תמלול
אור עקיבא - איך נראה היוצא מלפני משה?
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nפסקות בירת שמים, פרנסה טובה וזיווגים הגונים מהרה.
הערב גם לעילוי נשמת, הורי וחמים, מנוחתם עדן.
בפרשת השבוע כתוב,
וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר ציווה השם.
מה זה העניין של חוכמת הלב?
התורה מדגישה מספר פעמים חוכמת לב.
לכאורה, חוכמה מצויה במוח,
יותר מבלב,
אבל זוהי טעות שטועים בה רוב בני האדם,
כי אנחנו קוראים חכם למי שהתחכם במוחו,
אפילו אם הלב שלו בל עמו.
אדם שמדבר בפיו דברי חוכמה,
בעינינו הוא חכם,
גם אם הוא בעצמו לא ינהג על פי חוכמתו,
בכל מעשיו יהיו מעשי בהמה,
בכל זאת
זה לא סותר את חוכמתו בעיני אנשים.
כמו שהרגילים האנשים לומר,
מה אכפת לנו לדקדק אחרי המעשים שלו?
על כל פנים, נהנים ממנו מעיצה ותושייה.
כפי חוכמתו הטובה עליו.
אבל
כמה שכלים באמת עמי הארץ האלה,
שהם לא מבדילים בין אדם הנושא חוכמה לאיש דעת ותבונה אשר הוא חכם.
האם ייתכן שאדם היודע או מכיר בחוכמה במיני עשבים וכדומה,
או תרופות,
אם הם טובים או לא,
אם הם סם המוות או לא,
האם ייתכן שהוא יבחר לאכילתו דווקא את אלה שיש בהם סם המוות בתוכם?
ואם נראה אותו מתנהג כך,
שהוא אומר שהוא מבין מה טוב ומה לא טוב,
ובכל אופן הוא לוקח את הלא-טוב,
את המסוכן,
האם אפשר שנעשה אותו רופא
של הבית שלנו, רופא אישי?
הלא מקומו של אדם כזה בבית חולים לחולי רוח.
כך הדבר ממש.
כל מי שהמעשים שלו והמנהגים שלו
סותרים את דעתו,
הרי הוא נמשל כחמור שנושא עליו ספרים של חוכמה.
מכל מה שתוסיף עליו כרכים יותר,
הוא לא נהיה חכם מזה,
אלא רק ירבץ תחת כובד משאו.
זאת אומרת, חוכמה,
בלי להוציא אותה לפועל בדקדוק רב,
זה אומר שאתה חמור נושא ספרים.
יש לך ידע רב,
אבל אתה בכלל, בכלל לא נקרא חכם במושג האמיתי.
אז מה זה נקרא חכם?
מי שמשתמש בחוכמה לטוב לו,
כמו שכתוב בפסוק במשלי, חכם ירא וסר מרע.
חכם, הוא צריך להיות ירא,
והוא צריך גם לסור מרע, לא לעשות רע.
ואיפה תמונה יראה?
היראה תמונה בלב.
הלב מרגיש את דעת בינתו ומוציא את כוח שכלו לפועל,
וזה מה שאמר הפסוק,
וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו.
אם כן, אנחנו רואים
שיראת השם היא חוכמה.
חכם ירא וסר מרע.
וחכמים אומרים שבלשון יווני הן זה אחת.
הרי שהיראה
היא חוכמה והיא לבדה חוכמה.
חכם בלא ירא זה לא חכם.
אז כשם שהחוכמה, היסוד שלה הוא רק ביראה,
ככה יראה אינה באה אלא מתוך חוכמה,
באחד הם.
חוכמה ויראה זה הולך ביחד.
אין יראה, אין חוכמה, אין חוכמה, אין יראה.
ממילא צריך לומר
כי לא שהחכם מתיירא והירא מתחכם,
כאילו זה שני דברים נפרדים שמביאים אחד את השני,
אלא הם אחד ממש.
הן יראת השם היא חוכמה.
הן זה אחת.
אחת היא יראת השם והיא החוכמה.
נמצאנו למדים עד עתה.
אין לומר על הראש והמוח שהוא חכם,
או כמו שאומרים, יש לו שכל גדול,
אלא הלב
הוא זה שראוי להיקרא חכם,
ולכן נאמר כאן בפסוק חכם לב.
אחרי שזכינו לדין למה אין חוכמה אלא זו דווקא שהיא בלב,
צריך לדעת כי כולם לא יבואו ממקור הלב,
גם לא יחזרו אליו.
ורק במשכן המוח הם נמצאים,
משום כך הם בטלים ביסודם ולא נחשבים כלל.
אדם שאצלו זה לא נמצא בלב,
אין לו את היראה
לקיים חוכמתו,
אז זה לא בא מהמקור הזה. ממילא זה נמצא רק במשכן המוח,
וזה בטל ולא נחשב כלל.
כי כל שהלב פנוי מן החוכמה,
אין לו שום יתרון מן השכלות והשטות.
כמו שאומר החכם מכל אדם,
סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור,
כי זה כל האדם.
את מי אתה יכול להגדיר אדם?
מי שהוא ירא את האלוהים ושומר את מצוותיו,
זה נקרא אדם,
שאין אדם אלא מי שירא את האלוקים,
ואין יראה אלא בלב,
ולכן כתוב שרחמנא ליבא בעי.
הקדוש ברוך הוא מסתכל על כל אדם בלב,
לא מתפעל מהחוכמה שלו,
משום דבר,
רק
מה יש לו בלב?
שם המבחן והבדיקה.
יוצא מזה שהכתוב אומר,
את אדוני אלוהיך תירא.
כשאומרים את אדוני אלוהיך תירא,
זה כאילו אומרים לאדם,
היה חכם.
זאת אומרת, מי שמזכיר על דבר אמת מבין שחכם
זה רק ירא אלוקים,
ואם אין לו את זה, הוא לא חכם.
עד כאן קטע ראשון.
קטע שני,
ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה.
אור החיים הקדוש שואל,
למה צריכה התורה להגיד שכל עדת בני ישראל יצאו מלפני משה?
הרי ידוע שהם היו לפני משה,
שהרי כתוב ויקהל משה את כל עדת בני ישראל.
אז אם הם היו נקהלים לפניו,
ודאי שהם יצאו, יצאו מלפניו.
אז למה צריך לציין את זה בפסוק,
שהם יצאו מלפני משה?
אור החיים הקדוש מתרץ,
והוא אומר ככה שני תירוצים.
תלמיד היוצא מריבו,
אסור לו ללכת
ואחוריו כלפי ריבו.
לכן כתוב שהם יצאו מלפני משה.
זאת אומרת,
הם יצאו ולא הפנו את גבם אליו.
אז זה תירוץ ראשון.
להגיד שכך
צריך לצאת מלפני הרב,
ולא ללכת מאחוריו כלפי ריבו.
זה דבר ראשון.
דבר שני,
בני ישראל חששו שמא משה, שהיה עשיר,
יקדים וייתן את כל הדברים הצריכים לתרומת המשכן.
הוא ביקש מאיתם,
קחו מאיתכם תרומה.
אז זאת אומרת, צריכים להביא תרומה להקמת המשכן.
עכשיו, כשאומר את זה משה רבנו, יסיים את הדברים
בהיותו עשיר,
בהיותו זריץ במצוות, ודאי שהוא ירוץ מיד להביא.
ואז
לא יספיקו בני ישראל להביא תרומה, פחדו.
לכן,
מיהרו לצאת מלפני משה,
ומיהרו להביא את תרומת המשכן. מה זה מלפני משה?
אמרנו שכשאתה יוצא מלפני הרב,
אז אתה צריך לצאת באופן כזה שאתה ממתין שהוא ייתן לך רשות.
אחרי זה אתה לא מפנה את הגב.
במקרה הזה כתוב שהם יצאו במהירות
עוד לפני שמשה נתן להם את הרשות לצאת,
מחשש שלא יקדים לתרום את כל הסכום שצריך
להקמת המשכן.
הסבא מקלם, זיכרונו לחיי העולם הבא, מתרץ,
שאפילו לאחר שבני ישראל יצאו מהלימוד אצל משה,
היה ניכר עליהם שהם למדו אצל משה,
ולא רק משעת הלימוד.
זאת אומרת, כשאדם יושב לפני הרב
ושומע דברי תורה, הוא מתפעל, הוא מסכים,
הכול טוב, יפה, הוא נראה מקשיב, מוכן לקבל ואפילו ליישם.
אבל אחרי שיוצאים, יש הרבה אנשים שזה עף להם.
זה מתמוגג, מתפוגג.
אחרי כמה זמן אתה לא רואה עליהם את הלימוד שהם למדו.
אבל פה כתוב בפסוק,
ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה.
כל מי שראה אותם
אחרי שהם יצאו,
ראה שהם יצאו מלפני משה.
דהיינו שהרושם של התורה של משה ניכר עליהם גם לאחר שהם יצאו.
ולכן כתוב מלפני משה,
בכל מקום שהם הלכו הוכר עליהם,
והם התנהגו כאילו הם עומדים לפני משה גם בהליכתם חוצה.
בזה יש לימוד גדול לכל התלמידים,
שידעו שבכל מקום שהם נמצאים צריך שיוכר עליהם שהם בני תורה.
אדם שלומד תורה צריך להיות ניכר עליו.
כתוב, מה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע?
אז מסופר פעם
שהיה תלמיד חכם גדול שהגיע למקום,
והכירו בידיעותיו ובחרו בו לרב.
מאחרי שהוא היה רב תקופה מסוימת,
פתאום התחילו לראות שיש פה סטיות מהנוהג,
מההלכה וכמה דברים.
בסופו של דבר עמדו על זה שבעצם הרב הזה, הידען הגדול,
הוא רפורמי,
והם נבהלו
ורצו להדיח אותו.
ואז הוא עמד ודרש בפניהם
ואמר להם, מה אני שונה מהרב של העיר השנייה?
הוא למדן ואני למדן, הוא יודע מה כתוב ואני יודע מה כתוב, לו יש כובע וגם לי כובע, יש לו זקן ואני זקן.
מה ההבדל?
