרשעים ואת הזדים וכו'. למה? למה? מה יש? אם הכוחות שווים מה הבעיה? הם לא היו שווים. כן, אבל אם עכשיו עומדים כמה טהורים מול כמה רשעים או טמאים עומדים מולם עכשיו בקרב מה הבעיה לנצח? לא בסח הכולל. אבל ידועים דברי הראש בבבא וציעא בעניין הדין של כל דאלים גבר. כל דאלים גבר. משום, למה יש דין כזה? נגיד עכשיו שניים, זה אומר זה שלי וזה אומר זה שלי, אז אומרים מי שיותר חזק הוא גובר וייקח את זה שלו. כל דאלים גבר. מה? איך אתה אומר דבר כזה? אולי השני הוא יותר חזק וזה חלש? אז איך יכול להיות החלש שיגבור על החזק? אז מה החוכמה להגיד כל מישהו? אז יבוא אחד בריון וירצה לחטוף מידו של מישהו את שלו, אז איך אתה אומר שמי שגובר ומנצח הוא זה שלו? איך יכול להיות שזה דין? אומר הראש, שמי שהדין עמו מוסר נפשו לעמיד את שלו בידו יותר ממה שמוסר האחר נפשו לגזול. נגיד בן אדם מחזיק ארנק, ועכשיו בא מישהו לחטוף לו את זה, עכשיו אתה יודע זה שלך. אפילו שאתה לא חזק כמו שהוא, אתה תמסור נפש לא לתת, בפרט אם אתה יודע שיש בפנים הרבה כסף, אתה תשתתח ותגרר עם התיק ולא תיתן עד שהוא ייוותר, כי כבר אנשים התאספו וכו' וכו'. אז זאת אומרת, גם אם בן אדם הוא חלש, אבל הוא עומד על שלו, שמי שהדין עמו מוסר נפשו לעמיד את שלו בידו יותר ממה שמוסר אחרי נפשו לגזול. זאת אומרת, חלש מוסר נפש, ויגבר על גיבור רפה רוח. אומרת הגמרא בסוכה שהיצר הרע מניח את אומות העולם ומתגרה בישראל. היצר הרע לא צריך לטפל באומות העולם, אלא בצד שלו קטן עליו. זה לא, אבל ישראל, לחטיט ישראל, זהו עובד. לחטיט ישראל. ועוד יותר, בישראל הוא מחפש את התלמידי החכמים יותר מכולם. כי גדולה השנאה של הרע לטוב, וככל שהטוב גדול, כך גדולה שנאת הרע אליו. לא יאומן כי יסופר. כמה שאדם יהיה יותר טוב, כוחות הרע יפעלו נגדו ביחד, יתאגדו נגדו ככל שהוא יהיה טוב. וכעין זה, כתוב בגמרא בפסחים מ'ט, גדולה שנאה ששונאים עמי הארץ לתלמידי החכמים יותר משנאה ששונאים גויים את ישראל. יהודי, עם הארץ, שונא תלמידי החכמים יותר ממה שגויים שונאים את ישראל, כמו רוקן בי, רוקן בי. ראש עירייה של טבריה שונא מעין כדוגמתו. זה שנאת עם הארץ את תלמידי החכמים. מה זה עם הארץ? מה? מה זה עם הארץ? עם הארץ זה מי שלא למד תורה ומתעסק רק בענייני הארץ. חילונים זה ודאי עמי ארצות אם הם לא למדו תורה. ודאי שהם. בעיני השם כן. בעיני השם כן. בעיני החילונים לא. ותכף תראה איך זה עובד. אז מה הם אומרים? כשהיה רבי עקיבא עם הארץ, עד גיל 40 רבי עקיבא היה עם הארץ, הוא לא למד תורה, מה הוא אמר? מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור. ככה הייתה השנאה שלו לתלמידי חכמים. למה? הוא חשב, כמו שהוא אומר, שהם מחשיבים את עצמם שהם יותר, והם ככה וככה. אז השנאה היא גדולה. אבל לא מבינים שהתלמידי החכמים עושים את רצונם. הבורא שומעים בקולו והקדוש ברוך הוא מחשיב אותם מאוד משום שהקדוש ברוך הוא רוצה שיעשו את רצונו ואם בן אדם לא רוצה ללמוד תורה הוא מצפצף על הקדוש ברוך הוא ועל מצוותיו לוקח ממנו את החיים ועושה מה שהוא רוצה ולא אכפת לו השם אמר שבת עזוב אותי מהשטויות שלכם אומר לו לעשות ככה לא מעניין אותו זה לא מעניין אותו, אז מה הקדוש ברוך הוא מחשיב אותו? בתור מה יחשיב אותו? יש אבא שיחשיב את הבן שלו שהבן שלו אומר לו אבא עזוב אותך אתה זקן אתה תרמ״ח עזוב אתה באת אני לא יודע מאיפה באת אתה באת מאירופה מאיפה באת מאפריקה מה אתה מבין היום זה 2019 זה היום פלאפונים היום זה ככה בוא נראה אותך אתה יכול להיכנס לפייסבוק אתה יכול? בוא נראה אבא אתה יכול? אתה לא יכול, אתה לא יודע גולם, אתה לא יודע כלום. נו, אבא כזה שומע את הילד שלו, מזלזל בו ועושה ממנו כלום. הוא ילד בית 12, כולה. אז מה? מה הוא יכול? הוא יכול להעריך אותו? הוא יכול לחבב אותו? מה הוא יכול להגיד עליו? אז בורא עולם שברא אותך, ואתה חי כל רגע בזכותו, ואתה מצפצף עליו, איך הוא יחשיב אותך? בתור מה הוא יחשיב אותך? בתור מה? הרי אתה לא מוכן שהבן שלך, יעשה לך כזה דבר. אז למה אתה עושה לא? ויש עוד יותר גרוע, מכחיש בכלל, שיש בורש ברא אותו, כאילו הוא עשה את עצמו, כאילו הוא וההורים שלו הם באו בזכות עצמם. אז מה תהיה החשיבות שלו אצל הקדוש ברוך הוא? לכן הקדוש ברוך הוא משיב את התלמידי החכמים. וזה שלא רוצה ללמוד, מה הוא אומר? עזב אותך, כל הדתיים האלה, כמו רוקן בי, רוקן בי. בדיוק אותו דבר. זה כמו אחד, רואים אותו מסתובב בהפסקה בחצר, שואלים אותו למה אתה בחצר? הוא אומר אני לא אוהב שיעור באנגלית. הם מעקמים את הפה, מה אני צריך, אני יודע עברית מספיק לי, אני לא רוצה אנגלית. טמבל, הוא לא יודע ללמוד, זרקה אותו מהכיתה האמורה והוא משחק אותה בחוץ כאילו שהוא לא אוהב אנגלית. מה אתה לא אוהב אנגלית? אתה סתום. מה אתה לא אוהב אנגלית? שאלו את הרב הגאון רבי עקיבא איגר, כתוב כמים הפנים לפנים. כמו שהמים משקפים בבואה של אדם שנשקפת בהם, ככה לב האדם לאדם. לב מרגיש לב של מישהו אחר. כשאתה עומד מול מישהו אתה מרגיש מה היחסים כלפיך, איך הוא מרגיש ואיך אתה מרגיש. אז לפי זה היינו צריכים לשנוא את הגויים כמו שהם שונאים אותנו. ידוע לנו שהם שונאים אותנו. אתם רואים מה יש בעולם, מה מדברים עלינו, מה רוצים לעשות לנו. אז איך זה יכול להיות שאנחנו לא שונאים את הגויים כמו שהם שונאים אותנו? ועינינו רואות שגויים מוכנים להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, והיהודים לא שונאים אותם כך. האירנים אומרים שאנחנו נשמיד בתוך 20 שנה את מדינת היהודים, הסורים אומרים אותו דבר, כל מי שמסביבנו אומר אותו דבר, חמאס אומר אותו דבר, אש״ף אומר אותו דבר, כולם אומרים אותו דבר. ומה אנחנו אומרים להם? לא, אנחנו עוד נבקר בפרס, נחזור לימים היפים, אנחנו נעשה ככה. איך יכול להיות שאנחנו לא שונאים אותו דבר אם כמיים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם? אז רבי עקיבא היגר, זיכרונו לחיי העולם הבא, אומר, בכל יהודי יש נקודה של השלמה עם הגוי. יהודי רוצה לחיות בשלום עם כולם, ויש לו נקודה של השלמה עם הגוי. ובאותה נקודה הוא מזדהה עמו ולא שונא אותו. לא שונא אותו. אבל בגוי אין אפילו קמצוץ של השלמה עם היהודי. ושונאים אותנו באופן מוחלט ומושלם. עכשיו תשמעו מה אמר החפץ חיים. חפץ חיים זכר צדיק ברכה אמר ככה, בכל מקום שבו יהיו יחסי הכוחות בין הדתיים והחילונים שווים, ינצחו החילונים. בכל מקום, אפילו יהיו שווים דתיים וחילונים, החילונים ינצחו. למה? כי בין הדתיים יש פשרנים וסבלנים למחצה, לשליש ולרביעה. ואילו החילונים יוקדים במשטמתם. תראו, מגיעות בחירות, הנה המבחן. מה יוצא לפיד? אנחנו נעשה נישואים אזרחיים, אנחנו נזהה ככה, אנחנו נעשה ככה, אנחנו נחזיר ככה, נוריד להם את הקצוות, נעשה ככה, לא ניתן להם לחיות. מה אומר גנץ? אותו דבר. מה אומר ליברמן? חוזר בחזרה. הכל, כל מה שהוא אמר בפעם הקודמת, הכל חוזר בחזרה. מה השנאה הזאת? מה קרה? מה קרה? אתם תמיד מדברים על המיעוט, שצריך להתחשב במיעוט. הערבים זה מיעוט, לא? אז הערבים מיעוט, אומרים להתחשב בהם, צריך לעשות ככה, ואפליה מתקנת, וצריך כל הזמן לדאוג למיעוט ולמיעוט. טוב, גם אנחנו מיעוט. למה אתם לא דואגים לנו? למה לא אפליה מתקנת? לא. אתם לא. ולא רק זה, אומרים, אתה יודע כמה הם מולידים? בשנת 