קרית גת - לשמוע את הלא נשמע

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שרק נושאיכם ינעשו פתחי עולם

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ורחמיו ירוויח

הערב יהיה לבריאות איתנה פרנסה בשפע הצלחה גמורה ומוחלטת בכל התביעות

בסייעתא דשמיא בכל למארגני ההרצאה

ויזכו לקנות בית במהרה

הערב גם להצלחתנו והצלחת כל המסייעים

ולעילוי נשמת הורי וחמים נוחתם עדן

כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל

במחילתא מובא כה תאמר

כה בלשון הקודש

כה כסדר הזה

כה כעניין הזה

כה

שלא תפחית ולא תוסיף

כה תאמר לבית יעקב

ותגד לבני ישראל

בית יעקב אלו הנשים

תאמר להם בלשון רכה

אמור ראשי דברים לנשים

ותגד לבני ישראל אלו האנשים

תדקדק עימהם ואמור להם

רש״י מוסיף

ותגד דברים קשים כגידים

מה שמענו?

שמשה מצטווה על ידי הקדוש ברוך הוא

באמירה לישראל,

דהיינו לבית יעקב,

לנשים,

והגדה לבני ישראל זה האנשים.

אמירה זה אמירה רכה,

הגדה זה לשון קשה,

לנשים אומרים דברים רכים,

לגברים דברים קשים.

בית יעקב אלו הנשים תאמר בלשון רכה ואראשי דברים

ותגד לבני ישראל אלה אנשים

תדקדק עימהם ואמור להם

ורש״י מוסיף דברים קשים כגידים

וקשה להבין

מה קשה להבין?

מה קשה להבין?

כתוב כה תאמר כה לא תפחית ולא תוסיף

אז איך השתנו הדברים שאצל הנשים זה רכה

ואצל הגברים זה קשה?

אם הוא אומר אמירה אחת לכולם

אז איך יוצא רך

אצל הנשים וקשה אצל הגברים? הנה אני אומר עכשיו דברים

אני מאמין שכולם שמעו אותו דבר לא שיניתי בקולי

אמרתי אותו דבר

האם הנשים שומעות אותי

שאני אומר דברים רכים

והגברים שומעים אותי עכשיו

והם שומעים דברים קשים?

איך זה מסתדר?

ובמפורש כתוב לא תפחית ולא תוסיף אלא כה

בדיוק כך

תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל

זה לא בשתי פעמים

פעם הוא פנה לנשים

סיים אחר כך פנה לגברים לא זה אותו דבר

ואין פה שום שינוי לשון לא לנשים ולא לגברים

אז איך זה הופך להיות רך לנשים וקשה כגידים לגברים?

מה אתם אומרים?

אולי נשתף אתכם מה אתם אומרים?

איך זה יכול להיות?

יש לכם תשובה?

יש לכם?

טוב השתדלתם כל הכבוד

אפשר לומר

הוא אמר כמו שדיברתי פה הוא אמר את הדברים

נשים רך, גברים קשה. איך זה יוצא מאותו דיבור?

פטנט זה.

אז תשמעו מה אפשר לומר

אפשר לומר שהעניין משתנה לפי השומע

אותם הדברים הנשים שומעות בזה רכות

והגברים שומעים בזה דברים קשים כגידים

לכאורה,

מה יש בדברים שהוא אמר להם?

לכאורה הדברים שהוא אמר הם דברים רכים.

מה הוא אמר?

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים

ואשא אתכם על כנפי נשרים

ואביא אתכם אליי

ויהייתם לי סגולה מכל העמים

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

זה הכל מחמאות

ודברים נעימים ורקים.

שהשם נשא אותנו על כנפי נשרים,

הביא אותנו אליו,

הפך אותנו לעם סגולה,

אנחנו נהיה ממלכת כהנים.

מה קשה פה?

דברים טובים ונעימים.

כל מי ששומע אותם, מה שומע, מה שהשמעתי.

שמעתם משהו אחר?

איך אנשים שמעו פה דברים רכים

והגברים שמעו פה דברים קשים?

איך?

איך?

כל אחד ו...

מה זה נקרא פרשנות שלו?

מה, אתה לא שומע מה אני אומר?

אז מה יש לפרש פה?

הנה אני חוזר.

תפרש לי את זה איך שאתה רוצה.

אתם ראיתם את אשר עשיתי במצרים. ראיתם או לא ראיתם?

ראיתם.

ראיתם. ואייסע אתכם על כנפי נשרים, נסעתי או לא נסעתי?

ואביא אתכם אליי, הבאתי או לא הבאתי?

ראיתם. והייתם לסגולה מכל העמים. זה בהמשך.

לא טוב?

טוב.

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. טוב או לא טוב?

נו, מה אפשר לשמוע?

איך הנשים שומעות את זה?

רך

והגברים קשה.

אבל תקשיבו טוב.

תקשיבו עכשיו טוב טוב טוב טוב

אם שומעים את הדברים יותר בעמקות

לא בשטחיות, בעמקות.

יש כלל.

הכלל הוא שמכלל לאו אתה שומע הן

ומכלל הן

אתה שומע לאו.

הדברים האלה קשים כגידי.

כשאני אומר לך משהו חיובי

אז גם כשאתה שומע את החיובי אתה יכול לשמוע ממנו גם את השלילי.

כשאתה שומע שלילי אתה יכול לשמוע גם את החיובי.

הנה

מה אמר להם?

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים.

ראיתם או לא ראיתם? אמרת ראו, נכון?

ולמה זה?

למה עשיתי למצרים את מה שעשיתי?

הם לא שמעו לקולי.

לכן הם קיבלו עונשים קשים ומרים.

וזה על הדרך שאמר שלמה המלך, לץ תכה ופתי יערים.

בשעה שאני מכה

לץ רשע,

הפתי רואה ונהיה חכם ואומר יואו יואו אני לא מתעסק איתו זה, זה תראה תראה תראה תראה מה הוא עושה.

לץ תכה זה פרעה ופתי יערים אלו ישראל.

אז גם אתם צריכים לפחד מעונשי שמיים אם לא תשמעו לי.

אתם ראיתם את אשר עשיתי במצרים?

למה?

כי הם לא שמעו לי.

אז תיקחו בחשבון.

גם אתם אם לא תשמעו לי אז אתם צריכים להאמין.

ממשהו שם על אחת כמה וכמה אתם.

למה?

כי אני בחרתי אתכם לעם.

אתם לא יכולים לכזב.

אחר כך הוא אומר דברים יפים ויתר.

אתם לי סגולה מכל העמים, מתי?

אם תשמעו בקולי

ואם לא אתם גרועים מכל העמים,

לא סגולה אלא גרועים מכל העמים אם לא תשמעו לי, ועליכם התביעה יותר גדולה

כי אני הוצאתי אתכם ממצרים

הייתם עבדים לעבד

שחררתי אתכם, הוצאתי אתכם

אז אתם צריכים לשמוע לי או לא צריכים?

אם לא תשמעו לי

המצב שלכם יותר גרוע מהמצרים.

ועוד אמרתי לכם, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

מתי?

אם תשמעו לי.

ואם לא תשמעו לי,

אז יולך השם אתכם ואת מלככם,

אשר תקימו עליכם מלככם,

אל גוי אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם. אני אזרוק אתכם לגלות.

עוד פעם.

אז רואים מפה שאינה דומה שמיעה לשמיעה.

כמו שאמרו חכמים, וישמע יתרו.

מה, יתרו רק שמע שהיה קריעת ים סוף?

רק הוא שמע שהיה יציאת מצרים?

רק הוא שמע שהיה מלחמת עמלק? כולם שמעו.

שמעו עמים, ארגזון, נחיל אחז,

יושבי פלשת, כולם נמוגו,

כולם שמעו, רעדו ופחדו.

אבל הוא היחידי ששמע ובא והתגייר,

והם נשארו כמו שהם. אז כולם שמעו.

השאלה, מה כוחה של השמיעה?

מה כוחה של השמיעה?

כל העם, כל העולם שמעו ולא נשברו

מלפני השם.

הוא שמע ונשבר.

והוא

כופף את עצמו לפני השם יתברך

והתקרב לעבודתו.

וכך

נאמר לנו, שמעו וטחי נפשכם,

חביבים ישראל.

השם אוהב אותנו מאוד מאוד מאוד והוא מפתה אותנו.

אומר לעם ישראל,

אם יפול אדם מראש הגג,

כל הגוף שלו לוקה,

שובר את העצמות,

והרופא נכנס אצלו ומתחיל לחבוש אותו וגבס בראש, בידיים, ברגליים, בכל האיברים,

ונמצא כולו מגובס בתחבושות.

אבל אני לא כך,

אומר הקדוש ברוך הוא.

יש באדם רמח איברים.

והאוזן זה רק אחד מהם.

כל הגוף מלוכלך בעבירות.

אין בו מתו מכף רגל ועד ראש.

אבל האוזן שומעת,

וכל הגוף מקבל חיים.

כמו יתרו, שמע והתגייר.

ונהיה חותן משה.

זאת אומרת, העבר הזה, האוזן,

יכול לרפא את כל הגוף, את כל המחלות,

את כל הצרות, את כל הייסורים, האוזן.

אבל כשהיא מחוברת ללב,

אם האוזן זה רק אוזן ששומעת, גם כלב שומע, גם חתול שומע.

אפילו הוא יותר רגיש מאיתנו.

אבל מה?

אם אדם לא שומע ומפנים,

אם זה לא מתיישב לו על הלב,

אם הלב לא שומע,

מה שווה שהאוזן שמעה?

אז אתה אומר, צריך שיהיה שמיעה

שתחיית הנפש.

שמעו וטחי נפשכם.

צריך שהנפש תחיה.

אם אתה שומע דברי מוסר ואתה חוזר בתשובה,

אתה מתקן את כל האיברים שלך,

או שלקו כבר או שמעוטדים ללקוט,

ולא תצטרך לא מחלות, לא ניתוחים, לא בתי חולים, לא שום דבר.

אתה יכול לרפא את עצמך בעצמך,

דרך האוזן,

עם האוזן.

שומעת,

והדברים מתיישבים על הלב,

זהו.

אתה בריא ושלם.

שמעו וטחי נפשכם.

עכשיו אנשים

שמעו

רכות

בדברים האלו.

הגברים שמעו דברים קשים כגידים,

ויתרו שמע טוב.

כמו שאומר הזוהר הקדוש, הוא נשבר וכופף עצמו לפני השם יתברך.

אבל הנביא מתאונן, ישעיה הנביא מתאונן,

שמעו שמוע ואל תבינו,

כי יש מידת הבנה של השמיעה.

לא כל אדם זוכה להבנה בשמיעה.

אחד אומר,

אתה יודע מה אמר לי כך וכך?

נו, מה הבנת שהוא אמר?

אז הוא מסביר.

אומר לו, אתה לא הבנת.

שמעת מה אמר לך?

לא מה ששמעת.

מה שלא שמעת, שמעת.

כי אם מכלל לאו אתה שומע הן,

ומכלל הן אתה שומע את הלאו.

אני רוצה לעשות לך טובה.

אם תעשה כך וכך, אז מה אתה שומע?

אם תעשה כך וכך, אני רוצה לעשות לך טובה.

זהו.

אבל מה המשמעות?

שאם לא תעשה כך וכך, אני לא עושה לך טובה. זה ברור.

אז לשמוע זה לא רק מה ששומעים צלילים

גם מה שלא שומעים שומעים

וזה לא כל אחד זוכה לזה

לא כל אחד זוכה בזה

בדרך

שמעתי את גנץ

שמעתם יש אחד גנץ, בני גנץ, הוא היה רמטכ״ל, עכשיו יש לו מפלגה

והוא מדבר שהוא הולך להיות המנהיג הקרוב הממלכתי

אנחנו מכבדים, אנחנו מכובדים

והוא דיבר עכשיו איזה נאום כזה

והוא שחט את ביבי כמו דאעש ממלכתי

אני לא אחזור לכם על זה, בטח תשמעו בהמשך

שחט אותו,

לא השאיר דבר שהוא לא כיסח אותו בממלכתיות

זה לא כמו דאעש, הראו את ההוא

רוכן על ברכיו וסכין על צווארו

זה עם היד מאחורי הגב

בממלכתי

אומר את הדברים וכולי

אז יש כאלה שהתפעלו לא יבינו ויש כאלה שיבינו ויש כאלה שככה כל אחד תלוי מה הוא שומע

אבל הוא ודאי רצה להשמיע לטמבלים

וגם לחכמים

שהטמבלים ינהרו אחריו כי הנאום יפה, סידרו לו אותו יפה

התאמן עליו לקח לו חודש

חודש להכין את הנאום

וחזר עליו עם חרוזים והכל יפה

זהו סידרו לו את זה, זה לא שהוא

סידרו לו

יש יחצנים

יופי

נו

ואחרי שאתה גומר את הנאום

עכשיו השומעים צריכים להחליט מה אמרת

מה אמרת

אז יש אנשים עם שמיעה

יש אנשים עם שמיעה

יש כאלה התלהבו מהמטר תשעים וחמש

ומזה שיש לו עיניים טחולות

ובלורית

יש כאלה מזה שהוא דיבר והסתכל ולאחת שתי ידיים עשה ככה

יש כאלה ככה, כל אחד

יש כאלה ששמעו בדיוק מה הוא אומר ולמה הוא אומר, על מה הוא מדבר

ומה הוא מסתיר ומה הוא לא אומר

החוכמה

להיות שומע זה גם לשמוע מה שלא שומעים אחרים

זה החוכמה

אז הנביא אומר לנו שמעו שמוע ואל תבינו יש מידת הבנת השמיעה

לא כל אדם זוכה לכך

כי שמעו עמים ירגזון

עוד הפוך

במקום שיגידו יואו

יש הקדוש ברוך הוא כזה מוציא את העם הזה החלוש המשועבד העבדים

מוציא אותם מפרעה החזק, ממצרים החזקה מוציא אותם באותות ומופתים פאה, יש כזה דבר?

