אילת - קולומבוס הביא את הבטטות לאמריקה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם. נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לזרע חי וקיים למעיין בטרות ואברהם בן עמרם,

חזרה בתשובה שלמה מהרה למשפחתה מול כל עם ישראל.

רפואה שלמה מהרה, מוצר מתנות חינם, לאל רועי בן חן, אמן ואמן.

אמן.

ולהצלחתנו ולהצלחת הכנישתא, בעזרת השם.

הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמים, נוחתם עדן.

אמן.

בפרשת השבוע כתוב, וישמע יתרו כהן מדיין,

חותן משה את כל אשר עשה אלוהים למשה ולישראל עמו.

בחכמים, זיכרונם לברכה, שואלים

מדוע כתוב בפסוק

את אשר עשה אלוהים למשה ולישראל.

הלוא משה הוא בכלל ישראל.

למה הוא הוציא את משה בנפרד ואת ישראל בנפרד?

אומר רשי במקום,

להודיע ששקול משה כנגד כל ישראל.

זאת אומרת, אם אתה לוקח את כל עם ישראל ושם בצד אחד,

ובצד השני את משה רבנו, הוא שקול כנגד כולם.

ויש לשאול, מה רוצים חכמים ללמד אותנו בזאת?

מה זה מועיל לנו לדעת? כמה שקול?

למה שקול?

ומה זה קשור ל-"וישמע יתרו כהן מדיין"?

הרי כתוב, מה שמועה שמע ובא,

קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

אז מה המקום למדוד מי שקול כנגד מי?

אבל אם נסתכל סביבנו אנחנו רואים שכל המדידות אצלנו, בינינו לבין אחרים,

וכן בין אדם לחברו,

הן רק כשמדובר

במעלות אדם חומריים.

דהיינו, השגות

בהצלחות בגשמיות.

כל אחד בוחן את עצמו ביחס לחבריו,

מי מרוויח יותר,

מי מוצלח יותר.

מסתכלים על כל אחד, איך הוא לבוש,

איך הוא נוסע, באיזה בית הוא גר, עם מי הוא מתחבר.

וכך ידוע שבעולם

כל אחד שווה לפי מה שהוא מרוויח בכל חודש.

זאת הערכה שבני אדם בדרך כלל מעריכים

ביחס לשני.

וזה גם המקור לכל המידות וכל המצבים שמפריעים לאדם בעבודתו.

קשה לאדם לעבוד את השם

כשהוא יודע שיש יותר מוצלחים ממנו,

יש אנשים שמרוויחים יותר,

מסתדרים יותר, מקושרים יותר.

זה מפריע לו,

זה גורם לו שהמידות שלו מוציאות אותו משיווי משקלו,

וזה מטריד אותו.

אבל מה מטריד אותו?

מטריד אותו שאחרים מוצלחים ממנו.

אבל כשמדובר על מעלות הנפש,

על הישגים ברוחניות,

על עמידה בניסיונות,

על תיקון המידות,

על זה יש לנו עין טובה, במירכאות,

ואנחנו לא מתמודדים עם אף אחד, לא מקנאים באלה שהם כאלה,

וכל אחד שיתעלה כמה שהוא רוצה, לי זה לא מפריע.

זאת אומרת, יערב לו.

מה הפירוש? אומרים לך, תשמע, פלוני צדיק, פלוני עובד על המידות, אתה יודע איזה מידות יש לו?

אתה יודע כמה הוא לומד?

שיהיה בריא, שיהיה בריא, למה לא?

אבל כשהוא שומע שמישהו צליח

באיזה דבר,

הרוויח משהו, אתה אומר, ואללה, אתה רואה? תראה איך אנשים, אני אומר לך איך אנשים.

זאת אומרת, מפריע לו, אבל ברוחניות לא מפריע.

על כן, עלינו לדעת

שמי שלומד היום

מוסר

ומתעלה,

ודאי הוא עושה זאת לשם שמים מוחלט.

למה?

כי אין לו מזה שום כבוד ושום הסכמה,

ואף אחד לא מתעניין בו מן הסביבה ולא מחשיב אותו בעבור זה.

כי מי מקנא היום מירי שמים?

מי מעריך את מי שעובד על המידות?

מי מעריך את מי שמדקדק במצוות?

וכל שכן, אם יש מישהו שעובד על מוסר בסתר

ושואף לתיקון המידות באמת,

אף אחד לא מקנא בו, לא מתעניין בו.

כן ירבו, למה לא? מה אכפת לי?

לזה כיוונה התורה.

התורה פרסמה עכשיו את מה שלמדנו

משה וישראל.

להגיד שמשה שקול כנגד כל ישראל,

שיש בני אדם שהם שקולים כנגד הרבה מאוד בני אדם.

ולדוגמה,

בשביל להתפלל במניין,

כל עשרה יהודים כשרים ששומרים שבת, מצוות,

יכולים להצטרף למניין.

אדם שמחלל שבת לא מצטרף למניין.

מחלל שבת בפרסיה לא מצטרף למניין.

עשרה כשרים מצטרפים למניין.

יכול להיות אחד חכם,

אחד יכול להיות טיפש,

אחד יכול להיות בינוני,

אחד יכול להיות עשיר,

אחד יכול להיות עני. זה לא משנה, עשרה יהודים כשרים למניין,

ועשרה כאלה מביאים שכינה.

אבל כל אחד אותו דבר?

נגיד

חסר לנו עשירי.

והזדמן הרב קנייבסקי,

אז הוא מצטרף למניין.

נו, אז יש פה מניין.

הוא וכל אלה שבמניין אותו דבר?

המשקל שלו, הסגולי, הרוחני, הוא פי כמה וכמה לאין ארוך.

יכולים להיות גדולי ישראל תשעה,

ואין להם עשירי.

ואז הם קוראים לעשירי מהרחוב

יהודי כשר,

פשוט, חנבני.

מוסיפים אותו, יש מניין.

אבל הוא שקול כנגדם? לא.

התורה אומרת שמשה שקול כנגד כל ישראל, כנגד מיליונים.

מיליונים.

וזה מצד מעלות הנפש.

מצד מעלות הנפש.

יכול להיות בחומריות בן אדם עשיר,

מיליארדר,

אתם בטח קראתם או שמעתם שהיום

בכל העולם כולו יש 16 אנשים שהרכוש שלהם ביחד

זה כנגד כל העושר שיש בכל העולם כולו.

16 אנשים.

יש להם

כנגד כל העולם כולו כסף.

אבל אפילו תיקח מיליארדר כזה, ותיקח איזה אברך שיושב באיזה כולל, תפרן, בקושי מקבל 2,000 שקל לחודש, לא גומר את החודש,

חי מצדקות,

חי מתרומות,

והוא פי אלף אלפים יותר מכל ה-16 האלה ביחד.

כי אדם לא נמדד לפי החומר.

אחי מיליארדר, כשמת קוברים אותו בקבר דומה לתפרן של ידו,

והוא לא לוקח כלום.

אבל מי שנפטר והיה אדם רם המעלה,

אדם צדיק באמת,

מי יכול למנות בכלל את זכויותיו?

זה לא נגמר פה, זה רק מתחיל שם.

כל הדברים האלה מוסברים באריכות בספר חובת הלבבות מרבנו בחייה בשער חשבון הנפש,

בחשבון 29 או 9.20. וכך אומר שם,

יתבונן יתרון נפשו על גופו.

כל אחד מאיתנו צריך להתבונן.

כמה יתרון הנפש שלנו על הגוף שלנו.

ויכיר יתרון קצת בני אדם על קצתם,

עד שאדם אחד שקול כנגד אלף בני אדם,

וידע

כי יתרונו אינו מכוחות גופו,

אלא מצד מרבנו.

מעלות נפשו

מה שצריך להיות חשוב לאדם

אלו ההישגים הנפשיים ולא החומריים

ראינו דוגמאות רבות

אחת מהן במלחמת מדיין

כתוב שפינכס

בן אלעזר בן אהרן הכהן

היה שקול כנגד כל פקודי החיל

למה?

בגלל פעולתו במסירות נפש

הוא מסר את נפשו.

היה נשיא שבט שמעון

זמרי בן סלו,

לקח מדיינית גויה, הכניס אותה לאוהל, עשה מה שעשה,

חילול השם שאין כדוגמתו,

ופינכס

קם מתוך העדה,

לקח רומח בידו ונכנס תוך סכנת נפשו

והרג אותה.

כי ההלכה אומרת, הבועל ארמית, קנאים פוגעים בו.

והוא שקול במעשה הזה כנגד כל פקודי החילט.

ועמד מול כולם והראה שהוא שווה כנגד כולם,

שהרי אפילו משה ואהרן

רפו ידיהם

במקרה הזה.

אז כל מי שעושה דברים שגם אחרים היו צריכים לעשות והם לא עושים,

הוא שקול כנגד כולם.

לדוגמה, מי שארגן את ההרצאה הזאת

לרפואה שלמה לאלרועי בן חן,

הוא שקול כנגד כל אילת.

כן, במעשה הזה

שאדם יזכה לעשות שיעור תורה ברבים,

שהשיעור הזה יהיה לעולם ולעולמי עולמים,

שמשודר כרגע בכל העולם

והוא ימשיך להיות משודר עד סוף העולם,

ויביא כך וכך אנשים שיחזרו בתשובה,

זו זכות שאין כדוגמתה.

וזה אדם שהתעורר לעשות זאת,

ולא משנה מה הסיבה.

במקרה הזה הוא רוצה לעשות חסד, להציל ילד שצריך ישועה ורפואה,

אבל בינתיים הוא מוכן לעורר ולהציל אלפים ורבבות מישראל.

אותו דבר אם אתם רואים שיש אנשים שמקפידים

לא לאכול מאכלות אסורות ועל מטבח כשר אמיתי, כמו שהסברנו בהרצאות האחרונות,

בשנים האחרונות,

כמו הדיסק שחולק לכם פה על הכיסאות.

אדם שעומד מול כולם ושומר על הפה שלו

עם בעל נפש,

עם בעל נפש אתה,

אז שים סכין בלועיך.

לא לאכול מה שיש בו ספק.

אדם כזה שקול כנגד מיליונים שאוכלים מה שבא להם

על סמך נייר שתלוי באיזשהו מקום.

אז כמו שרואים בהישגים רוחניים חיוביים שיכול להיות אדם אחד שקול כנגד אלפים ורבבות,

אותו דבר גם בעבירות.

יש עבירות

כגון שנאת חינם,

לשון הרע,

מלבין פני חברו ברבים,

שהחמירו בזה כל כך חכמים, זיכרונם לברכה,

והעמידו את העבירות האלה בשווה לכל שאר העבירות,

וכאילו עובד עבודה זרה.

אנחנו נדבר לקראת הסוף גם שלקראת ההרצאה הזאת, למי שלא יודע, הייתי צריך להיות פה כבר לפני כמה שבועות, וביטלו לי את ההרצאה,

דאגו לבטל את ההרצאה,

ולכן אם ראיתם את המודעות בחוץ, כתוב על אפם וחמתם,

אז לכן הגענו לפה למרות זאת ודווקא, זה בגלל שנאת חינם, לשון הרע

והלבנת פנים,

וזה כאילו עובד עבודה זרה.

נשאלת השאלה, מה ההשוואה בין לשון הרע לעבודה זרה?

אבל כך קבעו חכמים, זיכרונם לברכה.

חכמים ידעו לשקול משקל מיוחד ומכוון היטב לכל דבר,

והם פוסקים,

המקור שממנו מגיע אדם לדיבור לשון הרע

הוא המקור לעובד עבודה זרה.

בדיוק אותו דבר.

מה זה עובד עבודה זרה? מכחיש את הבורא.

עובד לפסל,

מכחיש את הבורא.

ומה עושה בעל לשון הרע?

נגביר שפתנו איתנו,

מי אדון לנו.

אני, הפה שלי ברשותי, אני אוכל להגיד מה שאני רוצה.

אדם כזה מגביר את שפתיו לומר מה שהוא רוצה.

זה אומר בעצם לקדוש ברוך הוא, מי אדון לנו? אין לי אדון.

אני יכול להגיד מה שאני רוצה.

זה עובד עבודה זרה.

ואם משה רבנו זכה להנהיג את דור דעה

בתנאים כאלו,

הרי הוא שקול כנגד כולם.

ובמעלות הנפש אכן משה רבנו היה שקול כנגד כל ישראל.

ואת זה רצתה התורה להדגיש

שזאת הייתה הסיבה שיתרו עזב את מקומו ובא למדבר

והתגייר

מהאישיות

של משה רבנו.

יש מאמר חכמים שאישה אחת במצרים הולידה 600,000 איש.

כן?

אתם מאמינים או לא מאמינים? אתה לא מאמין. ראית? לא מאמין.

אני אומר לך, יש חכמים שאמרו,

אתה אומר לי, אני לא מאמין.

מה זה אתה לא מאמין?

היא הולידה את משה רבנו,

שהוא שקול כנגד 600,000 איש גברים מגיל 20 עד גיל 60. אישה אחת הולידה בקרס אחת 600,000 איש.

איך הגיע יתרו לזה?

האלשך הקדוש אומר,

בגלל שהוא היה חותן משה.

ככה מציין הפסוק.

וישמע יתרו חותן משה.

כיוון שהוא התחבר למשה רבנו, כידוע, משה רבנו ברח למדיין

אחרי שהוא הרג את המצרי ופרעה רצה להרוג אותו.

ברח למדיין,

שם פגש

את בנותיו

של יתרו, שזרקו אותן לתוך הבאר,

הרועים,

והוא הציל אותם מידם,

ואז הוא הכניס אותו לביתו,

ואחר כך הוא התחתן עם בתו, עם ציפורה,

וכן הלאה, והוליד ממנה דליעזר וגרשום וכו'.

אז הוא היה החותן שלו, חותן משה.

והוא התחבר אליו.

וכשהתחבר למשה רבנו, הוא נדבק לשם.

יתרו נדבק לשם.

ועכשיו יש להוסיף.

הגמרא בברכות ל״ג אומרת,

ועתה ישראל, מה אדוני שואל מעמך?

כי אם לי יראה את אדוני.

עם ישראל, מה השם שואל מאיתנו? מה הוא מבקש?

כי אם לי יראה.

מה זה כי אם לי יראה?

לירוע את השם, יראת אלוקים, להיות ירא שמים.

שואלת הגמרא,

אני אגיד את זה בתרגום לעברית מארמית,

וכי יראת שמים זה דבר קטן?