2050 הם יהיו כבר הרוב. היי, איפה הלכו? נראה אם תחיה עוד שנתיים, שלוש. כבר הגעת ל-2050 ואתה מחשב כבר כמה יהיו. למה? זה כמו שהיה פעם אחת אינדיאני. אינדיאני. אתם יודעים מה האינדיאנים האמריקאים הם לקחו מהאינדיאנים את כל אמריקה הם לקחו. לקחו להם את כל השטחים. ואף אחד לא אומר שזה שטח כבוש. זה לא שטח כבוש. לקחו לאינדיאנים את הכול. איך הם עשו את זה? הם עשו רכבות, ועם הרכבות הם הגיעו ממקום למקום, ובכל מקום שהיתה רכבת היו מביאים חיילים והיו לוחמים ופרשים והכול, והיו הורגים את האינדיאנים. וככה כבשו את כל אמריקה. יום אחד אינדיאני אחד הגיע לאיזה בר, ופתאום הוא שמע מהמטבח ככה שריקה. הוא נכנס לשם, הוציא את הטומוק שלו, טח, טח, טח, טח, טח, טח, שבר את הקומקום. שאלו אותו, מה אתה עושה? הוא אומר, אלה צריך להרוג אותם כשהם קטנים. למה? הרכבת הייתה מגיעה איתה צופרת. אז הוא, מאז שהוא קטן, הוא רק שומע את הצפירה, יודע, הורגים אינדיאנים. שמע את הצפירה שם של הקומקום, פעם היה קומקום שהיה צופר. אתם זוכרים שהיוצא ממנו ככה עושה פשוט? שבר אותו. אמר, זה כשהם קטנים צריך לחסל אותם. אז ככה, כל הזמן החילונים בודקים כמה מתרבים הדתיים, כמה זה, וכבר חוששים ואומרים, צריך לדכא אותם. לדכא אותם כל הזמן. אמר החפץ חיים, אם יהיו שווים חילונים והדתיים, הם ינצחו תמיד החילונים, כי הדתיים פשרנים, סבלנים, למחצה, לשליש ולרביעם. החילונים יוקדים במשטמתם. ופעם הוא התבטא ואמר, אנחנו נלחמים עבור האמת, אבל ברפיון, והם נלחמים עבור האמת בלהט. תכף, רגע. היה מישהו שאמר ככה, החרדים נלחמים עבור האמת בשקר, והחילונים נלחמים עבור השקר באמת. זאת אומרת, זה תלוי. עכשיו תשמעו, אז לכן זה היה נס בחנוכה. מה היה הנס? שאלנו, מה קרה? אם הטהורים מול הטמאים היו שווים בכוחות, למה שלא ינצחו? עכשיו זה מובן. אז לא זו בלבד שמעטים גברו על רבים וחלשים על גיבורים, אלא גם טהורים גברו על הטמאים, כי בנוהג שבעולם הטהורים נלחמים ברפיון, והטמאים נלחמים בלהט. ואם הפסידו הטמאים במערכה, זה נס ופלא. עכשיו, שאלנו שאלה בהתחלה, מה פתאום קראו לו להמן איש? גם זה תשובה לשאלה שצבנו בהתחלה. למה קראה אסתר להמן בשם איש? כי איש זה מי שממצה את כוחותיו. מי שמנצל את כל הכוחות זה נקרא איש ככתוב במלכים א ב ב וחזקת והיית לאיש דוד המלך מצווה את בנו שלמה לפני פטירתו וחזקת והיית לאיש ושניים במגילה מיצו את כוחותיהם האיש מרדכי זה היה בקדושה ואיש צר ואויב במשטמא ובמלחמה בקדושה זה היה המן אז שניהם היו איש ובסוף מרדכי ניצח את האיש צר ואויב איש יהודי היה איש זה אבנון יצחק שליטא יהודי והוא נלחם מלחמות השם להעמיד את התורה על תליו ממולו עומד איש צר ואויב אריה דרעי ייפול הרי מי עשה את כל המלחמה להפיל את כל עולם התשובה בבחירות ההם? איש צר ואויב שלא מתאים לו שיהיה עוד בן אדם אחד שיוכל להגיד את דברו והוא מוכן לבטל את כל היהדות את כל עולם התשובה הכול בעלילות כזב וכולי אז רואים שההיסטוריה חוזרת אבל בסוף האיש היהודי ניצח ומ-17 היום הוא הוביל את כולם האיש צר ואויב לארבע בקושי איפה כוחך? איפה? אתה תכף תגיד אני אתן לך תכף להגיד אתן לך מה להגיד אל תדאג אני מאוד מאוד סבלני אתן לך גם מיקרופון להשמיע את דברך הכל יהיה בסדר לא חייבים שישמעו אותך בלונדון עצוב אני אתן לך לפני שתגיד עצוב קודם תשמע רגע עד הסוף ואחר כך תעצב רגע חכה חכה חכה גם אני לא פוליטי חכה סבלנות עכשיו דבר נוסף עוד דבר אחד זה למדנו עכשיו יש לנו עוד משהו קטן לומר לכם גם כן בעניין הזה תשמעו ומרדכי היהודי לא יכרע ולא ישתחווה רבנו אלישע גליקו זכר צדיק לברכה הוא הביא ששאלו איך הכניס מרדכי את עם ישראל לסכנה הוא לא מסכים להשתחוות לאמן היה לו סיבות כן אמן היה עבד שלו מי שלא מכיר את הסיפור אני אגיד בקצרה הם היו שניהם שרים במלחמה מרדכי והמן והם יצאו למלחמה שלוש שנים וקיבלו מהמלך אשוורוש אוכל לשלוש שנים להם ולחילותם והם היו צריכים לחלק את האוכל באופן כזה שיספיק אבל המן וחילותיו מה הם עשו? תוך שנה אכלו את הכול היו בלועים לא השאירו כלום ואז הם לא יכולים לקיים את המלחמה פנה המן למרדכי התחנן על נפשו אמר תן לי מהאוכל שלכם ואני אעשה מה שאתה אומר אמר לו אני מוכן בתנאי שאתה תהיה עבד שלי ואתה תחתום לי פה על הסולייה של הנעל שאתה עבד שלי קנוי לי והוא הסכים חתם לו על הסולייה כתב את הכול בחריתה והכל יפה ושלום לימים גידל המלך חשוורוש את המן ונישאו מעל כל השרים והוא חייב את כל העולם 127 מדינה להשתחוות לו היה לו צלם על החולצה והוא ביקש מכולם להשתחוות. מאז קוראים לזה שטיח פרסי כל הפרסים נהיו שטיח והיה מרדכי יושב בשער המלך בהוראה של אחשוורוש ותמיד כשנכנס המן הוא רואה שהוא לא הכרע ולא השתחווה לא רק שהוא לא, הוא לא עושה אפילו ככה, לא שחייה קלה אפילו, כלום אדרבא כשהוא בא ותובע ממנו להשתחוות הוא מרים לו את הרגל עם הנעל ואומר לו הלו אתה חתום פה היה מפדח אותו פדיחות עד שהוא אמר שלא כדאי להשאיר את כל העם הזה צריך לחסל אותם בגלל שהוא לא משתחווה וכל זה איננו שווה לי אם מרדכי לא משתחווה לא שווה, למה? אז אחד לא משתחווה, מיליונים משתחווים אחד לא משתחווה, מה קרה? מה יקרה? לא, חייב לחסל את כולם, למה? גם אם אני אהרוג אותו ואני אתלה אותו בכיכר העיר אבל כולם יסתלבטו עליי, יגידו אתה רואה למה הוא תלה אותו, לא השתחווה לו הוא לא רוצה שיזכור מישהו בכלל שהיה לו את הפדיחה הזאת, שהיה מישהו שלא השתחווה, צריך לחסל את כולם שלא יהיה מי שיספר אחר כך את הסיפור שהיה כזה דבר אתם שומעים איזה מג'נון? זהו, זה היה המן אז שאלו איך מרדכי מסכן את כל היהודים בחייאת אומר הרב קנייבסקי שהיה מותר לו לפי ההלכה ביורי דעה מותר היה לו בסימן קנון מותר היה לו לשוח ולפני שהוא בא לעשות ככה פוזה כאילו וזהו לא להשתחוות ממש אבל לשוח ככה לעשות קצת אבל לא אמרנו היום בבוקר בשיעור שחנניה, מישאל ועזריה גם נצטוו על ידי נבוכדנצר להשתחוות לפסל, הם לא הסכימו וירמיה הנביא ודניאל הנביא נתן להם עצה שיברחו אבל הם אמרו לא אם אנחנו נברח לא ידעו שאנחנו לא השתחווינו ואז יגידו שמכל העולם כל השליחים השתחוו והכותרות בעיתונים יהיו שכל העולם השתחוו לצלם של נבוכדנצר, לא אנחנו רוצים שיהיה בכותרת הראשית שלושת היהודים לא ישתחוו שזה יהיה הכותרת ואפילו אם נמות והיו מוכנים לקדש שם שמיים אז זה מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה עכשיו יש שאלה הרי יכולים אנשים להליז ולהלעיז למה? גם אם מרדכי היה עושה את זה בדרך מותרת ולפני שהוא בא לפני שהוא בא היה עושה ככה כאילו הוא יצא ידי החובה שוחק קצת זה גם לא היה טוב למה? אומרת הגמרא בירושלמי מועד קטן פרק ב' הלכה ב' ילפה ממקלקלת בני אדם נוטים ללמוד מקלקול זאת אומרת רוב בני האדם נתלים בשלילי ולא בחיובי אתם מכירים את הסיפור שמראים לבן אדם דף? לפעם עשיתי את זה בהרצאה דף עם נקודה שחורה באמצע שואלים את הציבור מה אתם רואים? אומרים נקודה שחורה באמצע ומה עם כל הלבן? לא רואים רק את הנקודה השחורה. רק את הנקודה השחורה. זאת אומרת, פירושו של דבר שבני אדם נוטים למצוא רק דופי באנשים וללמוד ממקלקלתא. ופירש רבנו חיים ויטל תלמיד הארי הקדוש מה זה שאמר הלל הזקן בשמחת בית השואבה אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן? וואו