בני ברק - בני ברק - קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

 הערב הזה יהיה לחזרה בתשובה שלמה לאהרון בן יעל

זיווג הגון לאפרת בת יעל

לעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן.

 

''ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם'' עצתו של יתרו הייתה שיבחר מן העם אנשי חיל יראי אלוהים.

כתוב ''ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות''  אז מה כתוב, כתוב, ויבחר משה אנשי חיל, איפה 'יראי אלוהים' איפה 'אנשי אמת' איפה שונאי בצע'?

כתב הספורנו זכרונו לחיי העולם הבא, אחרי שביקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו, בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית יותר מיראי אלוהים בלתי אנשי חיל.

אומר הספורנו שבהעדפה שניתנה למשה רבנו מאחר שלא מצא את כל התכונות הנדרשות, אז הוא בחר דווקא את אנשי החיל ולא יראי אלוקים

יש עדיפות לאנשי חיל אף על פי שהם לא יראי אלוקים מאשר יראי אלוקים ולא אנשי חיל.

מי זה אנשי חיל, בקיאים וחרוצים לבאר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית.

כמו שאמרו זיכרונם לברכה ''אם תלמיד חכם כנחש חוגרהו על מותניך ואם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו''

זאת אומרת הוא מסמיך את הדברים הספורנו, על מה שאמרו חכמים בקצת שינוי לשון.

אם תלמיד חכם כנחש הוא חוגרהו על מותניך, ואם עם הארץ חסיד אל תדור בשכונתו. אז רואים שהמושג 'אנשי חיל' על פי הספורנו זה אנשים חרוצים לבאר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית.

ועצה ודבר מדברי תורתנו הקדושה כי תורה גדולת מעלת החכם אשר בכוחו לבאר וללבן כל דבר לאמיתו עד אשר יביא  אותו לתכלית היינו עד סוף דעתו והבנתו שהדבר יהיה מוסכם ומחלט אצלו אפילו אם יחסר לו ממידת שלמות היראה אשר יהיה ראוי לכינוי  יראי אלוקים כפי מושג התורה הקדושה,

זאת אומרת חשוב יותר מכל שיהיו אנשים שיכולים ללבן דבר לאמיתו ולהביאו אל תכלית ושזה יהיה מוסכם ומוחלט אצלו ואפילו אם יחסר לו משלמות היראה. ומה שקורא התורה ירא אלוקים, אי אפשר יהיה לומר על אותו איש חייל, ועל מה סומך הספורנו על דברי חכמים. אבל חכמים שאמרו את זה, אמרו את זה בשינוי,  הם אמרו ''אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש חוגרהו על מותניך''

הספורנו דילג על נוקם ונוטר אבל ''אם תלמיד חכם כנחש הוא חוגרהו  על מותניך'' הוא הוריד את הנוקם ונוטר.

מה הכוונה באמת בנוקם ונוטר? אין הכוונה שיהיה חס ושלום פוגם במידותיו התלמיד חכם, אלא הכוונה היא שתלמיד חכם אמיתי שיש לו בהירות השכל ואור הדעת במידה מרובה מוכרח שיהיה לפעמים נוקם ונוטר כנחש מפני שגודל אור החכמה והכרת האמת אינו סובל את הרע והפחיתות.

זאת אומרת תלמיד חכם אמיתי, מוכרח שיהיה בו מידה זאת של נוקם ונוטר וזאת מפאת בהירות השכל ואור הדעת במידה מרובה ולכן מוכרח להיות פעמים נוקם ונוטר כנחש, מפני שגודל אור החכמה והכרת האמת אינו סובל את הרע והפחיתות ולכם רואים הרבה פעמים בגמרא תלמידי חכמים גדולים נתנו עיניו בו והפכוהו לגל עצמות.

גם אסור לו לפעמים לתלמיד חכם האמיתי לעבור על מידותיו, כמו שאמרו חכמים ביומא כ'ב ''כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם'' אז פעמים שאסור לו לעבור על מידותיו, אבל אף על פי כן אמרו לנו חכמים חוגרהו על מותניך. מי לוקח נחש עליו כשהוא יודע שהוא יכול להכיש אותו, וחכמים אומרים לנו, כן כן, תחגור אותו על מותניך. ואפילו שיהיה סכנה שתכשל באיזה דבר והוא לא ינקה אותך מכל מקום חוגרהו על מותניך כי סוף סוף בהתחבר אליו יהיה לי מזה ברכה וברית שלום, כדאי הכשה אחת או שנים שיתקנו אותך ויביאו אותך לדרך האמת אבל סוף סוף אתה תזכה בהתחברות הזאת לברכה. ואחרית שלום.

אבל אם עם הארץ חסיד הוא, זה מדובר בעת שהיה יראת שמיים שולטת במידה מרובה בעם, בין המוני העם, ונמצאו אז אנשים יראים וחרדים שעל פי טבעיים ודרך חייהם היו יראים וחרדים, וגם מה שהיה נגד הדין היו נזהרים לעבור על זה בתכלית הזהירות.

וגם נתראו בעלי מידות טובות שמתחסדים עם כולם וגם עם בני אדם אבל מה לעשות הם היו רחוקים מחכמה ודעת ולא ידעו לשקול כל דבר במשקל החכמה וישרות השכל, האיש הזה אמרו חכמים, אל תדור בשכונתו.

זאת אומרת אם עם הארץ חסיד הוא, כתוב ''ולא עם הארץ חסיד'' אבל אם מצאת אחד כזה שהיו תקופות כאלה שהיו אנשים  כאלה, אבל הם רחוקים היו מחכמה ודעת והם לא יודעים לשקול כל דבר במשקל של חכמה וישרות השכל על אנשים כאלה אמרו  לנו חכמים אל תדור בשכונתו, עדיף תלמיד חכם שנוקם ונוטר כנחש, ומאשר כתוב אצל עם הארץ שהוא חסיד ולא איתן, לא תהיה חבר שלו, רק תדור בשכונתו. למה סכנה לדור בשכונתו, כי אי אפשר לדעת מה שיעלה בדעתו הבלתי מפותחת ומה יהיה ישר לפניו על פי הלך נפשו הקצרה ולפעמים דווקא בגלל חסידותו הסכנה היא עוד יותר גדולה ואי אפשר לשאר כמה עלול עם הארץ חסיד להתעכב ולהתבטל ולחשוב על דברים פחותים ורעים כי הם תכלית הטוב והמועיל על פי דרכי חסידותו הבלתי מפותחת.

יש אנשים שהם חושבים שהם חסידי עליון והם  מתחסדים עם הבריות ואצלם השמחה  זה מצווה והכול הם עושים בשמחה.

אבל הם עמי הארצות. והם יכולים לרקוד על מכוניות לפני מכוניות בתוך מועדונים ואפילו אצל ערבים העיקר השמחה.

ואיפה זה על פי ההלכה, איזה פוסק אומר שככה צריך לעשות אבל זה חסידות של עמי הארצות, במקום שאדם ישב ילמד תורה ויעסוק בהו יקיים אותה על פי הלכותיה, הוא מחליט שככה זה הדבר לשמח אנשים ולעשות טוב, וכו וכו וכו  מי אמר לך כזאת??

זה דוגמא, וכאלה יש רבות.

כל זה אמרנו בנוגע לאיש המעלה שהיגיע למדרגה נשגבה בתורה בחכמה ובעבודת ה'. זאת אומרת שהוא היגיע למדרגה כזאת כמו שאמרנו אנשי חיל, אבל אצלנו שאנחנו עדיין רחוקים ממדרגה זאת נשאלת השאלה, האם כבר הגענו למדרגה זו לפעול ולהשפיע על אחרים ולהאציל מרוחנו על העולם?

אז אם ככה ראינו שבחר משה רבנו אנשי חיל, שיודעים ללבן את האמת עד תכלית, מה יהיה איתנו, האם אנחנו יכולים להשפיע על אחרים או לא יכולים להשפיע?

אם לזאת יחכה אדם ויצפה, אי אפשר שבן אדם יתמלא התפתחותו והשתלמותו עד שאומר אני כבר יש לי רב ואני כבר יכול להשפיע על אחרים. האם יש אדם שהיגיע מעולם לתכלית השלמות?  ולסוף מעלת הקישוט ולשיפור המחשבה והמעשה עד שהוא בטוח כי הוא כבר נועד ללבן בני אדם דעת אמת, וכשרון המעשה? הרי מי לנו גדול ממשה רבנו עליו השלום אבי הנביאים שיגיע למעלה הכי  עליונה, ובהיותו עסוק בעבודה הקדושה, בעניין הכי רם ונישא, זכה להופעה הנכבדה היחידה בעולם מיום ברא ה' אדם על הארץ, למתן תורה וגילוי שכינה, שה' כביכול ירד על הר סיני לעיני כל ישראל, והוא נבחר מאת ה'.  שתינתן התורה על ידו, עליו  וסיפרה התורה והעידה בשבחו, ''וירד משה מן ההר אל העם''

 מה מספרת לנו התורה, ''וירד משה מן ההר אל העם ''. אז מה, מה, מה, מה אל העם, אז לאן ילך?

חכמים משבחים אותו שלא פנה לעסקיו, אחרי 40 שיום שהוא לא אכל ולא שתה,הוא יורד מן ההר, לאן הוליכם? לפתוח ארוחה, מסעדה. לפגוש את האישה את הילדים, לחזור הביתה לספר חוויות, לא? לא.

לא פנה לעסקיו אלא מן ההר אל העם. וזה דבר נפלא מעורר השתוממות, איזה שבח זה למשה רבנו בשעה שהוא הולך בשליחות נפלאה כזאת של מתן תורה, משבחים אותו שהוא לא פנה לעסקיו ולא סר לביתו לראות מה עם משפחתו.

למה משבחים אותו על זה, כי כך הטבע של האדם, אפילו שהוא עומד במצב הכי גבוה,עדיין דרישות החיים מושכות אותו למטה ומעסיקות אותו מטרידות אותו מאוד.

גם אדם שהוא נמצא במצב בכי גבוה, כמה שבחו חכמים את רבי עקיבא שחזר ביתה אחרי 12 שנה ושמע את אשתו שאומרת, אם היה שומע לי היה לומד עוד 12 שנה, לא נכנס ואמר אפילו שלום עליכם, הסתובב והלך.

אז אנחנו רואים שגם משה רבנו יש כאן שבח אפילו למשה רבנו בהיותו שלוח מאת ה' מן ההר אל העם, לא פנה אל עסקיו לראות אשתו ובניו ולא דחה את מילוי שליחותו למסור לעם את דבר ה' לאחר זמן. מה בוער?

חיכו 40 יום, עוד כמה שעות, קודם כל ילך יתארגן, יגיד שלום, יסיר דאגה מלב ואחרי זה יחזור לעם ויגיד לה את מה שצריך.

לא, הוא לא דוחה אפילו רגע אחד. ואילו אנחנו נדמה לנו שאם היינו פה נפקדים לעשות את השליחות החשובה הזאת ואפילו לפי מדרגתנו, היינו סוברים שלפי דעתנו אנחנו לא ייהנו פונים לבית, ככה אנחנו חושבים, אבל באמת גם אדם הכי גדול קשור כל כך עם הקשר הגופני והדרישות החומריות שאפילו שהוא נמצא במצב הכי נעלה עדין יש מקום בנפשו גם לדברים פחותי ערך שמושכים אותו עליהם.

אתם רוצים לראות דבר מדהים לא יאומן כי יסופר.

כתוב שיצחק אבינו בדרך לעקדה, בא השטן הוא יצר הרע והתחזה לאברהם אבינו כאדם זקן ושואל אותו מלווה אותו בדרך לאן אתה הולך ובסוף הוא ואמר לו מה אתה הולך לעקוד את הבן שלך מה אתה השתגעת מה קרה לך, אתה לא מבין שהניסיון  זה בדיוק הפוך, ה' רוצה לראות אם אתה השתגעת, ואתה הולך לעשות דבר כזה לשחוט את הבן הרי אתה בעצמך אמרת כל הזמן שאסור, אז איך אתה הולך?

