גדרה - שבירת המידות ושכרן

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

לא באמצע.

הערב יהיה כהכרת תודה לבורא עולם על כל הטוב והחסד שעושה עימנו בכל יום ביום.

יראת שמיים אמיתית, בריאות הנפש והגוף ופרנסה בשפע למארגנות

של ההרצאה וכל משפחתן.

בריאות הנפש והגוף לעבודתו יתברך.

לעידן בן ציון ואושרית בת אבנר וכל בני ביתם.

אמן.

אמן. תודה.

הערב גם לעילוי נשמת הורי וחמים נוחתם עדן.

אמן.

אנחנו נלמד היום על חשיבות תיקון המידות שלנו.

כל הבעיה שלנו בעולם הזה,

כל המחלות,

כל החולאים,

כל הצרות,

כל הייסורים, כל הכעסים,

כל הקנאה, תאווה, כבוד, הכל תלוי במידות

כשלא מתקנים אותן. כי האדם נברא,

עייר פרא אדם ייוולד.

אדם כשנולד הוא כמו עייר,

פרא.

וצריך שמתוך העייר הזה אדם ייוולד.

צריך להוציא ממנו בן אדם.

מי שלא חינכו אותו לדרך ארץ,

לתקן את המידות,

אז הוא נשאר בהמו גם כשהוא גדל.

הוא נשאר לא עייר, חמור.

כביר.

ואחר כך הוא נהיה חמור, חמורותיים.

אנחנו נלמד איך אפשר להשתחרר מזה,

וכמה גודל השכר על מי שיכול להתגבר על מידותיו השליליות.

פרשת השבוע

ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה

אין שילוח בכל מקום

אלא לוויה,

לווי, ללוות.

בלמה פתח הכתוב בלשון הזה?

כי הפשע אמר וגם את ישראל לא אשלח.

פרעה אמר אני אשלח את ישראל,

עם של עבדים עובדים אותי בחינם,

אני אשלח אותם, על מה ולמה?

אבל אחר כך הוא אמר, כשקיבל את החבית בסמיל אז הוא אמר

כאשר אשלח אתכם את הפיכם.

בסוף הוא אומר שהוא ישלח, כאשר אשלח אתכם את הפיכם.

אז הפשע אמר

וגם את ישראל לא אשלח,

בעל כורחו אמר

כאשר אשלח אתכם בעת תפיכם.

מה שכר

קיבלו על כך?

לא תתעב מצרים.

אנחנו מצווים

שהעם של רוצחים רשעים,

ארורים,

שהטביעו את ילדי ישראל ביאור,

ששיקעו את הבנים בלבנים כשלא השלימו מתכונתם,

שפרעה רחץ בדמם של תינוקות,

שלוש מאות תינוקות היו שוחטים לו בכל יום

מבני ישראל

כדי שירחץ את גופו של אכה בצרעת.

עם כזה שפל.

התורה אומרת לנו, לא תתעב מצרים.

למה?

בגלל שהוא שילח את ישראל.

מה זה לשלח, אמרנו?

זוכרים?

מה זה לשלח?

ללוות. ללוות, ללוות. אה, חסריך, איפה המגבעת?

שכחת.

טוב.

קיצורו של דבר,

הלוויה,

בשכר הלוויה שעשה פרעה לישראל,

ויהי בשלח פרעה

את העם,

זכו לא תתעם מצרים.

ואחר כך מה הפה שאמר?

לא ידעתי את אדוניי.

זה הפה שאמר אחר כך.

אנוסה מפני ישראל כי אדוני נלחם להם במצרים.

אז פתאום הוא כבר מכיר את אדוניי ויודע מי נלחם בו ובמצרים בשר שלהם.

המלאך,

שר של מצרים.

הפה שאמר

מי אדוני אשר אשמע בקולו?

הוא הפשע אמר אדוניי הצדיק

בעני ועמי הרשעים.

מה זכה בזכות זה?

שניתן להם מקום קבורה.

הרי הקב' ברוך הוא טיבע אותם בים סוף.

זה לא קבורה.

זאת אומרת, היו יכולים לאכול אותם הדגים.

ולא היה להם מקום קבורה.

אבל הם זכו

בזכות זה שהוא הודה שיש אלוקים.

ניתן להם מקום קבורה שנאמר נתית ימינך תבלעמו ארץ.

מה זה תבלעמו ארץ? שקיבלה אותם ארץ.

והם נקברו בארץ.

אז רואים שפרעה רשע שעיניו ושעיבד את ישראל.

בכל מיני עינויים ועבודות פרך.

זרק את ילדי ישראל לים, שחט תינוקות, רחץ בדמם.

באו לפניו משה ואהרון

בשם השם עם אותות ומופתים. הוא עושה מהם צחוק

לעיני כל עמו, אשתו וילדיו.

כמו שמובהר, מה אתם עושים לי כישופים?

ילד בן חמש אצלנו עושה.

התחיל להביא ילדים, עשו כישופים, אשתו עשתה כישופים.

הייתה מכשף עליהם.

ובחוצפתו הוא עומד ומכריז,

ויאמר פרעה,

מי אדוני אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל?

לא ידעתי את אדוני וגם את ישראל לא אשלח.

ועוד

מקשה את עורפו ואכזריותו ואומר,

לא תוסיפון לתת תבן לעם,

ללבון הלבנים,

כתמול-שלשום.

הם ילכו וקוששו להם תבן.

לא מספיק עבודת פרך,

שהם עובדים בלבנים, בבניין,

פתאום מרמסס, פירמידות,

עובדים, עובדים, עובדים. הוא אומר, עכשיו לא תקבלו.

לא תקבלו את התבן מוכן, המצרים לא ייתנו לכם יותר.

השר על המצרים,

עכשיו תלכו אתם גם להביא את התבן לקושש.

איפה יקוששו?

השדות,

לא שלהם,

של המצרים. אתה נכנס שדה של המצרים, הוא שובר לך את הרגליים.

מה אתה עושה פה, גנב?

אז מאיפה יביאו? הם צריכים להספיק להביא את הקש

ואת התבן

ולהספיק את אותה עבודה שלפני הגזירה.

זאת אומרת, זה בשביל לקבל מכות מהנוגסים.

אז לכן הוא אמר, תכבד העבודה על האנשים.

אבל רק כשהוא הגיע למכת בכורות

וראה אלפים ורבבות נובחים את נשמתם,

וגם הבכור שלו, בכור פרעו,

מת עימהם,

כי אין בית אשר אין שם מת.

וחכמים זיכרונם לברכה אמרו שהבכורים,

כששמעו מפי משה שהם ימותו,

כי זה מכת בכורות, אז הם יצטרכו למות, והם ידעו שמה שאומר משה הכל מתקיים, כמו שהיה בכל המכות עד עכשיו.

מה עשו? עשו מלחמה במצרים.

והרגו איש את אחיו,

ונעשה בכל מצרים אנדר למוסיה גדולה.

בתי צעקה גדולה במצרים,

כי אין בית אשר אין שם מת.

בתי חזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ,

כי אמרו, כולנו מתים.

וגם פרעה פחד על נפשו,

כיוון שהוא היה בכור בעצמו.

אז עכשיו יש לנו תימהון גדול.

איך הלך ללוות אותם?

בתקווה שעוד יישאר שארית במצרים?

ואף על פי כן

על כמה פסיעות אלו שהוא פסע ללוות אותן,

נחקק בתורה לעולמים

ויהי בשלח

פרעה

את העם.

איך קוראים לפרשה?

בשלח.

על שם הליווי של פרעה.

מה סחר קיבל על זה?

לא תתעב מצרי.

בנים אשר ייבלדו להם,

דור שלישי יבוא להם

בקהל אדוניי.

זאת אומרת, הם יכולים להתגייר,

דור שלישי יכול לבוא בקהל אדוניי,

ונמצאנו למדים.

שאלמלא לא הלך פרעה ללוות אותם,

לא היו המצרים בדור שלישי מותרים לבוא בקהל אדוניי.

ואפשר שהיו נעשרים עד עולם כעמון ומואב,

אלא שפרעה בפסיעותיו,

שהלך ללוות את בני ישראל ביציאתם ממצרים,

הוא שגרם להם, למצרים לדורותיהם,

שיוכלו להתגייר ולבוא בקהל השם.

מה הטובה הגדולה שעשה פרעה הרשע שהרוויח כל כך למצרים לדורי דורות?

שיזכו להיכנס תחת כנפי השכינה ולהתדבק בעם הקדוש לשם.

אז בואו נבין את זה.

מה קרה?

בפרשת בראשית כתוב וייצר אדוני אלוהים את האדם עפר

מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

כתוב וייצר

בשני יהודים.

למה שתי צירות יצר השם?

יצר טוב ויצר רע.

יצר הרע הוא בא מכוח העפר,

וזה גופו של האדם שנוצר מן האדמה,

ונפח באפיו נשמת חיים שממנה בא יצר הטוב,

וביחד באי האדם לנפש חיה.

מה נתוסף בו?

דעה ודיבור.

מה שאין לבהמות,

לחיות, לעופות, לדגים.

דעה ודיבור.

דעה

בשביל למשול בגוף בכל תולדותיו,

כדי להכניע את היצר הרע ולשעבד אותו לנשמה,

וזה התכלית של בריאת האדם.

למה אדם נברא מגוף ומנשמה?

כדי שהדעה תשלוט על הגוף,

אדם יכניע את יצרו הרע,

וישעבד את הגוף לנשמה.

כמו שאתם רואים, לדוגמה, סוס ורוכבו.

ברור שמי שנמצא למעלה

הוא המנהיג.

הסוס,

אמורים לכוון אותו לאיזה מקום שהרוכב רוצה להגיע.

הנשמה אמורה לרכב על הגוף,

לא הפוך.

רוב האנשים,

זה הסוס רוכב עליהם.

הגוף שולט בנשמה ולוקח אותה לאן שהיא לא רוצה.

מי שרכב פעם על סוס רואה שברגע שלא דוהרים איתו

ולא מחזיקים את המושכות,

אז הוא מייד מתפנה להשפיל את ראשו ולהתחיל ללעוס

בצד עשבים.

ככה זה הסוסים, ככה זה בהמות.

כל הזמן גרט,

גרט, גרט, כל הזמן אוכלים.

בהמות, זה נקרא בהמות. אתה רואה, אחד כל הזמן לועז והולך היום, איפה אני אלך? איזה מסעדה? איפה זה? איפה פה? איפה שם?

בהמות.

אבל בן אדם בר-דעת

מחפש למלא את הנשמה.

אז התכלית של בריאת האדם, שימשול בדעתו על גופו ויכניע את יצרו,

שיהיה משועבד לנשמה.

זה נקרא אדם.

זה אדם.

כשרואים אחד שלא מתנהג כראוי,

אומרים לו, מה אתה חסר דעת? אין לך שכל?

אומרים לו, אתה בהם?

או שאומרים לו ככה? מה אומרים לו? אומרים לו בדיוק מה שלמדנו עכשיו.

רבנו יונה בשערי תשובה אומר,

והנה בורא נפח באפי נשמת חיים,

חכמת לב

וטובת שכל,

להכירו וליראה מלפניו,

ולמשול בגוף

בכל תולדותיו,

כאשר היא משילה

על שאר בעלי חיים שאינם מדברים.

מסביר לנו רבנו יונה,

הבורא נפח בנו נשמה.

הנשמה הזאת היא נשמת חיים.

היא נשמה חכמה,

חכמת לב.

מי שלא יודע, בדרשות הקודמות דיברנו שבלב

אנשים לא יודעים, אבל

לב חושב,

לב מבין,

לב אוהב,

לב שונא.

הכל זה בלב.

אצלך.

אצלנו זה בלב.

אצלך, בסדר. עכשיו תלמד משהו חדש שלא ידעת.

זאת אומרת שאם עושים את זה כבר תעלה בלב,

לא, זה שום דבר. זה רק פומפייה.

זה רק משאבה שפועלת.

כן, זה, עזוב את המשאבה, מדברים על הלב הרוחני.

הרי גם השכל שלך זה לא המוח.

המוח זה בסך הכל 67 אחוז כמדומני נוזלים,

דם

ונוזלים אחרים.

ג'ילה כזה.

זה לא השכל, זה לא האינטליגנציה.

ולא מי שיש לו מוח גדול הוא יותר חכם.

הוא יכול להיות טמבל גדול.

זה לא הולך לפי הגודל, ולא לפי הנפח, ולא הסמיכות של אדם, ולא...

אנחנו יודעים.

יש מוח, יש לב, ויש כבד. זה מלך.

זה מלך.

אתה שומע?

מלך.

אם זה מתחלף, זה נמך.

אז עכשיו צריך להבין.

אבל כנגד תרי״ג

איברים שיש לנו בגוף, רמח איברים ושסה גידים,

יש גם רמח

איברים רוחניים

ושסה גידים רוחניים כנגד,

כמו רשת רוחנית שפרוסה על כל הגוף.

וכשאנחנו מדברים על הלב, חושב,

רבות מחשבות בלב איש, לא בשכל.

רבות מחשבות לב.

זאת אומרת,

הלב מדובר על הרוחני.

כל המצפון, הרגשות.

אחד אומר, הוא אומר, אפילו, הנה, חילוני, כן, אומר,

אתה יודע, כואב לי הלב עליו.

מה כואב לך?

יש לך דפיקות לב?

מה כואב לך?

מה, אתה מרגיש דקירות?

לא.

הוא מדבר עכשיו על הרעיון.

כואב לי הלב עליו?

מה זה כואב לי הלב? לא כואב לך באמת.

אדם קיבל מכה ביד, אומר, כואבת לי היד. זה ברור. קיבלת מכה ביד, הוא אומר, אבל כואב לי הלב.

זה לא שכואב לך באמת. יש לך כאבים כמו ביד.

אז מה זה כואב לי הלב?

איזה לב?

אתה מרגיש כאב?

אם אתה לא מרגיש כאב, בטח.

אם אתה לא מרגיש כאב, אז הראש דפוק.

אין קשר בין המוח לבין הלב.

כי אם יש לך כאב באיזשהו מקום והמוח לא הרגיש, אתה דפוק.

מכל מקום זה הלב

שהוא הרוחני.

אז אומר רבנו יונה, הבורא נפח באפי נשמת חיים,

חכמת לב

וטובת שכל.

אתם שומעים? הנשמה יש בה גם

חוכמת הלב,

ויש לה גם שכל טוב.

שכל.

שכל זה דבר אלוקי.

אין לבהמות כזה דבר.

יש להם קצת לדולפינים ועוד כמה כאלה שיש להם איזה משהו, כמה גרמים ממה שיש לבן אדם.

אבל

למה הקדוש ברוך הוא נתן לנו לב חכם ונתן לנו שכל טוב?

כדי שנכיר אותו.

כדי שנכיר אותו.

כתוב ידע שור קונה הוא בחמור

אבוס בעליו אבוס עינק.

מין מחמורים.

אז זאת אומרת,

ידע שור קונה הוא,

זה דרגה שלא תחשוב.

תכף, תכף.

אז זאת אומרת, ידע שור קונה הוא,

שור מכיר את הקונה שלו,

את הבענים.

חמור הוא בדרגה יותר פחותה, הוא לא מזהה את הבעלים שלו.

הוא רק יודע איפה האבוס, איפה אוכלים.

הנביא מתאונן על ישראל ואומר, ידע שור קונה הוא,

וחמור אבוס בעליו.

ישראל לא ידע,

עמי לא אתבונן,

פחות מחמור. לכן אמרתי לך, זה דרגה.

זאת אומרת,

לפעמים בן אדם יכול לאבד שפיותו, ראשו, שכלו וליבו.

אז השם נטע בנו בנשמת החיים,

שתהיה חכמת לב, טובת שכל,

כדי שנכיר אותו בנירה מלפניו.

בדרגה הפחותה, יראת החטא,

פחד

מהעונש שצפויים לקבל,

לפחות כמו משוטר.

ובדרגה הגבוהה, יראת הרוממות.

לא מפחדים שהוא יעניש,

אבל יש יראת כבוד

של הבורא יתברך. הרי כשרואים אדם רם מנישא,

אדם זה, כולם מתרגשים.

כולם זה, כי יש להם יראת כבוד.

אז לבורא העולם, בשיא של השיא,

צריך שיהיה לאדם גם יראת כבוד.

וצריך שבנשמת החיים,

שיהיה חכמת לב וטובת שכל.

אחרי שאנחנו מכירים את הבורא

וירעים מלפניו,

אנחנו צריכים למשול בגוף שלנו בכל תולדותיו.

כמו שהמשיל על שאר בעלי החיים שאינם מדברים.

מה עשה הקדוש ברוך הוא אצל בעלי החיים?

הוא לא נתן להם שכל.

הוא לא נתן להם בחירה.

אין להם בחירה.

הם בנויים, מתוכנתים

לחיים שלהם מראש.

לא תראו תרנגולת בבוקר לוקחת את האברוחים,

למה ללמד?

ללמוד

קוקו ריקו

קוקו ריקו ריקו, אין.

אנחנו לוקחים אותנו, אומרים לו תגיד גדי אבא אמא עד שתלמד לדבר איה.

כל דבר מלמדים אותנו.

ואנחנו צריכים לבחור אחר כך בין טוב לרע.

זאת אומרת, תן לי תינוק, תראה לו אש.

הוא לא ייזהר ממנה, הוא לא יודע שצריך להיזהר ממנה.

הוא ייגע ויגיד, או-הו, מה קרה?

למה נגעת?

אין לו שכל בהתחלה לדעת.

רק כשמחנכים אותו, מלמדים אותו, מרגינים אותו,

שיהיה לו בחירה.

אבל תיקח חתול,

תיקח גור,

הוא יודע לא להתקרב לאש.

הוא יודע איזה עשבים לאכול, אם הוא צריך לאכול בעל חי עשבים.

הוא יודע מה רעיל, מה לא רעיל, בלי לדעת.

אינסטינקט.

אתה רואה אותו עושה ככה?

בהתמחת.

ו...

רק, רק, רק, אוכל. מה? מי אמר לך? איפה למדת?