הלל היה ענו אומרים כמו משה רבנו הוא חי 120 שנה כמו משה רבנו הוא הנהיג את העם כמו משה רבנו הלל הזקן ענו שאין כדוגמתו אז איך הוא אומר דבר כזה? מילים כאלה אם אני כאן הכל כאן אם אין אני כאן מי כאן? אומר רבנו חיים ויטל הלל הזקן למד ארבעים שנה לימד ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה 120 שנה והלל היה בן 119 וההלכה אומרת שזקן פטור מן הראייה זאת אומרת יש עלייה לרגל וצריך להיראות לפני השם צריך לעלות לרגל ברגלים אבל זקן, פטור. התורה פטרה את הזקן. הוא בן 119 זה זקן, לא? אז הוא פטור. אבל אמר הלל, אם אני כאן, הכל כאן. אבל אם אין אני כאן, אפילו אם יבואו כל הדיינים וכל הסנהדרין מכאן לא יבואו אנשים לרגל. למה יגידו, אם הלל מרשה לעצמו לא לבוא אז גם אני לא בא. אם המנהיג הגדול לא בא בעצמו לרגל אז אני מחויב לבוא לרגל. זאת אומרת, ילמדו ממנו לא לבוא. אבל הבן אדם פטור. הוא זקן בן 119, דחילק. לא. לומדים מהקלקול. זה נחשב אצלהם קלקול. לא בא, גם אני לא בא. כמו שאומרת הגמרא ביום הפ״ו, איך זה חילול השם? דוגמה לחילול השם. אמר רבי יוחנן, כגון אני, אם אלך ארבע עמוד בלא תורה, אם יראו אותי הולך ארבע עמוד, שני מטר, ואני הולך ולא אומר דברי תורה בפה, בדרך. לא אומר דברי תורה, ילמדו ממני להתבטל מן התורה. שמעתם דבר כזה? אומר רשי, ואין הכול יודעים שנחלשתי בגרסתי. מלמדים ממני להתבטל מתלמוד תורה. לא יראו את היגיעה שלו יומם בלילה, תפסו אותו בקטע של שתי מטר שהוא לא דיבר דברי תורה, ואז הופ, מותר להם כבר הכול. ככה אנשים מחפשים רק דופי באחרים. אז זאת אומרת, אנחנו רואים פה שהקדוש ברוך הוא אומר לנו, תקשיבו, כשאתם רוצים לבחור פרנס, מנהיג טוב, תבדקו. האם הבן אדם הזה מוכן לשתף עוד אנשים, או לא מוכן לשתף עוד אנשים? מוכן לתמוך גם באחרים, או לא מוכן? האם הוא דואג רק לעצמו, או לא? ככה בודקים את הבן-אדם. ואם בן-אדם יכול להחריב עולם שלם רק בשביל שהוא יהיה לבד ולא ייכנס עוד אחד במנעליו, זה איש צר ואויב. זה לא סתם, זה איש. הוא נלחם מכל הכוחות שלא יהיה בשום אופן לא אלי ישי ולא אחר. לכן הוא סילק את כל אלה שהקימו את המפלגה ודאג שאף אחד לא יהיה. איפה נסים זאב שהקים את המפלגה? איננו. איפה הרב פרץ? העיף אותו בהתחלה. איפה כל אלה? כלום. עכשיו את כל הזקנים הוא גם כן העיף. בסוף המועצת החליטו להשאיר אותם לשנתיים ככה שיצאו בעוד שנתיים. תן להם עוד טעם טוב קצת, ואחר כך כל הצעירים שיהיו כפופים לו. זהו. ואמרו, אבל אתה הולך להיכנס לכלא עכשיו. אז מה היה אומר? אל תדאגו, אני אנהיג אותם משם. זאת אומרת, כולם קשורים מחבל או בשרשרת אליו, והוא קושר אותם איפה שהוא רוצה. אז מי המנהיג שלהם? דורי. רוקנבי, רוקנבי. ורוקנבי שונא אותו שנאת מוות, ועכשיו הולך להיות שם כנס של ש״ס. הוא הולך שם לעשות הפגנה. הוא קורא לכולם ברשתות לבוא להפגין נגדו. וואו, וואו, וואו. איך הוא מקלל אותו. איך הוא לא סובל אותו. זו התרופה. זו התרופה שלו. רוקנבי בדור רעי ישיר. שנה המג'רוף רעי. כן,

תודה לכם על ההקשבה.

רגע, תכף תן לו. זהו, בסדר, הסתדרנו. תן לו פה, תן לו פה. בוא, איתן, תן לו פה. מי סיכן? אתם לא שומעים אותו תמיד, אתה מאחר. תן לאנשים לדבר בזמן, כן? ברוך הבא, כבוד הרב. ברוך הנמצא. אבל הוא סיכן את היהודים. מי? מרדכי סיכן את היהודים. או, טענה יפה, מרדכי סיכן את היהודים. אתה רוצה לשבת או לא עמוד? שב. מרדכי סיכן את היהודים. מה הוא אמר להם? הוא אמר לכל היהודים לא ללכת לסעודה של אחשוורוש. אז הם אמרו לו, תשמע, מה שאתה מייחץ לנו זה לא פוליטיקלי קורקט. אתה צריך להבין שזה מג'נון. אם את אשתו הוא רצח בגלל שהיא לא באה ערומה לבקשתו, הרג אותה, אם אנחנו לא נבוא ולא נסכים להגיע לסעודה שלו כשבט המלך אעשוורוש על כסא מלכותו, שהוא משתבח לעיני כולם, הוא ירצח אותנו. אנחנו נהיה תלויים בכיכר העיר. אז מה נכון? ודאי ללכת, אין ברירה. הוא אומר להם, לא ללכת. לא שומעים לו. אז הוא לפחות מנסה להציל אותם ממאכלות אסורות. לפחות. כן, כתוב, כרצון איש באיש. מה זה כרצון איש באיש? היה נבלות וטרפות של המן והיה כשרות של מרדכי. וכל אחד אכל ושתה מה שצריך. לפחות את זה הוא ניסה להציל אותם. יופי. אחר כך, מה קרה? בגלל שהם אכלו ונהנו מסעודתו של אחשוורוש נגזרה גזירה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. ולעומת זאת, הוא שסיכן לפי דבריך הוא נהיה שר. מי מנה אותו שר? אותו אחשוורוש שהוא אמר לא ללכת ולא לשמוע לו. למה? כי מי ממליך מלכים ומי גוזר גזירות? הקדוש ברוך הוא. הוא שעשה את רצון הבורא ואמר את האמת לא ללכת. הוא השם ניסה אותו וגידל אותו. העם ישראל שלא שמעו לקדוש ברוך הוא ועשו חשבונות פוליטיים, הם, נגזרה עליהם הגזירה למות. עכשיו מה היה חמור כל כך ב... אתה יודע מה היה חמור? החמור. החמור היה שהוא עשה את המשתה הזה בגלל שהוא ספר 70 שנה שירמיה הנביא אמר שבמלאת 70 שנה לבבל עם ישראל יחזרו מהגלות לארץ ישראל ויבנו את בית המקדש. והוא המתין לראות, ובדיוק בשבט המלך בשנה השלישית אז תמו 70 שנה מגלות יהויכין והוא ספר 70 שנה אמר לא התקיימה הנבואה אז הוא עכשיו יכול לחגוג ולעשות משתה 180 יום. מכל העולם התחיל את כל האנשים הכי חשובים, הזמין אותם 180 יום משתה. נו, ומה זה אומר? שהם השתתפו במשתה שהוא שמח שהנבואה לא התקיימה שהנבואה לא התקיימה של ירמיה שהם צריכים לגאל. אז זאת אומרת הם שמחים שאתם בגלות עם הגוי הזה. זה איום ונורא. הוא טעה כי החשבון היה בסוף מזמן החורבן. החורבן היה 11 שנה אחרי גלות יהויכין ומאז סופרים את ה-70 שנה. לכן בתום ה-11 שנה עם ישראל חזרו ובנו את בית המקדש וכו'. אבל הוא טעה והם איתו והם לא זכו בגלל שהם השתתפו. אז אתה רואה שבסוף הצדיק הזה שהיה אכפת לו מעם ישראל לא שמעו בקולו. לא שמעו אבל מי צדק בסוף? בזכות מי אנחנו יושבים פה בקריית גת? בזכות מרדכי לא בזכות אנשי שושן. אתה מבין כי מי שמעמיד את האמת בלי חשבונות והוא אומר אותה בפנים לכל מי שצריך לשמוע זה מה שהשם רוצה. אל תעשה פשרות ואל תעשה הנחות. התורה לא שלך ולא של אבא שלך. תגיד מה כתוב ותו לא. ירצו לקבל יקבלו, לא ירצו יקבלו בראש. תן לו בבקשה. שלום הרב. שלום. לעמוד? אפשר. אני פה בגלל... בן של אחותי, כל הזמן הוא משגע אותי לגבי הבשר וחלב. כן. לא, אני הייתי תמה. חלב אין לנו בעיה. יש בעיה עם הבשר. הבשר, הבשר. כן. הייתי תמה, איך יכול להיות, מה? כולם מוכרים אפילו ספק? ספק שאין לבלות וטרפות? זה מה שאני תמה. לא, זה לא ספק, זה ודאי. יש בעיה חמורה, כבר הוצאנו על זה חמש דיסקים, אין טעם לחזור על זה כל פעם. יש בעיה חמורה בארץ ובעולם. בשר ועופות זה בעיה. תעשייתי אי אפשר. להעמיד את הסכינים לפי הקצב של השחיטה. אי אפשר להרגיש בדקות את הפגמים שיש בסכין בגלל הרעש, בגלל המהירות, בגלל התנאים, בגלל החיפזון, בגלל כל הדברים. אז לכן פרסמנו את הדברים והם כהווייתם. אני שלחתי לכבודו את ההודעה בערב שבת. שמה? לגבי, כשאמרתי שאני אבוא לכבודו, הרב אמר לי לבוא לקריית גת מרחובות. כן. ואני סובל מלחץ דם גבוה. כן. וביקשתי מהרב שייתן לי ברכה, אני אקבל על עצמי להפסיק לאכול בשר. אפילו לא צריך ברכה. והרב יברך אותי שהלחץ דם בעזרת השם יראה לי. אפילו לא צריך ברכה. אם אתה לא תאכל נבלות וטרפות, לעץ הדם מתייצב. אפשר ברכה