אנחנו הולכים אחריו

זה מעשים מוכחים, זה לא סיפורים

זה לא בני גנץ

זה אמיתי, יש אלוקים בישראל.

נו?

אז איך הם לא באו, רצו כמו יתרו להידבק בעם ישראל?

הרי הם שמעו בדיוק מה שהוא שמע.

למה הוא בא והם לא?

כי לא כל אחד שומע הכל אותו דבר, תכף נבין גם למה.

בהם נשארו גויים

כי שמעו, שמעו,

אבל לא הבינו טוב.

לא הבינו טוב.

יותר מזה, משהו מאלף, לא להאמין.

כתוב שהם פחדו כשהיה מעמד הר סיני.

כשהיה מעמד הר סיני

אז העולם רעש וגעש ועשן ולפידים וכל השופר הולך וחזק מאוד וכל העולם רעדו ופחדו.

כולם רצו, למי? לנביא שלהם. מי זה? בלעם.

מה קורה? שאלו אותו. מה קורה? תגיד, מה קורה?

אמר להם, הקדוש ברוך הוא נותן תורה לישראל.

אמרו, אה, ברוך השם, אשרי העם שככה לא.

יופי, יופי, תן להם, תן להם, בסדר.

טמבלים, בורא עולם שבראת העולם, בחר את העם הזה ולא אתכם. אתם לא מקנאים קצת?

לא אומרים בוא תן קצת איזה חתיכה מזה? תן?

כלום?

מבסוטים. הם קיבלו יופי, ירד מעלינו?

למה? קודם הוא חיזר עליהם, שאל אותם, אתם רוצים?

לא רצו.

בסוף הוא בחר בעם ישראל כי הם אמרו נעשה ונשמע.

בלי שאלות בכלל.

ברור, מה שתגיד, נעשה ונשמע.

אז הם מבסוטים, שמעו,

אה, זה לא מבול עוד פעם?

אה, הוא לא הולך להחריב את העולם? יופי. אה, הוא מחלק את התורה?

לקחו, יאללה, נגמר, יופי.

אשרי העם שככה, לא.

אשרי העם שאדוני אלוהיו, כל הכבוד.

אז ייתכן אצל בן אדם שמפריע לו לשמוע,

למה מפריע לו לשמוע?

למה לא כל הכיסאות פה מלאים?

יש כמה שלא באו. למה מפריע להם לשמוע? הם לא רוצים לשמוע את האמת.

כי זה יחייב אותם.

זה יחייב אותם.

אולי הם יצטרכו לשנות את הדרכים, את ההרגלים.

אולי לא לאכול בשר ועופות.

לך תדע מה יהיה שם.

אז הם סותמים את האוזניים מלשמוע.

תשמע, היום מגיע פלוני אלמוני, אתה רוצה, לא, לא, אני מכיר אותו, שמעתי אותו כבר מספיק.

אני כבר יודע, כן, הכל הכל.

על זה נאמר בנביא,

השמן לב העם הזה,

ואוזניו הכבד,

ועיניו השע, מה זה השע? שים להם טיח בעיניים,

פן יראה,

פן יראה ועיניו,

ובאוזניו ישמע,

ולבבו יבין, כי צריך שמיעה שתגיע ללב,

ושב ורפא לו.

אז הוא יכול לחזור בתשובה.

אומר רשי,

נתנו לבם עם ישראל לא לשמוע את דברי הנביאים,

כי היו יראים שמא יוטבו בעיניהם דבריהם של הנביאים בשם ה',

ויבינו בלבם

את האמת,

וישובו אל השם,

וזוהי תהיה רפואתם.

והם לא רוצים.

מה רוצה? טוב לי איך שאני. עזוב אותי.

אם אני ארצה פעם, אני יודע את הכתובת. שלום.

רד מעלי.

אבל אדם מחויב להתגבר על יצרו.

אדם מחויב להטות אוזן,

לשמוע טוב-טוב דברי חכמים בתוך החותם,

כדי לזכות

להחיות את נפשו. התורה אומרת שימעו,

ורק אז תחי נפשכם.

אם לא,

כל הגוף יגבס ורטיות ותחבושות וצרות ומחלות וייסורים. בשביל מה לכם?

שומעים לשם, נרפאים.

לא שומעים,

תחלואים.

עכשיו,

מקשים המפרשים.

למה נחוץ להקדים

מה שאמר הקדוש ברוך הוא? אתם ראיתם

אשר עשיתי למצרים.

מה זה מושך את הלב שלהם יותר לקבל את התורה?

מספיק שהיה אומר להם

אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים.

מה שהשם הוציא אותם מעבדות של מצרים,

זה לבד מחייב את עם ישראל להיות עבדים לשם

יותר ממה שהוא עשה למצרים.

נתן מכות למצרים, מה זה אכפת לי?

בסדר, נתן לו, נתן לו, שבר לו את העצמות.

אבל אם אני נשאר במצרים,

עבד מה זה מועילים, הוא קיבל מכות.

אבל אם הוא הוציא אותי ממצרים,

והיום אני בן חורין,

בטח שאני חייב לו.

מה עדיף להיות, עבד של פרעה או עבד של השם?

מה יותר טוב,

להיות עבד של המשעבד או של המשחרר?

ברור.

אז למה השם אומר,

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים,

תגיד,

אשר הוצאתי איתכם מארץ מצרים, זה יותר חזק, זה יותר ברור,

זה יותר מחייב.

למה הוא אומר ככה?

אתם רוצים בטח לענות, נכון?

תשובה יפה.

מוכרחים לומר שיש פה לימוד נורא נורא נורא מזה.

כל המכוון בזה,

למה השם אמר כך ולא כך?

כל זה מקיף את המצב שלנו.

מה מפריע לאדם?

מה מפריע לאדם?

וביותר, מה מפריע לכלל ישראל בשעה שהם יצאו ממצרים?

מה מפריע להם להתמסר לקבלת התורה?

וגם, מה מפריע לאדם?

להגשים את כל השקפותיו.

האם זה מצד שחסר לו הרגשה בביטחון?

כי אדם עוזב

מקום מיושב, אפילו שהוא לא במצב טוב כל כך,

אבל לצאת למדבר?

אתה יודע מה יקרה שם?

איזה עתיד יש לך שם?

אז האם זה מצד שחסר להם הרגשה בביטחון?

או בתכלית הזאת שהשם רוצה שאנחנו נהיה בסוף ממלכת כהנים וגוי קדוש?

או שקשה בגלל שיש לנו הימשכות

אחרי העולם הזה,

וגם חסר לנו הרגשה בשלמות.

אז מה הסיבות שיכולות למנוע אותנו מלקבל תורה?

מפה אנחנו לומדים בברור שהמפריע העיקרי זה מה שאדם נמשך לעולם

ומתקשר לחיי שעה.

זאת אומרת,

הבעיה שלנו האמיתית

זה שאנחנו מחוברים יותר מדי לעולם הזה, לחומר ולחיי שואה, וזה מה שמטריד אותנו ואת מנוחתנו,

וזה דאגתנו מבוקר ועד ערב, כל יום, כל השנה.

מה יהיה מחר? מה יהיה בעוד חודש? מה יהיה ככה? מה יהיה ככה? מה יהיה ככה? איך אני סוגר את זה? איך אני מסדר את זה? איך אני מחזיר לזה? איך אני עושה את זה?

כל הזמן הראש עובד סביב העולם הזה.

אנשים לא כל כך טרודים,

עולם הבא, תחיית המתים, גן עדן,

זה לא מטריד אותם.

יש זמן, יש זמן. עכשיו מה שמטריד, עולם הזה.

לכן ציווה הקדוש ברוך הוא את משה רבנו,

תקדים להם קודם כל את ההקדמה הזאת.

אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים,

כדי שלא יימשכו אחרי המצרים.

ואנחנו מוצאים שכתוב בפסוק, ולא נחם אלוהים דרך רץ פלישתים כי קרוב הוא.

למה? פן יראו מלחמה וישובו מצרימה.

איך אפשר לחשוד את עם ישראל שרק עכשיו יצאו לחירות

שירצו לחזור בחזרה למצרים?

אחד, שחררו אותו.

עשרים וארבע שנה מהכלא יש איזה ספק או חשש או חשד שהוא מעוניין לחזור בחזרה לצינוק

זה עשרים וארבע שנה לא יעלה על הדעת

הם היו מאתיים ועשר שנים

אז יש מישהו שירצה לחזור כל כך מהר בחזרה?

לאן? למה?

מזה אנחנו רואים

שכל התקופה שהיו במצרים

זעיקה בליבם

שורש עמוק

שלמרות הכול הם יסכימו לשוב למצרים.

ההתקשרות

לסגנון של החיים במצרים

היה אצלם כל כך חזק

שקשה להם לעזוב

ולהתפשט מכל הזוהמה של מצרים, ערוות הארץ.

עד כדי כך

ש-80% מבני ישראל לא יצאו ממצרים מהסיבה הזאת

ומתו במכת חושך.

12 מיליון

מבני ישראל לא רצו לצאת ממצרים.

מה שיצאו ממצרים זה רק חמישית.

בחמושים עלו בני ישראל ממצרים.

רק חמישית עלו.

כל ארבע החמישיות מתו במצרים.

זאת אומרת, הייתה להם שררה,

היה להם איזה תפקיד,

היה להם איזה רכוש קטן,

היה להם פה ושם, התרגלו,

התרגלו, אני סתם אומר, כן, לקזינו, למועדון,

לעבודה זרה, התרגלו, זהו, רגילים.

קשה!

כשבן אדם מתרגל, כשאדם חי כל הזמן חומר,

עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה,

כל הזמן חומר,

קשה.

תגיד לו, בוא תשב שעתיים, שלוש, תלמד תורה,

הוא לא יכול.

הוא רק נרדם.

נרדם.

לא יכול.

לא יכול.

למה אתה לא יכול? כי הוא רגיל.

תן לו 8 שעות, 12 שעות, עבודה, טרקטור, שמש, לעלות, לרדת,

שקים, מלט, שיפוצים, הכול.

אין לו בעיה.

לשבת,

לנוח על כורסה.

בוא, שב, תלמד.

לא יכול.

אומר לך, יש לי דודי.

לא יכול.

אתה מאמין כזה דבר?

אה?

יש, יש.

אז אני אגיד לכם משהו.

אם יגידו לבן אדם,

עכשיו

בעל הבית נכנס, אומר כל הפועלים,

אני מוציא אתכם היום לחופש,

אבל תלכו, תשבו בבית מדרש, תלמדו.

תלמדו מדרשים, הלכות,

תנ״ך, מה שאתם רוצים.

משחרר אתכם.

נו, מה אתם אומרים? שהם צריכים ללכת, לא ללכת, ילכו, לא ילכו?

אה? זה תלוי על האנשים. נכון, תלוי על האנשים.

עכשיו אם נותנים לבן אדם,

במקום שתעבוד, קבל כסף.

קבל כסף.

במקום שתעבוד,

לך תלמד, תהיה חכם. יום אחד לפחות בשבוע תהיה חכם. לא טוב?

בעל הבית כזה דואג, אומר, אני רוצה שתהיה חכם.

אל תהיה פועל כל הזמן.

אני מוותר,

לך תלמד, אני משלם.

יושב על כיסא, קורא, לומד, מתווכח,

שומע, מה לא טוב?

אתם יודעים,

סיפרתי פעם, יש מעשה שהיה,

שהיו פעם עובדים במדרכות,

חושפים את הבלטות,

חופרים למטה, מחליפים צינורות.

שמש קופחת להם על הראש.

עובדים קשה, מזיעים.

מולם יש מרפסת,

רב ותלמיד.

מהבוקר יושבים,

מדברים דברי תורה, זה מקשה קושיות, זה מתרץ תירוצים, זה מביא ספר, וממשיכים ככה כל הזמן, מדי פעם שותים נס קפה, שותים תה.

והם,

במקושים, בזה, עובדים בשמש, וכל הזמן, תראה הדתיים האלה, תראה.

תראה מה זה הדתיים האלה, תסתכל.

יושבים אלה, אנחנו עובדים, בונים את הארץ, חופרים להם את הכול,

והם יושבים שם, לומדים על הכיסאות שלהם, מבסוטים, נס קפה, תה, זה.

הרב שמע אותם.

ככה, בהפסקת הצהריים, כשהם הפסיקו, שאל אותם, תגידו, כמה אתם משתכרים ליום?

אמרו לו, נגיד, חמש מאות שקל.

אמר להם, אני נותן לכם אלף שקל ליום.

תבואו מחר, אל תבואו לעבודה, אני משלם אלף. תשבו איתנו, תלמדו.

מוכנים.

יאללה.

הגיעו בזמן, התחילו ללמוד.

אחרי שעה כבר הם מתחילים לזוז על הכיסא,

לא נוח להם.

אחרי שעתיים אומרים לו, אפשר לקחת הפסקה? אומר, אני לא ראיתי שלקחתם שם הפסקה, רק בצהריים הפסקתם לאכול.

תלמדו, אני משלם כפול.

תלמדו עד הצהריים, בצהריים תהיה לכם הפסקה.

אמרו, טוב, טוב.

אחרי חצי שעה אמרו לו, תשמע, תשאיר את האלף, לא רוצים שום דבר, אנחנו חוזרים למטה.

לא יכולים.

חושבים שללמוד זה קל, לא קל, בכלל לא קל.

ומי שלא רגיל, בכלל לא קל.

לא קל.

וזה פעם אחת הם ניסו.

כל יום.

כל יום.

יש כאלה שמתחילים ב-4 בבוקר,

ועד עכשיו הם חרים.

כל אנשי קפאז.

אתם יודעים מה הם עושים, מה הם עוברים.

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי.

אז זה לא פשוט.

אז לכן אנשים לא יכולים לוותר על העולם הזה שהתרגלו אליו, אפילו שזה קשה,

מסובך, בעיות והכול, לא יכולים לוותר.

אז אפילו אחרי כל הניסים והנפלאות,

הרי אלה שמתו, מתו במכה תשיעית, מכת חושך.