מי בדק לך את זה?

בדקת מטולעים?

לא בדק, אוכל.

איך הוא יודע?

הוא נברא מוכן,

זה בשבילך.

הוא מוכן

לעולם

אנחנו צריכים לעבור את מה שאמרנו תוך כדי לימוד. כל החיים אנחנו לומדים.

ואני אשאל את השאלה?

כל החיים אנחנו לומדים,

ובסוף הרי כל הלימודים והתוארים והכול מתים.

עכשיו אמרו שאחד מת קוראים לו חיים גורי.

הוא קיבל הרבה פרסים, אמרו פרס סוקולו, פרס ג'דאדי. הרבה פרסים.

קיבל.

לא, מה פתאום.

בתעודות, בתעודות.

לא, הם מבינים. תימנים מבינים טוב. לא, אל תדאג.

אבל,

ומה קרה? הוא לקח את התעודות איתו?

לא.

אם הוא מאמין שיש הישארות הנפש,

מה יעזרו לתעודות שם?

הוא יגיד, קיבלתי תעודה של סוקולו.

אז מה, עם זה נכנסים לגן עדן?

ישימו אותך אצל סוקולו.

אם הוא לא מאמין שיש עולם הבא,

אז בשביל מה הוא טרח?

הרי הוא יהיה מאכל לתולעים ברגע שהכניסו אותו אל מבנים.

אז מה?

אתה באת, למדת, למדת,

ובסוף בא תולעת פשוטה,

בלי לדעת אפילו מי נמצא פה, בשבילה אתה חתיכת בשר שהשליכו אותו לאדמה,

והיא באה ומתענקת עליך ואוכלת לך את המוח.

זה שקיבל את הפרס.

רגע, רגע, אתה רוצה להגיד לי שכל יום שיש שידור שזה אוכל עליהם,

החלוקה או איזה?

שאלת תולעים?

אם הם מבדילות בין אחד עם פרס או עם אחד בלי פרס?

מבחינתם, שיגיע עם הרבה בשר, זה הכל.

אבל אף אחד לא חזר מעולם הבא לספר לנו. נכון, לכן הסברתי. אם לא חזרו,

אז מי שלא מאמין, חבל להיות עם פרסים וזה, ופה.

זה לא משנה אם תהיה טמבל או תהיה חכם,

אם תהיה עשיר או תהיה עני.

או, תכף אתה תבין, לאט לאט. מתקדמים, מתקדמים.

לאט לאט, כן, אני חותר.

ביבשה.

ובכן, נמצא שכל עיקרו של האדם

זה לכפות את יצר הרע שלו.

ואיך מתבטא יצר הרע של האדם?

קנאה,

תאווה וכבוד.

ואלה מוציאים את האדם מן העולם.

כי אם יעזוב אותם להשתולל,

לא יוכל לרסן

את הקנאה והתאווה והכבוד,

מה לא בלעולם פה בכלל?

הוא לא יחזיק מעמד.

התקפת לב הוא יקבל.

אדם שהוא מקנא, אתם יודעים מה זה קנאה?

קשה כשאול קנאה,

רשפיה רשפי אש.

שלהבתיה.

זה מדליק את הבן אדם, ראית?

איך הבן אדם הזה?

ראית?

תראו אנשים שהם כועסים, שלא כיבדו אותם,

שלא התייחסו אליהם,

שאמרו להם ככה וככה וככה וככה.

הנה, תראו לדוגמה.

יש יושב ראש הכנסת,

קוראים לו אידלשטיין,

ותפסו אותו בהקלטה

שהוא אומר שביבי משוגע,

או השתגע.

זה לא משנה,

השתגע, אז זה משוגע כבר.

אם היה משוגע,

אז ברור שהוא השתגע.

אבל לא משנה.

בקיצור,

הוא אמר שהוא ככה, וצריך לפטר, להעיף חצי מהליכוד. והוא ליכודניק, ושמעו את זה. מי שמע את זה?

אורן חזן. אתם מכירים אותו?

מר סלפי. מר סלפי.

כל מי שהוא רואה עושה אותו סלפי.

טוב,

ואורן חזן

אמר לו מילים קשות על משהו. תתנצל לביבי שאמרת ככה שהוא משוגע ראש ממשלה,

וככה וככה וככה. אידלשטיין

שמר לו את זה,

והחליט לסלק אותו חצי שנה מהכנסת

ולשלול ממנו, נדמה לי, משכורת.

שבוע, שבוע. שבוע, שבוע. שבוע, רק, בסדר.

בסדר, אז הוא יחכה עד השבוע השני שיוכל לקנות ארטיק.

בסדר.

אבל בינתיים

הוא אומר לערבים שונאי ישראל שמחזקים את הטרור, שהולכים למדינות אויב, שעושים הכול, לא גירשו אותם.

ואני,

בגלל שאמרתי לו, אז הוא קרא לו היום סטלין קטן.

וואו.

אז אתם רואים הכעס,

הכנאה, הכבוד, זה נפגע וזה פה.

תראו איזה ביזיונות. לשניהם עכשיו.

לשניהם.

וכל אחד חושב, אני נקמתי ואני עשיתי.

פה זה הסתיים בינתיים. מי יודע איפה זה ימשיך.

אבל זו דוגמה קלה מהאנשים שהם נחשבים שלוחי הציבור.

זאת אומרת, 120 נבחרו מכל הציבור,

מתוך מיליונים, שייצגו את הציבור.

וככה, אלה המייצגים.

ואיפה המידות שלהם?

הם היו אמורים להיות דוגמה לעם.

אתם יודעים, הם לקחו את השם כנסת.

מאיפה הם לקחו את הכנסת?

היה פעם בעם ישראל 120 אנשי כנסת הגדולה,

שביניהם היו הנביאים הגדולים דניאל,

חגי, מלאכי, מרדכי ועוד.

כל עצמי.

הגדולים ביותר שהיו באומה הישראלית נקראו כנסת הגדולה

והם היו מאה עשרים במספר.

באו אלה ואמרו אנחנו הכנסת עכשיו, אנחנו הכנסת הגדולה,

ממש כולם נביאים, כולם חכמים,

כולם, ומתוכם

יש שלוש עשרה ערבים שהם נגד היהודים

וזה נקרא כנסת הגדולה, זה במקום הנביאים.

והם מתנבאים על ארץ ישראל שהיא תושמד,

שהיא לא תחזיק מעמד,

שאתם תסחו בסוף במים.

השלוש עשרה.

אהה, שכחת שיש נביאים שהם כל הזמן,

הם לא מאכלים,

הם מתנבאים,

הם אומרים ודאי שזה מה שיהיה.

אתם לא תוכלו לשרוד פה.

אנחנו נתרבה מהנשים שלנו מטילות ביצים מהר,

ויהיה לנו הרבה ילודה בעוד כמה שנים.

אנחנו נהיה הרוב ואנחנו כבר זה. ואתם לא תוכלו גם להביא עוד רוסים עוד פעם,

לאזן דמוגרפית את הבעלי תשובה,

כי נגמרו, הם לא נשאר ברוסיה. גם בתמון נשארו רק כמה משפחות,

אז מאיפה תביאו?

אין הרבה. מאמריקה לא רוצים לחלות טוב להם שם,

אז למה שיבואו לפה?

אז הם אומרים, אנחנו נשתלט וכולי וכולי.

אז הוא צועק, איך אתה משחרר

אותי חצי שנה?

אבל הוא אומר לו, אני אחכה לך במסדרון.

אני אשאר פה בכנסת במסדרון,

ואני ארים את קולי על כל הערבים ועל כל זה ועל כל זה.

עכשיו נחמדת, כל יום יהיה לכם חגיגה?

ממה זה נובע?

קנאה,

תאווה וכבוד.

וזה מוציא את הבן אדם מן העולם,

עכשיו,

אדם שלא מרסן את המידות האלה,

שכשהן מתפרעות חבל על הזמן.

אתם רואים, יש אנשים שמרחם שעושים מעשים שלא יעשו,

ואחרי שעושים גם רוצחים את הקורבנות,

וגם מוותרים את הקופות,

ועושים דברים נוראים. מה היה להם קודם? תאווה.

ומה קרה אחר? זה שיגעון.

והוא רוצה להסתיר את המעשה השפל שהוא עשה,

אז הוא גם רוצח את הבן אדם,

וגם מטביע אותו, ועושה לו ככה, ושם אותו במקרר, ועוזב, וכל מיני קשקושים.

מאיפה זה בא?

היה לו תאווה.

לא יכול לעמוד בפני התאווה, עשה מעשה. אחר כך מבין את חומרת המעשה, ואם יתפסו אותו, הוא יושב עשר, חמש, עשרים שנה.

אז הוא אומר, אולי אני אצליח להרוג את הקורבן, ולא יגלו אותו, ואז אני אוכל לחיות עוד פעם עד לקורבן הבא.

מי גרב?

התאווה.

זה בשביל כבוד.

מה אנשים עושים בשביל כבוד?

תשאלו בעולם התחתון.

פגעת בו בכבוד.

אופנוען בדרך אליך.

וזהו.

אז זאת אומרת,

הדברים האלה הם פשוטים. זה מוציא את האדם לעולם. ואם הוא לא ירסן את עצמו, לא ירסן את עצמו,

אז האדם הזה עובד נגד יצירתו.

ועכשיו תשמעו, מידה טובה היא מרובה פי חמש מאות.

כשאדם שובר את המידות,

המידות רוצות להתפרץ, והוא מרסן.

אנחנו, כשרואים כלב שאי אפשר להשתלט עליו,

שמים לו רסן על הפה.

למה? יודעים. אם אני אשאיר אותו ככה, הוא יישך אנשים

ויגרום נזק.

ואנחנו אחר כך נעושם.

אז שמים לו רסן.

שמים לו מחסום.

ככה עושים לסוס, ככה עושים לזה לכולם.

כל בעלי החיים שלא יודעים להשתלט עליהם, שמים להם.

גם דוד המלך אמר, אשמרה לפי מחסום.

לפעמים הפה משתחרר יותר מדי מהר ואומר שטויות, שאחר כך הוא מתחרט. אי אפשר להחזיר את המילים. אי אפשר.

לא רק זה, הם גם הוקלטו ומשמיעים אותם ברדיו.

מה אתה עושה עכשיו?

אז הוא אמר, אשמרה לפי מחסום. אדם צריך להרגיל את עצמו.

אלם תדברון. מה תאומנותו של אדם מהעולם?

אלם להיות אילם.

מרבה דברים, מביא חטא.

כמה שדבר יותר, תיכשל יותר בלשונך.

כמה שדבר פחות, עדיף.

סייג לחוכמה, שתיקה.

אתה רוצה להישאר חכם,

סתום את הפה.

תפתח אותו, יגלו כמה אתה טיפש.

אל תדבר.

גם אוויל מחריש

לחכם ייחשב.

יש אחד טיפש, אוויל, אין לו שכל, אין לו דעת.

אבל אם הוא ישתוק,

לפחות חושבים שהוא חכם.

אז שלמה המלך אומר לנו הרבה עצות. איך?

אנחנו מדברים על טעימות, כן, מכמה נקודות.

מכל מקום. אם אדם שובר את המידות,

הוא זוכה לעולם הבא.

ולא רק זה, גם לאורך ימים ושנים.

למה?

כתוב כל הכועס,

כל מיני גיהינום שולטים בו.

גם בעולם הזה וגם לעולם הבא. אתה רואה, אדם כועס.

מרים חפצים, שובר, מסוגל לקחת דברים ולהרוג ממש.

ולא נרגע.

וזה יכול להיות בבית כנסת,

ואפילו לפני ספר תורה.

והוא לא רואה בעיניים שום דבר.

תראו בספורט,

כדורגל.

מה הולך שם? מה הם עושים אחד לשני?

בגלל שמישהו אמר ככה, או צהל ליותר מדי, או מה?

מה יוצא? יש מקומות שנהרגים.

על מה זה? כעס.

אז אדם כשכועס,

קודם כל הוא גורם נזק לעצמו.

דבר שני, הוא מקלל.

דבר שלישי, הוא מכה.

דבר רביעי, הוא שובר.

וכן הלאה. המון דברים הוא עושה כל מיני סוגי עבירות.

כשהוא יגיע לעולם האמת והוא לא תיקן את עצמו,

אז יש לו כל מיני גיהינום. למה?

על קללות יש גיהינום אחר.

על הכאה, אחר.

על שבירה, היזק, ממון אחר.

על כל דבר יש גיהינום אחר.

מי גרם לו הכעס?

ואומר שלמה המלך עליו השלום, כעס בחיק כסילים ינוח.

זאת אומרת, אדם שהוא כסיל טיפש,

לא עבד על המידות שלו,

אז איפה הכעס נמצא? כמו שמור אצלו בחיק, פה, פה, מוכן.

רק תרגיז אותו, תראה איך זה משתחרר.

ישר.

זאת אומרת, אם אדם לא עובד לתקן את המידות שלו, הוא אומלל.

הוא אומלל. אין לו נחת, אין לו שלווה, הוא לא מרוצה מחייו.

אין דבר כזה שמישהו לא יכעיס אותו. אין דבר כזה שמישהו לא יפגע בכבודו.

זה יכול להיות מהילדים בבית, זה יכול להיות מהאשתו,

זה יכול להיות מהשכנים,

זה יכול להיות מהמעביד,

זה יכול להיות מהמשכיר,

זה יכול להיות מהסוכר.

יכול להיות, אדוני, אתה עובר בין הרבה אנשים במשך כל היום,

ומה אתה חושב?

שאתה בראש של כל אחד כאילו אתה הומון.

אם אתה הומון,

המן הרשע,

אז כשהוא היה עובר,

כולם במאה ה-23 המדינות השתחוו לו כמו שטיח פרסי.

היה אחת שלא השתחווה לו,

קראו לו מרדכי יהודי, לא יכרע ולא ישתחווה.

ומה הוא אמר?

בכל זה איננו שווה לי.

אתם שומעים? מיליארדים

נשתחווים

אחד לא, הוא אומר, כל זה לא שווה.

ומה אני אעשה איתו? מה אני אעשה איתו? לא איתו.

אני אחסל את כל העם שלו.

להשמיד ולהרוג. למה?

כי אם אני אחסל אותו,

פעם יראו אותי יהודים, יגידו, הנה, זה שחיסל את מרדכי בגלל שהוא לא כיבד אותו.

אז הוא יכול לסבול את זה?

אני אשמיד את כל העם שלו.

אתם שומעים מה יכול לעשות? טיפונת,

טיפונת, טיפונת כבוד, שאתה חושב שמגיע לך

ולא נתנו לך.

כמה אנשים במועדונים, נוער,

הרגו אחד את השני בגלל כבוד.

אז זאת אומרת, אם אדם לא מתקן את המידות שלו, הוא אבוד.

הוא אבוד. אם לא היום, מחר, ואם לא בעוד שנים, ואם לא, לאחר מכן.

אומר הגאון מווילנה, זיכרונו לחיי העולם הבא, עיקר חיות האדם

שבירת המידות.

ואם לאו,

למה לא חיים?

אם אדם לא מצליח בחיים שלו

לשבור את המידות הרעות השליליות ולהתמתן,

לשלוט בהן,

להיות מעביר על מידותיו,

הוא שואל הגאון, בשביל מה לך חיים? הרי אתה רק תסבול גם פה וגם תקבל עונש שם. אז בשביל מה באת לפה?

מה יש לך לעשות פה?

עכשיו, תשמעו עד איפה זה ועד כמה התורה מחייבת לשבור את המידות.

הגמרא בבבא מציעה ל״ב אומרת,

נחלקו חכמים,

האם צער בעלי החיים זה דאורייתא או לא?

האם התורה מחייבת

ואוסרת

לא לצער בעל חי?

אתם יודעים שיש עכשיו

הרבה הסרטות

שנותנים פולסים של חשמל לבהמות וכל מיני דקירות ודברים בשביל לקרב אותם לשחיטה,

יש משליכים אותם, את התרנגולים מגובה,

חוץ ממה זה הופך להיות טרף, אז זה בעיה.

אבל צער בעל חיים.

עליה חיים דאורייתא או לא?

מחלוקת.

עכשיו,

ואז הגמרא אומרת, תשמע,

אוהב לפרוק

ושונא לטעון.

בואו נבדוק את זה עכשיו.

בואו.

יש אוהב, יש לך אוהב,

והוא צריך לפרוק מעל הבהמה שלו.

יש עליה משא,

והוא צריך לפרוק.

אם אני פורק איתו, אני בא לעזור לו.

אם אני פורק איתו, מה אני עושה?

מה אני עושה? מצווה. איזה מצווה?

אני מונע צער בעלי חיים,

כי כל זמן שהמסע על הבהמה, היא מצטערת מכובד המסע.

אם היא צריכה ללכת, אז כל מה שמשמש את האדם לצורך האדם, מותר לנו להשתמש בבהמות.

אבל אם סתם היא עומדת עם המסע עליה, ואתה לא ממשיך איתה,

והגעת למחוז שלך,

אז צריך לפרוק ממנה.

כמה שאתה פורק יותר מהר,

אתה חוסך צער מן הבהמה.

אז זה נקרא, יש לך מצב, לפניך אוהב שלך,

שהוא צריך לפרוק מהבהמה.

ולידו יש שונא שלך והוא צריך,

הוא צריך לטעון על הבהמה,

להעמיס על הבהמה מסע.

עכשיו יש לך שאלה,

מה אתה עושה?

האם אתה הולך לאוהב ועוזר לו לפרוק

מלקיים מצוות

צער בעלי חיים דאורייתא או דרבנן,

או שאתה הולך לשונא ועוזר לו להרים את המסע, לטעון על הבהמה?

מה אתם אומרים?

מה אתה אומר?

לפרוק פשוט.

אומרת הגמרא, מצווה בשונא, לטעון.

אומרת הגמרא, מצווה,

מצווה, אתה רוצה לקיים מצווה?

לך לשונא.

ותטען איתו על הבהמה.

אל תעזור לאוהב לפרוק.

תלך לשונא ותטען.

ואי סלקדתך צער בעלי החיים דאורייתא,

העדיף לה.

