תל אביב - שלחן ערוך של הנפגע

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה לזיווג הגון השנה הצלחה מרובה עלייה רוחנית ובריאות איתנה

לחנה ויוסף חיים בני שמחה ודן ואדם בני נחמה

אוריאל בן נחמה יזכה לכל הישועות יצליח במעשי ידיו ויזכה לשוב בתשובה שלמה

אמן

ברוך בן הינדה לאה ומרים בת סימה יזכוש כל צאצאיהם יהיו צדיקים וירא שמים לעד

הערב גם לעילוי נשמת הורי וחמים מנוחתם עדן

הפסוק אומר

ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור

מובא במדרש

שהקדוש ברוך הוא אמר למשה

ויקחו אליך שמן זית זך

לא שאני צריך להם

אלא שתעירו לי כשם שהערתי לכם

כדי לעלות אתכם בפני האומות

שיהיו אומרים ישראל מאירים למי שמאיר לכל.

מה כתוב כאן?

אני לא צריך את השמן זית זך בשביל שתעירו לי במקדש במנורה

אבל למה אני מבקש שתעירו?

אלא תעירו לי כשם שהערתי לכם

הקדוש ברוך הוא הולך לפני העם במדבר להעיר להם בעמוד ענן

להעיר להם יומם בעמוד אש לילה

אלא תעירו לי כשם שהערתי לכם

מה הסיבה?

כדי לעלות אתכם בפני האומות

ככה אנחנו נתרומם בעיני האומות ונחשב מאוד מדוע

כי האומות יאמרו ישראל מאירים למי שמאיר לכל

מה יבינו אומות העולם? שאנחנו במנורה כביכול מאירים לפני מי שמאיר לכל העולם כולו עם השמש, ירח, כוכבים וכו'.

אומר המדרש, למשל, לפיקח וסומא

שהיו מאלחין בדרך

אחד רואה בעיניו ואחד סומא בעיניו.

אמר הפיקח לסומא

בוא ואני סומכך.

בוא אני אעזור לך אתה לא רואה את הדרך אני אוליך אותך אני אסמוך אותך

תישען עליי.

בעיה, הסומא מהלך.

בזכות זה יכול הסומא ללכת.

כיוון שנכנסו לבית

אמר הפיקח לסומא

צא והדלק לי את הנר והעיר לי.

הגיעו כבר לבית.

עכשיו זה שהוליך

את העיוור

אומר לו קח נר

וצא החוצה תאיר לי את הדרך.

למה?

שלא תהיה מחזיק לי טובה של ליוויתיך.

לכך אמרתי לך שתאיר.

אני באמת לא צריך שתאיר לי.

אבל כיוון שאני עשיתי לך טובה

ובזכות זה שאני עזרתי לך להגיע לבית

אתה תישאר חייב לי טובה.

ואני לא רוצה שאתה תהיה חייב לי טובה אז תעשה לי טובה

אפילו שאני לא צריך אותה

בשביל לשחרר אותך מהחובה

תעשה לי טובה ותאיר לי.

לא שאני צריך.

ככה פיקח זה הקדוש ברוך הוא

והסומא זה ישראל.

אמרו ישראל

כי אתה תאיר נרי

ואתה אומר שנאיר לפניך?

מי מאיר לנו? אתה מאיר.

המאיר לארץ ולדרים עליה?

אז אנחנו נאיר לפניך?

אנחנו נדליק את המנורה כאילו נאיר לפניך?

אמר להם לא זה רק בשביל לעלות אתכם

בפני אומות העולם

שיראו כאילו אני צריך שאתם תאירו לפניי כאילו

ותאירו לי גם כשם שהערתי לכם.

זאת אומרת אני לא רוצה שתכירו לי טובה, שתהיו חייבים לי.

אני רוצה לשחרר אתכם מזה.

ובזה שתאירו לפניי

כאילו אתם יוצאים חובה ידי חובה על כל השמש, הירח, הכוכבים והכול.

רואים מפה יסוד גדול במידות

שלא הכרנו.

טבע האדם כשהוא עושה טובה למישהו אז הוא לא רוצה לקחת שום דבר בתמורה לטובה.

הוא רוצה שהטובה תהיה נטו

100% טובה.

האם זה בגלל שהוא חפץ לעשות חסד ב-100%?

ברוב המקרים זה לא כך בכלל.

להפך,

הוא רוצה שזה שקיבל את הטובה

יישאר לו עבד עולם

עבור הטובה.

ולכן הוא לא רוצה לקחת ממנו מאומה.

לא, לא, תודה, אין צורך, לא, זה כלום, שטויות, מה, מה עשיתי? כלום, זה לא שום דבר.

לא, לא, בוא תשתה, לא, לא, לא, לא, לא, תודה, לא צריך, לא, אני ממהר. העיקר ללכת להשאיר אותו עם החובה.

עשית לו טובה, אתה רוצה שהוא יישאר בעל חובה.

לא רוצה לקחת ממנו כלום.

והקדוש ברוך הוא מלמד אותנו בדיוק הפוך.

אם אתה מיטיב לחבר שלך,

אז יש לו חוב מוטל

להחזיר לך טובה.

אז מה עליך לעשות בשביל שלא תהפוך אותו חייב?

תבקש ממנו דבר מה בחזרה.

דבר מה בחזרה אפילו שאתה לא צריך אותו.

כמו שהפיקח לא צריך בכלל את הנר שהעיר לא שומע, מה הוא צריך אותו?

מי יביא אותו לבית? הוא.

אז מה אתה אומר לו תעיר לי?

יש לו עיניים, הוא רואה הכול.

מה, תיקח נר ביום ותעיר לי?

מה, אתה עושה צחוק?

לא.

זה רק בשביל שלא יהיה בעל חוב

שיחזיר משהו ובזה כאילו ירגיש טוב שזהו, פיטים, פיטים.

אמרנו, אנחנו שווים.

אז אם אתה עושה טובה לחברך,

אם אתה חפץ באמת בטובתו,

אז תדאג שהחבר שלך לא יישאר חייב לך הכרת הטוב.

כשאתה מלווה לו, נגיד, מעות,

אתה מלווה לו, נגיד, הלווית לו סכום נכבד,

ואתה בטוח שהוא יפרע לך את ההלוואה.

אבל על הטובה הזאת שעשית לו,

תשתדל לקחת ממנו איזושהי טובה כלשהי

שלא יהיה חשש ריבית, כן?

נגיד, נתת לו הלוואה עשר אלף שקל,

ובתום ההלוואה והכול, חיוכים והכול,

לפני שאתה הולך אתה אומר לו, אפשר לזרוק כוס מים? חצי כוס מים אפשר?

או, שחררת אותו עכשיו מכל העול.

למה? הנה, הוא חזיר משהו, עשה לך גם משהו, הוא נתן לך חצי כוס מים.

כדי שהוא לא יישאר משועבד בטובתך.

הוא ירגיש שכמו שאתה עשית לו טובה ב-10,000 שקל,

גם הוא עשה לך טובה, הבאת לך חצי כוס מים.

וזו דרישה שהיא ההפך מהכוחות של בן אדם.

ההפך.

בן אדם לא רוצה

שיחזירו לו משהו,

הוא רוצה שיהיו חייבים לו הכל,

כל הזמן,

להיות עליון על חבריו.

זה מה שאמר השם. לא שאני צריך להם לנרות,

אלא תעירו לי כשם שהערתי לכם. איפה היחס?

כשם שהערתי לכם הוא מאיר עם השמש וירעם הכוכבים,

ואנחנו עם נר

בתוך בית המקדש.

זה שווה ערך?

אבל זה היסוד בכל המצוות,

וכי הקדוש ברוך הוא צריך משהו מאיתנו?

הרי אם צדקת, מה תיתן לו?

נגיד שאתה צדיק, מקיים את כל המצוות, לא עובר שום עבירות

כל ימי חייך.

יופי, אתה צדיק.

אבל מה נתת לו?

מה נתת לו? קיימת את המינימום המחייב אותך.

נתת לו משהו.

אבל הקדוש ברוך הוא סידר את כל ההנהגה באופן כזה,

שכאילו הוא צריך לנו

וכך אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

תנו עוז לאלוהים.

כאילו אנחנו נותנים עוז, כוח ותעצומות

לקדוש ברוך הוא.

איך זה עובד?

אומר הזוהר הקדוש

כשישראל עושים מעשים לא טובים

כביכול מתישים כוח של הקדוש ברוך הוא.

מה זה מתישים?