גם לאמא שלי? למה לא? גם לך. מה השם? שגיא סגל בן חנה תמר אברהם. יא חביבי, שגיא סגל בן חנה... חנה תמר אברהם. תמר אברהם. וחנה תמר אברהם בדוורדה. וחנה תמר אברהם בדוורדה. רפואה שלמה לשניכם והצלחה מעשה ידיכם. אמן. כן. הנה הבחור פה. שורה ראשונה. בשבי אברהם אברהם. אז זה יש לך בקשר למה שהוא אמר. מרדכייס סיכן את היהודים. אז היום השמאל אומר על ביבי שהוא מסיכן את היהודים. אז זה לא אותו דבר. תראה, השמאל זה סכנה מעצם קיומם. שמאל זה שייך לסמ״מ. אבל צריך לדעת, שמאל וסמ״מ, א', ל', זה השם של השטן. זה בדיוק אותו דבר. שמאל. עכשיו. רגע, רגע. הם היו פעם בשלטון, וכל מה שהם אמרו שביבי צריך לעשות, הם לא עשו. הייתה להם הזדמנות לעשות שלום עם ערפאת, הייתה להם הזדמנות לעשות זה. כל מה שהם אמרו שצריך שהימין יעשה ולא עושה, גם הם היו ולא עשו. אף אחד לא עשה. לא הימין ולא השמאל. יש שיר מקום המדינה. ימין וסמאל. רק חול וחול. דיבורים כמו חול. יציב מדבר ללא מכחול. זה הכל חרית. זה רק פוליטיקה לקחת הכיסא וזה הכל. אף אחד לא יותר טוב מהשני. אין פרנס טוב בישראל. אין. יבוא רק אחד, ויבוא הזמן, מלך המשיח, ויגאל אותנו. עד אז גורנישט מתגורנישט. עכשיו, עכשיו, אני רוצה להגיד לך עוד משהו. כשבן-אדם אוכל תפוח ולחם או בננה או לחם, מה אני מברך? כשאוכלים לחם, לא, לא, לחם בפרט, לחם ובננה, בתוך הלחם. אני מסביר. כשאוכלים לחם זה פותר את כל מה שאוכלים אתו. גם אם אתה אוכל אבוקדו, גם אם אתה אוכל גבינה, אז זה פותר את הכול. מתי זה לא פותר? אם אתה אוכל ביחד, כמו שאמרת, זה פותר. אבל אם אתה אוכל סעודה, סעודה, ואתה אוכל עכשיו לא ביחד, אתה אוכל את הפירות בסוף, אתה מברך על הפירות. כי הם לא מכלל הסעודה. בדרך כלל לא אוכלים לחם, סנדוויץ' עם תפוז. לא אוכלים לחם עם בננה. אוכלים, אוכלים. אבל אם אתה תאכל ככה, אם הבננה ככה, אתה לא מברך על הבננה. לא, על הלחם אני מברך. על הלחם בלבד. תהיה בגיא. טוב, אז אתם רואים? יש אוכלים בננה עם לחם. שלום, תודה רבה. ערב טוב. ערב טוב. יום חמישי היית בבאר שבע. נכון. רציתי לשאול אותך שאלה. היה לי איזה חלום שיש מתחת לבית שלי, יש מתחת לבית שלי, בחלום ראית? כן. בית כנסת שאני מתפלל בה. בחלום. כן. בחלום יש בית כנסת. לא, לא, לא. מתחת לבית שלי יש בית כנסת. אז תפסיק עם החלום. חלמתי. שמה חלמת? שיש בית כנסת מתחת לבית. יש רב בתוך בית כנסת. לא הבנתי, בחלום או לא בחלום? תתחיל מההתחלה. יש בית כנסת. לא ככה. חלמתי או לא חלמתי? לא, כאילו בית כנסת במציאות. לפני החלום. לפני החלום. יש מתחת לבית שלי בית כנסת שאני מתפלל בה. אז חלמתי על הבית כנסת הזאת, כשאני נכנס לבית כנסת וישב שם רב אז ביקשתי מהרב שייתן לי ברכה. אז הרב ישב עם הגב מופנה אליי, והוא הסתובב אליי והוא קרא בשמי, אמר לי, שלומי, איזה צדיק אתה, התחיל לחבק אותי ולנשק אותי, והתעוררתי מהחלום. ביום חמישי שהיית בהרצאה בבאר שבע, במיוחד באתי בבאר שבע לכאן, באת אליי בחלום. ערב? כן. יום אחר? כאילו, יום, באותו יום, ביום חמישי שעשית את ההרצאה בבאר שבע, חלמתי עליך. מתי? בלילה אחרי שראית אותי? כן. כן? באת אליי בחלום, אמרת לי, שלומי, כמה זמן לא הלכת לבקר את הקבר של הבבא סאלי? אמרתי לך, הרבה זמן. אמרת לי, תקשיב מה תעשה, תיקח דף, קח עט, תרשום פתק, תלך לקבר, תשים אותו ותברך. כן. עכשיו רציתי לדעת מה החלומות האלה אמרו לי. לפני כן אתה היית הולך לבבא סאלי? הייתי. כמה פעמים היית? הרבה. הרבה. כן. ולמה לא הלכת? כי לא יוצא לי. אני עובד משמרות, אז... הבנתי. ומה לשים בפתק? לא זוכר מה אמרת לי לרשום. אז מה תשים בפתק? אתה אמרת לי לרשום. אבל אני לא חלמתי מה אמרתי לך. לא, לא זוכר מה אמרת לי. אז איך אני אגיד לך מה לשים בפתק? לא זוכר. לא זוכר. אני פוטר אותך מללכת. כן. עכשיו זה במציאות כבר. אוקיי. עכשיו עוד משהו. אני מרגיש בתוך-תוכי כאילו שאני מתחזק. אני בימי שישי הולך לבית הכנסת, מתפלל, עולה הבית, עושה קידוש, הכל. אבל הבעיה שיש לי, אני עובד משמרות ועובד שבתות. זה מפריע לי קצת שאחרי קידוש, לקום, לעזוב את המשפחה, ללכת לעבודה. אני לא מרגיש בזה קצת נוח. אז למה אתה הולך? כי אין ברירה. למה אין ברירה? יש לי לפרנש שלושה ילדים. ואם יפטרו אותך, מה תעשה? אין לי מה לעשות. אם יפטרו, מה תעשה? איך תפרנס? קצת בעייתי. קצת בעייתי. ואם תמות, איך היא תפרנס? הקדוש ברוך הוא. אה, אז הקדוש ברוך הוא יכול לטפל בך גם עם שלושת הילדים והאישה. אתה לא תעבוד בשבת, תתנה להם תנאי. לא ירצו, תגיד להם ביי ביי, אני פוטע במי שנותן לי אוויר לנשימה, והוא ימציא לך את הכול. וזה בלי חלום, זה במציאות. אוקיי. הבנת? זהו. אוקיי, אני אנסה לחפש משהו אחר. אתה תמצא גם. אוקיי. ועכשיו אתה מתחיל את הדרך, שם ציצית. בכבוד. בכיף. יאללה, מקימנו, וגיענו לזמן הזה. אמן. עכשיו אתה צדיק. אשרי מי שקפחה, ועמל לו בתורה, ועמל לו בתורה, ועמל לו בתורה, ועושה נחל רוח, ועושה נחל רוח, ועושה נחל רוח, ועושה נחל רוח, ועושה נחל רוח. השאלה שלי זה איך מצילים אנשים מזמרים ורבנים שמקטיאים את הרבים. פשוט מחלקים דיסקים שלי, והם ניצלים. אה, תודה. תהיה בריא. כן, תן שאלה פה בצד. ערב טוב. ערב טוב. אני אתחיל בדיוק בעניין של הנייר הלבן עם הנקודה השחורה. כן. מה שאימנתי מכל ההרצאה שלך הערב, שיש לנו, לא מספיק שיש לנו את השמאל במדינה הזאת, אתה גם יוצר פילוג בעם, לפי דעתי. זה שאתה מכפיש את אריה דרעי, שאני לא תומך שלו. לא תומך של אריה דרעי. אני פשוט אומר במקום לקרב את כל הציבור הקדוש הזה. לקרב אותו ליהדות ולעשות אחדות בעם, אנחנו יוצרים פילוג גם בקרב הציבור החרדי, גם בקרב הציבור הדתי, גם בקרב הציבור החרדי והחילוני. למה? למה לא לקרב יותר את העם? שאלה יפה. מאוד, עכשיו אני אענה לך קודם כל הייתי שמח אם היית אומר את הדברים האלה לדור רעי בעצמו כי הוא יצא נגדי והוא אמר לכל הרבנים לצאת נגדי והוא עשה מכתב נגדי והוא הלך לכל הרבנים לחתים נגדי ועד היום קוראים לי מודעות אני אמרתי שאני לא בשלושה רעי לא לא לא לא הטענה שלך היא מצוינת מצוינת רק מה הרי שהאדם הזה החליט להיות רשע ולעקור תורה מעם ישראל אז חייבים לפרסם את קלונו ברבים כמו שהקראתי לך המשנה כותבת על אנשים שעשו דברים טובים בבית המקדש בלעדם לא היה לחם הפנים בלעדם לא הייתה קטורת זה אנשים שבזכותם הייתה קטורת ואיך קראו להם? רשעים למה רשעים? הם לא אמרו לעקור תורה מישראל כמו שהוא עשה הם רק לא רצו לגלות שעוד אחד ידע זה הכול זה נקרא רשעים שהשם שלהם ירכב לדורות לא הבנתי הם היו צדיקים הם היו אנשים טובים לא היו לוקחים רשעים לעשות תקטורת לא היו לוקחים אנשים לעשות לחם הפנים רשעים מחללי שבת לקחו את האנשים שהכי מסוגלים אז למה לקרוא להם רשעים? מה לא טוב? אז הוא רוצה להיות לבד רק זה המשנה תורש בעל פה קורא להם לדיראון עולם רשעים מי שעוקר תורה בפועל מי שלא רוצה שאף אחד יהיה איתו רק הוא מי שמנחה את כולם נגד כולם הוא עושה את הפילוג לכן צריך לפרסם אותו כאחד הרשעים כמו שהמשנה לימדה אותנו לכן איש צר ואויב זה בדיוק אריה דרעי ייפול והוא ייפול אני לא מופיע אבל תהיה בריא תן ליהודי פה אני מאוד אוהב את הרב אני מאוד אוהב אותך אני אומר כבר זה בהתחלה כבר 25 שנה שאני משתדל להגיע לדרשות שלך אני מאוד אוהב אותך אז מה צריך