עד אז הם ראו את שמונה המכות שקיבלו המצרים.

והם לא קיבלו.

אז הם רואים שאלוקים שומר עליהם.

ועושה הכל למענם.

בכל זאת, לא יכלו להפקיר את ההתקשרות שלהם למצרים,

ולכן על זה בא אליהם קודם כל מתן תורה בדרישה

להסיר מהלב את האהבה והגעגועים למצרים.

ואמר להם, אתם ראיתם

אשר עשיתי למצרים.

אז איך אתם יכולים עוד לחשוב על מצרים?

אחרי שראיתם את הסוף של מצרים,

וראיתם שאת כל המצרים הקטי, ובסוף הטבעתי אותם,

אז איך אתם חושבים על מצרים?

לכן אני מצווה אתכם.

ולמען תספר באוזני בנך ובין בנך את אשר התעללתי במצרים.

בשום מכה מהמכות

לא שמענו את הלשון הזאת

אשר התעללתי במצרים.

ולמען תספר באוזני בנך, אני רוצה שתספר באוזני בנך,

ובין בנך, בהגדה של פסח,

את אשר התעללתי במצרים.

מה הייתה המכה הכי כואבת? אתם יודעים שהייתה למצרים?

מה?

לא.

זו מכה שאתם לא מכירים אותה, כן?

אתם לא מכירים את המכה הזאת.

המכה הכי קשה הייתה שהשם הכביד את ליבם.

גם כשהם כבר רצו לשחרר, הוא לא נתן להם.

זאת אומרת, כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו,

מכל המכות הייתה להם אפשרות ללמוד ולהתעורר.

אבל המכה הזאת היא הקשה ביותר שהשם הכביד את הלב שלהם,

להכות אותם

עוד יותר.

עשר מכות היו. חמש ראשונות.

פרעה הקשה את ליבו לבד.

אמר השם, עכשיו תורי.

אתה חמש, עכשיו אני חמש.

עכשיו אני אכביד לך את הלב.

חמש מכות.

תקבל חמש בונוס.

אז הוא רוצה כבר לשחרר.

לא, לא, לא.

מכביד את ליבו.

אתה לא משחרר.

אתה צריך לקבל עוד.

חכה. סבלנות.

בשביל זה מזרז הקדוש ברוך הוא במכת הכבדת הלב,

כדי שלנו יהיה מה לספר איך הוא התעלל בפרעה ובכל מצרים.

מה זה התעלל?

אומר הרמב״ן,

צחקתי עליו.

מכביד את ליבו כדי לנקום ממנו.

בעל ידי זה.

בא זירוז

למען שיטי אותותי אלה בקרבו.

כל האותות והמופתים והמכות הכל בקרבו בגופו בעמו בארצו הכל אני נותן

וזה למען תספר

להבין שהעיקר זה לספר את העניין שהשם הכביד את ליבו מזה תדעו כי אני אדוני וזה

צריך לתת לכם להתפעל יותר מהכל.

למה?

כבר למדנו קודם יש שמיעה ויש שמיעה.

כשאני אומר לכם מה שעשיתי למצרים זה שתבינו מה אני יכול לעשות לכם.

יכול להיות שיום אחד אתה תרצה לחזור בתשובה אני לא אתן לך.

זאת אומרת זה כבר יהיה מאוחר.

איחרת.

איחרת.

לפני כשלושה שבועות בערך פנו אליי מהצפון על בן אדם

לא אגיד מה מקצועו בשביל שלא ייזהו וייפגעו

שאמרו שהוא עוסק בעיסוק מסוים

והוא חולה כנראה במחלה ופה ושם ודיברו איתו

והוא לא רוצה להפסיק. אני אמרתי לו שהוא יפסיק מהעיסוק שלו

הוא לא רוצה

לא רוצה.

זהו.

טוב, אחרי כמה זמן

הגיע אל בית חולים, אמרו שזהו.

לא נשאר לו סיכוי,

עכשיו זה אבוד.

עכשיו הוא מוכן!

צלצלו אליי,

אמרו נו עכשיו תגיד לו מה לעשות. אמרתי אני כבר לא יכול לעזור.

כל יום אני מקבל סמסים.

תעשה, נביא אותו עם אמבולנס,

נביא אותו עם המיטה,

נביא אותו לפה,

תגיד מה שתגיד, מה שתטיל עלינו נעשה,

וזה לא יכול לעזור.

לא יכול.

נגמר.

כשהיה עוד מוקדם, היה אפשר, הוא לא רצה.

מה אומר השם? עכשיו אני לא רוצה.

יש פעמים שאי אפשר להפוך את הקערה כבר. די, נגמר.

ככה אמר הקדוש ברוך הוא פילול משה רבנו. בשעה שרציתי, לא רצית.

עכשיו שעה שאתה רוצה, אני לא רוצה.

אתם שומעים?

זה הכי מפחיד שאם חלילה ייסגרו

השערים של התשובה,

מה התקווה של האדם?

אומנם אפשר לפרוץ שערים אפילו עם מנעולים,

אבל מי יש לו כוח?

זה לא כל כך פשוט.

לעשות תשובה כשעוד אפשר זה קשה.

לעשות שכבר אי אפשר

ולשבור מנעולים

וכשאין סיוע מן השמיים זה כמעט בלתי אפשרי.

בודדים אולי בעולם יכולים לעשות.

אז למה לחכות?

בשביל זה השם אומר.

תגיד להם את אשר עשיתי למצרים.

לא תגיד להם שהוצאתי אותם ממצרים,

כי הוצאתי, הם יכולים לחזור.

תראה להם מה עשיתי למצרים.

מצרים,

אני גמרתי עליהם.

הם לא רצו לשמוע לי. לא רצו, לא רצו, לא רצו. בסוף אני סגרתי להם

ואני אכבדתי את ליבם.

וזה אתם צריכים ללמוד. לא כדאי שתחשבו אפילו

על לחזור לשם.

אז לכן ועתיים שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי ויהייתם לסגולה מכל העמים ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

אבל קודם לכן

אם לא היה אומר את כל זה הקדוש ברוך הוא מראש,

לא היה מתקבל.

למה? כי הדמיונות והפחדים וכל מחשבות השווא

מבלבלים את האדם,

וכל הזמן אדם מחפש תכלית יותר גדולה.

מה אני אשב ואני אלמד? מה יצא לי מזה? אז מה אני זה? ואיך אני אתפרנס? ואיך יהיה לי? ומה יהיה לי? וכל הזמן הוא חושב, חושב, חושב, חושב,

כי הדמיון הוא נחל שוטף

והשכל טובע.

אז הנה תקשיבו

על עצמנו.

גם אנחנו יכולים להרגיש את כל הדברים הגבוהים והטובים בבטחות האלוקיות.

הכול אנחנו יכולים.

ואחרי שיהיה ברור לנו ותהיה לנו הכרה מלאה,

סופו של דבר שאנחנו מתבטלים מהעולם,

אם מקבלים אפילו מכתב מהמשפחה.

פתאום המשפחה שולחת מכתב, נגיד הם בחוץ לארץ, אתה פה,

אתה שוקד בתורה והכל, ומזמינים אותך לארצות הברית. פה, הכל משתנה.

כל התוכניות,

הכל משתנה. רגע, אבל מה עם כל התפיסה שלך והכרה ותלמוד תורה כנגד כולם,

וכל מה שאתה לומד ומלמד והכל?

מה קרה? שמעת, United States of America.

אז זהו, התהפך הכול, הלב כבר מרשרש.

מה קרה?

רואים שאדם לא מספיק יציב, לא מספיק יציב בהכרה שלו.

כל רגע הוא עלול לסוג, עלול לחזור בו.

משפט אחד של אנשי העולם יכול להפוך את הבן אדם מצד לצד.

משפט אחד.

אם פגעו בו, זלזלו בו, או הקשו לו קושייה, או עשו לו ככה,

בן אדם הכי חזק יכול להתהפך בין רגע.

לא שמעתם מהאנשים שהתהפכו בין רגע.

אני כל הזמן נתקל בהם.

זה לא רק אתה. כן. אז לכן אני אומר,

רק אם בן אדם שם מול נגד עיניו

את המבט הזה שלמדנו עכשיו,

תראה מה קרה לכל אלה שהתהפכו,

תראה את כל אלה שלא הצליחו,

תראה את ה-80% במצרים אחרי עשר מכות לטובתם, להצלתם,

לגאולתם, והם לא רצו.

לא רצו להשתנות, לא רצו לצאת מהמצב שבו הם נמצאים.

מתאים לי, כן, אני חי בדוחק, חי לא כל כך זה, אבל בסדר, מתאים לי ככה.

לשבת, ללמוד, להיות צדיק, וזה.

זה לא אני.

סבא שלי היה. אני, סבא שלי, כן. אני כבר דור אחר. אתה יודע, היום זה דור, זה משהו אחר.

היום אתה לא צריך להיות חכם.

למה? יש לך סמארטפון.

הפון הוא סמארט. הוא החכם.

הוא הסמארטפון.

אתה לא יודע משהו?

אין בעיה. יש לך סמארטפון?

יש לך הרב גוגל?

אתה פותח ברב גוגל,

הוא אומר לך הכל.

אתה יכול להיות סתום.

אתה יכול לא לדעת חשבון.

יש לך מחשב בפנים.

אתה לא מבין מילה? יש לך תרגום.

מה שאתה רוצה.

מורי גוגל עונה על הכל.

זהו.

הוא הסמארט ואתה פונפון.

זהו.

מאז שהגיע המחשב

אמרו למוח ש...

זהו.

יש לך עם הטלפון כל היום ויש טלפון מים. כן, כולם.

כולם נתקלים בחמודים,

תאונות דרכים.

יש סרטונים כאלה שמראים איך אנשים נופלים פתאום מתוך המים.

לא שמים לב, מדברים כל הזמן. אתה מבין? מדברים צמודים כל הזמן.

זהו, מחוברים לחומר.

מחוברים לחומר.

אם הייתה אצלנו ההכרה כי אתם ידעתם את אשר עשיתי למצרים,

ואם הייתם יודעים מה זה שאני מכביד את הלב למי שאני רוצה,

וזה העונש הכי גדול,

וכל זה עשיתי בשביל לתת להם את האותות בקרבם,

אז ודאי שהייתם חכמים

ולא נופלים בבור שנפלו המצרים.

ומה המפריע השני שיש לנו, שאנחנו לא הולכים עם השם עד הסוף?

שאין לנו את ההכרה מה זה ממלכת כהנים וגוי קדוש.

השם בחר בנו מכל העמים.

אתם יודעים מה זה השם בחר בנו מכל העמים? כמה עמים יש בעולם?

יש שמונה מיליארד בני אדם?

כמה אנחנו היום בעולם?

בין 13 ל-15 מיליון.

זהו.

פחות מחצי אחוז.

זה אנחנו היהודים.

ומחר באנו מכל העמים. זאת אומרת, כל השמונה מיליארד.

כל מי שיושב פה,

הקדוש ברוך הוא מתוך המיליארדים, הוציא אותו עם פינצטה.

הופ!

אתה הבן שלי,

בני בכורי ישראל,

בנים אתם לה'

והייתם לסגולה, ממלכת כהנים וקדוש,

ישראל אשר בחר את פער,

כל השבחים אומר השם על כל אחד ואחת מכם,

לכולם אומר, אני בחרתי בך. אתה אומר, זה בחרתי?

תראה כמה היה לי.

שמונה מיליארד.

ומי בחרתי? אותך.

אתה מעריך את זה בכלל?

אתה מבין שאתה הבן שלי?

אתה מבין שאני אבא שלך?

אתה מבין שיש בידי הכל לתת לך?

אתה מבין שלא חסר לי כלום?

אז מה אתה מחפש?

אז מה אתה מחפש?

אתם יודעים למה אנחנו דומים? תשמעו דוגמא פגז

כמה אנחנו

לא אגיד לכם מה

היה פעם אדם שהיה מלמד, מלמד תינוקות

מלמד תינוקות, מה זה משכורת של מלמד?

הוא מקבל כמה שלוש אלף נגיד ארבע אלף

והוא חלם כל הזמן להיות מלך.

למה?

אם אני אהיה מלך

אני אצא מהמצב הדחוק שיש לי.

אבל עם הדמיון הוא המשיך.

וכשאני אהיה מלך

אני אהיה מאושר

כמו מלך

אבל אני אהיה גם מלמד תינוקות

יהיה לי עוד ארבעת אלפים שקל אני אהיה מלך וגם מלמד

איזה טמבלולו

אתם שומעים?

הוא לא מעלה על דעתו שמלך לא זקוק לפרוטות של מלמד

הוא לא מבין שזה מצב שונה לחלוטין

ככה אנחנו מבינים

או לא מבינים

אם היינו מבינים שאם אתה מוסר את עצמך לתורה

והשם מבטיח

השלך על השם יהבך והוא יכלכלך

אומר השם אני זן את כל העולם כולו

ביליונים ביליונים חיות דגים עופות בני אדם את כולם אני מפרנס וזן כל יום נותן להם לאכול איך הם חיים?

מי מאכיל אותם?

פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון זה אני

ואתה אומר אני לא סומך עליו אני הולך לחבוד כי אם לא מאיפה יהיה לי אני חייב להיות מלמד

ואני אומר לך שאתה ממלכת כהנים

אתה מלך

ישראל בני מלכים

לא אבל אני חייב להיות מלמד

מאיפה יהיה לי לשלם אחר כך ארנונה וזה

טוב או נאמן? כן

זאת אומרת

אדם מחובר לעולם

ולא יכול להתנתק כמו שישראל היו מחוברים למצרים

והיום זה לא עבד? זה לא עבדות? קוראים לזה רק במילה מכובסת?

עובד

מה אתה עושה? אני עובד

איפה אתה עובד?