השם רוצה כל הזמן להשפיע שפע טובה וברכה עלינו.

אם אנחנו עושים מעשים לא טובים, במקום שירד שפע על ידי הפשע,

נסתמים צינורות השפע.

אז אנחנו מתישים כביכול את כוחו, הוא רוצה להשפיע, ואנחנו סותמים את הצינורות

על ידי העבירות.

אז כביכול אנחנו מתישים כוח של מעלה,

אבל אם אנחנו עושים מעשים ראויים,

טובים, כשרים,

אנחנו נותנים תוקף ועוז לקדוש ברוך הוא להוריד לנו שפע רב כמו שהוא רוצה.

והשם סידר את ההנהגה שכאילו הכל תלוי בנו.

עושים טוב, מורידים טוב.

עושים רע, סותמים צינורות,

נהיה רע.

במקום שירד אור, חושך.

עוונותיכם היו מבדילים ביניכם

ובין השם אלוהיכם.

יש שמש.

באו עננים,

מסתירים את השמש.

מה זה עננים?

עבירות.

אתה לא רואה את אור השמש.

היא לא קיימת?

קיימת.

היא זורעת?

ודאי.

היא רוצה להעיר עליך.

מי מסתיר? העננים.

יסורו העננים,

השמש תמשיך להעיר כמו קודם.

השם כל הזמן משפיע טוב.

מי מונע את השפע?

אנחנו במעשינו.

ולמה עשה אלוקים כך?

כי הקדוש ברוך הוא טוב

ללא גבול,

אבל זה לא טוב לגמרי

אם אחרי שהוא מיטיב לנו, אם אחרי שהוא מיטיב לנו, נישאר חייבים.

ואז אנחנו נרגיש תמיד נשפלים וחייבים הכרת הטוב כל הזמן.

ועל כן, מטעם ההטבה של הקדוש ברוך הוא, שהיא ללא גבול,

סידר הקדוש ברוך הוא שכביכול גם אנחנו נותנים לו.

והשם אומר, תעירו לי כשם שהערתי לכם

ואז לא תהיו חייבים לי.

בקטנה, מה שאתם עושים בשבילי זה שווה ערך למה שאני עושה לכם.

לא יאומן כי יסופר.

הוא לא רוצה, הקדוש ברוך הוא,

שנהיה חייבים באופן כזה שנרגיש כך.

והוא אומר, בואו תעשו רק מה שאני מבקש.

קצת, קצת, אני לא מבקש הרבה.

כל מה שמבקש השם באמת זה קצת.

כמו כן,

בצד השני,

כשנעשה לאדם איזה עוול,

הוא רוצה דווקא שהשני יישאר אשם ובעל עוולה.

לא אכפת לו כלל,

מה שיהיה אחר כך,

העיקר אצלו שזולתו יישאר עושה עוול.

נגיד מישהו פגע בכם,

עשה עוול,

גרם לכם נזק,

אז הנפגע

לא רוצה

שזה שעשה לו עוול יתנקה ממעשהו המכוער.

הוא רוצה שהוא יישאר בעל עוול.

הגאון

רבי יצחק בלאזר, זכר צדיק לברכה, אומר

כי יש בטבע האדם,

כשאחד בא לפייס את החבר שלו על עוול שהוא עשה נגדו,

בא לבקש סליחה,

מה הוא אומר לו?

לא, שטויות, מה אתה עושה עסק מזה? מי זוכר בכלל דברים כאלה?

בכלל שכחתי מזה, עזוב, זה שטויות.

לא, לא, אבל תמחה לי.

תגיד, אתה רציני? אני אומר לך, שטויות.

מה, מי זוכר? הכל זה שטויות, זה כלום.

למה הוא עושה את זה?

היינו אומרים, כל הכבוד, בן אדם אין לו שום נקמה, שום נתירה.

הוא לא זוכר אפילו מה שעשו לו, כל הכבוד.

אבל האמת היא ההפך.

התשובה שלו נובעת מזה שהוא לא רוצה לשמוע שום התנצלות.

הוא עוד לא מתחיל לדבר, הוא כבר חוסם אותו.

לא רוצה לשמוע.

למה?

כדי שהפוגע בו

יישאר ללא אמתלה ויישאר מתועב.

זה המידות.

הידועות

אצל רוב בני האדם, למעט חסידים שעבדו על עצמם.

על זה אמר הראש רבנו אשר, זיכרונו לברכה,

אל תחשוב עוון

למי שבא להתנצל לפניך,

כי אם באמת הוא בא,

יש עליך חיוב להקשיב לכל אשר ידבר,

שהוא בכלל לא בעל עוולה.

אתה חושב שמישהו עשה לך עוולה.

בא בן אדם

ורוצה להגיד לך

שהוא לא עשה עוולה.

עכשיו אם הוא בא באמת

אז אתה חייב לשמוע אותו.

למה שתשנא אותו סתם?

למה שתטעה בו סתם?

תשמע אותו.

וחובה עליך להקשיב למה שידבר.

והוא רוצה להציג למה הוא לא בעל עוולה.

ואם אתה יודע את האמת שהחבר שלך הזה בא בשקר גמור

והוא בא להטעות אותך כאילו הוא כשר והוא לא עשה כלום, זה לא מה שאמרו לך, זה משהו אחר.

גם בזה אינך חייב לשמוע

מלהלים עין.

ולשמוע אותו.

ולתת לו את הרושם

שהצליח להטעות אותך.

וכאילו אתה סבור שהוא צודק בדבר.

ואם לא תעשה כך?

לא רוצה.

מה, אני אעשה שקר בעצמי?

לא רוצה.

אם אתה לא תעשה כך, אלא כשיבוא לפניך עושה העוול,

כשהוא נכנע.

על אשמתו.

ואתה תנצל את ההזדמנות

לשפוך עליו עווית של אשמה,

ייתכן מאוד כי יש שחיתות

מצד הנפגע.

מצידך אתה, שאתה לא רוצה

לקבל דבריו, אלא אתה רוצה לשפוך עליו. אדרבה, כשהוא בא אתה מנצל את זה להפיל עליו הכול

ולהגיד לו כך וכך וכך,

ייתכן שהשחיתות הזאת שלך כרגע יותר רבה מהעוולה שעשה לך עוול.

והידיעה הזאת היא חסרה לגמרי לגמרי אצל כל האנשים.

מי חשב כמו שדיברנו עד עכשיו?

מי מתנהג ככה כמו שדיברנו עד עכשיו?

כתוב בדור המבול

כי מלאה הארץ חמס.

מה זה מלאה הארץ חמס?

כולם חומסים.

איך יכול להיות שכולם חומסים?

איך יכול להיות שכולם חומסים?

יש חומס

ויש נחמס.

אחד חומס

ואחד נחמס,

אחד גוזל ואחד נגנז,

נגזל,

אחד גונב ואחד נגנב.

אז איך מלאה כל הארץ חמס?

אלא יש חימוס ממון

ויש חימוס דברים.

מה זה חימוס ממון?

אחד חומס את השני, לוקח לו דברים.

חומס אותו.

זה חימוש ממון, זה כולם מבינים.

ויש חימוש דברים. מה זה חימוש דברים?

אחד שעושים לו עוול

והוא צועק

יותר מהעוולה.

פעם נתתי דוגמה.

יש שני ילדים בחדר משחקים.

אחד ילד גדול ואחד ילד קטן.

בגדול, לקח קוביית לגו מהקטן.

והקטן אומר, תביני, תעוזר לי את זה, והוא לא רוצה להביא לו.

פתאום הוא צועק,

וואו, וואו, הוא הרג אותי, וואו.

אבא שלו נכנס, רואה אותו כזה צורח אדום,

ישר בא לגדול, טראח, נותן לו סטירה.

בלי לשמוע עוד.

מי היה החמסן?

הגדול חמס ממנו קוביית לגו.

מה הוא עשה? הוא חמס אותו בדברים.

הוא צעק, הוא גרם שיחשבו שעוול פי כמה יותר גדול ממה שהוא לקח לו,

וגרם

שהוא יקבל גם מכות.

הוא לא פגע באחיו הקטן,

הוא רק לקח.

הוא ציפה על ידי הצעקות שאבא יבוא וירביץ לו.

אז עכשיו מי יותר חמסן?

ברור

שזה שחמס בדברים.

אז זאת אומרת, לפעמים אנשים צועקים על עוולה

שהיא לא כל כך עוולה,

והם יכולים לשפוך דם של בן אדם ברבים, בפרהסיה,

בכול, על כלום,

על שטויות.