לעשות עכשיו לגבי הבחירות לבחור או לא לבחור מה צריך לעשות בעצם אני לא בוחר באף אחד כי אני לא רוצה להיות שותף בעבירות של אף אחד מצוות הם לא עושים עבירות כן עושים חילול השם כן עושים אז למי לבחור? במי לבחור? הקדוש ברוך הוא זה פשיטה אבל אני.. כן אז אני שואל אותך שאלה שאלתי את הרב יעקב יוסף שמעת את ההקלטה? כן, לא. אז יש הקלטה שאלתי אותו בבחירות של אז, שאלתי אותו, כבוד הרב, יש חובה לבחור מצווה? אמר, אין מצווה כזאת, ומאות מהרבנים שהיו אז לפני שהתחילו הבחירות אמרו לא לבחור, זאת אומרת לא להשתתף בבחירות. אתה יודע שגדולי הרבנים הספרדים, דוגמא רב צדקה, זיכרונך הרב בן ציון אבא שאול, לא בחרו. זאת אומרת, למה שהם לא יבחרו? מה, לתת כוח לחרדים? לתת זה? לא בחרו. אתה בוחר, אתה נעשה שותף, ובפרט שאתה יודע שהם לא מקיימים. אתה רואה, מלחמה על השבת, הם לא נלחמים. יש חילולי שבת המוניים, הם לא נלחמים. אתה רואה, בטבריה יש חילול השם שם, הם לא נלחמים. הפוך, אני הגעתי לטבריה למחות על השבת, הרבנים של ש״ס בטבריה אמרו לא לבוא להרצאה שלי בגלל שאני עושה פרובוקציה. שמעת? אני בא למחות על כבוד השבת, על כבוד השם, והם קוראים לזה פרובוקציה. ויש חיוב מן התורה למחות. חייב כל יהודי למחות על חילול שבת שהוא רואה. מה הם אומרים? בדיוק הפוך. נו, אז אני שואל אותך במי לבחור. תמיד להימנע בעצם. ודאי. אני שאלתי פעם את הרב ווזנר, זכר צדיק וברכה, כן? בעל שבט הלוי. שאלתי אותו, כבוד הרב, אני דורש ברבים. שואלים אותי אנשים מה לבחור, מה עליי לומר? אמר לי, תאמר שב ואל תעשה עדיף. שב ואל תעשה עדיף. ככה אמר לי. מאז לא בחרתי. וגם כשהייתה מפלגה מטעמי, כוח להשפיע, אמרתי, כל מי שלא בחר עד עתה, שלא יבחר. ואמרתי בראיון לאמנון לוי שאני בעצמי לא בוחר. אז הוא השתגח, איך אתה אומר לבחור ואתה לא בוחר? אמרתי, אני אומר רק למי שרוצה לבחור, אם הוא רוצה לבחור, אז שיבחר. אבל אם לא, שלא יבחר. זה שיגע אותם. איך אפשר להגיד דבר כזה? זוהי האמת. שב ואל תעשה עדיף. תן לקדוש ברוך הוא לנהל את עולמו. תאמין לי, זה יעלה, זה ירד, זה יהיה ככה, הכל חרבשה. בסוף הכל נשאר אותו דבר. אותו דבר, לא השתנה כלום. אנחנו במלחמות 70 שנה. כל הזמן יש את החמאס ויש את אשא, ויש את הסורים ויש את האירנים ויש את הלובים ויש את התימנים ויש את כולם וכולם נגדנו. שום דבר לא השתנה במזרח התיכון. שום דבר. חוץ מזה, שנייה, יותר כסף לעשירים והתפרנים נשארו תפרנים, ועדיין מיליון ו-400 איש עניים בישראל, למרות שכל אחד מבטיח שהוא יתקן וישנה וזה, והכול חריט. כל אחד דואג לביתו ולחבריו. לכן אתה רואה פרשיות. כל אחד ניגש לחקירה, זה מינה את האנשים שלו וזה מינה את האנשים שלו וזה שם אותם ללא מינהל תקין וזה ככה וזה הפר אמונים וזה ככה וכולם גנבים בתור הולכים אחד אחרי השני וכולם שולחים ידיים, תראה במשטרה מה קורה. מה הולך פה? תגיד, מה הולך פה? מדינה שעושה כל הזמן מצעדי גאווה. בושה וחרפה. אתה ראית מפלגה דתית שיצאה נגדם? היחידי שיצא נגד זה זה אני. כשהיה מצעד בתל אביב, 220,000 גאים שהיו שם, אז אני יצאתי נגד, ורצו לעשות את זה בירושלים לאחר מכן. עשיתי מצעד הענווה. מה זה היה מצעד הענווה? אצטדיון טדי, 24,000 איש באו לשם כשאני מוחה על מצעד הענווה, על מצעד הגאווה שלהם. עשיתי מצעד הענווה היחידי. ואז במקום שיש שם מאות אלפים מכל העולם, אלפיים היו באוניברסיטה. והפסקתי להם את החסויות ואת כל מה שהיו מקבלים כסף מכל החברות הגדולות. מי נלחם? אף אחד. וזה בלי מפלגה. עכשיו שתבין, האבסורד שכולם שותקים, עושים מצעד הגאווה. כל אלה שהם בעצם היו נקראים תמיד סוטים, כן? סוטים מדרך הישר. כל אלה נהיו סטרייטים פתאום. אלה הם הישרים, כאילו. אלה הם מתגאים, מתגאים. אתה יודע מי אני? אני לא רוצה להגיד לכם מי אני. אתה יודע מי אני? אתה יודע מי אני? נו, אז אני שואל אתכם שאלה. תארו לכם שיהיה מצעד הגנבים. אומרים גם אנחנו סטרייטים עכשיו. גנבים זה מקצוע. כן? אתה אינסטלטור, אתה זה, ואני גנב. מה יש? תכירו בנו. תכירו בנו. ובינתיים בדרך בתהלוכה הם גם יגנבו את הארנקים שלכם, והכול. כמו שהם רוקדים על המשאיות, שופוני. שופוני. מה זה? בושה וחרפה. אף אחד לא מדבר. איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? הרי זה גועל נפש. עזוב עכשיו אם זה מותר, זה אסור, זה ככה, מולד, לא מולד. פדיחה? הבן אדם, אתה לא מתבייש? מה אכפת לנו מה אתה עושה בחדרי-החדרים? סטופ דפה, שב בפנים. מה אתה מוציא את עצמך החוצה? מראה לכולם מי אתה. שאלה הלכתית, אפשר? כן. תן לו סוף סוף להתעורר, יא חביבי. לפני שאני אשאל את השאלה ההלכתית, רציתי להגיד לך על מה שאמרת מקודם לגבי שוויון. שוויון, כן. המיעוט. בוא נתחיל עם זה שכל החרדים יעשו צבא. שישתוו אלינו. זהו? לא. עכשיו השאלה היא לך. רגע, רגע, רגע. מי יותר משתמט, המיעוט או הרוב? אתה מדבר על הצבא עכשיו? על מה שאני, בדרך כלל, אם יש השתמטות של רוב, זה לא חד-משמעי. זה לא חד-משמעי, אבל אם אני מדבר על צבא, רגע, רגע. בוא נתחיל ככה. מי שלא עושה צבא זה המיעוט. שמעתי עכשיו. זה המיעוט שלא עושה צבא. שמעתי. כל אלה שיושבים. יפה. ואני לא מזלזל. רגע. אני שלומד. העובדה שלך נכונה, תמתין. אני יודע. תמתין. מי קדם למי? התורה לצבא או הצבא לתורה? הרוב לא שומרים תורה, לא מקיימים תורה, לא לומדים תורה, הרוב בוא נתחיל ככה כשהרוב יקיימו את התורה אז נוכל להתפנות לצבא מה אתה אומר על הרעיון? אבל זה לא הולך ביחד. זה הולך? לא, לא. אה, זה לא הולך ביחד? לא. אז לכן מי שלומד לא יכול ללכת לצבא. לא נכון. כי זה לא הולך ביחד. לא. אתה אמרת. אני אומר. אבל אתה אמרת. נכון. זהו. אבל נכון להיום יש המון תפקידים בצבא הרבה אפשרויות, יש שירות לאומי, גם מי שדתי ויש גם הרבה אפשרויות שהרוב החילוני ילמד תורה והם יכולים להיות משגיחי כשרות, יכולים להיות רבנים, יכולים להיות ראשי ישיבות, יש מספיק תפקידים אבל כל היותר נוח להם לשבת בישיבה לקבל את הכסף איזה כסף? 600 שקל? רגע, שנייה. 600 שקל? אני לא קטעתי אותך אבל 600 שקל זה כסף? עדיין זה כסף אתה יכול לקנות שני דגים ולא לעשות צבא עכשיו לשאלה ההלכתית. אני הבנתי שאני מקצין דווקא. הכי טוב. הכי טוב להקצין. יום כיפור. כן. גומרים להתפלל שחרית בסביבות אחד. פלוס מינוס. תלוי. פלוס מינוס, נכון? חוזרים בסביבות שלוש למנחה נעילה. כן. היום עם הטכנולוגיה של היום, טלוויזיה בבית הכנסת ביום כיפור תידלק לבד ללא מגע יד אדם. שומעים דברי תורה את ההרצאה של הרב אמנון יצחק. נו. והיא תתקבל לבד בשעה שלוש. נו. מותר? לא. למה מזגנים כן? אני אגיד לך למה. יש דברים ש... חוץ ממזגנים יש גם בבית הכנסת את הטלוויזיות האלה שרשום מהשעות של הדלקת הנרות, פרשת השבוע. זה היינו הך. זה אותו דבר. למה זה כן ומזגנים כן מותר? זה מותר וטלוויזיה לא מותר. עם הרצאה של הרב אמנון יצחק לא סרט חלילה או משהו. שמעתי. שמעתי. זה לא היה חודש. אסביר לך. יש דבר שנקרא עובדין דה חול, שאסור לעשות מעשים של חול בשבת. אפילו אם יהיה מותר להתחיל אותם מלפני שבת והם יתרחשו בשבת. רגע, אני לא הבנתי. מזגן זה עבודה של חול? לא, לא. אני אסביר. הפוך. יש מעשים של חול. לראותם בטלוויזיה זה מעשה שנקרא עובדין דה חול. זה מעשה חולין. למה? הרצאה של... אפשר לדבר. שאלת, אני