אבל אם אנחנו סוברים שצער בעלי חיים זה מן התורה,

אסור לצער בעלי חיים,

אז עדיף שמה ילך?

לאוהב,

כמו שהוא אמר,

ולפרוק.

מתרצת הגמרא, אז למה היא אומרת שמצווה בשונא דווקא?

מתרצת הגמרא,

לאכוף את יצרו עדיף.

זאת אומרת, נכון,

אם יש לך מצווה לפרוק, עדיף לפרוק.

אבל אם יש לך אפשרות לאכוף את היצר הרע שלך, לשבור את המידות הרעות שלך,

אם יש לך הזדמנות

לכופף את היצר הרע, כי היצר הרע אומר,

שהשונא שלי שיטען לבד, שיעמיס לבד, שיתאמץ,

אני אלך ליד דווקא לאוהב, ואני אעזור לו לברוק, שיתפוצץ.

אומרת התורה, לא, לא, לא. תלך אצל השונא,

כי בזה אתה תתגבר על המידה ותכפוף את היצר

הרע שלך.

והתוספות שמה יקשו.

הרי בגמרא בפסחים ק.י.ג.

מעמיד רבי שמעון בר יוחאי ככה את הפסוק.

תכף הנה תשמע. כי תראה חמור

שונאך רובץ תחת משאו,

וחדלת מעזוב לו,

עזוב תעזוב עמו.

מה פירוש?

אתה מצווה לעזור לו.

אתה רואה את החמור של השונא שלך רובץ תחת משאו.

אז אתה, אסור לך להשתמט.

אתה צריך לגשת

ולעזור לו.

עכשיו מי זה שונאך?

כשאנחנו מדברים כל הזמן שונא, שונא, מותר לשנוא? מה זה שונאך?

מדובר פה

במי שמצווה לשנוא אותו. יש מצווה גם לשנוא.

את מי יש מצווה לשנוא?

כשראה בו דבר ערווה,

מצווה לשנותו. אם ראית את חברך עושה עבירה,

מצווה לשנותו.

אז שואלים,

מה אם ככה, מה שייך לאכוף את היצר? אם יש מצווה לשנוא, תמשיך לשנוא.

כי אתה מקיים מצווה,

והמצווה היא לשנוא מי שעובר עבירה.

אז מה שייך לאכוף את היצר?

תרצו התוספות

שמדובר בשונא דקרא.

מה שכתוב פה, כי תראה חמור שנאך רובץ.

אפילו שזה מדובר במי שהפסוק אומר שמצווה לשנאותו, כי הפסוק קורא לו שנאך,

זאת אומרת שמותר לך לשנאותו,

בכל אופן

שייך בזה לאכוף את יצרו.

מה יוצא מכאן?

אף על פי שיש לפניו מצווה מן התורה,

לפרוק, כמו שהוא אמר, משום צער בעלי חיים.

ואצל השונא צריך לטעון שזה ההפך מהמצווה של צער בעלי חיים.

והוא רשע

שיש בשנאתו אותו מצווה.

אפילו כך מצווה עליו לעזוב את המצווה לפרוק ולקיים מצוות צער בעלי חיים.

מצווה עליו לעזוב את המצווה של צער בעלי חיים

וגם לעזוב את האוהב שלו, הצדיק,

וללכת לחזור לרשע,

לטעון את המסע על הבהמה.

למה? כל זה בדיוק

בשביל לכופף את היצר הרע, וזה עדיף.

ככה התורה רוצה.

זאת אומרת, כל התורה, מה רוצה ממני, מכם?

שאנחנו נתגבר על יצרנו הרע. כי אם ניתן לו להשתולל

ולתת למידות לפרוץ ולשמוח לעד ונהנה שהשונא סובל, ואז זה ככה, וזה מגיע לו, והלוואי שימות, וזה, וזה, וזה, וזה.

חביבי, כל החברה תתפרק

אנחנו נתפרק,

וזה השנאת חינם שעד היום לא נבנה בית המקדש.

עכשיו, מה לנו יותר מפורש מזה?

שהרי יש מצוות עשה בתורה של להקם תקים עמו.

ללמד אותנו על חיוב כפיית היצר.

וחייבים לשבור את מידת השנאה אפילו בציור כזה של שונא,

ושאתה עושה צער בעלי חיים.

אם כן,

על כורחנו הטעם הוא ככה.

מפני שכל עיקר תכלית בריאת האדם

זה שבירת המידות.

ומצווה זו וחיובה הוא היסוד של כל התורה כולה,

בשורש של כל הפעולות שנדרש היהודי והיהודייה לעשות כל יום.

למדנו שחיוב כפיית היצר,

אפילו במקום של מצווה,

זאת אומרת, מצווה לעזוב מצווה,

בשביל לאכוף את היצר.

רואים

שזה דבר מדהים.

חיוב

לכפות את היצר אפילו במקום של מצווה.

עכשיו אנחנו נלמד דבר הפוך,

מבהיל.

מבהיל.

אתם לא תאמינו למה שתשמעו עכשיו.

יש שכר

למי שכופה את יצר הרע שלו,

אפילו במקום שהוא עושה עבירה.

אדם עושה עבירה,

ובחלק מן העבירה

הוא הצליח לכפות את יצרו,

הוא יקבל שכר גדול.

אתם שומעים?

הוא לא, הוא לא כפה את יצרו לגמרי.

יש לו עבירה,

יש לו תאווה.

אז כתוב שצריך לכפות את היצר.

ודאי שאני אבין, של מה באתי?

בפרשת סוטה כתוב

ואם לא נטמאה האישה

וטהורה היא

וניקטה

ונזרעה זרה

מה מדובר?

יש אישה

שבעלה ראה אותה

שהיא נסתרת עם גבר במקום

שזה לא ציבורי,

זה מקום, נכנסה לחצר או לחדר,

והיא נסתרה למשך זמן של ייחוד,

שזה אסור להתייחד עם אישה שהיא לא אשתך.

והוא אמר לה, תשמע, אני ראיתי...

כשאת נסתרת עם פלוני אלמוני אני אוסר עלייך

להסתתר איתו שוב.

אחר כך הוא ראה עוד פעם שהיא נסתרה אז הוא חושד

שהיא באה לידי מעשה איתו.

מה עושה?

מביא אותה אל הכהן ושמה שואלים אותה נסתרת לא נסתרת עשית מעשה לא עשית מה היה מה זה פה שם וזה.

אומרת שמעי כדאי לך שתודי כי אם לא תודי

אנחנו נשקה אותך את המים המערערים מים שמערערים אותה גורמים לה למות

ואם את שותה את המים האלה

את צוותה בטנה ונפלה ירחה היא מתנפחת והיא זה והיא מתפוצצת ומתה.

אז כדאי לך שתודי.

לא משנה נותנים לה לשתות אמיתי מה זה באמת

מה זה אדם הסדיזם

לא הבנתי בניגוד לרצונו של בן אדם הכניסו אותו לכלא קוראים לו אולמרט

הוא ברצונו רצה לקחת כסף

והוא רצה לקחת שוחד ברצונו בא השופט ואמר אני מבטל את רצונך ועכשיו תעשה את רצוני שמאל ימין שמאל ימין צעד לכלא זהו

אז הוא ביטל את רצונו נכון

ובאמריקה

שולחים אנשים למוות

אומרים אתה אנסת בחורה לדוגמה וגרמת כך וכך אומרים אתה יוצא לגרדום

נותנים לו מה?

רעל אצלנו נותנים מים מעוררים למי?

למי שאומר שהוא לא עשה כלום

אומרים לו זכותך להגיד את מה שאתה רוצה אבל דע

אם תשתה ושיקרת

תמות

אז אתה רוצה למות אין בעיה

הוא רוצה למות

אבל אם אתה לא תודה ולא תמות

יפה

שבתי לי לראות את השיטה הזאת בוודאי

טוב בקיצור מה קורה אם היא לא נטמעה אישה היא לא עשתה מעשה היא רק נסתרה

היא נסתרה כן פעמיים

אבל היא נשארה טהורה לא היה מעשה

מה כתוב בתורה וניקת ונזרעה זרע

הגמרא אומרת

בסוטה כו

מה זה ונזרעה זרע?

אם הייתה עקרה נפקדת

היא מקבלת פרס מן השמיים

שאם היא הייתה עקרה נגיד 15 שנה 20 שנה

היא תפקד בזרע

דברי רבי עקיבא

אמר לו רבי ישמעאל אם כך יסתרו כל העקרות וייפקדו הנה ראית שתפסת

אמר לו אם כן מה תלמוד לומר וניקת ונזרעה זרע?

מדובר שאם הייתה יולדת בצער

היא יולדת ברווח

לא שאם הייתה עקרה

אז היא תיפקד

אלא באחת שהייתה יולדת תמיד לידות בצער ניתוח קיסרי נגיד

עכשיו היא תלד ברווח לידה טבעית

קטרנגולת צ'יק צ'אק בלי עיכובים

ילדה עד עכשיו רק נקבות

יולדת זכרים

מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל

אבל מהסוגיה הזאת מה אנחנו לומדים?

שבכל מקרה התורה מבטיחה שכר לאישה כזו על כל פנים

או שאם היא הייתה עקרה היא תלד לשיטת רבי עקיבא או לשיטת רבי ישמעאל שאם היא יולדת

אז תלוי אם היא ילדה בצער

תלד ברווח עם ילדה בנות תלד זכרים

אבל כולם מסכימים שהפסוק אומר שהתקבל שכר

ועכשיו תקשיב טוב

יש להתבונן הרבה בזה

מי זאת האישה הזאת?

אישה שפלה

בעלת תאווה בזויה

מנוולת

יש לה עסק עם איש זר

בעלה אומר לה אל תסתרי איתו

חושש

והיא מצפצפת עליו

ונכנסת עם אדם זר

למקום מסתור

מה הולך פה?

או למה היא צריכה לקבל פרס?

והבעל שלה התרה בה, התרה בה אל תסתרי עמי שפלוני

והיא לא שמעה

והלכה ונסתרה

בעלה מביא אותה אל הכהן

ומשקה אותה

ואם היא לא באה בסתירה זו לידי טומאה כשהיא נכנסה עם האדם הזה היא לא הגיעה למצב של טומאה

שכר מפורש בתורה וניקתה

ונזרעה זרע.

למה מגיע לה עוד שכר?

זה לבעלה מגיע לה.

לא. למה מגיע לה שכר?

מגיע לה על מעשה מכוער

שהיא עשתה במזיד ובמתכוון הרי הוא התרה בה זה לא שגגה זה לא הוא גרר אותה משך אותה ככה בלי לשים לב אמר לה תעזרי לי יש לי פה מזוודה הכניס אותה לאיזשהו מקום בעלה ראה אמר לה ודיי עשו לך שום קשר עם הגבר

הזה

לא עשת כלום.

חשד

אבל מה?

אתה מסכים שאשתך כל פעם יראו אותה עם גבר אחר נכנסת לאיזה חדר?

אתה מסכים?

חשד רק חשד.

אתה מסכים?

אם אתה תראה רק בטלפון שהיא התכתבה עם מישהו

אני לא רוצה להמשיך

נכון לכן אמרו לה יש לך אפשרות לשתות או לא לשתות אם את בטוחה שלא עשית כלום תשתי ותקבלי שכר

אם את לא בטוחה אם את יודעת שלא עשית אל תשתי כי אתה מותי

עכשיו נשאלת השאלה למה מגיע לה שכר עבור מעשה מכוער שעשתה במזיד ובמתכוון

נכון ואפילו אם היא לא נטמעה בביאה אסורה

הרי היינו אומרים שמספיק שהיא לא מתה

מספיק די זה מספיק שכר מספיק שהיא לא מתה

אבל פה נעוץ יסוד גדול בפירוש הגמרא

הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר של שום בריא אפילו בשעה שהאדם מכעיס את השם

ועושה נגד רצון השם

אפילו בדברים המכוערים

בכל זאת

אם נמצא במעשה השפל הזה

גם דבר טוב והוא הצליח לכפות את היצר

לא יקופח שכרו

את הדבר הזה אנחנו לומדים גם מכאן דווקא משום שהיא סטתה מדרך הישרה

והיא לא שמעה לבעלה והלכה ונסתרה עם נואף חסר לב

והיא נתגלגלה לדיוטה למדרגה התחתונה של אש התאווה שבערה בה

ולא היה חסר להרבה שהיא תשקע בשאול תחתית רקחות הסערה

ובעוד תאוותה בה גברה על עצמה ולא נטמעה ממש

יש כאן כפיית היצר ושבירת התאווה

לכן כשהביאו אותה למקדש

ועשה לה הכהן ככל התורה הזאת

היו מבזים אותה

היו מביאים אותה

והיו מבזים אותה

היה לה כיסוי ראש

סותרים את שערה חושפים לה את השערות

לא לא זפת לא

למכשפות היו מכניסים את הראש בתוך זפת

עכשיו משכו את הכיסוי ופה את החולצה שלה או השמלה

קרעו קצת פה כדי לבזותה לפני חברותיה

כדי שהיא תודה ולא תסתכן ותמות

ורגע

כן כן עזוב רגע היום תכף

עכשיו מה ואז נתכפר לה תקשיבו עצם המעשה של הכיעור במה שהיא נסתרה בעבור זה זאת אומרת כל מה שביזה אותה כהן זה כיפר לה

על זה שהיא נסתרה ועל זה שהיא לא נטמאה וקפאה את עצמה ואת היצר שלה היא מקבלת שכר של נזרעה זרע בין נשיתת רבי עקיבא שאם היא הייתה עקרה היא תיפקד בין נשיתת רבי ישמעאל שאם היה לה נקבות תביא זכרים ואם הייתה בצער תלית ברווח

זאת אומרת אנחנו רואים שאפילו כפיית יצר הרע חלקית

נחשבת בשמיים ומקבלים שכר.

עכשיו תקשיבו רגע,

כל הבעלים יש להם בעיה עם אנשים, בואי נה, נסתרת וזה וזה.

אתם יודעים מה היה קורה.

אם היא הייתה שותה

והיא נסתרה

והיא מתה,

ואם בעלה עשה גם מעשה שלא ייעשה, גם הוא מת.

ראית?

בשב״כ אין דבר כזה,

גם במשטרה אין דבר כזה.

הרבה פקדים פוקדים ונפקדים מהמשטרה בעקבות דברים כאלה,

עם פקודות.

הבנת?

אז זהו.

ברור, ברור, ברור.

אז אם כן, מה אנחנו רואים? עכשיו, אחרי שלמדנו את שני הצדדים

במקום של מצווה, ראינו, תעזוב את המצווה,

תכפה את היצר הרע שלך עדיף.

אפילו בשונא ואפילו לטעון.

וראינו שאפילו במקום עבירה,

אם אתה כופה את היצר הרע, אפילו בשעת

איסור שהיא נסתרת ועושה דברים מגעילים,

אבל אם היא הצליחה לשמור על עצמה שהיא לא תגיע חס ושלום לטומאה,

גם כן השם משלם שכר כזה שמה שלא היה בטבעה,

כי זה לא טבעי שאדם מגיע למצב והוא מצליח לשמור את עצמו ברגע האחרון.

זה כמו יוסף הצדיק,

שהיא מנסה לפתות אותו אש את פוטיפר והוא מצליח לברוח.

זה גבורה!

אז אם היא הצליחה כך היא שברה את טבעה,

משנים את טבעה.

לא יולדת, תלד.

בצער, ברווח.

בנות, בנים, וכן הלאה.

השם משלם מידה כנגד מידה.

אם אתה שובר את המידות שלך,

הקדוש ברוך הוא גם מידות של כעס,

מידות של דין,

שהיו צריכים להיות עליך, לא יהיו.

מתבטלים. לכן כל המעביר

על מידותיו,

מעבירים לו על כל פשעיו.

מידה כנגד מידה. אתה כופה את יצרך,

השם כופה את היצר הרע והקטגורים שכנגדך עומדים להרוג אותך, להעניש אותך, לייסר אותך.

עכשיו,

נבוא להבין את מה שהתחלנו. במה התחלנו? מי זוכר?

כן. במה התחלנו?

זה אמרתי בשורה הראשונה, כולכם זוכרים יפה מאוד.

לא בכל מקום זוכרים.

אבל עם מי התחלנו לספר סיפור?

עם פרעה. מה היה עם פרעה?

מה הוא?

פרס קיבלו, נכון. למרות כל המידות וכל הגבות. נכון.

אז עכשיו שאלנו מה פה הפרס? מה? בשביל שהוא ליווה אותם כמה צעדים אז מגיע לכל המצרים שהם יוכלו להתגייס... מה?

הכל זה פרינציפ. בשביל מה למדנו את זה? בשביל ללמוד את הפרינציפ.

אז מה היה?

אז מה היה?

תקשיבו טוב עכשיו. עכשיו תבינו את הכול נפלא.

כפתור ופרח.

עכשיו נבין גם את הפרשה של פרעה.

נכון, הוא היה רשע,

פושע, הרשיע הרבה מאוד נגד ישראל.

הכביד את ליבו

בכל תשע המכות.

אבל כשהגיע למכת בכורות,

ראה את מפלתו, נשבר.

לפי הטבע הקשה שהיה לו עד עכשיו,

לפי המידות המושחתות שהיו לו עד עכשיו,

מה היה צריך לומר לעצמו?

לא די לי שהשונאים שלי ניצחו אותי,

והם יוצאים ביד רמה,

והם רואים את השבר ואת ההרוגים שלי.

אז אני אגרש אותם ושילכו לאלף טיולים.

מה לי עוד שאני אכנע לפניהם?

שאני עוד אתן להם כבוד ואני אלווה אותם?

והוא כפה את יצרו,

שבר את מידת השנאה שלו,

והלך ללוות אותם.