מה ההבדל? למה אתם רוצים להעביר אותי מתפקידי?
אז קם שם אחד ואמר,
באמת אין הבדל בינך לבין הרב השני.
במראה החיצוני, בידיעות,
אין הבדל.
אבל המשנה אומרת
שצריך להבדיל מה בין תלמידי אברהם אבינו לבין תלמידי בלעם הרשע.
אם קשה לך לזהות בין אברהם אבינו ובלעם הרשע,
בלעם הרשע היה נביא, נביא גדול,
ואברהם אבינו הוא נביא.
קשה לך להבדיל ביניהם, אפילו אם הם דומים.
אם קשה לך להבדיל, איך תדע מי הם באמת?
תסתכל בתלמידים שלהם,
ואז תדע מי זה הרב.
איך מתנהגים התלמידים של הרב פלוני
ואיך מתנהגים התלמידים
של הרב פלמוני,
ואז תדע בדיוק מי הרב.
אצל משה רבנו,
כשיצאו התלמידים,
ראו שהם יצאו מלפני משה.
רושם הדברים שאמר להם נשאר חקוק עליהם,
והם יישמו את הדברים גם לאחר שיצאו מלפניו.
כתוב במסכת יומא,
ואהבת את אדוני אלוהיך,
שיהה שם שמיים מתאהב על ידך,
שיהיה קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים,
ויהיה משאו ומתנו בנחת עם הבריות.
אחד כזה,
שהוא באמת
גורם שיאהבו את השם יתברך,
והוא קורא תורה שונה.
הוא גם משמש תלמידי חכמים,
נמצא בצלם של החכמים ולומד
מהם תורה וממעשיהם.
ונושא ונותן באמונה ובנחת עם הבריות.
מה הבריות אומרים על אחד כזה?
אשרי אביו שלימדו תורה,
אשרי ריבו שלימדו תורה.
פנוני שלמד תורה,
ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו.
עליו הכתוב אומר,
ויאמר לי עבדי עתה,
ישראל אשר בך אתפאר.
זאת אומרת,
זה קידוש השם.
זה נקרא ואהבת את השם אלוקיך. אתה מאהיב את הקדוש ברוך הוא על הבריות בהנהגותיך הטובות.
אבל אם זה חלילה, ההפך.
אפילו שאתה קורא ושונה וכו' וכו', אבל אתה לא נושא ונותן בנחת ואתה לא באמונה בשאר הדברים, זה חילול השם שאין כדוגמתו.
אבל עלינו לבאר
איזוהי הדרך.
מה העצה
שתסייע לנו לשמור תמיד את צאתנו?
כתוב שכל עדד בני ישראל יצאו מלפני משה,
אז כשהם יצאו, ניכר עליהם שהם
ממשיכים עם הרושם של הדברים של משה רבנו.
כל בן אדם שיוצא משיעור תורה הוא נשאר אותו דבר כמו שהוא הסכים בליבו שהדברים נכונים ונכוחים?
לצערנו הרב, לא.
אז מה העצה?
איך אנחנו נסתייע כשנצא משיעור תורה כזה, למשל?
לא נאבד חלילה את הרושם שזכינו לשמוע.
כתוב בתורה כך
אלה מסעי בני ישראל.
ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם,
ואחר כך כתוב ואלה מסעיהם למוצאיהם.
צריך להבין מה השינוי הזה.
בהתחלה כתוב מוצאיהם למסעיהם.
זאת אומרת, היציאה שלהם הייתה ממצרים למסעיהם.
בסוף מסיים,
מסעיהם למוצאיהם.
איך זה מסתדר?
מבער המגיד מדובנה בדרך משל.
אב,
שהיה לו בן יחיד,
ומתה אימו של הבן הזה,
נשא לימים אישה אחרת,
שהייתה מצערת את הבן הזה החורג תמיד.
והיה צער גדול לאב
מכל המקרים האלה שאירעו בביתו,
וציפה שהילד יגדל,
יגיע לפרקו ויישא אישה.
ימים עברו,
ימים חלפו,
הבן הגיע לפרקו.
ביום החתונה האב שכר עגלון
ונסעו שניהם למקום השמחה.
בדרך
האבא שואל את העגלון
עד כמה ארוכה עוד הדרך להגיע למחוז חפצנו?
וגם הבן
שאל את העגלון
כמה דרך כבר עברנו מן הבית?
מה ההבדל
בין השאלה של האב לשאלה של הבן?
אז האב מבאר ואומר,
אתה הבן,
אינך יודע מה מצפה לך.
כל השמחה שלך זה שאתה בורח מתחת ידה של האם החורגת.
לכן אתה שואל, כמה כבר עברנו?
כי אתה פוחת שמא נשוב אחור.
ולכן כל כברת דרך שעוברים מעוררת אצלך שמחה נוספת.
אבל אני,
שאני מכיר באושר הצפוי לך בנישואיך,
לכן אני שואל,
כמה עדיין הדרך אל מקום השמחה?
אז מבינים את ההבדל.
זה עם הפנים קדימה,
וזה כל הזמן מסתכל אחורה,
שחלילה הוא לא חוזר, רק מתרחק.
משה רבנו ידע והכיר את האושר הרב הצפוי לעם ישראל בארץ ישראל,
וכפי שהוא עצמו התחנן לשם, כמניין ואתחנן,
515 תפילות להיכנס לארץ,
העיקר אצלו היה למסעיהם.
כל הזמן הוא הסתכל קדימה למסעות
שעוד לפניהם.
אבל לגבי בני ישראל,
עיקר השמחה שלהם הייתה
היציאה ממצרים מבית עבדים.
לכן אומר הכתוב שמסעיהם היה למוצאיהם. כל הזמן הם הסתכלו שברוך השם...
הם מתרחקים ממצרים ועוזבים את המקום שהיה בית עבדים.
וכאן מתבארת לנו הדרך
שאנחנו נוכל לחוש
איך אנחנו ממשיכים לעמוד כמו לפני משה.
איך משאירים את הרושם של מה שלומדים בשיעור תורה.
איך אנחנו משאירים את הרושם
גם אם אנחנו יוצאים לחופשה.
מה קורה אז?
נגיד שאדם שקוע בלימוד תורה,
בקיום מצוות,
ומגיע הזמן שהוא צריך לפרוש לצורך חופשה,
בריאות וכו',
אז יש יציאה
ויש יציאה.
מישהו נחשב בן תורה,
שומר על תורה ומצוות.
גם כשהוא נוסע זו לא סתם נסיעה.
גם הנסיעה היא תורה.
המטרה של הנסיעה והתכלית
צריכה להיות למסעיהם.
למה אתה נוסע לחופש?
כדי לאגור כוח,
שהגוף יהיה בריא,
להכשיר אותו לקראת המסעות הבאים בעתיד,
כדי שיהיה בידו כוח להוסיף ולהגביר את חילו לתורה.
אבל חלילה שלא תהיה נסיעה למוצאיהם.
כאילו שמחה שהוא מתפטר מהלימוד,
עכשיו הוא פושט את הבגדים, כמו שאומרים, מכנסיים קצרים,
עולצה טריקו,
ויאללה,
עכשיו הוא מתפרע כמו תינוק שבורח מבית הספר ושמח שהשתחרר מעול תורה ומוסר.
זה לא יאה ולא נאה
למי ששומר תורה ומצוות,
כי אחד ששומר תורה ומצוות שומר על הצביון שלו בכל מקום שהוא נמצא.
וגם, כשאדם יוצא לחופש
שהוא מוכרח בו,
צריך להרגיש כמו ספירת העומר לקראת מתן תורה.
כמה עוד זמן אנחנו כבר חוזרים שוב ללמוד תורה ולקיים מצוות,
ביישוב הדעת, בכוחות מחודשים,
ביתר שאת וביתר עוז.
ואז גם כשיוצא אפילו לנופש,
היציאה היא לא תהיה יציאת חולין,
אלא יציאה כאילו יוצאים מלפני משה רבנו,
שנראה וניכר שהרושם של הלימודים שלמדנו עד עתה נשארים איתנו.
בדרך זה ניתן לשמור על הצביון,
להכיר הכרה ברורה שאין פה יציאה מעולם התורה,
אלא רק רענון של הגוף
להיות מוכשרים לעבודת השם באוהל תורה,
ואז מתקיים, וקובע השם יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים
לשם שמיים,
יהיה מתקדש על ידינו גם ביציאה
וגם בביאה,
וכל ישראל יאמרו ישראל אשר בך התפאר,
אשרי מי שעמלו בתורה מאשרי מי שגדל בתורה.
עוד נקודה אחת,
שאלנו למה הפסוק ציין ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה,
הרי ברור שכולם היו נקהלים לפניו,
אלא אומר החכם מכל אדם, שלמה המלך,
אם ללצים הוא יליץ
ולענבים ייתן חן.
רשי מפרש
שאם אדם נמשך אחר הלצים,
לסוף גם הוא יהיה לץ עימהם,
ואם לענבים הוא מתחבר,
אז סוף זה שמעשיו ייתנו חן בעיני הבריות.
אז תלוי עם מי מתחברים.
בחיים יש את כל האופציות,
אבל התורה מחייבת אותנו להתחבר לטובים,
ואל תתחבר לרשע.
ומי שמתחבר, אפילו באילוץ, אפילו באונס,
הוא יושפע,
ולכן לסוף הוא יילץ עימהם.
אבל מי שמתחבר לענבים,
סופו שם עשיו יתנו חן בעיני הבריות.
כתוב כאן, ויצאו כל עדד בני ישראל מלפני משה.
כולם הכירו שהם יצאו מלפני משה.
מה הפירוש?
אם אתה רואה אדם שיוצא ממקום מסוים,
ואנחנו לא יודעים מאין יצא,
אבל אם נראה אותו מתנועע
ולא הולך ישר,
כמו זרגו,
זה סימן שהוא יצא מבית המרזח.
אדם שתיין, הולך ככה, מתנודד.
זה ברור שהוא לא יצא מבית כנסת, הוא יצא ממקום שהוא שתה משקאות אלכוהול.
בוודאי שהוא השתכר, זה ניכר עליו, הליכתו.
מורה, מאין הוא יצא.