עונה. לאט. זה לא חול. הרצאה של דברי תורה של הרב אמנון יצחק. זה לא חול. וולו חמברדינגאן. זאת אומרת, עכשיו, אם אתה רואה את אמנון יצחק בתוך הטלוויזיה משדר. הנה, כמו שאני רואה את עצמי עכשיו פה. זה נקרא מעשה של חול. מעשה חולין. חולין. חולין. המעשה הזה, הדבר הזה, זה מעשה חולין. לא מכניסים חול לקודש. זה חג. עכשיו, מזגן מותר להפעיל, מקרר מותר להפעיל. לפני שבת, כן? לפני חג. לא משנה. תנור, אלה דברים שהם לא שייכים דווקא לחול. זה דברים, אתה רוצה לשמוע? עד לפני 200 שנה לא היה מזגן. אז אני אסביר. זה לא קשור אם זה התחדש. בוא, בוא, תקשיב. אתה לא רוצה לשכנע אותי. אני בטח שלא התכוונתי אפילו, אבל אני מתכוון לענות רק. אני רק רוצה שתבין. הנקודה היא ככה. יש מעשים שמוגדרים מעשי חול. לדוגמה, לנסוע בשבת, בסדר? בוא נגיד שיהיה אוטו, והאוטו הזה הוא בכלל לא על ליצוצות ולא על אש ולא על כלום. והוא נוסע אפילו על מים, בסדר? נוסע על מים, ואתה יראו אותך נוסע ברכב כזה על מים בשבת, זה נקרא מעשה של חול. כי הנסיעה, עצם הנסיעה, היא חולין. דבר של חול. ומי שנוסע אפילו בהיתר, מה זה בהיתר? אין עבירה. אין בזה עבירה, זה בעיה. לדוגמה, יש איסור לנסוע באופניים. האיסור הוא לא בגלל האופניים. אין איסור באופניים. כאילו, עכשיו אתה לא עושה שום מלאכה. אין מלאכה שאתה עובר בשבת אם אתה רוכב באופניים. אבל שמא יתקן? אם יהיה פאנצ'ר או משהו, אז חכמים גזרו שלא. עכשיו, מעבר לזה, זה גם מעשה של חול. לנסוע באופניים. אבל זה לא איסור מן התורה. אז יכול להיות דברים שעל פי התורה באמת אין איסור, אבל גם אין היתר. ההיתר, אומרים חכמים, זה האם זה מעשה חול. ברגע שאתה תכניס כל דבר כזה, שתפתור את הבעיה ההלכתית, אז כבר לא תהיה שבת. יהיה הכול חול. אתה תוכל לראות את זה, ותוכל לעשות את זה כמו בחול, ואתה תיסע על בית כנסת על מים, ואתה תעשה ככה, ואז השבת תהפוך להיות יום חול. אבל אם אני לא עובר שום עבירה, אז מה הבעיה? רגע, אז לכן הסברתי. אז לכן יש גדר נוסף, שקוראים לו מעשה של חול, שזה גם אסור. לדוגמה, כתוב לא יהיה דיבורך בשבת דיבור של חול. אתה לא יכול לדבר בשבת עכשיו על פוליטיקה, ואתה לא יכול לדבר על מלאכות שאתה עושה בימות החול והכול, כי זה כבר לא שבת. זה כמו יום חול. אפילו לדבר דברי חול לא מדברים בשבת. למה? אבל אין איסור לדבר. לדבר, אני לא עושה מלאכה, לא מדליק, לא מכבה, לא חורש, לא קוצר. מה הבעיה לדבר? תדבר, בחייאת דינא. בשביל מה יש שבת? כולם יושבים על השולחן, אני רוצה לדבר. אז למה זה לא? כי זה נקרא חול. לא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. לא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול. אני בא לי לרוץ עכשיו בשבת. לא, אומרים בשבת, לא רוצים. אתה לא רץ. לא רוצים. אז למה מדליקים מזגן בשבת? הסברתי! לא, אתה סותר את עצמך. הסברתי, לא הבנת, זה לא בגלל... אתה סותר את עצמך? לא, לא בגלל מלאכה. אתה לא מבין? לא בגלל מלאכה. אם זה חול, לא יהיה בשבת, אז למה שמים הזמן? זה לא חול, הסברתי. יש מלאכה אסורה, ויש דבר שהוא לא בגדר מלאכה בכלל. זה נקרא גדר שחכמים הגדירו אותו מעשה חול. עובדין דחול. זה אמרו אי אפשר לעשות בשבת, כי אז תהפוך השבת לחולין. לכן, כל הפטנטים שתביא, אנחנו מכירים אותם. אנחנו יודעים מה מותר, מה אסור. אבל בשביל לא להפוך את השבת לחול, אסרו את זה חכמים, וזה אסור בשבת. ואם אתה עובר על זה, אתה עובר איסור של חכמים. אתה יכול לא לעבור מלאכה מן התורה, אבל אתה תעבור על איסור של חכמים בשבת. ולכן, יש הרבה דוגמאות לזה, שהן לא אסורות מצד המלאכה, ואם נמצא להמציא קונצים ופטנטים שנמנע מעצמנו מלאכות, אז אין שום בעיה. אבל לא תהיה שבת יותר. והשבת יש לה תוקף להיות יום מנוחה, יום קדושה, יום לימוד, יום של רוחניות. זו המטרה של השבת. הקדוש ברוך הוא כתב לנו שזה יום מנוחה מבחינה רוחנית. לא מנוחה שאני לא עובד היום. לא. אתה שובת מכל מלאכה, אבל המנוחה הזאת היא מנוחה רוחנית. וקראת לשבת עונג. אם אתה קורא בשבת, זה עונג. אתה מתחבר לאלוקים, אין לך זמן כל השבוע. כל השבוע אתה עסוק במלאכות, בריצה, בכסף, בלדאוג. אומר השבת, יום אחד אני רוצה שתתייחד איתי. יום אחד אתה איתי. אל תמצא פטנטים עכשיו להמשיך את החול בהיתר לתוך השבת. זה אני לא רוצה. אני רוצה שאתה יום אחד איתי. זה הכול. אפשר עוד שאלה? עוד אחת. בהנחה ואתה ב-12 בלילה מגיע הביתה עכשיו, ואתה, אשתך אמורה להגיע ב-12 וחצי, ואין לכם תקשורת, אין לכם קשר, אין טלפון, אין כלום. האפשרות היחידה זה להשאיר לה מכתב על השולחן, שאתה בשעה אחת בלילה יוצא לאיזה הרצאה. בשבת אתה מתקרב? לא, לא, לא. ביום חול. ביום חול. כן. מן הסתם תכתוב לה, נגיד וקוראים לה חנה, חנה, אני בשעה אחת יוצא להרצאה בקריית גת. באמת? לא תכתוב לה, חנה, הרב אמנון יצחק יוצא להרצאה בקריית גת בשעה אחת. אתה כותב את זה בגוף ראשון, נכון? נו. כן או לא? תלוי, נו. מה תלוי? תכף אני אענה לך למה תלוי, כן. אתה חושב שאני עולה על מוקשים, בחייאת? לא, אני שואל, זה הגיוני גם. תמשיך, תמשיך, אני אענה לך. אוקיי. איך מתחילה התורה? בראשית ברא אלוקים את השמיים. מי מספר לנו שאלוהים ברא? מי מספר? נו מי? אני לא יודע אם זה היה אלוהים הוא היה כותב בראשית בראתי. אה זהו? אז מי מספר לנו שאלוהים ברא את השמיים ואת הארץ? כלומר יש גוף שלישי שמספר לנו שאלוהים ברא את השמיים ואת הארץ. כן. אם זה היה בגוף ראשון היה רשום שמה הרי אלוהים כתב את התורה, נכון? משה רבנו היה כלי בידיים של אלוהים לכתוב את התורה. אלוהים היה צריך לכתוב, בראשית בראתי. שמעתי. אני אלוהים בראתי את השמיים ואת הארץ. שמעתי, שמעתי. אז מי זה מספר לנו שאלוהים ברר את השמיים ואת הארץ? ספר לך את הסיפור, מי מספר? אוקיי, תודה. אז קודם כל הקדוש ברוך הוא הכתיב למשה רבנו את כל התורה ואמר לו תכתוב. מה לכתוב? אמר לו תכתוב בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו בחושך על פני תהום, עד שהוא הגיע לנעשה אדם. בצלמנו, כדמותנו. אז מה אמר לו משה רבנו? מה שאתה שאלת. אמר לו, איך אתה אומר לכתוב נעשה אדם? יגידו שיש שתי רשויות. אתה לא לבד. יגידו נעשה אדם זה שניים. נעשה אדם. מה שניים עשו את אדם הראשון? אמר לו הקדוש ברוך הוא תכתוב נעשה. כי אני רוצה ללמד דרך ארץ. דרך ארץ שהגדול נמלך בקטן. הגדול זה הקדוש ברוך הוא מתייעץ עם המלאכים שהוא ברא בעצמו. מה אתם אומרים? נעשה אדם או לא נעשה אדם? אז כתוב שכל אחד אמר את דעתו לעשות או לא לעשות. הוא אומר לו כן אבל מה אנשים יגידו? אנשים יגידו נעשה אדם יש שתי רשויות. אז מה אמר לו הקדוש ברוך הוא? הרוצה לטעות יבוא ויטעה. גם אם אני אכתוב אעשה אדם מי שרוצה לטעות יטעה. גם אם אני אכתוב בראשית בראתי מי זה אתה? מי זה אתה אלוהים? אלוהים זה לא הקדוש ברוך הוא. אלוהים זה לא הקדוש ברוך הוא. אלוהים זה לא הקדוש ברוך הוא. לא. מי זה אלוהים במידה קדוש ברוך הוא? אני אסביר לך. אתה יודע שיש לו כמה שמות? אלוהים אל שם הוויה ברוך הוא צבאות שדי אדנות ועוד. למה זה? מה? כמה שמות צריך. כל אחד מבטא משהו. אלוהים זה כל הכוחות כולם. בעל הכוחות כולם. כל הכוחות שתמצא בעולמות כולם, זה הכול. הקדוש ברוך הוא ישתמש בכל הכוחות כולם שהוא ברא, ואיתם ברא את העולם. איך הוא ברא? בראשית, ברא