הניסיון הוא לא לשחוט לא הניסיון לשחוט, והוא מנבה ככה להניע אותו ואומר לו אברהם על מנת כן, על מנת כן, אין שום בעיה, תגיד את הגרסאות שלך תגיד את השיטות שלך מה שאתה רוצה אני הולך על מנת לעקוד את הבן אז הוא ניגש ליצחק, אומר לו אתה יודע שאבא שלך הולך לשחוט אותך, אה רואה את המאכלת, נו איפה יש את השא.  אתה הולך למאכלת אתה רואה מישהו, אתה הולך להישחט. באמת הוא שואל את אבא שלו ''איה השה לעולה'' אז הוא אומר  לו ''השה לעולה בני''  וילכו שניהם יחדיו.

זאת אומרת גם יצחק אבינו אומר על מנת כן. רואה יצר הרע שהוא לא יכול על שניהם אתם יודעים מה הוא אומר לו, הוא אומר ליצחק, ומה תעשה עם התכשיטים שייקח לך אותם עכשיו ישמעאל, שנתנה לך שרה אמא שלך? פאאאווו

יצחק נרתע. זה דיבר אליו. ישמעאל, הוא הולך להעקד להיות ההגנה של כל עם ישראל, למסור נפש אבל שהוא שומע שישמעאל ייקח את התכשיטים שאמא שלו נתנה לו, זה הזיז אצלו, אתם שומעים, אדם רם המעלה, בעל העקדה, גם דברים פחותים של העולם הזה יכולים להזיז במשהו, כי אדם מחובר. מחובר מחובר לחומר אפילו בכל שהוא. ויצר הרע מהכול שהוא הזה יכול לעשות הון.

ויש דוגמאות רבות לכך. מכל מקום  לא ייפלא איפה אם הקשר עם עסקי הבית והמשחה וכדומה גדול כל כך עד כי מעלה היא למשה רבנו עליו השלום שלא פנה לעסקיו והלך ישר מן העם אל העם לכן אם יחכה  אדם עד שהוא יגיע למעלת השלמות הוא לא יבוא לידי מעשים ופעולות לעולם כי אם בן אדם ישב ויגיש לא, אני עוד לא מלא, אני עוד לא למדתי מספיק, איך אני יכול לדבר עם מישהו איך אני יכול להשפיע. איך אני יכול להוכיח, איך אני יכול לעשות משהו אני עדיין  ריק, ריקן.

לכן אם יחכה אדם עד אשר יגיע למעלת השלמות לא יבוא לידי מעשים ופעולות לעולם. ואף על פי שאמרו לנו חכמים על הפסוק ''התקוששו וקושו'' אמרו חכמים קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים'' אין הכוונה שלא ישתדל להשפיע על אחרים עד שהוא יגיע לתכלית השלמות ורק אז הוא יקשוט אחרים. כי אם לזאת הוא יחכה הוא לא ימלא תעודתו לעולם. ואדרבא כל כמה שיגדל ימצא עוד יותר מגרעות וחסרונות בעצמו הדורשים ממנו תיקון ושיפור. אז לעולם אדם לא יוכל לעשות שליחותו בעולם. אלא נאמר בזה כך, יכוון האדם ויתאים את ה''קשוט'' שלו לאחרים, לרגשותיו, לשאיפותיו הוא, והשפעה על אחרים תהיה שופעת מנפשו.

אדם שהוא עוד לא שלם. אבל אם אדם מבין שצריכים לשבת ללמוד תורה ודאי שהוא יכול להתחיל להשפיע גם על אחרים, בואו נלך ללמוד תורה, בא נהיה חברותא, אתה עוד לא למדת מספיק אבל זאת השאיפה אמיתית של ואז משפעת נשפו הוא יכול להשפיע על אחרים כי זה כבר בחינת ה'קשוט' אצלו, אז הוא יכול לקשט גם אחרים בזה. נכון שבשאר דברים הוא עדין לא  היגיע, הוא לא יגיע אולי  גם לשלמות אף פעם. אבל השאיפה, מקום שאתה דורך ונמצא כבר, אתה ודאי שיכול גם להשפיע על אחרים.

 

לכן אם רק מרגיש אדם, וכל אחד לפי מדרגתו שאיפה לטוב ואהבת האמת. וכבר זכה לאיזה הכרה נכונה, בא במידה שהוא מצא לעצמו מן האמת ושואף ועמל לקבוע את דרכו על פיה אז באותה מידה עליו לשתף באושרו את האחרים ולהאיר את עיניהם מאותו האור המזהיר לפניו, ומה גם אם זכה שיהיה לו מורה דרך שמלמד אותו ללכת בדרך הטוב והמועיל, הוא אומר את הדברים על פי ריבו שהדריכו ולימדו.

אז ודאי שחובה עליו לזכות את האחרים, להראות להם את הדרך המובילה לאושרם ולהעניק אותם מאותו אוצר של דעת ה' ותורתו  שהיגיע אליו ויכנסו דברי תורה, יראה, חכמה, ודעת בלבבם.

נו, ואם תפקחנה עיננו והאמת לפנינו תופיע, אז נאציל מרוחנו על הטועים אובדי דרך ונאיר את עיני ההולכים בחושך כדי שיראו אור.

ורואים שאכן מי שהרגיש כמו שאמרנו את הדברים בפנים, ופעל על פי הרגשתו, על פי הבנתו, על פי כוונתו הטהורה, יכול להשפיע לא רק על אחד, ולא על שניים, אלא על דור שלם. בתנאי שה'קשוט' שלו הוא אמיתי, אפילו אם הוא עוד לא שלם. אבל ה'קשוט' שלם. באותה בחינה הוא יכול לקשט אחרים, וכל אחד יכול. כי כל אחד יש לו איזה מדרגת מה, באיזושהי בחינה בעבודת ה' ובמצוות. ועכשיו להשלים את הדברים לראות מה זה ה'אנשי חיל' האלה שהם מלבנים את הדברים עד תכלית.

בפרשה הקרובה ''ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם'' כתוב ששלושה דברים נתן משה נפשו עליהם והם נקראו  על שמו. השלושה הם: ישראל, התורה,  והדינים.

על שלושת אלו מסר משה נפשו. ישראל תורה, דינים.  שנאמר ''ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם''

מצאנו בפרשת יתרו איך שתאר משה רבנו לבעלי הדין הבאים לדון  ''כי יבוא אלי העם לדרוש אלוהים'' על זה העיר הסבא זכרונו לחיי העולם הבא, שאדם, המבקש לעשות כדין תורה, ולא רוצה לעקב משל חברו וגם לא להוציא ממנו רק על פי דין תורה, עליו אפשר לאומר שהוא דורש אלוהים.

זאת אומרת מי יקרא דורש אלוהים, אדם שרוצה רק על י דין תורה, או לעכב אצלו דבר של חברו או להוציא ממנו ממון שהוא חושב שמגיע לו וראוי לול אבל רק על פי דין תורה, עליו אפשר לאומר שהוא דורש אלוקים.

היינו משום ששמירת גדרי המשפט מרוממת את האדם ומביאה לקידוש שם שמיים. וכך אמרו במדרש: מכל מה שברא הקב''ה בעולם אוהב את הדין, ה' נקרא אלוהי המשפט. הקב''ה מכל מה שברא בעולם, אוהב את הדין ונתן אותו לישראל אוהביו, ובזכות שמירת הדין מתעלה הקב''ה  ככתוב ''ויגבה ה' צבאות במשפט''

אז ממה מתעלה הקב''ה כביכול, מזה שאנחנו עושים  משפט  ודין על פי התורה וגואל את ישראל, בזכות זה נגאלים ישראל, גודל המדרגה של אהבת הדים, אפשר להבין מהמעשה באלכסנדר מוקדון שהלך מאחורי הרי חושך וראה שם את המלך דן איש אחד שקנה שדה מחברו ואחר זמן מצא שם אוצר. הקונה מצא אוצר בשדה שהוא קנה, מכיוון שהוא לא שילם על האוצר, רצה להחזיר את האוצר לבעל השדה, והלא סרב לקבל.

מה טען, טען שהוא מכר את כל הזדה על כל מה שיש בו ולא מגיע לו האוצר. זזה לא רוצה את האוצר כי הוא אומר שדה קניתי ואצר לא קניתי וזה לא רוצה את האוצר כי הוא אומר מכרתי שדה עם כל מה שיש בו. משפט.

אף אחד לא רוצה לגעת במה שהוא חושב שלא שייך לו הוא לא זכה בו, לא קנה אותו, לא רוצה.

אז הוא תבע אותו לדין בשביל להחזיר לו את האוצר, למה, משום שהדין היה חביב בעיניו,הדין היה חביב בעיניו, אז כמו שהדין מחייב שחברו לא יגזול ממנו,

 

הרי גם לו אסור לגזול את חברו, זו דוגמא של דורש אלוקים. דורש אלוקים זה מי שלא רוצה שיהיה בידו מה שלא מגיע לו.

אבל צריך לבאר פה דבר מדהים.  לה יצאו בדינים מכלל התורה? אמרנו שמשה מסר את נפשו בשביל שלושה דברים, ישראל התורה והדינים, לא הבנתי מה דינים זה לא התורה? מה זה דינים בנפרד?

משה רבנו היה מוכרח למסור נפשו על הדינים בפני עצמם והם לא נכללו עם כל התורה למרות שהתורה כולה נקראת תורת משה. ''זכרו תורת משה עבדי'' מה פשר הדבר? דינים שאנחנו מדברים כאן  ''אלא המשפטים אשר תשים לפניהם'' אין הכוונה ללימוד ההלכות של דיני ממונות, זה ודאי נכלל בלימוד תורה, אלא כאן הכוונה בדינים לביצוע הדין בפועל. לדון על פי דיני התורה וזה משה רבנו היה מוכרח  התאמצות מיוחדת שיזכה לכוון אל האמת להוציא את הדין על בוריו

זו הייתה בקשתו של שלמה החכם מכל אדם.

והפרשה הזו נאמרה עבור הדיינים כמו שאומר הרמב''ן, הלשון ''ואלא המשפטים אשר תשים לפניהם'' הלשון לפניהם נופל על הדיינים, כמו שכתוב ''ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' לפני הכוהנים והשופטים''. אז זה לפניהם. ובמדרש, אמר משה לישראל ונתן לכם הקב''ה את תורתו. אם אין אתם עושים את הדינים נוטל תורתו מכם.

אז מה אנחנו שומעים תורה לחוד, ודינים לחוד. נכון שהדינים כתובים בתורה, אבל צריך לקיים אותם. ואם אתם לומדים תורה ולא מקיימים את הדינים, הוא נוטל את התורה מכם.

התורה ניתנה רק בתנאי שיקיימו בפועל את הדינים ויהיו זהירים שלא יגע אחד בממון של חברו שאינו שלו,

הקב''ה לא רוצה רק בלימוד מופשט רק ללמוד לדעת חושן משפט. אם באותה שעה שורה אנדרלמוסיה, בן אדם לחברו בעניני ממונות, תלכו תראו בבתי דינים פה בבני ברק כמה אנשים על דיני ממונות, זה פתח פה, זה עשה מרפסת,זה אני לא נושם כבר. זה ככה זה לקח לי זה לא החזיר לי, אוו אהה אוו אהה כמה כמה כמה כמה

ה' לא רוצה בלימוד מופשט בשעה ששורה אנדרלמוסיה, בן אדם לחברו וגם אין הקב''ה מסתפק בקיום שאר המצוות בשעה שאין דין.  לכן יש קפידא גדולה בין אדם לחברו, קפידא גדולה מאוד. ובתפילה אנחנו אומרים, ''למען נחדל מעושק ידינו'' זאת אומרת על הגזל בא המבול.

זאת אומרת זה דבר של בן אדם לחברו בדיני ממונות זה לא דבר פשוט לקיים את הדינים, וכמו שאמרו חכמים, תשמעו דבר מבהיל

 במדרש בשמות רבה ל, יב, כתוב ''כשם שהזהיר הקב''ה על הדברות כך הזהיר על הדין'', למה, שבו העולם תלוי. כל העולם  עומד על הדין.