אבל במידה טובה כתוב ויצאו מלפני משה.
ללמד
שאפילו לא היו לומדים שם,
אפילו רק עמדו שם לפני משה.
כבר קיבלו יראת שמיים.
וכן, נסוך על פניהם,
שכל רואיהם יכירום,
כי יצאו מלפני משה.
זה נקרא ולענבים ייתן חן.
וקל וחומר בין בנו של קל וחומר שלמדו אצל משה רבנו וקיבלו את כל התורה מסיני.
כמה היה נהדר המראה והתהלוכות
כשיצאו מלפני משה בכל פסיעה
ופנייה שלהם.
אם כן, למדנו שני דברים בעיקר.
אחד, מי זה חכם?
ושתיים,
שעל פי הפעולות והמעשים,
ניכר על האדם,
מאין הוא יצא?
לאיזה בית הוא שייך?
לאיזה בית מדרש?
מי ההורים שלו?
מה החברה שבה הוא גדל?
הכול ניכר
בכל תהלוכותיו.
אבל אשריו של מי שיגידו עליו,
ישראל אשר בך את פער.
בנוגע לחכם,
לא הרבה יחכמו לקיים את מה שהם יודעים,
כי זה תלוי ביראת שמים. אם אין יראת שמים,
לא יעזור שום דבר. אדם יכול להיות חכם גדול,
לדעת הרבה,
אבל כשהוא יגיע למבחן המעשה הוא ייכשל.
למה?
משום שהמידות הפחותות שנמצאות בתוך ליבו,
כל המאוויים והרצונות,
הכול נמצא בלב.
הם דוחפים אותו לבצע ההפך
ממה שהחוכמה האמיתית אומרת.
הוא לא שולט בשכלו על ליבו,
לכן הוא מסור ביד שכלו,
ולא ההפך.
אבל שלמה אמר,
את האלוקים יירא ואת מצוותיו שמור,
כי זה כל האדם.
אז אם החכם מכל האדם,
אחרי שגמר את כל הספר,
מסיים בפסוק כזה,
הוא אומר, אחרי כל החוכמות שלימדתי אותך ואמרתי לך, אני אומר לך,
שורה אחת בסוף,
במה אתה תיקרא אדם?
אם אתה יירא את השם
ושומר את מצוותיו.
אם לא,
אין לך גדר אדם בכלל,
ועל אחת כמה וכמה לא חכם.
אז למי שיש שאלות על זה,
בבקשה.
בורחתו אדוני,
הלוהינו מהלך העולם שהכל נהיו בדבורו.
זכורני שבאולם הזה, כמדומני,
קיבלתי את הבשורה הלא-טובה שאבי נפטר.
החרב הזה לעילוי נשמתו גם.
כן, שאלה יש פה לבחור.
אם אפשר למסור לו את המיקרופון, תעמוד.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב.
ראשית, רציתי להגיד תודה רבה לכבוד הרב.
לא שומעים טוב.
ראשית, רציתי להגיד תודה רבה לכבוד הרב על איך שהוא מחזיר אותי כל יום בתשובה.
תודה רבה לכבוד הרב.
יש לי כמה שאלות
לגבי המצב של הבשר ועופות.
כן.
שאלה ראשונה זה אם אני מזהיר מישהו לגבי אכילת נבלות וטרפות,
והמישהו הולך לרב שלו.
והרב שלו אומר שזה שטויות או שהכול בסדר או כל סיבה מבלי לבדוק לעומק את הנושא,
ויוצא שהרב שלו מכשיל אותו ומונע ממנו לגלות את האמת.
האם אני יכול להגיד לו שהרב שלו מטה אותו,
נגוע בדבר ולא בדק מול הגורמים שטוענים שמאכילים את עם ישראל נבלות וטרפות ואפילו לנתק אותו ממנו?
כן, אתה יכול ומצווה.
ואני אסביר.
עצם זה ש...
יכולים רבנים
בהינף קול לומר שהכל בסדר והכל שטויות,
זה דבר חסר אחריות אפילו לבן אדם פשוט.
אם באים אנשים ומעידים ואומרים ומסבירים ומביאים הוכחות
והם מתריעים בשער ומוציאים חמש דיסקים
עם ראיות והוכחות וספרים ושו״תים וכולי וכולי,
אז אי אפשר לדחות את זה בקש.
צריכים לדעת שצריכים לבדוק.
גם אם אתה לא אוהב את מי שאמר או אתה לא סובל אותו,
זה לא אומר שלא צריך להיזהר.
לדוגמה, אם אחד יכריז פתאום בשכונה אש,
אש, עשן, עשן,
עשן, לצאת, יש פה גז, יש פה גז, לצאת.
יעמוד אחד רב כזה ויגיד, מי צועק שם? אה, משה? עזוב, זה שטויות. משה צועק, זה לא כלום.
לא הבנתי, יש עשן, רואים את זה, אז מה אם משה אומר את זה? אתה לא אוהב את משה? בסדר, אבל עשן יש.
עשן, אם יש עשן, צריך לבדוק.
עכשיו, אם יש שו״תים,
שאלות ותשובות, בלי קשר אליי,
שכותבים את זה, ואני מביא ארבעה שו״תים
של גדולי הפוסקים שמתעסקים בתחום של השחיטה התעשייתית,
ואומרים שאין לסמוך על שחיטה תעשייתית
בגלל שאם שוחטים מיליון וחצי עופות ביום,
אי-אפשר להקפיד על הכשרות,
אי-אפשר, אין מציאות.
אז זה שו״תים, בהלכה.
איך אתה דוחה אותם בקש? מה זה משנה מי אומר את זה?
זה אחד.
שתיים, אם מביאים עדויות של אנשים שעובדים בתוך,
אז מה אתה יכול לעשות עם זה?
אם מביאים סרטונים שמראים כיצד לא בודקים או מקלים וכו',
איך אתה יכול לעשות משהו עם זה?
ואם אומר לך אחד שאף פעם לא נתפס בשקר 40 שנה,
איך אתה יכול להכחיש אותו?
רבנו יונה אומר שאדם כזה הוא נאמן כעד אחד, לא צריכים שני עדים.
ואם אדם אומר גם את הדברים והוא צפוי לתביעות
ממוניות והוא לא פוחד ולא תובעים אותו,
מה זה אומר?
אז איך אתה יכול בהינף יד להגיד שהכול שטויות?
אלא על אנשים כאלה, כבר אמר רבנו בחייב, בטנם אלוהיהם.
האלוהים שלהם זה הבטן.
וזהו.
כן.
שאלה שנייה.
אם אני שומע על אנשים ששומעים לארגון הידברות,
או הרב יגאל כהן,
האם אני רשאי להגיד שהם פסולים ואסור לשמוע אותם?
כן, זה כבר אמרנו, לא רק אנחנו. אמר הרב בן ציון מוצפי,
הבדדת של העדה החרדית,
הרב טולדנו ועוד,
שדיברו עליהם, פרסמו את הדברים, נמצאים בסרטונים וגם עם נימוקים למה.
רבנים שמודעים לבעיה של הבשר ועופות
ומדברים ברמיזות, זאת אומרת, כאילו, מאחורי הקלעים אתה בוא תשאל אותו והוא עונה לך,
לא אומר את זה כמו שכבודו אומר את זה ככה ברבים ובצורה שהיא ברורה.
אין לסמוך עליהם. אדם של הרבים לא רוצה להגיד שיש איסור,
אבל אם שואלים אותו בצד והוא אומר,
אני מציע לך לא לגעת, יש בעיות חמורות בנושא,
כדאי לך לא לאכול,
זה אנשים שפוחדים להגיד את האמת, הם לא ראויים לשאת את כתר התורה.
תודה רבה לכבוד הרב.
תהיה בריא ותזכה למצוות. אמן. רק, כבוד הרב, יש פה מישהו שבא אתי, גם במיוחד לשאול שתי שאלות. שתי שאלות, בבקשה. תודה רבה לכבוד הרב.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
קודם כול, רציתי להגיד תודה פה ליהודי שהביא לידיעתי,
לידיעה שלי, את החומרה של בשר ועופות, לא רק בהקשר של לאכול. אני, ברוך השם, כבר שנתיים וחצי לא אוכל בשר ועופות,
אבל הוא אמר לי משהו שהיה לי קצת תמוה בהתחלה,
שאפילו שליח ציבור שאוכל משחיטה פרטית,
לא רק שאתה לא יוצא לידי חובה, אסור לך אפילו לענות אמן על הברכות שלו.
אז לפני שבוע באמת הייתי אצל הרב קניבסקי ושאלתי אותו את השאלות הבאות.
האם שליח ציבור שאוכל בשר ועופות משחיטה תעשייתית מוציא את הציבור לידי חובה, והאם מותר לענות אחריו אמן?
ועוד שאלה, סופר סתם שאוכל בשר ועופות משחיטה תעשייתית,
האם ספר התורה, התפילין והמנזות כשרים?
והוא ענה לי לא ולא, על שתי השאלות.