לכן השכר שלו איתו,

והפעולה הזו הצילה אותו ואת כל עמו,

עד שנאמר לא תתעב מצרי. אסור לנו היהודים לתעב את המצרים בגלל הלוויה של כמה

הפסיעות שעשה כי הוא שבר את המידות. מה זה שונא שבן אדם שונא קיבל מכות הרגו לו את הילדים הרגו לו את כל המשפחה הרגו את כולם והוא רואה שהוא אפס לעיני כל העם שלו אפס עשו ממך אפס קיבלת עשר מכות קמת עם פיג'מה אמרת קומו צאו מתוך עמי די חלאס לא יכול מה אז מה אתה משלח ויהי בשלח פרעות

מלווה אותם איך זה

נכון

ככה השם עומד

שהוא לא מקפח

שכר שומבריה.

לא.

הרג, שדד,

שחט,

ישחטו אותו.

השם לא כזה.

אם השם היה כזה אנחנו לא היינו פה,

גם אתה לא.

למה כי אם אתה עובר עבירה אחת נגדו

היה משלח אותך אבל יש לך מזל שהבורא לא עצבני

עכשיו תקשיב עוד דבר

אז אני אספר לך סיפור יותר קשה מזה נבוכדנצר

החריב את בית המקדש

רצח מיליונים מישראל הגלה את שארית הפליטה

עשה את כל הרע והרשע בכל העולם היה עריץ ואכזר כבש את כל העולם כולו

ובגלל שהוא פסח שלוש פסיעות לכבוד השם לשנות את המכתב שנשלח לחזקיה המלך שנתרפא בחלותו

השם נתן לו לשלוט בכיפת העולם ולבן שלו ולנכד

נתן להם לשלוט בכיפת העולם בגלל שלוש פסיעות על כל פסיעה שלטון כל העולם הוא התגייר?

לא.

הוא נשאר גוי ערל? כן.

רשע מרושע? כן.

אבל הוא עשה שלוש פסיעות לכבוד השם ואם היה עושה, כן הוא היה ואם הוא היה עושה עוד כמה צעדים אנחנו לא היינו פה

מגודל הזכויות שהיו נופלות בחלקו עד שהשם שלח אחרי שלוש פסיעות את גבריאל המלאך לעצור אותו

שלא ילך עוד פסיעה

הבנת?

זה טוב

לכבוד השם הוא עשה שלוש פסיעות שמעת? אל תהפוך לנו את הכול לא, לא, זה בחירה שלו הוא בחר בעצמו לכן הוא קיבל שכר אם השם היה עושה את זה הוא לא צריך את זה גם בלי פסיעות היה יכול לתת לו לא כולם פסעו והוא נתן להם סנחריב לא עשה פסיעות והוא נתן לו מה הקשר? לא צריך אבל פה לא פה הוא נתן בגלל הפסיעות

מפה תלמד כשכתוב לך בשולחן ערוך שאדם שהולך לבית כנסת יש לו קרוב ויש לו רחוק ילך לרחוב שהוא מקבל שכר פסיעות

תבין מה גודל השכר שאתה מקבל על פסיעות לבית הכנסת

הוא הלך עם הפסיעות שלו ונשאר טומה כמו שהוא היה ואתה הולך להתקדש בבית הכנסת או בבית המדרש

אתה תקבל שכר על כל פסיעה שאין לך אפילו הבנה מה גודל השכר שתקבל

שאם רשעים כאלה עצומים שעשו כל רע ופשע מקבלים על משהו של המשהו של המשהו כזה שכר, מה אתה רוצה?

אם אתה רואה שאישה כזאת שכל אחד היה מחיף אותה לאלף

ובכל אופני השם משלם לה שכר, השם משלם לה שכר. למה?

בגלל שהיא כפתה את יצרה בחלק האחרון.

הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר שיחה נאה. אפילו אם אמרת פעם אחת

משהו טוב ליהודי,

אתה גוי רשע מרושע, ואמרת פעם ליהודי מילה אחת טובה, מילה אחת טובה.

בשמיים ישלמו לך בעולם הזה, לא בעולם הבא.

אז למה כאלה שלא יכולים לתלם בגוי על שרצחו, משלם,

משלם, משלם.

מה משנה?

גרמניה זה לא ארץ מפותחת?

הם לא מקבלים אהדה בכל העולם? הם לא נחשבים בעולם למרות שרצחו מיליונים?

מה הפולנים, היה אצלם את כל המחנות וכל הדברים?

היום הם אומרים שבכלל לא.

רשע אחד מאצלם אמר היום שבכלל היהודים הרגו את היהודים.

למה?

בגלל שהגויים אמרו ליהודים לקבור את היהודים.

אז הוא כבר אומר שבכלל היהודים הרגו את היהודים.

לא, לא הם בכלל הפולנים.

אבל אתה רואה שהם מקבלים שכר בעולם הזה, לכן הם שולטים עדיין בכיפת העולם.

עוד מעט, עוד קצת, יבוא משיח צדקנו ותראה.

הוא משלם להם על שישה מיליון.

תגיד, אתה לא שומע?

הוא לא שומע.

תגיד, אתה לא שומע מה מדברים?

מאיפה הוא משלם לנבוכדנצר אם הוא נתן לו?

אז אתה לא מבין, אני מסביר.

צריך לשלם לרשעים בעולם הזה שכרם.

צריך לשלם לצדיקים בעולם הבא שכרם.

תיתן לצדיקים שכרם בעולם הזה, כמה זה יהיה?

שבעים, שמונים, תשעים שנה.

זהו, אחרי זה אין כלום.

קיבלת.

מה עושה השם?

הרי גם הרשעים עושים משהו שמגיע השכר, אתה רואה?

אז מה הוא נותן להם? בעולם הזה מלוא שכרם,

ומיד שיוצאים מלוא עונשם לנצח נצחים.

לצדיקים הפוך.

נותן בעולם הזה עונשם, עדיף לקבל פה.

קיבלת הרבה מכות. היית ילד, נפלת, קיבלת, נפתח לך הראש,

תפרו לך, עשית זה. אתה זוכר את זה עכשיו? אתה מרגיש? לא, עבר.

אבל מה? כל מה שאתה סבלת ותסבול בעולם הזה,

זה אפס.

אבל ברגע שאתה יוצא, אם אתה נקי,

חזרת בתשובה, אתה צדיק,

אתה ישר גן עדן לנצח נצחים.

לכן,

בדיוק.

לכן אומר דוד המלך, לא כמוך,

הוא אומר ככה,

איש בער לא ידע,

וכסי לא יבין את זאת.

איך זה בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי האבין?

אומר להישמדם עד העד,

כיוון שהם ישמדו לנצח,

אז השם לא מקפח שכר.

איפה ישלם להם שכר? הם לא מאמינים בעולם הבא.

הם לא רוצים עולם הבא.

הם לא רוצים לחכות לעולם הבא. הם רוצים עכשיו.

Give it down.

עכשיו אני רוצה.

אז הוא נותן לו עכשיו.

ייתן לו מכונית, ייתן לו בינה.

אין הלנת שכר. אין הלנת. הוא אומר בתורה,

ביומות תיתן שכרו. זה לומדים מהתורה.

ביומות לא תלין.

אסור להלין את השכר אפילו לילה אחד.

חייב, גמר צריך את העבודה,

אתה צריך לתת לו. אלא אם כן סיכמתם חודשית או שבועית, לא משנה.

אבל אסור לעבור יום אחד.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא משלם לכל אחד לפי משהו.

תשאל את הצדיק.

מה אתה רוצה?

עולם הבא וגן עדן?

או אתה רוצה שניתן לך שאתה תהיה the president of United States of America? מה אתה רוצה?

צדיק יגיד לך, מה אתה חושב, שאני טראמפ?

מה אנחנו מברכים בבוקר?

ברוכתו ה' הלוא גנו מלאך העלום שלום עשוני גוי.

אנחנו אומרים שלא עשני גוי. איזה גוי?

מוחמד? מחמוד?

אבו עבאס?

טראמפ!

שלא עשני אובמבה!

שלא עשני בוש!

למה זה בושו?

שלא עשני גוי!

כן.

תגיד לי, טראמפ יקבל את האלימות שלו בעולם הזה או בעולם החוץ? הוא קיבל פרזידנט.

פרזידנט?

לא, יכול להיות. אם הוא ישתקם, אז הוא יכול להיות.

אם איבנקה, אתה עושה לו, אתה מבין, גיור,

אז יכול להיות שהוא יכול לזכות. הרי היו גם...

נכון

נכון נכון נכון

לא רק בניגוד, הוא הקונטרה של אובמבה. כל מה שאובמבה בנה הוא הרס.

נכון

נכון.

ירושלים שלא יהיו נאומות, ופתאום ככה יצא מהפוצה, וואלה, וזה עובד. וזה לא רק עובד. הוא מוציא להם עכשיו, אין אונר״א, הוא מבטל את אונר״א.

לא נותן להם תקציב.

אומר להם ירושלים.

אומר להם ככה.

עוד מעט הוא אומר, אני לא מזכיר אותנו. הנה, עכשיו הוא דיבר על השנה, מה שהוא עשה ומה שזה.

לא הזכיר בכלל לא את השלום ולא את... הוא מגיע לאומוי כפול. בטח, הוא יקבל.

מספיק שהוא רואה את השונאים שלו מתפוצצים.

כן, כן.

כל ציוץ שהוא אומר כל בוקר,

והוא יודע שכל השדרנים מתפוצצים, מתפוצצים,

כשהוא אומר להם פייק ניוז, פייק ניוז, כל בוקר, אתה מבין?

זה בשבילו עושה אושר. הוא עם פיג'מה עושה את זה.

טר, טר, טר, טר, טר, טר, טר. מה, הם אבסורד?

תכניס אותו לרשימה, שיהיה גם להקציב אבא עם מוטיבציה.

תכניסו מה הם שמור למינות להבדה.

לא, לוקחים אותו עכשיו יחד עם הרב מזוז, הם מכניסים אותו לרשימה אצלהם.

טוב, בקיצור,

מה למדנו?

עכשיו תקשיב טוב, תראה מה אתה יכול לזכות בעולם הזה. אם פרעה זכה ככה, תראה מה אתה יכול.

הרי לפנינו,

הרי לפנינו,

מה גדול שכר של כפיית היצר ושבירת המידות.

עכשיו תלמדו קל מחומר.

אם פרעה רשע,

זכה בדבר קל כזה,

עד כדי כך,

דהיינו שליווה את ישראל כמה פסיעות ושלח את העם,

ככה הוא זכה בעם שלו לדורי דורות.

מי שמארח את החבר שלו

בתוך ביתו ומאכיל

ומשקה

ומסביר לו פנים

ומלווה אותו בצאתו,

על אחת כפה וכמה שהוא זוכה לו ולזרעו עד סוף הדורות טובה וברכה לעולם בנצח.

פעם אחת.

פעם אחת אם זכית.

אפילו על זה שהזמנת אותי

לבוא לראות את השטח עם הזיתים,

אפילו הכוונה הזאת

תיתן לך עוד כמה עצים מהעולם הזה.

תן לו, תן לו מיקרופון.

תן לו, רגע.

הבן שלך רוצה לשמוע, רק רגע.

בורגותו אדוני,

אנוהינו,

מהלך העולם שהכל נהיו בגבורו.

כבר שכחתי אותו באיזה מקום.

טוב, אני רוצה להגיד כמה דברים, אוקיי?

אבל לא יודע מה להתחיל, יש כל כך הרבה דברים. אה, עכשיו נדבר על הבן שלי, אראל. כולם רואים אותי, אתה אבא של אראל?

כן. אתה אבא שלו? זכית, זכית? אמרתי, מה זכיתי?

אריאלה ממפעל הפיס לא התקשרה אליי, מה אתם אומרים? זכיתי.

כן.

אז מה זכיתי?

תראה, אריאלה לפעמים אומרת שיש טעות בכרטיס,

ולא זכית.

אבל בהראל זכית, היום הוא נתן דרשה בבית הכנסת בשחרית.

וואלה. אמנון יצחק נאמבר 2.

ביקשתי שיסריטו את זה ושיכינו לך דיסק, שתראה.

אני חושב שאחרי הדרשה הזאת אתה בעצמך חוזר בתשובה.

לא, לא צריך להגזים.

לא להגזים.

זה יהיה הפיס שלך.

אני עדיין מוכן,

אני עדיין רוצה להיות תינוק שבוי. זה מתאים לי יותר כרגע.

אה, זה הכי טוב.

כן.

יש אחת גם כן, בא אליו שוטר,

ורצה לעשות לו רפורט. אז הוא עשה לו וואי, וואי.

אמר לו, מה זה?

מה קרה לך?

אמר לו, אני תנוק שבוי, אני בתינוק שבוי.

תקשיב, אני לא מוציא שום דבר מכלל אפשרות. הכל פתוח. אני בודק את עצמי גם. ברוך השם. עושה חישוב מסלול.

אין לי בעיה, גם להעביר ביקורת ולשאול שאלות.

בוא עכשיו, אני רוצה לשאול לך כמה שאלות באמת חשובות.

קודם כל, מה גורם לך באישיות שלך שכל כך הרבה רבנים יוצאים נגדך?

אתה מוציא מכולם את הקנאה. אולי אצלך יש איזה ליקוי מאורות.

איך אתה גורם כל כך לכל כך הרבה רבנים

להגיע לקנאה כזאת מטורפת, על כל המידות האלה שדיברת אותם, מה קנאה יכולה לגרום לבן אדם? אולי תבדוק גם את עצמך. מה אתה עושה שגורם לכל כך הרבה אנשים שגם למדו איתך ולימדת אותם ויצאו נגדך? זה מה ששמעתי לא מזמן. הרב כהן, מישהו, כל מיני סיפורים אני שומע.

מה גורם לזה?

בדקת את עצמך. אתה גם בודק את עצמך לפעמים?

איך אתה גורם לאנשים?

אני שמעתי,

אני שמעתי. לא, אני שואל ואתה יודע. ברור, ואני עונה, אתה יודע.

היה,

יש שחקן שקוראים לו רונלדו.

שמעת עליו? שמעתי, שמעתי. יש הרבה שמקנאים בו.

ותאר לך שאתה עומד מולו ואתה עומד ותגיד לי, מה זה שכל השחקנים מקנאים בך וכולי וכולי וכולי וכולי וכולי וכולי? אולי תבדוק את עצמך, יש לך ליקוי מאורות?

אולי אתה יותר מדי חושב את עצמך שאתה שחקן כאילו כזה וכזה וכזה?

תבדוק את עצמך.

בסדר, לבדוק תמיד זה טוב. בסדר. זו ההשוואה וזו התשובה. עכשיו תמשיך, שאלה הבאה.

אוקיי.

יש לי עוד כמה דברים לשאול.

יש משהו שמאוד

מפריע לי ושמעתי את זה בכל מיני אמירות.

מה דעתך על הנושא של סמלי ישראל? למשל, יום העצמאות, ששמעתי איזה אמירה, זה לא יום העצמאות שלנו. דברים שיכולים להוציא אותי מדעתי.

תקשיב, תקשיב, זה לא צחוק.

זה דברים שגורמים לאנשים כמוני לשנוא את הדת.

לא, לא, זה לא מצחיק.

אני רוצה לשאול, מה דעתך לעמוד

בצפירה לזכר חיילים,

יום העצמאות

ושירת התקווה?

מה הדברים האלה, אם יש סתירה ביניהם לדעתך, ביניהם לבין התורה?

ופה לדעתי זה דבר שמאוד מאוד מאוד בעייתי.

שמעתי.

יכול להיות שאנשים, פשוט יש תהום של בורות בעניין הזה. שמעתי.

אוקיי. יש לי כמה שאלות לפני שאני עונה בשביל שאני אוכל להשיב לך.

אוקיי. שאלה ראשונה,

מתי נוצר העם...

יהודי ואיפה?

תענה לי! שלושת אלפים

לפי ה... כן שלושת אלפים שש מאות-שלושת אלפים שש מאות-שנות. לא משנה. מה זה קשור אבל? מה אכפת לך?

אני אמרתי לך מה לשאול? לא אוקיי. אז אל תגיד לי מה לשאול! בסדר אבל. אז אני שואל אותך. כן, כן... נו. מתי נוצר אמרת זמן?

שלושת אלפים שלוש מאות פלוס?

עכשיו איפה?

פה מה זה איפה הוא?

איפה נוצר עם? פה?

פה? מדינת ישראל איפה הוא נוצר?

איפה נוצר העם?

איפה נוצר העם? אמרת לפני שלושת אלפים, כמה המדינה קיימת?

מה זה קשור?

כמה המדינה קיימת? לא, למה אתה מנסה לבלבל את הדברים? מה זה קשור ליום עצמאות? העם היה בגולה,

יצאנו מהגולה, הייתה שואה, הקימו פה מדינה, למה לסתור את יום העצמאות? מה זה סותר אחד את השני?

מה זה הדבר הזה? למה אתה עצבני ואדום? לא, אני עצבני כי אומרים, מה זה יום עצמאות לא שלנו? לא הבנתי.

יצאנו מהפרוט אירופה אחרי שטבחו בה שש מיליונים,

באנו לפה, אנשים נאחזו בביצות, הקימו דברים,

ופתאום כל אלה לא שווים. הם פוסט-ציונים, הם לא ציונים.

אתה רוצה שאני אענה? בזכות אנשים כאלה.

הקדוש ברוך לא היה עוזר לנו אם אותם אנשים לא היו עושים את הדברים האלה. אז כל אחד כבודו במקומו.

אסור לקחת ציבור מסוים ולהגיד אלה לא שווים.

כמו שאני הייתי רואה שהילדים שלי היו קטנים, הייתי אומר להם יש מבצע דוסט-טודוס, ככה הייתי אומר להם.

לא ידעתי, הייתי גם בורות, היום אני מבין שיש

גם ציבור אחר, יש לו את הצרכים האחרים, שאלת את השאלה. יש מקום לכולם במדינה הזאת.

עכשיו,

הסיפורים שלושת אלפים, אנחנו מכירים, זה בסדר, עם ישראל חייב,

אבל איך הוא חי?

שכל אחד נתן לו צ'פחה?

היום אתה פה, יש לנו כבוד להחזיק חרב ביד אחת, ספר תורה ביד שני, זה בסדר, אבל להגיד,

יום העצמאות לא שלנו?

איפה כל האלפים האלה שמתו?

גמרת? ונהרגו.

אני פשוט לא מבין את זה, שתבינו על מה אתה מבין.

מתי תבין? במקום לאחד לבבות, אז אתם אומרים, לא, בסדר, יודעים איך הוא חי שלושת אלפים שלוש שנה,

ראינו איך בגולה הוא חי,

בכל מקום גירשו אותנו, בכל מקום נתנו לו צ'פחות,

אז הגענו למדינה הזאת,

הקמנו את המדינה,

יש יום עצמאות, זה לא סותר את הכול.

אז למה להגיד יום העצמאות הוא לא שלנו? מה זה הדבר ההזוי הזה?

גמרת? כן, גמרתי.

אבל עזוב, אנחנו מדברים עכשיו, זה קצת באמת...

תקשיב רגע.

עוד יחשבו שאני מביא אותך שחקן, אתה מבין?

תקשיב רגע. מי שמכיר יודע שאני לא שחקן. אז תקשיב רגע, אני אסביר לך.

אני לא אשאל אותך יותר שאלות כי אתה לא יכול לעמוד בהן, אז אני אענה במקומך.

אני יכול לעמוד בכל השאלות, עזוב. אתה יכול? אז השאלה הבאה, מאיפה נוצר העם?

מאיפה נוצר העם? כן.

העם נוצר,

אלוהים ברא את האדם הראשון, וממנו

ניתנה התורה לעם ישראל, ונוצר העם. מה... לא, לא ככה.

אתה דילגת הרבה, רק... אוקיי, דילגתי, לא משנה.

רק רגע, רק... מה זה קשור ליום עצמאות? מה זה קשור?

מה זה קשור ליום עצמאות? אני אענה לך, אבל אתה לא רוצה לתת לי לשאול. נשארנו מהפרוט אירופה, והקמנו פה מדינה. מה זה קשור? בסדר, אז יכול להיות שאתה בקיא יותר בהיסטוריה בדיוק. לא, לא, רגע. מה זה קשור לעיקרון הזה? כמה זמן קיים? היום אתה, בזכות זה אתה יושב פה, ומרצה, ויש לך מזגנים, וכל אופן. כמה זמן?

בייחוד אנשים שנפלו, ולהגיד אין יום עצמאות לא שלנו? זה דבר רגוע. זה דבר רגוע. זה דבר שלא, לא, לא, אין לו מקום פה.

מה השם של כבודו? מה השם של כבודו?

אתה מכיר אותי, איציק. איציק. תשמע, איציק.

אבל עזוב, אנחנו כועסים, אתה יודע, רק בשביל להוציא קצת קיטור. הכל בסדר.

תקשיב רגע.

יש לי הערכה ישר לאדמה.

עכשיו,

עוד פעם אני חוזר.

עם ישראל

נהיה לעם

כשהוא יצא ממצרים.

הוא היה עם של עבדים,

והוא הפך להיות עם בני חורין.

אם אדם היה עבד

ואחר כך נהיה בן חורין,

מה זה נקרא שהוא יצא ל... לחופש.

חופש. עצמאות.

חירות.

חירות, עצמאות.

אז מתי זה היה העצמאות של העם היהודי? שהוא יצא ממצרים. בדיוק.

זה חג העצמאות של היהודים.

החילונים לא מקיימים את חג העצמאות של היהודים. מה זה פסח אבל? בפסח זה פסח. הם לא מקיימים.

לא כולם שומרים על כללי החג,

על מצוות החג,

לא כולם מקפידים על מצות. אז בגלל שלא שומרים על זה,

רגע, לא, לא קשור. קודם כל שתדע מתי היא העצמאות.

זה העצמאות.

זה העצמאות.

אין עצמאות אחרת.

אחר כך הייתה...

היו הרבה גלגולים. אני יכול לדבר? כן. אני יכול.

ואת החג המקורי, האמיתי,

שהשם קבע, והוא שהוציא אותנו,

הוא שהוציא אותנו ממצרים,

הוא שהוציא אותנו ואמר שאתם חייבים לחוג את החג הזה.

זכר ליציאת מצרים. לא חוגגים בפסח, מצות אוכלים. אני יכול לדבר? החילונים לא חוגגים פסח, לא חג,

שיודעים שזה פסח,

ששומרים את הלקות החג,

שיודעים מה כתוב בשולחן ערוך,

שיודעים מה זה לבדוק חמץ,

שיודעים מה זה לשמור על הכול.

זה חג.

לא, אתה מבין,

אני יודע שפסח ואנחנו נשב בסדר ונספר בדיחות ויש כבר אגדות של ציונים,

ויש אגדות של ליצנים,

ויש אגדות של השמאל,

ויש אגדות כאלה,

ויש אגדות של שחקנים,

וכל אחד עושה לו אגדה אחרת, והם מסתלבטים על החג ועל הכול. לא.

זה קודם כל חג העצמאות.

זה אחד.

בחג העצמאות

הקדוש ברוך הוא לא ביקש מאיתנו לעשות ספירה.

אין ספירה בחג העצמאות.

זאת אומרת, נכנס החג, כולם נכנסים, הולכים לבית הכנסת,

עוזרים,

אומרים קידוש,

וזה, ומתחילים את הספירה. גם בכלל הזה יש כלל, שאלתי כמה רבנים, אמרו לי, אל דבר עליהם, אתה שאלת אותי, אני אענה.

אם הם אמרו לך, דבר איתם.

עכשיו,

זה דבר ראשון.

עכשיו דבר שני.

אתה אומר שיש חג העצמאות, אין חג.

זה לא חג. יום העצמאות, נגיד. יום העצמאות.

חג הם לא יכולים לעשות. חגים עושה רק השם.

זה היו מקריבים קורבן חגיגה בבית המקדש,

לכן זה נקרא חג.

קיבלנו עצמאות.

רגע, חכה. לא קיבלנו שום עצמאות, כי עד היום מערערים עליה. זה אחד.

שתיים,

אתה צריך להבין דבר נוסף.

העם היהודי שיושב באמריקה

זה לא העם היהודי?

אתה אומר, אנחנו העם היהודי.

זכינו להגיע לארץ, אנחנו עושים בזכות כל אלה שמתו וכו' וכו' וכו' וכו'. ברור. רגע.

ואלה שנשארו שם הם לא יהודים? אלה שנשארו בגרמניה עצמה?

אלה שנשארו בפולניה עצמה?

אלה שנשארו בארצות הברית? אלה שהלכו לקנדה?

אלה שהלכו לאוסטרניה? הם יהודים או לא יהודים?

נו, ואם הם יהודים, אבל אין דבר כזה קטן יבואו לפה, אז מה? מה זה קשור? שואל אותך שאלה.

הם יהודים נו שואל יש שם אזעקה הם עומדים? הם עומדים באזעקה?

יש שם אזעקה חילונים הם לא חיים במדינה שלהם למה אבל זה של העם היהודי זה עצמאות של העם היהודי אבל אם יש אזעקה חייבים לעמוד אני רואה זלזול אני שומע זלזול מהדברים שלך אתה מזלזל לא אתה מזלזל אתה מזלזל לא אתה בתלוצץ

מה אתה מתלוצץ?

שואל אותך שמה, למה הם לא חייבים לעמוד?

לדוגמה,

יהודי חייב לשמור את חג הפסח,

בין אם הוא בהונולולו,

בין אם הוא בהודו,

בין אם הוא מתחת לקרקע,

מעל הקרקע,

אם הוא באוויר.

איפה שהוא לא יהיה, הוא חייב לשמור את החג.

הוא צריך לאכול מצות,

ואסור לו לאכול חמץ,

הוא לא יכול לשנות שום דבר מזה. זה נקרא חג,

זה נקרא מצווה.

עכשיו,

לא עומדים בצפירה, כן עומדים בצפירה. עכשיו אני אסביר לך.

יש יהודים חרדים,

חרדים, ממש חרדים, ניצולי שואה,

ניצולי שואה, והם לא עומדים בצפירה.

אתה יודע למה הם לא עומדים בצפירה? הרי כל המשפחה שלהם מתה.

כל המשפחה נספתה,

והם לא עומדים בצפירה.

למה הם לא עומדים בצפירה? מה, דווקא ברוגז?

מה? למה?

כל הצפירה

זה מנהג גויי,

אין לזה שום בסיס ביהדות, בהלכה, כלום.

צפירה,

צפירה זה מעשה של גויים.

הגויים שלא יודעים מה לעשות, אין להם תורה, אין להם הלכה, השם לא דיבר איתם, לא כלום.

אז הם החליטו להנהיג איזו הנהגה שהיא תאחד את כולם, להודיע לכולם, עכשיו עומדים.

אז כולם עומדים.

נו, ומה זה מעילה?

תן לי רגע לדבר.

עכשיו, כולם עומדים.

מה זה עוזר שכולם עומדים?

עמדו.

יש כאלה שעושים תאונות. מה זה עוזר שכולם אוכלים? אוכלים. אני אסביר.

יש הבדל. אוכלים, זה מזין, ואני חי מזה,

מהעמידה. זה נותן כבוד לאנשים. זה נותן? כבוד! לא הבנתי.

תגיד מזמור תהילים.

תגיד משנה שזה מועיל לנשמה. אבל זה מה שקבור במדינה. זה מה שקבור במדינה, ויש להם מה המצב. לא הבנתי.

אם המדינה אומרת שבפורים צריך לדפוק פטיש בראש של השני,

כי זה מצוות החיים.

אז אני חייב,

אם כתוב שבעצמאות צריך לעשות מנגל,

אני חייב לחפש חורשה?

לא הבנתי.

מה זה קבעו? מי קובע לי?

כתוב באוטובוס שתו מיץ.

אני חייב לקטט מיץ?

מה קרה לך אתה? קבעו.

מי קבע? רגע, סליחה.

לפי ההיגיון שלך, אתה גם בית משפט, מה שהוא יגיד. זה בכלל לא, אתה לא קשור אליו. אני אסביר לך.

אם בית המשפט...

את הדת מהמדינה, אז איך לא? אני אסביר לך. מה, אז גם בית שופט יגיד מי זה השופט הזה? אני אגיד לך. אל תלכו לצבא. אני אגיד לך. אני אגיד לך. אני אגיד לך. בית המשפט אומר בעצמו,

מי אתם הרבנים שתגידו בכלל לתלמידים שלכם מה לעשות?

אנחנו אומרים שחיילות וחיילים יהיו ביחד בטאנג.

כן.

כן, אנחנו אומרים, כן. אף אחד לא מכריח. ככה צריך להיות צבא נשי, גברי, גברי, נשי, בגדרי.

רד, רד, רד. אז לשבת בבית, לשבת בבית, אוקיי.

ואחרים שיעשו את העבודה השחורה זה יותר טוב. תן לי להסביר לך.

יש שני עמים שיש אצלם נשים בצבא בגיוס חובה.

ישראל וצפון קוריאה.

תקשיב. קינג קונג קינג, אתה עכשיו נהיית הקינג קונג קינג?

עוד ועוד יחייבו אותנו לעשות תסרוקת שלו,

לעשות קרחת פה, וללכת ככה. למה? קבעו.

רגע, אבל זה לא נכון.

מי שלא רוצה ללכת לצבא מטמי דעת לא הולכת. על מה אתה מדבר בכלל? לא, מונעים מהם עכשיו, זה מה שהם עושים עכשיו. טוב, לא נותנים לאף אחד אוכל לחשוב. עכשיו תקשיב רגע. בחורה שלא הולכת לצבא לא הולכת. אני עוד לא גמרתי את התשובה.

עכשיו.

במקום אתה ללכת לצבא, אני לא גמרתי את התשובה.

יש עכשיו.

וכולם פה צוחקים כאילו אתה כוכב עליון. כאילו אתה כוכב,

אני לא כוכב. הפוך, מי עשה את הכל? עכשיו מה קרה? אנחנו משתתפים פה, הם לא יודעים. תקשיב, בא החילוני,

בא החילוני, אני אומר לו,

תגיד לי, למה אתה לא צם בתשעה באב?

חרב הבית, אתה יודע, בית המקדש חרב.

הוא אומר, עזב אותך בחייאת דינאג, מה שקרה פעם, מה זה ענייני, זה לא אכפתי, אבל מתו מיליונים, אני אומר לו, מתו מיליונים.

הוא אומר לו, מעניין אותי.

בסוף הוא מתרגז, הוא אומר,

עזוב אותי, אני כופר, אני לא מאמין.

אני בכלל לא מאמין. עזוב אותי, אני כופר.

זה לגיטימי מה שהוא ענה לי?

לגיטימי?

אני אומר לו, מה העם היהודי? חלק זה מבורות, שתדע לך, בורות וחינוך? שואל שאלה, זה לגיטימי?

תראה, מה זה לגיטימי? יוסי שריד היה משכיל?

היה משכיל, נו. שולי נעליים הייתה משכילה? אוקיי, אז הם לא... שואל אותך שאלה, אבל הם שמרו תשעה באב לא! לא. למה הם אמרו? אנחנו כופרים, לא מאמינים. אוקיי. ועכשיו אני שואל אותך שאלה.

אה, זאת אומרת, באותו מטבע אתה עונה לי? אני לא מאמין בזה.

ביום עצמאות, אז זה...

אתה יכול להגיד על כל העגים של ישראל ועל כל התורה, על הכול.

אני לא מאמין, אני כופר.

הדתי אומר לך גם אני.

אה! כופר.

זאת אומרת שלא צריך...

אבל מה זה... רגע, כל יום העצמאות הזה, שאתה בסך הכל חוגג,

חוגג,

שקיבלנו... לא הייתה לנו מדינה לפני זה, נכון? אז מה לפי דעתך היו צריכים לעשות? לא להתייחס לזה? אז עשו יום עצמאות.

מה? מה? אני אמרתי להם לא לעשות?

לא, אבל אני... אני אמרתי להם לא לעמוד?

אני אמרתי להם משהו, תעשו מה שאתם רוצים. אבל מה אתם קובעים לי מה לעשות? אני קבעתי לכם,

כנס לבית, תחגוג את החג?

כנס לבית. אתם אומרים, זה כפייה דתית?

אם אני אגיד ככה, כפייה דתית. אז מה אתה כופה עליי לעמוד? לא רוצה לעמוד, רוצה ללכת, רוצה לרוץ.

אם הצלמים,

אם הצלמים לא עומדים ומצלמים את החרדים כל פעם,

אם הם מחללים את החג,

את החג העצמאות,

הם מחללים!

אז מה?

מה יש בזה?

אומרים תהילים,

אומרים משניות, ככה אנחנו אומרים על הנפטרים שלנו,

על אבא, על אמא,

על סבא, על סבתא.

ראית פעם מישהו בשבעה מוציא משרוקית?

כולם עומדים? זאת אומרת, ליום עצמאות אין שום משמעות בפתרונך. זאת אומרת שקיבלנו את המדינה,

לא צריך לעשות מזה שום דבר.

מי אמר? תעשה מה שאתה רוצה. עכשיו אתה שאלת שאלה יפה.

אתה אומר למה לא שרים את התקווה, נכון?

אתה נפגע מזה שלא שרים את התקווה?

אני חושב שזה המנון לאומי, ועל זה אנחנו מכבדים. שמעתי. אנחנו מכבדים. שואל, מכבדים, שואל אותך.

עכשיו אם אני אעמוד מולך ואני לא רוצה להשאיר את התקווה, אתה שר ואני לא שר,

מה אתה מרגיש?

אני מרגיש שאתה לא מכבד אותי. אוה,

ואם אני אשאיר עכשיו שיר השירים ביום שישי ואתה לא שר, איך אני מרגיש?

אם אני יודע שאני אשאיר איתך וזה יעשה לך טוב,

וזה לא יפגע בך, אני... הנה אני אומר לך זה עושה לי טוב, אתה בא לבית כנסת? אז אתה בא לבית כנסת? יום שישי, כל שישי אתה בא איתי לשיר שיר שירים. לא צריך להגזים כל יום שישי. אתה רואה? אז מה כל העצמאות אני צריך

כל פעם שתיגמר חתונה אני צריך להגיד התקווה בחייאת דינה.

פעם אחת אני אומר בשנה מספיק?

רגע, עכשיו בוא אני אגיד

כן אני אסביר לך רגע משהו משהו מדהים היום או אתמול

שופט בבית המשפט העליון

בשם ג'ובראן

אמר שצריך לבטל את ההמנון הלאומי התקווה כי הוא לא מבטא את כל ה... אתה מבין אומר שופט העליון

שזה חרטא כל מה שאתה מדבר הוא אומר זה בכלל לא המנון לאומי

יש פה כל מיני דתות כל מיני מאמינים שונים מי קבע את זה אתה יודע מי בכלל חיבר את התקווה?

אתה לא יודע לא אני יודע שכחתי אתה שכחת גם הוא שכח שהוא חיבר

קראו לו עמבר עמבר היה מסטול כרוני באירופה שכוב על המרצבות ברחובות

והוא חיבר את ההמנון הלאומי היה לו עוד כמה בתים שהורידו אותם כי הם היו דתיים

מדי ושינו כמה מילים גם תראה במכות תיכנס לגוגל תכתוב עמבר ותראה

היה מסטול שיכור מי שחיבר את ההמנון היה מסטול שיכור תאר לך שאחד פה שיכור בגדרה אני לא מאמין שיש אבל נגיד

אבל נגיד שיכור היה שר עכשיו איזה שיר כזה ופתאום מישהו היה קם ואומר זה ההמנון הלאומי עכשיו

היו אומרים זה מדינה של פגרים מה?

מילא חיים גורי

אבל עמבר?

איזה פרס הוא קיבל? הוא לא קיבל שום פרס

זאת אומרת לא לשיר את התקווה טוב? לא אמרתי מי שרוצה לשיר ישיר שירים של עבדול וואהאב ישיר של אום כולתום ישיר של מי שאתה רוצה מה אכפת לי שישיר אתה רוצה לשיר מהבוקר עד הערב תשיר רק תשיר אותי למד עזוב אותי

מדינה כל אחד יעשה כאוות נפשו מה שאתה אומר זה מה שאתה רוצה להגיד

כן אתה יודע שבמגילת העצמאות כתוב שמה שזה מדינה יהודית ומה עוד

מדינת כל אזרחיה

בכוונה הכניסו את זה שהיא לא תהיה יהודית רק

אבל יש לא יהודים זה לא הבנת שהיא תהיה של כל אזרחיה

אז זאת אומרת כל אזרח יכול להחליט אם הוא יהודי או לא יהודי

אם הוא יעשה את זה או לא יעשה את זה.