מבואר שקיום כל התורה הוא הדין. ומשלו את זה למטרונא שהייתה הולכת בלויי שני שומרים אחד בכל צד. דינים לפניה דינים אחריה ככה התורה. וכך פשרת מתן תורה מסובבת בדינים מלפנים ומאחור.

מה רצו בזה לאומר חכמים שבלי הדין אין קיום לכל התורה. אולם כפי גודל חשיבות הדין כך קשה הביצוע  עד שהפליגו חכמים זיכרונם לברכה בגודל מדרגת הדיין שדן דין אמת ואמרו שהוא משרה שכינה בישראל ונעשה שותף להקב''ה במעשה בראשית.

הדיין מוכרח להתגבר על כל הנטיות האישיות ולברר את האמת בלי שום משוא פנים, מצאנו במדרש, למה  נתן הקב''ה כתר ליהודה, למה הוא זכה למלכות, כיון שדן דין אמת לתמר. לכן הוא נעשה דיין לעולם, כי מלך דן דינים. גם בלי סנהדרין יש דברים שמותר לו לעשות מה שלא צריך אפילו סנהדרין.

אז זאת אומרת ''תן משפטיך למלך'' הוא זכה למלכות וכל זרעו אחריו מלכים. למה הוא דן את כל העולם, יהודה דווקא, בגלל שהוא דן דין אמת לתמר לכן נעשה דיין לעולם.

יהודה לא שם לב לכבוד שלו ומסר נפש כדי לפסוק דין אמת, אחרי שהוא אמר הוציאוה ותישרף, הוא שאמר ''צדקה ממני היא הרתה'' למרות שהיו לו אפשרויות להגיד אמתלאות שונות להצטדק או להעלים בכלל את מה שהיא שלחה לו בכר נא למי אלה, אבל הוא לא עשה כן וחכמים אמרו שהוא קידש שם שמיים בצורה נוראה וכולנו נקראים יהודים על שמו, יהודה, שהודה.

וזה מהותו של יהודי להודות על האמת ועל ידי זה הוא זכה למלכות, לכן החכם שמתחמק מלדון יצטרך לתת דין וחשבון כמו שכתוב ''ואיש תרומות יהרסנה'' זה חכם שיודע הלכות ואגדות ויתום ואלמנה הולכים אצלו שיעשה דין בינהם והוא אומר להם עסוק אני במשנתי איני פנוי,

וואי וואי וואי וואי  אמר לו האלוקים '' מעלה אני אליך כאילו החרבת את העולם'' ראינו בעשרה הרוגי מלכות על מה אנחנו הולכים להצלב?  אומר לו, אולי היגיע אלמנה ואתה אמרת 'המתיני עד שאלבש חלוקי' לא שהוא לא מוכן לדון, שהוא גרם לה להתעכב, כבר זה סיבה להצלב להיות מעשרה הרוגי מלכות כל שכן אם אתה לא מוכן לדון ואתה יודע את ההלכות ובאים אצלך ואתה לא רוצה לדון אומר הקב''ה כאילו החרבת את העולם. וזה הכוונה כשאמרו שדיין שדן שין אמת לאמיתו נעשה שותף להקב''ה במעשה בראשית משום שחוסר משפט הוא חורבן העולם ואילו הדין מעמיד את העולם, אז אם אתה ממשיך להעמיד את העולם על ידי שאתה דן דין אמת אתה שותף להקב''ה בבריאת העולם.

אבל לדיין דרושה תכונה מיוחדת כמו שכותב הרמב''ן על הפסוק ''ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוהים אנשי אמת שונאי בצע'' לשונו של הרמב''ן 'ועל דרך הפשט שהם אוהבים האמת ושונאים העושק' אנשי אמת שונאי בצע 'זה אוהבים את האמת ושונאים העושק, וכי יראו עושק וחמס, אין דעתם סובלת אותו אבל כל חפצם להציל גזול מיד עושקו'

זאת אומרת שאומרים לנו שדרושים למעלת הדיין אנשי אמת שונאי בצע, זה כאלה שאוהבים את האמת בכל מצב, האמת נר לרגליהם, לא מעניים אותם זה אח, זה הורים, משפחה, קרובים, ידידים, והם שונאים עושק, לא רק שהם חלילה לא יעשקו, ,גם שהם רואים אחרים הם לא יכולים לסבול שיש עושק וחמס וכל חפצם להציל את הנגזלים מיד עושקיהם.

יחד עם אי סבל הרשע דרוש שיהיה גם ירא אלוקים ועל הכול צריך להיות איש חיך, כמו שלמדנו לפי הספורנו איש חיל זה שיהיה בקי וחרוץ לברר את אמיתות הדבר ולהביאו לתכליתו.

כדאי להתעכב על זה רגע להבין, למה כתוב הדן דין אמת לאמיתו, מה ההבדל בין הדן דין אמת, לבין הדן דין אמת לאמיתו?

יש דיין שמה שבא לפנוי הוא שומע ומכריע, זו האמת. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אבל יש דן דין אמת לאמיתו. הוא לא מסתפק במה שהוא שומע, הוא חוקר הוא דורש, והוא מעיין והוא מקשה, והוא מתחקר בחכמה, ואם צריך גם לבדוק מאחורי הקלעים הוא בודק.. זה נקרא דין אמת לאמיתו שהוא לא השאיר כמו שאומרים אן על אבן עד שהוא לא ברר את הסוגיה מכל צדדיה בכל האפשרויות העומדות לפניו לברר ללבן את האמת. זה נקרא דיין שדן דין אמת לאמיתו. וזה שותל הקב''ה במעשה בראשית.

בינתיים אני עושה הפסקה קלה שנבין, לא מדובר רק על דיינים בבתי דין, מדובר גם עלינו, כל אדם הוא דיין, של עצמו לפחות, הרי לפניו כל יום מגיעות עשרות אם לא מאות סוגיות, אם מותר, אן אסור, אם נכון או לא נכון כדאי או לא כדאי, ראוי או לא ראוי, כל זה אף לך מול הפנים כל רגע ואתה מחליט, ואתה אומר טוב, זה ככה זה ככה זה ככה ככה החלטתי, צ'יק צ'אק כמה אנשים נעצרים ואמרים אגע, אני לא יכול, אני לא יודע מה להחליט, אני לא יודע, אני לא יודע אני צריך לברר,תמתין.

שולפים ישר תשובות טיק טי טיק.

יש דברים צריכים ליבון, צריכים לברר. ואם זה דחוף ואתה לא יכול לברר אז מצלצלים לבית דין, מצלצלים לרב, שואלים מה הדין מה אני עושה במצב כזה, ולא מחליטים ככה בערך.

לכן תראו בסוגית החיים כמה אנשים נכשלים, לדוגמא במאכלות אסורות, בבדיקת תולעים וחרקים בירק, בפרות,  בבשר ועופות, בתבלינים, ביטול איסור לכתחילה, בכל מיני מאכלים שיש בהם ספקות גדולים בתעשייתיים בעיקר, את מי זה מטריד, כמה אנשים מוטרדים מזה, יש להם חותמת. אפילו שהם יודעים שרוב החותמות זה שקר גמור ואין מאחוריהם שום ממש. ויש שקיות שיש עליהם 4 חותמות, למה, כי זה מקדם את המכירות של המוכרים כי לכל חוג שי חותמת אחרת, אז אם אתה רוצה למכור  לחוג לשי אז תשים גם את החותמת שלי, רגע ואיפה משגיח? יש ארבעה משגיחים שמה? אין אפילו אחד.

אבל חותמת יש.

מה, אנשים לא יודעים את זה, ודאי שיודעים . לא שמעו מזה, ודאי ששמעו. לא שמעו על מקרין כאלה, ודאי ששמעו.

אז איך אתם לא חוששים? יש חותמת.

אז איזה דיין אתה, אתה דיין שרוצה ללבן את האמת לאמיתה  ולברר, הרי זה בחייך יעלה, איך אתה לא בודק את ה עד תום?

אז תורה לחוד ודינים לחוד. בתורה הוא למדן, הוא יכול להגיד לך מקורות מצוין.. ומה אם הדינים לדון לפי התורה, לפי מה שלמדנו, את החיים שלך ולחיות על פיהם? לאאא, מה אני דיין אני, כולם אוכלים גם אני אוכל, כולם שותים גם אני ושותה, מה אני טוב מאחרים, מה פתאום.

זה לא יעזור לך מותק, אתה דיין ואתה צריך לדון את עצמך ולעצמך, כל דבר ודבר.

בענייני החומר את לא סומך על אחרים, איך הם הולכים מה הם עושים, לא, אתה רוצה את מה שאתה רוצה, אתה רוצה את המובחר, אתה יודע מה לדקדק, מה לא. אוו אוהרב בענייני חומר אתה מבין.בענייני רוחניות לא מפריע לך  שום דבר.

ככה גם מעריכים את האנשים. איך מעריכים אנשים, לפי כמה חומר יש להם. איפה הוא גר, איזה מכונית, מה הוא משתכר, מה המעמד שלו, וככה מעריכים את האנשים.

אבל אם הוא תלמיד חכם, ירא שמיים, מסתופף באוהלי ה' שיהיה בריא, שיצליח, אין עין רעה עליו, אף אחד לא מדבר עליו, מה זה, איך הוא נהיה גאון, איך הוא זכור הכול, איך הוא זה, איך הוא מוצלח, מישהו מקנא בו? שיהיה לו לבריאות. ירבו כאלה בישראל, אין לו שום בעיה עם זה.

אבל זה, איך קנה את זה, איך השיג, איך הוא טס כל הזמן,  מה קורה פה? כי אנשים מעריכים רק  חומר. אבל רוחניות. שום דבר.

נבהלו כל אומות העולם ששמעו את הקולות הברקים רצו לבעלם אמרו לו, מה קורה מה קורה, 'ה למבול ישב'  מה עוד פעם הביא מבול לעולם? אמר להם  לאא 'ה עוז לעמו יתן'. אהרב, אמרו יופי 'ה יברך את עמו בשלום' אם הם מקבלים תורה שיהיה להם לבריאות אין לנו בעיה עם זה, רק אנחנו פחדנו שיהיה פה בעיות עם החומר, שטיפון, ואז נאבד את הנכים. אם זה ככה הכול בסדר.

ככה נראה העולם. ככה נראה העולם. אז לכן, אם יצטרפו אצל האדם כל המעלות האלה, הוא ראוי ומחויב לדון דין אמת שזה קיום התורה וקיום הבריאה ועל ידי זה הוא משרה את השכינה ומקרב את הגאולה ככתוב 'ציון במשפט תפדה' איך נזכה לגאולה, עם יהיה משפט, אם נדון דין אמת בים אדם לחברו, אז זה יביא את הגאולה. מזה אנחנו רואים את גודל האחריות המוטלת עלינו, שאם נכין את עצמינו כראוי ונדון דין אמת קודם כל כלפי עצמינו בודאי כלפי חברינו אז יהיה בידינו הכח להשכין שלום בעולם, להשקיט את המריבות, וכל זמן שלא נתעצל בלימוד ובתיקון המידות ונשיג יראת שמיים.

אבל אם נתעלם מאיזה ושרש קטן של מידה רעה, עלול להיגרם חורבן לעולם בגללו, ועל זה  נאמר, 'אוי לי מיוצרי, אוי לי מיצרי' אוי לי אם אני יתעצל להגיע למדרגה שאני אוכל להשיגה שאוכל לזכות את הרבים. אתם שומעים השיא של השיאים זה לזכות את הרבים.

שאלו את הרב שטיינמן זכרונו לחיי העולם הבא, מה אתה רוצה? כאילו מה חסר, כבר הגעת לכל מה שכבר אפשר להגיע, נהיית כבר גדול הדור, אמר, להיות מזכה הרבים. וזאת הסיבה שהוא בא אלי הביתה, הוא אמר גם אני רוצה קצת פרנוסה, קצת פרנוסה, זכויות.

אתם שומעים, בן אדם שכל העולם שומע בקולו, ישיבות בכל העולם הולכים לפי דרכו מה שהוא אומר כולם עושים, והוא רוצה עוד פרנוסה, איזה פרנוסה, של זיכוי הרבים.

 הפלא יועץ כתב את הספר 'פלא יועץ' כי הוא ראה שאם אדם אין לו מצווה של זיכוי הרבים עם מה הוא יבוא למעלה, עם מה הוא יבוא למעלה? הרי אם בן אדם קיים את כל התריג מצוות, כל התריג מצוות, הוא קיים את הכול. ולא עבר שום עבירות, ולמד תורה, ועליו נאמר 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו' הקב''ה עוד ישאל אותו אם צדקת, מה תיתן לו?  זאת אומרת אם היית צדיק גמור הכול בסדר, אבל מה תיתן לו, עשית מה שמוטל עליך, עשית מה שאתה חייב קיימת את מה שהתורה חייבה אותך, כל הכבוד היית אזרח הגון, נפלא, צדיק. אב מה תיתן לו?

אומר רבנו בחיי בחובת הלבבות, בשער  הביטחון, הוא אומר מה מזכה אגם לחיי העולם הבא, אומר שני דברים, רק שני דברים. רק שני דברים  מזכים אדם לעולם הבא. 1: זה מי שמחזיר בתשובה, הוא ודאי בן העולם הבא. והשני, זה רק מי שה' נותן לו בנדבה את העולם הבא. שאפילו אם יהיה האדם צדיק, יעשה את כל המצוות, הוא אומר אין בידיך להחזיר אפילו על אחת מאלך אלפי אלפים וריבי רבבות פעמים הטובות שעשית עימנו ועם אבותינו.

על טובה אחת של הקב''ה אם כל החיים שלנו נהיה צדיקים כמו שאמרתנו, אנחנו עוד לא החזרנו על טובה אחת של הקב''ה. מה כן, אם הבאת לו נפשות להקב''ה כמו שהשתבח אברהם אבינו שנאמר עליו 'וגם את הנפש אשר עשו בחרן' וכך פוסק הרמב''ם  ואומר במצווה השלישית בספר המצוות, יש מצוות 'ואהבת את ה' אלוקיך ''כל יהודי ויהודיה חייבים לאהוב את ה'. הוא אומר איך מקיימים את המצווה הזו, זה לא רק שאתה תאהב את ה' אלא שתהה מאהיב אותו על הבריאות כאברהם אבינו שנאמר עליו ''ואת הנפש אשר עשו בחרן''  ואיך הוא אהב את ה'? 'בכל מאודך' מה זה בכל מאודך, בכל ממונך, מה לקח אברהם, את כל הממון שלו והשתמש בו להרבות כבוד שמיים, עשה אוהלים אשל - אכילה שתייה לינה, ולוויה, והיה מאכיל את הבריאות בשביל שיברכו בסוף על האוכל ובורא עולם יכירו, שיש בורא לעולם. זה נקרא לאהוב את ה' אז ה' אומר מה הוא רוצה מאיתנו שנזכה את הרבים, אז עכשיו אנחנו אומרים ''אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי'' אוי לי אם אני יתעצל להגיע למדרגה שאני ראוי להשיג שאני יוכל לזכות את הרבים ואוי לי אם אני רוצה לזכות את הרבים אבל אני אטה כל שהוא מן הישרות ואף היא אביא ההפך חלילה מן המבוקש.

יש אדם שרוצה לזכות את הרבים ובסוף שוכח את מה שהוא רוצה ולא הולך בדרך ישרה ומנצל זאת לצרכיו האישיים. ואז יוצא חילול ה'  אז אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי.

קיצורו של דבר ממה שלמדנו אנחנו מבינים מה הדרישות שהתורה דורשת מאיתנו, משה רבנו חיפש אנשי המעלות האלה כמו שאמר לו יתרו, לא מצא, בדור דעה לא מצא.  לא מצא. זה מה הוא העדיף מכולם, אנשי חיל, מי זה אנשי חיל לפי הספורנו, אלא שמחפשים ומבקשים את האמת ללבן אותה עד תכלית.

או, אם יש לך בן אדם אמיתי כזה שמוכן כל דבר לברר עד תכלית, הוא לא מורח, הוא לא פרווה, ההוא לא מאלה שאומרים 'כוחא דהייתירא עדיף' העיקר בא נתיר לציבור, לאא. הוא רוצה לברר את האמת לאמיתה כמו דיין שדן דין אמת לאמיתו, אם יש אחד כזה הוא יכול להעמיד את הדין וזה יכול להעמיד את כל העולם כולו, וזה משרה שכינה וזה מביא גאולה לעולם. זאת אומרת אדם כזה אפילו אם הוא לא ירא שמיים בדרגת יראת שמיים שנדרשת אבל הוא עדיף על ירא שמיים שלא מלבן את האמת עד הסוף. ומאיפה למד את זה אמר הספורנו, ממה שאמרו חכים אם יש לך תלמיד חכם שהוא כנחש, חוגריהו על מותניך, עדיף אחד כזה שיקיש אותך יגיד לך את האמת בפנים אבל הוא יביא אותך בסוף אל התכלית אל השלום ואל ההצלחה. לאומת זאת אם זה עם הארץ, שהוא חסיד אפילו, חסיד חסיד ממש כמו שתיארנו, אל תדור בשכונתו כי שיצטרכו לדעת את הדין על פי אמת ולפעול על פיו הוא יחרבש את הדברים כמו שהוא מבין כי אין לו ידיעה מספקת ויצא מזה חורבן גדול.

עכשיו יתברר לנו שכך צריך לפעול אז צריך להתחבר לאנשים כאלה וצריך שאדם יחליט שהוא יהיה דיין לעצמו, אדם צריך להיות דיין לעצמו, כי אדם משקר את עצמו, והמה הדבר שגורם לו לשקר, אתם יודעים מה הדבר שגורם לו לשקר, מה גורם לאדם לשקר, למה שאדם  ישקר את עצמו?

אמרו חכמים 'מדבר שקר תרחק' לא הרחיקה התורה משום עבירה כמו שהרחיקה משקר. לא נאמר על עבודה זרה, הרחקה כזאת. אל תשכן עוולה בביתך, כן. אבל לא הרחקה.

ולאישה בנידת טומאתה לא תקרב. בסדר לא תקרב, אבל לא אמרו תרחיק.

אבל רק משקר נאמר, 'מדבר שקר תרחק' כגון, כגון, מה הדוגמא מדבר שקר תרחק, תקשיבו דבר מדהים,

אם באים לפיני דיין שניים, אחד עני לבוש טלאים ובלאות, והשני עשיר לבוש בגדים מכובדים, לובש איצטלית בת מאה מנה, אסור לדיינים לדון במצב כזה, מדבר שקר תרחק אומרת התורה. מה שקר? אומר אתה רואה לפניך עני ואתה רואה לפניך עשיר, אומרת התורה לא לדון ככה, תוציא אותם החוצה, או ששניהם ילבשו כמו העני או ששניהם ילבשו כמו העשיר ,ואז יחזרו,

לא הבנתי.

אם העני  הוא נמוך ורזה ולבוש בלאות והעשיר שני מטר משקל 150 קילו לבוש חליפה מהודרת כובע צילינדר, אי אפשר להתבלבל, לא?

אם הם ילבשו עכשיו שנייה בלאות או ילבשו  איצטלית בת מאה מנה, כשיחזרו, לא יזכרו מי העני ומי העשיר, אז איך הרחיקו את השקר?

מגלה לנו התורה דבר מדהים, דבר מדהים. פה מדובר גם בדיינים שיודעים מה זה דין, שה' ניצב בעדת אל, הקב''ה ניצב ביון הדיינים, הם יודעים ששכינה לנגד פניהם, הם יודעים שגיהנום פעורה מתחתיהם כי אם הם ידונו דין שקר הם יכנסו לגיהנום, חרב מונחת בין ירכותיהם, כל סטייה זה דקירה לעצמה, ואף על פי כן אומרים להם מדבר שקר תרחק. אהל איפה השקר?

 מגלים לנו שהעניים הם שקרניות, ברגע שאתה רואה בעניים לפניך עני ועשיר, אתה תשקר. אם אתה יודע מי עני ומי עשיר ואתה מבקש את האמת, לא תשקר, אתה לא תהיה מושפע.

אבל אם אתה רואה בעיניים אתה תשקר.

לא יאומן כי יסופר. ואיך זה עובד? תסתכלו.

אם יכנס עכשיו לבית כנסת בן אדם מבוגר, עם קסקט, בגדים פשוטים ויחפש מקום לשבת, אם יש גבאי בבית הכנסת יגיד לו  כבודו, מר יהודי, ישב מר, ישב מר, ייתן לו לשבת באיזשהו מקום, פה אפשר לשבת. אבל אם יכנס אחד שנראה כמו רב מכובד, עם זקן ככה מסודר ויש לו כובע רחב שוליים עם חליפה או פראק, הוא נכנס לבפנים, כבוד הרב, כבוד הרב, בבקשה, בבקשה, ישב במזרח, בכבוד, בכבוד. נו נו נו נו, אני ישב פה. כבוד התוירה כבוד התוירה. איזה תורה? מאיפה אתה יודע שיש לו תורה? הוא רק קנה  חליפה, חליפה ומגבעת.

אבל הוא כבר רואה בחליפה את כבוד התוירה, מה הוא ראה, הוא ראה בעיניים חליפה ומגבעת. מי אמר שהוא מלא? אולי ההוא עם הקסקט צדיק נסתר, תלמיד חכם עצום, ואתה מזלזל בו ואומר רבי יהודי שב פה וההוא אתה אומר לו למזרח.

ככה אנחנו מעריכים את העולם. אנחנו מסתכלים על העולם בעיניים חומריות, ככה אנחנו רואים את העולם, מחשיבים מי שיש לו יותר חומר.

אבל אם רואים בן אדם שיושב וקורא בתורה ולבוש פשוט ובקושי אוכל בקושי יושן בקושי זה, מישהו מקנא בו, מישהו רוצה להיות כמוהו?

כולם מעריכים את הרב קנייבסקי. אה, אה ,אה איזה צדיק. נו, מי רוצה להיות כמוהו? מי מוכן ללמוד כמוהו בלי הפסקה כל הזמן, כל הזמן בלי הפסקה. מי מוכן? מי מוכן?

אתה אומר שהוא בעל  מעלה, הוא צדיק, הוא גדול הדור נו, אתה לא רוצה להיות, תא הלא רוצה את הגן עדן כמו שלו, נו, למה אתה לא מקנא בו?

אז תשב. שב תלמד. לא, מה פתאום, אני ישב ללמוד ככה כל הזמן, מתי אני יחיה? מתי אני  ייהנה, מתי אני יאכל, מתי אני ישתה, איך אני יטייל, לאן אני ייסע, מה? ככה, כל הזמן בחדר, כל היום בחדר??

זאת הבעיה, ללמוד תורה יש הרב שלומדים תורה, לקיים את דינה על פי התורה, לא כולם זוכים לזה.

עד כאן הם הדברים למי שרוצה ללכת לפי הדרשה הזאת מכאן ולהבא על פי דיני התורה ולהיות כלפי עצמו לפחות דיין שדן דין אמת לאמיתו, אשריו ואשרי חלקו. פרשה שלמה פרשת משפטים ''ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם'' מי שלא יעשה כן, כבר כתוב מה יהיה בסופו . אהל עד אז אם אתה עדיין לא מסוגל בזכות עצמך אז חפש לך תלמיד חכם שנושך, נוקם נוטר כנחש, ותחגור ואתו על מותניך ואל תתחבר אפילו לעמי ארצות חסידים ואל תדור בשכונתם.

למי שיש שאלות בבקשה.