על שטויות.

אז זה מה שלמדנו.

וזה אנשים לא מבינים. חושבים שיש שולחן ערוך רק למי שפגעו בו.

אבל לא יודעים שיש גם שולחן ערוך של הנפגע.

שגם שם יש הלכות כמה מותר לך להיפגע

ומה מותר לך לעשות בתור נפגע.

לא הכול מותר.

אחד שהיה לך, לדוגמה,

הלווית למישהו כסף

והוא לא מחזיר, והוא אומר לך, אין לי.

באמת אין לו.

התורה מצווה לא תהיה לו כנושה.

אתה לא יכול להיכנס אליו הביתה לקחת מה שאתה רוצה, אתה לא יכול... זה, אין, אין.

מה, אבל אתה נפגעת, תותי לו כסף, הוא לא מחזיר.

אדוני,

התורה אומרת, הלו, אתה לא יכול להיכנס.

זאת אומרת, התורה אומרת, גם אם אתה נפגע,

יש כללים.

צריכים לדעת

שיש שולחן ערוך גם לנפגע.

איך הוא צריך להתנהג? לכן כתוב בפסוק במשלביו

לא יבוזו לגנב כי יגנוב

למלא נפשו כי ירעב.

גנב, גנב זה דבר בזוי מאוד.

אבל אם זה למלא נפשו,

הוא שלושה ימים לא אכל, אין לו כסף,

עני מרוד,

עבר ליד בסטה,

חטף כמה תפוחים ורץ.

לא יבוזו לגנב כזה.

למה? כי כל הגניבה הייתה,

לא לשם גניבה, למלא נפשו, לחיות.

הוא הולך למות.

אף אחד לא רוצה לתת לו כלום.

זו גניבה,

הוא נקרא גנב,

אבל לא יבוזו לו. מה,

אתה לא מבין שזה דוחק, שזה המצב?

זאת אומרת, גם כשאתה נפגע אתה צריך לראות את הדברים.

סיפרתי פעם על אחד מהיהודים המיוחדים בראש העין,

שפעם אחת נכנס אליו

בלילה

לבית בן אדם

שפתח את המקרר ולקח משם אוכל

וברח

והוא שמע את מה שקורה, קם מהר מהמיטה,

הספיק לראות אותו בורח וקופץ מהגדר.

אז הוא רדף אחריו ואמר לו, אל תשכח לבורך!

לא, הוא הבין. בן אדם נכנס לבית, פותח מקרר בשביל לקחת אוכל,

לפחות שלא ייכשל באכילה בלי ברכה.

אז זאת אומרת, לא יבוזו לגנב כי יגנוב, למלא נפשו כי ירעב.

וזה לא מידת חסידות,

אלא זה אזהרה

ולאו

איך לנהוג עם גנב,

איך לדבר איתו,

איך לשפוט אותו,

ויש שולחן ערוך שלם גם לזה.

כשהאחים של יוסף

נכשלו במכירה

עם כל התוצאות הרבות שהיו.

הנה,

כשהם נתוודעו כבר

והיו ביד של יוסף,

רואים איך שיוסף הצדיק

סיפר את כל המעשה ואמר להם כך

ועתה

אל תעצבו

כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם

לא אתם שלחתם אותי הנה

כי האלוהים

וישימני לאב לפרעה

ולאדון לכל ביתו

ומושל בכל ארץ מצרים.

יוסף הופך את כל הסיפור מן הקצה אל הקצה

אחרי כל החשבונות שהוא עושה

נראה כאילו הוא חייב להם תודה על כל מה שעשו לו.

עכשיו תחשבו

בחור צעיר

בן 17

אחים שלו

כולם

כולם מתגודדים נגדו

דנים אותו כדין רודף להריגה

בסוף הם מתפשרים

מוכרים אותו לעבד

למצרים

לערוות הארץ

זה גנאי וקלון שאין כדוגמתו

ולא תגידו שהוא ילד רע, לא טוב,

הבן הכי חכם שיש ליעקב אבינו

והוא עובר תלאות,

ביזיונות,

ניסיונות עם אשת פוטיפר

ואחרי זה מכניסים אותו לכלא בגלל שהוא צדיק וחסיד

ולא נשמע עליו

הוא יושב עשר שנים בכלא בגלל האחים ששלחו אותו לשם

מכרו אותו

בעבור נחליים

ואז הוא רוצה להשתחרר, הוא אומר שתי מילים, זכרתני וזכרתני, מושיבים אותו עוד שנתיים

ואחרי זה מריצים אותו מן הבור והוא פוטר חלומות ונהיה מלך במצרים 80 שנה

וכשבאים האחים איזו הזדמנות לנקום בהם ובפרט שהוא חלם תמיד שהם ישתחוו לו

והוא יהיה מלך עליהם והם פחדו ואמרו המלוך תמלוך עלינו אם השול תמשול בנו ובסוף הכל מתקיים אז קודם כל הוא צדיק וצודק

והם

אני לא רוצה להגיד מילים חס ושלום, לא צודקים,

טועים

וגרמו נזק איום ונורא לנפשו

זה ודאי שהיה לו פוסט-טראומה ככה אומרים היום

נו

ומה הוא אומר?

הוא אומר הפוך

תירגעו

קודם כל אל תעצבו

למה כל מה שעשיתם זה בהשגחה אלוקית

השם שלח אותי לחיות את כל הנפשות ואת כל העולם כולו

לא אתם בכלל שלחתם אותי

אלא האלוהים

ולא רק זה

מזה שהאלוהים שלח אותי זה בשביל לשים אותי אב לפרעה אדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים

סיפור הפוך לגמרי

האם זה סתם דיבורים בעלמא ככה סתם הוא אומר להם? כאילו סתם?

או כאילו בציניות?

לא!

זה דברי תורה!

התורה אומרת בדיוק מה היה.

מזה יש לנו להתבונן, להתפעל,

עד כמה יוסף הצדיק

החליק

ועיבד את כל העוולה

עד שכמעט נשאר הוא חייב ומשועבד להם.

מי יכול לעשות כזה דבר?

יוסף הצדיק ידע היטב

את השולחן ערוך

שיש לנפגע,

ולאור השולחן הערוך הזה הוא דן ושפט את כל המעשה,

ומזה יצאה כל ההנהגה הזו שלו.

ואם לא היה עושה חשבון כזה כמו שאמר להם בסוף, ייתכן

שהעוול שלו היה...

הוא היה עוד יותר גדול מהעוול שלהם

כי אם זאת המסקנה שלו

שעל פי דין באמת הם לא חייבים, הם רק היו שליחים

לבצע את רצון ההנהגה האלוקית

כדי שהוא ישיג את המעלה הגדולה לשלוט בכל העולם כולו

אז יכול להיות שהוא היה חייב

זה כמו שדוד המלך עליו השלום כשיבחין בן גרה קילל אותו קללה נמרצת

אז הוא אמר לא לפגוע בו

השם אמר לו כלל

זאת אומרת

זה לא מגלגלים אומנם חובה על ידי חייו

אבל השם אמר לו כלל

בזכות זה זכה גם דוד המלך באותו מעמד

להיות רגל רביעית במרכבה

זאת אומרת מי שמצליח לעמוד על המידה הזאת כך

ולהבליג עד כדי כך

זה מעלה גדולה

כצאת השמש בגבורתו

להיות מן הנעלבים ולא מן העולבים

כל זה רק שתבינו ולא תערבבו

מדובר בבן אדם לחברו

אבל אם זה בדברים שהם בן אדם למקום

אם זה באנשים שעושים עבירות כלפי שמעיה

בין אם זה בבן אדם לחברו

או בין בבן אדם למקום ואתה יודע שהוא עושה

עוולות כאלה ואחרות

מצווה אפילו בלכות לשון הרע לזיר מפניו

זאת אומרת שכל זה מדובר כשזה ביני לבין מישהו אז אני יכול למחול לוותר לראות את זה כך לראות את זה כך כמו שלמדנו

אבל בדברים שהם כלפי שמעיה אתה לא יכול לוותר

אתה לא אחד שיכול לוותר

אתה לא יכול ללכת לטבריה לרוקן בי

לרון קובי ולהגיד לו שהוא צדיק והוא יחזור בתשובה והוא בחור טוב והוא רוצה לעשות טוב לכל היהודים והכול

בשעה שהוא מחלל שם שמיים ועושה דברים איומים ונוראים אתה לא יכול לעשות כזה דבר

ועשו כאלה דברים זה ההפך ממה שלמדנו

חכמים זיכרונם לברכה אומרים

קפדנותן של אבות

ולא ענוותנותן של בנים

קפדנותן של אבות ממי לומדים?

מיעקב אבינו

לגבי לבן כתוב וייחר לי יעקב

וירב בלבן

ויען יעקב ויאמר ללבן

מה פשעי

מה חטאתי

כי דלקת אחריי

אתה סבור

שמא מכות פצעים היו שם?

מה, וייחר?

וייחר לי יעקב וירב בלבן מה זה וירב בלבן? נתן לו מכות?

היה פציעות?

לא.

אלא הוא מדבר איתו דברי פיוסים

יעקב מפייס את חמיו

ואומר לו

כי מיששת את כל כלאי

מה מצאת מכל כלבתך?

חשדת שאני גנבתי לך את האלוהים נכון? את הטרפים

נו עכשיו חיפשת בכל מקום באוהלים וכל הזה

מה מצאת?

אמר רבי סימון

בנוהג שבעולם חתן שדר אצל חמיו

בעוד

עשרים שנה

אפשר שלא ליהנות אפילו כלי אחד אפילו סכין אחת

אפשר שלא להתערבב בין הכלים שלו

לכלים של חמיו משהו שיהיה אצלו איזה סיכה, איזה מחט

מה?

חיפש בכל מקום שלו אפילו כוס חד פעמי?

כלום לא מצאת.

עשרים שנה אני עומד אצלך. נו, מצאת משהו שאני לקחתי, גנבתי?

נשאר אצלי בטעות?

לא.

אז הוא מדבר אליו פיוסים.

נו, תראה לי איפה מצאת משהו.

אז זה נקרא קפדנות כבר של האבות, קפדנות.

מה הקפדנות?

נו, תראה לי מה מצאת.

אתה מאשים אותי בגניבה?

מה מצאת?

אבל לא ענוותנותן של בנים.

מי זה ענוותנותן של בנים? דוד המלך.

מה כתוב עליו?

ויברח דוד מניות ברמה

ויבוא ויאמר לפני יהונתן

מה עשיתי?

מה עווני?

ומה חטאתי לפני אביך?

אה,

זה דומה מאוד

למה שאמר יעקב. לא, אז מה לא טוב?

כתוב ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי?

מה חטאתי?

ומה אומר דוד?

מה עשיתי? מה עווני ומה חטאתי לפני אביך?

מה ההבדל?

הוא הוסיף עוד ארבע מילים.

כי מבקש את נפשי.

מזכיר שפיכות דמים בפיוס.

כשאדם רוצה לפייס, הוא אומר, מה עשיתי לך?

אני רוצה לפייס את הבן אדם שטוען עליו טענות. הוא אומר, מה עשיתי לך?

זה פיוס.

אבל למה הכנסת? כי מבקש את נפשי, הוא רוצה להרוג אותי.

למה הכנסת את המילים האלה?

זאת אומרת,

עדיפה קפדנות של האבות, כמו יעקב, מהענווה

של הבנים של דוד.

מבקרים חכמים את דוד המלך

על שהזכיר בפיוס ביטוי של שפיכות דמים כי מבקש את נפשי.

לא כמו יעקב אבינו,

אחרי כל מה שעשה לו לבן.

עשרים שנה בביתך,

בתחליף את משכורתי, עשרת מונים.

הוא עבד ברחל

ורימה אותו ונתן לו את לאה.

יש לו מקום להתלונן.

יש לו מקום להגיד דברים כדורבנות.

והרי כתוב במפורש שכל רדיפה של לבן אחריו

ביקש לעקור את הכול.

הבנות בנותיי, והבנים בניי, והצאן צונים, וכל אשר לך, לי הוא.

אחרי שהוא עובד עשרים שנה והרוויח ביושר,

והוא רימה אותו מאה פעמים,

והוא לא לקח ממנו אפילו סיכה.

עם כל זה, איך יעקב מדבר אליו?

רק דבר אחד אומר לו, למה דלקת אחריי?

הנה, מיששת בכל כלא, מצאת משהו?

לא. דברי פיוס.

ברור

שיש שולחן ערוך שלם

גם לנפגע.

לא להפריז

ולא להגזים

כנגד הפוגע.

ומהעניין הזה אנחנו לא יודעים שום דבר.

אין לנו שום ידיעה בשולחן הערוך הזה.

כשאחד עושה לנו איזה עוולה,

אז כבר הותרה הרצועה,

ומותר לעשות כנגדו כל העולה על רוחנו.

ויכולים להוציא עליו כתבי פלסתר וכדומה.

הכול.

הכול מותרים לכם כבר.

מכאן אנחנו רואים שאנחנו טועים ובגדול,

ואנחנו רחוקים מן האמת לגמרי.

אני הזכרתי את ראש העיר של טבריה, רון קובי,

שהיה לי עימות איתו בטמבלוויזיה גם אצל אמנון לוי וגם אצל גיא לרב.

והוא ההפך מכל הדרשה הזאת

והרבה יותר גרוע.

הוא רודף אחרי החרדים,

מאשים אותם בהאשמות שווא,

קורא להם מיעוט

ורוצה להפוך את העיר לחילונית בדרכים,

לא דרכים,

בהתרסה,

בדרכים שאינן מקובלות, בביזוי,

בלשון

לא ראויה.

ולא רק זה, הוא גם אומר שהוא עושה הכול לטובת האזרחים כולם,

הוא אוהב את כולם.

בקיצור, מחרטט מכאן ומכאן

לאין שיעור.

זאת אומרת, הוא לוקח את כל הרעות שהוא עושה וקורא להן טובות.

זה דבר שאין עליו דרשה אפילו.

אין דרשה כזאת.

כי זה צריך להיות רשעות

שאין כדוגמתה.

הוא אומר לדוגמה שהוא יותר דתי ממני.

הוא חילוני,

חלל שבת,

גורם לחילול שבת המוני,

מרים יד בתורת ישראל,

ואני מסביר לו בשידור.

אני אומר לו, הרמב״ם שקבור אצלך בטבריה,

אומר עליך בפרק 30 בהלקות שבת,

שהדין שלך ועובד עבודה זרה זהה,

ודינך כעובד עבודה זרה וכגוי לכל דבריהם של חכמים.

לא מצטרף למניין.

היין שאתה נוגע בו הופך להיות יין נסך שאסור לשתות אותו אם נגע בחבית וטלטל.

צריך לשפוך את כל היין.

אם יש אונייה שלמה שאתה נגעת, נשפוך את הכל היום.

דין של גוי גמור,

והוא אומר שהוא יותר דתי.

והוא מלמד אותי פסוק שלא ידעתי, הוא אומר, אני אלמד אותך פסוק שאתה לא יודע, הוא אומר לי.

חבור עצבים אפרים הנח לו.

אז הוא מבין שהנח לו זה בשבת מנוחה,

אפשר לעשות עבודה זרה מה שרוצים.

אמרתי לו,

תקשיב, אני יודע במקרה את הפסוק הזה,

הוא מדבר עליך.

אפילו שחבור עצבים אפרים,

אפילו כשמחוברים לעבודה זרה,

כשכולם באחדות, אנחנו, כמו בזמן אחאב.

בזמן אחאב היו יוצאים למלחמה ומנצחים,

אפילו כשהם היו עובדי עבודה זרה.

אמרתי לו, אבל אתה עושה מחלוקת בטבריה,

אתה מפלג.

אז הוא אומר לי, אתה כמו באיראן.

אז הוא החליט שאני כמו באיראן. זאת אומרת, התורה שלנו היא איראנית.

אז אמרתי לו,

אתה מאפיונר ומדבר כמו עבריין,

ואתה כמו סולטן טורקי, אתה דומה לארדואן.

ואמרתי לו, קוראים לך רוקנבי.

רון קובי? רוקנבי.

מה זה רוקנבי?

חיברתי עליו שיר.

רוקנבי.

כל מה שאתה יכול לרוקן עליו, אתה רוקן.

וגם הוא ריקן.

גיליתי לו שטבריה, הוא לא ידע.

טבריה נקראת רקת.

מה זה רקת?

זה שם המקום, רקת.

הגמרא אומרת, למה נקרא שמה רקת?

שאפילו רקנין שבה מלאים מצוות כרימון.

נו, זה לא מתאים?

רוקנבי.

הוא מהריקים של רקת

שחושב שהוא מלא מצוות כרימון.

ממש הגמרא, לפני אלפיים שנה, דיברה עליו.

אבל הוא אמר שיביא השבת דווקא להכעיס את החרדים.

חמישים אלף חילונים.

אמרתי לו, יא חובלי, אתה יודע חשבון?

חשבון, אתה יודע?

אוטובוס אורכו 11 מטר.

הטווח שצריך

לשמור בין אוטובוס לאוטובוס

צריך להיות טווח בלימה 56 מטר למהירות 100 קמ״ש.

11 ועוד 56,

67 מטר.

בשביל להביא 50,000 אתה צריך 1,000 אוטובוסים.

כל אוטובוס 50 איש.

50,000 זה 1,000.

1,000 אוטובוסים כפול 67 זה 67 קילומטר ברצף

של אוטובוסים. זאת אומרת, מחדרה אין אוויר לנשימה.

ואם הם נוסעים 110 זה כבר לא 56, זה טווח 67 מטר. ועוד 11, אז הגענו לתל אביב.

וזה, לא יכולים לנסוע שום רכבים יותר.

וכולם, הוא יעלה אותם השבת,

1,000 אוטובוסים.

והם יגיעו לשם, ואיפה יחנו?

ברחבה.

1,000 אוטובוסים.

הוא ראה פעם 5,000 איש.

מסביבו מסתובבים חמישה עשרה כל הזמן, הוא הולך עם הפלאפון שלו ככה,

וכל הזמן מדבר ומשדר כל רגע.

כל רגע, מה שהוא רואה, מה שזה, נכנס לחצר של אישה, מדבר איתה, זה מצלם הכול, מעלה לפייסבוק, ומדבר,

מדבר, מדבר, מדבר.

בקיצור, מערבון,

השריף של טבריה,

כבוד הסולטן.

בינתיים אני אשמיע לכם,

עומד לצאת שיר שחיברתי,

ויש מישהו שישיר אותו.

פתאום קם אדם בוכרו אותי שם, הוא מוצא רוקנבי קטן,

מקלל ומגדף בני אדם,

רוקנבי,

רוקנבי, רוקנבי.

אמנם נבחר כראש עיר,

אך את הציבור יש להזהיר. כל יום מחפש עלילה, ובפרט על כל בני עלייה,

רוקנבי, רוקנבי.

בדרך זו לא ירחק כיום, שמצב העיר יהיה היום, שאין מוחה ואין פה צפה,

וחלקם חושבים שזה יפה,

רוקנבי, רוקנבי, רוקנבי, רוקנבי.

ולהכניס מחלוקת וזלזול, לעקור ולהרוס, ולהכניס בלבור של תפילה אל קברי הצדיקים,

מעשה פגני ועבודה תלילים,

רוקנבי, רוקנבי.

מעליך ימים השומרי תורה, וביום שבת מפעיל תחבורה.

מביא שלג בשבת ושופך לאכול,

אך פתח עם חשבון עם הכל לכל רוקנבי, רוקנבי, רוקנבי, רוקנבי.

בינתיים.

למי שיש שאלה, בבקשה, תן לגברת באמצע, בלבן.

שכחת, סיגלר, שיש מוזיקת רקע?

מי נותן מיקרופון?

אישה בלבן באמצע, תרימי את היד.

תודה רבה, כבוד הרב.

כן. קודם כל אני מודה לך שזכינו להגיע אליך להכיר אותך בכלל, כי פשוט אתה מדהים.

מדהים, מדהים, מדהים. אין לי מילים.

תודה. אני עוקבת אחרי כל הדרשות שלך.

לא שומעים אותה טוב.

ואפילו הכנסתי את כל המשפחה שלי לזה.

טוב, אפרופו עכשיו הדרשה שדיברת על צינורות השפע וכדומה,

שעושים ועובדים את הקדוש ברוך הוא,

וקדוש ברוך הוא מחזיר.

אני אשמח לדעת מה הדרך,

כי ניסיתי שנים רבות ולא נעניתי. אז אני... בדברים מאוד חשובים בחיים, מאוד.

כמו זוגיות,

פרנסה,

ואפילו התחילו לי חרדות בנפש,

בעיה שאני לא אוכל לצאת ממנה בגלל המצב הזה.

כמו חרדות, בכלל נהיגה, אני לא נוהגת,

מקומות סגורים. אפילו מעלית אני לא עולה,

מרוב פחד.

אם פעם טסתי לניו יורק, היום מטוס לא נחשב בכלל.

אני אשמח שתעזור לי.

פשוט תנסה להוציא אותי מזה. איך מגיעים לבורא עולם? מה הדרך?

תגידי לי רק משהו.

אתה היית נשואה פעם? לא, אני רווקה.

הבנתי.

טוב,

קודם כול

צריך להאמין בבורא במאה אחוז בלי ספקות.

מאמינה, מאמינה.

בלי ספקות.

זאת אומרת,

אם אדם בוטח בשם במאה אחוז,

אין מצב שהוא לא ייבשע מהשם.

אם יש לו ספקות,

בעיה.

אם אין לו ספקות,

בדרך כלל כל מה שיבקש מאת הבורא יתברך בעת שהוא עושה אבל את כל המצוות,

הוא צריך להיענות. למעט אם הוא נולד בגורל שהגורל שלו כמו אבן עזרא,

שהוא נולד לעולם להיות עני מתחילה ועד סוף. לא יעזור מה שהוא יעשה, הוא לעולם יהיה עני.

אז איפה קורה? לא, לא. רגע, רגע. אי אפשר להילחם בזה. זה נדיר.

זה נדיר.

עכשיו,

אבל אם עובדים את השם באמת,

אז אפשר שהקדוש ברוך הוא יעזור?

אשאל אותך שאלה.

בבית יש לך טלוויזיה?

לא, אין.

ממש לא. זה בעת דתית אצלנו שאומרים שאלה, ממש לא. התקשרות. לא, באמת שלא. ממש לא, בסדר.

באמת, באמת. שמעתי, ממש לא.

אוקיי. תגידי לי, את מתפללת שלוש תפילות, אחת, שתיים?

לא.

לא. תהילים קורות הרבה.

הבנתי.

למה את לא מתפללת?

למה את לא מתפללת?

אני לא שומעת תשובה.

עשיתי בעבר, לא מסקר לך. אבל אמרת, אבל לא...

לא. אבל אמרת שאת מאמינה.

אני כן מאמינה. תכף אפשר להאמין. תראה, אני שמעתי את הדרשות שלך, ואנשים באים אליך, ואתה מברך אותם. כן, אבל איך את מאמינת? והכול קורה.

הכול קורה. והם גם לא מושלמים, הם גם לא מתפללים שלוש פעמים ביום, וכדומה. תקשיבי לי. רגע, תקשיבי לי עכשיו.

אני שואל.

מי שמאמין שהבורא הוא הכול יכול ונותן,

פונה אליו.

פונה. למה באת אליי?

אני רואה שמה שאתה מבקש, כי קורה כאילו...

כי ראית בהרצאות שאנשים באים, אפילו...

שהם לא מאה אחוז מבקשים אני מברך אומר מה לעשות והרבה נושעים נכון אבל אני זה כלום אפס אפסים הבורא הוא עושה לא אני

אני מפנה אליו אומר מה תעשו ואם תעשו בעזרת השם השם יענה לכם

אז לא הבנתי לא הבנת מזה שאת יכולה כבר לעשות בלעדיי

ולפנות ישר לשם

ברור שהבנתי עכשיו אם אני

אחרי כל מה שראית שהשם זיכה אותי לעשות

אני מתפלל כל פעם שלוש תפילות

בלי להפסיד

כל הזמן אז מה

בשביל מה צריך להתפלל לכאורה כאילו את

אין לך את מה שאת רוצה ולא מתפללת

אני יש לי את מה שאני רוצה וכן מתפלל איך זה מסתדר אז זאת אומרת שחייבים להתפלל

אם את לא מחוברת לבורא איך הוא יוריד לך שפע אם לא פנית אליו

את חושבת שביטוח לאומי יחפש אותך לבד ויגיד לך בואי תקחי כסף?

את חושבת שמס הכנסה יבוא אליך ויחפש אותך?

אף אחד לא יחפש אותך אם לא תקשיב, ואם תקשי ספק אם תקבלי אבל לפחות יש סיכוי כי פנית

מישהו יענה לך או שתקבלי או שלא תקבלי אבל מישהו ישמע לפחות שאת צריכה ומבקשת

חייבים להתפלל לבורא שלוש תפילות

בשביל להיענות

ולא מפסיקים גם אחרי שנענים

אם תעשי כך

אני יכולה משהו אחר איתך, אני יכולה לשמור שבת

אגב זה את לא עושה?

וואי עושה, לא, אני, תראה, הדבר היחידי, אני אסבירה, חשבתי שפה, לא, רגע, רגע, רגע, אולי יגיד לה, שאלתי מאמינה, אמרתי כן, חשבתי יבא,

רק להוריד קצת, רק שנייה, תן לי להתבטאות, טוב, עושה, אבל לפעמים הייתי נוגעת בטלפון, דבר היחידי, זהו, והפסק, ואני מוכנה להפסיק עם זה, זהו,

אז אתה אשמח לקבל לך ברכות, טוב, בקיצור,

את לא דתייה,

אם לא תהי דתייה אז מה אנחנו מדברים בכלל? לא אמרתי שאני לא דתייה, אמרתי שאני שומרת שבת, רק הייתי נוגעת קצת בטלפון, הפסקתי, זהו,

הבנתי, מאז שהייתי אצלך,

הפסקתי, אז עכשיו מאה אחוז שבת, אחד אומר לשופט, שמע,

אני לא הרגתי אף פעם בן אדם

עם תותח,

עם טנק,

רק עם אקדח,

זה הכול, אף פעם לא השתמשתי בדברים גדולים, כבדים, רק קטנים,

רק טלפון בשבת, זה חילול שבת,

אבל זה לא משנה, זה חילול שבת, תקשיבי, חילול שבת זה במקרה אחד רק,

אני לא עושה את זה, אני אמרתי לא עושה את זה, ברור שאת לא עושה, גמרנו,

אבל אם בן אדם עושה חילול שבת אחד,

פעם אחת העוון הוא פלילי איום ונורא,

איום ונורא.

בסדר, קטן את קורא לו.

קטן? קטן, בסדר. אז טוב, אז אני עכשיו 100% אשמור שבת. תשמח לקבל ממך ברכות מצדי כמחר שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך.

טוב, תקשיבי, תעשי ככה.

תשמרי שבת ב-100%,

תהדרי בכבוד השבת לכבוד שבת,

תקבלי אותה לפני הזמן קצת, תוציא אותה קצת אחרי הזמן,

תלמדי בשבת.

שערי תשובה.

גם יש עוד מה ללמוד.

ותתפללי שלוש תפילות.

שלוש תפילות, יודעת סידור,

כן? מתפללים.

ובעזרת השם יתברך. אם תעשי כן באמונה, אמן, אמן.

גם תתחתני, אמן.

גם פרנסה, אמן.

וגם לא יהיו חרדות.

אמן, אמן, אמן.

מה שמך בשם האמא?

ירדנה בת שמחה, רחל.

ירדנה בת שמחה רחל, השם יזכה אותך לכל מה שאמרתי.

אמן. תודה, תודה, כבוד הרב. תודה רבה לך.

כן,

שאלה נוספת. תן לילדה פה באמצע.

שלום, כבוד הרב.

יש לי כאן

מה?

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

שאלות.

אז אני אתחיל בשאלה הראשונה.

איזה זמרים קשרים חוץ מיהודה חדד ויוחאי כהן?

יש עוד אחד,

יניב אלדד.

אוקיי, תודה רבה.

ויש לי גם,

אם ביקשתי למשל, אני עוד מבית מצווה, אז איזה, למשל, סתם ככה, אני שואלת,

סתם ככה תפריד, משופר או שאני אזמין קייטרינג?

אין קייטרינג אחר שאת יכולה להזמין. לא, למשל, סתם ככה מאיזושהי חברה, או שאני פשוט אבקש

מישהי משופר אולי, האם אני אוכל...

מחאנג'ורי את יכולה להזמין, מקהילות פז.

תודה רבה.

יש לי עוד שאלה.

הכוונה יחסית, אני אוהבת לשב ולרקוד, אבל הבעיה שאני שרה... מה אני לא שומעת?

דברת מהר.

טוב, אני יחסית אוהבת, יחסית, הכוונה, לשב ולרקוד, אבל הבעיה שאני שרה את זה יותר מדי בקול, ואז בנים שומעים אותי, ואני לא יודעת כזה, הכוונה?

אני יכולה לשיר בשקט, אבל זה לא כזה מצליח לי, הכוונה.

תיכנסי לחדר סגור, איפה שאין חלונות שישמעו בחוץ, ותשאירי בקול. הבעיה היא שבכל מקום יש אצלנו חלונות בבית.

בבית יש מה? חלונות.

אבל השאלה מה המרחק עד לשכנים?

לא, הכוונה בכלל, אני נכנסתי לחדר סגור, ועדיין נכנסתי בגלל שנשאר הרבה יותר מדי בקול, אז עדיין זה רק מפריד, אבל עדיין אפשר לשמוע.

שמעתי. יש לכם מקלט?

תרדי למקלט,

תסגרי אותו,

אבל שאת יודעת שאפשר לפתוח אותו אחר כך, שלא תשארי בפנים,

ושם תצחקי כמה שאת רוצה, או שאמא תיקח אותך לשדה,

ושם תשאירי ותרקדי.

טוב, תודה רבה. האם אני יכולה לקבל פרחה?

כן,

בטעות כן.

מה השם משם האמא?

אסתר יזכה בת אמי מורתי עטרת הודיה. אסתר?

יזכה בת אמי מורתי עטרת הודיה.

בת עטרת הודיה? הודיה.

בת עטרת הודיה?

כן.

השם יזכה אותך לגדול צדיקה, צנועה ויריאת שמיים.

אה, ואני יכולה גם לשאול משהו בשם חברתי?

כן.

תודה.

טוב,

יש מדבקה ששמים על ציפורניים.

האם זה חציצה?

אני לא יודע מה זה המדבקה, אבל מן הסתם כן.

אוקיי, תודה.

אה, ו... כל פעם אה, ואה, ואה, ואה, ואה, כן.

טוב, יש לי עקבים ונעליים. והאם זה מכבד אותי?

מה?

יש לי עקבים ונעליים.

האם זה מכבד אותי?

אם העקבים גבוהים זה לא טוב.

אם העקבים הם נמוכים רק בשביל להגביה אותך קצת בשביל ההרגשה,

לא נורא.

תודה רבה.

אה, ובקשר לזה, אנחנו אומרים לא כשרים.

זה לא נגמר, נכון? זה כמו קרונות של רכבת.

כן?

רגע.

טוב,

האם אני יכולה לשמוע את שיריו כמו של יניב בן משיח?

לשמוע אותו או שיריו? חס ושלום.

תודה רבה.

כל פעם קופצות לך שאלות לדף, אני מבין,

כי לא היה כתוב וזה נהיה אה.

כתוב לי. כן, אה, כתוב?

כן, הכל כתוב. לא, חשבתי שזה קופץ, אז למה אה?

יש לך עשרים שאלות, תגידי.

לא. ושאני אתכונן.

טוב, אה... זה הארונה או שיהיה אה?

טוב, אז האם היא יכולה גם ברכה לזיווג הגון? מי?

ליאור בן-נעמי ומיכל בת חווה ולתואר בת סימה.

אה, זה שנה שכבר.

כן.

תגידי לי משהו, הם דתיים או לא?

דתיים.

דתיים.

בסדר. ליאור?

ליאור בן-נעמי. בן-נעמי.

ומיכל בת סימה. אין פוקוס בכלל.

מיכל בת סימה.

ולתואר בת סימה.

לתואר בת סימה.

השם יזכה אותם לסיווג הגון.

תודה. אה,

כן. תן לבחור פה.

טוב.

כן.

דבר. דבר.

ערב טוב. ערב טוב. תגביר את הכול.

בסדר.

כן. אני פשוט מתגאים. ויש לי שתי שאלות.

דיברת על המבזים וזה בהתחלה. אני לא שומע מה אתם מדברים. מה אתה אומר?

מישהו מבזה אותך, מקלל אותך, מדבר אליך לא יפה.

אני אצטרך לסלוח לו?

תלוי.

עכשיו בעבודה.

תלוי. שחרפתי עם מעסיק. תלוי.

אם זה דברים שקשורים...

‫לתורה, ליהדות.

‫-לא.

‫תקשיב.

‫-כן.

‫אז

אין עניין.

‫כתוב ענק כסיל כי יבלטו.

‫אבל אם זה בדברים של עלמא, ‫דברים

ששייכים לעולם הזה, לחומר ושטויות,

‫אז אל טען כסיל כי יבלטו.

למה?

‫-אין טען כסיל כי יבלטו ‫פן תשווה לו גם את טען.

‫זה בדברי דה עלמא.

‫אבל אם אחד יוצא נגד התורה, ‫נגד המצוות,

‫ענק כסיל כי יבלטו.

‫כי אסור להשאיר אותו בלא תגובה,

‫כי אז יבינו שזה בסדר מה שהוא אומר, ‫הוא צודק ואין מענה.

‫לא יודעים לענות לו.

‫לכן אני הגבתי לרוקנבי.

‫הבנת?

‫לא, בזכותך אני בכלל לא רואה אותו. ‫זה כמו פרפר שעב, איך שאתה אומר. ‫-פרפר זה דבר מכובד.

‫אה, זבוב, זבוב. ‫-כמו זבוב, יתוש.

‫לסלוח לו או לא לסלוח לו?

‫אמרת שאתה לא מרגיש, ‫אתה סולח ליתוש שעוקץ אותך?

לא.

‫אם אתה מבין שיתוש דרכו לעקוץ,

‫אז אתה לא רודף אחריו עד בחוץ,

‫יוצא מהחלון.

‫אם הוא עזב אותך והפסיק, בסדר, ‫היה פה יתוש. ‫-טוב, זה לא עוון אם אני לא סולח.

‫אתה לא חייב לסלוח לו.

‫לא. לא, אתה לא חייב. ‫-וזה להקפיד? וזה... ‫-אתה לא חייב גם להקפיד.

‫טוב, ועוד שאלה יש לי,

על החיה ועל החוף דיברת, כבוד הרב.

‫-למה?

‫על החייב, אם מישהו חייב לך.

‫-כן, למה אני לא שומע טוב?

‫כן?

‫-אם מישהו חייב לך. ‫היה לי איזה שותף לפני כמה שנים.

‫היינו שותפים, וכל החובות נפלו עליי.

‫והוא אומר, אין לי.

‫אני יכול להיכנס לבית שלו, ‫להוציא אותו? הוא אומר, אין לי, אבל יש לו. ‫מה אני אצטרך להקפיד עליו? ‫-אם אתה יודע שיש לו והוא לא רוצה לשלם,

‫מותר לך לגבות את החוב בלי שום ספק.

‫תלך לבית דין ותגיד.

‫-לא בנוי לזה.

‫לא רוצה מלחמות. ‫-אתה לא רוצה. ‫-לא רוצה. אני לא רוצה מלחמות. ‫אז אתה מבטר?

‫לא מבטר. ‫-אז מה יעזור לך אם אתה לא מבטר ‫ואתה לא לוקח את הכסף?

‫אם אתה לא מבטר, ‫אז סימן שאתה רוצה את הכסף. ‫אם אתה רוצה את הכסף, ‫יש דרך להוציא את הכסף.

‫הולכים לבית דין. אם הוא לא רוצה לבוא לבית דין, ‫הם נותנים לך אישור ללכת לבית משפט, ‫אתהלך לבית משפט,

הוא מוכיח את מה שהוא חייב לך. אי אפשר להוכיח.

אז לא משנה. אם אתה סומך על מילה מול מילה ויש לך כל מיני ראיות צדדיות או אחרים שידעו או עדים או משהו,

הנה מתום, עניין.

אם לא, אז מה נעשה?

כתוב, כל הנותן בלא שמע צועק לשמיים ואינו נענה.

אם נתת למישהו בלא שמע,

בלא שטר,

בלא משכון ובלא עדים,

תצעק אפילו לשמיים, לא יענו לך.

היית צריך לקחת או שטר

כנגד החוב

או לקחת משכון

או שיהיו עדים שיחתמו, שראו שאתה נתן את ההלוואה

או נתן את הכסף.

אם לא עשית כך, תצעק כמה שאתה רוצה, לא יעזור לך.

אז צריך להיכנס למלחמות, בית משפט. אתה לא חייב מלחמות. אתה לא חייב. אתה יכול לוותר בכיף ולישון ולהגיד שממש הוא עשה לך חסד והלווה לך גם את הכסף. מה הבעיה?

את האמת הוא עשה לי חסד. הוא... אז מצוין.

כאילו להרגיש מאיפה זה בא אליי וזה וזה וזה. לא משנה מה שאתה רוצה, תהיה יוסף.

אין בעיה.

לא להקפיד עליו, כאילו... אני אמרתי לך להקפיד? לא, אם אני מקפיד עליו, איך זה... מה קורה? למה שתקפיד אם אתה מבטר? אם אתה לא הולך לתבוע, אם אתה לא מבקש,

אז למה אתה מקפיד? תלך, תבקש.

מגיע לך, הוא מכחיש.

הוא מכחיש?

לא.

לא? אז תגיד לו, תשלם תשלומים, תן מאה שקל

כל חודש.

מה הבעיה?

נמשיך. מי רצה לשאול? הגברת שמה למעלה, תן לה.

תרימי, תרימי, כן?

דרך אגב, יום ראשון, לא הקרוב הבא, אני בצווריה.

הולך לדבר איתו קצת.

הנה קצת לחבר עוד שיר,

ושמעתי אותו ברדיו כל חיי היום.

לחבר עוד שיר, אני אגיד בטלוויארדות,

בעזרת השם.

זה מי שמבטיח לו.

בעזרת השם.

שלום, שומעים אותי?

כן.

כן.

רציתי לספר על הבעיה שאני נמצאת בה.

בעלי אובחן כחולה סרטן לפני חודש בערך.

הרופאים לא נותנים סיכוי בכלל.

וזהו, ורציתי לשמוע מה הרב אומר.

איפה זה?

בגוף.

זה משהו מאוד פנימי, זה נמצא בדרכי מראה.

ואי אפשר לעשות ניתוח, להוציא את זה לגמרי?

לא.

היה בעצם מה שקרה, שהיה ניתוח, הניתוח הופסק,

כי הם פשוט ראו שאין למה להמשיך את הניתוח, אי אפשר להוציא את זה. וגם מה שהתברר, שיש גרורות בכבד.

התייעצתם עם הרב פירר?

כן.

מה הוא אמר?

התייעצנו איתו גם לפני הניתוח. הוא המליץ לנו על הניתוח.

אבל מהרגע שגילו את מה שגילו,

אז בעצם אין לו כל כך מה להגיד. הוא אומר שנטפל בארץ. אבל לטפל בארץ זה לא מספיק.

כי בעצם הם לא נותנים שום... הם בעצם אמרו לנו מההתחלה שאין טיפול.

אתם יודעים לברר בחוץ לארץ אם יש בית חולים שכן מסוגל להתמודד ולשלוח לו את כל החומר בשביל שהם יגידו אם אפשר לבוא?

כן, ביררנו.

יש כמה אפשרויות.

הן לא כל כך פשוטות,

גם מבחינה של לנסוע לשם, להיות שם הרבה זמן, להשאיר פה את הילדים,

וגם מבחינה כספית. אבל אנחנו כן עושים את המאמצים, ויש כמה אפשרויות.

בסדר, ילדים זה לא הבעיה. אפשר להשאיר במשפחה או לקחת,

והחיים קודמים לכול. ואם צריך להשקיע כסף, אפשר גם להתרים אנשים בשביל העניין.

מכל מקום אתם שומרים תורה ומצוות? כן.

כן ממש?

כן ממש.

את עם פאה או בלי?

עם פאה.

תהיי מוכנה ללכת עם כיסוי ראש?

כן.

יפה מאוד. אז בואי נתחיל.

תשימי ותברכי שאחיינו.

אבל מכאן ולהבא את הולכת עם כיסוי ראש בצניעות גמורה.

רגע, אני רוצה אבל באמת ש... כן, אני מבינה את המשמעות,

אבל אני רוצה באמת שהרב יברך אותנו. כאילו... מה זה אני אברך? אני אצעק ברכה עכשיו, לא רק אברך.

אוקיי.

פסימי תברכי שאחיינו.

אני לא יכול לשים פה.

מה לא פה? רק פה. אני לא יכול לשים פה.

למה מה? ללכת עם פאה זה יותר חשוף.

ללכת עם כיסוי ראש זה לא חשוף.

תחזיקי לרגע את המיקרופון, כן?

כן, יופי. את יודעת איך לעשות.

מה השם של בעלך?

השם של בעלי יגאל.

את כל השם? שם מלא?

כן.

יגאל בן אולגה אונצ'יה.

לא משנה.

יגאל בן אולגה. תגידי לי רק משהו.