אלוהים בעל הכוחות כולם את השמיים ואת הארץ. כי כל דבר יש בו כוחות אחרים. בשמיים יש כוחות אחרים, בארץ כוחות אחרים יש עפר, יש מים, יש רוח, יש אש. כל אחד זה כוח אחר. ואלוהים אל זה לשון כוח. אין לאל ידי לעשות עמך כך וכך. אין לאל ידי הכוונה, לא שיש לי אל. אין לאל ידי, אין בכוחי לעשות כך וכך. אל זה כוח. אלוהים זה כוחות בלשון רבים. בראשית ברא אלוהים. אז הוא מספר, לא אני בראתי, אלא עם כל הכוחות כולם אני בראתי את העולמות כולם. אז בכל הבריאה לא מוזכר שמו של הקדוש ברוך הוא, רק אחרי הבריאה. אבל כל הבריאה נעשתה בכוחות של כל הברואים. לא פשוטה, נכון. עכשיו תתעמק עוד. אמר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש, כשאמר הקדוש ברוך הוא נעשה אדם הוא מגלה לנו סוד. שזה לא רק נעשה אדם שהוא נמלח באחרים, אלא הוא ביקש מכל הברואים כולם לתת כוחם בשביל לברות את האדם. שבאדם אחד כמוך נטועים כל הכוחות של העולם כולו. לכן חכמים אומרים, הביא עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמיים. איך אומרים לי להיות עז כנמר, אני נמר אני? אני אריה? אני קל כמו נשר? איך אומרים לי? אומרים כן. יש בך את הכוחות האלה כולם. כי כששם הוא נעשה אדם לקח את כל הכוחות כולם ונטע באדם. לכן אתה רואה שיש אנשים באמת מהירים כמו נשר. אתה רואה אנשים שיש להם עוז ואומץ כמו נמר. אתה רואה אנשים אריות, אתה אומר לו אריה זה. אתה רואה שיש בהם כוחות מכל הברואים כולם. כשחנניה, מישאל ודניאל סליחה, חנניה, מישאל ועזריה היו צריכים לקפוץ לכבשן האש, אז הייתה שאלה, לקפוץ או לא לקפוץ לכבשן האש? אז הם למדו מהצפרדעים. מה הם למדו מהצפרדעים? כשה' אמר למשה, תגיד לפרעה שתהיה מכת צפרדע במצרים, אז מה קרה? כתוב שהצפרדעים יהיו גם בתנוריך ובמשארותיך. אז לא רק שיהיה בחדרים ובאולמות, יהיה גם בתוך התנורים. משארותיך זה הבצק. איפה יש בצק? איפה יש התנור חם. והצפרדעים נכנסו גם לתנורים החמים. מי חייב את הצפרדע להיכנס? אפשר להיכנס למיטה, מתחת למזרון של פרעה. למה להיכנס לשמה? הם מסרו נפשם לקיים את רצון הבורא. אז אמרו חנניה, מישאל ועזריה. ומה הצפרדעים שאין להם שכר ואין להם עונש? ואין להם ציווי אישי, אתה צפרדע תיכנס לשם ואתה תלך למיטה. לא אמרו. והם החליטו למסור נפשם לכבוד השם, לקיים את רצון השם בתור הברואים שלו. אנחנו, שאנחנו מצווים על קידוש השם ויש לנו שכר ועונש. לא נעשה את זה. מאיפה הם למדו את זה? הרי כל בן אדם בורח. פעם מספרים שאחד אמר, לקחו אותו לגיליוטינה. אז אמרו לו, מה הבקשה האחרונה? יאללה, יאללה, קחו אותי מהר. כאילו הוא לא מפחד, קחו אותי מהר. פתאום נפל משהו מלמעלה, הוא עשה ככה. אה, כי יצר לב האדם, הוא רוצה לחיות. זה הטבע שלו, לחיות, לשרוד, להילחם על החיים. עכשיו, לקפוץ לתוך כששנה איזה, ההפך מהטבע של הבן אדם. כי בן אדם בורח מאש, בורח מהמוות. אז איך לקפוץ? בגלל שיש בהם את הכוח של הצפרדעים. הבורא ברא בהם כוח גם של צפרדעים מכל הברואים לעשי אדם. לכן הם אמרו, כיוון שיש בנו את הכוח של הצפרדעים, אנחנו נקפוץ לאש. והם קפצו לאש, והם נשארו בחיים. ממש כמו הצפרדעים שהיו במצרים. אלה שהיו בתנור נשארו בחיים. אלה שלא היו בתנור נעבדו. אז זאת אומרת, בכל אדם יש. אז נעשה אדם, פירושו שהבורא בכל הכוחות כולם ברא את הבריאה, והוא גם לא מתגאה עני. הוא מבקש ענווה מאיתנו, אז גם הוא אומר, עם כל הכוחות אני בראתי, את הברואים כולם. זה לא אני לבד. לכן אני רוצה ללמד דרך ארץ, שגם גדול כמוני, שבראת הברואים מתייחס איתם, האם לברוא את האדם או לא. תודה על השאלה. כן, תן ליהודי פה. תן ליהודי פה. כן, אתה, מה לעשות? הצבעת. ערב טוב כהל הקדוש, ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב. צריך לעמוד או לשבת? איך שאתה רוצה חבוב. טוב, אני אעמוד. הרבה אנשים באים מכל קצוות העולם להרצאות שלך, יש גם את באר שבע. וגיסתי באה מווינה, מאוסטריה. היא באה במיוחד, כי יש לה לפעמים סחורחורות, כואב ראש. היא גם באה עם פתק מבן שלה, שאתה תברך אותה על רפואה שלמה. מי? השם שלה, גיסתי, באה מווינה. מווינה הגיע היום. מאוסטריה. באה להרצאה שלך במיוחד. מה אתה אומר? כן. אז, כהל הקדוש, אתם פשוט לא מעריכים איזה רב יש לנו, גדול בישראל. יהיה בריא. ואני מבקש שתגיד כמה דברים. גיסתי שם שלה ז'אנה בת זיווה זכרה וברכה זיווה היום היה אזכרה של אמא שלה. ז'אנה בת זיווה וגם לאה בת זיווה וגם קלרה בת זיווה. רגע. יא חביבי לאט לאט לאט לאט לאט. אי אפשר בטיסה אחת את הכול. מטוס טס. עוד פעם עוד פעם מההתחלה. לפנות בוקר יש להם טיסה בחזרה לווינה אז אני הבאתי אותם לפה בהרצאה שלך. בסדר, תגיד מה השמות עוד פעם. השמות ככה ז'אנה בת זיווה. ז'אנה בת זיווה. לאה בת זיווה. לאה? לאה. לאה בת זיווה. וקלרה בת זיווה. וקלרה בת זיווה. כן. כולם יזכו לרפואה שלמה, בריאות איתנה, נחת מהילדים, פרנסה טובה. אמן. ויש לה גם מכתב מהבן שלה, הוא רוצה, למסור את המכתב. בבקשה. ומשאלות ליבם לטובה. תן לה רגע. איפה המכתב? תן לה, תן לה רגע. איפה הבחור? נעלה? מה קרה? קיבל תשובה והלך? כן. אתה יכול לטעוק? זה של הבן שלי. מה? לא צריך לקרוא בקול. לא, אני, זאת אני. כן. אבל לא צריך לקרוא בקול. זה לא מכתב, זה כסף. טוב, אני לא יודעת, הוא נוסר לי את זה, שאני אסור לך, בשביל זה אני גם פה. כן. אני שמחה להיות פה, ו... רגע, רגע, מה הוא כתב פה? מה השם שלו? בכור בוריס בן ג'אנה. כן. השם יזכה אותו לפרנסה בשפע. ברכה והצלחה בכל העניינים. אמן. אמן. בואו. כן. כבוד הרב, אני שמחה להיות בהצעה שלך באמת. אני גם מתרגשת, זה הבעיה. זה עובר, זה עובר. אני באמת כל יום בבית שומעת את ההרצאות שלך בווינה. אני כבר לא יודעת. כל הילדים שלי, לא, בן שלי בחור, הוא חזר בתשובה, גם חתן שלי, יניב, וכלות שלי, כולן שומרות שבת. ואני נורא מבקשת שתברך את כל הכלות שלי ואת הילדים שלי. כל המשפחה שלך. את הילדים שלי, כן, הם נשואים. כל המשפחה שלך. אני יכולה להגיד את השמות? כן. אוקיי. ברוך בן ג'אנה. לא צריך אחד-אחד. תגידי את השמות. אה, אוקיי. ברוך. עמנואל. ארתור. לנה, עוד היה? כלות גם אני צריכה להגיד? אמרת שאת רוצה גם. אה, את הכלות. אוקיי. ארגינה. רגע, אלה בני ז'אנה. ועכשיו? בכלות. ארגינה, בת נאלה. כן. גיולה, בת אנג'לה. כן. ודניאלה, בת נינה. השם יזכה אותם. לכל טובה וברכה, בריאות ועצות. בהצלחה. ואני רוצה גם את חמתי רבקה, בת עדינה. רפואה שלמה ואריכות ימים. לגבריאל. בעלי פה יושב. גבריאל. גבריאל. חצי הקהל מווינה. כן. אני ובעלי רק באנו. זה, אחיות שלי גרים פה בארץ. אנחנו עשרה אחים. עשרה אחים. כן, יפה. יפה. בזכות השם ובזכותם. אני פה בהרצאה שלך. אני שמחה. יש הרבה מתחזקים בווינה? מלא. כולם. קהילה גדולה יש לנו שם. ברוך השם. מתחזקים חזק. ברוך השם. כבוד הרב, יש לי בעיה. יש לי, אני לא יודעת איך להסביר לכם בשפה הגרמנית את המחלה הזאת. לא חשוב השם, כן. לא חשוב, כן. אני רוצה שתברך אותי. השם יזכה אותך ללכת ישר בלי ליפול. אמן. אמן. אני מתברכת בראש של רבותי. הנה, ואני נותן לך כיסוי ראש. לא עכשיו, לא יודעת. אני לא אשים עכשיו את זה. כן, כן. לא אאמין. תעבירו לה. אה, כבוד הרב, אני גם התחלתי לתפור כיסויים. אני לא למדתי לתפור. ובאמת, אני מצליחה טוב דווקא. אז קדימה, בואי תתני