יבנה - אדם כולו שקרים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫‫‫‫‫

‫‫‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫ ‫‫‫

תוסיף שנות עד כמו דור ודור ימים על ימי מלך תוסיף שנות עד כמו דור ודור ימים על ימי מלך תוסיף שנות עד כמו דור ודור ימים על ימי מלך תוסיף שנות עד כמו דור ודור

נאי לי נא, נא נא נא נא נא!

נאי לי נא נא נא נא נא בנח..

בצהור שאר מושכם ימנסו פתחי עולם,

בים המלך הכבוד, הכבוד צאֵלָה.

צאו כי שיערו השכם, הנסו פתחי עולם,

ויראו מלך הכבוד, הכבוד שלו.

לילי נא נא נא נדוק,

לילי נא נא נא נדוק

צאו כי שיערו השכם, הנסו פתחי עולם,

ויבוא מלך הכבוד,

הכבוד צלע.

צירוף שערנו שפן ממסותית העולם.

וירו מלט הכבוד, הכבוד צלע.

וירו מלט הכבוד, הכבוד צלע.

וירו מלט הכבוד, הכבוד צלע.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח.

השם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לעלייה לארץ הקודש מהרה וחזרה בתשובה שלמה למשפחת יעקב בן אליהו,

ולעילוי נשמת

הרב יוסף בן אתי אסתר,

אליהו בן סעידה ומישל בן עיוון מנוחתם עדן,

ולעילוי נשמת הורי וחמים מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע, וציפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו, וחסית עליו זר זהב סביב.

זה נאמר על הארון, ארון הברית,

שמצפים אותו זהב טהור מבית ומחוץ.

הארון היה עשוי עצי שיטים,

והיה מצופה בארון פנימי,

שהיה זהב, והארון חיצוני, שהיה זהב, ולמעלה היה זר זהב סביב.

חכמים, זיכרונם לברכה, הגדירו את האדם

כי כולו שקרים.

פשוט שאין הכוונה שהאדם תמיד אומר שקר.

גדרי אמת ושקר הם רבים,

והאדם מתגלגל

מאופן אחד של שקר

אל השני והשלישי.

ננסה לעמוד על האופנים השונים של השקר,

ועל ידי זה נדע למעשה כמה היקף העבודה שלנו הוא לרחק את השקר

מאיתנו ולהתקרב אל האמת.

רבנו יונה מונה תשעה חלקים בעניין כת שקרים שאינם מקבלים פני שכינה.

כל מי שהוא שקרן ושייך לכת הזאת של השקרנים,

הוא לא מקבל פני שכינה.

יש ארבעה כאלה, חשמל,

חנפים,

שקרים, מספרי לשון הרע ולצנים, לצים.

אלה לא מקבלים פני שכינה.

אם תרצו בסוף אני אלמד אתכם את התשעה

חלקים של כת השקרים.

כולם,

כולם, מונה אותם רבנו יונה בדברי שקר.

אבל מידת השקר מקיפה יותר מאשר דיבור ש...

הגדר הראשון זה שיהיה בלי סתירות.

לא רק סתירה בין הידיעה והמציאות,

אלא שלא תהיה סתירה באדם עצמו.

גדר ראשון זה לחיות קודם כל בלי סתירות.

ולא מדובר שאדם

אומר דברים כאילו יש לו ידיעה במשהו,

אבל המציאות היא בכלל אחרת.

זה ברור שהסתירה פה ברורה.

הסתירה ברורה בין המציאות

לבין הידיעה.

אלא שלא תהיה סתירה באדם עצמו.

יש פסוק שאומר תוך ומרמה, שבטם בתוך

ומרמה.

מה זה תוך? מה זה מרמה? מלבי מסביר.

מרמה

זה אדם שאומר דברים של שקר בפיו, כלפי חוץ, לאנשים וכולי וכולי,

ותוך

זה בלב פנימה.

אז יש אדם שהוא משקר, בפנים הוא יודע שהוא משקר.

הוא יודע את האמת.

אבל בחוץ הוא אומר מרמה, מרמה את האנשים.

אבל יש אנשים שיש להם גם מרמה בתוך.

גם בתוך שלו

הוא משקר גם את עצמו.

הוא חי בשקר. הוא אוכל נבלות וטרפות, והוא חי בשקר שהוא אוכל כשר.

לכן התורה אומרת

מבית ומחוץ תצפנו.

אדם

צריך להיות כמו ארון הברית.

בפנים ובחוץ זהב.

אותו דבר.

אז גם אתה, הפנימיות שלך והחוץ שלך צריכה להיות אותו דבר. מה שאתה אומר בפה

זה בלב.

פיו ולבו שווים.

אמר רבה,

כל תלמיד חכם שאין תוכו קברו

אינו תלמיד חכם.

אם אתה רואה תלמיד חכם שהוא מלומד, למד הכל, יודע הכל,

לא צריך אפילו ספר. הוא אומר לך הכל בעל פה, הכל הוא יודע.

כל מה שתשאל אותו יודע.

אז קוראים לו תלמיד חכם.

אבל אם אין תוכו קברו,

הפנימיות שלו והחיצוניות שלו לא אותו דבר. בחוץ הוא נראה

טוב מאוד.

טוב מאוד.

אבל הפנימיות והחיצוניות לא אותו דבר.

זה לא תלמיד חכם.

אז מה אם הוא יודע הרבה דברים? אז הוא למדן.

אבל הוא לא תלמיד חכם.

הוא לא תלמיד חכם.

עכשיו בניו ג'רזי התפרסמה הודעה שרב אחד,

ככה קוראים לו,

הרב, הרב פלוני אלמוני, לא משנה,

עשה מעשים שלא יעשו

והעסיק

דברים לא יאומנו,

מה שעושים האנשים הכי פושטים בעולם,

רב,

רב, תפסו אותו עכשיו,

לא יאומן כי יסופר.

טוב,

זה אמר, אמרנו רבא, עכשיו אבאייה

ואי תמר רבא ברעולה אמר

שאחד כזה, תלמיד חכם שאין תוכו כברו, הוא נקרא נתעב ונאלח.

על פי הפסוק אף כי נתעב ונאלח איש שותך המים עוולה.

זאת אומרת הוא לומד תורה הרבה הרבה מים,

אין מים אלא תורה והוא שותה מים הרבה הרבה אבל זה רק בגדר ידיעות אצלו.

אבל הוא עושה עוולה.

לא כפי התורה שהוא למד, הוא לא מקיים את התורה שהוא למד, הוא עושה עוולה.

אדם כזה הוא נקרא נתעב ונאלח

אפילו שהוא בעיני הבריות תלמיד חכם.

אמר רבי שמואל בר נחמני,

מה זה הכתוב?

למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חוכמה ולב עין?

הפסוק אומר

שיש אדם, הסברנו את זה בדרשה בשבוע ביותר מורחב

ואני אגיד רק בקצרה מה הכוונה של הפסוק.

יש אדם שיש לו אפשרות לקנות חוכמה

אבל הלב עין, אין לו יראת שמיים.

אז לקנות חוכמה, רק לקנות חוכמה זה נקרא כסיל.

אם אין לב,

אין איפה להשכין את החוכמה שהיא תתבצע.

רק לדעת דברים ולא לעשות?

זה כמו שופט שיודע את החוקים ולא מקיים אותם בעצמו.

תלמיד חכם שיודע את התורה ולא מקיים אותה.

בלב עין.

אז עליהם אומר רבי שמואל בר נחמני, אוי להם

לשונאיהם של תלמידי חכמים שעוסקים בתורה ואין בהם יראת שמיים.

מכל זה ראינו שכולם מגנים מי שהוא תלמיד חכם

ואין תוכו כברו, אין התוך שלו והחיצוניות שווים

ואין פיו וליבו שווים.

ויש

מי שאומר עליו שהוא לא תלמיד חכם,

ויש מי שאומר שהוא גם נתעב ונאלח,

ויש מי שאומר שאוי לו מה מחכה לו בגלל שיש לו תורה ואין לו יראת שמיים.

עכשיו, מה זה תוכו?

תוכו זה היראה והטהרה מעוולה,

שאדם כזה לא יכול לעשות עוולה חס ושלום,

כי יש לו יראת שמיים.

וברו, החוץ שלו,

זה העסק בתורה.

אין תוכו כברו. היראת שמיים שלו בתוך הלב

היא לא כמו חוכמת התורה שהוא עוסק בה בחיצוניות. הוא יושב ולומד, רואים שהוא לומד.

אבל זה חיצוני.

בפנימיות

אין לו יראת שמיים שתכיל את החוכמה ותוציא את הכל לידי ביצוע.

ואי-התאמה כזאת

זה שקר באדם עצמו,

כי אם אתה לומד משהו ולא מקיים, אתה שקרן

ואתה עושה שקר בעצמך בלי אחרים. אתה עוד לא משקר אחרים.

אפילו אם אתה לבד, חי באוסטרליה עם הקנגורו,

ואף אחד לא יודע שאתה קיים,

ואתה לא מקיים את מה שצריך,

אתה עושה שקר בעצמך בלי לשקר אחרים,

בלי עוד שיטעו בך.

רשי אומר,

איש שותה תורה כמים ויש בו עוולה.

זה נקרא נתעב ונאלח.

כמו שמים מרבים את הצמאון,

גם הוא אוהב, אוהב ללמוד. אוהב ללמוד. יושב, אין, הוא לא יכול בלי ללמוד. אין לו עוולה יותר מלימוד.

מצוין.

אבל יש בו עוולה.

אז הוא נקרא נתעב ונאלח.

יש כאן טענה על לימודו של אדם כזה, שהוא שותה תורק המים.

המים מרבים את הצמאון של האדם,

אבל אין להם השפעה רוחנית.

לכן נאמר מים,

ולא יין.

כי יין

הוא מעורר,

הוא מלהיב.

זאת אומרת,

אצלו התורה זה כמו מים, שלא עושים שום דבר. חוץ מלרבות את הצמאון לידיעות,

כלום לא עושה.

אבל יין,

זה מעורר את ליבו של האדם, זה מלהיב אותו,

זה מוסיף בו.

כך האיש הזה, התורה שלו רק מרבה את צמאונו לידיעות,

אבל אין השפעה לידיעות שלו בתורה,

אם להיות ירא שמיים ואם להיות טהור, להיטהר.

איש זה, על אף הידיעות בתורה, אינו תלמיד חכם.

אז הבחינה היא לא ידיעות,

אלא קיום בפועל,

ושלא יימצא בו עוולה.

חמור מזה,

העניין הוא עד כדי כך

שרבן גמליאל היה מכריז ואומר,

כל תלמיד שאין תוכו כברו לא ייכנס לבית המדרש.

בכלל לא ייכנס.

מה פירוש? אם אין תוכו כברו כמו שלמדנו, אז מה התועלת שתיכנס? רק יחייבו אותך בשמיים לפי גודל הידיעות שלך, כי אם אתה לא מקיים את זה,

ונמצא בך עוולה, וכבר פסקו חכמים שאתה לא תלמיד חכם,

אז הוא אמר לא ייכנס לבית המדרש,

והושיב שומר על הפתח שבדק את אלה שרוצים להיכנס.

אם תוכם כברם

זאת אומרת בלי סנקציות

לכתחילה לא להיכנס

מי שלא מתכוון לקיים את התורה כמו שהיא

שלא ייכנס לבית המדרש ועמית שומר

אחר כך בא רבי אלעזר בן עזריה סילק את השומר ונתן לכולם להיכנס

אבל לא מפני שהוא חלק על עצם הדין

אלא מפני שהעמיד את כל התלמידים על חזקת כשרות

למה שנקבע שזה אין תוכו כברו?

בוא ניתן להם להיכנס ונראה

אז לא שהוא חלק על עצם הדין

אלא הוא החזיק אותם בחזקת כשרות

רק שתבינו שלפי מאנדה אמר

כל אלה שלא נכנסו הרי השומר אין לו רנטגן

גם לא MRI והוא לא יכול לקבוע מי תוכו כברו

בוודאי שלא מדובר באנשים מפורסמים שהם לא מקיימים את התורה

אלא ברגע שהכריז

רבן גמליאל שמי שאין תוכו כברו לא ייכנס

אז רוב האנשים רוב האנשים

ידעו אם תוכם כברם ולא הגיעו

זאת אומרת זה היה דור כזה כל כך משובח

שעצם זה שאמרו מי שלא תוכו כברו הם בדקו את עצמם לא באו

בודדים היה צריך בשבילם שומר

זה ודאי כאלה שלא חושבים את עצמם שאין תוכם כברם

זה בדרך כלל אלה שלא מקיימים

אבל אלה שרוצים לקיים עוד לא הצליחו וכולי

לא היו באים

והרמב״ם

מביא את העניין הזה בלכות דעות

אסור להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי

ולא יהיה אחד בפה

ואחד בלב

אלא תוכו כברו

והעניין שבלב הוא הדבר שבפה

אסור לגנוב דעת הבריות

אפילו דעת נוכרי

כצד

לא ימכור לנוכרי בשר נבלה במקום בשר שחוטה

ואפילו מילה אחת של פיתוי

ושל גניבת דעת אסור

אלא שפת אמת

ורוח נכון

ולב טהור מכל עמל ואבות

אז רואים שהרמב״ם מבאר את העניין של תוכו כברו

שלא יהיה אחד בפה ואחד בלב

זה איסור לכל אחד מישראל

יהודי ויהודייה

נחזור על דבריו ונסביר

אומר הרמב״ם

אסור להנהיג את עצמו בדברי חלקות ופיתוי

יש אנשים מחליקי לשון

הוא מייפה לך את הדברים

הוא מפתה אותך

הוא יודע שאם תדע בדיוק

מה הדברים אתה לא תסכים למה שהוא רוצה להוציא ממך לדוגמה

אז הוא מחליק לשון

אומר הרמב״ם אסור לדבר ולהנהיג את עצמך בדברי חלקות ופיתוי

ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב זאת אומרת מה שאתה יודע בלב אתה צריך להגיד בפה

ומה שאתה אומר בפה זה מה שאתה יודע בלב

אסור לך לרמות את האנשים לחליק

אלא תוכו יהיה כברו

והעניין הוא אומר מפורש

בעניין שבלב הוא הדבר שבפה

אז זוהר הקדוש אומר דברי ישראל כשבועה

יהודי שאמר איזה דברים

זה כאילו הוא נשבע ממש

לא יחל דברו אומרת התורה ככל היוצא מפיו יעשה

אומר הרמב״ם אסור לגנוב דעת הבריות

מה זה אסור לגנוב דעת הבריות?

נגיד אנשים חושבים שאתה למדת שתי מסכתות ואתה למדת רק אחת

אסור לך, יש מנדא אמר שאסור לך להגיד שאתה למדת שתיים

יש כאלה שאומרים שאם הם חשבו ככה ולא שאלו אותך

אז אתה לא חייב להגיד שאתה למדת רק אחת

אבל אם אתה אומר בפירוש מה שאתה לא עשית, מה שלא נכון,

זה גונב דעת הבריות

אסור לגנוב דעת הבריות

לא רק יהודי אלא גוי גם,

אפילו דעת נוכרי

כיצד?

מביא דוגמה

לא ימכור לנוכרי בשר נבלה במקום בשר שחוטה

נוכרי אין לו בעיה לאכול בשר של נבלה

אבל הוא רוצה בשר שחוטה

ואתה אומר מה זה משנה בשבילו, בשבילו זה לא משנה

אסור לך למכור לו בשר נבלה במקום בשר שחוטה

זה נקרא שאתה גונב את דעתו, אתה מרמה אותו

ואפילו אומר הרמב״ם

מילה אחת של פיתוי אסור

ושל גניבת דעת אסור, מילה אחת

אלא שפת אמת. איך יהודי צריך להיות?

שפת אמת

ברוח נכון

ולב טהור מכל עמל ואבות.

זאת אומרת, מכל פשיעה ורשיעה, מכל שבר,

מכל רשעות,

אסור בשום היתר שהוא.

יש רק דברים שאמרו חכמים שמותר לשנות,

אבל אלה הם לא בגדר שקר,

אלא בגדר שינוי המותר לצורך שלום בית או דבר כזה או אחר.

אז הרמב״ם מבאר

שעניין תוכו כברוא, שצריך להיות אדם תוכו כברוא,

שלא יהיה אחד בפה ואחד בלב.

עכשיו אנחנו מבינים כשאמרו החכמים שהאדם כולו שקרים.

לא, עכשיו זה יותר קל.

לא שהוא משקר לגמרי ואומר כל דבר שקר, לא.

מספיק שהוא עושה שפת חלקות,

מספיק שהוא משנה כמה דברים, מפתה את האנשים, גונב את דעתם,

נותן להם להבין כך וזה לא כך.

אפילו אם הוא מולל באצבעותיו, עושה ככה,

עושה תנועות אפילו, לא צריך לדבר בפה.

לא צריך לעשות.

זה אסור באיסור גמור.

ואין מכאן סתירה למה שביארנו קודם, כי הסתירה היא בין התורה שבפה וחוסר יראה בלב.

זה היינו אך.

כי בוודאי אחד בפה ואחד בלב

זה חסרון ביראת שמיים.

איך אדם יכול לשנות?

אם הוא יודע בלב משהו והוא אומר לאנשים בפה משהו אחר,

זה ודאי שאין לו יראת שמיים.

אז זאת אומרת,

זה לא שונה ממה שאמרנו שאם אדם לומד תורה בפה ואין לו יראה בלב,

זה נקרא אין תוכו כברו.

גם אם אדם משנה דיבורו ממה שיש בלבו,

זה בדיוק אותו דבר. כי ודאי שזה נובע מאותה סיבה שאין לו יראת שמיים.

והרמב״ם רמז בסוף דבריו כי שפת אמת היא באה מטהרת הלב.

לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי,

אמר דוד מלכנו.

לב טהור, הנה זה מה שביקש הרמב״ם,

לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי.

מה אמר הרמב״ם?

אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור

צריך שיהיה מכל עמל ואבות.

ועל זה אנחנו מתפללים תמיד, וטהר ליבנו לעובדיך באמת,

באמת.

עכשיו, ידוע לנו שאיסור לשון הרע

זה לומר דבר גם שהוא אמת.

אחד שאומר לחברות, אתה יודע שהשכנים שלי כל הזמן רבים ומתקוטטים וצעקות ואיזה דברים קורים שם.

הוא אומר אמת,

זה מה שיש שם.

אבל זה נקרא לשון הרע.

איסור לשון הרע זה גם לומר דבר אמת.

אז למה זה לשון הרע אם אומרים את האמת?

כי פה הכוונה

הבנה היא להזיק.

מה התועלת שאתה מספר לשני שהם רבים וזורקים צלחות אחד על השני? מה התועלת?

אם אתה אומר, בגלל שאתה יודע שיש לו השפעה

לעשות שלום ביניהם,

ואתה אומר לו, תשמע, ניסיתי לפשר ביניהם, ניסיתי לעשות משהו, לא הצלחתי,

אבל אני יודע שיש לך קשרים טובים שם והם מושמעים לך,

אז אולי תיכנס בעניין כי יש שם בעיה,

תפתור אותה. זה מצוין!

זה לא לשון הרע, כי הוא מתכוון להועיל,

לא להזיק.

אבל אם אתה מוציא רק שמועה רעה,

בלי שום תועלת,

זה נקרא לשון הרע, אפילו שאתה אומר את האמת.

ואז הרע לשון הרע, מאיפה אנחנו לומדים?

כתוב, לא תישא שם עכשיו.

אסור לנו לשמוע לשון הרע, אסור לנו לשאת

באוזניים שם עכשיו.

מה זה שם עכשיו?

לפי הפשט, שם עכשיו זה דבר שאתה שומע שהוא שם.

שהוא שם.

לא נכון.

התרגום אומר לא תקבל

שמע דשקר.

שמועה של שקר, דבר שקר.

אבל לכאורה צריך עיון, האזהרה היא על לשון הרע.

והתרגום קורא לזה שמע שקר.

אבל אמרנו שלשון הרע זה גם אמת.

אם אומרים אמת,

זה גם לשון הרע, אם מתכוון להזיק.

אז למה התרגום קורא לזה שמע שקר?

זה מכריח אותנו שכוונה רעה עושה גם דבר אמת לשקר.

מפה לומדים

שגם

אם אתה אומר אמת אבל עם כוונה רעה זה כבר לא נקרא אמת.

זה נקרא שקר.

נמצא כי שקר

זה לא רק מה שחושבים סילוף העובדות.

סלח לי אדוני, זה לא היה ככה.

אתה מסלף את העובדות.

לא,

לא רק סילוף העובדות זה שקר. לא.

גם אם העובדות הן אמת,

אבל מספרים אותן בכוונה רעה,

זה שקר.

הרי ששקר ואמת נמדדים לא רק לפי האמת של העובדות,

אלא לפי כוונת המספר והסיפור.

נו, אז אדם כולו שקרים או לא?

מקור.

ואין אחד שיגיד אחד שהוא לא משקר והוא סתם שקרן.

מי שאומר שהוא לא משקר הוא שקרן בעצמו ובדוכרו ובעלב שלו הוא בעצמו כולו שקר אחד גדול.

ברור.

חבל שהתאמצתי. היית אומרת מהתחלה הייתי גומר את הכול.

מקור לשקר

בכוחות הנפש

זה הדמיון.

תקשיבו טוב עכשיו.

מאיפה מתחיל השקר?

המקור לשקר

הוא בכוחות הנפש

והוא הדמיון.

הדמיון גורם.

אומר בישראל סלנטר זכר צדיק וברכה

האדם אסור במושכלו וחופשי בדמיונו.

מה זה האדם אסור במושכלו?

לאדם יש שכל.

השכל הוא אוסר את האדם, מגביל אותו.

השכל הוא לא מדומיין.

השכל יודע מה אמת ומה לא.

השכל מנתח דברים,

עובדות כמו שהם.

הדמיון הוא חופשי.

הוא יכול לדמות מה שהוא רוצה.

הוא יכול לדמות שקר לאמת, אמת לשקר,

מה שהוא רוצה. אין לו גבולות.

לכן הוא אומר ככה, האדם אסור במושכלו וחופשי בדמיונו.

כי השכל מוכרח לחשוב לפי חוקי התבונה.

הדמיון חופשי מחוקים אלה.

ויכול לעלות סיורים נגד השכל.

הדמיון מוליך שובב בדרך לב רצונו.

אדם רוצה לראות שהכל יהיה בסדר והכל זה וזה.

ככה הוא רוצה לראות.

ככה הוא רוצה לראות.

והוא לא חושש מהעתיד הוודאי.

הוא יכול להתכחש למציאות ודאית.

אבל מחשבה שכלית

היא מחשבה אחראית.

זאת אומרת,

כשאדם בעל דמיון, יש אחד טיפש מטופש,

מחליט שהוא בעל ביטחון. אמרו לו,

בעל ביטחון אמיתי זה בעל ביטחון אמיתי.

זה לא דמיון.

זה אדם שחי על פי זה.

הוא לא עובד, הוא לא טורח,

הוא לא יגע,

הוא פוטח בשם והכל מגיע אליו.

די מחסורו אשר יחסר לו.

אבל אם בן אדם מחליט פתאום שהוא בעל ביטחון,

ומגיע לבית כנסת בראש השנה ביום כיפור,

ותורם 300-400 אלף שקל,

כשאין לו גרוש,

ככה הוא אומר, כשאין לו גרוש,

יש לו מכונית ב-70 אלף שקל,

יש לחברו, לאחיו,

יש חנות,

שותפים וזה,

פתאום הוא אומר לו,

איך אתה הסכמת בכלל שאני אתרום, אני ליצן?

וחוץ מזה,

חוץ מזה, יש לי חובות על החנות.

אז זה לא כסף שלם.

נו, ולאלה שאתה חייב כסף על הסחורות שקנית, תגיד להם, מה, אתם טיפשים? אתם באמת מאמינים שאני שלם?

הרי אני לצד.

אני, יש לי רק ביטחון.

ואם השם לא שלח לי, אז אני לא השם. אני פתחתי בו, הוא לא עמד במה שפתחתי בו.

אז תפנו אליו שהוא ישלם.

אני לא משלם.

והוא עוד בא עם אמא שלו לבקש רחמים, כי הוא לא יכול לשלם.

איך הוא ישלם?

אין לו גרוש?

לא הבנתי, אבל אתה נוסע על 70 אלף.

ומה עם החנות?

החנות.

ומה עם השאר?

ולמה במשך שנתיים לא שילמת עשרה שקלים?

עשרים שקלים מקדמה?

ופנו אליך, למה אתה לא עושה את זה?

כי לדמיון אין בעיה, בדמיון הוא חושב שהוא יגיד תשובות.

אבל כשמקבלים מכתב מעורך דין,

וצריכים עכשיו לעמוד מול השופט ולהסביר לו,

לא, אל תאמין לו, אני ליצן.

ליצנים, מחייבים אותם לשלם ולוקחים להם את הכול.

מה זה ליצן? ליצן ביום כיפור? ליצן בפורים, אני מבין.

אבל ליצן ביום כיפור?

איי, איי, איי, רחמנא ליצלן.

אז הדמיון מוליך שובב בדרך לב רצונו,

והוא לא חושש מה עתיד הוודאי.

והוא יכול להתכחש למציאות ודאית,

אבל מחשבה שכלית

היא מחשבה אחראית.

השכל הוא המכשיר שניתן לנו לעמוד על האמת

ולמאשש מציאות אמיתית של דברים.

השם עשה איתנו חסד, נתן לנו

את השכל בשביל שתמיד נוכל עם השכל לבדוק את האמת.

תראו, לגבי אחרים,

בכל דבר אנחנו מסתפקים.

לא, לא יכול להיות.

לא, נראה לי.

אה, אתה מגזים.

אנחנו כל כך מתגוננים כי השכל לא מאפשר לנו ככה להאמין בקלות.

אז כל דבר אנחנו רוצים ודאות ובדיקה ובירור.

זה בנוגע לאחרים בדרך כלל.

בנוגע אלינו, סמוך עליי, אני אומר לך, זה בטוח.

מה אתה מדבר? אם אני אומר לך, איך אתה לא מאמין?

לגבי עצמו הוא דומיין לגמרי.

לגבי אחרים הוא עם שכל, מפוקח,

מבקר כל דבר, חושב, מדקדק.

הדמיון מרחיק את האדם מהמציאות

ועלול להכניס אותו לעולם דמיוני בלתי מציאותי.

אבל קשה להיכנס,

להיות בעמל שכלי.

לחשוב כל הזמן מחשבה מסודרת ומבוקרת.

קשה לאנשים כל הזמן.

לכן קל לו מאוד לרחף על כנפי הדמיון,

להשתעשע בציורי תענוגות,

להרגיע את הלב שלא יפחד

ממה שהוא מוטל עליו.

והוא מזניח את מה שמוטל עליו.

מה עם החובות? איך תשלם? אל תדאג, יהיה בסדר, יהיה בסדר. מרגיע את עצמו מדומיין.

מדומיין.

מי שנכנס לעמל תורה,

ללמוד גמרא,

כמה קשה לו להתרכז בשכל ולדחות את הדמיונות הקוסמים.

הרי אם אדם רוצה לשבת ללמוד,

רוצה להיות באמת תלמיד חכם אמיתי ולבוא לפני הקדוש ברוך הוא, להגיד לו שלחת אותי לעולם

אני יודע שרצית שאני אלמד תורה ושאני לא אדבר דברים בטלים ואני לא אעשה שטויות לכן ישבתי בבית המדרש. הוא רוצה, רוצה

אבל מה, דמיונות קוסמים, הוא אומר מה זה, אבל מה, כסף, מה, חובות, ארנונה, מה, תשלומים

מה, איך אני, איך אני עומד בזה, ו...

הדמיונות

כל הזמן מציירים לו, הנה עוצרים אותך, תבוא, משטרה

זה, מס הכנסה, מע״ם, כולם עליך, בום, בום, טריך-טראח, מכתבים, טוך-טיך-טאח,

הוא כבר רואה את הציור עד הסוף.

כבר איך הוא בבית הסוהר עם פשפשים וזה, וצועק לשופט, הלו, פשפשים, זה.

אבל כשהוא לוקח את ההלוואות,

מה אתה דואג?

מה אתה דואג?

כן. כשאדם לומד גמרא, פירוש רש״י ותוספות

זה מלחמה תמידית ועקבית נגד הדמיון.

אבל אוי לו למי שלא מנצח

את יצרו. אוי לו למי שלא מנצח

את יצרו.

תראו כמה החכמים, זיכרונם לברכה, היו זהירים.

עכשיו יש פרשיות שוחד, שוחד.

כולם משחדים את כולם, זה תמיד.

אבל השמאל החליט להתנפל על ביבי,

ואמרו לו, חביבי,

אתה כל הזמן, אתה לא רק סיגרים,

אתה לא רק שמפניון,

ולא איסוף בקבוקים, ולא שיפוץ הדירה,

ולא עוד כל מיני דברים. זה קטנות, חשבנו שזה, תפסנו אותך על גדול.

עכשיו יש לנו בזק, ווואללה,

וידיעות אחרונות, ווואללה, אתה לא תצא מזה.

וואללה, וואללה.

יא ביי ביי.

כולם נגדו.

כן, כולם נגדו, נכון.

תמיד מי שנמצא בראש, כולם נגדו.

הוא הרבה זמן.

כן, הוא יותר מדי הגזים, ארבע קדנציות, הגזים.

כן, כן, תפנה מקום, רוצים להתחלף.

אז עכשיו,

תקשיבו טוב,

חכמים, מסופר בגמרא הרבה מעשים,

שפסלו את עצמם מדין תורה בגלל שחששו שטובה קטנה שהם קיבלו, שיחדה אותם,

והם לא יכירו את האמת בדין.

אם חכם הולך ברחוב

ונפלה עליו נוצה מיונה,

נוצה,

ובא מישהו ועשה לו,

העיף אותה

מעל הכתף שלו,

ואחרי זה אמר לו, מה אתה עושה פה? אמר לו, יש לי דין היום אצלך.

אומר לו, אני פסול לדין.

זהו.

למה?

עשית לי טובה.

בגלל שעשית לי טובה,

אני כבר משוחד להחזיר לך טובה.

ואז אני כבר אשמע את הדין אחרת.

אני אנטה אליך גם אם אני לא ארצה,

כי עשית לי טובה.

מה הטובה?

העיף לו את הנוצה.

שמעתם דבר כזה?

לא שמפניה, לא סיגר,

לא סיגרים, לא שמפניות,

לא שום...

כלום, ממש כלום,

כלום, כלום, כלום.

אז זאת אומרת,

אם לאדם יש כבר נטייה קטנה לצד אחד,

הוא כבר לא יכול לשקול את הטענה של זה לעומת הטענה של היריב,

והוא יטה את הדין,

אפילו טובה כזאת של נוצה.

נוצה!

אז כמה צריך להיות שמירה שדיינים לא יהיה להם קשר עם הבריות באופן כזה,

שיקבלו מהם הטבה,

ויום אחד יעמדו אצלם לדין,

ואז אוטומטית טבעו של אדם שהוא נוטה.

לשוחד יש כוח, אומרים חכמים, יותר ממה שאנחנו חושבים.

שאם ישימו לדיין כסף בכיס בלי שהוא ידע,

בלי שהוא ידע, הוא באמת לא יודע,

זה ישפיע עליו במשפט.

לא אם הוא קיבל ויודע, גם אם הוא לא יודע.

זה כוחו של שוחד.

אם היה לפי הדין הזה דנים את ביבי,

לא היה יוצא מהכלא אף פעם.

המזל שלו שלא דנים לפי זה.

טוב,

אז אם ככה,

כל כך גדול כוחה של הנגיעה,

זה לא נאמר רק בבית דין עם דיינים,

אלא זה נאמר על כל אחד ואחת מאיתנו.

כי אדם,

כל יום

צריך לשקול איך להתנהג,

מה מותר ומה אסור,

מה נכון

ומה לא.

כל רגע בחיים יש לך החלטה.

כל רגע.

אפילו נכנסת לפה, לשבת פה, לשבת פה, לתת לו, לא לתת לו.

להגיד לו תזוז, להגיד לו לא תזוז.

מה להגיד?

כל דבר, כל דבר זה החלטה.

אתה צריך להחליט

וצריך לשקול את הצדדים ולשפוט

איזה צד הוא האמת.

אבל מה נעשה

שאנחנו משוחדים מהמידות והיצרים שלנו?

מה נעשה?

וזה מטה את השיקול דעת שלנו לצד הנוח.

ואין לך שוחד גדול מזה.

נגיד אם אדם רוצה לישון והוא עייף,

ופתאום הוא שומע את השכנים פותחים ווליום.

נו,

ונגיד שיש להם שמחה מוצדקת, שמחה.

אבל הוא, מה מעניין אותו מה השמחה שלהם? הוא עכשיו רוצה לישון,

עכשיו הוא צריך לשקול. להעיר להם? לא להעיר להם. איך להעיר להם? לצעוק? לא לצעוק.

להזמין משטרה או לא להזמין?

מה לעשות?

עכשיו,

המידות שלו משחדות אותו.

מה אכפת לי שיש להם שמחה?

אני רוצה לשאול.

זה לא מקובל עכשיו.

נו, אז הוא צריך להחליט.

זה מקרה אחד, יש כאלה לאלפים.

והאדם צריך להחליט.

ואם הוא החליט טוב ונכון, אשריו אשרו חלקו, ואם הוא החליט לא נכון,

בשמיים התחשבנו איתו.

ולא רק עד השמיים,

לפני השמיים

נותנים לאדם מידה כנגד מידה.

מי שמקפיד, מקפידים איתו.

מי שמבטר, מוותרים לו. גם מן השמיים.

וככה על זה הדרך.

אין סתם בעולם, בעולם.

הכל דבר מחושב. הכל מחושב ומחושבן, לא רק מחושב.

לכן, מה נעשה כדי שנדע?

חייבים ללמוד את ההלכות,

לדעת מה ההלכות אומרות בכל מצב.

ועל כל צעד שאנחנו עושים לא יכולים לזוז מההלכה, כי ההלכה זה הפסק דין של הקדוש ברוך הוא.

אבל לא כל דבר יש שאלה בהלכה שנפסקה.

יש דברים דומים,

וצריך לדמות דבר לדבר.

ואין לנו את הכלים, לא למדנו מספיק. מה עושים?

אז העניין

הוא נוגע כבר לתורת המוסר.

זאת אומרת,

אם לא נלמד מוסר,

שיפתח לנו את העיניים,

שנכיר איפה הנגיעות שלנו הלא מוצדקות,

לא נוכל להתמודד.

כמובן שאדם יכול להיוועץ עם תלמיד חכם אמיתי, ירא שמיים שתוכו כברוא,

אבל במידה, ואין לך כרגע, אתה באמצע הלילה, אתה צריך להחליט.

אם למדת מוסר,

אז אתה תדע גם להעביר על מידותיך,

תלמד ללמד זכות על חברך,

תלמד הרבה דברים, שיהיה לך קל להכריע נכון.

אבל אם לא למדת מוסר, ואתה אגואיסט,

וחושב רק על עצמך, ואתה תמיד צודק, ומה שמגיע לך, מה שאתה רוצה צריך להתקיים,

מדי שהחלטות שלך לא היו נכונות.

גם בלי נגיעות,

אדם לא יכול להיות בטוח שהוא עומד על האמת.

ואין אדם יכול להתפאר בחוכמתו.

ורבים החכמים שטעו ולא עמדו על האמת.

ועל זה אומר רבנו הרמחל.

הפסוק אומר, תשת חושך

ויהי לילה.

הקדוש ברוך הוא

הוריד לעולם אחרי יום,

שהשמש האירה,

חושך.

ויהי לילה.

על הפסוק הזה אומר רבנו יונה, הרי הרמחל זה העולם הזה שהוא דומה ללילה.

כל העולם הזה, אפילו באור השמש,

הוא דומה ללילה.

למה?

כי בחושך הלילה יש שתי טעויות.

אפשר

שהחושך יגרום לעין של האדם.

כיסוי,

עד שלא יראה מה שלפניו כלל,

כמו שאומרים חושך וצלמוות.

חושך וצלמוות, לא רואה כלום, לא רואה, לא רואה כלום.

או שהחושך הוא כזה שמטעה אותו והוא רואה עמוד כאילו אדם, באדם כאילו עמוד.

זה לא חושך גמור, אבל זה חושך מטעה,

שלא מזהים את מה שרואים וחושבים שעמוד זה אדם וכו'.

ככה החומריות והגשמיות של העולם הזה,

הנה זה חושך הלילה לעין השכל,

וזה גורם לנו חושך של הגשמיות של הגוף שלנו.

גורם לנו את שתי הטעויות האלה.

דבר ראשון,

שלא רואים בכלל מכשול בדרכי העולם,

חושבים שהעולם סבבה,

ואין שום מכשול, מה לא טוב.

אכול ושתה כי מחר נמות, תהנה, תרוץ, תזבבה,

מה שאתה רוצה תעשה.

בכלל לא רואים מכשול.

זה טעות אחת.

טעות שנייה והיא הקשה מהראשונה,

מטעת הראייה עד שרואים את הרע ממש טוב,

ואת הטוב ממש רע.

זאת אומרת, אדם יכול לחיות בהיפוך גמור.

דוגמה, יש כאלה שרואים את אלה שלומדים תורה,

מסכנים,

אין להם הנאות בחיים, כל אלה שיושבים ולומדים תורה,

לא יוצאים, לא מבלים, לא אוכלים שיחים, לא זה, כל הדמיונות שיש להם.

מסכנים, איזה...

יש כאלה שרואים אנשים שאוכלים באולם חתונות מכל הבא ליד,

ותביא עוד, ותוריד עוד, וקח עשרים שקל, תביא עוד מגש,

ויש כאלה יושבים שם ולא מבינים איך כולם אוכלים נבלות, וטרפות, תולעים, מחרקים,

והם מבסוטים, ועוד נותנים טיפ.

ובכן,

אז זה שתי מיני טעויות,

ומתוך כך הם מתחזקים ומחזיקים את מעשיהם הרעים.

וטעויות כאלה מצויות בכל שטחי המחשבה,

מה יעצה להימלט מהטעויות?

אם אדם לא יסמוך על חוכמתו

וישאל את החכמים לגבי מסקנותיו ויסכים לקבל כל ביקורת.

אדם כזה יכול להינצל מטעויות.

כמו שאדם

אומר כואב לי פה, כואב לי פה. אומרים לו, יו, יו, יו, זה, אתה צריך ללכת לרופא, אני שמעתי על אחד שהיה לו ככה, והוא מת.

לא, לא, זה סתם, אני יודע, זה עובר, זה אחרי, הוא אומר, עובר, זה מרגיע את עצמו.

כן, אבל הכי טוב, הכי טוב, לך לרופא, יש רופא, מה הבעיה?

תיסע חמש-עשר דקות, תעמוד בתור, קח כרטיס,

תוך שעה תהיה בפנים,

והוא יבדוק אותך והוא ירגיע אותך אם זה בסדר או לא בסדר, מה אכפת לך?

ותהיה מוכן לקבל ביקורת, שזה לא כמו שאתה חושב,

יכול להיות שזו בעיה.

אבל אם יגלו את הבעיה יותר מוקדם, עדיף לך.

אם תגלה אותה מאוחר, יכול להיות שכבר לא יועיל,

אפילו ירצו לעזור.

כבר איחרת את המועד.

אותו דבר, אם יש לך מסקנות לגבי החיים ואתה חושב שאתה צודק והכול ברור לך,

מה הבעיה?

תלך לחכם.

תציע לו את מה שאתה אומר.

כמו שאיציק כל פעם בא להרצאות שלי ושואל,

שואל, שואל, ואני עונה לו.

וגם היום הוא בא.

אז אם כן,

תציע את הדברים,

תשקול, ותהיה מוכן גם לקבל ביקורת.

אם בן אדם מוכן באופן כזה,

אז אדם יכול להגיע למסקנות נכונות.

אבל בואו תשמעו דבר שאנחנו יודעים ולא שמים לב אליו.

התחלת כל לימוד זה החיקוי.

ההתחלה, כשילד קטן,

ילד קטן הוא חקיין.

ההתחלה של הלימוד שלו זה חיקוי.

הוא מחקה את ההורים שלו,

וככה הוא לומד כל דבר.

הוא רואה מה ההורים עושים, גם הוא עושה.

הוא רואה איך הם מדברים, גם הוא מדבר.

אם הם מדברים רוסית, הוא לא מדבר תימנית, הוא מדבר רוסית.

מה שהוא שומע הוא מחקה אותם, הכול הוא מחקה אותם.

התלמיד גם כן מחקה את הרב שלו במחשבה שלו.

וכל אדם מחקה את הסביבה,

איפה שהוא נמצא, ומתנהג כמו הסביבה,

ובמידות

שהסביבה מתנהגת בהן.

זה דבר טבעי,

כשאדם הוא חקיין,

בפרט לאלה שאומרים שבאנו מהקוף.

אבל כשאדם עומד על דעתו,

הוא מוכרח

לצרף את החיקויים אל הדעת.

הרי לא כל דבר מותר לחכות.

גם לא כל הנהגה טובה הולמת כל אחד.

בר דעת יודע איזו הנהגה כדאי לו לאמץ

לפי מצבו.

אחרי שאדם קיבל דרכי עבודה מהרב שלו, איך לעבוד את השם,

הוא צריך גם למצוא דרך מתאימה לכוחות נפשו ולתכונותיו.

עכשיו בואו תשמעו דוגמה מדהימה, שתיים אפילו.

המהר״ל מפראג שואל,

למה לא הגין

הקורבן

שהביא הבל עליו.

הבל הביא קורבן.

והקדוש ברוך הוא שעה

לקורבן שלו, קיבל אותו.

את של קין הוא דחה.

אז למה לא הגן עליו הקורבן,

וקין רצח את אחיו?

למה זה לא הגן עליו בשביל שלא יהרוג אותו קין?

תשמעו מה עונה המהר״ל מפראג.

יסוד מדהים.

כי הבל לא עמד מעצמו על עניין הקורבן.

זה לא עלה בדעתו הראשון.

הראשון שהביא את הקורבן היה קין.

ואפילו שהקדוש ברוך הוא שעה לקורבן שלו, של הבל, ולא לקין,

הקורבן לא הגן עליו, כי מעשיו,

מעשיו הטובים של אדם שאינו עושה אותם מעצמו,

אין בכוחם להגן עליו.

למה?

כי זה בגדים שאולים אצלו, זה חקיינות.

זה לא אתה.

זה לא אתה.

אתה חיכית אותו.

זה לא שבא מעצמך.

והתורה רומזת על העניין הגדול הזה במילה אחת.

בהבל הביא גם הוא.

בהבל הביא גם הוא.

לא הוא הביא,

אלא גם אחרי שקין הביא,

גם הוא הביא.

אז מה זה?

חקיינות.

ראית שהוא הביא, גם אתה הבאת.

נגיד אחד,

כתוב צדקה תציל ממוות.

הגיע עני,

מישהו שלו,

נתן לו סכום הגון.

השני ראה,

לא נעים,

ניגש אליו עני גם,

אז גם הוא הוציא ונתן.

זה חקיין!

אם הראשון לא היה נותן,

לא היה נותן.

אז מי שנתן בגלל שלא נעים שאחרים נתנו, חקיין!

וצריך שתגן עליך המצווה,

זה אם אתה מעצמך נותן.

אם גם אתה חשבת בדיוק כמוהו,

רק הוא ניגש אליו קודם ואליך אחר כך,

אין בעיה, זה יגן.

אבל אם זה חקיינות,

לפי מה שלמדנו,

זה לא מגן.

אמנם בצדקה יש דין מיוחד שאפילו אם נפל לבן אדם כסף ומישהו מצא,

אז הוא זוכה בצדקה הזאת ונחשב לו מצווה.

אבל השאלה אם לעניין הגנה יהיה לה את הכוח,

כי לפי הלשון של המהר״ל,

זה לא מגן, אלא אם כן הוא בעצמו.

עשה את זה מיוזמתו.

שאל הגאון,

הסבא מסלובודקה, נשמתו עדן.

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו שלוט ניצול מסדום בזכות ששתק לאברהם כשאמר על שרה,

אחותי היא.

ידוע.

כשאברהם הגיע למצרים ופרעה לקח את אשתו שרה,

וכדי להציל את עצמו, שלא ירצחו אותו המצרים,

הוא אמר שהיא לא אשתו אלא היא אחותו.

למה?

אם הוא יגיד שהיא אשתו, אז לא יכולים לקחת אותה,

ואם רוצים לקחת אותה, צריך לסלק אותו.

אז סלק אותו, יהרגו אותו.

מה הוא אמר? אחותי.

אה, אחותך?

אז כמה אתה רוצה עליה?

פעם היו משלמים מוהר.

כמה אתה רוצה, אין בעיה, ניקח אותה ונשלם.

אז לא ירצחו אותו.

אז זה הצלת נפשות.

עכשיו לוט שומע את זה, לוט,

לוט שומע את זה.

לוט היה חמדן, חמדן אוהב כסף, אוהב כסף.

כל מה שהוא הלך עם אברהם, מספרים לנו חכמים זיכרונם לברכה זה בשביל שמתי שהוא ימות הוא ייקח את הירושה.

כי לא היה לאברהם עוד ילדים.

אז הוא הלך איתו כל הזמן משום שהוא בין אחים.

ואז הוא ייקח את הירושה.

אז הוא רוצה כסף.

עכשיו שהוא שמע שאברהם אומר, אחות יהי,

היה יכול להגיד, לא נכון,

היא השטחה.

ואז מה היה קורה?

היו הורגים את אברהם, היה מת, היה מקבל את הירושה.

אומרים חכמים, זיכרונם לברכה, בזכות מה ניצול לוט מסדום?

בזכות שהוא שתק לאברהם

כשאמר על שרה,

אחותי היא.

ונשאלת שאלה גדולה ועצומה.

מה השאלה?

למה חכמים, זיכרונם לברכה,

לא מצאו ללוט רק זכות זאת להגן עליו?

הרי זה מעשה פשוט.

מי משוגע לרצוח בן אדם,

קרוב משפחה, בשביל לקחת לו את הכסף עד כדי כך שפלוט?

זה דבר פשוט, אומרים בזכות זה הוא ניצל.

מה?

ומי זאת שרה? אחות שלו.

אז מה,

הוא יגרום לרצח בעלה בשביל לקחת את הירושה?

איך הוא יעמוד אחר כך מולה?

אחותו?

ולעומת זה היו לילות מעשים גדולים של חסד,

כי בסדום הוא מסר נפש להכניס אורחים.

והוא גם חינך את הבנות שלו לחסד עד כדי כך שחכמים מספרים לנו שאותה נערה ריבה ששרפו אותה

בפני שהביאה לעני קצת קמח זאת הייתה ביתו של לוט,

כי היא קיבלה חינוך ממנו לתת.

אפילו שגזר דין מוות למי שנותן בסדום.

למה כל זה לא נחשב לו זכות להינצל מסדום?

למה חכמים אומרים

שדווקא בגלל שהוא שתק ולא גילה שזה בעלה?

אומר הסבא מסלובודקה, זכותו תגן עלינו.

שאת כל החסד שעשה לווט הוא למד מאברהם אבינו עליו השלום.

זה לא נקודה עצמית, זה חקיינות.

מעשים כאלה אין בכוחם להגן.

כמו מרן מפראג.

לכן טרחו חכמים, זיכרונם לברכה, למצוא איזה מעשה שאיש לא לימד אותו והוא מעצמו עשה אותו.

וזה מה שמצאו בלוט.

שלא גילה ששרה אשת אברהם.

ואפילו שזה מעשה כל כך קטן

לפי הערך,

אבל זה מעשה שהוא עשה מעצמו.

במעשה אפילו קטן שאדם עושה מעצמו,

כדאי להגן עליו.

והדברים נוראים.

עד היכן מגיע הכרח

לכל אדם להעמיד מעשים מכוח עצמו ללא חקיינות בחיקויים.

חיקוי בלי עצמיות נהפך לשקר.

חיקוי

בלי עצמיות נהפך לשקר.

אחרי שעשיתי מבצע מיליון,

כבר קמו כמה עשו גם מבצע מיליון.

אחרי שעשיתי כך וכך,

עשו כך וכך.

והיום אפילו אחד שרק מקליט למישהו שהתחיל רק עכשיו,

כבר קוראים לו גדול מזכי הרבים.

חקיינות!

חקיינות!

זה לא אנשים שבאו ועשו משהו מעצמם.

השקר העיקרי

בעבודת כל אדם זה קיום מצוות בדרך מצוות אנשים מלומדה.

ופה אנחנו מגיעים שאנחנו שקרנים מהבוקר עד הערב.

כל מה שאמרתי לכם עכשיו עבר לכם, לא רע.

עכשיו כבר די, נתפסתם בחכה.

חייכתם, צחקתם, הסכמתם,

עכשיו תאכלו אותה.

מצוות אנשים מלומדה.

על זה ידבו כל הדובים,

כי איננו ניצולים ממצוות כאלה כל יום.

ואומר רבנו יונה בשערי תשובה.

ונאמר

על אנשים שאינם עורכים

מחשבות

להתבונן תמיד ביראת השם,

ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה.

אדם שלא חושב כל יום

ועורך מחשבות

להתבונן תמיד

ביראת השם, איך אני עובד את השם ביראה, ביראה.

לא אוטומט, אינסטנט,

לא על מנת לסיים לפני שהתחלתי.

לא!

אנשים כאלה אפילו שקורא להם הפסוק יראים,

ותהי יראתם אותי.

יראה, לא אומר שלא.

אבל מלומדה, מלומדה.

על כוח ההרגל.

קמים, מתפללים, מתנדנדים, הולכים לשלוש פסיעות,

והולכים לעבודה, עולים ולשבח בדרך.

אנשים כאלה זה מצוות אנשים מלומדה.

והרשב״א בתשובותיו אומר בעניין קריאת שמע שצריך

לקרוא בכיוון הדעת

שהוא יתברך אחד ושהוא אלוקינו ושנסכים על זה בהסכמה מוחלטת.

נתתי שיעור.

לבאר רק את הפרק הראשון של קריאת שמע.

עוד לא שמעתי כמעט אדם אחד שקורא קריאת שמע,

אם זה בדקדוק

ואם זה בכוונה,

כראוי בשביל לצאת ידי חובת מצוות קריאת שמע דאורייתא.

לא שמעתי.

אולי בודדים, אחרי שחינכנו אותם, הסברנו להם וזה, עוד נכשלים

וממהרים ולא מכוונים את כל מה שצריך לכוון.

קריאת שמע זה לא להגיד.

שמע ישראל, השם אלוקינו, השם

מהר, מהר.

מהר,

נסתכל לכל כיוון.

מה זה?

הלו, אתה יודע מה אתה מדבר? בוא תסביר לי עכשיו מה אתה אומר.

תסביר לי רק מה זה ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מועדיך. תסביר לי.

בבקשה, תסביר לי.

מה זה בכל לבבך?

בכל הלב.

אז למה כתוב לבבך?

למה כתוב בכל לבבך?

היה כתוב בכל ליבך!

מה, יש לך שני לבבות?

למה כתוב...

מה?

לבבך? לבבך, כן.

אז ניגע מהלב שלי, ניגע מהלב שלך. ומי הלב שלי? אני מתפלל על הלב שלו?

מתפלל על הלב שלי.

קולל על כולו

בכל לבב אחד, אתם יודעים מה זה?

בשני יצריך.

לאדם יש שני יצרים.

לא משנה, גם לך יש לב

שיש לו

שני נבבות.

את יודעת איך מציירים את הלב ככה? טרינג.

בטח, החצי השנה שלי בבית.

בטח.

אבל ביחד יש לכם ארבע.

מכל מקום,

בכל

לבב אחד זה בשני יצריך.

יש יצר הרע ביצר הטוב.

אז צריך להוות את השם בשני היצרים. לא רק ביצר טוב, גם ביצר הרע צריך להשתמש בו,

להשתמש ביצר הרע לטוב.

זה לא עכשיו הזמן להסביר איך,

כי זה סיפור בפני עצמו.

שתיים,

ובכל נפשך.

מה זה בכל נפשך?

מרצון.

אבל מה זה בכל נפשך? מרצון, ברור, ברצון.

מה נשמה כבר אמרנו? בכל לבביך.

בכל נפשך אפילו נוטלת נפשך.

אפילו מוציאים אותך עכשיו לשרפה.

לשרפה,

אתה אוהב את השם בשעת השרפה.

אתה מוסר את הנפש לשם עם אהבה.

כמו רבי עקיבא,

שסרקו את בשרו במסרקות.

קוד ברסל, ומה אומר?

שמע ישראל, השם אלוקינו שם אחד,

זה נקרא בכל נפשך.

גם בכאב?

בכאב, בייסורים, מלפני רגע המיטה גוסס.

צריך לאהוב את השם.

בכל נפשך, אפילו בשעה שהוא נוטל את נפשך.

ובכל מאודיך, מה זה?

בכל ממונך,

ולא רק ממונך,

גם בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, הביא מודלו.

אם הוא עושה לך טובה,

לפי הבנתך, או עושה לך רעה, לפי הבנתך.

אתה צריך להודות לו בדיוק אותו דבר.

כוס ישועות אשא,

ושם השם אקרא.

צריו יגו נמצא, ובשם השם אקרא.

בדיוק אותו דבר.

שבטך ומשענתך המה ינחמוני.

גם כשאתה מקבל בשבט מכות,

וגם במשענת שהוא עוזר לך,

שניהם מנחמים אותך אותו דבר.

זה נקרא בכל מאודיך, מלשון מידה.

בכל מידה ומידה שהוא מודד לך,

הביא מודלו. אתה צריך להודות לו.

זה נקרא שאתה אוהב,

ואהבת.

אז צריך להתכוון.

ועוד יש כוונות, אני לא אומר את הכול, סתם דוגמה.

אז עכשיו מי שקורא קריאת שמע כל יום ולא יודע מה להתכוון,

מה זה?

מצוות אנשים מלומדה.

הוא רק יודע לקרוא מה שכתוב בסידור, וזה הכול.

אבל אומר הרשב״א,

בעניין קריאת שמע, צריך לקרוא בכיוון הדעת

שהוא יתברך אחד ושהוא אלוקינו,

ושנסכים על זה בהסכמה מוחלטת.

אם אתה מחליט שזה כך

והסכמת כך,

איך אחרי זה כל היום אתה מתעקש לא לעשות מה שהוא אומר?

איך אתה לא עושה הכול בזריזות ובשמחה?

איך אתה לא עושה את זה באהבה? כי אמרת ואהבת.

איך זה לא מתקיים?

אז סימן שאתה תוכי.

אתה אומר בבוקר ובערב, כל פעם שמע,

אבל כמו תוכי, מצוות אנשים מלומדה.

כי זה לא בהסכמה גמורה ומוחלטת.

אם קוראים קריאת שמע בעקימת שפתיים בלבד,

זה נקרא מלומדה.

גם תפילה,

גם דיבור שמדברים בענייני אמונה.

בלי ודאות שאתה מוחלט בדבר,

זה גם מלומדה.

יש אנשים שמדברים על ביטחון

ונותנים שיעורים על ביטחון לאנשים, ואין להם ביטחון בכלל.

יש אנשים שמדברים על ענווה וכל הדיבור שלהם גאווה.

אם אדם אין לו ודאות במה שהוא אומר, אפילו שהוא מדבר בענייני אמונה,

בתפילה, בדיבור,

זה נקרא מלומדה.

זה במקרה הטוב, חוץ מזה שהוא שקרן.

המלחמה נגד המלומדה היא מלחמה תמידית.

כל הזמן צריך לתפוס את עצמנו עוד פעם.

עוד פעם, אני עושה את זה

על דרך שגרה.

איך אתם עושים?

גומרים את זה.

מים אחרונים הלוואי שכולם עושים, מים אחרונים חובה,

ואחר כך ברוך ה'

יאללה, הולכים.

ברכת המזון הזה היה באמת מצווה מן התורה אתם יודעים שדין של קריאת

ברכת המזון זה כמו בתפילה כמו שבתפילה אסור לזוז ואפילו אם יבוא מישהו לדבר איתך אסור לך לענות ולא להסתכל עליו ולא כלום

אותו דבר ברכת המזון.

יותר גרוע,

ברכת המזון זה דאורייתא,

להרמב״ן התפילה זה דרבנן.

אז איך אתה קורא ברכת המזון ככה, מחפף אותה וגומר אותה צ'יק צ'אק בלי לזכור אפילו מה אמרת?

מסמן לכולם וזה, ומאותת ומדריך,

ו... היי, זה לא מלומדה?

וכשאתה מברך ברכות,

לוקח כוס ומברך, איך אתה מברך?

ברוך אותנו, רק שומעים את הסוף.

כל יום דורנו.

מה זה?

בורים?

ואיפה הכוונות?

ברוך אתה השם, אדון הכל, היה, הווה ויהיה אלוקינו, תקיף, בעל היכולת, בעל הכוחות כולם.

איפה? ושאתה זוכר בכלל מה אתה אומר?

ושאתה מודה לשם, שנותן לך פה באפשרות עיכול,

שיהיה לך את כל הוויטמינים,

שתוכל לחיות ויבריא את הגוף שלך. איפה כל זה? איפה זה נמצא בברכה?

איפה?

ביר, ביר, ביר, ביר, ביר, וזהו.

הכל מצוות אנשים מלומדה.

מי שהוא עובד השם באמת,

יחפש תמיד מחדש עצות להתחדשות

כדי לוודא שהעבודה, עבודת השם שלו, באמת לשמו יתברר.

עד כדי כך שהרמב״ם פוסק

שאם אדם

יעשה מצווה אחת פעם אחת בחייו לשם השם באמת,

זוכה לחיי העולם הבא.

אז אתם חושבים שזה קל,

לזכות לחיי העולם הבא.

אומרים לכם שכל מה שהרבה הקדוש ברוך הוא תורה ומצוות, ונתן לנו תרי״ג מצוות,

זה בשביל שנזכר, רצה לזכות.

אז מתוך תרי״ג תעשה אולי אחת במשך 70-80 שנה שלך לשמה,

זה שם השם,

אמיתי.

לא מחשש, לא מיראה, לא מפחד,

לא לכבוד, לא בגלל שאנשים, לא.

ממש לשמו יתברך.

אם היא תהיה כזאת,

אתה זוכה לחיי עולם הבא.

אז זה לא פשוט.

אז זה לא פשוט.

אז צריך לתרגל את זה.

ואם לא,

אתה שקרן.

שקרן!

אדם כולו שקרים.

עכשיו ברור לנו מה זה אדם כולו שקרים.

חי בסתירות בין הידיעה האמיתית לבין הביצוע.

אין תוכו כברו.

אז מה אומרים עליו?

אפילו אם הוא תלמיד חכם, נתעב ונאלח!

ואוי לו!

טוב, אני נתתי לכם כרטיס לגן עדן.

אם תרצו להשתמש בו,

זכיתם.

אם לא, אני זכיתי.

למי שיש שאלות, בבקשה.

רק רגע, רק רגע.

ברוך הטוב אדם מאוד, אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיום בדבורה.

אמן.

כן, תן לגברת באמצע. רגע, רגע.

רגע, רגע.

כבוד הרב,

יש לי בת, בת עשרים ושבע היום.

שש שנים נשואה.

היא דתייה, שומרת מצוות, טהרת משפחה.

לצערי, כל הזמן שהיא נכנסת בהריון זה נופל לה במשך השנים,

ומאוד כואב לי, כאילו... לבדוק אם יש להם נדרים שהם נדרו ולא קיימו, כי בעוון נדרים בנים מתים.

אין לי מושג.

לשאול.

הבת שלי נמצאת פה, זה... אז היא לא חייבת לך. אני יכולה לברך אותה? אני באתי מרחוק עד... שמעתי, אם היא תשלם את כל הנדרים שהיא נדרה בימי חייה,

אז היא ובעלה,

בעזרת השם יתברך, יזכו לזרע חי וקיים.

אמן, אמן.

כן, תני לגברת פה.

תודה.

כן.

אני יוצאת כרגע עם בן אדם שהוא בתשובה.

כן.

ואנחנו רוצים להתחתן,

והוא עלה מרוסיה ואמא שלו לא רוצה לתת לנו את התעודה והיא לא רוצה לתת לנו להתחתן.

איזה תעודה?

את תעודת הלידה שלו.

שמה, השאירו שהוא יהודי? שהוא יהודי, והם לא רוצים לתת לנו להתחתן.

בקיצור, מה שאני רוצה להגיד זה שאני מאוד אוהבת את הבן אדם הזה, ואני מוכנה לעשות הכול בשבילו.

אני כרגע גרושה, יש לי שתי ילדים,

ואני רוצה לקבל על עצמי... אז מה את רוצה? שאני אוציא את התעודה מן השונות? לא, לא. שתברך אותי שאני אתחתן איתו ושיהיה לי טוב ואיתו. אני מברך אותך שתזכי להתחתן.

אמן.

תהיי בריאה. ואני גם...

היא מוכנה?

אשראייך, בבקשה.

בבקשה.

אף שערי שמיים, שערי שמיים, שערי שמיים, יפה.

עכשיו בטוח, אמא שלא תספיק.

היא לא תזהה אותך, מי.

אם זה כלי חדש, כן.

שיחייאנו. ברוך אתה,

אדוני אלוהינו,

מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו

לזמן הזה.

נא לספיק.

בבקשה, אדוני היושב-ראש.

הרב,

פייס ודאר,

אתה מכיר אותי. ברור.

ברוך השם,

שמתי קיצור אצלך ונמצא לבן שלי ממחלת נפילה,

שלא יוצאים ממנה, אבל זכות המצווה שלך והברכה שלך זכיתי.

עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו.

אני גורשה פעמיים,

ופעם שנייה אני גורשה מגיל 25,

ואני ביוטן בניסן, נכנסת לגיל 50, ועדיין אני לא נשואה.

אני רוצה שתגזור הלאה להתחתן בצד השני. אני אגזור עליו, לא עלייך.

שאני אמצא את הזיווק שלי. מה השם, שם האמא?

עופרה בת שבע בצרח היה לגילה. זה בלי סוף.

זה כל השכונה כבר.

לאט לאט.

עופרה נולדתי עם השם הזה, הוסיפו לי בת שבע.

עופרה בת שבע. בת שרחיה לוי.

בת שרחיה לוי. תזכה לחופה בקרוב. אמן.

אמן. ואפשר שתי הילדים שלי? בבקשה רב. בבקשה.

עמרם חי בן עופרה בת שבע. יואו, עמרם חי, והשני?

עמרם חי בן עופרה בת שבע.

שיזכה לרפואה שלמה לזיווג. רפואה שלמה בזיווג הגוף. ושיזכה להיכנס לאוהלה של תורה.

ויזכה לשבת באוהלה של תורה. אמן.

וגם לזכות זיווג.

בזיווג הגוף.

ואודליה שתחזור בתשובה עם כל בנות ישראל. ואודליה ביטח תחזור בתשובה שלמה. ותיכנס לחופה בעזרת השם גם. ותזכה לחופה בקרוב. ואת כל עם ישראל אני מברכת לגאולה פרטית וכללית בעזרת השם. אמן, אמן. תודה רבה לך, הרב. תהיי בריאה.

רגע עכשיו גברים קצת, תגידו אפליה, הדרת גברים, תן לו

בסדר,

תברכי

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו והקימנו והגיענו לזמן הזה אמן

שיהי בריאה

יהודית בת רבקה בקי עליה שלום

תברך אותי. תזכי לכל טובה וברכה, תן לו,

תן, מי פה הצביע אצל הגברים? הנה פה פה

כבוד הרב רוציתי לשאול שאלה בקשר להכרזה שהכריזו? תעמוד, תעמוד

רציתי לשאול בקשר למלחמה שאמרה בקרוב המלחמה,

הכרזה וכל המודעות, את זה לא שמענו

אז הנה אתה שואל ועכשיו אני עונה

לפי המצב שאנחנו רואים עכשיו אז אנחנו מתקרבים עוד יותר ועוד יותר למצב של מלחמה היות וביבי

אמר שהוא לא יאפשר לאיראנים בסיסים בקרבתנו

ולא חיילים שיהיו בקרבתנו הם גם מגייסים מדינות שונות לא דווקא איראנים

בדרך כלל הם אוהבים להקריב קורבנות של אחרים מאשר עצמם

וחיזבאללה אמר במפורש

שאם תהיה מלחמה חביבי כל המקומות

שהם

חיוניים

ייפגעו בטילים מדויקים

האיראנים אמרו שישטיחו את תל אביב

החמאס אמר שישתתף איתם ביחד זאת אומרת זה כמה חזיתות יחדיו

וכמעט פרצה מלחמה אם אתה לא יודע בקטע שהפילו לנו את ה-F-16

אז היא נמנעה רק על ידי פוטין שהוא התערב ועצר את זה

אבל בינתיים הצליחו

לפגוע בכמה נמ שלהם ובכמה מקומות שהם אסטרטגיים

התכוונו ליותר אבל נבלמו על ידי פוטין כי

זה לא בעיה מזה להגיע להפצצה מסיבית

ברור שישראל ברגע שיחליטו

אם קודם ואם בעקבות מה להפציץ

אז זה יהיה באופן כזה שתוך 48' הם חייבים לחסל את מירב הנשק הקיים לחיזבאללה, לחמאס

ולכל המקומות האלה של המשגרים וכולי כי אחרת אם יפלו פה אלף טילים

אפילו פעם אחת בבת אחת מתוכם אפילו עשר רק מדויקים

יהיה פה קטסטרופה שאנחנו לא יכולים לעלות על הדעת

זה רק אם יום אחד

במלחמה הקודמת בלבנון הם הצליחו לירות

עשרות טילים כל יום לצפון, כל יום

ולא הצליחו למנוע אותם

אז הכינו בצה״ל אסטרטגיה חדשה כנראה וגם לא יבחלו

בשום דבר ויפציצו גם בתים של לבנונים וסורים ואחרים

כי כל מקום שיהיה משגר כבר הודיעו מראש יורידו אותו.

אז זה לא תהיה מלחמה קלה זה כמו to be or not to be

להיות או לא להיות כי הם לא מתכוונים

לאיזה מין נגיעות כאלה ואחרות

כי רוצים להשתיק אותם לאורך שנים והם רוצים

להשתיק אותנו סופית אז יש פה את המין

השוואת

תנאים כמו שאומרים כל אחד כשמתכוון שהוא נכנס

נכנס עד כמה שאפשר עד הסוף להכריע את זה לא לתקופה קצרה או ארוכה זמנית

אלא שזה יהיה סופי ככה מתכוונים שני הצדדים

זה לא קל ולא פשוט

ויש פה הרבה גורמים מעורבים יש את הרוסים והאמריקאים

האמריקאים פגעו לרוסים במאות חיינים שלהם שכירי חרב

הם שותקים בינתיים כי הם לא רוצים להגיד שמבחינים צבא פרטי

ואתה יודע שהוא נקמן פוטין הוא לא שותק והוא יחזיר

הוא מחכה להזדמנות

ובינתיים רוצים לחבר את עיראק וסוריה ולבנון ביחד לעשות את כל זה גשר לאיראנים שהם ישתלטו על כל המזרח התיכון

וארצות הברית חוסמת אותם בדרום סוריה

ולא נותנת להם וחילקו הרוסים בארצות הברית את סוריה למחוזות שאלה לא נוגעים ואלה בינתיים

אבל כמובן שאם תהיה תקלה תהיה בעיה

מודיעים הרוסים שהם כבר ניסו 200 כלים חדשים ושונים שלא ניסו בשום מלחמה

על גבם של הסורים שנרצחים

עכשיו הם הכניסו מטוסי חמקן חדישים שעד היום לא נוסו

ולא הופעלו בסוריה לפני שנה בערך אמר פוטין שהוא יוצא מסוריה ומחזיר את כל הכלים

הייתה הצגה שיעלו אותם על איזה חנג'ורי ובסוף הכל חזר ובגדול מקים בסיסים נמל הכל הוא לא מתכוון לעזוב פה וזה לא קל בשבילנו

כי יש שוטר עכשיו שאתה עלול לפגוע באינטרסים שלו הוא לא השקיע סתם

לא דם ולא כסף

סתם בסוריה הוא לא אוהב את אסד

אבל הוא צריך את הנפט שיש לו הוא צריך את הגז

הוא צריך את מה שיש לו והוא צריך לשקם את סוריה

עכשיו לך תשקם מדינה שהחריבו אותה

אז זה המון כסף להרוויח זה מאות מיליארדים

ואם תטטה אותו מפה

אז הוא יצא בשן בעין מה יצא לו מזה?

כל מי שנמצא פה יש לו אינטרס פיננסי

גם ארצות הברית

גם הטורקים

כולם גם רוסיה כולם זה אינטרסים שהם כלכליים וביטחוניים

ומדיניים ואסטרטגיים וכל אחד עם החלום שלו איראן רוצה להתפשט על העולם

הדיקטטור ארדואן רוצה שהאימפריה העות'מאנית תשלוט בעולם מחדש כל אחד עם הדמיונות

ירדו מוחמד קדאפי וירד סדאם וירד מובארק וירדו כמה עכשיו עלו אלה חדשים

עכשיו אתה צריך להמתין ולראות איך זה התפתח אבל אנחנו ממש ממש

בדקות האחרונות

תראה כמה תרגילים תראה כמה זה

אני לא רוצה לגלות לך סודות שאני יודע וזה לא יתפרסם בציבור

אבל יש מקומות שכבר ירדו מתחת לאדמה מקומות

שהם צריכים להיות בזמן מלחמה הם כבר לא על פני השטח כבר הורידו אותם למרתפים שעומדים באטום

בגלל שיודעים שברגע שיהיה משהו הם יהיו הכתובת הראשונה אז לכן הורידו אותם כבר למקומות כאלה ואחרים

וזה רק ברמז שתבין שזה רציני

מאוד מאוד וכל אתה רואה כל הצבא עושה תרגילים ותרגילים ותרגילים ועכשיו עם 2500 חיילים אמריקאים יש עכשיו תרגילים אוויריים והתקפות דמה וכולי וכולי בניסיונות וזה אחרי תרגיל גדול שהיה עם כמה צבאות מכל העולם

הכל מתכוננים למלחמה כי היא תשנה את פני העולם כי מזה יכול להתפתח גוג ומגוג סופית

אז לכן צריך להיות מוכנים

מי שיכין תורה וגמילות חסדים ינצל כמו שאנחנו משתדלים בקהילות פז

ללמוד תורה ולעשות גמילות חסדים בתבלינים ובעוד פעולות

כל הזמן תורה וגמילות חסדים זה הצלה בשביל שאדם ינצל במלחמת גוג ומגוג

אם את אומרת אני מסכים

ואולי כן אין לי בעיה מה הבעיה

כבוד הרב אבל יחזקאל הנביא

ברור

כבוד הרב שאלה שנייה שבקשר לאסתר אומרת למרדכי לך כינוס כל היהודים אז ידוע שיש אחדות

אז יש הצלה יש ברכה יש

עכשיו הקדוש ברוך הוא אפילו אומרים חבור עצבים אפרים אנחנו לא

אם יש

כינוס כל עם ישראל כל היהודים כל הדתיים אז אתה רוצה שאני אקרא לכל היהודים להתכנס כל הדתיים כל הדתיים איזה תורה אז צריכים לקיים אותה כמו שצריך לפחות

לפחות כל היהודים שיהיו באגודה אחת ולמה חורבן בגלל שנאת חינם

ולמה זה אלפיים שנה לא הסתדר וכולם יודעים את הפסוקים שאתה אמרת וקראו מגילת אסתר כל שנה

לך כנוס את כל היהודים וקראו פרשת ניצבים אתם ניצבים היום כולכם

בזכות שאתם כולכם, אתם ניצבים.

אז למה לא עושים את זה?

כי רבה מחלוקת,

באמת נעדרת, ונעשית עדרים-עדרים,

וכל אחד אומר, אני סודג, והוא טועה,

וככה זה ממשיך.

אז איך אתה רוצה שזה יסתדר? שכחת שאמרנו עכשיו שאודום כולו שגורין.

זה המצב.

בכל זאת צריך לקום מה? אתה תקרא ואני מסכים. יאללה.

חזק וברוך. תהיה בריא מותק.

ברכה, ברכה לביתי, בבקשה. מה שמה?

איילה נופר בת עדנה. איילה נופר בת עדנה תזכה לזיווג הגון מהרה. אמן. תהיה בריא.

תן לבחורה שם.

תרימי את היד.

שלום, כבוד הרב. שלום.

יש לי כמה שאלות. בבקשה.

איציק עוד פה?

אתה מוכן או שאתה נרדם? מה קורה איתך?

היום אתה בחופש?

אתה לא רוצה אותי להגיד גם את הרצפה. כן.

אני לומדת במדרשה. כן.

וכאילו במדרשה אנחנו משחקות הגמד והענק.

מה את משחקת?

הגמד והענק.

הגמד והענן. כן.

הענק. אה, והענק.

כן.

מי הגמד ומי הענק?

ומה המטרה של המשחק? אני הגמד?

והנותן הוא הגמד והמקבל הוא הענק.

מה המשחק הזה? מה? הקיצר.

מה?

לשמח את השני, כאילו. לתת לו מתנה?

משהו משמח. אז למה קוראים לזה הגמד והענק?

ככה זה בפורים.

לא יודע.

טוב.

אני לא אשב.

אז השאלה שלי זה כאילו...

אם מותר לי לתת כאילו חטיפים, ממתקים, כשאתה אומר שזה לא קשה וכאילו...

בטור גמד את צריכה להגיד שאת לא מגיעה עד לענק לתת לו חטיפים ובמבה וכל השטויות.

מה? לא הבנתי.

בטור הגמד תגידי לענק שאת לא מגיעה עד אליו למסור לו ממתקים, חטיפים ובמבה.

כן. אז מותר לי או לא?

לא. הגמד לא מגיע עד למעלה לתת.

לא. מה לעשות אז?

לא לתת. מה פירוש? את יכולה להביא לה חומש,

להביא לה מטפחת ראש.

את יכולה להביא מתנות שמותר, אבל לא להביא דברים שאסור.

אוקיי.

איזה מסווה לתת חטיפים וממתקים וקוראים לזה גמד שנותן לענק.

זה לא.

זה לא יהודייה נותנת ליהודייה, זה גמד שנותן לענק. יפה.

אצל האלוף העולם.

לגבי התבלינים.

מה? לגבי התבלינים. כן.

כאילו הוא צריך לבדוק אותם לפני כן? לא כאילו. צריך לבדוק אותם.

לא התבלינים של הרב.

לא.

מה שאת קונה מאצלנו טרי,

לא צריך לבדוק. זה אחרי בדיקה.

מה שישת אצלך בבית תקופה,

לא במקרר,

יכול להיות שזה יטליע במשך הזמן. כי אין, ברגע שהדבר נמצא בחום לאורך זמן,

הוא מטליע.

כמו קמח, אפילו אם תנפי קמח בבית

ותשאירי אותו במקום שהוא חם בלח, הוא יטליע.

אז לכן... אז כן לבדוק?

אמרתי לא. כשקונים טרי אצלנו, לא.

אנחנו שמים את מה שאנחנו בודקים במקרר.

כשבאים לקחת זה טרי.

אבל אם זה יישאר אצלך בבית תקופה,

זה עלול להטליע.

טוב, הבנתי.

רגע.

אני עובדת בסופר בתור סדרנית.

זה בסדר?

אם את לא מוסרת ביד אוכל שאסור לאנשים, אין בעיה.

אני מסדרת.

אמרתי.

זה בסדר. Thank you.

רגע, יש לי עוד שאלה. לא אמרתי שלא.

רגע.

יש לי חברה שמתחתנת כאילו בהפרדה.

זה בסדר שם? למה כאילו בהפרדה? בהפרדה. לא, זה באמת.

זה בסדר גמור אם היא מתחתנת בהפרדה.

לגבי השירים, כאילו... לגבי שירים?

יש שירים. שאתה אומר ש... אם השירים פסולים, אז זה לא טוב.

מה פסול?

שהיא תיקח את הזמרים שלנו ששרים שירים מותרים,

ואז היא תשמח באמת.

לא תכשיל את האנשים.

שירים באמרית זה פסול? כאילו, מה פסול?

מה לא? אני לא יודעת.

יש זמרים שהם פסולים מצד עצמם,

ויש שירים שהם פסולים מצד המלחינים

או מצד

השיר עצמו.

אז אסור לי ללכת?

אנחנו לא מסכימים שאנשים ילכו למקומות שזה לא למהדרין הכול.

האוכל, ההפרדה, השירים וכו'.

תזמינו את החתונה והכול יהיה כמו שצריך, נכון?

לא, מה פתאום. יעשו את זה כמו שצריך ולא יזמינו אותי גם.

אתמול הייתה חתונה לתפארה של מישהו מהקהילה,

והכל היה מאה אחוז כמו שצריך, והייתה שמחה כמו שלא רואים בחתונות אחרות. אנשים באו באמת לשמח. אני הייתי גם בחתונה.

מה?

הייתי בחתונה הזו. אתמול? כן. איך היה?

ברוך השם, היה טוב.

ראית?

ככה צריך להיות.

תגידי לחברה שלך שתראה דבר כזה ותעשה כעין זה.

זה קשה.

קשה, מה לעשות?

אוקיי.

שאלה אחרונה. אוקיי.

לגבי, כאילו, הקשורת... כאילו, עוד פעם, למה כאילו? סליחה.

קפה, עילית, ו...

אנחנו לא שותים שום דבר מעילית, לא אוכלים שום דבר מעילית. מה הבעיה? כי חברת שטראוס עילית,

הם חללים.

...גם את יום הכיפורים, כבר פרסמנו את זה בעבר, הרב אליושיב יצא נגדם,

הם עובדים במכוורות שלהם גם בראש השנה,

וקופיקס

של עילית מוכרים בחנויות בשבתות,

ועוד הרבה בעיות.

אז אפשר להגיד שכאילו,

כל מוצרי עילית, שטראוס,

כל שטראוס עילית,

לא אוכלים ולא מכניסים הביתה.

אז אפשר להגיד שכל דבר צריך כאילו להכין לבד.

נכון, אנחנו מכינים כל דבר לבד.

מה, גם קמח, סוכר, מלח? לא, קמח אין בעיה,

סוכר אין בעיה, מלח אין בעיה,

מה שזה תבלינים, או מה שזה מבושל, או מה שזה קונסרבים,

זה בעיה.

בגלל שלא בודקים את הדברים האלה ועושים את זה בלי בדיקה,

ומבטלים איסור לכתחילה אם יש בזה חרקים, תולעים וכולי.

זה דבר אחד.

דבר שני, אם מבשלים, יש לפעמים בישול גויים.

ויש עוד דברים שמכניסים בזה חומרים מייצבים,

ממתקים,

ועוד כל מיני,

שזה נקרא E-E. תסתכלי במרכיבים של כל דבר E-E-E-E,

ותקראי בגוגל על כל ה-E-E-E-E, ותראי כמה זה מסוכן גם לבריאות,

וחלק מה-E-E-E-E זה גם מהצומח או מהחי.

אם זה מהחי, לפעמים זה בא מאיסורים דאורייתא.

ואם זה מהצומח,

לפעמים זה לא נבדק בכלל, אלא נטחן כמות שהוא,

ואסור לבטל איסור לכתחילה.

וגם יש בעיה בריאותית.

כתוב גם, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

והמון תופעות לוואי באות לאנשים שהם לא יודעים שזה מה המאכלים שהם אוכלים,

ומסתכנים במחלות קשות.

אז לכן אנחנו הכול עושים לבד כמעט.

וזה טעים.

ונקי.

ובדוק.

אבל אפשר, כאילו, לאכול. אפשר.

תשמעי, היום עושים יין. אפשר בכמות, כאילו. יש עכשיו ספר שיצא, שמביא ראיות

מחמישה אנשים שעבדו

ביקב

של יין,

והם מעידים

שכשמביאים את כל האשכולות, מביאים אותם

בבת אחת,

שופכים את הכול, לא בודקים עניו עניו,

את הכול מהשטח,

עם זבובים יתושים לטאות ולפעמים נחשים.

אז אסור לשתות יין גם?

מותר.

אבל אם את רוצה לשתות את זה עם שאריות של לטאות,

זבובים בשאר, לבריאות.

אז אסור? אמרתי, מותר!

שאלה אם את רוצה?

מותר, אוקיי. אבל אני לא רוצה לשתות דבר כזה, אז אנחנו דואגים.

אחרי שטיפה וניקיון והכול בכשרות המודרת שלנו,

הכי טובה.

אז יש בעיה גם ביין?

אמרתי לך, מותר, יין מותר,

אבל מותר אם לטאות וכולי.

כן,

הלאה.

יש לה שאלה. תודה.

כן.

אני רציתי לשאול בנוגע להרצאות של רבנים אצלנו.

הרצאות. כן. יש לנו רבנים שהם בלי משקפיים,

שיש להם, בוא נגיד, לימדה חמש על משקפיים והם לא רואים בזמן השיעור.

נו.

האם זה בסדר שיש לנו את ההרצאות שלהם?

תראי,

לשמוע זה פחות בעיה, להשמיע זה יותר בעיה.

זאת אומרת, המשמיע, אם הוא בא באופן קבוע ולא רואה, כמו שאת אומרת,

אני לא יודע במספר חמש עד איזה מרחק רואים או לא.

ואם הוא רואה שורה ראשונה או משהו כזה באופן קבוע,

אז בדרך כלל יש בעיה של גס ליבו בהן.

זאת אומרת, הוא מתרגל וכו' וכו'.

יש הרבה פוסקים שאומרים שרבנים לא ידברו לנשים בלבד,

ובפרט לא באופן קבוע.

הבנת?

כן. בסדר. זהו. אפשר ברכה לבדות המדרשה שלנו?

השם יזכה אתכן

לעלות בתורה יראת שמיים וזיווגים הגונים.

אפשר ברכה?

כבר נתתי, לא שמעת? בלשון רבים.

לא, לאחותי.

אמרתי בלשון רבים.

לא, אחותי היא לא במדרשה.

בבקשה.

לפרי בטן

טאמרלץ'.

מתן.

ג'עמבורי.

מתן.

השם יברך את אחותך שתזכה לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

תן לבחור בסוף שם.

רגע, רגע, רגע, רגע.

כן, כן.

כן.

תודה רבה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני עובד אצל מעסיק ושלושה חודשים הייתי בבית, חתמתי אבטלה.

בתחילת התקופה שחתמתי אבטלה המעסיק היה צריך שאני אחזור לעבודה והוא שילם לי לא כחוק.

מותר לי ללכת לביטוח לאומי ולהצהיר על זה שלא יהיה לי גזל בידיים וכאלה?

לא הבנתי מה הבעיה.

הוא שילם או לא שילם?

הבעל הבית שילם, וגם ביטוח לאומי שחתמתי אבטלה. לא הבנתי, הבעל הבית שילם?

כן.

וזה עם לוקש?

כן.

והם משלמים רק למי שבא עם לוקש.

כנראה. אז מה אתה רוצה ממני? שישלמו.

לא, אבל אני יכול, זה כמו גזל. זה לא גזל.

למה זה גזל? אם אתה אומר שמי שעבד

והביא לוקש והם משלמים לפי לוקש,

אז מה הבעיה?

תקשיב, אני כשחתמתי אבטלה וגם עבדתי אצל... אה, עבדת באותו זמן. בדיוק, כן.

הבנתי, טוב. זה הם לא מסכימים.

הם לא מסכימים. אז מה אתה שואל? זה התורה, מה?

מה התורה אומרת? כן, אני הרי לקחתי... אמרנו שהאדם כולו שקרים.

אז להמשיך ל... מה?

מה? לא הבנת מה למדנו? לא, הבנתי, אבל... אז מה אתה שואל? טוב.

אין בעיה. טוב. תודה. כן?

אתה רוצה לשאול?

נו.

שלום, כבוד הרב.

אני רוצה לשאול אותך אם אפשר לקחת הלוואה,

לפתוח עסק, להיות עצמאי.

מה פירוש? אתה תשלם ריבית?

כן. לבנק?

יש היתר עסקה. זה כאילו למטרת רווח. סליחה שקראתי. אם העסק מניב פירות ורווחים בצורה מושכלת וברור שהסיכוי שהוא ירוויח,

כמו בכל עסק שהוא טוב,

אז היתר עסקה אומר שהבנק הוא שותף ב-50% בעסק שלך שיניב פירות,

וממילא מה שהם לוקחים זה לא ריבית, זה חלק של השותפות שלהם.

אז אם היתר עסקה הוא כדין,

והם מתכוונים לקיים אותו כמו שהוא,

אז זה יהיה מותר.

תודה רבה, גדע. תודה רבה. תודה רבה.

כן, תן לבחור באמצע שם.

שלום, כבוד הרב, מה נשמע?

מה שלומך? ברוך השם. ברוך השם.

באמת חיזקת אותנו, ויש לי שאלה.

כתוב בבעל התניא,

לעשות לו יתברך דירה בתחתונים.

כן.

אז מה פירוש הדבר הזה?

פירושו של דבר,

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

השם רוצה לדור בתוכנו, בתוך הלב שלך.

שהלב שלך יהיה פנוי ממחשבות אוון

וממידות רעות,

ואם הלב שלך יהיה טהור,

השכינה תשרה בך ובלבך.

וזה נקרא שאתה נתת לו דירה בתחתונים.

תודה רבה. תודה. תהיה בריא.

כן, הנה הבחור עם הכובע הלבן.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

רציתי לשאול קצת שאלה אחרת

בעקבות בורים.

למה

אומרים

למה צריך לשלוח את אסתר, שהיא תהיה,

האישה שלו יכולים לשלוח את זה עם מישהי אחרת?

אבל למה היא באה אסתר המלכה להיות האישה של... היא לא באה לקחות. לחץ בראש, אבל שאלתי עכשיו ככה האם היא באה לתקן משהו של

היהודים שהם חטאו או משהו כזה?

או שעכשיו...

היא לא באה!

לקחו אותה בכוח.

אני רוצה עוד משהו, כבוד הרב. בבקשה. אפשר לברך את אמא שלי?

בשמחה, מה השם שלה?

אורה בת אילנה.

אורה בת אילנה, בריאות

שלמה מה...

ולאבא שלי?

בבקשה

יוסף בן פאני יוסף בן פאני רפואה שלמה ולדודי, ועוד פעם סליחה כבוד הרב על ההפרעה אתה לא מפריע אתה יכול להגיד כל המשפחה

למימון כהן מימון כהן

רפואה שלמה

תודה רבה תהיה בריא

כן הילד פה בהתחלה

אחרי זה איציק יתעורר

הרב

אתה יכול לברך את דוד שלי לבן

מה השם?

אבי בן שולה

אבי בן שולה יזכה לבן זכר מהרה

תן לו לאיציק

רגע רגע חכה חכה יש לחץ מהקהל כן לשאול שאלות דווקא היום באתי בקטע של שביתת נשק אמרתי עזוב תן לו קצת לה

כן לא רציתי אתה יודע כן איפה הכובע אבל יש כיפה לא? מספיק גם טוב גם טוב התקדמות

רציתי לשאול היא נפלה נפלה לו

רציתי לשאול אותך משהו בן אדם רגיל מן השורה שרוצה לקנות אוכל כשר אז מה הוא צריך ללכת עם מעבדה ניידת?

לא מעבדה בבית זאת אומרת הוא צריך לבוא לקנות את החומרי גלם

ועם מיקרוסקופ להסתכל כל דבר?

לא לא מסכים. בעין בלתי מזוינת זה הבדיקה

כל שרואים בעין צריך אם יש שם תולעים או פרעושים והכול צריך להפריד אותם ואז יהיה מותר לאכול

אבל לא צריך מעבדה ולא צריך מיקרוסקופ

אפשר להסתדר בלי

טוב עוד שאלה

שאלתי אותך באחד מהמפעמים הקודמות על

מה היחס של התורה אם יש יחס כזה בכלל לחיים מחוץ לכדור הארץ ואז אמרת לי

אמרת לי אין חיים יש

רוחות ושדים מה זה דבר זה שדים איפה הוצאת את זה? ומלאכים לא אמרת שדים גם שדים זה כמו שאתה רק בלי גוף

מה זה כל הסיפורים האלה?

מאיפה אתה מפסיד את הדברים האלה?

אתה לא ראית סרטים של היצ'קוק שיש רוחות בבתים ודברים כאלה? נראה לי שאתה הרוח פה אני הרוח החיה פה, כן, הרוח החיה, כן

אבל שדים זה בדיוק כמו בן אדם

בלי גוף

והם מדברים והם שותים מים מאיפה המצאות האלה? מהמציאות, תגיד מאיפה יש מקרובים?

מקרובים

שמעת על מקרובים?

עזוב אותך בחייאת רבקום, איזה שדים. עזוב אותך בחייאת, נו. אנשים עוד לא ישנו בלילה פה מכל הסיפורים האלה. אנשים יושבים עם מיקרוסקופ במעבדות, לוקחים הון עתק, והם מסתכלים יעני במשהו וקוראים לזה מקרובים

ועושים על זה כסף.

עכשיו אתה בא לשבור להם את כל השוק.

כן.

יעני, אתה יוצא נגדם, נגד כולם.

בטח.

אם אתה יוצא נגד השדים, איך אני לא אצא נגד המקרובים? עכשיו תגיד לי עוד משהו,

כמה צדיקים מבין הרבנים אתה חושב שהם ממש צדיקים?

אתה יכול לספור כמה בערך.

תמיד יש לו צדיקים, למד וו, תמיד.

כל השאר אני משאיר לך לספור.

אז זה כל מה שיש.

לפחות.

ואתה מביניהם? אתה מחשיב את עצמך? לא, לא, מה פתאום, לו צדיקים זה בלעדיי.

אני מהלא צדיקים.

אז אתה צדיק או לא צדיק?

צדיק. אני לא צדיק, מה אתה צדיק?

אתה מכיר את התוכנית בטלוויזיה? יצאת צדיק.

כן, זה אם אתה אינסטלטור.

לא, גם אם אתה רב, גם זה.

תהיה בריא.

אני מודה לכם רבותיי, ערב טוב, ברוכים תהיו.

לילה טוב.

מי היה רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו השם תבנה בית המקדש

במהרה בימינו יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתיך לעשות חוקי רצונך

ולעובדיך ולעובדיך בלבר שלם.