יפה מאוד. אז קודם כל היה לי מאוד קשה בכל זאת לשמוע קדיש עכשיו בתפילה ושאתה לא עונה אמן זה כזה, עם כל זה שזו האמת עדיין זה קשה לא בסוף לבוא ולענות כי יש בזה דבר חמור לא לענות על קדיש אבל כאן כמובן שזה רצון השם ועוד שהרב קנייבסקי ככה הורה כמובן גם הרב ככה מורה אז ברוך השם עכשיו זה בא לידיעתי
תודה לך על הידיעה ודבר נוסף צריך לדעת
שבסימן נג אפילו בן אדם שעובר על איסור אחד במזיד הוא גם פסול להיות שליח ציבור
אדם שהוא שליח ציבור ויש לו טמבלוויזיה בבית הוא גם פסול להיות שליח ציבור
אדם שיש לו פלאפון שלא מאושר אז גם לו יש בעיה
זה פסק גם כן של הרב קנייבסקי
זאת אומרת אנשים לא יודעים
והם חיים כמו שהם רוצים מצוות אנשים מלומדה
נכנסים לכל מקום מתפללים ולא יודעים בכלל את הדינים וההלכות
וזו בעיה חמורה
תודה כבוד הרב עוד שאלה קטנה גם משהו שרצה לי לדבר פה עם היהודי
לגבי כל עכשיו לא בשר ועופות אלא טחינה למשל כל הדברים האלה שיש בהם דין של
בוא נגיד בהינתן שבאמת לא בודקים כמו שצריך
וטוחנים את הכל עם השקצים והרמסים או דברים כאלה
אז יש בזה דבר שנקרא ביטול איסור לכתחילה
איסור ביטול לכתחילה כן מחילה איסור ביטול לכתחילה הם עוברים על הדין הזה בעצם אבל כמה שאני זוכר שלמדתי אם כבר הדבר הזה נעשה ונשחט ויצא מזה שם בעירייה עכשיו
לדבר שיש בתוך המאכל והוא עכשיו נטחן והוא בטל בשישים בעצם אז אין איסור לאכול אותו לאדם שמקבל כלומר אני לא זה אני שעשיתי את הפעולה אם עשו אותה בית חרושת או המפעל עשה את זה אז אני בדיעבד כן יכול לבוא ולאכול את זה מה שאתה אומר זה נכון בשוגג כשנעשה אבל כשלא נעשה במזיד
אם בידיעה גמורה שיש
קטניות נגועות או תבלינים נגועים ולא בודקים אותם וטוחנים את הכול
זה לא בשגגה
זה בגלל שהם לא יכולים
להעמיד 100,000 סינים, אני סתם צוחק,
שיבדקו את כל אלפי הטונות שכל יום צריכים לטחון תבלינים
את התבלינים טוחנים עם התולעים, עם הלכלוך, עם החרקים, עם הכול ונותנים לכם לאכול
אין לזה היתר.
ההיתר זה אם קרה מה היה בשוגג אז בדיעבד אם יש ביטול בשישים זה מועיל כשהברייה הזאת אכן נטחנה או נמסה וכו'.
זה דבר אחד.
דבר שני, הבאתי פסק
מהרב אלישיב שמביא על אותו דין שאתה מדבר עליו שהריבש פוסק
שאסור לאכול
ורבי עקיבא איגר אומר שאסור לאכול
ויש קנס גם על מי שנעשה בעבורו והוא לא יודע.
דהיינו הצרכן,
מילא זה אסור למי שעשה,
אבל זה שלא יודע שקנה בחנות תבלינים
הוא לא יודע שעשו את זה בשבילו וגם לא כיוונו עליו במיוחד.
גם זה אסור וכך פוסק הרב אלישיב.
יותר מזה הוא אמר שכל בתי חרושת
וכל המלונות וכל האולמות של חתונות וכו', מסעדות,
צריכים לבדוק את כל התבלינים,
את כל הירק,
את כל הפטרוזיליה,
אחד-אחד,
ולא מדגם ולא לסמוך על קשקושים שזה יתבטל.
תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא. להעביר משהו קטן, אני לא אתכוון. אנחנו היחידים, תשתדע, בעולם, בעולם, היחידים בעולם
שמקפידים על כל מה שדיברתם,
ואצלנו יש שחיטה
הכי מהודרת.
לכן אצלנו מ-100 ראשי בקר יוצאים בקושי שלושה ראשי בקר,
ולא 60 ראשי בקר,
ולא 40,
ולא כל יום גם,
יש פעמים שלא יוצא בכלל.
וכשאנחנו שוחטים עופות, אז מתוך 6,000 שאנחנו עושים,
לא עשרות אלפים,
כן?
יוצא בערך 50 אחוז רק.
זאת אומרת, 3,000 בקושי.
אז איך מצליחים כל יום מיליון וחצי?
כל מה ששוחטים יוצא טוב,
למעט אולי פה ושם כמה יורדים.
אז זאת אומרת שיש פה בעיה ברורה וחמורה.
יש לנו עדים מאנשים שעבדו בכל מיני מקומות
ויודעים איך טוחנים את התבלינים.
אצלנו נמצא יהודי.
שהעיד שהוא היה שותף באותו עניין,
נגיד פפריקה אדומה,
לוקחים אותה ישר מהשק כמות שהיא ושופכים את הכול.
תקנה פפריקה לבד בתוך קרטון או שקית שמוכרים,
תבחן אותה, תראה כמה עובש,
תראה כמה אבק מבחוץ
עם הגבעולים,
ופעמים, אם זה שהם מספר ימים במקום שזה לח או חם
או משהו תמצא כמה תולעים קטנים, צהובים, כמו הגרגירים הצהובים בפנים,
ותבין שאת זה טוחנים הכול.
ואם מצאתם לפעמים
בתוך התבלינים
מין שבבים כאלה של פלסטיק, אם יצא לכם לפעמים למצוא שבבים של פלסטיק,
אז שתדעו שזה מהשקים,
שזורקים את השקים עם התבלינים למטחנה.
במקום להוציא אותה מהשק את הכול,
מתעצלים, זורקים את זה בפנים, הכול נטחן,
ואז יש לכם שבבים של פלסטיק.
זהו, זה המצב בכל התבלינים.
תודה, כבוד הרב. התבלינים, כן, אנחנו ברוך השם קנינו מראז' ואנחנו נתחיל לטחון בבית, אבל עכשיו טחינה,
ספגטי. אז אני אגיד לך, אנחנו בודקים כמויות של סומסום.
יש לנו אברכים,
קרוב ל-20, שיושבים כל יום, שעתיים לפחות,
לבדוק את התבלינים וכו'. אנחנו עושים טחינה לבד,
מאוד טעימה,
אבל אנחנו לוקחים סומסום.
אתה יודע כמה זמן לוקח לבדוק סומסום? זה לא יאומן כי יסופר.
אנשים לא מבינים.
כשאתה בודק פפריקה,
50% הולך לך לפח.
אתה יודע כמה לוקח?
בשעתיים עושים 400 גרם.
אתה מבין? בשביל לבדוק טוב,
אני אסביר לך את התהליך.
מקצצים את הפפריקה מכאן ומכאן,
חותכים אותה באמצע עם מספריים לפתוח אותה לראות מה יש בתוכה,
מסלקים את כל הגרגירים הצהובים כדי שלא יתחבא מתחתם שום דבר,
לוקחים מברשת,
מברשת
חזקה ומגרדים את הכול,
מנקים אחר כך מהאבק את הכול,
אז מכניסים לתנור כי זה לך בשביל שזה יתחמם,
ורק אחרי זה טוחנים את זה בשביל שתקבל פפריקה.
מי עושה דברים כאלה?
אין דבר כזה בשום מקום. טוחנים לך הכול, טוחנים הל וטוחנים כורכום וטוחנים הכול. כל כורכום שיש בו חור קטן,
בפנים יש תולעת מקננת.
עכשיו היה לנו, לצערנו הרב,
כמות גדולה שהייתה נגועה,
לא יאומן כי יסופר, כמעט כל אחת, שתיים, שלוש,
יש בו נגיעות.
היינו צריכים לזרוק את כל הסחורה,
כי לפעמים זה יושב במחסנים עד שזה מגיע. דרך אגב, זה מגיע מחוץ לארץ,
מחוץ לארץ זה עובר באוניות,
יש לך את המין, את התחב, או שיש לך את כל העדים שיש דרך הים והמליחות והכול.
זה לא תמיד נמצא, אתה מבין, במקום מאוחסן ואטום וכו' וכו'.
וזה יכול לקרות חודש, חודשיים, לפעמים שלושה, עד שאתה מקבל את זה.
אז חביבי,
התבייתו שם מי שהתבייתו,
ומזה הם חיים.
הבנת? תודה רבה, כבוד הרב.
תהיה בריא.
כן, שאלה נוספת,
תן לו מאחור,
מאחור.
תעמוד,
כן?
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. תודה רבה על ההרצאה הנהדרת.
רציתי, אם תואיל בטוחה,
לגזור את השיער שלי. בכבוד, ברוך הבא.
זה אחד מהקוקואים הכי ארוכים שראיתי.
תן לו מיקרופון שנשמע כמה שנים הוא גידל את זה.
רגע, רגע, כמה שנים אתה מגדל את זה?
כמה שנים? 2003. וואו.
16 שנה.
יא חביבי, מה האורך אתה יודע?
וואי! תסתובב, תסתובב, שירות, תסתובב.
יא חביבי.
נו, בוא, אני אחסוך לך בשמפו.
יש פה שתי קומיות, אם אפשר, באמצע. באמצע, יאללה, באמצע. אני מקווה שהסכין תעמוד לי.
תודה רבה רבה. תהיה בריא. גם את העגיל הוא מוריד. יפה מאוד.
שיחיינו, ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אמן.
חזקה לגדול בתורה בירת שמיים, נבנות בניין, קדוש בישראל.
אה, זה נקרא ויצאו מלפני משה.
תודה. יש עוד מישהו שרוצה גם כן? ציצית או משהו? בכבוד.
תן לו שם, תן לו שם שאלה בפינה.
מה, נגמרה בטריה?
למה המוזיקה הפסיקה?
ערב טוב, כבוד הרב.
כן.
שכחתי לשאול אותך.
רציתי לשאול אותך על, קודם כל, בסוף כל ההרצאה שלך,
על שאתה מחלק את הספרים.
כן. אז כולם נדחפים, ואז כל הבנות נדחפים עם כל הבנים. רציתי לדעת אם... לא, לא ביחד. הם בדרך כלל מהצד.
אוקיי,
ורציתי לדעת מי הם שלושת המושלים שיהיו לפני ביאת המשיח.
שלושת המושלים? אמרת שיהיו שלושה מלכים שימלכו על העולם?
משהו כזה?
לא, לא אמרתי.
באחת ההרצאות, בעשרה סימנים לפני ביאת המשיח. כן, אבל שם כתוב על שבעה נסיכים וכו'.
כן, תחזור על אותה דרשה.
אוקיי, ואמרת שלפני שהמשיח יגיע, אז שלוש ימים לפני יהיה מישהו שיכריז על...
אליהו הנביא.
עכשיו, איך אפשר לדעת מי זה באמת?
שיבוא נדע. כי יכול להיות שמישהו יקום סתם ויתה את כולם.
אין שום בעיה.
תהיה לך בחינה לבחון אם באמת הוא כן או לא, אלא אם מגיע משיח כל חודש.
ואני דווקא מזהה אותו מיד, אתה מבין? רוקד איתו ריקוד, זוכה, ומשחרר אותו.
עכשיו, רציתי לדעת אם
מותר לשקר לכופרים.
סתם דוגמה,
בצבא מבקשים ממך לעשות משהו שעשו, או משהו
וכדומה.
אז האם מותר להגיד להם משהו שהוא לא בהכרח נכון על מנת שיעזבו אותך? בשביל לא לעבור עבירה מותר לא לומר את האמת.
אבל לא צריך, אפשר להגיד ולא לפחד,
יידוש השם.
לא, ברור. זה לא בעיה להגיד את האמת. מותר, מותר בשביל לא לעבור עבירה.
אוקיי, זהו כעיקרון.
תהיה בכיר.
אתה רוצה ציצית?
לא, יש לי פה.
אה, בסדר. רציתי רק לדעת אם היית מעוניין לקבל הצעה לרוקנבי.
אתה רוצה לשמוע את השיר? לא, לא, אני מכיר, אני מכיר. אז מה אתה רוצה? רציתי לתת לך הצעה עליו.
להציע לו הצעה? לך.
מי הציע? אתה לי? לא, לתת לך סתם רעיון. רעיון, בבקשה.
הוא תוקף את החרדים ומדבר הרבה לשון הרע, נכון? נכון.
אפשר לקחת כמות של חרדים,
שיתבעו אותו בבית משפט.
לא, על כללות וגידופים אי-אפשר לזכות בבית-משפט.
גם לא על מה שהוא אמר, להוציא את החרדים מ...
לא, לא, לא, לא.
על מה כן אפשר לזכות? אני אתן לך דוגמה.
לפני כמה זמן, אם אתה עוקב, או שעקבו, מי שעקבו, בכל אופן, אולי זה יעניין אותם. היום ניתן פסק-דין בבית-משפט השלום בהרצליה נגד נסים סבג,
שיצא נגדי בהאשמות וכל מיני דברים, וביטויים חריפים וקשים שאני מנוע מלחזור עליהם.
והשופט פסק שהוא ישלם 29,000 שקל
על זה שהוא דיבר סרה.
אבל המדהים,
המדהים זה שהוא לקח
עורך דין בשם שלמה ינקס.
שהוא היה ממש יותר שונא ממנו.
לא יאומן כי יסופר איך הוא התנהל בבית המשפט.
ובין הדברים שהם רצו לדחות את התביעה שאנחנו אמרנו,
אז היה כל כך הרבה סימנים, הוא בא עם כל כך הרבה חומר ועשה רושם ונופף בידיים כאילו יש לו פה מה להגיד, והפוך צריך לתבוע אותי כאילו ולא ככה וזה.
בין הדברים שהוא אמר שמה שנטל ההוכחה
זה עלינו הטובעים ואנחנו לא עמדנו בנטל.
אחר כך הוא אמר שהפרסומים בגדר מילים לא יפות או גידופים או הבעת דעה מותרת אבל לא מהווים לשון הרע.
הוא אמר שזה רק דובר בקבוצה של 15 חברים שרובם הם האנשים שלי כאילו.
הוא אומר שהוא לא נחקר על התצהיר שלו והעובדות לא נסתרו.
הוא אמר שניסים סבאק הוא דיסלקט,
בעל שפה חילגת
שחווה חוויות קשות ואכזריות מצד התובע,
והוא השתמש בשפה דלה להביע את דעתו. זאת אומרת, חצי מפגר כזה.
אחר כך אמר שלטענות התובעים בדבר לשון הרע הוא מפנה לטענות הגנה.
אחר כך עוד פעם הוא מבקש להגיד שהתובע בעצמו הפיץ
ברשת הפרסומים.
אחר כך הוא אמר שיש פגיעה בפרטיות של התובעת, הרבנית.
ואחר כך הוא אמר שהקלטת שהייתה בינו לבין מר תרשד גם היא אינה ראייה קבילה.
ואחר כך הוא אמר שהתובע שלח את תרשד לדבר עם הנתבע.
ואחר כך הוא אומר שהתובעים והעדים התגלו לא מהימנים.
ואחר כך הוא אומר שבניגוד לטענות של התובעים, הנתבע היה מוכן להתנצל והסכים לפשרות,
אבל אני דחיתי אותם.
אחר כך הוא אמר שיש לו הקלות להקל עליו מחוק איסור לשון הרע.
בקיצור,
חרטט וחרטט וחרטט וכתב מאות סעיפים וראיות והוכחות,
וכל מה שהקראתי,
את הכול דחה שופט אחד לאחד,
אחד לאחד,
אחד לאחד,
ויצא עורך דין זה חלשלוש וראשו בן ברכיו.
מעניין כמה נסים סבק שילם לו בשביל המומחיות והמקצועיות הרבה שנתגלתה בבית המשפט,
ואני מאמין שאחרי זה אף אחד לא ירצה לקחת אותו לשום תביעה יותר,
כי חבל על הכסף אם דוחים את כל מה שהוא אמר ולא הצדיקו אפילו דבר אחד
ממה שהוא אמר. בין הדברים שאמר השופט,
הוא אמר דבר מדהים.
כמו כן, הנתבע טען כי יש להתחשב בו, הכוונה נסים סבק,
הוא טען להתחשב בו שהוא דיסלקט ובעל שפה עילגת.
אחר ששמעתי את הנתבע,
הן בהקלטות והן בהופעתו לפני בדיון ההוכחות,
התרשמתי כי מדובר בנתבע בעל לשון חדה ורהוטה היודע להתנסח היטב,
באשר הבין את מהות הביטויים שבהם נקט.
על כן דין טענה זו להידחות.
הוא ריחם עליו בגלל מצבו החומרי,
שהוא התבכיין בבית משפט שמצבו החומרי קשה,
מבלי להביא הוכחות,
ולכן חמל עליו השופט ונתן לו לשלם 29,000 שקלים בלבד,
אבל יש לו עוד משפט, עוד תביעה יותר חמורה אצל אותו שופט,
שצריכה להיות מוכרעת
עוד פעם בימים הקרובים,
ועם אותו עורך דין שהוא בחר לו להגיע להצדיק את מעשיו המקולקלים.
אז אתה רואה,
יש פה קללות וגידופים,
אז השופט אומר שקללות וגידופים,
תלוי מה הם,
אבל אם הם מעבר,
וגם זה לא אמת דיברתי,
וגם יש פה כוונה לפגוע,
וזה לא בגלל שאתה היית עצבני ונפלט לך,
אז זו בעיה.
אצל רון קובי קשה יהיה לפסוק כנגדו משהו,
כי הוא צריך להגיע להסתכלות לפסיכיאטר המחוזי.
וכל שופט שיראה אותו,
אני מאמין שיגיד שכדאי לשלוח אותו להסתכלות,
וממילא גם לא יחייבו אותו בדין.
יכול להיות שהוא בכלל פטור מלהיות נידון.
רציתי לדעת אם אני יכול לקבל ברכה מהרב.
תזכה להיות כמו אחיך בהתחלה ויותר ממנו לאחר מכן.
הוא רוצה גם ברכה, את תוכל לתת לו?
מה? את תוכל לתת לו ברכה לזיווג?
כן, שם?
אביתר בן אופירה.
אביתר בן אופירה יזכה לחופה בקרוב מאוד.
כן, מוריס.
כן, תן למוריס.
צורה ראשונה.
ערב טוב, כבוד הרב. ברוך הבא לאור-עקיזה, אוהבים אותך.
תודה.
דרך אגב, בתחילת הערב הרב אמר שפה קיבלת את הבשורה על אביך, זיכרונו לברכה.
גם בשורות טובות ממך קיבלתי. בשורות טובות ממני,
עם הכיסוי ראש, עם האישה, וברוך השם, שישה ילדים. תודה לאל.
השתבח הבורא.
תודה לאל.
ככה, מה שרציתי להגיד זה לגבי הבשר, אם כבר דיברו על זה.
אז מאז שהרב דיבר על נושא הבשר, ברוך השם, קיבלנו אני, אשתי וילדים,
וזה ילדים קטנים, זה לא פשוט,
כמעט שש שנים, אם אני לא טועה. נכון, מרב דיבר על זה? חמש וקצת. חמש וקצת שנים. לא הכנסנו לא בשר ולא עופות הביתה. אשריכם, מגיע המחיאות כפיים.
להגיד שזה קל, זה לא קל, אבל אפשר להתגבר.
הרבה מגדולי ישראל לא אכלו בשר בכלל.
אין שום בעיה עם זה.
שנה שעברה,
רק אני אגיד משהו, שאנשים יבינו במה מדובר בכלל.
אני תפסתי איזה בחור שהוא שוחט, אני לא אגיד את השם שלו פה,
וביקשתי ממנו, אמרתי לו, תשמע, אתה יודע, אני חסיד של הרב אמנון יצחק, ופה ושם דיברתי איתו בעניין הבשר,
ואמרתי לו שאם הוא יכשיל אותי ואני לא אקבל את בדיוק מה שביקשתי,
לפי מה שההלכה אומרת,
אני לא אמחל לו לא בעולם הזה ולא לעולם הבא.
הוא אמר לי, בסדר, אני אדאג לך לבשר.
כמעט שלושה חודשים חיכיתי לזה.
לא הגיע. לא הגיע.
אי אפשר להתחייב עד זה. כן, שאנשים יבינו.
שנה שעברה,
אם הרב שמע על הרב קובאני, הרב קובאני זה רב שאפשר לסמוך עליו,
בן תורה אמיתי,
הזמנתי אותו אליי הביתה, בעצם מה שאני אומר זה רעיון שאנשים גם יכולים לעשות את זה.
הזמנתי אותו אליי הביתה, דיברתי איתו,
והבהרתי לו שאני חסיד של הרב עמלון יצחק ואני הולך לפי מה שהוא אומר בנושא הבשר.
ומה שאני עושה זה אני קונה עגל.
הוא בא לאט לאט,
שוחט אותו עם הבדיקות, עם כל מה שצריך.
שנה אחרונה זה מה שאני עושה.
הוא שוחט לי, לא תעשייתי, לא שום דבר.
ואני שוב פעם סומך עליו, אני יודע מי הוא, אני מכיר אותו, הוא בסדר גמור.
מה שגם אנשים יכולים לעשות זה קהילות,
לקנות כמות, להביא שוחט, שלא יעשה את זה בצורה תעשייתית וליהנות ולאכול. כמה פעמים כבר שחטת איתו?
פעמיים. פעם אחת הוא שחט
והוא היה צריך ללכת למסור שיעור תורה.
הוא שם מישהו ליד העגל וכשהוא חזר התברר לו שהבחור שהוא שם הוא זז מהעגל.
הוא פסל לי אותו, הוא לא נתן לי אותו. הוא הסביר לי שככה וככה קרה והוא פסל לי את זה. בפעם השנייה?
בפעם השנייה היה בסדר, ובפעם השלישית היה בסדר, אבל עוד פעם חיכיתי.
לא, זה לא היה... הבנתי.
אז אני רוצה להרגיע אותך שאכלת נבלות וטרפות.
אי אפשר שמתוך פעמיים יצא פעמיים.
דבר נוסף אחד לא יכול לבדוק.
לא, זה לא שהוא שחט לי פעמיים ויצא פעמיים.
אמרת שלוש עגלים, אחד... כן, אבל זה בתקופות. זה לא משנה התקופות. לא, לא תמיד הוא תאומת. זה לא יכול להיות,
זה לא רולטה שתמיד זוכים. אין דבר כזה. עוד פעם, אני אסביר לרב.
זה לא, אני אולי לא הסברתי נכון. זה לא שעכשיו הוא שוחט וכשר.
לא.
הוא שחט כמה פעמים,
כמה עגלים,
ועד שיצא העגל לחלק כמו שצריך וזה, הוא התקשר ואמר לי, מורי, זה העגל? יצא לי חלק. איפה הוא שחט?
במושב.
אצל מי?
משחטה או בחצר? בחצר. לא, לא במשחטה. בחצר. בבית של מישהו. בחצר.
מי השוחט הוא? הוא, הרב קובנין.
מי בודק הסכינים? הוא. הוא הכל. הוא בודק. הוא מנקר. מי בודק פנים? הוא.
מי בודק חוץ? הוא.
הוא. הכל הוא. לא טוב.
לא טוב.
לא טוב.
לא טוב.
צריך שאדם שוחט, צריך בודק בנוסף לו בשביל שיבדוק אותו,
כי אדם, אין אדם רואה טריפה לעצמו ואדם,
אדם שיכול להפסיד את הממון של הבן אדם שהוא שחט בעבורו הוא ירא מלהפסיד את ממונו
זה בעיה
אז לכן
אנחנו לוקחים 25 אנשי צוות
ואם אנחנו עושים אנחנו שמים משגיחים שיבדקו, ישימו לב
בשביל שייצא כמו שצריך זאת אומרת זה לא דבר פשוט
לכן צריך לדעת אין לסמוך
אין לסמוך. עכשיו זה לא ראיה שהוא אדם חכם בירא שמיים ושוחט
לא לכולם יש הרגש לבדוק את הסכין
לא כל בן אדם יש לו הרגש
זה גם תלוי ביראת שמיים מרובע
יש לו הרעיית שמיים מרובעת. לא, לא הבנת, מרובע זה לא מרובע רגיל, זה מרובע מאחרים
אבל אתה צריך לדעת זה דבר שלא תעשה אותו
אני לא עושה כך
לכן אני לוקח את המומחים הכי גדולים ואני אומר, אל תביאו לי, אם תבואו, בלי כלום אני יותר מבסוט מאשר באתם עם משהו
ואני הפסדתי 250,000 שקל
בערב פסח לפני שנה בגלל ספקות
שהתירו לי אותם שלושה פוסקים
ואמרו מותר לכתחילה
זה לא פשוט הנושא
תחזיק מעמד, תאכל דגים
אם תרצה, כשיוצא לנו מדי פעם
תאכל לקחת נתח בשר, מספיק, לא צריך, תאכל הרבה אורז,
תאכל עוד דברים אחרים, קטניות,
וזה הכי בטוח.
אבל אל תסמוך מתוק, זה להתפתות, אין בעיה להתפתות.
זה כמו אחד אחר, דומה לך,
שאמר לי שהוא סומך על הרב של המושב, הוא מתימן שוחט,
הוא ירא שמיים והכול.
שאלתי אותו, כמה פעמים הוא שחט לכם עד עכשיו, בתקופות האלה שאתה אומר?
הוא אומר, תשע פעמים.
אמרתי לו, נו, וכמה פעמים יצא לכם? הוא אומר, כל התשע יצא.
אתה מבין?
אין דבר כזה.
רוב בהמות הן טרפה היום, רוב בהמות, בלי שחיטה, עוד לפני שאתה שוחט,
רוב בהמות טרפה מצד הריאות.
אחר כך יש את השחיטה, והשחיטה היא קשה, היא לא קלה,
בפרט עם הסכינים.
זהו. תודה. עוד שאלה, כבוד הרב? כן. לגבי השליחי ציבור,
לא רוצה חלילה לקטרג, אבל אין שליח ציבור שהוא לא אוכל... אם לא היית אוכל בשר,
יכולת אתה להיות שליח ציבור. לא, אני לא רוצה להיות שליח ציבור. מי שלא אוכל בשר ועומד בקריטריונים של סימן נג' בשולחן ערוך... אין כזה דבר. באזור שם אני לא... אז מה אפשר לעשות? להתפלל בבית יחיד? אז מה אני יכול לעשות? אני שואל.
אני הייתי אצל הרב שרויה דבליצקי. בבקשה, תראה את הסרטון.
בוא תשמע, שאלתי את השאלות שלך.
לא רציתי לומר לציבור מפי, שלא יגידו, הבחור הזה מגזים. כל דבר הוא מגזים.
אמרתי, אני אלך לאחד מהגדולים שבדור,
בן 94,
כתב על מעלה מ-50 ספרים בנושא הלכה ועוד,
ונכנסתי לשאול אותו ארבע שאלות.
תראה מה התשובות שקיבלתי, זה בשבילך.
אוקיי, אז מה לעשות?
להתפלל יחיד.
תשמע מה הוא אומר.
בשביל מה אני מראה לך?
בסדר.
שלום. אפשר לדבר על המ-ארץ?
שלום כל הרב.
אמנון יצחק.
מה שלומכם אמרנו?
רציתי לשאול כמה שאלות בהלוכה. אפשר?
שליח ציבור שאוכל נביילס וטרייפס
יכול להיות שליח ציבור? בוודאי יש. בוודאי לא.
אם בן אדם אין לו בית כנסת,
אז הוא יתפלל יחיד כשיש שליח ציבור כזה?
נו, בטח.
עכשיו, אישה
שהיא לא אוכלת נבלות וטרפות,
ובעלה כן רוצה לאכול, האם היא חייבת לבשל לו?
לא.
עוד דבר.
אחד מההורים,
הוא לא אכפת לו על נבלת וטרייסר, ורוצה שהיא תאכיל את הילדים.
האם היא תאכיל את הילדים?
בטח, די.
בטח לא.
לא תאכילו? לא תאכילו.
כן, אז ראית, עכשיו קיבלתי ידיעה בטלפון צלצלו להודיע לי שמכירים את השוחט
שאתה אמרת,
והוא מתיר את כל הבד״צים.
אז זו בעיה כבר חמורה, כמו שאמרתי.
תשכח מזה, ותגעיל את הכלים בבית. חזק וברוך.
כן.
השם ישמח אותך, וייתן לך כוחות להמשיך לעשות חייל. אמן. שאלה נוספת.
כן, גברת פה רוצה לשאול?
תן לה.
שלום, כבוד הרב. שלום. רציתי שתברך את האח שלי.
הוא דתי?
כן. הוא שומר שבת, הוא כל הדברים. מה יש לו?
יצא לו נקודת חן בכף הרגל, והמצב שלו לא נראה לי טוב.
הוא עוד חודש וחצי אמור לעשות ניתוח.
מה, יש לו סוכרת?
לא, דווקא לא, והוא כנראה, הרופא חושש שזה משהו עם המחלה הקשה.
מה שמו?
ציון בן אמי מועתי מיסא זל.
ציון בן מיסא. מיסא.
רפואה שלמה. השם ירפא אותו ברפואה שלמה, וילמד
אמרתי שירפא אותו ברפואה שלמה, וילמד שעתיים כל יום תורה.
בשעתיים הוא לומד בתחנית דיבור, לא מדבר עם אף אחד,
שלושה חודשים רצוף,
כולל שבת וחגים.
כל יום, שעתיים רצוף.
בשורות טובות.
שאלה נוספת?
תכף, תכף.
מימי?
למטה את רצית לשאול פה?
תן לה פה למטה. רגע, תן לה למטה.
ערב טוב.
רציתי אולי שתחזק אותנו באמת,
כי הכל מי שהולך בדרכך.
אז אנחנו קצת נהיים שונים ומשונים.
אנחנו לא הולכים לחתונות ולא רוקדים עם כולם ולא אוכלים.
קודם כול, אשרייך, שאת נבדלת מאחרים בסגולות של התורה.
התורה אומרת את כל מה שאנחנו אומרים,
שום דבר לא מלבנו.
אם היה אפשר לרקוד ברחובות,
אם אפשר היה לעשות מה שרוצים, אין שום בעיה.
היינו הראשונים שמכריזים.
אבל מה לעשות שהתורה רוצה אותנו עם סגולה,
ממלכת כהנים וגוי קדוש.
את אומרת, את לא הולכת לחתונות ואת לא רוצה להיות משונה, נגיד. בסדר.
מה הפירוש?
אם יש שם תזמורות ששרים שירים פסולים ואסורים,
כמו שפסקו הפוסקים.
אם יש שם אוכל לא בדוק ולא כשר,
אז איך את יכולה לאכול ולשבת שם?
אם יראו אותך נמצאת שם, אפילו לא ראו אותך אוכלת,
יגידו, הנה, היא זאת שמקפידה, היא נמצאת גם כן שם.