עונה הגמרא, כן.

לגבי משה,

דבר קטן הוא.

לא הבנתי.

שאלו על ישראל.

צריך שישראל יהיו יראי שמים. מה השם שואל מחמך? כי אם לי יראה. ממי? מכל אחד מישראל.

אומרת הגמרא, אבל זה כל כך קל להיות ירא שמים?

להיות כל הזמן ירא שמים? לא לעשות שום עבירה? כלום?

לעשות כל המצוות?

מה, זה כל כך קל?

אומרת הגמרא, כן. לגבי משה זה קל.

אבל שאלו על כל ישראל, אז מה אתה עונה לגבי משה?

כן, זה קל.

מבאר אשלה הקדוש,

כיוון שהיה

היה להם לישראל רב ומנהיג כמשה רבנו,

אז קל בידיו להגיע לידי ראת שמיים.

אם הם רואים אותו מול העיניים,

כזה קדוש, כזה צדיק,

נדבקים בו, רוצים להיות כמותו,

ואז קל להיות.

כשאתה לא רואה ציור כזה, אתה לא רואה דבר כזה,

קשה לך אפילו לשער מה זה מחייב אותך.

אבל אם אתה רואה מנהיג כזה מולך,

אז ודאי שקל להיות.

וזה, בצינו ביתרו,

שמוחמד, שהיה קרוב אל משה,

כשזכה לשמוע שמועה טובה, וישמע יתרו,

זכה לאוזן שומעת.

מה זה אוזן שומעת? אני מאמין שאתם שומעים אותי, נכון?

אז לכולם יש אוזן שומעת. מה מיוחדת האוזן של יתרו?

וישמע יתרו, מפרסמת התורה, וישמע יתרו.

מה אכפת לנו אם הוא שמע או לא? תגידי,

ויבוא יתרו.

בא ויתגייר. ויתגייר יתרו.

למה מציינת התורה את השמיעה שלו? מה יש בשמיעה שלו?

האלשך הקדוש ממשיך ומלמד אותנו שהדרך הישרה לזכות לשלמות

זה רק על ידי שמיעת האוזן.

איזה שמיעה?

שמיעה

שהאדם נותן את הלב אחריה.

כשאנחנו אומרים שמע ישראל,

אדוני אלוהינו, אדוני אחד,

מה מכוונים בשמע ישראל?

קבל והבן.

מה זה אומר?

שמיעה שאין איתה קבלה,

שאתה מקבל את מה שאתה שומע, שאתה מבין מה שאתה שומע,

זה לא שמיעה.

שומע זה שמיעת הלב, לא האוזן.

באוזן כולם שומעים,

גם בעלי חיים.

לשמוע את דברי השם,

את מוסרי השם, את לימודי השם,

זה גורם לאדם לעלות במעלות.

ככתוב, שמעו ודחי נפשכם.

איך אפשר לחיות את הנפש?

על ידי שמיעה שהיא מחיית הנפש.

זה מה שכתוב, וישמע יתרו,

על ידי ששמע ונתן את ליבו למעשה השם הנורא שעשה ביציאת מצרים, בקריעת הים,

במלחמת עמלק,

במתן תורה.

זכה להתקרב לשם

עד שהגיע לשלמות,

והכתוב קרא לו יתרו והותיר פרשה בתורה על שמו.

פרשה שלמה על הגר צדק יתרו.

לא רק יתרו שמע,

כל יושבי תבל שמעו

שהוביש אדוני את מי ים סוף.

כולם שמעו שהקדוש-ברוך-הוא קרע את הים לעם ישראל,

כמו שכתוב במדרש בשמות רבה כח,

שהנס נשמע בכל העולם. למה?

כי כל מימות שבעולם נפגעו,

כל מים בעולם נפגעו.

מאז כולם שאלו מה קרה, מה קרה, למה הם מתפצלים?

מאז הגיעה השמועה והידיעה

שהקדוש-ברוך-הוא קרע לעם ישראל בהוציאו אותם ממצרים, את הים.

והפסוקים אומרים בשירת הים, כמו שאתם מכירים,

שכולם שמעו וחלו עמים ירגזון,

חיל אחז יושבי פלשת,

אז נבהלו אלופי אדום,

אלי מואב יאחזי מורעד,

נמוגו כל יושבי חנען.

אז כולם שמעו?

כן.

ואיפה הם?

מה היה מזה?

למה הם לא נתנו על לבם לנטוש

את האלוהים שלהם ולהתגייר?

היו כאלה שלא היו אדוקים ודבוקים בעבודה זרה, למה הם לא באו להתגייר?

רק יתרו,

אפילו שהיה כומר לעבודה זרה,

כהן מדיאן,

נטש את הכול

ובא לחסות תחת כנפי השכינה.

וכל זה בגלל מה?

וישמע

שמיעה טובה הייתה לו.

כולם שומעים,

אך יש שומע ואינו מקבל כי אוזניו אטומות,

ויש שומע ושם את הדברים על ליבו.

זה שומע באוזני ליבו.

ובאמת כתוב בפסוקים, לב שומע,

תוכחת מוסר,

לב שומע.

לא אוזן. אוזן לכולם יש.

אבל איפה הלב? הלב גם שומע. זה הגיע ללב.

וידעת היום, ושאבות אל לבביך. אם זה לא הגיע לשם,

אז מה זה?

נכנס מפה, יצא משם.

זה מה שאמר הכתוב, וישמע יתרו,

ועדיין הוא לא התגייר.

עדיין לא. גם כשהוא שמע,

הוא עדיין לא התגייר.

אבל השמיעה הביאה אותו עד התקרבות אל השם

בשביל שנבין מה זה שמיעה.

תראו איך הולכת שמיעה אצל אנשים.

מסופר על פילוסוף אחד,

פילוסוף זה אדם חשוב מאוד, במלכות

פונים לפילוסופים לחוות דעתם, בעניינים גבוהים, מרמים.

אבל פילוסוף אחד התחנן לפני המלך ונפל לרגליו.

שאלו אותו המקורבים, איך אתה לא התביישת לעשות כך? אתה פילוסוף כזה גדול, ואתה

רוכן על רגליו של המלך?

אמר להם, כן.

מה אני יכול לעשות?

אני צריך לדבר לאוזני המלך.

ומה אני אעשה?

שהאוזניים שלו ברגליים.

רק אם משתחווים לו על הרצפה, אז הוא שומע. משם הוא שומע.

בגובה האוזן הוא לא שומע.

מה לעשות? יש אנשים שהאוזניים אצלם בכיס,

יש אצלם ברגליים. כל אחד תלוי איפה האוזניים שלו. תלוי.

לכל בן אדם נבראו אוזניים,

אבל לקבל את הדברים צריך אוזניים, אוזני הלב.

שמענו עוד דבר שאומרים חכמים במחילתא,

מה שמועה שמעה ובאה, מה גרם לו לבוא?

מתן תורה שמע.

ובאמת זה מטמיע.

מה נוסף לו בהכרת דרך השם במה שהוא שמע,

שהיה מתן תורה?

למה לא הספיקו לו כל הניסים

שעשה השם במצרים ובים סוף?

מה,

זה לא מספיק למסור את עצמו לדרך השם?

הרי יתרו היה איש אמת.

הוא היה מבקש אמת.

הוא בדק כל עבודה זרה בעולם, כל.

וכל אחד שהוא ראה שאין בה ממש בישר בה, זרק אותה.

אין בה ממש.

זרק.

עד שנשאר בלי עבודה הוא כהן לעבודה זרה.

והוא לא מוצא עבודה זרה אמיתית.

עזב הכול.

עוד לא התגייר.

ומה הוא אמר?

עתה ידעתי כי גדול אדוני מכל האלוהים.

זאת אומרת, הגעתי למסקנה,

אחרי בחינה ובדיקה,

שאין יותר גדול מאלוהים,

מהקדוש ברוך הוא.

אבל שימו לב מה הוא אומר.

הוא עדיין מחשיב את העבודה זרה.

הוא אומר, כי גדול אדוני מכל האלוהים. זאת אומרת, כאילו האלוהים יש בהם איזה ממש משהו,

אבל אין בהם תועלת.

הוא לא אמר, ואין עוד מלבדו.

אבל בכל אופן רואים שהוא הגיע למסקנה שיש אלוקי אמת,

והוא הגדול.

רש״י אומר שהיה מכיר כל עבודה זרש בעולם,

והכיר בכזבים,

ונשאלת השאלה איך לא מסר את עצמו לחיי שלמות

להתחבר לכלל ישראל עוד קודם ששמע ממתן תורה. מה חיכית? למה חיכית? אם אתה יודע שעם ישראל זכו להשגחה אלוקית מהקדוש ברוך הוא שהציל אותם ממצרים, מקום שאף עבד לא ברח מעולם,

כולה מוקפת כשפים.

אז אתה רואה כאלה מכות שמהפכות את הטבע, דם, צפרדע, כנים, ערוב וכו',

ואתה רואה קריעת ים סוף לשנים עשר גזרים, ומוציא את כל בני ישראל, כל שבט בנפרד.

מה זה, דברים כאלה, איך אני לא אדבק בעם הזה?

זה עם שכולו פלאות וניסים, יש להם אלוקים גדול ששומר עליהם.

אני רוצה להיות שם.

למה זה לא הספיק?

למה היה צריך לשמוע ממתן תורה?

מצינו חידוש גדול אצל יתרו.

תשמעו כמה הוא היה חכם.

מלבד שהיה לו הכרה גדולה להכיר ולהבדיל בין האמת והשקר,

הייתה לו גם הכרה גדולה בכוחות נפשו של אדם

וההתהפכות של המידות שלו,

שאדם ברגע אחד יכול להיות כך,

וברגע השני הוא יכול להיות הפוך מכך.

יכול להיות עם האמת וברגע עם השקר.

יכול להיות צדיק ובין רגע רשע.

יכול לעשות מצווה ובתוכה הוא יכול לעשות עבירה.

הוא הבין שיש כוח התהפכות באדם,

ומניסיון קל,

או מחשבון או נגיעה מועטה,

יכול ליפול משמים לארץ

וישתנה לכמה גוונים.

את ההכרה הזאת הוא הכיר מעצמו.

איפה הוא הכיר את זה? מעצמו.

בתורה עידה עליו. ביחד יתרו.

מה זה ביחד יתרו? נעשה בשרו חידודין חידודין.

היה מצר על עיבוד מצרים.

זאת אומרת, הבשר שלו, סמרו לו הסערות, כמו שאנחנו אומרים.

נעשה בשר שלו חידודין חידודין.

למה?

הוא שמע

על קריעת ים סוף.

הוא שמע

על עשר המכות.

והיה צר לו, כואב לו על המצרים שמתים.

ויחד נעשה בשרו חידודין חידודין.

לכן אמרו חכמים,

היינו דאמרי גיורא עד עשרה דרא לא תבזה הרמאה בהפה. פירוש בעברית

גר

עד עשר דורות, אל תבזה גוי בפניו.

אפילו שהוא יתגייר,

עדיין יכאב לו אם הוא ישמע שגם כן גויים אחרים לקו, סבלו, מתו וכו'.

למה?

כי מה שטבוע באדם, לעקור את זה לגמרי קשה מאוד.

קשה מאוד. צריך לעבוד על המידות חזק מאוד בשביל לשרש,

עקור מהשורש,

דברים שכבר טבועים באדם.

ואם כך,

הוא מצא

בכוחות נפשו נטייה להפך הכרתו.

בהכרה,

הוא אומר, אין גדול כמו האלוהים.

בהכרה,

הוא מבין כי בדבר אשר זדו עליהם,

הוא מתפעל מהקדוש ברוך הוא, הם רצו להטביע את הילדים של ישראל ביאור,

השם הטביע אותם

בים סוף.

אז השם, בדיוק מה שהם זדו, עשו בזדון לעם ישראל, הוא שילם להם מידה כנגד מידה.

והוא רואה את הכול ומבחין בכול ומצדיק את הכול,

ולמרות זאת

הגוף שלו חידודין חידודין.

אז הוא פחד.

הוא אמר, מה פירוש? בין ההכרה שלי להרגשה שלי יש מרחק,

ועדיין הטבע שולט בי.

למרות שאני מכיר א',

אני מרגיש ב'.

מצד ההכרה היה צריך לשמוח שמחה גדולה,

באבוד רשעים רינה.

למה?

כי דרך השקר נאבדת,

האמת מנצחת, אנשיה מנצחים.

צריך אדם לשמוח.

כשאנחנו שומעים שפלוני עשה מעשה איום ונורא ותפסו אותו, אנחנו שמחים, תפסו אותו, יופי,

ענישו אותו, שמחים.

לא ענישו אותו מספיק,

אומרים זה לא בסדר.

אנחנו רוצים שהאמת תנצח את השקר,

שהטוב ינצח את הרע,

ואנחנו צריכים להיות שמחים.

אז איך זה הוא מרגיש? עדיין חידודין.

בכל זאת הוא מצא והרגיש בנפשו שמטבעו עדיין הוא מצטער על זה.

אם כן,

זה נתן לו את הידיעה וההכרה בדרך האמת.

כי מה יעשה אם הוא מרגיש בנפשו

שאין לו דרך בטוחה שהוא יכול לחיות את חיי האמת על פי הכרתו? הוא אומר, מה יקרה?

היום אני מבין

את האמת,

מכיר באמת. אבל מה אני אעשה אם מחר אני ארגיש בטבע שלי ההפך מהכרה?

ואני לא אוכל לחיות את חיי האמת. מכיר באמת?

כמה אנשים שיושבים פה יודעים את האמת? מאה אחוז.

ולא יכולים כאילו לחיות על פי האמת שמכירים.

זאת אומרת,

אדם יכול להכיר את האמת,

אבל לבצע, לקיים,

המרחק והפער גדול.

אז הוא אומר, מה אני אעשה?

אז מה יועיל?

אני אגיד שאני הולך על פי האמת,

ובסוף אני אפול ככה את הפך.

מה יעזור?

מי יערב לי ויבטיח שהניסיונות של המידות במהלך החיים לא יהפכו לי את הקערה על פיה?

ועכשיו אני נותן לכם פסק זמן, מכניס לכם סיפור שאתם מכירים,

אבל אני אפרש לכם אותו בדיוק כמו זה.

כתוב שרבי עקיבא עד גיל 40 היה עם הארץ.

עד גיל 40.

והיה אומר, מי יתן לי תלמיד חכם בה נשכנו נשיכת חמור?

ככה הוא היה שונא תלמידי חכמים,

והיה אומר, תן לי אחד כזה, אני נושך אותו, אבל לא נשיכה של כלם.

זה רק בבשר.

אני נשיכה של חמור ששובר גם את העצמות.

ככה היה שונא תלמידי חכמים.

תכף תבינו למה.

אבל יום אחד הוא הלך בדרך

והוא ראה שדולפות טיפות על סלע.

והוא התבונן וראה במקום שנופלת הטיפה נעשה חור בסלע.

והוא התפלא,

אבנים?

שחקו מים?

איך יכול להיות שטיפה של מים שוחקת את האבן?

איך טיפה שנופלת? כמה משקלה?

מה הרושם שהיא עושה?

עושים חור בסלע?

אבל אתם רואים טיפה

ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, ואלפי טיפות. בסוף זה עושה ככה, כל אחת עושה

משהו קטן, קטן, בלתי נרגש.

אבל בסוף, בסוף, בסוף, בחיבור של כולם,

זה עושה חור בסלע.

אז כתוב שהוא למד קל וחומר,

ומה רך? פסל את הקשה.

התורה שהיא קשה לא תפסול את ליבו של רבי עקיבא?

ואז הלך ללמוד תורה והפך להיות רבי עקיבא.

מה פירוש? מה, מה הוא אמר? מה הוא אמר?

הוא אמר רך, טיפה זה רך.

סלע זה קשה.

והרך פסל את הסלע.

אז אם רך יכול לפסול את הסלע? התורה שהיא קשה,

היא לא תחדור את הלב ותפסול את הלב של רבי עקיבא שהוא רך?

זאת אומרת, הוא הבין, אבל זה ייקח זמן.

זו עבודה.

טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה,

אבל אם אתה מתכוון באמת,

בסוף

אתה תהיה רבי עקיבא רבן של כל ישראל.

מעם הארץ בגיל 40,

להתחיל בגיל 40 ללמוד א'-ב', כמו שאומרים,

ולהגיע עד גיל 120 הוא חי.

להיות רבן של כל ישראל, שכל התורה שבעל פה שלו זה שלנו,

אז למה הוא התעכב עד עכשיו?

מה, הוא לא ידע? הוא לא ידע לפני כן

מיהדות?

מה הוא לא ידע? הוא אומנם היה בן של גרים,

אתם יודעים צאצא של מי הוא היה?

של סיסרה.

הוא ידע, הוא ידע.

אבל למה הוא שנא תלמידי חכמים?

ראיתי באחד הספרים, כתוב

הוא ראה שהם לא מקיימים את מה שכתוב.

זאת אומרת, אם אתה יודע מה כתוב, איך אתה לא מקיים מה כתוב?

מה שלמדנו עכשיו, ההכרה מהביצוע,

20%, 80%, 60%, 0%, תלוי, כל אחד לפי מה שהוא.

אז מה זה שווה?

אבל אם זה טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, על מנת

אז אדם יכול להשתנות לגמרי. אז הוא למד את הקל וחומר הזה והלך איתו.

הוא היה איש אמת

והוא לא ויתר

והוא הגיע לשיא השיאים.

אותו דבר פחד יתרום.

מה יועיל שאני אכיר את האמת אם אני בסוף במבחן המציאות נכשל?

אבל מה קרה?

מה קרה בסוף?

רק אחרי ששמע שיש מתן תורה,

שהבורא יתברך נתן לעם ישראל את התורה.

מה זה תורה?

התורה מקיפה ונותנת לנו את הדרך

איך לחיות

ואיך לפתור את כל השאלות שבעולם,

את כל הדחיקות

שיש בחיים,

איך לעמוד בכל הניסיונות,

כמו שאמר הבורא.

בראתי לך יצר הרע,

אבל בראתי לך תורת תבלין.

נתתי לך את הכלי והמכשיר שאיתו אתה חובט ביצריך והוא לא יכול לך.

תוכל לעמוד עם התורה בכל הניסיונות,

כי יש בה את הטבלין שמטבל את כל המצבים בדרכים שונות,

כגון

שיש דרך הביטחון,

יש דרך ההפקרות,

דרך תיקון המידות,

דרך ההסתפקות,

דרך של שומר מצווה,

דרך של פרישות,

דרך של שכר מצווה, בדרכים רבות איך

להתמודד ולעמוד כנגד יצר הרע.

לכל שאלה,

לכל דחיקה,

יש פתרון בתורה,

כי את הכול יודעת התורה.

כמה יש מצוות בתורה?

תרייג.

כמה איברים יש באדם? תרייג.

רמח איברים

ושסה גידים ביחד זה תרייג.

השם ברא את גוף האדם

לפי התורה.

לא הפוך.

התורה קדמה לבריאת העולם,

והשם ברא את האדם לפי התורה,

שהיא המענה לכל מה שהוא צריך לקיומו ולחיותו בשני עולמים.

אחרי שנודע לו שהשם נתן את התורה,

אמר יתרו, עכשיו אני יכול לבוא ולהתגייר. למה?

גם אם ההכרה שלי תהיה מאה אחוז ואני בקיום יהיה פחות,

התורה תיתן לי את העצות איך להתגבר,

שאני אשאר בהתאם להכרה שלי ואני לא אשתנה ממנה.

ואז הוא בא להתגייר

ולהתחבר עם כלל ישראל.

ולכן הוא אמר דווקא עכשיו את המילים הבאות.

ברוך אדוני אשר הציל אתכם

מיד מצרים ומיד פרעה.

קודם כול, הוא הראשון בעולם

שאמר ברוך השם,

ברוך אדוני, הוא הראשון, תמצאו בכל התורה, הוא הראשון שאמר.

מה הוא אמר? למה הוא אמר ככה? ברוך.

ברוך פירושו שהשם

הוא מקור הברכות והוא משפיע על העולם בהשגחתו את כל ברכותיו על העולם. הוא הראשון שאמר את זה.

כי הוא הכיר את זה מתוך ההתבוננות במה שעשה השם לישראל בהיותם במצרים.

אבל מה הוא אמר עכשיו?

ברוך אדוני אשר הציל אתכם.

איך הציל אתכם?

לפני מתן תורה הוא לא יכול היה להגיד את זה שהוא הציל אתכם. למה?

כי בלי מתן תורה עוד לא הייתה הצלה מובטחת.

כי מניסיון קל

יכולים להתהפך ולומר ניתנה ראש ונשובה מצרימה.

חוזרים בחזרה למצרים.

עדיף לנו ממותנו במדבר.

כל פעם רוצים לחזור למצרים.

זאת אומרת,

בלי התורה הקדושה

קשה לאדם לעמוד בניסיונות.

לכן הוא אמר אשר הציל אתכם מיד מצרים, מיד פרעה,

על ידי מתן תורה שבעזרת זה אפשר לעמוד בכל הניסיונות עד להצלה המובטחת.

עוד דבר אנחנו לומדים מעניין זה.

כתוב, מה שמועה שמעה ובאה?

קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

תשמעו באותו עניין.

בסדר, אם אתה אומר ששמעת קריעת

ים סוף,

זה מספיק בשביל לבוא ולהתגייר.

כי אתה שמעת בטח את כל הניסים והנפלאות, ושראית שפחה על הים,

מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן.

זה יכול לדחוף בן אדם לבוא ולהתגייר.

אבל מה שמעת מלחמת עמלק?

מה קרה? מלחמת עמלק זה כמו,

מלחמת עמלק זה באו להילחם בישראל, הפוך.

אם באים להילחם בעמלק זה הפוך מקריעת ים סוף.

קריעת ים סוף זה הצלה של עם ישראל.

מלחמת עמלק זה לפגוע בעם ישראל.

אז איך אתה לומד משניהם אותו דבר?

אחד הדברים שגרם לו להיכנס תחת כנפי השכינה זה מלחמת עמלק.

איך נבין את זה?

בזמן השואה

היו כמה כופרים מפורסמים

שאחרי ששמעו את האכזריות האיומה של הגרמנים, העם הנאור,

שאוכלים עם מזלג וסכין

וגם שוחטים בני אדם כך.

אחרי ששמעו את כל מה שעשה היטלר, יימח שמו וסיעתו,

התחילו להאמין בשם הכופרים,

ואמרו שעכשיו רואים

שבלי אמונה יכול אדם להפך,

להיות גרוע מחיה של טרף.

בלי אמונה באלוקים

שום דבר לא יעצור את האדם.

הוא יכול להיות מכונת השמדה.

כמה חיה טרף היא חולה?

קח את האריה הכי חזק, כמה הוא יכול לטרוף אנשים?

והרשעים האלה,

50, יש אומרים, עד 80 מיליון מתו במלחמה, במלחמת העולם.

מתוכם 6 מיליון יהודים.

זו מכונת השמדה.

בלי אמונה.

למה?

כי הם האמינו שמוצא אדם מן הקוף.

מי שמאמין שמוצא אדם מן הקוף, פירושו של דבר שאין בעיה,

מי שגיבור בג'ונגל,

מי שחזק,

טורף את החלש.

אבל אם יש אלוקים?

אם יש אלוקים, אין דבר כזה.

לא תרצח, כתוב בתורה לכל האנושות.

אז זאת אומרת,

זה מה שאמרו חכמים כשהוא שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק,

את שתי השמועות.

אבל מה הוא שמע בעמלק?

שלמרות שעמלק שמע כמוהו על קריעת ים סוף,

שזה צריך להריץ את הבן אדם,

להתחבר לעם הנבחר הזה,

מכל מקום הוא בא להילחם איתם.

ואז שפט יתרו בנפשו,

מה יקרה לאדם ששומע דבר ולא בא להתגייר מיד?

אם אדם לא מסיג את המסקנה מיד לשמיעה

ומחליט מהרגע ששמעתי והסכמתי בדעתי שככה דבר,

ככה אני עושה,

הוא יכול להתהפך הפוך

ולצאת הפוך ממה שהסכים ושמע.

זה הכוח של שמיעה

שלא באה לידי קיום.

למה?

כי קשה לאדם לחיות עם ההכרה ובסוף הוא לא מבצע.

הוא מרגיש את הפיצול בעצמו,

הוא מרגיש את הסתירה.

אז איך הוא יישב אותה שהוא רמאי, שהוא שקרן,

שהוא חלש, שאין לו כוח?

מה הוא יגיד?

בסוף הוא יגיד, לא עזוב, זה שטויות, הכול ככה, והוא יצא נגד.

הוא יצא נגד.

למה?

כי הוא לא יכול לעמוד ברמה של ההכרה שהייתה לו בהתחלה.

וזה מה שגרם לו ליתרו ודחף אותו לבוא להיכנס

תחת

כנפי השכינה.

אז זאת אומרת, הנה עוד נסיים בדבר אחד

ונגיע למסקנה.

אמרנו, וייחד יתרו,

ורשי אמר, נעשה בשרו, חידודין, חידודין.

למה? יש עוד פירוש, וייחד יתרו שהוא שמח.

חדווה,

וייחד יתרו.

למה לא לפרש וייחד שמח?

למה וייחד חידודין, חידודין?

אפשר באמת שזה היה ביחד,

שהוא באמת שמח

על ההצלה של ישראל,

והיה בשרו חידודין, חידודין,

על מותם של המצרים.

אבל למה להכריע ולומר רק

וייחד נעשה חידודין?

הרי יתרו ידע מהטובה של המן,

ידע מהטובה של הבאר במדבר. הוא חותן משה, הוא יודע.

הוא יודע שקיבלו את התורה, הוא יודע יציאת מצרים.

הוא יודע שעד עכשיו לא היה יכול חוות לצאת ממצרים כי אומה קשה והמלך קשה.

ודאי שהוא שמח, הרי הוא אמר, ברוך השם.

הוא היה הראשון שאמר את השבח הזה.

בטח זה נבע אצלו מהתרגשות ושמחה.

ומי מדובר? מדובר

שהוא הלך אל המדבר,

השבח של יתרו,

הוא הלך לשמוע תורה בארץ לא זרועה,

הוא ישב בכבודו של עולם,

היה אפיפיור,

אז למה לדרוש אותו לגנאי שנעשה בשר החידודין חידודין?

אלא מה?

תקשיבו טוב,

ליתרו

והוא היה חותן של משה.

משה היה מלך.

אמרנו שזה היה הממריץ הגדול שלו, החיבור למשה, להגיע למדבר.

ואנחנו גם יודעים

שיתרו היה אחד מהיועצים של פרעה.

היו שלושה יועצים,

יתרו, בלעם ואיוב.

בלעם נתן את העצה והנתחכמה לו,

נהרג.

איוב, שתק,

לקה בייסורין.

יתרו ברח וזכה שבניו

ישבו בלשכת הגזית.

מכאן

רואים שכבר במצרים, לפני שהוא הכיר את משה,

הוא נטה לטובת ישראל וברח מפרעה ולא רצה להרע על עם ישראל.

אז למה, למה ויחד יתרו?

למה לא להגיד שהוא שמח?

למה לא לפרש שהוא שמח?

אלא כאן טמון הלימוד הסופי והמסקנתי.

התורה הקדושה לא מתפעלת

ממצב רוח הכי מרומם שבו עומד אדם,

כי זה עשוי לחלוף בעינינו.

אדם יכול להיות ברום המעלות,

וברגע אחד הוא יכול לאבד את הכול

ולחלוף ממנו לגמרי.

אתה יכול להתחייב ולהתפעל ולנדור נדר,

ולא לקיים.

אדם חושב שאם עכשיו הוא במצב רוחני גבוה, אז הוא בטוח שההרגשה הזאת תימשך לעד ולא תשתנה.

לא.

אלא באותו רגע עצמו של שמועה והתפעלות,

יכול להיות שבשרו יהיה חידודין חידודין,

כיוון שהנגיעה והטבע שלו המוטבע בו מושכים אותו לכיוון אחר.

יכול אדם ללמוד ספר מוסר

וללמוד פסוקים.

אותי עזבו מקור מים חיים.

השם אמר לו כלל, כמו אצל דוד.

ארור הגבר אשר יבטח באדם.

אדם יכול לומר, הבל הבלים, אמר קהלת, הכל הבל, ולהגיד, תאמין לי,

הכל חרטא, ויוצא ישר לבלות בחרטא,

ישר רץ אחרי השיעור להבל הבלים.

חושבים שקרובים לשמיים,

יוצאים מהשיעור,

וחוזרת דאגת העתיד, עוד פעם.

נגיד היה עכשיו שיעור על ביטחון,

ומדברים על ביטחון, וכולם מסכימים, נכון, באמת, צריך לפתוח בשם, אין לנו על מי לפתוח,

אין כמו השם,

בלי השם, אי-אפשר זה.

מה? כולם מסכימים.

בסוף יוצאים, מה נאכל מחר?

מאיפה יהיה כסף?

חייבים ללכת לעבוד.

למה זה דומה?

היה כפר אחד,

פעם ראשונה ראו רכבת נוסעים,

בלי סוסים.

היו רגילים תמיד שכרכרות וזה, סוסים.

פתאום הגיעה רכבת

בלי סוסים.

הסבירו להם איך זה עובד,

יש מנוע וזה,

ושוב חזרו, טוב, אבל איפה הסוסים?

כי בלי סוסים הם לא מבינים איך אפשר שמשהו זז בלי סוסים.

זאת אומרת, אתה יכול לשמוע על ביטחון, להגיד נכון, נכון, נכון, ובסוף הוא אומר, טוב, על מה? בלי לעבוד?

איך אנחנו בלי סוסים?

איך הם שם בלי סוסים?

זאת גם הייתה הדאגה של ישראל במדבר.

כל הזמן הם חששו ופחדו מהמצרים.

כמה שאמר להם הקדוש ברוך הוא, אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים,

ראיתם או לא? אתם הייתם שם, לא?

ולא מפי עדים שמעתם,

בכל זאת הפחד חזר כל פעם מחדש.

וזו גם הבחינה של גר,

אפילו עשר דורות.

אל תבזה גוי לידו.

הגם שכבר עברו עשרה דורות,

ואין לו יותר קשר אליהם,

עדיין יש

נגיעה והשפעה,

ומזה יכולים לצאת להקפדה, לשנאה ולנקמה.

זאת אומרת, יהודים יקרים,

רואים מפה שאדם יכול להיות בהכרה,

אבל הרגש שלו לא מתאים להכרה, הרגש השתלט עליו בהפוך.

אני שואל אתכם שאלה.

אם,

אם, אני שואל, אם בן אדם,

לדוגמה,

הציל אתכם מטביעה בים,

הציל אתכם מטביעה בים,

ואתם ניצלתם?

אתם צריכים להכיר לו טובה או לא?

כל רגע שאתם חיים, מרגע זה ואילך,

אתם חייבים לו את החיים.

ויום אחד שמעתם

שמדברים עליו,

מדברים עליו לשון הרע, ואומרים עליו כך, ואומרים עליו כך, ואומרים עליו כך.

בטור

מי שניצל על ידו,

נעים לכם לשמוע?

טוב לכם לשמוע?

תעבירו את זה לאחרים.

תגידו, איך הוא לא מתבייש, עושה דברים כאלה וכאלה?

במקרה הכי-הכי-הכי פרווה,

תגידו, עזוב, לא מעניין אותי, מה זה? אני יודע רק דבר אחר. אותי הוא הציל,

שיהיה בריא והכול, מאחל לו כל טוב ביי.

אבל לצאת עוד נגדו

ולהרים נס?

ונגיד שהוא רוצה לבוא לתת קורס בהצלת

אנשים מטביעה,

יכול להיות שזה שניצל על ידו מטביעה ימנע את הקורס שהוא רוצה לתת בחינם

בשביל שיצילו עוד אנשים כמוהו?

יכול להיות דבר כזה.

זה צריך להיות רשע.

אתה הרי ניצלת ממנו, מה אכפת לך שהוא יציל עוד אנשים?

אז אומרים עליו ככה, אומרים עליו, מה זה עניינך?

אתה ביררת? אתה בדקת?

שאלת אותו אם זה נכון?

עשית בידוק?

לא.

אז בואו אני אספר לכם סיפור.

במודעות אמרתי שכתוב על אפם בחמתם,

של מי?

לפני כמה שבועות

החליטו לעשות הרצאה באילת,

סגרו עם בית כנסת,

שאני אגיע לשם ואתן הרצאה.

פתאום יום לפני מודיעים מבית הכנסת שביטלו את ההרצאה.

מה זה ביטלו?

השקיעו מודעות, הכול, פרסמו,

סכרו מלון, עשו זה, אנשים ירדו,

הכינו את הכול. ראיתם כמה מפורסם פה בעיר?

עבודה.

ביטלו.

למה ביטלו? יש רב שביטל את זה.

למה הוא ביטל?

תשמעו תכף למה הוא ביטל.

ביטלו.

אמרו לו, תשמע, אתה עוקר תורה, למה אתה עושה כזה דבר?

לא תאמינו, הבן אדם הזה מספר, לא רק זה.

הוא רב פה בעיר.

הוא חזר בתשובה על ידי לפני שלושים שנה.

היום הוא רב בזכות שהחזרתי אותו בתשובה.

והוא מונע ממני לבוא להחזיר עוד יהודים בתשובה.

אתם זוכרים את הדוגמה מהמציל שהציל אותו?

מה יותר הצלה, להציל אדם בתשובה או מתביעה?

תביעה. לא, בתשובה.

אם הצלת בן אדם בתביעה, נגיד, והוא רשע,

אז מחר הוא ימשיך לעשות רשע.

נגיד, הצלת גנב מתביעה, הוא ימשיך לגנוב בתים.

נכון, הצלת בן אדם, אבל מי הוא?

נשאר מה שהיה.

אבל להציל בן אדם, להחזיר אותו בתשובה?

הפכת אותו מרשע שאין לו עולם הבא ואין לו גן עדן,

יש לו גיהנום, והבאת אותו למצב שהוא יהיה

אדם ששומר תורה ומצוות, ויהיה לו גן עדן, ויחיה לנצח.

זה לא יותר?

אז איך אתה מונע שאחרים ישמעו אותו דבר?

אז בואו אני אשמיע לכם את זה בסרטון ערוך ומסודר,

כדי שתבינו מה קרה ולמה זה על אפם בחמתם.

בבקשה.

באחת ההרצאות שלך אמרת שאדם שמזלזל במצוות צריך להתייחס אליו כקל שבקלים,

וזו בעצם הייתה הטענה וההסבר למה לקרוא רובי וכל הכינויים למיניהם.

צריך להבין, את ההלכה שמי שמזלזל במצווה הרי הוא קקל שבקלים,

זה לא אני אמרתי, זה בשולחן ערוך ביורה דעה,

ואמרנו שמה את הסימן.

עכשיו,

אלה שציינת, הם יצאו נגדי על לא עוול בכפי וטיפסו עליי,

נתאים להם בשביל לחגוג ולהראות שהם נאמנים לרב עובדיה יוסף, לשס, לא משנה למי,

בזמן הבחירות.

מי אתה בכלל?

אפס!

איפה הראתם עיתוננו? איפה התורתנו? איפה התבדו את הגדולים?

לא רק צולמו חיים, ללכת איתו ביחד.

חוצפה!

אם אתה לומד תורה, לא ידע אש עמך, תלך לעזאזל.

עם התורה ביחד.

מסכן מי שהתורה שלו זה, הכיס שלו זה התורה שלו. רואים הרבה בר-מינן שוכבים בדל, לא קמים בבוקר.

נקרחים עלינו נחשים ועקרבים, רחמנא ניצנא, יש מכאן נעש ומכאן עקרב,

שם מרחם, שצועקים יום-יום.

לא בשביל שהשתמת לו כיפה על הלוש השבת אותו מן העולם, פלוני.

אתה יודע מה זה פלוני?

סמך מי.

אתה לא יודע מי זה?

איי! איי!

קוראים לו איי.

אני קורא לזה התעבדות!

בבקשה!

מי שרוצה ללכת לשם, שילך, חס ושלום. להתאבד.

שילתאבד.

האיש הזה נקרא מון ואפיקורוס.

כל מי שמסייע בידו,

הוא מסייע לא רק ביד עברי עבירה,

הוא מסייע למין ואפיקורוס להפיץ רעל בדרך חסרת כל כבוד לתלמידי חכמים ולטעותיהם מהקבוצה.

היה כאן איזה יהודי באזור שקם בחוצפה נוראה כנגד אבי מורי.

והמקום הראשון ששמעו בקול אבי מורי, זכר צדיק וקדוש בברכה,

וקירשו אותו, זה היה המקום הזה.

יישר כוחכם.

טיפסו עליי,

התאים להם בשביל לחגוג ולהראות שהם נאמנים לרב עובדיה יוסף, לשס, לא משנה למי,

בזמן הבחירות.

כשהרב עובדיה בעצמו, כבר אמרנו כמה פעמים,

פסק דינם שהם אפיקורסים,

שמי שיוצא נגד רב בזמן הבחירות הוא אפיקורוס. לא אני אמרתי, בתשובה שלא.

אז זאת אומרת,

במקרה האמיתי הייתי צריך לקרוא להם אפיקורסים ולא להתייחס אליהם בכלל כבני אדם שרואים יחס.

אבל אם אני עוד קורא להם בלשונות חיבה, במרכאות רובי ודני, אני רק מקטין אותם לגובה האמיתי שלהם, כי הם לא יותר מזה.

אז עכשיו, כי הם עוקרים תורה, ולא תגיד, הם יצאו נגד השכן.

השכן עשה להם מרפסת מול הפרצוף והם קראו לו

בכל מיני דברים וגינו אותו ואמרו יימח שמו וזכרו. לא.

הם דיברו נגד אדם שמזכה את הרבים בשיעור גדול וגורמים נזק לכל התלמידים ולכל החוזרים בתשובה, והם עוקרים תורה מה שירבעם בן נבט לא הצליח לעשות,

הם הצליחו לעשות.

והם מגדלים היום תלמידים, תרבות כזאת.

הנה, לפני ההרצאה הזאת קראו מודעות,

עשו סרטים, שורפים את המודעות, מקללים,

והכל בשמם.

הכל בשמם,

כשליחים נאמנים שלהם,

שהם מורי ההוראה והם מורי ההיתר הזה שמותר לעשות כך.

אז הם לא קל שבקלים,

הם אפיקורסים, מגלים פנים בתורה שלו כהלכה,

לפי הפסק של הרב עובדיה יוסף.

כותב הרב עובדיה יוסף,

ליביע עומר,

חלק א',

יורה דעה,

סימן יח',

עוד יא'.

אז הוא אומר ככה, ומכל מקום בזמן הזה,

שסתם תלמיד חכם נקרא בתואר רבי,

ונתרבו התוארים מאוד,

אין לתלמיד חבר לקרוא לריבו בשמו בלא שום תואר,

ואפילו שלא בפניו,

ולא יודע מי לזמן חכמי המקרא שנקרא בתואר רבי, אלא מי שנשמח לכך,

מעיין עוד במגילה, וכל שכן, בדור יתום הזה דחסור דארק,

הולך וחסור,

ויחנו בחסרות,

וכבוד התורה ירד פלאים,

ובפרט על ידי המפלגות אשר כל חלקה טובה הכאיבו.

וכל רב

שהוצרך להצטרף לאיזה מפלגה,

מאיזה אונס וכדומה,

קנאים פוגעים בו,

ויעפרו בעפר לאומתו,

ואסתר יסתירו פניהם מתורתו וחוכמתו,

וכאילו קטיל קאנה באגמא הוא.

ובעוונות הרבים

הוא תרא רצועה לבזות תלמיד חכם,

וזה פוסל דיינו של זה,

זה פוסל דיינו של זה.

ולא השגיחו בדברי ריבותינו, זיכרונם לברכה,

שמאוד החמירו בארון זה,

אשר בגללו חרבה ירושלים.

ואם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה,

אל תהרר אחריו ביום שבוודאי עשה תשובה,

והמבזה תלמיד חכם נקרא אפיקורוס,

או מגלה פנים בתורה שלא כהלכה,

ואין לו חלק לעולם הבא.

12,000 זוגות,

תלמידים של רבי עקיבא,

כולם מתו מפסח עד בראש עצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. רק לא נהגו כבוד, לא זלזלו,

לא ביזו,

לא יצאו בהשמצות,

לא העלילו עלילות,

לא שפקו דם,

רק לא נהגו כבוד זה בזה.

זה אומר הרב עובדיה יוסף, וממשיך, תסמר שערות אנוש.

וידעתי בני ידעתי,

כי הם מחלקים בזה בדברים, הדברים,

טלאי על גבי טלאי, ומעיילי פילה וקופה דמחתה,

כדי להורות יותר לעצמם,

ומכה ישנה היא זו.

וכמו שכתב שוב מהריל, סימן קצת,

והביאותיו לעיל,

כן, והביאותיו לעיל, ותודה לאל יתברך, יתברכי בזה בדרשותיי לפני החברים המקשיבים לקולי,

ונומאתי להם, כי לא חילק ולא בילק ידענך,

ואיסור חמור זה,

ותברכי זי זה,

וברוך השם דברים יצאו מן הלב,

ונכנסו ללב, ושמעו אליי השם את בריו יחזירנו בתשובה שלמה, אמן.

אז זה מה שאומר הרב עובדיה יוסף,

והם עושים בדיוק ההפך ונקראים אפיקורסי,

שאין להם חלק לעולם הבא.

על מה ולמה?

בגלל מפלגה והדין.

זה פסק דין של הרב עובדיה בעצמו.

אז זאת אומרת, לא יעזור כל מה שיגידו,

אלא צריכים להבין מה כתוב בתורתנו הקדושה.

תדעו איך להשפיל את זה.

אז מה, אז דאגתם שלא יעשה השלרה במליאה בגלל ששמעת אותו כשהוא כבר זה?

נכון.

כיוון שלצערנו הרב, כל גדולים ישראל פסלו אותו, ולכן אני לא יכול להשיף יד לזה.

אבל לא הבנתי, בן אדם שהחזיר

דמיוני בתשובה...

מתי שהוא יחזיר אותך בתשובה, באותו זמן הוא היה בסדר. עכשיו הוא יחזיר אותי בתשובה. עכשיו, בשנתיים האחרונות הוא יחזיר אותי בתשובה.

גם אותי הוא יחזיר בתשובה.

גם אותך הוא יחזיר בתשובה?

נכון, גם אותי יחזיר בתשובה.

גם אני חזרתי דרכו.

שלום.

שלום.

כן. מי זה ישראל?

מי מדבר?

משה, תגיד, עזראי, איפה אתה? אתה פה באילת?

לא, אני לא באילת.

איפה אתה נמצא?

למה, רוצים להתחיל לאיים עליי? על החיים שלי?

לא על החיים שלך, אני רוצה...

אימא שלך, יא בן זוהר. תקשיב ישר ממי.

נו, ימשיך, מה טוב, יא בן זוהר. אני לא יודע אם התעסקת.

מה טוב, אני אגיע עד אליך.

אני אבדע חצי שעה, אתה נאיים על הרב, אה? אתה גבר אחרי טלפון. איפה אתה נמצא? איפה? איפה אני אגיע עד אליך? איפה אתה נמצא?

זה התלמידים של הרב,

מאיימים?

אתה נאיים!

אתה מתקשר נאיים על הרב שלי, תתבויש לך!

לרב שלך?

זה הרב שלי.

טוב שאנחנו רואים את התלמיד שלו

איפה אתה נמצא? איפה אתה נמצא? אני אשאר אליך. איפה הישיבה שלך?

תשמע אני לא לומד בישיבה

אתה לא לומד בישיבה רגע

אבל אתה התלמיד של הרב רפאי ויצמן

אני לא תלמיד של הרב רפאל ויצמן, אני התלמיד של בורא עולם.

אני התלמיד של הסדרה אחרא.

אני הסדרה אחרא?

אתם כולכם כמו הרב אמנון אישחק. אני נוחה בך, אני לא מקבל בך.

נוחה בך, אני לא מקבל.

אתה זה ולא מקבל.

זה הרב שלך?

עוקרי תורה? אתם עוקרים תורה?

למה עוקרים תורה?

אתם מבטלים תורה?

אתה מזלזל ברבנים? מי אתה, יעפת, יא קומניקה?

אתה תבוא אליי ותרצח אותי? למה? מי אתה?

מי אתה? אתה מאיים על הרב? אתה קיים על הרב? אני איימתי על הרב שלך?

אני בכלל לא דיברתי עם הרב שלך, רק אמרתי לרב שלך שהוא עוקר תורה.

בעל שם טוב אמר ש-95% מהרבנים... לא, איימת על חייו.

אני לא איימתי עליו.

אני לא איימתי על הרב שלך. אה מה הסיפור? אני יכול להבין מה הסיפור?

צ'יקן אתת. אתה יודע מה זה צ'יקן? צ'יקן זה עוף.

צ'יקן זה עוף? אני אוכל כמוך שש ביום. אני אוכל שש ארוחות ביום.

רב תגיד לי איפה אתה, שנוכל להיפגש אם אתה כל כך בחור טוב.

צ'יקנ עם.

זה הרב שלך?

הרב שלך מעביר את המספרים לאם על אנשים? נראה לך שהרב שלך מפחיד מישהו?

לא, אתם מתקשרים עתיקים לו, שיתקשרו אליי,

אני אעסיק לי את זה.

אתה רואה אותי?

אתה, להאמין אתה? להאמין אתה?

מי אני? אז בוא ניפגש, למה אתה גבר אחרי הטלפון? מי אתה?

מי אתה בכלל?

מי אני? מי אתה יכול?

מי אני? מי אני? מי אני? מי הוא אבוירה שלך ויעלה את הסרטון ליוטיוב, יחד יחד מי. איפה אתה נמצא?

טוב לדעת.

טוב לדעת מי זה התלמידים

של הרב שרפאל ויצמן. אין שיעורים של הרב עמלון יצחק. הוא לא. אני מוחה בך.

אני מוחה בך. אני לא מקבל יסית ראחה. תדל ראביך.

הרב שלך מפחד לענות לי. אני רוצה למחול בו שהוא מבזה תלמידי חכמים.

אין ליותר עמלון יצחק. אין שיעורים. כל מוסדות ישראל ביטלו את השיעורים של הרב עמלון יצחק.

אנחנו נדאג שבזמן הקרוב יהיה הרצאה חדשה של

הרב עמלון יצחק באלעז. אתה תראה את זה ואתה תחיה.

לא, אין לכם מה לעשות. עכשיו איכשהו הצלחתם.

אבל השם ימחה אתכם. טוב, אין שיעור של הרב עמלון יצחק פה. אני פה בעל-הבית בעיר.

אם יהיה פה שיעורים, יהיה פה רצח.

אין פה שיעורים.

פורצח. טוב לדעת.

אז מה, הרב ככה התקשר, הביא לך את המספר שלי?

לא. מה לא? אני רק דיברתי עם הרב. לא דיברתי עם אף אחד אחר. מה לא?

אני הבאתי את הטלפון

מהטלפון של הרב ואני התקשרתי אליך כדי להיפגש איתך, רק אתה לא רוצה להגיד לי איפה אתה נמצא, כי אתה דבר אחרי קולופה.

אני גר בירושלים, כפר, אתה רוצה לבוא אלינו? אנחנו מחכים לך בעבר. אני אבוא אליך לירושלים!

למה לא? אין בעיה. אני אבוא אליך לירושלים!

תפגין אותי, תשב ל... בכיף, תפגין אותי לאיזה קוד בירה.

תשתת בירה?

הזמינתי לישתת בירה?

ירם, תבין את הזמינת של לשתות בירה ככה שאני אוהב אותך בלערות את שלטון היוטיוב, יא בן ז...

הזמינת של רפאל ויצמן,

יפה מאוד, לטלת מהתלמידים שלו, הלך לזרזיר אצל העורב שהוא בן מינו.

אתה,

אתה ערב רב, אתה מבין מי אתה? אתה חתיכת מזמן, ואתה מדבר בכלל עם הרב שלי, הוא מדבר איתי, יא בן ז...

טוב, מי זה הרב שלך? טוב, אתה, מה?

משחקים לך בישיבה, זורקים לך אצבעות לדבר, אתה מבין את המצב הזה?

אני לא רוצה לשמוע את הגואל נפש שלך.

מה, יחס אחד קליפה, יחס אחד מזמן, תדבר איתי, למה אתה מדבר עם הרב? בוא תדבר איתי, בוא. בוא, אני מדבר איתי. שמע טוב מה אני אומר לך, שמע טוב.

לא תשמע טוב מה אני אומר לך, יחס אחד מזמן. מה כתב אותך? מה? אתה יודע מה אתה? אתה כבן נובח, לא נובח.

איפה אתה נמצא? איפה הישיבה שלך?

איפה הישיבה שלך?

שמע גבר

קובץ, קובץ, קובץ, קובץ. עכשיו, שלוש דקות מגיעים אליך, איפה אתה נמצא?

בשביל שקל מגיעים אלי הקפטס. איפה אתה נמצא? תגיד, איפה? איפה? בוא נראה את זה.

אבוטוויל וייצמן ש...

שמע,

מה זה מגעיל אותי?

מה זה מזעזע?

כל הצפצופים זה קללות, כן? אתה מגעיל, אתה שונא את הצער. מה זה מגעיל אותי? מה זה מגעיל אותי? אתה מסתכל על דרך הטלפון נפרד שאתה לא אוהב את עצמך, איך אתה יכול לאהוב אחרים? שמע, אני הולך להגיש עליך תלונה במשטרה שהרב יפאל ויצמן הביא לך את המספר.

כמה אני הולך להגיש עליך תלונה במשטרה? יאללה, תרוץ, יאללה, ביי. יאללה, ביי.

הלו.

הלו.

כן.

עם מי אני מדבר?

איתן.

מי?

איתן.

איתן, תגיד, אתה אחראי פה למה שקורה פה, לשיעור של אמנון יצחק באילת?

הרב אמנון יצחק, כן.

הרב אמנון יצחק, הבנתי.

אתה נותן לו פה לעשות שיעור אחרי שגידו לו לפני שבועיים בשיעור.

כן, יש בעיה עם זה?

כן, יש בעיות.

כן, מה הבעיה?

מה הבעיה?

תגיד ליום רביעי, נראה לי שיעור, ביי.

בשמחה רבה.

חכה נראה אם יהיה שיעור. אני רואה שיש שיעור, לא?

לא ידעתי.

כן.

אז רק שתדעו שש שנים מאז הבחירות עד היום הם מונעים הרצאות,

קורעים מודעות,

מבטלים כל מה שרק אפשר,

שונאים ומשניאים,

על מה?

בגלל שרצינו להקים מפלגה על פי הנחייתו ומצוותו של הרב שטיינמן, זיכרונו, לחיי העולם הבא.

זה כל הסיפור.

כל הקללות וכל האיומים והכול רק בגלל שהוא העז להקים מפלגה,

וכל המלחמה הייתה נגדי.

לא נלחמו נגד לפיד,

לכן הוא הביא 17 מנדטים.

והם

היו 11 וירדו ל-7 ועכשיו ל-4,

מלהתראות.

איפה הכוח שלהם? למה הם יורדים?

הם אומרים שהרב עובדיה מסתכל מלמעלה,

כנראה הוא רואה מה הם עושים,

והוא עוזר להם לרדת.

מה קרה?

מה אתם רודפים?

הפוך, אם יהיו יותר בעלי תשובה, יהיו יותר בוחרים.

מה אתם מונעים?

אתם מונעים תורה מישראל, התורה שלכם?

אתם יכולים להגיד

שמי שמלמד תורה,

שילך לישון ולא יקום?

שישרף הוא והתורה שלו?

איך אפשר להגיד דבר כזה?

חכם יכול להגיד דבר כזה?

איך אפשר?

אנחנו פעם ביטלנו להם הרצאה,

אנחנו מנענו מישהו לשמוע אותם,

למרות שהם כך.

לא.

מי שרוצה ללכת לכאן ילך, מי שרוצה ללכת לכאן ילך.

אז למה צריך לעשות את זה?

שנאה ממש.

שנאה ממש. לא יאומן כי יסופר.

לא שונאים ערבים ככה.

איך אפשר?

עכשיו אתם מבינים מה שאמרנו בשיעור,

ששנאה בלב, לשון הרע, הלבנת פנים,

זו עבודה זרה ממש. זה מאותו מקור.

שפתנו איתנו, מי אדון לנו.

אבל יש תורה, יש הלכות. אסור.

צריך בצדק לשפוט עמיתיך, צריך לשמוע את שני צדדים,

צריך לראות את הדברים. לא.

הם יגידו מה שהם רוצים, אין להם בעיה עם זה.

טוב, עד כאן זה לקטע הזה, לכן הגענו היום,

למרות

שהם התכוונו שלא נבוא,

וברוך השם, זכיתם לשמוע ולראות.

עכשיו אני אראה לכם קצת מה ההבדל ביני לבינם.

סרטון נוסף קצר,

מה קורה כשאנשים מגיעים להרצאות שלי,

ומה התוצאות.

בואו נראה סרטון קצר.

הנכד שלי, נועם, בן חמישה חודשים, צריך לעבור ניתוח לב פתוח ביום שלישי הבא,

והייתי מאוד מבקשת שאתה הצדיק הגדול והציבור הקדוש הזה שיברך אותו.

ומה אומרים הרופאים, מה הסיכוי ולמה הוא צריך לעבור את זה?

הרופאים אומרים שהסיכויים הם טובים מאוד,

הוא צריך לעבור את זה כי הוא נולד עם חור בלב,

והוא לא יהיה יכול לחיות עם זה, הוא יהיה חייב לעבור את הניתוח הזה.

איפה ההורים?

אני מבקש ממך בקשה קצת קשה ולקלעה.

אם אתה עושה אותה בעזרת השם יתברך,

הניתוח יעבור בהצלחה.

אתה מגדל זקן.

תהיה לי הבעיה קצת עם הזקן בגלל העבודה.

עם מה אתה עובד? במשטרה?

מותר במשטרה להיות עם זקן.

אני ראיתי גם תת-מיצבים.

אתה תתגאה בזקן הזה כי הוא יציל את הנכד.

אתה מקשה עליי. נכון.

ניתוח לב פתוח זה יותר קשה.

לבין חמישה חודשים אין לו אפילו יכולות הגנה.

זה ממש רק חסדי שמיים ורחמי שמיים.

לך על זה. יאללה!

נועם בן דקלה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה!

דורון בן שלמה יספר לנו את הסיפור מה קרה באותו ערב והלאה. בבקשה.

באתי להודות לבורא עולם ולשליח הנאמן שלו, הרב אמנון יצחק.

כל מה שהוא אמר וכל מה שהוא ביקש,

עברנו תהליך מאוד קשה, אבל מילה במילה הכל התרחש כמו בסרט.

זה היה פשוט מדהים.

הסיפור של הנכד שלי היה סיפור קצת קשה,

ומכל המחלקה שהייתה שם אף אחד לא יצא משלום.

אנחנו עברנו ימים קשים, כפי שהרב ניבא שיהיה,

אבל קרה נס גדול מאוד, והכל הסתדר,

הכל משמיים,

ואני שוב פעם רוצה נורא מאוד להודות קודם כל לבורא עולם,

אבל לא פחות לשליח הנאמן שלו, הרב שיושב פה,

ואני מציע שכולם ימחאו כפיים עכשיו לטובת הרב הזה.

אשתי הייתה בהיריון,

והחלטנו ביום חמישי שביום שישי נצא לקנות איזה כמה דברים,

וביום שישי בבוקר היא אומרת,

היא אומרת, תשמע, יש לי דימור, אני חייב להתקשר לרופא.

הרופאה אומרת לה, תקשיבי מהר לבית חולים.

אחרי הרבה בדיקות הגענו לרופא,

הרופא אומר לה,

טוב, אני רוצה לבשר לך שיש לך פתיחה של שתיים וחצי,

ובתחילת חודש שישי להיריון בשבוע 24. ואני יודע שהרבה... קשה נורא לצאת מהמצב הזה,

לעובר נורא קשה לצאת.

זה היה באמת שעתיים וחצי לפני כניסת שבת,

התקשרתי לאחי, אמרתי לו, תשמע, תדבר עם החבר'ה של שופר, בוא ננסה לדבר עם הרב. אמר לי, תקשיב, אין שם אף אחד, בוא נראה מה עושים.

אמרתי לאשתי, תקשיבי למשל שתבוא, אני נוסע לבית המטובה של הרב.

ובאמת, ביגשת ממני ומאחי,

שנקבל עליהם נותן לי דיבור כל השבת.

וכשיצאה שבת, באמת היה לי הרבה ביטחון בשם.

השיחה הראשונה שקיבלתי זה שאשתי ילדה, בן.

אתה כל כך מרגש יותר מהסיפור שלי. הנתינה שלך לעם, העזרה שלך, האמונה שאתה נותן לנו,

זה דבר שהוא מרגש, זה דבר שהוא לא ראינו.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני כבר פרק של כמה חודשים טובים עומדת

בניסיון הזה של הבשר, זה לא כזה קשה. אשרייך ואשרייח על כך. תודה רבה.

ובסיפור הזה בעצם הצלחתי להציל את אמא שלי, שהיא מאוד יקרה לי,

והיחידה שבעצם נהנית לי והולכת איתי עם זה, ואנחנו שומרות ביחד.

כבוד הרב, בקשה אחת אחרונה חשובה לאימא שלי, שיכולה לסכר, את כבר המון שנים. שמע?

אור הבת שרה.

אור הבת שרה, רצועה שלמה ויחזור לה מאור עיניה. אמן.

תודה רבה.

ערב טוב, כבוד הרב הנכבד.

ערב טוב. ברוך בואכה לעיר האבות.

ואני רוצה להודות לך, בתי שרה,

ביקשה ממך שתברך אותי,

שיחזור לי אור עיניי.

ותודה לאל, חזרו לי אור עיניי.

אשרי עם ישראל שיש לו רק כמו הרב אמנון יצחק.

לפני למעלה משלוש שנים התבשרנו שלא נוכל להביא עוד ילדים בצורה טבעית על ידי מנהל מחלקת נשים בבית חולים מאוד מוכר.

ובאמת ניסינו חמש שנים, חיכינו, התפללנו וברוך השם, בסוף הקדוש ברוך הוא שמע את התפילות ונפקדנו ברוך השם טבעי בלי העצות של האופן.

ההרען עבר בסדר, ברוך השם. לקראת אמצע ההיריון זכינו להכיר את הרב, להצטרף לקהילה אחרי הבחירות,

והגיע מצב שהעובר מאוד גדול, לפי מה שהרופאים אומרים.

ושלחתי את בעלי לשאול את הרב מה הרב אומר.

הרופאים הציעו לעשות בדיקות גנטיות,

וחס ושלום חודש שביעי זה היה שנעשה פעולה שלא תיעשה.

והרב אמר, שום דבר,

הריון תקין, לידה קלה,

כי ילד בריא ושלם.

וברוך השם, הגענו לרגע המיוחל, חדר לידה,

וכבוד הרב בירך, בעלי קיבל הודעה מהרב, שהרב בירך, לידה קלה ומהירה.

תוך ארבע דקות התינוק היה בחוץ,

והיום הבאנו את הילד, בן שלוש, היום, ד' בתשרי, שהרב יברך אותו ונחזור לו.

בפעמים הקודמות היה פה יהודי שביקש ברכה שאשתו תיפקד,

ואני עמדתי על כך שהוא יגדל זקן, ואשתו בטלפון לא הסכימה, אתם זוכרים?

ואחרי זה לחצתי ולא ויתרתי, ובסוף היא הסכימה.

ומה קרה אחרי זה, אתם יודעים?

תן לו את המיקרופון.

איזה זקן, בלי עין הרע.

אשתי, דב קיבלן, תוסיף ראש בר-לב. ברוך השם.

אני קיבלתי על עצמי ציצית וזקן, וברוך השם אנחנו חכים לתוארים.

הייתי בהרצאה של הרב באופקים,

חמש שנים גם לא זכיתי להתפקד, גם טיפולים.

הייתי בהרצאה של הרב, והרב אמר לי לקחת כיסוי ראש. הייתי נראית אחרת לגמרי.

היה לי מאוד קשה.

שמתי בדיוק מה שהרב אמר, אחרי חצי שנה נפקדתי.

היום יש לי ילדה שתהיה בריאה בת ארבע וחצי, בתור עובד סלאק, בעזרת השם.

רציתי לספר לאב לפני מספר חודשים ברכה רב זוכר, הייתי בקריית אתא וביקשתי

ברכה בשביל בעלה של אחות של אשתי, שהיה בבית חולים במצב לא פשוט,

עבר מספר ניתוחים,

ושאלתי את הרב מה המשפחה צריכה לקבל כדי שתהיה לי זכות לרפואתו,

והרב אמר לארגן הרצאה.

בסייעתא דשמעי ארגן ההרצאה בטבריה הצליחה מאוד,

וזה היה לרפואתו.

ברוך השם,

הנה ראינו פה, בריא, חי, שלם,

אחרי תקופה מאוד מאוד רצופה.

להודות לראש,

זו זכות של ארגון ההרצאה.

לפני שלוש חודשים אני לא הרגשתי טוב,

היו לי כאבים בראש ובעיניים,

והתחילו לי התקפי חרדה,

וביקשתי ממך שתברך אותי,

ולקחתי על עצמי כיסוי,

וברוך השם, התחלתי להרגיש יותר טוב.

ביקשתי ממך עוד פעם ברכה, שאני אוכל לבלוע ולאכול,

וברוך השם,

הקדוש ברוך הוא שמע, ורציתי להודות לך.

עניתי אצלך בהרצאה בך, יעזר, אמרתי לך שאני יפה ניתוח,

ואיתה אמרתי לקחת על עצמי ארבע שעות לימוד תורה ביום,

לקחתי על עצמי,

וזה עבר.

ברוך הוא.

הרב, רציתי לספר נס שקרה לנו לפני חצי שנה שהיית פה, שפירקת את אשתי ובן.

מחרת היא עשתה בדיקה, וברוך השם גילינו שהתוצאות חוביות,

ואחרי שלושה חודשים גילינו שיש לנו בן.

ברוך השם. זה היה אחרי שנתיים שהכינו והרב בירך.

ברוך השם. הייתי אצלך לפני חצי שנה בערך,

ובירכת את דודה שלי,

שהיא בת 50 והיא הייתה גרושה כמה שנים.

בירכת אותה לזיווג הגון, אני רוצה לדוד לך על זה כי היא התחתנה לפני כשלושה חודשים.

ברוך השם.

רציתי להודות לשם את ברך וגם לרב,

שלפני כמה חודשים הוא בירך אותי לזיווג הגון,

ואם אני לימד שלושה חודשים לצערי דיבור,

ושבועיים אחרי שהתחלתי כבר, נסגר השידור.

ברוך השם.

הייתי אצל הרב בהרצאה בירושלים,

וביקשתי ממנו שאברך אז את חברה שלי,

שתיכנס למדרשה והכול.

היא נכנסה למדרשה למשהו שלא האמנתי בחיים.

בחיים לא האמנתי שתיכנס למדרשה.

נכנסה למדרשה, ואחרי שנה התחתה לי.

אני אגיד תודה שהזירכת את אחותי.

לפני כמה חודשים היא קראה ואמרה למה שעשתה מה שאמרת לה.

ביום שהיא סיימה לקרוא את מה שאמרתי עליו, סגרנו את הבריאות האלה.

אני באתי ונשמע לי את ההרצאה שלך,

וחלק מהדברים ביקשת כמובן לקבל קבלות.

אז הייתי נשואה שלוש שנים בלי ילדים.

קיבלתי על עצמי כסבירות שאני

ללכת עם פעם, ואתה הבטחת לי שתוך שנה נזכה בילד,

וברוך השם, כבר חיתי בתאומים תוך שנה.

תערוך אותך.

היי כבוד הרב, לפני כשנתיים הגעתי להרצאה שלך עם ילדה בת חמש, עם לוקמיה,

ואתה ביקשת מהאימא שתחזור בתשובה, ואני רוצה לבשר שהילדה בריאה היום.

ברוך השם.

יחי ההבדל הקטן.

כנראה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותי.

זה בטוחה.

כן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

שאלות.

תן לבחור שם, כן, הנה פה עם אפור.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי כמה שאלות לשאול אותך.

באתי לנהל איתך שיחה, לא להתווכח.

אני רואה הרבה הרצאות שלך ביוטיוב,

ואתה כל פעם משלב בין תורה למדע,

ולפי מה שאני רואה זה קצת מתנגש.

עכשיו,

ואני רוצה לדעת, כאילו,

איך מבחינה מדעית אתה יכול להוכיח לי את כל התורה ואת כל, כאילו, מה שכתוב. כאילו, האמת שזה באמת נכון, כאילו. איך אתה באמת יכול להוכיח את זה? למה אני צריך להוכיח מהמדע?

מה זאת אומרת?

מה זאת אומרת? למה אני צריך להוכיח מהמדע?

למה לא?

אם התורה מוכיחה את עצמה בלי המדע, למה אני צריך את המדע?

אבל כל דת יכולה להגיד את זה. כל דת יכולה להגיד את אותו דבר. לא, אף דת לא יכולה להגיד מה שאנחנו אומרים. אף דת לא קיבלה את התורה, מעמד הר סיני. דתות קיבלו מאיתנו,

ועל סמך מה שקיבלנו הם בנו את הדת שלהם.

אף אחד לא יכול להגיד כמונו.

אומר רבנו סעדיה גאון,

לעם ישראל יש שלושה יתרונות.

אחד, שאנחנו יכולים להוכיח את האמת.

שתיים, שאנחנו יכולים להכחיש את השקר.

שלוש שלנו היה טוטו מופתים שלא היה לשום עם ושום אומה.

אז ממילא לא צריך יותר שום דבר. מי זה המדע בכלל?

מדע זה דבר חדש שבעשרות שנים האחרונות,

מה יש למדע להגיד?

מה לא,

ולידיעת ההתחלה, הרי הוא אומר שהעולם נוצר מפיצוץ.

זה לא בדיוק פיצוץ. אז תגיד אתה, מאיך הוא נוצר? זה המפץ הגדול, זה התרחבות.

היקום התרחב, הוא לא התפוצץ. אתה קורא לזה התרחב. מה זה התרחב?

מה הוא היה קודם ולאן התרחב?

למה אתה לא ממשיך להתרחב אתה? למה הפסקת? האמת שהיקום התרחב.

מי זה היקום? העולם, הגלקסיה. איך הוא התחיל?

זה התחיל מנקודה קטנה. איך מנקודה קטנה נהיה כל כך הרבה?

תקשיבו, אני לא בא לכפור, אני מאמין, אבל... ברור, ברור. אבל איך ממסה קטנה נהיה מסה אינסופית? איך? זה נקודה שהיה בה הרבה לחץ, והיא פשוט התרחבה.

לא הבנתי. היה לה לחץ.

מי לחיץ אותה?

זה היה ספונטני. זה כמו שאני אשאל אותך מה... אה, ספונטני!

זאת אומרת, עד שהתרחבה,

אז לא היה המצב ספונטני. כמו שאני אשאל אותך מה היה לפני אלוקים, מה לפני השם. אני יכול לענות לך, אין בעיה. תעניין. אתה רוצה שאני אענה? בסדר, אני אענה לך.

אבל אל תסתייע מהמדע הזה, חרטא.

תקשיב.

הבורא יתברך, בראת העולמות.

אני נברא, זה ברור לך?

ברור. אתה גם ברור לך שאתה נברא.

אתה לא בראת את עצמך, ואני לא את עצמי, נכון?

מישהו קדם וברא אותנו, נכון?

אז כל נברא קדם לו בורא, נכון?

כן. נכון או לא נכון? כן. יופי.

עכשיו

ראשון הנבראים, ראשון הנבראים,

ראשון הנבראים ברא אותו בורא,

ומוכרח שהבורא שברא את הנברא הראשון הוא לא נברא.

למה?

כי אם הוא גם נברא, אז לא הוא הבורא.

זה של פניו.

אבל נצטרך להגיע לבורא ראשון,

כי אחרת איך נמצאו הנבראים?

הרי הנבראים לא בראו את עצמם.

ואם הם לא בראו את עצמם מוכרח שיהיה בורא,

אז חייב להיות בורא ראשון.

כן, אבל אתה חייב להבין שאתה נמצא בתוך עולם,

שאתה נמצא בזמן,

ואנחנו יודעים מה היה לפני.

אתה, זה, לא הבנתי. כמה עולם קיים? זה פעם שלך באופן אישי. כמה עולם קיים?

אומרים, הרבה, הרבה. כמה, כמה? 13.7 או 8 מיליארד שקלים.

אוהו, 17, 13.7 מיליון. מיליון? איזה מיליון? זה צעיר, עשית אותו. מיליארד.

מיליארד, מיליארד.

מיליארד. בסדר.

אז רגע, לפני 14 מיליארד, לא היה.

לא היה, לא היה שום דבר. אז איך התחיל?

אני הרגע הסברתי לך.

אז היה!

לא, היה. אז היה!

אז תמיד היה.

לא, הוא לא תמיד היה. אז הוא התחיל.

הוא התחיל מנקודה מסוימת. אבל לא הייתה נקודה, כי אם היה... לא היה,

כי אם היה, אז היה!

בערך. לא בערך, בדיוק!

תקשיב, זה התחיל מנקודה מסוימת. רגע, היה או לא היה?

מה, זה התחיל מנקודה מסוימת? זה היה או לא היה? לא, לא היה. היה, בטח שזה היה. מה היה?

אמרתי לך, היה נקודה. לפני 13.7. בערך, כן. ולפני כן במאה השנים. לא היה.

אז איך נהיה?

פשוט לבד, זה התרחב. פשוט לבד. מי לבד?

מי זה הפשוט של לבד? מי זה?

תשמע, אני באתי לדבר איתך ברצינות, לא סתם. מה, אני צוחק?

אני יכול לשבת? יותר נוח לי לשבת.

לא, לא, אתה צריך להיראות מבולבל קצת. תקשיב, אני באתי שתענה לי ברצינות. אני עונה ברצינות. לא עניתי לו ברצינות?

יותר מדי ברצינות.

תחפש שאלה אחרת, עזוב.

אוקיי, בוא תוכיח לי שהיה מעמד הר סיני וההיה התגלות. הרי כל דת אומרת את זה בפני עצמה. לא, איזה דת אומרת?

יש לך את הבודהיזם, מה הם אומרים? הם אמרו שגם היה להם איזה אל שהתגלה. איפה, איפה זה כתוב?

בדת שלהם. לא, שלח אותי לכתובת, בגוגל, תראה לי עכשיו שהם אומרים.

עכשיו אני לא יודע מה הם אומרים. אה, אתה לא יודע. תפסיק לחרט. אבל הטענה הזאת יכולה לעבוד על כל אחד. לא, לא, לא. אני אגיד למה לא.

כי על מה שהיה אצלנו מעידים כולם, כי כולם ידעו ממה. זה רשום בספר,

שאני יכול לכתוב מחר שהיה התגלות של מיליוני אנשים. מה אתה אומר?

רשום בספר.

נכון, אני לא רוצה לכפור, אני חושב. לא, לא, בסדר, בסדר, רשום בספר.

אתה למדת בבית ספר?

למדתי.

למדת היסטוריה? למדתי. אבל זה רשום בספר.

זה אמת או לא אמת?

אמת. מה פתאום? זה רשום בספר. כל אחד יכול להגיד את זה. יש לך עדויות, יש לך ממשלה. אה, יש עדויות.

מה, אנחנו עם שלם, לא עדות? איזה עדויות?

שאנחנו ממשיכים.

כן, אבל כאילו... מה כן?

תקשיב. רגע תקשיב אתה אני שואל אותך שאלה אתה מכיר את חגי ישראל מכיר בטוח חג פסח אתה יודע מה שיש

יודע זכר למה יציאת מצרים יופי שואל חג סוכות לזכר מה

לא כזה חזק לא חזק חג שבועות

בוא נתקדם חג שבועות מתן תורה שמעת מתן תורה

תגיד לי שנה שעברה היו החגים האלה?

היו, היו,

לפני שנתיים היו? היו שמעתי את ההרצאות האלה רגע רגע מתי התחילו? מתי התחילו,

קמו כמה אנשים לא מתי התחילו מה זה קמו אנשים כשהיה מתן תורה התחילו אבל אתה חייב להבין שכל דת אומרת את זה על הדת שלה לא אין דת עוד אחרת אין תראה לי יש לך דת הנצרות האסלאם לא לא הם אומרים עלינו שזה מה שהיה עלינו לא עליהם אבל אתה יודע שיש

יש עדויות שגילו שלפני היהדות היו אנשים שמאמינים במלאלים, כמו חמורבי וכו'. בטח, האמינו באלילים, אני יודע מה אתה חושב שאני לא יודע. אז מה? אז כל דבר כמעט ש... אבל לא הבנת, אני מדבר איתך על תורה, תורה מהקדוש ברוך הוא בהר סיני. תקשיב, אני לא בא להתווכח איתך. ברור שלא, אנחנו שנינו מדברים רק. אני רוצה הוכחה פשוט, בוא תוקף. כן, שאלה הבאה.

לא, לא ענית לי על ידי. אה, לא שמעת את ההוכחה? לא. עוד פעם.

בן כמה אתה?

אני בן 25.

25. לפני שנה היית?

הייתי. בן כמה?

24. 24. לפני עשר שנים בן כמה היית?

15. לא משנה, לא משנה. חשבון זה לא מדויק תמיד.

תגיד לי. אני בן 25, לפני עשר שנים הייתי בן 15?

שואל, שואל.

לפני 25 שנה

היית או לא היית?

לא הייתי.

לא היית? נולדתי.

נולדת?

כן.

אולי זה סיפורים?

זה לא סיפורים. איך אתה יודע?

יש תמונות, בדיקות דם. יש בדיקות דם. יש לך הורים?

יש לי הורים. הם יעידו?

בוא נחזור לאדם הראשון. לא קודם הם יעידו?

הם חייבים להעיד, מה זה? מי העדים הכי נאמנים?

ההורים שלך. ההורים שלך.

עכשיו אנחנו נחזור בחזרה.

אני,

יש לי הורים, הורים להורים,

עד

יציאת מצרים.

יצאו ממצרים או לא יצאו ממצרים? בטח יצאו ממצרים.

כמו שאתה יצאת מהבטן של אמא לפני 25 שנה,

אנחנו לפני 3,300 שנה יצאנו ממצרים.

איך אני יודע?

כל ההורים שלנו יצאו ממצרים.

זה גם כתוב במצרים.

זה גם על פפירוסים כתוב.

זה גם בהיסטוריה העולמית כתוב.

אז יש גם את מרכבות שטבעו בים, מצאו עכשיו בים סוף. אתה ראית? תסתכל בגוגל.

מצאו את הגלגלים של העגלות. תסתכל בגוגל.

אז זאת אומרת, יצאו ממצרים,

וכל שנה...

עשו זכר, כמו שלך בגיל שנה עשו יום הולדת,

בגיל שנתיים עשו יום הולדת,

בגיל שלוש עשו יום הולדת,

ככה כל שנה עושים זכר ועושים חג זכר ליציאת מצרים וקוראים אגדה של פסח ומספרים מה היה כשיצאנו, כשנולדנו כעם ממצרים.

מה אתה רוצה עדות יותר טובה מזאת?

מיליונים בלי הפסקה מספרים את אותו סיפור

ואין מכחיש.

יש לך גם הרבה אנשים שמכחישים את הסיפורים האלה. אף אחד.

יש לך מלא אנשים, גם אנשים יהודים. ואם יכחישו שאתה קיים, אי אפשר להכחיש דבר כזה. אין, הנה אני מכיר, אתה מכחיש שהוא פה?

הוא לא פה, הנה הוא אומר שאתה לא פה, ידעתי שהוא יגיד.

לא, רציני, אני לא מדבר איתכם רציני, בואו. לא, הוא לא רציני?

אם הוא לא רציני, גם אלה שמכחישים אותנו לא רציניים.

לא רציני.

מי שמכחיש מה שלא מוכחש הוא לא רציני.

תשמע, זה לא יתקדם ככה, אתה חייב להבין אותי. שאלה הבאה.

אוקיי, עוד שאלה. נגיד הדת אומרת שהעולם קיים 5,779. אה, אתה יודע, אפילו כמעט, כן?

כן, והמדע אומר אחרת. ומצאו, אתה יודע... מה מצאו?

לא יודע, כל מיני אנשים שחיו לפני הרבה שנים. אנשים שחיו? איפה מצאו את האנשים שחיו? יש לך גולגולות שמצאו. אה, גולגולות.

גולגולות מתגלגלות בהרבה... אני אומר לך.

אני יודע מה, לא ראיתי, ראיתי תמונות.

אבל איך הם יודעים שבין כמה הגולגולת הזאת הריחו אותה?

פחמן 14. אני יודע, פחמן 14. זה הרבה יותר מורכב מפחמן 14. אבל אם יש פחמן 14, אז פחמן 14 אומר שלעולם יש גיל.

ואם לעולם יש גיל, פירושו שלפני זה לא היה תרגיל,

לא היה כלום.

ואם לא היה כלום,

אז צריך שיהיה בורא, שיברע מכלום את מה שיש.

זה סותר את כל המדע.

אני יודע, אני יודע, כל יום הם חוזרים על אותם שאלות. מה הם יעשו?

לא, זהו, הוא אומר שהוא לא רוצה להניח תפילין בבוקר. אז הוא צריך... לא, האמת שאני דווקא מניח, אבל אני לא... אתה מניח, איפה?

מדי פעם, אתה יודע. מדי פעם, זהו.

לא, תקשיב, אני לא בא לקפוא. אני אמרתי מה שאני... לא, חס ושלום, אתה באת לקחת ציצית, אני יודע.

אבל רק רגע, חכה שנייה, חכה.

לא, לא. חכה, חכה.

תקשיב, אתה לא ענית לי על השאלה. בטח שלא, בטח שלא.

תקשיב, תקשיב.

אבל אני אסביר לך.

תקשיב, אני אסביר לך.

אני באמת... כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, תקשיב. אבל זה אתה אומר.

אה, לא להגיד? אני יכול לכתוב מחר סיפור ולהגיד ש... אז אני לא עונה. למה? כי כל מה שאני אגיד, אתה אומר, אתה אומר. לא, אני ביקשתי הוכחה, לא סיפורים. אז הוכחה, תרצה הוכחה. כן. בוא, אני אתן לך הוכחה.

הגולגולת מדברת?

לא.

הגולגולת כתבה ספר?

לא.

הגולגולת זה דומם?

דומם.

ממנה אי אפשר לדעת כלום.

מי אומר שהגולגולת בת ככה וככה? מי אומר? זה המדענים אומרים. סיפורים!

מצאו לך גם דינוזרים. סיפורים! מצאו לך גם דינוזרים. אבל סיפורים! לא, לא, מצאו לך... עוד פעם שימצאו, אבל סיפורים. לא, זה לא סיפורים. אני אומר לך, הם דיברו?

הם דיברו? אני יכול להראות לך. הם מדברים?

הם לא מדברים. לא מדברים. אז מי סיפרו?

מה מספרים?

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

אנחנו, כשנברא האדם הראשון,

האדם הראשון היה חי?

חי.

הוא כתב ספר? כתב.

הוא סיפר לילדים? סיפר.

הילדים ראו אותו? ראו אותו.

הם הולידו ילדים? כן. היה לו נכדים? כן. הנכדים הכירו אותו? כן. הוא הכיר אותם? כן.

כתבו ספר? כן. הלאה, הלאה, הלאה. עד היום.

אז יש ספר

שהוא מאז ועד היום כתוב מאנשים חיים.

זה עובדה מציאות.

גולגולות לא מדברות, דיניזהורים לא מדברים, סלעים לא מדברים,

אין להם ספר,

אין להם כלום. אז מה? אתה מספר סיפורים,

אני מביא עובדות,

זה ההבדל.

טוב, תודה רבה. תודה.

אבל אם אתה רוצה ציצית, למרות שאתה מניח תפילין מדי פעם,

אני מוכן לך לך ציצית?

גם כן.

הפעם. בוא, בוא. בוא, מותיק, בוא.

בוא.

בוא, בוא, שלא יגידו שאתה מקופים אחר כך. בוא.

אשרי מי שגדול בתורה ואמן לו בתורה אשרי מי שגדול בתורה ואמן לו בתורה

מי שגדול בתורה אשרי מי שגדול בתורה ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו והגיענו לזמן הזה

לחזור לחזור לחזור אחר כך. כן, שאלה. תן לבחור פה שאלה. תכף, תכף.

רגע, מהנשים. שאלה או לא ברכות?

שאלה, תן לה שאלה.

ערב טוב.

יש לי שני שאלות.

שאלה ראשונה, אישה שאיבדה את בעלה

והיא מתחתנת לאחר שנה, שנתיים.

בתחיית המיתים היא חוזרת לבעל הראשון או לבעל האחרון?

לא מחייב.

בשמיים יחליטו למי את חוזרת.

אוקיי, עוד שאלה אחת.

לא יהיה לך שני בעלים אבל.

אבא ובן שנפטרו?

למעלה, הם נקראים אבא ובן?

כן.

תודה. תהיה בריאה.

כן.

לא, תן לבחור בשורה שנייה. כן.

אוקיי.

יש לי כמה שאלות. כמה?

כמה, כן.

שאלה ראשונה,

אחת המצוות הגדולות ביהדות זה האמונה באל.

נכון? נכון.

מה יקרה לאל אם אני לא אאמין בו?

שום דבר. לך יקרה. לא, לא יקרה כלום.

אתה אומר שלא יקרה לו כלום. ודאי שלא. אז למה לי יקרה אם לא יקרה לו כלום?

כי אתה מצווה להאמין במי שברא אותך כמו שאתה מחויב. כבד את אביך ואת אמך. מי שברא אותך אתה מחויב להכיר בו ולכבד אותו.

זאת אומרת הוא יעניש אותי על זה שאני לא מאמין בו.

איך תתייחס לבן שלך שאומר לא מכיר אותך? מי אתה בכלל?

מה זה משנה מה אני אתייחס לבן שלך? לא משנה.

איך תתנהג לבן שלך שיגיד לך לא מכיר בך?

מקבל את זה.

הוא מקבל את זה. כן. השם לא מקבל את זה. למה הוא לא מקבל את זה? הוא לא מקבל את זה כי הוא ברא אותך.

הוא נקמן? לא. מה זה שייך לנקמה?

זה שייך, הוא מתנקם בי. מה פתאום מתנקם בי? לא קורה לו כלום. אתה מתנקם עצמך. למה למישהו לא קורה כלום ומתנקם? לא הבנתי. אני אסביר לך עוד פעם.

כן. אתה מתכחש אליו,

הוא יתכחש אליך.

עכשיו, מי גרם? אתה.

אני גרמתי לו להצטחף אליו. לא רוצה להכיר בו, אין בעיה.

הוא לא יכיר בך.

שלום, תפנה אליו,

תהיה חולה,

תהיה במצוקה, תהיה בזה,

דבר לאבנים ולעצים.

אז הוא לא יכיר בי, אתה אומר.

אתה לא מכיר בו, לא בגלל זה.

כשאתה לא מכיר בו, לא מכיר בך.

אם אני לא מכיר במשטרה,

המשטרה לא מכירה בי.

אני לא מכיר בחוק, החוק לא מכיר בי.

ככה זה עובד.

אם אתה מכיר,

יש פה עירייה, העירייה אומרת תשלם ארנונה.

לא מכיר בך,

נתקים לך את המים, חשמל, ביוב,

הכול.

שלום.

זאת אומרת, אני חייב להכיר בו כדי שהוא לא יתנקם בי.

לא, לא להתנקם. זה לא להתנקם. העירייה מתנקמת בך? אכפת לה שאתה קיים בכלל?

היא בכלל יודעת איך קוראים לך? אז למה לאלוהים אכפת שאני קיים? לא הבנת. אתה צריך להבין.

אתה מקבל שירותים מהעירייה, אתה צריך לשלם.

אתה לא משלם ולא מכיר בה, אתה מנותק, זה הכול. איזה שירותים אני מקבל מאלוהים?

איזה שירותים? כן. את זה שאתה מדבר עכשיו.

אהה. אהה.

נו, אז מה? איך עשית אהה?

ואם הוא לא היה נותן לך לעשות אהה, לא היית עושה אהה?

יש לי עוד שאלה אליך.

שאלה שנייה, כן. כל התורה זה דברי אמת, אתה אומר.

כן. זאת אומרת, העולם נראה כפי שהתורה מתארת אותו, כן? נו.

היה מבול, נכון? מה? היה מבול.

היה מבול, כן. נכון? כן. התיבה הסתובבה 40 יום על פני המים. נו. כל החיות היו בפנים. שנה, לא הרבה. שנה, סליחה. כן, נו. סלח לי על הטעות, אני לא כל כך בקיבת תורה. לא, לא קרה כלום, לא קרה כלום. היא כבר ירדה, זה בסדר.

אחרי שנה ירדו המים. כן.

והתיבה נחה על ההר שנקרא אראראת. נכון. זה בטורקיה, נכון?

ככה אומרים.

ככה אומרים.

כל החיות יצאו מהתיבה,

ואז העולם נראה כמו שהוא נראה היום, כן?

נו, אז מה נראה? הוא לא השתנה מאז.

מה צריך להשתנות?

זאת אומרת, זה אותו דבר. האוקיינוס עושים אותו דבר, היבשות אותו דבר, הכל אותו דבר.

פחות או יותר, כן. כל החיות יצאו מהתיבה, כן? כמה פעמים הם יצאו? פעם אחת יצאו. פעם אחת יצאו. הקנגורו גם יצא מהתיבה, נכון? הקנגורו, כן. איך הוא הגיע לאוסטרליה?

זה ה...

סיפור ארוך בשביל קנגורו, מה קרה? פשוט מאוד.

הם יצאו,

היה נוח, היו לו ילדים והם התרבו ואחר כך הם בנו ספינות והם עברו ממדינה למדינה, מיבשת ליבשת. לא, זו לא תשובה, זו תשובה. אדוני, מעבירים פילים באוניות, מה זה קנגורו?

שמו אותו בתוך אונייה, הרי התיבה זה היה אונייה.

הקנגורוים התרבו?

למה אין באפריקה ואין באסיה ואין בארץ קנגורוים? כי מי שרצה לקחת את הקנגורו, לקח אותו לאוסטרליה, מי לקח אותו?

למה יש בטטות באמריקה, ואחר כך נהייה בהודו, ואחר כך נהייה בסין? למה הבטטה התחילה באמריקה?

איך היא עברה להודו?

העבירו, באוניות, איך זה הגיע?

למה מנגו מגיע מהוואי אליי?

מי הביא את הקנגורו?

מה מנגו של הוואי עושה בבני ברק?

איך הוא הגיע?

מי הביא את הקנגורו לאוסטרליה? תגיד לי, אני לא יודע אם לסחוט. את השם שלו אני לא מכיר.

אז כנראה שלא היה דבר כזה. לא יודע, מי הביא את הבטטה לארצות הברית?

קולומבוס. אז לא היה. קולומבוס הביא בטטות? אני יודע מי הביא את זה. אתה לא יודע, גם אני לא יודע.

זה שאתה לא יודע זה לא אומר שמישהו לא הביא אותה. נכון, זה מה שאני אומר, שמישהו הביא אותה.

לא.

התשובה שלך עלובה. נכון, תודה.

חבר'ה, איך קיבצתם את כל החבר'ה האלה לאלעד?

כן, קדימה.

לא, לא ברכות עכשיו. רגע, שאלות.

יש לך שאלה?

שאלה או ברכה?

שאלה או ברכה?

לא, ברכות אחר כך. רגע.

שאלה, שאלה.

תן לבחור פה, הנה.

שלום, כבודו. ערב טוב. תצמיד את המיקרופון. כן, כן, בטח.

ברוך השם, אתה מביא שיעורים הרבה מתחזקים,

אבל אנחנו לא רק שומעים את כבוד הרב, שומעים עוד הרבה גדולים שמדברים,

ולצערי אנחנו לא בדיוק שומעים שהם

בציבור אומרים על הבשר, על ה...

על ה...

הבנתי, הבנתי. כל הנושא של השיר. הבנתי. כן, הכול.

אז יצא לנו בבית כנסת שהגיע הרב מאיר אליהו והרב חיים אלוש.

כן.

אז שאלנו את הרב מאיר,

הוא אברך שהוא עכשיו ישבש. מכיר, מכיר. בדיוק.

אז שאלנו אותו מה אתה אומר על הבשר.

בציבור הוא לא אומר כלום,

אבל כשאתה בא אליו אז הוא אומר שיש הרבה בלאגן ולא לאכול בכלל,

אז ככה שכיף שיש עוד רב שסובר ככה.

ולגבי הרב חיים אלוש,

הרב חיים אלוש הוא התלמיד של הרב פינטו. שאלו אותו מה אתה אומר על כבוד הרב. הוא לא תלמיד של הרב פינטו. הוא כאילו, כן, הוא... הוא מלמד אצל הרב פינטו. כן. הוא חוזר בתשובה שלי. יפה. אז שאלנו אותו מה אתה אומר על הרב. אז הוא אמר שעשו הרבה לינץ' על הרב. הרבה גדולים עשו עליו לינץ'.

והוא אמר שהוא חוזר בתשובה דרכך,

הוא אמר שהרב פינטו, ככה הוא אמר,

שהרב פינטו אמר עליך,

שאתה,

איך הוא אמר את זה? שאתה בשמים גדול המחזירים בתשובה. עכשיו, אני לא יודע כל כך

כמה הוא באמת

אמר לי אמת, אבל אם הוא אמר את זה, אז סביר להניח שזה ככה.

ועוד דבר,

היה לנו בבית-כנסת מישהו בשם מיכאל מקונן, אתיופי, שאני והוא,

בהיכל, יש לנו בית-כנסת פה באמת שנקרא היכל שלמה,

שהיו הרבה מריבות עליו, על הנושא של הכשרות, עבד,

הביא בשר, כל מיני שטויות כאלה.

וברוך השם, הוא התחזק מאוד בזכות כבוד הרב, וגם אני. היינו שתיים שאפשר להגיד נגד כל הבית-כנסת,

וברוך השם, אפשר עכשיו לומר שהבית-כנסת,

בזכות כבוד הרב, התחזק מאוד בשמירה של המאכלים,

וזהו, תודה רבה. ברוך תהיה.

שאלה לילדה פה.

למה הבנים צריכים לשים כיפה?

למה הבנות צריכות לשים כיסוי ראש?

כן, זאת הייתה השאלה שלך. את רוצה לדעת?

בן שם כיפה

כי זה מביא יראת שמיים.

אדם שהולך גלוי ראש,

זה כאילו אין אף אחד מעליו,

וזה עניין של צניעות

ויראת שמיים,

כשאדם מכסה את ראשו.

אותו דבר אישה.

צניעות

ויראת שמיים.

תהיה בריאה.

כן, פה בשורה ראשונה בחור כאן, כן, תן לו. פה, פה, שמאלה, שמאלה. שמאלה, פה, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני הייתי בא לתשובה פעם.

פעם?

הייתי חסיד ברסלב.

ניצלת.

לא יודע, הרב. אני מחפש את עצמי כבר הרבה שנים.

אם זה כשהייתי באומן וחזרתי לארץ,

עברתי תהליך של 12 שנה בבית סוהר.

אני מחפש את עצמי, אנו בדעת קשה לי היום לחזור לעצמי.

למה קורה לי את זה ולמה אני מתרחק מהדעת?

קודם כול, למדנו עליך היום.

כמו יתרו, שהכרה יכולה להיות שצריך לעשות א', ב',

וההרגשות לא נותנות, ועושים ג'-ד'.

אתה מבין שצריך לחזור בתשובה,

אתה מבין שזו האמת,

אבל לא יכול לבצע כאילו.

אז לך במקרה שלך אין בעיה, יש לך יצר רע.

אתה ראית הרבה דברים שהפריעו לך

ויצרו אצלך סתירות.

ממילא אמרת, אם זה ככה,

אז אני אהיה ככה וככה, ועזוב אותי מכל זה בינתיים, שלום, ביי, אם אני ארצה יום אחד אני אחשוב על זה.

בינתיים לא מתאים לי.

הסתבכת בינתיים, ישבת, בטח שמה קצת התחזקת, כי היית צריך את הקדוש ברוך הוא בשביל שחרור,

ועכשיו כשאתה בחוץ,

עדיין יש לך את הפקפוקים,

אתה רוצה ולא יכול,

רוצה

ולא יוצא.

אז בוא אני אסביר לך.

אם אתה לא תשב ללמוד תורה,

לפחות שעה כל יום,

לא תוכל להתחזק.

אם תשב

ותתחיל ללמוד תורה שעה כל יום, אפילו לבד,

ותתחבר לאור של התורה, אור שבתורה מחזירו למוטב.

האור שבתורה, באותיות, יש את הקדוש ברוך הוא.

אתה שואב לתוך הנשמה שלך את האור של התורה,

ואתה עולה למעלה למעלה, מיום ליום, מיום ליום.

בלי זה לא תוכל.

ונגד היצר הרע בראתי תורת מלין.

תתחיל ותראה.

ועוד משהו, הרב אמר גם כן בהתחלה הדרשה שלו,

שאם אדם לא שומע שבת ומצוות, הוא לא יכול להשלים עניין.

זה דבר, איך זה יכול להיות?

אני אגיד לך איך זה יכול להיות. כי אומרים יהודי, הוא עשה ברית, הוא יכול להשלים עניין, הוא יכול לעשות הכול. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

בהלכה בשולחן ערוך צריך עשרה יהודים כשרים,

זה תנאי.

שתיים,

אומר הרמב״ם בילכות שבת, פרק 30,

שאדם שמחלל שבת בפרהסיה דינו כגוי לכל דבריהם.

זאת אומרת, יש לו דין של גוי

לכל דבריהם של חכמים,

פירושו של דבר,

אתה לא יכול להשלים מניין.

אתה נוגע ביין,

אתה מזיז בקבוק יין,

אתה הופך אותו יין נסך, כאילו גוי נגע בו, אסור לשתות מעין, צריך לשפוך אותו.

נגמר.

אתה, אם אתה מקדש, אסור לשתות אחריך.

אתה במצב של

מחלל שבת בפרהסיה,

זו העבירה הכי חמורה שיש בתורה.

העונש עליה סקלה, תאונת דרכים.

זה יותר חמור מיום כיפור.

יותר חמור. אם אתה אוכל ביום כיפור, העונש קל יותר.

מתים, כרת,

אבל קל יותר.

פה זה סקלה.

זה הכי חמור.

וזה כאילו כופר בכל התורה כולה בקדוש ברוך הוא.

כי אם השם אומר שהוא נח ביום השביעי והוא מבקש מאיתנו לנוח ביום השביעי ואתה לא שובת,

אז אתה בעצם אומר, אין מי שברא את העולם בשבעה ימים בשבת.

אין.

השם ציווה אותנו לשבות בשבת, להעיד.

למה אומרים יום השישי ויכולו השמיים וארץ וכל צבם?

מעידים בבית הכנסת כל הקהל בעמידה ואומרים יום השישי

ויכולו השמיים וארץ וכל צבם.

ויברך אלוהים תמימים בשבחים וקדש אותו, כי בוא שבת בכל מלאכתו.

אשר ברא אלוהים לעשות. צריכים כולם להעיד שכך היה. לכן אנחנו שובתים בשבת.

להעיד שיש בורא לעולם שברא את העולם בשישה ימים

ובשביעי שבת.

אתה לא שובת בשבת,

אז אתה לא מעיד.

אז אתה כופר.

זה מה שכתוב.

אבל שכר מצווה שכר עבירה, לא, כבוד הרב? נכון.

אבל אם אתה כופר,

מה יועיל?

לא כופר, קשה לשמור שבת. מה קשה? קשה לשמור את הדליכים. לא, לא הבנתי מה קשה, לנוח?

לא לנוח, הסיגריות קשה. סיגריות? כן, בשבת.

אתה יכול לעשן אותם הפוך.

מה זה הפוך?

תכניס את האש לבפנים ואת הפילטר בחוץ.

אז אי אפשר לעשות את זה. אי אפשר.

אז ככה תעשן ולא תעשן.

אי אפשר לעשן, מה זה לעשן? אתה מכניס את הגהנום לבפנים

זה גהנום, מקבלים גהנום על חילול שבת

איך אפשר לעשן?

וכיפור אתה לא מעשן, נכון? כיפור,

רחמנא ניצלן. אתה לא, אבל זה יותר חמור שבת, אני מסביר לך

שבת יותר חמור, אתה לא מבין

מה זה קשה? נהיה לך קל, כאילו, כאילו השבת מזולזלת בעיניך, לכן אתה מעשן

אבל אם היית יודע את ערכה של השבת

לא היית מעיז

שום דבר לא קשה

שום דבר

אם היו אומרים לך חס ושלום שיש לך סרטן בריאות

ואם תמשיך לעשן נשאר לך שבועיים,

לא היית מעשן

לא בשבת, גם ראשון

עד שבת לא היית מעשן.

למה? למה צריך לחכות שתהיה מחלה?

למה צריך הסהרה מהקדוש ברוך הוא? למה לא לשמוע מקולו?

מה הבעיה?

בוא תעלה, תיקח ציצית, תצא לדרך ותהיה בן אדם. אני קושר כמובן ציצית, קשה לי, קשה לי. בוא, בוא, בוא, בוא. אני לא אשים את זה עליה כל הזמן, הרב, יהיה קשה לי רק ככה, ציצית. דבר מאוד קדוש. בוא, תשמע מה שאני אומר, בוא. זה דבר מאוד קדוש, הרב. בוא, אנחנו ננצח את היסר, בוא. אבל אני לא אשים, קשה לי. תציץ! בוא.

שמאי, תחילתנו, עכשיו יש שמיים, עכשיו יש שמיים, עכשיו יש שמיים, עכשיו יש שמיים... הוא אומר, זה דבר קדוש, הוא לא יכול.

אנחנו נעשה ממך הרגע הקדוש!

אתה לא תחטא יותר, קדימה.

זה הצלה שלך.

תן לו לברך, תן לו לברך.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו, מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

השם יציל אותך מכל חטא.

עכשיו יש שמיים, עכשיו יש שמיים, עכשיו יש שמיים, עכשיו יש שמיים, עכשיו יש שמיים. כן, אני מודה לקהל הצדיק,

הטוב והקדוש, ואני נותן לכם עכשיו מתנות.

תראו כמה ספרים אני מחלק, ציציות, כיסויי ראש.

ברוכים תהיו לשם שהקשבתם,

שהשם יזכה אתכם למילוי משאלות לטובה.

מי שרוצה,

בעזרת השם, לעזור לארגון שופר בהוראות קבע,

שקל וחצי ליום,

50 שקלים בחודש, ולהיות שותף בהרצאות כאלה,

יכול למלא הוראת קבע על ידי הפעילים,

ויבורך. נברך אותו על זה.

ברוך יהיה.

ברוך יהיה.

ברוך יהיה.

יהודה בן תמה אומר,

ואז כנמר וקל כנשר,

ורץ כצבי וגיבור כרי,

לעשות רצון אביך שבשמיים הוא היה אומר.

אז פנים לגהנום ובושת פנים לגן עדן.

יהיה רצון מלפניך,

השם מלאקנו ואלוקי אבותינו שתבנה בית המקדש במירב בימינו.

ותנחקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך ולעובדך,

ולבב שלם.

ויהיה רצון מלפניך, השם מלאקנו ואלוקי אבותינו,

שתבנה בית המקדש במהרה בימינו יהי רצון מלפניך לשם אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך

ותן חלקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך ולעובדך בלבר שלם.

ואז כנמר וקל כאן נשר ורץ קצבי וגיבור קרי עשות רצון אביך שבשמים

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.