כן י שלנו שאלה מאיציק

היי

שואל: היום אין לי רק שאלה בלי ביקרות על פי בקשה מיוחדת

הרב: יפה מאוד אתה מתחשב בי תודה.

שואל: רציתי לשאול משהו שחשבתי עליו, אנחנו נבחרנו להיות עם סגולה מכל העמים ובסוף אם אתה עושה בסוף את החשבון בסוף, אתה רואה שאפילו בקושי אנחנו שוברים את אחוז החסימה.כל העמים מתרבים גדולים מתאמצים ואנחנו נשארנו קומץ שלא עובר את אחוז החסימה כמו שאתה לא עברת בבחירות, איך אתה מסביר את זה, בעצם אם אנחנו עם סגולה היינו צריכים לגדול  להפיץ את תורתינו, ובמקום זה נשארנו קומץ בטל בשישים, מבחינת הגודל כן?

הרב: כן, אני יענה לך. מה יש יותר, זהב או חול?

שואל: חול ברור

הרב: מה היותר חשוב.

שואל: הזהב בסדר אבל..

הרב: הוא לא עבר את אחוז החסימה..

איציק, גם אני לא עברתי את אחוז החסימה, זה אומר שאני זהב.

עכשיו אני יסביר לך משהו, עוד דבר, לא צריך  הרבה. הקב''ה אמר במפורש בתורה ''כי לא מרובכם בחר בכם ה' כי אם המעט מכל העמים''

שואל: אבל מצד שני הוא ואמר ''פרו ורבו'' אז איפה ''פרו ורבו''?

הרב: זה הוא אמר לכל העולם.

שואל: אה, אוקי

הרב: זה המצווה הראשונה בתנ''ך לכל הברואים. אבל אתה צריך להבים, היה אדם אחד קראו לו אברהם והוא גילה את האמונה לכל העולם כולו, היה אדם אחד קראו לו משה, הוא מאלה שלא עברו את אחוז החסימה, הוא נתן את התורה לכל העולם, וגם הנצרות והאסלאם מבססים את ה'תורות' שלהם על התורה שלנו.

שואל: כן, אבל למה שלא יהיו עוד רבים כמונו, אם אנחנו כלכך עם סגולה אז האינטרס של האלוקים אמור להיות שאנחנו נהיה יותר.

הרב: עצם המילה סגולה, זה לא הרבה.

שואל: אבל בכל זאת זה קצת פרופורציה.

הרב: אז זה פרופורציה גדולה מאוד, תקשיב. 13 מיליון כיום ידועים...

שואל: מתי היינו הכי הרבה אוכלוסין, כאילו באיזה תקופה היה הכי הרבה יהודים לפני השואה? מתי?

הרב: לאאאא, כשהיינו במצרים

שואל: כמה היו, כמה?

הרב: היו מיליונים, אבל תקשיב.

שואל:מיליונים אתה בטוח?

הרב: תקשיב תקשיב, ירדו למצרים 70 נפש, שבעים רק. שבעים בני אדם. בתוך 210, הם הגיעו מינימום ל15 מיליון.

שואל: 15 מיליון?

הרב: כן, תוך מאתיים ועשר שנים.

שואל: למה, כמה היו מצרים?

הרב: מצרים היו יותר.

שואל: כמה היו יותר?

הרב: מה זה, הייתה מעצמת על כמו אמריקה של היום, זה היה..

שואל: השאלה אם יש נתונים מדויקים על האוכלוסייה, נראה לי שקצת במיליונים קצת פה...

הרב: מה, למה למה?

שואל: לא, לא נראה לי 15 מיליון

הרב: אני יסביר לך איך זה הולך 15 מיליון, בא תקשיב.

אלה שיצאו ממצרים זה היו רק חמישית, ''וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים''' שמונים אחוז מתו במצרים יהודים מבני ישראל במכת חושך. הם לא רצו לצאת ממצרים, לא רצו. אז רק 20 אחוז יצאו, והם היו לפחות מינימום שלוש מיליון.למה, כי בתורה נספרו כל הגברים מגיל 20 עד גיל 60 ושבט לוי נספרו מבין חודש במעלה, והם היו 600 אלף גברים. לבד מנשים וטף. וזקנים, אז תעשה חשבון. אם רק לכל הגברים יש נשים, זה מיליון מאתיים, ואם לכל אחד יש רק שתי ילדים ועוד מישהו זקן סבא או סבתא, הגעת כבר לשלוש מיליון במינימום

שואל: כמה היו לדעתך במעמד הר סיני?

הרב: מינימום שלוש מיליון.

שואל: שלוש מיליון?

הרב: עשיתי לך חשבון ברור

שואל: לא, לא, אבל במעמד הר סיני, כאילו זה וואחד, עיר.יש איזה שרידים לעניין הזה איפה, כאילו ישנו מתחת לכיפת השמיים, לא הבנתי באוהלים, שלוש מליון?

הרב: לא, אתה לא יודע שהיו להם ענני כבוד, שבעה ענני כבוד שהיו מכסים עליהם. הרי איך הם הלכו ארבעים שנה במדבר?

שואל: אזה, זאת אומרת היה להם כל הזמן שכמיה כזאתי

הרב: איייוווהרב הבנת?

שואל: שכמיית הגנה

הרב: עכשיו שתבין, זה לא רק שעם ישראל היו עדים למעמד הר סיני, גם האומות עולם היו עדים למעמד הר סיני, כיון שכל העולם ידע מממד הר סיני, והם סרבו להשתתף. כי הקב''ה חיזר קודם על הגויים וביקש מהם לקבל את התורה והם סרבו. בגלל שהם סרבו אז הוא פנה לישראל וישראל אמרו 'נעשה ונשמע'

שואל: זאת אומרת שהשיוך הזה של עם גולה הוא ברא אחרי מעמד הר סיני? לא לפני כן

הרב: נכון, ברגע שקיבלנו את התורה

שואל: זאת אומרת לפני זה היינו עבדים שמה, זה כאילו..

הרב: נכון. היינו עבדים במצרים

שואל: ואז, ואז למה בחר בנו אלוקים?

הרב: ואתה יודע למה היינו עבדים במצרים? בשביל לקבל את התורה, אתה צריך להיות עבד להקב''ה.

שואל: אבל לא היינו להקב''ה היינו עבדים למצרים..

הרב: לכן חינך אותנו קודם כל אם לאדם שהגובה שלו 60 ס''מ, פרעה, אתם יכולים להיות עבדים...

שואל: 60 ס''מ??

הרב: זה היה הגובה שלו

שואל: על מה אתה מדבר, מה זה 60 סנטים?

הרב:60 סנטים זה 55 ועוד 5. 60 סנטים

שואל: מה זה, זה לא גמד אפילו

הרב: נכון, הוא היה יושב על המדרכה ומנענע את הרגלים, כן.. זה היה פרעה כן,

שואל: מה זה, זה נראה כמו איזה..

הרב: זה נראה כמו כן, מיקי מאוס כזה.כן,

שואל: רגע, מה היה הגובה הממוצע של האנשים?

הרב: היה גובה ממוצע, עד 240 בערך,

שואל: 240? מה זה, נפילים?

הרב: משה רבנו ואהרון היו חמש מטר פלוס

שואל: מה?

הרב: ששמעת

שואל: רגע, רגע, אולי הם נשארו מתקופת הדינוזרואים לא הבנתי..

הרב: לא, לא, לא, לא היה להם זנב.

שואל: חמש מטר?

הרב:  כמש מטר עשר אמות, כן. עשר אמות.

שואל: עשר אמות? המידות הם מדויקות?

הרב: מדויק, מדויק

שואל: חמש מטר?

הרב: כן מותק

שואל: אפילו קינג קונג לא הייה בגובה הזה,

הרב: נו, מה לעשות,בטח, הוא כזה שמה בהוליווד. רק מגדילים אותו

מכ מקום תבין, סגולה זה מעט, סגולת מלכים זה מה שהם שומרים באוצר, כמה אבנים טובות והכל, זה נקרא סגולה, סגולה זה תמיד מעט. אחרת זה לא סגולה. אם זה דבר מצוי להמונים אין בזה שום סגולה, בכל דבר שהוא המוני אין סגולה, סגולה זה רק מעט

שואל: תגיד לי, אם היינו באמת עם  סגולה כזה, אז איך זה שלא השכלנו להגיע לעצמאות ולשקט ורוגע, ואיש תחת גפנו ישב

הרב: יפה, שאלה יפה. בגלל שלא שומרם את  מצוות התורה, אז נענשים כל פעם להיות בגלות אצל אומות העולם. אתם לא רוצים לשמוע לי אומר הקב''ה, , אין בעיה, נשלח אתכם למישהו אחר שתשמעו לו, מי, בשר ודם כמוכם שהו ירדה בכם, ישעבד אותכם, הוא יטיל עליכם מיסים, יגייס אתכם לצבא שלו, תילחמו בשבילו, במקום שהייתם שומרים את התורה והמצוות שלי והייתי גואל אתכם

שואל: תגיד לי, לדעתך זה היה מתוכנן שהוא העביר את כל בני ישראל, את כל הייסורים את כל המכשולים בשביל לחשל אותו ולעשות ממנו עם סגולה?

הרב: זה מה שאמרתי קודם, שארבעים שנה במדבר...

שואל: אוקי, אבל היו צריכים עוד 40 שנה לדעתי.

הרב: לא, לא, קיבלו 210 קודם, ועוד 40. תקשיב. קודם 210 שעבוד הגוף. לדעת שלעבוד את הבורא זה הרבה יותר קל, לשבת במקום כזה ללמוד תורה עם ספרים כאלה זה כיף שאין כדוגמתו, זה לא ל...

שואל: לא, זה  היה בזכות הטרמולוגיה,

הרב: רגע, רגע,

שואל: הפוסט ציונים

הרב: נכון ואז היו נוגסים בהם ונותנים להם מכות וצריכים לעבוד בחמר ולבנים, זה כבר רואים שיותר טוב. אחר כך במדבר הוא היה צריך לחנך אותם שאני זן ואני מפרנס ואני משגיח עליכם, הנה לקחתי אתכם למקום שאדם לא יכול לחיות. אנשים מתים, לשים בן אדם במדבר, מיליונים עם טף, זה למות. לאן אתה לוקח אותם, למדבר, מה, מה יש שם? יש מכולת, יש קניון, אין כלום. לאן אתה לוקח אותם? בלי אוכל, וגם צידה לא עשו להם. יצאו בלי צידה מספקת.

שואל: כמה נשארו אחרי המשא הזה?

הרב: למעט אלו שמתו נשארו 600 אלף גם כניסתם לארץ ישראל בדיוק אותו חשבון פחות או יותר,

שואל: זאת אומרת שש מיליון היו נשארו שש מאות

הרב: לאאאא,נכנסו לפחות שלוש מליון שוב, אלא שמתו באו במקומם

שואל: לא, אני שואל.ממעמד הר סיני עד לרגע שהם הגיעו לארץ ישראל כמה זמן?

הרב: ארבעים שנה .אותם שלוש מיליון במספר נשארו פחות או יותר אותו דבר.

שואל: הבנתי. טוב, תודה רבה. אתה השאלות הקשות נשאיר לפעם הבאה

הרב: אייווהה, תהיה בריא איציק תודה.

 

כן, שאלה פה שורה ראשונה,

מתי אתה הולך לרבי שמעון בר יוחאי

שואל: הנה אנחנו מדברים על זה עם הבן שלי, תן לו אישור אנחנו הולכים ביחד

הרב: יש אישור, יאללה.

 

שואל: כבוד הרב, ]היום מדברים הרבה רבנים ודרשנים על המשיח, ולהבדיל אפילו הגויים מדברים ועוד החילונים ברחובות תל אביבי עומדים  ומכריזים, המשיח אוטוטו מגיע. ואילו גדולי הדור ומנהיגי הדור לא מוצאים ומכריזים שהמשיח כבר עומד להיות, לא רק זה, אלא גם  התגלות המשיח צריך להיות אליהו הנביא,

הרב: לא צריך להודיע, גדולי ישראל יודעים שבכל רגע הוא יכול לבוא, יודעים שאי אפשר להגיד גם אם היו יודעים, מתי הוא יבוא. ממילא לא צריכים להודיע.