בשביל זה קבעו את זה בכוונה, בכוונה.

ולכן משתמשים בזה מתי שרוצים כל אזרחיה,

ומתי שרוצים יהודית.

רוצים לסלק ערבים אומרים יהודית,

לא רוצים, רוצים לסלק חרדים אומרים כל אזרחיה.

אתה מבין איך זה עובד? זהו. עכשיו עוד משהו קטן רציתי להגיד לך, חשוב, אבל תקשיב.

אני באמת מסתכל, לא יודע, עושה חישוב מסלול, ואני רואה שבאמת לקחנו את כל תרבות המערב,

שזה בעצם סגידה לעגל הזהב, והעתקנו אותה לפה. אני רואה את הדברים. נצרות קונסרבטיבית.

אני רואה את זה, אני רואה.

אני רואה ו... תקרב את המיקרופון. אני גם מדבר עם חברים שהם בארצות הברית, הצליחו, אמרתי לו, אוקיי, איזה מסר אתה נותן לילדים שלך? לא באו לצבא, לא שום דבר, אתה שם בארצות הברית.

מה ההבדל בינינו לבין הגויים? אני רואה את הדברים האלה.

אבל מפה, וכל הטקסיות הזה שיום ולילה זה...

אבל איך שאתה אומר,

יש מקום לכולם.

איווה. צריך להיות כזה, תהיה כזה. תשכנע אותי, אני אעשה את זה. אבל הכול, בלי לפסול את הצד השני. נכון, ובלי כפייה.

בלי לחייב אותי לעמוד או ללכת.

מתי לשבת, מתי זה. תן לי את החופש שלי.

כל אחד והחופש. תרשה לי להיות גם כופר. לא רק אתה.

גם אני. אני גם כן ווייז, כמוך.

עושה חישוב מסלול כל פעם,

ובודק.

רואה שאין טעם לעמוד גם השנה, לא עומד.

עושה עוד פעם חישוב מסלול, רואה,

אין טעם, אני עסוק, לא עומד.

זאת אומרת שלפי מה שאתה אומר לי, אני הולך כל הזמן באותה דרך, ואין לי שום ספקות ושום שאלות ושום דבר. ברור. ברור. אני ביררתי את זה. אני הייתי חילוני.

אני הייתי עומד.

הייתי מניף את הדגל בבן יהודה, איפה שהייתי גר, שם אותו על החזית.

אתה יודע, המצעדים היו עוברים מתחת לבית שלי.

ואני הייתי, מה? למדתי בתל נורדוי.

אבל מה?

היום אחד זכיתי שהבנתי שאני יהודי, לא רק ישראלי.

אני יהודי לפני ישראלי.

לפני שנהיה ישראלי ולפני שנהיה ציוני היה יהודי בלבד.

זה אבא שלך וסבא שלך הם היו יהודים קודם כל.

אז לא ידעתי.

מה זה יהודי?

לא יודעת כלום יהדות.

מאז התחלתי לפתוח ספר ועוד ספר ולא הבנתי.

וקניתי וקניתי וקניתי את כל הפירושים וכל ההסברים וכל ראשי תיבות וכל מילון תלמודי והכול והתחלתי לבד לבד לבד בלי מורה בלי מדריך בלי משפיע בלי כלום ולמדתי למדתי והבנתי זה האמת ושמתי את מה שלמדתי בבית ספר ושמתי מה שאני לומד עכשיו והתברר זה בלוף אין פה בסיס אין פה יסוד

זה לא מתחיל עם יסוד.

העם היהודי התחיל בתקופה מסוימת, זה היסוד.

אחר כך מתחילים לפרוש ממנו, זה היסוד?

זה לא היסוד.

זה כמו אתה יש לך אצבע,

ופה פתאום נהיה לך ציץ שיצא לך חתיכת בשר ליד הציפורן,

וזה נתלש בסוף.

כל מה שנתלש,

כל מה שנבלט מתוך האצבע, סופו להיטלש.

למה?

כי זה כבר לא מחובר למקור, ליסוד.

כל מי שמתנתק מהיסוד, מתרחק ממנו,

סופו להתבטל.

היו כתות בעם ישראל גם כן,

היו בייטוסים, צדוקים, איסיים,

שומרונים,

כל מיני כתות שחשבו שמה?

אלה מגזימים, אלה קנאים, אלה פרושים, קראו להם כל מיני שמות.

והם החליטו שהם יוצאים דרך חדשה, היו מתייוונים,

היו כל מיני.

מה נשאר מהם? איפה הם? סלח לי.

איפה הם? מי נשאר?

רק חוד השדרה האמיתי, היהודי, הדתי,

החרדי, ששומר על מצוות השם באדיקות.

זה שאמר שהעם שלך קיים בכלל.

אם לא, לא היה קיים, היה מתבולל מזמן.

לא היו יודעים שהיה עם כזה בכלל.

לא היה.

אם לא דקדוק ההלכה שאנחנו מדקדקים על כל דבר,

אם היינו ותרים פה ומתפשרים פה ואומרים זה כבר לא צריך, זה כבר לא מתאים,

זה לא נכון היום, זה היה פעם,

זה ימי הביניים.

לא היית נשאר. אבל בסוף, בסופו של יום אתה צריך גם לקיים מדינה, אתה צריך לקיים כלכלה. יש, יש. כל היום שתלמד בספר לא הייתי תתקיים כלכלה. מתקיימת. זה לא יהיה פשוט.

צריך לשלב בין הלימודים,

זה שאתה פוסל אוניברסיטאות,

מה פתאום?

מה פתאום? אל תלכי למד את

המלמדים, מה פתאום? למה אתה אומר?

שמעתי את זה בהרצאה שלך בראות, אתה לא הבנת.

אתה אמרת לה,

היא שאלה אם יכולה ללמוד באוניברסיטה,

אמרת מלמדים עוד דברים לכן אל תלכי אבל אם יש רק את המקצוע שלך שאין את זה בדרך כלל באוניברסיטה

אמרת ש... אבל אתה שוכח מה אתה אומר? אמרת שאני פוסל אוניברסיטאות. אמרתי, מה פתאום? לא, אמרת לה לא ללכת ללמוד. בוא, אני יכול... היא שאלה אותי אם ללכת. אמרתי לה, לא, אבל אני פוסל אוניברסיטאות?

איך אתה תלמד?

איך ילמדו אחרים? אתה פשוט לא, אבל אתה חוסם... איך אתה נותן עצה כזאתי? מה זה אוניברסיטאות? תגיד לי, אתה קובע לי איזה עצה לתת? לא הבנתי. לא, אבל אני שואל אותך. כשתהיה רב, ישאלו אותך.

כשתהיה פרופסור ישאלו אותך את הפרופסור שואלים

ללכת להיות חרדי הוא אומר לא ללכת לא ללכת אל תהיה חרדי אל תהיה חרדי

שואלים אותי אני אומר אל תהיה פרופסור אל תהיה פרופסור אל תהיה פרופסור

הוא אומר ואני אומר זכותי להגיד אבל אפשר לשלב בין הדברים בוא תראה חרדים בארצות בכל מיני מקומות הולכים לאוניברסיטה לומדים והכל בסדר אתה אומר לבחורה

בראשית דרכך, אל תלכי ללמוד למה מלמדים דברים אחרים. הלו, הלו, אתה שכחת שאתה אמרת לפני דקות, מה אמרתי?

מה? אגיד,

אגיד.

תזכיר לי. אתה אמרת לחברים שלך, חבר'ה, מה אתם עושים שם?

אתם לא שייכים פה למדינה. תן לי לדבר.

אתם הולכים בתרבות המערב.

הוא לא מדבר, אתה אמרת!

בתרבות המערב.

אתם הולכים, מה זה אוניברסיטה?

תרבות המערב. מאיפה היה בעם ישראל את האוניברסיטה?

אז מה אתה רוצה לעשות? בחדר ללמוד את ה... אז מה חשבת? איפה גדל החזון איש?

איפה גדל הרמב״ם? איפה הוא גדל? באוניברסיטה? סליחה, אתה צריך לקיים במדינה. מה היית עושה לאנשים לא... אני אגיד לך מה הייתי עושה.

אני אגיד לך, אני אגיד לך מה הייתי עושה, לא, אני אגיד לך מה הייתי עושה, אני הייתי בוחר את שלמה המלך שיהיה מלך,

הייתי בוחר את אבא שלו דוד המלך שיהיה מלך,

שלטו בכיפת העולם,

הייתי בוחר את יוסף הצדיק שיהיה מלך,

הוא היה כלכלן מספר אחת בעולם,

הוא פרנס את כל העולם ברעב,

לא ידעו איך להשתלט מצרים העצומה עם כל חרטומיה וחכמיה,

מי היה?

אברך צעיר, קראו לו אברך,

קראו לו צופנת פחנח,

היה פותר להם את כל החלומות והכול.

לך לפרופסור, תגיד לו, יש לי חלום,

תפתור לי.

הוא ישלח אותך למיון!

בוא בוא... בפרעה!

בא יוסף הצדיק ואומר לו,

אז מי שלט? הוא שלט 80 שנה במצרים, בחור,

מגיל 30 עד גיל 110,

יוסף הצדיק.

מי היה מלכות יהודה?

מי שלט בעולם?

410 שנה מקדש ראשון,

420 מקדש שני,

שלטנו בכיפת העולם! אני שואל אותך,

אז מה היית עושה היום במדינה? היית סוגר את האוניברסיטאות, לא אני לא צומצום ברמת הפרקטיקה,

מה אתה עושה? אני לא, מה פתאום?

מי שרוצה ללמוד, שילמד.

רוצה ללמוד תורת חמורבי? תלמד!

אני אגיד לך מה ללמוד?

תרצה ללמוד. אתה יודע, כל אלה של החמורבי שהם חולים, ראשונים, יש לי חבר פרופסור,

אומר לי, אלה, כל אלה שמדברים, אל תתרמו ואל תהיה.

אלה שיש להם בעיה, ראשונים באים,

שאני אעשה להם פרוטקציה ואני אקדם להם את התור. אתה יודע את זה? אני יודע, ואני יודע יותר מזה.

שאלה הפרופסורים שהבן חולה והדוקטור אמר לו שאין מה לעשות,

הם מחפשים את הרב.

מגיעים אליי ואומרים לי, תשמע, מה אני עושה?

תקשיב, תקשיב, תקשיב.

בוא, בוא, אתה אומנם אולי מחולל ניסים,

אבל שנינו יודעים שבחיים,

יש נסימה מאוד. ועוד שאלה אחת לסיום יש לי אליך.

שאל, בני. תגיד לי.

אתה שמעת, רבי שמעון בר יוחאי?

שמעתי עליו, לא אגיד לך שאני... אתה יודע שכל שנה עולים אליו לפחות,

כן.

מירון, מירון. מירון, מירון. נכון? לפחות חצי מיליון כל פעם במשטרה, וזה וזה, עולים אליו להילולה, דהיינו ליום פטירתו, נכון? נכון.

היה ראש ממשלה של מדינת ישראל!

קראו לו בן גוריון.

נו. עם התסרוקת.

ואיפה מנוחתו?

שדה בוקר.

כמה באים אליו ביום ההילולה שלו ביורצייד?

אין מניין להגיד קדיש! אתה צוחק על... אתה יודע מה? אתה צוחק, אחד המנהיגים,

שכל אלה שמחייכים בו... אז איך אתם לא מעריכים? איך אתה לא מעריך? איך אתה מלגנג? איך אתה... מתי הלכת אליו? זה בחינוך. מתי הלכת אליו? תקשיב. מתי הלכת אליו? מתי? אבל אני מנסה... לא, תענה לי רק. אבל לא קיבלתי את החינוך הזה.

אהההה!

איזה מחנכים מדינה לא מעריכה את הראש ממשלה הראשון.

בלי הראש שלו אין ממשלה.

כי הוא נקרא ראש של הממשלה.

איך אתם לא הולכים?

לפחות לכבד אותו, לשרוק עם אשרוקית, לעמוד.

דקה לפחות.

דקה לפחות תעמדו בשבילו.

יום אחד בא אליי בן אדם,

אמרתי אתם לא מתביישים.

לא יאומן. איך אתה מזלזל בבן אדם וגורם לכל הציבור הזה לצחוק כאילו זו בדיחה. בוא בוא נספר לך סיפור. אתה לא יכול עוולה אחת

להשוות אותה לעוולה אחרת. אני אגיד לך. שלא מקריאים מספיק את יושן בן חי. בסדר, לא למדנו את זה, אבל אפשר לצחוק. מה? למה לא לימדו? אבל אתה פה... אם אתה מלמד אותי... זה בדיחה ממנהיג שבזכותו אנשים כמוך היום. אתה מלמד אותי, תקשיב. אתה מלמד אותי איך להתנהג לראש ממשלה ולחבד.

ואותך אתה אומר לא לימדו.

באב, איך אתה מלמד אותי דבר שלא לימדו אותך? אליר, אני יודע מה שב-70 שנה האחרונות, מה שקרה. יכול להיות שיש לי חור בהשכלה. אני לא מאמן. או. בור. בור. לא בור. בור. אבל זה לא אומר שהזכויות של האנשים האלה... אמרתי על זכויות? שאלתי שאלה. שאלת בלגלום. לא. לא. איזה בן גור יואל עם השערות האלה. על מה אתה מדבר? אני מבסוד בתסרוקת.

אני גם מבסוט שאתה בא לי פה ואתה מבקש את זה של טליבאן.

אתה לא הבנת. גם מבסוט. אני אסביר לך. אני אסביר לך. אתה יש לך בגדים של קאובוי, אל דבר.

שכחת רק את המגבעת של הקאובוי.

עכשיו אני אגיד לך דבר אחד. יש פה אנשים עם מגבעות. תקשיב, למה אני מבסוט מבן גוריון מהתסרוקת?

כי הוא ההפך מקינג קונג קונג.

ההוא מוריד את הכול והוא דווקא הפריח את השממה. אתה עושה דבר לא יפה. רגע, תקשיב. אתה מזלזל בבן אדם. תקשיב טוב מה שאני אומר לך. כן. אני לא זלזלתי בשמעון בן יוחאי וכו'. נכון. אתה מזלזל. אני אסביר. וכולם צוחקים פה. זה בדיחה. אני אסביר. אתה צוחק. תראה מה. כל הקהל הזה של אטומים צוחקים על בן אדם שנתן. איציק. איציק. איציק. אני אסביר. לא יאומן. איציק. איציק. לא יאומן איך שאתה עושה את זה. איציק. אתה עושה פה בדיחה מזה

אינטלוויזיה קוראים לה ארץ נהדרת יש שם לצנחה לא יכול לראות את זה עזוב יפה

הבן אדם מרגע שהוא מתחיל עד שהוא מסיים הוא רק מזלזל בתורת ישראל בחכמי ישראל בכל אתה רוצה לוקח דוגמה ממנו ועושה את זה הפוך הפוך על הפוך זה התרבות שלכם אתם שמים אותו שם כי זה התרבות זה דרק זה דרק אה הוא דרק אז יש הרבה דרקים כאלה תקשיב עכשיו רגע רגע זה לא אומר שבגלל שיש כאלה אתה צריך לעשות גם את הבדיחה לא מה פתאום אני אפילו לא הבנת

זלזלת בו זלזלת בו לא הבנתי

ראיתי את הדיבור שלך. אז בוא תשמע, אתה כן, יש לך את הפסיכולוג. לא מתאים לך באמת, לא. תקשיב, תקשיב. במקום לאחד אתה לוקח בן אדם. תקשיב, די, די, די, די רגע. עכשיו מה שרציתי להסביר לך, תקשיב. לא חשוב, עזוב אותו רגע. תקשיב, תקשיב. תקשיב רגע. תקשיב. תקשיב. עזוב אותו רגע. תקשיב.

הדוגמה שאני אמרתי, הלו. אני רואה את התוצאה הסופית שאתה יושב פה,

שלא היה לנו שום דבר, בזכותו, בזכות אנשים שעליהם חזור. תקשיב רגע. גם בזכותו וגם בזכות אלה שהתפללו וחרדים. כל אחד יש לו את מקומו.

אבל לזלזל באנשים. תקשיב. איציק, איציק. אתה רואה מה אתה עושה לאנשים האלה? אתה תופס משהו. אתה, אתה. תקשיב. אני, אני טוב. אני. תקשיב.

אני רציתי להגיד לך, אני רציתי להגיד לך,

שהולכים, תקשיבו, שהולכים

לרבי שמעון שנפטר לפני

אלפיים שנה בערך.

כולם הולכים כל שנה מיליונים.

רק באותו יום הולכים כחצי מיליון. אבל כל השנה עולים מכל העולם אליו.

מה מבקשים?

רפואה, ישועה, הצלה, כל מיני דברים.

אני אומר, ראש ממשלה,

שהיה הראשון שבנה את המדינה לשיטתך,

וכו' וכו'.

איך יכול להיות? אף אחד לא בא לבקש ברכה, לא עצה, לא הצלה,

לא תרופה, לא שום דבר.

לא שיבואו בחלום אפילו. כלום לא באים אליו.

למה?

ורק לפני 70 שנה, ועוד רואים סרטים שלו, ומכירים אותו, ויודעים מה הוא פעל,

ומה הוא עשה, איך לא הולכים אליו? זאת אומרת,

לא מעריכים אתם את האנשים שלכם. אתם לא מעריכים.

אנחנו מעריכים את האנשים שלנו. אתם לא מעריכים.

נורא, אתה כבר עושה פה הבדלה בין שני, זה כאילו שני, שני גופים.

אתה ואנחנו. זה מה שאתה אמרת מהתחלה. השאלה הראשונה שלך הייתה,

למה אתם לא עושים את זה. חלק, חלק, חלק. חלק, חלק. עכשיו תייחס לחלק אחר. לא, אבל זה חלק. חלק, חלק, אז אני עונה על החלק.

זה הכל יחסי, אתה יודע. אחד שאל אותי,

אחד שאל אותי,

תגיד לי, אתם החרדים לא מתביישים?

איך אתם לא מתביישים?

על תלמידי רבי עקיבא שמתו אתם שבועות,

שבועות אתם מתענים

ותעניות ולא מסתפרים ולא שומעים מוזיקה.

מה, לפני אלפיים שנה מתו ככה?

כמה מתו?

עשרים וארבע אלף איש?

בשביל עשרים וארבע אלף איש אתם שבועות מתענים.

אז אלה שמתו שש מיליון,

שש מיליון, אתם לא יכולים לעמוד דקה?

פששש, איזה שאלה פצצה.

אמרתי לו, בוא אני אגיד לך תשובה.

אנחנו,

על עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא

במשך אלפיים שנה,

כל שנה מתענים שבועות.

ואתם על של שמיליון רק דקה?

אתם לא מתביישים?

אתה עושה השוואות כאלה, אתה יודע מה?

איציק, תודה רבה.

תודה רבה.

כן, תן לגברת פה.

כן, גברת.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

קודם כל רציתי להודות לך שלפני עוד מעט שנתיים כבר,

שפתחת את עינינו לעניין האכילת נבלות הטרפות.

אם אפשר רק לא לצלם בבקשה.

לא, לא מצלמים, רק מסריטים.

מעדיפה שאולי אם אפשר. הלאה, קדימה.

לא, זה כבר שנתיים, אנחנו עומד כבר לא אוכלים נבלות וטרפות.

חשבנו שנפתור את זה עם הדגים, הבנו שגם עם זה יש בעיה, אז יש לי כמה שאלות קטנות, אם אפשר. בבקשה.

הבנתי שבעניין הסלומון, זה הנורווגי רק אפשר?

כתוב, יש שינוי לגבי זה? כתוב בחוברת של הבדץ העדה החרדית מירושלים, יש את זה גם בגוגל,

מה הדגים המותרים ואין להם חשש בכלל.

כולל ההקשרים? אבל טונה אפילו של הבדץ,

לא להשתמש.

וגם לנדה וראובין לא?

אמרתי, בטונה.

בסלומון, תבדקי אם הבדץ העדה החרדית. אפשר גם להתקשר ויש את החוברת שלהם. כן, יש אחד מהרבנים ש... יש כמה סוגים של סלומון,

מכל מיני ימות וימים.

כן, אמרתי שטונה, אני יודעת שבכלל אי אפשר,

יש עם זה בעיה.

הלאה.

דרך אגב, ממליץ

שיהיה לכם בבית מנורת אינפרא אדום,

שמים את הדגים

מעל אינפרא אדום,

ואז רואים את התולעים ברור.

זאת אומרת,

יש תולעים שאתם נבהלים, אם אתה יכול להקרין אני אשמח מאוד,

תולעים באורך שאתם לא מאמינים איזה אורך.

והם לא רואים, הם נראים בדיוק כמו שהסלומון נראה וכמו שהדגים האחרים.

הנה, בבקשה, תראי.

תראי פה,

תסתכלי, הנה זה באינפרא אדום.

אולטרה סגול. אולטרה סגול, סליחה.

אולטרה סגול. טעיתי.

כן, בגלל זה אני משתמשת רק כימוש, שאפשר עוד לראות את זה דרך האור, פרוס.

כן, לכן אני אומר, או שבודקים עם מנורות כמו אלה שהם לדים,

או שבודקים בזה, וזה הכי טוב, כי בזה זה מבליט את זה, רואים מיד.

ויש הרבה דגים שיש בהם תולעים.

עכשיו, לגבי הבשר, מישהו אמר שאצל הרב לנדא לא שוחטים תעשייתי, האם זה נכון?

לא נכון.

אוקיי.

ויש שחיטה נוספת שאי אפשר לאכול חוץ מפרטית?

לא.

גם פרטי לא.

אם תרצו, רק שיהיה אצלנו.

ואם אין, אין.

בשר, לדוגמה, אין, כבר שחטנו מספר פעמים,

יצא אפס.

בפעם האחרונה שחטנו עשרים ושבע, ראשי בקר, יצא אפס.

לפני כן ארבעים יצא אפס. לפני כן ארבעים יצא אפס.

לפני כן מאה יצא שלוש.

שלושה ראשי בקר.

כולם אוכלים נבלות וטרפות.

אם יהיה.

אם יהיה.

עופות יש כרגע, בשר אין.

כן.

עכשיו עוד שאלה.

נכון, כאילו עד היום שבן אדם חזר בתשובה והמשפחה שלו לא, אני מדברת על מישהו שהוא רווק וגר בבית.

אז אמרו לכבד את המשפחה ולא לכפות ולא לדבר בצורה,

אתה יודע, להגיד להם שהם לא בסדר ודברים כאלה.

התשובה שלי שאתה עכשיו תגיד אותה, זה חשוב לי להעביר אותה למישהי

שממך היא תקבל את זה,

למישהי שהיא אמא גם שהצטרפה וכבר הרבה זמן לא הכל היא מכינה לבד.

אבל היא גרה אצל ההורים.

יש לה סירים משלה והכל.

אבל הגישה שלה אליהם,

לדעתי היא לא נכונה, כאילו, גם לדעתה.

ושוב, אני גם בעצמי שומרת את העניין הזה. מה היא אומרת?

היא אומרת לילדים שם בבית שההורים לא מאכילים אותם. נכון, אתה חולה בגלל שאתה אוכל לא כשר. אתה...

זה משהו שכאילו גרום לנעימות בבית. אני לא יודעת להגיד לך בדיוק, אני לא גרה שם, אבל זה בערך מה שקיבלתי,

מה שקורה שם.

אני שואל אותך שאלה.

אם היית רואה שההורים מגישים לילדים חזיר כי זה בזול.

זה אני יודעת, התשובה הזאת. תעני רק את השאלה. האם היית אומרת לילדים אל תאכלו חזיר זה אסור או לא?

נכון. כן או לא? לא, הייתי אומרת, הייתי אומרת... מה ההבדל בין בלות טרפות לבין חזיר?

אין הבדל. אין הבדל, זה ברור. אבל השאלה אם היא באמת צריכה לבוא ולחנך את ההורים, אפילו שההורים... מה זה לחנך? להציל. למה לחנך? היא לא מחנכת. כן, אבל ההורים יודעים את העניין של הבשר.

נו, ובמצווה... אב המשפחה הוא פה... שמעתי ו... יש את הבעיה. שואל, שואל. במצווה תוכיח תוכיח. כמה פעמים זה? אבל יש גם מצווה לא להוכיח במקום שלא ישמעו.

לא, זה לא, לא, לא, לא. אז אתה אומר שאם זה הורים אין בעיה? כאילו מבחינתה לא... לא הבנתי. את רוצה רק לשאול כמו איציק, או את רוצה גם לקבל תשובה?

אז ככה, הנקודה היא ככה.

במצוות דאורייתא חייבים להוכיח.

גם מי שלא שומע, הוכיח תוכיח אפילו מאה פעמים,

ועד הכאה אפילו, עד שיבואו להכות אותך אז אתה פטור.

כל זמן שלא, אפילו אם יקללו וינזפו,

אתה צריך להמשיך להוכיח. למה? להציל מהעבירה שהיא דאורייתא.

איסור נבלות וטרפות זה דאורייתא.

כמובן שצריך להגיד את זה בדברי נועם. לא בגערה ולא בכעס ולא בקול.

אבא, אמא, לא חבל. הרי יש אפשרות אחרת. למה צריך את זה? יש טופו יותר זול, יותר בריא.

יש אפשרות לקנות עופות. זה לוקח טיפה זמן. לא יקרה שום דבר. לא מתים מזה. מה קרה?

מה יש? מה זה? לאט לאט לאט לאט לאט לאט לאט עד שזה יחדור.

אבל לא בגערה ולא בתוכחת עזה.

בדרך ארץ ובנימוס.

כן.

עכשיו כל הזמן היית אומר בהרצאות, אני בקביל קטן שומעת אותך לעניין ה...

שבעתיד לבוא כאילו הוא ינפנף את כל מי ש... כאילו מי שלא יחז. זה משל, כן.

אז חשבתי את זה. מדובר על דווקא... היום רואים את זה בעצם על מה הכוונה.

כן. אז השאלה אם זה באמת זה העניין הזה. נכון. זה הנקודה. אנחנו נמצאים עכשיו בחבלו של משיח,

ויש כאלה שמתנערים מהמצוות.

הם חושבים שזה הכוונה, זה מה שצריך.

למה?

יותר טוב לעשות דברים שהם קלים,

ולא להחמיר.

בהם

מחטיאים את הרבים.

אוקיי, ואני אשמח לברכה אם יש...

תזכי שיתמלאו משאלות ליבך לטובה עם כל המשפחה.

אמאס.

שאלה נוספת.

כן?

כן לבחור פה באמצע.

שלום כבוד הרב. וברכה.

קודם כל אני רוצה להודות לך באמת.

אני הייתי גר 13 שנים בארצות הברית

התחזרתי

לפני חצי שנה כמעט.

התחזקתי גם דרך השיעורים שלך.

אני כרגע לא מגדרי.

אני...

אוי ואבוי, הבעיה היום לא מגדרי.

אז אני... מה זה לא מגדרי? אתה זכר.

לא, אני לא מדבר מבחינת חרדי, דתי לייט. אתה יהודי, יהודי. יהודי, ברוך השם.

אבל התקרבתי לאמת דרך רבי נחמן

והנחת תפילין.

ממש, הייתי רחוק מבית כנסת, שעתיים ממני,

והתחזקתי מהנחת תפילין וספר של רבי נחמן מברסלב.

הייתי שם 13 שנה,

ועם הזמן באמת

גיליתי שאני חי בשקר.

היה לי פרנסה טובה, ברוך השם, הכל טוב,

אבל החלטתי לחזור.

התחזקתי, הבנתי שאני חי חיי שקר שם.

כי כסף זה לא הכל בחיים והכול.

רציתי כמה דברים.

לגבי מה שהבחור אמר פה,

איציק, איציק.

כן.

מלחמת העצמאות,

אנשים, חיילים, נפלו

בטרם עת,

והאם זה בסדר בשביל לקרב לבבות?

למה זה לא בסדר לעמוד דקה אחת ולכבד אותם?

אני,

אני באותו ראש כמוך,

אני קודם אעשה תהילים

בשביל לכבד אותם,

אבל יש חילונים שמרגישים את הצורך הזה, אז למה בשביל שאני

יקרב אותי אליהם, שהם ירגישו שזה לא אנחנו או הם?

אז למה לא לעשות את זה ביחד?

אם היית הולך, שמעתי. אם זה יקרב אותם, באמת, וזה... אם היית הולך לראש הממשלה, לנשיא ולכולם, היית אומר בדיוק אותו דבר, הפוך.

למה אתם לא שומרים את חגי ישראל ומתפללים במשכן הכנסת והכול בשביל שנתקרב, הדתיים,

החילונים, הכול ביחד וכו'.

למה רוצים לקרב רק אותנו לשקר?

למה שקר? אבל אתה יודע את האמת. רק שנייה.

למה שהאמת תיכפף לשקר והשקר לא ייכפף לאמת, שזה הדבר הטבעי. הנה אתה אומר,

התברר לך שהיה שקר,

עזבת את השקר, באת לאמת.

למה לא הבאת את האמת אליך לשקר?

כי כשמבינים שזה שקר, לא עושים יותר את השקר.

אתה תעשה עכשיו עוד פעם את השקר שהיית בשביל לקרב אחרים?

לא תעשה כבר.

אתה תפסיק להניח תפילין בשביל להזדהות עם אחד שלא מניח?

לא.

למה לא?

כי אתה מבין שזה חיוב וזה מצווה. נכון. עכשיו לא עושים עבירה ולא עושים בחוקות הגויים.

יש איסור בחוקות הגויים

לא תעשו.

ומה שהוא חוקות הגויים אנחנו לא עושים.

זה מצווה לא לעשות בחוקות הגויים.

ויש מי שאומר גם, כתוב במפורש,

לא תעמוד על דם רעך.

בשעה שיש דם שנפל

של חללים,

לא תעמוד.

לא עומדים על דם רעך.

אבל מכל מקום אתה צריך להבין.

זה חוקות הגויים.

לא מתכופפים לשקר ומתרפסים בפניו.

הבנת?

זה אחד.

דבר שני, יש הרבה דרכים לעשות קירוב לבבות בהרבה תחומים.

לא רק בעמידה הזאת, פתאום נהיה הדבר הכי קדוש,

עמידה נוצרית.

זה הנוצרים עושים את זה.

אפילו הערבים לא עושים את זה.

בודהיסטים לא עושים את זה.

אף אחד לא עושה את זה. נוצרים עושים את זה.

אז אני צריך להיות נוצרי?

אני צריך להוריד את הדגל ולעשות... רגע, רגע, אני צריך לעשות את המנהג הנוצרי להוריד את הדגל?

אני צריך לתת מטח יריות לשמיים כי בשביל לכבד מת? זה מתכבד את המת שאני נותן מטח לאלוקים בשמיים?

יורה אליו? טוז, יורה?

לא. מטח? מה זה קשור יהדות?

מה זה קשור?

זה שלקחו טקס העיקר לא מהיהדות.

למה לא?

למה לא?

קבעו טקסים על פי היהדות אתה שייך לעם היהודי?

תעשה טקסים לפי היהדות מה אתה עושה טקסים לפי הנצרות?

כי הם לא רצו שיהיה יהדות רצו לבטל את היהדות הציונות קמה בשביל לבטל את היהדות

יש סרט הרצל והציונות תראה אותו תראה את המקורות את הכל מההתחלה עד הסוף

אז זאת אומרת אני מבין אני יודע את האמת אז זהו אז אין מה לעשות אחרת

אבל בשביל הלקרב אז תגיד אתה בשביל הלקרב אתה יודע את האמת הרי

גם אם אני אעמוד דקה זה לא עומד בשקר לא עומד בשקר בשקר לא עומד גם בשביל לקרב את החילוני?

תגיד לי אתה בחור מבין או לא מבין? מה זה לקרב את החילוני? אתה ראית מישהו שבגלל שהוא ראה דתי שעומד שהוא חזר בתשובה? אבל זה יוצר איזשהו חילוף ראית אחד אם ראית אחד שבגלל שחרדי עמד הוא חזר בתשובה אתה צודק אחד הם

מה פתאום השטויות האלה? שזה יקרב

זה ישפיל את החרדי, שמה?

שהוא מתכופף לשקר.

אם יבוא האפיפיור

ויש לו צלב,

אתה חושב שאני אתכופף אליו כמו הרב הראשי לישראל?

אני לא מתכופף לפני צלב.

אבל יגידו, למה? אבל זה יהיה קירוב לבבות.

יהיה קירוב לבבות.

אני לא רוצה להתקרב עם הלב שלי לנצרות, לא רוצה.

הוא נוצרי והוא עומד בניסיון להעביר את היהודים לנצרות.

אני לא עושה ככה.

לא הולך לקחת את הנוצרים שיהיו יהודים. הפוך, נוצרי שבא, אני אומר לו, לא כדאי לך, לא משתלב,

אל תתגייר, לא כדאי לך.

למה?

אנחנו לא כופים על אף אחד את התרבות שלנו, את הדת שלנו.

מה הם כופים עלינו טקסים שלהם?

אל תכפה עליית. הם כל הזמן אומרים, כפייה דתית, כפייה דתית. אז למה אתה מחייב אותנו?

לדברים שאתה מאמין בהם. אני לא מאמין בהם.

אז מה פתאום שזה? זה קרבה? תתקרב אתה.

אתה השקר, אני האמת, תתקרב אליי.

מה המשחקי הכבוד האלה?

מה המשחקי הכבוד?

מה המשחקי הכבוד אצלכם שאתם לא מתקרבים?

גם אני לא מבין.

70 שנה היה לכם להבין.

כי הם שומטים את זה בזיכרון, מכבדים את זה.

מאה אחוז.

אתה תמשיך בדל השניים, תמשיך, אבל למה כל ה...

בדיוק, למה כל הזה? למה לא, לא, לא, לא, כן, למה? למה צריך לעמוד? לא יודע למה, לא יודע למה צריך לעמוד. לא יודע. מפסידים את העבודה, פריון העבודה.

תעשה כל אחת דקה, תכפיל כפול מיליונים,

תראה כמה דקות הפסדת למשק הישראלי.

לא חבל?

לא, אני הבנתי. אני יודע את האמת.

אני אעדיף לקרוא תהילים ו...

שאלה הבאה. אבל כדי לקרב את ה... לא צריך לקרב. באופן הזה אף אחד לא מתקרב.

קדימה.

שאלה הבאה.

אם אפשר, ברכה לזכות. לא הבנתי, ואתה רוצה להסתפק עכשיו רק עם התפילין ועם הספר של רבי נחמן, זהו.

ברוך השם, אני שומר שבת, מניח תפילין.

אני מתקדם.

אתה לומד?

לא, לא, אני הייתי יותר מדי זמן בגלות, 13 שנה זה מספיק.

בשבילי, אני יודע את האמת.

אני מחכה לך השבת לשיר השירים. אני לא...

כן.

השם יזכה אותך לעלות הלאה במעלות התורה ולמצוא זיווג הגון הראוי לך.

אמן, אמן. תודה רבה, כבוד הרב. שאלה לבחורה פה.

עשית אותי צרוד, איציק.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה.

ברור.

לכל בן אדם יש תפקיד בעולם, נכון? נכון. איך אני יודעת מהו תפקידי?

אם את,

מה אתה אומר?

בגוגל, בגוגל. בגוגל.

קודם כל את חייבת בכל המצוות שהתורה מחייבת יהודייה.

אחר כך לפי הכישרונות

שהקדוש ברוך הוא העניק לך,

ולפי הכלים שהוא נתן לך, זאת אומרת האפשרויות שיש לך,

ולפי הדחף הפנימי,

אם הם הולכים על פי התורה,

שמה צריכה לפעול.

נגיד,

נתן לך הקדוש ברוך הוא כוח דיבור,

ואת יודעת לדבר ולשכנע,

אז יש אפשרות שתיקחי את זה לשכנע לקנות תמרוקים?

יש אפשרות שתשכנעי אנשים

להתקרב ליהדות.

מה השם היה מעדיף?

שתמכרי תמרוקים,

תשתמשי בפה שלך, שהוא נתן לך את היכולת לדבר לזה,

שיהיה לך לכיס שלך רק את מה שאת צריכה,

או שתשתמשי לכבודו של הקדוש ברוך הוא.

ואם יש לי כמה איכות.

אז אמרתי, קודם כל אני יש לי כמה יכולות ואני משתמש בכולם.

גם את יכולת להשתמש בכל היכולות שלך.

אני לא משתמש ביכולות שלי למטרות שלי. אם הייתי משתמש למטרות שלי הייתי אחד מהאנשים שנקראים שועי עולם.

אבל לא, אני לא משתמש בזה. אני משתמש בזה בשביל להחזיר יהודים בתשובה ולעשות להם טוב, שיהיה להם גן עדן. זהו, זה מה שאני עושה. נתן לי השם את היכולת והכישרונות,

אני משתמש בהם לזה.

כבר ארבעים שנה מכירים אותי שאני רץ מקצווי תבל

בשביל לקרר יהודים.

זהו.

עכשיו גם את יכולה.

כל אחד לפי הכישורים שלו.

מה שהשם נתן לו, השתמש לכבודו.

על זה כתוב, כבד את השם מהוניך,

ממה שהנאך.

אם יש לך קול נאה, תשורר לפניו.

לא זמר פסול.

תהיה חזן שיודע את התפילה,

ואומר תהילות לשם.

אם נתן לך כוח, תשתמש בו לעזור לחלשים.

אם נתן לך עשירות, תשתמש בו לפרנס עניים, יתומים, אלמנות, זיכוי ערבים וכו'.

הקדוש ברוך הוא נותן לאדם כל מיני דברים ואפשרויות. הוא צריך להשתמש בהם.

כן, תודה. שאלה נוספת. פה שורה ראשונה.

שאונדרה.

שורה ראשונה. כן.

אה.

תודה רבה.

באנו הערב את ה... מלחמה!

מה עם המלחמה? כן, לזה אנחנו מחכים.

כלומר, כתבת מלחמה, סוף. אני חשבתי שאתה באת בשביל השכר, איפה משלמים את השכר. בסדר, השכר, אנחנו עובדים על זה. טוב, עכשיו... אבל רוצים להגיע כבר לסוף. עכשיו אני אסביר לך.

שר הביטחון, מיסטר ליברמן,

הזהיר

את לבנון, שאם יירו על תל אביב הוא יירה על ביירות.

זה גם הוא אמר... איזנקוט אמר שהמלחמה הזאת היא תהיה עוצמתית ומהירה

והיא תהפוך כפרים שלמים לטילי

ולעיי חרבות.

הצפון

רותח

ביבי טס לפוטין.

נסכם איתו.

תדע לך, אנחנו לא נשתוק.

אם האיראנים מעבירים כוחות

על מנת לפרוץ בגולן ולעמוד מולנו במרחק שהוא יותר קרוב מ-40 קמ״ש,

אז אנחנו נטפל בהם ואנחנו נפציץ בלי רחם.

כולם אומרים שאו-טו-טו זה הולך.

יותר מזה,

חיזבאללה,

מסתמנסראללה אמר השבוע שאם אתם לא תפסיקו לבנות את הגדר אנחנו נהירה עליכם.

זאת אומרת,

חזית הצפון

היא בוערת כבר.

בחמאס, אתה יודע, הם מקבלים נאק-אאוט עם המנהרות.

שלוש ביטלו להם ויש בדרך.

והם עובדי עצות, הם התחמשו טוב,

העבירו להם הרבה, האיראנים,

טילים מדויקים,

והמצב לא טוב. בקיצור, מסביבנו לא טוב,

כי אם בסוריה נרגעת קצת המלחמה, אז הם מתפנים אלינו.

כל זמן וסכסכתי מצרים במצרים,

אז בסדר, זה לקח שש שנים. אתה רואה, הם הסתבכו עם עצמם. בינתיים אנחנו היינו פה, מפתחים את הכלכלה.

אבל מה קורה עכשיו כשהם מתפנים,

וטראמפ הולך איתנו כרגע,

והוא גם כן לא מבסוט לא מהסורים ולא מהאיראנים,

והוא עם הסעודים והמצרים איתנו,

וגם כרך קצת את הירדנים.

רק הם תמיד מצייצים להשמיע לאחיהם הערבים והמוסלמים שהם כאילו בעדם, בעדם, אבל הם בעצם איתנו.

ויש פה שתי חזיתות שעומדות להתנגש.

האיראנים לא מוותרים על האפשרות.

בינתיים מתסיסים את הרחוב שלהם גם כן בשביל לעשות הפיכה.

נראה אם זה יצליח או לא.

מכל מקום,

החבית הזאת כבר הרבה שנים, הרבה שנים עומדת להתפוצץ.

ואם אני אמרתי,

בסדר, אתה יודע, כל חבית היא עד שהיא מתפוצצת.

אתה יודע,

כל עבריין הוא על זמן שאול,

אז עד שיום אחד המכונית מתפוצצת.

זהו.

הוא נסע תמיד, הכול בסך חזר, הכול טוב ויפה, ויום אחד הוא נסע ולא חזר. למה?

התפוצצה המכונית.

אז ככה גם חביות.

חבית עומדת, עומדת, עומדת, עד שהיא מתפוצצת.

עכשיו ההתפוצצות היא לא פשוטה.

כי אם הולכים לראות כבר לא אלף, שלושת אלפים ביום טילים. כשאני דיברתי בהתחלה, עוד לפני שמישהו חשב על זה,

אמרתי אלף ביום, מה יהיה?

שלושת אלפים, ביניהם רק מאה מדויקים.

אתה יודע מה עושה? טיל מדויק בקריה, טיל מדויק בכור,

טיל מדויק התמיד בתעשייה, טיל מדויק בשדה התעופה,

טיל מדויק, אתה מבין במכלים.

מה יש לנו?

לא הבנתי, יש לנו חרטה.

מה יש לנו? יש לנו כיפה סרוגה,

שהיא לפעמים פוגעת, לפעמים לא.

ויש לנו גם אזעקה סרוגה.

שלפעמים אזעקה מזעיקה, לפעמים היא לא מזעיקה.

ואם יהיה

אלף טילים,

אז עקה אחת תספיק?

מה יספיק?

עשו ניסיונות, אמרו שיגידו לנו הודעות בפלאפונים,

ויודיעו לנו.

ניסו את זה בדרום, כבר זה עובד כאילו, לא עובד.

זה כבר אמור לעבוד, הוא עדיין לא עובד.

אז זה לא עובד, נו, בקיצור, לא עובד.

שאלתי, אם הכיפה, כיפת ברזל,

היא כל כך מוצלחת, למה אף אחד לא קונה אותה?

לא הבנתי.

אה, הם לא רוצים להיות דתיים?

לא קונים כיפות?

מה אתה מבלבל עכשיו, יו?

אני אגיד לך מי.

אני אגיד לך.

אגיד לך.

אגיד לך.

אגיד לך.

תכף שב, שב, תרגע, איציק, איציק.

איציק, איציק, שב, שב, שב, שב, איציק.

תקשיב רגע, תקשיב רגע, תקשיב.

אני נותן לך.

שמעת על עיר שנקראת דיימניצ'יק?

אה, אתה לא מכיר.

אתה שמעת שרוסיה חדרה לאי קרים?

דונאיצק, דינטנצ'נק, לא משנה.

לא, מציקים להם העיקר.

אבל הם יורים טילים

על עיר

ועל מדינה.

טילים!

אז אם הם יורים טילים, הם צריכים הגנה מפני טילים.

עכשיו אני אגיד לך עוד מקום.

סעודיה,

יורים עליהם התימנים טילים?

טילים מדויקים, יורים טילים.

מה הם לוקחים? פטריוט. למה הם לוקחים את שלנו?

וכן הלאה. יש עוד מקומות שיורים טילים,

אבל מה?

לא משנה.

נגיד שזה מוצלח, נגיד שזה פוגע ב-90%,

מה יעזור אם כמה טילים מתוך אלף ביום, חמש,

יפגעו מדויק? זה הכול.

מה יעזור אם בהיי-ווי

יהיה פקק וכולם יברחו מהמכוניות וישאירו אותו? איך יחלצו פצועים?

איך יגיעו ממקום למקום? יש לנו חלופות?

יש לנו כבישים של ארצות הברית?

יש לנו? אין לנו.

אנחנו בקושי יכולים להסתדר להגיע לעבודה באיחור של שעתיים.

הדואר מגיע אחרי החודש.

אתה לא תדע אפילו שקראו לך למילואים,

כבר נגמרה מלחמה. מה השורה האחרונה?

השורה האחרונה זה מדינה מוצלחת.

אתה חביב כותב פה,

בגישת עורף,

ומזלזל בעתון.

גדול עצמו. למה אתם לא מראים אותו? תגיד, איזה צלם אתה? מה אתה נהנה לבד?

איציק מתאמץ?

עד ששכרתי אותו שיבוא לפה אתה?

תגיד, שנים יפה, בגיל ברקים לא עזוב בפעם הבאה.

אל תגלה כמה אני משלם.

טוב,

שאלה אחרונה.

רגע, עד לא סיימתי.

מה?

איזה שאלה? אתה רוצה עוד מלחמה? בבקשה.

תן לו לדבר, תן לו לדבר, אל תהיה לו. בסדר, עכשיו שומעים.

ראיתי שדיברת... אתה מדבר עם המיקרופון או איתי?

אז אני מדבר איתך.

אתה מחזיק את המיקרופון הפוך, כאילו אני מדבר.

לא, מחזיק אותו טוב מאוד. בבקשה.

ראיתי באחד מההפקות שלך, שראיתי אצל חבר,

שאתה אפילו כבר מתפלל, התפללת,

שיהיה גוג ומגוג. שיהיה גוג ומגוג. נכון, וזה בדרך.

אה? מה בדרך?

אם כבר התפללת, הוא כבר היה צריך לבוא.

לא, זה לא כל כך מהר. אתה חושב שהם כל כך ממושמעים?

הגויים לא שומעים כל כך מהר.

אבל אני אסביר לך מה הנקודה.

הרי צריך להיות.

ואחרי שיהיה, מיד תבוא הגאולה.

כדאי לעבור את זה, אתה מבין?

ולגמור, ואחר כך איש תחת גפנו תעת תאנתו, לא יהיה מוות.

נאריך ימים אלף שנה.

יהיה מעדנים צויים כעפר. איציק יחזור בתשובה?

אבל זה מהם, זה מהם.

אז למה הקדוש ברוך הוא לא עושה?

שיעשה את זה עכשיו וזהו, כמו שאתה אומר. חכה לי איציק, מה הוא יוותר על איציק?

עד שיש לו בן לתפארה.

האבא יהיה, אתה מנחס שלום במקום אחר והילד במקום אחר.

הוא רוצה איחוד.

מה התפקיד של אליהו?

בהשיב לב אבות,

לב אבות על בני.

לב בני.

יאללה, קדימה, שאלה אחרונה לגברת.

שלום.

תן לה לדבר, יא בן אדם, בשביל מה אתה פה?

ערב טוב.

רציתי להגיד תודה רבה לרב, שאנחנו ביקשנו ממנו ברכה למכור את העסק,

ואחרי הרבה תפילות,

אחרי שברכת, מכרנו.

ברוך השם.

ועכשיו בגיל שלי אין כל כך איזושהי מסגרת רוחנית שאני יכולה להיות בה.

עכשיו גם זה מתנגש עם זה שאני קראתי באיזשהו ספר שמי שמחזיר אותך בתשובה אז זה תלוי עד כמה הוא כיוון לשם שמיים ככה תהיה החזרה בתשובה שלך.

אז יש לי כל הזמן רצון ללמוד ולמלא את הזמן ב... אז אני אין לי בכלל שום כוונה כי איציק לא חוזר בכלל.

זה לאט נא לב. איך יכול להיות?

יום אחד, כן.

טוב הלב שלי עומד בעיעור אני רואה כן.

אז הלשם שמיים שלך פועל למעשה בחלק יחידה שלי. אני חושב שאני פעלתי רבות בקשר אלייך ואת יודעת בדיוק כמה הצלחתי.

לגמרי. נכון.

אז מה את רוצה? הכוונות שלי היו טובות. יפה, נכון. אז אני אומרת, אז הרצונות והכיסופים שלי ללמוד כל הזמן ועכשיו זה שאני מכרתי את זה. לא חייבים במדרשה.

אפשר ללמוד לבד.

אני למדתי לבד,

וטוב שלמדתי לבד.

אם הייתי לומד עם מישהו, יכול להיות שהיה משפיע עליי לא להיות מה שאני.

כי בדרך נורמלית

לא אומרים לבן אדם, לך תתחיל לזכות את הרבים. מה פתאום? לך תלמד קודם. אתה לא יודע כלום. מה אתה מבלבל את המוח? שב, תלמד שנים, שנים, שנים, שנים. אחר כך הוא לא יודע מי אתה בכלל?

אם הייתי הולך בדרך כזאת, וכל בן אדם נורמלי היה אומר לי ככה.

אבל אני למדתי, וכשלמדתי הרגשתי שאני יודע משהו והשני לא יודע,

אז הלכתי להגיד לו את מה שאני יודע.

כמו שאם אני רואה מישהו שעומד להידרס, אז אני אומר, הלא, הלא, מכונית.

אז גם אני, הלא, הלא, אתה לא עושה את המצווה, הלא, הלא.

התחלתי להודיע.

וככה נהיה מה שנהיה.

אז זאת אומרת,

אם בן אדם הפנימיות שלו שואפת לאמת, לשלמות, לעשות את רצון הבורא, והוא קורא ומבין מה כתוב,

הוא יפעל לפי מה שכתוב, והוא יגיע לגדולות.

כן, אז השאלה למעשה, זה כל הרצון, שהוא ללמוד, לא לעבוד או...

לבזבז את הזמן, מה שנקרא.

אז מה הבעיה לקחת ספרים? מה המארץ לעשות? לא, אין לי בעיה, אני כן לומדת. לקחת

ספר קיצור שולחן ערוך?

כן, ודאי, זה על הסדר על השולחן ערוך. אז מה הבעיה? גם אפשרת תשובה ומה שאנחנו אומרים. אז מה עוד את רוצה? לא, השאלה אם כן בעצם חצי יום לעבוד או... אין לי רצון. בטח שאת חייבת לעבוד,

כי את לא חייבת להיות רבנית.

נכון. את יכולה להיות, אבל את לא חייבת. רגע, תקשיבי.

הנקודה היא

צריכה אישה לעסוק גם בעיסוק.

בעיסוק. שיהיה לה עיסוק.

שלא תתבטל.

אז גם יהיה לה עיסוק וגם יהיה לה לימוד, כי את לא תוכלי ללמוד כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן.

אז לכן צריך גם להתעסק בדברים המותרים,

במקצועות שאין בהם בעיות של צניעות וכו',

וגם ללמוד.

את לא מחויבת כמונו לא להפסיק ללמוד.

את לא עוברת על ביטול תורה אם את לא לומדת כל הזמן.

את צריכה ללמוד את המצוות שאת חייבת בהן בתור יהודייה,

בתור הקמת בית. צריכה לדעת טהרת משפחה, את יודעת על כל צניעות,

כשרות, כל שאר הדברים, שבת,

חגים וכו'.

אז זאת אומרת,

תשלבי גם זה וגם זה, ותמצאי סיפוק הרבה בזה.

תודה. ואפשר ברכה? לא חייב באותו עסק. אפשר עסק אחר אצל אחרים, ולא באופן עצמאי, כן.

ברכה שתצליחי ותבני בית נאמן בישראל, מהרה.

תודה.

אני מודה לכולם.

איציק רוצה להגיד מילות סיום.

אתה רוצה להשאיר את התקווה?

נראה אותך שאתה שר את התקווה. אני בטוח שאתה לא יודע את המילים.

פחות או יותר.

ידעתי שאתה לא יודע.

תן לו, תן לו מיקרופון. תן לו.

אני רוצה משהו לסיום, באמת.

בעמידה או בישיבה? לא, לא חשוב.

אוקיי. באמת, לאיחוד נבבות. אני אומר שבמדינה שלנו יש מקום לכולם. ברור. כל אחד מתוך סובלנות והבנה.

וזהו, לא צריך לצבור כעסים. כל אחד שיעריך את הצד השני, יכבד אותו, והכל יהיה בסדר.

אמן ואמן. אמן. יהיה בריא.

מי שרוצה ספרים, ציציות, כיסויי ראש, יבוא לפה.

רבי חנניהו בן ארגשיומר אוסואה,

קדוש ברוך הוא, חוזקות ישראל, אבי כוח, רבו לעולם, תורה ומסווג, שנה אמור.

השם יזכה את אשתך להתחזק בתורה ובירת שמיים.

יהודה דנטמה אומר, ואז קנמר, וקל קנשר,

ורץ קספים וגיבור קרעי,

עשות רצון אביך שבשמיים.

הוא היה אומר,

אז פנים לגיהנום,

רושת פנים לגנץ.

יהיה רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו כשתבנה בית המקדש בנירה בימינו.

יהיה רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו כשתבנה בית המקדש בנירה בימינו.

ותן חקרות בתורתך לעשות חוקי רצונך

ותן חקרות בתורתך לעשות חוקי רצונך לעובדך בלבב שלם

נכון, נכון, צודק, נכון, צודק, תן חקרות בתורתך לעשות חוקי רצונות, תן חקיקה, נכון.