אני עובד באינטל

אינטל

מה זה אינטל? נטלו אותי וזהו

וגם נטלו ארבעה מיליארד מהמדינה

כן עכשיו הם קיבלו ארבעה מיליארד מהמדינה

אז זאת אומרת אתה עובד עובד זה מלשון עבד

רק אתה עובד אצל הבוס או אצל זה או אצל זה למה אתה לא עובד את השם?

את המלך?

שהוא מעניק לכולם את הכול?

כולל החיים שלך?

קול ראייה ושמיעה

וחוש טעם

ומישוש והכול

למה אתה לא עובד אותו?

ואם אתה כבר עובד אז למה קצת?

למה לא הרבה?

כי משוקעים במצרים

במצרים בצרות בבלאגן בדאגות

לא רוצים לצאת ממצרים בוא תשתחרר

תהיה בין חורין

אין חירות אלא בתורה

חרות על הלוחות אל תקרא חרות אלא חירות על הלוחות

מי שזכה ללמוד תורה באמת הוא בין חורין אמיתי בין חורין מייצרו בין חורין מהעולם הזה הוא יכול לשקוט בתורה להיות מאושר

ויכול להגיע למדרגות רמות וגבוהות שהשם ישפיע עליו סיעתא דשמיא

רוח הקודש נבואה

הכל יכול להשפיע עליו הקדוש ברוך הוא

תלוי כמה הוא מתמסר

תלוי

תראו יש יהודי בבני ברק קוראים לו הרב קנייבסקי

הוא לא היה כל כך מוצלח

כשהיה בחור ישיבה

הוא למד וההבנה שלו הייתה קשה

הוא בא לאבא שלו אבא שלו צדיק גדול היה סטייפלר קראו לו

והוא בא ואמר לו אבא אני לומד ולא מבין

אז הוא אמר לו לא צריך להבין צריך ללמוד

אז הוא חזר ללמוד עד עכשיו הוא לא הפסיק

כל העולם היהודי מסתובב סביב היהודי הזה

כל העולם שואלים ארצתו מבקשים את ברכתו וכולי כל העולם כל ראשי הישיבות בעולם

כולם משחרים לפתחו

מה הוא עשה בחייו?

הוא לומד תורה

כל שנה בפסח

הוא מסיים את כל התלמוד בבלי

את כל התלמוד הירושלמי ואת הרמב״ם

כל שנה

כל שנה עובר על כל התורה שבכתב ובעל פה כל שנה מפסח עד פסח הוא מסיים הכול

ומחבר ספרים בנושאים שאף אחד לא עבד עליהם, לא דקדק בהם

מדהים

זה בן אדם

שכשהיה תלמיד ישיבה היה לא מוצלח

לא מבין

אבל אין דבר כזה

לא מבין וממשיך ללמוד השם פותח

פותח את הלב, את המוח, הכול

השם רוצה רק לראות שאתה מתעמת, זה הכול, החוכמה והבינה

זה מהקדוש ברוך הוא

מאין מקור בינה?

הכל מעת השם יתברך

אז זאת אומרת אתה צריך לעשות רק מה שהשם מבקש והוא יעשה את שלו

יש מעשה שפעם אחת הבבא סאלי, זכר צדיק לברכה

הייתה שנה שכונה, לא היה גשמים, לא היה שום דבר,

היה בצורת, לא היה מה לשתות

אם אין בארות, אין מה לשתות

באו אליו, בוכים, מה עושים?

פונים לצדיק

אמר להם בואו איתי

הלכו לאיזה מקום מדברי

אמר להם תחפרו פה

חופרים חופרים חופרים

ראה שהשיעור

של מקווה הוא בסדר

ואמר להם טוב

מחכים, מה עושים? מאיפה מביאים מים? מה עושים?

פנה לקדוש ברוך הוא, אמר לו ריבונו של עולם

אנחנו עשינו את שלנו

עכשיו אתה תעשה את שלך

אחרי כמה דקות רואים חנן כתב

כדרו השמיים בעווים

והתחיל לרדת גשם

גשם, מילא את כל הבור

מה הם היו צריכים?

היו צריכים מקווה

הנשים לא יכולות?

אין מקווה, אין מים, אין מים, צריך מים חיים

לא מים שאובים

טוב אחרי שהתמלה כולם שמחו, רקדו

מישהו העיר שמה של שיטת רבי יהודה זה לא, המקווה הזה לא תקין, לא כשר

הסתכל, אמר תרוקנו אותו

מה?

עד שהתמלה ועד שזה?

תרוקנו אותו

רוקנו אותו

סידרו את מה שצריך לסדר

ואחר כך

פנה עוד פעם לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם

עשינו מה שצריך גם לשיטת רבי יהודה

אנחנו את שלנו עשינו את התעשיית שלך

ועוד פעם התקדרו השמיים

וירד גשם ומילא את זה, והיה מקווה

הקדוש ברוך הוא שומע על הצדיקים, מה הוא רוצה?

מה רוצה הקדוש ברוך הוא? צדיקים

מי ששומע לו, השם שומע לו

אתה לא שומע לו, הוא לא שומע אותך

אתה יכול להתפלל מהבוקר, אני לא שומע אותך

מה?

זה מה שאתה אומר, זה נכון

תודה רבה, ברוך השם

אז זאת אומרת

והיה אם שמוע תשמעו בקולי,

אומר השם זה הכל מה שאני רוצה,

ושמרתם את בריתי ואז ויהייתם לסגולה מכל העמים

ואתם

תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

מה שנשאר עכשיו זה שתחליטו

אם אתם רוצים לשמוע על השם

או לא רוצים לשמוע על השם,

אם תשמעו כל מה שהוא הבטיח יתקיים בכם,

אם לא תשמעו

כבר הסברנו בהתחלה

יש דברים שלא שומעים אותם

וצריך להיות חכם בשביל לשמוע את הלא נשמע

אז אם שומעים זה הברכות ואם לא, ההמשך יבוא

תודה על ההקשבה

שאלות?

בבקשה.

אני רוצה לדבר איתך, בבקשה תן לו מיקרופון.

אני, קוראים לי ראובן,

המשפחה עברה.

אני צופת צום,

כל חודש, פעם בחודש אני צופת צום,

צום,

בשביל כל העם הזה יהיה להם טוב.

ברוך השם.

הוא עוזר לי כל כך הרבה,

כי אני לא יכול להגיד לך כמה דברים הוא עוזר לי.

הוא עוזר לי. פעם אחת, מה קרה?

אני באתי מהעבודה,

אז אישה שלי אומרת לי,

היום צריך ללכת לסדר את הילדה בשביל חתונה וזה וזה וזה.

אני אמרתי לה, אני לא בא היום,

אני לא יכול ללכת לדעת כי אני צם.

היא אמרה לי, תעשה מהר מהר, אל תעשה ציפורים, יאללה.

אז אני הלכתי, אני עשיתי דוש,

התפללתי ואמרתי, שאלתי את אלוהים, אני הולך, תעזור לי.

הלכתי לשם,

בא בן שלי משם, עשינו טקסי ספיישל, הלכנו ללוד.

אז שם דיברנו, פה ושם, אז אמרתי, בן שלי בא מיבנה.

אז הוא דיבר, אנחנו דיברנו,

אז הוא אומר, אבא, רבע ל-11 תעשה מהר.

אמרתי לו, למה, מה קרה? הוא אומר, ב-11 יש לו אוטובוס מתל אביב,

אתה תלך עם אוטובוס מרחובות,

אני לוקח אותה לרחובות,

אותך ואימא,

נעזוב אותך שם, תלך עם אוטובוס.

אמרתי, בסדר, אין בעיה, מדברים, באים לתחנת האוטובוס,

אז ראיתי את הלוח שם,

וכתוב,

אז איך אני ראיתי ככה, זה נעלם.

אז אני פתקתי את הדלת ככה, בא בן אדם מול אצלי,

בא מול אצלי ככה,

אני אומר לו, אתה עובד פה? הוא אומר,

ככה עש אני.

אז אני אמרתי לו,

אוטובוס 372 הולך מפה,

הוא אומר, היום כל האוטובוסים הולכים מהמקום.

אני אמרתי לו,

אמרתי לאשתי, אביגה,

תשמע הוא עושה טקסי ספיישל והולך,

אז הוא אמר, לא, לא, לא,

מה הטקסי?

הטייס אוטובוס

370 נכנסת,

אתה תלך עם זה,

מישהו,

תרד בקסטינה ומישהו יבוא ולוקח אותך הביתה.

אני אמרתי ככה,

אז הוא אומר לי, עוד הוא אומר לי, יש אישה יקרת,

שתי ילדים שם,

שיושבים באוטובוס הזה, תלך.

אז אני הלכתי, אני ראיתי אוליקס עומד שם,

נכנסתי שם, ראיתי אישה, אישה של רבי בצאלי,

אתה מכיר אותו או לא?

אז אני ראיתי אותה, זה ככה, אני מסתכל,

אז הוא נראה, הוא לא היה.

ישבתי שם,

אז באנו קסטינה, עמדנו שם,

והיו הרבה חיילים, אני מסתכל ככה,

אישה שלי הייתה עומדת על ידי,

אז בא בן אדם ממול,

אומר לי, זה אישתך? אמרתי, כן,

תיקח אותה, אני באתי לוקח אותה הביתה.

אז שם הוא הלך אחורה,

האישה שבצאלי ישב שם, אין שתי ילדים שלה.

אז הוא דיבר איתה, אני לא יודע מה.

באה הילדה שלה, אתה הולך איתו?

אני אף פעם, הוא לא אומר דברים כאלה, אמר, אלוהים יהיה בשמים,

אני הולך איתו.

אז גם הוא לקח אותה,

אומר, בואי איתי איזה טנדר כזה, קום כזה, ככה.

אז ישבו שם,

הם ישבו אחורה, הכול בנו,

ואני ישבתי קדימה, אני מסתכל על הפנים, אני לא יכולתי לירות,

אני לא יכולתי לפתוח את הפה שלי.

לא אוכלתי לזוז.

אז כל זאת, אני, כשישבתי, אז אנחנו באנו לצומת הפלוגות,

אז היא אומרת לו, אתה יודע איפה אני גר?

האישה הזאתי.

אז הוא אומר, אני יודע בדיוק איפה את גר.

יביאו אותה הביתה, איך הוא, אז נכנס לכדיית גר, על ידי קופת החולים הוא נכנס, עזוב אותה, אז איך הוא הסתבב?

אני אמרתי לו,

אז הוא אומר, אני יודע איפה אתה גר.

הוצאתי חמישים שקל, ככה שמתי בכיס,

והוא אומר לי,

אני לוקח, הוא יביא אותי עד הביתה.

אישתי איתי,

לפני אני ירדתי, אני אמרתי לו, הנה, תיקח חמישים שקל.

אז הוא אומר, לא, לא, אני לא לוקח כסף ממך, אסור לי לוקח כסף.

תפסתי את היד שלו,

תפסתי את היד שלו, שמתי את החמישים שקל ביד שלו,

ובירכתי אותו, תפסתי יד שלו חדש, בירכתי אותו,

אלוהים ברג אותך נותן לך מעשה טובים, כל מה שאתה עושה טוב לאחד אנשים, אלוהים תמיד ברג אותך.

ככה אני מוצאתי יד, אני לא ראיתי חמישה שקל,

כל זאת נמצאתי בחוץ, אמרתי, הלך שלוש מטר ואיננה, אתה מאמין?

אני שומע.

אתה שומע? כן. אתה מאמין בזה? אני שומע. כן? יופי.

יש כל כך הרבה דברים עם מינוס בבנק,

אני פותח את השפחה, לא יושב בתור כל הזמן, אני אדבר איתו ואומר לי, יש לי מינוס בבנק, אולי אישה עושה משהו,

אולי ילדים באים, נכדים באים,

נינים באים, אז יכול להיות שיש מינוס.

אז אני ישבתי שם, אני קורא חומש,

בשעה חמש אני רציתי,

לא, בשעה תשע וחצי היה טלפון,

הוא אומר לי,

אני, מלאם הבנק של הבנק פועלים,

יש לך מינוס בבנק.

אני אמרתי לה,

בכל זאת היא עשתה מינוס מפה, ובכל זאת אני חרמתי,

אני אמרתי, אלוהים, ככה וככה יש לי מינוס, מאיפה אני אחסל את זה?

מאיפה אני אחסל את זה?

באמת, תעזור לי.

ישבתי,

הייתי רוצה ללכת לבית-כנס וחמש, חמש,

ככה רבע לחמש, משהו כזה,

אז איך אני הייתי, היה טלפון,

ירמתי טלפון, הוא אומר, אני בנק,

מינהל של הבנק פועלים,

החשבון שלך מסודר.

אני אמרתי, תודה רבה.

סגרתי את הטלפון, אמרתי, אלוהים, תודה רבה, משהו אתה עושה לי, כן,

צעד גדול, אתה אין תמונות.

כן, תמתי, הלכתי לבית-כנס.

ברוך השם, תודה רבה.

תודה רבה.

כן, למי יש שאלה? בבקשה, תן לבחור פה, כן.

אני אספר לך סיפור.

סיפור, עוד סיפור, יופי, ברוך השם.

אני, כשהייתי קטן,

הייתה לי אמונה גדולה מאוד מאוד.

עכשיו,

לאחרונה האמונה שלי קצת ירדה.

בגלל הטלפון, בגלל הטלפון,

הקשקושים, הפלאפון, והזה... אפשר להגיד. מה? עכשיו... כן, אפשר להגיד, כן. אפשר להגיד.

לא שומעים אותו טוב. מה קרה?

כן?

עכשיו,

מכשהייתי קטן, תמיד כאילו חשבתי על המשיח, וציפיתי בממות מטורפות שהמשיח יגיע. כאילו, כל הזמן חשבתי על זה. בלילות הייתי חושב על זה,

ולא הפסקתי לחשוב על זה. זו הייתה כאילו הציפייה שלי.

כאילו, ככה אני אחיה לתמיד. כאילו, ככה הייתי קטן, הייתי חושב.

עדיין, לפני שנה.

עכשיו לאחרונה כאילו שמעתי שאם רק כל עם ישראל ישמרו שבת פעמיים המשיח יגיע זה נכון קודם כל?

אם ישראל ישמרו שתי שבתות כן תבוא הגאולה עכשיו תמיד האמנתי וזה חיכיתי לזה אבל זה לא זה לא בכיוון כאילו

הפלאפון לא בסדר המיקרופון תחליפו לו את השני

סובב את זה מהפרצוף שלו

כן דבר

תמיד ציפיתי לזה שכל עם ישראל ישמרו שבת פעמיים ויבוא המשיח

עכשיו זה לא בכיוון איך אתה יכול לצפות אם מרצ לא רוצים להכיר בכלל

מפלגת העבודה לא רוצה להכיר הליכוד לא רוצה להכיר זה מה שאני אומר זה לא מתכוון זה לא הולך לקרות בקיצור הזה כאילו לא לא הבנתי לא צריך בשביל

שתבוא הגאולה לא צריך לשמור שתי שבתות

זה אפשרות

יש עוד אפשרויות

או בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב תלוי

אנחנו יותר נוטים לדור שכולו חייב

אתה מבין?

אבל הגאולה תבוא בכל מקרה כי היא חייבת לבוא

כמו שהעלייה לארץ

ציפינו ציפינו אלפיים שנה וחזרנו אתה רואה שאנחנו בארץ ישראל אחרי אלפיים שנה

גלות

מה שהבטיח השם הכל יתקיים צריך סבלנות

מי שממתין ומצפה יזכה

בין מחייו

בין

לאחר חייו בתחיית המתים

אבל אם אתה לא תתחזק בתור אווירת שמיים

גם אם יבוא מלך המשיח אתה לא עתיד ליהנות

כי מי יקבל את פניו? מי שראוי

מי שלא ראוי, מה יהיה?

אני לא רוצה להגיד לך אבל אם למדת היום מה זה שמיעה

אז אתה תאמין גם ממה שאני לא אומר,

מה שאני אומר

כן.

עכשיו, צריך, כאילו,

לפי מה שאני מבין, צריך לחזק את החילונים.

אז אם נגיד

אני רוצה נגיד

להיכנס לתחום החילוני, כאילו רבנים צריכים

להיכנס לעולם החילוני חזק, נגיד להתפרסם בצורה חילונית,

ואז מתוך זה שהחילונים כבר אוהבים אותם, נגיד אני רוצה להתפרסם

כאילו בצורה חילונית.

ואז שאני בתוך זה,

כאילו להכניס דת,

ואז לעשות קידוש השם.

זאת אומרת אתה זמר.

זמר אבל זמר לא שירים... ברור, אתה יש לך כישרון לזמר ואתה אומר אני אכנס ואני אהיה שם מפורסם

ואחרי זה אני אגרור אותם איתי לכיוון שאני רוצה, נכון? כן, אבל זה יבוא וממשיך.

כן, ככה.

היו הרבה תוכניות כאלה להרבה זמרים, בסוף הם נמשכו לשם והם לא חוזרים הם בעצמם.

אתה מבין?

כי הכוח שם הוא יותר חזק למשוך מאשר להמשיך.

אז אל תכנן את התוכנית הזאת, זו תוכנית של יצר הרע, שהוא הפיל כבר את כל הזמרים.

הבנת? כן. עכשיו פרץ משלם 620 אלף שקל

למס הכנסה ועוד 50 אלף קנס.

זמר.

לא כדאי לך מוצק.

כן.

שאלה או ברכה?

שאלה. תזכרי.

אהה, התחלנו.

כן, תן לה.

לא צריך לצאת.

בסדר.

כבוד הרב,

יש לי,

אני לא יודעת אם זו בדיוק שאלה.

אני מגיל קטן הייתי במשפחה אומנת,

כן. שלא היה לי קל בה.

אחרי כמה שנים התחתנתי נולדו לי חמישה ילדים

שיש לי שניים מתוכם חולים.

אחד יש לו קריזופניה ואחד עם פיגור כרגע. לא בדיוק פיגור, הוא סובל מדיכאונות.

לא קל.

אחרי כמה שנים הכרתי את בן זוגי שהוא נמצא פה.

נולד לנו ילד לפני חודש וחצי.

בתור בן זוג.

בתור בן זוג, כן.

לא נשואה.

לא נשואה.

בהתחלה התכוונו להתחתן, עברנו איזשהו משבר,

ואז כאילו המשכנו לחיות ככה.

אני יודעת שלפי ההלכה זה אסור.

האמונה שלי בקדוש ברוך הוא לא בדיוק האמנתי, אבל בתקופה האחרונה הבן זוג שלי הראה לי המון סרטונים שלך.

ואני אמרתי שאם תוכל לענות לי פחות או יותר על הדברים

שקרו לי וכמה שאומרים שהקדוש ברוך הוא גדול והוא יודע מה הוא עושה,

אבל אתה יודע, המשברים גדולים יותר.

אתה קם בבוקר, אתה אומר,

אלוהים נותן כאילו את הפרנסה, אבל בפועל זה לא ככה. אתה אמור להתמודד עם הילדים האלה, אתה אמור לקלקל אותם, להאכיל אותם,

להיות בשבילם. את שואל, מה היה קורה אם חס ושלום היית מתה?

האם הם היו מתים שבוע אחרייך?

לא. למה? מי יפרנס אותם?

אני מאמינה שיהיה מי שיפרנס אותם. אותו דבר.

אז את יכולה לא לדאוג,

ומישהו היה מסדר, גם אם לא היית,

הוא יכול לסדר אם תהיי,

אין לו בעיה.

כן. הבנת?

כן.

אתה לא עובד נכון, אתה לא מראה בזמן, לא כלום. אתה יושב?

לא לישון, מוטי.

כן. עכשיו לגבי חתונה.

כן. בן אדוק שלי לא בדיוק ממהר להתחתן. הוא ממהר, איפה הוא? הוא פה.

איפה הוא? הנה הוא פה.

מה זה אתה לא ממהר?

תקשיב אני אגיד לך איפה. אתה מראה את הסרטים שלי ואתה לא ממהר?

כבוד הרב, זאת נרשמה גדולה. אתה יודע כמה חיתנתי בהרצאות?

צ'יק צ'אק.

אם היא אישה ויש לכם ילד משותף,

כן.

אז למה להמשיך בעבירה אם אפשר לחיות

במצווה?

איזה מצווה לחיות בעבירה?

מה, אין מצווה להתחתן?

אתה לא ממהר?

מה פירוש? לא הבנתי. מה זה לא?

מה זה? תן, תן, תן, תן לו.

תן לו, תן לו, תן לו.

אתה הבאת אותה, לא היא הביאה אותך.

אבל למה ככה?

אני לא אומר להתחתן, לא. בוא אני אסביר לך משהו.

מה זה אתה לא ממהר להתחתן?

הרי אתה חי כרגע באיסור חמור ביותר.

אני לא רוצה להגיד לך את העונשים,

כי הם חמורים ביותר.

אתה עובר כל יום איסור שאתה נמצא איתה, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום,

ומרחף עליך עונש שלא הגיע עדיין לביצוע.

אבל הוא מרחף. זה כמו שנודע למס הכנסה שאתה מעלים מס,

התיק שלך לפניהם,

חוליות המס הכנסה יגיעו בעוד חודש, נגיד, לאזור, הם ייכנסו אליך, יש להם רשום.

גם עליך יש כבר, אתה מבין, הבן אדם עבריין, עובר עבירות כל יום מהאיסורים של עריות,

שזה מהחמור ביותר,

וזה בדרך.

מתי זה יגיע אני לא יכול להגיד,

אבל למה לך לפני, לפני שיגיעו,

שלם.

אני לא מאמין בזה.

מה יש להאמין?

אני לא מאמין בנישואים.

לא הבנתי.

עזוב את המילה נישואים.

עזוב את המילה לא מאמין, כן מאמין.

אתה עובר עבירות עכשיו כלפי הבורא יתברך שברא אותך.

ברא אותך באיברים מלאים, הכל בסדר, בינתיים.

הוא יכול לשנות את הסטטוס שלך, בשביל מה?

הוא אומר במפורש בתורה שמי שעובר על עריות,

העונש שלו א', ב', ג', ד'. איזה עריות יש פה?

לחיות עם אישה באיסור?

זה עריות.

זה עריות.

איך בדיוק? איך בדיוק? איך? אני שואל אותה. איך?

איך?

אסור דין ייחוד.

אתה ודאי חי איתה.

אתה הופך אותה להיות, אני לא רוצה להגיד מה, בשעה שאתה חי איתה.

המצב הוא חמור ביותר.

אני מאמין שגם אתם לא מדקדקים בעניינים של טהרה?

לא.

לא?

הנה הוא אומר לו אל תגידי חרטוט.

מה פתאום? מה פתאום?

פטריגנדור.

תגיד לי אישה גרושה.

זה לבד כרת. אישה גרושה כבוד הרב יכולה ללכת למקווה?

מה?

אישה גרושה.

שהיא התגרשה.

אישה צריכה להתחתן וללכת למקווה בלי פטנטים,

בלי רעיונות.

צריך להתחתן

בקדושה

וללכת למקווה טהרה כמו שצריך.

אין קונצין לקחת בחורה, שלח אותה למקווה, קשקושים.

צריך

לעשות את מה שצריך כמו שצריך. העונש הוא כרת.

זה כאילו אתה אוכל ביום כיפור.

מי שאוכל ביום כיפור זה כרת,

ומי שחי עם אישה באיסור זה כרת.

זה הקל.

יש יותר חמור.

אתה צריך להבין, אסור.

עכשיו מה זה?

אתה מתחתן,

נכנס תחת החופה,

ואתה חי איתה כמו שאתה חי עכשיו.

אז מה אכפת לך לעשות את זה כמו שצריך?

אתה לא צריך להאמין בזה, לא צריך להאמין.

מה יש להאמין?

אני לא מאמין בחברה קדישא.

לא מאמין.

אבל בסוף מי יטפל בבן אדם?

חברה קדישא. הוא לא מאמין. אז מה אם אתה לא מאמין?

הייתי נשוי לפני.

אז תהיה עוד פעם! זה יותר מזה, מה? אז תסבור אחת, שתיים, שלוש, יופי. לא, זה לא הולך ככה. אבל ככה זה, יעיוני. מה פתאום? אבל אם הייתה ילד. היום נישואים זה חפיף? מה זה חפיף? בטח זה חפיף. היום אנשים לא קרובים. לא הבנתי, והיום שאתה חי איתך זה לא חפיף?

זה חפיף ומכפף.

מה פירוש?

לא, לא, היום נישואים הם לא קרים. מה זה נישואים? מה, אני כן רוצה להתחתן, אבל לא, לא קרוב. לא, לא הבנתי. מה המחויבות שלך אם אתה מתחתן?

כמו עכשיו, אותו דבר. בדיוק אותו דבר. כן, נו, אז מה זה בשביל? אז לא נתחתן. אז לכן אני אומר, אבל זה עבירה חמורה על פי התורה, אתה לא מבין?

למה?

מה אכפת לך? למה? השם ככה קבע.

מה הבעיה?

אתה לא צריך אולם והוצאות ובלאגן. אתה יכול לעשות את זה בעשרה?

שלום על ישראל, שלום, ותחיה כמו מלך.

תרצה להתגרש?

אין בעיה, אתה יכול להתגרש.

מה הבעיה? אבל כל זמן שאתה חי איתה,

אתה חי

בנישואין כדת משה וישראל.

אתה לא רוצה?

אתה יכול לקום וללכת, לתת גט בשלום.

אבל מה הבעיה? מה, אתה כבול?

מה זה, חתונה קתולית? לא.

אתה יכול לחיות היום איתה, מחר לא לחיות איתה, אבל כשאתה חי,

חי על פי התורה הקדושה.

למה להרגיז את הקדוש ברוך הוא? למה כשילד מסכן אתה מבין,

יש לו הורים ככה, חרבשה?

יש לך שלושה חודשים

לארגן את הכול.

אני מאמין שתעשה את זה יותר מהר. צ'יק צ'אק.

גם היא תהיה מכובדת בעיניך.

מה זה,

להחזיק בחורה, אתה מבין, ככה, עם ילד וזה, בלי התחייבות, בלי כלום.

לא המילה התחייבות.

על פי התורה.

זה לא מכובד

זה לא מכבד לא אותך ולא אותה

ככה אתם נשואים, כולם יודעים, השכנים לא מדברים, לא אומרים זה ככה הילד הזה, זה ככה

אתה יודע, זה שמועות עפות, לא, אנשים אוהבים לרחל

למה אתה צריך את זה?

תעשה את זה כמו שצריך, גם במשפחה מדברים על זה, גם שלך וגם שלה

תהיה מכובד

תכבד גם את האלוקים, הוא יכבד אותך

בסדר יעיוני יופי תהיה ילד טוב

תן לו פה לבחור תן לבחור פה שורה שנייה נו תרים את היד

אני גם מוכן לעזור לבחור הזה שיבוא אצלי

נפתח תיק לתחיילי נישואים בעזרת השם אתה ברבנות עובד? אתה רוצה? כן הנה הרבנות פה ישר

לפני שאני אגיד את השאלה נגיד את זה היום לגבי משה רבנו כתוב שהוא קרא לבן שלו גרשום

אז אומרים חז״ל למה הוא קרא לו גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נוכרייה

אז למרות שהיה צריך לקרוא קודם כל אליעזר

כי זה המקרה הראשון שהשם הציל אותו מחרב פרעה

עכשיו העניין הזה של גרות של להיות בארץ נוכרייה זו תזכורת למשה רבנו שהוא לא שייך למדיין הוא צריך לחזור לעמו

אנחנו כבני הקהילה גם כשהיינו בגולה קראו לנו פלשים

מה זה פלשים? פולשים אינכם שייכים לארץ הזאת

זאת אומרת הגויים הזכירו לנו שאנחנו לא ילדי הארץ אנחנו פה נטע זר

והקהילה לעצמה קראה באתיופיה קהילת ביתא ישראל

זה השם שלנו, זו תזכורת שאנחנו חלק מעב ישראל גלינו פה, אנחנו נמצאים פה זמן קצוב והחלום היה להגיע לארץ ישראל

עכשיו בקהילה יש הרבה דעות והרבה משפטים שנזרקים לגבי כל מיני נתונים ואחד מהדברים ששמענו

בכבוד הרב זה הנתון האחרון שהרב נתן

לא נפרט אותו בדיוק

וזה קומם הרבה אנשים

זאת אומרת מאיפה הנתונים האלה הגיעו

למרות שידוע שגם יש הרבה ספקות כנגד הרבה קהילות בעם ישראל

אמר שהרעיון של שלמה בעצמו כותב על גלות אשכנז שהוא בספק אם לא יתערב זרע קודש בחול אבל מה הגדולה חזקה

ועל הקהילה מקבלים כל מיני נתונים לא כל כך מדויקים לא כל כך ברורים מכל מיני אולי תלמידים טועים ועושים את זה כהלכה ברורה ומפורשת

ואומרים את הנתון הזה וזה גורם להרבה סדקים ומרחיק הרבה אנשים מהקהילה במקום לקרב אותם

זה גורם להם להתרחק

רצינו לשאול את הרב מאיפה הנתונים האלה הרב קיבל אותם ואם הוא יכול להגיד לנו אותם

קודם כל אני שלחתי אותם לכל מי ששאל אותי

עכשיו אני מנסה להוציא את זה רגע תכף שנייה

כן הנה זה פה

התפרסם ב-21 במאי 2015 נחיתת העולים בני אפל אשמורה בנתב״ג בינואר 2011 וכולי

האתיופים דורשים בצדק מוחלט התייחסות אנושית כלפיהם כל אדם באשר הוא צלם אלוקים ראוי לכבוד לזכויות ולחתירה לאושר ללא הבדל דת מין וגזע

אך מכיוון שמאבקם הצודק עלה לכותרות

לא ניתן להתעלם מהשאלה המרכזית בעניינם הנוגעת לעם היהודי ולמדינת ישראל האם האתיופים יהודים

זה לא פשוט

הספקות העקרוניים הם האם הם יהודים במוצאם

או אולי צאצאי גרים

ואם כך האם הגרות שלהם נחשבת

בהסתמך על אחד מגדולי הפוסקים בדורות הקודמים רבי דוד בן זברה

הרדב״ז

שראה בפלש עם צאצאי שבט דן פסק הרב עובדיה יוסף שהם יהודים

אלא שמחשש התערבו בהם גויים

הוא פסק שעליהם להתגייר

מי פסק את זה? הרב עובדיה הוא לא אמר את זה הנה זה מה שכתוב בשוות יביע עומר בחלק שמיני תקשיב תקשיב תקשיב תקשיב תקשיב הוא כתב במפורש בצורה ברורה שיהודי אתיופים הם יהודים גמורים כתוב וגם הרדב״ז כתב כתוב אבל אתה מסלף את השאלה זה העיתון אני קראתי את השוות אני קראתי את השוות במפורש גם אני תקשיב הוא לא כתב את זה תקשיב

אבל מחשש שהם התערבו בגויים

תקשיב מה הוא אומר

מחשש

אתה שומע או לא שומע?

זה פסק הלכה של הרב עובדיה הקדום שלו.

הפסק האחרון של הרב, הוא כתב, אתה רוצה לשמוע? לא, אני גם רוצה לדבר. לא, אתה שאלת אותי שאלה. הוא כתב במפורש בשוט יביע עומר, שאלת אותי שאלה?

סימן יא חלק אבן העזר.

שאלת שאלה?

אני עונה לך. אז אתה לא רוצה תשובה.

אתה רוצה אתה להגיד, אז תשאר עם הדעה שלך וגמרו, לא צריך אותי. זו לא דעה שלי, זו דעה שכתובה. אז אתה רוצה את התשובה?

אז ככה.

מחשש

שיתערבו בגויים

הם יהודים,

אבל מחשש

שיתערבו בגויים

הוא פוסק שעליהם להתגייר. בלי שיתגיירו הם ספק גויים.

למה?

כי אם יתערבבו בהמות טהורות

עם בהמות נבלות וטרפות,

יש בהמות טהורות.

אבל זה לא משהו קטן. אפשר לדבר?

אם אתה רוצה לשמוע, תשמע,

אם לא תשאר בדעתך.

כיוון שיש התערבבות ועלו איתם והיו איתם

גויים שרצו להסתפח לישראל והם לא יהודים,

אז אנחנו לא יודעים

מי כן ומי לא. אתה יודע שאתה יהודי. כל הכבוד.

אף אחד לא מערער שם מה שאתה יודע.

מה שאתה יודע ידוע לך.

לי זה לא ידוע.

לו זה לא ידוע.

ויש ספק.

חלק כן,

חלק לא.

חלק משקרים ביודעין וכולי. יש סרטים שראו בטלוויזיה,

איך מצאה אתיופית לדוגמה את אמא שלה. בסוף היא רואה אותה עם צלב פה.

את בכלל לא יהודייה.

רק בשלוח אותה לארץ שיהיה לה טוב פה, כי שמה לא היה טוב, אז היא שלחה אותה. אמרה, תגידי שאת יהודייה.

וכאלה.

60 אחוז, 70 אחוז, היו איזה נתונים, של מי?

של אלה שהיו עם האתיופים והעלו אותם.

תכף אני אראה לך.

אז לכן,

לדעתם של גדולי הדור האשכנזים,

הפלאשים

הם ספק יהודים.

הם חייבים לעבור גיור. זאת אומרת,

הרב עובדיה הוא היחידי שאמר

שהם יהודים,

אבל הוא אומר, היות שהתערבו

ביניהם גויים

והם בין הגויים,

עכשיו כשהגיעו חבילות,

לא יודעים מי, מה.

אתה יודע והוא יודע, וסבתא שלך היא כזאת,

ואתם למדתם תורה, ואתם יודעים את כל התורה בעל פה. בסדר, אף אחד לא אומר שלא.

אבל כשיש לי תערובת של אנשים שאני לא יודע מי הם,

אני לא יודע.

מי שנמצא פה בארץ לא יודע מאיפה באתם, איך באתם, הייתם.

הוא שומע סיפורים ממך, ממנו, ממנו, ממנו. יופי.

מי אמר זה ודאות?

זה לא ודאות.

אני יכול להשיב? רגע, רגע, רגע. אפשר להשיב? לא, עוד לא, עוד לא.

אז זאת אומרת, עכשיו גדולי הפוסקים האשכנזים,

הרב אליאשים,

הרב אוירבך,

בכל הדיינים החשובים ביותר,

כולם אמרו ככה

אודות הפלאשים העולים מאתיופיה איננו בזאת להודיע כי על פי ההלכה,

וכפי שנהגו בארץ הקודש מאז ומתמיד הפלאשים הבאים מאתיופיה הינם בכלל ספק יהודי וצריכים לחבור גיור כדין דהיינו קבלת מצוות הטפת דם ברית וטבילה ואין לאף אחד לשנות את הדבר זאת אומרת כל הפוסקים האשכנזים

אומרים שהם ספק יהודים הרב עובדיה היחידי שאמר יהודים

אבל מה שאמר הרדב״ז

שהם שייכים לצאצאי דן אף אחד לא חולק.

מצוין!

אבל אם מתערבבים

בהמות טהורות עם טרפות עכשיו אני לא יודע לזהות אני לא הייתי נוכח בשחיטה

אבל אומרים לי יש פה כך ויש פה כך איך אני יודע איזה בהמה נכונה ולא?

אין לי פה את מי שיברר לי

אז לכן

מי שרוצה לצאת מכלל ספק בחברה

לא כלפי עצמו

כלפי החברה

עושה בשכל ועושה גיור לחומי

מה זה גיור לחומרה?

הולך, שואלים אותו תודה דינים, שואלים אותו זה זה זה זה, יודע. אתה מקיים, כן, מה אתה עושה? ככה, יופי.

שלום.

אתה צריך לטבול? טבילה על שם גירות? יופי. מה הבעיה להיכנס למקווה?

הטפת דם? מה זה הטפה? לעשות טוס עם מחט. טוס טיפת דם. זהו, נגמר הסיפור שלו. המלאכתה, אתה מאה אחוז.

מה קרה?

שאתה עכשיו מרצון ובבחירה יותר טוב מיהודי.

למה?

יהודים, תשאל אותו, יכול להיות שהוא לא רוצה להיות יהודי. אם היו אומרים לו, יש לך ברירה,

אתה רוצה להיות יהודי?

בוא, משחררים אותך.

פעם שאלו את כל התיכוניסטים,

שאלו אותם, אתם רוצים לבלד יהודים או לא? 70% אמרו, לא רוצים לבלד יהודים.

למה?

גוי, אין לו שום מטלות, שום חובות, שום דבר.

לא קמים בבוקר, לא כלום. זה פעם, ב-אני יודע מה, הולכים לכנסייה, יאללה.

עכשיו בא בן אדם ואומר, לא,

אני רוצה להיות יהודי מרצון בטוח.

אדם כזה, מעלתו גדולה.

אז עכשיו ככה,

ממשיך פה ואומר,

עכשיו לדעתם,

כיוון שחלו תהליכי התבוללות גדולים בקרב הפלשים,

או כי הם גרים שלא התגיירו כהלכה,

דנים אותם כספי יהודים, האשכנזים אמרתי, כל הפוסקים האשכנזים.

כל עוד לא התגיירו,

הם לא יהודים, לדעת כל הפוסקים האשכנזים.

וההשלכות לכך קשות.

אבל אם הם יתגיירו,

יש לקבל אותם באהבה. ככה כותב גם הרב פיינשטיין,

הרב של כל יהדות אמריקה.

והוא כותב את התייחסו לצבע עורם, שהוא מצטער שמקלים בהם בגלל הצבע וכולי וכולי.

הוא אומר, פשוט שיש לקרבם,

ואין לדין החילוק במה שהם בצבע שחור.

עכשיו, באופן פרדוקסלי,

היותם ספק יהודים מציל אותם מבעיה חמורה אחרת.

בגלל שהם ספק, לא שהם לא יהודים,

ספק, לדעת הרבנים האשכנזים.

מה הספק? הבעיה של ממזרות.

מאחר והם נישאו כדין,

אבל לא התגרשו בגט כדין,

הבנים שלהם ממזרים ופסולי חיתון.

ודווקא אם היותם ספק גויים,

וביחס לגויים אין דין ממזרות,

אז הגיור מתיר אותם בקהל ישראל.

חלק מהאתיופים שהגיעו בעלייה הראשונה קיבלו על עצמם פסיקה זו והתגיירו כהלכה.

הם ודאי יהודים.

בעליות הבאות שהרכיבו את חלקה הגדול של העדה, זה לא נעשה,

כי כבר הסיתו אותם גורמים ליברליים בארץ לא להתגייר,

בטענה שהם יהודים גמורים,

ולא להיכנע לתכתיבים ההלכתיים שרואים בהם ספק יהודים.

לדעתם של גדולי הדור האשכנזים הפלשים ספק יהודים, חייבים לעבור גיור.

כך פסק הרב שך.

וזה הזמן שצריך לברר את הבעיה הזאת ולהבין.

אני לא הטלתי דופי באתיופים.

אני, לדעתי, אם יכולים להיות יהודים 100% אני לא קובע, כי אין לי שום ודאות לשום דבר.

אבל זה שיש ספק מי מהם

ומי לא לגביי,

לגבי הבן אדם שלא יודע את האמת,

שלא מכיר,

אז מי שרוצה לצאת מן הספק כלפי החברה, לא כלפי עצמו.

כלפי עצמו זה שהערך שאתה רוצה.

אבל כלפי החברה, אם אתה רוצה, אתה לא חייב,

אבל אם אתה רוצה.

אצלי, לדוגמה, בקהילה,

הסברתי את זה לחבר'ה שלנו שהם אתיופים.

הלכו, עשו את זה בכיף,

אף אחד לא התרחם ולא הרגיש ביזיון ולא שום דבר.

מה אכפת לך לעשות את זה ולהיות בטוח שאתה יהודי?

אמרתי לה, חבר'ה שלי, תשמע,

תשאל את אמא שלך ממל אותך.

אחד מהם, אני לא יודע אם הוא נמצא פה.

הוא היה?

הוא היה. אמרתי לו, הולך, שאלתי אמא שלו.

היא לא זוכרת אם זה היה, איך זה היה, מה היה.

שני שאל,

אמרה לו, אני מלתי אותך.

שלישי שאל,

אם היא שמעה לה, כתוב בשולחן הרב יקורא, תקשיב רגע, אני לא אמרתי שלא.

לא אמרתי שלא. וגם אתה צריך להגיד, אבל מי אמר? אחד מהחבר'ה שלנו הלך,

בדק אותו הרב שמעון חי,

שהוא מוהל מומחה והוא מל גם אנשים מבוגרים,

והמילה לא הייתה קשירה.

ערל, כל בני הקהילה, ערל, ערל, נהגו לעשות מילה. עכשיו תן לי להשיב עוד דברים. בסדר, לא משנה.

אפשר להשיב, שמעתי. תנו לי להשיב. רגע, רגע, רגע, לא סיימתי.

אתם שואלים מאיפה אני מביא את הנתון,

שהנתון שיש 70%. אז אני אגיד לך מאיפה הנתון.

הנה הנתון.

שנייה.

בבקשה.

תחקיר,

בערוץ 20. טוען כי קהילת שארית יהודי אתיופיה לא קיימת,

וכי מדובר בהונאה, הכוונה עכשיו, כן, ש... עלייה אחרונה.

כן, אני יכול לדבר, אבל עד הסוף, דחילק. תן, אני אתן לך לדבר.

לא קיימת ומדובר בהונאה שהוא שקר העשור. בכתבה נטען ככה

כי חבר הכנסת אברהם נגוסה

וארגוני הקרן החדשה לישראל

פועלים לעלות לארץ בכל שנה מחדש, מחדש,

את אחרוני יהודי אתיופיה.