להם דוגמה. קדימה. בבקשה, תביאי לה גם. אני מבטיחה לשים בשבתות. בשבתות. אני מבטיחה. קדימה, קדימה. אני רוצה שתברך את בני משפחתי, את האחים שלי, את האחיות שלי, את הגיסים שלי. אצלי זו עזקת חבילה הולכת. אוקיי. כשאני רוצה לברך, אני רוצה את כל המשפחה שלי. כל המשפחה שלך, שהכללת את כולם. הבנים, הבנות, הכלות, אחים, גיסים, כולם אני רוצה. כולם יזכו לברכות בשפע מאת הקדוש ברוך הוא, לטובה ולברכה. אמן. ותברך גם אותי, בבקשה. גם המשפחה מרמלה. רגע, יש לי בעיה גם כן. כן. יש לי לפעמים לחצים בראש. בגלל הכיסוי ראש שחסר. תקשיב, רגע, לא שמעת אותי עד הסוף. יש לי לחצים בראש, ולפעמים יש לי מין סחרחורות. לא יהיה לך. תשימי כיסוי ראש, תראי. אם אני לא מבטיח לך, לא יהיה לך. אני אעבור למטאטיהו עשר אחרי זה. אתה תראה אותי. מצוין, אין שום בעיה. בשמחה. תקבלי עוד כיסוי. אין בעיה. תודה. כן. שאלה אחרונה פה לבחור. תן לו. תן לו פה. נו, מוזיקה. מה קרה לך? מה קרה? תמשיך. ערב טוב לכבוד הרב. רגע, היא מברכת. איפה הברכה? איפה הברכה? כיסוי ראש, נו. סליחה, כבוד הרב. היא רוצה רק בשבתות להתחיל את הסימן. שמעתי בשבתות, ואחר כך יום ראשון, שני, שלישי. בסדר, בסדר. אל תפחדי. תמשיך. תודה רבה. קדימה. יאללה, תגיע לנו את זה. קדימה, קדימה. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. כבוד הרב, תברך את הבן של אחי. תכף, קודם תשימי. תשימי קודם. הופה, איפה מחיאות כפיים? ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. רק שנייה. רק שנייה עוד אחת. יש לי אחיין, יניב בן דבורה ויעקב שהוא לא מדבר. בבקשה, כבוד הרב. השם יזכה אותו לדבר כהוגן. אמן. כן, דבר. ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב. רציתי לשאול בעניין התורה. על התורה נאמר, הלוואי, השם אומר, הלוואי ואותי עזבו, בתורתי שמרו וכל ההמשך. כן. איך אתה יכול להסביר שאם אדם מתרחק מהקדוש ברוך הוא והוא לומד תורה, זה מה שמחזיר אותו למוטב? כתוב שם, האור שבא מחזירו למוטב. על ידי שאתה לומד תורה אתה נדבק בקדוש ברוך הוא. אפילו אם תעזוב אותו בעניין המצוות ולא תעשה מצוות, הוא אומר, עזוב. אתה עזבת אותי, אין בעיה. תדבק בתורה. אם תדבק בתורה אתה תחזור לשמור את רצון הבורא יתברך. גם אפילו משעה תורה ביום? מה? אם נגיד אדם לומד כל יום שעה? יש כאלה שיספיק להם בשביל להתחזק, יש כאלה שלא יספיק. תלוי כמה אתה מעורב בציבור אחרי השעה. אם אתה מתקלקל ממה שאחרים עושים, זה לא יספיק. אבל בכל אופן, ככל שתתמיד יותר בתורה, ככה תדבק בשם יותר. הרב, עוד שאלה קטנה. אם, נגיד, אתה אמרת שזמרים פסולים וזה אסור, נכון? כן. יפה. אם עכשיו נגיד בא פייטן, הרי מבית המקדש אסור לשמוע כלי נגינה ודברים כאלה. אם בא עכשיו פייטן ורוצה לפייס פיוטים אבל עם מנגינה, בפני קהל של גברים, לא מעורב, מותר לו או לא? אז אמרו, אמרו הרב עמאר והרב בן ציון מוצק ואחרים אמרו שאם זה פיוטים שהיו רגילים, לדוגמה, ספרדים פיוטים של שב״כ. כן, כן. אם זה כמו שהיו, זה רק לציבור של חרדים אז יש להתיר את זה. אבל רק לגברים בנפרד ורק פיוטים. או חזנות לאשכנזים. אבל רק חזנות ממש. זה גדר שהוא לא איסור, אבל גם זה לא יותר גמור. למה? כי פיוטים אומרים בשבת, לא אומרים ביום חול. ואם עושים הופעה כזאת, אז זה ביטול תורה. בזמן שאתה יכול ללמוד תורה אתה הולך לפיוטים. אבל אם זה נעשה כנוהג שהיו רגילים, ועושים את זה בשבת וכו', אין בעיה. או במועדים וכו'. אז מותר. אמרתי. תודה. ושאלה אחרונה, כבוד הרב. כן. בעניין של התורה יש עניין של עונש ושכר. עכשיו נגיד איפה הבחירה בדיוק? הרי אם האדם יודע שהוא ייענש והוא יודע שהוא יקבל שכר, זה כמו שתגיד יש כוס אחת עם רעל וכוס אחת בלי רעל. ברור שאדם יבחר עם הכוס הטובה. אז איפה בדיוק הבחירה? אני רוצה להבין. זה מה שאני שואל גם כן. למה אנשים לא בוחרים את מה שאתה אמרת והם בוחרים בלא טוב? למה הם לא עושים את רצון הבורא בכל המצוות והם עושים הפוך? אז רואים שבוחרים ברעל ולא בוחרים בטוב. איך זה עובד? סימן שיש בחירה. אתה רואה שלא כולם דתיים. אבל בסופו של דבר יהיה זה, יהיה עונש, נגיד. נכון. והם לא מאמינים בזה, או לא חושבים שזה עד כדי כך, או חושבים שזה סתם מוגזם, או שחושבים כל מיני קשקושים, ובסוף הם עוברים עבירות. עם הבחירה. בסדר, כבוד הרב. אתה יכול לברך אותי בבקשה? שתצליח בגדול ללכת בדרך האמת. אמיר ימין מנדליה. אמן. תהיה בריא. תודה רבה. אחרון הבחור פה. רגע, רגע, פה, תן לו, תן לו פה. מה את רוצה? את שמה? ברכה אני אתן לך שתרדי לפה תכף. כן? תן לו. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. בקשר לכל מה שהולך עם טבריה ועם כל הברגנים, can't be wrong, can't be he. כן, אז מה שאני אומר, כאילו, יש את ה-20% בטבריה שהם דתיים, והרוב הם לא דתיים. כן. ואותו דבר שאתה אומר, פסטיבל כל ההומואים והלסביות, שאתה נלחם וכולם לא נלחמים. אולי הדרך, כאילו, לא להילחם וללכת איתם, אין מה לעשות. ללכת איתם? אם הם רוצים, זה החיים שלהם. אז יאללה, שהרב הראשי ילך בראש מצעד הגאווה? אם הוא זה. ובקטע של טבריה. כן? לא יודע אם זה, זה נראה לי מלחמה שבין יהודים ליהודים, לא, לא הבנת. אתה כנראה לא מבין. במלחמה לא צריכים לנצח. במלחמה חייבים להילחם. במלחמה יש רק מפסידים. תמיד. אבל יש מנצח. מי זה המנצח? הקדוש ברוך הוא. הוא רוצה לראות מי נלחם. אז לדוגמה, את השיטה שלך היה בזמן היוונים. היו הרבה מתייוונים. הלכו עם היוונים, למדו את התרבות שלהם והיו כיוונים. עד שקמו בית חשמונאי, משפחה אחת בלבד, מתתיהו ובניו, והם יצאו להילחם נגד כל יוון והם ניצחו והביסו אותם. בזכות זה יש חנוכה. זאת אומרת, הם הלכו על דעת למות, אבל השם נתן להם לנצח. למה? כי הוא רוצה שתילחם. את המלחמות אומר השם אני עשיתי. אני איש מלחמה. אני המנצח בקרבות. לא אתם. לא F-35 ולא כיפת ברזל. אני קובע מה יקרה. לא אתם. אתה רואה בן אדם בא, נותן מכה לחייל, חוטף לו את הנשק, יורה באחרים, יורה על מישהו, עוזב את האוטו, לוקח לו את האוטו, יורה בעוד אנשים, בורח, מחפשים אותו, אה שאדה. מה זה? חיילים עם הנשק, מאומנים למקרים כאלה, וכבר כמה פעמים עשו להם את זה בטרמפיאדות, והסבירו להם איך להתמודד ואיך לעשות, ואתה רואה, אז מי גיבור פה? יש פה גיבור? הקדוש ברוך הוא קובע הכל, ואנחנו צריכים רק להילחם במה שהוא מבקש. מה שהוא לא מבקש, לא צריכים, אבל מה שהוא מבקש, צריכים. והניצחונות הן שלו, אבל הוא נותן מדליות למי שנלחם בעבורו. לא משנה אם ניצחת. אתה יודע מי מקבלים צל״שים? בצה״ל, לדוגמה, מי מקבל? לא תמיד מי שניצח. גם מי שנפצע וגם מי שמת מעלים אותו דרגה. הוא מת, מה אתה מעלה אותו דרגה? אבל אתה רואה שמעריכים מי שנלחם אפילו שהפסיד. כל שכן, שהוא נלחם לכבוד השם יתברך, זה מה שהוא דורש מאיתנו. לכן חייבים להילחם לכבוד השם יתברך. אני מודה לכל המאזינים. תודה רבה. יש פה ספרים שאני אחלק לכם. בבקשה. ספרים שאני אחלק לכם. יעודד אין תמה אומר, ואז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כרי, לעשות רצון אביך שבשמיים הוא היה אומר אז פנים לגהנום ובושת פנים לגן עדן יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית המקדש במרב בימינו יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו