אשדוד - להיות מדיני או פרוש?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הערב הזה לעילוי נשמת שמעון בן מרים ופנינה בת שושנה מנוחתם עדן הערב גם לעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

הגאון רבי ישראל מסלנט

זכר צדיק לברכה

אמר

מדרך התורה הוא שיהיה האדם איש מדיני

אך מתוך ההכרח

אנו נהיים לפרושים.

מה הוא אמר?

הוא אומר,

דרך התורה זה שהאדם יהיה חברתי,

יהיה מעורב עם הבריות,

מה שנקרא איש מדיני.

אבל מתוך הכרח,

בלית ברירה,

אנחנו צריכים להיות פרושים

במקרים מסוימים מן החברה.

ותכף נבין במה מדובר.

ישנם אנשי מעלה,

בעלי שיעור קומה,

שבכוחם להיות מעורבים בין אנשים,

לסחות בים של החיים המעשיים,

והשם עימהם בכל אשר הולכים.

קשה מאוד.

שהקדוש ברוך הוא ילך עם אדם כשאדם מעורב בכל מה שקורה בחברה,

בן אדם שמעורב עם הבריות יותר מדי, אז אתם אומרים, זה לא כולם צדיקים.

אז איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא מתלווה אליו בכל צעד ושער?

אז אנחנו לומדים כך.

יש

בודדים,

אבל יש אנשי מעלה,

מעלה רוחנית,

שהם בעלי שיעור קומה,

שיש להם את הכוח להיות מעורבים בין האנשים,

שוחים

בים של החיים המעשיים אבל השם לא עוזב אותם, והשם עמהם בכל אשר הולכים.

ואפילו שהם שקועים בחיים המעשיים אינם מסיחים דעת,

אפילו לרגע כת,

מהתבוננות בחסדי השם

והתגלותו להם על כל צעד ושעל,

בבית,

בשדה,

בעיר,

בכרך,

בכל צורות החיים המעשיים והתופעות שלהם,

הם מתהלכים לפני השם.

זאת אומרת,

אין דבר בעולם שמסיח את דעתם מהקדוש ברוך הוא.

ואדרבה,

מכל מה שהם רואים, שומעים ומתהלכים,

הם רואים את יד ההשגחה האלוקית

ואת החסד האלוקי הנמצא בכל העולם ועל כל האנשים.

וכל הבריאה

לפניהם כמו ספר תורת האלוהים.

כל עלה,

כל נוף,

כל תנועה,

כל רחש,

הכל

כמו אותיות התורה שמעידות ומכריזות

ללא הרף

כי אדוני הוא האלוהים.

זה לא סוד שאני כל שנה נוסע לשוויץ.

ואני הולך שם ככה לנוח אחרי העומס במשך השנה.

ושם יש לי מקום שאני יכול ללמוד תורה ברגיעות מול הנופים האלוקיים.

כשאתה מגיע לשוויץ ישר אתה רואה את ערי האלפים. אתה צריך לברך ברכה.

ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם.

עושה מעשה בראשית.

למה?

אתה רואה את ההרים שהשם

נטע בבריאה.

זה מעשה בראשית, זה לא מעשה ידי אדם. זה לא מישהו בנה פה, עשה זה, שם בטון ומלט,

מעשה הר.

ככה השם העמיד את העולם.

הוא אמר ביהי.

אז קודם כל ההתפעלות,

כשאתה רואה את מעשה האלוקים מול העיניים שלך.

אתה הולך,

מטפס בהר, אתה עולה על מעשה השם.

אתה קונה פרי.

זה מהיד של הקדוש ברוך הוא.

הוא ברא את הפרי הזה.

בורא פרי עץ.

בורא פרי אדמה.

לא מעשה ידי אדם.

מעשה אלוקים. אתה שותה מים שוויצריים.

וואו. מים.

מה שאתם קונים פה בבקבוקים.

צחוק.

מים בברז.

אתה רואה את מעשה אלוקים.

אתה הולך שם ליד האגם.

ואתה רואה צמחייה.

יערות.

חורשות.

דברים מדהימים.

ואתה זוכר מה שכתוב.

כתוב. כתוב שעל כל עשב ועשב

יש מלאך

שאומר לו גדל.

מאיפה הוא צמח?

יש מלאך

ממונה ואומר לו גדל.

על כל עשב.

אז אתה מסתכל סביבך ואתה רואה

ביליונים!

מלאכים!

שמפעילים את העשבים האלה שעכשיו צומחים.

זאת אומרת מה אתה רואה? ההשתקפות

של המלאכים

שאמרו לעשבים גדל.

אז אתה רואה את השם

מכל מקום.

שכשוך המים. הריח של הפריחה.

אתה רואה פרות

בהרים מטפסות בגבהים של שתיים, שלוש אלף קילומטר. שלוש אלף

מטר.

משגע.

משהו משהו. זה לראות את האלוקים בעיניים.

יום אחד אני עולה בהר.

יש מקום מיוחד שם שמשתקף אגם וכל העיר דבוס וזה משהו מדהים.

יש שם ספסד.

מקום להצטלם.

איך שאני יושב שם, מגיע בן אדם מבלגיה,

יהודי.

אה, שולמלאכים, שולמלאכים. נפגשים יהודים.

מכבודו, מכבודו.

מגיע בן אדם שאני הכי צריך בעולם.

היות ואנחנו מקפידים על כשרות, מה שאף אחד לא מקפיד בעולם.

אבל אנחנו לא יודעים את כל המרכיבים

של כל דבר ודבר.

הבן אדם הזה הוא מומחה עולמי שבקי בכול. מה שאני שואל אותו, טראח הוא שולף לי.

מה שאני הייתי צריך לעשות, חיפוש

של הרבה הרבה חודשים, אם לא יותר,

בשביל לברר כל דבר, כל אי שכתוב לכם

בין המרכיבים שאתם אוכלים,

הוא אומר לי לא רק מה זה, אם זה מצומח,

אם זה מחי, אם זה כימי.

הוא אומר לי גם איפה מרכיבים ומה התהליך ואיך עושים, ובמקום מה זה, וואי וואי וואי, איזה מתנה אלוקים.

נו תגידו לי, זה לא השגחה?

אלוקים לא נמצא בכל מקום?

לא ידעתי שיש בן אדם כזה בעולם.

אבל ידעתי מה אני צריך בשביל לעבוד את האלוקים נכון,

לא לטעות, לא לאכול דבר שהוא אסור.

אבל כשאתה רוצה ללכת בדרך של השם,

הבא לטהר,

מסייעים לו.

ומטיס אותו הקדוש ברוך הוא מבלגיה,

שיבוא בתאריכים שאני נמצא,

שיעלה בהר מהצד השני במהלך חמש שעות הליכה,

אני עולה מההר מצד אחר.

אני מגיע לשם תוך שעה,

ואנחנו נפגשים,

בדיוק,

שאנחנו על הספסד.

ומאז הקשר קיים,

בכל שאלה אנחנו מקבלים תשובה,

יודעים בדיוק מה אנחנו מכניסים לפה.

לא יומן כי סופר.

אז כל הבריאה,

כל עלה,

כל נוף,

כל תנועה, כל רחש.

הכל לפניהם כמו אותיות התורה.

אותיות התורה מעידות שיש בורא לעולם, ככה כל הבריאה מעידה

כי השם הוא האלוקים.

אז לכן

אל לנו לעצום עיניים

ולא לאטום אוזניים

מלהביט

ולהקשיב

לקול האלוקות שבוקע עלינו מההדר של הטבע.

ומכל הנמצאים

ומכל הנבראים,

מהדומם,

מהחי,

מהמדבר,

מכל פרקי מעשה בראשית.

מחצבים.

הרי המחצבים,

איפה הם היו? טמונים באדמה, במכרות, בכל מיני מקומות שאתה לא יכול לחלום.

פנינים, איפה יש? במעמקי הים.

למי הכין אותם הקדוש ברוך הוא אם לא לנו?

ואנחנו כאילו מצאנו את מה שהשם

הכין לנו.

ועם זה עושים זהב,

עושים תכשיטים ומקשטים בתי כנסת, בתי מדרש,

בית המקדש.

לא היה ראוי זהב להיברע בעולם.

לא היה ראוי.

אבל רק בגלל שצורך בית המקדש,

שיהיה זהב הרבה בבית המקדש,

השם המציא לנו את הזהב בעולם.

לא היה ראוי.

אבל אחרי שכבר הקדוש ברוך הוא המציא אותו לצורך בית המקדש, כבר אנשים משתמשים בזה גם לדברים אחרים.

אבל הכל הכין הקדוש ברוך הוא בשבילנו.

הסתכלות כזו מקרבת, מרוממת את השכל הזך,

עד שאדם זוכה למעיינות החוכמה בגובהי מרומים.

אבל זה כוח שמחוננים בו אבירי רוח שהם מתהלכים עלי אדמות,

אבל הראש והלב שלהם מגיע עד לב השמיים.

אתה חושב שהוא איתך.

אתה חושב שהוא מדבר איתך.

הראש שלו מקושר לאלוקים.

אין שיחה שהוא ידבר איתך שאין בה תועלת לאלוקות.

אין שיחת חולין.

ודיברת פעם כתוב, ולא בדברים בטלים.

אלא רק אם זה מסייע בשביל האלוקות.

בשביל המטרה האלוקית.

שכולם יכירו את הבורא יתברך

וכולם יעבדו אותו.

איזה בודדים יש בעולם. בודדים.

על זה יש פסוק.

מי ייתן טהור מטמא.

לא אחד.

זאת אומרת

מטמא יוצא טמא.

בהמת טמא המה מוציאה טמא.

טהורה מוציאה טהור.

מי ייתן אבל מטמא טהור.

יש דבר כזה?

מטמא שיצא טהור?

זה רק הקדוש ברוך הוא יכול לעשות.

מי למשל?

אברהם

יצא מטרח.

טרח עובד עבודה זרה טמא.

ויצא ממנו מי שכל העולם קיים בזכותו.

אברהם אבינו אבי האמונה באלוקים.

אז זאת אומרת

אבי האמונה אברהם יוצא מטמא.

עכשיו תקשיבו עוד.

מי ייתן טהור מטמא?

מי ייתן

את העולם הבא

מהעולם הזה.

העולם הזה הוא טמא

והעולם הבא הוא טהור.

ואיך משיגים את העולם הבא?

מהטמא.

מהעולם הזה מגיעים לעולם הבא.

אם אתה עובר את העולם הזה בצורה שה' אמר לך,

אתה קונה את העולם הבא.

מהטומעה משיגים את הקדושה והטהרה.

מי יכול לעשות דבר כזה?

רק הבורא יתברך.

זאת אומרת, הפוך. בגלל שיש פה טומעה

ואתה בורח ממנה

ואתה לא מתחבר אליה

ואתה מתדבק רק בקדושה,

אתה מבדיל את עצמך מן הטומעה,

אתה מתקדש, קדושים תהיו,

וייתן לי ממלכת כהנים וגוי קדוש,

אז זאת אומרת, אם אתה עושה כן, אתה זוכה לחיי העולם הבא.

העולם הזה מושך אותך אליו, רוצה שתהיה טמא.

החוכמה זה שאתה תהיה טהור,

אבל לא כל אחד זוכה.

רק מי שבאמת מכוון עצמו לזה, יש אפשרות.

אז לכן,

זה שמצליח לברר את טוב הטעם של העולם הבא שהוא גנוז בעולם הזה.

יש סרטון, אתה שומע?

שאני שלחתי בקבוצה ששומעים את בגין מדבר על השבת. ראית את זה?

יעקב אתה שולח לו?

אני רוצה להראות לכם, רגע,

הנה הוא ישלח לו.

אני אראה לכם את זה, רק דוגמה, יהודי שהיה חילוני,

ראש ממשלה,

בגין,

הוא ידע,

למרות שהוא חילוני,

הוא ידע מה ערכה של השבת.

חיים נחמן ביאליק היה חילוני,

המשורר העברי קוראים לו.

הוא למד בישיבה בסלובודקה והוא פרק עול.

אבל כשהוא דיבר על השבת בארץ ישראל כבר,

זה לא יאומן כי סופר.

דתיים לא מדברים ככה.

דתיים לא אכפת להם השבת ככה.

זאת אומרת, אפילו כשהם היו כופרים,

הם טעמו את הטעם של עולם הבא בעולם הזה.

מה זה עונג שבת, השתבח הבורא?

מעין עולם הבא. מעין עולם הבא.

אם אדם מצליח לברר את טוב הטעם של עולם הבא שגנוז בעולם הזה,

אם הוא זוכה

להרגיש את אהבת השם שאוהב אותנו,

שהיא גנוזה בכל היצירה הטבעית,

למי הכין הקדוש ברוך הוא את כל הפרחים

אם הוא לא אוהב אותנו?

בעל שמביא לאשתו זר

ב-500 שקל יום שישי,

משהו.

מה היא תגיד, שהוא לא אוהב אותה?

יום שישי הבא הוא מביא לה באלף שקל.

אי אפשר להכניס את זה דרך הדלת. מרימים את זה מהמרפסת עם מנוף.

הוא אוהב אותה או לא אוהב אותה?

שבוע אחרי זה הוא מביא לה בחמשת אלפים שקל.

אבל הוא אומר לא היה מקום ואין מקום בדירה,

אז קניתי לך גם דירה חדשה שיהיה מקום לפרחים.

ואחרי חודש

הוא קנה לה כבר עם בריכת שחייה והיה.

אוהב או לא אוהב?

יופי.

כמה פרחים עשה השם בעולם בשביל שאנחנו נהנה?

ביליוני.

למה שאם תצא לחיק הטבע תהנה?

למי הוא עשה את זה?

לקופים?

לדגים?

למי הוא עשה את זה?

הוא עשה את זה לנו.

אוהב או לא אוהב?

היה יכול לעשות לנו סביון וזהו.

ומה הוא עשה לנו?

ביליונים של פרחים.

וכמה ריחות הוא עשה בפרחים ובעצים ובפירות? פרחים.

כמה עשה לנו ריחות?

מספיק ריחת לימון,

עוד ריח אחד אני יודע, אננס, יאללה.

מה זה ריחות?

איזה ריחות.

ואיזה אוויר עשה לנו? תצאו החוצה. יואו! איזה משב רוח.

איזה תענוג.

למי הוא עשה? למישהו שונא או למישהו אוהב?

כל מה שאתה מסתכל בבריאה זה רק מראה כמה הוא אוהב.

כמה הוא אוהב. כמה הוא השקיע.

ולמי הוא השקיע?

ל-8 מיליארד.

לא.

הוא השקיע לבן אדם אחד.

כשהוא ברא את העולם. כמה אנשים הוא ברא? אחד.

ואת כל העולם הזה לאחד.

לאחד.

לאחד.

זאת אומרת אין, אין, אין השקעה כזאת. אין אהבה כזאת. אין, אין, אין גבר. אין עשיר. אין מלך שיכול לבנות לאשתו

כלום.

הנה עכשיו ארדואן בנה ארמון עם אלף חדרים.

הסולטן מטורקיה.

אז הוא בנה, נו, מה זה ארמון עם אלף חדרים?

זה צחוק.

כשאתה מסתכל על הבריאה, כמה, כמה הקדוש ברוך הוא שקיע בשבילנו.

אז רואים את האהבה של הקדוש ברוך הוא?

תכף.

אז זאת אומרת, בכל היצירה הטבעית רואים את אהבת השם,

אבל רק יחידים בעלי מדרגה זוכים לראות זאת,

להבין זאת, לחוש זאת,

כל רגע בחיים, כל רגע בחיים.

אבל צריך הרבה התלמדות לפני כן בשביל להכיר את זה.

השיחה הזאת אולי תעורר בכם קצת

התבוננות להמשך החיים בשביל שתוכלו לראות את הדברים האלה תמיד בחוש.

אתן לכם רק דוגמה נוספת.

אנחנו לא יודעים להעריך את כל הטובות שהשם עשה לנו.

רק כשפתאום בן אדם מתחרש,

כמו כספי עכשיו, הזמר, אומרים שהוא מתחרש,

לא שומע באוזן,

ומאבד את הראייה מלאט לאט זה, פתאום מבינים להעריך

מה זה אוזן.

כשהראייה נחלשת

והכול מתחיל להיות עמום, מטושטש,

מתחילים להעריך את העין.

כשפתאום נסתם האף ולא מריחים כלום,

מתחילים להעריך את הריח.

כשמדברים, היום אנחנו מדברים בשצף קצף. מגיע גיל שבן אדם בקושי

מוציא את השפתיים,

בקושי יכול להרים את השפתיים,

אין לו קול להרים את השפתיים.

אתה מעריך?

היום אתה מרים את הידיים, עושה מה שאתה רוצה. מגיע הזמן שאתה פתאום לא יכול, היד כבדה לא יכול להזיז. צריך שירימו לך, צריך שיזיזו אותך, צריך שיקחו אותך.

היום אתם ניגשים, מתי שאתם רוצים, ל-0-0.

יש מצבים שתצטרכו ללכת עם טיטול?

אתם מעריכים?

לא.

מתי כן? כשצריך טיטול.

זאת אומרת, אדם אפילו לא מעריך כמה השם השקיע בו, נתן לו חיני חינם.

מה אתה מחזיר לו בתמורה?

מתעלם ממנו, לא זוכר אותו בכלל.

אולי כשמגיע ראש השנה, יום כיפור,

אז אתה זוכר כי כולם הולכים פה, שם, אתה גם כן עושה טובה, אתה מגיע אולי.

איפה הכרת הטוב?

איפה להיות מחובר לאביך שבשמיים מלכו של עולם שיש בכוחו לתת ולהעניק הכל בכל מכל כל?

למה לא להיות מחובר אליו? למה לא לזכור אותו כל רגע?