הוא לומד תורה ביום?

הוא משתדל. יש לו הרבה כאבים.

משתדל ללמוד ולהתפלל.

שישמע ארבע שעות כל יום הרצאות שלי, בסדר?

שישמע כל יום? סליחה?

ארבע שעות הרצאות שלי.

ארבע שעות. בסדר. כל יום ארבע שעות הרצאות שלי.

אוקיי.

מה שם אמרנו עוד פעם?

יגאל בן אולגה. יגאל בן אולגה.

בזכות הכיסוי ראש ושמיעת הקלטות,

השם ירפא אותו ברפואה שלמה ויעתיק את המחלה לאסד, נשיא סוריה.

אמן.

בשורה טובה.

אפשר לבקש עוד משהו מהרב?

כן.

יש לי ילדה חמודה, יושבת פה לידי.

היא צריכה ברכה מהרב שתהיה לה דרך קלה, שהיא תצליח בחיים. היא בת חמש עשרה, וזהו.

שם?

יעל בת שרה.

יעל בת שרה, תתחזק בתאורה אווירת שמים,

ותלך בדרך הישר,

ותמצא זיווג הראוי בבוא הזמן.

אמן.

אפשר לבקש גם בשביל החברה שיושבת לידה?

זה מחלה אצל הנשים אה.

אה. בלי אה.

כן. מה? מיטל בת?

מיטל בת אורית.

מיטל בת אורלי.

אורית, אורית.

מיטל בת אורי.

השם יברך אותה.

בגלל הברכות, כפי שבירכתי את חברתה.

אמן.

הרב, בגלל שהמצב של בעלי כל כך קשה,

יש גם הרבה בעיות פרנסה,

ואני מבקשת שהרב ייתן ברכה גם על הנושא הזה. השם ימציא לכם חסרונכם כדי להתמודד עם כל הבעיות מסביב.

אמן.

תודה.

כן, שאלה נוספת.

תן לגברת שמה בצד, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני יושבת ככה פה ומקשיבה לך,

מתחברת מאוד.

רציתי להבין,

אמרת על ה...

ראש העיר הזה, כן.

אני מבינה שאתה מזהיר והכול,

אבל אני חושבת לעצמי ככה, זה לא נחשב ללשון הרע?

כאילו אנשים רואים, מבינים מי הבן אדם. אנשים לא טיפשים.

אין לשון הרע

על אנשים שמחללים שבת בפרהסיה,

אין לשון הרע על מחטיאי הרבים,

אין לשון הרע על אפיקורסים.

אני כבר מסיים, אדוני.

אדוני, אני כבר מסיים. אני כבר מסיים.

כן, אז אין לשון הרע. אדרבא, מצווה לדבר בגנותם,

לפרסם את מעשיהם הרעים,

כדי שיתרחקו מהם, וזו הלכה ברמב״ם.

אוקיי, הבנתי.

וגם לפניך היה איזה רב שדיבר, שאסור לשמוע שירים,

שמה?

אסור לשמוע שירים של זמרים מסוימים. הוא גם אמר את השם של הזמרים,

נגיד אייל גולן. זה גם נחשב לו לשון הרע? זה לי אישית הציג.

לא היה לי נעים. אין בעיה, אבל אמרתי לך כבר קודם, שמחטיאי הרבים, הבנתי. אין דין לשון הרע, הפוך.

צריך להזהיר מפניהם שלא יחטיאו את הציבור,

והציבור ייכשל בהם, ויתרבו עבירות בישראל.

אוקיי, הבנתי.

עכשיו עוד בקשה ושאלה.

יש לי קשיים מאוד גדולים בפרנסה. אני לא יודעת אם זה,

אני יודעת למה זה קורה,

אבל אני לא יכולה להתמודד עם זה.

יש לך עבודה קבועה?

אני כל החיים בין עבודות.

בין עבודות.

מה סוג המקצוע שלך?

אין לי מקצוע.

הבנתי. אני עוסקת בעבודות כפיים.

הבנתי.

סליחה.

מה שמקבלים אותי יותר מהר, בלי רעיונות עבודה, כי החיים מתבזבזים, אין לי זמן לזה. אני חייבת תכלס. שמעתי. כן.

ולהתפלל את מתפללת שלוש תפילות? אני מאמינה מאוד.

הייתי גם בבית ספר דתי.

מאוד מאוד קשה לי להתפלל.

הבנתי.

אז מה יותר טוב, להתחנן לעבודה אצל כל מיני אנשים או לדבר עם בעל הבית של כל העולם שיסדר משהו כמוהו? אני מבינה את זה, אבל יש לי קושי.

אין בעיה.

אבל הקושי הזה יכול להניב את התוצאה המבוקשת, אז לא כדאי להיות בין העבודות כל הזמן בריצה.

יושבים בבית,

לא צריך בית כנסת, את לא חייבת,

ואת יכולה להתפלל, זה לוקח עשר דקות.

מה הבעיה להשקיע עשר דקות

לדבר עם מי שברא את כל העולם כולו

והוא זן את כל העולם כולו

ולא משאיר אחד

בלי לזון אותו. למה?

אני מסכימה עם זה. אני לא... אז קדימה, בואי נתחיל. אבל קשה לי.

לא יכולה, לא מצליחה. אין דבר כזה. לא מצליחה ליישם את זה, שיצא מכל הלב.

לא צריך מכל הלב, תוציא מהשפתיים בהתחלה. אחר כך יצא מכל הלב.

אוקיי.

הבנתי. אוקיי. גם השיר ששרו על רוקנבי, זה לא היה מכל הלב.

זה רק מהשפתיים.

טוב.

בסדר. תודה רבה. תהיי בריאה בהצלחה.

תודה. כן, הבחור הזה אחרון. בבקשה.

מאחורה פה, תן לו. תרים את היד שם. קום, קום.

קום.

אתה לא רוצה לקום?

תן לו. לא אתה. מאחוריך. שב.

כן.

שלום, כבוד הרב. יש לי שאלה.

אומרים שהקדוש ברוך הוא לא נותן ניסיון שאדם לא יכול לעמוד בו.

נכון.

יש לי חבר שהוא אוהד קבוצת כדורגל מסוימת,

והוא לא הפסיד שום משחק שלהם, שזה גם בשבת,

והוא רוצה להתחזק, וזה מה שמונע ממנו.

שלח אותו אליי, נטפל בו. בסדר?

כן.

ועוד שאלה,

שאלנו בקשר למה שהיה עם הרב קניאבסקי, לפני כמה זמן, עם המשיח, שאם מישהו רצה לבוא... שטויות. אין שום דבר כזה. הוא לא אמר דבר כזה,

וגם אחרי שאני אמרתי את הדברים שזה הכול שטויות, מה שמפרסמים בשמו,

החתן שלו, הרב קולודצקי, פרסם את זה בעיתון שמוציאים דברים מהקשרם.

הרב מאמין שכל יום צריך לבוא המשיח,

ועוד שלושה חודשים, מחר הוא כבר יכול לבוא.

אז מה אתה שואל אותי, אתה מאמין אם כדאי או לא כדאי?

אפשר ברכה, הרב?

כן, השם יזכה אותך ואת כל הקהל הקדוש. לא, לחבר שלי וש... אתה והחבר שלך וכל הקהל הקדוש.

שהשם ימלא את משאלות ליבכם לטובה, ותזכו בעזרת השם להיות שותפים בגאולה.

אני מחלק קצת מתנות פה למי שרוצה, בבקשה.

הוא היה אומר, ואז כנמר, וקלקה נשר, ורץ כצווית וגיבור קרעי, לעשות רצון אביך שבשמיים.

הוא היה אומר,

אז פנים לגיהנום,

ובושת פנים לגן-עדן.

יהי רצון מלפניך,

השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

שתבנה בית המקדש בנירה בימינו.

יהי רצון מלפניך,

השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

שתבנה בית המקדש בנירה בימינו.

ותנחקנו בתורתך,

לעשות חוקי רצונך,

ותנחקנו בתורתך,

לעשרת חוקי רצונך,

ולעובדך בלבב שלם.

יהי רצון מלפניך,

השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

שתבנה בית המקדש בנירה בימינו.

יהי רצון מלפניך,

השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

שתבנה בית המקדש בנירה בימינו.

ותן חלקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך

ותן חלקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך ולעובדך בלבר שלם.

- יעודה בן תימה אומר ועז קנמר וקל קנשר ורץ קצבי וגיבור קרי עשות רצון אביך שבשמיים.