וכן הלאה.
זאת אומרת, את מכניסה את עצמך לגובה האריות,
וקשה מאוד לצאת משם בלי חטאים, בעבירות.
ואם את הולכת עם בעלך,
ויש תערובת של נשים ונשים,
ובפרט כשמחתנים,
אז כולם מתאספים ביחד שם וכו',
אז מה,
את יכולה לשמור שהבעל לא יראה מראות אסורות וכו',
ועוד כל מיני דברים.
מה עושים?
אז אנחנו, אצלנו, לדוגמה, בקהילה, בקהילות פז,
הייתה חתונה, לדוגמה, אחרונה.
אז לא היו אנשים בכלל במעמד של החופה,
היו רק האימא והסבתא משני הצדדים, וזה הכול,
מתחת לחופה.
כל האנשים היו באולם אחר,
גמרו, אנשים הלכו לדרכם, רקדו ושמחו עם הכלה.
אנחנו רקדנו עם החתן.
ונפלא מאוד, היה ערב קדוש, זה קידושין.
זה לא הוללות.
נגמר הכול, שלום ואכלו את כל מה שקהילות פז מביאים.
הקייטרינג שלנו מצוין, טעים ובריא.
אבל מי שגר לא בבני-ברק. לא משנה איפה. אז אנחנו משונים. למה את משונה? לא הבנתי. כי הילדים אז לא הולכים להתפלל בבתי-עשרה. את יודעת שאני הייתי בתל-אביב וחזרתי בתשובה בגיל 24, הייתי מאוד משונה?
בכלל לא היו לפני 40 שנה כל כך הרבה בעלי תשובה.
מאוד מאוד משונה.
ולא רק זה,
גם המשונה הזה התחיל לשנות אחרים.
אז זה היה עוד יותר משונה.
עוד רק עכשיו חזרת בתשובה, אתה כבר משנה אחרים.
אתה מלמד את הדתיים מלפני 20, 30, 40, 50 שנה,
אתה בא להגיד להם מה לעשות.
מה לעשות? מי שהולך לפי הכתובים, מי שמביא את הראיות,
אז הוא צודק.
מי שלא,
אז הוא לא צודק.
אז תקשיבי, בהתחלה אני הייתי משונה,
ואחר כך היו עוד כמה משונים אתי,
ואחר כך נהיו מיליון משונים.
מיליון בעלי תשובה!
המשונים
יש לי עוד שאלה, בד מנומר
זה... מה? בד מנומר, יש מטפחות וסוודרים, זה מחוץ לגדר הצניעות? בד מה? מנומר. מנומר זה לא הכי צנוע. ואור, דמוי אור. אם זה נגיד במקום מסוים, אולי פחות, אבל אם זה כל הגוף והכול, זה קצת קשה.
וגם אור ודמוי אור זה גם לא.
יש אומרים כך ויש אומרים אחרת,
תלוי איך זה נראה ואיך זה נלבש על הגוף ואיך זה מתראה. תלוי. ובאת ג'ינס?
ג'ינס זה זול, זה לא מכובד בשביל...
בעבודה בבית, אם את נמצאת,
וזה עוזר לך קצת,
יכול להיות שכן.
ועוד שאלה.
תכין את הסרט בבקשה על החבר'ה שחוזרים בתשובה, שהיא תראה שהיא לא לבד, היא חושבת שהיא לבד.
כן.
איך זוכים ליראת שמיים הזו?
הרי כולם פה בעולם הזה, ויש כאלה, רואים, גם ניסים, גם... אמא תזכירי כל הזמן... לא לי, אחרים, שגם רואים ניסים וגם רואים דברים רעים, הכול. אז זה הבעיה, אם אדם פותח את העיניים לכל מקום, הוא לא יכול להיות ירא שמיים. אין דבר כזה שבן אדם יסתכל על כל דבר בכל מקום ויישאר ירא שמיים. מה הפירוש? אדם סופג. לא, איך מתעורר היראת שמיים הזו? איך יתעורר? כן. הנה, לדוגמה, דיברתי עכשיו.
אם יש מישהו שיש לו ניצוץ קדוש,
אפילו שהוא היה כבוי,
הוא יכול להתעורר.
אדם לא צריך רק כלי קטן
ונהיה חיבור.
אנשים ברגע מתעוררים.
ממה אני התעוררתי?
מזה שכתוב, שיביתי ה' לנגדי תמיד, זהו, זהו, זה הכול. מזה.
בורא עולם מסתכל עלי,
כל רגע נותן לי חיות,
נותן לי בריאות,
נותן לי חיים בעולם הזה, ורוצה לתת לי גם עולם הבא.
ברגע שהבנתי שזה ככה,
ואני עם צולם כל רגע,
אז לאן אני אזוז? איפה אני אברח?
מה, הוא לא רואה?
אחד שנמצא באיזשהו מקום והוא יודע שמצלמה עליו כל הזמן מתנהג אותו דבר?
לא.
אם אדם יזכור
שה' מסתכל עליו כל רגע ושולט בכל רמח ושסה גידים שלו,
בכל רגע הוא יכול לשבש אותם
או להצליח אותו וכו' וכו',
אז יהיה לו קל.
כמו שמורה עולם הכביד את לב של פרעה.
אבל השם לא מכביד את הלב של אנשים בדווקא. ליהודים לא.
לא.
זה יכול לקרוא ליהודי?
יכול להיות, כן. אדם רשע כמו רוקנבי יכול,
הקדוש ברוך הוא, אחרי שהוא מתריס נגד השבת כל כך וכו',
שהקדוש ברוך הוא יכביד את לבו. יכול, כן.
כך פוסק הרמב״ם בלקו תשובה.
שאדם יכול להגיע למעשים רעים כאלה,
שהשם ימנע ממנו את התשובה.
כן, בואו נראה, תתחזקי קצת מהסרט הזה.
כן, כבר, תכף.
הרב אמנון יצחק הוא אתגר למראיין החילוני. קשה לעמוד מולו. עשרים שנה הוא נחשב לגדול המחזירים בתשובה. מכירים אותו כגדול המחזירים בתשובה. שלום לרב אמנון יצחק. הרב אמנון יצחק שנחשב לאחד מגדולי המחזירים בתשובה בישראל.
שנים רבות הוא חורש את הארץ ואת העולם היהודי,
מקיים עצרות ענק בכל מקום. הוא מחזיר אלפים בתשובה.
אלוהים, ברא את העולם. מי ברא את אלוהים? איך אני יודע ש...
מה שרב אחד אומר, ולא מה שרב אחר אומר, זה הדבר הרעיון.
אתה ראית את אלוהים שאתה יכול להגיד שהוא כאן?
את רואה את החמצן שאת רושמת?
יוב, העצמאות לא שלנו? איפה כל האלפים האלה שמתו?
אנחנו כל שנה מתענים שבועות!
ואתם עד של שמיליון רק דקה?
האם אתה יכול להוכיח לי קודם כל שאלוהים קיים? אם אני אחקור ואני לא אמצא מי היה סבא טובה, אז היה לך סבא או לא? לא מצאתי! אז אם לא מצאת זה לא היה!
יא טמבל!
אני לפני כמה ימים עברתי עם האופניים ככה סתם באיזה שביל,
שאני אף פעם לא עובר.
ופתאום אני רואה את המודעה שלך שמחתי מאוד, צילמתי את זה, כי כל הזמן רציתי מאוד מאוד מאוד לבוא אליך רק מה שאני רוצה להגיד לך שבזכותך אני התחזקתי בשנת תשמ״ה 85. את הציצית הראשונה קיבלתי מכבוד הרב ומאותו יום לא הורדתי אותה. מאח שלי בזכותך נמצא כבר בישיבה ארבע שנים, התחתן.
רציתי להגיד לך תודה באופן אישי על זה ששיהיד את חייו
ומקצה לקצה, פתאום אני ראיתי את האמת, גיליתי את האמת.
זוכרים לחזור בתשובה מהחילוניות עד הישיבה בזכות הרב?
ומשמיים חזרתי בתקופה דרך כבוד הרב? דרך ה-LG ותקסטור בחונית.
כל הסרטונים שלך באתר השופר וסתכלתי גם ביוטיוב.
מאז קרוב לשנה אני כמעט כל יום נמצא באתר השופר, חזרתי בתשובה, וברוך השנות נעברת לכם כל היום ולקחת לי את הקוקו ושיפרת לי את הלוף,
ובזכותך קודם כל הזקה שיש עליי, עציצית שיש עליי.
והבנים שלי חזרו בתשובה, והם התחילו עם דיסק אחד של הרב אמנון יצחק.
אני שומע אותך בקלטות, רואה אותך,
מושם אותך, הולך איתך בדרך, יושן איתך.
שם הכול בצד,
ורק לראות אותך. אני עצמי חזרתי בעקבות הסרטים של הרב.
ושמעתי את ההרצאות שלך באינטרנט במשך שנה.
זה פעם ראשונה ששמעתי את הגלטת שלך היום באוטובוס,
והקשבתי לכל מילה. חזקנו מאוד מהקרדות של הרב.
ברוך השם, זכיתי לפני שלוש שנים להכיר את אתר שופר בלימודים. להכיר בן אדם באינטרנט ובאמת לראות את האמת. ובזכותך יש לי כל הכוחות לעסוק בתורה ולעשות כמה שיותר דברים למען הקבוצה בחוץ.
המשחק הזה נקפט כבר שנים על גבי שנים, ועד בזמן אחרון אני תוכל בתשובה.
מורת המשפחה שלי חרדית, הילדים שלי גדלים חרדים.
ואותי הוא החזיר בתשובה, ואת הבת שלי החזיר בתשובה, ואת הבן שלי החזיר בתשובה.
אחרי עשרים שנה, הפעם ראשונה שרציתי להודות לך בפנים ובפנים.
אני מחובר אליך בלי הפסקה,
ובייחוד תודה על השנה האחרונה שבקבוצה הצלחתי לאכול מחר ואופן. וגם להכניס את ילדיי לתלמודי תורה.
ולמדתי עם חמלית ברנות ולא ידעתי. ואני שואל, איפה הייתי 34 שנה, כבוד הרב?
משה, כן.
לבוא למה?
בגלל שלא שמעת קלטות.
התגיירתי לפני שמונה שנים, רק בזכותך.
עבדתי באולם של רבנות בבת ים,
ובלילות, אחרי העבודה שהייתי חוזרת מהאולם, ישבתי ושמעתי את הדיסקים שלך. וחוץ מזה, אני רוצה לדבר, כי חירוש רק מידיים שלי.
כל הקרדיט שמגיע לרב אמנון יצחק, ותודה רבה לך.
אני לא רוצה לשאול שאלה, אני פשוט רוצה שתענית לי את הציצית הראשונה של איתנו, בבקשה.
את לך תעלית לזכות אותי? בהחלט, בסדר.
זהו, ואני רוצה באותה הזדמנות שאני כבר פה לקבל על האיציצית.
בואו נמצא אדוני אלוהינו מלך העולם.
וכיימנו. וגיענו לזמן הזה.
אבל יש איזה משהו שאני מאוד רציתי להגיד לרב כבר הרבה זמן, ואני מתנצל שעד היום לא אמרתי את זה לכבוד הרב.
מה הרב עשה לנו בחיים? כמה טוב.
כל זה לזכויות הרב.
מתאים עליך הרב, בזכותך הרב עזרנו בתשובה, היינו עמוק עמוק למטה, בזכותך הרב.
אתה איש אמת,
מלאך השם.
אתה גדול הדור.
מאוד אוהב אותך. אתה חזרת בתשובה? שנתיים. רק שנתיים אתה נראה טוב, בלי עין הרע.
שמעתי קלטת שלך, הייתי פעילת מרץ, על חובתה של האישה לשים פיסוי ראש.
אני בכיתי, אבל אמרתי, זהו, זאת האמת.
תודה רבה שיצלת לי בחיים.
אבל אני רוצה להגיד לך שעם ישראל מאוד מאוד אוהב אותך, ולא שוכח את מה שעשת לו למעלה מ-35 שנה. אני מודה להשם מפרח שהביא אותך לעם ישראל.
אני פשוט רוצה להגיד לך תודה על זה שהרסת לי את החיים.
אני רוצה לדעת איך אתה עושה את זה.
בזכותך עשינו נאום במצוות ואנחנו נוסעים. יפה בזכותך, חוזר בתשובה. בזכותך חזרתי בתשובה. בזכותך אני ככה. בזכותך גם אני חזרתי בתשובה. בזכותך
היום חזרתי בתשובה, זכותך, זכותך, זכותך, זכותך, זכותך, זכותך, זכותך, זכותך, זכותך, זכותך. סדר בנצי מדו יורק ויעקב ממיאמי, אנחנו צריכים אותך פה, יש פה הרבה אנשים שמאוד צריכים חיזוק וזה יעזור לכולם.
מולי ורבותיי, הרב הגן, הרב חנות, יצבעת שריטה!
אדוני היושב-ראש,
חברי הכנסת,
מה אתם רוצים? גדולה או גולן?
תודה רבה.
תודה רבה.
נאו, מה את אומרת? את לבד?
את לא לבד, אל תדאגי.
כן, שאלה אחרונה,
תן לבחור שם.
תן לו.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב.
שמחים שאתה איתנו פה באור עקיבא.
רציתי בבקשה לשאול שאלה לגבי הכשרות.
אתה אומר שמבחינת הכשרות כל השחיטות בארץ לא כשרות.
כן.
הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה,
גדול הדור,
לא התריע על זה.
לא אמר שום דבר בקשר לכשרויות.
רציתי לדעת, כאילו,
מבחינת הרב,
אם הרב עובדיה יוסף לא התריע על זה כשהוא עדיין גדול הדור,
איך זה מתנגש בינך לבינו?
טוב,
אתה לא מכיר את הנושא. אני אראה לך מה הוא אמר בזמנו.
וגם הרב עמאר, שהיה הרב הראשי לישראל, ואחריה על הכשרות,
מה שניהם אמרו.
בבקשה.
התורה נבשרה.
חמש הלכות לומדים בסיני על הלכות כמו שאיתן.
השאיתן,
דבר חמוד מאוד ומשוחט ולא ירקוקה.
שים לב,
שזו תהיה פגימה דקה בני דקה,
שתכין חד וערק.
אם יש פה פגימה דקה,
העוף הזה נבילה שעטו.
לא יקרה אפילו טורפה, יותר גרוע, נבילה.
תתחיל, צריך
ששועטים
שעטו לאט לאט
ועם בדיקות עזקים לפעם לפעם.
אם שעטו כמה, אבו אבו עולם.
שוחט
הקוואי ובדק עזקים מצא פגימה,
כל אבות שישעטו עוד פגימה, כולם לביני.
ואני לא יודע אם מתי נוקם.
החל מאוד צריך בזה ובצל.
מהכפרות שעושים בערבים כפורים,
וכן הצרות האלה.
היינו אז, זוכר אני,
היה הצרדים, היה להם כוח חזק.
היו משתתפים, כל הרבנים
בקיא בשעטה,
מסתובבים על שוחטים,
בני רבים וכפרים.
היו עובדים כמה מקומות והיו שוחטים.
באים אליהם, כל אחד מביא העבוד,
משר הבית שלו.
יש לו עשרה רבשות ועשרה נגונים.
אז זה שוחט.
שוחט ולא גובר.
כשהעסקים הם כניעלים עם הרייל ששאף
עשרה עבוד,
נקבע דוגם, התחיל להיפגל.
נחזק ומאוד.
זה מלבן חמור מאוד.
וכשחום גדול על ידי כפרות הידי.
הנה כפרות.
זה אחד. מקרה שני.
בשחיטה
של בודש בית יוסף
יוצא 20% חלק.
80% לא חלק.
חלק כשר וחלק טריף.
אצל שאר החברות, שקוראים את עצמן בית יוסף,
60% חלק.
מאיפה זה? מי יש לכם חלק?
עכשיו, לא כמו מרן.
קוראים את עצמם חלק.
ואנוכי יש חלק.
הקודש כאן חזק.
שחזק.
רק מרן מתבזל באמת.
אז שאר הכול
מתעמודים ללבם.
כן, שמעת מה הוא אומר? שכולם משקרים.
עכשיו אני אגיד לך יותר מזה.
יש הרב יצחק מלכה, הוא אחראי הרב על המשחטה בדיר אל אסד. הוא אומר שכל הבית יוסף, הכול
לא בית יוסף,
בדיוק כמו שהוא אמר.
הוא אחראי שם. הוא הוציא קונטרס על זה ופרסם,
ופרסמתי את דבריו.
זה בנוסף. עכשיו תשמע את הרב עמאר,
שהיה אחראי על כל השחיטה בישראל.
ויש באמת בעיני, אני מעולם נמנעתי לא לומר על אף אחד,
אבל ברור, אני יכול להגיד באופן כללי.
אני ראיתי בעיניי
אנשים שרחוקים מחלק וכותבים על זה חלק בבית יוסף.
רבים, לצערי, גם מכל החוגים,
יש הרבה שזה רחוק מחלק בבית יוסף.
צריך להיות אמיתיים. זה חלק בבית יוסף, זה פירושו חלק אמיתי בלי שרחות כלל ועיקר.
אחרת, נכנסים לשאלה בהלכה של תר...
שמעת, ידידי?
זה המצב.
תודה על השאלה.
אני סיימתי.
מי שרוצה, יגיע לכאן.
ואני מברך את הנשים,
שיתמלאו כל משאלות ליבם לטובה, בריאות והצלחה,
ויהיה להם סיוע בגידול הבנים,
פרנסה בשפח וכל טוב.
לא לעלות לבמה אף אחד.
מדינה חשוכה כמו באיראן,
נקייה עם המון אטרקציות, מטי קפה, משחקים ושבת.
פתאום קמתם, בבחירות אי שם הוא מוצא ווקנבי ווקנבי קטן מקלל ומגדף בני אדם ווקנבי ווקנבי אומנם נבחר כראש עיר אך איתה הציבור יש להזהיר כל יום מחפש
מחפש עלילה ובפרט אלכוהול בני עלייה
רוק אנד בי, רוק אנד בי,
רוק אנד בי, רוק אנד בי, בדרך זו לא ירחק היום שמצב העיר יהיה היום שאין נוחה ואין פורצה פה, וחלקם חושבים שזה יפה,
רוק אנד בי, רוק אנד בי, רוק אנד בי להכניס מחלוקת וזיזול,
לעקור ולהרוס ולהכניס מבון שתפילה יצא על קברי צדיקים,
מעשה פגאני ועבודת אלילים,
ווק אנד בי, רוק אנד בי,
ווק אנד בי, רוק אנד בי, ועליך אימים על שומרי תורה וביום שבת מפעיל תחבורה,
מביא שלג בשבת ושופך על חול,
אי אך פתח חשבון עם מי, מי פתח חשבון עם הכל יכול,
ווק אנד בי,
ווק אנד בי, ווק אנד בי,
לא ירח היום רוק אנד בי קטנטן של שוכני עפר, הרמב״ם וכל השאר יסירו חרפתך מהעיר טבריה ולא תהיה יותר ראש העירייה,
ווק אנד בי,
ווק אנד בי,
ווק אנד בי, לפניך עמדו עוקרי תורה,
אך אב יהורם ועטליה,
אחזיה אחז ויהוי אחים שחשבו כמוך שהשם לא מבין,
ווק אנד בי,
ווק אנד בי,
ווק אנד בי, סופם ידוע ולכל נגלה,
אין חלקם מאדת ישראל,
שמם זכות לדיראון עולם, וכן שמך,
ווק אנד בי,
לא התעלם,
ווק אנד בי,
ווק אנד בי, ווק אנד בי.
אני יכול להגיד לך,
שבכל נקודת זמן ועניין שאני אוכל לעצור את הבנייה לחרדים מחוץ לטבריה,
אני אעשה ככל אשר ידי לאל לעשות את זה.
אני יכול להגיד לך,
שבכל נקודת זמן ועניין שאני אוכל לעצור את הבנייה לחרדים מחוץ לטבריה,
אני אעשה ככל אשר ידי לאל לעשות את זה.