אבל אלה שלא יודעים כלום, הם מודעים כל הזמן שהוא כבר מגיע.

שואל: יש מישהו שאפילו הכריזו על עצמם שהם משיחיים,

הרב:לא, זה שיש כל מיני משיחים, אני מקבל אותם פה כל חודש מגיע אחד לפחות, ישר אני מזהה אותו,

שואל: עם חמור או בלי חמור?

הרב: לא לא, בלי חמור, הוא חמור לבד, הוא לא צריך חמור.

שואל: המשיח צריך קודם כל להופיע עם חמורו, או אליהו הנביא קודם לו?

הרב: אליהו צריך לבוא ולבשר שלושה ימים לפני.

שואל: ברוך תהיה

הרב: תהיה בריא

שואל: אמן

 

כן שאלה נוספת, הנה הבחור שמה באמצע

הוא מצביע, תן לו.

שואל: ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

שואל: קודם כל מקודם הרב אמר שהוא, שהרב זהב, אז אני חושב, אני רוצה להוסיף שהרב יהלום, לא זהב, יהלום מיוחד.

הרב:  תודה

שואל: רציתי לדעת בן אדם שף אני מדבר על עצמי, אם אני לא מרבה לכעוס כל הזמן אבל ברגע שאני כועס אז...

הרב: בלתי נשלט

שואל: בלתי נשלט, מה העצה.

הרב: מה העצה? להסתכל במראה.

שואל: אני עלול לשבור אותה

הרב: אני חושב  שאתה תפחד פחד מוות מהמראה שתראה.

אתה יודע עשו מחקר, והצליחו לצלם, ככה הם אומרים,ש כשאדם כועס יש הבזקים של אור שיוצאים לו מהעניים, זה משהו מפחיד, בן אדם שכועס זה לא בן אדם בכלל.

אז אם אתה רוצה להיות מאלה שהם כמו בעלי חיים, שהם יורים זיקים, אז בבקשה, רק תגיד לי מה אתה מרוויח מהכעס.

שואל: כמובן אני יודע שזה רק הפסד.

הרב: לא,אם יגיד לי בן אדם כעסתי והרווחתי משהו, מילא. אבל אני לא מכיר מישהו שמרוויח מכעס, מכעס רק מפסידים, אז למה לכעוס, למה להפסיד.

יש דבר יאחד שמותר, לרתוח על עוברי עבירה זה מותר. ''הא יצורה דרבנן דרתח אורייתא קא מרתחא ביה''

 אדם שרואה מעשה עוולה או מעשה איזור, דבר, זה מרתיח אותו, כי התורה שבתוכה רותחת,'' הלוא כה דברי כאש'' אם התורה באמת מתיישבת על ליבו הוא לא יכול לראות דבר זה, כמו למדנו על אנשים האמת שהם לא יכולים לראות עוולה ועושק. אז זה דבר שמותר. כעס ניתן לאדם , מידה כזאת ניתן, כל המידות נתנו אבל צריך להשתמש בהם למה שמותר ובמינון הנכון.

שואל: אז סתם דוגמא אם אני מגיע לכעס כי אני כביכול, על דברי תורה, על מה שנאי עלול דון את עצמי בחומרא ולהתעצבן ולהגיע כביכול לאיזשהו...

הרב: אם אתה כועס על עצמך שעשית דבר איזור, זה מותר, זה אין בעיה, אבל להגיע למסקנות חיובים כמובן, לא להישאר רק עם הכעס וזהו

שואל: כמובן. תודה כבוד הרב

הרב: תהיה בריא

 

שאלה נוספת, הנה פה,

קהל: אפשר?

הרב: כן, אפשר תכף

שורה שניה. אחר כך יש שמה איזה שרוצה

שואל:ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

שואל: רציתי לשאול, אצל יוסף כתוב שהוא נענש שהוא הזכיר לשר המשקים פעמיים. כתוב ולא שכר שר המשקים את יוסף וישכחהו, שפעמיים הוא נענש ונכנס שנתיים לכלא. כעט יוסף למעשה יהיה בכלא והיה במצוקה, הוא היה צריך לעשות את ההשתדלות, אבל הוא היה צריך לעשות את ההשתדלות. להזכיר פעם אחת, פעם אחת הוא היה נכנס לגדר של השתדלות בלי פגם, ברגע שהוא אמר עוד פעם אז הוא כבר פגם.

השאלה היא ביום יום שלנו, מחשבות לא עושות כלום, העולם שלנו הוא עולם הפעולות, עולם המעשה איך שקוראים לזה, השאלה היא מתי בן אדם לעצמו שהוא לא בגדר יוסף,מתי הוא עושה השתדלות ומתי הוא עושה סטופ, אני עשיתי את ההשתדלות, סיימתי, כעט אני משאיר את זה להקב''ה מתי זה נקרא שהוא כבר יותר   מידי, מתי זה נקרא שהוא צריך להפסיק. זה דבר לא ברור, זה תחום אפור.

הרב: תודה על השאלה, קודם כל אדם, שב. אדם לא צריך לעשות השתדלות בכלל. כל נושא ההשתדלות זה קללה שהתקלל אדם הראשון בזיעת אפך תאכל לחם. זאת אומרת אלמלא שנתקלל הכול היה מזומן לו, מלאכים צולים לו בשר ומשקים אותו יין, הוא הושם ישר בגן עדן. אבל בגלל שהוא התקלל, זאת הקללה, קללת ההשתדלות.

עכשיו לא כתוב בתורה, כמה זמן צריך להיות קללה. בהסתדרות קבעו שמונה שעות, אבל אם אתה תהיה מקולל חצי מהזמן, אתה מפסיד משהו? ואם אחד יהיה חכם  אמר לא רוצה להיות מקולל בכלל. לא חייבו אותו להיות מקולל. אבל כולם משתמשים בתרוץ של השתדלות, אם היית לומד שער הביטחון של רבנו בחיי ומפנים אותו במאה אחוז, לא היית משתדל בכלל, ולא היה חסר לך שום דבר, ככה הוא אומר, שמי שמגיע לדרגת ההשתדלות בתשע מידות שהוא מונה שם, לא צריך כלום וה' יביא לו את הכול אליו, הכול אליו.

אבל כיון שאדם אי לו בטחון מספיק בה' אז לכן הוא הולך לעבוד. אבל יש פה פחד וחשש גדול. אם הוא הולך ואומר אם אני לא אלך אז מאיפה יהיה לי לאכול, זה כבר גובל בכפירה ואפיקורסות, כי אם הוא תולה את האכילה וכלכלת הבית בהשתדלות שלו אז זה כאילו אין ביד ה' להושיע, וכאילו אין המזונות קצובים מראשית שנה ועד אחרית שנה, ורק אני אביא את המזון לביתי. זאת הבעיה. אז יותר חמור מעצם ההשתדלות זה האמנה שאתה מאמין שאתה מביא יותר.

וכשלא מביאים יותר אז הוא אומר אני יעבוד עוד עבודה, עוד חצי משרה, וידוע מה ששאל אחד את החפץ חיים זכרונו לחיי העולם הבא , אמר לו, יש לי שדה וחברי שכני רוצה למכות את השדה שלו שהיא כמו השדה  שלי, מה הרב אומר, אני יקנה אותה או לא? אומר לו, הדבר דומה למי שיש לו חבית, ויש לו ברז והוא שואל אם להוסיף עוד ברז בחבית.

המזונות קצובים. אם תשים שני ברזים יצא לך בסך הכול אותה קצבה שקצבו לך, המזונות לא שיתנו, זה תוסיף עוד שדה זה עוד ברז בלבד. זה לא עוד כמות של חבית..

אז עכשיו צריך אדם לעבוד על ביטחון, מי שסוכה למידת הביטחון לא מודאג משום מצב. ולכן הו אלא ישתדל יותר מידי, רבי שמואל מסלנט אמר שההשתדלות שלו למשך שנה זה לרדת לקנות הגרלה. לא כמו של היום. היה אז מן הגרלות כאלה שמותרות, הוא אומר בזה עשיתי את ההשתדלות, אם ה' רצה להביא לי דרך פה, אז קיבלתי דרך פה, הו אלא רוצה, הקב''ה יש לו אין סוף סיבות מאיפה להביא לי את המזונות שהוא קצב לי, שהרי ברור לכל אדם שאם קצבו לו שהוא יחיה שבעים שמונים שנה אז הוא לא ימות לפני כן אם הוא לא יעשה עבירות.

נו, ואם הוא לא ילך לעבוד, אז איך הקב''ה יחזיק אותו עד גיל  שבעים שנה אם הוא לא עובד, 'מאן דאהיב חיה, יהב מזוני' מי שנותן חיים חייב לתת לך מזון, כי בלי מזון אי אפשר לחיות אז מוכרח שאם הוא קצב שתחיה שבעים שמונים יהיה לך מזון עד אז. אז למה צריך לצאת לקראת, ולכן הפסוק אומר ''השלך אל ה' יהבך והוא יכלכלך'' אבל זה בתנאי שאתה משליך על ה' את כל יהבך. ואתה לא משאיר לעצמך כלום, אז תראה שהוא יכלכלך, ורואים את זה בחיי היום היום כל יום, אנשים הולכים לבית חולים חודשים, לפעמים שנים, והמשפחה ממשיכה להתכלכל בלי שום בעיה והמשביר למשפחה בבית החולים, ואם אבא נפטר והוא היה מביא 15 אלף שקל ופתאום אין כסף, אז המשפחה מתה אחריו? לא מתים.

לא הבנתי, אבל הם אמרו לו אם אתה לא תביא כסף אנחנו נמות ברעב. אז כל זמן שהוא הביא  הם חיו, וכשהוא מת הם לא חיים? כן חיים. מי עכשיו מביא כסף? הקב''ה מגלגל.

אתה מבין איך זה עובד? זהו.

 

כן תן ליהודי, רגע הגברת שמה אמרנו אחת.

בבקשה

שואלת: אפשר לאל צלם בבקשה...

הרב: מה השאלה?

שואלת: הרב רציתי לשאול כמה שאלות

הרב: בבקשה

שואלת: אני מתרגשת. קודם כל תודה רבה הרב שאתה מחזק אותנו ואתה ואמר את האמת. אני הייתי בת מדרשיה וקשה מאוד לאנשים לשמוע את העניין של הכשרות של הבשר. אז רציתי לשאול איך אפשר להגיד להם. כי הם אומרים שזה דעת יחיד ודאי אפשר לשמוע לזה.

הרב: הבנתי. קודם כל קשה להשמיע למי ששומע מהבטן. מי ששומע מהאוזניים יש סיכוי. אבל מי ששומע מהבטן, רק את הקרקורים שחסר לו בשר, אז הוא לא יכול לשמוע מהאוזנים.

דבר שני, את יכולה להגיד ואם הם לא ישמעו אז לפחות יצאת ידי חובה ואת את נפשך הצלת. ודבר נוסף, זה מכשלה גדולה מאוד לא רק בדור שלנו, זה כבר היה בדורות קודמים מי שקרא את ספר כור ההיתוך' רואה שבזמן מגלה עמוקות אז הכשילו שמה ערים שלמות ואנשים חכמים  ותלמידי חכמים וישיבות והכול באיסורים במשך שנים רבות והחתם סופר כבר כתב ואמר שיצר הרע כבר בעת זקנתו הוא כבר לא מטפל בכל איש להחטיאו, הוא פשוט תפס שלוש רגלים של כסא ובהם הוא מכשיל את כל ישראל. אחד זה השוחטים, שתיים זה החזנים, שלוש זה הסופרים, וככה הוא גורם לעם ישראל להיכשל בדברים מהותיים וחשובים.

כל המטבחים הופכים להיות טרפה. אין תפילין מזוזות וספרי תורה כשרים. אתם יודעים היום לצערנו הרב מתברר שיש כאלה סופרים שקונים את הקלף אצל ערבים כי זה שליש מחיר

 ועוד כל מיני בעיות שהם לא ראויים הכלל אם הם אוכלים נבלות וטרפות, הם פסולים לכתוב. והם פסולים לעבד את התפילין וכו. ומי שקונה מהם רונה דברים פסולים. אפילו שה יפה ונראה טוב אבל זה לא כשר בכלל. וחזנים, גם חזנים שאוכלים נבלות וטרפות, מעבר למה שכתוב בסימן נ'ג בשולחן ערוך, פסולים להיות שליחי ציבור ממילא אין חזרת שליח ציבור כהוגן ואנשים עונים אמן כשאין מה לענות ולמי לענות וכו. אז לכן החתם סופר כבר אמר את הדברים לפני למעלה ממאתים חמישים שנה, וזה לא חדש. רק מה בדורינו יש אפשרות להוכיח את הדברים, להסריט את הדברים לתעד, להקליט. זה מה שעשינו. ולמרות שהוצאנו שלוש דיסקים רק על הנושא הזה עם כל ההוכחות, עדיין אנשים אומרים דעת יחיד. מה זה קשור לדעת יחיד? אם יש עדויות והוכחות דברים ברורים, אז מה זה קשור לדעת יחיד?   זה לא דעת יחיד.

ודבר נוסף, ואם זה דעת יחיד, נגיד אחד באוטובוס צועק ''מטען חבלה'' ויורד. אומרים מה הוא צועק, דעת יחיד. שבו שבו, מה אתם מתרגשים? זהו, זה הדעת יחיד.

כן, שאלה שניה.

שואלת: עוד שאלה, יש רבנית שהלכה לאוטיסטים ושאלה אותם ואמרו לה שמרוצים ממנה בשמיים.

הרב: שמה,לא הבנתי, אהה, שהם מרוצים מהרבנית בשמיים.

שואלת: כן

הרב: בסדר גמור כשהיא תגיע לשמה, לא צריך משפט תביא את האוטיסטית והיא תכניס אותה לגן עדן. אם יש לאוטיסטית גן עדן משלה אז זה בסדר. אבל אם לא, היא תצטרך לעמוד לדין גם על זה שהיא הלכה לשאול את האוטיסטית. גם על זה יעמידו אותה לדין.

ממתי כתוב ששואלים אוטיסטים? שואלים רב, פוסק הלכה שאלה, מה הולכים לשאול אוטיסטית? אדם שנמצא בפיגור שכלי שואלים אותו? לא הבנתי?

כן,

שואלת: בעניין של ריבית הרב...

הרב: של ריבית?

שואלת: כן,  אם אפשר להסביר, כי אני לא כל כך הבנתי את הרב שהוא..

הרב: יש את ההלכות באתר שלנו אבל בקצרה אסור ריבית וריבית זה מצוי  גם לפעמים יש מי שפוסקים שגם בחשבונות שאדם לא משלם בזמן, יש בזה גם כן דין ריבית, יש כאלה שלוקחים הלוואות לא לדברים שמותר, אז לא מועיל היתר עיסקא. לדוגמא לוקח הלואה בשביל שהוא רוצה לסגור חובות, אם הוא לוקח הלואה לסגירת חובות ומילא הוא משלם ריבית וזה אסור, היתר עיסקא זה מועיל כשאדם נגיד קונה דירה, אז הבנק הוא שותף בחלק מן הדירה כי יש תמיד מצב שהיא עולה בערכה ומילא הוא שותף בחלק מהרווחים האלה וזה לא נחשב ריבית אלא רווחים, זה מותר, זה מותר היתר עיסקא, כשיש עיסקא.  אבל אם זה רק בשביל לסגור חובות או דברים כאלה ואחרים אז לא מותר וזה איסור ריבית, מי שעובר על איסור ריבית כתוב שהוא כופר ביציאת מצרים הוא לא יקום בתחיית המתים וגם נכסיו מתמוטטים.

זה בקצרה.

שואלת: מה זה אומר אבל למי שמלווה?

הרב: מי שמלווה חוטא וגם מי שלווה חוטא. שניהם חוטאים, יש שישה לאווים ושני לאוים.

שואלת: אז לא להחזיק חשבון בנק לגמרי או מה?

הרב: לא, מותר להחזיק חשבון, אבל  ריבית שאמרתי שלוקחים הלועות ודברים כאלה זה אסור ודבר נוסף, זה תשלומים שצריכים לשלם לא להתעכב כי הם לוקחים ריבית, על זה שתא לא משלם בזמן, אז לכן צריך להקפיד לשלם או בהוראת קבע או הדרך אחרת אבל לשלם בזמן.

כן,

שואלת: אם אפשר לברך אותי לזווג הגון

הרב: תלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה

שואלת: אני לומדת

הרב: מצוין, מה שמך?

שואלת: בתיה...

הרב: צריכה חתן מצחיק. בתיה בת? בת צחוקי, כן. ה' יזכה אותך לזווג הגון מהרה.

שואלת: אמן

 

כן, שאלה פה ליהודי באמצע.

תרים את היד שהוא יראה אותך, כן הנה הוא עומד.

שואל: רציתי לשאול  יש הבטחות ש ל צדיקים שכמו מי שלומד בספרים שלו, השאלה הוא האם הבטחה זה הבטחה?  או שיש גם כל מיני חשבונות בשמיים מהקב''ה?

הרב: השאלה מה מבטיח? מה הוא מבטיח?

שואל: לדוגמא ישלים שנתו,

הרב: איך, שמה?

שואל: ישלים שנתו.

הרב: אי אפשר להבטיח דברים כאלה שכל מי שקרא בספר ישלים שנתו משום שאם הוא כל שנה יקרא בספר ולא יפסיק בספר הוא לא ימות אף פעם. אין דבר כזה.

שואל: אז יש חשבונות שמיים בנוסף לזה?

הרב: זה חוץ מזה שאם בן אדם עושה עבירות שהוא מתחיב עליהם חלילה כרת או חיובי תורה אחרים אז אף אחד לא יכול למנוע את הדבר הזה, אבל עצם זה שאומרים ישלים שנתו פירושו של דבר שכל שנה הוא יישאר חי.

שואל: אז מה הם מבטיחים בעצם?

הרב: אני לא יודע, לא קראתי את זה, אם אני יקרא..

שואל: יש מלא הבטחות כמו ...ברוחניות וגשמיות

הרב: אני עדיין לא סמכתי על שום הבטחה, רק על הבטחת התורה, ''כי בי  ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים'' זה הבטחה של הקב''ה בזה אני מאמין ובטוח גם, מה לא טוב בזה? הבטחה של הקב''ה לא טוב. ספר התורה שהוא אומר זה לא טוב? וספר אחר שכתב תלמיד חכם או תדייק זה כן טוב? איך יכול להיות שהתורה תהיה פחות עדיפה פחות נאמנה פחות מבטיחה?

שואל: אולי זה בגדר צדיק גוזר והקב''ה מקים?

הרב: יכול להיות, אבל  אני שואל אותך שאלה, יש אומרים לדוגמא שרבי נחמן הבטח שהוא ירים את החסידים שלו מהפאות ויוצאי אותם מהגיהנום. שאלה ראשונה למה הם יגיעו לגיהנום אם הם חסידים שלו? דבר שני, למה הוא יוציא אותם עם הפאות, איך הם לא נשרפו קודם כל. ודבר שני, איך הוא יוציא אותם משם, אז לא הבנתי יש פה העדפה כאילו, אפילו שהיו חוטאים ואפילו שהיו זה, שכולם יצאו?

שואל: ככה משמע

הרב: ככה משמע, בסדר, יכול להיות שככה משמע, יכול להיות, אם אתה רוצה לסמוך על זה גדל פאות והכל יהיה בסדר.

כן

שואל: תודה רבה

הרב: תהיה בריא

 

כן, עוד שאלה, אתה כבר שאלה מה אתה קופץ?

כן, תן  ליהודי שם.

שואל: שלום כבוד הרב ישר כח על הדברים. רציתי לשאול בזמן האחרון אנחנו רואים דברים שגורמים להשתאות לפעמים, רואים ארה''ב פתאום התהפכה, הנשיא טראמפ, העביר את השגרירות, הוא רוצה להכיר בירושלים, כמו כן הסגן שלו שהיה בארץ ברך שהחינו ודיבר אל הלב של העם היהודי ואמר שאתם ראויים לכל הערכה אחרי אלפיים שנות גלות, וכמו כן אנחנו רואים את התכונה מסביב אצל האויבים שלנו, אז  הייתי רוצה לשמוע איך הרב מסתכל על הדברים

הרב: אני יגיד לך אני אמרתי בזמו, יום לפני שאובמבה נבחר, אמרתי שהוא יבחר והוא יהיה שונא לישראל. ועשיתי חשבון עם הגימטרייה של השם שלו ושל כדרלעומר ויצא לי שזה בדיוק אותו דבר. נמרוד היה שחום עור הראשון ואובמבה אחרון.

שניהם מרדו בהקב''ה ושניהם מלכו בכיפת העולם מה שנקרא.והוא היה נשיא ה44.  גימטרייה דם, ובזמן  היה האביב הערבי וכל הדם שנשפך מסביבנו בכלל בכל העולם עכשיו זה לא הייה לפני כן, וזה נהיה ככה בבת אחת אם אתה זוכר עם אותו אחד שהדליק את עצמו בתוניסיה ומזה התגלגל  הכול ואמרתי שאחרי דם בא אדם. אדם זה שייך יותר לעם ישראל, נכון, אנחנו קרואים אדם ואין האומות קרואים אדם. ואתה ראוה שבא בן אדם שפתאום הוא בעד ישראל ופתאום ככה ופתאום ככה, אבל לא להתפלא, גם עשיו היה דתי כאילו, הוא היה שואל מה עם התבן, מה עם המלח, הרי זה הראש של עשיו כשיו , טרמפ הוא הנשיא של אדם, של עשיו.

-הערה מהקהל-

רגע גע, רק שניה, שנייה שניה, אז ככה אובמבה היה מוסלמי שחיזק את האסלאם והחליש את היהודים, הקונטרה שלו בא עכשיו שטראמפ עושה בדיוק הפוך, מחזק את היהודים וזה, מי מנהל את כל זה, זה אלה פפיונים, אלה לא, אל תתייחס לשמות לגודל ולגובה ולתסרוקת, תתייחס למי ה' שם ומתי ולמה. אז עכשיו אנחנו רואים שדברים יכולים להתהפך והקצה לקצה. אז אם אתה רואה שהדברים יכולים להתהפך מהקצה לקצה אז ודאי שהקב''ה יכול להביא אותנו ממצב של גלות למצב של גאולה, א ז למה אני צריך לסמוך על טרמפ שהו איעשה בשבילנו עבודה כל שהיא אם אני יכול לעשות את זה לבד. אם אני ישמע לה' הוא אומר לי מפורש תעשה, כמו שלמדנו עכישו, תשמרו על הדינים שלי אני מביא לכם גאולה. ''ציון במפשט תפדה'' אתם לא צריכם אותו ולא אותו אתם  לא צריכים לפחד מאף אחד. תעשו מה שאני אומר, ''ה' ילחם לכם ואתם תחרישון''

הנה בנתיים הקב''ה דואג שכולם לחמים עם כולם ואנחנו כמו אי שליו בנתיים זמנית יושבים פה באמצע, הכול מתלקח מסביבנו ואנחנו בנתיים בשקט. הכול זה רק בנתיים.

הכול יתהפך בין רגע. אבל ברור לנו שצריך להיות מלחמת גוג ומגוג. ומלחמת גוג ומגוג זה אסון שלא היה כדוגמתו, זה שני שליש מהעולם, אחרי המבול, שכולם צריכים להספות, ושליש..

שואל: גם ארה''ב צריכה לצאת נגדינו?