מדובר בכתבה שקרית ומגמתית.

תוקף היום נגוסה בשיחה עם יעל דן.

אנשים מנסים להתפרנס ולהתפרסם

דרך כתבות שקריות.

הנושא הזה ייבדק משפטית, ככה הוא אומר.

הרב מנחם ולדמן,

רב הקהילות היהודיות באתיופיה,

מתקומם גם הוא לשם מהתחנות העולות מהכתבה,

והוא אומר ככה הייתי באתיופיה למעלה מ-70 פעמים.

היהודים שם אמנם התנצרו לפני למעלה מ-100 שנים,

אבל לאחר מכן חזרו ליהדות.

הוא מסביר כואב לי לשמוע את הדברים ההזויים וחסרי השחר האלה.

לעומתם

אברהם ירגאי לשעבר סגן יושב ראש ארגון עולי אתיופיה

מגבה את הנטען בכתבה ואומר הרב ולדמן

היה ידיד שלי לפני עשרים שנה.

הוא אמר לי ש-60% מהאנשים במרכזי הקליטה הם גויים נוצרים שאין להם שום קשר ליהדות.

מי אומר את זה?

אומר את זה

אברהם ירגאי סגן יושב ראש ארגון

עולי תימן אה אתיופיה

לא תימן לא אשכנז

הוא סגן יושב ראש ארגון עולי אתיופיה הוא אומר בעצמו 60% אתה בעצמך אמרת לי הרב ולדמן

ש-60% הם מעורבים גויים נוצרים

אז מה אתה רוצה ממני? אני המצאתי את הנתונים שלי של אבא שלי אלה שעובדים איתכם שהיו איתכם שבעים פעם

ויודעים מתוך הקישקע של מה שיש שם הם אומרים את הנתונים

לא אני

צריך לחלק אז תפנו אליהם יש מה לחלק כבוד הרב

יש קהילת ביתא ישראל שעלתה עד שניה ה-91 מישהו אמר שלא רגע מה אתה לא שומע? בסדר אבל אתה סתם מדבר אני מכיר את הנתונים האלה אדוני אתה יהודי בסדר? אתה לא נותן לי לדבר אני שמעתי אותך אני שמעתי אותך תקשיב כמוך יש עוד עשרות אלפים יהודים

אתה מכחיש שיש גם גויים מעורבים אני לא מכחיש, רגע, שנייה לא תענה על השאלה תן לי לדבר, אני אענה לך האם יש גויים? אתה לא נותן לי לדבר בבקשה תן לי לדבר אל תטעה את הציבור אני אענה לך האם יש גויים מעורבים או לא אם יש יש בעיה תן לי לדבר רגע תן לי לדבר תן לי להשיב שמעתי אני רוצה להשיב בבקשה

אני רוצה לחלק בקהילה האתיופית, רבותי, שיש שלושה גלי עליות.

העליה הראשונה עלתה בשנת 1980,

זו קהילת בטא ישראל השורשית ששמרה על זהותה היהודית. אבל אנחנו לא לומדים היסטוריה. אחר כך, בשנת 1984, מבצע משה,

עלו כל היהודים מהכפרים.

בשנת 1991 עלו הגל האחרון שנשאר בכפרים שלא הספיק לעלות.

אחרי 1991 הייתה החלטת ממשלה להעלות את כל אלה שנחשבים בגדל פלאשמורה שהתנצרו לפני מאה שנה בערך בגלל בעיה של רעב באתיופיה.

גם בתימן היו הבעיות האלה.

היו בעיות של רעב, שכפרים שלמים התנצרו.

מה אתה מבלבל את המוח? אל תחרט, בסדר? יש פה ספר בפאתי תימן שכתב אותו, מדוק, צדוק. הוא כותב את זה במפורש, אתה רוצה לשמוע משהו?

400,000 יהודים בתימן שזורם בהם דם יהודי. תקשיב, תקשיב. אז הרבה קהילות, אין את הבעיה הזאת.

מפעילים את כל הרפש עלינו. זה לא נכון. עזוב, אתה נלחם עכשיו עם עדות, אתה מבלבל את המוח. הרדבז קודש. הרדבז קודש. רגע הרב, שנייה, תן לי להשיב. יש רוסים בדיוק באותה בעיה ובדיוק אותו דבר בגלל שהם מעורבים. גם רוסים יהודים וגם רוסים לא יהודים.

בדיוק אותה בעיה, זה לא משנה.

גם אני כתב את זה. זה לא בגלל אתיופים. אני אומר שבתימן גם היה שמד. חרוד חלאג.

בסדר. תימני כתב את זה.

בסדר, בסדר, בסדר. עכשיו שנייה. לא, לא שנייה, כי אני אומר עוד פעם, זו לא בעיה אתיופית,

זו בעיה של כל אלה שהגיעו לארץ מעורבים עם גויים.

זה הכול.

אתה נפגע, תיפגע.

אני מדבר על נתונים שצריכים להתבונן עליהם. זה הכול.

באתיופיה היה מנהג, רבותיי, שאף אחד לא יודע אותו, מגע גוי.

הכפרים באתיופיה היו כפרים מבודדים מהגויים.

יהודי שהיה בא ממגע עם גוי לא היה נכנס הביתה עד שהיה טובל.

בסדר. בנישואי החתונות היו בודקים שבעה דורות אחרונה. אבל בסדר, אז יש. מישהו אמר שכל האתיופים גויים. תגיד, אתה נורמלי? אתם, כולם מחשבים אותנו כעיסה אחת. מה? מה מחשבים? אני מדבר על נתון. לא מחשבים. מה קשור? והרב שהביא את חכמי אשכנזי, בוא תשמע מה הוא אומר בשוט בית אבי חכם אשכנזי. מתוק, אנחנו לא עושים עכשיו יעידה. הלו,

לא עושים. שמעו אותך. חכמי שכשר לדון בקהילה האתיופית. תסגור.

בסדר, אתה צודק. אתה צודק. בסדר, בסדר.

בסדר. כל היהודים הם גויים, רק אתם יהודים. בסדר.

בסדר, נו. מה אתה מבלבל?

כאילו אנחנו נגדכם.

מה אתה מבלבל את המוח?

מי זה אתם? מה אכפת לי?

אני הבאתי את הגויים.

אני הבאתי את הגויים.

זה שבאו ביחד אני אשם.

מה אני אשם?

טוב,

טוב, מותק.

טוב.

עצם זה שאנחנו מקבלים את האתיופים אצלנו בלי שום בעיה וכולי,

זה מדבר בעד עצמו?

ומה אתה רוצה ממני שהנתונים הם כאלה? אני לא אשם. לא הבאתי את העליות.

לא הבאתי את הזה.

אני לא אמרתי להם להתנצר לפני מאה שנה.

אני לא בדקתי איך הם חזרו, מה חזרו, מגיע.

לא מעניין אותי גם.

מי שאומר שהוא יהודי, שיהיה יהודי לעצמו.

מי שרוצה לברר, לדעת איך הוא ידע,

אז הוא אומר, אם בן אדם עשה גיור לחומרה,

אני רגוע.

אם הוא לא רוצה לעשות גיור לחומרה, אני בספק, זה הכול.

מותר לאדם להיות בספק.

אתה יכול להיות, אין בעיה, תלמד מה שאתה רוצה וממי שאתה רוצה, אין בעיה.

אתה יכול להגיד הכול, אתה יכול להסכים עם זה ולהיות נגד זה. אין בעיה, אני לא נכנס איתך אפילו לוויכוח.

אתה יכול לסמוך רק על הרב עובדיה, אתה יכול להגיד שהוא לא אמר, שהוא כן אמר,

אתה יכול להגיד בשנת 91', 94', 98',

מה שאתה רוצה.

מה זה קשור אליי?

אני אומר נתונים,

הנתונים האלה לא אני פרסמתי, לא אני בדקתי, לא אני בחנתי.

אבל אם אני שומע שיש לי בהמות שברור שהן כשרות,

שחטו אותן בכשרות,

ויש בהמות שברור שהן היו נבלות וטרפות והתערבבו,

איך אני יודע?

אני בא, ואני רק יודע את הנתון הזה, מה אני אוכל?

את מה אני אוכל?

איך אני אדע?

אז את אומרת, זאת הבעיה, היא לא בעיה שלי, לא אני פצעתי אותה ולא הועללתי אותה.

זה מה שיש.

מי שרוצה להאמין לך, יאמין לך, למה לא?

מי שלא רוצה,

הוא בספק, הוא לא יודע.

תגיד מה שתגיד, תגיד הכול.

אתה יודע שבבני ברק היו שני ראשי ישיבה אשכנזים,

שנים, עשרות שנים,

שבסוף התברר שהם היו גויים בכלל?

זה כבר הרבה כאלה שלאוהבים אותם. אז מה אתה רוצה?

אז אני אמרתי לך שלא!

אז מה אתה רוצה שאני אגיד?

אז מה אתה רוצה שאני אגיד?

יאללה, קדימה, קח את כולם לרבנות ויאללה, ביי.

טוב, קדימה, תודה.

כן, גברת, שמה.

תן לה גברת.

שלום, הרב. שלום.

יש לי שאלה.

קורה מצב שמתפללים,

במשפחה יש אסון, יותר נכון, אמור לקרות,

מתפללים חודשים שהוא לא יקרה,

בסוף הוא קורה.

מה, מה? בסוף? בסוף הוא קורה.

לא, לא הבנתי. בסוף קורה, מה קורה?

אמור לקרות אסון.

אמרו, מי אמר?

זה ידוע שהוא יקרה.

אני לא הבנתי, מההתחלה.

לאט.

את מסתירה עם המיקרופון את הפה, אני לא מבין מילה.

כן.

היה אמור לקרות משהו במשפחה?

למה? איך היה אמור? מאיפה?

אמור.

מה זה אמור?

באו בחלום, בא נביא,

מה זה אמור?

איך את רוצה שאני אתייחס לדבר שהוא מתחיל באמור?

בעיות כלכליות.

נו.

התפללו שהתפללו שבסוף זה... אימצו לזה פתרון. בסוף ברחו מהארץ.

כן.

והתפללו באמת חודשים רבנים גדולים וזה, שלא יקרה המצב בסופו של דבר.

ואז הגיע אסון אחרי אסון למשפחה.

מה זה אסון כלכלי?

גם.

לא גם, תגיד, תשמעי, בסוטות אני לא יכול. אירוע מוכיל אדם בן ארבעים ושתיים. בגלל מה?

גם בגלל המצב, הלחץ. בגלל הדאגות.

כן.

ומתפללים. ואחר כך קמים מזה. איך ממשיכים להתפלל אחר כך?

כאילו, זה כזה, זה מאוד מאוד קשה לכולם. לא הבנתי. את חושבת שכל מי שמתפלל צריך להיענות?

את יודעת עד איזה גיל התפלל אברהם אבינו ושרה אימנו?

עד גיל 90 ועד גיל 100?

את יודעת עד איזה גיל התפללו האבות הקדושים?

הם היו עקרים.

אז מה?

אז הם נענו מיד? והם היו צדיקים גדולים?

הם הקימו את כל עם ישראל? את כל העולם הם מחזיקים. ומה?

את חושבת שכל תפילה שמתפללים אז כבר חייבים לקבל? ואם לא, אז איך נמשיך להתפלל?

את יודעת ש-19 וחצי שנה חנה התפללה בשביל ילדים?

ופנינה הייתה מצערת אותה כל הזמן ומלגלגת עליה וצוחקת עליה.

איפה הילדים שלך? שלחת אותם לבית ספר?

האכלת אותם?

רחצת אותם?

ואין לה ילדים.

והיא עקרה.

והיא 19 וחצי שנה סובלת.

והיא התפללה והתפללה והתפללה עד שחשב אותה עלילי שיכורה.

נו, אז מה את חושבת?

שמיד נענים? לא.

וגם יכולים לבקש כל החיים ולא לקבל

את התפילה.

זה לא סתירה שצריך להתפלל וחובה להתפלל.

עכשיו, מה היה הגורם שגרם שהסתבכו בכספים?

יכול להיות שאנשים עבדו לא כשר.

יכול להיות שהיה ריבית בתוך כל העסקים.

יכול להיות שהיו בעיות שהן עבירות חמורות.

ולדוגמה, אם אדם עוסק בדברים שיש בהם ריבית,

אז כתוב שנכסיו מתמוטטין.

זאת אומרת, התורה מבטיחה שהוא יתמוטט בנכסיו.

אז אם אדם עשה את זה במו ידיו,

הוא יכול להתפלל שהשם

יסדר לו בחזרה את הכל?

זה העונש שקיבל, כי הבטיחו לו שאם אתה תעסוק בריבית,

אז אתה, יהיה לך ככה וככה.

אז עכשיו הוא מתפלל שזה יעזור? מה פתאום שיעזור?

זה כמו שתגידי שבן אדם הזהיר אותו מן השמיים, אתה הבאת את הילד לא בטהרה ואתה עשית עבירות וכולי וכולי,

בסוף החליטו מן השמיים, לא הבנת, לא הבנת, הבנת?

לקחו את הילד, עכשיו הוא מתפלל שהוא יחזור. הוא יחזור?

הוא לא יחזור.

אז זה לא אומר שאי אפשר להתפלל על ילד חדש ויהיה בכשרות.

אז תלוי מה יהיה הסיפור. אם אני לא יודע את הסיטואציה הקודמת,

איך אני יכול לענות?

הבנת?

כן, אבל איך לא לאבד את זה שאתה מתפלל? למה לאבד? לא הבנתי, למה לאבד? לא, אתה מתפלל שנה אחרי שנה אחרי שנה. מה זה שנה? אני כל החיים מתפלל לגאולה. אז מה, היא עוד לא הגיעה? אז מה?

אז להפסיק?

אלפיים שנה מתפללים כל ישראל לגאולה. אז מה?

עוד לא הגיעה.

היא תגיע, אבל לא הגיעה. אז מה? להפסיק?

עד לפני מאה שנה כולם התפללו לעלות לארץ ישראל. התימנים שערו נעלה לארצנו, נעלה ברון וזמרה.

נעלה נעלה נעלה נעלה לא עלו

בתרמיו עלו, כן, לפני יותר מ-100 שנה

בתרמיו עלו

אבל עד אז, 1900 שנה,

כל הזמן התפללו ואפילו כל השירות והתהילים שלהם והכל היום מכוון לעלות לארץ ישראל.

נו, אז הם התייאשו מזה?

לא.

המשיכו ובסוף עלו.

גם האתיופים עלו.

גם אתה אומר, כן, עלו, מה הבעיה?

אז גם זה יגיע, כל דבר. אבל לא כל דבר חייב שמה שמתפלל לאדם הוא יקבל.

תודה. תהיה בריאה.

מה אתה רוצה?

בסדר, אחר כך.

תן לו, תן לו פה באמצע.

כן?

כן?

כן?

ערב טוב, כבוד הרב. גם לך.

אני כיום, אני בן 27

והחלטתי להתחזק יחסית מזמן,

בגיל 18. ואני מגיש שלא כל כך התקדמתי בכל מה שקשור למצוות

ואם זו שבת שאני לא עושה וכל מיני דברים כאלה. לא הבנתי, מה מעכב לשמור שבת? מה קשה?

לא יודע, יכול להיות שזה תאוות העולם, יכול להיות ש... מה זה תאוות? איזה תאווה יש לך בשבת שאתה לא יכול להתגבר עליה?

הדברים הכי בסיסיים. זה יכול להיות כדורגל, זה יכול להיות איפה ים. כדורגל?

כן. לא הבנתי, בשביל לבעוט בכדור אתה מוותר על השבת? סתם היה, זה היה דוגמה. אז מה? תן לי דוגמה אמיתית, שאני אדע מה הקושי.

סיגריות.

סיגריות. בכיפור אתה מעשן?

לצערי היו כמה פעמים שכן, אבל כן.

אתה בטוח שאתה יהודי? יהודי, יהודי.

אתה לא באת מאיזשהו מקום שהוא... לא, לא, ארגנטינה. אז אני שואל שאלה.

מה פירוש אתה,

אין לך שום... אני אגיד לך מה, כשרות אני רוצה לדבר על השאלה. אין לך שום בלמים, שום דבר? לא, אז זה הקטע.

שאני כן מאמין בבורא עולם,

ובאמת כואב לי כאילו שאני לא נמצא במקום שאני מקיים את המצוות.

קשה לי, לא יודע. אתה רוצה לבוא אלינו לשבת?

כן, אשמח. אז הנה תעמוד בקשר עם אחד מהנה זה שעומד ליד המצלמה,

קוראים לו יעקב.

תבוא אלינו לשבת, תתחיל לטעום, ואחר כך תמשיך.

סגור. תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

תן לו, תן לו לפניו, לפניו. תן לו.

שלום, כבוד הרב. שלום. לפני כשנתיים וחצי,

גודה של אשתי חלתה במחלה של ניוון שרירים.

כן.

היום המצב שלה הוא קשה, היא בבית חולים ומונשמת.

כן. רציתי לראות... דתייה או לא?

היא לא דתייה,

אבל היא הרבה זמן הייתה עם כיסוי ראש, היא קיבלה על עצמה. לא, לא. אם היא מתקבל על עצמה לחזור בתשובה,

הברכה תועיל. היא כבר, אפשר להגיד, משותקת. היא לא... מה זה משותקת?

אבל היא שומעת?

היא רק שומעת.

היא לא מדברת. טוב מאוד. אם היא שומעת זה עוד הצינור לחיים, שמעו תחי נפשכם.

זה מה שלמדנו היום.

אם היא שומעת זה מצוין.

אפילו שהיא לא יכולה לבצע כלום.

אם היא שומעת ומסכימה בליבה שהיא חוזרת בתשובה, אפילו רגע לפני המוות, אם בן אדם מקבל על עצמו תשובה

בהכרה אפילו לא בביצוע,

זה מועיל לו להגיע בסוף לגן עדן.

הרב יוכל לברך אותה? אמרתי, אבל אתה תגיד לה שהיא צריכה לחזור בתשובה? כן, בטח. אתה תלך לשם? כן. אישית?

כן. טוב, מה שמע?

אבל היא לא יכולה לדבר. לא יכולה... אבל היא שומעת, אמרת. היא תשמע, אבל אני לא יודע אם היא... מה אכפת לך? אתה תגיד. אני אגיד את זה. מה, אני ביקשתי ממך שהיא תתחייב לך?

אני מברך. אם היא תעשה מה שאני אומר, יש לה סיכוי.

אם היא לא תעשה,

אז היא באותו מצב. הרי למה הביאו אותה למצב הזה?

בגלל שהיא שומעת? בגלל שהיא לא שומעת.

מה שמע?

חגילו בת... מה? מה? מה? חגילו בת... חגילו?

בת זויה.

בת זויה.

השם יזכה אותה לרפואה שלמה בזכות התשובה.

אמן. תודה.

שאלה אחרונה.

אתה לא רוצה, דניאל, לשאול שאלה, משהו?

הכל בסדר אצלך, ברוך השם.

תן לחבר'ה הצעירים פה.

שלום לכבוד הרב. שלום, שלום.

אני קודם כל רוצה להגיד לכבוד הרב שאני מאוד מאוד אוהב אותו. תודה.

ושאני מתחזק מאוד הרבה בסרטונים שלו, ובאמת אני אוהב את כבוד הרב.

תודה. יש לי שאלה קטנה שרציתי לשאול הרב.

נגיד אם אני רוצה להתחזק, סתם דוגמה, לשון הרע.

או אני רוצה להתחזק, סתם דוגמה, לקום בבוקר, מוקדם, סתם דוגמה. או כיבוד הורים.

ועכשיו יש יצר הרע שמפריע, יש מניעות, יש ניסיונות,

יש דברים שמקבים. איך אני מתגבר על זה בעצם?

איך אני בעצם מצליח לכבוש את היצר הרע?

טוב,

בוא נגיד שאתה רוצה לקום בבוקר מוקדם,

כן?

כן. אז מה הקושי שלך בדרך כלל?

מה יצר הרע אומר לך? תישן עוד חמש דקות. נכון, עוד חמש דקות. עוד עשר דקות, ואז אתה נרדם לגמרי. קם בתשע.

אז שמעתי, שמעתי, שמעתי.

עכשיו, נגיד אתה הלכת לישון בעשר,

ואתה רוצה לקום בשבע,

ואז הוא אומר לך עוד חמש דקות, נכון?

כן. יופי.

עכשיו, מה אתה עושה?

אתה הולך לישון

בעשרה לעשר.

מוקדם בשבילי הרב.

לא, תקשיב, סתם דוגמה, נתתי דוגמה.

מצידי אתה יכול לישון באחד. לא משנה, אני רק אומר.

אם היית רגיל לישון בעשר, ואתה קם, רוצה לקום בשבע, ותמיד הוא אומר לך עוד חמש דקות.

אז אתה בעשרה לעשר הולך,

ואז הוא אומר לך עוד חמש דקות, הוא אומר, כבר נתתי לך אתמול עשר דקות לפני כן.

אז אני לא צריך לישון עוד חמש דקות, אז אני יכול לקום.

אז אתה עובד עליו.

הבנת?

נגיד בכיבוד הורים, סתם דוגמה וזה, דברים שקשים. נגיד ניסיונות של כעס.

כעס, בוא אני אגיד לך.

מה הרווח של הכועס?

הכעס.

כעס. מה הכעס עושה?

שאתה נראה לא טוב, אתה אדום, יכול לקבל שבץ לב

ואתה לא משיג שום דבר, אתה גם מכעיס את זה שאתה כועס עליו.

ואז הוא יכעס עליך ותגיעו לקטטיו ויהיה מריבה,

ואז אתה עלול להיפגע ויהיה עוד כל מיני בעיות. אז בשביל מה לך לכעוס?

אתה יודע מה הדבר הכי הכי הכי הכי מכעיס?

שאחד רוצה להכעיס אותך ואתה מחייך לו.

נכון.

אז ניצחת.

במקום לכעוס הוא כעס, אתה מחייך ויצאת גדול.

הרב, יש לי עוד שאלה קטנה. עוד שאלה קטנה, בבקשה.

לפעמים אני שומע בהרצאות שלך סתם דוגמה.

כל פיס סתם דוגמה. כל מה שאתה אומר זה סתם דוגמה.

עכשיו לא שיש לי איזה משהו נגד, אני שואל רק בשביל להבין, רק בשביל הדעת. ברור, ברור.

לפעמים אתה מכנה רבנים בשמות או כינויים וזה.

אפשר לדעת רק למה?

כן. האם מותר לדבר לשון הרע על רב? כי אני יודע שאסור.

לא. יש שני דברים. יש לשון הרע ויש כינויים.

כן.

אז ככה.

עקרונית,

אסור לכנות שם לבן אדם.

זה לא טוב.

חמור מאוד.

אבל אם בן אדם אומר לך, לדוגמה, תשרף אתה והתורה שלך.

הוא אומר שתישן ולא תקום בבוקר.

אז אפשר להקטין אותו קצת?

לא לקלל אותו בחזרה ולא לבזות אותו ולא כלום. רק להקטין אותו.

אבל מדובר ב... כן או לא אני שואל. אני גם רק. מה?

אני גם. לא. בגלל זה אני שואל אותך. שואל. מותר להגיד לי שאני אסרף עם התורה שלי?

לא. אסור להגיד כזה דבר. עכשיו מי שאמר לי

מי שאמר לי מותר לי לענות לא?

אבל אתה לא...

שואל שאלה ותענה. מותר לענות לא?

באיזה, באיזה דרך לענות? קודם כל מותר לענות לא. באיזה דרך לענות אבל? קודם כל שאלה, מותר לענות. כן, מותר לענות. מותר לענות.

ההלכה אומרת כל תלמיד חכם

שאינו נוקם

כנחש

אינו תלמיד חכם.

זאת אומרת אם מבזים תלמיד חכם מותר לו לנקום נקמה כמו נחש.

שמעת? ואם הוא לא עושה כך?

אז הוא לא תלמיד חכם, אז ב... רגע, כן, הבנת את זה? הבנתי. יופי.

אז קודם כל,

עכשיו אם מישהו אומר עליך משהו, מותר לך להגיד.

אתה צריך לנקות את השם שלך?

כן. ביזו אותך אמרו עליך עלילות, מותר לך לנקות את השם שלך? כן, כבוד הרב. מותר לך להגיד על ההוא שהוא שקרן, שהוא רמאי?

זה אני כבר לא יודע.

אם הוא משקר, מה, אסור להגיד לאדם שהוא משקר?

אין בזה לשון הרע אולי? תגיד, מה, אתה שומע מה אתה מדבר?

אני מבין עכשיו למה אתה אוהב אותי מההתחלה,

אבל אני מסביר לך עוד פעם.

הנקודה היא פשוטה.

אדם אומר לך, אתה,

אתה, אחד ברחוב צועק לך, גנב! גנב! תחזיר! תחזיר! מה אתה עושה?

מה אתה עושה? מגן על עצמי. מה אתה אומר? מגן על עצמי. מה אתה אומר?

שלא גנבתי.

לא גנבת.

אנשים אומרים, בוא'נה, תפסו אותו! תפסו אותו! תפסו אותו!

הוא אומר שהוא גנב!

מה אתה אומר שהוא אומר?

מה אתה אומר עליו?

שלא באמת גנבתי, נכון.

אני עומד על האמת שלי, כאילו, שלא באמת גנבתי. לא הבנתי, אתה אומר עליו שהוא שקרן או שהוא אמיתי?

שהוא משקר.

אם זה דברים שקריים, כאילו. אה, זה לא לשון הרע?

לא יודע לענות לך.

אתה יודע מה זה לשון הרע?

כן. לשון הרע זה שאתה רוצה לעשות רע

למי שאתה מדבר עליו להתגונן מותר לעשות רע

זה אסור מי שאומר שאני אשרף עם התורה

חס ושלום הוא ודאי מתכוון לעשות לי רע

אם הוא אומר שאני אישן ולא אקום

אז הוא מתכוון לעשות לי רע נכון?

מותר לי להתגונן

אז אם אני אקרא לו נגיד דודי

במקום דוד למרות שמדובר ברבנים אבל שיהיה

הרב הראשי לישראל

מה זה קשור? מותר לו או אסור לו?

אמרת שאסור. נכון. אז ממתי הוא נהיה רב?

ברגע שהוא עשה את זה הוא כבר לא רב הוא קל שבקלים

אתה יודע איפה זה כתוב?

ביורי דעה סימן רשמי ג'

אז תקרא שם

קל שבקלים

ואתה יכול לבזות אותו ולהגיד עליו מה שאתה רוצה

אז אין לשון הרע בהרצאות אתה רק מגן על עצמך תגיד אתה בשכל שלך

שאני את כל מה שעבדתי ארבעים שנה אני אאבד בשביל דודי? בגלל זה אני שואל רק כדי להבין אמרתי, מההתחלה תודה רבה בגלל זה אתה אוהב אותי גם נכון? מאוד, אני אוהב את כבוד הרב

אני מודה לכם רבותיי רגע, מארגן ההרצאה מגיע לו, מגיע לו, מארגן ההרצאה שהביא אותי עד לקריית גת תן לו אני אתן לך, אני אתן לך תכף

כבוד הרב ערב שבתום ערב טוב רציתי להגיד רק

כשאנחנו עוקבים אחריך הרבה שנים מחוץ לארץ

ואוהבים אותך.

תודה, ברוך תהיה דניאל ריימז.

גם אתה. ריימזן.

כן, אז מי שרוצה כיסוי ראש וציציות וכולי,

אם אתם רוצים לעשות הוראת קבע,

יש פה חבר'ה

שקל וחצי ליום,

אתם שותפים בהרצאות שאנחנו עורכים ברחבי הארץ, מכספי מעשר.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.