למה האדם שאוהב את אשתו

יכול לזכור אותה כל הזמן גם כשהוא נוסע ומסמס וזה, ושולח ואומר ושואל ומתעניין?

ואיפה הבורא שאתה שומע, רואה, הכל, הכל, הכל?

איפה?

איפה?

כשבן אדם

לא מרגיש טוב, הוא מסוכן,

אז הוא כל הזמן עומד בקשר עם רופא, יש לו רופא פרטי, יש לו כסף,

הוא עם רופא פרטי, כל דבר, כל דבר שזה,

אדוני הרופא, אני מרגיש ככה, מה לעשות? מה עושים? מה לקחת? מה זה? לא.

ויש לך את רופא כל בשר ומפליא לעשות,

אתה בקשר איתו?

לא בקשר איתו.

גם כשאתה צריך אותו, אתה עומד בתור בקופת חולים,

במקום לדבר איתו,

קופת חולים.

בואו נראה את בגין, קצת נבין.

תראו באיזה פאתוס הוא מדבר, באיזה פאתוס.

כולם כזה באולם,

עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, ספדרים חייטים.

אין כזה עם בעולם, הוא אומר.

עוד לא היה עם כזה בעולם,

בבית מלאכה, ספדרים חייטים,

בלי הגלות,

שבת, מלך היה איש, מלך,

הילדים סביב השולחן,

שבת מלכתה,

בואי כלה, בואי כלה,

קוראים לי מלך,

בעירי תנועה, אין תמוסה, עין עגלה,

שקט מולאך, גם הכויים מכבדים את השבת,

וסרני כי הנמל היה סגור,

כי כל עובדיו היו יהודים.

תודה.

כן,

אז זו דוגמה של מי שהיה חילוני

ויודע את הערך של השבת.

כמה אנשים מכירים את זה ויכולים להגיד את זה ככה, ממש כמו שהוא אמר, ולהרגיש את זה?

מגיעה שבת, שבת, יוצא שבת, אה, עדיין.

אבל יש יחידים בעולם שיודעים לראות את הבורא בכל דבר שנמצא בעולם, ולא מסיחים את הדעת רגע.

בעל חובת הלבבות אומר על בעל מעלה כזו,

שעיבד את עצמו בפרישות והתקרבות אל האלוקים,

עד שאפילו אם יהיה במקהלות,

הוא נמצא עם ציבור רב,

לא יתאווה כי אם לרצונו.

תראו לי בן אדם שנכנס לחתונה,

רואה חפלה גדולה, רואה תזמורת,

רואה את החברים והמכרים ואת האוכל ואת הלובי ואת הכול,

והוא זוכר את הבורא מהתחלת החתונה עד סוף החתונה.

הוא רואה באוכל רק את השם, ורואה באנשים רק את השם, ובתזמורת הוא רואה את השם. איפה הוא רואה? איפה יש דבר כזה?

אומר אבל, בעל מעלה שעיבד את עצמו בפרישות

והתקרבות אל האלוקים,

עד שאפילו אם יהיה במקהלות,

לא יתאווה כי אם לרצונו,

ולא יחשוף

כי אם לפגיעתו,

ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם,

ושמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא,

וזאת העליונה שבמדרגת הבוטחים מהנביאים

בחסידים הזכים.

זאת אומרת,

האדם הזה, לא משנה איפה שהוא יהיה,

תמיד הוא חושב רק על רצון הבורא יתברך,

מתאווה רק לקיים את רצונו,

לא נחשף,

כי אם לפגיעתו

לפגוש את השם כאילו בכל דבר, או אפילו לפגע ממנו.

אין לו שום בעיה, העיקר זה הוא.

העיקר זה הוא.

כמו שאומרים,

תוכחת מאימא,

סתירה מאימא,

גם כן טוב.

ומטריד אותו רק השמחה באהבה,

לאהוב את השם,

לשמוח בשם,

יותר ממה שאנשי עולם שמחים בעולם,

ויותר ממה שאנשי עולם הבא שמחים בעולם הבא.

זאת

המדרגה של מי שבוטח באלוקים

אבל מהנביאים והחסידים הזקים.

ואם אנחנו רואים

מה מסבירים לנו חכמים, זיכרונם לברכה, על דוד המלך שהתפלל לבורא.

היה משתוקק להימצא תמיד בקרבת השם. דוד המלך מלך בכיפת העולם.

דוד המלך,

עם ישראל,

בנה,

התחיל לבנות את בית המקדש.

אהוב אצל הקדוש ברוך הוא,

השם אהב אותו מאוד,

קרוב אצל השם, בקי בכל תורתו.

מהות אהבה?

לקרבת אלוקים ליטוב.

אבל בכל התנאים

ובכל הנסיבות של החיים.

רוצים אחריו הבנים שלו להרוג אותו?

הוא אומר, מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו.

אתה אומר מזמור שהבן שלך רודף אחריך להרוג אותך?

אתה אומר מזמור, אתה צריך להגיד, קינה.

הוא רואה את האלוקים, איך השם אוהב אותי.

אם היה רודף אחריי עבד, הוא אכזרי.

אבל אם הבן שלי רודף אותי, הוא לא אכזרי.

אז ודאי שהשם מרחם עליי ונותן רק לבן שלי לרדוף אחריי.

ועל זה אומר מזמור.

שמעתם דבר כזה, שאומרים מזמור על דבר כזה?

אין דבר שהוא ראה בו רע מאת השם.

אז לכן מה הוא התפלל?

אמר, את הלך לפני אדוני,

מה ההמשך?

בארצות החיים.

מה הפירוש?

מה זה את הלך בארצות החיים?

אמר רבי יהודה,

זה מקום שווקים.

יש שוק מחנה יהודה, יש שוק הכרמל, יש שוק באשדוד.

זה שווקים.

אומר, אני רוצה להתהלך

לפני אדוני בארצות החיים. איפה זה ארצות החיים? איפה אנשים קונים את כל הצרכים שלהם לחיים?

זה בשווקים.

אתה יכול ללכת בתוך שוק תוסס

ולהרגיש שאתה מתהלך לפני השם?

זה מה שהוא מבקש, שגם אני נכנס לשוק

ואני עושה קניות לשבת, הוא לא עשה כן אבל נגיד,

אני לא זז מלפני האלוקים,

לא רואה בעיניים רק את האלוקים.

מתחנן דוד,

שגם כשימצא בזרם החיים המבלבלים את המוח ואת הלב,

השם יזכה אותו ויכונן אותו להרגיש את נועם השם גם שם

עכשיו תשמעו היסטוריה

היו ארבעה מלכים

דוד,

עשה,

יהושפט וחזקיה ארבעת המלכים האלה, מה שטבע זה לא טבע זה דוד ביקש מהשם

ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם

הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא תן לי את האפשרות לרדוף

אחרי האויבים

שאני אשיג אותם

ואני לא אשוב עד שאני אכלה אותם

אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן

הסכים איתו

עמד עשה ואמר אני אין בי כוח להרוג

אלא אני רודף

ואתה עושה

אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן

מה פירוש מה הוא מבקש מה זה אני רודף ואתה הורג

אתה עושה מה זה

הוא פוחד פוחד עשה אם אני ארדוף

ואני גם אהרוג

יכול להיות שאני ארגיש שאני הרגתי ואני אתגאה ואני לא

אני לא אני מפחד מפחד שאני אגיד כוחי ועוצם ידי לא רוצה אני מוכן לרדוף

אתה תהרוג

אז ככה אני לא אוכל להגיד הרדיפה לא הורגת

אתה הרגת אז אני לא אוכל לקשל

אמר לו השם אני עושה כן

עמד יהושפט

אמר אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף

אלא הריני אומר שירה ואתה עושה

אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן

זאת אומרת הוא גם מפחד לרדוף הוא אומר כי מי גרם להם

זה אשר רדפתי אחריהם גרם להם לא אני אשב ואני אגיד שירה

ובזכות השירה אתה תחסל אותם

אמר לו בסדר

עמד חזקיה ואמר אני אין בי כוח לא להרוג לא

לרדוף ולא לומר שירה

אני ישן במיטה ואתה עושה

אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן

וככה היה

הקיפו את ירושלים סנחרי וכל צבאות עולם

להרוג את כולם

מה זה ירושלים העיר בחומה כמה זה

קטן מאוד

והקיפו את ה-370 מיליון

כמו שעתיד להיות בגוג ומגוג

ומה קורה?

ליל הסדר

כולם יושבים

חזקיה המלך אומר סדר, שותים ארבע כוסות, אוכלים אפיקו מן, הולכים לישון

בלילה הזה יוצא מלאך האלוקים

ומכה במחנה סנחריב

והורג 185,000 ראשי גייסות

כולם בגרים מתים

קו חזקיה בבוקר מסתכל מעל החומה

שטיח פרסי סנחריבי

כולם מתים

אז השם עשה מה שהם ביקשו

חכמים מחליטים כאן

מה רום המדרגה של דוד המלך

הוא היה במדרגה הרצויה והנפלאה ביותר

כי הוא היה מסוגל לרדת לתהום של החיים

להכות שוק על ירך את שונאי ישראל האויבים

אבל באותה שעה להיות כולו חדור אמונת השם נפלאה

משוללת כל סיג של התנשאות בפנייה עצמית

שום דבר לא פעלתי, שום דבר לא עשיתי,

בוטח בשם במאה אחוז

בלי שום נדנוד

זו מדרגה הכי גבוהה שאתה

עבד אלוקים אבל בתוך החיים

זאת אומרת מי ייתן

טהור מטמא

להשיג את העולם הבא מהעולם הזה

זה מדרגה

ומהכרת החסד של הקדוש ברוך הוא בעולם הזה

אדם זוכה לאוצרות רוח אין-סופיים שגנוזים בעולם הבא

וזאת הדרך הנבחרת

שבעל חובת הלבבות רבנו בחייה מבאר ושער הביטחון

עכשיו

כל אדם שיושב כאן

כולל אנשים יכול להגיע למעלה הגדולה הזאת

איש רוחני יכול להגיע למעלה שיימצא בתוך תוכם של החיים

וישאף רק למלא את רצון הבורא יתברך

הוא יכול להתערב עם בני אדם

עם סיבות והשתדלות

אבל כל שעה

הוא כוסף ומתגעגע אל קרבת האלוקים

לדוגמה אומרים לנו חכמים, זיכרונם לברכה

שיש אברכים יושבים בכולל ולומדים תורה אבל הם נמצאים בשוק

יש אנשים שנמצאים בשוק

והם בעצם בכולל

יש אחת בכולל וכל הזמן חושב אם הייתי עובד עכשיו הייתי מרוויח ככה ככה אני מקבל אלפיים שקל מה אני אעשה עם זה יש לי חובות יש לי אהרן לכולל וכל הזמן הוא חושב

מה יעשה מה יהיה עושה ואיך יעשה

יש אחד נמצא בשוק, מרוויח הרבה קצת, לא מעניין אותו, לא רוצה, רוצה לעזוב את הקור, רוצה ללכת ללמוד

וכל רגע פנוי הוא מנצל וגם כשלא נכנס לקוח, הוא מחזיק ספר או שומע קלטת או משהו

כל הזמן מה שמעניין אותו תורה ומפריעים לו רק הקונים

זה לא מעניין אותו בכלל, הוא כל הראש שלו תורה מצוות מעשים טובים

אבל הכרח החיים, האישה, הילדים, אני לא יודע מה,

תקעו אותו בינתיים פה

אבל השאיפות שלו, הרצון שלו והביצוע הכל זה תורה ומצוות

אז זאת אומרת

שאדם יכול להיות מעורה בתוך החיים ונחשף כל הזמן ומתגעגע לבורא ידבריו

אדם יכול מכל המהלכים שעובר בחיים להכיר ולדעת את ההשגחה של השם

איך השם משפיל,

אף מרומם,

מוריד שאול

ויעל

ובכל תופעה

הוא רואה וחש את כבוד השם יתברך

הכל זה עניין של התבוננות אם אדם זוכה לחיות בהתבוננות

הוא רוצה לראות את השם הוא רואה אותו בכל מקום

בכל מקום

והנה אנחנו רואים

כמה קילס שיבח הקדוש ברוך הוא כלב בן יפונה

כלב בן יפונה היה מ-12 המרגלים שהלכו לרגל את הארץ בשליחות משה רבנו

היו שניים

שאמרו שמה שהמרגלים האחרים העשרה אומרים שהארץ הזאת אוכלת יושביה

ויש חשש להיכנס כי יהרגו אותם

היו שניים שהתנגדו לדבריהם זה הכלב בן יפונה ויהושע בן ענון

מכל אלה שיצאו ממצרים רק שניים נכנסו לארץ

זה שניהם

כלב בן יפונה ויהושע בן ענון

הקדוש ברוך הוא משבח אותו

בגלל שהוא הסתייג מחצת המרגלים

והוא זכה לרשת את הארץ

מה אומר עליו השם?

כי עבדי כלב

עקב הייתה רוח אחרת עמו

מה זה רוח אחרת עמו?

שתי רוחות

אחת בפה ואחת בלב

בדרך כלל אנחנו אומרים צריך שפי ולבו

יהיו שווים

לא שיגיד משהו בפה ומשהו אחר בלב או הפוך

אבל פה כתוב שהמעלה שלו הייתה שהיה אחת בפה ואחת בלב

למרגלים הוא אמר אני עמכם

אבל בלב היה אומר את האמת

רשי מסביר

בתחילה אמר למרגלים שייתנו לו לדבר

אמר להם אני עמכם בעיצה

מה העצה?

לעטות את לב העם לא להיכנס לארץ להישאר במדבר

או לחזור למצרים

אז הוא אמר להם אני עמכם

אבל בלב מה היה?

שהוא רוצה לומר את האמת לכן

הוא עמד לפני הקהל והיטה את ליבם

ממה שאמרו המרגלים האחרים

השם שיבח אותו על הגדולה הזאת

שידע להשתמש בכוחות הנפש

המסובכים

והמנוגדים

אבל לצורך גבוה

לא ראה בעיניים

רק את השם.

זה לא קל.

בדרך לפה נתבקשתי להרים טלפון לתלמיד

בגיל 14 וחצי

שהוא לא אוכל בשר ועופות

בגלל מה שאנחנו פרסמנו,

ובתלמוד תורה, במקום שהוא לומד,

מלעיגים עליו גם הרבנים

וגם החברים.

וזה שובר אותו.

מה יכול לעשות בחור צעיר נגד כולם?

אז עודדתי אותו.

אמרתי לו, אשריך, אתה גר בירושלים.

לא כל אחד ראוי לגור בירושלים.

ואתה גר בקרתא דשופריא,

ואתה יחיד בין רבים.

הרוב נכשלים בנבלות וטרפות, ואתה לא.

והם לועגים עליך.

למה הם לועגים?

כי אם הם ישמעו למה שאתה אומר,

הם יצטרכו להפסיק לאכול?

אבל התאווה מנחה אותם.

איך אומר רבנו בחייא? בטנם אלוהיהם.

האלוהים שלהם זה הבטן.

והבטן אומרת, אתה רוצה לאכול?

מה זה לא לאכול בשר? מה זה לא לאכול עופות?

אז הבטן אומרת להם ככה,

זה לא משנה אם יש לו מגבעת או לא.

זה לא משנה אם הוא סוחף זקן ארוך.

זה חשוב, אתה יראה אלוקים או לא יראה. אם אתה לא חושש מחששות,

אז אתה לא יראה אלוקים.

אז לכן יורדים עליך.

אבל אתה נחשב בשמיים אחד כנגד רבים.

זה כמו כלב בן יפונה.

הוא עומד נגד כולם.

את מי משבח הקדוש ברוך הוא?

למי נתן את הנחלה? לא.

אמרתי לו דבר שני,

אתה יודע מה אתה זוכר?

אתה זוכר שמעליבים אותך.

אתה יודע איזה פרס זה?

כתוב שמי שפוגעים בו, מעליבים אותו, מלבינים את פניו, ובפרט בדבר שלא מגיע לו,

מכפרים לו על כל עוונותיו.

על זה היה בוכה החפץ חיים, זכר צדיק ברכה.

שאלו אותו, למה אתה בוכה? אמר, אף אחד לא מקלל אותי, אף אחד לא מבזה אותי.

איך אני אכפר על כל העוונות?

איזה עוונות היו לו.

אבל יכול להיות שהיו לו כמה מכשולות, כמה חטאים בחיים,

שהוא לא שם לב אולי.

הוא יכול להגיע למעלה,

הוא לא יודע, הוא לא עשה עליהם תשובה, כי הוא לא יודע בכלל.

אבל אם מביישים אותך,

שופכים לך את הדם,

אתה נקי.

אין ניקיון יותר מזה.

אמרתי לו, אתה יודע מה זה? אתה צריך לקפוץ, לרקוד משמחה על זה,

שמבזים אותך.

אז תתעודד, תתחזק.

דע לך שאתה צודק במאה אחוז.

זה הנכון, אבל אנשים קשה להם לעמוד בלחץ של מקהלות. כשהם נמצאים בתוך ציבור,

כולם אומרים להם ככה, מה אני עכשיו כאן, כאילו, החכם היחידי.

אז הוא מתמזג עם כולם, וככה נופלים.

כי כוח ההמון, להפיל.

אבל אם הוא אדם שיודע מה הוא רוצה בחיים,

אחד שרוצה להתדבק באלוקים,

זה משהו אחר.

אתמול הגיע אליי בחור נשוי, שאשתו לא רוצה ללכת בקו שהוא החליט.

מה אני עושה איתי? מה שהוא מספר לי זה לא יאומן. כאילו בחור,

הוא בסך הכל בעל תשובה שנה,

ופתאום הוא תפס כיוון ואומר,

לא רוצה את כל השיגעונות שיש לה,

אני לא יכול לפרט.

אבל הוא אומר,

לא רוצה ללכת.

בן אדם נהיה סטרילי,

חביבי, לא מעניין אותו, לא הנאות העולם, לא תאוות העולם, שום דבר.

פתאום הבן אדם אומר לא רוצה.

לא רוצה. זה מכעיס את השם, לא רוצה.

שנה בסך הכל, שנה לבד.

לא הנחו אותו.

ממה שהוא שומע, ממה שהוא לומד, הוא החליט ככה.

הוא מוכן להתגרש.

אמרתי לו, אל תמהר, חכה.

היא לא מעכלת מה שאתה עוברת. היא לא יודעת מה שאתה עברת. היא לא יודעת מה אתה קראת.

היא לא יודעת... לאט-לאט הדרכתי אותו איך לעשות, מה זה.

אבל אתה רואה שיש אנשים, בלי עין הרע, משהו לא יאומן,

שפתאום קופצת עליהם רוח קדושה,

והם לא מעניין אותם. רק השם.

רק השם.

אתם יודעים איזה אושר זה שבן אדם זוכר דבר כזה.

בהתחלה כולם יגנו אותו, כולם יגידו שהוא מטורלל.

בסוף הוא יהיה המשפיע הכי גדול.

מה אמרו לי כשאני חזרתי בתשובה?

את כל הגינויים שרק אפשר.

כשאני התחלתי לחזיר בתשובה, היה לי עוד קוקו.

אני עם קוקו הייתי מחזיר בתשובה.

אז אמרו, אז איך אתה הולך ככה וזה? מה זה קשור? אמרתי להם.

איי, איי, איי. אם היו סרטים מהקתחים הראשונים, חבל לכם על זה, לא הייתם מאמינים.

הייתי נוסע עם אופניים,

חולצות קצרות, משובצות, בצבעים.

נותן דרשות ונותן לאנשים בראש.

בא עם ספרים,

מוכיח להם מתוך הספר.

ולאט לאט

הייתי כבר מחזיר בתשובה ולא יודע שאסור לגלח את הזקן עם טער.

עוד לא ידעתי, לא הגעתי לזה.

ואחר כך שגיליתי, אז גידלתי וכן הלאה.

אבל כשאדם מחליט ללכת בקו,

תראו לאן הוא יכול להגיע. 40 שנה אני כבר עוסק רק בזה.

וברוך השם, התוצאות ברוכו.

זאת אומרת,

צריך להיות דבק במטרה.

אם אתה דבק במטרה,

אתה לא יודע לאן הקדוש ברוך הוא יכול לקחת אותך.

הוא מרים אותך. זה לא אתה עושה.

זה הוא מוביל, הוא מרים, הוא.

הוא עושה, סייעתא דשמיא.

עם סיוע אלוקי הכל אתה יכול.

בלי סיוע לא יעזור לך שום דבר.

שום דבר לא יעזור.

והינה אנחנו רואים אצל הרמב״ן שכותב בפסוק,

לאהבה את אדוני אלוהיך.

לאהבה את אדוני אלוהיכם

וללכת בכל דרכיו

ולדבקה בו.

ככה השם מצווה אותנו.

אנחנו צריכים לאהוב את השם.

ללכת בכל דרכיו.

מהו רחום?

אף אתה. מהו חנון? אף אתה. מהו גומל חסדים? אף אתה.

ולדבקה בו.

אומר הרמב״ן,

וייתכן שהמילה שאומרת לדבקה באה להגיד

שתהיה זוכר את השם

ואהבתו תמיד,

ולא תיפרד מחשבתך ממנו.

זה נקרא שאתה דבוק בו,

לדבקה.

מתי?

בלכתך בדרך,

בשוכבך ובקומך.

עד שאתה תדבר עם בני אדם בפה ובלשון,

והלב שלך לא איתם,

אלא לפני השם.

ככה היו אברהם, יצחק ויעקב.

ככה היו כל הקדושים החסידים בעם ישראל.

גם בעת מסחרם

היו דבוקים בשם.

עושים את העסק ומדברים,

אבל הכול למטרה אחת, להגדיל את שמו יתברך בעולם.

וזה ייתכן באנשי המעלה

ואז נפשם בחייהם צרורה בצרור החיים,

כי הם בעצמם הופכים להיות מעון לשכינה,

כמו שרמז בעל ספר הכוזרי.

בהנהגה כזאת,

בהשראה כזאת, מתי היא הייתה מסוגלת לישראל,

לכולם,

קודם חטא העגל,

כי כולם הגיעו למדרגה שכולם היו בדרגת משה רבנו.

כולם דיברו עם השם פנים אל פנים.

אבל אחרי החטא שחטאו בעגל,

הפסידו את המדרגה,

ואז כבר היה צריך לעשות פטנט חדש.

מה הוא?

היה צריך לבנות את המשכן,

לצמצם

את השכינה, ולקבוע מקום

כדי שתשרה השכינה שם. קודם השכינה הייתה פרוסה עליהם.

עכשיו, לא.

מאחרי החטא

צריך היה

לצמצם

את השכינה לתוך

המשכן.

קודם זה היה בכל אתר ואתר.

בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.

אבל עכשיו כבר לא.

כותב על זה הספורנו.

ועשו לי מקדש

ושכנתי בתוכם

כדי שאשכון בתוכם

לדבר עמך

ולקבל את התפילה

ואת עבודת ישראל,

אבל לא כמו שהיה העניין קודם העגל.

עכשיו, זה רק דרך המשכן.

מקודם הייתה הזכות שלהם גדולה,

והיו מסוגלים לקבל השראת שכינה בכל מקום.

עכשיו הכוח שלהם רק במקום שהוא מופרש,

מובדל לקדושה ולטהרה.

עכשיו, בכל הדורות,

בכל מהלך קורות עם ישראל,

במקום שהחטא היה מרובה,

מן ההכרח היה להטות

לצד הפרישות וההתבודדות.

זאת אומרת, מתי שאתם רואים שהציבור חוטא,

כשהציבור עושה דברים שאסור לעשות, אתה חייב לפרוש מהציבור.

אתה חייב להתבודד מהם.

אחרת אתה תיטמע איתם. כמו שכל דור המבול נכחדו,

היחידי שלא התפתח, הרי אם זה נוח, לכן הוא ניצל, אחד.

אחד. רק אחד.

כל העולם התפתו.

אחד לא.

לכן, כתוב, את האלוהים התהלך נוח.

הוא כל הזמן התהלך עם אלוקים.

רק איתו.

ממילא

הוא זכה יחידי וניצל והעמיד את כל העולם מחדש.

אז כל שכן, בדור שלנו,

שהדור שלנו הוא דור שבור ועלוב,

וסכנת ההתחברות בין בני האדם והדעות שלהם,

עם כל הניסיונות

שאורבים עם כל המכשור החדיש,

אדם לא יוכל להתמודד.

ולכן, רוב בני האדם, קשה להם,

קשה להם להתקדש.

זאת אומרת,

אין לנו את הכוח היום לעמוד בניסיונות

במקומות שהם מלאים

רוע חונק

ומזיק לנשמה.

אז מה צריך לעשות?

אדם צריך להפריש את עצמו מן הציבור במקום שהם לא מתנהגים על-פי התורה.

וכל אחד צריך ליצור לעצמו משכן פרטי כדי שהקדוש ברוך הוא יתגלה עליו

ויעזור לו,

אחרת הקדוש ברוך הוא לא יבוא אליו,

לא יעזור לו,

לא ישמע תפילותיו ולא כלום.

כי אתה בחרת לא בשם, בחרת בציבור החוטא.

אז תבקש מהם עזרה.

אל תפנה אליי, לא אענה לך.

זאת אומרת, אם אתה רוצה,

אתה צריך למצוא מפלט מכל הכוחות המפסידים

שלא ישתלטו עליך וישבשו לך את הרוחניות.

הנאמנים לתורה,

שמקיימים את כל דרכיה והוראותיה,

הם-הם המשמשים לנו פנס לנצח.

להאיר לנו

את החשקים בדרכים

בכל הדורות ובכל הזמנים.

מן הראוי

שנבין כמה הכרח הוא לנו וכמה רצויה דרך הפרישות

במקומות של ניסיונות וסכנות.

ולכן אנחנו מוכרחים כל אחד לבנות בבית שלו את החוסן הרוחני,

לחזק את המשפחה,

לבנות לנו עולמות מיוחדים

שנוכל לשמור על שלמות הנפש.

העולם הזה קצר, נשארו עשרות שנים ואתה עף מפה.

אתה עף מפה,

שם כבר לא יהיה ציבור,

לא אחי, לא השכונה ולא המשפחה.

שם תעמוד לדין לבד.

ועם מה תבוא?

מה תגיד? שמעתי לזה ושמעתי לזה וסבתא שלי אמרה ודודה שלי אמרה והחבר שלי אמר וזה יעץ לי וזה אמר לי מה אני אעשה ככה אמרו לי

ממתי אני אמרתי לך שאתה צריך לשמוע עליהם?

איפה כתוב בתורה שאתה צריך לשמוע עליהם?

זה מה שאמר הגאון רבי ישראל סלנטר שהתחלנו בהתחלה.

מדרך התורה שיהיה אדם מדיני,

חברתי,

אבל בתוקף ההכרח

אנחנו נהיים פרושים

כי ההכרח הוא מה נעשה שהאנשים רובם לא מעניין אותם לא תורה ולא מצוות ולא אלוקים

רק כשהם חולים,

רק כשהם בצרות הם יודעים את הכתובת

אבל עד אז

הם מקייפים על חשבון האלוקים לא זוכרים אותו בכלל

אוכלים ממאכלו ולא מברכים אותו

רואים בעיניים ולא מברכים פוגע חבריים

הולכים זקוף ולא מברכים

זוקף כפופים

לא מתייחסים אליה בכלל, כאילו פשוט הוא נתן וזהו, מספיק, מה רוצה?

אתה לא מבקש מהבורא יתברך על כל דבר ודבר כדי להכיר שהכל תלוי בו,

אתה לא מברך אותו על כל דבר שכבר קיבלת

תדע לך, יגיע הרגע שאתה תבקש

דבר ללמפה, גומרים,

אף אחד לא יענה לך

אם הייתם יודעים כמה טלפונים אני מקבל

של אנשים שהם בבית חולים ואומרים שיש רק עוד כמה ימים

ופתאום כולם מחפשים מישהו עד,

מה קרה עד עכשיו?

יש אחת ספר בצפון, ספר בצפון,

ספר נשים,

צלצלו אליי, אמרו שהוא קיבל את המחלה

אמרתי להם מה לעשות

אמרו לו, אמר לא רוצה

לא רוצה

לא רוצה

אחרי כמה חודשים צלצלים עוד פעם

עכשיו אמרו זה סופני,

זהו נשאר לו רק ככה וככה זמן

והתחילו להתחנן,

הוא מוכן עכשיו, מה שתגיד הוא יעשה, אמרתי לא יכול לעזור לו

נביא אותו עם אמבולנס, נביא אותו זה נעשה, אמרתי לא יכול לעזור לו

אדם הייתה לו הזדמנות, נתנו לו מן השמיים פתח

לא רצה כי הרגיש עדיין חזק, בריא, יש סיכוי, הרופאים אמרו זה בסדר,

בשליטה, זה לא רצה

נסתם הגולל

אי אפשר לבוא לקדוש ברוך הוא ולמתוח את החבל יותר מדי, אתה מותח קפיץ הוא יחזור עליך

אין דבר כזה שתדע

אתה תהיה חכם לפני שיתחיל

פעם היה לי כשהייתי צעיר בהיותי מעשן התקפות ניקוטין זה כמו התקפת לב

אתה חושב זהו, נעתקת הנשימה ואתה חושב שאתה מת, זהו, אתה לא יודע ממה זה, אתה לא יודע

הלכתי לרופא,

אמר לי לעשות צילום,

עשו צילום,

חזה, ריאות

אמר לי בלי ממצא פתולוגי,

ברוך השם אין כלום, אמרתי זהו!

קרעתי את הסיגריות, שלום,

טמבל, מה היה אומר?

אה, לא קרה כלום, ממשיך!

אני אומר, השתבח, הבורא אין כלום, זה הזמן להפסיק!

לפני שיהיה! אוי ואבוי, אם יהיה מה,

חוכמה להפסיק אחרי שיהיה,

כבר לא יועיל!

חוכמה לפני.

אל תחכו למחלות, אל תחכו לצרות, לפני!

עכשיו אתם בריאים?

הכל טוב?

עכשיו לעשות תשובה!

עכשיו לעבוד את הבורא!

עכשיו לזכור אותו כדי שיזכור אותך!

בתימנית אומרים,

ז'כור אללה ידכראק! תזכור את השם, הוא יזכור אותך.

מי שזוכר את השם,

השם לא שוכח אותו.

אז הנה, נתתי לכם דרך.

אם תרצו לקחת אותם,

אין יותר טוב ממנה, אין יותר בטוח ממנה,

אין אושר יותר ממנה.

אתם יודעים למה?

כי כל השאיפות שלכם בדמיונות,

הן לאו דווקא בהישג יד.

לא, אתה יכול לחלום חלומות שאתה רוצה זה וזה וזה וזה וזה וזה וזה וזה.

כמה מהחלומות מתגשמים.

ואתה יכול לייצר חלומות כל רגע.

אין בעיה, אתה רואה דבר ואתה אומר, אה, גם אני.

אתה רואה זה ו...

אבל כשאתה רוצה את השם, תמיד הוא מצוי ובכל מקום.

הוא אף פעם לא חסר.

איזה כיף!

אם אני יכול כל הזמן להיות בקשר עם השם,

אז ודאי שיש לי סיכוי גם שמה שאני רוצה לטובה הוא ייתן לי.

מה זה שאני רוצה לטובה?

הקדוש ברוך הוא יאפשר לי ארגז כלים

שאני אוכל לעשות איתו את מה שהוא רוצה.

אם אני רוצה לעשות את רצונו,

למה שהוא לא ייתן לי ארגז כלים?

אתה רוצה לעזור לחשמלאי ואתה יודע לעבוד?

הוא ייתן לך ארגז כלים הכי חדיש,

עם המכשירים הכי טובים.

למה?

אם אתה מקדם לו את העבודה,

למה לא?

אבל אם אתה רוצה לאינטרסים שלך ואתה שוכח בכלל את הבורא ואת הנותן,

אתה גם לא מברך ולא כלום, למה שייתן לך?

שתשתמש בזה נגדו,

שתתרחק ממנו.

אם אבא יודע שהוא קונה רכב לבן שלו בשביל שהוא יברח ממנו אלפי קילומטרים, הוא יקנה לו?

הוא לא יקנה לו.

אם אני אתן לך אמצעים שתברח ממני, אני אתן לך?

לא אתן לך.

כתוב בגמרא יאה עניותה לישראל.

העניות

היא יפה לישראל.

למה יפה?

כי מי שעני קרוב לשם.

עני מה? זה לא נותן לו, זה לא שומע בקולו, זה לא מתייחס אליו, לא זה חוכמת המסכן בזויה.

מה?

אז הוא פונה לשם.

העני יותר קרוב לשם, לכן תפילה לעני כי יעטוף

ולפני השם ישפוך שיחו.

התפילה של העני עוטפת את כל התפילות של כל

כל המתפללים בעולם ועומדת לפני ה' ראשונה

למה אם ה' לא ישמע אותו מיד הוא יחכה בתור הוא ימות מרעב

אז הוא קרוב אצל ה'

אז לכן צריך לדעת, אפשר להיות קרוב ועשיר

אפשר להיות קרוב ועני

אתה היום עשיר

יש לך עיניים, יש לך אוזניים,

יש לך ריח, יש לך דיבור, יש לך ליחה, יש לך הכול, אתה עשיר?

כל האיברים מתפקדים, אתה עשיר גדול

עשיר גדול

נו תודה לשם תתקרב אליו תזכור אותו שיסגור אותך

מה אתם אומרים כדאי או לא כדאי?

כדאי

בבקשה תתחילו

למי שיש שאלות בבקשה

אבל לפני, רגע רגע

רגע רגע רגע

רגע רגע

רגע רגע

לפני שאני אתן לכם שאלות

אני אראה לכם סרטון חדש שהוצאנו עכשיו

בסרטון הזה תראו

כשאני החלטתי

לחזור בתשובה

לקריאה של ספר זה הכול

קריאה של ספר

תראו מה הספקתי לעשות

בקצת זמן

ולהיות דבוק במטרה דבוק במטרה

על מה שדיברנו

בואו תראו בבקשה

הרב אמנון יצחק הוא אתגר למראיין החילוני, קשה לעמוד מולו. 20 שנה הוא נחשב לגדול המחזירים בתשובה. מכירים אותו כגדול המחזירים בתשובה, שלום לרב אמנון יצחק. הרב אמנון יצחק שנחשב לאחד מגדולי המחזירים בתשובה בישראל. שנים רבות הוא חורש את הארץ ואת העולם היהודי,

מקיים עצרות ענק בכל מקום ומחזיר אלפים בתשובה.

אלוהים, ברא את העולם. מי ברא את אלוהים?

ואיך אני יודע שמה שרב אחד אומר ולא מה שרב אחר אומר זה הדבר האחר? בואי. אתה ראית את אלוהים שאתה יכול להגיד שהוא כאן היום? את רואה את החמצן כשאת רושמת, זהו. יוב, העצמאות לא שלנו? איפה כל האלפים האלה שמתו?

אנחנו כל שנה מתענים שבועות! ואתם עד שלף מיליון רק דקה?

האם אתה יכול להוכיח לי קודם כל שאלוהים קיים?

אם אני אחקור ואני לא אמצא מי היה סבא טרפה, אז היה לך סבא או לא? לא מצאתי! אז אם לא מצאת זה לא היה!

יא טמבל!

אני לפני כמה ימים עברתי עם האופניים ככה סתם באיזה שביל שאני אף פעם לא עובר,

ופתאום אני רואה את המודעה שלך שמחתי מאוד, צילמתי את זה, כי כל הזמן רציתי מאוד מאוד מאוד לבוא אליך רק מה שאני רוצה להגיד לך שבזכותך אני התחזקתי בשנת תשמע 85 את הציצית הראשונה קיבלתי מכבוד הרב ומאותו יום לא הורדתי אותה. מאח שלי בזכותך נמצא כבר בישיבה ארבע שנים, התחתן רציתי להגיד לך תודה באופן אישי על זה

ששיניתי את חייו מקצה לקצה, פתאום אני ראיתי את האמת, גיליתי את האמת.

זוכרים לחזור בתשובה מהחילוניות עד הישיבה בזכות הרב?

ומשמיים, חזרתי בתשובה דרך כבוד הרב? דרך אלה שהיו לי את הקסדות

בחונית.

כל הסרטונים שלך באתר השופר, הסתכלתי גם ביוטיוב. מאז קרוב לשנה אני כמעט כל יום נמצא באתר השופר, חזרתי בתשובה, וברוך השם נתנו ברדכי כולל היום ולקחת לי את הקוקו,

ושיפרת לי את הלוף, ובזכותך קודם כל האזרקה שיש עליי, הצאצית שיש עליי.

והבנים שלי חזרו בתשובה, והם התחילו עם דיסק אחד של הרב אמנון נצחק.

אני שומע אותך בקלטות, רואה אותך,

יושם איתך, הולך איתך בדרך, יושן איתך.

שם הכול בצד, ורק לראות אותך.

אני עצמי חזרתי בעקבות הסרטים של הרב. ושיבדתי את ההרצאות שלך באינטרנט במשך שנה.

זו פעם ראשונה ששמעתי את הגלטת שלך היום באוטובוס,

והקשבתי לכל מילה. חזק לו מאוד מהקראתות של הרב. ברוך השם, זכיתי לפני שלוש שנים להכיר את אתר שופר בלימודים. להכיר בן אדם באינטרנט, ובאמת לראות את האמת. ובזכותך יש לי כל הכוחות לעסוק בתורה,

ולעשות כמה שיותר דברים למען הקבוצה בחוץ.

אני חזק לך כבר שנים, על גבי שנים, ורק בזמן האחרון אני רוצה להגיד בתשובה.

מורת המשפחה שלי חרדית. הילדים שלי גדלים חרדים.

ואותי הוא החזיר בתשובה, ואת הבת שלי החזיר בתשובה, ואת הבן שלי החזיר בתשובה.

אחרי עשרים שנה הייתה פעם ראשונה שרציתי להודות לך פעם. אני מוכן. אני מחובר אליך בלי הפסקה,

ובייחוד תודה על השנה האחרונה שבחוצה.

הצלחתי לאכול מזכר ואופן.

וגם להכניס את ילדיי לתלמודי תורה.

ולמדתי עם תומנית ברנית, ולא ידעתי. ואני שואל איפה הייתי 34 שנה, כבוד הרב?

איזה שקט.

לבוא למה?

בגלל שלא שמעת כאן לטוב.

התגרתי לפני שמונה שנים, רק בזכותך.

עבדתי באולם של רבנות בבת ים,

ובלילות, אחרי העבודה שהייתה חוזרת מהאולם, ישבתי ושמעתי את הדיסקים שלך.

וחוץ מזה, אני רוצה לטבל את החירוש רק מידי המשך. כל הקרדיט שמגיע לרב אמנון יצחק, ותודה רבה לך.

אני לא רוצה לשאול שאלה, אני פשוט רוצה שתענית לי את הציצית הראשונה שלי בבקשה.

את הלכת לך, את עלית לזכות אותי הציצית? בהחלט.

זהו, ואני רוצה באותה הזדמנות שאני כבר פה,

לקבל עלי הציצית.

בואו אתה, אדוני, אלוהינו,

מלך העולם,

וגיענו לזמן הזה.

אבל יש איזה משהו שאני מאוד רציתי להגיד לרב כבר הרבה זמן, ואני מתנצל שעד היום לא אמרתי את זה לכבוד הרב.

מה הרב עשה לנו בחיים? כמה טוב.

כל זה לזכויות הרב.

מתאים עליך הרב, בשמחך הרב נתנו בתשובה, היינו עמוק עמוק למותה, בשמחך.

חייס אמת.

מלאך השם.

אתה גדול הדור.

אני מאוד אוהב אותך. אתה חזרת בתשובה? שנתיים.

רק שנתיים אתה נראה טוב, בלי עין הרע.

שמעתי קלטת שלך, הייתי פעילת מרץ, על חובתה של האישה לשים כיסוי ראש.

אני בכיתי, אבל אמרתי, זהו, זאת האמת.

תודה רבה שיצלת לי בחיים.

אני רוצה להגיד לך שעם ישראל מאוד מאוד אוהב אותך, ולא שוכח את מה שעשת לו למעלה מ-35 שנה. אני מודה להשם מפרח שהביא אותך לעם ישראל.

אני פשוט רוצה להגיד לך תודה על זה שהרסת לי את החיים.

אני רוצה לדעת איך אתה עושה את זה לפני חולים. בזכותך עשינו הרבה מצוות, ואנחנו ניסינו. בזכותך, חזר בתשובה.

בזכותך חזרתי בתשובה.

בזכותך אני ככה?

בזכותך גם אני חזרתי בתשובה, בזכותך גם חזרתי בתשובה, בזכותך. בזכותך. בזכותך.

בזכותך.

בזכותך.

נסתדר באמצעים מניו יורק ויעקב ממיאמי.

אה, אנחנו צריכים אותך פה, יש פה הרבה אנשים שמאוד צריכים חיזוק, וזה יעזור לכולם.

אולי רבותיי, הרב הגל, הרב חנדא,

קצוות שליטה!

הנה.

אבקסיס אבקסיס אבקסיס אבקסיס אבקסיס עומדים על קרקסם

‫מה אתם רוצים? גאולה או גולן?

‫-תודה רבה.

‫-תודה רבה.

‫תודה רבה.

‫אז לפני השאלות אני רק רוצה להמליץ לכם ‫שמי שרוצה להיות שותף בכל הפעילות הזאת, ‫להיות חלק ממנה, ‫יכול לתרום 50 שקלים בחודש, ‫שקל וחצי בערך ליום,

‫ואהיה שותף בכל הפעילות הזאת.

‫והזכויות הן לאין ארוך, ‫אחרי 120 שנה שהגיעה למעלה,

‫הפירי-פירות של זה ימשיכו להגיע אליו

ללא הפסקה.

כן, אז יוכל לחתום הוראת קבע או באשראי בסוף הערב.

‫-כן, תן לבחור פה, כן, כן.

‫לעמוד.

‫שמי אברהם אוברהם.

‫אני רק שואל האם

‫יש לך תשובה.

‫אני פשוט נתתי לקרוא.

עכשיו,

אני עוקב אחריך 20 שנה,

‫והבעיה שאני לא עשיתי את זה ‫לפני 20 שנה.

‫עכשיו, אני שואל,

‫יש לי עיכוב.

‫האם אתה יכול ללכת לברכה היום?

‫למה, לזיווג? ‫-כן.

‫בשמחה, מה השם ושם האמא?

‫-רות.

רות בת-רכאי.

‫אבל אתה, מה השם שלך? אתה רוצה זיווג.

אני.

אמא, אמא אתה אמרת.

‫מה השם שלך עם אמא?

‫אברהם. אברהם ורות.

אברהם בן רות.

‫-כן.

‫השם יזכה אותך לזיווג הגון, מהרה.

אמא.

כן, תן לגברת פה.

תשתדלו שהברכות יהיו לסוף, לא לעכשיו.

‫ערב טוב, כבוד הרב. באתי לספר ולהודות על הנס שהיה לי בלידה, ‫אפשר לעמוד בבקשה? כן.

‫באתי לספר ולהודות על הנס שהיה לי בלידה, ‫ברוך השם, בזכות הברכה שלך.

‫בירכת אותי פעם אחת באשקלון, ‫פעם אחת באשדוד. ‫באתי לקבל ברכה ללידה קלה טבעית, ‫אחרי לידה קודמת שהיה בניתוח,

‫וגם בירכת אותי שאני אשלים את ימי ההיריון, ‫כי בלידות הקודמות היו לי כל הלידות מוקדמות.

‫למדתי שערי תשובה, שלושה חודשים, ‫רצוף חצי שעה ביום, כמו שאמרת לי, ‫ויומיים אחרי שסיימתי,

‫ברוך השם, ילדתי בלידה טבעית קלה,

‫תינוקת, בת אחרי שלושה בנים.

‫פעם ראשונה לידה בזמן, ‫אחרי שלוש לידות מוקדמות, ‫וכן, בלידה עצמה היה כאילו זמן ‫ששום דבר לא התקדם, כמה שעות,

‫והרופאות לא ידעו מה לעשות, ‫וכאילו הבנתי שהזמן מתקצר, ‫וזה פשוט כאילו עוד מעט יקרו אותי, חס ושלום, לעוד ניתוח.

‫ואז במקרה באה מיילדת, לא רופאה, ‫רק לנסות לראות מה אפשר לעשות,

‫ופתאום, תוך שתי דקות, ‫לא רק שהלידה התקדמה, ‫פשוט התינוקת יצאה. ‫אז באמת, תודה רבה על הכול.

‫אנחנו צריכים עוד ברכה במשפחה.

‫באה לפה גיסתי היקרה, ‫שבדרך הטבע מאוד קשה לה ‫להביא אחים לילד שיש לה,

‫והייתי רוצה, בבקשה, שתברך אותה. ‫-מי זאת?

מי זאת?

‫כן.

‫-כי בדרך הטבע זה מאוד קשה. ‫-שמעתי, את שומרת תורה ומצוות ‫או עוד לא?

‫אני אשתדלת. ‫-לא, לא תשתדלי, ‫מעכשיו אי אפשר להשתדל יותר.

‫צריך לשמור שבת, טהרה וצניעות.

‫אוקיי. ‫-לא, תעקליט מה שאני אומר, ‫שבת,

טהרת המשפחה וצניעות.

‫אוקיי. ‫אני נותן לך כיסוי ראש עכשיו.

‫את רוצה, את רוצה לבוא לספר את זה ‫אחר כך כמו שהיא סיפרה, ‫או שאת לא רוצה?

את לא חייבת.

יופי, קדימה.

‫בכבוד, שימי,

ברכי שחיינו.

תעזרי לה, תעזרי לה.

‫אחר כך, אשר מי שגדלו בתורה, ‫ואמן לו בתורה, אשר מי שגדלו בתורה, ‫ואמן לו בתורה, אשר מי שגדלו בתורה, ‫ואמן לו בתורה, ‫באוזן נחת רוח, ‫באוזן נחת רוח, ‫נחת רוח, כולכי היו תפרוט,

ועושה נחס רוח ועושה

קודם כל יפה לה

תודה

מה השם שלך ושם האימא?

פאני בת סטה

פאני בת סטה

ובעלך?

צפריר בן איילה וצפריר בן איילה, השם יזכה אתכם בזכות מה שקיבלת עלייך?

זה כולל אותו

תזכו לזרע חי וקיים מהירה השנה.

אמן. תודה.

תמיד אתה נותן למי שלא רוצה. שים לב. זאת, כן, כן.

תודה רבה, כבוד הרב.

אני לא יודעת,

אני מרגישה סוג של, כאילו הרב מתקשר איתי.

אני מבני ברק במקור.

אני גרה בארבע השנים האחרונות,

ואני לא באתי לבקש ברכה למרות שזה ודאי,

באתי לשתף את הקהל.

אני מתרגשת כי כתוב כאן 40 שנה של עשייה,

ואני בת 41 היום,

וכשהייתי בגיל חמש

באזור בני ברק, רמת גן, אני לא בדיוק זוכרת,

אמא הלכה,

מראת אמי שלפני שנה וארבעה חודשים בפתומיות מצנתור איבדנו אותה,

נשמת העדן.

בתור אישה מבית מסורתי, חילונית,

דרך זה שהיא עבדה בבני ברק אצל משפחות חשובות מאוד במשק בית,

והמליצו לה שייבדל לחיים על הרב, לשמוע הרצאה.

לפני,

אם אני בת 41,

זה קרה בגיל חמש, אז תעשו את החישוב,

לא היה מקום.

אימא שלי עמדה במשך שלוש שעות,

אני לא אשכח את זה,

במהלך השנים היא כל פעם תמיד חזרה,

ואני זוכרת דברים גם לפני גיל חמש, אבל אני לא אשכח את זה.

אני לא אשכח את אותו בוקר, שאימא הגיעה, אני כבר חיכיתי לה בלילה, לא נרדמתי עד שאימא חזרה. הסאונד לא טוב.

ואימא חזרה והיא שמה כיסוי ראש.

אני הבכורה,

ואחריי יש עוד

חמישה אחים,

וכולם,

צריך להבין, זו משפחה חילונית,

האמא לא ידע איך לאכול את זה,

היה שאלת רב,

אימא הלכה לרב זילברשטיין,

מי שמכיר ברמת אלחנן בבני ברק,

והרב פסק שכל זמן שהוא לא מפריע בשמירת המצוות,

אז לא לעשות גירושים.

כל השנים אחר כך,

זה היום התקדם הכול, אז לא היה, עוד לא קם שופר, היה ערכים, היו

כמה רבנים בודדים ביניהם, כבוד הרב,

שיבדל חיים ארוכים.

היה קסטות, ואני זוכרת שזה היה התפקיד שלי ברחוב נורוק שבע בקריית הרצוג, להביא קלטות.

היה את ייבדל החיים הרב יוספי והרב אמנון יצחק,

וזה מה ששמענו.

והיום,

אימא שלי בשמיים, אני רוצה להגיד לך שאני מתרגשת.

אני עומדת כאן לפני מי שאחראי למשפחה

של שישה ילדים,

עם נכדים, כולם נשואים, בני תורה, שומרי מצוות.

כולם בזכות שלוש שעות על הרגליים שאימא עמדה ושמעה הרצאה של הרב.

אנחנו בלוקסוס, יש לנו כיסאות.

בתקופה ההיא לא היה סיכה לעמוד. לא באתי לבקש ברכה, בוודאי,

בוודאי שנשמח לברכה. אני באתי לשתף את הקהל.

אני באה מהציבור החרדי,

ואני מקירשתי בערב את כל מה שהולך

בציבור הזה.

ואני עקבתי ועוקבת.

זה לא פשוט מה שהרב עובר.

זה לא פשוט מה שהרב עובר, זה לתת ולתת ולתת,

ולא רק שלא לקבל שום בתמורה,

כפיות טובה,

והשם ירחם ושלא יהיה קטרוגים, והשם יסלח לכל מי ש...

אבל דבר אחד, אני לא אוהבת מחיאות כפיים.

הרב הוא לא זמר ולא בדרן.

אחרי שאני אסיים, אם הגברים יוכלו לשיר ימים על ימי מלך תוסיף, אני אשמח.

יש לי בקשה אחת.

נאמר בחז״ל שהפרעה אמר

פן ירבה, ואמר לו הקדוש ברוך הוא,

אתה אומר פן ירבה ואני אומר כן ירבה.

אז כל אלה,

גם אם הם נראים חרדים,

שהקדוש ברוך הוא יחזיר אותם בתשובה שלמה, אמן. ויפתח להם את העיניים לראות

כמו אברהם העברי שנקרא עברי כי הוא מעבר אחד וכל העולם מעבר השני,

שיראו את האמת,

ועל זה נאמר שלפעמים יעוור עיני חכמים.

ומי שקצת למד ויודע, אני למדתי בסמינר, מאיר, הרב בטח מכיר,

בבני ברק.

חכמים זה לא חכמים, זה מדובר על חכמים. כל מקום שכתוב בחז״ל, חכמים או זקנים,

מדובר על תלמידי חכמים, ועליהם נאמר שכסף או כל הנאות טובות אחרות יכולות לעוור את עיניהם.

אני קטונתי ולא אדבר בגדולי ישראל, חס וחלילה, אבל דבר אחד ברור,

שלרב נגרם עוגמת נפש,

וייזהרו בגחלתן, כפי שנאמר בפרקי אבות. הלוואי שמי שראה אותי בכל מקום שהוא, אני הפשוטה, היהודיה הצעירה,

שהקדוש ברוך הוא ייתן לרב עוד הרבה שנים, חיל חולו, רייטא, בעזרת השם, ותמשיך לזכות. זו דוגמה אחת,

יש אלפי אלפי אלפי משפחות שיכלו להיות היום במקומות אחרים, וברוך השם,

אימא שלי זכתה,

שישה ילדים, כולם שומרי מצוות, נכדים, כבר חיתנו, כבר,

ואני מתרגשת הרב, אני מקווה שעשיתי נחת רוח לאימא בשל מים. ברוכה תהיי.

שלום, כבוד הרב.

יש לי חברה,

היא לא הגיעה היום,

אבל היא ביקשה מה לקבל עליה לרפואת אימא שלה.

אימא שלה בגיל 40, היה לה חיידק בכליות,

ומאז עשר שנים יותר היא עם דיאליזה עד שזה כבר כליות גמורים במצב לא טוב, קוראים לה איבה,

בת יעל אור השמחה.

מה לקבל?

היא דתייה או לא?

כן, משפחה דתית.

החולה דתייה?

כן, עם כיסוי ראש, כן.

וכמה משפחה, כמה בני המשפחה? ארבעה ילדים, שתי בנים, שתי בנים. איזה גיל?

החולה? לא, המשפחה הילדית. הבכורה עשרים, שלושים אולי.

באה קטן, קטנה?

קטן בן חמש עשרה.

תגידי להם אם הם יכולים להתענות תענית ארבעים יום

לרפואת האימא.

ארבעים יום זה אומר שמהבוקר עד הערב,

מעמוד השחר עד צאת הכוכבים,

הם לא אוכלים ולא שותים ארבעים יום רצוף,

חוץ משבת,

חוץ מחג.

אם לא יעמדו בזה, מה משהו אחר אפשר להגיד?

אם את רוצה את העצה שלי, תשמעי אותה עד הסוף.

אם הם ירצו לעשות,

יש סיכוי. אם הם לא ירצו לעשות,

פחות סיכוי.

ארבעים יום, חוץ משבת, חוץ מחג,

הם צריכים לצום ארבעים יום רצוף ברצף.

כולם ארבע ילדים שלנו?

כן.

זה לא קשה.

אני לא חושבת.

אם יעשו, סימן שהם אוהבים את אימא,

והם רוצים לעזור לו. אני בטוח שאם הילד היה חולה במחלה שיש לה, והיו אומרים לאימא שהיא צריכה לצום,

היא הייתה צמה בשביל הילד.

למה שהילדים לא יצומו בשביל האימא?

לא סחבה אותם תשעה חודשים בבטן?

לא התרוצצה איתם קופת-חולים והכול?

עכשיו תחזירו לה.

תעשו משהו, תראו שאתם אוהבים אותה.

זה משפיע מאוד.

הארבעים יום האלה זה כנגד התענית

שהטענו כל עם ישראל, כולל הילדים.

כשהייתה גזירה של המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים,

צמו 72 שעות רצוף,

שזה שקול לארבעים יום תענית.

יש אפשרות שהם יעשו גם שלושה ימים רצוף, 72 שעות.

אם הם לא יכולים, הם יכולים לעשות ארבעים ושמונה שעות

בעוד 13 יום.

או ארבעים יום, כמו שאמרתי.

הרבה עשו ונושעו.

יש סרט שאני מציע להם לראות, קוראים לזה, חיו יחיה.

יצא ילד מהבטן של אימא שלו

בלי רוח חיים.

במשך עשרים דקות.

והודיעו לי באמצע השיעור שאני נותן,

אמרתי מייד שאני מקבל עלי תחנית ארבעים.

ועוד מישהו קיבל עליו מהשיעור,

וגם האבא קיבל עליו.

אחרי עשרים דקות שלא היה לו חמצן למוח,

הוא חי.

בלי שום פגם, בלי שום מום, בלי כלום.

היום הילד בן שש בערך, שש וחצי, שבע,

חי, בריא ושלם מאה אחוז.

איך זה?

אם מקבלים, יש כוח בתחנית הזאת

גדולה מאוד.

הרבה נושעו. ירצו, יעשו. לא ירצו, לא יעשו.

אז אפשר ברכה. אני אברך, למה לא? לא בעיה לברך, זה כמה מילים.

אבל צריך שיהיה מעשים.

כן.

אוה בת יעל אורה שמחה. אוה בת יעל אורה שמחה. רפואה. אורה שמחה. רפואה שלמה.

מהרה.

אמן. עוד דבר, עוד דבר.

אני רוצה לעשות תורת כיף. בבקשה, אם אפשר ברכה לבת שלי, הודיה מרים, בת שפרה, לבריאות.

אמן.

אמן. ושלעולם, אני שפרה, בת בסנדה,

שאף פעם לא אין לי קנסות בנהיגה ותאונות.

בעזרת השם.

אמן.

היא רוצה לעשות תורת כיף.

כן.

תן לבחור פה.

רגע, סבלנות. לאט לאט.

לאט רגע.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. כן.

אני התגרשתי לפני עשרה ימים ורציתי ברכה לזיווג.

ואני מוכן גם לקחת שלושה ימים רצוף.

יפה מאוד.

זה סיבה למסיבה.

מה השם שלך בשם האימא? יהודה בן נירה.

יהודה בן? נירה.

אירה? נירה. נירה. נירה. יהודה בן נירה תזכה לזיווג הגון מהרה.

אמן, יהיה בריא.

תן לגברת פה, כן, תן לה.

ערב טוב כבוד הרב.

אני רציתי,

זו ברכה לבן שלי שהוא נשוי שלוש שנים ואין לו ילדים. דתי או לא?

לא דתי. הוא לא יכול להיות דתי כי הוא עובד מדינה.

מה הוא עושה?

כבאי.

כבאי? הוא נולד כבאי? לא.

אז הוא לא חייב להיות כבאי.

הוא מניח תפילין, אבל... הוא יכול לבקש בלי משמרות שבת. הוא יכול להיות במזכירות, במנהלה,

במשהו אחר. מפקד תחנה, הוא לא יכול. אז שיוותר?

מה, לוותר על העולם הבא בשביל תחנה?

זה תשאל אותו. אני לא יודעת. אני שואל אותך, את האמא שלו.

דיברתי איתו. אבל איך הוא מאבד את העולם הבא? בפרנסה. איזה פרנסה?

פרנסה?

לא הבנתי.

את באמת מסכימה שהוא ילך בסוף לגיהינום?

אז למה את לא מונעת אותו?

את דתייה, את יודעת מה זה חילול שבת? אז אני רוצה ברכה שתברך אותו. לתשובה כן.

תשובה. אבל אם הוא יביא ילד, אחר כך יהיה עוד כבאי.

תהיה לנו בעיה.

מה השם שלו?

אלירן בן יפה.

איך?

אלירן בן יפה.

אלירן בן יפה, השם יחזיר אותו בתשובה שלמה. אמן.

אמן. ימצא עבודה טובה יותר בלי חילול שבת. אמן.

ואם יעשה תשובה אמיתית, יזכה לזרח חיפה. אמן. אפשר עוד ברכה? כן.

דן יעקב בן יפה, אגב, שיחזור בתשובה.

אמן.

יאיר ישראל בן יפה.

יאיר ישראל בן יפה, שחזרה בתשובה. אמן.

וכשימצא עבודה, אמצא עבודה.

וימצא עבודה טובה. בעזרת השם.

תודה. ורפואה שלמה. תן לגברת מאחורה, באדון.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני רציתי לדבר איתך על זה כבר לפני שנה, וחיכיתי לרגע הזה שאני אפגש איתך.

כן.

אח שלי חיתן את הבת שלו.

מחתן את הבת שלו.

והוא

סוגד אליך.

סוגד אליך.

סוגד זה רק לעבודה זרה.

לך, לך הוא סוגד. לך, רק לך. אין דבר כזה סוגד. סוגד. הוא סוגד לך. הוא לא מוכן רק לשמוע אמנון יצחק.

זה לא סוגד, הוא שומע.

הוא שומע. בסדר, שומע. שיהיה שומע.

הכלה,

הוא מחתן את הבת שלו,

מקונן, הכניס אותה לכלה לחופה וקידושים.

הוא שאל אותך.

עשו את העולם, הכינו את העולם, את הכול הם דתיים,

שומרים שבת ומצוות,

חרדים,

בגלל

שבעולם לא הייתה כשרות של הרב אמנון יצחק.

אתה אמרת לו לא ללכת לחתונה לבת שלו.

הבת, הכלה בוכה.

האמא בוכה

ביום הכלולות בגלל שאמרת לו לא ללכת לחתונה.

בנוסף לכל גם אמרת לבן שלי לא ללכת לחתונה זה טרף.

האם זה בסדר מה שעשית?

כולם בוכים, כולם בוכים,

מתחננים לאבא לבוא לחתונה רבע שעה לפני,

בלחץ. הסיפור שלך הוא... אתה, רגע, סליחה.

אתה אמרת לו לא ללכת.

את היית?

אני כן הייתי. את היית כשאני אמרתי לו?

לא. אני שמעתי שזה אתה אמרת לו. הבנתי. וגם אמרת לבן שלי לא ללכת לחתונה בגלל שלא קנו את הכשרות שלך. אז אני מודיעה לך קודם כל שזה סיפור בדיוק. זה לא סיפור בדיוק. אני במקרה הלכתי לחתונה. סיפור. סליחה.

תקשיב. אני רואה את הבן שלי.

אני רואה את אחי. סיפור בדיוק. ואני מסתכלת עליו. סליחה. תקשיבי, תקשיבי. היה לחץ, היה מריבות, תקשיבי. היה צעקות. הלו. תקשיבי, הגיעו למצב של גירושים.

הלו. הגיעו מאימה עליו. תסתור. הלו.

הלו.

אם אני אומר לך, תקשיבי.

אם אני אומר לך סיפור בדיוק. זה לא בדיוק.

שמעתי. סליחה? הבן שלי יתקשר אליך. תסגור רגע את המיקרופון.

עכשיו תקשיבי, אני אסביר לך בשביל שתשמעי, כי את לא שומעת את רק משמיעה,

אז אני מסביר עוד פעם את יכולה לכאוב סיפור בדים

אני אומר לך סיפור בדים

דבר שני, בחיים לא הכרחתי בן אדם

שיקח כשרות שלי אין לי כשרות בכלל

אין לי כשרות אבל אמרת שאתה

אמרת או שזה טרף לא אמרת את זה את לא שומעת, לא אמרתי דבר כזה את אומרת

את רוצה שאני אתבע אותך על לשון הרע?

את מוסרטת.

תקשיבי טוב, אני אתבע אותך על לשון הרע.

את מוסרטת.

אז אני מודיע לך עוד פעם סיפור בדים, תרדי מהסיפור מהר.

אין בעיה, תשלמי כסף.

את רוצה, תלכי, אבל מה זה קשור אליי?

סיפור בדים. תביא את הבן שלך עכשיו, תביא אותו עכשיו, אני רוצה לראות אותו פה.

שיבוא ויגיד שאני אמרתי לו.

יש לך בן או אין לך?

תביא אותו.

במקרה הוא לא נמצא פה. אה, במקרה הוא לא נמצא. תודה רבה לך.

רגע, רגע, סליחה, סליחה, סליחה. תביא לי.

כן. בבקשה.

בבקשה. הוא יתבל. בבקשה.

שלום. כן.

קודם כל, כבוד הרב, אני לא אמרתי לה שאמרת לו ללכת,

אלא היא מדברת על גברי.

על מי? על גברי.

אני לא יודע מי זה. תגיד לי, תראה לי תמונה.

גברי זה אח שלה והוא רצה לעשות חתונה לבת שלו.

והוא שאל אם להגיע, כאילו, אם יש בעיה ללכת לאיפה שיש זמרים שהם פסולים,

כמו שאנחנו יודעים, וכל ההלכות שנוגדות את מה שהתורה אומרת.

אז אמרתי לאימא שלי שזה לא, שהוא לא צריך ללכת לשם.

יש שם מאכילים שם, הסברתי לה גם את כל התהליך שלא מכשירים את המקום ולא בוררים את כל האור ואת כל הכוסבר ואת כל מיני... אתה הבן שלה? כן.

את שומעת מה הוא אומר? כן, כן, אני שומעת.

הוא אומר שהוא אמר לא. רגע, סליחה? לא סליחה, תשמעי מה הוא אומר. רגע, תן לי יותר. לא, תשמעי מה הוא אומר. רגע, רגע. אבל תשמעי מה הוא אומר.

שאלתי גם את הרב, שאלתי גם את הרב אם הרב התיר לו בזמנו,

ושלחתי גם הודעה אם הרב התיר,

ושהוא הלך בכל זאת, אז הרב אמר שהוא לא התיר. כאילו, הוא לא אמר לו את זה, שהוא התיר לו ללכת.

והסברתי לאימא שלי גם למה,

למה לא, כאילו, לא צריך ללכת למקומות כאלה ולא הולכים לאירועים. בגלל שהמקום,

אמרתי שזה לא משנה אם הבת שלא מתחתנת או שגם אם זה אח שלי התחתן אני לא יכול ללכת למקום כזה ואני מסביר את זה לאימא שלי והיא לא מבינה את זה

היא מבינה שהעיקר צריך לאכול אז למה לפחות קשיבה אני שומעת גברת גברת אני לא עוזק אנשים לא מכריח אנשים אני יכול אז אני דוברת שקל נכון לא רק זה

אלא מה אני אומר מה מותר ומה אסור אני לא אומר מה לעשות אמרת לא לא לא לא אני אומר לך לא אני אומר לך לא אני אומר לך לא את לא רוצה לשמוע אני אומר לך לא אני יכול להגיד

מה מותר ומה אסור ואת זה אני אומר כל ערב אבל צריך לדעת למנוע בן אדם אף פעם לא מנעתי

לחייב בן אדם אף פעם לא חייבתי,

להתיר לבן אדם מה שאסור אף פעם לא התרתי,

לאסור מה שמותר אף פעם לא אסרתי.

התפקיד שלי זה רק להגיד

מותר אסור,

נכון או לא,

זה הכול.

מה אדם מחליט?

ההחלטה שלו. עובדה שגם הוא הלך כבוד הרב. מה? עובדה שגם הוא הלך בסוף. לא הבנתי.

לא אני אומר עובדה. אני לא שומע אותו מה? רגע.

עובדה שגם הוא הלך בסוף. אז הוא החליט לעצמו מה שהוא רוצה. אז הוא לא שמע, נדון?

אז הוא גם הלך?

אמרת שהוא לא בא.

אבל אמרת שהוא לא בא.

אה, הוא בא.

אה, הוא בא.

וואי וואי וואי.

טוב,

טוב, טוב, טוב.

אז תפני לגברי ותגידי לו.

לא יודע מי זה. תראי לי תמונה.

מי זה גברי? זה גברי?

תן לבחור מאחורה שם. תן לו לבחור.

תן לו מאחורה שם.

שבי שבי שבי שבי.

שבי שבי שבי שבי שבי.

די, שמענו כבר הרבה. הלאה, כן.

דבר.

ערב טוב, אדוני. ערב טוב.

ערב טוב.

לא שומע, חבר'ה.

ערב טוב, אדוני.

כן?

לעשר שנים

לפני עשר שנים?

אחרי יציגים כן

אני רוצה בריאות רבה מה השם שלך ושם האימא?

אייל רוט,

בן חיה הלנה מה מה?

אייל בן חיה הלנה לא הבנתי מישהו יכול להגיד לי מה? אייל בן חיה הלנה אייל בן חיה הלנה חיה הלנה

הלנה השם ירפא אותך ברפואה שלמה בכל האיברים בגינים מהרה

תהיה בריא, כן, בזיווג הגון מהרה, תן לבחור שמרים את היד פה

שלום ערב טוב לאדוני, שלום שלום, שמי עיניו,

עיניו, עיניו, איזה יובי, תודה

ישר מהאשכול

אני שמח שהקהל הקדוש הזה פה ואני הזדמנתי גם לכאן

זאת באמת הנאה

אני ראיתי, התחלתי לראות את אדוני ביוטיוב כמו הרבה אחרים שציינו את זה

והתרשמתי באמת מחוכמתו של אדוני

אני חושב שאתה מטיף בצורה יפה, מסביר בצורה ברורה

ויש לי שאלה לא פשוטה

אני חילוני, אני שומר מסורת, שומר כשרות,

לא שומר שבת,

אני בן 54, כל השנים זה ככה וזה גם כנראה יישאר ככה,

טוב לי ככה

והשאלה שלי היא גם בתור חייל קרבי ואיש מילואים לשעבר

מדוע אדוני וכל המחזירים בתשובה

מחזירים את הקהל הקדוש ואת האנשים שחוזרים בתשובה

והם נהפכים להיות חרדים ולא ציונות דתית.

הציונות הדתית היא חזקה,

היא עוצמתית מבחינה כלכלית,

מבחינת ידע,

מבחינת לימודים, מבחינת כושר מנהיגות.

נפתלי בנט למשל,

שהוא דוגמה קלאסית,

אני חושב שהציונות הדתית תורמת באופן חזק מאוד. אני פיקדתי על חבר'ה מכרם ביבנה,

חבר'ה שעשו הסדר,

שנה וחצי ולא שלוש שנים בצבא,

חבר'ה נפלאים, נהדרים, היו איתי בצוות, בטנק.

אנשים נהדרים, קדושים.

אני חושב שההטפה להחזרה בתשובה והפיכת הקהל הקדוש הזה והאנשים לחרדים מחלישה את החברה הישראלית,

גורמת לקרע מסוים בעם, ופה אנחנו מפספסים נקודה חשובה מאוד, והפיצול בעם מעמיק, לצערי.

לכן, השאלה שלי, מדוע להטיף להיות חרדי לצניעות מוגזמת, עד כדי כך שאנשים קונים בשר עוף ב-25-28 שקלים לקילו,

ואולי בשחיטה קטנה של אדוני,

או מה שקשור לארגון, אין לי מושג,

ב-50 שקל לקילו,

כאשר האנשים לא מסיימים את יומם ומרוויחים 2,000 שקל בכולל,

ואני יושב ראש ועד של 64 משפחות

ברחוב הפלמ״ח 3, מי שמכיר את הבניין,

רובם בלסניקים, זרם בלס, זרם גור,

שסניקים ומזרחיסטים,

ואנשים באמת קשי יום, וכואב לי עליהם, אני מנסה לעזור להם בדרכים שקשורים אלינו,

של הבנייה בבניין וכולי, שיש איזושהי בעיה טכנית שם,

אבל אני רואה את הקושי של האנשים יום-יום,

ופה אני חושב שאנחנו מפססים נקודה ממש קריטית בעם,

שהעם מתפצל,

ואנחנו מפסידים אנשים מוכשרים,

שאולי יותר בכולל,

ופחות בצבא, ופחות בחברה, ופחות בעשייה ועבודה, ופחות בלימודים,

לרבות בשלילת אינטרנט,

שזאת ספרייה אדירה,

שפותחת צוהר מדהים,

גם של תורה, גם של מצוות, נכון שגם של דברים לא טובים,

אבל אדם יכול, אדם חכם, בר דעת, יכול לעשות את

הסינון שלו אם כן לצפות בתכנים הלא טובים או בתכנים הטובים, ויש גם דרכים טכניות למנוע תכנים לא טובים.

לכן, מדוע אדוני חושב ששלילת אינטרנט, שוב, אני נזהר בדברים, אולי אתה לא שולל אינטרנט,

אבל שלילת אינטרנט ביום-יום,

איך לקרוא, לאנשים שבחצר של אדוני,

ומונע מהם את הדברים הטובים שבאמת יכולים לקדם אותם,

בשם הצניעות ובשם הדברים שאמורים לעשות, אם זה על פי דין תורה או וואטאבר.

טוב, שמעתי שאלה מורכבת מכמה חלקים,

תודה. ואני אענה לך אחת-אחת בלי נדר.

דבר ראשון, אני אוהב את החבר'ה הציונים, שאתה קורא להם

הציונות הדתית.

את החבר'ה האלה אני אוהב מאוד,

אבל מה לעשות שהם לא הולכים בדרך האמת עד הסוף.

אני אסביר לך. פעם שחקן כדורגל חזר בתשובה

והוא שם כיפה שחורה,

ושאלו אותו,

למה הלכת ישר להיות חרדי?

למה אתה לא מתחיל עם כיפה סרוגה ואחר כך, נגיד, בסוף אתה תגיע לזה? הוא אומר, שחקן הייתי כבר.

עכשיו החלטתי להיות אמיתי.

אז בוא אני אסביר לך.

הפירוש הוא פשוט. ביהדות

הציונית הזאת, הציונות הדתית הזאת,

הם מקלים בהרבה דברים שהם אסורים על פי שולחן ערוך. לדוגמה,

חלק מהם הולכים לסרטים,

חלק מהם יושבים ורוקדים אפילו מעורב.

יש כאלה לא מעורב אבל יושבים מעורב בחתונות.

הם לא מקפידים על גרביים לנשים, זאת אומרת צניעות לא כל כך.

הם הולכים עם שרוולים קצרים עד פה, מה שזה נוגד את ההלכה.

הם הולכות עם, בלי כיסוי ראש, חלק עם כיסוי ראש חלקי,

חלק עם ככה. בקיצור, זה לא בדיוק מה שכתוב בשולחן ערוך.

עכשיו, בן אדם שחוזר בתשובה,

מה זה לחזור בתשובה? לחזור לשורשים. מי זה השורשים שלנו?

לא היה יהדות או ציונות דתית לפני 150 שנה.

לא היה. זה פטנט.

זה פשוט מאוד רפורמה.

כמו שיש רפורמים שהם לגמרי בקצה,

יש לפניהם קצת קונסרבטיבים, יש את החבר'ה האלה.

אבל זה רפורמות,

כאילו,

שהם הקלו לעצמם מעול תורה ומצוות.

עכשיו,

אם אתה תסתכל על כל גדולי ישראל במשך הדורות, אם תראה לי אחד מהם כזה,

אז אני אגיד לך, סחטין, הנה, יש כאלה.

אז אתה יכול למצוא משהו כזה שקוראים לו ירבעם בן נבט,

שהוא עשה עגלים ואמר להם שגם זה אלוהיך ישראל, גם זה בסדר, אפשר ככה לשלב והכול.

מה שיכול להביא אותך לתורה זה רק

התורה ושולחן ערוך. היום שולחן ערוך מחייב את כל היהודים.

כל השאר

זה המצאות של בני אדם, נוחות וכל מיני דברים וכו'.

אני משתמש באינטרנט

לצורך מה שאתה אומר, רק לצורך חיובי,

נגיד, להעביר את הסרטונים לאנשים, מידע וכו' וזה.

אבל הסכנות באינטרנט למי שהוא כבר חרדי, או בדרך להיות חרדי,

הן יותר גדולות ממה שהוא יכול.

אם הוא רוצה, אני הכול אענה לך, אל תדאג.

אם הוא רוצה ללמוד תורה, יש בית מדרש.

לא צריך לחפש את התורה באינטרנט.

נכון שאפשר למצוא דברים אצל הרב גוגל

שאתה לא יודע במהירות.

אבל הנקודה שמה לומדים. פעם שאלו אחד,

הוא אמר, תשמע, למה אי אפשר ללמוד תורה בטלוויזיה?

פעם הביאו רב רפורמי, אם אתה זוכר, בערב שבת היה הרב, הרב של שולמית אלוני.

איך קראו לו?

הכוהן הכוהן. הכוהן, משהו הכוהן, כן.

אז היה מחרטט שם, פרשת השבוע והכל.

מהבן אדם הזה אמרו, הנה תורה, הנה תורה. וגם אומרים פסוקו של יום בסוף הטמבלוויזיה, פעם היה.

אז הנה, יש תורה. מה אתה רוצה? זה תורה.

אז אמר פעם רב אחד.

אמר, אם אחד רוצה לקנות לאשתו בושם ליום הולדת, הוא לא הולך לחפש במזבלה.

במזבלה יכול להיות שהוא ימצא, כי בצפון תל אביב זורקים גם הכול.

גם דברים שלא גמרו אותם.

אז אפשר למצוא.

אומר, ככה נותנים מתנה ליום הולדת.

הולכים לפרפומריה ומוציאים משם הבקבוק.

אפשר לקבל תורה, גם שם יכול להיות,

אבל זה, אתה יודע, מטורנב במזבלה.

עד שאתה מגיע למה שאתה מחפש, בינתיים ראית הרבה דברים שהם איסורי תורה,

שתקעת את העיניים שלך במקומות שלא יישכחו מזיכרונך.

רגע, רגע, אני אתן לך.

שנייה, שנייה, אני אתן לך.

אז קודם כל, זה דבר אחד.

דבר שני,

צריך לדעת שהחבר'ה האלה הם באמת מצוינים,

אבל גידלו אותם בחממות כאלה, הם לא מכירים משהו אחר.

אני, לדוגמה, כשמדבר איתם,

הם מבינים אחרת,

והרבה מהם

מתקרבים

לצד הזה.

עכשיו שתבין, המושג חרדי שלא יטע אותך זה לא החליפה והמקבעת והזקן,

שזה כאילו חרדי. בכלל לא.

חרדי זה חרד על דבר השם.

אתה יכול להיראות ככה ולהיות חרד על דבר השם.

זה החרד, המושג חרד, חרדים לדבר השם.

אבל אם אתה חרד לדבר השם, אז אתה מקיים את כל מה שכתוב.

בלי, בלי.

עכשיו אתה אומר שאתה קצין בצה״ל.

אני לא משנה, אני איחרתי אותך.

לא משנה, אמרת שיש לך פקודים קודם, אם הבנתי נכון.

אז מכל מקום, אם יש לך, אתה לא יכול לחפף.

אם יש הוראות מטכ״ל,

אתה לא יכול לחפף.

ואם תחפף אתה תישא את העוון חוץ מהם

ואז רגע

אז איך אני יכול לבוא ולחפף

ולהגיד לאנשים בואו תהיו חפיף

למה כי אז אני אביא יותר ואתה קורא לזה קרע בעם אם לא לא נכון

לא צריך שיהיה קרע בעם

אני פעם הפרעתי לחילונים לעשות משהו הפוך החילונים הפריעו לי

הם לא רצו שאני אדבר מה אכפת לכם אני אומר לאנשי מרץ אל תסיתו את כולם נגד הדת

אני לא הולך ועושה להם הפגנות אני כל ימיים עשו לי הפגנות

כל התשקורת יצאה נגדי במשך עשרות שנים עד שהתייאשו

אבל הנקודה היא מה מפריע לכם נגיד שזו דעתי

דעתי

יש היום קאוצ'רים כל מיני חרטות כל מיני תזות כל מיני תיאוריות לוקחים אנשים עושים בהם מה שרוצים משחקים איתם לוקחים להם את הכסף עושים להם ככה עושים להם ככה מישהו התערב מישהו אמר לא כל זמן זה חילוני זה בסדר

אבל אם זה בא מצד הדת לא אוי ואבוי זה קיצוניות זה להפריד וזה

שתיים לגבי העופות

יש עופות ב-28 נכון

טרף זה בזול

אם תקנה טרף רשמי יעלה לך עוד יותר זול

אבל יש טרף שלא קוראים לו טרף הוא גם טרף מקונן בזול

ואם אתה עושה שחיטה פרטית שאתה צריך לקחת 25 אנשי צוות שלך

בשביל שאתה תעשה את הכול ואתה משלם את הכול

ואתה חצי מזה זורק כי יוצא טרפות ונבלות

אז מה לעשות שזה מכפיל את המחיר

ולפעמים יוצאים גם הפסדים

שאתה לא מכסה ואין לך ברירה אתה לא יכול להיות כל פעם להיות

לא לא חייבים לאכול אני לא אכלתי שבעה חודשים

ברגע שאני נודע לי שיש בעיות

של נבלות וטרפות מייד הפסקתי עברתי לדגי

שבעה חודשים

אחר כך אמרתי אני אנסה לעשות שחיטה קטנה

לא יצא לי

על ההתחלה כבר התברר שסכין הייתה לא בסדר

אחרי זה לאט לאט למדתי את זה וככה ולקחתי עוד אנשים ולקחתי את המומחים וחיפשתי ושילמתי הרבה כסף והכול

ואפילו הפסחתי ערב פסח 250 אלף שקל פרטי לא מחברה

זאת אומרת

אתה צריך להיות מוכן גם להפסדים

עכשיו כל יום שוחטים מיליון וחצי עופות כל יום איך תמיד לא מוצאים נבלות וטרפות

ואם מוצאים אז זה אלפים בודדים ואני כשאני שוחט מתוך ששת אלפים יוצא לי שלוש שלוש וחצי

אז לפי זה כן אז לפי זה ואני שוחט לאט

מה שכולם עושים אם אני שוחט שש במשמרת יש מקומות ששוחטים שמונה עשרה ועשרים וארבע אלף באותו פרק זמן

אתה שומע מהמהירות

הראינו סרטונים יש את זה אצלנו באתר

ששוחטים כל שתיים-שלוש שניות

ברור!

כולם מתפרנסים כולם אז כולם לא בסדר נכון אוי ואבוי תגידי כל אלה ש... 80% מהם עוברים לבשר אוי ואבוי אז אני עונה אני אסביר לך תן לו לדבר גם לפעמים תן לו רגע אני אסביר לך

אתה ודאי צופה בטמפלוויזיה נכון ואתה רואה שמראים כל פעם תוכניות שעשו בדיקה על כל הלחמים בסופרים

מה רואים שם איזה תנאים סניטריים איזה דברים זה מראים לך את העוגות מראים לך את כל הפירות נגיד בטו בשבט הראו לך סרטון רגע רגע שנייה אז מה כל הרשתות מוכרים לנו ככה כל הרשתות נותנים לאכול פג תוקף

כל הרשתות לא שומרים על סניטריה כל הרשתות יש בהן עכברים וחתולים שאוכלים מן המזבן אבל רואים מה אני אעשה שרואים אני יכול להראות לך סרטונים

אבל אתם אחראים איפה משרד הבריאות איפה הכול למה זה לא ככה זה כי כסף מקפיץ את כולם מהר מהר צריך למכור למכור אין זמן אם נדקדק על כל דבר לא נרוויח הנקודה היא אתה מנהח להעיף כל הזמן עכשיו

אם אתה לוקח בקר ועופות

שומעים משהו לא טוב על שר

אם אתה לוקח בשר ועופות

ואתה לא מצליח להוציא הרבה אף אחד לא רוצה להחזיק אותך לא המשחטה כי זה לא משתלם אתה הופך להם את הכול לטרף

וגם לא היבואן וגם לא הסוחר שמוכר לך וגם השוחטים אם בסוף אתה אומר להם תשמעו אתם פוסלים לי יותר מדי אני לא רוצה את השוחט הזה אל תביא לי יותר תביא לי את זה

אם אתה בודק סכינים כל פעם אתה מוצא תקלות

אף אחד לא ירצה אותך, כי אתה רק משבש את העבודה, אי אפשר להתקדם, לא מוצאים סחורה.

מי יחזיק אותך?

וצריך כל יום מיליארד וחצי,

וכל יום צריך בקר.

אז מה אתה חושב, שמישהו יושב כמוני וידקדק? אין דבר כזה.

מישהו בודק לך את התבלינים שאתה קונה,

אתה קונה אותם טחון מהשק,

עם החובש,

עם האבק,

עם התולעים ועם הגבעולים.

הכול אתה אוכל.

ואם תמצא לפעמים פלסטיק,

בתוך השקית,

תדע שזרקו גם את השק שהיה בו תבלינים.

לבפנים וטחנו הכול.

ואני מצאתי כבר.

תן לו לדבר.

דבר עם המיקרופון.

מתי נכתבה התורה? 3,300 פלוס. הייתי קרוב.

ומתי נכתב שולחן ארוך?

500 שנה בערך.

זאת אומרת שעברנו לפחות 500 ומשהו שנה מאז, זאת אומרת דברים השתנו.

לא, לא, לא, לא, לא. שאלת שתי שאלות, קיבלת תשובות.

אתה מדבר רק על שולחן ארוך כרגע. בלי מסקנות. אני אתן את המסקנה. רגע.

כל מה שכתוב בשולחן ארוך כתוב בגמרא.

רק מה עשה שולחן ארוך?

בשביל שאתה תדע את ההלכות שכתב וריכז השולחן ארוך,

אתה היית צריך לדעת את כל הגמרא.

את כל השישים הסחטות.

היית צריך לדעת אותן בשביל למצוא בכלל מה הדין בכל דבר.

מאיפה תדע אם לא תלמד?

מה הוא עשה?

לקח ורק הוציא את הדינים בלי הדיונים,

בלי המשא ומתן עד ההלכה.

הוציא לך פסקי תשובות כאילו ישר מה הדין?

במקרה הזה עושים כך, כך, כך, כך, כך, כך, כך. זהו.

זה מה שהוא עשה. לפניו עשה את זה הרמב״ם

ב-250 שנה.

והיו עוד לפני הרב אלפסי, יריף,

גם כן הוציא,

וכן הלאה.

אבל זה בשביל לצמצם. היום יש כבר קיצור שולחן ארוך,

שלאחד שמתחיל כמוני שהתחלתי,

התחלתי עם הקיצור.

כי אם אני אתחיל לראות כל הספרים של השולחן הארוך, גם זה יהיה האש לבן אדם.

אז עשו קיצור. מה הדברים הכי הכי דחופים, כמו שאומרים,

שאתה יכול ללמוד.

ואחר כך, אחרי שאתה יודע את הבסיס, כמו שאומרים,

אחר כך אתה יכול להתרחב וכו'.

אין פה שום שינוי. ממעמד הר סיני עד עכשיו,

הכול בדיוק אותו דבר. תרי״ג מצוון.

אין פיתורים למרות הדינמיות,

והחיים שהשתנו. אין, שום דבר. והחברה שהתקדמה. לא רק זה, חוקת עולם לדורותיכם, אז אדוני, אנחנו נחזור לגור באוהלים. לא, מה פתאום? אני מקיים את כל התורה כולה ואני מודרני לא פחות ממך. זאת אומרת, מבחינה מדינית,

חברתית,

אני לא שונה ממך בכלום.

אני גר בבית, אתה בבית, לך יש רכב, גם לי יש, יש לי טלפון, גם לך יש.

אני טס, אתה טס, הכל טס.

אמרתי, מה ההבדל?

רק מה, אני שומר תורה ומצוות. מאה אחוז.

לא תשעים ותשע.

זהו, אז מה ההבדל?

לא חזרתי אחורה, ואני לא אוהד המקדמון.

אני אדם מודרני,

בשיא. תראה איזה מצלמות HD.

כשבאו אליי לטלוויזיה, ראית שחנקתי אותו, את אמנון לוי?

חנקתי אותו.

הוא התלהב, אבל איזה אולפן יותר טוב מאצלנו. הוא מאוד כיבד אותך דרך אגב. כן, כן.

הוא בסדר. בחור טוב, בחור טוב. אנחנו כבר חברים.

אבל אגב, לגבי הסכנות של האינטרנט, אני חושב,

ראיתי שגם אדוני בא ברכב, הוא לא בא ברכב. בטח שאני בא ברכב, אני אבוא ברכב. הסכנות בכביש היום הן יותר מאשר הסכנות באינטרנט. נכון. זה אני מבטיח לכולם, ניסיון.

לא, לא. כן, למה? לא. אני אגיד לך לא.

אני אגיד לך לא.

כמה מתו השנה בינתיים תאונות דרכים? 300 פלוס. מתים 400 ומשהו כל שנה.

ארבע מאות ומשהו. שואל אותך שאלה.

כמה עושים החרב, נגיד לאיזה, לא יודע, איזה תוכנית יש, נגיד? לא יודע.

תוכנית אחת.

כמה צפו, נגיד? 100,000.

כמה הלכו?

100,000. אין לי מושג.

אין לי מושג. אני אומר לך. משפט אחרון, כי אני אומר שבאמת כולם רוצים... כן. אבל אם תרצה, אני אפגש איתך אישית, הבחור נחמד.

תודה. תודה.

לא, אתה מאוד חכם, ואני מתרשם.

אני פשוט מנסה לגייס, באמת,

שכולם יבינו שאנחנו לא נפסס פה את הנקודה של בין החרדיות,

צוונות דתית או דתית שהיא קצת יותר חופשית. הנה, יש פה אחד, תקשיב, הנה, עומד שם על הקיר.

זה מתווכח איתי סדרתי.

קוראים לו יצחק.

אני לא מתווכח, דרך אגב. כולם מכירים אותו. אני לא מתווכח.

רגע, רגע.

אני, תשמע, תשמע, הוא, תשמע,

הוא נלחם איתי,

הוא נלחם איתי מאז שהבן שלו חזר בתשובה.

הבן שלו נמצא פה, איפה הבן יעמוד רגע?

זה הבן, אתה רואה?

תראה את האבא, תראה את הבן, תעמוד ליד אבא, תעמוד ליד הבן. העיקר שהאבא והבן ישמרו על אחדות משפחה.

תכף תכף תשמע, רגע חכה, רגע הנה אתה רואה את רזן נחמדים, ברוך השם, ברוך השם,

עכשיו תקשיב,

הוא עבר תהליך, הוא קודם כל התנגד,

אחר כך הוא בא כמו הגברת פה, מה הבן שלי, מלכה, מלכה, מה הבן שלי סוגד לך,

מה זה, נכון, נכון, טוב, שמענו אותך, נכון עכשיו עוד אחת, אגב, אגב,

בזכותם, משפחת דיין, מלכה והבן של היקר אוהד, בזכותם אני פה.

או, יפה מאוד.

אני אמרתי מלכה שאתה לא מבין את החיפה של המושבים. טוב מאוד.

כן, איגב, עכשיו בגלל שזה הבן שלך אני לא תובע אותך.

עכשיו, אתה שומע.

לא באיום, אין ברירה, כשבן אדם מוציא עליי לעז, מה אני אעשה?

טוב, שמענו, די, די, די, הוא בוכה,

קלה, כולם מורים. עוד משפט אחד.

תכף, תכף. עוד משפט אחד. בהנחה שכולם יקשיבו לאדוני, היפותטית, ולכל שאר החצרות של אלה שמחזירים בתשובה,

וכולנו,

נגיד בעזרת השם נחזור בתשובה ונהיה חרדים,

אז מי ישמור?

מי יהיה בתחנות כבאות? משטרה, צבא, אענה לך. לשנות האיום מאיראן. אוקיי, זה שנתפלל בכולל או בבית הכנסת, ונתפלל בבית הכנסת, כי אני הולך עם אוהד, אענה לך.

זה אני חושש. רק שנייה, תן לו בינתיים, רק שנייה.

תן.

אני

קדימה, רגע, רגע.

רגע, אבל, יואו, יואו, איזה תימניה עצבנית.

אז רגע, להשלים, להשלים.

יצחק, קוראים לו יצחק בכר.

יצחק בכר,

בהתחלה היה לו קשה עם זה שהבן שלו כל הזמן לומד. הבן שלו לומד 20 שעות.

20 שעות.

והיה לו קשה מאוד.

והוא היה בדיוק סמסטר לפני סיום האוניברסיטה לתואר ראשון.

והוא ביקש ממני שאני אשכנע אותו. ודיברתי איתו, ודיברתי עם הבן, וניסינו למצוא איזו אופציה וכו' וכו'.

לא צלח בסוף, כי האוניברסיטה התנגדה.

ואחר כך כל מיני דברים. בקיצור, לאט-לאט הוא התחיל לעכל ולעכל ולעכל.

והיום, אחרי עיקולים רבים, בואו נשמע אותו אחרי שבע פעמים של עימותים.

מה יש לו להגיד היום?

רגע, רגע, רגע.

רגע, הוא קיבל מיקרופון. בבקשה. אחרי כל המחמאות האלה. רגע, רגע, לא שומעים.

רגע, לא שומעים.

נו?

בסדר, שומעים.

תן לו לדבר.

אני אומר שאחרי כל המחמאות האלה קשה לי לבקר אותך. אתה יודע, הבן שלי גם מסתכל עליי, אז אני לא רוצה להביך אותך פה לפני כולם. אין בעיה.

אבל בכל זאת אני אשאל כמה דברים.

קודם כל נלך מלהקהל הכבד.

סיפרת לנו על שוויץ,

איזה מדשאות,

איזה פרות דשנות.

אז למה האלוהים לא נתן לנו שם להיות שם אותנו פה עם כוח לאוכלי האדם מסביב?

אתה יודע שבסוף כולם רוצים לטוס החוצה. אז אם זה היה פה, היו טסים אלינו ואתה לא היית יכול לטוס החוצה.

דבר שני, אתה צריך להבין, אם היה שוויץ פה,

אז אנשים מה היו עושים?

כל הזמן מטיילים.

מתי היו לומדים?

אבל אם זה פעם בשנה אתה נוסע פעמיים,

אז זה כבר יותר מסתבר.

אוקיי, עכשיו יש שאלה. אנחנו כל הזמן מצווים, לפי התורה, ללמוד,

להיות צנועים, להיות ענבים, לא להסתכל ימינה, לא להסתכל שמאלה, מיליון דברים, אתה יודע,

לא לעשות שום דבר שכמעט הוא גשמי.

והם מבטיחים לנו חיי עולם הבא.

איפה ההוכחה המופתית שיש עולם הבא בכלל?

אולי נצא קרחים מפה ומפה. יפה מאוד.

קודם כל,

אתה צודק. לא, אני אומר עוד משהו.

אני אומר, אפילו שאין עולם הבא,

עדיף לנו לעשות את המצוות, כי ברגע שנקבע אותן זה, אבל כל אחד לפי המינון שלו, כן?

זה יעשה אותנו אנשים יותר טובים. זה ברור לי. זאת אומרת, גם אם אין עולם הבא,

אם אנחנו נעשה את המצוות כמו שצריך, זה בסוף יעשה אותנו אנשים יותר טובים. גם חיי משפחה, גם איכות חיים, גם אורח חיים, הכול. טוב. זאת אומרת שהעולם הבא זה פריבילגיה שלא בטוח שהיא קיימת.

יכול להיות שזה הבטחה, כמו גם לאלה, למוסלמים, אתה יודע, מבטיחים להם שוב שבעים ושתיים בתולות, אתה מבין? טוב, שמעתי. בסדר. אז אני עושה

איתך עכשיו ניסיון חשיבתי. הוכחה מופתית.

אני עושה איתך ניסיון חשיבתי.

אם אתה רוצה מופתי,

אז יש לי הוכחות מופתיות בסרט שנקרא מבראשית, שלוש שעות ורבע,

כל הסרטון רק הוכחות על מציאות העולם הבא.

רגע,

לא ניקח עכשיו שלוש ורבע.

בוא נעשה ניסיון חשיבתי.

בוא נגיד שאתה כופר לגמרי,

אתה אומר אין עולם הבא. לא שאני אומר אין עולם הבא, תביאו הוכחה. ידעתי שזה יתחיל ככה.

אתה, תקשיב למה שאני אומר.

אני לוקח אותך עכשיו כאחד שאומר שאין, לצורך הניסיון.

אתה אומר אין כלום,

כופר.

כל זמן שלא הוכחת לי, אני כופר שיש עולם הבא.

בסדר.

אני אומר שיש עולם הבא.

אני מאמין לתורה, היא אומרת שיש עולם הבא, אני מאמין, בלי הוכחות, לא רוצה הוכחות.

אמרו לי בתורה, מאמין שלום. זכותי,

זכותך.

אתה כופר במאה אחוז.

אני מאמין במאה אחוז.

עכשיו,

יש רק שתי אפשרויות.

או שיש עולם הבא,

או שאין עולם הבא.

זה הכל מה שיש.

עכשיו,

אנחנו עושים חשבון

למי... כדאיות, כדאיות. חשבון כדאיות, אתה אומר. בדיוק. מה כדאי להיות, כמוני או כמוך? אני מבין למה אתה חותר, אני מבין את זה.

אה, אתה מבין יפה? כל כך מהר. אתה אומר מה יש לך להפסיד?

לא, לא ככה כל כך. לא, תשמע יותר יפה. לא.

עכשיו,

אם אתה צודק

ואין עולם הבא, אתה תמות,

אתה הולך לאבדון, אין כלום.

אם אתה צודק, גם כשאני אמות,

אני הולך כמוך לאבדון. אין כלום, אין. אתה צודק.

שלום.

אבל אם אני צודק,

אז כשאני אמות אני הולך לגן עדן, כי עבדתי על זה כל הזמן.

אתה רואה, הערב אני עובד קשה איתך.

ואם אני צודק אתה הולך לגיהינום.

עכשיו אנחנו עושים סיכום.

אם אתה צודק אתה הולך לאבדון.

אם אני צודק אתה הולך לגיהינום.

בכל מקרה הלך עליך.

אני היחידי שנשאר לי 50% סיכוי שאני בגן עדן.

אז מה כדאי?

אם יש הגרלה שאומרים לך שאחד מתוך שתיים זוכה בפרס,

לא כדאי לקנות את ההגרלה?

אחד מתוך שתיים.

רגע, רגע. זה עד פה בסדר?

עד פה בסדר, אבל יש לי הערה. בבקשה.

אני אומר שלפי מה שאתה אומר זה נראה הגיוני. אבל, אבל, דרך אגב, פסקל אמר את זה אחריי.

אוקיי. אבל אתה מצד שני,

מכל מנעמי העולם, הגשמיים,

יש כאלה שנהנים מזה, אומרים טוב לי, אני נוסע, אני מסתכל, בחורות, אני פה, אני שם.

הבן אדם הזה,

אם הוא ילך לפי הדרך שלך

והוא ימנע מעצמו את המנעמים האלה העכשוויים,

וגם לא יהיה לו למה, הוא יצא קרח משני הצדדים.

אבל מי שמאמין, נכון.

הוא ישמור את המצוות, יעשה את הדברים. אז בוא אני אגיד לך שגם מי שאמרת שנהנה מהמנעמים,

לא תמיד נהנה. אדם שרואה בחורות אז הוא נהנה. לא, לא. תן לי להסביר, רגע. יש הרבה דברים.

אבל אמרת, אני אענה. שהתורה עושה.

הוא עובר על לא תחמוד, לא בגלל האיסור.

הוא פשוט סובל.

הוא כל כך רואה דברים יפים, והוא לא יכול להשיג אותם.

זה סבל.

זאת אומרת, אם מכניסים אותך עכשיו למאפייה,

יש עוגות מכל הצבעים, רק תריח ותצא.

ואתה לא יכול לאכול שום עוגה.

איזה הנעות אלה?

זה הנעות?

אז רגע, רגע.

אבל אם אני לומד לשמור את עצמי

ואני לא צריך, אני בכלל לא צריך להיכנס במאפייה. ואתה לא יכול למשוך אותי במאפייה,

ולא מעניין אותי הריח, ולא מראה אותי המראה.

אז אני בכלל, אין לי שום מלחמה עם עצמי.

אין לי כלום. אני מסודר.

אני יכול להסתפק במה שאני החלטתי שספיק לי.

אם אני מצליח בזה,

יותר טוב.

אם אני יכול להסתדר עם 10 שקלים יום שלם,

אז זה יותר טוב ממה שאני חייב כל יום אלף.

כל דבר שאני יכול להסתפק יותר,

לא להיות לגמרי לגמרי

דאון דאון למטה,

אבל יכול להסתפק, זה יותר טוב לבן-אדם, גם לחיים,

גם לחץ חברתי, גם לחץ ממוני,

גם דאגה,

גם זה.

אם אני מחליט שאני לא מתייחס לציבור,

לא מעניין אותי הציבור מה חושב עליו, מעניין אותי מה אני עושה אם זה נכון.

אם אני עושה,

יכולים לקלל, יכולים לברך, לא מטריד,

לא מעלה ולא מוריד, אין לי לחץ דם, לא כועס על אף אחד, מבסוט.

אם אני לא זקוק לאף אחד, יש לי רק הבורא,

אף פעם לא תוכל לפגוע בי,

לא תוכל לעשות לי שום דבר,

כי אני בכלל לא רואה אותך.

אתה בשבילי יכול להיות כמו פרפר שעבר פה לידי נחמד, ועבר, והכול, מה קרה? אני רוצה להגיד משהו.

לדעתי, לדעתי, זו אפשרות.

הבורא אמר, רגע, אלה אנשים קשים, אנחנו צריכים להבטיח להם משהו.

בסוף הדרך, וכדי שהם יעשו את המצוות שלהם. אז מה אכפת לי להבטיח להם עולם הבא?

זה יפה, זה אמר דבר יפה,

אבל זה דבר שטותי.

למה?

לא, לא, זה יפה, אני אגיד לכם, לא, זה לא סתם.

כי זה מה שמוכרים למוסלמים ולנוצרים, זה הוא צודק, הוא אמר גם קודם.

זה יפה, אבל זה שטותי. למה?

כי הקדוש ברוך הוא היחידי בעולם,

שהבטיח לעם היחידי בעולם,

שאתם תראו שמה שאני מבטיח אני מקיים זה עם ישראל.

מה הוא אמר להם?

אם בחוקותיי תלכו ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארציכם וכו' וכו',

בארץ תיתן פרייה ויבולה והכל וגשמים וחיטם והכל.

אם לא תלכו אני אראה לכם מה אני אעשה לכם. אזרוק אתכם מהארץ, אזרוק אתכם לגלות,

אני אעשה לכם ככה וככה וככה.

וככה עם ישראל מתנהג. זאת אומרת, מה שהשם הבטיח,

הכל פה, פה בעולם מתקיים.

אז אם פה הכל מתקיים,

שום עם בעולם, שום דת בעולם,

אין מי שמבטיח להם, עכשיו תראה.

רק אצלנו.

ורק לנו היו נביאים שאמרו,

אם אתם תעשו כך וכך יהיה כך וכך, אם לא יהיה מגילת איכה.

אם תעשו כך ותחזרו בתשובה, השם יחזיר אתכם לכך וכך.

וכך היה כל הזמן.

היה בניין בית המקדש, 410 שנה.

חטאו.

השם התרה בהם עם הנביאים.

זרק אותם מארץ לבבל 70 שנה.

חזרו בתשובה שמה,

החזיר אותם.

בנו בית שני, בית שני 420 שנה.

חטאו, אמרנו, זורק אתכם הפעם, ארוך.

עד עכשיו 2,000 שנה.

אמר, אתם רוצים בית שלישי?

תחזרו בתשובה.

אם אין ישראל עושים תשובה, אינם נגאלים.

וכל ההיסטוריה שלנו מלאה ורצופה

במה השם אמר ואיך שהתנהגנו, ככה קיבלנו.

תקרא את כל ספר שופטים.

תראה, כשעשו את רצון השם,

השם העריך את המלכות, היה טוב.

ויעש רע בעיני השם,

הביא להם אויבים והרגו בהם ועשו להם זה.

כל הזמן זה ככה.

זאת אומרת, אתה רואה בחוש שכר ועונש פה.

עכשיו, הוא אומר לך בסוף,

אם תהיה צדיק, כמו שאני אומר,

יהיה לך עולם הבא, ואני אוליך אתכם קוממיות

וכל ההבטחות שכתובות.

אז אני לא אאמין לו אחרי שראיתי הכל עיני עינך.

עכשיו, רגע.

אני לא מסתכל כבר בתורה.

אבל זה לא הוכחה. רגע, זה בטח הוכחה.

בטח הוכחה.

אם היהודי הזה, מישהו חזר, רגע, אם היהודי הזה שדיבר איתי לפני כמה דקות,

מה שמך?

עינב. עינב.

אם עינב אומר לי בתור, נגיד, קצין שלי,

הוא אומר, אם אתה תעשה כך וכך, אתה תצא לג',

תצא לחופשה, תצא לסוף שבוע, תצא לרגילה, תצא לזה.

וכל מה שהוא אמר לי הוא מקיים.

אני אאמין לו.

ואם הוא יגיד לי, תשמע, עוברים ללבנון, ואחרי זה יהיה ככה, ואחרי זה יהיה ככה.

מאמין לו. למה שאתה אאמין לו?

אף פעם הוא לא עבד עליי. אף פעם לא שיקר.

אף פעם הוא לא דחה אותי בקש.

תמיד הוא קיים. בבן אדם אני מאמין.

כל שכן באלוקים שאם הוא אומר לי כל דבר מתקיים,

בטח שאני אאמין. זה אחד. שתיים.

אני כבר לא צריך תורה, אני מקושר לבורא יתברך ישירות.

תקשיב.

אני, אני האיש הקטן,

כשאני אומר לפעמים דברים, תקשיב לאנשים, לאנשים, אתה יודע שברכתי כמה אנשים וזה עובד,

איך אני, מי אני, מה אני פרופסור, דוקטור,

מה אני מכשף, מה?

איך אני אומר לבן אדם, תעשה ככה וככה?

מה אני אומר לו? שיעשה מה שהתורן בקשת, לא אני.

לא אני אומר לו,

תסתובב עכשיו שני סיבובים,

תעשה ככה בראש ויהיה לך ככה. לא. זה מה שמצווה, אתה אומר. רגע, מה שמצווה.

אני אומר לו, תעשה את הדברים האלה, אפילו מינימליים,

בוא תראה לקדוש ברוך הוא שאתה רציני ותראה.

הנה, שמעת אישה פה, מספרת לך,

היה לה בעיות עם לידות, היה לה ככה,

ביקשה ברכה, עשתה מה שאמרו,

יומיים אחרי שהיא סיימה את מה שאמרתי לה,

הקדוש ברוך הוא עזר לה במאה אחוז.

זאת אומרת,

אחרי שלושה ניתוחים, בדרך כלל רופאים לא נותנים לאישה שעברה כשרי לעשות אחר כך לידה טבעית. הם פוחדים שאחר כך...

הבנתי, לא משנה.

אז יש אנשים שאפילו שעוברים ניתוחים וכבר לא רוצים לתת להם אפשרות לידה טבעית,

הקדוש ברוך הוא משחרר בלי לשאול את הרופאים.

אבל אני מסביר.

אני רואה בחוש יום-יום את הבורא,

יום-יום, ממעשים של כל יום.

תשאל את הבן שלך, יספר לך עשרות מקרים שהוא שומע בבית הכנסת. תשאל כל מי שמסביבנו יודע בדיוק כמה דברים.

וזה הכל הקדוש ברוך הוא עושה.

הכל.

אם לא היה אומר השם ולא הייתי אומר מה שהוא אומר והיו עושים מה שהוא אומר, לכן אמרתי לגברת,

תעשי אבל מה שאני אומר,

תראי בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יעזור לך.

זאת אומרת, יש הוכחות מפה.

אם יש הוכחות מפה,

קל וחומר שיש לאחר שאתה תהיה שם.

קל וחומר זה פשוט,

אין בזה שום ספק, לא צריך ראייה,

אבל יש לי ראיות בסרט מבראשית.

תראה את זה.

הוכחות

מכל מיני סוגים. על מה? על החיים? אמפיריות, כן.

הוכחות,

לא רק לוגיות,

עובדות.

חיים לאחר המוות.

הכול, אני מוכיח לך את הכול עם מחקרים, עם הכול אמפירי. בבקשה.

טוב. עכשיו לסיום תגיד משהו.

אוקיי, לסיום, אבל זה נושא כבד. אני כבר כמה פעמים מילאנו אותו, אבל זה כל כך מציק לי, ואני יודע שזה חיים ומוות, אז אני חייב לשאול אותך,

ואני כבר אומר לך שאני יכול להכשיל אותך,

יכול להיות שתיכשל, אני יכול להכשיל אותך בשאלה שלי. אין בעיה, אני לא פוחד להיכשל.

אתה לא פוחד להיכשל.

לא פוחד.

בפגישה הראשונה שהייתה לנו, בהרצאה הראשונה שדיברנו על נושא של תרומת איברים, איזו אשה באה, סיפרה שהבן שלה, אח שלה, נפצע, והוא בבית חולים, ואמרו להם שיבואו להתכונן לתרום, ואז אתה אמרת, יש מה לעשות, ואז היה ויכוח, לא שמעתי את מה שאמרת, אבל אחרי זה שמעתי עוד פעם, והבנתי שהבעיה היא לא איסור על תרומת איברים, אלא איך קובעים את שעת המוות.

כי לפי מה שאתה אומר,

כל עוד שהלב פועם, הבן אדם חי, אפילו שמכונות מנשימות אותו. עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה.

אני ראיתי שיצאת נגד הרופאים, לאיזה מקרה מצער שהיה פה מאחד מהקהילה,

מאחד מהנשים, שהבת שלו נפטרה, ויצאת עם אמירות מאוד חריפות,

שאני חושב שזה הרחק את הלכת,

שהרופאים רוצחים. אמרת דבר כזה, או שלא?

אמרת שהרופאים רוצחים, משהו כזה. אמרתי שיש רופאים רוצחים, כן. אמרת יש, לא יודע. את שני ההורים שלי רצחו רופאים, כן.

בסדר. אז קודם כל, הכללות, אתה יודע, לא עושים. אמרתי שיש.

זה לא הכללה.

עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה באמת קשה.

אני מרשה לעצמי לשאול את השאלה הזאת, כי אתה שאלת אותי אותה שאלה.

אם חלילה וחס מישהו מהמשפחה שלך, בן, מישהו קרוב,

היה צריך השתלה,

והייתה באה משפחה והייתה אומרת,

הבן שלנו נפטר,

אנחנו אמרו לנו לתרום, לתרום או לא? ואתה יודע שזה הולך לבן שלך. היית אומר לנו לתרום או לא לתרום? לא.

מה לא?

לא.

לא זה מה שאמרת לי אבל.

אני שאלתי אותך, ואז אמרת לי, אם הם רוצים לתרום אני לוקח את התרומה. לא הבנת. אמרת, מה שאלת עכשיו,

אתה תאמר להם לתרום או לא. אה, אז תלמד לשאול. אוקיי, אוקיי, נו. לפי מה שאתה שואל אני עונה. היית ממליץ להם לתרום או לא? שאני אבין.

אני אומר לך לא.

לא היית ממליץ להם. לא.

אבל אם הם תורמים,

הם כבר תורמים. לא, הם באים להתייעץ איתך.

אין איסור לקחת תרומת איברים, אין איסור לקחת תרומת איברים

אבל לגרום למוות של בן אדם, אני אומר על ספק

שמאיצים במשפחות שאומרים אין טעם להמתין והכול, הוא יכול להציל עוד אנשים אחרים וככה מקצרים ויכול האדם עוד לחיות

כמו שהיה במקרה שבגללו דיברתי שאנחנו יודעים שאני אמרתי למשפחה

לא לנתק את הילדה

ובסוף הם עמדו שם ולא נתקו.

נתנו להם תעודת פטירה שבועיים לפני שהיא נפטרה

ואני אמרתי לא והם עשו לה CT מוח לא יודעת איך קוראים לזה ואחרי שעשו לה אמרו שאין המוח מת וזהו אין מה לעשות היא לא תחיה לפי הרפואה אם עוברים שלושה ימים והמוח מת ככה הסבירו לי

אז זאת אומרת היא לא יכולה יותר אחר כך זה התמוטטות כללית שלום וזהו

ואני אמרתי להם שייקחו עוד רופא אחר פרטי ויעשו עוד צילום מחדש

הלכו למומחה

עשו צילום אתה יודע מה הוא אמר?

שעל פי בדיקת

ה-CT שלהם הראשון לא ניתן להוכיח שהמוח מת לגמרי קודם כל זאת אומרת הם שיקרו

שתיים

ביקשו לעשות עוד CT ובסטי השני נתגלה שיש אזורים במוח שהיא זרימה דם

אז פתאום מה? איך יכול להיות פתאום?

ולא רק זה

אלא שבמשך הזמן אחרי זה ביצעו בה האכלה,

האכילו אותה

והגוף שלה קיבל

אז זאת אומרת שיש פה רמאות

דבר נוסף עומדת להיות תוכנית בטלוויזיה עכשיו הוא התראיין אני יכול לדבר רגע עד הסוף

אז יש תוכנית אתה תראה אותה איזה עשה שערורייה כל הדיבור הזה דבר נוסף דבר נוסף

בסוף הם לא הסכימו לתת לה יותר שום סיוע.

כשהתחיל הגוף שלה ככה לפרפר היו יכולים לנסות לחיות אותה כמו שעושים במקרים רגילים,

הם החליטו לא.

אבל לפני כן הלכו לבית משפט והשופט קבע שכל זמן שניתן להחזיק אותה בחיים להחזיק אותה, שופט החליט.

זאת אומרת והם בלית ברירה עשו את זה אבל הם אמרו לו הוכיחו שמה שהבדיקה הראשונה הייתה כך

הבדיקה השנייה יצאה שהיא זרימה בדם

מה הם אמרו לשופט?

אנחנו לא מתייחסים לבדיקה השנייה אנחנו מתייחסים לראשונה

ככה הם החליטו. בקיצור הרגו את הילדה

על המצבה הוא כתב שנרצחה על ידי הרופאים וכו' וכו'.

מצבה שחורה שתראה בטלוויזיה עוד מעט כשהתוכנית תצא ואז תראה כשזה יעלה כבר לכותרות ויתחילו לדבר בזה כל מיני אנשים הרי אני שאלתי באותה הרצאה

אני סיפרתי על ההורים שלי פתאום אחד הצביע גם את ההורים שלי הרגו את ההורים שלי גם הרגו ועוד אחת קמה פתאום קמים בתוך ציבור קטן

קמים כמה אנשים אומרים גם אני הרגו לי את ההורים

אז זאת אומרת

הם מעדיפים עכשיו אני אגיד לך יותר מזה שתי דברים

אחד עשו סקר בין הרופאים

לפני שבועיים. נו שלחת את זה נו. והם אמרו הרופאים

שאם היו נותנים להם להחליט

53% מהרופאים אומרים

היינו מקצרים את פתיל חייהם של האנשים, אם הם היו מסכימים, אנשים היו רוצים, תקשיב, שלפי דעתנו

הם לא יחזיקו מעמד.

אז הם היו מנתקים להם את פתיל חייהם.

לא, זה היה לפי בקשת האנשים. אם אנשים אומרים אני לא רוצה, לא צריך אותם אם בן אדם מבקש, ברור.

הם אומרים אנחנו, הרי הם הממליצים,

הם אומרים אם הבן אדם יכול לחיות או לא.

למה האבא יודע או האמא יודעת או אה יודע.

הרופא אומר לו, תשמע, מה אתה רוצה להגיד בזה? זאת אומרת, מה שכל הרופאים רוצחים? זאת אומרת שהרופאים מבחינתם

אין טעם להחזיק אדם בחיים, לשיטתם. כי אם הבן אדם רק סובל?

אתה לא קובע, יש בורא לעולם, הוא נתן שם. אבל שאלו אותם מה הם היו חושבים, אז אני עונה,

הם לא עשו את זה מרוע. אז על פי התורה. למה אתה מציג אותם מתוררים? אתה עושה להם עוול. הפוך.

הפוך. אני לא רואה את ההפוך עכשיו. אני אומר לך יותר מזה, הם רשעים.

למה?

כי הם מאשימים את המשפחה ברציחה של חמש אנשים שיוכלים להינצל על ידי האיברים.

ככה הם אומרים.

הם אומרים, אם אתה לא תורם את האיברים אתה גורם לחמישה אנשים אחרים שימותו. מי זה הרשעים? כי יכולת להציל.

עכשיו זאת אומרת,

על פי התורה מי שנתן את הנשמה הוא היחידי שיכול לקחת את הנשמה. זה לא שלך ולא של אבא שלך

ולא שלו.

לפני כמה ימים נפטר בבית חולים, לא כמה שבועות, נפטר.

רופא צעיר בן ארבעים וכמה, ארבעים ושלוש.

לא משנה, שלושים ושמונה.

וכולם מהלם.

ואיך הוא מת פתאום באמצע המחלקה.

יש מי שהביא לך את הנשמה,

הוא לוקח את הנשמה.

מה קרה?

מה קרה?

אה, אבל אתם שאתם יכולים לקחת נשמות של אחרים ולהחליט.

אז אתם לא בהלם.

אבל הוא הלך,

כולם היו בהלם.

למה הוא הלך?

מה זה למה הוא הלך?

יש מי שמביא, יש מי שלוקח.

זה הכול.

אתם לא יכולים להתערב. חובתכם להחזיק את האדם חי כל זמן שהוא חי.

אז יש הגדרה מה זה חי ומה זה מת.

אני יכול להגיד משהו? עכשיו, כל זמן שהלב עובד,

אדם חי.

שרון, החזיקו אותו שמונה שנים.

למה צריך להחזיק אותו שמונה שנים?

ידעו שהוא לא יקום.

למה יחזיקו אותו שמונה שנים?

בשביל שהבן שלו יקבל 87,000 שקל כל חודש בתור ראש ממשלה?

אז למה צריך להחזיק אותו? לא חבל על המיטה?

שמונה שנים?

אז למה היא המסכרה בת 17?

לא החזיקו את החיה.

למה לא?

עוד כמה ימים, עוד כמה ימים, מה יקרה?

לא, הם החליטו לא פרינציפ.

נותנים לאימא,

הילדה עוד חיה, נותנים לה ביד תעודת פטירה ואומרים לה את מצערת את הילדה.

שמעתם דבר כזה?

אם היא מתה, איך את מצערת?

ואם היא לא מתה, איך אתם נותנים תעודת פטירה?

מה הולך פה?

אני יכול לשאול משהו? כן, אתה יכול לשאול משהו. מה היית אומר לכל אותם עשרות אלפים שחיים בזכות ההשתלות? היית אומר להם אתם לא צריכים לחיות? מה פתאום? נו אז תגידי מה.

אמרתי יש רכב, מישהו תרם לכם. אמרתי שמותר לקבל תרומה, מה אתה רוצה? זאת אומרת שאין איסור על ההשתלה, על התרומה עצמה. על השתלה אין איסור,

אבל כשאדם יגיד שהוא תורם מראש

ואחר כך ינצלו את זה ולא ימתינו עד שהוא מת לפי ההלכה,

זה בעיה.

אתה יודע שמי שמעצים עיניו של גוסס,

הוא נקרא רוצח.

ההלכה אומרת, אדם גוסס, אין סיכוי.

לפי התורה אין סיכוי.

השם מעיד.

עוד רגע הוא מת.

השם מעיד.

אין פה ספק.

והוא עדיין עם עיניים פקוחות, ואתה רק סוגר לו את העין,

הוא עוד רגע סוגר לבד.

אתה נקרא רוצח.

המעצים עינו של גוסס נקרא רוצח. זה ההלכה.

זאת אומרת, אני מסביר לך.

כל זמן שהוא לא מת על פי התורה לבד,

על ידי הקדוש ברוך הוא.

אסור לנו ליטול חיים. אבל המכונות מחזיקות אותו. הוא לא חי מעצמו. אתה קורא לזה, ואנשים קמו.

לפני 3,000 שנה לא היו מכונות של... הנה היה. אתם יודעים מהפלא?

שלחתי לו ולא מעניין אותו.

מייד אחרי המקרה שהילדה הזאת מתה על ידי הרופאים,

מה קרה?

אתם יודעים מה קרה? התברר שבחוץ לארץ

אישה

שהייתה במצב של קומה

במשך שמונה שנים.

רק מכשירים מחזיקים אותה בחיים.

במשך שמונה שנים

התברר

שהיא הרתה

תוך כדי הזמן הזה והולידה ילדה.

איך יכול להיות? פשוט מישהו אנס אותה

תוך כדי שהיא הייתה בקומה

והגוף שלה המת

תפקד כרעוידי וחיים לעולם?

יש לך עובדה יותר טובה מזאת שמי שקוראים לו מת הוא לא מת

אז איך אתה יכול להגיד דבר כזה?

אני אומר לך, אני בדקתי את זה אצל אחד הרופאים המומחים. הוא אומר לי שאם עושים את הבדיקות של המוח כמו שצריך,

אין דבר כזה לקום ממה...

בדוק הנה הבאתי לך דוגמה. הבאת לי דוגמה מארץ אחרת, לא מעניין אותי. אה, לא מעניין, בסדר. לא, מעניין אותי פה בארץ. הבאתי, הזרוזים של ארץ ישראל הם שונים, בסדר. זאת אומרת,

שאם היו הולכים לפי שיטה שלך, עשרות אנשים היום, עשרות אלפים לא היו חיים.

לא היו חיים. תגיד, אתה שומע?

לא, לא יודע, הם היו הולכים לפי זה.

האיברים, אחרי שעובר זמן מסוים, לא מספיקים בהם חמצן.

אז הם לא היו טובים להתרמה, והאנשים האלה לא היו חיים.

ואף אחד לא שמעתי שקם מקומה, ואם אחד זה היה בחו״ל, זה מה שאתה מספר לי. לא הבנת. אז מה עומד מול מה? אני אסביר. מה עומד מול מה? עוד פעם, לא מעניין אותי בכלל כל התיאוריות שלך וכל התזות שלך, אותי מעניין רק מה התורה אומרת.

מי שנתן חיים רק הוא רשאי לקחת חיים.

כל הפטנטים שלך גם בסין,

יש פטנטים יותר טובים.

אומרים בלאו הכי הוא ינמק בהשבעה בכלא,

בוא ניקח לו את הריאה, לוקחים אותו באמצע שהוא חי אומרים בוא רגע בוא הנה שמים אותו בבית חולים מוציאים לו את הריאה מחזירים אותו לכלא ומוכרים את זה וכל העולם קונה מסים ומוכרים איברים מאנשים חיים כי מה הם אומרים? הם אומרים עם שכל כלכלית משתלם הוא בלאו הכי ימות עולה למשלם המסים הסיני להחזיק אותו בכלא משלמים לו ארוחות הוא בלאו הכי ירכב שם וימות למה לא נרוויח?

הוא ירוויח שימות מוקדם

אנחנו נרוויח שאחד יחיה,

נרוויח את הכסף,

לא נשלם לו לבית-סוהר.

מצוין! זה מה שאתה אומר! אני שואל אותך, אתה ממליץ לחתום על כרטיס עדי, כן או לא? לא! בבקשה. Thank you!

תודה רבה, יצחק.

כן, תימניה עצבנית.

כן, מה ש...

אני לא אמנה את זה, אני מבקשת אתכם עם גאווה ואני מבצע שתיתן שואו על הגאווה

רגע, הוא חילוני?

נו, ברור.

לא, זה לא שאלה.

אז אני, אז לא, בטח יש, בטח יש. לא, כי יש לו שפחות. נכון.

אבל אני אברך אותו שהוא יחזור בתשובה.

אני אברך אותו שהוא יחזור בתשובה.

ושיהיה בעל תשובה.

כי הוא יהיה ענף כמו הבן שלך הזה.

הבן שלך הזה טוב, אמרת הוא צדיק.

אין כמוהו.

אז תגידי מה השם של הבן.

אביחי דיין. אביחי דיין בן?

מלכה דיין. מלכה דיין. השם יזכה אותו לחזור בתשובה ויהיה עניו ויהיה מוצלח.

אני מודה לכם, אני מחלק לכם ספרים והכול.

הוראות קבע למי שרוצה וברכות בסוף.

לא לעלות על הבמה. לא לעלות. בחור, רד למטה, רד למטה.

סליחה, גברים, תעברו בבקשה לשעה, גבר, תעבור לגברים, תעבור לגברים.

כבוד הרב, כבוד הרב, כבוד הרב, כבוד הרב.

כבוד הרב, כבוד הרב.

כבוד הרב, כבוד הרב, כבוד הרב.