הרב: בטח. בפרט. לא רק ארה''ב. זה על אדום נאמר כל הנבואות נאמרו על אדום, אז זאת אומרת כיון שהם ציערו את היהודים במשך כל הדורות, הרי האינקויזיציה, הנצרות היא הרגה רצחה, שעבדה, עשתה דברים איומים ונוראים, ואנחנו אומרים ''אל נקמות ה' אל נקמות הופיע הנשא שופט הארץ השב גמול על גאים'' אז הקב''ה אמור ללבוש את ה''פורפירא דיליה'' את החלוק שלו שעליו יש כל הגויות של ישראל שנרצחו במשך כל הדורות והוא יוצא להלחם בהם. והוא עומד ונלחם בכל הגויים ועמדו רגליו על הר הזיתים כמו שכתוב בנבואות אז זאת אומרת זה צפוי כמעט כל רגע. אז אנחנו לא מתפעלים מטראמפ. אנחנו מתפעלים מה' יתברך שמראה לנו איך באומה אחת אתמול היה אחד נגד גמור, והיום אחד בעד כמעט גמור.

שואל: אז רק להתחזק מהשינויים שהקב''ה...

הרב: השינויים מגלים שמייד ה' להטות ''לב מלכים ושרים ביד ה'' מה שרוצה לעשות הוא עושה.

שואל: ישר כח

הרב: תהיה בריא

 

כן, שאלה אחרונה. כן תן לו פה שורה ראשונה.

שואל: שלום וברכה חזק וברכה

הרב: שלום שלום

שואל: התחזקנו

הרב: ברוך תהיה

שואל: הרב דיבר על נטית הדין ועל .. רציתי לשאול, העולם לא יכול להתקיים במידת הדין מצד אחד הרב הזכיר את הפסוק שה' אלוכיך..

הרב: כן, כן

שואל: אז רציתי שהרב יסביר הרי כתוב שבריאת העולם..

הרב: נכון הקב''ה רצה מתחילה להראות את העולם במידת הדין '''בראשית ברא אלוקים'' אבל אחר כך ביום עשות אלוקים ארץ ושמיים, אז הקב''ה שיתף מידת הרחמים עם מידת הדין כדי שיתקיים. אבל הוא לא חזר בו מזה שהעולם צריך להתקיים על פי הדין ולכן הצדיקים הגמורים הם עובדים את ה' במידת הדין. כמו שהיה יצחק אבינו, כמו רבי עקיבא ועוד, שרצו לעבוד את ה' רק במידת הדין. עכשיו זה נכון שהקב''ה לא דן אותנו על פי דין כי אם על פי זה אדם עובר עבירה אדם צריך למות על המקום.כי עצם זה שאתה מורד בהקב''ה אם מי שמורד במלך תולים אותו בכיכר העיר שהוא בשר ודם,מי שמורד במלכו של עולם על אחת כמה וכמה. אבל כך רצה ה' ברחמיו לשתף מידת הרחמים עם הדין. אבל הכול בסוף סובב סביב בדין, גם הרחמים  הם על פי הדין

שואל: אז זה דין גמור או שזה לא דין

הרב: זה לא דין גמור, אם זה היה דין גמור זה לא טוב.

שואל: אז מה, הקב''ה כאילו יודע..

הרב: עכשיו בגאולה כתוב ככה,יש אפשרות שהגאולה תהיה בדין קשיא, יש אפשרות שהיא תהיה בדינא רפיה, זאת אומרת אם אנחנו נקרב את הגאולה, על ידי המעשים הטובים שלנו אז זה יהיה דין אבל רפה, אם אנחנו לא, והיא תבוא בעיתה אז זה יהיה בדין הקשה עד כדי שנאמר להרים כסונו. אנחנו נהיה מוכנים שהר ייפול עלינו ויכסה עלינו ממה שיהיה, זה כבר אומר הרבה שפירושו של דבר שיהיה פה פצצות כאלה שהם הורגות המונים מיליונים וזה ברור והקראנו את הנבואה של יחזקאל בל'ח שהוא אומר שיהיה רעש גדול  על אדמת ישראל ורעשו מפני כל דגי הים עוף השמיים וחית הארץ וכל הבהמה וכו וכו , ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות, שמה מתואר פצצת אטום בישראל, זה מוכרח להיות.

שואל: מוכרח אפילו אם יחזרו בתשובה?

הרב: מוכרח להיות. אבל כתוב גם ''ייפול מצדך אלף ורבבה מימנך אלך לא ייגש'' אדם יכול להיות בין 11 אלף הרוגים והוא חי, עומד.

זאת אומרת להקב''ה אין בעיה לעשות את זה יש לנו הקדמות ממצרים שהפלה ה' בין מכות מצרים למכות בבני ישראל. אלה קיבלו את המכות ואלה היו בתוכם ולא סבלו מהמכות, אלה היו בחושך ואלה היו באור, אלה שתו מים ואלה שתו דם.

שאת אומרת אין להקב''ה בעיה להפלות בין לבין. אז לכן אנחנו יכולים להיות רגועים. רק  הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתור ובגמילות חסדים. ובא ליון גואל.

שואל: יש סיכוי שזה יתבטל אם יחזרו בתושבה?

הרב: לא יתבטל שום דבר

שואל: אהה.

הרב: גוג ומגוג חייבת להיות, יש שלוש גוג ומגוג, דיבר עליהם החפץ חיים וזה על פי המלבי''ם המלב''ים ביחזקאל ל'ח אומר שיש שלוש גוג ומגוג החפץ חיים זכרונו לחיי העולם הבא אמר מלחמת עולם הראשונה הייתה גוג ומגוג הראשונה, הוא אומר עוד מעט תהיה מלחמה נוספת, הוא אמר על מלחמת עולם השנייה טרם היותה, היא תהיה מלחמת גוג ומגוג השניה. ובאחרית הימים תהיה הוא אומר שבע שמיטות מאז שבעים שנה אחרי, אנחנו בזמן, הוא אמר תהיה מלחמת גוג ומגוג השלישית והאחרונה.

שואל: אז גם אם יחזרו בתושבה אין סיכוי שהמלחמה הזאת תתבטל מלחמת גוג ומגוג

הרב: אם יחזרו בתשובה אז זה נקרא שאנחנו עשינו 'אחישנה' ''ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאום ה'' אבל זה אם אנחנו נעשה אז יהיה 'דינא רפיה' עיקר הדין יהיה באומות העולם ואצלנו הוא יהיה קצת

שואל: אז עצם המלחמה לא תתבטל היא צריכה להיות בכל מקרה.

הרב: חייבת.

שואל: אהה. עכשיו רציתי לשאול, זכור לי שראיתי יש כאלה שאומרים שהגוג ומגוג זה היה בשואה האיומה שהייתה.

הרב: אמרתי כבר

שואל: השואה?

הרב: אמרתי זה השניה, מלחמת עולם השנייה זה גוג ומגוג השניה, ויש השלישית.

שואל: הבנתי, עכשיו רציתי לשאול לגבי הרב דיבר עוד פעם על הדין שהעולם לא יכול להתקיים על מידת הדין אז שיתף את מידת הרחמים. ה רואה מסוף העולם עד סופו אז הוא ידע שהעולם לא יכול להתקיים, אז מה הווה אמינא מלכתחילה?

הרב: הוא רוצה שהעולם יברא בדין

שואל: אז מלכתחילה היה משתף, כמו שעשה

הרב:לא הבנת?

שואל: מה?

הרב: אם הוא ישתף מהתחלה אז לכתחילה הוא רצה לשתף, הוא לא רצה לכתחילה לשתף.

שואל: אז מה הווה אמינא, אחר כך הוא שיתף

הרב" בשביל שהוא רוצה בדיעבד לשתף. לא רוצה מלכתחילה.

הוא רוצה שהעולם יתנהג על פי דין. זהו

שואל: עכשיו למה ההלכה לא כמו בית שמאי הרי כתוב שלעתיד לבוא ההלכה תהיה כמו בית שמאי שזה הדין, דין משפט.

הרב: למה, מאותה סיבה שאתה לא יכול עדיין לחיות על פי דין. ולפי חומרא דבית שמאי, לא יכול העולם בנתיים ולכן נפסקה הלכה כבית הלל.

שואל: אבל אם ככה ההלכה שלעתיד לבוא יהיה הלכה כמו בית שמאי, אז שיהיה עכשיו כמו בית שמאי

הרב: אם הקב''ה החליט שההלכה כמו בית הלל בנתיים מה זה אכפת לך  ואם הוא אומר...

שואל: אלו ואלו דברי אלוקים חיים

הרב: נכון, אז מה? אף על פי שאלו ואלו אומר הלכה כבית הלל.

שואל: איך יכול להיות שאלו ואלו דברי אמת כשלעתיד לבוא זה ישתנה? כתוב שהתורה לא תשנה כתוב,

הרב: מה פרוש? למה זה לא יכול להיות, היום אני אומר לך כך ומחר אני אומר לך כך, מה בעיה,

שואל: זה שינוי ב...

הרב: שום שינוי, אני הפה שמתיר ואני הפה שאוסר. מה הבעיה,

שואל: הבנתי

הרב: איך אתה יכול להיות 13, ודקה פחות 13 אתה לא חייב בשום מצווה ודקה אחרי זה אתה חייב בכל המצוות, מה השתנה?

מה בשנייה השתנה? תגיד לי מה השתנה?

שואל: בגמרא כתוב...

הרב: מה השתנה אני שואל? מה זה בגמרא, מה השתנה תגיד לי?

שואל: השתנה שעכשיו הוא נהיה..

הרב: מה זה הוא נהיה, מה זה נהיה? מי החליט שהוא נהיה. מי שהחליט שלפני הוא לא נהיה החליט שאחרי זה הוא נהיה. מי שהחליט שקודם יהיה בית הלל החליט שעכשיו נהיה בית שמאי, מה הבעיה, מי שאומר הוא מחליט..

שואל: כן, אבל הגמרא אומרת סיבה. רק רציתי שבגלל שבית הלל היו נוחים וענותנים, מה זה קשור לפסיקת ההלכה שהיו נוחים וענותנים?

הרב: זה עוד סיבה, זה עוד סיבה, זה סיבה נוספת,  שההלכה, למה, כי הם מבררים את האמת עד תום ומקדימים דברי בית שמאי לדבריהם

שואל: אז זה סיבה?

הרב: כן כן, דעת תורה .הולכת למקום  נמוך והתורה לא נמצאת ככה כתוב בהרמב''ם בגסי הרוח, היא עוזבת מקום, לכן נמשלה למים עוזבת ממקום גבוה למקום נמוך ומי שהוא כלי לקבל את כל הדעות וכל ההשקפות לברר אותם לאמיתם אז ודאי שהוא מכון לאמת שלה, על הצד שתורה, יותר מאשר ...

שואל: אז שתישאר ככה גם לעתיד לבוא  לפי על הצד ש...

הרב:מה אתה לא שומע,

שואל: לא, אני שואל עד כמה שהם עכשיו נוחים..

הרב: איך אתה מסתובב אתה מתאים לחנוכה, יש סביבון סוב סוב סוב חנוכה  הוא חג טוב

שואל: כתוב שבית שמאי  כאילו היו חריפים ולא יכלו לרדת מדעתם

הרב: היו חריפים נכון, בדיוק כמו שהסברתי, אז אתה יודע מה היה, לא ענית לי על השאלה על הבר מצווה, הרא''ש בתשובות אומר איך פתאום בן אדם שלא הייה מסוגל לקיים את כל המצוות ולא חייבו אותו פתאום הוא מסוגל, הוא אומר הקב''ה מוריד לו נשמה חדשה. פשואלת וכך יהיה לעתיד לבוא, וכך יהיה לעתיד לבוא, בזמן הגאולה הקב''ה נותן לנו נשמה חדשה ואז אנחנו נהיה מסוגלים לקיים כדברי בית שמאי

שואל: נשמה לא מגולגלת, חדשה לגמרי?

הרב: חדשה. אתה מבין בדיוק.

שואל: היום יש  נשמות חדשות?

הרב: היום אין חדשות הכל מגולגל.

ה' יברך אותכם,

''רבי חנניה בן עקשיא אומר  רצה הקב''ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר''